פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 101 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום ראשון, כ"א בשבט התשפ"ו (08 בפברואר 2026), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה למכללה האקדמית גליל מערבי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר חברי הכנסת: יעל רון בן משה מוזמנים: פרופ' נסים בן דוד – נשיא המכללה, מכללה אקדמית גליל מערבי שירי זומר – מנהלת לשכת הנשיא ולשכת המנכ"ל, מכללה אקדמית גליל מערבי ד"ר ירדנה שאול – מרצה וחוקרת בחוג הרב תחומי, מכללה אקדמית גליל מערבי ד"ר ישראל רצ'בסקי – ראש מרכז חדשנות ויזמות, ראש התוכנית אקדמיה לקהילה, חוקר מלווה של המדען הראשי, מכללה אקדמית גליל מערבי ד"ר נועאד עלי – מרצה חבר בחוג לחברה הערבית, מכללה אקדמית גליל מערבי פרופ' גיל כהן – ראש תוכנית מצטיינים, ראש החוג לניהול והחוג לחקר הכלכלה בישראל, מכללה אקדמית גליל מערבי פרופ' מוחמד סואעד – ראש המכון לחקר החברה הערבית, מכללה אקדמית גליל מערבי מנאל באדרם – סטודנטית בתוכנית מצטיינים, מכללה אקדמית גליל מערבי סיון ורנר – סטודנטית בתוכנית מצטיינים, מכללה אקדמית גליל מערבי הדס בל – מנהלת קמפוס, לופטק עידן עדי – יזם היי-טק, לופטק ישראל אנס גדיר גריפאת – יועץ לחבר הכנסת יאסר חוג'יראת סאלח נעראני – עו"ד, יועץ לחבר הכנסת יאסר חוג'יראת מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה למכללה האקדמית גליל מערבי << נושא >> (ישיבה במכללה אקדמית גליל מערבי) << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני ד"ר יאסר חוג'יראת, יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. זו ישיבה של הוועדה לכל דבר, הכול מוקלט ויהיה בפרוטוקול. אנחנו שמחים לבקר במכללה. כל זה היה אחרי שהיה דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה על הנושא של השפה העברית כחסם לתלמידים בחברה הערבית באוניברסיטאות. היו נתונים וקיבלנו הזמנה להגיע לכאן. אנחנו שמחים להיות ולסייע במכללה, המכללה לא רחוקה מאיתנו. יש סטודנטים ערבים רבים שלומדים כאן ואנחנו שמחים להיות כאן, לשמוע. כוועדת מדע וטכנולוגיה תפקידנו לבקר, לסייע ולהביא המלצות לשרים, לממשלה אם יש צורך. זה התפקיד שלנו, שנשים דברים על השולחן. על שולחן הממשלה, גם על שולחן הכנסת, כדי לקדם דברים ואני שמח שהצטרפה אלינו חברת הכנסת יעל רון בן משה, היא גם מהצפון. היא לא חברת ועדה, עם כל זאת היא מגיעה וכשיש דברים שהם בצפון זה חשוב לה והיא הגיעה היום. תודה רבה. נעשה סבב כדי שתכירו ואחר כך נתחיל את הדיון. << דובר >> סאלח נעראני: << דובר >> עו"ד סאלח נעראני, היועץ של חבר הכנסת חוג'יראת. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אני איילת, מנהלת ועדת מדע וטכנולוגיה. << דובר >> אנס גדיר גריפאת: << דובר >> אני אנס, היועץ של חבר הכנסת יאסר חוג'ירת. << דובר >> ירדנה שאול: << דובר >> ד"ר ירדנה שאול. אני מרצה וחוקרת במכללה, מרצה בחוג הרב תחומי. תחומי ההתמחות שלי הם נושא של מדיניות סביבתית והחברה הישראלית. << דובר >> שירי זומר: << דובר >> אני שירי זומר, מנהלת לשכת נשיא ולשכת המנכ"ל. << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> אני ד"ר ישראל רצ'בסקי, אני עושה במכללה מספר תפקידים. אחד מהם הוא ראש מרכז החדשנות והיזמות. התפקיד השני הוא ראש התוכנית של אקדמיה לקהילה, בה אנחנו מאתגרים תלמידי תיכון לבוא וללמוד פה לתואר ראשון עוד בזמן לימודי התיכון שלהם. חלקם מסיימים את התואר לפני הגיוס, חלקם שלא הולכים לצבא, יש לנו הסכם עם השירות לאומי שמאפשר להם להמשיך את לימודי התואר בזמן השירות הלאומי. אני גם מלווה את שירות התעסוקה בכל הנושא של הטמעת בינה מלאכותית ותעסוקה עתידנית. אני חוקר מלווה של המדען הראשי בתחום של פיתוח חדשנות ארגונית במשרדי ממשלה. << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> ד"ר נועאד עלי, חבר במכון לחקר החברה הערבית כאן. תחומי ההתמחות שלי הם יחסי רוב מיעוט, השכלה גבוהה, יחסי רוב מיעוט בהשכלה גבוהה, פונדמנטליזם דתי וחקר האישה. << דובר >> מנאל באדרם: << דובר >> נעים מאוד, אני מנאל באדרם, סטודנטית שנה ג' במכללה. אני לומדת התמחות משאבי אנוש. השנה ניתנה לי הזדמנות להשתתף בקורס מצטיינים עם פרופ' גיל כהן. אני וחברתי שתיכף תציג את עצמה. כבוד הוא לי להיות פה. << דובר >> סיון ורנר: << דובר >> אני סיוון ורנר. גם אני סטודנטית בניהול עם התמחות במשאבי אנוש, שנה ג'. אני ומנאל ביחד מהיום הראשון. התחלנו בזום בגלל המלחמה ונוצר ביננו חיבור מדהים. אנחנו מחזקות אחת את השנייה לאורך כל הדרך. גם אני בקורס מצטיינים עם פרופ' גיל כהן. יש לי זכות מאוד גדולה להשתתף בקורס הזה, להעשיר את הידע, את תחומי העניין. מרגישה שזכיתי. << דובר >> גיל כהן: << דובר >> פרופ' גיל כהן. אני ראש תוכנית מצטיינים, ראש החוג לניהול, ראש המכון לחקר הכלכלה בישראל. תחומי ההתמחות שלי הם השקעות, בעיקר השקעות דיגיטליות באמצעות AI. << דובר >> מוחמד סואעד: << דובר >> אני פרופ' מוחמד סואעד. אני ראש המכון לחקר החברה הערבית. מרצה במספר תחומים פה במכללה. מעבודה סוציאלית שנפתחה עכשיו. אני נותן את הקורסים של רב תרבותיות, עוסק בתחום של דת, חברה ופוליטיקה, על יחסים בין קבוצות. חברה ישראלית, חברה מזרח תיכונית. אלה גם תחומי המחקר שלי. אני גם הצטרפתי לנשיא למפגש שהיה לנו בכנסת. אני מבין המחברים, כמובן שגם חברי המכון. גם ירדנה חברה במכון, גם נועה. הנשיא גם שותף במכון. אנחנו הוצאנו מספר דוחות. אחד מהם זה הדור שלי שגם ציטטנו ממנו כשהיינו בוועדה בכנסת. אנחנו כאן בשביל לקדם ולעזור, נושא הסטודנטים שלנו חשוב מאוד. אני עוסק בנושא של הסטודנטים של קירוב לבבות. הנושא של רב תרבותיות, הכרת האחר. אנחנו כאן, ברוכים הבאים. << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> אנחנו נפגשים גם מחר נכון? שכאלימות הופכת לווירלית. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> ביום שלישי. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אני פרופ' נסים בן דוד, נשיא המכללה. יושב-ראש ועד ראשי המכללות האקדמיות בישראל. אני עומד בראש המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי. חבר במכון לחקר החברה הערבית, מכון חשוב מאוד. ברוכים הבאים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו כאן, נשמע אותכם. אנחנו מתעניינים בחדשנות וכל נושא ה-AI. חשוב לנו שילוב של החברה הערבית בתוך המכללה. עברנו שלוש שנים קשות בתוך החברה ואנחנו רואים לצערנו גם משהו קורה באווירה הכללית בתוך החברה הישראלית. חשוב לנו לשמוע איך הדברים מתנהלים כאן. אני תמיד אומר, הצפון, הוא שונה מכל מקום אחר מבחינת השותפות ומרקם היחסים בין החברה הערבית לחברה היהודית. הוא מודל שצריכים כולם להתנהל לפיו וצריך לחזק אותו. אנחנו חיים ביחד, אחד בתוך השני והשותפות, זה גם מה שאנחנו מאמינים בו בתוך המפלגה שלנו. שותפות זו הדרך היחידה כדי לחזק את הגשרים והקיום שלנו כאן ביחד במדינה. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אני מציע שנפתח דיון. יש נושאים שהעברנו שנוכל לסקור אותם. אני מציע שנתחיל עם חדשנות וניתן רקע למה שאנחנו עושים כאן. זה יתרום קצת להתמחות וגם דברים אחרים שנוכל להגיד בהקשר של המכללה עצמה. עדיף קודם להתחיל עם נושא החדשנות. יש שינויים שאתם מכירים אותם, מאוד חדים בכל הנושא של AI, זה גם משליך על מודל ההוראה. אנחנו חושבים שצריך לשנות ואנחנו בתהליך של שינויים. חלק מהעניין הוא הטמעה של כלים של AI, שמאפשרים במחקר וגם בהוראה לשנות את המודל. הוא משתנה בקצב. אני לא בטוח שאפשר להשיג את הקצב שהוא רץ קדימה. ככל שאנחנו רצים קדימה לשינויים, הקצב עצמו רץ מאוד מהר ואנחנו צריכים להשתדל כל הזמן לעשות שינויים כאלה. זה כרוך בהשקעה של משאבים לצד של חדשנות. נראה לי שמה שנדרש כדי להשיג או להקצות, אין לנו משאבים, אנחנו לא מקבלים בתוספת משאבים. כדי לקדם, לאפשר את המעבר הזה, צריך לצמצם הוצאות ברכיב אחד ולהגדיל אותו ברכיב אחר. יכול להיות שמה שנדרש ואנחנו עכשיו בתהליכי חשיבה, זה להקטין את היקף הקורסים הפרונטליים, להפוך יותר קורסים למתוקשבים, בהתאם להרשאות. אנחנו תחת רגולציה של מל"ג, יש לנו מרחב תמרון כאן. אפשר להקטין את הקורס הפרונטלי ולהגדיל מתוקשבים וחיסכון במשאבים להקצות לכל מה שקשור לכלי AI. זה די יקר. אנחנו הרשינו דרך המכללה, תקציב לכל חבר סגל להשתמש ב-ChatGPT. יש גם מערכות אחרות, ג'ימני ואחרות שנכנסות כל הזמן במקביל ואנחנו רוצים לאפשר את כל הכלים האלה. יש לנו בחוד החנית מספר מקומות שעוסקים בחדשנות. אחד מהם ישראל שייתן את הסקירה שלו, הוא ראש מרכז החדשנות שלנו. יש לנו גם חוג ניהול וחדשנות בחינוך שהוא תואר שני. נפגשתי עם ראשת החוג וביקשתי ממנה להיות בתוך ראש החץ הזה. יש לנו גם חוגים אחרים שהם מכילים לתוכם חדשנות. כשאני אומר חדשנות, זה יכול להיות כלי AI שנכנסים פה דרך מכון לחקר המוח, ועוסקים בתחום של ניהול ושוק ההון. סיימנו בית ספר לניהול, אחד הגדולים, אולי הגדול בארץ. יש לנו 1,500 סטודנטים שם. יש לנו חוג לחשבונאות, כלכלה, - - - ולוגיסטיקה. ישראל שכח להגיד את הדבר הכי חשוב והוא ראש החוג ללוגיסטיקה. אנחנו משתדלים לעשות עבודה. הייתי במשלחת בדנמרק שנפגשה עם ראשי השכלה גבוהה שם. נפגשתי עם הנשיאים של כל האוניברסיטאות חינוך בארץ, טכניון, עברית ואחרים. כולם חושבים על העניין הזה. אני לא בטוח שהם יכולים. המערכות שלהם יותר גדולות ופחות גמישות. יכול להיות שצריך לבחור מוסדות יותר קטנים שיהיו האב-טיפוס, אותו גוף שידגים לאן ואיך צריך ללכת. אנחנו נשארנו. מתוך מוטיבציות ואנשים. יש פה לא מעט אנשים שהם בצד של חדשנות, אתן להם לדבר כדי שלא אגזול את כל הזמן בשיח שלי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חברת הכנסת יעל, את רוצה להגיד משהו? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אני לא אגזול זמן. אגיד תודה למארחים. זו לא פעם ראשונה שאני פה. אני תמיד שמחה להיות פה, גם לומדת ומנסה אחר כך להעביר את הדברים בכנסת, בירושלים ובצמתי החלטה. בפעם האחרונה שהייתי כאן זה היה לגבי האוניברסיטה בגליל, למדתי מכם על התפיסה של הרב-קמפוסית, אני מבינה שזה לא צלח. בהחלט היה מאמץ בכיוון הזה. תודה ליו"ר הוועדה ולאיילת מנהלת הוועדה ולצוות. הוועדה עוסקת רבות בנושא הצפון, נושא שמעסיק אותי מאוד. זה סיור שני בארבעה שבועות בצפון, שאני יודעת מזה. אני משתדלת להגיע לדיונים. כמו שהיושב-ראש אמר, אני לא חברה בוועדה הזו, אז על חשבון ועדות אחרות בגלל החשיבות שהצפון יגיע לכנסת. אנחנו במאמץ גדול על זה. כל נושא החדשנות וה-AI, אתן לכם להגיד. שמעתי שאת חוקרת בתחום המדיניות הסביבתית. הנושא המרכזי שאני עוסקת בו הוא פסולת. יש לי מספר חוקים, היום נניח את חוק פסולת בניין לקראת קריאה שנייה ושלישית. אני מאוד מקווה שעוד נספיק במושב הזה. נשמח להיות בקשר לגבי כל הנושא הזה. זה גם נושא שקשור מאוד לצפון. הוא קשור לכל הארץ וכל העולם. << דובר >> ירדנה שאול: << דובר >> אני גם מלמדת את זה, גם פה וגם באוניברסיטת חיפה, בבית ספר למדעי הסביבה. אני עוסקת בדברים האלה בצורה מאוד נרחבת. גם בחדשנות. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אנחנו הולכים לפתוח חוג ללימודי סביבה. קיבלנו אישור מהמל"ג. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם שם יש מקום לחדשנות רבה ויצירתיות. המשרד להגנת הסביבה לא אוהב את מה שאני מביאה. אנחנו בכל זאת נאתגר את זה. << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> שלום. אצלנו מרכז החדשנות הוקם לא לפני שנים רבות. התפיסה שלנו היא תפיסה שקצת שונה מחלק מהמכללות. ההסתכלות שלנו על הנושא של חדשנות ויזמות היא כלפי הקהילה והסטודנטים. אני כבר אומר שאנחנו לא עוסקים בצד המסחרי. אנחנו עושים שלושה דברים שמאוד שונים – אחד משלוש הרגלים שלנו היא הכשרת כמעט כל הסטודנטים במכללה בנושא של חדשנות ויזמות. יש לנו קורס שנתי בכל אחד מהחוגים, גם שתי הבנות המקסימות, תיכף יוכלו להסביר. אנחנו לוקחים במהלך השנה ומפתחים מיזם. מישלב, בדיקת הצורך, התכנות, תכנון אסטרטגי, עד שלב הבדיקה. יש לנו קורס המשך מתוכנן שבו הם מפתחים את המוצר או את השירות שהם נותנים. כל אחד, בבית הספר לניהול, בקרימינולוגיה, גם בחינוך, כולם עוברים שנה שלמה של קורס חדשנות שהמבנה שלו שונה בזה שאנחנו קודם משתפים את הקהילה. אנחנו יוצאים בקול קורא, אם זה בתחום החינוך למוסדות חינוך. קרימינולוגיה, אנחנו עובדים עם השב"כ, עם משטרת ישראל. מוציאים קול קורא ואומרים להם תבואו אתם עם צרכים אמיתיים שיש לכם, תשתפו אותנו, אנחנו עושים האקתון, משתפים את זה בתוך הקבוצות של הסטודנטים וכך נוצרת אינטראקציה עם הקהילה המקצועית באזור. הכי חשוב שכל אחד מאותם סטודנטים מתמחה בתהליך של פיתוח חדשנות, כשהקורס עצמו מבוסס על כלים של בינה מלאכותית. אנחנו מעודדים, תשתמשו כמה שיותר. מעלים סרטונים באיזה כלים עדכניים להשתמש, איך לעשות את זה. בסמסטר השני אנחנו משתמשים בניתוחים פיננסיים, עוד לא הגענו לשם, בעזרת כלי בינה מלאכותית. אנחנו נמצאים גם על התפיסה. אנחנו מאוד מסתכלים על בינה מלאכותית ככלי, לא כמטרה, כלי שעוזר לפתח חדשנות. כמו שאמרתי, כל הסטודנטים עוברים פה הכשרה מאוד מסודרת בתהליך. דבר שני, אנחנו מכון שעושה מחקרים רבים. אנחנו עושים שיתוף פעולה. יצא לנו דו"ח לא מזמן, משותף עם שירות התעסוקה. הוא מאוד תומך בנושא של בינה מלאכותית, בהשפעת חשיפה של בינה מלאכותית על פריפריה חברתית ופריפריה גיאוגרפית, באיזה משתנים, תוכניות התערבות שירות התעסוקה הולך לעשות בעקבות הדו"ח הזה. עבודה של שנה שלמה ביחד עם מישהו שנקרא ד"ר גל זוהר, ראש התכנון האסטרטגי שלהם. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מרגבה. << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> הוא גר ברגבה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> היה דיון בוועדה לנגב וגליל. << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> אני חוקר מלווה שלו בתהליכים האלה. אנחנו עובדים עם הסוכנות לעסקים קטנים של משרד הכלכלה. אני ועוד שותף שנקרא לביב שאמי, אנחנו החוקרים המלווים שלהם. אנחנו עושים כל שנה כנס חדשנות בתחום של עסקים קטנים ובינוניים פה במכללה, שמטפח את המגזר הזה שכמעט אף אחד לא משקיע בו חשיבה. כנס שהיה בשנה שעברה. היה כנס רב של כלים דיגיטליים שפותחו לרוב במשרדים ממשלתיים לתמיכה בעסקים קטנים. הדבר השלישי שאנחנו עושים – עבודה עם הקהילה. יש לנו כמה כנסים שבהם אנחנו מבקשים מהקהילה לבוא ולשתף אותנו בתהליכי חדשנות. האינטראקציה שלנו עם הקהילה היא די מושלמת. אנחנו יוצאים בקולות קוראים, עובדים בשיתוף פעולה עם התאחדות התעשיינים פה באזור של הצפון. יש לנו פורום של חדשנות במשאבי אנוש, הוקם פורום כזה בצפון, אנחנו מובילים אותו. אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה. הרעיון שלנו לשתף את הקהילה, להכשיר את הסטודנטים לקראת חדשנות ולהוביל מחקרים שהם יותר מחקרים שתומכים בחשיבה שלנו על כל הנושא של כישורי המאה ה-21, מה נדרש לעשות. אנחנו עושים כזה מחקר כבר מספר פעמים. שלושה מחקרים שהפכו למאמרים, התעסקו רק עם החברה הערבית. עשינו ופרסמנו ביחד עם פרופ' ורד וקנין נוסבאום שהייתה ראשת החוג לחינוך בעבר, שלושה מחקרים שבדקו במה שונה האוכלוסייה הזו מאוכלוסייה אחרת. אסטה מהנושא של החדשנות, כי קודם דיברתם על שילוב של הצעירים מהחברה הערבית. יש לנו תוכנית שאנחנו עושים פה בשלוש השנים האחרונות של אקדמיה בקהילה, אנחנו עובדים עם בתי ספר שבהם אנחנו משתפים אותם לבוא וללמוד פה תואר ראשון במהלך לימודי התיכון, ולחברה הערבית. אנחנו עובדים בעיקר עם החברה הדרוזית והבדואית באזור. פנינו לכל הגופים האחרים, מצאנו את השותפים כך. כתבנו להם תוכנית של מכינה שנתית במהלך התיכון של לימודי עברית מותאמים לאקדמיה של מיומנויות למידה שחסרות להם כדי שהם יצליחו. כל התהליך הזה מבוסס על חדשנות. אשמח אם סיון, תוכלי להגיד כמה מילים על הקורס. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אשאל אותך לגבי המכינה שעשיתם. איפה זה עומד? << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> המכינה הזו? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> המכינה הזו, כן. << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> היא נעצרה בגלל המלחמה. יש את המפקח עימאד פארס, הוא המפקח של החברה הדרוזית, בדואית, צ'רקסית. עשינו את זה בתיאום איתו. כל הפיקוח ישב פה מספר פגישות. עשינו איתם עבודה מאוד משותפת. בית ספר תיכון אחווה ירכא, יש לנו קשר מצוין איתם, עשינו עליהם את הפיילוט. הרצנו פיילוט שנה שלמה על הרעיון, למדנו מזה. אנחנו מקווים שנה הבאה לעשות את העבודה בצורה מובנית ומסודרת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה חשוב, האם משרד החינוך מעורב, מודע למחקר הזה? << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> כן. עימאד פארס בעצמו, המפקח. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> הוא סיים את התפקיד שלו, לא? << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> הוא לא סיים. הוא מפקח ארצי, הוא לא המפקח של המחוז. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אם אפשר את הדו"ח הזה? אשמח לקבל, לראות איך אפשר לקדם את זה. באחד הדיונים, מה שעלה בדיון שהיה בוועדה, החסם. הציעו לו נשיאי האוניברסיטאות שיש סטודנטים רבים שמתחילים את הלימודים שלהם, נתקעים ונושרים בגלל אחת הבעיות, השפה העברית. << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> שפה ומיומנויות למידה. << דובר >> ירדנה שאול: << דובר >> כתבנו דו"ח על זה במכון לחקר החברה הערבית בנושא השפה כמנוף. << דובר >> מוחמד סואעד: << דובר >> אוסיף עוד משהו. אני עומד לסיים מחקר מקיף שאני עושה גם את ההיבטים הגלובליים של הנושא של רכישת שפה של מיעוט. מצד אחד ההשתלבות, מצד שני את הפרדוקס. אני מנסה לבדוק את זה. יש פרק על החברה הערבית בישראל. זה היה בעקבות הדו"ח. הרחבתי את היריעה ונכנסו לפה גם היבטים תיאורטיים. בדקתי בעיקר באיחוד האירופי, כל האירופיזציה, כל מה שקורה בהשתלבות עם מיעוטים ומהגרים וזו הבעיה שהיום נמצאת בפוקוס בנושא של לפחות היבשת האירופאית, זו סוגייה מורכבת של הגעת מהגרים. אם זה מצפון אפריקה, עם מה שקרה עם הסורים, גם עירקים מקודם ואיך משתלב בתוך המרחב הזה. יש פה כל מיני תיאוריות, האם להקנות שפה אחת ויחידה, היו מדינות שהלכו עם הכיוון הזה ואמרו, אם אתה רוצה להשתלב צריך לעשות, כמו צרפתים בעיקר. יש את הגרמנים עם הטיפה הסלחנית שלהם. אנחנו גם משליכים את זה, מה המסקנות לגבי כאן. אני באמצעו של תהליך. אם אני מסיים, אני אשלח. << דובר >> ירדנה שאול: << דובר >> אפשר את הדו"ח לשלוח לחברי הוועדה. << דובר >> מוחמד סואעד: << דובר >> אנחנו הצגנו אותו, ירדנה, אני והנשיא. << דובר >> ירדנה שאול: << דובר >> בעיקר בעניין התעסוקה, נסים כתב פרק מאוד רציני על הנושא של הכלכלה בחברה הערבית. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> גיל כהן, הוא ראש החוג לניהול, החוג הגדול ביותר יש לו 800 סטודנטים בחוג, יגיד כמה מילים. << דובר >> גיל כהן: << דובר >> ראשית, בנושא של השפה אם אפשר מספר מילים. בהחלט יש בעיה משמעותית של שפה. נסים הציע רעיון מהפכני וניסה לשכנע את חברי הכנסת ושרים, שכולם ילמדו עברית בחברה הערבית, מי שירצה, באופן וולונטרי. מגיל בית ספר ללמוד בעברית, זו מהפיכה שתשנה פה הרבה בשילוב של המגזר הערבי בישראל. מצב שסטודנט מגיע, שיודע עברית מושלמת. זה נותן לו שוויון ביכולת להצליח. אנחנו עושים מאמצים רבים לשלב את המגזרים השונים. יש לנו קורסים שקשורים לגיוון תרבותי שחייב לעבור כל סטודנט. בהקשר לחדשנות, מה שברור, שה-AI, המהפכה הזו יכולה לשנות את כל ההשכלה הגבוהה בישראל. קראתי כתבה שאנחנו יכולים להגיד שלום ולהתפטר עוד מעט. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> קראתי את הכתבה. עיתונאי קם בבוקר, זו העבודה שלו, מה אכתוב היום? הוא כותב את זה. << דובר >> גיל כהן: << דובר >> אמרתי לעצמי תודה לאל שאני כבר מבוגר, אני כבר לא צריך את הפרנסה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עם כל המהפכה של ה-AI, צריך לעשות שינויים בתוך האקדמיה. היום הידע קיים בכול מקום, אתה יכול להשיג אותו. היום האקדמיות, תפקידן ללמד איך לרכוש את הידע הזה. הדברים משתנים. האקדמיה צריכה להתאים את עצמה גם לשינויים האלה. כל עבודה, כל הסטודנטים, אני רואה שעושים עבודות. הם נכנסים ל-AI, עושים את העבודה ומגישים. השאלה אם זה כלי טוב. לא צריך לעשות מבחנים. הכלי הזה מתחיל לשבש את היכולת האמיתית של האנשים מבחינת היכולת בידע, כמדען, סטודנט טוב. אתה לא יכול להבדיל. זה התפקיד של האקדמיה, לשנות את כל הגישה, להתאים את עצמה לכלים החדשים. << דובר >> סיון ורנר: << דובר >> גם בסדנה לחדשנות ויזמות, זה חוג שנתי כפי שנאמר פה ובעוד קורסים שונים. המרצים נותנים לנו את האפשרות להשתמש במערכות של ה-AI, הן נגישות לכולם. כל אחד יכול לגשת היום לכל אפליקציה שהיא, של AI ולהגיש איתה את העבודה. מרצים מסוימים לא רק מאפשרים לנו להגיש את העבודה באמצעות ב-AI, אלא מלמדים אותנו איך לייעל את העבודה שלנו באמצעות AI, איך להשתמש במערכת. אמר פרופ' גיל ואמר נכון, אומרים שבעתיד לא יצטרכו אותנו. אני חושבת שיצטרכו אותנו, ישתמשו יותר באותם עובדים שיידעו להשתמש במערכות, לתפעל אותן בצורה יעילה, ואיתה לקדם הלאה את העבודה, העסקים, ההיי-טק, כל תחום שקיים. זה חלק ממה שהמכללה מנגישה לנו, גם בסדנה לחדשנות ויזמות ובעוד תחומים שונים פה, היא מנגישה לנו את הלמידה דרך AI. איך להשתמש במערכת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הדברים השתנו. אני רואה היום איך הנכד שלי בן ארבע שנכנס לשחק במשחק, מתחיל ללמד אותי. אני רואה איך הם רוכשים את המיומנויות האלה. ברגע שעובדים עם ה-AI, הם ישתמשו בזה. צריך להתמודד עם זה. << דובר >> גיל כהן: << דובר >> ל-AI יש גם חסרונות. הוא יכול לעודד בורות. אם סטודנט בעבר כתב עבודות, עכשיו הוא עושה העתק, הדבק ממה שנותן ה-AI. אני מקפיד לתת עבודות שאי אפשר לפתור ב-AI. אין להם דרך לפתור את זה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> מה לדוגמה? << דובר >> גיל כהן: << דובר >> שאלות שקשורות לחישובים פיננסיים שאני יזמתי אותן כחוקר. אין את זה ב-AI. יש כאלה שעדיין מנסים לעשות את השבלונות של AI ומקבלים אפס. בחוג לניהול יש לי ועדה נהדרת של קידום AI בהוראה. הוועדה יושבת על המדוכה ועושה דברים נפלאים. אנחנו מכניסים את מודל הרמזור, באיזה קורסים כדאי לשלב יותר AI בינוני ובאיזה אולי פחות. קורסים בסיסיים בסטטיסטיקה וכדומה. אנחנו עדיין חושבים שלהנגיש את היסודות זה חשוב ביותר כדי להבין. אני חושב על זה, עוד לפני שנים, אם היד לא עובדת לחשב לוח סילוקין של הלוואת משכנתא, זה לא משנה אם ה-AI ייתן לך את זה בעשירית שניה, אתה לא תבין מה זה. היד צריכה עדיין להבין. אנחנו עושים דברים רבים. לדוגמה, אנחנו מחייבים הכנסה של מרכיבי AI בכל קורס וקורס. יש קורס שלם של-AI בניהול שכל סטודנט בחוג לניהול עובר. קורס שלם ב-AI – היבטים אתיים, היבטים טכניים, וגם היבטים מהותיים. אנחנו מכניסים את זה בתחום של שיטות מחקר, שיטות הוראה. איך אפשר להנות מה-AI בלי לגרום לחסרונות שלהם, איך אתה מעביר ביקורתיות על התוצאות של ה-AI, מה הכלים שה-AI מאפשר לנו לשתמש? היום הכלים אדירים. אנחנו חוקרים במחלקה, עושים תקופה די ארוכה, מחקרי עומק ב-AI. אני עוסק שנים ולאחרונה הרבה יותר, שיטות מסחר אלגוריתמיות מבוססות AI שמהוות פריצות דרך בזיהוי הזדמנויות בשוקי ההון. אנחנו מנסים לשדר גם למרצים, לסגל, עד כמה זה חשוב הנושא של AI וכמה אנחנו רוצים לקדם אותם בתחומים האלה, במחקר וגם בהוראה, ולסטודנטים לשדר שזה ייתן להם את היתרון בעולם העבודה. היום מי שלא יודע AI – יש לו חיסרון מאוד גדול בעולם העבודה. << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> היום כל התפיסה של ה-AI והמדע, אין אחידות דעים אפילו במוסדות להשכלה גבוהה בנושא השימוש. אנחנו מהמובילים במוסדות האקדמאים בישראל. לדוגמה ב-ISF יש הנחיה מאוד ברורה, אסור להשתמש ב-AI, נקודה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה ISF? << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> הכרה לאומית במדע. זה הדבר היוקרתי ביותר בישראל. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לשעבר. << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> זה היוקרתי ביותר. ה-ISF הם החשובים ביותר, המקפידים ביותר. כל הבקשות נבדקות בחו"ל. יש הוראה מאוד מפורשת למגישים, לחברי סגל בכל האוניברסיטאות – אסור להשתמש ב-ISF כי זה עבר את הגבול. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> העולם משתנה לנגד עיננו וכמו שפרופ' בן דוד אומר, זה שינוי אקספוננציאלי. << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> בזמן כזה או אחר, השימוש ב-AI בעולם בכלל ובישראל יוגבל. כפי שאמר חתן פרס נובל לפני שבועיים, שלושה, אמר ה-AI, זה הדבר היחיד שהאדם יצר ואין לו שליטה עליו. לכן זה מסוכן. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו בשנים שמערכת החינוך עוד מתקשה להסביר לילדים למה צריך לבוא לבית הספר כל יום אחרי שנות הקורונה ואחר כך הייתה פה מלחמה. יש שכבות לימוד שלמות בישראל שלא מבינות למה צריך להגיע כל יום ב-08:00 לבית הספר. אלה הילדים שיגיעו פה למכללה בעוד מספר שנים. הם בוודאי יפגשו את זה במקום העבודה שלהם. אני רואה את זה, מניחה שגם יושב-ראש הוועדה והמנהלת רואים את זה בעבודה שלנו, תפקידים שהולכים ונעלמים. מי צריך יותר כותבי נאומים, עורכי סרטים? אפשר את כל קמפיין הבחירות הקרוב של כל המפלגות, לעשות ב-AI. תפקידים כמו אנימטורים, גרפיקאים. דברים שהשתמשנו בהם בעבר. לעצב כרטיס ביקור, מי משתמש בכרטיס ביקור? אלה דברים שכבר כאן. מי שהיה בלוס אנג'לס ונסע במונית. בהתחלה זה מטריד מאוד, אתה נכנס ואין נהג. מגיע אוטו ריק, תיכנס. אמרנו לעצמנו טוב, רפואה לא. רפואה חייבים שזה יהיה עם מגע אדם. תחומים רבים מאוד הופכים להיות ב-AI. כולל בסל הבריאות בישראל, יש שירותים שלמים שהייעוץ הוא ייעוץ של מכונה. סרטונים ורופא וירטואלי. << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> ניתוחים. << דובר >> ירדנה שאול: << דובר >> הנושא של החדשנות הוא לא רק ה-AI. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אל תסמכי על היועץ הווירטואלי בנושא רפואה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני סומכת על היועץ הווירטואלי כמו שאני סומכת על הרופא ואני סומכת על האוטו האוטונומי כמו שאני סומכת על הנהג. << דובר >> גיל כהן: << דובר >> זה לא אותו הדבר. אספר לך אישית, עברתי אירוע של ניתוח. ה-AI אמר לי משהו אחד, הרופא אמר לי משהו אחר. מי שצדק זה הרופא ולא ה-AI. חד וחלק. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כנראה הטעויות האנושיות רבות יותר מהטעויות של המחשב. << דובר >> ירדנה שאול: << דובר >> להתמקד רק בנושא של ה-AI, זה מצומצם ביחס לנושא של חדשנות כי יש רבדים רבים שחדשנות עוסקת בהם היום במגזר הציבורי, במערכות הבריאות, גם בנושא של סביבה וקיימות וערים חכמות. הנושא של דיגיטציה באופן כללי במערכות חינוך ומערכות ציבוריות. הפורמט רחב הרבה יותר. הקשת היא הרבה יותר רחבה. דיבר ישראל על הנושא של הסדנאות וההנגשה לקהילה. אני בסמסטר הבא מלמדת פעם ראשונה לפחות בחוג הרב תחומי, את הנושא של חדשנות במערכות ציבוריות במסגרת התוכנית החדשה של החוג. יש כמה וכמה רבדים שאני עוסקת בהם. זה לא רק הנושא של AI, זה חלק מהנושא של דיגיטציה והשינויים המהירים שחלים היום במציאות. אי אפשר לדלג על הנושא של חדשנות במערכות בריאות ונושא של חדשנות בנושא של סביבה. הקשת מאוד רחבה. אנחנו מקנים לסטודנטים שלנו את הראייה ההוליסטית ביחס לנושא הזה. זה דבר מאוד חשוב. ה-AI הוא כלי. נאמר ונכון, צריך לדעת איך להשתמש בו, אי אפשר להסתמך רק עליו. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> הוא ייכנס לכל תחום. הוא ייכנס לכל המקומות. << דובר >> ירדנה שאול: << דובר >> השכל בעניין הזה הוא החשוב. << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> זה כלי, לא המטרה. זה כלי שישתמשו בו בכל מקום. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> לפני שנתיים אנחנו ערכנו פה לא מעט דיונים כשהתחיל להתפתח יותר ודרך ועדת ההוראה של המכללה. אצלנו דרך ועדת אתיקה, ישבנו עם האתיקה. אחרי זה עבר לחוגים, כל החוגים הכניסו את זה כתנאי. ביקשתי מכל החוגים שימוש ב-AI. כמו שלומדים סטטיסטיקה. גם סטודנטים, חלקם באים כמו שאתה אומר שהנכד שלך. גם לי יש נכד שמשחק ב-AI וב-B3. הוא יודע. זה נכון. הדברים האלה מתפתחים וכשהוא מגיע, הוא יודע להשתמש בכלים האלה ואנחנו צריכים להכווין אותו איך לדעת. מה שגיל אומר זה נכון, אתה לוקח, מבקש מהילד לעשות לך חישוב של משכנתא, הוא נותן לך. אתה לא מבין מה זה אומר לך אם לא תדע. צריך בכל זאת לדעת. אתה צריך את יכולת הפרשנות של המידע שהוא יודע לעבד לך אותו. זה המקום של אקדמיה, עדיין ללמד את הדברים האלה ולדעת להשתמש ב-AI תוך כדי הקנייה של הכלים האחרים. זה דבר שאנחנו הולכים עליו ותוך כדי תנועה גם מתקנים. זה לא פשוט. מל"ג הגיש עכשיו תוכניות חדשות, ביקשנו חמש תוכניות להקמה. זה כבר שנה וחצי בדיון. כשעוברת חצי שנה זה עולם אחר. אתה רוצה לזוז קדימה ועוד לא קיבלת תשובה מהרגולטור לגבי מה יהיה. עכשיו יש שינויים גדולים שם. אחד השינויים הוא להעביר את כל מינוי הפרופסורים שעד היום מתקיים. האינסטנציה האחרונה הייתה במל"ג, הכול עבר למכללות. אנחנו מקימים את הוועדות, אני אחראי על הקמת כל הוועדות בארץ במינוי פרופסורים למכללות. 58% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים במכללות. רוב הסטודנטים בארץ ישבו במכללות ולא באוניברסיטאות. כמובן שיש לאוניברסיטאות יש את התפקיד שלהן. המחקר, אני לא יודע אם יהיה לנו זמן להציג את המצגת. אנחנו כאן עם 14 מכוני מחקר. כולם פעילים, כולם בנושאים קשורים לישראל. עשינו פה עשרות עבודות. כל עבודה כזו נשלחת לכל חברי הכנסת, כל ראשי רשויות, לכל אנשי אקדמיה שרלוונטיים לתוכנית. אני מדבר על אלפי עותקים, חלקם מודפסים. אנחנו משקיעים בזה אנרגיה רבה. כל חברי הסגל של חברי בתוך מכוני המחקר לא מקבלים שכר. הם עושים את זה בהתנדבות - - - לא יהיו מוכנים להקדיש זמן רק כל כך. מוחמד העביר לי בבוקר. אנחנו בודקים את החברה הבדואית בצפון ומועצה דרום. עשינו עבודה שהיא לא קיימת בתוך נתונים והיה צריך להתקשר לפעמים ישוב-ישוב כדי לברר נתונים בתוך הישוב. אלה עבודות שחשוב לדעת אותן, לדעת איפה הבעיות, איפה לטפל וכך הלאה. יש פה ייחודיות שקיימת כאן. זה דבר שצריך לשים לב אליו. עשינו עבודות שקשורות לישראל. כשגיל רוצה להתקדם לדרגת פרופ' מן המניין, זה השלב שהוא נמצא בו כרגע, הוא צריך לפרסם בכתבי עת בין-לאומיים הטובים ביותר כי הוא צריך לעמוד בסטנדרטים של האוניברסיטה. זה כלול בקידום. עובדים כאן, אנחנו מפרסמים בשנה תפוקה מחקרית, אנחנו חוקרים במכללות ממוצע בארץ, שני מאמרים בכתבי עת, רובם ברבעון העליון של כתבי העת. יש פה תפוקה מחקרית מאוד רצינית. יש ארבע מכללות ציבוריות. עכשיו שמתי את הנתונים. 600 פרופסורים, חבר מן המניין, רק במכללות הציבוריות. יש עוד בערך 150 מכללות פרטיות ומכללות לחינוך קצת. יש פה כמעט 1,000 פרופסורים ואלפי חברי סגל שעובדים. אני אומר את זה מאחר ויש פה פוטנציאל, חברי הסגל כולם מוכשרים, כולם סיימו באוניברסיטאות הטובות בעולם. למה הטובות בעולם? כי בישראל כל האוניברסיטאות כמעט, מדורגות ב-200 הראשונות מתוך 40,000. כשבא אלי מישהו שסיים דוקטורט בישראל, הוא סיים באוניברסיטה. כשאני סיימתי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב זה היה מזמן. החוג לכלכלה ממוקם במקום 24 בעולם. יש פה אנשים שעברו את הרף הזה שנדרש לסיים דוקטורטים והם יושבים כאן. בית הספר ניצל את המשאב הזה. במושב הזה של חברי סגל במכללות, אלפים כאלה שיושבים כאן. אגיד דבר אחד שיעל כבר שמעה אותי אומר אותו. דיברנו על אוניברסיטה בגליל. מה שאני אמרתי, צריך להקים יותר מאוניברסיטה אחת. זה לא יעבור, אני יודע עכשיו. עמי מויאל, איתי בקשרים מצוינים. אנחנו מדברים על דברים רבים כולל שעכשיו הייתה משלחת. הוא לא ייתן עוד אוניברסיטה, אין כסף. לא יקצו ואין לו משאבים לעשות את זה. צריך לזכור שמכללות מתוקצבות פר סטודנט, שליש ממה שמתוקצב סטודנט באוניברסיטאות. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> הייתי בדנמרק, ישב יושב-ראש מערכת ההשכלה הגבוהה ואמר תראה, אני מתכנן את מערכת ההשכלה הגבוהה בצורה הזו. ישבנו, זה עובד בצורה קצת שונה מאשר אצלנו אבל יש תקצוב. הוא אומר, אני לוקח את מספר הסטודנטים ולוקח את האבטלה שלהם, בכל פעם שהאבטלה עולה אני מקטין את מספר התקנים. אמרתי לו, אני לא יודע איך אתה עובד. הסגנון שלך זו אבטלה של מקצוע. מאחר ואני עשיתי דוקטורט בתחום של מחזורי עסקים, על הכשרה של סטודנט, האם כדאי ללמוד בצורה אחרת. אני שואל את עצמי כמה עולה לסטודנט שכר לימוד, כמה עולה למדינה שכר הלימוד וכמה הסטודנט הפסיד מזה שהוא למד ולא עבד. זו העלות, זה כמו להקים עסק. הוא מרוויח את הפער שהוא יקבל לאורך כל חייו בין אדם משכיל לאדם שלא שרוכש השכלה. אנחנו נביא היום את כל תוספת ההכנסה, נשווה אותה להשקעה. אם זה יותר גדול – כדאי להשקיע. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והכנסות למדינה ופחות קצבאות. כוח קניה. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> מיסים וכדומה. גם מבחינת המדינה, זו השקעה כלכלית טובה. היא השקעה שמכניסה למדינה תעזבו את העניין של ההשקעה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המדינה לא מודדת כך. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> נכון. זה העניין. הוא עמד שם ואמרתי לו, אני לא יודע איך אתם מסתכלים על אבטלה זמנית ולא מסתכלים על כל אופק החיים של בן-אדם. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> עובד לא רע. יש שם מודל עיר גדולה של אוכלוסייה, מדינה עשירה. גם אצלנו זו מדינה עשירה, רק שאצלנו הפער בהכנסות הוא עצום. אצלם הכול הרבה יותר - - -. יש להם יתרון אבל הם דומים לנו מבחינת מצב של האקדמיה שם, מבחינת הדירוגים, די דומים לישראל. מבחינת תוצר לנפש, אנחנו בערך 65,000 דולר והם 75. לא פער עצום. בכל זאת זו דנמרק, אחת המדינות העשירות בעולם. גם אנחנו בין העשירות בעולם בממוצע. הכול בממוצע. << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> אנחנו במכללה ובמרכז החדשנות עושים שיתופי פעולה לאורך שנים עם משרד המדע, אנחנו מלווים את המדען הראשי, ובפיתוח חדשנות במשרדי הממשלה. אנחנו צוות די גדול. ביום שלישי אנחנו נפגשים שוב לחשיבה. אנחנו עובדים עם משרד הכלכלה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> עם רשות החדשנות? << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> עם משרד המדע עצמו. מי שהיה המדען הראשי ועכשיו המדענית הראשית עצמה. אנחנו עובדים עם משרד הכלכלה, עם שירות התעסוקה. רציתי לשאול אם הייתם חושבים על האפשרות לממשק עבודה בין ועדת המדע של הכנסת ובין צוות החוקרים במכללה או בכלל כל התהליך עצמו ואם יש לכם תקציבים, חזון מסוים שאנחנו יכולים להשתלב בו וכך הלאה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תקציבים אין לנו. << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> אז להתראות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה גוף שמבקר את המשרדים, אני יכול רק להמליץ או לעשות - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איילת, מי שקבועות בוועדות הן מנהלות הוועדות. יש לכן את הניסיון הכי רב מכל חברי הכנסת שבה. חבר הכנסת בא לנהל את הוועדה קדנציה אחת, לפעמים פחות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הייתי זמן שיא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> המנהלת נשארת שם. העוגן של הוועדה – מנהלת הוועדה. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> כל החיבור זה קורה דרך ועד ראשי המכללות וזה מגיע אלי כי אני יושב-ראש הוועד. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> בדיון אחרון הייתי, השתתפתי. מבחינת מרחקים, אם נוכל לעשות בזום כי המרחקים מירושלים - - - << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> גם בזום זה בסדר. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> זה גומר יום שלם. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> הדיונים מוקלטים, משודרים בשידור חי, אפשר להשתתף פיזית, אפשר בזום. כמו שאמרתי, אפשר לתת רעיונות לנושאים. הדו"ח שאתה דיברת של שירות התעסוקה, נדון בכנסת לפני שבוע בוועדה של נגב וגליל. הם עשו את ההשלכות של ה-AI על התעסוקה בצפון בעקבות הדו"ח של שירות התעסוקה. זו רק דוגמה, כנראה לא ידעת על הדיון הזה. << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> גל שיתף אותי. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> ידעתם? << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> הנסיעה מהצפון לירושלים זה שעתיים. מירושלים לצפון זה שמונה שעות. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אנחנו יודעים. אפשר בזום להשתתף. אפשר להציג, לדבר, להשתתף. << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> יש לכם במכון מחקר בכנסת. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> היה לנו שיתוף פעולה איתם. אסנת אקיאב עשתה איתנו עבודה. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אסנת היא משלנו. היא חוקרת. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אסנת די פעילה בצד הזה. את צודקת, אנחנו יכולים לעשות בשמחה, לקיים שיתופי פעולה עם ועדת המחקר של הכנסת. יש לנו עבודות טובות. הם חייבים להיות טובים, כדי לספק את המידע. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אתם יכולים לשלוח ניירות עמדה מדי פעם. האתר מאוד נגיש, שדרגו אותו עכשיו. אם אתם רואים דיונים שמעניינים אותכם, אפשר להירשם, לקבל פושים מוועדות מסוימות. אתם יכולים לבקש להעלות ניירות עמדה בשם המכללה או החוגים המסוימים אצלכם כשזה נושא שהוא קשור לדיון שעולה. אפשר לבקש להעלות ואתם מקבלים תפוצה באתר לכל המשתתפים. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> קיבלתי בבוקר זימון של כל הוועדות. אין לי יכולת לעמוד בזה. יש פה כמות גדולה של דיונים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אנחנו לא יכולים. זה חלק מהשיטה. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אני יכול לבחור נושאים שאפשר להעלות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה שמעניין אותכם. מה שמעניין אפשר לבחור. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> לפעמים באים אלי בטענות, ועדת החינוך של הכנסת, הביאו לדיון. אני מכיר לפחות של בוארון ואחרים. אנחנו יכולים להעלות שם התנגדויות. בכל שבוע יש דיון, אני לא אעבוד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתה צודק. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה צריך יותר חברי כנסת, יותר מכללות. זה לא ספציפי עכשיו לדיון, הנושא שהכנסת יכולה לעסוק בו הוא הנושא העקרוני של תקצוב סטודנט באוניברסיטה אל מול סטודנט במכללה. השר או משרד ממשלתי יכול להכין הצעת תקציב והכנסת יכולה לשים על זה ברקס ולהגיד סליחה, זה לא נראה לנו. זה לא הדיון כאן. צריך לראות אם יש קולות קוראים או נושאים אחרים שקשורים לחדשנות ול-AI. לצפון לא מגיע מספיק כי זו לא אוניברסיטה, כי זו לא מכללה. הוועדה יש לה בהחלט כוח במקומות האלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> התקצוב הזה הוא לקבוע בזמן כזה או אחר לפני שהמכללות יתקדמו ולפחות - - - האקדמיות. כנראה לא עשו את החישוב. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> לא הקצו יותר משאבים. מבחינת תקצוב להשכלה גבוהה לאורך השנים, בדנמרק יש להם נתח, אחוז מתוך התוצר מוקצה אוטומטית להשכלה גבוהה. פה לקחו את התקציב ההיסטורי ומדי פעם הוא ירד, הצמידו אותו למדד, הוא פחות או יותר צמוד לממד. צמוד לממד זה אומר שהנתח מתוך התוצר הלאומי הולך וקטן ואנחנו היום בתחתית של ה-OECD. ממש למטה. אוניברסיטאות קיבלו באופן מסורתי תקציב גדול. בערך מתוך 14 מיליארד הם היו מקבלים כמעט 12 מיליארד. מכללות מקבלות 2 מיליארד כש-58% מהלימודים לתואר ראשון הם מכללות. כשהם אומרים איך זה יכול להיות? תקציב המחקר כולו ילך לאוניברסיטאות, אנחנו כמעט לא מקבלים על מחקר. עכשיו התחילו דיונים, הולך להיכנס דוקטורט יישומי במכללות. זה יעבור בקרוב ויהיה אפשר להנחות לדוקטורט. אני מקבל 200 מיליון שקלים לתחום הזה של מחקר יישומי שזה יוכל לבוא לכיוון שלנו. צריך שינוי יותר דרסטי, להאמין בזה שהמכללות - - אתם רואים את המכללה, תראו את התשתית שיש פה. זה לא רק כאן. אני מסתובב בכל המכללות בארץ, יש תשתית פיזית, יש תשתית אנושית מצוינת. במקומות אחרים מוסד כזה קוראים לו אוניברסיטה בלי שאלה בכלל. גם במקומות אחרים. לא משנה השם. הפעילות זה מה שחשוב, התקצוב חשוב. צריך לשנות. זה לא פשוט. אני נותן לכם דילמה אחת, אם אני יכול לכבד אותה כאן והיא חשובה. נפגשתי עם דניאל זייפמן, הוא היה הנשיא ויצמן והיום הוא יושב-ראש האקדמיה הישראלית למדעים. הלכתי יחד עם רונן יצחק שהוא ראש רשות המחקר. הלכנו אליו ואמרנו, לנו ה-ISF. הקרן הישראלית למדע. כשמגישים בקשות יש להם בערך 800 מיליון שקלים בשנה כסף לחלק. למה המכללות מקבלות נתח קטן? הוא הכין לי עבודה שלמה. נקודה אחת חשובה, הוא אמר לי כשהייתי נשיא של ויצמן והיה לי 1 מיליון דולר ואני צריך לחלק אותו, אני בדילמה למי לתת אותו. אם לחוקר הכי טוב שיש לי או את הרוב לחוקר הכי טוב, או לחלק את זה שווה בשווה בין קבוצה של חוקרים. אני ברוב המקרים נותן לחוקר הכי טוב, מפני שאני חושב שהתפוקה המחקרית תהיה הגבוהה יותר. אולי בעשרת החוקרים האלה שלא נתת יש את אלברט איינשטיין החדש. בדרך הכלל החוקר הכי טוב שלך הוא גם הכי מבוגר שלך, הוא צבר את הניסיון ברקע. יש פה דילמה, היא לא פשוטה. אותה דילמה קיימת גם במכללות ובאוניברסיטאות. היא בדיוק אותה דילמה. << דובר >> ירדנה שאול: << דובר >> נסים, צריך לעשות כאן שינוי תודעתי בחשיבה של חשיבות המכללות, הן בדרך כלל מכללות אזוריות פריפריאליות. זה גם נוגע לכל הנושא של מרכז פריפריה בחשיבה הלאומית. הנושא של חיזוק הפריפריה צריך לבוא בצורה יותר משמעותית בהרבה ולייצר מצב שבו המכללות הן לא סוג ב'. המכללות הן מוסד אקדמי פורץ דרך חדשני בחברה הישראלית, שמאפשר הנגשת השכלה גבוהה לקהלים מאוד רחבים לטובת החברה הישראלית בכללותה. השינוי התודעתי הזה חייב לבוא גם בנושא של תקציבים, הפניית משאבים, הנגשה של הידע, תקציבים גדולים. נסים אמר, אנחנו רוצים, מכניסים פה, אנחנו בין המובילים בארץ במכללות בנושא של AI. זה תקציב שניסים לוקח מתוך מקום אחר, מרים את כל הכדורים באוויר ולא נופל לו אף כדור, זה נדיר. צריך לעשות את זה בצורה מערכתית יותר בהרבה. גם במובן הכלכלי, זה לא רק במובן החברתי. צריך להבין שיש כאן יתרון כלכלי לשנים הבאות, לעתיד. כשמדברים על חדשנות, למשל קנדה כמדינה אחת המובילות, היא מסתכלת והחדשנות היא לא בראייה של אד-הוק. ההסתכלות היא הסתכלות לטווח ארוך. אצלנו אנחנו בנושא חדשנות די נוגעים בכיבוי שריפות של השלוש שנים הקרובות, של השנה הקרובה וצריך לשנות את החשיבה. החשיבה צריכה להיות הרבה יותר מערכתית, ארוכת טווח. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי כל הנושא של תקצוב של מכללות בהשוואה לאוניברסיטאות. אני לא יודע איך, בואו נחשוב, אנחנו אולי ניזום מחקר של ממ"מ שיעשו לנו בדיקה של השפעות המכללות והאוניברסיטאות. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> מבחינת תקצוב? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מבחינת תקצוב, מבחינת סוגי הסטודנטים שנמצאים כאן ובאוניברסיטאות. מישהו הציע בעבר, אומר שהמכללות או האוניברסיטאות שמלמדות יותר סטודנטים בפריפריה שנמצאים בסוציו אקונומי נמוך – התקצוב של הסטודנט הזה צריך להיות אחרת מסטודנט שבא מישוב שהוא סוציו אקונומי עשר. את הדברים האלה, צריך לראות איך לעשות חשיבה מחדש. נעלה את זה לדיון, נשים את זה על השולחן. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אם אני יכול להציע הצעה אחת. אנחנו בדקנו את הנושא, מחקר מאוד יסודי לגבי איך מתקצבים בגרמניה, אנגליה, ארצות הברית. לדוגמה בגרמניה יש אוניברסיטאות של מחקר בסיסי שזה כמו באוניברסיטאות שלנו ויש אוניברסיטאות של מחקר יותר יישומי והן יותר דומות למכללות. אין הבדל שם, הם החליטו שהם לא מפלים במוסדות ונותנים תקציב דומה. שווה ללמוד, אמרתי את זה גם לעמי מויאל, שלא בכל מקום. יש פה היסטוריה שרצה שנים רבות. המכללות קמו לפני 30 שנים, עברו פזה, הגיעו אלינו מקום חדש, זה לא מה שהם היו לפני 30 שנים. צריך להסתכל מחדש על כל זה, לנסות ללמוד מבחוץ ולא רק מתוך האינרציה שיש רק אצלנו. << דובר >> גיל כהן: << דובר >> אני מסכים לחלוטין עם מה שאמרת. זה מדהים איך אני רואה את זה בשטח. כשאתה לוקח אנשים פריפריאליים שאין להם רקע כלכלי חזק – הרמה שלהם לא גבוהה. אנחנו עושים את המאמץ לקדם אותם. לפעמים זה דור ראשון להשכלה גבוהה. אני חושב את עצמי, גיל, מה עשית בשביל נור שאהיד? עכשיו עומדת לי בראש בחורה מסוימת שאין לה מושג מה זה פנסיה. פתאום היא פתחה קרן פנסיה. קרן פנסיה במגזר הערבי, ילדה בת 20. על מה אתה מדבר איתה? אני רוצה להתחתן, היא אמרה לי. זה עולם שמי שלא חווה אותו לא מרגיש את זה. הרמה של החברים מלמטה וזה קשה. אני רואה את הסגל שלי, קשה להם. השיעור שאתה נותן במקום אחר הוא יותר קל מבחינת ההבנה. לא כל הסטודנטים. סטודנטים מעולים יש לנו פה. חלק קשה מאוד להרים אותם, המאמץ אדיר. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> גיל פתח את זה ולא אשאיר את זה בלי להגיד את זה. בדרך כלל כשאני לוקח אנשים שגדלו בבתים מאוד מבוססים, ההכשרה של אנשים רבים מתחילה מגיל גן. שיעורים פרטיים, עזרה של הורים. הם מגיעים לכיתה י"ב, הם תלמידים מצוינים, מסיימים בגרות גבוה, עושים פסיכומטרי גבוה כי ההכשרה המוחית שלהם בכיוון הזה והולכים לאוניברסיטאות. זה לא אומר בשום פנים שאנשים שהיו בפריפריה ולא אהבו את הנושא הם לא יותר אינטליגנטים, שאין להם בבסיס שלהם חוכמה יותר גדולה. יש להם חסר בצד של הרכישה של ההון האנושי. מה שגיל רוצה לומר, כשהם מגיעים אלינו, הם אנשים מוכשרים. גיליתי כאן סטודנטים במשך עשרות שנים שאני מלמד. יש פה סטודנטים שסיימו תואר ראשון, עשו תואר שני, היו טובים ביותר ועשו דוקטורטים וחלקם חזרו גם לכאן. יש פה אנשים מאוד מוכשרים שלומדים כאן. זו הזדמנות שהם מקבלים פה. << דובר >> מוחמד סואעד: << דובר >> כל מעטפת השירותים שאנחנו נותנים פה זה לקראת הסטודנטים. אצלנו זה משהו רב שכבתי בשביל להגיע למעלה. זה לא מובן מאליו, זה לא ברור. אנחנו את כל ההשקעה שלנו. אנחנו עושים משהו בנוסף ולא רק להרצות לסטודנטים הטובים וזהו. אנחנו משקיעים בהם. << דובר >> ירדנה שאול: << דובר >> היחס אישי. << דובר >> מוחמד סואעד: << דובר >> היחס האישי. השיעורים הפרטניים שאנחנו נותנים, הכול. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> יש לנו דקאנט שאפשר להצדיע לה, היא עושה נפלאות. כל המחלקה עושה נפלאות בלהרים את הסטודנטים ולקדם אותם. << דובר >> ירדנה שאול: << דובר >> גם הריחוק שקיים באוניברסיטאות בין המרצים לבין הסטודנטים. כמעט אין קשר. פה היחס הוא כל כך אישי, אפשר לראות מרצים מדברים עם סטודנטים לא רק בפרוזדורים. בקפיטריה, במעברים. כל הזמן ההנגשה הזו האנושית, היחס החם, האכפתיות, בה לידי ביטוי בכל דבר שאנחנו עושים. זה לא רק אמירות, אפשר לראות את זה חדשות לבקרים. << דובר >> סיון ורנר: << דובר >> גם אחרי שמסתיים הקורס הם מעוד נגישים עבורנו ואנחנו יכולים לגשת להתייעץ. גם בעניינים פרטיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי המסמך. אם יש צורך לבקש מסמך, לבקש. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> יש חומרי רקע על כל נושא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אם יש להם חומרי רקע מוכנים, אנחנו נשתמש במה שיש. << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> כל הדיון שלנו הוא צרות של עשירים. סוציו אקונומי כזה או אחר. הבעיה שלנו הם אלה שלא מגיעים אלינו, שם הבעיה. הם מחוסרי כל, מחוסרי עבודה והשכלה. שהם 42% מהצעירים בחברה הערבית. שם הבעיה. זו לא הבעיה שלכם. << דובר >> ירדנה שאול: << דובר >> גם בעולם החרדים. << דובר >> מוחמד סואעד: << דובר >> בין 22-18. זו הקבוצה. << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> 24-18. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> היה יעד של המל"ג שבדק את אחוז האוכלוסייה הערבית מתוך האוכלוסייה בארץ. נניח בערך 18%. לוקחים היום את מספר הלומדים באוניברסיטאות, אחוז הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות הוא 19%. אחוז הסטודנטים שלומדים במכללות ואוניברסיטאות עובר את אחוז הערבים באוכלוסייה. << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> לתואר ראשון, 21.8%. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> הנקודה שהעלית קיימת גם באוכלוסייה היהודית. לא כולם לומדים. << דובר >> ירדנה שאול: << דובר >> גם החרדים אותו הדבר. << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> פי שלוש. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> עכשיו הייתי בדנמרק, הרוב שם לא לומדים. לא כל היום באופן אוטומטי הולכים ללמוד. זה לא רק בחברה הערבית. << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> כנראה שמשום מה לא העברתי את המסר נכון. גם באוטופיה אי אפשר לצפות שכל הצעירים יהיו באקדמיה, זה לא יעיל. אני התייחסתי לקבוצה של צעירים שאנחנו מגדירים אותם מחוסרי מעש, לא עובדים ולא לומדים. נסים, היום שלהם הוא לילה והלילה שלהם הוא יום. שם הפשיעה והאלימות. אצל היהודים 16%, אצל הערבים 42%. << דובר >> ירדנה שאול: << דובר >> פעם הייתה תוכנית של הסוכנות היהודית לפני עשרות שנים שנקראה פעילי ציבור. הסוכנות היהודית זיהתה פוטנציאל בעיקר באזורים פריפריאליים, עיירות הפיתוח, מינפה אנשים בעלי פוטנציאל לימודי והסלילה אותם ללימוד באוניברסיטה. בזמנו המכללות עוד לא היו. תקצבה להם את הלימודים, נתנה להם שכר לימוד מלא תמורת פעילות חברתית. בזמנו היה פר"ח, גם היום פר"ח. השאיפה הייתה שהם ירכשו השכלה ויחזרו לעיירות הפיתוח. בפועל הצעירים האלה לא מצאו את מקומם בעיירות הפיתוח כי לא הייתה תעסוקה, משהו שיוכל לתת מענה להשכלה שלהם. הם מצאו את עצמם בערים הגדולות. התוכנית הזו הייתה בפועל כמעט שמונה שנים או עשר שנים אם זכרוני אינו מטעני. היא הביאה חברים צעירים רבים מאוד בעלי פוטנציאל מעיירות הפיתוח לאקדמיה. היא הייתה חוד החנית בנושא של השכלה גבוהה לאזורי שוליים. גם חברתיים וגם כלכליים. אני לא יודעת אם יש את התוכנית הזו היום. בעבר זו הייתה אחת התוכניות שרצתה לגשר על הפערים. צריך לחשוב היום במונחים האלה גם. להביא את הפריפריה למרכז, במובן החברתי. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> זה משהו אחר. << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> הייתי רוצה לשאול שאלה. כל הזמן דיברנו על הצד של הביקוש. אחת הבעיות שלנו בפריפריה הוא גם צד ההיצע. מרכז חדשנות שהוקם עכשיו בירכא. לא מזמן הם קיבלו, כמעט היחידים. ירכא הייתה גולת כותרת שהם זכו וענואר שזכה שם. החברה שזכתה במרכז חדשנות, אנחנו עושים איתם שיתוף פעולה. אבל אם מסתכלים על אזור הצפון, על מרכזי חדשנות, על אפשרויות להקים סטארט-אפים. לקחת חברות גדולות שכל מרכזי הפיתוח שלהם לא נמצאים פה. הם יכולים פה לעשות את הייצור, שטראוס, טמבור, כולם. כל מרכזי הפיתוח שלהם לא נמצאים בקו שאנחנו יכולים להסתכל עליו. השאלה אם אנחנו פה יכולים אתכם לחשוב על חשיבה אחרת. שיהיה איזון בין הדברים. רצו להקים בקריית שמונה – זה ירד. רצו להקים בקיבוץ ראש הנקרא מרכז חדשנות בתחום התפלת המים – נעלם מהר מאוד כי לא הייתה תמיכה. אם אנחנו מדברים על חדשנות ואנחנו יודעים איך להכין את הצעירים לקראת העולם הזה, מישהו צריך לבוא ולפגוש אותם. אין כמעט שום דבר בצפון. ההסתכלות של הקמת מרכזי חדשנות, של ליווי סטארט-אפים, דברים שקורים היום. לנו הייתה פגישה בשבוע שעבר עם מישהו שמדבר על כל נושא של מוכנות לאירועי חירום, שהוא רוצה להקים מרכז חדשנות בצפון ודברים כאלה. אנחנו לא נמצאים בכלל בראייה הזו של ההיצע. מאוד קל יהיה להכין ביקוש של אנשים. הצד של ההיצע לא פוגש אותם. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> בדנמרק, עכשיו הייתי שם. הם נכנסים לתקציב המחקר. מדובר כאן על כמעט 8 מיליארד שקלים. זו מדינה קטנה, יש שם בסך הכול 6 מיליון תושבים. מגיעים מדי שנה מתרומות של חברות שמקבלות פטור ממס על התרומה. בארץ יש את מה שנקרא סעיף 46 - - - קיבל יותר מידי תרומות. היה בביקור את סגן מנהל התקציבים. משרד האוצר - - -. ישבנו שם ושאלתי את הראש להשכלה הגבוהה, ראש המערכת – איך חברה מסכימה לתרום כסף רב כל כך? חברות בכל שנה תורמות כסף רב כל כך. הוא התחמק כך או אחרת. עם החישובים שעשיתי, מס חברות שמרוויח 22% הם מקבלים 116% פטור, 25% חוסכים מס. 75% מהתרומה זו הוצאה של החברה. ישבתי עם הבן שלי שהוא גם כלכלן, הוא מתעסק עם כסף. הוא אמר לי – חברה שתורמת כסף, תורמת למחקר והחוקר לוקח ובודק את המחקר הייעודי של החברה הזו. נניח חברה פיתחה תרופות. החוקר בודק את האיכות של התרופה והוא מוצא שהתרופה מצוינת. והחברה מרוויחה מהסיפור הזה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פעם אחת צמצמה הכנסות. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> הם מצליחים לגייס בכל שנה מיליארדים של מיליארדים שקלים שהולכים להשכלה הגבוהה. צריך לחשוב על העניין הזה. יכול להיות שצריך לחשוב על הפטור ממס לתרומות של חברות להשכלה גבוהה. כמובן שיש בעיה עם זה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לכם קרן שאתם יכולים לקבל תרומות? עמותת ידידים. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אנחנו קיבלנו עכשיו 0.5 מיליון דולר להקמה של מרכז חוסן פה במכללה, הוא ממש בהקמה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כתרומה? << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> כתרומה. - - - תרמה לנו, הגענו לכמה מאות סטודנטים מתרומות. יש תרומות שמגיעות, לא של ישראלים. זה דבר שחייבים להשקיע בו מחשבה ואנרגיה ללמוד. אם אפשר ללמוד מהם משהו, שמשאבים רבים, אמרתי לסגל הממונה על התקציבים, תשמע, אם אתם תרצו להגדיל את תקציב ההשכלה הגבוהה, בואו עכשיו ותגדילו את הפטור הזה. הכסף יבוא מחברות - - -. אתם תצטרכו להוציא את הכסף. אתם או הממשלה תוציאו פחות כסף. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מקטין את ההכנסות. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> הוא היה מודאג מהפטור לחרדים, למוסדות חרדים. << דובר >> מנאל באדרם: << דובר >> בהמשך למה שד"ר ישראל אמר, אני כן רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני רוצה שתתייחסי כסטודנטית ערבייה כאן, לגבי האווירה, קשיים וחסמים. זה חשוב לנו. << דובר >> מנאל באדרם: << דובר >> אני לא דוגמה וכן דוגמה. אני אישית ממשפחה מעורבת. אתה מכיר את דלל. לי הייתה את הזכות לגדול בשכונה שהיא מעורבת – ערבים ויהודים. אחים שלי למדו החל מגיל שלוש בגנים של יהודים. הבן שלי היום בגן של יהודים. חשוב לי להקנות את השפה. ידע זה כוח, שפה במדינת ישראל. אנגלית חשובה, עברית עוד יותר חשובה. כמו שפרופ' גיל אמר, לצערי בבתי הספר במגזר הערבי, לא נעים להגיד, אפילו לגבי המבטא, לא מדגישים את זה. הם מגיעים לשלב שהוא באקדמיה ואין להם את התהליך. לגבי החוויה שלי האישית פה, אני מרגישה בית. החל מהרגע הראשון שהיה לנו את הניתוק בין חוויית הלמידה פיזית - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למה הגעת לכאן ולא לאוניברסיטת חיפה לדוגמה? << דובר >> מנאל באדרם: << דובר >> זה ליד הבית, אני גרה ממש קרוב. ניתנה לי הגמישות כאימא, גם כעובדת, כתושבת עכו. הכול היה מונגש לי. גם סגל המרצים, אם יורשה לי לפרגן, פרופ' גיל. לפני שבועיים היה לנו במסגרת הקורס של המצטיינים, סיור ברחובות למכון ויצמן. ישבתי בכיסא באוטובוס ואמרתי, אין את הריחוק הזה. << דובר >> גיל כהן: << דובר >> אני שואל אותם חידות. תספרי מה אני עושה לכם. << דובר >> מנאל באדרם: << דובר >> אין לי את הריחוק הזה. לא חששתי לרגע לבוא ולספר לו משהו אישי או ד"ר מוטי מרדלר, השבוע הייתה לי התכתבות איתו באימייל לגבי משהו אישי. פרופ' עוז גוטרמן הוא מודל השראה בשבילי. פניתי אליו באופן אישי. אני רואה סטודנטים שלומדים איתי ואני הראשונה לקפוץ ולעזור להם מבחינת השפה, גם מבחינת חומר ללמוד. גם כי רואים בי סטודנטית שמביאה מאיות ו-90 וציונים מאוד גבוהים. לא מרגישים את החסם לפנות אלי ולעזור להם. כן מרגישה שיש להם את הקושי עם השפה. אני במעט יכולות שיש לי עוזרת, אם זה בוואטסאפ, באימיילים. הייתה סטודנטית צעירה שפנתה אלי, פתחתי את הזום בזמני הפנוי, מאהבה רבה וממקום של נתינה. השנה הקורס מצטיינים הוא קפיצת מדרגה. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אסביר מה זה קורס מצטיינים. יש לי את הזכות לעמוד בראשו. אנחנו מגייסים את הסטודנטים הכי טובים. הכי טובים מתחיל בציונים ולא רק ציונים. אנחנו מראיינים את האנשים, יש לנו שאלון אישיות די נרחב שבודקים אותו. אנחנו חושפים אותם לעולמות תוכן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתם עושים את זה בכל החוגים? << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> כל החוגים הטובים ביותר. שתיים בין הטובות ביותר מהמצטיינים יושבות פה. יש עוד כמובן. אנחנו חושפים אותם לעולמות תוכן שונים ומשונים מכל התחומים. אני זורק אותם לתחומים רבים. אם זה מדע, טכנולוגיה, AI, אם זה הגורם האנושי. אנחנו עושים גם סיורים. עכשיו הסיור היה על מכון ויצמן. יש לנו סיור נוסף. אם תארחו אותנו נבוא לכנסת בשמחה, נתאם איתכם מתי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לסיור, דיון גם לוועדה. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אנחנו רוצים לעשות סיור לילה. נישן אולי ברמת ענבים. איך קוראים לזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קריית ענבים. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> קורס שווה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו נזמין אותכם להגיע לכנסת. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> איילת, תתאמי איתנו. זה צריך להיות ביום ג', בסמסטר ב'. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לפני שתתפרק הממשלה, לפני שתתפרק הכנסת. תעשי את זה מהר. << דובר >> מוחמד סואעד: << דובר >> אני רוצה בהמשך לשאלה ששאלת לגבי הנושא של הסטודנט בכלל. כבר עשור וחצי אני עומד בראש הוועדה ובכלל הנושא של ההנגשה ואני גם חבר בוועדה של רב תרבותיות אצלנו במכללה. אנחנו עושים מגוון של פעילויות, דיברתי כשהיינו בכנסת. לוח הזמנים של המכללה הוא מותאם מועדים וחגים לכל קהילות ישראל. כשאני אומר קהילות ישראל, אני מתכוון – יהודים, ערבים, דרוזים, מוסלמים. יש לנו לפני המועדים שלנו. המכללה סוגרת את שעריה באותו יום חג של מוסלמים, דרוזים. בנוסף לזה אנחנו גם עושים פעילות. יש לנו דרך הדיקאנט, והזכרת את הסמנכ"לית רונית. בהחלט היא עושה עבודה נפלאה. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> ספר להם על הארוחה לפני הרמדאן. << דובר >> מוחמד סואעד: << דובר >> על זה אני רוצה לדבר. אנחנו עושים גם ערב ראש השנה האזרחית. עושים פעילות לפני פסח. חג החגים, איפטאר. עושים את הדברים הללו ולא פחות חשוב, עושים גם היבט אקדמי. הנה הנשיא פה, אפשר לפרגן. אנחנו מקיימים קורס חוצה חוגים של קורס רב תרבותיות שאנחנו נסביר על החברה הישראלית, שמים הכול על השולחן. כל מה שקשור לחברה הישראלית. בפרופיל עידן, למועדים, חגים, לנושא של שפה, דת, להיבטים התרבותיים. אנחנו גם בתהליך בהקמתו של מוזיאון של עדות פה במכללה. יש לנו זהות אחת שנקראת זהות גליל מערבי. יש את הזהות האישית של כל אחד, מאיפה הוא מגיע. יש לנו את הזהות הקולקטיבית שלנו שאנחנו מנסים להקנות אותה והלוואי ואנחנו נקנה אותה לחברה הישראלית בכללותה. אלה דברים שאנחנו עושים אותם. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> (הצגת מצגת) אתן סקירה קצרה. זה מחוז צפון. אנחנו בנפת עכו. נפת עכו זו הנפה הכי צפופה בגליל. יש בה הכי הרבה אוכלוסייה 650,000, 44%. הגליל המערבי הוא האזור שיש בו יותר מ-80% מהאוכלוסייה, יזרעאל ועכו ביחד. הגליל המזרחי די ריק. בזמנו כשרצו להקים את האוניברסיטה בתל חי אמרתי שכאן כל הנפה זו צפת, יש בה בסך הכול 120,000 אנשים. בכנרת יש 114,000 ובגולן עוד 50,000. כל האזור המזרחי כאן הוא די ריק מאוכלוסייה, כשהאזור הזה הוא מאוד צפוף אוכלוסייה. אנחנו נמצאים פה בעכו. כידוע רוב האוכלוסייה בגליל הם ערבים – 54%. בנפת עכו – 66%. בעכו ויזרעאל יש רוב של ערבים, בגליל המזרחי יש רוב של יהודים. אנחנו צמחנו למספרי סטודנטים בקצב הכי מהיר בכל המכללות הציבוריות בישראל. הגענו לכ-3,000 סטודנטים. עכשיו אנחנו מעט מתחת, המכללה השפיעה עלינו קצת. אנחנו סביב המספר הזה עכשיו לתואר ראשון ולתואר שני. בדקנו, זה הכי מהיר מכל המכללות. יש מכללות שעשו מיזוג כמו תל חי, לוינסקי ווינגייט. שם מיזוג הגדיל. בצמיחה אמיתית אנחנו צמחנו הכי מהר. יש לנו 80 חברי סגל בכיר, פרופסורים ומרצים בכירים. יש לנו עוד כ-250 חברי סגל, דוקטורים וסגל יותר זוטר, עמיתי הוראה, מורים מן החוץ ועוד. סך הכול יש פה מאות חברי סגל. יצאנו בשנתיים האחרונות במקום הראשון בדירוג של התאחדות הסטודנטים הארצית באיכות ההוראה, שנה אחרי שנה. שנתיים רצוף, זה מעיד על האיכות כאן. בהחלט יש פה איכות מרצים מהשורה הראשונה. אנחנו בודקים את זה, יש לנו יחידה לקידום ההוראה. כל מרצה שמדורג מתחת לסף מסוים –עובר הכשרה. דואגים כאן, זה נחשב אצלנו. אנחנו לוקחים בחשבון את עניין איכות ההוראה פה. אתם רואים שפה יש דירוגים בכל מיני קטגוריות. אנחנו בפסגה כל הזמן. מבחינת חוגי לימוד המספרים באפור הם מספרים של סטודנטים. זה בית ספר לניהול, לדעתי הוא הגדול בארץ מבחינת מספרי סטודנטים בחוג לניהול, 1,163 סטודנטים. אמרתי כבר 800. יש פה דו-חוגי וחד חוגי, אלה המספרים. חוג לכלכלה, חוג לחשבונאות אחד הגדולים בארץ, כרבע מהסטודנטים בארץ אצלנו. תואר שני בכלכלה וניהול ביחד עם אוניברסיטת תל חי, בשותף. חוג לחינוך, די גדול. אפשר לראות שיש לנו תואר בלקויות למידה, הגיל הרך. שני תארים שניים בחינוך. חוג רב תחומי שהתכווץ והוא קטן. חוג לסוציולוגיה, חוג ללימודי תיאטרון. המספרים באדום, מספר הלומדים בארץ. לימודי שימור, קרימינולוגיה, חוג גדול. תואר שני בקרימינולוגיה. חוג למדעי המחשב, די חדש, נפתח השנה וחוג לעבודה סוציאלית שנפתח עם ביקוש מאוד גדול. סך הכול ביחד כ-3,000 סטודנטים. יש לנו במכללה 14 מכוני מחקר, אעבור עליהם במהירות. חשוב שתראו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כשאתם רוצים לפתוח חוג , אתם לוקחים את הצורך באזור מבחינת מקצועות? << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> עכשיו הלכנו יותר לחוגים שהם פחות יושפעו ממה שקורה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עבודה סוציאלית לדוגמה, בנגב יש מחסור. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אתה יודע איזה מחסור יש כאן? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בעבר נסעו רבים ולמדו בירדן. עשו תואר שם, חזרו והייתה אבטלה. עדיין יש מחסור באזור הדרום? << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אנחנו פתחנו את הרישום. אני קצת חששתי שלא יהיו סטודנטים. נתנו מלגות. תוך שבוע נרשמו 200 סטודנטים. לא היה לנו מקום לכולם. לעבודה סוציאלית היה פה ביקוש עצום, למדעי המחשב הפתיע לרעה. כנראה בגלל שג'וניורים לא מוצאים כל כך עבודה זה יותר קשה. אני אופטימי לעתיד. זו שנה ראשונה, מאמין שזה יתפתח. אני לא ארחיב לגבי כל חוג. מרכז מחקר, יש לנו פה את המכון לחקר החברה הערבית שדיברנו עליו. מוחמד שיושב כאן הוא ראש המכון. עשינו בו מספר עבודות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי תקציבי מחקר. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אנחנו מקצים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתם מקבלים גראנטים? << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אנחנו לא מקבלים גראנטים. כל העבודה של חברי המכון נעשית בהתנדבות. אנחנו מקצים כסף לכנסים. יש לנו בערך 40-30 כנסים בשנה. אלה כנסים לאומיים ובין-לאומיים מאוד רציניים. כל הזמן. הכול כספים שאנחנו מקצים מכאן. חשבנו שזה חשוב לעשות את זה. גם לטובת המכללה וגם לטובת הארץ. לפני כשבועיים היה פה ביקור של המל"ג. דודי שוורץ סגן יו"ר מל"ג, עמי מויאל וכל ראשי המערכת. הם ראו את זה ואמרו זה מודל של מכללות, אנחנו רוצים את המחקר היישומי, מחקר השטח שנעשה כאן ונתקצב. אני מאוד מקווה שיתחילו להגיע תקציבים. << דובר >> גיל כהן: << דובר >> לא רק זה, הם רוצים לתת נקודות בקידום על מחקר יישומי. לא שמענו דברים כאלה. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אנחנו עושים עבודה על השפה כמנוף. דיברנו על זה והצגנו את זה גם בוועדה אצלך. עשינו עבודה רצינית מאוד על פשיעה בחברה הערבית. העברנו את זה למשטרה, הם השתמשו בזה. עשינו עבודת דפוסי הצבעה בחברה הערבית. עכשיו נעשית עבודה על הבדואים בישראל ועל ההבדלים בין הבדואים בצפון ובדרום. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה כלל המחקר על הפשיעה? << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> בדקנו כל ישוב וישוב בארץ. דירגנו את הפשיעה ובנינו מודל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אם יש דו"ח, אני אשמח. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> יש שני דוחות – של מכון החקר והביטחון האישי. והשני, של מכון חקר החברה הערבית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לנו בשבוע הבא בכנסת יום החברה הערבית. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> גם את הדו"ח על השפה. << דובר >> מוחמד סואעד: << דובר >> בטח יעניין אותך באופן אישי גם המחקר על הבדואים שאנחנו עושים. << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> היום עיקר הפשיעה מתמקד בחברה הבדואית. << דובר >> גיל כהן: << דובר >> אתה בטוח? << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> במאה אחוז. הם בעיקר. בשנה וחצי האחרונות הרוב ישובים בדואים כאן ובחברה הדרוזית יש עליה מאוד משמעותית. אני בודק אותם כל הזמן. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> המכון לחקר הביטחון האישי. אנחנו משלבים אנשים מבחוץ. כמה שילובים, שישה ניצבים בדימוס ממשטרת ישראל במכון. ראש המכון הזה עובד יחד איתי, זוהר דביר שהיה סמפכ"ל משטרת ישראל. יש פה עוד סמפכ"ל אחד, אלון לבבי. מה שחשוב כאן זה חיבור של אנשי שטח יחד עם אנשי אקדמיה. התוצרים טובים. אנחנו מגלים שאנחנו מצליחים לעשות עבודות יותר טובות בכל מה שקשור ליישומי ומחקר לגבי שטח. עשינו פה מספר מחקרים. גם בתחילת המלחמה בעזה אחת העבודות שנעשתה - - עשינו כנס גדול והגיעו לכאן אנשי מערכת הביטחון ואחרים, ואנשי אקדמיה מאוד מובילים, שאלו, מה צריך לעשות בעזה בסוף המלחמה? זה היה בתחילת 2024, מי האמין שהמלחמה תימשך זמן רב כל כך? בדקנו והגענו למסקנה שהחינוך במערכות החינוך ומה שאומרים היום בכנסת וכולם מדברים על פתרון - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש חבר כנסת אחד שאמר לי שהמלחמה תימשך שנתיים. << דובר >> גיל כהן: << דובר >> מי? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא אגלה לך. << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> שבוע ראשון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> שבוע ראשון. << דובר >> מוחמד סואעד: << דובר >> יוצא מערכת ביטחון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא צריך להגיד את שמו. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> כבר נתת לנו רמז. << דובר >> גיל כהן: << דובר >> אנחנו אנשי אקדמיה, ישר חושבים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איש אופוזיציה. << דובר >> סיון ורנר: << דובר >> המלחמה תימשך עשר שנים. יש לנו עוד כמעט שמונה. הייתה להם תוכנית שהסתיימה. בעלי במילואים עכשיו בעזה. << דובר >> מוחמד סואעד: << דובר >> יש לי תזה שאני אומר, המלחמה מאז 1948 היא לא הסתיימה, היא עם הפוגות. זו מלחמה אחת ממושכת. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> הדו"ח שנעשה כאן, הוא המליץ מה לעשות. אני ראיתי כמה חברי כנסת שהסתובבו איתו. היה פה סגן ראש המוסד שהיה כאן. היה פרופ' שהתמחה בעיראק, בדק את הכיבוש האמריקאי והטעויות שהם עשו שם. עשינו דו"ח טוב. הדו"ח חשוב, שהופץ באותה תקופה. עשינו עבודה על חוסן. דרגנו את כל הישובים בארץ לפי רמת החוסן שלהם, אחד-אחד. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> מאוד חם. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> גם חוסן. לא פשוט למדוד חוסן. זה לא שאתה עמיד, אלא שאתה יכול להתאושש. מה היכולת שלך אחרי שחטפת מכה, לחזור למה שהיית. פיתחנו מודל ייחודי, לא היה פשוט לחשוב על איך למצוא את זה. גזרנו את זה מתוך ההתאוששות בתקופת הקורונה. בדקנו ישוב-ישוב, את ההתאוששות ודירגנו. עשינו כנס גדול בנושא הזה בהמשך. המרכז לבטיחות במשפט הפלילי בודק את ההפללות השגויות בישראל. מצא שכ-10% מהיושבים בבית סוהר, בטעות, על פי בדיקות גנטיות שעשו בדיעבד, מצאו - - - הוא דבר נורא ואיום. אי אפשר לעשות עוול יותר גדול לבן-אדם. הם מלמדים פה שיטות איך להתגבר על זה, בין היתר להיזהר מהעניין של מסדרי זיהוי. המכון הוציא דוחות. עומד בראשה בועז סנג'רו, זה הבייבי שלו, פרופ' למשפטים, הוא עוסק בזה, זה תחום ההתעסקות שלו שנים רבות. מכון לחקר כלכלה ומדיניות כלכלית שעומד בראשה גיל שיושב כאן, גיל כהן. יש פה 12 כלכלנים, כולם פרופסורים ודוקטורים, 12, לא פחות. כולם מתמחים בנושאים שונים שקשורים לישראל. עשינו עבודות רבות. בין היתר בדקנו את הפעילות הכלכלית של הממשלה. הבנק המרכזי, מערכת הבנקאות. הוצאנו דו"ח יסודי בנושא הזה. עשינו כנס גדול בנושא הזה. דוח האוניברסיטה בגליל, גם הוא יצא, איך לעצור את מכירי הנדל"ן בישראל. עשינו גם כאן כנס גדול. בעבר היה אלקין שר השיכון. הצגנו בפניו את הדו"ח, לדעתי השתמש בחלקים ממנו. אלה היו הכנסים שנעשו כאן. מכון לחקר החברה והתרבות הדרוזית. אנחנו בקשרים מאוד טובים עם הדרוזים, עם מוואפק טריף השייח' ואחרים. יש פה חברים, אחד מהם זה האלוף יוסף מישלב שעכשיו הוא יושב-ראש הוועדה, מנהל בבראודה, עדיין הוא חבר כאן מהמכון. עשינו עבודה ייחודית כאן. בדקנו ישוב-ישוב, הגדרנו את הבעיות אצל הדרוזים, בעיקר יש להם פחות משכילים. יש להם אנשי צבא רבים מאוד, פחות משכילים. יש להם בעיות אחרות. << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> הנשים יותר משכילות. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> הנשים יותר משכילות ויש יותר גירושים בגלל הפערים של השכלה. גם אצל מוסלמים הנשים יותר משכילות, זה יוצר פער בין גברים לנשים ועושה בעיות. מכון לחקר הגליל, מכון ותיק שלנו. עשינו עבודות רבות לגבי הגליל, השווינו את מחוז צפון ומחוזות אחרים בארץ. בדקנו רשות-רשות. כל העיריות, שיעור הגבייה של ארנונה. בדקנו והפעלנו את הגליל המזרחי והמערבי, בדקנו גם מרכזי והשווינו שם אזורים שונים. ערבים, יהודים, ראינו את הבעיות. הגדרנו כאן המלצות לעניין הזה. << דובר >> סיון ורנר: << דובר >> גם פריפריה מול מרכז. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> בהחלט, גם פריפריה מול מרכז. הדו"ח הזה יצא באופן שוטף. בכל שנה יוצא דו"ח עדכני שמראה את השינוי. מכון לחקר עכו ומורשתה, עוסק בעכו. בעכו יש מורשת מפוארת כידוע. יש לה לפעמים מוניטין פחות טוב ממה שהיא. מי שמסתובב בעיר רואה שזו עיר שיש בה מטען רב. יש פה ארכיאולוגיה מדהימה, היסטוריה מדהימה, וזה מה שעושים במכון הזה. בפעם האחרונה המכון הרים כנס בנושא שיקום נמל עכו, זה היה אחד הנושאים שם. אני לא ידעתי איך משקמים חומה. למדתי שם שעושים טרסות, חותכים לרוחב, מנקים, מוציאים את המים, משפצים את החומה ומחזירים את הים. יש דברים שלפעמים לא תחום ההתמחות. המכון לחקר כלכלה חברה ושלום במזרח התיכון, זה מכון שבדק את כל מדינות המזרח התיכון. דירגנו אותם מהחזקה ביותר לאחרונה בהן. ישראל יצאה ראשונה בקצה. אחריה מי יצא? טורקיה ואיראן. הזהרנו בעבר שאיראן, יש בה יכולות חזקות מאוד. מצאנו שמספר פטנטים יותר גבוה מאשר של ישראל. זיהינו את זה לפני המלחמה, הדו"ח הזה יצא לפני המלחמה. << דובר >> גיל כהן: << דובר >> בנפש יותר מישראל, היית מאמין? << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> ההנדסה שם יותר חזקה. << דובר >> גיל כהן: << דובר >> אני שופט בג'ורנלים רבים. אני נתקל לפעמים באנשים מטהראן ברמה מעולה. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> באותה עת הוצאנו דו"ח. עשינו כנס מאוד גדול של שלושה ימים בשפה האנגלית. הבאנו שר חוץ לשעבר שהיה כאן, גנרל אמריקאי היה פה, היו אחרים. הכנסים שלנו מאוד מושקעים. גם המובילים אותם - - - << דובר >> נועאד עלי: << דובר >> חבר כנסת מנסור עבאס היה פה. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> מנסור עבאס היה בהחלט. << דובר >> ישראל רצ'בסקי: << דובר >> היה פה פעמים רבות. << דובר >> מוחמד סואעד: << דובר >> גם מנסורי ממרוקו. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> יש לנו את המרכז לחינוך אורייני ומרכז לחקר ילדים ונוער בסיכון. אני מראה לכם, יש פה 14 מכוני מחקר. כל אחד מהם, לא נרחיב יותר מזה, בהחלט יש פה עבודה משמעותית. תפוקות של חברי סגל. יש לנו 100 חברי סגל. כאן הממוצע, מספר מאמרים, תחלקו את זה ל-80. בערך 1.4-1.3 מאמרים. רובם בכתבי עת שמדורגים Q1. רקע, אני עובר על המאמרים. אפשר לראות את הדירוגים של המאמרים. מאות מאמרים של חברי סגל בכל שלב. הרוב אתם יכולים לראות שזה Q1, מדורג גבוה. בהתאם יש לנו אנשים שמתקדמים פה לדרגות פרופ' אצלנו. ראוי לשים לב לזה שלא רק אצלנו, גם במכללות אחרות. יש תפוקות טובות ועבודה מחקרית רצינית מאוד שנעשית. כל מאמר כזה, אתם מכירים את זה, מה זה לפרסם בכתב עת באנגלית. זה לא פשוט. אנחנו מגייסים כסף בתקציבי מחקר, מיליונים מדי שנה. אפשר לראות כאן את הסכומים. יש לנו שיתופי פעולה בין-לאומיים והסכמים בין-לאומיים. הסכמי ארסמוס, כסף שמגיע מהאיחוד האירופי ומממן תנועה של סטודנטים. אנחנו שולחים סטודנטים לכל אירופה. שולחים בארצות הברית מחוג לניהול. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה לא נפגע אחרי המלחמה? << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> זה נפגע. יש סמוי וגלוי. אנחנו כרגע הקצנו דרך המכללות והאוניברסיטאות סכום של כסף. ות"ת נתן סכום של כסף כדי לעשות מאבק אקטיבי בעניין של החרם. לא פשוט מה שקורה בשטח. אש בוערת מלמטה, מתודלק גם בכסף ולכבות את האש הזו לא קל. יש לנו הסכמים כאן, במזרח אירופה אין לנו בעיה. אנחנו שולחים עשרות סטודנטים כל שנה לשם והם שולחים אלינו, גם חברי סגל שמבקרים פה ושם. יש לנו הסכמים עם כל הגופים האלה. בשנתיים האחרונות זכינו בתקציב הכי גבוה לבין-לאומיות. כל המכללות הציבוריות דרך המל"ג. אני מדבר על מיליוני שקלים שקיבלנו למימון של פעילות בין-לאומית, הראינו סגנון שאנחנו הטובים ביותר. מדדו את התפוקות ברמה של קשרים ועבודות בין-לאומיות, יצאנו במקום הראשון. אנחנו מקיימים עשרות קורסים בשפה האנגלית. יש לנו תוכנית במרס שנפתחת כולה בשפה האנגלית בכלכלה וניהול. סטודנטים שמגיעים לחוג - - - יש סטודנט ישראלי אחד. ניסיתי לגייס סטודנטים ערבים, לתת להם מלגה מלאה לשלוש שנים, מעונות חינם לשלוש שנים, בואו תלמדו. לא הסכימו, לא הגיעו. לא מצליח לגייס, אנשים פוחדים ללמוד בשפה האנגלית. זה מפתיע אותי, הייתי בטוח שנראה ביקוש לזה. רוב הסטודנטים מגיעים מבחוץ. אנחנו מקיימים כנסים רבים מאוד בשנה הזו. יש לנו גם מסה לא קטנה, כמות גדולה של כנסים שמתקיימים כאן. יש פה כל מני, גם שישראל מוביל אותו. אלה עשרות כנסים. כל שנה עשרות כנסים ביחס לגודל שלנו, אנחנו עושים עבודה שלא קיימת מבחינת היקפי עבודה. יש לנו תוכנית פרקטיקום, זה דבר חשוב. אני רואה שבדנמרק לדוגמה, נותנים לזה חשיבות מאוד גדולה לעניין הפרקטיקום, הם מחברים לשוק העבודה. יצאנו מחוברים. גם פה נעשתה עבודה בארץ. קרן רוטשילד שגם מימנה את הנסיעה לדנמרק היא פעילה בתחום הזה. דיברתי איתם, הם יבואו לכאן. אנחנו נראה איך לקדם את זה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איזה ראש, קיסריה? << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> קיסריה. הוא הבוס הגדול. מסתבר שהוא למד בבית ספר שאני למדתי, כבר יש יתרון. גיליתי אותו, לא ידעתי שהוא שם. אנחנו עוסקים בפרקטיקום. יש לנו פעילות רב תרבותית אינטנסיבית מאוד, מוחמד דיבר עליה קודם, לא נרחיב עוד. יש יוצא דופן. אנחנו 50% סטודנטים ערבים, 50% יהודים. יש חיבור שהוא משמעותי. אנחנו משקיעים בזה אנרגיה רבה מאוד ויש קשרים טובים. זו אחת המשימות החשובות שלנו, לא רק ברמה של מכללה אלא ברמה הלאומית. אנחנו צריכים לפעול בעניין של החיבור ולהסתכל נכון. הלוואי שכל אזרח בישראל ירגיש שישראל זו המדינה שלו במאה אחוז ונותנת לו את כל מה שצריך לתת לאזרח. חלק מהעניין זו שפה. זה לא רק, גם העבודה שנעשית כאן היא עבודה חשובה ממדרגה ראשונה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מוחמד, כמה בדואים יש בתוך 50% ערבים? << דובר >> מוחמד סואעד: << דובר >> זו שאלה קשה. יש לנו אחוז לא מבוטל. בביר אל-מכסור יש לנו. אני פוגש את החברים אצלי בקורסים. מאיפה שאני מגיע, יש עשרות. יש לנו קורס. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> אנחנו יציבים פיננסית. זה מדד אלטמן, מדד לפשיטת רגל. כשהוא אדום הוא על סף פשיטת רגל. הוא השתפר כאן, עלה לשיא. הירידה הזו כאן, כי השקענו עשרות מיליונים בבנייה של המעונות. כשתצאו החוצה בדרך, תראו את מעונות הסטודנטים בצד ימין. יש שם 206 מיטות ברמה של ארבעה כוכבים. אם יצא לכם בהזדמנות לבקר שם, זו רמה יוצאת דופן. אנחנו מפעילים אותם עכשיו בקרוב. אני מקווה שהחודש יגיע טופס 4. יש לנו תנאים טובים למרצים, בין הטובים בארץ. אני עכשיו מנהל משא ומתן מול הסגל הבכיר של כל המכללות, מאוד אגרסיביים. הם משבחים תמיד את המכללה, טוב, אצלך זה בסדר אבל לא בכל המקומות, וכך הלאה. אנחנו נותנים תנאים טובים כולל כל מה שרואים כאן. הרבה אנשים רוצים לבוא לעבוד כאן, חברי סגל, דוקטורים ופרופסורים שבאים לבקש. לנו זה חשוב. יש לנו קורסי חדשנות. ישראל דיבר על זה, לא ארחיב יותר. יש את המכון לחקר המוח, מתפתח כאן, נותן שירות גם לחוגים. זה יכול לתת לכל חוג. חוג לקרימינולוגיה, חוג לכלכלה, לניהול. כל מיני מחקרים שעוסקים בכלכלה התנהגותית. בודקים שם תגובות של סטודנטים. יש כל מיני, שבודקות באישון, בזיעה וכך הלאה. כל מיני סרטונים. פתאום מודדים, מרגילים את האנשים לשלוט ברגשות שלהם. אומרים לו עכשיו תפעל ובוא תנסה לשלוט. רואים את המדד איך הוא עובד. זה מעניין לראות את זה. יעל, את מכירה את הרשימה הזו. כל ראשי הערים האלה תמכו בהקמת אוניברסיטה אצלנו. לא עזר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא הצליחו. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> לא הצליחו. לא אגיד על זה יותר מדי, לא אכפת לי שיקראו בתל חי ובקריית שמונה, צריכים להקים גם כאן. ימים יגידו. לא נדבר על גרמניה. אני רוצה להשלים, גייסנו 530,000 דולר בארצות הברית להקים מרכז חוסן. כאן יש בעיה קשה של טראומה אחרי המלחמה, אני בטוח שאתם מודעים לזה. מדובר על מאות אלפי אנשים שחוו טראומה. זה לא רק חיילים. אזרחים, כולם, כולנו בטראומה. הקמנו כאן משהו שישרת את הסטודנטים שלנו מצד אחד, וישרת גם החוצה. הולך להיות פה מרכז שיש בו מערכת מפוארת, אזמין אותכם, בהזדמנות תבואו לראות את זה. אני לא מכיר בארץ מקום כזה. מלבישים משקפיVR , רוצים להחזיר את האנשים לתחושה של המתח והטראומה. חלק מהעניין זה אנשים בתנאי קרב, להחזיר אותם לתחושה של הפחד ומלבישים עליהם אפוד. יש מחסניות והם נמצאים בתוך סביבה כזו כאילו הם נלחמים. נכנסים לתוך התחושה הקשה הזו, נותנים להם טיפול ומסבירים להם איך להירגע. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חוסן אישי. << דובר >> מוחמד סואעד: << דובר >> ברגע שזה אישי, מקרין על הקולקטיבי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דו-כיווני. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> זה משהו מיוחד. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בעיקר באישי עוסק? << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> זה בעיר. יהיו צוותים של 12 אנשים בכל סשן כזה, שמסתכלים, פועלים. זה יכול להיות כל מיני, זה לא חייב להיות חייל. זה יכול להיות אזרח שמודדים את כל המדדים שלו ומלמדים אותו, בוא תעשה אחד, שניים, שלוש, ארבע, תלמד איך להתמודד כשאתה בתוך שיא הטראומה. זו התרומה שלנו למען הסביבה. השקענו בזה מאמץ, יכולנו לשים את הכסף הזה במקום אחר, החלטנו לשים אותו כאן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה לגבי מדינות אחרות באירופה? << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> יש במצגת. זו בריטניה, יש פה את ארצות הברית. זו סקירה אחרת, לא רוצה להלאות אותכם בזה. עשינו עבודה יסודית לזה כשדיברנו על הקמה של אוניברסיטה פה. רצינו להראות שמחלקים כסף לא באופן נכון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> - - - אחרי שהוא עלה, הוא פגע בתקציבים רבים של מחקר. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> גם בארץ פוגעים כל הזמן בתקציבים. תדע שמקטינים כל הזמן את התקציב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איפה כיוון החשיבה? << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> איך הזמנים שלנו, יש לנו זמן לעשות סיור קצר? << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתייחס לנושא של החדשנות. היינו בסיור. יש עוד מרכז חדשנות בסחנין בכל הנושא של להביא חברות בין-לאומיות בהיי-טק. בסין עובדים על זה. יש מרכז תעסוקה חדשני לנשים בזרזיר. זו עמותה שנקראת סמלה דרך פורטלנד ושם יש מודל מאוד מצוין שלוקחים נשים ערביות, בעיקר בדואיות מהאזור, עם תארים בהיי-טק. מכשירים אותן, אחרי הכשרה משלבים אותן בתוך עבודה דרך חברות בין-לאומיות. יש כאלה שממשיכות ועובדות עם זה. כל ההשקעה היא דרך פורטלנד וגם משרד המדע ורשות החדשנות בתקציבים שהיו ב-550. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> פורטלנד זה יובל גלעדי הוביל את זה? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הבנתי שהיה עוד מכרז להקים מרכז חדשנות, לא יודע מי זכה בו, עוד מרכז שאמור לקום לחדשנות, באזור שלנו של הצפון. משרד החדשנות מעוניין להקים מרכזי חדשנות. << דובר >> נסים בן דוד: << דובר >> ישראל הוא האדם. אני מציע שנעשה סיור קצר, תוכלו להתרשם קצת מהתשתית שיש כאן. (קיבוץ לוחמי הגיטאות, מיזם לופטק) << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו מתחילים כאן את הסיור של ועדת המדע והטכנולוגיה. זה בהמשך לדיון שהיה לנו בוועדת המדע והטכנולוגיה על נושא ההיי-טק בצפון. אנחנו שמחים לבקר במיזם שהסביר לנו עידן בישיבה האחרונה של ועדת המדע. אנחנו נמצאים במיזם שנקרא לופטק. נשמח לשמוע עליו. עשינו סיור בעיניים שלנו. אנחנו הולכים לשמוע על המיזם הזה מהיוזם, עידן בבקשה. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> איזה כיף שבאתם. אני מעריך את זה מאוד. לי קוראים עידן עדי. אני יזם היי-טק בשנים האחרונות. אני יזמתי את הפרויקט הגדול הזה. הדס מנהלת הקמפוס. כל מה שאתם רואים פה זה הדס. הכול. ברוכים הבאים. להוציא אתכם מהמזגנים ומחדרי הישיבות אל הירוק הזה, זה משהו אחר. הפרויקט הזה התחיל בעקבות המשבר של הגליל. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לנו זה שנפספס אותו. משבר בגליל זה לא כמו פנצ'ר בגלגל של אוטו שאנחנו מחליפים מהר, ממשיכים לנסוע באותה המהירות ואולי מגיעים בזמן. אם נעשה את זה – פספסנו משבר מעולה, את כל האירוע. המטרה היא לקחת את הדרמה שהגליל נמצא בו עכשיו ולנצל את האירוע הזה לקחת ולבנות גליל חדש. גליל חזק שיש בו תעשיית היי-טק, שחברות רוצות להגיע לכאן. 70 שנים עשינו את אותו הדבר ולא התקדמנו לשום מקום. אותן השקעות, אותן סיסמאות, גליל חבר תיירותי, חקלאות. לא התקדמנו לשום מקום. אני מתחיל לשמוע שוב את אותה מנגינה. אנחנו מציעים משהו אחר. אנחנו מנסים לייצר מנוע כלכלי ו כמו שדיברנו בוועדה, לשבור את הגלגל שיניים התקוע הזה שאין תעשייה טק מובילה פה כי אין הון אנושי טכנולוגי. הון אנושי טכנולוגי לא נשאר פה, איפה הם יעבדו? הדבר הזה, אי אפשר לפרוץ אותו, אי אפשר להנחית פה. מייקרוסופט, אינטל, גם אנבידיה שבאה, בעוד שבע שנים הבניין שלה יהיה מוכן. היא גם לא תביא אנשים, היא תגנוב מאחרים. היא תגנוב מרפאל ואלביט. לא יהיה פה עוד. תהיה פה תחרות משוגעת על ההון האנושי הקיים שנשאר פה. אנחנו ממציאים משהו אחר. אנחנו חיפשנו חברים צעירים, ג'וניורים שיכולים לייצר יש מאין. לבוא לפה ולפגוש צרכים שתעשייה אמיתית צריכה. לא צ'ופצ'יק בתוכנה קטן, תעשייה. אנחנו מדברים על מטעים של אבוקדו ומטעים של בננות, חדשנות בעולם הדגים שיש פה, תעשיית מתכת. שם נמצאים צרכים אמיתיים שגוגל ומייקרוסופט לא יכולים לדרוס אותך יום בהיר אחד, להחליט שהם מממשים את הפיצ'ר הקטן הזה והם דורסים אותך. אנחנו מביאים אותם לפה כדי לפתור צרכים שהתעשייה משוועת. עולים אלינו לרגל מנכ"לים של תעשייה מקומית ורק מחכים שיבואו ג'וניורים עם ראש גדול ונמרצים. זה הפרויקט. הם מגיעים לפה וחצי שנה גרים, עושים מיקום מחדש. ארבעה ימים בשבוע עובדים בתעשייה מקומית בפרויקט ספציפי שהתעשייה מבקשת. ביום החמישי הם מקבלים מאיתנו הכשרה. עמותת בוגרי 8200 איתנו, כל אחד מהם יקבל סניור שיהיה המנטור שלו, שיוביל אותו עד שיצליח בפרויקט שלו. זה אמנם מוקלט, אגלה לכם את הסוד הראשון. אולי עמותת בוגרי ממר"ם נכנסים אלינו. זה יהיה מרגש. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה זה ממר"ם? << דובר >> עידן עדי: << דובר >> ממר"ם זה מסלול טכנולוגי בצבא. 25% מהאקזיטים הכי גדולים במדינת ישראל – הם בוגרי ממר"ם. הם חברים עם ראש טוב, מתחמים באקסלרטורים. נניח שחברת בזק בין-לאומי רוצה לעשות פה פיתוחים חדשים. מגיעות ארבע קבוצות של יזמים כאלה ובמשך חודש פותרים להם את הבעיה. זו הנבחרת הכי טובה שיש במדינת ישראל. אנחנו יוצאים לדרך כך. הכוונה שלי לעשות עירוב של חברים שגרים פה, עם חברים שמגיעים מהמרכז ומגיעים עכשיו מהמכללה. הם חברים שמגיעים מהמכללה, יגורו פה חצי שנה ולייצר אקשן, תוסס, חדשני, יזמי, זו הכוונה. אנחנו מתחילים מחזור ראשון עם משהו שסימנו שהוא בוגרי רייכמן, אבל זה ייפתח לעוד מכללות בעוד מקומות. זו הכוונה, להביא 100 כאלה בשנה. הפרויקט הזה הוא לא צ'ופצ'יק קטן. הוא פרויקט אזורי. שותפים שלנו, מועצת מטה אשר, דוידוביץ' . << דובר >> עידן עדי: << דובר >> המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ישבו פה כולם. המנכ"ל וכל הצוות שלו. הגורמים האזוריים, הם ישבו ושמים מימון. המשרד לפיתוח הנגב והגליל אישרו לנו מיזם משותף. הם היחידים שמדברים ועושים, זו האמת. והערכה עצומה, הם מבינים שזה שמנוע עצום. באזור תעשייה פארק הייטק בר לב. אזור תעשייה בר לב ואזור תעשייה בעכו. זה פרויקט אזורי, לא נישה. זה המיזם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מקומות עבודה כבר מוכנים, יש מקומות עבודה שמחכים? << דובר >> עידן עדי: << דובר >> יש מקומות עבודה. אנחנו בחודשים הקרובים הולכים לעשות קמפיין להעיר פה את התעשייה, להגיד להם חברים, תתעוררו על החיים שלכם, יש AI. זה צונמי שהולך לטרוף את כולנו, את כולם בכל מקום ה-AI הולך לטרוף. אם אתם לא תתעוררו, מישהו אחר בחדרה, בהרצליה, יתעורר לפניכם ואתם תטבעו. הולך להיות קמפיין שמעיר קצת ומעורר, מערער את התעשייה המקומית. תפתחו כרטיסי פרויקט. תעשייה שתפתח כרטיס פרויקט, יבוא יזם כזה, יגיד מועמדות, אני רוצה לעזור לכם. הוא ייכנס למפעל, מפעל מתכת לפרויקט נתון. הוא יגלה, יש לי עוד צורך פה ועוד צורך פה. אולי הוא יגיד לעצמו, זה צורך ששווה לי להקים חברה עבורו. זה הכדור שלג שאנחנו מנסים לייצר. הוא בא לפרויקט ספציפי, נתקל בעוד צרכים שאין להם מענה. הוא אומר, אני הולך להקים סטראט-אפ על הצורך השלישי. כשהוא יקים את הסטארט-אפ הוא יצטרך עוד יזמים תחתיו, זה כדור השלג. המטרה שלנו, תוך שלוש שנים שייפתחו כל שנה חמש חברות חדשות בגליל. 15 שנים האחרונות לא נפתחה אחת. אתם מכירים את המספרים. רק תעזבו אותנו, חברות דרמתיות. המטרה להכניס פה פלפל ואדרנלין. אתם בטח מכירים את המספרים. 1% מבוגרי הטק בארץ פותחים חברות. זה המספר, לא 40%. אחד מ-100. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איך זה בהשוואה לעולם? << דובר >> עידן עדי: << דובר >> אנחנו חזקים בהרבה יותר מהעולם. הראש הישראלי. כשאתה שואל למה רק 1%, למה אחד מ-100 פותחים חברות? התשובה הנפוצה, לא פגשתי צורך שאני רוצה לתת לו מענה. זו התשובה. אנחנו מביאים להם את הנגישות לצרכים. נכנס למפעל מתכת ואומר לעצמו, באתי בשביל לפתח מנוע תמכור אוטומטי. אני רואה שיש פה רובוט שצריך כיול וכל המפעל מושבת למשך ארבע שעות בשביל לכייל אותו. אני רוצה לעשות את זה בדקה. למה ארבע שעות? נעשה מכונת כיול שחוסכת למפעל ארבע שעות. כך ייפתחו חברות. הם לא מכירים את התעשייה. איזה צרכים הם פוגשים? כשהוא גר בהרצליה, בתל אביב. מישהו כבר פתר לו את כל הבעיות שלו בחיים. הצרכים נמצאים בתעשייה. במוסכים, ארגונים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גם בחקלאות תיכנסו? << דובר >> עידן עדי: << דובר >> חקלאות, דגה. יש פה בריכות דגים. מרכז חדשנות בית חולים נהריה. מתוך 25, אמרו לנו שכבר-15 יש תפקידים. אמרנו איזה יופי. מחכים פה להון אנושי חזק מאוד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אחרי חצי שנה, מה יהיה איתם? << דובר >> עידן עדי: << דובר >> איזה יופי שאתה שואל. זה אתגר. אנחנו מהיום הראשון נשאל אותם מה הלאה? אנחנו הולכים לטפל במה שיגרום להם להישאר פה. מה יכול לגרום? בגדול שני ערוצים – אחד, להתאהב במקום. להם פה חיבור בינם לבין עצמם וחיבור לקהילה. השם החדש STEM. בטח שמעתם על מרכזי STEM. מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. הם עצמם יחנכו נערים ממרכזי STEM שיגיעו לפה. המטרה לייצר להם חיבור חזק בינם לבין הקהילה. הדבר השני, אם הם יוכיחו ערך למפעל שהם עובדים אצלו, המפעל ירצה להמשיך להעסיק אותם. פה המדינה צריכה להיכנס, לתת תמריצים דרמתיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למפעלים. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> למפעלים. היום יש כל מיני שטויות. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> חשוב להמשיך לתמרץ. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> בכל מיני החלטות יש החלטות מוזרות. לדוגמה, היום המדינה נותנת למפעלים תמריצים בתנאי שמעסיקים שלושה. למה שלושה? נניח שאני מפעל משפחתי, מעסיק 15 עובדים. שלושה זה הרבה, אני רוצה אחד. המדינה לא תתמרץ אותי אם אני רוצה אחד? למה, מה הסיפור? אני צריך שהמדינה - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תהיה יותר גמישה. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> מעט יותר גמישה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי ג'וניורים, נגיד שהם כבר היו קיימים באזור, ויש. האם לא חשבתם עליהם? << דובר >> עידן עדי: << דובר >> אנחנו רוצים לייצר פה גו'ניורים שמגיעים מהמרכז ולהביא ג'וניורים שגרים פה כבר, ולערבב אותם, להכניס את האקשן ולערבב אותם. בימי חמישי תהיה פה הכשרה מאוד דרמתית. הם יחולקו לקבוצות והם בינם לבין עצמם יעשו הפריה הדדית. הרצאות. היום אתה מרצה, היום אני מרצה. אתה נתקלת בבעיה? בוא, איך אני עוזר לך? אתה משתמש בכלי שנקרא Jira? מה פתאום, Jira כבר לא רלוונטי, בוא אתן לך כלי אחר. ימי חמישי הולך להיות פה אקשן שלם. אנחנו מביאים חברים סופר מוכשרים מהמרכז. נביא לפה חברים שכבר נמצאים פה. זה האירוע. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> יש לי בקשה אליכם. לכם יש כוח רב. כשאתם מבקשים מכל מיני רשויות להציג מה הן עושות, אני מצפה מכם את הדבר הבא. אנחנו עדים לאחרונה לכל מיני סיסמאות שנזרקות בגליל, פומפוזיות. 30 מיליון פה, 100 מיליון שם. אתה אף פעם לא יודע אם זה הרבה או לא. כשמגיעה לך רשות חדשנות ואומרת שאנחנו פתחנו we-work, הם אומרים ש-7 מיליון שקלים בגליל המערבי ו-7 מיליון שקלים בגליל המזרחי. תשאלו אותם דבר אחד. כמה אחוז זה מהתקציב של הרשות? ואתה מבין אם הם זורקים לנו קצת כדי לרצות את הגליל, את השיח שיש סביב הגליל או שהם רציניים. התקציב של רשות החדשנות הוא 2.2 מיליארד. כשאומרים שמנו 7 מיליון שקלים זה נשמע הרבה. זה כלום. יש החלטת ממשלה שעברה או שעוברת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> קריית שמונה והסביבה. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> כל יישובי צמודי הגדר. ירדתי לפרטים וקראתי. 30 מיליון שקלים יש סביב התקציב של יישובי הגדר. זה מתחלק לזה ולזה, ולתת סעיפים ותת סעיפים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מתוך כמה? יש מיליארדים שם. 7 מיליארד. כמה? << דובר >> עידן עדי: << דובר >> זה תת סעיפים ותת סעיפים. מתוך זה 6 מיליון שקלים לתמריצים, לשכר גבוה. אתה אומר בסדר, כמה שבגדר יש, 28. נשארו עם 200,000 שקלים. תבקשו כך, אל תציגו לי מספרים, תציגו לי אחוזים. המספרים לא רלוונטיים. אתם מדברים על כך שהגליל חשוב, דברו איתי באחוזים. שאף רשות לא תבוא עם מספר שהוא אבסולוטי, הוא לא מעניין המספר. ואתה יודע אם אלה אבנים גדולות או קטנות, או שזורקים לך קצת כדי להשתיק אותך. זו הבקשה שלי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה מה שעושים בפריפריה. בפריפריה מדברים על מספרים. יש לנו 10 מיליון שקלים. אם תהפוך את זה לאחוז, ייצא אחוז אפסי בתקציב שאמור להגיע. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> ואתה מבין אם בן-אדם רציני או לא רציני. תדבר איתי באחוזים ונדע אם אתה מתייחס אלינו ברצינות או לא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני אמרתי את זה גם בוועדה. זה מודל מצוין. מקווה שיצליח ואפשר יהיה להעתיק אותו למקומות נוספים כאן באזור, גם לגליל המזרחי. אחת הבעיות היום שנמצאות בקרב בוגרים, שכל מיני מקצועות בהיי-טק, זו בעיית הג'וניורים. אתה מסיים, אתה ג'וניור, אין לך ניסיון ואתה תקוע מכדי למצוא את מקום העבודה. אולי אפשר בצורה כזו או אחרת, יש את המודל של אוניברסיטת תל חי שדיברת בישיבה, שהתלמידים שלומדים מדעי מחשב, מקבלים משרת סטודנט באזור התעשייה של היי-טק ומתחילים לעבוד. כמסיימים הם כבר לא ג'וניורים. יש להם ניסיון, הם יכולים לעבוד. אולי מודל כזה אפשר. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> אני מברך מאוד. זה מודל שהוא טוב עבור כאלה שבאים ללמוד פה. עבור כאלה שלמדו באוניברסיטת תל אביב. לזה צריך פתרון אחר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה משהו אחר. זה פתרון אחר. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> יצאנו לדרך. אין לי תשובות להכול, אני חייב לשים את זה. יצאנו לדרך עם מה שאנחנו מאמינים שיעבוד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה הצפי שלך מתוך אלה שהגיעו לכאן, שנשארו כאן? << דובר >> עידן עדי: << דובר >> מתוך 100 – 30 יישארו. זה האתגר. הדס נמצאת פה בשביל זה. זה האתגר שהדס עמלה קשה. שירגישו פה טוב, שיתערבו בגליל, יבינו שאנחנו מציעים להם איכות חיים אחרת. מי שמעניין אותו להיות במייקרוסופט וזו הקריירה שלו, לא יבוא לפה. מלכתחילה מי שבא לפה זה כזה שקצת חושב אחרת. כזה שגליל מעניין אותו ומרשים אותו לראות עץ. מרשים אותו ירוק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גם מגורים. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> חד-משמעית משבר הג'וניורים כמו שאמרתי בהתחלה, זו הזדמנות מופלאה לגליל. הייתי רוצה לראות את כל המרכזים הכי גדולים במדינת ישראל מבוזרים ליחידות קטנות רבות ממכון ויצמן. דיברנו על זה. בואו נעשה עשרה מכוני ויצמן. מכוני מחקר. היום התקשורת מאפשרת את זה. המשבר הזה של הג'וניורים והמשבר של הגליל, אם אנחנו נפספס אותו זו תהיה בכייה לדורות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הוועדה לרשותכם. מה שאנחנו יכולים לעזור גם כחברי כנסת וגם כיושב-ראש וועדה, נשמח . איילת כאן היא הכתובת. אנחנו נספר על הפרויקט הזה בכל הזדמנות שתהיה לנו בתוך הוועדה, כשנדבר על זה אנחנו נדבר על הפרויקט הזה, שיישאר לנו כאן בראש. זה חשוב. מה שאתה עושה, הפרויקט הזה מאוד חשוב. אני מאמין שיצליח. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> אנחנו כולנו בפנים, על זה לגמרי. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> רשות החדשנות, אולי כדאי שוב. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> ניסינו. הם אמרו שהם עסוקים ולא היה להם קשב לדבר איתנו. הם עובדים עם קולות קוראים. נחכה לקול קורא. כולם מחכים לקולות קוראים. אלה לא קצבים שאפשר לעבוד איתם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מי? << דובר >> עידן עדי: << דובר >> רשות החדשנות. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> המקום הזה היה אמור להפוך להיות דיור מוגן לאנשים מבוגרים. הקיבוץ בא וזו הייתה הכוונה שלו. כשהבנתי את ההזדמנות שיש פה, אמרתי תנו לי להציע לכם משהו אחר. אמרו לי, קח את הזמן, יש לך 48 שעות. אני יכול לחכות לקול קורא של מישהו? שביוני יוציא קול קורא, אגיש ויבדקו אותי בספטמבר ויחליטו, יודיעו לי אם זכיתי או לא בדצמבר? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ספטמבר הבא. << דובר >> הדס בל: << דובר >> כמו שהסוכנות שלחו אותנו ל-2027, יוציאו קול קורא שרק חצי שנה אחרי זה נדע. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> אני מסביר לכולם. החיים הם הזדמנויות של 48 שעות. או שאתה תופס את ההזדמנות בזנב או שהיא בורחת לך. המעגלים האלה. אני מכיר. 21 עבדתי ברפאל. אני יודע מה זה אוניה גדולה, עד שהיא זזה מעלה, זו חצי שנה. הגליל לא יכול לחכות. עוד שבע שנים אנבידיה? לך תדע מה יקרה עד אז. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תקציבים של מינהלת התנופה. ניסיתם? יש גם כסף של תקציבים שנותנים מעבר ל-09. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> אנחנו מחכים שייצאו קולות קוראים. כולם מכירים את זה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש על זה אשכול מערבי כאן? << דובר >> עידן עדי: << דובר >> בטח. קשר הדוק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נגב גליל לדעתי זה מוסד. גם השר עובד טוב. למרות שאנחנו לא באותו קו אידיאולוגי. כל אחד בענייניו. הוא, הבנתי שהוא עושה עבודה טובה. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> הוא נמרץ וחושב מהר. הוא פועל מהר והוא עושה, הוא בא לעבוד. יש לי הערכה עצומה אל השר, יוחנן מאלי המנכ"ל והצוות שישב פה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אולי ננסה דרך רשות החדשנות, לעשות החרגה. לא חייב להיות דרך קול קורא. לקחת את זה את זה כפרויקט שלהם. כפיילוט. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> אני אשמח. אם יש כאלה ערוצים, אני לא מכיר. << דובר >> הדס בל: << דובר >> אנחנו מוכנים על השלט. לא יהיה את השם שלנו. כל מי שרוצה, אין בעיה לרשום את השם שלו. גם יכול לבחור את הפרונט. אנחנו צריכים עוד את התמיכה הנוספת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אולי נעשה ישיבה. תבדקי אם אפשר לעשות ישיבה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> פגישה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> פגישה, כן. לא ישיבת ועדה. פגישה. לזמן אותם, לראות איך. אולי יכולים לקחת את המודל הזה כפיילוט ואז הם יהיו שותפים שלו. גם לפני שהקימו מרכזי חדשנות עשו פיילוט. בפיילוט אתה לא חייב קול קורא. כשממקימים משהו פעם ראשונה בדרך כלל הם יכולים לקחת את הניהול, לעשות את זה. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> זה יעזור מאוד. << דובר >> הדס בל: << דובר >> וכמובן תמריצים לתעשייה ולחברות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו הולכים לעשות דיון על תמריצים, לא? << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> בנגב, זה שרצית עם קרן פורטלנד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תמריצים, דיברנו בשם משרד הכלכלה. זה לא של פורטלנד. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> רצית על הנגב. על אזור הנגב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> על סחנין. על תמריצים שדיברו שם - - - << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> שם כן. ביקשתם דיון נוסף. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> התמריצים, דיברנו על מרכז חדשנות. עלה שהתמריצים שנותנים משרד הכלכלה הם רוצים לעצור את זה וזה פוגע בהעסקת אנשים בחברות היי-טק. על אותו דיון אפשר כשמבקשים שייתנו את תמריצים, מזה וזה יכול להיכנס כשנדבר על זה בכללי. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> יש לנו דיון ב-9 במרס. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש היום מרכזי חדשנות שהוקמו על ידי משרד הרשות לחדשנות, מ-550, תוכנית של החברה הערבית. המטרה היא להכשיר ג'וניורים ולהעסיק אותם בחברות היי-טק. יכולים לשבת במרכז החדשנות ועובדים עם חברות בין-לאומיות וגם אם תהיה חברה בישראל אז יכולים לעבוד, גם לשלב. מישהו דאג לתמריצים למעסיקים שישלמו והייתה החלטה להפסיק את זה. ביקשו עוד דיון. אנחנו עושים דיון על זה, אפשר לפתוח את זה כדיון שנותן תמריצים לכל החברות. כל חברה שרוצה להעסיק ג'וניורים באזור, שיתמרצו אותם בשכר טוב. אנחנו עושים דיון, נעלה את זה. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> ולדבר באחוזים, אחרת יזרקו - - - בשביל 10 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בזה אתה צודק. << דובר >> עידן עדי: << דובר >> איזה כיף שבאתם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו מסיימים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:15. << סיום >>