פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 98 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו (20 בינואר 2026), שעה 12:49 סדר היום: << נושא >> פיתוח ההייטק בנגב ותפקידן של חממות הפריפריה בקידומו << נושא >> הדיון לציון "יום הנגב", ביוזמת חה"כ יסמין סאקס פרידמן נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר חברי הכנסת: יסמין פרידמן ואליד אלהואשלה מוזמנים: מיכאל נישליוק – ראש ענף תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה אלדד ימין – סגן מנהלת אגף בכיר נגב מערבי, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ד"ר בני צרפתי – מנהל תחום בכיר כלכלה ותעסוקה, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות חיר עבד אלראזק – מנהלת תוכניות לגיוון דמוגרפי-גיאוגרפי, רשות החדשנות סלעית לב – מנהלת אגף גיוון גיאוגרפי-דמוגרפי, רשות החדשנות אביטל כהן – מנהלת תוכניות לפיתוח דמוגרפי-גיאוגרפי, רשות החדשנות יניב פרץ – ראש אגף מעסיקים, שירות התעסוקה הישראלי ד"ר ניל נמיר – יועץ מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי חיאם קעאדן – סמנכ"ל חברה ערבית, מרכז השלטון המקומי טלאל אל-קרינאווי – ראש עיריית רהט שריף אלאסד – ראש מועצה מקומית לקיה יוסי כהן – חבר מועצה מקומית עומר מירב סוברנו – חברת מועצה מקומית עומר ארנון קולומבוס – מנכ"ל אינגב, חממות טכנולוגיות לירן פאליק טבת – ראש היחידה לפיתוח עסקי TTO ומסחור ידע, SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון רון גרמה – מנהל תחום הייטק ופיתוח עסקי, איגוד ההייטק הישראלי, התאחדות התעשיינים הראל רם – מנכ"ל סינרג'י 7 בע"מ, נציגי חברות הייטק וסטארט-אפ שקד אברהם – מ"מ סמנכ"ל צמיחת הייטק, מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים עלי אבו עג'אג' – מנהל מחלקת קשרי ממשל ורשויות, אג'יק - מכון הנגב דוד זיגדון – מנכ"ל זיגדון ויזיון רועי כהן – מנהל תחום שותפויות וקשרי ממשל, עמותת בנתיבי אודי נעה דוד – תנועת עתיד לעוטף ליאת לביא – תנועת עתיד לעוטף שי מיינרט – תנועת עתיד לעוטף מוזמנים באמצעים מקוונים: דועא כעביה – כלכלנית, מינהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה פרופ' דן בלומברג – סגן נשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי, אוניברסיטת בן גוריון איימן סייף – יו"ר ושותף קרן פורטלנד, מרכזי חדשנות מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פיתוח ההייטק בנגב ותפקידן של חממות הפריפריה בקידומו << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אחר הצהריים טובים לכולם. אני שמח לפתוח את ישיבת המדע והטכנולוגיה, ישיבה מאוד חשובה, ישיבה שיזמו אותה שני חברי הכנסת מהנגב, חברת הכנסת יסמין פרידמן וחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. (אומר בערבית) כמובן ברוכים הבאים לאחינו, ראש עיריית רהט טלאל אל-קרינאווי, ושריף אלאסד ראש מועצת לקיה, אני מברך אתכם גם, אהלן וסהלן כולם, ברוכים הבאים לדיון החשוב הזה. כמובן, אני אתן ליוזמים לפתוח, ואחר כך אני אשלים, ואחר כך ניתן גם לראשי הרשויות להגיד את דבריהם. נתחיל עם יסמין, ואחר כך ואליד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היו"ר. תודה רבה על קיום הדיון הזה. אנחנו נמצאים ממש באמצע היום. אנחנו מציינים את יום הנגב בכנסת, ובאמת היו כבר שלל דיונים. ובכל הדיונים אני פותחת ואומרת, יש אתגרים בנגב, אבל כמו שיש אתגרים למגזר היהודי, תכפילו את זה כשיש את אותם האתגרים במגזר הבדואי, בחברה הבדואית. ואני חושבת שהדיון המשותף הזה הוא דוגמה טובה לזה. אני אקצר. אני רוצה בנגב סטארט-אפ ניישן. זה מה שאני רוצה. מנוע צמיחה מספר אחד בארץ, ורק 4% ממנו נמצא בנגב. למה? אנחנו לא פחות טובים. להפך, אנחנו הרבה יותר טובים, יש לנו את כל היתרונות. אבל אנחנו נתקלים כל הזמן בקושי להביא משקיעים, בקושי למצוא הון אנושי שבורח למרכז, איפה שיש משכורות יותר טובות ואיפה שהם יכולים להתפתח יותר מהר, איפה שיש להם משרות לגדול אליהן. זה לא צריך להיות ככה. אנחנו יכולים וצריכים להשאיר את זה גם בנגב. הדיון הזה נועד גם כדי להציף את האתגרים, גם לשמוע על תוכניות שקיימות, לשמוע גם ממשרד החדשנות מה התוכניות שלהם לעתיד קצת, ולראות איך אפשר לעזור ולהגדיל את זה כמה שיותר. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אבו חטייבה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> קודם כל אני רוצה להודות ליו"ר, ד"ר יאסר חוג'יראת, וגם לידידתי יסמין פרידמן, על קיום היום הזה. זה יום שאנחנו מציינים את כל הפעילות שלנו גם בכנסת, ומנסים כל שנה להביא את משרדי הממשלה, לשמוע מהם על הפעילות שלהם גם בנגב, אבל אנחנו גם מעלים את הסוגיות באופן שוטף כאן בוועדות. העניין של חממות ההייטק הוא חשוב מבחינתנו, כי אנחנו רואים שכאשר יש השקעה בחברה הערבית זה גם משתלם למדינה, ואנחנו רוצים גם היום שהמדינה תשקיע יותר דרומה. הייתי שמח, אדוני היו"ר, אם ראש הממשלה כאשר הגיע בשבוע שעבר לנגב, היה מתייחס לעניין הזה במקום להתלוות לשר בן גביר ולחמם את האווירה בנגב. אנחנו רוצים שראש הממשלה ינחה את משרדי הממשלה, כמו כל אחד שעומד בראש הפירמידה, להנחות את האנשים שלו להשקיע בנגב. יש השקעה, אבל היא לא מספיקה. אנחנו רוצים עוד יותר, כי דוח מבקר המדינה האחרון מראה על פערים עצומים מבחינת השכלה ומבחינת תעסוקה בנושא של הצעירים שלנו בחברה הערבית בכלל, וגם בנגב. ולכן, כל ההשקעה באזור הדרום וגם בבאר שבע במחוז משתלמת לכולם. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. ראש עיריית רהט, טלאל אל-קרינאווי. << אורח >> טלאל אל-קרינאווי: << אורח >> שלום לכולם. אדוני היו"ר, חברת הכנסת יסמין, אשת הנגב, ידידי חבר הכנסת ואליד, וכל הנוכחים. אני חושב שהדיון הזה חשוב, חשוב מאוד לפתח את ההייטק בנגב. אני טוען כל הזמן, הנגב לא אמור להיות השוליים של המדינה. הנגב צריך להיות לב-ליבה של המדינה. בתוך הלב הזה פועמת האוכלוסייה הבדואית שרוצה שהנגב יתפתח, והיא צריכה להתפתח בתוכו. בנושא של ההייטק והטכנולוגיה, זה עולם העתיד. אם אנחנו היום לא נערכים לעוד כמה שנים קדימה, אז אנחנו נישאר מאחור. ונכון, בעיר באר שבע קם מרכז הייטק ומדעים, בתוכו יש גם חברה בדואית שפועלת. אבל אני חייב לבשר לכם שבעיר רהט פועלות 15 נשים בדואיות בעידן הנגב, בתחום ההייטק, וכל פעם שמסיימים את הלימודים כבר יש חברות שקולטות נשים בדואיות. ואני בא לשם ואני רואה את האישה הבדואית המסורתית עם השמלה הבדואית, היא בהייטק. לא חסר לה כלום. כלומר, אם נעמיד אמצעים וכלים לבני המקום, לבני הנגב, הנגב יכול להתפתח, ואנחנו חייבים בעניין הזה להשקיע. אם אנחנו מדברים היום על הכנה ללימודים של פיזיקה ולימודים של טכנולוגיה ולימודי STEM, שאנחנו משקיעים בתחום הזה, בעצם אנחנו דואגים לעתיד של הבנים שלנו. ואם יש בזה טוב ויש בזה פיתוח, זה יכול לתרום לכולנו. אנחנו מברכים על הדיון הזה, ולדעתי חייבים לקחת את העניין הזה בשיא הרצינות, כדי שהנושא הזה יקבל את המעמד הראוי, ונכין ונכשיר את דור העתיד. גם השכר, תבינו, לפעמים כשאתה מדבר על שכר של אנשים בשוק הרגיל, 7,000-8,000 שקל, אלו שעובדים בהייטק מגיעים ל-15,000-16,000 שקל, זה בעצם תורם לכלכלה המקומית והאזורית, ואנחנו צריכים את זה. תבורכו, אני מקווה שייצאו מזה החלטות טובות. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. ראש מועצת לקיה, שריף אלאסד. << אורח >> שריף אלאסד: << אורח >> קודם כל, תודה רבה לכם על הדיון הזה, דיון ממש חשוב. אני בן הנגב, אני יליד הנגב, אני מאמין בנגב שיש בו יכולות שבאמת לא יכולות להיות במקום אחר. ספציפית בעניין של ההייטק, יש הרבה צעירים שצריך לנתב אותם לעניין הזה של ההייטק. יש יכולות בדרום. יש אנשים בדרום שהם באמת מצליחים, אבל צריך להיכנס גם כן לבתי ספר ומשם להכין אותם, ולהכין להם את הדרך להתכוון לכיוון ההייטק. אנחנו היום נמצאים בעידן של אין בית ואין מקום שהוא לא נמצא בו, אמצעי תקשורת שהם צריכים כאילו דרך ההייטק. אז אנחנו תומכים בעניין הזה, והיום הזה ממש חשוב לנו, ומקווים שנצא מזה במסקנות והצלחות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. יש ראש מועצה/עיר יהודית כאן מהנגב? לא, אז הם מסודרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נציגים. יש חבר מועצה מעומר פה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חבר מועצה מעומר רוצה להגיד משהו? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יוסי, אתה רוצה להגיד? << אורח >> יוסי כהן: << אורח >> יש לי הרבה מה להגיד, עוד לא התחלנו. קודם כל, צהריים טובים לכולם. כשאנחנו מדברים על הייטק ועל להעביר את ההייטק דרומה, אנחנו צריכים לדבר על כל האקו-סיסטם, שכולל בתוכו גם את מקרקעי ישראל, שלא נמצא פה היום, לצערי, והיה צריך להיות פה, כי הוא חלק מהעיכוב שלנו לפתח את היישובים שלנו. תחבורה, שהיו בישיבה הקודמת, וגם לא נמצאים פה, כי הם חלק מהאקו-סיסטם שאנחנו רוצים לייצר להייטק. וכמובן, את הביטחון, שבמעבר צה"ל דרום אנחנו לא יודעים להעביר היום אנשים. אם אנחנו רק ניתן ביטחון בדרום. אני נמצא אחת לשבועיים בקרנות גידור למיניהן, כדי לשכנע הייטקיסטים לעבור דרומה. אנחנו נתקלים בהרבה מאוד התנגדויות, אבל רוב ההתנגדויות הן – תנו לנו לעבור דרומה, אנחנו רוצים בתים יותר גדולים, אנחנו רוצים חינוך יותר טוב, אנחנו רוצים תחבורה שתביא אותנו לשם, ואנחנו בטח ובטח רוצים ביטחון. אז אנחנו מדברים על לייצר פה נקודות בעומר, או בבאר שבע, של מדע וטכנולוגיה, אנחנו חייבים קודם כל לתת לאנשים את כל המערך שאנחנו מדברים עליו. ולכן אני לא מצליח, לצערי, חוץ מ-600 מטר שהצלחנו להביא היום, לא הצלחנו להביא כמעט חברות הייטק לעומר, שזה מבחינתנו נורא ואיום, וצה״ל עובר דרומה מחר בבוקר. זאת אומרת שמבחינת נותני השירותים לצה״ל, אנחנו היינו אמורים כבר להיות בפול-בוקט, ואנחנו לא שם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, תודה רבה. אני אעבור לרשימת הדוברים. נתחיל עם סלעית לב, רשות החדשנות. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> היי, שלום, צהריים טובים. אנחנו נרצה באמת להתייחס, גם ראינו את מסמך הדיון וגם לדבר על מה עשינו טיפה בשנה האחרונה, אבל יותר לדבר על השנה קדימה. ואני חושבת שדווקא גם חברת הכנסת יסמין הייתה חלק ממהלך מאוד משמעותי שקרה בשנה האחרונה. אומנם רק יצאנו לדרך, אבל כל התוכניות ייצאו לפועל ב-2026. כשאנחנו מדברים על אזור הדרום, זה קו שדרות דרומה עד לאילת, אנחנו מפעילים היום שישה מרכזי חדשנות. אני חושבת שההתייחסות בנוגע לאוכלוסייה הבדואית היא מאוד חשובה, וחיר תכף תוכל להתייחס לזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מתוך ששת מרכזי החדשנות, כמה מהם יש בתוך החברה הבדואית? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> בדיוק אנחנו הקמנו מרכז חדשנות אחד חדש, נכון, שיתחיל לתת מענה. הוא רק אושר, ותכף נתייחס גם אליו. אבל חוץ מזה יש חמישה מרכזי חדשנות, כל אחד יש לו גם אזור גיאוגרפי אחר וגם פעילות תמטית שונה מעט. כל אחד עם החוזקות, בניגוד למודלים קודמים שלנו, שהתעסקו בעיקר בתמה ולאו דווקא המחוברת לאזור הפעילות. היום אנחנו מחפשים הרבה יותר את החיבור. גם דברים שהם יכולים להיות במרחב, ועוגנים שהם משמעותיים ויכולים להוות יתרון יחסי אזורי. אנחנו מפעילים חמישה מרכזים לאוכלוסייה הכללית, שדרך אגב, חלקם גם רלוונטיים לאוכלוסייה הבדואית, אבל באמת מרכז חדשנות שאמור ממש לתת מענה מקצועי ומקיף לאוכלוסייה, החל מהשלבים המאוד מוקדמים. בשנה הקרובה אנחנו אישרנו, מעבר לפעילות השוטפת של אותם מרכזים, עוד פעילות נוספת לתחומים שאנחנו זיהינו כתחומים עם יתרון, בין אם זה נושא של הון אנושי, הנושא של הבאת פעילות עסקית נוספת לדרום. וגם פעילות של מסחור מגורמים בדרום, כל מיני מרכזי מו״פ, שעד היום היה להם מאתגר מאוד להוציא טכנולוגיות ולהקים חברות. בסוף, אם יש מחקר שכבר נעשה במו״פים האזוריים, אנחנו רוצים שהחברות האלה יתפתחו, יקומו ויישארו בדרום. זה חלק מפעילות שאנחנו תומכים בה. אם אנחנו מדברים על פעילות של משרד התקשורת שגם כן משמעותית בהיקף של 4 מיליון שקלים לשלוש השנים הקרובות, שהיא גם כן נוספת. זאת אומרת, יש לנו את הפעילות הבסיסית של כל מרכזי החדשנות. אני אגיד על זה מילה למי שקצת לא מכיר. מרכזי החדשנות שלנו עובדים בשני מודלים. מודל אחד שהוא מודל מרכזי חדשנות, 2 מיליון שקל להקמת חברות ועוד מיליון שקל לתעסוקה. מרכז ה-DeserTech שלנו שפועל בבאר שבע עובד במודל הזה. מודלים נוספים זה בעצם רק מרכז חדשנות שמקים תוכניות יזמות. ויש לנו פה את סינרג'י, שאני מניחה שהראל רם ידבר בהמשך, שהוא ממש מרכז מטרופוליני בתוך העיר באר שבע, שהמטרה שלו היא קצת שונה, היא באמת להיות מיקוד בתוך עיר, כשאנחנו רואים אותה כעיר מטרופולינית, חשובה, משמעותית, באזור הדרום, שאמורה להיות מאוד מרכזית. ואנחנו חושבים שיש המון סינרגיה בין המרכזים הללו, הם מאוד חשובים. זה לא אחד שבא על חשבון השני, הרבה פעמים אנחנו שומעים, לא להקים פה, כן להקים שם. אנחנו בסוף חושבים שבכלל האזורים יש יתרון מקומי וחשוב לממש אותו. בסופו של דבר, אם חברה קמה בירוחם או בדימונה והיא רוצה לגדול ולהתפתח, הברירה הטבעית שלה לרוב תהיה לעבור לאזור תל אביב. אנחנו רוצים שהברירה הטבעית החדשה שלה תהיה לעבור במקסימום, כמובן שאנחנו מעדיפים שהיא תישאר בירוחם או בדימונה, אבל אם היא באמת צריכה להתרחב ואין לה את התשתיות בטווח הקצר, אנחנו מעדיפים שהיא תעבור לבאר שבע, שתתן לה את התשתיות כעיר מטרופולינית, וזה חלק מהדברים שמאוד חשוב לנו לקדם. דבר נוסף שאנחנו אישרנו, וזה מתחבר באמת לדיון שדיברתם מקודם, של בתי ספר ובני נוער, זו תוכנית של יזמות צעירה בקרב בתי ספר ובני נוער. זה שיתוף פעולה חדש עם משרד החינוך. התוכנית הזו תפעל במשך חמש שנים, 5.25 מיליון שקל כל שנה, שאמורה לפעול רק באזורי פריפריה, עם דגש על כיתות בגרות הייטק. משרד החינוך עכשיו בעצם בחר כיתות בגרות הייטק, שבהן הוא רוצה לחזק ולייצר את אותם בני נוער שבעתיד יהפכו להיות אותם עובדים, כמו שחברת הכנסת יסמין ציינה, עובדי ההייטק הפוטנציאליים שלנו, כשאנחנו מסתכלים על שני נתיבים שאנחנו רוצים שהם יתחברו בעתיד. דרך אגב, זה עתיד עם אורך רוח והמון המון נשימה. בני נוער שהם היום בני 16 במקרה הטוב, יפגשו אותנו בעוד 7-8-10 שנים בעולם ההייטק, אבל עדיין חשוב לייצר את שני הנתיבים. נתיב אחד, את אותם בני נוער שבעתיד תהיה להם גם בגרות הייטק וגם ילכו להשכלה גבוהה, ובצד השני גם את אותן חברות שהיום אנחנו מתחילים להנביט אותן בשלבים המאוד מוקדמים. הם לא מעסיקים הרבה חברות בהתחלה, אבל hopefully יגדלו ויוכלו להעסיק עובדים מקומיים בעתיד. ולכן שני הנתיבים האלה הם חשובים. דרך אגב, אנחנו מסתכלים גם על תוכניות הון אנושי במסגרת המרכזים שלנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם נכנסים גם לבתי הספר בחברה הבדואית? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> כן. משרד החינוך בעצם עשה קול קורא ופתח את כל הפעילות שלו לבגרות הייטק, זה נקרא, כיתות הייטק, שממש ילמדו פיזיקה, מחשבים, אנגלית, מתמטיקה, מוגבר, ובתוך אותן כיתות, כחלק מתוכנית הלימודים, בניגוד למה שהיה בעבר, אותם בני נוער יקבלו תוכנית של יזמות. שזה חלק מתוכנית החינוך, שזו לדעתי ממש פריצת דרך וכל כך חשוב. זאת לא תהיה אופציה, זו לא תהיה בחירה. זה יהיה ממש בתוך תוכנית הלימודים, נושא היזמות, מכיוון שהוא חלק מאוד אקוטי וקריטי מהכלכלה הישראלית, ההייטק הישראלי בעצם, אנחנו חושבים שהוא מאוד אקוטי. ולכן זו תוכנית חדשה, אנחנו צופים שהיא גם כנראה תגדל בהיקפים שלה ותתרחב. היום אנחנו מדברים על משהו כמו 150 כיתות, וזה לפחות יהיה כבר השנה, אנחנו מתחילים להפעיל אותה בעוד כחודש. זה ממש מפעילים שהם מתחילים את הפעילות בימים אלו, יחד עם מרכזי החדשנות החדשים שלנו. כאמור, בחרנו מרכז חדשנות לאוכלוסייה הבדואית, ואם נרצה רגע להתייחס, חיר תכף תסקור את הפעילות שלנו ספציפית בחברה הבדואית, אבל בחרנו גם שני מרכזים. אני יודעת שהדיון הוא בדרום, אבל בחרנו באותו קול קורא שני מרכזים לאוכלוסייה הדרוזית בצפון, שיפעלו גם כן, ואנחנו נראה את הפעילות ממש מתחילה בחודשים הקרובים. אז ככה שבאמת יש פה חשיבות מאוד מאוד גדולה. אני רוצה לציין עוד פעילות אחת מאוד משמעותית שקרתה בדרום, והיא שאישרנו תשתית מאוד משמעותית בתחום החלל, במצפה רמון, בעשרות מיליונים, שאמורה גם כן להתחיל לפעול ולהוות ממש מוקד ידע עם תשתית מאוד משמעותית בתחום החלל. יש שם פוטנציאל מאוד גדול, אנחנו מזהים אותו בכלל ברשות כתחום מאוד משמעותי, ויהיו פעילויות במהלך 2026 בכללי, לא רק סביב התשתית הזו, אבל גם. וזה בהחלט פעילויות שאנחנו רואים אותן כמשמעותיות ל-2026. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, תודה רבה. אני ארצה לשמוע קצת על מרכז החדשנות החדש, שאמור להיפתח ברהט, נכון? הוא עדיין לא נפתח. מה מצבו? << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> שלום לכולם. הוא אמור לפעול בחודש הקרוב. אנחנו אישרנו, הקבוצה כבר התארגנה ותתחיל לפעול בינואר, אנחנו פוגשים אותם השבוע, אבל המרכז אמור להתחיל לפעול בקרוב. התקציב של המרכז יהיה 10 מיליון שקל לחמש שנים, והוא יפעל לטיפוח יזמות, עידוד הקמת סטארט-אפים, פיתוח אקו-סיסטם מקומי, גם תעסוקה והייטק, וחשיפה לחדשנות טכנולוגית בקרב צעירים. אני אזכיר פה מי הקבוצה שמרכיבה את השותפים במרכז, קרן פורטלנד, קבוצת תמאם, מייסד חברת מלנוקס אייל וולדמן, וסאדיל טכנולוגיות. מי שינהל את המרכז זה אניס אבו שייח'. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מאיפה הוא? מהנגב? << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> כן, הוא מקומי, מרהט. עבד קודם בסיראז'. בנוסף למרכז אנחנו מפעילים תוכניות במסגרת שיתוף הפעולה שלנו עם משרד התפוצות, במסגרת החלטת ממשלה 1279, אנחנו מפעילים חמש תוכניות להון אנושי, בהובלה של ארגונים מהשטח. עמותת פורסא, גם היא שייכת לקרן פורטלנד, שעושה לנשים הסבה והכשרה לתפקידי הייטק, תוכנית מטח והכשרה מעשית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה נשים כבר הצליח מיזם פורסא לשלב בהייטק? << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> היעד שלהם זה 30 משתתפים. הם עשו מחזור ראשון של 12 נשים, והם עדיין באמצע הביצוע של התוכנית. מטח דיברו על 15 משתתפים, מטח תוכנית קטנה, שבעצם עשו את זה בהצלחה בשנה ראשונה ובשנה שנייה גם עשו את זה בשיתוף פעולה עם מיינדסט. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למה רק 12 נשים ולא, נגיד, לא הגיעו אליה עד 32? כאילו, אין נשים שנרשמו? << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> לא, היעד הוא 30, אבל הם עושים את זה במחזורים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כל מחזור 12? << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> כן, עד שהם מגיעים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למה הבדואים בצפון המחזורים שלהם יותר גדולים מאשר בפורסא? למרות שהאוכלוסייה יותר גדולה. << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> בצפון, אתה מתכוון? יש לנו תוכנית אחרת בצפון, סמאנא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בצפון הצליחו בשלוש שנים לשלב או לקבל איזה 50 נשים. << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> אנחנו עכשיו אישרנו את תוכנית סמאנא בצפון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בפורסא, אני אומר מבחינת גודל האוכלוסייה שמשרתים, הוא הרבה יותר גדול. פי שלושה לפחות מהבדואים בצפון, ורק 12 נשים. << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> כן, אבל יש לנו עוד תוכניות שפועלות בדרום. Elevation, שהם מכשירים 75 נשים, אוניברסיטת בן גוריון, אז ביחד יש לנו מעל 200 משתתפים ומוכשרים. אנחנו מדברים על השמה של בערך 70% בכל התוכניות האלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> באמת הם נפגעים כאן בגלל ביטול התמריצים של משרד הכלכלה? למעסיקים? << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> האמת שהמעסיקים שמגיעים לדרום אין להם בעיה להעסיק אנשים מוכשרים, אם מכשירים אותם בצורה נכונה אז אין בעיה, וראינו את זה בעמותת פורסא, הם עושים את זה, מכשירים נשים לפי הביקוש ולפי הצורך של החברות שמגיעות לדרום. כן, ההשמה, הכוונה היא באזור ולא מחוץ לאזור של הנגב. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אני חושבת שביטול התמריצים היה רק עכשיו. רק צריך להבין שנייה את הדינמיקה. בעצם קורס ההכשרה לוקח לו זמן, ורק בסופו יש השמה. יכול להיות שזה משהו שאנחנו עוד ניתקל בו בהמשך הדרך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מתי התחיל מיזם פורסא? הוא חדש? << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> לפני שנה וחצי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אחרי סמאנא. << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> כן. סמאנא, דרך אגב, קיבלו עכשיו מהרשות מענק גם בצפון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי. תודה רבה, חיר. אני אעבור לבני צרפתי, אגף לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית. << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> היי. הנה, מוועדה לוועדה, כבוד היו"ר, אני רואה שאנחנו מתקדמים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 1297 זה אצלכם, כל הכסף אצלכם. << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> מה עשינו בינתיים בין הוועדה הקודמת לוועדה הזאת? כמו שאמרה חיר וסלעית, אושר מרכז חדשנות. קבוצה סופר רצינית לפי מה שראינו, ובעזרת השם יתחיל לפעול בינואר עם היקף של 10 מיליון שקלים. כל ההיבטים של הנבטת סטארט-אפים, פיתוח אקו-סיסטם, חיבור לאקדמיה, ואנחנו מאוד שמחים על זה. תוכניות לעתיד, ההחלטה שלנו אמורה להסתיים ב-2026. אנחנו כבר מתכננים את החומש הבא בין היתר גם בתחום החדשנות. דיברתי עם חיר ועם סלעית, כל הצרכים שיש להן מבחינת חדשנות, ננסה לראות איך נכניס אותם בהחלטה החדשה. כמובן, לפני המרכז הזה, מה שעשינו במסגרת ההחלטה, זה כמו שחיר אמרה, 200 וכמה משתתפים בתוכניות הכשרה להון אנושי בתחומי ההייטק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה אחוז ההשמה היה? יש לכם נתונים? << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> זה סדר גודל של 70%, לא חיר? << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> טוב, מצוין. << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> כן, כל פעם מתקדמים, ומה שנקרא, עוד היד נטויה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לשאול? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן, בטח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את שניכם, כי בסופו של יום אתם מציגים תוכניות שהן סופר חשובות ומשמעותיות, ואנחנו נורא שמחים על כך. אבל בשורה התחתונה יש מעט מדי משקיעים בתעשייה, ואני רוצה להבין מכם מה האתגר. אני לא מכירה את התחום הזה לעומק, ואני רוצה להבין מה האתגרים. איך אנחנו, בתור חברי כנסת שרוצים לקדם את הנושא הזה, בשני המגזרים, זאת אומרת, לא משנה, בואו תסבירו לנו מה האתגרים. אחר כך זה נשמע גם מהאנשים שעוסקים, אני מניחה, גם הם יידעו לספר לנו מה האתגרים, אבל גם חשוב לי מהמשרדים, להבין מכם איך אפשר להגדיל את זה. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אני אתייחס לכמה דברים שאנחנו בעיקר שומעים אותם גם מהשטח. אחד האתגרים המאוד גדולים זה כשחברה רוצה לבוא ולפתוח פעילות, היא צריכה מקום לשבת בו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> והיא צריכה משרדים שהם יהיו, לא סתם שלט שיהיה כתוב הייטק, אלא שהם ירגישו הייטק. כשאתה נכנס למשרד הייטק, אתה יודע שנכנסת אליו. אתה לא צריך שיהיה רשום לך שפה עובדת חברת הייטק בדרך כלל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את מרגישה שיש מחסור? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> כן, יש חוסר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם בבאר שבע נגיד? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> גם. את מוזמנת להיכנס לבדוק את התפוסה בגב ים, למשל. 98%. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הבניין החדש גם? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> הכול כבר מכור מראש, כן. יש תפוסה מאוד משמעותית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בואו נבין מה הבעיה. תשתיות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אולי צריך להשקיע בנגב. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> יש ממש אתגר מאוד גדול בנוגע למקום. ולכן, דרך אגב, הרבה פעמים כשחברות של InNegev התלבטו איפה לקבע את משובם, הם ילכו לניר עם, כי יש שם הצעה של בניין עם מקום לשבת, והחברות מבחינתן רוצות לשבת ולהקים את הפעילות בדרום, ומבחינתן זה עונה להגדרה וזה מצוין. ואנחנו כמובן כרשות החדשנות מעודדים כל פעילות שקורית במרחבים האלה, ולכן זה חשוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם גם עוזרים להם לאתר מקום? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> כן. אחד הדברים שאנחנו באמת עובדים, למשל, בתוך החלטות הממשלה, ודרך אגב, אחד הדברים שכן אפשר לציין זה שיש לנו החלטות ממשלה, החלטה בבאר שבע, החלטה של העוטף הדרומי, וזה גם מאפשר לנו ככה את הפעילויות שאנחנו עושים. במסגרת ההחלטה של הרוב, באמת יש היום תוכנית שמתגבשת לעודד יחד עם נגב-גליל. אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים שאנחנו עושים זה שיתופי פעולה עם משרדים נוספים, נגב-גליל, משרד הכלכלה, הגנת הסביבה, משרד החקלאות וכן הלאה. זו פעילות שהיא ממש קריטית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל משרד התפוצות אמור לתכלל את כל הנושא הזה, נכון? אתה הגורם המתכלל של ההחלטות. << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> נכון. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> של הבדואים. << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> אני אסביר ממש בקצרה. ההחלטה מגלמת סדר גודל של 5 מיליארד שקלים לחמש שנים. רוב התקציב הוא שם לתשתיות תחבורה ודברים כאלה, מה שנקרא לתוכניות עתירות תקציב, בינוי מוסדות חינוך, בינוי מוסדות ציבור, זה רוב ההחלטה. כאשר החלק התוספתי של ההחלטה מגיע למשרד המקצועי, במקרה שלנו, סלעית וחיר, ברשות לחדשנות, כשאנחנו מממנים סדר גודל, אצלם זה נחשב גדול, 80%, והם מממנים את היתר. ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. יש ועדות היגוי, תוכניות, מאשרים ביחד, מתקדמים ביחד, רואים את האתגרים ביחד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז בעצם התקציב שנמצא אצל סלעית רק לחברה הבדואית מגיע מהמשרד שלך, ממשרד התפוצות? << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> התקציב מגיע מתוקף החלטת ממשלה 1279. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, אתה יכול לומר מה היה התקציב ב-2025, ואם אתה יודע מה הוא הולך להיות ב-2026? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למשרד ספציפית. מיליארד שקל לשנה, הבנתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל כמה מתוך זה מוקצה לטובת רשות החדשנות? << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> זה 12.5 מיליון כל ההחלטה, שמתוכה 10 מיליון. זה פחות חשוב כאילו הזה, זה 12.5 מיליון, שמתוך זה, ברוך השם, כאילו, אין... << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 12 מיליון לחמש שנים היה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, לשנה. נכון? 12 מיליון לשנה? << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> לא, לחמש שנים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 12 מיליון לחמש שנים? זה ה-80%? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה שאני מבין ממך, לא נוצל. כאילו, עד עכשיו זה ה-10 מיליון שאתם שמים עכשיו על מרכז החדשנות, לא? << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> לא, נוצל. << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> נוצל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תכלס, זה מעט מדי. אנחנו מבינים שזה מעט מדי, נכון? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בטח שזה מעט מדי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא לא כזה מסכים איתי. << אורח >> בני צרפתי: << אורח >> בהחלטה הבאה, אני בדעה של להגדיל את זה. דיברתי על זה גם עם סלעית וגם עם חיר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא על חשבון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בני, השאלה היא לא רק להגיד להגדיל, צריך לעשות מיפוי צרכים, לראות בעצם בכמה אתה צריך להגדיל. להגדיל, צריך להגיד כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> סלעית יכולה לומר, היא יודעת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני חושב שצריכה להיות תוכנית מפורטת לחמש שנים, בוא נגיד, שאתה רוצה להעביר מקום מכאן לכאן, להביא חברות. יש נציג של משרד הנגב והגליל כאן? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אז גם משרד הנגב והגליל צריך להיות מחובר, כי אם אתה רוצה להביא חברות, ובינתיים עכשיו אני רואה לפי מה שאומרים שאין מקום שיכולים לקלוט חברות הייטק בבאר שבע או במקומות אחרים, אולי צריך לתכנן, נגיד, בעידן הנגב זה אזור ענקי, שאפשר לתכנן שם גם לבנות איזה כמה בניינים להייטק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אפשר לתכנן עוד אזורים חדשים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בדיוק, נכון. צריך כאילו, איך אומרים? הקרקע פורייה, צריך רק לדעת איפה לשים את הזרעים. נגב-גליל, כן. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> אהלן, שלום. אלדד ימין, סגן מנהלת אגף בכיר נגב, במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. מאז כניסתו של השר והמנכ״ל, נגב-גליל באמת רואים את הנגב, כמו שאמרתם, כיחידה stand alone, ומקדמים מנועי צמיחה כלכליים שבעיקרם עבודה בשכר גבוה, שהיא בדרך כלל נגזרת של עולמות ההייטק. ואפשר לראות את זה שאנחנו נכנסים בכל החלטות הממשלה החדשות, ושיאה המרכזי הוא החלטת הממשלה מטרופולין באר שבע, ששם יש כמה וכמה סלים של מו"פ דואלי וסל השקעות למשקיעים, וזה מתחבר למרכזי החדשנות, שאנחנו כבר תומכים בעבר, שמייצרים, בעצם מביאים הייטק וחדשנות לנגב. וזה אחד מהדגשים שאנחנו שמים היום בכל החלטות הממשלה, או בקולות קוראים שלנו, כמו פרויקטים מניבי צמיחה לרשויות המקומיות, ואנחנו רואים הרבה רשויות מקומיות שעניינן, למשל, יצירת מבנים להשכרה לחברות הייטק. יש בכמה רשויות שניגשות לקולות קוראים, מגישות לנו מתקני משרדים שהן משפצות כטובת השכרה לחברות הייטק, גם לטובת צמיחה כלכלית של הרשות וגם משיכת חברות. גם אנחנו מתחבטים הרבה מאוד בשאלה של משיכת חברות לנגב, אם זו חברת עוגן אחת גדולה, או חברות קטנות, או בכלל שאלות שאנחנו כבר דנים בהן לעומק ולרוחב, עם תמריצים ומענקים לחברות, גם שואלים את החברות מה יעזור לכם באמת להגיע, או אחת, שתיים, שלוש, ארבע, ולא רק אינטל עוד פעם, אלא באמת גם חברות מסדר גודל שני או שלישי. אם זה סיוע בתמריצים לעובדים, אם זה סיוע ברכישת מקום או סיוע בפיתוח משלים. למשל מעבדות, הרבה מאוד דובר בבאר שבע על מעבדות רטובות למחקר, שזה משהו שמאוד היה בהובלה שלנו, גם באזור אילת, כמובן. רק בשבוע שעבר היה כנס הייטק, מזון מן הים מאוד גדול, בהצלחה של מרכז חדשנות, שמייצר מנוע כלכלי לעיר שהייתה מבוססת תיירות ומשנה את המאזן של ההישענות הכלכלית שלה, ואת זה אנחנו עושים גם במרכז החדשנות בדימונה ובנגב המערבי, שחולש על כל חבל התקומה וגם הנגב המערבי, ומצליח למשוך הרבה מאוד סטארט-אפים ויזמויות. גם אנחנו נכנסים עכשיו בהחלטת נגב מערבי לשלוש פעולות מקדמות, פיילוטים של תחום ההייטק בחוסן, תיירות, ושכחתי את השלישי, אבל אני אזכר עוד מעט. גם בחברה הבדואית, בתוך סל התוכניות של חברה וקהילה שאנחנו עושים בהחלטת ממשלה 1279, אחת הפעולות שהרשויות יכולות לבחור בה זה בעצם מרחבי העשרה טכנולוגיים, שמייצרים לילד ולנוער דרך ההתקשרות שלנו עם החברה למתנ״סים, מרחב העשרה טכנולוגי, בעצם בדיוק להכין אותו לשלבים הבאים והקודמים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בוא, מתנ״ס לא יכין אותו לשלבים הבאים, אוקיי? צריך תוכנית רצינית. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> זו תוכנית מבוססת, רצינית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משהו במתנ״ס פעם בשבוע, זה לא מכין אותם. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> אני מבין מה שאת אומרת. אני חושב שהתוכנית באמת מבוססת, והיא עם אמצעים טכנולוגיים מתאימים, וזו נגישות, ובכלל פיתוח ומקפצה קדימה לעולם הזה. גם עכשיו היה לנו קול קורא של להביא משקיעים או בכירים בעולם ההייטק לסיוע טכנולוגי לפתרון בעיות ברשויות המקומיות. אחת מהרשויות ניגשה, היא העיר רהט. זה היום עומד בבחינה של תוצאות הקול הקורא, וכולנו בדיוק מקווים שגם העיר רהט תיכנס לקול קורא הזה, שבאים בכירי תעשיית ההייטק, ומנסים בעזרת פתרונות טכנולוגיים לסייע לרשות לפתור בעיות קיימות שלה באמצעים טכנולוגיים וקדמה טכנולוגית ברשות. אז נכון, זה לא מושלם, אבל גם המדיניות של השר והמנכ״ל זה לייצר, ובטח בהתבסס על מעבר צה״ל דרומה, ובתוך החלטת ממשלה באר שבע, מעל 250 מיליון שקל רק שלנו שנכנסים לקידום עולמות ההייטק, ופעם ראשונה שגם מצליחים להתקדם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תקשיב, למה אני מתוסכלת? כי מצד אחד יש החלטת באר שבע, מצד שני קיצצו מהמשרד שלכם 100 מיליון. אז אתה יודע, התסכול שלי הוא בסוף, כאילו זה לוקחים מפה, שמים מפה, טה טה טה טה, ואנחנו עם 4% הייטק, בתעסוקה ובתחבורה. סליחה שאני זועמת. אבל אני מנסה להבין מכם, אני חושבת שזה התפקיד שלנו להבין מה האתגרים. מה אתה צריך? אתה מתאר לי תמונה מאוד יפה. תודה, אני שמחה. אבל כשאני מגיעה הביתה ואני נפגשת עם האנשים שעובדים שם, אני רואה אותם פה פעם בשנה מכתתים רגליים וממש מבקשים שיעזרו להם לשרוד. אז בואו תגידו לנו, אנחנו לא באים בטענות, אנחנו רוצים ללמוד ולהבין מה האתגרים, כדי שנדע כחברי כנסת לדחוף ולנסות להשיג את המטרה. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> אני אתייחס לזה, ויושב פה הראל, שאני מכיר אותו כבר שלוש שנים אחורה, וכל החלטת ממשלה במטרופולין באר שבע, כי בסוף המטרופולין הבאר שבעי הוא המרכז לכל הריבוד וגם לרשויות האחרות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, הוא נכנס בהחלטת באר שבע, תאמין לי, אני יודעת, עבדתי קשה בשביל זה. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> אני יודע, עבדנו שלוש שנים למחקר ובדיקה, ועם כל הגופים הרלוונטיים, מצה״ל והטכנולוגיים שלו לרשות החדשנות, לחברות, וגב ים וזה, כדי להבין את הבעיות. אז כן, יש גם בעיית כוח אדם, וזו בעיית הג'וניורים, או הסיניורים, יותר נכון, שצריכים להישאר בבאר שבע על ידי תמריצים. וגם זה נכנס באירועים האלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. מעולה, טוב שאתה אומר. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> השני זה התשתיות הפיזיות שדוברו, ואנחנו כן מנסים, רוב החדשנות בבאר שבע מנסה לייצר מהלך מאוד משמעותי. מרכזי החדשנות שנותנים בית לחברות, לסטארט-אפים. ושוב פעם אני אומר, הכנס שהיה באילת הוכיח פתאום והראה לכולם שאפשר לעשות סטארט-אפים באילת ולא רק תיירות. יש פה כן הזזה של המחוג, וכנ"ל בנגב המערבי, כמות הסטארט-אפים שנכנסת דרך המטבח, שהוא פעולה משותפת שלנו, היא אדירה גם בתחומי החוסן, בתחומי האגרוטק. אופקים כבירת האגרוטק בארץ, מובילה מהלך שונה, משותף לכלל הרשויות בנגב המערבי, לקידום סטארט-אפים בעולם האגרוטק. יש פה שינוי מחוג. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אין שם כלום היום. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> יש שם. יש שם כבר מעבדות, ויש שם חברות שפועלות, ויש מרכז חדשנות שפועל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש? הייתי שם מזמן, זה היה ריק. בשנה האחרונה, כנראה. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> אתמול חזרתי משם. אני אשמח, אם את רוצה, לעשות סיבוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני שמחה מאוד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה, אלדד. אני רוצה להתקדם. אני רוצה לעבור לאקדמיה קצת. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אבל אני רוצה שנייה להוסיף על מה שנאמר על התקציבים, יסמין, כי דיברתם על החלטות ממשלה, ודיברנו על העוטף, ועל העוטף של העוטף, ועל תקומה, ועל אילת. הסיבה שקרו שם דברים, זה כי יש לנו החלטות ממשלה עם 30 מיליון שקל לחדשנות, ועם תקציבים תוספתיים לרשות ממקורותיה. כפי שאתם כולכם יודעים, התקציב של רשות החדשנות נשאר זהה בעשורים האחרונים. זה אומר שדה פקטו התקציב ירד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> בתוך החלטת ממשלה העוטף של העוטף קיבלנו 30 מיליון שקל סעיף, עם 22 מיליון וחצי תוספתי. בהחלטה של באר שבע, את מוזמנת לבדוק ולראות שקיבלנו שם 12 וחצי מיליון שקלים, כשרובו מהמקור שלנו ושל נגב-גליל. 2.5 מיליון תוספתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מעט מאוד. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> 2.5 מיליון שקל תוספתי לסעיף של חדשנות בבאר שבע. זה מעט מאוד כסף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תוסיפי על זה קיצוץ בתוכניות כמו של ריאן. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> נכון. ולכן אומנם כולנו מדברים פה על החלטות ממשלה, אבל יחסית להחלטה של באר שבע ולעיר מטרופולינית, היינו מצפים שהנושא הזה של תקציב לטובת הרשות יהיה משמעותי יותר. ודבר נוסף, אפרופו הנושא של תשתיות שנגב-גליל מקדמים, וגם אנחנו יחד עם משרד הכלכלה, יש כאן איזושהי סוגיה שחייב להבין אותה. מרכזי החדשנות הם גופים שהם כרגע ללא מטרות רווח, הם ממומנים ממשלתית, ויש סיבה לכך, וזה בצדק. כשמבקשים מגוף כזה לבוא ולהקים תשתית ולהעמיד ערבות בנקאית של 2 מיליון שקל למשך כמה שנים, צריך להבין שזה גוף חדש, ללא רקורד פיננסי. היכולת שלהם להעמיד את המימון הזה היא כמעט בלתי אפשרית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי מבקש? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> כל משרדי הממשלה, ברגע שאת מגישה מכרז, יש ערבות הגשה, את זה כבר ברוב המכרזים הורידו. לנו גם אין את ערבות הביצוע היום. כשאתה רוצה להתחיל להפעיל תוכנית, אפרופו התשתיות בדרום שהיו ולא הצליחו לקום, יש גם בצפון את אותה הבעיה. כל משרד ממשלתי בעצם, כשאת רוצה להקים תשתית, מבקש ממך ערבות גם למקדמה וגם לביצוע. מדובר על סכומים של 2 מיליון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, מרכזי חדשנות לא מופעלים דרך המשרד, הם מופעלים דרך זכיינים. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> נכון. ולכן היכולת שלהם להעמיד 2 מיליון שקלים לטובת הדבר הזה היא אפסית, כן? צריך להבין את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וזו בקשה של המשרד. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> זו בקשה של המשרדים השונים, כולם. כי זה בעצם מפעיל באמצעות המכרז. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בכל מכרז ממשלתי כמעט יש ערבות. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אצלנו נגיד אין ערבויות כאלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אצלם אין, זה טוב. אוקיי, אני רוצה לעבור לרון. << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> רק לפני המעבר לאקדמיה, אני רוצה לציין אצל החברה הבדואית בדרום דווקא אתגר שהוא לא קשור לחברות הייטק, אלא קשור לפאנל של טאלנטים. יש מספר קטן מאוד שלומד באוניברסיטאות מקצועות הייטק, וחלק גדול ממנו גם לומד הנדסאים במכללות, וקשה לו יותר להשתלב ברגע שאתה בלי תואר או למדת במכללה ופחות באוניברסיטה. ועל זה צריך לשים דגש, איך מגדילים את הפאנל של הטאלנט הבדואי, ואיך מגדילים את המספר של מסיימי בגרות בהתמקדות ביחידות הייטק ומתמטיקה ואנגלית, כדי אחר כך להמשיך במסלול הזה. אז יש פה אתגר לא קטן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מגדילים תקציבים לאודי, ואז יש לך איזשהו בסיס. אני מניחה שיש עוד מקומות שעושים מה שהם עושים. אבל צריך להתחיל מלמטה, זה צריך להתחיל במערכת החינוך שמגדלת, שזה, שזה. צריך לראות את זה מלמעלה, וזה לא קורה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אודי, אתה רוצה להתייחס? אתה משרד החינוך? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> קודם כל, תודה רבה, אדוני היו"ר. חברת הכנסת יסמין, תודה על ההזמנה, ובכלל, על כל היום הזה. זה יום שהוא כל כך חשוב. בדיון הקודם, ממש לפני חצי שעה, תיארנו את ההזדמנות האדירה בנגב בירידה של צה״ל דרומה. ההזדמנות הזאת מביאה איתה עוצמות, מאות מתכנתים, אנשי טכנולוגיה, שהולכים בעוד רגע לגשת ולנחות בדרום. אנחנו בעמותת בנתיבי אודי מפעילים תוכנית שקוראים לה ניצנים, שהיא חלק מהחלטת ממשלה של מעבר צה״ל דרומה. הסיפור של ניצנים הוא סיפור בתיכון. איך מביאים מהדרום תלמידים שיהיו ב-8200, בממר"ם, ואחרי זה ימשיכו לעסוק בנגב, בדרום. אני אספר לכם, מה שנקרא הניצנים הראשונים שמשתחררים. יש לנו תלמיד מהדרום, משתחרר מיחידה טכנולוגית מובחרת, מרים אליי טלפון – רועי, לאן אני הולך לעבוד? מתחיל להרים טלפון לחברים מגב ים, "חבר'ה, מגייסים? יש לכם משהו?". יחידה טכנולוגית. לא סיימתי את הטלפונים שסיימתי, הוא אמר לי, אחי, מצאתי עבודה בתל אביב, אני נוסע. בריחת מוחות למרכז. תראו, זה סיפור של תלמיד אחד. אבל בשנה הקרובה 97 תלמידים שלנו מהדרום הולכים להשתחרר, לצאת לשוק העבודה. מתכנתים, אנשי AI, אנשים שחלקם גם עברו בעתודה אקדמית, והם יחפשו משרות באותם בניינים מלאים עם המון חברות, אבל שבסוף אין גיוסים לאותן חברות. אגב, השר משתתף איתנו בתוכנית ובאמת אין לנו מה לומר, אבל שמנו גם לנגב-גליל וגם לרשות החדשנות תוכנית מענקים, גם למעסיקים, וגם לאנשים כדי שירצו להישאר. אנחנו בונים בית, השגנו חצי מהתקצוב מפילנתרופיה גם של המשפחה, הקמנו בית שעושה השמה לעשרות ולמאות תלמידים שיהיו. אגב, אדוני היו"ר, גם המגזר הבדואי בתוך התוכנית. הצלחנו להכניס במעבר צה"ל דרומה גם את המגזר הבדואי, ויש לנו קבוצות ראשונות בדואיות שהולכות להשתלב כחלק מזה בשירות הלאומי. יש לנו עשרות תלמידים, אני בא כנציג התלמידים, אבל אני אומר, זה תלמידים שבעוד שנתיים יהיו בדלת המסתובבת, ירצו לחפש תעסוקה חזרה. ומרכז ההשמה הזה שאמור לקלוט את התלמידים האלה, מאוד מעוניין לראות איך אנחנו מצליחים גם להזין אותם פנימה. וזה לא סטודנטים, זה חבר'ה כבר עם הכשרה משמעותית. ואגב, אני אגיד באנקדוטה אקטואלית, אבא של אשתי עובד במשכית בהרצליה, חברת הייטק מאוד מובחרת, ברחוב משכית אין פשיעה. כי כשיש השכלה, כשיש תעסוקה איכותית, אז גם אין פשיעה. וזה מבלי לעשות עכשיו פעולות משטרתיות, פעולות אכיפה. כשיש תעסוקה איכותית, כשיש חינוך איכותי, גם אין פשיעה. ואני חושב שזה הכיוון שאנחנו צריכים לעבור בו. ושוב, תודה רבה, יסמין, על ההזדמנות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה אתם מצליחים להכשיר כל שנה ובאיזה תקציב? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> התוכנית מתוקצבת בארבעה משרדים בתקצוב שנתי. זה אפילו לא תקצוב רב-שלבי, רב-שנתי. זה תקצוב שנתי. התוכנית מדי שנה עומדת על עשרות מיליונים, שכל שנה אנחנו באיזושהי רוטינה של פחד על איך אנחנו נותנים ל-2,500 תלמידים מדי שנה. אגב, לא רק בנגב, גם בגליל. צריך לעשות גם יום גליל, כן? איך אנחנו בנגב ובגליל מאפשרים את הדבר הזה כל שנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שגם בגליל נעשה יום גליל. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> שגם בגליל נעשה יום גליל, אבל איך אנחנו מאפשרים לנגב ולגליל להשתלב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ה-2,500 תלמידים זה גם גליל וגם נגב? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> גם נגב וגם גליל. בנגב עצמו יש לנו 1,800 תלמידים שלומדים. אגב, עד לסוף השנה. סוף השנה, אנחנו שוב פעם צריכים לחדש את הכול, וזה אתגר מורכב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה סוף שנה? סוף השנה נגמר כבר. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אין תקציב, אנחנו לא יודעים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יודע מה התקציב של 2026, ואתה צריך לפעול בהיעדר תקציב. אולי אני אקבל, אולי אני לא. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הייתי באיזה משרד, השר אומר לי, תתפלל שהתקציב עובר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. כולם רשומים, אנחנו נעבור לפי הרשימה. אני רוצה לעבור לפרופ' דן בלומברג, אוניברסיטת בן גוריון, בזום. << אורח >> דן בלומברג: << אורח >> שלום לך. שלום, חברי הכנסת והשותפים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אהלן, מה שלומך? << אורח >> דן בלומברג: << אורח >> בסדר. אני מתנצל שאני מרכב, הייתי עכשיו בריאיון בטלוויזיה ולא יכולתי להגיע. טוב לראות אתכם שם. קצת עדכונים על מה שקורה אצלנו. לאחרונה עברה החלטת ממשלה בנושא באר שבע. האוניברסיטה שותפה ללא מעט סעיפים בהחלטה הזו. בין השאר, סעיף של משרד רוה״מ בנושא הבאת חברות קטנות ובינוניות בתחום הביטחוני לאזור באר שבע, הקמת גוף בעולם הסייבר ו-AI, ועוד מספר החלטות שנוגעות לעיר באר שבע והאוניברסיטה שותפה להן, ועל כך אני מברך. הסכומים הם לא מאוד גדולים. צריך לזכור ש-10 מיליון שקל הם טיפה בים יחסית למה שנדרש כדי להביא חברות לאזור באר שבע. האוניברסיטה מצידה הקימה לאחרונה פקולטה חדשה שמאגדת בתוכה את מדעי המחשב ואת הנדסת מערכות תוכנה ומידע, ומתמחה בעולם של AI, במטרה להגדיל את מספר הלומדים באזור באר שבע בעולמות ה-AI. אנחנו גם שותפים עם אגף התקשוב בצה״ל בתהליכים שקורים בנגב ובבאר שבע בפרט, בהכשרה בבתי הספר לעולמות ה-AI. התוצאה היא שעברנו מ-7% משרתים בקורסים של בית הספר למקצועות המחשב של צה״ל ל-17% השנה. זה תהליך שעבדו עליו הרבה מאוד שנים, אבל קפיצת המדרגה קרתה בשנה האחרונה. אני חושב שיש גם תהליכים בירוקרטיים שאנחנו חייבים לטפל בהם. אני אתן דוגמה אחת. אנחנו רוצים להיות שותפים להכשרה של קציני צה״ל בכלל, ואנשי המודיעין שעוברים לבאר שבע בשנים הקרובות. אנחנו מוצאים הרבה מאוד מחסומים בנושא הזה של ספק יחיד והקלה או פטור ממכרז. אומרים לנו שיעברו לבאר שבע, אבל ילמדו בחיפה. עכשיו, אין לי שום דבר נגד אוניברסיטת חיפה והטכניון. נהפוך הוא, אנחנו בעד. אבל אני חושב שאם אנחנו רוצים לעשות שינוי דרמטי בנגב ובפריפריה, אנחנו חייבים לייצר את ההקלות הנדרשות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> דן, האמת, לא הבנתי את זה. מה הם לומדים בחיפה? << אורח >> דן בלומברג: << אורח >> הם לא לומדים כרגע. צה״ל מעוניין לעשות תוכניות מנהיגות לקצינים, והיו רוצים שזה יקרה בבאר שבע, המקום שבו הם גם ישרתו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ברור. << אורח >> דן בלומברג: << אורח >> ומשרד הביטחון או מינהל הרכש מתנגד לפטור ממכרז או להקלות במכרז על בסיס מיקום. הוא אומר שמצידם, אם יזכו אוניברסיטת חיפה או הטכניון, זה גם בסדר. גם אוניברסיטת תל אביב זה טוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני ממש אשמח לקבל יותר מידע בדבר הזה, כדי שנוכל לפעול בנושא, בבקשה. זאת יסמין פרידמן, חברת הכנסת. << אורח >> דן בלומברג: << אורח >> כן, אני מזהה מכאן גם את הקול וגם את התמונה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל על זה יותר מידע, כדי שנוכל לפעול מול משרד הביטחון. << אורח >> דן בלומברג: << אורח >> אני אעביר לאיילת, או שאיילת תעביר לי את המייל ואת הטלפון, ואני אעביר לך פרטים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> פרופ' דן, בתוך התמונה שאתה מתאר, איך תשתלב החברה הערבית הבדואית בנגב? << אורח >> דן בלומברג: << אורח >> קודם כל, אני חושב שהחברה הבדואית חייבת להשתלב בכל הרומות ובכל התחומים שאנחנו נוגעים בהם. בעיניי, גם בנושא של שירות, יש בדואים שמשרתים בצה״ל וטוב היה שיגיעו גם ליחידות הטכנולוגיות. אני לא חושב שזה נושא הדיון כרגע בפורום הזה, אבל אני גם על זה אשמח לדבר. מעבר לזה, אנחנו עובדים עם סיראז', שבעיקרם הם בוגרי מדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון. אנחנו עובדים גם עם צה״ל על הכשרות בחברה הבדואית בתחומי הטכנולוגיה, אבל חייבים למצוא את כל הפלטפורמות, כי בסוף אנחנו מדברים על הנגב, חלק ניכר מהאוכלוסייה היא בדואית, ואנחנו כולנו חייבים להיות, א', מוטרדים מכך שהם לא מיוצגים בכל הרמות של הכלכלה והחברה בנגב, ואנחנו חייבים להיות, כאזרחי המדינה, מוטרדים מכך שיש לנו פערים כל כך גדולים. אני חושב שהאוניברסיטה מצידה מנסה לעשות מה שניתן, ואנחנו רואים שיש לנו גם היום חברי סגל. למשל פרופ' ג'יהאד אל-סאנע מלקיה עובד אצלנו, היה ראש המחלקה למדעי המחשב, ויש מספר עמותות שאנחנו שותפים בהן ששם יש ייצוג לחברה הבדואית. הייצוג הוא לא מספק, הוא לא עונה על הצרכים והוא גם לא פותר את הבעיה. אני חושב שזה אתגר גדול למדינה, ואני אשמח להיות שותף לתהליכים של שינוי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. << אורח >> דן בלומברג: << אורח >> אני מקווה שעניתי לך. אני יודע שלא עניתי עד הסוף, כי אני חושב שזה דורש דיון מעמיק. אני חושב שרשות החדשנות צריכה להיות שותפה לתהליך, ועוד גופים במדינה הזו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. איימן סייף, גם בזום, הוא שותף בפורטלנד במרכז החדשנות. כן, איימן. << אורח >> איימן סייף: << אורח >> היי, שלום. קודם כל אני רוצה לברך על הדיון ועל היוזמה לדיון החשוב הזה. אני מתנצל שלא יכולתי להגיע. אני ברשותכם רוצה להתייחס לשלושה דברים עיקריים. קודם כל, איימן סייף, אני שותף בקרן פורטלנד. הנקודה הראשונה שאני רוצה להתייחס אליה זה בכובע הקודם שלי, כשהייתי בממשלה. אני רוצה לחזק את מה שנאמר על ידי סלעית, חיר, בני ואחרים, החשיבות של תוכניות החומש, החשיבות של תקציבים לטובת מרכזים לחדשנות ויזמות בחברה הערבית. חשוב מאוד לדאוג לתקציבים האלה בתוכניות החומש. מרכזי החדשנות והיזמות זה לא גופים שיש להם כדאיות כלכלית, ולכן חייבים כאן כסף ממשלתי לטובת העניין הזה. קרן פורטלנד, רק בשני משפטים, אנחנו בעצם עובדים על שילוב האוכלוסיות בתת ייצוג בהייטק הישראלי. אנחנו עובדים בעיקר בצפון, ועד עכשיו הקמנו ארבעה האבים ביישובים הערביים, הדרוזיים והבדואיים בצפון, והצלחנו לשלב כ-350 צעירים וצעירות, בעיקר צעירות, בהייטק הישראלי. אני מדבר בעיקר על האוכלוסייה הערבית, הבדואית, הדרוזית. ואמרתם מה אנחנו צריכים בעצם מכם? הנושא של תמריצים ממשלתיים למעסיקים הוא מאוד קריטי. בלי תמריצים ממשלתיים, שלצערי הרב בממשלה ובמשרד הכלכלה ובמשרד האוצר מקצצים את זה בשנים האחרונות, לא ניתן ליישם את המודל שאנחנו מדברים עליו. בשנה האחרונה החלטנו להיכנס לדרום, ולכן הקמנו עמותה בשם Ather, ובתמיכה של רשות החדשנות אנחנו הפעלנו, ד"ר יאסר, אמרת על המספרים, אז המחזור הראשון שלנו היה באמת 12 נשים צעירות בדואיות מהנגב שעברו הכשרה, ו-85% מהן השתלבו כבר בשוק העבודה, וזה באמת בתמיכה של פורסא ושל רשות החדשנות. דרך אגב, חלק מהאתגרים שדובר עליהם כאן, הקמנו האב טכנולוגי בעידן הנגב, ושם הבנות עובדות, הן עובדות במודל היברידי, שלושה ימים בהאב, ויום-יומיים בתוך החברות. פתחנו עוד מחזור אחד, 12 צעירות מהחברה הבדואית, ואנחנו בשלבים של ההכשרה שלהן ובתקווה שניישם אותן. אני רוצה להגיד כאן משפט אחד, אנחנו שומעים מהמעסיקים, הם אומרים שהמועמדות שלכם הן מצוינות, הן עושות עבודה מדהימה בתוך החברות האלה. זה בהיבט הזה של Ather, של שילוב האוכלוסייה הבדואית בתעסוקה. ודרך אגב, יש לנו גם עוד פרויקט בתוך בתי הספר – רסאלה-טק, לחשוף את התלמידים לעולם של היזמות ושל החדשנות. הפרויקט השני שלשמו התכנסנו כאן בוועדה, זה באמת כפי שחיר אמרה וסלעית, זכינו יחד עם הקבוצה שדובר עליה, סאדיל, קבוצת תמאם וקרן רהט, ראיתי שראש עיריית רהט יושב, ואייל וולדמן, קרן פורטלנד, במכרז להפעלת מרכז חדשנות ויזמות לחברה הבדואית בדרום. יש מנכ״ל מצוין, יש לנו תוכנית עבודה מצוינת. אני חייב להגיד, בגלל שהפייפליין של היזמים הוא מצומצם יחסית, בשנתיים הראשונות נפעל על חשיפה והגברת מודעות לעולם הזה של החדשנות ושל היזמות בבתי הספר, באוניברסיטאות. נעבוד עם סטארט-אפיסטים ועם יזמים מהחברה הבדואית לסייע להם להגדיל את הפעילות שלהם, וכך לאורך השנים נוכל לעזור ליזמים וסטארט-אפיסטים מהחברה הבדואית להקים סטארט-אפים ולהשתלב בסטארט-אפ ניישן של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, איימן. אני רוצה לעבור ללירן פאליק. << אורח >> לירן פאליק טבת: << אורח >> שלום, נעים מאוד. תודה רבה על ההזמנה ותודה רבה על הוועדה. אני לירן פאליק טבת, אני מייצגת פה את המכללה להנדסה על שם סמי שמעון. כמכללה, יש לנו שלושה צירים שאנחנו יכולים לראות רלוונטיות לוועדה הזו. אחד, המכללה שלנו מכשירה, מעל אחוז מהסטודנטים הם סטודנטים מהמגזר הבדואי, ולכן יש פה חשיבות רבה איך לקחת את אותם סטודנטים ולשלב אותם בתוך התעשיות ולהשאיר אותם במרחב הנגבי, ולא לגרום להם לעבור צפונה, זאת אומרת לאזור המרכז, תל אביב. שזה אתגר גדול עבורנו, לקחת את אותם ג'וניורים שמסיימים אצלנו במקצועות ההנדסה השונים ולשלב אותם בתעשיות ההייטק. הדבר השני, כמכללה, אנחנו מכללה חוקרת, כמו האוניברסיטה, ויש לנו הרבה מאוד מעבדות של מחקר ופוטנציאל משמעותי מאוד של ידע שנצבר אצלנו, ואותו ידע יכול להפוך להיות באמת לחברות הראשונות. ההנבטה של החברות המשמעותיות בעולמות בעיקר, יותר הדיפ-טק. אומנם הוועדה הזו דיברה קצת על סייבר, אבל אני חושבת שהמקום של הנגב בדיפ-טק יש לו משמעות אדירה, ודיפ-טק, כמו שאנחנו יודעים, זה מקום שבו נדרשים כיסים עמוקים, ולכן יש משמעות אדירה איך אנחנו לוקחים את אותן הנבטות של טכנולוגיות, הופכים אותן לחברות. זה דבר שאנחנו יודעים לעשות בשילוב האקו-סיסטם הנגבי שיש, כמו חממת אי נגב, שאנחנו עובדים איתה ומקימים ביחד חברות. ולמצוא את הדרך להמשך פעולה עבור החברות האלה בנגב, כדי לאפשר באמת ליצור אקו-סיסטם אמיתי שמשלב אחר כך את אותם סטודנטים שמסיימים אצלנו בתוך חברות משמעותיות עם טכנולוגיות עתירות ידע שיכולות לתת מענה ראוי לתוך העניין הזה שנקרא הקמת הייטק בנגב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יוסי כהן: << אורח >> סליחה, באמת משפט אחרון. רק אני רוצה להגיד משהו לגבי האקו-סיסטם, חברים. אם צה״ל יעבור דרומה ואנחנו לא נהיה מוכנים, אנחנו נפספס וההייטק יישאר במרכז, כי הם יתרגלו שהם עובדים במרכז וצה״ל עובד בדרום. אדוני היו"ר, זה עכשיו צריך לקרות. צריכים מקומות? נקים לכם מקומות. מה שצריכים, אנחנו נעשה. בואו נעשה איזשהו צוות חשיבה, איך עושים את זה באמת, אבל זה חייב להיות עכשיו, כי צה״ל עובר דרומה עכשיו. אנחנו מאחרים כבר, לדעתי, בשנתיים-שלוש. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני חושב שזו צריכה להיות יוזמה של ראשי הרשויות בדרום. צריכים לשבת, לעשות ועדת היגוי ולראות איך. אנחנו לא יכולים להחליט מה לעשות בנגב, אבל זה התפקיד של המנהיגים שם, וזה חשוב מאוד לעשות את זה. חוץ מההייטק, לדעתי, אני אמרתי ודיברתי גם בוועדות אחרות, הולכים ומקימים עוד בית חולים שם. ויש הרבה רופאים בדרום שצריך להכשיר אותם בהתמחויות וזה, כי אני אומר, בן המקום יישאר במקום, לא יעזוב את הנגב. אבל מי שיבוא ממרכז הארץ, ממקום אחר, הוא יתמחה, יקבל איזשהו ניהול, יתקדם ויעזוב מהר מאוד כי בשבילו זו מקפצה. לכן חשוב תמיד להתרכז בבני המקום ולהכשיר אותם כבני המקום, הם יישארו במקום. רק הם יכולים להרים את הנגב למעלה. << אורח >> יוסי כהן: << אורח >> בני המקום עוזבים, אומר חברי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למה הם עוזבים? כי אין להם מקום להישאר. יופי, תודה. רון גרמה, איגוד ההייטק. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> אהלן. אדוני היו"ר, גברתי חברת הכנסת, תודה רבה על הדיון, זה מאוד חשוב. אבל אני רוצה רגע לשים את הדברים על השולחן. אנחנו מדברים עם הרבה חברות הייטק. אנחנו מייצגים מאות של חברות הייטק, ולאו דווקא הייטק שאנחנו מכירים תוך נע"ש, גם וגם. אבל הקושי המרכזי היום של חברות שנמצאות בדרום, זה באמת לגייס עובדים. אני מזמין את כל הארגונים שנמצאים כאן, שבאמת יודעים לבוא ולהנגיש לנו את אותם עובדים, אני קורא להם, בענף האלקטרוניקה יש חוסר מאוד מאוד גדול. יש מפעלים מאוד גדולים בדרום, למשל מפעל של וישיי, שמייצרים שבבים פה בישראל, יש להם חוסר של עובדים. אז אם אנחנו נדע לבוא ולתת להם את זה, בואו נשקיע בסגמנטים, בואו נשקיע בתחום הצ'יפים. בדרום יודע לבוא ולתת תשתיות לאנרגיה, תנו לחברות תשתיות לאנרגיה, שהמדינה תבוא ותדע להגיד, אני מציבה לך פה תשתית לאנרגיה, שבסוף יכולה להביא את חברות ה-AI הגדולות, אנבידיה הולכת לשלש את כמות העובדים שלה בבאר שבע. היא תצטרך תשתיות. שהמדינה תבוא ותגיד, יש לכם תשתיות, רק תבואו. אם את מחפשת פתרונות, נתחיל מהסוף. בואו ניתן תשתיות כאלו שיגידו לחברות, אוקיי, אם אין לי שם את היכולת להביא מסת כוח אדם, אבל אם אני אוכל לבנות שם תשתית שהיא תשתית ייצור חכמה, שלא מסתמכת דווקא רק על כוח אדם אנושי. יש היום הרבה טכנולוגיות שיכולות להחליף גם את הידיים העובדות, אבל יהיו לי מהנדסים, יהיו לי טכנאים, שהיום טכנאים במפעל ייצור של צ'יפים ואלקטרוניקה, זה לא עובדי ייצור פשוטים, זה חבר'ה שצריכים להיות הנדסאים ומעלה, ומהנדסים. אנחנו צריכים לדעת להביא תשתיות למפעלים האלה, ותחת סגמנטים, להתחיל להסתכל על קלסטרים, ולא על חברות בודדות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז בעצם אתה אומר שכרגע האתגר הגדול הוא בעיקר התשתיות? זאת אומרת, אם היו תשתיות, יותר תשתיות, והעובדים, ההון האנושי, גם אתגר. זאת אומרת, זה אחד תלוי בשני. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> חד משמעית, זה גם וגם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם מדברים איתי במושגים, אני לא מבינה את המושגים שאתם אומרים, אוקיי? אני מנסה ללקט. חלק מהמושגים אני לא מכירה. אני לא אמורה להכיר את זה כל כך לעומק. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> את לא אמורה להכיר, ואנחנו נוכל לתת לך את כל המידע שאת צריכה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני באמת מנסה, אבל אני צריכה בסוף להבין, תפעלו למען תשתיות, למען הון אנושי. הוא אומר שאין לו השמה לחבר'ה שלו שמסיימים. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> א', יש מקומות להשמה. אני מוכן לעשות שיתוף פעולה ולהראות כמה מקומות יש להשמה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תשמע, חלק מהסיבות שעושים את הדיונים האלה, בסוף נוצרים בדיונים האלה חיבורים מדהימים. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> לגמרי, אני מסכים איתך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וקורים גם דברים מדהימים. ברשותך, אני מה זה מתנצלת, מכיוון שב-14:00 מתחיל הדיון בנושא בריאות. אני עוזבת אתכם, הדיון ממשיך, אני לרשותכם. אני אקח אחר כך סיכום, ואנחנו גם עשינו פה רישום עם מי ליצור קשר. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> אני מזמין אותך גם לסיורים אצלנו במפעלים, לראות את המפעלים, קצת יותר את ההייטק היצרני. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איילת, אנחנו נשמח להגיע לסיור להייטק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני גם רוצה לבוא איתכם. אבל בנגב. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> כמובן, אנחנו מדברים על הנגב. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> אני יכולה רק שאלה? כי לא לגמרי הבנתי אותו. נעה דוד, תנועת עתיד לעוטף. הוא אמר, וגם אצלנו יש רצון מאוד גדול להביא חברות הייטק. אני מנסה להבין למה זה... << אורח >> רון גרמה: << אורח >> א', ישנן חברות הייטק. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> נכון, אבל אנחנו מנסים להקים עכשיו, כאילו, אימפריה של מרכז מאוד גדול. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> יופי, מעולה. אני שמח. אני לא אומר לא להקים. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> לא, אני אומרת, איפה זה מתנגש? כאילו, למה אתם לא מגיעים? יש מכרזים מאוד גדולים. יש תשתיות. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> בכיף, אבל זה הכול ביחד. זה כוח אדם. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> אמזון, כולם פה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איפה יש מרכז? << אורח >> נעה דוד: << אורח >> בשדרות. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> אבל אני אתן לך דוגמה שקרובה אלייך בשדרות. יש מפעל בשדרות שאומר לי, רון, אין לי עובדים. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> אבל אני לא מדברת על מפעל, אני מדברת על חברות הייטק כמו אמזון. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> עזבי רגע אמזון, אני שם אותם רגע בצד כי אותם יותר קשה להביא. בואו נטפל רגע במה שקיים. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> הייטק, בסופו של יום, הם שמביאים את הכסף והתנאים. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> הוא מביא לך תנאים של הייטק. אני מדבר איתך על חברת... << אורח >> נעה דוד: << אורח >> את אוסם? את מה? << אורח >> רון גרמה: << אורח >> לא אוסם. יוניטרוניקס. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, אוסם זה לא הייטק. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> לא, אני אומרת, איזה מפעלים? << אורח >> רון גרמה: << אורח >> אני אשמח להרחיב את זה איתך אחר כך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> רון, אני עכשיו שומע ומזהה שני דברים. אתה אומר, מצד אחד יש חברות, ויש שתי בעיות בעצם, לא בעיה אחת. בעיית תשתיות, בשביל להקים עוד חברות. והבעיה השנייה ולעתיד היא יותר חשובה גם, זה המשאב האנושי. כי בסך הכול יש מחסור, ולכן אני אומר, אם יש מחסור בהון אנושי, ולפעמים גם, אתה יודע, הבוגרים של ההייטק, הג'וניורים, הם לא מצליחים למצוא מקומות עבודה כי עדיין אין להם ניסיון, מבקשים ניסיון. האם יש דבר כזה שאפשר כאילו לקחת אותם, אני לא יודע, מכל הארץ? << אורח >> רון גרמה: << אורח >> בדיוק, נגעת בנקודה האחרונה שאני רוצה לגעת. לפני שנתיים וחצי ניסינו להתחיל תוכנית שנקראת התנסות בתעשייה. לקחת סטודנטים שנה ג', שנה ד', שהם לקראת סיום התואר, ולהטמיע אותם ממש בתוך חברות, שיתחילו לעבוד. אפילו אם בהתחלה זה ללא שכר, ממש שיתחילו להתנסות בתעשייה. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> באיזה אזורים בארץ? << אורח >> רון גרמה: << אורח >> בדרום. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> לא, באיזה מוניציפלי? << אורח >> רון גרמה: << אורח >> התחלתי עם SCE, עם בן גוריון, ואז התחילה המלחמה וזה נעצר. אני חושב שזה אחד הדברים שאנחנו חייבים לעשות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עוד פעם, התוכנית היא לקחת סטודנטים? << אורח >> רון גרמה: << אורח >> סטודנטים שנה ג' ו-ד', וממש להטמיע אותם בתעשייה, שיתחילו בתוך סטודנטים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה טוב. ומה עם הבוגרים, אלה שסיימו עכשיו, נגיד, וג'וניורים? << אורח >> רון גרמה: << אורח >> תראה, הג'וניורים גם בתל אביב לא מצליחים למצוא עבודה היום. זו בעיה שהיא כלל ארצית. אני לא חושב שבדרום יותר קשה. יותר קשה, כי יש פחות חברות ופחות פוטנציאל. השוק של הג'וניורים הוא בעייתי, אנחנו יודעים את זה, אנחנו רואים את זה. חברות היום מעדיפות לקחת סניורים ולא ג'וניורים. להגיד לך שיש לי פתרון קסם? אין לי פתרון קסם. אבל כל אלה שהם שנה ג'-ד', בואו נהפוך אותם לאקספרטים עוד כשהם עדיין באוניברסיטה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למה? כי אתה לא משלם את המשכורת. בגלל זה אתה רוצה לקחת אותם. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> לא, זה לא העניין. גם אם בשכר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש בעיה כאן, בעיית הג'וניורים, שצריך לתת לה את המענה. בסך הכול האנשים האלו סיימו תואר, לימודים, נגיד תואר ראשון במדעי מחשב, ופתאום הם מתקשים למצוא עבודה. היינו בצפון בסיור ביום ראשון, באיזה מרכז חדשנות, היו שלושה, אמר לי, אני הבוגר היחיד מתוך כל המחזור שלי שמצא עבודה. אתה מבין? אנחנו מדברים על מחזור של 100 או 150. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> אני אגלה לך משהו, זה אפילו עתיד להיות יותר קשה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אם אנחנו אומרים, יש מחסור במשאב אנושי, מצד שני, יש לנו בוגרים שלא מוצאים עבודה, צריך למצוא את הדרך של אותם בוגרים, לשלב אותם, למרות שהם ג'וניורים, אבל מאיפה יקבל את הניסיון? << אורח >> רון גרמה: << אורח >> אני מסכים איתך לגמרי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אפילו לקבל אותם בהצעה בחצי שכר, או לא יודע, בהתחלה איזה 50% שכר, שיעבדו בשביל לקבל את הניסיון. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> אני חושב שאם המדינה תבוא ותגיד לחברות – אני נותנת לכם כסף לקחת ג'וניורים ולעשות אותם אקספרטים. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא צריך כסף, מספיק הטבת מס. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> טוב, בסדר גמור. אני מקווה ששמעתם את זה, משרדי הממשלה, בסוף אולי תגיבו על זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו תמיד פתוחים לשיתופי פעולה, וממש נשמח. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. נעבור להראל רם, סינרג'י 7. << אורח >> הראל רם: << אורח >> תודה רבה, אדוני היו"ר. תודה ליסמין, חברת הכנסת. אנחנו סינרג'י 7, זכיין של רשות החדשנות בדרום. הקונסורציום שלנו זה בעצם אוניברסיטת בן גוריון, בית החולים סורוקה, דל טכנולוגיות, אלביט תעשיות וקרן מיראז'. אדוני היו"ר, הקמנו, הלכנו על הקשה. כדי לייצר את כל מה שדובר פה, כדי להביא את החברות לבאר שבע, להביא את היזמים לבאר שבע, השקענו אחוז ניכר מהמענק שלנו בהקמת שלושה מרכזי ידע, או מעבדות. מעבדה אחת עם אלביט, שמתעסקת ברובוטיקה והומלנד סקיוריטי. מעבדה שנייה עם חברת דל, שמפעילה אותה עבורנו, שמתעסקת בסייבר. והמעבדה השלישית, אדוני, אני מאמין שאתה גנטיקאי בהכשרה שלך, מזמין אותך לבוא לראות מה אנחנו עושים עם בית החולים סורוקה. גם סביב ביובנק, גם סביב רצפים גנטיים, וגם עכשיו במיזם חדש של טכנולוגיות CAR-T. אני רוצה רגע להסביר מונח שעלה פה הרבה פעמים. החדשנות היא המנוע הכי יעיל בכלכלה. יש לה תקופה שהיא שורפת מזומנים, ואחרי שהיא שורפת מזומנים היא מחזירה. במה היא מחזירה? גם במזומנים, גם בהשמה, גם בתעסוקה, בכל הדברים האלה. הדבר הכי נורא שיכול לקרות זה שעוצרים אותה בשלב שריפת המזומנים, כי אתה השקעת את המזומנים ולא קצרת את הפירות. אני רוצה רגע להגיד, אדוני היו"ר, יש שני קהלי יעד שאנחנו מדברים על הנגב. הקהל האורגני של הנגב, יש שם יזמים ויזמיות מכל האוכלוסיות ומכל המגזרים, ויש קהל שני, שזה היזמים התל אביבים. האנרגיה שדרושה היום כדי להביא יזם תל אביבי לנגב היא כמעט אינסופית. יחד עם זה, מה שקורה, בתל אביב מתחיל תהליך של תפוקה שולית פוחתת. ככל שאתה מוסיף יותר חברות, התפוקה של המערכות ושל התשתיות פוחתת. אנחנו בנגב, התפקיד שלנו, שלי ושל ארנון ושל כל הכלים שאתם שמתם, אתם שמתם כלים בנגב, רשות החדשנות, הממשלה שמה כלים בנגב, התפקיד שלנו הוא לייצר את החלופה הזאת. אתה שואל על בעיות, אז אני אגיד לך על בעיות. אם אני היום מנכ״ל של חברת הייטק, האינסטינקט שלי זה לשים אותה בתל אביב, כי יש שם אקו-סיסטם שהוא מוכח והוא מתפקד והוא עובד. זה רע מאוד למדינה, כי עוד פעם, כמו שאמרנו, תפוקה שולית פוחתת בתל אביב, אתה מעמיס על התשתיות, אתה מעמיס על כל מה שקיים בתל אביב. הנגב מציע לך את האלטרנטיבה של האוקיינוס הכחול, ואת זה אנחנו מנסים לעשות. ובסוף יש כל מיני כותרות יפות בעיתון, שבאר שבע קיבלה מיליארד שקל. אבל מה המאבק שלנו? ביחד עם יסמין, ביחד עם רשות החדשנות ועם כל השותפים שלנו, בסוף מהמיליארד שקל האלה, עם החדשנות תראה טפטופים של כסף, שום דבר לא יתקדם. לא הג'וניורים ולא הסניורים. ואני אגיד לך שסניורים בדרום זו בעיה לא פחותה מג'וניורים. תנסה להקים חברה טכנולוגית עכשיו ולמצוא מנכ״ל. לא מנכ״ל סטודנט, לא מנכ״ל שאתה מלמד אותו. אנחנו לא אקדמיה, אני צריך מנכ״ל שעשה שלוש חברות וארבעה אקזיטים. תנסה למצוא מישהו כזה בדרום. אלה הבעיות שלנו. אז מה שאנחנו מנסים לעשות זה לשים את התשתיות, כדי שהחבר'ה שלו והחבר'ה שלה מהמכללה, והבוגרים של אוניברסיטת בן גוריון, יקימו חברות בדרום, יישארו בדרום. אנחנו מאוד מקפידים על איכות, אנחנו רוצים להקים את הצ'ק פוינט הבא, אני לא רוצה להקים חברות כדי לרשום על הנייר 'הקמתי חברות'. רוצה חברה של 400 איש שמוכרת בכל העולם. עוד, אני אגיד לך יתרה מזאת, אנחנו רוצים להביא חברות גדולות לפה. היינו מאוד קרובים להביא שתי חברות ענק עם פרויקטים שראו במעבדות שלנו ערך. סלעית מכירה את זה טוב. לפני המלחמה היינו כבר בהחלפת טיוטות, שלחנו הצעות למטות שלהם בהודו ובקוריאה, והם רצו לבוא. והדברים האלה, הם חזרו לנו עכשיו, אחרי המלחמה, חזר העולם לעבוד איתנו. אני מדבר יותר רחב מבאר שבע. ואני אגיד לך דבר אחרון לסיום, אדוני היו"ר. כשהקמנו את סינרג'י 7, אני עשיתי מחקר כמה זמן לוקח למרכז חדשנות להחזיר את כל ההשקעה שלו. והסתכלתי על סן פרנסיסקו ועל בנגלור ועל בוסטון, בממוצע עשר שנים. עזוב באר שבע, עזוב תל אביב, בממוצע. אני מדבר איתך גם על בוסטון וגם על סן פרנסיסקו. אתה משקיע עשר שנים, ואחרי עשר שנים יש לך סיליקון ואלי. השנים האלה שאתה משקיע, הן מתסכלות וקשות. כי אתה משקיע ומשקיע, ואתה לא רואה. ויש לך בעיית סניורים, ויש לך בעיית מקום, ויש לך בעיה של חברות לא מגיעות, וקל נורא להתייאש. חברים, התפקיד שלנו לדעתי, חלק מהתפקיד הגדול זה להסביר לכם למה לא להתייאש בנקודה הזאת. הרמנו את הנגב, אדוני היו"ר. אני בשנת 2004 חיפשתי משרת מהנדס בנגב, 40 משרות. יש שם 3,000. אנחנו, כל החברים מסביב לשולחן הזה, קמים בבוקר, העבודה שלנו זה להחיות את הנגב. אנחנו נביא את הנגב ל-10,000 ול-30,000, אם רק תנאי אחד לא יקרה, אם לא תתייאשו מאיתנו באמצע ותגידו, הסייבר לא עבד בבאר שבע. אתה יודע כמה אני שומע את זה? הסייבר עבד 4-18. עבד כמו חיה רעה. 4-18 זו הייתה תוכנית התמריצים שנתנו ל-EMC, שלימים נהייתה דל, למהנדסים, ואז שפכו עליה הרבה דמעות – "למה נתנו ל-50 מהנדסים?". זה לא המספרים, זה תרגיל חילוק לא נכון. זה לקח את הנגב, מהרגע שהכריזו על מעבר צה״ל דרומה, המחט התחילה לזוז. דן בלומברג יושב פה ואומר לך, החיילים האלה חייבים ללמוד בנגב. למה? כי הם ילכו לאוניברסיטה והם יתאהבו בנגב ואז הם יבואו לארנון ואליי והם יקימו חברות, וארנון יקים חברות, ואנחנו ניתן תשתית. אם זה ייעצר עכשיו, אנחנו חוזרים 50 שנה אחורה. אנחנו פה באים להיאבק על הדבר הזה שהוא לא ייעצר, שהוא לא ילך אחורה. ואני אומר לכם, ואני אסיים בזה, אני עושה מאמץ גדול, ביחד עם פרופ' רון פולמן מאוניברסיטת בן גוריון, להקים מעבדת קוונטים לאומית בנגב. מגנט גדול. אני מאמין גדול בתשתיות, כי אני הייתי איש תוכנה. איש תוכנה צריך מחשב וטלפון. את האספרסו שלו הוא יכול לשתות בבאר שבע, ברומא או בסן פרנסיסקו. כשאתה מקים מעבדת קוונטים שעולה מיליונים, והיא תעלה למדינה מיליונים, ואתם תוציאו את הכסף הזה, ותבכו אחר כך חמש שנים. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> היא תמשוך עשרות חברות. << אורח >> הראל רם: << אורח >> היא תמשוך מאות חברות מכל העולם. אתה תהפוך את באר שבע למוקד ידע. אתה תעשה משהו שיזיז את המחט. אנחנו רוצים את העזרה שלכם. עכשיו, יש לזה תג מחיר. וכשאני בא לאוצר ולממשלה ולרשות, ועם תג המחיר הזה חלק צוחקים, חלק מבינים. אני אומר לך, תשתיות והתשתיות של המדעים הבאים, זו הבוננזה. המנייה שלך היא בנגב. היום כל משרד ממשלתי צריך לדעת, נגב זה מניה. אתה קונה אותה עכשיו במחיר לא מאוד גבוה, הרבה יותר גבוה מאשר היה לפני עשר שנים. דברו איתי בעוד 15 שנה, כל אלה שהשקיעו במניה הזאת. הם כולם יצחקו בדרך אל הבנק, אחרים פחות. אז באמת תודה רבה על הדיון. אנחנו צריכים לדאוג לתקציבים. כל מה שנאמר פה נכון, הכול, המנוע זה תקציבים, ואתם צריכים לדאוג שהתקציבים האלה יגיעו אלינו, לפעילויות שלנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. שקד אברהם, מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים. << אורח >> שקד אברהם: << אורח >> שלום, תודה רבה על ההזמנה ועל הדיון. קוראים לי שקד אברהם, אני ממלאת מקום סמנכ״ל צמיחת הייטק במרכז החדשנות לדזרטק ואקלים. לדזרטק פועל כדי לייצר תעסוקת הייטק בנגב בפועל, באמצעות עבודה ישירה עם חברות והובלת פעילות עסקית שמתרגמת למשרות איכותיות. בשנה האחרונה הוכחנו שהמודל עובד, ליווינו פתיחה של שתי שלוחות הייטק בנגב. גם לאחר סיום סבסוד קצר ומוגבל החברות בחרו להישאר ולהתרחב, מה שבעצם מעיד על כדאיות כלכלית. אנחנו מובילים מהלך שמחבר בין חברות מהמרכז לבתי תוכנה בנגב, ומייצר פרויקטים עסקיים בהיקף של מעל מיליון שקלים. המהלך יוצר עבודה טכנולוגית רציפה לטאלנטים מהאזור, ומבסס שיתופי פעולה ארוכי טווח בין חברות לאקו-סיסטם המקומי. סך הכול במהלך השנתיים האחרונות, במסגרת הפרויקטים השונים, יצרנו 82 משרות טכנולוגיות חדשות בנגב. אנחנו לא פועלים בחלל ריק, לדזרטק הוא זכיין של רשות החדשנות, מקבל תמיכה ממשרדי ממשלה שונים. השותפים המייסדים שלנו הם קרן מיראז' ישראל, חממת אי נגב, המכון הישראלי לחדשנות, אוניברסיטת בן גוריון וקבוצה 19. תאוריית השינוי שמובילה אותנו הופכת את הפרדיגמה המקובלת, לא קודם הכשרה ואז חיפוש מעסיק, אלא התחלה ממעסיק שמגדיר צורך אמיתי, ומתוכו נבנים תהליכי כניסה למשרה אונבורדינג ולמידה מקצועית תוך כדי עבודה. מהניסיון שלנו, וזה המסר המרכזי לדיון הזה, מי שיוצר משרות הן חברות. לכן כדי לייצר היקף תעסוקה משמעותי ויציב, העבודה חייבת להיות גם מול חברות מבוססות קיימות שמקימות פעילות עסקית יציבה בנגב. פיתוח הייטק בפריפריה חייב להתחיל מהבנה של איך חברות חושבות ומנהלות סיכונים. יש כיום ביקוש ממשי לעבודה מבוזרת בישראל, אבל חברות לא פועלות בתבנית אחת קבועה. כדי שיבחרו להדרים, צריך לתת להן מענה שמקטין סיכון כלכלי ומתאים למודל ההפעלה שלהן בפועל. היכולת לממש את זה נשענת על תשתית טכנולוגית מקומית שנבנתה לאורך זמן. העבודה התחילה עם קבוצה 19, והתרחבה לבתי תוכנה ושותפים טכנולוגיים נוספים, שמסוגלים לתת מענה לצורכי פיתוח שחברות בוחרות לעיתים להוציא למיקור חוץ או להפעיל באמצעות צוותים מנוהלים מרחוק. כאן נכנס התפקיד של גופים מתווכים כמונו. אנחנו מכירים את השטח, אנחנו מדברים את שפת החברות, ויודעים לתרגם מדיניות ציבורית לפעילות עסקית שמייצרת עבודה לאורך זמן. לסיום, הנגב אחרי המלחמה מתעורר מחדש. יש הצלחות מוכחות, ויש פוטנציאל ברור. עכשיו נדרשת מדיניות שתדע לקחת את המודלים שכבר עכשיו עובדים, ולהרחיב אותם בקנה מידה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. תגידי, איפה אתם יושבים? << אורח >> שקד אברהם: << אורח >> אנחנו יושבים בבאר שבע, בגב ים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי. אני אעבור לעלי אבו עג'אג', אג'יק. << אורח >> עלי אבו עג'אג': << אורח >> שלום, כבוד יו"ר הוועדה, ד"ר יאסר. חברי הכנסת יסמין וואליד שנאלצו לצאת, ראשי רשויות, משרדי ממשלה שותפים, מכובדיי כולם. אני מגיע לכאן מטעם אג'יק, מכון הנגב, ארגון של חברה אזרחית. ערבי-יהודי שפועל מעל 25 שנה לקדם את שוויון ההזדמנויות. התחלנו בנגב, מ-2015 אנחנו כבר פועלים בפריסה ארצית, כאשר בעצם כל מה שאנחנו עושים זה להסתמך על מודלים שאנחנו פיתחנו מתוך היכרות עם האוכלוסיות שאנחנו עובדים איתן, האוכלוסייה ערבית, בשיתופי פעולה עם הרשויות ועם משרדי הממשלה. חשוב לי שתזכרו נתון שאני בא ואומר לכם, פחות מ-1% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב משולבת בהייטק. אנחנו מדברים על ההייטק, הקטר של הצמיחה הכלכלית הישראלית, הוא נוסע מהר מדי ולא נכון. הוא פספס את האוכלוסייה הבדואית כמו שהוא פספס עוד אוכלוסיות נוספות אצלנו בנגב, וכנראה שהנגב הולך איפשהו לאיבוד ואנחנו חייבים לבוא ולהחזיר את זה. אנחנו מדברים פה על פער השתלבות שהוא מאוד משמעותי של החברה, פער שהוא חריף. אנחנו מדברים על צעירים שהם מוכשרים, שהם יכולים להיות מאוד משמעותיים, שאנחנו צריכים לבוא ולתת להם את התקווה הזאת, ואנחנו לא נותנים להם אותה. אנחנו מדברים על חבר'ה שנופלים, מה שנקרא, בין הכיסאות עקב חסמים מערכתיים, היעדר של תשתיות מקצועיות, פערי השכלה, ריחוק גיאוגרפי, עדיין בעיות של תחבורה שלא מספיקות. ואנחנו לא מדברים פה רק על פער שהוא חברתי, אנחנו מדברים פה על הפסד כלכלי שהוא משמעותי, מהותי, הן לחברה הבדואית בתוך הרשויות והן לחברה הישראלית בכלל. בין היתר בעבודה שלנו, מעבר לבוא ולהציף עכשיו כאן את האתגרים שיש, אנחנו גם כן מדברים על תוכניות שאנחנו באים ויוצרים אותן מתוך ההיכרות, כמו שאני אמרתי, בשביל לבוא ולתת מענים. אחת מהתוכניות שאנחנו באים ומדברים עליה, זו תוכנית שנקראת ברידג'טק. זה איזשהו מודל שאנחנו פיתחנו אותו כשנת מעבר. אנחנו לוקחים צעירים שסיימו י"ב ואנחנו מפתחים איתם, קודם כל עושים להם איזשהו מיפוי, רואים שיש להם פוטנציאל, יש להם רצון לבוא ולהשתלב בתחומי ההייטק ובתחומי ה-STEM בחברה הישראלית. אנחנו עובדים איתם שנה שלמה על מיומנויות, מצמצמים איתם פערים, ולאחר מכן דואגים לשלב אותם באקדמיה יחד עם הצלחות. כך שבעצם יש גם כן פתרונות, ואנחנו מאוד היינו רוצים שנסתכל ביחד איך אפשר לבוא וליצור את המסלולים, בתוך משרדי הממשלה הרלוונטיים, בשביל לבוא ולשלב את האוכלוסייה הבדואית. כאשר אנחנו מדברים על חסמים, איפה זה נופל, אנחנו מדברים על role modeling. חסר אצלנו בחברה הבדואית role modeling. אם אנחנו מדברים על פחות מ-1%, אנחנו מדברים על בין 150 ל-200 חבר'ה שעובדים היום בהייטק. רק שתבינו בעצם את המספרים האלה, אלה מספרים שהם כלום, וזה פספוס מאוד גדול. בכל עיר, כל יישוב יהודי שאתם תלכו אליו, אתם תמצאו את המספרים האלה ומעבר אליהם. בכל האוכלוסייה הבדואית בנגב, אנחנו לא מגיעים אליהם. אנחנו מדברים בעצם על לקחת את ה- role modeling, מי שכן עובד, לבוא ולייצג אותו לאוכלוסייה, לבוא ולהראות שיש אלטרנטיבה, יש דברים אחרים. אנחנו מדברים על חשיפה בבתי הספר כבר מגילאים צעירים. לבוא ולתת להם את האפשרות, הנה, תסתכלו, יש עוד אופציות, יש עוד מסלולים. ובשביל הדבר הזה אנחנו צריכים גם כן את חברות ההייטק שיבואו וידברו בשפה של הצעירים ויגידו להם, אנחנו רוצים אתכם, אנחנו רואים אתכם כשותפים ואנחנו רואים אתכם כעובדים הבאים. אנחנו מדברים על מסלולים של שנות מעבר, כמו שאנחנו ציינו את המסלול שאנחנו מציעים, של ברידג'טק, שאנחנו מובילים להייטק. אנחנו מדברים על תמיכה בתוך האוניברסיטה. גם הסטודנטים שהם סוף סוף עוברים את התהליך ואומרים, אני רוצה לעבוד בהייטק, ומשתלבים באקדמיה, 60% מהם לא שורדים את הלימודים האקדמיים בגלל הרבה סיבות. והסיבה העיקרית זה שהם לא רואים באמת איזשהו אופק, לא רואים מישהו שמלווה אותם, לא רואים את החברה שנמצאת בקצה, והם יותר שומעים על כישלונות מאשר על הצלחות. ובנוסף לזה, שהוא לא פחות חשוב, זה אותם מעסיקים בקצה. אנחנו נתקלנו לא פעם ולא פעמיים בחבר'ה צעירים שרצו, היו מוצלחים, אבל בסופו של דבר לא חיכה להם איזשהו מעסיק בקצה, ושם אנחנו נתקלים באתגר מאוד גדול. יש כאן איזשהו כשל שוק מאוד גדול, ובמצב הזה אנחנו מזמינים את כל השותפים לבוא ולקחת אחריות ולפעול ביחד בשביל שאנחנו נוכל לתת מענה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, עלי. אני רוצה לעבור לדועא כעביה, מינהל תעסוקת אוכלוסיות. זה משרד העבודה, נכון? << אורח >> דועא כעביה: << אורח >> כן, היי. אני דועא כעביה, כלכלנית מינהל תעסוקת אוכלוסיות, ואני מחליפה כאן את רועי הרצוג. רועי הרצוג הוא מנהל תחום ההייטק במינהל והוא במילואים. יש לנו שתי תוכניות לחברה הערבית בנגב לשילובם בהייטק. יש לנו תוכנית Pretech, שיש בה בכל שנה כ-150 משתפים. המטרה של התוכנית היא להכווין כמה שיותר צעירים לעולם ההייטק, גם בהכשרות, גם במה״ט וגם באקדמיה. ויש לנו עוד תוכנית שתתחיל השנה, תוכנית פורסאטק. המטרה שלה יותר השמה, והיעד שלנו לחברה הערבית בנגב, כ-150 השמות בשנת 2026. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, תודה רבה. נעבור לארנון קולומבוס. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> שלום, כבוד היו"ר, שלום לכולם. אני חושב שאני מכיר פה כמעט את כולם באופן אישי, ועובד פה עם כולם באופן אישי. הנושא של היום הזה הוא פיתוח הייטק בנגב, ותפקידן של חממות הפריפריה בקידומו. אז זה התפקיד שלי. זאת אומרת, לצערי הרב, אין היום חממות, יש חממה אחת שנשארה. אם אני סופר, בשנתיים האחרונות היו חמש חממות פתוחות ופעילות, והן נסגרו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה הסיבה שהן נסגרו? << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> אני רוצה רגע לפרוס, לא את הסיבה לכל אחת, אלא את כשל השוק. אנחנו מנסים הרי להבין פה לא מה כל אחד עושה ומה כל אחד עשה. אם אני אנסה עכשיו לספר מה עשינו, או מה ניסינו לעשות, או מה אנחנו מתכננים לעשות, אין לנו מספיק זמן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה חממות פרטיות? << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> אני חושב שרובן היו במסגרות של רשות החדשנות, אם לא כולן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אולי הייתה טעות של רשות החדשנות. לא היו צריכים לפתוח חמש חממות, אתה מבין? << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> אני רוצה בכל זאת לא להתייחס לעובדה שהן נסגרו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הריבוי לפעמים, אתה מבין, כאילו לעשות יותר ויותר, זו גם טעות. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> לא, סלעית נגעה בזה. היו חממות תמטיות, שכל חממה נגעה בנושא מסוים, והיה לזה היגיון, שיש חממה פיננסית וחממה בתחומי התעשייה המתקדמת, יחד עם אלביט. כל חברה עם מאסטר קארד הלכה לממן חממה בחלק של המימון העצמי, והיא מימנה בתחומים מסוימים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן, אבל אם היו כולם עובדים בתוך אותה חממה, החממות לא היו נסגרות. הייתה חממה יותר חזקה לדעתי. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> אני מסכים. תראו, בחמש השנים האחרונות אנחנו הקמנו קרוב ל-20 חברות, חלקן הקמנו והן מצליחות מאוד, חלקן בדרכן להצלחה. חלקן הגיעו מבן גוריון, חלקן מסמי שמעון, חלקן באמת מצאנו יזמים דרומיים, וחלקן הבאנו יזמים לא מהדרום, לדרום. כל מה שדובר פה נכון, צריך תשתיות וצריך הון אנושי. אבל יש מאמר מאוד מפורסם במדינות ה-OECD שנקרא מלכוד השכר הנמוך בפריפריה, והוא מונה שלוש בעיות שורש. אחת מהן היא התשתיות, השנייה זה ההון האנושי, והשלישית זה הכסף או החברות. זאת אומרת, הכסף של החברות הגדולות נמשך לאיפה שיש הון אנושי ואיפה שיש תשתיות. זו הבעיה, כולנו דיברנו על הבעיה הזאת. זו בעיה שחסר הון אנושי, או חסר הון אנושי מוכשר, או חסרות תשתיות, כל פעם חסר משהו אחר. כשאני מקים סטארט-אפ, ואנחנו באמת הקמנו עשרות בשנים האחרונות, וזו הבעיה, שאתה צריך לנסות לראות מה הכוחות הטבעיים, כוחות השוק, שיפעלו כדי להחזיק את החברה הזאת בכל השלבים. וצדק הראל, המסע של חברות דיפ-טק, זה האזור שאנחנו יודעים להצטיין בו, נתחרה היום בסייבר, או בסופטוור בתל אביב, או במקומות אחרים, התחרות תהיה יותר קשה. בדיפ-טק אנחנו יותר טובים בנגב מכל העולם, לא מכל ישראל. גם קליפורניה, דנמרק, ומקומות אחרים לא יכולים להתחרות בנגב. מה צריך? שבסוף המסע הזה, שהוא שמונה-עשר שנים באמת, ואני עכשיו עושה מאמצים בכל החברות שהשקענו לפני ארבע וחמש שנים, לראות איך משאירים אותן בנגב. לא איך הבאנו אותן ביום הראשון, או איך גידלנו אותן מתוך בן גוריון או מתוך סמי שמעון, והן צמחו ועשינו את כל מה שצריך. עכשיו כשהן מחפשות את הכסף הגדול, מחכים להן שם כל הקרנות שהיום אני מנסה להביא לנגב, כל קרנות הדיפ-טק בישראל, הן יושבות בתל אביב ומחכות לחברות הבשלות, תיארו את זה קודם כל השותפים פה, וכשהחברה בשלה ועם פחות סיכון ועכשיו היא צריכה את הכסף הגדול, היא תתכבד ותעבור לתל אביב. גם הבן שלי שלמד לימודי ניהול מערכות מידע, אחד מתוך 80, הוא נשאר בנגב, כל השכבה שלו בבן גוריון עברו למרכז, ועדיין חלקם מחפשים עבודה, לא כולם מצאו. אבל הכשל הגדול שחסר לנו פה זה שיהיה אינסנטיב אמיתי לחברות. דיברו פה על תמריצים, דיברו פה על עוד פעולות שיעשו, חממות או גופים כמו של הראל, שילוו את החברות לאורך יותר זמן. דיברו פה על 10 מיליון, אנחנו חיים על תקציבים של מיליונים בודדים, 1.5-2 מיליון, זה התקציבים שאנחנו חיים עליהם. זו בדיחה ברמת המדינה שחברות שהן היום הבסיס של הבסיס, של הקמת התשתית של ההייטק בדרום או בצפון, אגב, זה אותו דבר, אני מסכים עם כל מי שאמר את זה, אבל בדרום, לצורך הדיון הזה, באמת אנחנו חיים על תקציבים. כל מה שדיברו פה היום, כולל התקציבים החמש-שנתיים וכל מה שרוצים. תסתכלו בחתך של התקציב הלאומי, עשרה קבין של הייטק ירדו למדינת ישראל, כמה מגיעים לנגב? כלום. באחוזים בודדים. אנחנו 2.8% של פעילות הייטק במדינת ישראל, זה מה שרשום בלוח התוצאות. כל מה שאנחנו עושים פה היום, וזה מאמצים אדירים, שיתופי פעולה בלתי רגילים, אני גם יו"ר מרכז DCIC, ששקד דיברה עליו, הלדזרטק, הקמנו יחד עם קרן מיראז', עושים שם עבודה פנטסטית. אם זה לא מגיע לכלכלה בסוף, לא להישאר ברמת מרכזי החדשנות והפעילויות שמושכות יזמים ברמה הראשונית, שיזם יישאר לאורך זמן, שהחבר'ה שמגיעים מהיחידות המיוחדות יישארו לאורך זמן, שנוכל להציע להם הצעה אמיתית לאורך זמן, זה חייב פתרון. בן גוריון כבר עלה על הפטנט הזה, הוא אמר – בנגב ייבחן העם בישראל, זה כולם מכירים, אבל רק במאמץ מלוכד מתכננת ומבצעת, נוכל למשימה. ולהיות מסוגלים לפעול אל מול כל האתגרים שדיברנו פה, קודם כל צריך הרבה יותר. מבחינה תקציבית, צריך להסתכל ל-20-50, לא תוכניות חומש. 20-50, להגיד איזה אחוז מהתקציב צריך בסוף להגיע לנגב. אחרי זה קולות קוראים ויועצים משפטיים. תאמינו לי, פירורים מגיעים בסופו של דבר לנגב. הראל אמר את זה. יש החלטת ממשלה מיליארד שקל, בסוף אם אנחנו רואים ברוב החדשנות 8 מיליון שקל, זה מה שמגיע, וזה מה שעוזר לנו אחר כך לפתח את התשתיות. אז צריך לא להתקשט ביותר מדי נוצות, כי עושים פה המון דברים יפים. צריך למדוד, להגדיר יעדים ברורים, יעדים מתוכללים, ולא שכל אחד פה יחיה עם איזה דגל שהוא תוקע על איזו גבעה ואומר, עשיתי ושם שלט. והיעדים האלה צריכים להימדד. ואם פה, שזה שולחן ממשלתי, לא נגדיר את היעדים האלה ולא נגיד מה אנחנו רוצים למדוד באמת, כי בסוף כמה חברות הייטק יש בנגב? מעט מאוד. כמה סטארט-אפים קמו בנגב? מעט מאוד. כמה גופים שמקימים סטארט-אפים בנגב? חמישית ממה שהיה לפני שנתיים. יש מרכזי חדשנות מדהימים, אני האחרון שיכול להגיד, אני שותף לזה, אבל הם עושים פעילות מדהימה. איך זה משפיע על הכלכלה, ואיך בסוף מודדים שנוצרת כלכלה, והכסף הגדול מתל אביב זורם אלינו? צריך להיות מה שנקרא בשפה המקצועית שלנו best partner to do business with. זאת אומרת שכולם יחפשו אותנו, ושכולם יגיעו אלינו. משפט אחרון, ד"ר יאסר, אני רק רוצה להגיד. כשאנחנו נכנסנו לפעילות לפני ארבע שנים, חיפשנו במה אנחנו יכולים להיות הכי טובים בארץ ובעולם. כי בלי זה אף אחד לא יסתכל על הנגב. וצריכים להיות טובים, אי אפשר להיות על יד טובים, או מספר שתיים, או ניזונים מתקציבים שמחזיקים אותך לעוד שנתיים. ואמרנו, אוקיי, Deep tech early stage, זה בדיוק המסע הארוך של שמונה-עשר השנים. אבל בינואר 2025 יש דוח של סטארט-אפ ניישן סנטרל, שיוצא כמובן במרכז תל אביב, שנקרא most viewed investor. זאת אומרת, מיהו המשקיע שמסתכלים עליו הכי הרבה ברשתות, או מחפשים אותו הכי הרבה. הדוח הזה יוצא הרבה מאוד שנים. בינואר הגענו פתאום למקום ראשון, לא כיוונו לשם. מינואר 2025 ועד סוף שנת 2025 אנחנו במקום הראשון שם. עכשיו, זו עבודה של לחפש איך להיות הכי טוב במשהו אחד שאתה מסוגל להיות הכי טוב בו, ואני חושב שכל הגופים פה עושים את זה, וכל אחד עושה את חלקו, אבל צריך לעשות פה עבודה מתכללת. וכרגע, כמו שהראל אמר, התחלנו את העלייה. אם אנחנו לא נמשיך אותה ונלחץ רגל על הגז, כולל הרבה מאוד מאמצים ממשלתיים, אנחנו מפספסים את כל מה שנעשה כאן, והפוטנציאל האדיר של הצבא שעובר אלינו. זה המסר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. נעה דוד, תנועת עתיד העוטף. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> תודה רבה, היו"ר. אני מתנצלת מראש שבסיום דבריי אני אצטרך לרוץ לוועדת בריאות, שהיא כבר התחילה ומחכה לי, אבל חשוב לי גם לשמוע אתכם ולהעביר את המסר שטכנולוגיה, סייבר, הייטק, גם בנגב המערבי, גם ביישובי העוטף, היא לא פחות חשובה ואפילו מקפצה. לנצל את חבל הארץ הזה. אדוני ממשרד הנגב, מקודם דיברת ואמרת שמעודדים שילוב של הייטק, ציינת גם את העוטף. הייתי שמחה לשמוע איך אתם מעודדים שילוב של אגרוטק בעוטף? וגם בהיבטי מחקר ופיתוח, ולא רק בהיבט צרכני. שאלה נוספת, משרדי הממשלה או רשויות הממשלה, אני לא יודעת למי השאלה ממוענת, אם יש שיתופי פעולה עם מוסדות חינוכיים, גם אקדמיים וגם בתי ספר בעוטף? שאלה נוספת היא, אם קיימת תוכנית לשילוב טכנולוגי לרפואת הנפש, האם היא ממוקמת בעוטף? זה יכול להוות פתרון, גם מענה בריאותי לטראומה שתושבי העוטף עברו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אולי זה בוועדת הבריאות, תציגי את זה גם. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> אני אציג בבריאות, אבל יש פה גם היבטי טכנולוגיה שאפשר להשתמש, כמו מציאות וירטואלית וכו', זה יכול להיות גם תחום של הייטק. אני אשמח למענה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תענה בקצרה, בבקשה. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> אני אענה בקצרה, כי קודם כל העוטף או חבל התקומה, הוא באחריות של מינהלת התקומה ויש שם צוותים נפלאים שעוסקים גם בפיתוח כלכלי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש שם גם הרבה תקציבים. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> פיתוח כלכלי, פיתוח עסקי, עוד הרבה מאוד דברים, ביניהם החקלאות וגם האגרוטק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אין לנו כאן נציג ממינהלת התקומה, נכון? << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> צריך להפנות את זה למינהלת תקומה, זה באמת המנדט שהם מקדמים. אז אני קצת פחות יכול לענות לך על איך מתבטאות הפעולות של החקלאות והאגרוטק במינהלת תקומה. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> האם אתם מתקצבים את זה? << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> מינהלת תקומה מתקצבת את זה ומפעילה, אני לא יודע להגיד. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> האם אתם מעודדים תוכניות ביחד איתם, שיתופי פעולה? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, אנחנו לא נעשה כאן דו-שיח. תדבר בכללי על מה שהיא אמרה, כי אחר כך את יכולה לפגוש אותו ולדבר על כל הפרטים. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> דווקא בעולמות האלה אנחנו פחות. כן, בעולם של האגרוטק אנחנו עושים שיתוף פעולה עם מה שאנחנו מקדמים, או עם האקו-סיסטם שגם מתפתח סביב אופקים, לפעולות משותפות, וגם עם מרכז החדשנות שהזכרנו, שפועל גם בתחומי חוסן וסטארט-אפים בחוסן. הוא יושב באופקים, הוא ישב קודם בניר עם, אבל הוא מקדם גם בתוך חבל התקומה. יש גם סימולטור חוסן ומרכז חוסן חזק וגדול שמתפתח בשדרות. יש מרכז רב-תחומי שעכשיו מתפתח במועצה האזורית אשכול, שגם אמור לתת בעולמות החוסן. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> עכשיו, זה אומר 2026? << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> לא, הוא מתחיל עכשיו והוא יקום בשנים הקרובות. זה לא תלוי במשרדי הממשלה, זה תלוי גם בשותפים המקומיים. אנחנו כולנו מקווים שזה יקרה בשנתיים הקרובות. יש תמיכה גדולה מאוד במוסדות, רגע בחוסן, לא בעולם ההייטק, בהתפתחות הילד והגדלת התקנים ופעולות כאלה, שאנחנו גם עושים בשיתוף עם מינהלת תקומה. הנושא של בריאות הוא קצת יותר רחב והוא גם לא פה על השולחן. אבל כן מקדמים גם סביב מרכזי החדשנות, פעולות חדשנות בעולמות של חוסן ובריאות, בתוך החבל עצמו, בתוך חבל התקומה. זה כן. וגם אנחנו שותפים, אבל תקומה היא בעלת הבית ובעלת הכסף. הייתי מפנה את השאלה אליהם לנושא של האגרוטק. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> סליחה, אני לא בטוחה שענית על הנושא של שיתופי פעולה עם מוסדות לימוד. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> שוב פעם, אני פחות יודע להגיד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תראה, הכי טוב, זה שאלות שאת צריכה לשאול את מינהלת תקומה, כי הם בעצם בעלי המאה והם בעלי הדעה. אצלם כל התקציבים לגבי העוטף. משרד נגב וגליל זה משהו אחר, בינתיים הוא לא מתערב. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> אני כן יכול להגיד לך שאנחנו בשיתוף עם מינהלת תקומה, עובדים עם מכללת ספיר, גם בנושא של פיתוח מענים בנושא של חוסן, הרחבת הפעילות באקדמיה ודברים כאלה, כן. וכמובן שבתוך המרכזים, גם של פיתוח פעולות הייטק לחוסן, שותפים גם גופי מחקר וגופים אקדמיים. להגיד לך בדיוק עכשיו מי ואיפה? אני לא יודע להגיד לך, אבל ברור שגם האקדמיה מלווה את כל האירועים האלה, וגם משרד הבריאות על יחידותיו. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> וגם אתם. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> אנחנו גם שותפים, אבל בסוף מינהלת תקומה היא הקטר. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> הגוף הביצועי. תודה רבה לכולם, ואני מתנצלת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> טוב, תודה רבה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> התייחסות קצרה. תודה, אדוני היו״ר. יניב פרץ, ראש אגף מעסיקים בשירות התעסוקה. ברשותך, אני ממש אעשה את זה קצר, אבל אני חייב להתייחס למה שנאמר כאן בשני כובעים. כובע אחד שלי גם כחבר מועצת העיר בשדרות, עד לפני שנה במשך למעלה מעשור, וגם כתושב העיר שדרות. צריך לזכור שנאמרו פה הרבה דברים חשובים, ופיתוח הייטק וחממות טכנולוגיות זו לא ריצה למרחקים קצרים, זו ריצה למרחקים ארוכים. התייחסו לכך חלק מהשותפים, ואני חושב שהרשויות בעוטף, שאני מכיר את כולן באופן אישי ובדגש על שדרות, עשו קפיצת מדרגה מאוד משמעותית גם בהיבטי התשתיות, והנגשת פלטפורמות רשותיות לטובת כניסה של מעסיקים וחברות מתחום ההייטק. אני לא אעשה פרסומת או ספוילר לחברות, אבל רק בשדרות, בסדר? אלביט היא המרכז הגדול ביותר שהוקם בשדרות עם למעלה מ-600 עובדים, חברת אמדוקס עם למעלה מ-1,000 עובדים, ספקטרוניקס, אמרסון, ועוד מגוון רחב של חברות, גם טכנולוגיה וחברות ביטחוניות שנכנסו בחודשים האחרונים, וגם חממות טכנולוגיות שנפתחו. עיריית שדרות הסבה את בניין העירייה הישן שהיה לה לטובת כניסה של לא מעט חברות הייטק, וולטקס וסיילספורס ועוד מגוון רחב של חברות. אז כן יש קפיצת מדרגה מאוד משמעותית בהיבט הזה. ורק חשוב לזכור דבר אחד, ואני מסיים בכובע שלי, כי יש לי המון מה להגיד, שצריך לזכור שבעוד המרכז מאגם בתוכו את ההון האנושי, הנגב והצפון הם הפתרון לא רק להייטק, לפתרון לדיור נגיש, לתרבות, לחינוך, לתעסוקה וגם לדיור. צריך לזכור שגם אם ההון האנושי נמצא, והיום זה צומצם, כי המרחק מתל אביב לשדרות ברכבת הוא 45 דקות, אז אפשר לנייד את זה, ואנחנו בשיתופי פעולה גם עם עיר הבה״דים וכל מיני שותפים נוספים. וזהו, זה בכובע הזה, כי באמת נעשתה קפיצת מדרגה מאוד משמעותית, אדוני היו"ר, בהיבט הזה. וחשוב לזכור שאם רוצים לעשות את זה, ישבו פה ראשי ערים, צריך לעשות את זה בשיתוף עם ראשי ערים. אי אפשר לעשות את זה מעל ראשי ערים או בכל מיני שיתופי פעולה עם גורמים אחרים, כי בסוף לרשויות יש כוח גדול בעניין הזה. ציין אדוני פה שיתופי פעולה של הנדסאים ומהנדסים, אז אפשר לבוא ללמוד משדרות על שיתוף הפעולה שלה עם מכללת ספיר ואוסם, להנגשת מהנדסים והנדסאים בתעשייה, יחד עם אוניברסיטת בן גוריון. יש לזה כבר פלטפורמות, אשמח להכיר לך אותן בהמשך. בקובע השני שלי, במעבר חד, חשוב להגיד רגע איזו אמירה ברמת המאקרו, אדוני היו״ר. שיעור האבטלה היום במשק עומד על 2.9%, כ-158,000 בלתי מועסקים באבטלה וחלקם בהבטחת הכנסה. זה שיעור האבטלה הנמוך ביותר מזה עשור וחצי. לכאורה, מהנתון המאקרו הזה, אפשר ללמוד שאולי אנחנו כמדינה וכרשויות שלטון שואפים להגיע לשיעור אבטלה יחסית נמוך. חשוב לזכור, באותה נשימה אני תמיד דואג להזכיר, ששיעור אבטלה נמוך הוא טוב, אבל הוא לא משהו שאפשר להתרפק עליו. למה? כי ככל שאתה שוהה הרבה זמן בשיעור אבטלה נמוך, זה אומר שהמשק והכלכלה נמצאים בקיפאון. למה? אין צמיחה, אין ביקושים לעובדים, ובהכרח אנחנו תקועים במקום. אז אני באמת מקווה שלא נישאר שם הרבה ונראה צמיחה. אנחנו מדי פעם, גם עם השותפים שלנו בלמ״ס, רואים מהעדכונים איתותים על צמיחה. חשוב לזכור שהיום בשירות התעסוקה, מתוך סך הבלתי מועסקים שנמצאים אצלנו, אדוני היו״ר, שיעור אנשי ההייטק ואנשים עם רקע טכנולוגי הוא הגבוה ביותר מזה כשני עשורים. יש לנו למעלה מ-14,000 בלתי מועסקים, מובטלים, שיצאו מחברות ההייטק, ג'וניורים, מתכנתים, אנשי תוכנה, שאנחנו רואים שעם הכניסה של ה-AI אין בהם בהכרח הרבה צורך, אבל אני חושב שהם יכולים להוות פלטפורמה מאוד טובה, רצינית ומשמעותית לחברות אחרות גם בצפון ובדרום. זה באמת שיעור הבלתי מועסקים הגבוה ביותר מזה שהיה לנו עד כה. שירות התעסוקה עושה מגוון רחב של שיתופי פעולה, בין אם זה עם משרד נגב וגליל, בין אם זו רשות החדשנות, לדזרטק, שיושבת פה הנציגה שלהם, סייענו להם במימוש של תקציב שהם קיבלו ממשרד נגב וגליל בהיקפים של חצי מיליון שקל למציאת חברות שיכולות להגיע לדרום. אומנם התקציבים לא נמצאים אצלנו, אבל אנחנו בעיקר מבססים את שיתופי הפעולה בסיוע, באיתור ובגיוס פוטנציאל לאותן חברות שרוצות לפתוח או לאתר מועמדים. יש לנו יכולת לנטר ברמת ההשכלה, הניסיון התעסוקתי, מקום גיאוגרפי, באמת מגוון רחב של ניתוחים שיש לנו על כלל דורשי העבודה שנמצאים אצלנו. אז ככל שיש קושי באיתור פוטנציאל דורשי העבודה, אנחנו נשמח לקבל אותו. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> טוב, תודה רבה. תודה לכל מי שהגיע והשתתף. לפני שנסכם, אני רוצה להתייחס לאירוע שהיה בוועדת הבריאות. אני גם חבר בוועדת הבריאות, והייתי בדיון בבוקר. יש יוזמים שרוצים להוציא את ישראל מ-WHO, מארגון הבריאות העולמי. הנושא הוא לא הנושא עצמו, אלא ההתנהלות שהייתה בוועדה. זו התנהלות לא מקצועית. אנחנו הגענו שם, כאילו היה מופע של תומכים ולא תומכים, והיו מחיאות כפיים כשהיו"ר דיברה, והיא תומכת ביציאה, וגם חברי הכנסת. אף חבר ועדה מוועדת הבריאות לא היה בדיון חוץ ממני, והיו שם אנשי מקצוע שיש להם דעה אחרת, וזכותו לכל אחד שיש לו דעה אחרת. תפקידה של הוועדה ויו"ר ועדה הוא להקשיב לכל אחד, אפילו אם היא לא מסכימה איתו. מה שהיה, פרופ' חגי לוין, אני מכיר אותו, הוא כמעט נמצא בכל הוועדות. הוציאו אותו בצורה בריונית מהוועדה, הם לא אפשרו לו אפילו לחזור לדיון, שהוא דיון חשוב על הבריאות בנגב ועל הבריאות בפריפריה, למרות שהוא הבן של הנגב. וזו התנהלות בריונית, התנהלות של השתקת אנשים שמגיעים לוועדות, ותפקידה של ועדה הוא להקשיב לכל אדם שבא להביע את דעתו. זו התנהלות בריונית, ואני חושב שיו"ר ועדת הבריאות צריכה לחזור בה ולהתנצל בפני שני פרופסורים שיש להם ניסיון, ויש להם תרומה רבה למערכת הבריאות בישראל. זה פרופ' חגי לוין ופרופ' ערן הלפרין, שהם שניהם תרמו הרבה למערכת הבריאות בישראל. תודה. אני אעבור עכשיו לסיכום של הדיון שלנו על ההייטק בנגב. אני אתחיל מזה, שמה שצריך להיות בנגב זו תוכנית מתכללת. היא צריכה לעשות זום אאוט של הנגב, ולראות מה הצרכים ומה צריך להשקיע, אם זה בחיזוק חממות, אם זה בתשתיות, אם זה בהשקעה בהון האנושי, אם בנושא הזה של שיתופי פעולה בין האקדמיה לבין חברות הייטק, לבין השלטון המקומי, לבין החברה היהודית, החברה הבדואית בנגב. יש שם פוטנציאל אדיר. אנחנו רואים שיש התחלה, זה לא מספיק. ההשקעה בהייטק, מה שנאמר כאן, זו השקעה לטווח ארוך. אין את הרווחים תוך שנה-שנתיים, צריך שתהיה בעצם השקעה עם ראייה רחוקה, שתוך עשר שנים צריכה להיות תוכנית ארוכת טווח, תוכנית כלכלית שתאושר, החלטות ממשלה שיאושרו, לא רק לבאר שבע העיר, אלא לכל הנגב יחד. דווקא מעניין אותי שיהיה חישוב כמה המדינה, הממשלה, משקיעה מתקציבים שלה פר אזרח בנגב, לגבי אזרח במרכז ולגבי אזרח בגליל. האם בעצם ההשקעה הזאת שוויונית או לא? ולכן אני אומר, על הממשלה להשקיע בנגב כמובן, אני גם בן פריפריה של הגליל, גם בגליל. אני הייתי בסיורים גם בגליל, כולנו שמענו גם על קריית שמונה והמצוקות שיש שם. יש הרבה מה לעשות. על הממשלה לתעדף את הנגב ואת הפריפריה גם בצפון, כי אם מתעדפים אותם ומשקיעים בהם, אני חושב שזה לא ימנף רק את הנגב, אלא ימנף גם את המדינה כולה. תודה שוב לכל מי שהגיע לכאן, תרם לדיון. אנחנו גם נעשה דיון מעקב וגם סיור בנגב. מי שרוצה שאנחנו נבקר אצלו, ידבר עם איילת, אנחנו נשמח גם לסייר בנגב ולראות גם מקרוב מה שקורה שם. תודה לכם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:39. << סיום >>