פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 830 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו (20 בינואר 2026), שעה 13:20 סדר היום: << נושא >> יישום הטלת מס על הפטקוק בתעשיית המלט – דיון מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ולדימיר בליאק משה גפני אלי דלל חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו מוזמנים: רונית רוטנברג – רפרנטים מים והגנת הסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר לילי אור – מחלקה משפטית, רשות המיסים, משרד האוצר אלעד עמיחי – סמנכ"ל משק הפסולת ושלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה נתנאל אדחוח – יו"ר ועד העובדים, נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ יהודה שרביט – חבר ועד העובדים, נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ עמית מרמור – סמנכ"ל קיימוּת ובטיחות, נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> יישום הטלת מס על הפטקוק בתעשיית המלט – דיון מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום. אנחנו בדיון על יישום הטלת מס על הפטקוק בתעשיית המלט. אדוני הגנת הסביבה, מה בפיך? הבנתי שהיה ביקור שם במפעל. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני לא הייתי בסיור, אז אני לא רוצה להתבטא בעניין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, מה איתכם? איפה אנחנו עומדים? << אורח >> לילי אור: << אורח >> מבחינת הצו, בהמשך לדיון שהיה פה בוועדה אנחנו הפצנו צו להערות ציבור ב-5 בינואר 2026 שדוחה בשנה אחת את כל מתווה המכסות, התקופה להערות הציבור תסתיים ב-26 בינואר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואז זה מגיע לאישור הוועדה? << אורח >> לילי אור: << אורח >> זה לא מגיע לאישור הוועדה כי זה צו שמפחית מיסים, זה יועבר לחתימת השר ופרסום ברשומות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תוכל לקחת את זה למליאה אם תרצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלה, הייתה בזמנו התחייבות של הנהלת מפעל שלא יעלו מחירים סביב כל נושא המלחמה. << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> כן, בזמנו, בעקבות האמברגו הטורקי באפריל 2024 יצאה התחייבות של החברה שלא להעלות מחירים, לא לנצל את המצב הזה חס וחלילה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ההתחייבות הזו עדיין תקפה? << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> ההתחייבות בהקשר של המלחמה והאמברגו הטורקי כן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני חייב לומר שהייתי שותף להתחייבות הזאת, דיברתי אז עם הנהלת המפעל, והיא הייתה נכונה ל-2024, אבל בסוף 2025 נדמה לי שהמחירים עלו, אם אני לא טועה. << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> שוב אני אומר, בהקשר של האמברגו הטורקי, בהחלט כן. נסיבות השוק משתנות מעת לעת ו - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אפשר לומר ששנה וחצי לא העליתם מחירים? << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> מאז לא עלו מחירים. עכשיו דברים נשקלים, כל פעם מעת לעת, בהתאם לעליית חומרי גלם, עליית מחיר הדלקים, עליית מחירים כללית בשוק, מצב השוק. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ובכמה העליתם? << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> אין לי את המספר המדויק. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אז כדאי שנדע את זה כי אנחנו משתדלים מצד אחד לעזור לחברה, לעובדים, ומצד שני אנחנו גם צריכים לדעת שאין פה מצב של ניצול מצב בנושא הזה. << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> בוודאי, אני יכול בפירוש להתחייב, אין כאן שום ניצול מצב. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה שהנהלת המפעל התחייבה בזמנו, גם כלפיי באופן אישי, שזה היה ב-2024, אני מעריך את זה, אבל מאחר שב-2025 כן העליתם אני מבקש לדעת בכמה העליתם ומתי. << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> ב-2025 הייתה עליית מחיר, זה לא קשור לאמברגו הטורקי, עמדנו ב-100% בהתחייבות, לא ניצלנו את המצב דאז של 2024. חברות אחרות היו אולי נוקטות בגישה אחרת, הגישה שלנו הייתה ערכית, להמשיך להיות הוגנים כלפי הלקוחות, כלפי השוק. חלק מהדנ"א של החברה, חלק מהאמירה של הייעוד שלנו כחברה להיות גם ספק מקומי הוגן, עמדנו בזה בכל מילה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. מה מבחינת מה שקורה עם העובדים? << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> אנחנו במשא ומתן מול העובדים. לפני כשלושה חודשים, בספטמבר אם אני זוכר נכון, נחתם כבר הסכם עקרונות מול ההסתדרות ומול נציגות העובדים, ההסכם הזה אחר כך נפרט לפרטי פרטים בטיוטת הסכם מפורט שהועברה לנציגות העובדים. לפני כשבועיים קיבלנו את ההערות של נציגות העובדים, אנחנו לומדים אותן ונמשיך במשא ומתן, ממשיכים המגעים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נמצאים פה אנשים מהוועד. << אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >> כן. טכנית מה שנאמר על ידי סמנכ"ל קיימוּת אכן קורה. אנחנו לא מרגישים התקדמות במשא ומתן כרגע, מרגישים שהעסק תקוע. הסכם העקרונות לא היה בדיוק הסכם עקרונות, זה היה מייל עם שבעה או תשעה עקרונות שהוחלט לגביהם, כרגע בפועל הדברים עוד לא בשלו לחתימה, יש ערפל סביב הנושא הזה בהרבה שאלות, לא יודע להתחייב בנושא הזה. יש הרבה היבטים מעבר להסכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >> יש היבטים של מצבות כוח אדם. ההסכם הוא יותר בהיבט האמפירי, מבחינת מה מקבלים מתי, אבל הפרויקטים שמדברים עליהם, יש הרבה נושאים של כוח אדם, השפעות גהותיות, בטיחותי, הרבה דברים שעדיין אין מענה עליהם וגם הסכם לא יכול לתת להם מענה מן הסתם. מענה עליהם צריך לתת בפורומים אחרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנהלת המפעל, אני אומר לכם בצורה הכי ברורה, העובדים ומה שקורה עם העובדים לא יכול להיות חלק נפרד, זה לא איזה שהוא אקס פקטור, או אקס טריטוריה או כל דבר אחר. חלק מהאינטרס הציבורי שלנו לעזור לכם ולסייע לכם ולהאריך צווים כשצריך וכל מה שמעבר לזה נובע מתוך הבנה שהעובדים המסורים של המפעל הזה, שאני הייתי שם וראיתי בדיוק מה עושים שם ואיך עובדים שם ובאיזה תנאים עובדים שם, ואת הדורות על גבי דורות של משפחות שנמצאות שם, מקבלים טיפול ומענה נכון ולא מוחלפים, לא על ידי פועלים זרים ולא על ידי פועלים אני לא יודע מאיפה. זה אחד המקומות שהאירוע של עבודה עברית עדיין חי וקיים ובועט במובן הכי בסיסי וזה לא משהו שאנחנו נוותר עליו. נכון שמשרד האוצר יצא לדרך, רשות המיסים עם צו, אבל כמו שאמר פה קודם חבר הכנסת בליאק, יש צווים, כל צו כזה לא בא לוועדת הכספים, אבל יש לוועדת הכספים, בעצם לכל חבר כנסת, אפשרות להתנגד ולבקש דיון במליאה בצווים הללו, כמו שאנחנו עושים עם פטור ממע"מ על יבוא, שאנחנו הולכים להביא אותו למליאה ובעזרת ה' נבטל אותו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, חד משמעית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לתת לכם מצב היפותטי או שזה לא רלוונטי כרגע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, בוא נדבר על הפטור ממע"מ כי יש פה אנשים שבסוף מדברים על העבודה שלהם ועל החיים שלהם ועל הביטחון הכלכלי שלהם ובכלל. כמה עובדים יש, נתנאל? << אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >> יש בערך 450 עובדים בהעסקה ישירה, כמובן שיש עוד מעגלים על מעגלים על מעגלים בהעסקה עקיפה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תכפיל בעוד איזה שלוש כי אתה מדבר על הסעות ומזון וניקיון. << אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >> ומיקור חוץ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ניקיון, הסעדה, תעסוקה. << אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >> הביטחון, לא רק ביטחון כלכלי, הביטחון התעסוקתי שלנו נורא חשוב לנו, אנחנו לא רוצים להיות במשוואה שאם אין פטור או אין פרויקט אין מפעל, והתחושה שלנו שלשם זה הולך. אנחנו מבקשים שהדבר הזה יירד מסדר היום. מה שקורה בין ההנהלה לבין הרגולטור זה אחד ואנחנו צריכים להיות רגועים ושקטים. איך אמר יושב ראש הוועדה? עבודה עברית, זו עבודה עברית אמיתית. אנחנו רוצים את הביטחון התעסוקתי שלנו, שהחברה הזאת היא בת קיימא והיא תבנה את מדינת ישראל בעוד עשרות שנים קדימה. אנחנו לא חשופים לשום נתונים כלכליים כאלה או אחרים, אנחנו באים בבוקר לעבוד, מסיימים את היום אחרי לפעמים 12 ו-14 שעות והולכים הביתה למשפחות שלנו. כך אנחנו רוצים להמשיך ולא רוצים שיהיה על השולחן איזה שהיא עננה שבמידה שלא יקרה פה איזה משהו או לא יאושר משהו, המפעל הזה חדל מלהתקיים. אסור שזה יקרה, לפחות מבחינתנו. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אין ספק, מבחינת חברי הוועדה, יש צורך כמובן לשמור על המפעל ועל העובדים, זה אינטרס חיוני של המדינה, אני חושב שזה ברור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בטח שזה ברור ולכן אנחנו מסייעים ועוזרים ודוחפים מה שאפשר, אבל אני כן חושב שהנושא הזה של ההתנהלות מול העובדים צריכה לבוא לידי סיום בזמן הקרוב מאוד ושלא תימשך עכשיו שבועות על גבי שבועות. לכן לקראת מועד אישור הצו, יש חודשיים, אז לאחר החתימה של הצו, למרות שנהיה עמוק בתוך התקציב כנראה, אם כך יחליט הרב גפני ואחרים, אבל בהנחה שאנחנו נהיה בתוך התקציב אנחנו נרצה לראות שהנושא הזה מתקדם ומסתדר. במידה שהוא לא מתקדם ומסתדר אז אני אומר לכם בצורה הכי ברורה וחדה שאנחנו נצטרך לחשוב בינינו לבין עצמנו, ויכול להיות שנעשה דיון נוסף, האם מוצדק כל הסיפור של ההטבות הללו. בסוף, נכון, מצד אחד זה עסק פרטי, אבל מצד שני זה סוג של משאב משמעותי מאוד למדינה ועוד פעם, ההעסקה של העובדים באופן הזה הוא ערך שאנחנו רוצים לשמור עליו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר גם להתייחס? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אני אתן לכם להתייחס. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא רואים עין בעין בהרבה מאוד הקשרים, אני אשמח לבטא את חילוקי הדעות שלנו. << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> הקשבתי בקשב רב לדבריך, כבוד היושב ראש, וגם לדבריו של יושב ראש ועד העובדים, בסופו של דבר האינטרס, אני חושב שהאינטרס של כולם, זה לעבור לדלקים נקיים יותר, לעשות את פרויקט ההסבה הזה שגם ייתן - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעיניי זה משני. עכשיו יוראי יקפוץ גם, אבל בעיניי זה משני לאירוע של העובדים. אני אומר לך ישר, אתה תכיר אותי, אני לא יודע ללכת ככה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה משני שאנשים מתים מזיהום אוויר? << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> זה נותן מענה גם לכל החששות שהעלית אתה והעלה יושב ראש הוועדה. הדבר הזה בהחלט מה שמבטיח את המשך קיום ה – יושב ראש הוועד דיבר על המשך השרידות של המפעל, זה בהחלט הכיוון, לשם אנחנו פועלים מתוך מחויבות עמוקה, למדינה, לשוק הבנייה כאן, לשוק הטיפול בפסולת וכמובן כמובן לעובדים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אתם לא מסכמים איתם? << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> אנחנו בדיונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל הדיונים האלה נמשכים כבר הרבה מאוד חודשים. << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> ההסכם שכב אצל הוועד למעלה מחודשיים, לא גררנו רגליים. אנחנו בדיונים מתוך כוונה לסיים את האירוע הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ההסכם היה אצלכם למעלה מחודשיים? << אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >> זה מספר הסכמים במקביל שקיבלנו מהם, היה צורך לעבור עליהם, אנחנו החזרנו אותם, פרטנו אותם לפרוטות, נצמדנו למייל העקרונות שיצא מטעם ההנהלה, מבחינתנו האירוע פתיר בהקדם האפשרי. אנחנו לא רואים שום עיכוב, אפשר לפתור את זה ממש מהר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה זמן לפי דעתך? << אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >> אם ניכנס לחדר הדיונים וייצא עשן לבן, לדעתי תוך שבוע עד שבועיים העניין הזה פתיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שבוע-שבועיים, חודש-חודשיים, שנה-שנתיים. אנחנו נקווה מאוד שיהיה פתרון ואנחנו נרצה מאוד לשמוע על הפתרון הזה בהקדם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ההנהלה יכולה תוך שבועיים לסיים את ה – << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> ההנהלה תתכנס עם העובדים, תשב ותטפל בזה הכי מהר שרק אפשר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הכי מהר זה שנתיים, שנה, חודש, חודשיים? מה זה הכי מהר? << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> אני לא יודע כרגע לתת שבוע, שבועיים או חודש. לא יודע, זה בהחלט בטיפול. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זו ועדה שחרדה לעובדים. << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> שוב, אין כאן ניגוד אינטרסים, כולם רוצים אותו דבר, כולם רוצים את המשך הקיום של התעשייה והמשך פרנסה לעובדים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הייתי קודם בדיון שכל המשרדים רוצים אותו דבר ולא עושים כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בדיוק, ולמרות זאת לא עשו שום דבר. לכן אנחנו ככה קצת – << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אפשר בתוך שבועיים להודיע ליושב ראש שהסיפור הסתיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו מצפים מאוד להודעה שהנושא או הסתיים, או מתקדם לשביעות רצון הצדדים, שלוקחים את זה בצורה רצינית ומבינים שצריך לסיים גם את האירוע הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שיש חולק על החשיבות שאנחנו מייחסים לפעילות של מלט, הם דואגים לחומרי בנייה ובתור בחור צעיר שצריך לגור בבניין, אני חושב שזה חשוב, איש לא חולק על כך. אני חושב שגם איש לא חולק על כך שככל שיש חשיבות לפעילות עסקית של איזה שהיא חברה ראוי שהיא תעמוד בחוק, נכון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לגמרי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא המקרה של מפעל נשר, שהוא עבריין סדרתי שפעם אחר פעם מקבל עיצומים ומפר את הוראות החוק בכל מה שקשור לפליטות של מזהמים לאוויר, גם של חלקיקים וגם של חומרים אחרים. למעשה המשרד להגנת הסביבה, שלא מתמחה באכיפה, הטיל קנס של 6 מיליון שקלים, שלדעתי זה קנס אחד מהגבוהים שאי פעם הוטלו כאן בגלל העבירות על החוק של מפעל נשר, הוא מפעל שהכי מזהם בישראל, למעט מפעל אחד, הכי מזהם. העלות החיצונית של הזיהום על המפעל לבדו, אתה יודע מה היא? כמה זה עולה למשק ולציבור בישראל בשנה? 1.2 מיליארד שקל. זו העלות של הפעילות של מפעל נשר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי קבע את המספר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. זו העלות של זיהום האוויר, אותו זיהום אוויר שבגללו במהלך הישיבה הזאת ימות בן אדם בישראל מוקדם יותר. לא יודע עד כמה זה משני או לא משני בשיקולים שלך, אבל בישראל מתים כל שנה מזיהום אוויר 5,500 איש. והמפעל השני בחומרת הזיהום שהוא מייצר זה המפעל הזה שבשנה האחרונה, בזכות הפטור הזה הוא זכה ב-17 מיליון שקל, 17 מיליון שקל זו עלות הפטור שאושר על מס פחמן מפטקוק. אני לא מבין מה הצורך להמשיך את הפטור הזה, אני חושב שלא צריך לתגמל עבריינות סביבתית שהמשמעות שלה זה יותר סרטן, יותר מחלות נשימתיות, יותר תמותה מוקדמת. אני לא שמעתי מהמשרד להגנת הסביבה שיש שיפור בהתנהלות של נשר בהקשר הזה, שהוא נותר אחד מהמפעלים הכי מזהמים בישראל. לכן אם אתה מעריך חיי אדם, ואני מעריך שאתה מעריך חיי אדם וחשוב לך בריאות הציבור של תושבי מועצה אזורית גזר ורמלה ולוד, אתה כן ולכן אמרת שמעניין אותך איגוד העובדים, גם אותי מעניין איגוד העובדים, אבל מעניין אותי שגם איגוד העובדים ימשיכו להיות מועסקים בעסק שומר חוק. מעניין אותי הבריאות של תושבי רמלה, של ילדי לוד, שגם שם להערכתי יש כמה מצביעים של הליכודניקים, נכון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא קשור למצביעים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אם זה לא קשור למצביעים של הליכודניקים, וטוב שאמרת את זה, כי זיהום אוויר לא הורג רק ליכודניקים, הוא הורג אנשי ליכוד ואנשי יש עתיד וערבים ויהודים ודתיים וחילוניים, הוא הורג את כולנו ואני חושב שזה משהו שצריך לשים בראש סדר העדיפויות, עם כל הכבוד לשיקולים האחרים. בזה מפעל נשר לא מצטיין. מס פחמן הוא מס שמוטל על כל המשק, על כל החברות, על כל המפעלים ובעיניי לא נכון לעשות החרגה ועוד החרגה שלשיטתי, כי אני מבין שהוקם צוות בין-משרדי שייתן המלצות עם פתח להמשך הפטור הזה גם לשנים הבאות, אני לא רואה לזה הצדקה. אני חושב שצריך להטיל את המס הזה כי הוא אינהרנטית יוצר תמריצים להפחתת הזיהום באופן שמייצר פתרונות בני קיימא. אני כן אשמח לשמוע מהמשרד להגנת הסביבה אם יש שיפור בהתנהלות של מפעל נשר, האם יש הליכים שעומדים ותלויים כנגדו ואולי תשתף אותנו, כבוד הסמנכ"ל, בהיסטוריה של המפעל ביחס לעמידה בהיתר הפליטה והחוק. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני סמנכ"ל משק הפסולת ושלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה, אני אחראי על תחום הפסולת במשרד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה כן סמנכ"ל. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אבל לא בתחום איכות האוויר, לא בתחום מה שחבר הכנסת הרצנו שאל, זה לא תחום ההתמחות שלי, אבל אני יודע שלמפעל יש היתר פליטה, אני יודע שעכשיו בדיוק בימים אלה יושבים על היתר פליטה חדש לפי כל הכללים המחמירים ביותר, לפי מה שנדרש בחוק, ואני יודע שמחוז המרכז שלנו מפקח שם הרבה ועושה שגרת פיקוחים. אם הוועדה תבקש אני אבקש שיגישו פה דוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני כן יודע שהיה ביקור השבוע או בשבוע שעבר של המשרד לאיכות הסביבה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> ביקור מיוחד אתה אומר, לא שגרתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ולכן הייתי בטוח שאנחנו נשמע פה על התוצאות של הביקור הזה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> זה לא היה סיור פיקוח שגרתי, זה היה סיור מסוים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ולכן מוזר לי שאני עכשיו למד שיש תחומים, אני לא בקי בתחומי המשרד שלכם, אבל קצת מוזר לי שהם לא שולחים את הבן אדם שאחראי על התחום פה לדיון ושולחים אותך, שאין לי נגדך שום דבר, חלילה, אבל זה לא תחום המומחיות שלך. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> העניין של נשר, כמו שהוצג פה, יש לו שני פנים, לשאלתכם היה מתאים שיהיה פה איש איכות האוויר, לעניין הוועדה הבין-משרדית שקמה בנושא, אני הנציג ובגלל זה נשלחתי לכאן. לא הייתה בכך כוונת מכוון, לפעם הבאה בהחלט, אם זה יהיה מוקד הדיון אז אנחנו נשלח - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אתה הנציג בוועדה? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כי הפרויקט הוא פרויקט של המרת הפטקוק בפסולת והפרויקט הוא חלק מתהליך של הסדרת משק הפסולת ומפעל נשר, אם יעמוד בכל הדרישות ובתנאי הפליטה ובשורה ארוכה של תהליך אישורים, הפרויקט הגדול שהם הציגו הוא פרויקט שבו ממירים את הפטקוק בפסולת שעברה מיון ולמרבה הפלא, או לא, מי שמכיר, זה פחות מזהם והפליטות אמורות לרדת בעקבות המעבר מפטקוק לפסולת. אז יש פה תרומה כפולה, גם לטיפול נכון בפסולת, פסולת שאינה ראויה למחזור, פסולת לאחר מיון, וגם החלפת הדלק המזהם בדלק שהוא פחות מזהם, וגם בעולם ה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מיסוי על הפטקוק אולי יעודד את המפעל לעשות את המעבר הזה ביתר מהירות, כי אם לא, הם ישלמו יותר כסף על השימוש בטכנולוגיה היותר מזהמת. זה הרציונל מאחורי פס פחמן שמושת על כל המפעלים והחברות שמשתמשות במזהמים האלה. זה הרציונל במיסוי, לתמרץ התנהגות נכונה יותר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> החברה עוברת היום על החוק? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> על היתר הפליטה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> למיטב ידיעתי על היתר הפליטה לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היא לא עוברת על החוק? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני לא רוצה להגיד עובדות. סליחה, אני יכול תוך כדי לשאול, אני לא רוצה להגיד פה דברים לא נכונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תשאל בבקשה אם עכשיו יש הליכים עומדים ותלויים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא אמר שהם עוברים על החוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר שהם הורשעו פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם, וזה הגיע לרמה שהמשרד להגנת הסביבה, שלא מרבה להטיל עיצומים כספיים משמעותיים, הטיל 6 מיליון שקל עיצומים ב-2023, מה שמשקף באמת שאט נפש מההתנהלות והעבירות. << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> ברשותכם אני אשמח להגיב על כמה דברים. דבר ראשון, אני חושב שהמסר הכי חשוב, תכננתי להגיד בדיוק מה שאמר נציג המשרד להגנת הסביבה, פרויקט ההסבה ישפר את המצב, יוריד את הפליטות, יצמצם את הפליטות בצורה משמעותית, לכן יש אינטרס לכולם לקדם את הפרויקט הזה ולכן אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה על קידום הפרויקט, כולל צוות שלם של אנשים, כולל עשרות מיליוני שקלים שכבר השקענו בתכנון של הפרויקט, רוצים לקדם אותו. הוועדה הבין-משרדית, אני מספר כאן טיפה על הרקע להקמת הוועדה, אנחנו נתקלים בחומות בירוקרטיות ורגולטוריות, הוועדה הבין-משרדית שהוקמה, מטרתה העיקרית היא להסיר חסמים, לקדם את הפרויקט. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כמה עובדים הקדמת הפרויקט תוסיף? << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> אני לא סמנכ"ל משאבי אנוש, אין לי את הנתון של מספר העובדים, אבל הפרויקט הזה ישפר את המצב. חבר הכנסת הרצנו, הזכרת אירועים מ-2019, אנחנו מסתכלים קדימה כדי לשפר את המצב. זו המטרה של הפרויקט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאחר שאין נתונים למדינה, אתה המפעל ואני סומך על מה שאתה אומר, לפחות מקווה לסמוך, יש הליכים עומדים ותלויים של המשרד בהיבטי הפרת היתרי פליטה של המפעל? << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> נכון להיום לא, בעבר היו. גם את חלקם ציינת. שוב, המטרה היא להתקדם קדימה, המטרה לשפר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל מה הקשר בין התקדמות קדימה לבין הפטור ממס פחמן? למה לא להטיל מס פחמן ושתתקדמו עם הפרויקט? הפרויקט מבורך, טוב שהמדינה עוזרת לכם להתיר חסמים רגולטוריים, אבל 17 מיליון שקל שהיו אמורים להיכנס לקופת המדינה כתוצאה מהפעילות המזהמת שלכם לא נכנסו, למה? << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> המדינה חתמה מולנו על הסכם במעמד אישור מיסוי הפחמן. ההסכם הזה אומר, אם הפרויקט לא מתקדם מסיבות שאינן קשורות בנשר אז יישום המס נדחה. מה שאתה מציע זה למעשה להעניש את נשר על העובדה שהמדינה כרגע עוד לא התקדמה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא להעניש את נשר, ליישר קו עם כל המפעלים והחברות האחרות במשק הישראלי שמשלמים את מס הפחמן הזה, זו התכלית שלו. << אורח >> עמית מרמור: << אורח >> אין עוד חברות שמשתמשות בפטקוק, אין עוד חברות שיש להם יכולת להוות כזה פתרון משמעותי לבעיית הפסולת של מדינת ישראל. רק לסבר את האוזן, למי שלא מכיר כאן, הפרויקט שלנו ייתן פתרון ל-650,000 טון של פסולת כל שנה. פרויקט שהוא משמעותי, מדובר על בערך 10% מהפסולת השנתית של מדינת ישראל. לכולם צריך להיות אינטרס שהפרויקט הזה יתקדם, אנחנו עובדים קשה מאוד לקדם את הפרויקט הזה. כמו שאמרתי, צוות שלם שפועל כבר מספר שנים. רק בשנת 2015 לבדה הוצאנו למעלה מ-15 מיליון שקלים על תכנון מפורט של הפרויקט. אנחנו מוכנים לצאת לדרך, מוכנים לעלות על הקרקע, לבנות את מה שצריך. אין לנו עדיין את כל האישורים, כל עוד אין עוד את כל האישורים זה בדיוק ההסכם מול המדינה, לא המצאנו שום דבר, הסכם מול המדינה שאומר שאם הפרויקט לא התקדם שלא באשמת נשר המיסוי נדחה בשנה. אני מאוד אשמח שבמועד הזה בעוד שנה לא נעמוד בעוד דחייה, כמו שהזכרת, המטרה שלנו זה לא לדחות ולדחות, המטרה שלנו היא לקדם את הפרויקט, אבל הסכמים הם הסכמים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> המשרד להגנת הסביבה תומך בהמשך הפטור על מס פחמן על פטקוק למפעל נשר? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא נדרשנו לתמוך או לא, אנחנו מפקחים על - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חבר כנסת שאמור לדעת איך אני מצביע פה, מה עמדת המשרד להגנת הסביבה ביחס להמשך המס על פחמן על פטקוק? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> המשרד להגנת הסביבה, שוב, לעניין הפטור, עמדתו היא לא הקובעת לעניין הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה עמדתך המקצועית? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> עמדתנו היא שהמפעל צריך לעמוד בכל הדרישות הסביבתיות שהוא צריך לעמוד בהן, כולל היתר הפליטה, כולל כל התקנים, ועל זה אנחנו מפקחים ועל זה אנחנו עומדים וזה תפקידנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, אבל מאה אחוז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש דברים נסתרים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, מעניין אותי לדעת מה עמדת המשרד, יש פה החרגה מאוד חריגה, זה שונה מאוד בנוף, השאלה מה המשרד חושב על זה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> הייתה החלטת ממשלה בעניין ונחתם הסכם, אנחנו חלק מהממשלה ואין פה תנאי שמתנה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל ההסכם הוא לא אוטומטי, ההסכם דורש את אישור ועדת הכספים. לכן אני שואל, כחברי ועדה, אני לא חבר ועדה, אבל אני אייעץ לשני חברי הוועדה מטעם מפלגתי, מה עמדת המשרד להגנת הסביבה ביחס לפטור ממס פחמן על הפטקוק. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> התהליך הממשלתי שנקבע, לא נקבע בעניין הזה תהליך חריג למשרד להגנת הסביבה. אנחנו עושים את תפקידנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשהיו פה נציגים של המשרד להגנת הסביבה, לדעתי גם בדיון הקודם, וכל המשרדים ללא יוצא מן הכלל בעד המשך הפטור. לא שמענו אף משרד שבא ואמר לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלת על העמדה, ככה אני שמעתי. נכון, הרב גפני? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא הייתה פה בעיה עם שאר המשרדים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> זה לא גורע מהחובה עליי לעמוד בכל הוראות הדין, זה לא זה במקום זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אין ספק שצריך לדאוג לאיכות הסביבה ואם המפעל אומר שהפרויקט החדש יכול לתקן את הבעיות האלה, אז אני חושב שאנחנו צריכים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא לתקן, זה לבוא בעצם למצוא פתרון ל - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נכון, זה הפרויקט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה הרבה יותר מלתקן. << אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >> יושב ראש הוועדה, מדברים פה על הגדלת כמויות, אתה היית בסיור במפעל, אמר לך גם המנכ"ל, של פי חמישה פסולת ממה שנשרפת היום, אני צודק? השאלה מה היחס בפי חמישה נגזרות ממה שיקרה כתוצאה מהדבר הזה, אין תשובות. לנו אין תשובות חד משמעיות, רב הנסתר על הגלוי. אין לנו תשובות חד משמעיות בנושא. זה נחמד שכולם דואגים לכולם, בסוף יש אנשים שצריכים להפעיל את המתקנים האלה, שצריכים לנשום את זה, שצריכים להרים את זה, שצריכים לנקות את זה, שצריכים לתפעל את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי את השאלה שלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אומר שהוא מבצע כרגע עבודה בהיקף מסוים, העבודה שהוא מבצע שם הוא יצטרך לעשות פי חמישה ממנה מבחינת היקפים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יצטרכו להביא עוד עובדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא העניין של עוד עובדים, מה זה אומר מבחינת האופרציה, מבחינת מה שיוצא כתוצר לוואי. הרי החומר שנשאר כתוצאה מהשריפה שקורית שם זה חומר בעייתי, בעייתי לנשום. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה השאלה שלו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אומר שכשבאים ואומרים שמתוכנן להגדיל את היקף הפעילות פי חמישה הוא רוצה לדעת בתור ועד עובדים מה זה אומר על התנאים של העבודה שלו. לא מבחינת שיביאו לו עוד ארבעה אנשים, זו לא הבעיה, הבעיה מה זה עושה לסביבת העבודה שלו. אמרתי נכון? << אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >> כן, כי הוועדה הבין-משרדית, מידרו אותנו משם לגמרי. יכול להיות שהיה לנו שם לתת אינפוטים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי יושב ראש הוועדה? << אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >> אין לי מושג, לא זומנו מעולם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי יושב ראש הוועדה? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> משרד האוצר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תתחילו בשביתה. לא, סתם אני צוחק. למה לא מזמינים אותם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לך משהו - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לעניין הפליטות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שהוא אומר, ההיקפים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> עניין הפליטות, זה בדיוק נבדק בהיתר הפליטה. הנושא הזה של שריפת פסולת כתחליף לדלקים מקובל מאוד במפעלי מלט בעולם. ראיתי כמה מפעלים וזה קורה - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל למה לא מביאים את העובדים? הרי מדברים עליהם. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני לא האוצר ולא נשר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה חבר בוועדה, אתה המשרד להגנת הסביבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתך, העובדים צריכים להיות חלק מהצוות הבין-משרדי, יש להם אינפוט חשוב. מאחר שאתה בקי, המשרד עשה לאחרונה בהשתתפות השרה והמנכ"לים השונים סיורים בהרבה מאוד מדינות כדי לבחון את האופן שבו הם מטפלים בפסולת. נראה לי שכמות הנסיעות של השרה סילמן בהקשר הזה באמת שוברת שיאים, אבל לעניין המקצועי, במדינות אירופאיות אחרות - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שרת התחבורה נוסעת וגם ה – זה סיפור עם נשים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גם ניר ברקת נוסע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אה, גם ניר ברקת, נרגעתי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, הסופרים בחו"ל יותר זולים, לא רואים את הפקקים מהדיוטי, הכול מושלם. נגיע לעניין, באיזה מדינות אירופאיות יש פטור ממס פחמן על מפעלים שמייצרים מלט? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא למדתי את הנושא של פטור ממס פחמן, שאלתי על הנושא של הטכני של שריפת פסולת - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין. אני מאוד בעד התהליך שקורה במפעל נשר. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> זה מאוד נפוץ, כמעט בכל מפעלי המלט באירופה שורפים פסולת כתחליף לדלק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני שואל האם המפעלים בחו"ל, במדינות שאנחנו רוצים להתקדם לרגולציה שלהם, פוטרים מפעלים כאלה ממס פחמן, כמו שקורה פה. הרי זו התכלית של מס פחמן, לעודד התנהגות כזאת בדיוק. אם יש בעיות רגולטוריות שמונעות, זה חמור מאוד. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני שורף פסולת, הם בודקים מיסים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה עדיין לא שורף פסולת. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, בנשר, היום. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אני אתייחס לגבי הצוות הבין-משרדי. כל מטרתו הייתה להסיר חסמים להסבה של קווים ששורפים פטקוק לפסולת ובגלל כל מיני עיכובים שהם באשמת הממשלה, כמו שהתחייבנו בוועדת הכספים כשמס הפחמן עבר, המלצנו על דחייה של המס. בעיקרון זה סכום אפס. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איזה חסמים קמו לכם בדרך? כמה פעמים הוועדה התכנסה בשנה האחרונה? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> פעמיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ומה היה בסדר היום? מה היו החסמים הרגולטוריים שלא הצלחתם לפרק? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> יש מסלול של כלכלה מעגלית שתומך בכל מיני מתקנים בתמיכת קרן הניקיון, אני אוכל גם לפרט על זה אם תרצה, ושם אחד מהקווים של נשר היה יכול לעמוד בתנאי הסף, כלל הפרויקט לא עמד, עשינו איזה שהיא ועדה כדי להבין איזה תנאי סף, מה צריך לשנות, מה צריך לעדכן ולעשות איזה שהוא נוהל של תמיכה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עצם העובדה שנשר לא עמדה בקריטריונים זה חסם רגולטורי? לא הבנתי כל כך מה אמרת. איך זה אשמת הממשלה אם המפעל לא עמד בקריטריונים שקבעתם? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אנחנו רצינו לראות האם אפשר לפרסם קול קורא שבו נשר כן תוכל לעמוד והממשלה תוכל לתמוך בזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מודה, לא הבנתי. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> תשאל שוב את השאלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה החסם הרגולטורי שבגינו אתם ממליצים להמשיך את הפטור מהמס? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אני אגיד את זה שוב, תגיד לי אם אני עונה לך או לא, אבל בסוף יש תמיכה של קרן הניקיון במסלול כלכלה מעגלית שזה הסבה ותמיכה במתקני מיון, השבה ומחזור. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> בעיקר מחזור. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> נשר ניגשה בקו הקטן, ככה אתם קוראים לזה, שם היא עמדה בתנאי הסף. בפרויקט הגדול היא לא עמדה בתנאי סף ומה שהוועדה עשתה זה לנסות לראות אם אפשר לייצר קול קורא חדש שבו גם המדינה תוכל להציע, אחר כך הוועדה תצטרך לבדוק, האם עומדים בתנאי התמיכה או לא, אבל לפחות שהם יוכלו לגשת לקול הקורא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואיפה זה עומד? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כמו שנאמר בהחלטת ממשלה מספר 1261, המשרד להגנת הסביבה צריך לפנות לקרן הניקיון בשביל לייצר קול קורא חדש. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה זה עומד, עמיחי? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> יש פה מסלול תמיכה של משרד הכלכלה, הרשות להשקעות הון, שנשר ניגשו, שזה מה רונית דיברה עליו. זה לפרויקט קטן, לשדרוג במצב הקיים, לא משפיע, לא על מס הפחמן ולא על – שלא נערבב. יש פרויקט של הרשות להשקעות הון והמשרד להגנת הסביבה, יצאו לפרויקט לתמיכה בתעשיית המחזור. זה הם הגישו והם מטופלים, אבל זה פרויקט קטן, זה לא קשור למס הפחמן. לגבי הפרויקט הגדול, מדובר בכספים מאוד גדולים, קרן הניקיון תומכת בכל תעשיית הפסולת או בכל ענף הפסולת. נושא השבת האנרגיה מפסולת הוא נושא חדש, כפי שאנחנו יודעים, הזכרת לי את זה, ואנחנו כרגע לפני פרסום תוצאות, אנחנו בבדיקות אחרונות של מכרז מתקן השבת האנרגיה בנאות חובב והוא ייתן לנו רפרנס כלכלי לכל הענף. רק אחריו אנחנו נדע איך מתקדמים ואיך תומכים בשאר הענף. לכן מבחינת קרן הניקיון, וגם השרה לא תביא את זה לקרן הניקיון עד שלא יהיה – וזה בקרוב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין, איזה - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני אשלים. באמת זה לא קשור לוועדה הזו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל איך התקדמתם מול נשר אם אתה מכפיף את ההתקדמות מולם להתקדמות ה - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> למה התקדמתי? אני לא התקדמתי מול נשר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הצוות הבין-משרדי הוקם כדי לבחון איך אפשר לסייע למשרד להסיר חסמים רגולטוריים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני מאמין שדנו, לא עכשיו להוציא את הקול קורא, אלא לכשיהיה הקול קורא מה יהיו התנאים כשיהיו מוכנים. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> הבחינה, כמו שאלעד אמר, לראות איך אנחנו מתאימים את הקול הקורא הבא כך שהוא יהיה רלוונטי גם עבור נשר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בהשבה, מה זה כלכלה מעגלית? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כן, זה השם של ה – << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז הצוות הזה לא באמת דן בקריטריונים הספציפיים, אתם מחכים לראות מה קורה עם מתקן ההשבה ברמות חובב. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אנחנו עובדים במקביל. מנסים לא רק הכול בטור. אנחנו לא נתקדם ולא נפרסם קול קורא מבחינה כלכלית עד שלא יהיה לנו רפרנס, אבל יש עוד הרבה פרטים בקול קורא מעבר למחיר, תנאים כאלה ואחרים, ובינתיים הצוות דן, לא עכשיו דנים, לכשקרן הניקיון תפרסם האם זה יהיה רלוונטי לנשר, ואם לא, זה טוב שיהיה? מה לתקן ומה זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את יודעת כמה הבחינה הזאת עולה לאוצר המדינה בשנה? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> רשות המיסים פה, לילי תוכל לתקף אותי או לדייק אותי, אבל בגדול המכסות שנקבעו מהתחלה הן היו מכסות שנבנו על פי התחזית של נשר, כלומר סך ההכנסות שנצפה בקופת המדינה היה אפס, כלומר בשנה שבה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפס במקום מה? בכמה חסכת כשלא הטלת את המס? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> לצורך העניין בשנת 2025 נשר צפו שיהיה שימוש של 280,000 ולכן המכסה היא 280,000, בשנת 2026 צפינו שיהיה 270,000 טון ולכן המכסה הפטורה היא 270,000 טון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הבחינה הזאת מייצרת את הפטור. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> נכון, אבל זה נקבע כך בוועדת כספים ביחד עם נשר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שזה נקבע ואני מבין שהכול לפי דין, אני שואל מה המשמעות של הבחינה הזאת שלכם לאוצר המדינה. אם הייתם מגיעים לפתרון כמה הכנסות המדינה לא מקבלת בגלל שאתם גוררים את הרגליים מלעזור לנשר לעבור להשבה? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> שוב, בוועדת הכספים הוחלט שהמדינה יכולה לדחות את המס בשלוש שנים כל פעם כדי - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את לא איתי. אני שואל מה הסכום שהפטור הזה נותן בשנה. כשאתם לקחתם את הזמן ולא התקדמתם בלעזור לנשר לעבור מפטקוק להשבה כמה זה עלה לאוצר המדינה? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> שוב אני אגיד, אני יכולה לבדוק את המספרים המדויקים, אבל כשזה נקבע החלטנו את זה כך כדי שזה יהיה בסוף אפס, שלא יהיו הכנסות בגלל מס פחמן על פטקוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נצפה לשמוע לגבי הנושא של ההתקדמות מול העובדים, נצפה לשמוע בשורות בנושא הזה בשבועיים הקרובים ואני מקווה שאכן כך יהיה. אתם אומרים שב-26 נגמר הערות הציבור? << אורח >> לילי אור: << אורח >> ב-26 תיגמר התקופה להערות הציבור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אז אנחנו נמשיך לעקוב לפי זה ואנחנו מצפים לבשורות טובות וחיוביות בנושאים הללו. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:02. << סיום >>