פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 509 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום רביעי, ג' בשבט התשפ"ו (21 בינואר 2026), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025, של ח"כ חוה אתי עטייה << הצח >> הצעתם של חברי הכנסת חוה אתי עטייה, עודד פורר, יצחק קרויזר, מירב בן ארי, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אריאל קלנר, נאור שירי, אוהד טל, אפרת רייטן מרום, ששון ששי גואטה, משה פסל, דן אילוז, יוסף טייב, אלי דלל, נעמה לזימי, קארין אלהרר, ינון אזולאי, שמחה רוטמן, אופיר כץ, פנינה תמנו, צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, מרב מיכאלי, גלעד קריב, דוד ביטן, יולי יואל אדלשטיין, אליהו רביבו, ניסים ואטורי, שלום דנינו, טלי גוטליב, גלית דיסטל אטבריאן, חנוך דב מלביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה,, צגה מלקו, קטי קטרין שטרית, אושר שקלים, יונתן מישרקי, מיכאל מרדכי ביטון, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר, משה גפני, יעקב אשר, ישראל אייכלר, מיכל מרים וולדיגר, משה סולומון << הצח >> 2. הצעת חוק הנצחה לאירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת, התשפ"ו-2025 << הצח >> הצעתה של חברת הכנסת נעמה לזימי נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – מ"מ היו"ר מוזמנים: יואל אלבז – משרד ראש הממשלה נעמה רוט – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-מינהלי), משרד המשפטים נועה דהאן – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (כלכלי), משרד המשפטים עמית קפח – ראש החטיבה לאנדרטאות, מפעלי הנצחה ויזכור, משרד הביטחון הדס מזרחי מנשה – ראש היחידה לטקסים ואירועים, משרד הביטחון נגה שילדהוז טאובר – עו"ד, ייעוץ משפטי, אגף משפחות והנצחה, משרד הביטחון עדי ישועה – עו"ד, ייעוץ משפטי, אגף משפחות והנצחה, משרד הביטחון סהר סרור – המשרד לביטחון לאומי חנן ארליך – עו"ד, היועץ המשפטי, משרד המורשת אייל גינגולד – עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, מעונות יום, משרד החינוך שרית דמרי דבוש – עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי נתנאל איזק – מינהלת תקומה מיכל פלג עוזיהו – ראש המועצה האזורית אשכול מעין חג'אג' – ראש תחום חינוך, מרכז מנור שקד מרדכי – מרכז מנור יובל גיל – סטודנטית למשפטים, עמותת עתיד לעוטף בר בן דואל – סטודנט למשפטים, עמותת עתיד לעוטף נועה דוד – קשרי ממשל, עמותת עתיד לעוטף איילת סלע – התנועה הקיבוצית ליאת – ארגון התמיכה בחטופים ובמשפחותיהם, עמותת 255 משתתפים באמצעים מקוונים שושי שפיגל – מפקחת ארצית על חינוך חברתי קהילתי, משרד החינוך דוד ימין – משרד ראש הממשלה ייעוץ משפטי: שמרית גיטלין שקד מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025, פ/4043/25 כ/1153 << נושא >> הצעתם של חברי הכנסת חוה אתי עטייה, עודד פורר, יצחק קרויזר, מירב בן ארי, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אריאל קלנר, נאור שירי, אוהד טל, אפרת רייטן מרום, ששון ששי גואטה, משה פסל, דן אילוז, יוסף טייב, אלי דלל, נעמה לזימי, קארין אלהרר, ינון אזולאי, שמחה רוטמן, אופיר כץ, פנינה תמנו, צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, מרב מיכאלי, גלעד קריב, דוד ביטן, יולי יואל אדלשטיין, אליהו רביבו, ניסים ואטורי, שלום דנינו, טלי גוטליב, גלית דיסטל אטבריאן, חנוך דב מלביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה,, צגה מלקו, קטי קטרין שטרית, אושר שקלים, יונתן מישרקי, מיכאל מרדכי ביטון, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר, משה גפני, יעקב אשר, ישראל אייכלר, מיכל מרים וולדיגר, משה סולומון << נושא >> הצעת חוק הנצחה לאירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת, התשפ"ו-2025, מ/1906 << נושא >> הצעתה של חברת הכנסת נעמה לזימי << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט. היום ה-21 בינואר 2026, ג' בשבט התשפ"ו. אנחנו בהצעת חוק הנצחת אירועי השבעה באוקטובר, שמיני עצרת, התשפ"ו-2025 בפתח הדברים אני רוצה לומר שאני פניתי באופן אישי ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת צבי סוכות בבקשה לנהל את המשך הדיון בהצעת החוק. התקיימו 13 או 14 דיונים בין הקריאה הטרומית לקריאה הראשונה, והיו הרבה פרטים והרבה רגישויות. אני מודה לו על ההסכמה שלו. מונחות בפנינו שלוש הצעות חוק. האחת, הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת קרויזר ועוד כ-80 חברי כנסת, הצעת החוק הממשלתית שעברה במליאה לפני כשבוע-שבועיים כאשר קיימים פערים קטנים אבל משמעותיים בין הצעות החוק, ויש הצעת חוק נוספת של חברת הכנסת נעמה לזימי שגם היא עברה לא מזמן. על פי בקשתה של חברת הכנסת נעמה לזימי אנחנו לא נמזג היום את הצעות החוק כי היא רוצה להיות נוכחת והיום זה נמנע אבל אנחנו כן נתחיל לדון בהצעת החוק ובשוני שבין הצעת החוק הפרטית לבין הצעת החוק הממשלתית. זה לא אומר שהצעות החוק לא ימוזגו. אני מודיע עכשיו שהצעות החוק ימוזגו בהמשך. אנחנו נעשה את זה בשום שכל כדי להתגבר על הפערים. אני שוב אומר שהפערים לא גדולים. אני מודה לממשלה על שלקחה בחשבון כמעט ברוב המקרים את ההחלטות של הוועדה עליהן הוחלט לפחות בקריאה ראשונה בהצעת החוק הפרטית. קיימים נושאים נוספים שהשארנו לקריאה שנייה ושלישית ואנחנו כמובן נעבוד יד ביד עם הממשלה ונראה היכן יש פערים והיכן אנחנו מצליחים להתגבר עליהם ולהוציא תחת ידינו חוק טוב שמייצג את כלל החברה הישראלית ושמציג את התמונה האמיתית ובסוף גם ייתן לתאגיד הזה לעבוד ולא יהיה סתם תאגיד לשם תאגיד. זה יהיה תאגיד שבאמת יוכל להוציא דברים לפועל. זה תאגיד שיצטרך להביא עבודה לא רק לעשור הקרוב אלא באמת לעשרות עשורים, נקווה, ולהציג לילדינו, נכדינו, צאצאינו מה קרה ב-7 באוקטובר ואיך עם ישראל היה מאוחד כחברה להתגבר מול האיום וההשלכות שהיו לכך. נלמד את ילדינו מה היה ושזה לא יקרה שוב. היועצת המשפטית תיתן לנו פרטים טכניים וכמובן אם אחר כך יש מישהו שרוצה לומר דברי פתיחה. אני מודיע את סדר הדיון. אנחנו נתחיל מהכותרת שזה היה נושא שדיברנו עליו בין הקריאה הראשונה לקריאה הטרומית לקריאה הראשונה ואני רוצה היום ללבן את זה. אם יישאר זמן, אנחנו נתחיל לגעת במטרות החוק כאשר גם שם יש איזשהו פער קטן בין הפרטית לממשלתית ואנחנו נתקדם לאט-לאט, ברגישות ובנחישות. משרדי הממשלה. יואל, אתה רוצה לתת לנו רקע? << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> רקע על החוק. כמובן שהחוק נעשה בתיאום עם כל משרדי הממשלה. יש לנו את תקומה, משרד מורשת, משרד הביטחון, משרד החינוך וכמובן משרד ראש הממשלה שהובילו את החוק הזה. אחרי הרבה מאוד שיחות עם כמעט כל הגורמים, אני יכול לומר שאנחנו שמחים בחוק, באיזון שיש בו, במנגנון וזה אולי דבר המרכזי אותו ניסינו לפצח כתאגיד, לתת מתנה למקום וליצור מנגנון שעובד, תאגיד שעובד, שזה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב. ניסינו לעמוד על זה, על המועצה יחסית מצומצמת אבל יצרנו שם כל מיני מנגנונים שיאפשרו גם להביא לידי ביטוי את הרשויות המקומיות, את הקיבוצים, את הכפרי, את המושבים ואת כולם. אני מקווה מאוד שנצליח לעשות את זה יחד. אני אומר את זה בכנות גדולה. הרוב כאן הוא בזכות הוועדה ואני אומר את זה חד משמעית. אפשר לשים לב שרוב הפערים הם כלל לא גדולים. אפשר לראות את זה ממש אחד לאחד, את ארגוני החברה האזרחית ובאמת אין מילים לעבודה המשותפת ואני מקווה שנצליח להעביר את זה טוב ומהר. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> התנועה הקיבוצית. אני רוצה לברך אותך חבר הכנסת יוסי טייב על שאתה ממשיך להוביל את הנושאים האלה. 14 דיונים זה הרבה. זו סוגייה מאוד מאוד מורכבת וכואבת. אני רוצה להזכיר את רן גואילי שעדיין לא חזר ואנחנו כאן גם כדי להזכיר את זה. סוגיית ההנצחה היא סוגייה מאוד מאוד סבוכה והקיבוצים ועדיין שוקדים להבין איך להנציח. יש הרבה רגישות ומורכבות בחדר ואני מאחלת לנו בהצלחה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> יושב-ראש הוועדה אמר שהנושא הראשון שנמצא לפתחנו הוא שם הצעת החוק. כאן יש הבדלים בין הצעת החוק הפרטים לממשלתית, ואני אקריא. השם של הצעת החוק בהצעת חוק הכנסת היא הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר, התשפ"ה-2025. כמובן השנה תשתנה. אני מזכירה שבדיונים היה על משקל יום זיכרון לשואה ולגבורה. בהצעת החוק הממשלתית הציעו שם אחר: הצעת חוק הנצחה לאירועי ה-8 באוקטובר – שמיני עצרת, התשפ"ה-2025. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> התייחסויות. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> מרכז מנור. אני חושבת שאפשר אולי לשלב. הכותרת המקורית של חוק הזיכרון, כפי שאמרת המשקל הוא חוק הזיכרון, כן משלב את המילים אירועי ה-7 באוקטובר ואנחנו חושבים שזה כן מינוח – נקרא לזה כך – שמאוד מאוד רווח בחברה הישראלית והוא מאוד מתקשר לכולם, כמובן לצד התאריך העברי. דיברנו על זה בוועדה ואני מציעה לשלב. זאת אומרת, הנוסח שהציעה הכנסת ולהוסיף את המילים אירועי ה-7 באוקטובר. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני אתייחס לזה. אני רואה שנשמטה כאן המילה זיכרון ואני חושב שהמילה הזאת מאוד חשובה. זה מייצג חוק זיכרון והנצחה לאירועי ה-7 באוקטובר – שמיני עצרת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה עמדת הממשלה לגבי המילה טבח? אנחנו שמים הכול על השולחן. צריך לדון בדברים. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> כמו שאמרנו בפעמים קודמות אנחנו יודעים שהיה טבח ואלה דברים שתמיד לנגד עינינו. שוב, זו עמדה מקצועית. אנחנו עברנו הרבה מאוד אסטרטגיה ושולחנות עגולים והחליטו לקרוא לזה אירועים ומאורעות כי לא היה רק טבח אלא היה גם טבח. גם אותם אנשים שהיו בידיים חשופות, יש כאלה שנלחמו, לכן אנחנו חושבים שצריך שטבח יהיה כתוב בתוך החוק ובהמשך יהיה כתוב כפי שנכתב שהיה רצח, אונס וכל מה שהם עשו. בשם החוק, זה חוק זיכרון והנצחה לאירועי ה-7 באוקטובר, שכבר אומר כמעט את הכול, שמיני עצרת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כולנו יודעים שהיה טבח אבל השאלה אם הילדים שלנו והנכדים שלנו ידעו שהיה טבח. שוב, אני לא חושב שזה נכון להנציח טבח אבל בסוף לשם הידיעה, שידעו שקרה משהו. נכון, היו עוד מאורעות ומאורעות גדולים מהטבח שזאת הייתה גבורתם של אזרחי ישראל ושל הצבא. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אנחנו לא מנציחים את הטבח. אנחנו זוכרים את הטבח ואנחנו מנציחים את הגבורה. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> אני מחזקת את זה. אני חושבת שזה נכון. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> בשם החוק, אני לא יודע כמה יזכרו את שם החוק או לא יזכרו אותו, לדעתי בסוף זה יימדד במה התאגיד יעשה ומה יהיו פעולותיו. בפעולות התאגיד כתבנו על תיעוד, שימור, איסוף והנגשת המידע. התיעוד הוא חד משמעי חלק מכל מה שהספרייה הלאומית עושה היום וכל האירועים שאנחנו יודעים. אני מאוד מתקשה לראות את התאגיד הזה לא מתעד ולא משמר גם את הטבח ואת הדברים שנעשו. לכן אני לא חושב שזה יהיה תלוי בשם החוק אלא במה שמנו בפני התאגיד ובפעולות של התאגיד. לדעתי ההנצחה צריכה להיות כמו של מאורעות תרפ"ט שאני תמיד לוקח כדוגמה. לא קראו לזה טבח תרפ"ט אלא מאורעות תרפ"ט. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> יתכן אפשר לתת דגש יותר משמעותי לטבח ולשימוש במילה טבח בתוך מטרות החוק. לתת לזה ביטוי יותר משמעותי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם נלך על זיכרון והנצחת הגבורה במאורעות 7 באוקטובר אבל בתשרי, שמחת תורה, זה משהו שיכול להיות? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אי אפשר להנציח רק את הגבורה. בסוף צריך גם בשם החוק, אם אומרים זיכרון והנצחת אירועי ה-7 באוקטובר, אני חושבת שזה הרבה יותר רחב מאשר הנצחת הגבורה. כמובן שלגבורה יש רכיב חשוב כאשר אלה מאורעות מאוד קשים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אולי זיכרון מאורעות 7 באוקטובר והנצחת הגבורה (כ"ב בתשרי, שמחת תורה). ברוכה הבאה. אנחנו כרגע דנים במקביל בהצעת החוק הממשלתית והפרטית ואנחנו לוקחים בחשבון שהצעות החוק האלה ימוזגו בהמשך. כרגע אנחנו דנים בכותרת הצעת החוק. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אני מודה שזאת סוגייה שאני הולכת לדבר בשם קהילה שהיא המרכז של האירוע האסוני הזה שיש לו הרבה מאוד היבטים. אני הרבה פעמים מתייחסת במילים שלי וכשאני מציגה נושא של טבח אני מנציחה אותו. אם אתם שואלים אותי ברמת הכותרת אם המילה טבח צריכה להופיע – גם כרגע לא מוזכרת כאן גבורת ה-7 באוקטובר אלא מדובר על אירועי ה-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא. זה מופיע. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> זה מופיע בהצעה הפרטית. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> בפרטית, בסדר. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אנחנו בדיוק מתלבטים מה נכון מבין שתיהן. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אני חושבת שבסופו של דבר הדברים צריכים להיות קצרים, פשוטים וזכירים. ברמה האישית אני מאוד מתחברת לאירועי ה-7 באוקטובר. כמובן שבכותרת יכולים להיות הרבה דברים אחרים אבל אני חושבת שלפעמים אנחנו כל כך רוצים עודף מילים ובסופו של דבר הפשוט הוא זה שתופס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ניקח את הכותרת בהצעת החוק הממשלתית: הצעת חוק הנצחת אירועי ה-7 באוקטובר, כ"ב בתשרי, שמחת תורה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני מזכיר את הזיכרון כי לדעתי חשוב שיהיה הזיכרון וההנצחה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נוסיף זיכרון. זיכרון והנצחה לאירועי ה-7 באוקטובר, כ"ב בתשרי, שמחת תורה. יש מישהו שרוצה לעזור לנו? << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> חשבנו על שמיני עצרת כחילוף לשמחת תורה כי תמיד שמחת תורה היא עם קונוטציה קצת יותר אמביוולנטית ביחס למה שאנחנו מחוקקים. לכן שמיני עצרת, שזה אותו יום, לדעתנו זאת הצעה שגם נותנת את המקום של שמיני ועצרת ויש כאן איזושהי עצירה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו נלך על זיכרון אירועי הטרור והנצחת הגבורה, כ"ב בתשרי, שמיני חג עצרת. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אין לי בעיה שייאמר שמחת תורה. אני מאוד מתחבר למה שאמרה מיכל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אגיד לך למה. לא כולם תופסים מה זה שמיני עצרת. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אם כן, אין בעיה – שמחת תורה. נשאיר את ה-7 באוקטובר, שמחת תורה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> להנצחת זיכרון אירועי 7 באוקטובר, כ"ב בתשרי, שמחת תורה. אפשר לומר הנצחת הגבורה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני מקריאה את ההצעה. הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור והנצחת הגבורה ואירועי 7 באוקטובר, כ"ב בתשרי, שמחת תורה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> נראה לי שלפני רגע דיברנו זה לעשות את זה מאוד פשוט. זאת הצעת חוק זיכרון והנצחה לאירועי ה-7 באוקטובר, שמחת תורה. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> תקנו אותי אם אני טועה אבל מי שהציע לציין את המילה טבח, זה היה מתוך רצון להכניס כאן גם את המטען של משהו מאוד מאוד קשה שקרה. להגיד אירועי הטרור, אני לא חושבת שזה יקלע למקום הזה. גישתי היא שנשמור על זה פשוט . זה שם שיש לו משמעות. הרבה יותר חשובה זאת המהות של מה שבתוך החוק, איזה תאגיד יתקיים, מי ישב בו. שוב, אני כן מפצירה בכם לשמור על השם אירועי ה-7 באוקטובר. אני חושבת שעל זה צריך לשמור, שהכותרת פשוטה ונהירה. חוק הנצחת אירועי ה-7 באוקטובר, שמחת תורה. דרך אגב, שמיני עצרת, שמחת תורה, קטונתי ואני אנסה לומר את הדברים בענווה רבה. אני זוכרת שהיו כאן דיונים סועים האם שמחת תורה או 7 באוקטובר, כי יש אנשים שאומרים שה-7 באוקטובר כל כך חרות גם בתודעה הבינלאומית כ-7 באוקטובר. שמיני עצרת, אני לא יודעת לומר אם זה באמת לכאן או לכאן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסוף השם של מלחמת יום כיפור נשאר מלחמת יום כיפור. אנחנו מדינה יהודית. עמדתי האישית היא לקרוא לזה אירועי שמחת תורה, 7 באוקטובר. זו עמדתי האישית אבל לא כל האמת אצלי ואני כאן כדי לשמוע. אני מתחבר למה שאומרת מיכל. אפשר לקרוא לזה זיכרון והנצחה לאירועי שמחת תורה, 7 באוקטובר. להוריד את הכול. לתת משהו כללי ובתוך הצעת החוק, במטרות החוק, כן אפשר להתייחס לטבח ואנחנו אכן נתייחס אליו ונתייחס לגבורה ולהנצחה. להשאיר את הצעת החוק מאוד גלובלית כאשר כולם יודעים מה היה בשמחת תורה ומה היה ב-7 באוקטובר. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> אנחנו תומכים בהצעה שאתה מציע. זה מנכיח את מועד הטבח שקרה בשמחת תורה עם כל המורכבות של שמחה ואסון. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אם אני מבינה נכון את הצעת היושב-ראש: הצעת חוק זיכרון והנצחה לאירועי שמחת תורה, 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מבין שזה גם מה שהציבור רוצה וגם הממשלה מתחברת לזה. אפשר ללכת לכיוון הזה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אחרי השם אנחנו ניגשים לסעיף הראשון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חשבתי שזה מסובך יותר. אני אומר לכם את האמת. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> הסעיף הבא הוא סעיף מאוד חשוב והוא סעיף מטרת החוק. אני אקריא את שני הסעיפים. הסעיף מתוך הצעת החוק הפרטית: פרק א': מטרת החוק 1. מטרת החוק מטרתו של חוק זה זיכרון הטבח והנצחת מעשי הגבורה שאירעו ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (שמחת תורה) – 7 באוקטובר 2023 ובימים הסמוכים לו והנחלתם לדורות, ובכלל זה – (1) שימור הזיכרון הלאומי של מתקפת הטרור הרצחנית, הזוועות, הטבח וחטיפת האזרחים ומשרתי כוחות הביטחון שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו, הלחימה בהם וההתמודדות עימם. (2) הנצחת זכרם של האזרחים ואנשי כוחות ההצלה והרפואה שנרצחו ושל משרתי כוחות הביטחון שנפלו באירועי כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר. (3) תיעוד וזיכרון של סיפורי החטופים, ובכלל זה התמודדותם בשבי האויב, הנצחת זכרם של החטופים שנרצחו בשבי והעמקת המחויבות לשחרור החטופים שנותרו בשבי עד לשחרורם לביתם. אולי נצטרך לעשות תיקון נוסחי. (4) הנצחת מעשי הגבורה וההצלה של אזרחים ומשרתי כוחות הביטחון שחירפו נפשם בקרבות נגד מחבלים מארגון הטרור חמאס ושותפיו, והעלאה על נס של האומץ, החוסן, הגבורה והערבות ההדדית שבאו לידי ביטוי באירועים אלו. (5) הנחלת זיכרון אירועי כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר לציבור בישראל ובעולם. (6) תיעוד, מחקר ושימור של מידע מלא ומהימן על כל אירועי כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר. (7) הנצחת החוסן הלאומי והתקומה הלאומית והאישית של עם ישראל לאחר אירועי כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר, לרבות בנייה מחדש של קהילות ויישובים שנפגעו. זאת הצעת החוק הפרטית. אני קוראת את הצעת החוק הממשלתית: פרק א': מטרות החוק: 1. מטרותיו של חוק זה הן: (1) שימור והנצחה של אירועי ה-7 באוקטובר, שמיני עצרת (בסעיף זה - האירועים ) ובכלל זה כל אלה, והכול לשם חיזוק החוסן הלאומי והלכידות של החברה הישראלי (א) מעשי הגבורה והערבות ההדדית שהתגלו במהלך האירועים. (ב) זכרם, פועלם וגבורתם של כל אלה: (1) אזרחי מדינת ישראל ויושביה שנפלו ונרצחו באכזריות בידי מחבלים מארגוני טרור ועוזריהם באירועים, ואלה ששרדו אותם. (2) היישובים והקהילות שנפגעו באירועים ובכלל זה התמודדותם במהלך האירועים, לצד תקומתם ושיקומם לאחריהם. (3) אזרחי מדינת ישראל ויושביה, חברי כיתות הכוננות וכלל כוחות הביטחון וההצלה שחרפו נפשם בקרבות מול המחבלים מארגוני הטרור ועוזריהם. (4) 252 החטופים והשבויים שנחטפו ונשבו בידי מחבלים מארגוני הטרור ועוזריהם. (2) הקמת רשות הנצחה, זיכרון ומורשת לאירועי השבעה באוקטובר – שמיני עצרת. (3) קביעת יום זיכרון ממלכתי לאירועי השבעה באוקטובר – שמיני עצרת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אולי תאמרי מה הפערים כדי שנדע את הפערים בין לבין. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> יש דברים שהם מאוד בולטים. בסעיף הראשון זה שימור הזיכרון הלאומי של מתקפת הטרור הרצחנית, הזוועות, הטבח וחטיפת האזרחים ומשרתי כוחות הביטחון שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו, הלחימה בהם וההתמודדות עמם. זה בעצם הדבר הראשון. בהצעה הממשלתית זה מוזכר בסעיף (ב)(1) כאשר מדובר על זכרם של אזרחי מדינת ישראל ויושביה שנפלו ונרצחו באכזריות בידי מחבלים. זה האזכור לאירועי הטרור שהיו. הצעת החוק הממשלתית בעצם קובעת כעקרון מנחה שכל השימור וההנצחה של החוק כפוף לשם כך שזה יהיה לשם חיזוק החוסן הלאומי והלכידות של החברה הישראלית. בהצעת החוק הפרטית אין הגבלה כזאת. אני חושבת שהצעת החוק הפרטית יותר מדגישה את התיעוד ההיסטורי, את המידע המלא והמהימן של מה שקרה בפועל באירועים. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> זאת קצת פרשנות. זאת לא הייתה הכוונה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לפרש טקסט זאת פרשנות? << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> זה תלוי איך מציגים את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> האם סעיף (1) במטרות הצעת החוק הממשלתית מגביל אותי בסוף כתאגיד גם להנציח דברים אחרים? << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> בשום פנים ואופן לא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גם אם לצורך העניין אותם תיעודים ואותם דברים שייאספו הם לא בהכרח מחזקים את החוסן. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> לא. לא מגביל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תסביר. אני מבין מהיועצת המשפטית של הוועדה שכך היא מבינה את הדברים. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> זה לא מגביל. כל זה אחרי בחינה של סנטימנט ציבורי, אחרי תהליך שיתוף ציבור ולהבין מה הבית הזה צריך לסמל. כאשר אנחנו באים לבית הזה יש בית אחד שבו כולנו צריכים להתאגד וזה סוג של, אני לא אקרא לזה בית מקדש, של מקום שכולנו נכנסים שם ואנחנו משאירים את הכול בחוץ. כאשר אנחנו נכנסים פנימה, אפשר להוריד את החוסן, אפשר לומר לכידות חברתית – כן. המהות של הבית היא הלכידות. אם יבוא מנכ"ל תאגיד לכאן או לכאן ויאמר שרוצים לבוא – אז כן, זה יגביל אותו. אבל צד התיעוד, השימור ואיסוף - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה אומר שאם בסוף התוצאה תהיה שהתיעודים האלה והפעילויות יביאו לחוסר לכידות בחברה, זה פסול. זו הייתה מטרת הסעיף? << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני חושב שבגדול כמו כל תאגיד ממשלתי, אם הוא יביא לפילוג בחברה – הוא לא טוב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש דברים שמובנים מאליו. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש משהו שקיים בחוקי הנצחה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> יש הרבה דברים בחוק הזה שלא קיימים בחוקי הנצחה וטוב שכך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני ער לחשש ואני אומר בכנות שהחשש קיים לכאן או לכאן. אני יכול להבין מה שאתה אומר אבל אני רוצה להיות בטוח שלא יכולה להיות פרשנות שאי אפשר לאסוף או אי אפשר לעשות פעילויות שבסוף גם אם הן לא מביאות את החוסן – בוא נגיד את זה. שלא יהיה טיוח של ההיסטוריה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> דבר ראשון, חד משמעית לא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אחרי כן אפשר לקחת את זה לכל מיני מקומות חינוכיים של אחדות, של לכידות, של חוסן, זה מבורך וזה טוב. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> דבר ראשון אומר כתשובה חד משמעית – לא. זה לא מגביל. צריך להבדיל כאן, ולדעתי כאן זה משהו מבני בחוק שהוא אחר. מטרות החוק, הצעת החוק הפרטית הטילה דברים בחוק שלכאורה התאגיד צריך לבצע. כאן עשינו הבדלה מאוד ברורה כאשר יש את מטרות החוק כאשר לחוק יש כמה מטרות כמו להנציח את מורשתם וכולי. לא כתוב לנו בחוק התיעוד והמחקר ושימוש במידע כי כל אלה לא מטרות החוק אלא מטרות התאגיד ופעולותיו. לכן אני אומר שברור כאשר אנחנו מדברים על מטרות החוק, מה המטרה של החוק עצמו. לתאגיד יש עוד מטרות וכמובן זה התיעוד, האיסוף, המחקר על כל רבדיו. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> היועץ המשפטי של משרד המורשת. אפשר להוסיף באותו כיוון שהמטרות הן הגדרה כללית. במטרות בדרך כלל לא שמים את כל הפעולות לפרטי פרטים, מה גם שאתה עלול לפספס ולשכוח משהו. כאן יש את הגדרת המטרות הכללית ואחר כך הפעולות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסוף תפקידו של התאגיד לממש את מטרות הצעת החוק. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לכן המטרות הן כלליות. הפעולות מפורטות אחר כך לכל הדברים שמגשימים את אותן מטרות אבל אתה לא צריך מראש להכניס ברשימה הכללית את כל הפעולות ואת כל הסוגים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם בסוף התאגיד דרך האיסוף או דרך פעולות שהוא יעשה שנפרט בהמשך, בסוף תהיה פעילות שתביא לחוסר לכידות או פרשנות. בכוונה אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת. האם אתה חושב שיכולה להיות פרשנות שהתאגיד יהיה מוגבל לפעילות כזו או אחרת שאנחנו מחייבים אותו בהמשך בגלל סעיף 1 שאנחנו קובעים בהצעת החוק הממשלתית? הכול לשם חיזוק החוסן הלאומי והלכידות של החברה הישראלית. אגב, זה מבורך אבל השאלה היא אם זה לא מגביל אותנו אחר כך . << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> יש לנו תרחיש מאוד מאוד קיצוני כדי להגיד שיהיה משהו שמגביל. אם התאגיד יתחיל לארגן הפגנות של שיסוי חלקים בחברה אחד בשני, התשובה תהיה חיובית אבל אלה תרחישים היפותטיים. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> יכול להיות שההנצחה באופן שהתאגיד יממש אותה על פי הסעיף הזה לא תענה על חלקים מהאופן שבו מתבצעת ההנצחה היום. זאת אומרת, אחד הדברים שדיברנו עליהם הרבה בדיוני הוועדה זה שחשוב לתת ביטוי לכולם, גם לקיבוצים, גם להתיישבות וגם לערים. זאת אומרת, להכיל כאן את כולם. אני מניחה שלזה התכוונתם בניסוח אבל אפשר גם לפרש את זה במובן של ההנצחה תהיה לשם החוסן ולשם הלכידות הגם שהיו גם דברים שאינם מעוררי לכידות לא לפני וגם לא במהלך. זאת אומרת, צריך להנכיח אותם. במקום לומר "והכל לשם חיזוק החוסן הלאומי והלכידות בחברה הישראלית" אפשר לומר "תוך ביטוי מגוון של הנרטיבים, האירועים, הביטוי ההיסטורי האובייקטיבי, עבור הלכידות המשותפת" או משהו בסגנון הזה כדי שזה לא יהיה רק לשם הלכידות אלא גם יאפשר את המגוון. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אני חושבת שהיום גם אל מול ועדת חקירה ממלכתית או לא ממלכתית וכל הסוגיות שצצות, כאשר כתוב בנוסח שהמטרה היא לשם החוסן, ההרגשה של מי שאין לו אמון במערכת היא של הנה, מנסים להכתיב איזה אתוס מאוד מסוים. לכן אני חושבת וכל פעם כשאני פוגשת קבוצה חדשה שמגיעה למרחב, אני תמיד חוזרת על מנטרה קבועה שאומרת שהעם שלנו מצווה לזכור ומצווה לבחור בחיים ובתקווה. כך אלפי שנים. לכן לקחת את זה רק למקום של התקווה והבחירה בחיים בלי לתת מקום לזיכרון, אני חושבת שמה שהתאגיד צריך לפעול זה לזיכרון ולחיזוק החוסן הלאומי. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> חד משמעית. אני לחלוטין מסכים. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> במשפט הזה צריך גם לתת את המקום של מה שאירע שצריך להנציח. לי חסר האיזון הזה. לא רק האתוס. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני לחלוטין מסכים. כתבנו כאן במשפט הראשון. כל מה שאת אומרת גם מופיע בסעיפים השניים. אני אסביר את הרציונל. אנחנו מכירים כמה חוקים כאלה, חוקים שבעצם נותנים מטרות מסוימות לתאגיד. המטרות האלה, יכול מנכ"ל של תאגיד לסמן וי מסביב למטרות. לצורך הדוגמה, אם יהיה אתר, אזרחי מדינת ישראל, הנה, עשיתי מסדרון לאזרחי מדינת ישראל, לעשות חדר ליישובים. מקום שנקרא לו פונקציונלי. המטרה היא לא רק שהמקום הזה יהיה פונקציונלי אלא באמת לתת לו מרחב שלנו. אני מסכים לחלוטין שאם משתמע שהזיכרון כאן לא מוזכר, הכול לשם זיכרון, אפילו אני לא יודע אם זה "לשם" ואפשר לדון כאן בניסוח. הנקודה היא לייצר כאן בית. זאת המטרה ואני חושב שזה היה ברוח הדברים כאן ולשם אנחנו רוצים ללכת. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני רוצה לציין שגם בפסקה (7) בהצעת החוק הפרטית מוזכר כאחת ממטרות החוק זה הנצחת החוסן הלאומי והתקומה הלאומית והאישית של עם ישראל לאחר אירועי כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר. בנייה מחדש של קהילות ויישובים שנפגעו. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> מצוין. חבל להגיע עד לשם, לסעיף (7) ואפשר לשים את זה כבר בהתחלה כי זה חלק ממטרות החוק. אגב, לדעתי לקחתי את זה מהחוק שלכם. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> זה לא רק לאומי אלא גם אזרחי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כתוב התקומה הלאומית והאישית. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> האזרחית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כשנגיע לסעיף. תעלו בבקשה את שושי שפיגל ממשרד החינוך. בוקר טוב. << אורח >> שושי שפיגל: << אורח >> שלום לכולם. חשוב לי לציין שמערכת החינוך לגבי כל הנושא של הנצחה כבר שנתיים מציינת את היום הזה באופן מאוד מאוד משמעותי במערכת החינוך, גם החינוך הפורמלי וגם במערכת החינוך הבלתי פורמלי. ממש הוקם מרחב חינוכי מאוד משמעותי שמדבר גם על הטקסים ועל אירועים ועל עבודה בכל אחד מהמקצועות. גם הוצאנו חוזר מנכ"ל שהיום הוא ההוראה לציין את היום הזה. היום הזה גם מצוין במפגשים עם אנשים מעוררי השראה. לאורך כל השנה אנחנו מעודדים באופן מאוד משמעותי נסיעה לעוטף ואלפי בתי ספר מבקרים בעוטף ומבקרים באתרי הנצחה. כל המרכיב הזה, לא רק לדבר על ההנצחה אלא בעצם לפגוש את המתיישבים, לפגוש את הקהילות, לחזק אותן, להתנדב בעוטף, זה שאנחנו רואים אותו כערך מאוד מאוד חשוב שגם ההנצחה תהיה הנצחה פעילה ומשמעותית וגם כמובן להראות את החוסן, ללמוד מגבורת התושבים, ללמוד מגבורת היישובים. זה ערך שבעינינו הוא מאוד מאוד חשוב. אנחנו עושים את זה סביב יום הלוח אבל כמובן אנחנו עושים את זה גם סביב כל השנה. המשפחות שנכנסות לבתי הספר מספרות על יקיריהן. אנחנו בקשר מאוד משמעותי עם נפגעי ה-7 באוקטובר. חשוב לומר גם את הדבר הזה, שאנחנו ממש רוצים שתלמידים יכירו, יהיו במקומות, ישמעו את סיפור ההתיישבות וישאבו כוח מהסיפור הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מציע שבסעיף 1 ניקח את הרישא של סעיף 1 בהצעת החוק הפרטית – מטרתו של חוק זה זיכרון הטבח והנצחת מעשי הגבורה שאירעו ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (שמחת תורה) – באוקטובר 2023, ובימים הסמוכים לו והנחלתם לדורות, ובכלל זה, כל אלה, לשם חיזוק החוסן הלאומי והלכידות של החברה הישראלית. כך אנחנו גם מוסיפים כאן את הזיכרון, גם מזכירים את הטבח עצמו ובסוף גם מתחברים לרצון של הממשלה שהחוק כן ילכד ויחזק את החוסן אבל יוריד את המילה "והכול" כדי בסוף כן לתת איזושהי אפשרות של ביטוי רחב יותר ושיהיה ברור לכולם שבסוף המטרות האלה ייעשו לשם הלכידות והחוסן ולא משנה באיזו צורה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אתה רוצה שנאמר "וחיזוק החוסן הלאומי והלכידות של החברה הישראלית". << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> זה לא כפוף לזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון. הוא חלק. צר לי שבכלל אנחנו צריכים לכתוב את זה בהצעת החוק כי זה משהו שהיה צריך להיות מובן מאליו. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> אולי אפשר להוסיף את המילה "האזרחי". לא רק החוסן הלאומי אלא גם האזרחי של האנשים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אפשרי. אני לא רואה התנגדות למרות שזה מופיע אחר כך בסעיף (7) ושם במקום האישי אפשר לרשום אזרחי. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> זה של הפרטי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יואל, זה בסדר? << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> מה שהיושב-ראש אמר – כן. אני גם מסכים עם מה שאומרת אילת לגבי האזרחי. בהמשך מה שקרה כאן מבחינה אזרחית, זה היה ממש נס לדורות. נס במובן של הרמת דגל. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני אקריא את הרישה. אני לוקחת את שני המשפטים הראשונים בהצעת החוק הפרטית ואז אני מוסיפה עוד ביטוי. אני אקריא אבל אתם בינתיים יכולים להסתכל על הנוסח של הצעת החוק הפרטית. מטרתו של חוק זה זיכרון הטבח והנצחת מעשי הגבורה שאירעו ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (שמחת תורה) – 7 באוקטובר 2023 ובימים הסמוכים לו והנחלתם לדורות וחיזוק החוסן הלאומי ולכידות של החברה הישראלית, ובכלל זה – << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> בלי "לשם". << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כן. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> נראה לי שהיושב-ראש אמר אחרת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אפשר בלי הכול ולהשאיר את ה"לשם חיזוק". << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אם זה "לשם", זאת אומרת שזיכרון הטבח נעשה לשם חיזוק החוסן. אם אנחנו אומרים שהמטרות הן גם לזכור את הטבח וגם לחזק את החוסן הלאומי, אלה שתי מטרות שהן שוות ולא אחת כפופה לשנייה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תחשבו על זה ותחזרו עם תשובה. יואל, לא נחליט עכשיו. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אולי אפשר להציע במקום "לשם" – "מתוך חיזוק החוסן" או משהו מהסוג הזה. משהו יותר רך. אם אני מבין, החשש הוא שכל פעולה תיבחן האם היא אכן מחזקת וכולי. אם זה מתוך, זה עומד ברקע וזה לא מנוגד אבל זה גם לא פעולה לבדוק בפינצטה אם זה הכיוון שלה. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> אנחנו עם העמדה ששמה את שני החלקים שווים אחד לשני ולא שאחד כפוף לשני ועדיין מנכיחה את שניהם ושניהם חשובים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן אני חושב שההצעה של חנן של "מתוך", יכול להיות שפותרת לנו ומצד אחד מרצה את רצון הממשלה שבסוף יהיה לשם לכידות וחוסן עם רצון השני שזה לא יהיה ב-100 אחוזים כפוף אלא באמת הם יהיו שוות זו לזו. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> השאלה אם מבחינה משפטית למילה "מתוך" יש משמעות משפטית שהיא כמו "לשם". << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> זה נשמע מונח קרוב. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> אולי להוסיף "ו" ואז שני החלקים מתקיימים אחד לצד השני. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בואו נשאיר את זה בסוגריים. נתקדם. מקסימום, אם נצטרך, נחזור לזה בדיון הבא ואז נסגור את זה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בפסקה (1) נאמר: (1) שימור הזיכרון הלאומי של מתקפת הטרור הרצחנית, הזוועות, הטבח וחטיפת האזרחים ומשרתי כוחות הביטחון שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו, הלחימה בהם וההתמודדות עימם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בין הממשלתית לפרטית, אני לא רואה הרבה הבדלים אולי חוץ מדברים של נוסח. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> יש דברים שלכאורה הם פשוטים. הנחלת זיכרון אירועי כ"ב בתשרי לציבור בישראל ובעולם, זה לא מטרות חוק. זה תיעוד, מחקר ושימור הן לא מטרות חוק אלא הן באמת פעולות שתאגיד צריך לעשות וזה כתוב בהמשך במטרות התאגיד. לכן יש את מטרות החוק ואת מטרות התאגיד ואלה דברים פשוטים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני חושבת שזו בהחלט יכולה להיות מטרה של חוק. המטרה היא הנחלת הזיכרון של אירועי כ"ב בתשרי. איך עושים את זה? יש לנו בהמשך את תפקידי הרשות: להקים מאגר מידע, לעשות סיורים, לעשות הכשרה. אלו אמצעים אבל הנחלת זיכרון אירועי כ"ב בתשרי, אני רואה את זה כמטרה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> בסוף הלכנו למחלקת נוסח במשרד המשפטים וגם כשאתה רוצה לדבר על חוק, אתה רוצה כמה שיותר לדבר אותו בצורה חוקית, נקרא לזה כך. כל מה שתמיד העירו לנו זה לראות איך אתה מצמצם, כלומר, אתה באמת שם את הדברים במקומם. יכול להיות שזה גם אבל אתה שם את הדברים במקומם ואתה יודע לסווג לפי הכותרות. אני מאוד הזדהיתי גם עם הדבר הזה. יש לנו את מטרות התאגיד שיש לו פעולות ואנחנו מעמיסים עליו פעולות. לדעתי, כמו שאמרתי קודם, אין תאגיד כזה שיכול לעשות כל כך הרבה ואני גם מקווה שלא יהיה תאגיד כזה שיהיה בצורה הזאת. לכן בפעולות שלו ובמטרות של התאגיד אנחנו צריכים לכתוב שם שהוא צריך לתעד. החוק צריך להזכיר את מעשי הטבח, את מעשי הגבורה, את החטופים וכולי. את הפעולות, זה סדר משני. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני חושבת שהנחלת זיכרון לציבור בישראל ובעולם זאת לא פעולה אלא זאת מטרה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> להנחיל זאת פעולה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> למי שלא מכיר את הליכי החקיקה בכנסת, כמובן שגם הנוסח הזה עבר את מחלקת הנוסח המצוינת והמעולה של הכנסת. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> להנחיל זאת פעולה אבל אחריות החוק היא גם לפעול ברמה חינוכית. כמובן שיש הרבה פעולות בתוך זה. אני חושבת שכמשימה, אם אנחנו מחדדים לעצמנו, לא רק התיעוד, לא רק אמירה כוללת שאומרת כחלק מבניית סיפור של עם יהודי אלא גם המטרה היא להפיץ את הסיפור, את התובנות. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני מסכים לחלוטין. אין לי בעיה להשאיר את זה כאן אבל אני אומר שזה עניין של נוסח. לפעמים אנחנו מדברים על הנחלת, אבל מי מנחיל? << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אני יכולה גם לשאול מה זה החוסן הלאומי. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> כשאתה שם את כל המטרות הגדולות, כמו שכבר כתובות כאן, אזרחי מדינת ישראל, היישובים, הנפגעים, אלה נושאי החוק. הנחלה היא פעולה שאחר כך התאגיד או מישהו צריך יהיה לעשות אותה. לכן כאשר כתבנו הנחלת, אנחנו אומרים שהתאגיד הוא המנחיל. זה כתוב בחוק. הפרדנו בין מטרות החוק, כאשר לחוק יש כמה מטרות. הוא גם עושה יום זיכרון, הוא גם מקים תאגיד, הוא הרבה מעבר לפעולות שלו. בגדול אמרנו מה הוא צריך לעשות. הוא צריך לשמר ולהנציח. אחר כך לתאגיד יש כל מיני פעולות שצריך לעשות. התאגיד צריך לתעד, לשמר, להנגיש, להקים אתר, אולי ארכיון. שוב, זה לא קריטי לי. אם אתם חושבים שזה בסדר, בסדר. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> רואים בהצעת החוק הפרטית שלמעשה הרשימה שמופיעה במטרות חוזרת בדרך מאוד דומה בסעיף (4) אחר כך בתפקידים של התאגיד. למעשה זאת חזרה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אבל החזרה היא בדרך של תפקידים. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> את מאבדת את ההבחנה בין מושג של מטרה לבין תפקידים. לכן הצעת החוק הממשלתית לא בכדי היא מפרטת העקרונות, את הדברים הראשיים, את הכותרות, את היעדים והפירוט לפעולות הוא אחר כך בהמשך נמצא בתפקידים של התאגיד. זה מבנה נכון והגיוני שעושה היררכיה וסדר. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> צריך לזכור שהחוק בנוי מכמה דברים. לא רק התאגיד. כאשר אנחנו מדברים על מטרת החוק יש לנו אחר כך נניח גם את הנושא של יום הזיכרון. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> זה נכון. היא הנותנת. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> יום הזיכרון כפוף גם למטרות האלה. אם אנחנו נרשום את זה רק בתפקידי הרשות, פספסנו את זה במטרות החוק. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> את כותבת כותרות. הכותרות כוללות את כל הדברים. הן לא מייחדות לדברים מסוימים. הכותרות הן כלליות ואז את מפרטת. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אם כן, פסקה (1) נשארת כך? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אנחנו נשארים עם פסקה (1) מהצעת החוק הפרטית. (2) הנצחת זכרם של האזרחים ואנשי כוחות ההצלה והרפואה שנרצחו ושל משרתי כוחות הביטחון שנפלו באירועי כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר. אני מניחה שאין לזה התנגדות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רואה שזה מופיע בממשלתית. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> (3) תיעוד וזיכרון של סיפורי החטופים, ובכלל זה התמודדותם בשבי האויב, הנצחת זכרם של החטופים שנרצחו בשבי והעמקת המחויבות לשחרור החטופים שנותרו בשבי עד לשחרורם לביתם. קודם כל, נקווה שבאמת כל החטופים שלנו יוחזרו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אמן. עוד השבוע. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אנחנו קוראים את הפרטית ומתקנים את הפרטית? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו קוראים את שתי ההצעות. בסוף הן ישתלבו. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> ב-(3) נציע איזשהו תיקון לסיפה. אם יש למישהו איזושהי הצעה, נשמח. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> עם המחויבות לשחרור החטופים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כן. בתקווה שהיא לא תהיה רלוונטית. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> מה משמעות התיקון? בינתיים לצערנו היא עוד רלוונטית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מקווה שעד שההצעה תעבור בקריאה שלישית, היא כבר לא יהיה רלוונטית ונתקן. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> כרגע זה רלוונטי. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> לצערנו זה גם לא שחרורם לביתם. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> נעשה איזשהו תיקון. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> החטופים, השבויים שנחטפו ונישבו בידי מחבלים, נתנו שם את המקום. אפשר להוסיף שנחטפו ונרצחו ונישבו בידי המחבלים ארגוני הטרור ועוזריהם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תיעוד בסעיף (4) מהצעת החוק הממשלתית. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> גם העמקת המחויבות. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> כל זה, זה להטיל על מישהו לעשות משהו. כאן אנחנו עוד לא מדברים על התאגיד. אני חושב שכאשר נגיע לסעיף של התאגיד, אולי שם יהיה אפשר להכניס את הדברים. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> ברמת המטרה עדיין הסעיף כאן מסביר יותר נכון את הצרכים של המשפחות. << אורח >> קריאה: << אורח >> המחויבות לפעול. << אורח >> ליאת: << אורח >> אני מארגון התמיכה בחטופים ובמשפחותיהם, עמותת 255. אני חושבת שהנוסח שהוצע במקור של המטרות שמסביר גם את התיעוד והזיכרון עונה לצורך יותר משמעותי של המשפחות. אנחנו רק בסעיף המטרות. אנחנו מחכים לשובו של רן גואילי. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> חד משמעית. כולנו שותפים לציפייה הזאת. << אורח >> ליאת: << אורח >> אם אפשר, אם אין התנגדות, להשאיר את הנוסח הזה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אין לי התנגדות. יכול להיות שאם זה משהו שהוא סימבולי וממש חשוב, אין לי בעיה שזה יהיה. << אורח >> ליאת: << אורח >> למשפחות יש משמעות לנוסח הזה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> גם לנו יש משמעות לנוסח הזה. << אורח >> ליאת: << אורח >> כאשר מדברים על מטרה ושמים את זה בכותרת ולא רק בסעיף הקונקרטי, אני חושבת שיש לזה משמעות עמוקה וסימבולית, כמו שאתה אומר. אם אפשר להשאיר את הנוסח הזה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אין לי התנגדות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נשאיר את זה כך. אני מאמין, סמוך ובטוח שכאשר זה יגיע לקריאה שלישית הסיפה לא תהיה רלוונטית. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בינתיים נתקן את הסיפה ונקווה למחוק אותה. (4) הנצחת מעשי הגבורה וההצלה של אזרחים ומשרתי כוחות הביטחון שחירפו נפשם בקרבות נגד מחבלים מארגון הטרור חמאס ושותפיו, והעלאה על נס של האומץ, החוסן, הגבורה והערבות ההדדית שבאו לידי ביטוי באירועים אלו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש משהו דומה בממשלתית בסעיף 1, אזרחים ישראלים שנחטפו באכזריות בידי מחבלים ארגוני הטרור ועוזריהם באירועים אלו. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני חושבת שאולי (א) בממשלתית יותר עונה. מעשי הגבורה בערבות ההדדית שהתגלו במהלך האירועים. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני חי בשלום עם הנוסח שלכם. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> (5) הנחלת זיכרון אירועי כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר לציבור בישראל ובעולם. הערת קודם שאתה מעדיף שזה לא יהיה במטרות. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> כן. אני לא רואה כאן הבדלים מהותיים. זה לא יותר משמעותי. זה סדר הדברים כדי שלא תהיה חזרה וגם בעתיד לאנשים שיממשו את החוק. בסוף יהיה מנכ"ל תאגיד וזה יהיה תלוי אצלו בחדר ולאור זה הוא ילך. כשהוא יצטרך, הדברים האלה יהיו כתובים לו בצורה ברורה בתפקיד התאגיד שלו, שם זה הנחלת זיכרון אירועי כ"ב בתשרי בארץ ובעולם, תיעוד ומחקר וכולי. כל הדברים האלה יהיו כתובים במטרות התאגיד. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אין לך התנגדות שזה יישאר. זה לא עניין עקרוני? זה עניין ניסוחי? << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> לא רלוונטי. אין לי התנגדות. אני חושב שיותר נכון להשאיר את זה שם. אני לא עורך דין אבל אני יודע שעורכי דין מאוד קנאים לכך שיצאו מסמכים מתוקנים תחת ידם. הייתי רוצה שזה יהיה, יהיה נכון ויהיה מסודר כמו שצריך, יש מטרה ויש תפקיד. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני לא חושבת שזה באותה מידה מופיע אצלכם בתפקידי הרשות. זאת אומרת, הנושא הזה לא מספיק בא לידי ביטוי באותה מידה. (6) תיעוד, מחקר ושימור של מידע מלא ומהימן על כל אירועי כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני דווקא מתחבר לזה. יכול להיות שאנחנו יכולים לחדד את זה שם. זה נראה לי הנחלת תיעוד והנצחה. לגבי סעיף (5), (6) ו-(7), לדעתי יואל צודק. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> סעיף (7) הוא הנצחת החוסן הלאומי והתקומה הלאומית. זה לא בדיוק תפקיד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השאלה אם זה לא חוזר על הסיפה שהבאנו בסעיף (1). << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אם כן, (7) ירד כי כבר הצגנו. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> הממשלתית מוציאה מחוץ לסוגריים. היא נותנת את שלוש המילים "זכרם, פועלם וגבורתם" ואז היא מפרטת. כשחוזרים, זה לא בדיוק אותו הדבר ואז מתחילות שאלות, למה כאן זה זכרם ופועלם ולמה כאן זה גבורתם. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> האם זה לא משהו שאנחנו צריכים להגיד כבר במטרה שזה ברור שאחת המטרות של החוק הזה היא בעצם לשמר ולאסוף את כל המידע המלא והמהימן על החוק. כלומר, השאלה אם זה רק באמת איזשהו אמצעי או איזושהי מטרה שעומדת בפני עצמה. רוצים שמישהו ילך, יתעד ויאסוף את כל העדויות, את כל הסיפורים, את כל הסרטונים, את כל המידע, שיהיה איזשהו מאגר מידע מלא ומקיף. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> משרד המשפטים. אני חושבת שבסופו של דבר לאסוף מידע ולתעד, זה חלק מדרכי פעולה בשביל המטרה של זיכרון והנצחה. המטרה היא זיכרון והנצחה. דרך הפעולה, אחר כך תיעוד, לאסוף וכל הדברים שעושים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אם כן, (6) גם יורד בפרטית. בעצם (5), (6) ו-(7) בפרטית נמחקים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הם נמחקים כאן אבל הם יעברו במקומות אחרים. (7) כבר מופיע בסעיף 1. << אורח >> נתנאל איזק: << אורח >> תקומה. שימו לב לסעיפים (2) ו-(3), הקמת רשות הנצחה וקביעת יום זיכרון ממלכתי שבמטרות החוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה מדבר על הממשלתית? << אורח >> נתנאל איזק: << אורח >> כן. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> על זה אני רוצה לומר משהו. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> דרך אגב, דוד איתנו ב-זום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תפתחו את המיקרופון לדוד, אם הוא ירצה להתייחס. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בהצעת החוק הממשלתית יש לנו את פסקות (2) ו-(3), הקמת רשות הנצחה, זיכרון ומורשת לאירועי ה-7 באוקטובר. (3) – קביעת יום זיכרון ממלכתי. אני חושבת שדוד קיבל את ההערה אבל אם הוא איתנו ב-זום, הוא יוכל לומר את זה בעצמו. אני חושבת שאלו באמת דוגמאות לאמצעים. אלה לא מטרות ולכן אני חושבת שדווקא הקמת רשות הנצחה וקביעת יום זיכרון צריכים להופיע במקומות אחרים בחוק ולאו דווקא בסעיף המטרות כי המטרה היא לא הקמת תאגיד. התאגיד הוא בוודאות אמצעי לממש את מטרות החוק וכך גם קביעת יום זיכרון. הוא לא מטרה בפני עצמה. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> זה משהו שדווקא הרבה פעמים בחוקים בהם מקימים תאגידים סטטוטוריים, זה כן משהו שמופיע. החוק הזה נועד גם להקים תאגיד, אבל אני חושבת שזה לא קריטי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אולי נשמע את דוד. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אין לי משהו חכם במיוחד להוסיף. אתם מיציתם את הדיון הזה, האם זה אמצעי או מטרה. אחרי ששמרית האירה את עיניי, לי נראה שהיא צודקת וזה יותר אמצעי ממטרה. לנו זה לא קריטי כל עוד זה מתיישב עם הנוסחים שבחקיקה וכמו ששמרית אמרה זה מתיישב. מבחינתנו זה בסדר. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אם כן, פסקאות (2) ו-(3) בממשלתית יורדות. בממשלתית בעצם הכול יורד. אנחנו נשארנו עם הנוסח הפרטי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זאת טרמינולוגיה. כדי שהממשלה תרגיש בנוח, הוספנו בפרטית ושינינו קצת בממשלתית. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אנחנו סיימנו את סעיף 1 ועוברים לסעיף 2. סעיף 2 הוא הגדרה. ההגדרה הראשונה שלנו הוא אירוע כ"ב בתשרי - 7 באוקטובר. אנחנו כרגע מדברים על שם האירועים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה לומר לכם שלא חלמתי שאנחנו נגיע היום לסעיף ההגדרות. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אנחנו מתקדמים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לדעתי יש לזה קשר עם השעה המוקדמת בבוקר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא בטוח. הייתי כאן בדיונים בשעות מוקדמות. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אנחנו צריכים להחליט מה שם האירועים. יכול להיות שזה נגזר כבר מהשם של הצעת החוק. קבענו זיכרון והנצחה לאירוע שמחת תורה, 7 באוקטובר. השאלה אם אנחנו אומרים שגם השם של האירועים לאורך כל החוק יהיו אירועי שמחת תורה – 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חושב שצריך להיצמד. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לאותה תבנית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בהצעת החוק הפרטית: פרק ב': הגדרות 2. הגדרות בחוק זה – "אירועי שמחת תורה – 7 באוקטובר - מתקפת הטרור והטבח שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), חג שמחת תורה, ובימים הסמוכים לו בנגב המערבי ובמקומות אחרים, לרבות חטיפתם ומשרתי כוחות הביטחון לרצועת עזה והתמודדותם בתקופת השבי, וכן הלחימה בארגוני הטרור וההתמודדות עם מתקפת הטרור במועד האמור. בהצעת החוק הממשלתית אנחנו קוראים: בחוק זה – "אירועי השבעה באוקטובר – שמיני עצרת – מתקפת הטרור שהחלה ביום שבת, כ"ב בתשרי התשפ"ה (7 באוקטובר 2023), חג שמחת תורה, וכן הלחימה שהתרחשה בעקבותיה בנגב המערבי בימים הסמוכים למתקפה. מה שדומה בין שתי ההגדרות זה ששתיהן מדברות על יום 7 באוקטובר והימים הסמוכים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רואה שההצעה הממשלתית היא יותר מתומצתת. הייתי כן לוקח את הניסוח של הממשלתית אבל מוסיף "לרבות חטיפתם של אזרחים ומשרתי כוחות הביטחון". << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> מקובל. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> אני מבקשת להוסיף במקומות אחרים. אם אני לא טועה, זה נובע מההשפעות שהיו גם במקומות אחרים מחוץ למדינת ישראל כמו הסיפור המצער ששמענו במצרים. אני חושבת שחשוב להנכיח גם את התופעות שיש למתקפה עצמה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שני שינויים. כיוון שהורדנו את הנושא של הטבח מהכותרת ואמרתי שאני רוצה שכן יופיע בהצעת החוק, אנחנו לוקחים את הנוסח של הממשלתית אבל נשנה. במקום "מתקפת הטרור שהחלה" נרשום "מתקפת הטרור הרצחנית והטבח שהחלה" וכולי וכולי. בסוף נוסיף כמו שאמרתי "לרבות חטיפתם של אזרחים ומשרתי כוחות הביטחון". את הסיפה של סעיף 2. בדיון הייתה אשתו של אלון והבטחתי לה שאנחנו נכניס גם בהגדרות כך שהמקרה של בעלה ייכלל. אני רוצה שכבר כאן בסעיף ההגדרה ייאמר גם פעילויות שהיו בעולם באותם ימים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> הממשלתית אומרת: "בעקבותיה בנגב המערבי. אנחנו רוצים גם למקומות אחרים בישראל שהם לא הנגב המערבי וגם מקומות מחוץ לישראל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השאלה אם מקומות אחרים כולל גם את העולם. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא. הייתי אומרת את זה במפורש. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> לא נראה לי שהיה בעולם, חוץ מהמקרה הזה. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> לא. מה שהיה זה המקרה הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השאלה היא אם נרשום במקומות אחרים זה יכלול גם את העולם? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא כל כך ברור. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> על פניו כשאומרים מקומות אחרים זה אמור לכלול את כל מה שמבחוץ. לכן לא אמורה להיות בעיה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני לא בטוחה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זאת כבר פרשנות משפטית. ניתן לכם להחליט. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> "הלחימה שהתרחשה בנגב המערבי בימים הסמוכים למתקפה". אגב, גם לשיטת הממשלה זה לא רק בנגב המערבי. אני מוסיפה: "ובמקומות נוספים בארץ ובעולם". << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אולי תקריאי לנו את כל הסעיף. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לפני כן אני רוצה לשאול. רצית שאני אקח מהפרטי וגם את הנושא של החטיפה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון, לרבות חטיפתם של אזרחים ומשרתי כוחות הביטחון לרצועת עזה והתמודדותם בתקופת השבי ולחימה בארגוני הטרור מתקפת הטרור במועד האמור. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני מקריאה: "מתקפת הטרור הרצחנית והטבח שהחלה ביום שבת, כ"ב בתשרי התשפ"ה, 7 באוקטובר 2023, חג שמחת תורה, וכן הלחימה שהתרחשה בעקבותיה בנגב המערבי ובמקומות נוספים בארץ ובעולם בימים הסמוכים למתקפה, לרבות חטיפתם של אזרחים ומשרתי כוחות הביטחון לרצועת עזה והתמודדותם בתקופת השבי". << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. וכן לחימה. הלחימה שהתרחשה בעקבותיה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כבר יש לנו את "וכן לחימה". << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> מה עם העובדה שנרצחו 46 בתוך השבי? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> התמודדותם בתקופת השבי ו-. בסדר גמור. נרשום בהערה שאנחנו צריכים להתייחס גם לזה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני ממשיכה לקרוא מההצעה הפרטית: "הארכיון" – ארכיון הרשות כמשמעותו בסעיף 29. "אתר הנצחה וזיכרון לאומי" – כמשמעותו בסעיף 26. "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. "חוק מבקר המדינה" – חוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב). "חוק שיקום נרחב לחבל התקומה" – חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע לישובים הסמוכים אליו, התשפ"ה-2025. "חייל" – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. "כבאי" – כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012. "מוזיאון" – כשמעותו בסעיף 27. "מועצה" – המועצה שהוקמה לפי סעיף 7. "מינהלת תקומה" – כהגדרתה בחוק שיקום נרחב לחבל התקומה. "מנהל הרשות" – המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי סעיף 21. "משרתי כוחות הביטחון" – חיילים, שוטרים, סוהרים, כבאים, חברי כיתות כוננות ומשרתי שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. "סוהר" – כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב-1971. "הרשות" – רשות הזיכרון שהוקמה לפי סעיף 4. "שוטר" – כהגדרתו בפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א-1971. אני תוהה אם יש צורך לקרוא גם את כל ההגדרות בהצעה הממשלתית. אני רואה שלא מופיעה ההגדרה "הנגב המערבי". << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> יש גם הגדרה של "שטחי ישובים". << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> יש גם פער אל מול ההגדרה של כוחות הביטחון וההצלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. שמתי לב לזה. כאן זה 2012 ואצלכם זה 2020. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> ההגדרה של כוחות הביטחון וההצלה בהצעה הממשלתית היא כהגדרתם בחוק איסור אפליה. בחוק איסור אפליה יש רשימה שכוללת לצורך העניין את מד"א וכאן אין את מד"א. שם היא לא כוללת את שירות הביטחון הכללי ואת המוסד וכאן המוסד כן נכלל. באופן כללי ההגדרה של משרתי כוחות הביטחון היא לא הגדרה סטנדרטית. כלומר, אצלנו משרתי כוחות הביטחון באגף משפחות נתפסים בצורה מסוימת שלא כוללת כאן את כל התפקידים. אולי שווה לתת עוד מחשבה לגבי ההגדרה של מי הם כוחות הביטחון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אומר באופן גורף. אני חושב שכולם צריכים להיכלל. צריך למצוא את הנוסח לשלב בין הממשלתית לפרטית כך שכולם יהיו בפנים. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אולי אפשר לרשום כוחות הביטחון וההצלה ואז אין בעיה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כאשר דיברנו על מטרות החוק אמרנו הנצחת זכרם של האזרחים ואנשי כוחות ההצלה והרפואה. בכוונה לא נכנסתי לכל ההגדרות של כוחות ההצלה והרפואה. אני יודעת שיש שם הגדרה שכוללת גם את מד"א אבל מכיוון שיש עוד הרבה מאוד גורמי הצלה ורפואה שכנראה פעלו באותו יום שם ולא הייתי רוצה להיכנס סביב החוק הזה לנבכי הדקויות של איחוד הצלה או גורמים אחרים, לכן אני מעדיפה לא להגדיר ולומר באופן כללי כוחות ההצלה והרפואה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חושש שתהיה פרשנות אחרת לרעת מד"א או מישהו אחר. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא. לא הכנסתי אף אחד. אני לא הכנסתי בהגדרה את מד"א או מישהו אחר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השאלה אם לא כדאי שכן נגדיר ונרשום כולם כולל כולם. כל מי שפעל. << אורח >> קריאה: << אורח >> הרפואה זה מד"א וההצלה זה כב"ה? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא. קודם כל, משרתי כוחות הביטחון, כב"ה נכנסים בפנים והגדרנו אותם במפורש – סוהרים, כבאים, כולם נכנסים בהגדרה של משרתי כוחות הביטחון. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> משרתי כוחות הביטחון הם בדרך כלל אוכלוסיות שאין להן ועד עובדים ויש כאן כל מיני דקויות. לצורך העניין ללוחמי האש יש ועד עובדים וזה כן יכול אולי להתממשק לא טוב עם חוקים אחרים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בעיקרון זאת הגדרה שנעשתה בתיאום מלא עם משרד הביטחון, עם הייעוץ המשפטי של אגף משפחות, אבל אם יש לכם הערות נוספות, אנחנו נשמח לקבל אותן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בואו נחליט שהקו המנחה הוא שכולם צריכים להיכלל בפנים. נמצא את הנוסח הנכון כדי שאף אחד לא ייפול בין הכיסאות. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אם כן, צריך להיעשות תיאום ההגדרות של כוחות הביטחון וההצלה. הנוסח הממשלתי הוא בעצם גרסה קודמת שהופיעה אצלנו בחוק. אנחנו בהתחלה לקחנו את הנוסח משם ואחר כך החלטנו לשנות אותו, אחרי תיאום עם משרד הביטחון אבל אם יש לכם הערות נוספות – בשמחה נקבל אותן כדי שנדייק כאן. התחלתי לומר שאנחנו צריכים לקרוא את ההגדרה הנגב המערבי וגם המרחב הציבורי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ושטחי היישובים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> נכון. "המרחב הציבורי" – הנגב המערבי למעט שטחי היישובים שבו . "הנגב המערבי" – שטחי היישובים והשטחים המצויים בשטח השיפוט של הרשויות המקומיות אופקים, נתיבות, שדרות והמועצות האזוריות אשכול, מרחבים, שדות נגב, שער הנגב, חוף אשקלון. "שטחי היישובים" – היישובים בנגב המערבי לרבות שטחים צמודים שהוחכרו להם בחכירה לדורות מאת רשות מקרקעי ישראל". << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לגבי השר, אצלנו מוגדר ראש הממשלה? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כן. לגבי השר, כבר הקראנו שזה ראש הממשלה וזה אותו הדבר בשתי ההצעות. לא הגדרנו את השר אלא פשוט אמרנו ראש הממשלה. בכל מקום בחוק כתבנו ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יואל, האם חשוב לכם שנוסיף הגדרה של השר וזה יהיה ראש הממשלה או שפשוט לאורך כל הצעת החוק נשנה וכל פעם במקום השר יהיה רשום ראש הממשלה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> בדרך כלל מה שנהוג בחוקים זה "השר". << אורח >> איילת סלע: << אורח >> אולי יום אחד זה יהיה השר. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> נוסיף הגדרה: "השר" - ראש הממשלה. זה חסר משמעות. זה טכני לחלוטין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עד כאן זה בסדר? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> פרק ג': יום זיכרון ממלכתי לטבח ולגבורה באירועי כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר אנחנו נתאים את השם. אמרנו שהשם יהיה אירועי שמחת תורה – 7 באוקטובר. השאלה אם אנחנו רוצים לקרוא לזה יום זיכרון ממלכתי לטבח ולגבורה באירועי כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר או השם של החוק בהצעת החוק הממשלתית שהוא יום זיכרון ממלכתי לאירועי ה-7 באוקטובר, שמיני עצרת. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> לדעתנו זה צריך להמשיך את הכותרת כך שתהיה אחידות. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> להפך. אמרנו שלא נציין את זה בשם של הכותרת אבל נציין את זה בתוך החוק. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> נציין את זה בסעיפים, כמו שהזכרנו בסעיפים שנמנו לעיל, בהתחלה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> יש כאן משהו משמעותי. זה לא עניין של ציון של הטבח. זה יהיה השם של יום הזיכרון. זה לא נוסח של כותרת. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני אומר שזה יום הזיכרון לאירועי שמחת תורה – 7 באוקטובר, כמו שכתוב בתחילת החוק. מה שאמרנו בהמשך זה מה שבעצם כתבתם, שימור הזיכרון הלאומי של מתקפת הטרור הרצחנית, הזוועות, הטבח וחטיפת האזרחים וזה כמובן נכלל ומופיע בתוך החוק. קצר וקולע, כמו שאמרה מיכל, אנחנו בעד זה. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אנחנו גם רוצים להתייחס הטקסים וברשותכם הדס תתייחס. << אורח >> הדס מזרחי מנשה: << אורח >> ראש היחידה לטקסים באגף משפחות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברשותך, רגע. נסגור קודם את הסיפור הזה של שם יום הזיכרון הממלכתי ונתקדם. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> מה המשמעות של פרק? השם? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> זה לא רק השם של הפרק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בגדול אין משמעות. כשיקראו ליום הממלכתי, יקראו אותו בשם הזה. השאלה אם אנחנו רוצים להתחיל להרחיב את השם או כמו שאמרה מיכל קודם לנסות להצטמצם ולהיצמד לשם של הצעת החוק. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> בשם הרחב הוא מצומצם אבל יש משמעות לתת לו ביטוי לטבח וגבורה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> זה בעצם השם הרשמי של היום הזה כמו שיש לנו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה ואת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה. יש שמות רשמיים של הימים המקבילים. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> גם הגבורה, כאשר דיברו בשואה והגבורה, חיפשו את הגבורה והביאו גבורה אחת. כמו שאמרתי, בעבודת מטה שנעשתה נעשתה גם עבודת מחקר רצינית עם תאגידים שאנחנו מכירים בארץ ובעולם. כלומר, תשעה מקרים בעולם. בנקודה הזאת של גבורה, הסבירו לנו אז שעם הזמן זה הלך והתהווה ומצאו את הגבורה היחידה לכאורה שהייתה במרד גטו ורשה. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> המדינה בהתחלה לא רצתה בכלל להנציח את השואה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> נכון. ברור שהייתה דרך. אני בעד להשאיר את זה. אנחנו חושבים שיום הזיכרון הוא ממלכתי. אני חושב שה-7 באוקטובר אומר הכול. 7 באוקטובר זה כמו 11 בספטמבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חוזר על מה שאמרתי בתחילת הדיון ועכשיו שמרית הזכירה לי את זה. אתה ואני שומעים 7 באוקטובר, שומעים שמחת תורה, אנחנו נכנסים לכוננות ומבינים שהיה טבח. הילדים שלנו, אולי הגדולים כן אבל הקטנים, הצאצאים והנכדים, לא בהכרח ידעו שהיה טבח. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> מה נאמר על ה-11 ספטמבר בארצות הברית? << אורח >> איילת סלע: << אורח >> אני לא יודעת מה הילדים שלי יודעים על 11 ספטמבר. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> לא הילדים שלנו. שלהם. << אורח >> קריאה: << אורח >> לשם כך יש את יום הזיכרון. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> נכון. יום הזיכרון לאירועי שמחת תורה – 7 באוקטובר. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני חושב שהנוסח הקצר יותר מתאים. אנשים בסוף קוראים לזה בשפה המדוברת. בסוף אנשים ייקחו את הביטוי הקצר וכך הם יקראו. אם אתה מתחיל לעשות שם ארוך, אנשים יבחרו מה שנוח להם מתוך זה ואולי זה לא משהו שאנחנו רוצים. גם יום השואה שנקרא יום השואה והגבורה, כולם קוראים לו יום השואה. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה, בטרמינולוגיה נקרא יום הזיכרון. בסוף השפה בוחרת לעצמה משפט מקוצר, מעבר למשפט הארוך ולכן לדעתי צריך לצמצם את השם. לדעתי צריך להישאר יום הזיכרון הממלכתי אבל אפשר להשאיר את זה פתוח לדיונים הבאים. לדעתי כדאי לסגור את זה ביום הזיכרון הממלכתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מצד שני כשאתה מדבר על אירועי ה-7 באוקטובר, אתה מדבר על כלל האירועים. אתה גם לא מפרט. יש אירועי גבורה, יש את הטבח וכולי. זאת אומרת, זה הרבה יותר רחב. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> נכון. לכן אני לא מזכיר שם גבורה. אני אומר שמחת תורה. אירועי 7 באוקטובר כולל הכול. דרך אגב, זה גם כתוב בהגדרות החוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> האמת היא שאני נוטה להסכים עם יואל. שוב, חשוב לי שלא לטייח ואמרתי את זה. הטבח היה ואנחנו נזכיר אותו גם במטרות, גם בהגדרות, גם בתפקידים, גם בפעולות. בכותרת, אני מסכים עם זה שבסוף האזרח בוחר לעצמו משהו קצר וקולע. יום זיכרון ממלכתי, 7 באוקטובר, שמחת תורה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני מבינה שההחלטה היא יום זיכרון ממלכתי לאירועי שמחת תורה – 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. אני רק אגיד שאם אחר כך יהיו התפתחויות, נשמע במשך הדיון שיבואו אזרחים וייתנו איזושהי הערה חכמה, אנחנו פתוחים. לא כל החכמה אצלנו. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בסדר. אם כן, זה שם החוק. אני חושבת שבגדול אין הבדלים משמעותיים בין ההצעה הפרטית לממשלתית. ההצעות הן די דומות. אני תכף אקריא ואציין דברים שלא נמצאים בהצעת החוק הממשלתית. 3. יום זיכרון ממלכתי (א) מדי שנה, ביום כ"ד בתשרי, יקוים יום זיכרון ממלכתי לאירועי שמחת תורה - 7 באוקטובר (להלן – יום הזיכרון) להתייחסות עם זכר הנופלים והנספים ולהוקרת גבורתם של האזרחים של משרתי כוחות הביטחון ושל אנשי כוחות ההצלה והרפואה שסיכנו את נפשם לשם הצלת חיים. אנחנו עכשיו נוגעים בסוגייה הבוערת שלא חשבתי שניגע בה היום. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> איפה מופיע הטבח? אם כל פעם שאנחנו מזכירים אנחנו לא מזכירים כי אנחנו אומרים את אותו שם, מתי אנחנו אומרים טבח? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תיקונו לכל אורך הדרך. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> אם תיקנו, מתי זה יופיע? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסעיף המטרות לצורך העניין, בממשלתית לא הופיעה מתקפת הטרור הרצחנית והטבח והוספנו את זה וכך נעשה במשך כל הצעת החוק. גם בסעיף המטרות. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> גם בסעיף 1 הוספנו בפסקה (1) שימור הזיכרון הלאומי של מתקפת הטרור הרצחנית, הזוועות, הטבח וחטפת האזרחים. זה משהו שלא הופיע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מופיע גם במטרות, גם בהגדרת הצעת החוק וכך נעשה במשך כל ההצעה. אני אומר שוב שזה טכני, מה ייתפס ואיך בסוף האזרח הקטן יקרא לזה. אני כן מתחבר לעמדה של יואל, גם חנן התחבר לעמדתו זאת וכך גם משרד הביטחון. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> "מדי שנה, ביום כ"ד בתשרי, יקוים יום זיכרון ממלכתי לאירועי שמחת תורה - 7 באוקטובר" - כמו שציינת, יש כאן נקודה שנדונה באריכות במהלך הדיונים לקריאה ראשונה שהיא התאריך. מהבחינה הזאת שלי הצעות החוק, הפרטית והממשלתית, הן זהות ונוקבות בתאריך כ"ד בתשרי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה לומר משהו קצר וכמובן אחר כך נשמע את כולם. יש לי דעה ואמרתי את זה גם בשם הצעת החוק. אני חושב שבסוף כמדינה יהודית חשוב שאנחנו נזכיר את התאריך היהודי. יחד עם זאת אני לא מזלזל ואני גם ער למציאות ש-7 באוקטובר תפס גם בארץ וגם בעולם וכשאתה מדבר על 7 באוקטובר ברור לעולם איזה 7 באוקטובר. במקביל ביקשתי לבדוק מתי יוצא 7 באוקטובר בעשור הקרוב. ברוב השנים הוא יוצא בתאריך שכנראה יצטרך להידחות כי או שהוא נופל ביום כיפור עצמו או שהוא נופל בחול המועד או שהוא נופל בשבת. לכן אני לא יודע אם יש משמעות כאשר אנחנו מדברים על יום ממלכתי שכנראה בכל מקרה יידחה בגלל שהתאריך במציאות לא נופל בתאריך שתהיה אפשרות לקיים יום ממלכתי. אני כן חושב שכדאי להיצמד לתאריך העברי. יחד עם זאת אנחנו נצטרך לראות אחר כך בסעיפים הבאים איך אנחנו נותנים לתאגיד אפשרות לעשות איזושהי פעילות ב-7 באוקובר עצמו ולא משנה אם זה בארץ וכמובן גם בעולם. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> בדיוק. גם דיברנו עם השותפים. התאגיד יכול לעשות טקסים. יש את הטקס הממלכתי אותו מארגן מערך הטקסים הממלכתיים מטעם המדינה וכולנו מכירים את זה. התאגיד יכול לפעול ונתנו לו את החירות לעשות מה שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה וכמובן לארגן את הטקסים. אם הייתי מנכ"ל התאגיד ברור שהייתי לוקח את היום הזה ועושה איתו משהו. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה דיברת על איזשהו סעיף פורש שמדבר על זה או שיואל אומר שבעצם זאת החירות שלהם והם יעשו כטוב בעיניהם? אתה רוצה להוסיף סעיף שאומר במפורש שהם יכולים לקיים? << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> לתת לו את האפשרות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין לי בעיה לא לכתוב אבל שיהיה ברור שהם יכולים. אם יכולה להיות פרשנות שהם לא יכולים, אז כן, אנחנו נצטרך לכתוב. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> אני רוצה להגיד גם שבפועל בחיים עצמם, גם השנה כאשר זה התקיים במהלך סוכות, קיבוצים, כולם עשו משהו ב-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין בעיה שהם יעשו. אני מדבר על היום הממלכתי עצמו. היום הממלכתי, מדינת ישראל כמדינת ישראל לא תוכל לעשות יום ממלכתי בשבת או ביום כיפור. אני אתן לכם דוגמאות. בשנת 2026 זה נופל ב-כ"ו בתשרי, בשנת 2027 זה נופל ב-ו' תשרי וזה בסדר. בשנת 2028 זה נופל בשבת, ב-ז' תשרי. בשנת 2029 זה נופל ב-כ"ו בתשרי, אני לא יודע איזה יום זה אבל ב-2030 זה נופל ב-י' בתשרי, ביום כיפור. בשנת 2031 זה נופל ב-כ' בתשרי, בחול המועד סוכות. בשנת 2032, נופל ביום חמישי. בשנת 2033 נופל בערב סוכות, ביום ששי. בשנת 2034 נופל ביום שבת. לכן אני אומר שהם התאריך יידחה, בואו נלך על תאריך. אמרתי את עמדתי. לא אמרתי שהיא קובעת למרות שיש לה משקל. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> אני חושבת שמכיוון שבחרנו בכותרת החוק לקרוא לזה שמחת תורה, כן להישאר עם התאריך המקורי שברור שהוא יזוז. זאת אומרת, המשמעות היא דווקא כן ללכת עם התיאור העובדתי של האירועים על אף שברור לנו שזה אף פעם לא יתקיים. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אף פעם לא עשינו את זה. גם כאשר אתה רוצה לייצר יום זיכרון, אתה קובע אותו בחוק. אתה לא קובע אותו בתאריך שאתה לא יכול לקיים אותו. את טקס האזכרה ליום כיפור עשינו ב-י"א וזה כתוב כך. אתה לא כותב מה שאתה לא יכול לעשות. גם כ"ד כתבנו כי זה לא כ"ג. שוב, זו החלטת ממשלה שהייתה. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> אני מבינה. אני מקבלת את מה שאתה אומר אבל אני לא בטוחה שמהנוסח כרגע משתמע שניתן לקיים גם אירועים ב-7 באוקטובר. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> זה ברור. זה למטרות התאגיד. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני לא יכולה להגיד שזה ברור. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אנחנו עכשיו מדברים על יום הזיכרון הממלכתי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> ברגע שקבעת יום זיכרון ממלכתי, זה לא ברור שהתאגיד יכול לציין אותו ביום אחר. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> בתאגיד נדאג שזה יהיה כתוב שאפשר בכל יום. לא צריך להגיד מתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> כל עוד האפשרות קיימת, זה בסדר. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> היא קיימת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נרשום את זה כהערה. אגב, חשוב שזאת תהיה גם אפשרות בארץ ובעולם. אני לא רוצה שיהיה מצב שמשרד התפוצות רוצה להעביר תקציב לעשות איזושהי פעילות במדינה כלשהי בעולם סביב ה-7 באוקטובר ויבוא איזה חכמולוג ויגיד לו שלפי הפרשנות שקיימת אי אפשר. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> אפשר להתייחס לדברי ההסבר? יש פער גם בדברי ההסבר. אולי זה פחות מהותי מלשון החוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בקריאה שלישית אין דברי הסבר, כך שזה לא רלוונטי. דברי ההסבר כן רלוונטיים לדיון עצמו ואם את רואה משהו בדברי ההסבר שאת רוצה שנתייחס עכשיו, בבקשה. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> כן. אני חושבת שבהצעת החוק הפרטית יש פירוט של האירועים בצורה תמציתית והמשמעות שלהם ובהצעת החוק הממשלתית בעיניי זה חסר. כתוב אירועי ה-7 באוקטובר אבל לא כתוב מה היה ואני חושבת שכן אפשר לשלב כאן מתוך הצעת החוק הפרטית ולהוסיף. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השאלה איפה משלבים את זה בסעיפים עצמם. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בסעיפים עצמם, אני חושבת שהשארנו גם בפסקה (1) את הנושא של מתקפת הטרור הרצחנית, הזוועות, הטבח וחטיפת האזרחים, הלחימה וההתמודדות. זה נמצא בפסקה בסעיף 1(1) בתוך הצעת החוק הפרטית שהיא נשארת. גם בהגדרה של אירועי שמחת תורה – 7 באוקטובר הוספנו ויש לנו את מתקפת הטרור הרצחנית והטבח. דברי ההסבר נשארים כפי שהם ואנחנו בעצם לא כותבים אותם מחדש. הם לא מתפרסמים שוב. דברי הסבר של הצעת החוק של הכנסת עומדים בעינם. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> אבל כאשר ממזגים את ההצעות? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אנחנו לא כותבים מחדש את דברי ההסבר. הם לא מתפרסמים בשנית. מה שהכנסת פרסמה, זה נשאר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בקריאה שלישית יש את החוק עצמו בלבד וזה מה שמפורסם. מי שרוצה להסתכל בדברי ההסבר, יצטרך להסתכל מה שהיה בקריאה ראשונה אבל אין לזה משמעות לגבי החוק עצמו. דברי ההסבר מחייבים אותנו כוועדה בעת הדיון כאן לדון בדברים שמופיעים בדברי ההסבר ולהתייחס אליהם כדי להכניס אותם בסעיפים בצורה כזו או אחרת. לכן שאלתי אותך אם את רואה משהו מסוים בדברי ההסבר שבתוך הסעיפים לא מקבלים ביטוי, כמובן שאנחנו כאן לדון בכך. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> זה הדבר שהיה מאוד בולט. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני כן אומר שאם את רואה במקום כלשהו שזה חסר בתוך החוק, את יכולה כמובן לציין את זה. התחלנו להקריא את סעיף 3. דיברנו על הרשות שהיא יכולה לקיים אירועי זיכרון. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> את רוצה לקרוא את כל הסעיפים ואז נחזור לזה? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני רק רושמת כדי לא לשכוח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רק אומר שכאן כן הייתי מחליף וכן הייתי קורא את ההצעה הממשלתית. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> ביום הזיכרון? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. אני חושב שזה מתומצת יותר. אם אנחנו נראה שיש דברים שמופיעים בהצעה הפרטית ולא מופיעים בהצעה הממשלתית, נוסיף אותם כאן. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> (א) כ"ד בתשרי יום זיכרון ממלכתי לאירועי שמחת תורה – ה-7 באוקטובר ויחולו לגביו הוראות אלה: (1) יתקיימו בו טקסי זיכרון ממלכתיים. (2) הוא יצוין במוסדות המדינה ובכלל זה, בתחנות משטרת ישראל, במיתקני שירות בתי הסוהר, במחנות צה"ל ובמוסדות החינוך (בפסקה זו – המוסדות), כפי שיחליטו השרים האחראיים על המוסדות בהלימה למטרות חוק זה ולמטרות הרשות. (3) הדגלים במוסדות המדינה, בתחנות משטרת ישראל, במיתקני שירות בתי הסוהר ובמחנות צה"ל יורדו לחצי התורן. (4) תוכניות השידורים ברדיו ובטלוויזיה בטאו את אופיו וייחודו של יום הזיכרון. (5) הרשות תקיים בו אירועי זיכרון לזכרם ולמורשתם של הנופלים והנרצחים, לסיפורם של החטופים, השבויים והשבים ולגילויי הגבורה והערבות ההדדית. (6) הכנסת תקיים דיון מיוחד לציונו במליאת הכנסת או במועד סמוך לו כפי שיקב יושב-ראש הכנסת, וועדות הכנסת הרלוונטיות יקיימו דיונים לציונו. (ב) חל כ"ד בתשרי ביום ששי או שבת, יצוין יום הזיכרון ביום ראשון שלאחריו. אם אני יכולה לציין מה לא נמצא, הרי שבהצעת החוק הפרטית בסעיף 3(א) יש סיפה שאומרת שיום הזיכרון הממלכתי ייוחד "להתייחדות עם זכר הנופלים והנספים ולהוקרת גבורתם של האזרחים, של משרתי כוחות הביטחון ושל אנשי כוחות ההצלה והרפואה שסיכנו את נפשם לשם הצלת חיים". לא חובה להכליל את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה ברור מאליו. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> זה נובע ממטרות החוק. << אורח >> הדס מזרחי מנשה: << אורח >> אני מבקשת להתייחס לנושא הטקסים. אני ראש היחידה לטקסים באגף משפחות, הנצחה ומורשת. אני אתייחס לאופן עריכת הטקסים לחללי צה"ל וכוחות הביטחון. למעשה בהחלטת ממשלה בנושא הטקסים מוגדר אחת לעשור טקס ממלכתי לציון חללי מלחמה, לכל אחת ממלחמות ישראל, ובנוסף בכל שנה האגף עורך טקס שהוא טקס ממלכתי לאותה מלחמה, לכל אחת מהמלחמות, לחללי המערכה. כלומר, בכל השנה טקס שהוא אינו ממלכתי ופעם בעשור טקס ממלכתי. אנחנו למעשה פועלים למול כל המלחמות על פי עקרון השוויון והאחידות ולכן למעשה מצב כזה שאנחנו אומרים טקס ממלכתי בכל שנה עלול ליצור איזשהו פער אל מול יתר המלחמות האחרות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אחדד את זה. אנחנו לא עושים טקס ממלכתי למלחמת "חרבות באזל", ואמרנו את זה במשך הדיונים בין הטרומית לבין הראשונה. אנחנו עושים לאירועים של ה-7 באוקטובר והימים הסמוכים לו, שלושה-ארבעה ימים ראשונים בהם היה כאוס והיינו מופתעים. אחר כך מלחמת "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" ממשיכים בהגדרה הרגילה. הם לא קשורים להצעת החוק. הם חשובים והם ימשיכו בתהליך הרגיל שאתם עושים עד היום. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> זה מניח את דעתכם? << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> כן. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> יש עוד הערות? << אורח >> איילת סלע: << אורח >> הייתי רוצה שוב לומר בשם משפחות הנרצחים בשבי לומר שצריך למצוא דרך להכניס את החטופים שנרצחו בשבי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> את אומרת להוסיף בסעיף 3(א)(5) החטופים שנרצחי בשבי. << אורח >> קריאה: << אורח >> הכלואים והנרצחים. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> לא. הם נרצחו בשבי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש כאן רגישויות כי יש כאלה שלא נרצחו אלא נפלו בשוגג. נשב בינינו וננסה למצוא את הנוסח המתאים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אנחנו מגיעים לסעיף 4. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את יום הזיכרון סיימנו. נכון? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לכאורה כן. נתחיל לקרוא את שתי ההצעות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רשמתי לעצמי גם כאן, בסעיף (5), להתייחס לשבויים שנרצחו. כאמור, אנחנו נמצא את הנוסח המתאים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני עוברת לרשות הנצחה, זיכרון ומורשת כאשר בהצעת החוק הפרטית היא נקראת רשות זיכרון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה עומד מאחורי המילה "מורשת" שהוספתם? << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> מורשה. במקום הנחלה. יש הנצחה, זיכרון ומורשת. אפשר לדבר על זה הרבה. הנצחה זה לקחת את הדבר ולהפוך אותו לנצחי. זיכרון הוא איזשהו טריגר שמעורר באדם לזכור. מורשת זה להנחיל ולהשריש את הסיפור בדורות הבאים. אלה שלושת הממדים ואלה ממדים שונים שהם כוללים את כל הדברים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש לזה משמעות בסעיפים הבאים? יש סעיפים שהם להנצחה, סעיפים לזיכרון וסעיפים למורשת? << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> לא. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> פרק ד': רשות הנצחה, זיכרון ומורשת 4. הקמת רשות הנצחה, זיכרון ומורשת ותפקידיה מוקמת בזה רשות הנצחה, זיכרון ומורשת לאירועי שמחת תורה – 7 באוקטובר. בהצעת החוק הפרטית כתוב "משכנה יהיה במרחב היישובים והשטחים בנגב המערבי שבהם התרחשו אירועי כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר". בממשלתי כתוב "אשר תפעל בהתאם למטרות החוק". << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כאן צריך לשנות? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני אשנה את זה בהתאמה. בכל מקום אני אקרא לזה אירועי שמחת תורה – 7 באוקטובר. אני אולי לא אקריא את זה במדויק אבל נביא את זה לדיון הבא לפי השם החדש שקבענו. אם כן, יש כאן שתי נקודות. האחת היא המשכן של הרשות הזאת. יש חוקים בהם אנחנו אומרים במפורש היכן צריכים לשכון הרשות או התאגיד או איזשהו גוף שהקמנו. תכף נתייחס לסיפה הנוספת שמופיעה בהצעה הממשלתית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מופיע בממשלתית. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> זה מופיע בממשלתית אלא שיש הבדל. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני רוצה שיהיה ברור. אתה מדבר על אתר ההנצחה שיהיה בנגב המערבי וזה משהו אחר. אנחנו מדברים על הרשות עצמה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> המשרדים שלה. היכן המשרדים שלה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא להגיד שזה רשום בהצעה ממשלתית. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני אומר שמה שרשום בהצעה הממשלתית זה שהתאגיד כגוף או כאתר הנצחה לאומי של אירו ה-7 באוקטובר צריך להיות בנגב המערבי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אנחנו לא מדברים עכשיו על אתר ההנצחה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני יודע. לא הייתי רוצה לחייב את התאגיד שהמשרדים שלו גם יהיו שם. לא יודע, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, אולי יש לו שיקולים כלכליים אחרים. בדרך כלל למי שיש את האתר המרכזי, הוא יעשה שם את המשרדים שלו. לבוא ולהגדיר שהמשרדים יהיו שם מתוקף חוק, לא רואה בזה משמעות. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> בממשלתית כתוב שהרשות רשאית להקים. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> מדובר על אתרי הנצחה ואלה נוספים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חנן, מה אתה אומר? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני תומך בהצעה הממשלתית. אנחנו מדברים על המשרדים. לחשק בחוק חובה, אני לא חושב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אומר לך מה החשש בזה ואנחנו נדון בזה. כשאתה מקים את משרדי הרשות במרכז הארץ או בירושלים, סביר להניח שמי שתיקח ותבחר למועצה יהיה מישהו שגר קרוב לאזור. החשש שלי הוא שיהיו אנשים שהם קצת מנותקים מהמציאות או מהחיים היום יומיים. אם אין חשש כזה, אין בעיה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> בנושא הזה, בחשש הזה, הממנה של המנכ"ל אלה חברי הדירקטוריון. חברי המועצה. עבדנו עלז ה קשות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עוד לא הגענו לזה. אל תפתח את הנושא הזה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני יודע. לא פותח כי אנחנו לא נגיע לזה. יהיה כאן משקל מאוד משמעותי לתושבי החבל. חד משמעית. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> יש כאן גם עניין של עובדי הרשות ולא רק החברים במועצה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> לא לכל עובד יש משרד. יש עובדים שהם באים לעשות הדרכות, עובדי מוזיאון, גננות וכולי. אולי יהיו להם משרדים גם בתל אביב. אני לא רואה סיבה להגביל את המועצה כך שכל המשרדים יהיו בנגב המערבי. << אורח >> נתנאל איזק: << אורח >> על פניו כל משרדי הממשלה ותאגידיה אמורים להיות בירושלים. צריך לקחת עוד נקוד שגם היא חשובה. מטרותיו של התאגיד הן כל כך רחבות לשיתוף פעולה עם כלל משרדי הממשלה שסביר מאוד להניח שעובדיו/מנכ"ליו - אני לא מדבר על המועצה ועל הדירקטוריון – יצטרכו ממשק מאוד מאוד ישיר גם עם הכנסת וגם עם משרדי הממשלה האחרים. לכן אעם מחייבים אותם מראש לשבת בחבל ארץ מסוים, זה אומר שהם כנראה ייסעו הרבה לחבל ארץ אחר. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני אומר שלא כדאי להגביל את המשרדים. << אורח >> נתנאל איזק: << אורח >> יכול להיות גם וגם. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> כן. יכול להיות שהמשרדים יהיו כאן ויהיו שם שלוחות. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> אני מצד אחד מסכימה עם מה שנאמר אבל גם מתחברת לחשש שלך היושב-ראש. אחד הדברים עליהם דיברנו הרבה זה אופן עבודת התאגיד והרשות ובעצם החשיבות שיש לעבודה עם שיתוף הציבור. אני זוכרת שבנוסח הפרטי היה סעיף שהכניסה היו עצת המשפטית על עבודה עם שיתוף הציבור ובממשלתית לא ראיתי את זה. אני חושבת ששיטת העבודה צריכה להיות כזאת שהיא משתפת את הציבור וקשובה לציבור. חשוב שבעתיים בחוק הזה על אף שיש לראות את זה באופן רגיל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מקבל את ההערה של נתנאל. בסוף ה-... היום יומי הוא סביב משרדי הממשלה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> נתנאל איזק בעבר היה מנכ"ל משרד המורשת והיום הוא מייעץ למינהלת תקומה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא נגביל את משרדי הרשות וכמובן שנדאג לכך שהאתר והמוזיאון יצטרכו להיות בנגב המערבי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אם כן, אנחנו מוחקים את "משכנה יהיה במרחב היישובים והשטחים". בהצעת החוק הממשלתית כתוב "אשר תפעל בהתאם למטרות החוק ומתוך השקפה לאומית נרחבת". אם זה חלק ממטרות החוק, למה אנחנו צריכים לחזור על זה? << אורח >> איילת סלע: << אורח >> אני בעד להוריד. אפשר לומר שתפעל בהתאם למטרות החוק. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אם אלה מטרות החוק – כן. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> אפשר להוריד את "מתוך השקפה". << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אם כן, אנחנו כרגע לא מכניסים את זה לנוסח. הצעת החוק הפרטית מתחילה ישר למנות את תפקידי הרשות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הממשלתית מתייחסת קודם כל להקמה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> יש כאן פסקה ממשלתית: "שימור הזיכרון, הנצחה והנחלה כאמור במטרות החוק ייעשו בין השאר באמצעות אלה:" זה נראה לי עניין נוסחי. אין כאן איזושהי אמירה << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> כן. זה יותר ניסוח. הצעת החוק הפרטית אומרת: (ב) תפקיד הרשות לפעול למימוש מטרות חוק זה ובכלל זה - (1) להקים מגר מידע מרכזי ומקיף על אירועי כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר ולהנגיש או לתו לציבור בישראל ובעולם. זה משהו שלא קיים בהצעה הממשלתית. (2) להקים ולהפעיל את אתר ההנצחה והזיכרון הלאומי ולהקים ולהפעיל אתרי הנצחה וזיכרון נוספים, ככל שתחליט על כך, לפי הוראות סעיף 26. בהצעת החוק הממשלתית יש התייחסות להקמה והפעלה של אתר הנצחה לאומי מרכזי בנגב המערבי הכולל מוזיאון. "הרשות רשאית להפעיל ולהקים בנוסף גם אתרי הנצחה וזיכרון משניים במרחב הציבורי". כלומר, בשתיהן יש חובה להקים מרכזי ויש שיקול דעת לגבי אתרי הנצחה נוספים. בהצעת החוק הממשלתית רשום שהמיקום יהיה בנגב המערבי ובפרטית זה גם רשום אבל בסעיף 26 כאשר אנחנו מדברים על אתר ההנצחה. בשתיהן יש חובה להקים ולהפעיל מוזיאון. בפרטית יש חובה להפעיל ארכיון ובממשלתית זאת רשות. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני שואל מה המשמעות של הקמת מאגר מידע. מה אומר מאגר מידע? אני מנסה להבין. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> זה בעצם מרכז את כל המידע. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> זה ארכיון? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> מה אומר מרכז מידע? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני מניחה שזה ישוקף בגדול באמצעות אתר אינטרנט. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אין לי בעיה שזה כתוב אבל צריך להבין מה אנחנו כותבים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> מאגר מידע הוא לא אתר אינטרנט. אתר אינטרנט הוא האמצעי שאפשר יהיה לגשת אליו. יכול להיות שגם יגיעו פיזית למקום וזה יונגש בעוד אמצעים. המטרה היא שהרשות הזאת תאגד את המקום שיש בו את כל המידע על ה-7 באוקטובר, כל מי שירצה ללמוד, כל מי שירצה לדעת על הדבר הזה, יוכל להגיע למאגר המידע הזה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> זה די כלול בפסקה (2). מחקר, איסוף תיעוד ושימור והנגשתם לציבור. << אורח >> נתנאל איזק: << אורח >> הקמת ארכיון, בסוף כל חומר עתיד להגיע לארכיון המדינה. לכן המונח של ארכיון הוא ארכיון. מאגר מידע, כשהתחלנו באוקטובר-נובמבר 2023, ממש בימים הראשונים אחרי טבח, את התיעודים הראשונים שנעשו הן על ידי גופים אזרחיים, גם ממשלתיים, תאגידים ממשלתיים, באמת הרעיון היה – וזה משוקף כאן בהצעה הממשלתית – להקים מאגר מידע על מנת שיהיה שקוף לציבור ומתועד לציבור ומקוטלג כמובן אחרי סינונים כאלה ואחרים ובסוף הכול עתיד להגיע לארכיון המדינה. אני לא בטוח שהמונח ארכיון הוא נכון אלא על פי חוק הארכיונים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נציגי ארכיון המדינה שהיו כאן בדיון חילקו בין הדברים. יש דברים שהם חומרים של המדינה עצמה, מסמכים מקוריים, תיעודים מקוריים וכולי והם ודאי יושבים בארכיון המדינה וארכיון המדינה מחויב – כמובן אם יש לו אישור ביטחוני שאין פגיעה בביטחון המדינה, להעביר את זה למאגר עצמו. אלה שני דברים. יש את הארכיון הציבורי שהוא סוג של מאגר ושם הוא ישב בתאגיד או התאגיד יעשה את זה בצורה שהוא חשוב שנכון לעשות אותו, ויש דברים שהם לא מגיעים לתאגיד באופן אוטומטי אלא הם יושבים בארכיון המדינה וארכיון המדינה הוא זה שמחליט מה הוא מעביר ומה הוא לא מעביר. לכן אנחנו צריכים להפריד כאן בין הדברים. כרגע אנחנו מדברים על מאגר. אנחנו לא מדברים על חומרים שנמצאים או שייכים למשרדי הממשלה או למוסדות המדינה. אני כן חושב שבנושא המחקר והאיסוף זה עונה על ההגדרה של הקמת מאגר מידע. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אפשר באמצעות הצגתם במוזיאון. אני מדברת לא על הצגה במוזיאון כאשר מובן מאליו לכולם שיהיה מוזיאון. אני מדברת על הנגשה. בן אדם נניח נמצא בחוץ לארץ, איזשהו ילד במדינה אחרת בעולם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את רוצה לחייב שזה יהיה באופן דיגיטלי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כתבנו שזאת הנגשה לעולם. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> כתוב הנגשתם לציבור, בין השאר באמצעות מוזיאון. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> הייתה לנו הרבה עבודה על זה והנוסח שהצלחנו להגיע אליו יחד עם הארכיון הוא נוסח שכבר התחילו לאמץ אותו בחוקים אחרים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אנחנו לא מדברים על הארכיון. אנחנו שואלים איך אנחנו מנגישים את כל המידע שצוברים על אירועי ה-7 באוקטובר, אנחנו יודעים היום שיש הרבה מאוד מידע והשאלה איך אנחנו מנגישים אותו לציבור. הצעת החוק הממשלתית מדגישה באמצעות הצגתם במוזיאון. השאלה אם אנחנו גם מנגישים את זה בדרך אחרת. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> לא. בין השאר. בין השאר באמצעות הצגתם במוזיאון. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אבל זה מאוד מכוון לשם. << אורח >> נתנאל איזק: << אורח >> אם את רוצה להרחיב, אפשר להרחיב. כתוב בין השאר וזה אומר שזה כולל את היכולת לעשות את זה גם דיגיטלי, גם אינטרנטי, גם להקים עוד מוזיאונים של משנה או אתרי הנצחה משניים שגם הם מכילים בתוכם תוכן. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני מסכים שאולי כדאי להכניס כאן את הנקודה שגם באופן דיגיטלי. אני חושב שזה חשוב מאוד. אני חושב שהיום בעידן של היום זה משהו שהוא מעבר לדברר וזה חלק מעבודה אסטרטגית שאנחנו עושים. באסטרטגיה של המטה כאשר אנחנו נציג את זה לדירקטוריון זה לנסות להבין שדיגיטל ומדיה זה לא רק לדברר את מה שקורה בארכיון עצמו אלא לייצר וזה ממש עולם בפני עצמו. אלה הפקות ייחודיות. אנחנו באמת רוצים מאוד שזה יתכוון לשם אבל זה לאו דווקא רק באתר או רק בנקודה הזאת. לכן לראות שאנחנו לא מצמצמים אותו רק להקים אתר אינטרנט כי זה יכול להיות רק לשם ולצאת ידי חובה. << אורח >> מעין חג'אג': << אורח >> אפשר לכלול כאן "בין השאר" ומיד אחר כך להוסיף. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אם אני מוסיף שם, יש לי בעיה כי אחר כך יגבילו אותו. << אורח >> קריאה: << אורח >> בדיוק. זה מצמצם. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אפשר באופן מוחשי או בלתי מוחשי. אפשר לכתוב את זה כך. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה רעיון טוב. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> הדיון מיצה את עצמו. אני מצטרף לדעה שאנחנו מקימים כאן תאגיד עם מועצה שאמורה להיות מאוזנת ורצינית ואמורה לאשר לו את תוכנית העבודה. אני בדעה שלהרחיב זה לצמצם במקרה הזה. התאגיד הזה אמור להבין מה התפקיד שלו ומה הוא צריך לעשות. אני לא חושב שצריך להגיד לו מפורשות להעלות את זה לאינטרנט או איך להעלות את זה לאינטרנט. שוב, זה כמו שיש לך ילד בן 15 ואתה אומר לו שכאשר הוא הולך למכולת, שיסתכל ימינה ושמאלה. אנחנו מקימים תאגיד שהוא מספיק גדול, מספיק חכם ומספיק מבוקר בשביל שיעשה את העבודה הטובה. אם אנחנו צריכים ללעוס לו את זה, זה קצת מוריד ממנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מסכים איתך אבל בסוף צריך לתת לו קווים מנחים שגם מחייבים אותו בדברים מסוימים. יש דברים שהוא יוכל לעשות. אני לא רוצה להגביל אותו אבל אני רוצה שיהיו דברים מסוימים שאני כן מחייב אותו ואלה הקווים המנחים. משם הוא רוצה להתפתח, שיתפתח. אני מסכים עם זה שאם נתחיל להעביר רשימה זה יהיה לגריעותה ולא לטיבותה ולכן אני אומר שאני אישית חושב ש"בין השאר" פותח כאן מגוון רחב. << אורח >> נתנאל איזק: << אורח >> בדרך כלל אלה במקרים של תאגידים וחברות ממשלתיות, כאשר מקימים אותם מציינים את המונחים האלה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני אחזור על ההצעה. אני מסכים ואני הראשון שרוצה שהתאגיד הזה לא יהיה פיל לבן וזה גם חלק ממה שנראה בהמשך, שההוצאות הקשיחות שלו לא יעלו על הפעולות שלו. אנחנו רוצים שיהיו לו הרבה מאוד פעולות והוא יפעל הרבה מאוד, בכל מיני דרכים ושיהיו מגוונות. לדעתי המושגים של באופן מוחשי ובלתי מוחשי זה דבר שאולי נותן את המענה הזה כי בעצם אנחנו אומרים שצריך לעשות גם את זה וגם את זה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> פסקה (2) בהצעה הממשלתית אומרת איסוף, תיעוד ושימור של מסמכים, עדויות ומוצגים. כלומר, ניקח כדוגמה שיהיו לי התכתבויות ווטסאפ. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> עדויות. זה נכלל בעדויות. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> נכון. אבל אם אני רוצה לקחת מידע מלא. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> מה זה מידע מלא? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> רגע. נגיד את כל הסיפור ב-נובה של האזרחים שהתחבאו במכולה וכל מה שקרה שם. זה בא בין היתר לידי ביטוי בהתכתבויות ובהקלטות. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> עדויות. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אבל איפה הסיפור המלא יונגש לציבור? לא העדויות הספציפיות, לא התכתבות א' והתכתבות ב'. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> זה אופן ההנגשה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אדם ירצה לדעת מה קרה במכולה או מה קרה באמבולנס המוות והוא יוכל לקבל את הסיפור. הוא לא יוכל לקבל רק עדויות. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני לחלוטין מסכים איתך. אנחנו לא חלוקים במה אנחנו רוצים שייראה בסוף. אני מאוד מקווה, וכך גם כשאנחנו כותבים את החוקים וכך חשבנו, כאשר כותבים מחקר, איסוף, תיעוד ושימור של כל הדברים האלה, זה לא שזה ישב אצלו אחר כך מאחור והוא יראה אחד-אחד אלא שיהיה כאן רעיון מסדר, ארגוני. זה נקרא פרוגרמת תוכן. זה יהיה פרוגרמתי, נכון, עם הרבה כיווני מחשבה. אני חושב שהכיוונים שהם מוחשיים או בלתי מוחשיים, אני מסכים איתך לגבי הדיוק הזה. אני כתבתי – לדעתי בנוסחים הראשונים שלי שירדו בהמשך – שזה גם שצריך להיות עדכני, רלוונטי ודיגיטלי. שמתי שם כל מיני דברים כדי שזה יהיה ללכת לכיוונים האלה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אבל זה אמרת לגבי המוזיאונים. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> לא. על האופנים של הנגשת המידע. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> לדעתי יש לזה איזשהו מענה בפעולות חינוך, הסברה, תרבות. השאלה של איך בדיוק מעבירים את זה לציבור. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני לא מדברת על הסברה, תרבות והדרכה. זה משהו אחר. אני מדברת על כך שיהיה איזשהו מאגר מידע. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> מאגר מידע זה עוד יותר מצמצם. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני לא רוצה ללכת לחפש בארכיון המדינה וכולי. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> גם מאגר מידע לא נותן את הפתרון שאת אומרת. מאגר מידע אומר שיש לי שמאגר מידע ואחר כך להנגיש אותו, אני יכול להנגיש מידע. בסוף אני לא יכול לבוא ולהגיד למנהל איך לעשות את הדברים. אני מסכים עם הנקודה וחושב שלשים כאן דגש על הדברים שהם בלתי מוחשיים, כלומר, שהם דיגיטליים, היא נקודה חשובה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא רק זה. אני מדברת על איזשהו סיפור מלא של ההתרחשות למול מוצג ספציפי. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> זה חלק מהחשיבה הקריאטיבית של התאגיד והיכולת שלו לקחת פרוגרמת תוכן עדכנית ורלוונטית ולייצר לה התאמות בשטח. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> זה לא מוסדר בנוסח. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני לא יכול לכתוב לו את זה בנוסח. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> גם מאגר מידע לא בהכרח אומר. << אורח >> קריאה: << אורח >> בדיוק. הוא לא אומר את זה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> הקמתי כמה מאגרי מידע. בדרך כלל מאגר מידע זה אקסל רחב שמוצג לך בתור CRM ואתה יכול לדעת איפה נמצא החפץ. זה מאגר מידע. זה לא אומר לי מה אני אעשה, איך אני אנגיש, איזו פרוגרמה ייצר לי התהליך ואם אני אעשה את זה, אני מסכים עם דוד שנתן כאן דוגמה חשובה ואני מאוד מאוד סומך על ידיי על הדירקטוריון שימנה מנכ"ל טוב, יצירתי ויביא פרוגרמת תוכן רצינית. שוב, עבודת המטה שאנחנו עושים עכשיו באסטרטגיה היא כדי להנגיש לדירקטוריון את הדבר הכי רחב והכי יפה, בעיניי בסיטואציה הנוכחית, כדי להנגיש את המידע ולעשות לו קצת שכל כדי להבין מה יש בעולם ולאיזה כיוונים אנחנו יכולים לקחת את הדברים האלה. לצורך הדוגמה, סתם אני אומר, דיגיטל זה משהו שבהתחלה לא היה ברור וזאת עבודת למידה שאנחנו עושים. אנחנו סומכים את ידינו על הדירקטוריון שינחה את המועצה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> ברגע שאנחנו קובעים לרשות את התפקידים - אתה יכול לא לקבוע את התפקידים ולומר שאתה סומך על הרשות – היא פועלת לאור התפקידים שקבעת לה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> נכון, אני קובע לה תפקידים אבל אני לא אגיד לה הכול. מה מאגר המידע עונה לך כאן? אני אומר שאת צודקת. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אולי נחשוב על נוסח אחר. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> מסכים. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אחר כך נשב ביחד ונכתוב משהו עדכני ורלוונטי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא רק העניין של עדכני ורלוונטי. העניין הוא שבעצם יהיה מקור שלא נקרא לו מאגר מידע אבל נקרא לו איזשהו מקור שיכיל את כל המידע על אירועי ה-7 באוקטובר ובעצם יהיה אפשר ללמוד ממנו. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> זה נכלל שם. << אורח >> נתנאל איזק: << אורח >> אני חושב שאת שנכנסת לאירוע בגלל שכתוב "באמצעות הצגתם במוזיאון בין היתר". << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא. בגלל שכתוב מחקר, איסוף, תיעוד ושימור של מסמכים ועדויות. << אורח >> נתנאל איזק: << אורח >> שזה אמור להיות רלוונטי ומקיף הכול. הכוונה שכתוב מוזיאון היא כי סעיף אחד מעל אנחנו מדברים על הקמה של מוזיאון. זה כדי להגיד לתאגיד שהוא מציג בין היתר, בין השאר, באמצעות המוזיאון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו צריכים לסיים את הדיון כי המליאה נפתחה. << אורח >> נתנאל איזק: << אורח >> אני חייב לומר לך אדוני היושב-ראש שזה היה דיון כל כך תכליתי ומקצועי שאנחנו מוכנים להישאר עוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תאמין לי שהייתי נשאר ומצביע היום. לפני שאני נועל את הדיון אני רוצה לקבל בברכה את אוהב ישראל ותומך בישראל אהוב שהגיע מפנמה, אוליביה מרקוביץ', את אשתו קלודיה, ברוכים הבאים לישראל. ברוכים הבאים, ברוכים הבאים לכנסת ישראל. אוהבים אותך. ברשותכם, אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>