חומר רקע - גורמים חיצוניים
1
13/4/26
באמצעות הדוא"ל
לכבוד
ח "כ
מיכל מרים ו ולדיגר
יו "ר
ועדת העבודה
והרווחה
הכנסת
,ג.נ ,שלום רב
הנדון
:
הערות לשכת עורכי הדין
להצעת חוק הגבלת שכר טרחה
(תביעות לתגמולים
של נכי צבא הגנה לישראל, כוחות הביטחון
ונפגעי איבה) התשפ"ו-
2026
נוסח
מעודכן לדיון בוועדת
העבודה והרווחה ביום4/26
/
16
שעלה לדיון בוועדת העבודה
והרווחה ביום22/3/26
- נספח מס' מ -
1736
'/א
(ההתייחסות להלן לגבי
נכי צה"ל בהתייחס ל חוק הנכים
תגמולים ושיקום התשי"ט-
1959
,
)חלה גם על נפגעי איבה בשינויים המחויבים
:הקדמה
1.
,מדובר בהצעת חוק שהוכנה בחופזה ללא היוועצות, ללא שקיפות, באופן חד צדדי, ללא כל הצדקה
ללא העברת הנתונים העומדים בבסיס ,ה
חרף דרישות לשכת עורכי הדין מזה
למעלה מ שנתיים .
2.
מדובר בהצעת חוק דרקונית, אשר תביא לפגיעה קשה
ב
נכים שלא יזכו לייצוג
.משפטי, למרבה הצער
3.
,הנוסח החדש המפורט בנדון ": ( להלן
הצ"ח המתוקנת
,) "
נשלח ,לתדהמת לשכת עורכי הדין
,"במהלך מלחמת "שאגת הארי ביום רביעי18/3/26
, בשעה23:00
,
ואליו צורף זימון לדיון בהצעת
החוק בפני הוועדה אשר נקבע ליום ראשון22/3/26
בשעה10:00
.
,למחרת ביום חמישי19/3/26
בשעה09:46, הופצה והועלתה לאתר הוועדה, חוו ת דעת של רו"ח יהודה מלול מטעם משרד
המשפטים
ל תמיכה בנוסח הצעת החוק, הכוללת22
.עמודים
4.
ברי כי, חוו"ד של רו"ח מלול והצעת החוק המתוקנת אינם פרי עבודה של ימים ספורים והם הוכנו
מבעוד מועד ,
א ולם משרד המשפטים ניסה לייצר מצב בו לשכת עורכי הדין לא תוכל להגיב על
הצעת החוק המתוקנת לרבות התייחסות המומחה הכלכלי מטעמה, עו"ד דודי זלמנוביץ, לחוו"ד
.רו"ח מלול
2
5.
במצב עניינים זה , לשכת עו"ד פנתה בכתב באמצעות ב"כ משרד עוה"ד קסוטו ושות', במכתב דחוף
מיום19/3/26, ליו"ר הוועדה ח"כ
מיכל מרים וולדינגר, שבו נתבקש לדחות את מועד הדיון וזאת
עד לאחר תום תקופת החירום ולחילופין לכל הפחות להורות על דחיית מועד הדיון
ב-
14
יום על
מנת לאפשר ללשכת עוה"ד ,את יומה כך שתוכל להתייחס להצ"ח המתוקנת, הכוללת שינויים
מסיביים ומהותיים עוד יותר לעומת הנוסח הבלתי מידתי והקיצוני שקדם לה, מה עוד שהמומחה
מטעמה דודי זלמנוביץ נמצא במ
י .לואים " ( להלן.)" המכתב
6.
לשכת עוה"ד הבהירה במכתב הרצ"ב כ נספח א'
,
כי ,סד הזמנים הקצר ,ועוד בזמן מלחמה
ו אינ מאפשר ה
י ערכות מינימלית וסבירה למתן התייחסות עניינית ומקצועית לתיקונים המהותיים
אשר בוצעו
ב נוסח המתוקן של הצעת החוק ,וכמו
כן
לא ניתן להתייחס לחוו"ד יהודה מלול אשר
הופצה
י ום עסקים ,אחד בלבד לפני מועד הדיון בוועדה
היות ו ,המומחה הכלכלי מטעם הלשכה
.דודי זלמנוביץ, משרת במילואים ואינו זמין
7.
לשכת עורכי הדין
הדגישה כי קיום הדיון במועדו תוך הצגת נוסח מתוקן הכולל שינויים מהותיים
של הרגע האחרון וחוו"ד מקצועית ארוכה בסמיכות כה רבה למועד הדיון, מהווה ניסיון למחטף
דיוני הפוגע ביכולת הלשכה להציג עמדה מושכלת ומבוססת לנוסח המתוקן , וכי הדברים אמורים
ביתר שאת שעה שמדינת יש
ר אל מצויה תחת מלחמת "שאגת הארי", תחת מתקפת טילים באופן
המקשה ואף עלול לסכן הגעה פיזית לכנסת ,
דבר הפוגע בזכות הטיעון של הלשכה באופן אפקטיבי
.שעה שאין מדובר בדיון פרונטאלי אלא בזום בלבד
8.
לשכת עו"ד ציינה
כי קביעת הדיון בפרק זמן כה קצר ובידיעה כי לא יהיה סיפק בידיה להגיש
התייחסות עניינית להצעת החוק כפי שעשתה עד כה, ומבלי שהובהרה הדחיפות יוצאת הדופן לדיון
בהול בנוסח הצעת החוק, בפרט, בשעת מלחמה, פוגעת בזכות הטיעון של הלשכה, מפרה את כללי
הצדק הטבעי ומנוגדת לח ובת ההגינות המוטלת על רשות ציבורית ועל ועדה פרלמנטרית בהליכי
.חקיקה בעלות השלכות מהותיות
9.
ה מכותבים למכתב היו עו"ד נועה וגנר בן שבת
יועמ"ש לוועדה, עו"ד שגית אפיק יועמ"ש לכנסת
ו עו"ד שי סומך
מ .משרד המשפטים
10
.
,אולם יו"ר הוועדה ח"כ מיכל מרים וולדינגר, הודיעה זמן קצר לאחר
המצאת מכתב משרד עוה"ד
קסוטו כי בקשת
לשכת עו"ד
נדחית. רצ"ב תשובת יו"ר הוועדה
כ
נספח ב.'
11
.
בשל כך, נשללה מלשכת עו"ד זכות הטיעון וזכות ההשתתפות בהליך החקיקה אשר התקיים ביום
ראשון22/3/26
בין השעות10:20
-
17:00
.
3
12
. ונדגיש - מזה
,למעלה משנתיים
פעלה לשכת עורכ
י
הדין
על מנת ליישם את
הנחיית
יו"ר ועדת
העבודה והרווחה בכנסת, ח"כ
הרב
ישראל אייכלר , אשר קבע כי קידום הצעת החוק ( בנוסחה
משנת2024
,)ייעשה
תוך שיתוף פעולה של ארבעת הגופים המקצועיים
הרלוונטיים
:משרד
,המשפטים
ארגון
, נכי צה"ל
ארגון
.נפגעי איבה ולשכת עוה"ד
13
. במסגרת
זו, העבירה
לשכ
ת עו"ד
למשרד המשפטים הערות מקצועיות נרחבות ו
מספר חוו ת דעת
כלכליות ,של עו"ד וכלכלן דודי זלמנוביץ במטרה לאפשר בחינה מקצועית מעמיקה, להבטיח את
תקינותו של הליך החקיקה ולצמצם את הפגיעה האפשרית בציבור הנכים ועוה"ד בשל חקיקת
.החוק
המומחה זלמנוביץ
סקר עשרות משרדי עו"ד המתמחים בייצוג נכי צה"ל ונפגע
י איבה .
חוות הדעת מטעמו
מתייחסות, בין היתר, לה
י תכנות הכלכלית של שכ"ט עו"ד לו תעבור הצעת
החוק שמשמעה שכ"ט אפסי, אל מול השקעת שעות רבות הנדרשות לייצוג נכים, תמחור שעתי של
שעת שכ"ט עו"ד, עלויות, הוצאות, תקורות וכיוצ"ב. כמו כן הו
צגו
,שתי חלופות למנגנון שכ"ט
וזאת למרות שעמדת לשכת עורכי הדין היא כי אין מקום להגבלת שכ"ט בשוק החופשי.
14
.
לעומת זאת, הצעת החוק אשר בבסיסה הוגשה בשנת2024
, נתמכה בזמנו על חוו"ד של רו"ח
מלול ,
אשר התברר כי היא מתבססת על מידע שנמסר לו ע"י עו"ד בודד המועסק ע"י אגף השיקום
שמעולם לא ייצג נכים, שלא לבקר על כך שעד עצם היום הזה למרות דרישת לשכת עורכי הדין
מזה
למעלה מ
שנתיים , לא הועברו נתונים
כלשהם
.על בסיסם נוסחה הצ"ח
15
. ו
יודגש , גם
חוו"ד של רו"ח מלול מתאריך18/3/26
, שוב, אינה נסמכת על,נתונים, בין היתר
לגבי
.השעות העבודה הנדרשות לייצוג משפטי של נכי צה"ל ונפגעי איבה, התשומות הנדרשות וכיוצ"ב
16
.
לא ייתכן לבסס הצעת חוק ,המתייחסת להגבלת שכ"ט עו"ד
בלא שה
וצגו נתונים ממשרדי עוה "ד
בישראל !
17
.
ויודגש
, כ חודשיים טרם הזימון מהיום למחר לישיבת ועדת העבודה והרווחה שזומנה ליום
22/3/26
, קיימו לשכת עורכי הדין, ארגון נכי צה"ל וארגון נפגעי איבה בתאריך21/1/26
, פגישה
במשך שעות ארוכות עם משרד המשפטים בה לובנו מחלוקות שונות בין הצדדים, ונראה היה כי
חלה התקדמות. כמוכן, לאחר מספר ימים התקיימה פגישה בין המומחים המקצועיים מטעם
הצדדים ה"ה יהודה מלול ו
דודי
.זלמנוביץ
18
. אולם , החל ממועד זה, משרד המשפטים, ניתק את הקשר עם לשכת עו"ד , כפי שעשה מספר פעמים
.מאז תחילת הליך החקיקה
19
.
שש חוות דעתו של המומחה עו"ד וכלכלן
דודי זלמנוביץ
מיום14/3/24
,
20/6/24
,
17/12/24
,
26/12/25
,
8/1/26
,
13/4/26
., מוגשות בנפרד לועדה
4
20
.
מעורבותו של אגף השיקום בהליך החקיקה מחד, וניתוק הקשר של משרד המשפטים עם הגופים
,הרלוונטיים להליך החקיקה, קרי לשכת עו"ד, ארגון נכי צה"ל, ארגון נפגעי פעולות איבה, מאידך
.מעלה חשש כבד באשר למניע העומד מאחורי הצעת החוק וקידומה שלא כדין בהליך חפוז
,לא ייתכן שאגף השיקום, מולו ניצבים נכי צה"ל בהליכים מורכבים להכרתם ומיצוי זכיותיהם
יהיה זה שיכתיב ויקבע את נוסח החוק.
21
.
עמדתה של לשכת עורכי הדין היא כי הצעת החוק בנוסח הנוכחי, תמנע הלכה למעשה, ייצוג של
.נכים נגד אגף השיקום בידי עו"ד
22
.
משרד המשפטים ואגף השיקום (שהוא צד מעוניין ובעל אינטרס משפטי וכלכלי בנושא), אשר כתבו
את הצעת החוק, הדירו מהדיונים בהצעה והשינויים בה, את לשכת עורכי הדין, ארגון נכי צה"ל
,וארגון נפגעי איבה, חרף הוראת וועדת העבודה והרווחה במסגרת דיונים לקריאה הראשונה
לפיהם י ,ש להגיע לנוסח מוסכם בין הגופים הרלבנטיים, קרי משרד המשפטים, ארגון נכי צה"ל
.ארגון נפגעי איבה ולשכת עורכי הדין
23
.
הצעת החוק פוגעת בחופש העיסוק ומנוגדת להלכה הפסוקה לפיה כאשר באים לפגוע בחופש
העיסוק, יש לוודא שהדבר נעשה בחוק שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש
.בהתאם לקבוע בחוקי היסוד של מדינת ישראל
24
.
,הצעת החוק כוללת, שלא כדין, הוראות רטרואקטיביות ורטרוספקטיביות כמו גם הוראות
.קוגנטיות, שירחיקו את הנכים מקבלת ייצוג משפטי מקצועי
25
.
הצעת החוק אינה מידתית, היא כוללת הגבלת שכר טרחה בייצוג הליכים משפטיים, הליכי ערעור
ובבתי משפט. במקרים אלו, אין מקום להגביל בחוק את שכר טרחת עו"ד כאשר אגף השיקום
.דוחה את תביעת/בקשת הנכה או מסרב להעניק לו את זכויותיו
26
.
בכל מקום שנכה נדרש להשיג או לערער על החלטה שניתנה ע"י אגף השיקום ולהאבק באגף
.השיקום לקבלת זכויותיו, אין מקום להגביל את שכר הטרחה
27
.
נדגיש כי פערי הידע בין הנכים המבקשים לקבל את מלוא הזכויות המגיעות להם לבין אגף השיקום
המצויד במערך יעוץ משפטי, פרקליטויות המחוזות ופרקליטות המדינה ועורכי דין מקצועיים
במיקור חוץ -
.הינם בלתי ניתנים לגישור
28
.
להצעת החוק השפעה דרמטית על ציבור רחב ומוחלש של נכים, אלו המוכרים ואלו שנמצאים
בתהליכי הכרה או יוכרו בעתיד. הצעת החוק, פוגעת קשות בנכים שעה שעורכי דין ידירו את
רגליהם מייצוגם מחד, ומאידך מול הנכים תמשיך לעמוד מערכת משפטית מקצועית הממומנת
מכספי ציבור. פגיעה בנכים אלה עקב מניעת יצוג משפטי, לא תקיים את הכלל כי חקיקה הפוגעת
.בזכויות יסוד תעשה אך ורק לתכלית ראויה
5
29
. בנוסף, הצעת החוק במתכונת זו, תמנע מהנכים מלקבל ייצוג משפטי ע"י עו
ה"ד
בעלי מומחיות
בתחום, שבשל הגבלת שכר הטרחה במתכונת הדרקונית שבהצעת החוק, ייאלצו לוותר על ייצוג
הנכים, וכך הנכים יוותרו ללא ייצוג והגנה ראויים אל מול אגף השיקום שיעשה בהם ובזכויותיהם
.כרצונו
30
.
עוד יודגש כי הצעת
החוק אינ ה
מקיי
מת
,את החובה היסודית הנוגעת לכלל ההסדרים הראשוניים
לפיו בעניין בעל חשיבות עקרונית, המעגן מדיניות כללית ואמות מידה מהותיות, נדרש כי הדברים
ייקבעו בחקיקה ראשית של הכנסת ולא בחקיקת משנה על ידי השר. עקרון זה מושתת על עקרונות
הפרדת הרשויות, שלטון החוק והדמוקרטיה.הייצוגית
31
.
על כן, כל סעיף המקנה לשר את הסמכות לקבוע הסדרים ראשוניים על פי החוק, דינם בטלות, קל
וחומר בהינתן הפגיעה הגלומה בהם בזכויות היסוד. (ראו לעניין זה, בין היתר: בג"ץ3267/97
,
רובינשטיין נ' שר הביטחון(, נב5
)
481
,; י' זמיר
הסמכות המינהלית ', כרך ה–
עילות הביקורת
( המשפטית2020), פרק85
".): הסדרים ראשוניים
להלן התייחסות הלשכה להצ"ח
המתוקנת שבנידון :לגופו של עניין
'פרק א
סעיף1 -
:הגדרות
:"להגדרת "הליכי ערעור
עמדת לשכת עורכי הדין הי א כי
בכל מקום שנכה צה"ל או מי שמבקש להיות מוכר כנכה צה"ל
מבקש זכות כלשהיא מאגף השיקום ואגף השיקום משיב בשלילה-
ערעורו של הנכה על החלטת
אגף השיקום, קצין התגמולים, ועדה רפואית, הרופא המוסמך וכיו"ב אינו אמור להיכלל במסגרת
."הגבלת שכר הטרחה" על פי הצעת החוק
עיקרון זה צריך לחול ל דוגמא גם במצב שנכה טוען שמגיעים לו50%
נכות , אולם וועדה רפואית של
אגף השיקום קובעת לו30%
נכות בלבד והנכה מבקש לערער על החלטה זו. או למשל במקרה בו
הנכה
טוען שמגיעות לו12
שעות ליווי יומיות ואגף השיקום מאשר לו4
שעות ליווי יומיות בלבד
.וכיו"ב
.אין להגביל שכ"ט ביחס להליכי ערעור
:לגופו של עניין
(1 )
ערעור על החלטה של ועדה רפואית עליונה לבי
ה מ"ש
ה
מחוזי –
מדובר על תיקון שנכנס ללא דיון
בסבב הדיונים לקריאה שניה ושלישית ,
לא היה חלק מנוסח הצעת החוק בקריאה הראשונה
במסגרת הצעת חוק2024
. לשכת עורכי הדין מתנגדת להכללת הליכים אלה במסגרת חוק הגבלת
שכר טרחה .
מדובר בהתערבות לא מידתית בהגבלת חופש העיסוק ופגיעה בנכים
שיישאר ו
ללא
.ייצוג על החלטות הועדות הרפואיות העליונות
6
(2 )
)"(א) כל החלטה שאינה ביחס לתגמול עיקרי ("בסיסי–
אלא מתייחסת לתגמול אחר–
כגון
,"נצרך", "חפ"ר" או תגמול מיוחד אחר, הנוגע לאובדן כושר עבודה מלא
הינה החלטה
שאינה אוטומטית בגדר "מילוי טופס", כפי שנטען על ידי משרד המשפטים. מדובר בהליכים
שראשיתם בהגשת בקשה מנומקת ואליה יש לצרף מסמכים מתאימים. לאחר מכן, על הנכה
להתייצב לבדיקה בפני ועדות צר"מ מקצועיות, אצל עובד רווחה או עובד שיקום שהינו עובד
סוציאלי מטעם אגף השיקום לצורך עריכת חוות דעת על מצבו של הנכה ואף בהתייצבות לבדיקתו
של הרופא ה מוסמך. הליכים אלה דורשים ייצוג הן בהכנת תיעוד נדרש העומד בדרישות החוק
לצורך קבלת הזכויות והן לצורך ההופעה הפרונטלית בפני גורמי אגף השיקום כמפורט לעיל. מובן
מאליו שערעורים על החלטות של אגף השיקום שממאן לתת לנכה את זכויותיו אינם יכולים להיכלל
בהסדר הגבלת שכר
הטרחה במסגרת הצעת החוק. יצוין כי ,ערעורים אלה המתנהלים בבית משפט
,כרוכים, בין היתר
ב,)הגשת חוות דעת רפואיות (למשל של רופאים תעסוקתיים
חקירת המומחים
.וכיו"ב. מדובר בערעורים מורכבים הדורשים מומחיות ומיומנות מיוחדת
על מנת לסבר את האוזן ,
נסביר כי נכה אשר נקבעו לו50%
נכות -
התגמול הבסיסי לו הוא זכאי
(או כפי ש מכונה
בחוק התגמול "העיקרי" ) עומד על כ-
2,900
ואילו תגמול "נצרך" המגיע לו₪
עומד על כ–
10,000
. כפי שצוין, אין מקום, כפי שמנוסח בהצעת החוק, לבלבל את הקורא ולכנות₪
את התגמול הבסיסי–
"תגמול עיקרי" ובמקביל להגביל שכ"ט בהליך של ערעור שמטרתו להוכיח
אובדן כושר עבוד ה מלא–
יש זכה את הנכה בתגמול הגבוה פי3
( מהתגמול הבסיסי10,000
₪
לחודש). ברור, שאם הגבלת שכ"ט תחול גם על הליך
ה ערעור, הנכה לא יצליח לקבל את התגמול
ך בס
10,000
לחודש שאגף השיקום ממאן לשלם לו ובדרך זו, אגף השיקום, עקב היעדר ייצוג₪
משפטי לנכה "יחסוך למדינה" מיליוני שקלים לתוחלת חיי הנכה
–
וכל זאת מאחר ובהעדר
כדאיות כלכלית לעורכי הדין הם לא ייצגו נכים בערעורים אלה, שמתנהלים בבית משפט בהליך
משפטי מורכב שנמשך במינימום2-3
שנים .
הנכים לא יצליחו להתמודד עם אגף השיקום ויפסידו
.את זכויותיהם לשיקום
)(ב,גם לגבי תשלום רטרואקטיבי
הגבלת שכר טרחת עורך דין תמנע מנכים את האפשרות לייצוג
והצלחה בקבלת תגמולים רטרואקטיביים שאגף השיקום ממאן לשלם להם. יש לשים לב
שתשלומים רטרואקטיביים כוללים גם תשלומים לפי סעיף18
(ו) לחוק הנכים המאפשר לנכי נפש
בתנאים מסוימים לקבל תגמולים רטרואקטיביים לשנים א רוכות אחורה ובסכומים גבוהים
מאוד, הגבלת שכר הטרחה בערעורים על החלטות של אגף השיקום הממאן לשלם לנכה את
.זכויותיו רטרואקטיבית תמנע מהנכה את הסיכוי לקבל את זכויותיו המתבטאות בממון רב
)(ג סעיף סל– שוב לא מאפשרים לנכים ייצוג ראוי בבימ"ש .
סעיף הסל (ג) לעיל אינו ברור–
מצד אחד רשום: החלטה שאינה מנויה בתת סעיפים א' ב' לעיל –
אבל הס
ע ' גם מתייחס לסעיף11
(
)(א 1
.שמדבר על הליכי ערעור שלא נכללים. מדובר בכפילות
)(ד–
אי מתן החלטה–
.לא מאפשרים לנכים קבלת ייצוג בבימה"ש
7
( תת סעיפים3 )3 – (4
)
–
.נפגעי איבה כנ"ל
תת סעיפים5 – 7
:
ערעורים למחוזי/עליון. בעניינים הנ"ל, המשמעות המעשית-
שלילה מוחלטת
של אפשרות הנכה להגיע לערכאות עליונות, המצריכות התמקצעות וידע רב וניסיון. קשה לראות
כי נכי צה"ל י זכו ל .ייצוג ראוי והולם מעו"ד בעניינים אלו
תת סעיף8
–
כך גם לגבי תט"ר–
חופשת מחלה זמנית–
אין התכנות לעו"ד לייצג בערעורים
.במקרים כאלו
תת
סעיף11
– 9 –
עתירות מנהליות– מדובר ב הליך בג"צי בבית המשפט המחוזי לפי התוספת
,לחוק בתי משפט מנהליים
ה
הליך מחייב מומח
יות
במשפט מנהלי שאין מקום להכלילו כאמור
לעיל בחוק הגבלת שכר טרחה .
הליכים אלה מתנהלים לגבי החלטות של רופא ראשי–
בהם משרד
הביטחון דחה את הנכה ואינו מעוניין לתת לו את הזכות שהוא מבקש, כמו החלפת פרוטזה –
התאמת רכב–
התאמת דיור ועוד החלטות רבות
נוכח סכום שכ"ט המוצע ,בהצ"ח קשה לראות
כי נכי צה"ל יקבלו ייצוג משפטי.ראוי והולם בעניינים אלו
סעיף
12
–
ערעור לביהמ"ש העליון-
סעיף זה מתייחס לערעור ברשות לביהמ"ש העליון על פסק
דין של בי
המ"ש
לעניינים מנהליים, בעתירה מנהלית או בתובענה מנהלית על החלטות המנויות
בסעיפים9-11
.לעיל
,נוכח סכום שכ"ט המוצע בהצ"ח קשה לראות כי נכי צה"ל יקבלו ייצוג
משפטי .ראוי והולם בעניינים אלו
סעיף
13
-
,נוכח סכום שכ"ט המוצע בהצ"ח קשה לראות כי נכי צה"ל יקבלו ייצוג משפטי ראוי
.והולם בעניינים אלו
לפיכך מוצע למחוק את הסעיף המתייחס להליכי ערעור באופן שלא יהיה חלק מהצ"ח
"תגמול עיקרי" – לא נכון לקרוא לו כ ,ך
שכן מדובר על התגמול
הבסיסי,
כפי שהוא נקרא בכל
מקום–
כולל באתר של אגף השיקום עצמו ובהוראות הנוהל. (בחוק הנכים סעיף5
הוא נקרא תחת
)"הכותרת "תגמולים לנכים
. נ ציין כי התגמול הבסיסי הוא נמוך מאוד (על כל10%
משולם
580
) כלומר זהו לא התגמול העיקרי אלא התגמול₪הבסיסי
,כשמו כן הוא ועל כן יש לשנות את
.ההגדרה המטעה בחוק
8
'פרק ב
סעיף2 –
:מהו טיפול
(1 )
–
" תביעה לגמול "עיקרי" צ"ל
בסיסי "
–
צריך
להוסיף ו/או הגשת בקשה לזכאות אחרת -
כמובהר להלן
(2 )
-
תביעה לפי סעיף7
לחוק
(3 )
–
תביעה לפי סעיף8 לחוק
(
4
)
הליכי ערעור–
יש
למחוק–
שכן, בכל מקום שנכה מגיש תביעה/בקשה לאגף השיקום ונענה
בשלילה, ערעור על החלטת השלילה אינו יכול להיכלל במסגרת החוק להגבלת שכר טירחה
פרק ג' : הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה
סעיף5
)(א –
סכום התשלום המירבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה
ובהליכים
בפני ועדה רפואית
סעיף 5
( )(א1
)) (א– דמי פתיחת
תיק
אין לקבל את הסכום של4000
. בגין פתיחת תיק₪
בכל הטיוטות הקודמות של הצ"ח נרשם
בגין דמי
פתיחת תיק
5000
. משום מה הסכום₪
הופחת ל-
4000
ש"ח .יש לחזור לסכום המקורי דהיינו
5000
,, סכום שנקבע כבר לפני כשנתיים₪
.ובשערוך להיום הוא גבוה יותר
סעיף 5
( )(א2) - דרגת
נכות קבועה
עד
19%
-
מענק–
בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עו"ד–
לא ניתן לקבל את הסכומים הנקובים בהצעת החוק
הסך
הנקוב בהצ"ח
אינו משקף כהוא זה את היקף שעות העבודה הנדרש בתיקים שהוא על פי הנתונים
המפורטים בחוו"ד של דודי זלמנוביץ ,
93
שעות עד לוועדה רפואית עליונה ובהליכים הכוללים ערעור
לוועדה רפואית עליונה עוד28.5
.שעות נוספות
מדובר בשכ"ט הפסדי שלא יאפשר ייצוג משפטי לנכים. הצעת לשכת עורכי הדין ,לצרכי פשרה ,
היא
להעמיד , לכל הפחות , את שכ"ט
עו"ד ע"ס של1,600
. לכל אחוז₪
אין מקום ליצור הסדר שונה לגבי שכר טרחה שתוצאת ההליך היא10%
-
19%
,נכות לעומת מצב
שתוצאת ההליך הוא
20%
נכות
ומעלה.
.יש לייצר אחידות ופשטות בהבנת החוק ויישומו
,ידוע כי המדינה הציעה בעבר וגם לאחרונה, סכומים גבוהים יותר (
1,000
לאחוז) אשר אף הוא₪
, אינו מקובל על לשכת עו"ד, סכום שאינו משקף כלל ועיקר את שעות העבודה וההשקעה הנדרשת
אולם בלחץ אגף השיקום ,, הגוף המעוניין בהצ"ח הופחת
.הסכום
אין כל הסבר לירידה החדה בסכום ,
.מה עוד שכאמור לא הועברו עד היום ע"י משרד המשפטים נתונים העומדים בבסיס הצ"ח
9
על פי המודלים המוצעים ע"י הלשכה , בנכויות של50%
,ומעלה ,יופחתו בגין שכ"ט לכל אחוז נכות
10%
באופן מדורג. כך שלכל אחוז נכות בין51%
-
60%
יופחת שכ"ט ב10%
בגין כל אחוז, על כל אחוז
נכות בין61%
-
70%
יופחת שכ"ט ב20%
בגין כל אחוז, על כל אחוז נכות בין71%
-
80%
יופחת שכ"ט ב
30%
בגין כל אחוז נכות, על כל אחוז נכות בין81%
-
90%
יופחת שכ"ט ב40%
על כל אחוז נכות, על כל
אחוז נכות בין91%
-
100%
, יופחת שכ"ט ב50%
בגין כל.אחוז נכות
מוצע לתקן את סעיף 5
( )(א2
)כמפורט לעיל .
שכר
טירחה בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עו"ד
לשכת עורכי הדין מתנגדת לטיפול בתביעה בשכר ע"י מי שאינו עורך דין. המשמעות היא קבלת שכ"ט
ע"י גוף ו/או אדם שאינו עו"ד בהתאם לתוצאות המתקבלות בועדה רפואית, מבלי שהנכה כלל היה
מיוצג בוועדה הרפואית ע"י אותו גוף/או אדם, (שכן רק עו"ד יכול לייצג נכה בוועדה) בנסיבו ,ת אלו
אין לאפשר גביית תשלום כלשהו.
מדובר על הסגת גבול המקצוע ותקיפה עקיפה של חוק לשכת עורכי
.הדין, ותוך עידוד גופים מסחריים לטיפול בתיקי אלה
סעיף 5
( )(א3
)
במקרה של קביעת דרגת נכות זמנית
לגבי נכות זמנית עד
19%
-
לא ניתן לקבל מצב בו לא יגבה שכ"ט ע"ח תשלום ,כלשהו במקרה כזה
לאחר שעו"ד עבד על הגשת תביעה,
התייצב לוועדה רפואית וכו'. לעיתים חולפות שנים ממועד הוועדה
.שקבעה נכות זמנית לוועדה הקבועה ולא ניתן להתעלם מכך
מוצע לשלם , במקרה כזה, ע"ח
התגמולים העתידיים סך של3000
.₪
לגבי נכות זמנית מ
20%
ומעלה –
היות וקיים כאמור לעיתים, פער של שנים בין ועדה
ז
מנית ל ועדה
קבועה, אין לקבל את האמור בהצ"ח
לגבות סכום שלא ייעלה על3000
,. מוצע לשלם, במקרה כזה₪
סכום שלא יפ
ח ת מ6000
.₪
אין לקבל מצב בו
עו"ד י
י( גש עם הנכה לוועדה הראשונה שתתקיים תמיד באיזור המרכז
ביה"ח ,שיבא
ביה
"ח בית לווינשטיין או בי
ה "ח
יל בי
נסון) אך
יעשה חשבון האם כדאי להגיע עם הנכה לועדה שלא
יוכל לגבות תשלום עבורה במקרה שת
י קבע נכות זמנית שנקבעת במקרים רבים , (למשל סמוך למועד
,ניתוח
תחילת
טיפול תרופתי בסמוך למועד הוועדה
וכיו
"ב). חשוב לציין כי נכה ש
נקבעה
לו נכות
זמנית של20%
.זמנית זכאי לתגמולים, הטבות וזכויות
!?האם יידרש עו"ד לעבוד כדי למצות זכויותיו של נכה, בעוד שלא יהיה זכאי לשכ"ט ראוי עבור עמלו
או שיעדיף להמתין, לקיים ועדה אחת שבה תקבע הנכות לצמיתות והוא יוכל לגבות שכר עבור
העבודה !?
סעיף 5
( )(א3
( )
2
)
- שכר
טירחה בעד
נכויות
זמניות- טיפול
שאינו כולל ייצוג בידי עו"ד-
,כאמור
לשכת עורכי הדין מתנגדת לטיפול בתביעה בשכר ע"י מי שאינו עורך דין .מדובר על הסגת
גבול המקצוע ותקיפה עקיפה של חוק לשכת עורכי הדין, ותוך עידוד גופים מסחריים לטיפול בתיקי
.אלה
10
יש
להוסיף סעיף5
( )(א4
)
–
שכותרתו–
ריבוי ועדות רפואיות
שכ"ט המפורט בסעיף5
( )(א1
( ) ו2
) כולל ייצוג בפני2
ועדות רפואיות בלבד. שכ"ט נוסף בסך של
1500
. , יתווסף לכל ועדה רפואית החל מהוועדה השלישית ואילך₪
סעיף
5
( )(ב1
)
–
יש
לקבוע את הסכומים הקבועים לעיל בסעיף5
( )(א2
)דהיינו תוספת
של
1600
₪
לכל אחוז
נכות ,וסכום מדורג מעל
50%
נכות כמפורט לעיל ,
או תוספת של5000
, לפי₪
.הגבוה הסכום
המוצע בהצעת החוק לא נותן מוטיבציה לעו"ד להגיש ערעור/ערר על החלטת ועדה
רפואית. יש לקחת בחשבון כי מדבור
בהשקעת
שעות
רבות
של
עבודה ,כמפורט בחוו "ד המומחה
זלמנוביץ .
סעיף 5
( )(ב2) – טיפול בערר שאינו כולל
ייצוג בידי
"ד עו -
,כאמור לשכת עורכי הדין מתנגדת
לטיפול בתביעה בשכר ע"י מי שאינו עורך דין .
מדובר על הסגת גבול המקצוע ותקיפה עקיפה של
.חוק לשכת עורכי הדין, ותוך עידוד גופים מסחריים לטיפול בתיקי אלה
סעיף 5
)(ג – לשכת עו "ד
מתנגדת למתן סמכות לשר המשפטים לקביעת נסיבות שיחשבו
הכרה
מורכבת. חקיקה נעשית אך ורק ע"י כנסת ישראל ,
קל וחומר
מ שמדובר בהצעת חוק האמורה
להקיף את מכלול הנושאים הרלוונטיים. שעה שקיימת הצ"ח על הפרק , אין לאפשר מצב בו
נושאים הרלוונטיים להצ"ח יוצאו מהחוק וית
ו .קנו בהמשך
כפי שהובהר בסעיף30
לעיל, קביעת הסדרים ראשוניים המעגנים את המדיניות הכללית ואת
אמות המידה המהותיות מתחייב לקבוע בחקיקה ראשית ואין להותיר קביעת כללים אלו בידי
הרשות המבצעת .
לא ייתכן להשאיר בידי משרד המשפטים, לבדו,
"קביעת נסיבות של "הכרה מורכבת.
מדובר
ב הגדרה
המצריכה ומחייבת התייעצות של הגו
ר
מים הרלוונטיים של ארגון נכ י ,צה"ל
ארגון
נפגעי
איבה ולשכת עו"ד. הניסיון להותיר
ב ידי שר המשפטים סמכויות כאלו ואחרות מחוץ לתחולת
החוק מעורר על פניו חשש כי למעשה קיים כאן ניסיון לאפשר למשרד המשפטים לערוך שינויים
כאלה ואחרים לאחר חקיקת החוק בלא שיתוף
הארגונים הרלוונטיים
.ולא ניתן לאפשר זאת
הותרת נושאים מהותיים אלו לשיקול דעת השר, ללא כל הסדרה ושקיפות בחוק, הינה בגדר
הסמכה כללית וגורפת, המותירה חוסר וודאות משפטית הפוגעת בעקרונות הדין, שכן על החקיקה
הראשית לכלול רמת פירוט גבוהה לשם מניעת אי בהירות באשר לגבולות ההסמכה בחקיקת
המשנה. בהעדר רמת פי .רוט זו בחקיקה הראשית, עשויה החקיקה להיפסל על ידי בית המשפט
בענייננו, השר הופך בפועל למחוקק ראשי הקובע נורמות מהותיות, דבר הפוגע קשות בעקרון
שלטון החוק. (ראו לעניין זה: בג"ץ4491/13
,
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' ממשלת
ישראל(, סז1
)
177
; בג"ץ244/00
,
עמותת שיח חדש למען השיח הדמוקרטי נ' שר התשתיות
הלאומיות(, נו6
)
25
.)
11
,יתרה מכך, בענייננו אין בהצעת החוק כל הוראה ברורה ומפורשת המנחה את השר באשר ליעדים
לסדרי העדיפויות, לכללים ולעקרונות על פיהם רשאי יהיה להפעיל את סמכויותיו. משכך-
המדובר בהתנערות מוחלטת של המחוקק הראשי ממלאכת החקיקה .
סעיף 5א
)(א–
סכום התשלום המירבי בעד טיפול בתב
יעה לתגמול עיקרי שכולל הליכים
בפני
ועדה רפואית ואינו כולל בקשה
להכרה
סעיף 5
( )א (א1
)) (א–
דמי פתיחת תיק–
4000
בעד טיפול הכולל ייצוג עם עו"ד₪
. יש
לקחת
, בחשבון כי על עו"ד המקבל את התיק, למרות שלא הגיש תביעה להכרה, ללמוד את התיק
להש
ק
יע שע
ו ת רבות
בהכרת החומר ,הכנת התיק לוועדות הרפואיות וחוו "ד
רפואיות ,להכין את
הנכה לוועדות ,
הכל
כאמור בחוו "ד המומחה מטעם הלשכה ,זלמנוביץ .לפיכך ,לא ניתן להסתפק
בסכום המוצע בהצ ."ח
סעיף 5
( )א (א1
)) (ב
דמי פתיחת תיק בידי מי שאינו "ד עו -
,כאמור לשכת עורכי הדין מתנגדת
לטיפול בתביעה בשכר ע"י מי שאינו עורך דין .
מדובר על הסגת גבול המקצוע ותקיפה עקיפה של
.חוק לשכת עורכי הדין, ותוך עידוד גופים מסחריים לטיפול בתיקי אלה
סעיף 5
( א2
)תשלום
מירבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה
דרגת נכות קבועה
יש לקבוע כי עבור כל אחוז נכות ישולם סך של1400
₪
, בין אם מדובר בדרגת נכות קבועה של
עד19%
ובין אם מדובר בדרגת נכות של20%
.ומעלה
סעיף 5
( )א (א3
)
–
יש להחיל את האמור בסעיף5
( )(א3
) לעיל . הנמקות הרלוונטיות יפות אף
.לעניין זה
סעיף 5
( א3
)) (ב– טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עו"ד -
,כאמור לשכת עורכי הדין מתנגדת לטיפול
וייצוג בשכר ע"י מי שאינו עורך דין .
מדובר על הסגת גבול המקצוע ותקיפה עקיפה של חוק לשכת
.עורכי הדין, ותוך עידוד גופים מסחריים לטיפול בתיקי אלה
סעיף 5
( א4
)) (א
– הסכום המוצע אינו משקף את שעות העבודה בכרוכות בטיפול בע
ר ר/ערעור
לועדה רפואית,כמפורט בחוו"ד המומחה זלמנוביץ . מוצע לשלם1400
בגין כל אחוז נכות₪
שהתווסף בגין הערר/ערעור או סך של4500
. , לפי הגבוה₪
סעיף 5
( א4
)) (ב- טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עו "ד-
,כאמור לשכת עורכי הדין מתנגדת לטיפול
וייצוג בשכר ע"י מי שאינו עורך דין .
מדובר על הסגת גבול המקצוע ותקיפה עקיפה של חוק לשכת
.עורכי הדין, ותוך עידוד גופים מסחריים לטיפול בתיקי אלה
12
סעיף 5
ב–
סכום התשלום המירבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי הכולל רק בקשה להכרה
הסכומים המוצעים אינם משקפים את היקף ההשקעה בבניית תיק לקבלת זכאות. עו"ד יעדיפו
לקבל לטיפולם נכים אשר הם יטפלו בעניינ
ם
מתחילה ועד הסוף ושכ"ט יהי ה ,בהתאם . לפיכך
ייתכן מאד כי פניות של נכים
לטיפול
בתביעה רק להכרה יתקלו בסירוב מצד עו"ד שיעדיפו לטפל
בתיקים מתחילתם ועד סופ
ם
. על מנת שטיפול לתביעה בהכרה בלבד ישתלם, ע מוצ
ל כי פתיחת
תיק ישולם סך של5000
ואם תתקבל החלטה על הכרת זכות₪יתווסף
סך של10000
.₪
לגבי איזכורו של סעי
ף 5 (ג) בסעיף הנ"ל, אנו מפנים להתייחסותנו לעיל של סעיף זה .
סעיף 5
)ג (א–
.סכום התשלום המירבי בעד טיפול בתביעה להחמרת מצב ונכות מוסבת
סעיף5
)ג (א– הסכום המוצע בגין פתיחת תיק עבור טיפול בהחמרת מצב/נכות מוסבת (תק
נה 9 )
.אינו ריאלי ויגרום לכך שעו"ד לא יטפלו במקרים אלה בשכר טרחה המוצע
אין כל כדאיות לקבלת
.ייצוג, ועורכי דין יסרבו לטפל בתיקים מעין אלה
:להלן המחשה של חוסר כדאיות כלכלית לטיפול בבקשה להחמרת מצב
המעבר מ-
19%
ל20%
אחוזי נכות מקנה לנכה תגמולים חודשיים והטבות רבות, לרבות טיפול
רפואי. כך גם מעבר מ-
25%
/ אחוז נכות29%
נכות ל -
30%
נכות בגין גפיים תחתונות, המקנה
,רכב רפואי. כך גם
המעבר מ-
49%
ל-
50%
מעניק לנכה זכויות רבות וחשובות (רכב, דיור, קצבאות
קיום
'וכו ) בשווי מיליונים– והוועדות הרפואיות המקמצות בכך מודעות לכך היטב .
הצעת החוק
מתמחר ת ,את המאמץ האדיר להשיג את האחוזים הבודדים הללו
בתוספת זעומה .
שוב אין כל
.כדאיות לקבלת ייצוג, ועורכי דין יסרבו לטפל בתיקים מעין אלה
סעיף 5
)ג (ב) (א-
לפיכך, מוצע ש תשלום בעד פתיחת תיק יהיה בסך של4000
.₪
כמו כן, אין לקבל את סיפת הסעיף אשר קובע כי לא י
גבו
דמי פתיחת תיק יותר מפעמיים בסך
הכל. יש מצבים בהם ניתן להגיש החמרת מצב ותק
נה 9 ב
–
החמרת מצב ב .גין פגימות שונות
המשמעות של גביית שכ"ט בעד פתיחת תיק
פעמיים בסה"כ
, היא כי
.לא יטפלו מקרים אלו
.לפיכך, מוצע למחוק את הסיפא שבסעיף זה
סעיף 5
)ג (ב
)(ב- טיפול שאינו כולל ייצוג בידי "ד עו -
,כאמור לשכת עורכי הדין מתנגדת לטיפול
וייצוג בשכר ע"י מי שאינו עורך דין .
מדובר על הסגת גבול המקצוע ותקיפה עקיפה של חוק לשכת
.עורכי הדין, ותוך עידוד גופים מסחריים לטיפול בתיקי אלה
13
סעיף 5
ג )(ג) (א -
התשלום בגין טיפול כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לפי המנגנון המוצע בסעיף
5
( )(א2
:) לעיל
הצעת לשכת עורכי הדין ,, לצרכי פשרה
היא להעמיד , לכל הפחות , את שכ"ט ע"ס
1,600
לכל אחוז₪נכות .
בנכויות של50%
,ומעלה, יופחתו בגין שכ"ט לכל אחוז נכות10%
באופן
מדורג. כך שלכל אחוז נכות בין51%
-
60%
יופחת שכ"ט ב10%
בגין כל אחוז, על כל אחוז נכות בין
61%
-
70%
יופחת שכ"ט ב20%
בגין כל אחוז, על כל אחוז נכות בין71%
-
80%
יופחת שכ"ט ב30%
בגין כל אחוז נכות, ע ל כל אחוז נכות בין81%
-
90%
יופחת שכ"ט ב40%
על כל אחוז נכות, על כל
אחוז נכות בין91%
-
100%
, יופחת שכ"ט ב50%
.בגין כל אחוז נכות
סעיף 5
)ג (ג) (ב- טיפול שאינו כולל ייצוג בידי "ד עו -
,כאמור לשכת עורכי הדין מתנגדת לטיפול
וייצוג בשכר ע"י מי שאינו עורך דין .
מדובר על הסגת גבול המקצוע ותקיפה עקיפה של חוק לשכת
.עורכי הדין, ותוך עידוד גופים מסחריים לטיפול בתיקי אלה
סעיף 5
ד- טיפול בהחלטה חדשה
ובבדיקה מחדש- סע'
35
לחוק הנכים (ת
ג ) מולים ושיקום
התשי"ט-
1959
הצ"ח נוקבת בסכום של
1000
₪
לפתיחת תיק עבור טיפול הכולל ייצוג ע"י עו"ד. ראשית אין
להבין מדוע ההצעה אינה כוללת שכ"ט בגין אחוזי הנכות שיתקבלו כתוצאה מהטיפול בגין
ההחלטה החדשה וכמו כן השקעת הזמן בטי
פ
ול בת
ב יעה להחלטה חדשה לפי
ס עיף35
לחוק הנכים
לא תאפשר לעו"ד להגיש בקשה מסוג זה בעלות זניחה של1000
. זאת ועוד, אין שום רציונל לכך₪
שמי שמטפל בתביעה חייב להיות עו"ד שלא ייצג קודם לכן את הנכה, או שהבק
ש ה להחלטה חדשה
הוגשה לאחר חלוף3
שנים מיום קבלת הזכאות הקודמת. מדובר בתביעה חדשה לחלוטין עליה לא
סוכם ולא דובר עם קבלת הטיפול בתיק ולפיכך לעו"ד האמור להשתכר1000
בגינה אין כל₪
מוטיבציה ל
ט.פל במקרה כזה
" לגבי סיפת הסעיף המוצע :" ובלבד שלא יגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף זה יותר מפעם אחת –
אין לקבל זאת, היות ויתכן כי יהיו מספר מקרים בהם תוגש בקשה לטיפול בהחלטה חדשה ובדיקה
.מחדש
סעיף5
)'ד' (ב
אין לקבל את סיפת הסעיף :" ובלבד שבעקבות הבדיקה מחדש לא שונתה החלטת הזכאות באופן
שמפחית או שולל את זכאותו של הנכה או הנפגע". שעה שקצין התגמולים הוא זה שיזם את
הבדיקה מחדש לפי סעיף37
(א) ו-
(ג) , ובעקבות הבדיקה נשללה או הופחתה הזכאות, אין מקום
להתנות את גביי .ת התשלום בגין הטיפול בהצלחתו ולגבי הסכום, יש לקבוע לכל הפחות5,000
.₪
מדובר על
הליך דמוי
ערר
כלומר אינו צריך להיכלל כלל בחוק. לשם הבנה מדובר על מקרים בהם
,למשל, אגף השיקום דוחה בקשת נכה להכרה
והנכה מצטייד בחוות דעת רפואית חדשה
,המאפשרת את פתיחת הדיון מחדש
או
למשל, מקרים בהם מתגלות עובדות חדשות, אשר
מאפשרות את פתיחת התיק מחדש. עוה"ד מבקש במסגרת ראייה חדשה שלא עמדה בהליך
.הקודם, לעיין מחדש בהחלטה של קצין התגמולים
14
כפי שציינו מדובר כאן על בקשה חדשה, שבהליך הקודם נדחתה ולפי העיקרון של כל החלטה
שנתנה בשלילה לנכה, ולא ראוי שתהווה חלק מהחוק. לגופו של עניין, מדובר בהליך חדש שכן
ההחלטה שניתנה בהליך הקודם אינה רלוונטית עוד–
צריך להשיג ראיה חדשה (עובדתית או
רפואית) ולהגיש תב יעה חדשה בניסיון לשנות החלטת דחיה. בנוסף, בפועל הסעיף מתערב
באוטונומיה של הנכה בבחירת עורך הדין שמייצג אותו ומחייב
אותו לפנות לעורך דין אחר שיהיה
רשאי לגבות דמי פתיחת תיק על ההליך לפי סעיף35
. לכן יקרה אחד מן השניים : או שנכה
שמעונין
שאותו עורך דין ימשיך
לייצגו יוותר
על הליך לפי סעיף35
ויערער על החלטת קצין
התגמולים לבית משפט וכך יוכל לשלם לעורך הדין שהוא חפץ שימשיך לייצג
אותו
או שהנכה יאלץ
ללכת לעו"ד אחר וממילא ישלם לו את הסכום הנדרש ולכן לא הושג כאן דבר .פרט לפגיעה בנכה
לפיכך
מוצע לבטל סעיף קטן זה
ולחילופין החיל עליו את שכ"ט האמור בסעיף5
)(א(2)
.
סעיף6
:תנאי לגביית התשלום
האמור
בסעיף6
(ג) אינו
יכול
לחול על
פתיחת תיק
באותו
העניין. לדוגמא: היה ונכה מבקש להגיש
תביעה בגין מחלה מסוימת והתביעה הוגשה. לאחר פרק זמן מסוים, מבקש הנכה להגיש תביעה
נוספת בגין מחלה נוספת . יש לאפשר לגבות דמי פתיחת תיק עבור הפגימה הנוספת, האחרת. כך
גם
בגין
החמרת מצב /נכות מוסבת בהם יש לאפשר דמי פתיחת תיק כאמור
בהתייחסות
לסעיף
סעיף 5
.ג (ב) (א) לעיל
."לפיכך מוצע להוסיף בסיפא:" בגין אותו עניין
סעיף7
.הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת
,הכוונה למשל לטיפול בהשגת תגמול אבדן כושר עבודה מלא או חלקי, מחוסר פרנסה, ליווי
בקשה
'לוועדת חריגים , ועדת למד וכו( תגמול הבסיסי המכונה "עיקרי " בהצ"ח ) הוא נמוך בהרבה
:מתגמולים אחרים
לצורך השוואה: נכה שנקבעו לו50%
- התגמול "הבסיס
י
" שלו כ-
2,900
₪
ואילו תגמול אבדן כושר עבודה מלא מלא
( לשעבר "נצרך") הוא כ–
10,000
.₪
מוצע לתקן כך שעבור כל תביעה ו/או בקשה שאינה לתגמול בסיסי, ישולם סך של10,000
₪
כסכום קבוע וחד פעמי–
.לא כולל כמובן הליכים בערכאות משפטיות
.אין לאפשר לשר המשפטים לקבוע בתקנות שכ"ט
לא ייתכן לאפשר מצב בו בהצ"ח
האמורה להקיף את כל
נושא שכ"ט של עו"ד המייצג
י ם נכי צה"ל
ג נפ ו עי איבה , ניתנת סמכות רשות לשר המשפטים לקבוע בתקנות שכ"ט .על פי הצ"
ח יש להמתין
לחקיקת משנה של שר המ
ש
פטים לגבי שכ"ט עו"ד במקרים אלה ועד אז,
לא ניתן יהיה לגבות
שכ"ט. המשמעות היא שנכי צה"ל ונפגעי אי
בה
לא יקבלו ייצוג במקרים אלו אשר מעלים באופן
מהותי את הקצבאות המגיעות להם היות ועו"ד לא יעבדו בחינם. העובדה שהצ"ח מאפשרת לשר
המשפטים להתקין תקנות ו/או צווים במקרים אשר אמורים
ל זכות
להתייחסות בהצ "ח
עצמה
מובילה למסקנה כי מדובר בניסיון להוציא מתכולת החוק מקר
ים
שונים ולהכניסם בדלת
האחורית בניגוד לדין ובניגוד לכללי המשפט המנהלי.
•
לעניין זה ראה
כמו כן האמור בסעיף5 (ג) לעי 'ל וסע31,30
.לעיל
15
סעיף10
)(א– (
)ד –
הגבלת תשלום בהליכי ערעור
כפי שצו י ן לעיל, שבכל מקום שנכה מגיש תביעה/בקשה לאגף השיקום ונענה בשלילה, ערעור
על החלטת השלילה אינ
ו יכול להיכלל במסגרת החוק להגבלת שכ ."ט
לפיכך, יש למחוק את סעיף10
.
נראה כי אגף השיקום ומשרד המשפטים מעוניינים למנוע
ייצוג
נכים בהליכים אלה. מדובר על
,הליכים יקרים ומורכבים והתעריף המוצע אינו מכסה את השעות וההשקעה בגין הליכים אלה
מדובר על החלטת דחייה בגינן החליט האגף כי הנכה אינו זכאי, ולכן החלטה להגבלת שכר טרחה
.אינה ראויה ואינה מידתית
על פי המתווה הלקוי המוצע, עו"ד ייצגו, אם בכלל, רק בתיקים עם סיכויים כמעט מוחלטים
)(וכאלה כידוע אין שהרי בבית המשפט אין וודאות–
אחרת לא יעשו מאמץ בשביל5200
,₪
שכ"ט
שאין ספק כי אינו משקף את היקף הע בודה ב הליך
ה ערעור, ואף לא סך של8,200
בערכאות₪
.
עו"ד לא ייצגו נכים ב .סכומים זעומים כאלו, גם במקרים של "הצלחה בטוחה", אם יש כאלו בכלל
.הניסוח מפותל , לא מובן ולא ברור כלל
האם
י עלה על הדעת לייצג נכה
בערכאות משפטיות לרבות ביהמ"ש מחוזי ו בביהמ"ש העליון
בשכ"ט כה
זעו ? ם
ושוב עולה?השאלה : מה מטרת החוק? להגביל ייצוג של נכי צה"ל או להעניק להם את מירב הסיוע
נראה כי הגבלות אלו ימנעו מ
ה.נכים מלקבל ייצוג משפטי
כפי שקורה במל"ל–
עו"ד אינם מייצגים בתיקים ללא הצלחה בטוחה–
דבר זה פוגע, באופן קשה
.בנכים
סעיף10
)(ה(3
-
1
)
–
סמכות שר
המשפטים
לראשונה, למרות שהצ"ח קיימת מזה כשנתיים, הוכנס סעיף המאפשר לשר המשפטים לעשות
כרצונו
ב
כל מה שקשור להגדרת "ה
ל
יכי ערעור"
,ולקבוע תשלום שכ"ט מירבי עבור ערעורים
עררים, השגות והליכים שאינם
מנויים
בסעיף10
(ג) ואף לשנות את הסכומים הקבועים בסעיף
10
)(ג.
,נדגיש שוב אין לאפשר לשר המשפטים להכניס בדלת האחורית הליכ י ערעור שונים, ובדרך זו
לא תאפשר לגורמים
הרלוונטיים
להתייחס .ולהביע דעתם לגבי זאת
•
ראה לעניין זה האמור בסעיף5
)'(ג
'וסע30
,
31
.לעיל
לא ניתן להסכים בשום אופן למצב
בו לשר תהיה הסמכות באופן גורף להגביל שכ"ט בהליכי
ערעור כלשהם, בוודאי שלא בדחיית תביעה על קשר סיבתי, שכן הגבלה כזו תהווה פגיעה אנושה
.ולא מידתית בציבור הנכים שלא ייצוגו בהליכי הערעור
16
לדוגמא: ערעור על החלטת אגף השיקום לדחות תביעה של חייל אשר חלה בסכרת נעורים.
על
החייל להגיש
ערע
ור לביהמ"ש השלום אשר יידון בפני שופט שלום ושני נציגי ציבור . מדובר
בערעורים מורכבים המצריכים חקירות מומחים רפואיים, שמיעת עדויות, חקירות נגדיות, הגשת
סיכומים וכיוצ"ב. ההליכים
המשפטיים נמשכים במשך מספר
.שנים
יודגש
כי בכל מקום שנכה
מגיש תביעה/בקשה לאגף השיקום ונענה בשלילה, ערעור על החלטת השלילה אינ
ו
יכול להיכלל
במסגרת
הצ "ח.להגבלת שכר טירחה
על כן יש לתקן סעיף זה ולהוסיף כי הוראות החוק לא יחולו על כל הליכי ערעור באשר הם בכל
.בקשה השוללת ו/או הדוחה תביעה ו/או בקשה כלשהי של הנכה, לפי לחוק הנכים
,לפיכך
יש למחוק את סעיף10
)(ה
סעיף11
–
סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים
מסוימים
סעיף11
)(ב –
לשכת עו"ד סוברת כי אין מקום לאפשר לשר המשפטים לקבוע סכומים מרביים
לתשלום בעד טיפול בהליך כאמור בסעיפים קטנים11
(א) (א1
) או אופן התשלום או מועדי
.התשלום
ראשית, כאמור לעיל, אין להגביל שכ"ט בגין החלטות זכאות בהן נדחו הנכים ע"י אגף
השיקום/הביטוח הלאומי ובעקבות זאת על הנכים להגיש ערעורים
לביהמ"ש ,. שנית ,כמפורט לעיל
היות וועדת העבודה והרווחה דנה בהצ"ח , הרי שאין לאפשר הוצאת נושאים כאלה ואחרים
והותרתם בידי שר המשפטים בלא אפשרות של דיון
והיוועצות
( עם הגופים הרלוונטיים
ארגון
נכי
,צה"ל
ארגון
)נפגעי איבה ולשכת עו"ד .
•
ראה לעניין זה האמור בסעיף5 (ג') ו 'סע
30
,
31
לעיל .
11
)(ג -
יש למחוק את הסעיף-
הסעיף נותן פתח לאגף השיקום מוטיבציה לדחות תיק בשל סיבות
'בירוקרטיות שאינן תלויות בנכה למשל תיק שלא אותר, מסמך שהצבא לא מספק וכד
סעיף12
–
תנאי לזכאות לגביית תשלום בעד הליכי ערעור
לא ניתן להתנות תשלום שכ"ט בגין טיפול בהליכי ערע ור כאמור בסעיף10
רק אם התקבלו תוצאות
לטובת הזכאי.
.לאור האמור לעיל, מוצע למחוק סעיף זה
סעיף13
–
פריסת תשלום
,אין הצדקה לפריסה
ועוד ללא ריבית או הצמדה.
מדובר בהפחתה אפקטיבית של עשרות אחוזים
בשכר הטרחה בשל משמעות הזמן שחולף .
פריסה קוגנטית שלא ניתן להתנות עליה אף בהסכמת הנכה אינה ראויה, הנכה רשאי לבחור עו"ד
ולהסכים על מערכת תשלומים אחרת, כל זאת כמובן רק בתיקי תביעות, במסלול ירוק, בחבלות
.או מחלות שירות, ולא בהליכים משפטיים עליהם החוק לא יכול לחול
מדובר על הפיכת עוה"ד לבנק, שיממן במשך שנים לקוחות, יאלץ לעקוב אחר התשלומים במשך
5
שנים, להפיק מערכת סליקה, לשלם עמלות לבנקים, להעסיק שירותי מזכירות לגבייה וכו' ומה
17
יקרה
למשל במצב בו
הנכה ילך לעולמו האם יש להחתים את המשפחה, את הילדים? איפה
?ההיגיון בהצעת החוק? האם המטרה היא שנכים לא יזכו לייצוג עורכי דין
יש להתאים את שיעור שכר הטרחה לשם שמירה על ערכו הריאלי, בדומה לעליה בשיעור
התגמולים אשר מוצמדים מידי שנה.
לשם הדוגמה, נכה שנקבעו לו20%
נכות מקבל תגמול בסיסי של כ1200
. לעומת זאת, כאשר₪
מדובר על נפגע עבודה למשל, תשלום שכ"ט הוא גבוה בהרבה היות והוא נגזר מתוך75%
מההשתכרות של הנכה. אין זה המצב כשמדובר בנכי צה"ל, באשר הסכום הבסיסי יגרום לכך
שעוה"ד יקבל כ200
ל₪
חודש לחשבונו במשך5
שנים והתקורות ומערכת המסועפת שייאלץ לקיים
.לצורך הגבייה והמימון, יגרמו לשכ"ט הפסדי של פחות מאפס
סעיף13
( )(א1)
-
" יש להוסיף לאחר המילים "לתקופה ארוכה יותר" את המילים או לתקופה
קצרה יותר שהצדדים הסכימו עליה".
...
סעיף13
( )(ב1) – יש לתקן את הסעיף כך שיתאפ
ש ר לגבות תשלום מכל תגמול שיקבל הנכה ולא
.רק מהתגמול העיקרי שהוא התגמול הבסיסי
לדוגמא: נכה הזכאי לת
ג מול בגין נכות בשיעור של20%
יהיה
זכאי לתגמו
ל עיקרי/בסיס
י בסך של
1,162
₪
לחודש.
אם יקבל
הנכה תגמולים
רטרואקטיביים
למשך
שנה ,
הוא יהיה זכאי לתגמול
בסך של13,944
.₪
לעומת זאת, אם נכה זה יהיה זכאי גם לתגמול תט"ר–
תגמול חופשת מחלה
(משום שאינו עובד)
יהיה זכאי לתגמול חודשי בסך של7,567
ו₪
לתגמול
רטרואקטיבי
למשך שנה
ב סך של90,804
.₪
על פי הצ"ח יוכל עוה"ד לגבות60%
רק מהתגמול הבסיסי בסך של8,366
₪
(
60%
מסך התגמול
)הבסיסי בלבד בעוד שהנכה יקבל תגמול
רטרואקטיבי של למעלה מ-
90,000
.₪
דהיינו עוה"ד יקבל שכ"ט בשיעור של פחות מ10%
מהתגמול הרטרואקטיבי .
סעיף 3
1
)(ב (2 ) – לא ניתן לקבל האמור בסעיף ,
מקל וחומר שהוא מתייחס לתגמול העיקרי/בסיסי
בלבד בעוד שמרבית הנכים אשר מוכרים בגין20%
נכות ומעלה מקבלים קצבאות גבוהות בהרבה
מהתגמול הבסיסי/עיקרי.
:לדוגמה20%
נכות
מקנה תגמול בסיסי/עיקרי של כ-
1,162
לחודש₪
30%
נכות מקנה
תגמול בסיסי של כ-
1,742
.₪
המשמעות ,
שעו"ד יקבל לפי הצ"ח כ-
290
לחודש במקרה של₪
20%
נכות ו כ-
435
₪
,לחודש
במקרה של30%
.נכות
מדובר בסכומים המ חייבים עוה"ד להקים מערך של פקידים דוגמת
.משרדים העוסקים בהוצל"פ מערכת סליקה וכיוצ"ב משרדי עוה"ד ה
מ ייצגים נכים אינם מסוגלים
לנהל מערך כגון זה ולא יטפלו בתביעות נוכח אופן הגבייה ה.מוצעת
,לפיכך
מוצע לתקן את סעיף13
(ג) כך שיאפשר לצדדים לקבוע בהסכם ההתקשרות - ולא
רק
לאח
ר קבלת הזכאות -
סעיף המאפשר לצדדים קיצור
תקופת
פריסת התשלום. יש לאפשר לנכה
מרצונו החופשי לקצר את
פריסת
.התשלומים
18
סעיף14
–
החזרת עודף– יש להוסיף בסיפא
כי תחולת הסעיף תהא
.מיום כניסת הצ"ח לתוקף
לא תהיה תחולה רטרואקטיבית של החקיקה .
סעיף15
–
מע"מ
לשכ ת עו"ד סבורה כי על המדינה להסיר חובת תשלום מע"מ
ב הליכים משפטיים הננקטים לקבלת
זכויות מאגף השיקום. בדרך זו יחסכו הנכים18%
מעלות ייצוגם ובדרך זו תשתתף גם המדינה
בעלות הייצוג (שעה שי
י צוג משפטי חינם מעוכב מסיבה לא ברורה) ותיתן את חלקה בסיוע לנכי צה"ל
.ונפגעי האיבה במיצוי זכויותיהם כנגד המדינה
סעיף16
– עדכון סכומים ושינויים
סעיף17
–
מחקר
הסע' אינו חוקי, לא ראוי, ולא ברור מהי
הצדק תו ה
חוקית .
.עורכי הדין אינם עובדי מדינה, ובוודאי שאין להם חובה לקיים האמור בס' זה
סעיף18
–
'הגדרות פרק ג
תביעה לקבלת תגמולים –
(1)
" במקום עיקרי יבוא "בסיסי". "הליכי ערעור–
,ימחק11
(א) ימחק
(2)
ימחק-
""הליך ערר , ערעור או עתירה מנהלית
(3) ימחק-
" הליך ערר, ערעור או תו
ב "ענה לגביה
סעיף19
–
התקשרות לעניין טיפול בתביעה
(א )
כדי שההסכם יהיה פשוט–
.החוק חייב להיות קצר ופשוט. ולא כך הוא
(1 )
?התגמולים שלגביהם תוגש התביעה מהות הטיפול ושלביו ! כיצד אפשר לדעת מול אגף
השיקום מה הצפי? מדוע עו"ד צריך לעשות "קמפיין" לאגף השיקום ?
(2 )
התשלום , אופן חישוב, תנאיו ומועדיו? כל זה אינו
פשוט ואין אפשרות ל חזות
דברים אלו
.מראש
(ב' )(1
)
7
ימים טרם ההתקשרות–
הכוונה לפגישה עם הלקוח הוא חייב להמתין7
ימים בטרם
יחתום על ההסכם ולקבל מסמך מאגף השיקום וטיוטת הסכם? ואם העניין דחוף? ואם הוא דקה
?לפני התיישנות? מדוע ההגבלות הללו ברור כי .הכוונה למנוע מנכה מלקבל ייצוג משפטי
'ב(2 ) -
.מדוע עו"ד צריך לעשות "קמפיין" לאגף השיקום
19
)(ד הסע' אינו מאפשר
מניעת התחלת ייצוג במקרים דחופים וצורך בהמתנה של14
.יום
יש לקצר
.את המועד
)(ה אין לקבל את הנוסח המאפשר קיצוץ משמעותי בשכ"ט עו"ד במקרים המפורטים בסע .יף
ס עיף22
–
ביצוע ותקנות
סעיף22
(א-
'ג)
:
סמכויות שר המשפטים
לשכת עורכי הדין מתנגדת כאמור
להתקנת תקנות, בגדר חקיקת משנה, אשר אינן כלולות בהצ"ח .
•
ראה לעניין זה האמור בסע' 5
'(ג') לעיל, וסע31,30
לעיל .
חקיקה נעשית אך ורק ע"י כנסת ישראל, קל וחומר משמדובר בהצעת חוק האמורה להקיף את מכלול
הנושאים הרלוונטיים. שעה שקיימת הצ"ח על הפרק , אין לאפשר מצב בו נושאים הרלוונטיים להצ "ח
.יותקנו בהמשך באמצעות חקיקת משנה מדובר בפגיעה בעיקרון החוקיות במשפט המנהלי ואין
לאפשר לשר לעקוף את הוראות חוק המתקבל ע"י הכנסת .
כפי שהובהר בסעיף30
לעיל, קביעת הסדרים ראשוניים המעגנים את המדיניות הכללית ואת אמות
המידה המהותיות
תחייב לקבוע בחקיקה ראשית ואין להותיר קביעת כללים אלו בידי הרשות
המבצעת .
הצ"ח הינה מקיפה ורחבה ואין לאפשר לשר
המשפטים להכניס בדלת האחורית שינוי סכומים, לרבות
,הפחתתם, תשלום מירבי בעד טיפול הליכים שאינם קבועים בחוק וכיו"ב ובדרך זו לא
ל אפשר
לגורמים הרלוונטיים להתייחס ולהביע דעתם .בנידון
לא ייתכן להשאיר בידי משרד המשפטים, לבדו, קביעת נסיבות של "הכרה מורכבת". מדובר בהגדרה
המצריכה ומחייבת התייעצות של הגורמים הרלוונטיים של ארגון נכי צה"ל, ארגון נפגעי איבה ולשכת
עו"ד. הניסיון להותיר בידי שר המשפטים סמכויות כאלו ואחרות מחוץ לתחולת החוק מעורר על
פניו
חשש כי למעשה קיים כאן ניסיון לאפשר למשרד המשפטים לערוך שינויים כאלה ואחרים לאחר
.חקיקת החוק בלא שיתוף הארגונים הרלוונטיים ולא ניתן לאפשר זאת
סעיף22
(ב1)
: אין לאפשר התקנת חקיקת משנה כמפורט בתקנה זו לעניין הכרה מורכבת תוך30
יום
'מיום פרסום החוק. לעניין זה ראה האמור לעיל לעניין סע22
'(א-
.)'ג
סעיף23
-
תחולה
נרשם בסע' זה :" לדיון–
הסכמים שנחתמו טרם כניסתו לתוקף של החוק ."
לא תהיה .תחולה רטרואקטיבית של החקיקה
20
,בכבוד רב
מרב וייס-קרטיה, עו"ד ענת גינזבורג, עו"ד עומר יעבץ, עו"ד
מ"מ
יו"ר
יו"ר)(משותפת
יו"ר )(משותף
ועדת נכים תגמולים ושיקום ועדת
נכים תגמולים ושיקום
ועדת
נכים תגמולים ושיקום
העתק
ים:
ראש לשכת עורכי הדין,
עו"ד עמית
ב כר
עו"ד ורד זייטמן, מ"מ מנכלי"ת לשכת עו"ד
עו"ד דניאל איזנברג צדיקים, מנהלת מח' ועדות מקצועיות
עו"ד רוית טוכמן, ממונה בכירה ועדת נכים, תגמולים ושיקום
יו"ר ארגון נכי צה"ל, עו"ד עידן קלינמן
יו"ר ארגון נפגעי איבה גב' רותי פרמינגר
חברי ועדת העבודה והרווחה
גב' ענת כהן שמואל מנהלת וועדת העבודה והרווחה