פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 569 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שלישי, ו' בניסן התשפ"ו (24 במרץ 2026), שעה 19:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026 (מ/1929) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר ינון אזולאי טלי גוטליב ניסים ואטורי משה טור פז מאיר כהן שרון ניר צבי ידידיה סוכות לימור סון הר מלך אלעזר שטרן מוזמנים: חיים פרוש – מנהל אגף חברה חרדית, רשות השירות הלאומי אזרחי ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026, מ/1929 << נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בואו נתחיל. אנחנו מתחילים איתך, שרון. התחלנו עם ההסתייגויות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברשותכם, חברי הכנסת. אנחנו, סיעת ישראל ביתנו, מגישים פה הסתייגויות. אנחנו גם מצטרפים לסיעת העבודה ואני אתייחס להסתייגויות של סיעת העבודה וגם להסתייגויות של יש עתיד. אני מבקשת להתחיל את ההסתייגות הראשונה קודם כל בלדבר על החוק הזה. חוק שירות אזרחי, צריך להבין, הוא חוק שאנחנו לא פוסלים אותו, אבל אנחנו רואים אותו בסוף כחלופה לשירות צבאי רק בהינתן שקודם כל בראש ובראשונה נמלא את השורות החסרות בצה"ל. בסוף חסרים הרבה חיילים בצה"ל, כולנו מודעים לכך, ולכן אחד הדברים החשובים מבחינתנו זה שהוועדה הזו, בראשותך, אדוני, תיתן את הדעת על הפערים שמציגים לנו כאן חדשות לבקרים קציני הצבא, כולל הרמטכ"ל, ובאמת נוכל להחליט שבראש ובראשונה ולפני הכול אנחנו קודם כל נראה איך אנחנו מרחיבים את השורות ומגייסים יותר אנשים לצה"ל ורק אחרי זה נחוקק את החוק הזה. אפשר להצביע על הסתייגות ראשונה עד חמישית. נעשה מקבץ. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אפשר להצביע? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כמה כמה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה ארבע ארבע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם ארבע ארבע זה נותן, אבל אנחנו חמישה. הצבעה לא אושר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אנמק את ההסתייגות הבאה. לפי מה שפורסם ממשלת ישראל אישרה גיוס של 400,000 חיילי מילואים לטובת התמרון בדרום לבנון, תמרון שכשלעצמו הוא נדרש, אבל 400,000 חיילי מילואים זה עומס אדיר, זה בעצם כל חיילי המילואים בלי מנוחה וזה אחרי שהצבא אמר לנו 60 יום ובפועל כבר עוברים את ה-80 יום. החוק הזה, אם היו המתגייסים אליו מתגייסים לצה"ל, היה מאפשר הקלה בנטל, דבר שהיה גורם לכך שפחות אנשי מילואים היו צריכים להתגייס. הדבר הזה היה צריך לקרות כבר לפני שנתיים, זה שהוא קורה עכשיו גם זו בעיניי שערורייה, אבל לפחות בדרך הזו יהיו לנו יותר מתגייסים בפועל. שמענו היום מנציג צה"ל שמתוך 1,000 ומשהו מתגייסים לא באמת בדקו האם יש כאלה שיכלו להיות לוחמים, ברור שהיו כאלה שיכלו להיות לוחמים, גם אם זה כמה מאות, כמה מאות זה גדוד, גדוד היה מקל על הדבר הזה ולכן אני סבור שצריך לדחות את החוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד ההסתייגות? ארבעה. מי נגד? הצבעה לא אושר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו עכשיו בהסתייגויות של העבודה. אני בכל מקרה מעלה את כל ההסתייגויות למליאה ועכשיו אני עושה כמה, ברגע שאני אסיים זה יעבור לאלעזר שטרן, להסתייגויות של יש עתיד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל עכשיו אנחנו מצביעים על של העבודה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> של העבודה וישראל ביתנו ביחד. אתה צריך להגיד על איזה הסתייגויות הצבענו. הצבענו מ-1 עד 20. אני עושה מקבצים, עכשיו אני עושה את המקבץ הבא, זה מ-20 - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> באופן עקרוני זה לא מקבץ, אבל את יכולה לנמק מספר הסתייגויות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז נימקתי עד 20. עכשיו אני מנמקת עוד עשירייה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, איך חלוקת הזמנים? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> חלוקת הזמנים, נתחיל 45 דקות, עבודה – << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עם ישראל ביתנו. שעה וחצי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ולא אכפת לכם בעשר דקות שהיא מדברת איזה מספרים ירדו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> תחליטו אתם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לי אין בעיה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לי זה לא משנה. בסך הכול - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> היועמ"שית, ברמת התקנון אם הם מעלים הכול למליאה אין בעיה ויעשו פה מה שהם רוצים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא רוצה לנמק ולהצביע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקשת בזמן הזה, כשאנחנו מזהים פה נפילות בכל מקום בארץ, כשלדאבון הלב אזרחי ישראל בעיר ובכפר, בצפון ובדרום, במרכז הארץ, הבוקר נפגע הבית של חברתנו חברת הכנסת מירב בן ארי. ככל שהזמן עובר זה מתקרב ואנשים שאתה מכיר ביום אחד מאבדים את רכושם, נשארים בסיטואציה של חוסר ודאות. ביום הזה שאנחנו באמת נמצאים בשעות הקשות שלנו אני רוצה קודם כל להביע הזדהות עם כל אלה שאיבדו את היקר להם מכול, איבדו את ביתם, את קורת הגג, ואני רוצה לציין, כי רובנו הסתובבנו גם בזירות הפגיעה, אני רוצה לציין את האזרחים המתנדבים, את ארגון 'מכל הלב', שזה ארגון של 100,000 אנשים שמתנדבים ובדקה שקורה אסון בכל מקום, אני פגשתי אותם ספציפית בבאר שבע, לפני כשבוע, הגיעו לשם אנשים מלח הארץ, כולל מכינות. אחד הדברים שחשוב לי לציין זה את אותם אזרחים, יש כבר לדעתי 3,000 אנשים שנמצאים במלונות, באמת להגיד להם, בסוף כל עוד זה ברכוש, הכול יחזור לקדמותו. זו אמנם תקופה נוראית, של חוסר ודאות, של בוקה ומבולקה, של ילדים שמסתובבים במלונות ולא תמיד מוצאים את מקומם, אבל אחד הדברים שחשובים לציין אותם בסוף זה עם ישראל במלוא תפארתו, כולל כל כך הרבה מתנדבים מרשימים, ממכינות, מארגוני חסד, מארגונים נוספים וראוי לציין את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה לא אושר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נהרג היום, טבע למוות, אבא שרצה להציל את הבן שלו מהר ברכה. לפי מה שאנחנו יודעים הוא יצא לחופשה מהמילואים. אני אפילו לא יודע אם זה שזה היה דווקא בירדן זה בגלל שהביאו את הילדים אליו, קרוב למקום השירות שלו, כן או לא, אבל הסוגיה הזאת צפה ועולה. לפני כמה חודשים נפטר אבא לחמישה ילדים מרמת הגולן שיצא לחופשה מהמילואים ונעקץ על ידי דבורה. אני חושב שכשאנשי המילואים האלה, שצריך להגיד, הם מיעוט שבמיעוט בחברה הישראלית, גם היום, עושים את מספר הימים שהם עושים, מדינת ישראל דרך משרד הביטחון, דרך צה"ל, שמי שקובע זה משרד הביטחון, לא יכולים להחיל את החוקים של זמנים כתיקונם. זה לא זמנים כתיקונם. בזמנים כתיקונם אתה יכול להגיד צריך תוך כדי ועקב, תוך כדי השירות ועקב השירות. המקרה הזה על פניו הוא לא עקב, אלא הוא רק תוך כדי בחופשת מילואים, שזה נחשב תוך כדי. אנחנו, כוועדת חוץ וביטחון, אני ניסיתי לעשות את זה, רתמתי גם את יושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת כץ, ודיברתי גם עם שר הביטחון ועם העוזרים שלו, עם ראש אגף משפחות שכולות במשרד הביטחון והעניין הזה טרם נפתר, אנחנו עומדים עכשיו עוד טרם הקבורה, אני חושב שהעניין הזה צריך להיות מוכר. אני מניח שיכול להיות שיגידו שתהיה הלוויה צבאית, אבל לא תהיה הכרה. במקרים כאלה, בזמנים כאלה - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שזה החוק שלי, שיותיר שיקול דעת לשר הביטחון בעצה אחת עם צה"ל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, כדי לא להגיד השלכות רוחב - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בעצה אחת, בהסכמה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כדי לא ללכת אחורה, אנחנו לא מדברים על מקרים רבים, למה? מכיוון שמה שאני חושב שצריך להיות, וככה גם כתבנו, כל זמן שמוכרז מצב מלחמה ועוד דבר, נגיד שבתוך המצב הוא עשה 100 או 200 או 300 ימים, אפשר לקבוע את המספר. אני חושב שמי עשה בתוך מצב המלחמה 100, 200, 300, 400 ימים, אחת, מגיע לו, ושתיים, קשה לנתק את הקשר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני חושבת שלא צריך להשאיר את הקציבה, כי אני סומכת על שיקול הדעת של הרמטכ"ל ככזה ושל שר הביטחון באשר הוא ככזה, בעצה אחת. שהמקרים יוצאי הדופן מכוח חוק השירות וחוק הקבורה הצבאית יהיו בהסכמה פה אחד של שניהם, שתהיה את האפשרות, כי יכולים לקרות הרבה דברים. למה מספר הימים חשוב לך? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך למה. אם אתה מצליח להגדיר את זה בצורה שהיא קלה כמו שהגדרתי, נגיד להבדיל מצורך בהתייעצות, אין צורך בהתייעצות, יש היגיון, יש אמירה ערכית, יש חובה שלנו כלפיהם. נגיד עכשיו אם נלך למה שחברת הכנסת טלי גוטליב אומרת, יכול להיות שכשהוא מוטל לפניו אתה, שר הביטחון, לא תופס את הרמטכ"ל, יש מלחמה ואחד נמצא בצפון ואחד נמצא בדרום ואחד במינוס לא משנה כמה, ואם אנחנו יכולים לקבוע את הדברים האלה – יכול להיות שיש מקרים חריגים שיחליטו ככה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יש חריגים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז חריגים, אבל אני לא חושב שזה חריג. אני חושב שניתן את העניין הזה לקבוע בחוק. היושב ראש, אתה היית שותף איתי להצעת חוק שוויתרנו בסוף על החוק משום שמשרד הביטחון פתר אותה דרך התקנות שקיימות. אני אזכיר לך, עם הפצועה בתל השומר, עם ההכרה שלה. היו לנו כבר מקרים דומים שאני לאורך שנים שאני כאן בכנסת אני כותב הצעות חוק ואני אומר למשרד הביטחון שאני מוכן לוותר עליהן, תפתרו את העניין הזה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ג'וש בון הי"ד לא הצלחנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא כתבתי שם. גם בעניין הזה, אני חושב שזה מה שאנחנו צריכים. אני מנצל את ההזדמנות הזאת לקרוא לאריה מועלם, לקרוא לראש אכ"א, לקרוא לרמטכ"ל, לקרוא לשר הביטחון להכיר גם במקרה הזה ודרך זה אני אומר לכם שהשלכות הרוחב הן במספרים מאוד מאוד מצומצמים. וגם לא משנה מה המספרים, כי אנחנו מחויבים להם כמדינה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נצביע על ההסתייגות. מי בעד ההסתייגות? ארבעה. מי נגד ההסתייגות? הצבעה לא אושר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אפשר משפט אחד? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> על חשבון הזמן שלהם. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני ביקשתי להתקזז, אני מבין שאי אפשר, אם אני לא יוצא עכשיו לגולן אני לא רואה את הבן שלי, הוא צריך להיכנס לאן שהוא מחר בבוקר. ביקשתי אם אפשר להתקזז. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> סע לגולן, אני לא אצביע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שיהיה לו בהצלחה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ואטורי, תחבק אותו מכולנו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לנמק, אבל תסלחו לי שאני לא אדבר, זה לא כהרגלי, אני משתדל לדבר על הנושאים. אדוני היושב ראש, אם מישהו היה אומר את זה מיש עתיד הייתם תולים אותו, אם מישהו היה אומר את מה שעכשיו עמית סגל מפרסם, דובר ראש הממשלה זיו אגמון אומר את הדבר הבא, זה כל כך מכאיב לי ומעצבן אותי, ראש הסגל והדובר של ראש הממשלה נתניהו, ואני מקווה שהיום הוא יקרא לו, יבעט לו בראש ויגיד לו שהוא לא אצלו: עכשיו אנחנו יודעים מאיפה המרוקאים שלנו הגיעו, מאפריקה, בבון זה קוף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חצוף. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני נכנסתי ב-100 קמ"ש בברק, עליתי לבימת הכנסת ונכנסתי ב-100 קמ"ש. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> על מי הוא דיבר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על המרוקאים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר עכשיו אני יודע מאיפה המרוקאים שלנו הגיעו. עמית סגל פרסם את זה. כל היום עמית סגל מפמפם ועכשיו הוא מפרסם את זה. זאת אמירה נוראית ואני מצפה – כי אם מישהו מאיתנו היה אומר דבר כזה, אוהו איך הייתם משתלחים בנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למי הוא אמר את זה? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה משנה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מי שאומר אמירות כאלה גועל נפש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אם יש מישהו ששמע את זה והבליג על זה זו גם בעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא יודע, זה הקלטות, זה לא הסרטה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שאלתי אם יודעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אותו אחד ששמע את זה ושתק זה חמור מאוד, וזה, ראש הממשלה צריך לבעוט בו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> עצם העובדה שעמית סגל פרסם את זה, זה יפה מאוד מצדו וטוב שהוא פרסם את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה רק מראה שעמית סגל הוא באמת עיתונאי אובייקטיבי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> על הכיפק. אני מכבד את זה שהוא פרסם, דברים כאלה לא נשארים. האמירות של הגזענות בזמן האחרון באמת עוברות את גבול הטעם הטוב. אתם יודעים שכולנו סך הכול מתבדחים ושומעים אותנו אומרים הקיבוצניקים והמזרחיים וזה, אבל זה איזה משהו בתוך ההווי הישראלי. כשזה נשמע מפקיד כל כך בכיר, או לחילופין זה נשמע מברק, כשציטטו את מה שהוא אומר, זה מציף שאלות שאני וילדיי חשבנו שזה עבר מהעולם. אני תמיד מספר שהילדים שלי לא יודעים מה הם, אז יפתח אומר שהוא זה וגלעד אומר אני מרוקאי ועומר אומר אני דימונאי ושישו ושמחו, אבל עצם העובדה שהצלחנו לייצר משהו שהוא חדש וטוב, זה הכבוד של המדינה הזאת, זו המשמעות של כור ההיתוך, ועכשיו איש כזה אומר את מה שהוא אומר. אני הולך להיכנס בו, אני לא אוותר, ולא משנה מה המוצא של כולכם, גזענות אאוט. אני מתנגד לשירות הלאומי בתצורה שלו כמו שהוא הוצג לנו, לכן אנחנו, אדוני היושב ראש, ביש עתיד מתנגדים, וגם בעבודה וגם ישראל ביתנו, בצדק. הסיפור הזה על הרקע של הימים הקשים האלה ושאף אחד לא יבין אותנו לא נכון, טלי, ליבי מחסיר פעימה מהאפשרות שטראמפ ייצא מתוך המערכה ואני לא מיליטריסט ולא תומך במלחמות, אבל אין יותר צודק מהמלחמה הזאת, כי בסופה, לכשהיא תצליח, היא תשנה את המזרח התיכון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> היא כבר משנה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים להיזהר בלהתהדר בנוצות שעדיין לא מחזיקים אותן ביד, ולכן טוב לכל המנהיגים להיות מאוד זהירים. כשהיום אתה שומע את המנהיג של ערב הסעודית, את יורש העצר, אומר שצריך להמשיך את המלחמה כי אנחנו נסיר את האיום מעל כל המפרציות וכל מדינות ערב במזרח התיכון, זה בסדר גמור, אבל איתו אפשר לדבר, הוא לא איזה ממשל של רוצחים, של ג'יהדיסטים מטורפים. גם בהסכמי אברהם, גם בגישושים, גם בשיחות עם האיש הזה והפמליה שלו, יש מערכת יחסים בין הממשלה לבינו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הוא נושא עיניים גם אלינו פתאום. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בוודאי. לכן מאוד מאוד חשוב לא להרפות במלחמה הזאת והעורף שלנו הוא עורף יוצא מהכלל. על הרקע הזה אנחנו מתנגדים לשירות הלאומי כי הוא מצמצם, מירי, את מאגר החיילים שמתגייסים לצבא. אנחנו בוודאי ובוודאי נתמוך - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זו אמירה שצריך להיזהר בה מכיוון שבאופן עקרוני הצבא מעביר אותם בדיקה פרטנית ואם הוא - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> את לא היית היום. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני הייתי היום. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> את היית כשדיברה הקצינה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא הייתי ב - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא היית, שאלנו מפורשות את השאלה שאת שואלת, אני מאוד נזהר בדבריי. אמרנו לה: האם אתם דואגים שצעירים שיש להם כושר קרבי והם יכולים להיות בקרבי, היא אמרה בפירוש לא, יש בתוכם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> באמת צה"ל צריך להוסיף את זה לקריטריון הפרטני שלו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ברור, אבל זה לא. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> היא אמרה לא. לכן אני אומר, 1,300 ומשהו - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אז תחליט הוועדה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני לא מסכים לדבר כזה. צריך לתת לצבא להחליט והם שיחליטו, אני לא חושב שאנחנו נחליט להם עכשיו. יש פה חקיקה ש - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני לא מתנגד למה שאתה אומר. אני מתנגד לרעיון ואנחנו נצביע נגד, אבל ברור שהצבא אמור להוסיף את זה לקריטריון שלו והוא לא עושה את זה. שאלנו במפורש האם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בחקיקה אפשר לעשות מה שרוצים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשיביאו את הכול אני מתכוון. אם לא, אז לא יהיה, אנחנו יודעים את זה, יש את הצעת החוק הקיימת ואם יש חקיקה והיה ומתקדם חוק הגיוס במה שהוא עכשיו מונח, או לא מונח עדיין, לא משנה מה, ואז תוך כדי אמרו שיביאו גם את השירות האזרחי בחקיקה חדשה, דיברו על זה, ואז אפשר לתת את הדעת גם על זה, אבל לא לשנות את כללי המשחק תוך כדי משחק. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תן לי רק לסיים במשפט אחד. מירי, אנחנו שאלנו את זה, קיבלנו תשובה מאוד ברורה שהיא ההיפך ממה שאת חושבת וממה שחשבנו שכן יהיה. למה אני אומר ואני מתעקש על זה שזה מצמצם את המאגר של חבר'ה שמתגייסים, למרות שינון שאל אותה שאלה, הוא אמר לה האם אלה שסוננו על ידכם, האם הם הלכו לצבא? היא אמרה לא, חלקם הפכו להיות למשתמטים ו – כלומר אין איזה תנועה שאם הם לא בשירות האזרחי אז הם מתגייסים לצבא, זה ברור, אבל זה לא אליבי לכך שאנחנו לא נבקש מהם להתגייס לצה"ל. דיברו על 1,400 איש. אומר אלעזר, נדמה לי שגדוד זה 450 איש, נכון? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תלוי, גדוד חי"ר או גדוד שריון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על גדוד חי"ר, גדוד חי"ר זה בין 400 ל-500. זה שני גדודים. כל גדוד כזה אם הוא מתגייס הוא פוטר עשרה גדודים במהלך שירות מילואים בשנה. אנחנו חוזרים על מה שנאמר פה כל הזמן בחוק הנורא הזה שאני שמח שהוא יצא מחיינו. מירי, אני לא יודע מה את אומרת כיועצת משפטית, האם אנחנו יכולים לשנות, או כדברי ינון שאומר שאנחנו נחכה לצבא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, ינון צודק במקרה הזה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא אמרתי שהוא לא צודק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> היא פתחה את העניין - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בואו נצביע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? הצבעה לא אושר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לקצינה קוראים בת אל, היא באה לפה פעם ראשונה ודיברה על זה שהמספרים שמתגייסים, היא נתנה דוגמאות לקריטריונים, לגילאים, ילד אחד, 24, כל מיני דברים כאלה. שאלתי אותה האם יש קריטריון של פרופיל קרבי, היא אמרה שהם עושים מה שכתוב בחוק, אמרתי לה שזה לא כתוב בחוק. מה שכן, זה קריטריונים של הצבא. אני אומר לך שזה מריח מאוד לא טוב שרח"ט תומכ"א בדיוני המילואים שאנחנו עושים כאן לאורך הרבה זמן, ומכיר את המצוקות האלה ואת ההסתייגויות על החוק הזה, ואנחנו דנו בלי קשר לחוק הזה גם על השירות הלאומי בתוך יוזמת ביסמוט, הראיתי ואני יכול להראות עכשיו, כתוב שם ההבדלים בין מה שהיה לבין מה שיש ביוזמה, ולכן דיברנו גם על העניין הזה של היכולת החליפית, האם יכול להיות מישהו שהולך לשירות אזרחי לאומי והוא כן יכול להיות חייל מילואים. התשובה הייתה שיכול להיות, המילה השלטת, גם במה שהציג מנכ"ל השירות הלאומי, תמיד הייתה 'הרוב'. הרוב זה כמובן לא אירוע משפטי, המשפט לא עובד עם הרוב. הרוב הולכים למקומות, ביטחוני, בסדר. שאלתי מה זה הרוב? אין לנו רוב, יש בן אדם בקצה, ככה חיים במדינה. אותו דבר כאן, היא אמרה, לרוב אין פרופיל קרבי, היא לא יודעת. כשפתחנו קודם ודיברנו על הבחור שנהרג היום, הוא אבא לשמונה ילדים, הוא לא בן 24 ולא בן 22. כשאתה לוקח מישהו ונותן לו את המתנה הזאת, גם אם הוא בגיל 24 עם ילד, ואתה אומר לו שעכשיו הוא יעשה נגיד שנתיים שירות לאומי, אזרחי, תקראו לזה איך שאתם רוצים, לא נתת לו פטור משלוש שנים מאחורה, נתת לו פטור גם 20 שנה קדימה. העניין הזה הוא כל כך חמור, בעיניי לפחות, ואנחנו צריכים לראות את הבעייתיות בעניין הזה. השירות הלאומי יכול להתהדר בכמה יש לו ושעושים שנתיים נגיד, למרות שגם זה עניין, נגיד שבביטחוני מתחייבים לעשות שנתיים, אבל זה כולה שנתיים. כשאנחנו שופטים לחיוב את ישיבות ההסדר, ואני בניגוד לעמדות שנשמעו פה היום, גם מהמפלגה שלי, בעד ישיבות ההסדר, אחד הטיעונים המרכזיים הוא לא לשפוט אותם על שלוש השנים, תשפטו אותם על 20 שנה קדימה. כאן נלקח האירוע הזה, אין שנה קדימה אפילו אחרי זה. לכן העניין הזה, גם היעדר התנאי של אי פרופיל קרבי של לוחם או של תומך לחימה, בהתחשב בפטור שאתה נותן לו, לא רק להשתלבות בכאילו הוא עשה צבא, אלא תחשבו על זה שבימים כאלה נתת לו פטור משירות מילואים לכל החיים. זה מה שיש בשירות הזה שהוא כאילו מוחבא בין השורות, אבל זו המציאות. לכן אנחנו חושבים שכמה שיש דברים יפים, ויש דברים יפים, לדוגמה זק"א, אני הייתי אומר שזק"א זה לכל החיים, בטח בגילאים של המילואים, אני אשים את זה בצד, אבל לא מדברים על זק"א, מדברים גם על מי שבא לעשות שנתיים במשרד בקריה או בגבעה, לא משנה איפה, וזה לא יכול להיות שאנחנו נותנים להם פטור כזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אמשיך לנמק. אני רוצה להמשיך בקו שאמרו כאן קודמיי על כך ששירות לאומי הוא בסך הכול תופעה מבורכת. העובדה שיש לנו סטנדרט במקומות מסוימים במדינת ישראל שאנשים עושים שירות לאומי, כשלעצמה הייתה צריכה להיות דבר טוב. כמובן, כמו שאמרתי קודם, פתחתי בהסתייגות הקודמת שלי, מדובר במוצר משלים ולא מוצר עיקרי, אבל הוא מוצר נדרש. יש לשירות לאומי כמה חסרונות בתצורתו הנוכחית, לא בחוק שלפנינו, אלא בשירות הלאומי הכללי, בעיקר זו העובדה שהוא יכול להיות שנה ולא שנתיים. אני שמחתי שבמה שאנחנו מאשרים היום זו לא אופציה, מדובר על שנתיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון, זה נכון רק לגבי השירות הביטחוני, אבל אנחנו לא מאשרים רק את השירות הביטחוני. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, אנחנו מאשרים את ההצעה בכללותה, שמה שהוצג לנו היום על ידי פינסקי שהרוב כבר עושים יותר שירות שהוא - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז מתוך 1,396 שהוצגו היום לא הוצג לנו כמה עושים שנה וכמה עושים שנתיים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז אני אומר בצורה אחרת, קודם כל אני חושב ששירות לאומי חייב להיות שנתיים ולא שנה, וזה נכון גם לבנות הדתיות. שתיים, כמו שנאמר לפניי, יש לשירות הלאומי כמה מינוסים, העובדה שהוא לא לכל החיים, אלא כמעט תמיד stand alone. כבר דובר כאן סביב חוק הגיוס בצורך לייצר מילואים לשירות לאומי, אני מכיר לא מעט נשים דתיות שעשו בגלל זה שלב ב' ועושות מילואים במלחמה הזו ובעיניי זה מדהים, אבל זה צריך להיות נוהל ולא התנדבות. שלישית, כמובן שאין שירות מילואים קרבי, זה כמובן. יש לי הרבה כבוד גם לפינסקי וגם לעמותות שעוסקות בשירות הלאומי, את חלקן אני מכיר, ובחלקן המעטפת שניתנת לבת או במקרה הזה לבן היא יותר נמוכה ממה שהצבא נותן, בוודאי כשיש בעיות ת"ש. זה מינוס לא קטן. שוב, אני לא רוצה לדבר גורף, אבל בחלק מהמקרים, אני פשוט טיפלתי בלא מעט מקרים כאלה - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אתה מדבר על השירות הלאומי האזרחי או על השירות הלאומי? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם וגם. כאן יש עמותה אחת בלבד שמטפלת במקרה החרדי, ובוא נגיד, בתוך מוצר העמותות שמטפלות בשירות הלאומי לגווניו היא לא במקום הראשון. לא אומר שהיא באחרון. הבעיות שקיימות בשירות הלאומי היום, במעטפת הליווי שניתנת לו, גדולות יותר ממה שהצבא מטפל, וגם על הצבא אנחנו יודעים להביע פה ביקורת. בכל מה שנוגע בטיפול בפרט, בעיקר בפרט שיש לו בעיה, הוא פחות טוב, מכל מיני סיבות, אני לא נכנס לזה, אבל אני טיפלתי בלא מעט בעיות כאלה לאורך השנים וגם בשנה האחרונה. לזה אני רוצה לומר עוד דבר שהוא מאוד משמעותי בעיניי במינוס הגדול, שיכול להיות שזו גם הסיבה שחלק מהאנשים רוצים את השירות הלאומי, וזו העובדה שרמת החיבור שהוא יוצר למדינה, למוסדותיה, גם כשמשרתים בשירות ביטחוני, היא נמוכה יותר. יש משהו בחוויה של הצבא, בטירונות, במדים, אפילו באלמנטים של חינוך, גם כשמבצעים אותם לציבור החרדי מותאמים, כמו שראינו בחשמונאים וביחידות החרדיות האחרות, הוא נמוך יותר, אני אקרא לזה מבחינה לאומית, ממה שקורה בשירות הלאומי ובעיניי זה מינוס גדול. נכון שבסוף המטרה פה היא תרומה, אבל גם למה שהתרומה הזאת נותנת לצעיר או לצעירה יש בעיני מינוס ענק לעומת שירות צבאי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסתייגות אחרונה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אתה בוודאי מכיר את אירופה הפייסנית מ-1933 עד - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יצא לי פעם לבקר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כן, לסקר מלחמות, לכתוב על מלחמות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, ברצינות, כמי שבזה עסקתי רוב חיי, 27 שנים, אני מסתכל על מדינות אירופה היום, על הפייסנות, על התחושה הזאת שהם כאילו מנותקים מהעולם, ומיד אני נזכר בפגישה המפורסמת שהייתה לפני הסכם מינכן, כשצ'מברליין אמר: הבאתי את השלום. הייתה תחושה של אירופה הפייסנית, אירופה המבוהלת שלא הבינה את גודל השעה. זה חוזר על עצמו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ומקרון מזכיר לנו את דאלאדיה, ממש דאלאדיה של התקופה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כן, מדהים. דווקא בצרפת היה רנו שהוא היה קצת יותר קשוח. הפייסנות הזאת חסרת תקדים, גם במה שקורה בתוך החברה הצרפתית. עכשיו אנחנו קוראים שמקרון אמר שהם יתחילו את השיחות עם לבנון, הוא מציע למדינת ישראל, אומר שהוא יכול לנהל שיחות ישירות, אבל כששואלים אותו על החיזבאללה הוא בולע את המילים ולא יודע מה להגיד. קשקשן גדול. צר לי שמדינות אירופה לא מצטרפות לצידן של ישראל וארה"ב במלחמה על מצרי הורמוז. חמישית מהנפט העולמי עוברת מהמצר הזה ואנחנו מוצאים את עצמנו לבד נמצאים שם. מי בעד? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי נגד? הצבעה לא אושר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו סיימנו את ההסתייגויות של ישראל ביתנו והעבודה, אפשר לעבור להסתייגויות של יש עתיד ואני מבקשת לנמק. אנחנו עכשיו ב-45. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קדימה, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מאחר שדיברתי קודם על עמותות המתנדבים היקרות, אני רוצה לדייק ולמסור מכאן הערכה גדולה ורבה לעמותת 'לב אחד', עמותה של מתנדבים בשעת חירום, עמותת איחוד והצלה, אלה שמצילים חיים. הלב של כולנו נחמץ כשראינו את הבניינים בערד, זה היה מזעזע. ראינו שם מתנדבים שנזעקו תוך דקות אחדות. גם חבר הכנסת ינון אזולאי מתנדב שם וזה ראוי לציון. בהקשר הזה אני רוצה לציין גם את עמותת 'פתחון לב', שגם היא עושה לא מעט בתקופה הזאת ובהחלט להעלות על נס, ואולי באמת הממשלה אם תוקיר ותעריך את אותן עמותות, עכשיו כשאנחנו משיאים משואות, יש בהחלט מקום להתייחס אליהן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בהחלט. אני קוטע אותך רק כדי לחזק את מה שאת אומרת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> באותה נשימה אני רוצה לעבור למגמה המבורכת של הבת הדתייה בכל הקשור לשירות לאומי. אני שירתי הרבה שנים בצה"ל ובעשור וחצי האחרון חלה תפנית מרשימה לחיוב בהיקף הנשים הדתיות מהמגזר של הציונות הדתית שבוחרות להתגייס לצה"ל. את היית כנראה מתוך הצעירות שעשו את זה בראשית הדרך, החלוציות והפיוניריות, וכל הכבוד על כך. אני זכיתי לראות לא מעט חיילות שסיפרו לי שהאימהות שלהן לא התגייסו, אבל האימהות שלהן נתנו להן את ברכת הדרך. לא יכול להיות שבבית אחד יחנכו לציונות ואהבת הארץ והבן יתגייס ויעשה את השירות הכי משמעותי, כפי שאנחנו רואים את הלוחמים היקרים שלנו מהמגזר של הציונות הדתית שמאוד ראוי להעריך אותם, ובאותו בית תהיה בת מוכשרת, ציונית ולהוטה לתרום למדינה, ולה יסבירו שהצבא זה לא המקום לנשים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כל החברות שלי, הבנות שלהן מגויסות, אבל אני אומרת את זה בשים לב שגם שירות לאומי הוא רב ערך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב יש כאלה שעושות גם שנתיים שירות לאומי וכל הכבוד להן. ויש כאלה שבוחרות לעשות גם וגם, זה בכלל, שעושים גם שירות לאומי וגם שירות צבאי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הבן שלי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מהמם. הבת שלי עשתה שנת שירות שנה ואחרי זה שירות צבאי מלא. אני מאוד מעריכה את הנוער יוצא הדופן שלנו, את הדור הזה, שעושה אפילו גם וגם ויוצא מגדרו ומחליט שהוא עושה פאוזה ותורם למדינה. בהקשר של הבת הדתייה, הבנות לא סתם בחרו לשרת בצבא. לבחור בחירה כזו מודעת של רגע להתבונן ולהחליט שהן מייסדות פה דור חדש שמגיע לצבא כי הן הבינו שהצבא מציע להן שירות משמעותי ביחידות טכנולוגיות, כלוחמות, מדובר בנשים סופר רציניות, רואים אותן ב-8200, רואים אותן קודם במדרשות כמו לינדנבאום, מדרשות שמחנכות ליהדות, לאהבת הארץ ולציונות ואחרי זה הן מגיעות לצבא. על כן אני רוצה להגיד, גם לאלה שחוששים ועוד לא עשו את השינוי, גם לאלו שחוששות, לכל המגזרים, הלב שלי פתוח ורחב ובאמת רוצה לראות את עם ישראל בצבא, הצבא הוא צבא מאפשר. מה שיפה בצבא שבגדוד אחד, ביחידה אחת, רואים את עם ישראל כולו, את האקלקטיות של עם ישראל, את הנשים והגברים, את הדתיים והחילוניים, והלוואי שנראה גם את החרדים בשורות הצבא. הצבא יודע לקבל, הצבא צריך אתכם, הצבא משווע לכם. להגיד תודה ולברך את החרדים שכבר בחרו לעשות את הדרך ולשרת בצבא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד ההסתייגות? שלושה. מי נגד ההסתייגות? אני סופר כאן חמישה חברי כנסת. הצבעה לא אושר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כיוון שאנחנו קצת על החדשות, יש הודעה משמחת, גם זה נדמה לי מעמית סגל. אחרי הלחץ מוושינגטון לפעול בנושא הממשלה תאשר הקמת יחידה במשרד הביטחון להתמודדות עם נוער הגבעות בתקציב של 130 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות. סוף סוף יש ראש ממשלה בישראל, קוראים לו טראמפ, שלוקח אחריות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה היה טראמפ זה היה 130 מיליון דולר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא רק על הביטחון שלנו, אלא גם על החינוך ועל איך שאנחנו צריכים להיראות כחברה ועל הקרימינליות ועל הפשע. אני מקווה שבצוות הזה גם ישקלו מי נתן אישור לטרקטורונים, לא רק מי קנה אותם, מי נתן להם אישור לנסוע בשבת. אני מזכיר את התאונה האחרונה. זה דבר אחד. בסך הכול גם זאת בשורה חיובית לחברה הישראלית. אני רוצה להגיד משהו על הדיון שעלה פה קודם בנושא האמירה הבזויה הזאת של יועץ ראש הממשלה. אדוני היושב ראש, אם אני לא טועה, הוא ישב כאן בכיסא הזה כשראש הממשלה היה פה והגיש לו את כל ההערות, כאילו את העדות של ראש הממשלה לפני מבקר המדינה, ואני לא מתפלא שהוא אמר את זה. אבל מטריד אותי עוד משהו, אני לא חושב שבמשרד שלי מישהו היה מעז להגיד דבר כזה. אני חושב שאם בסביבת ראש הממשלה יש מישהו שמדבר במושגים גזעניים כאלה, ואנשים כנראה שומעים אותו, אחרת עמית סגל לא היה יודע מזה, יש או אנשים או אווירה שמאפשרים את זה, או שהוא חשב שזה לגיטימי להגיד את זה ככה שם. אני אומר את זה כמי שהתעסק הרבה מאוד בעניינים של חינוך ומנהיגות, זו דרישה בסיסית ליצור אווירה שלא יכולה להכיל דבר כזה. אחרי שאמרנו את הכאב הגדול אני רוצה להגיד בשורה טובה. אני התעסקתי הרבה מאוד שנים בתרומות של מח עצם עם 'עזר מציון'. כבר חיים למעלה מ-5,000 אנשים בזכות התרומה של חיילי צה"ל, הכנסתי את זה לשרשרת החיול. בעולם התפלאו על המצ'ינג. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הידעתם את זה? נהדר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש מצ'ינג פי עשרות ממה שמקובל בעולם בהתאמה שאתה מוצא בין תורם לנתרם ויש מחקר למה זה. אחת מהשערות המחקר זה בגלל נישואי התערובת בחברה הישראלית. זאת אומרת הנכדים שלי, כמו של אחרים פה שדובר, הם לא יודעים אם הם אשכנזים או ספרדים או מרוקאים או טריפוליטאים, הם באמת לא יודעים, אבל כנראה שהחיבורים האלה לא רק מעשירים אותנו כחברה אלא מעשירים אפילו את מח העצם שיכול להתאים אחר כך ליותר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת. מי בעד ההסתייגות? שלושה. מי נגד? הצבעה לא אושר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כיוון שהזכרתי קודם את האבא, שזה כאב עצום כמובן, שטבע למוות היום בירדן, איש המילואים, ואני חושב שצריך להכיר בו, ובהינתן שאלה הנתונים האמיתיים - - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> תעשה מצווה, רק אל תזכיר שם של בן אדם שהרגע נהרג בעניינים פוליטיים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, הוא אמר את זה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא שמעתי גם מקודם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז לא שמעת, יותר טוב שתלך מכאן. תלך. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני מכיר אותו, אני מכיר את היהודי - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תלך, אתה לא שמעת, תלך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא אמר כלום. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אל תזכיר אותו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שלא יתערב. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני כן אתערב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בואו נהיה יותר סובלניים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> זה אדם שאני מכיר אותו ואני לא חושב שהוא היה שמח לשמוע אותך עכשיו מזכיר את השם שלו עשר פעמים בנאומים שלך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא לא אמר את זה בהקשר פוליטי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא שמע כלום. אתה רוצה שאני אגיד לך משהו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> להיפך, אני אומר שלא אמרת את זה בהקשר פוליטי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא אמר. אז שיילך, כשאני מדבר שייצא החוצה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אלעזר, בשלב של צער של אדם, זה חבר שלו, עזוב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> טלי, יש גבולות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> דבר בלי להזכיר אותו, מה קרה? אתה יכול להגיד את אותם דברים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא מבין מה אני מדבר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא עושה עליך סיבוב, אני סך הכול אומר לך שאל תעשה עליו סיבוב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אלעזר, כל אחד והחמלה שלו מול צער של מישהו אחר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, מי שהכניס פוליטיקה לעניין הזה זה לא אני. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> די, בוא נהיה מעל זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להגיד, גם בעניין הזה, הרי איפה הוא הפסיק אותי? במשפט שאמרתי שאני מתכוון לעסוק – ואז הוא אמר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> טוב, די, הוא בשעת צער. זה חבר שלו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> טלי, כולנו בשעת צער. הכאב הכי גדול, שיכול להיות שעכשיו אולי באמת נקדם את העניין הזה בגלל שיהיו פה אנשים שאני שומע כל פעם שמישהו מכיר אותו. אני לא מכיר אותו ולמרות זאת אמרתי שאני מתכוון לפעול בכיוון הזה, מכיוון שאני חושב שזה מה שראוי לבן אדם בן 48 שזינק להציל את הבן שלו. אמרתי, אני לא מכיר את הנסיבות, כמה הוא היה עייף, מה הוא עשה בשירות המילואים שלו לפני שזה קרה לו. אמרתי כבר גם קודם, למה דווקא הם טיילו בירדן, אם זה היה באזור המילואים שלו. ראיתי בינתיים שהוא אכן שירת בצפון, אם המשפחה שלו הגיעה אליו, זה מקובל בשירות המילואים שאתה לוקח כמה שעות, לא רק אתה הולך למשפחה, גם המשפחה מגיעה אליך, זה רק מחזק את מה שאמרתי קודם. אני עם טלי אסגור את ההבדל בנוסחאות, על המגבלה, האם זה צריך תיאום או האם לימי המילואים יש משמעות. אני חושב שלימי המילואים דווקא יש משמעות, בשביל לצמצם את השלכות הרוחב, וגם אם יגידו לנו שבסוף זה לא דבר שקשור לצבא - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא בשירות מילואים פעיל, נכון? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ועדיין, זה תוך כדי, אבל לא עקב. אני חושב שה'עקב' במאות ימי מילואים זה עניין שמתרחב מאוד. ה'עקב' זה לא רק אם החזקת רובה, אלא הוא יותר רחב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל למה הפרשנות לא סוברת שאם אתה תוך כדי השירות – << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הייתה ועדה, טלי, אני תיכף אגיד לך איזו ועדה זו הייתה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יש בי מיומנות למתוח לך פרשנות משפטית לסיטואציות ואני אומרת שהדעת נותנת שאני יכולה למתוח את הפרשנות של המצב הקיים, שאם אתה תחת צו, גם אם אתה לא בשירות וזה לא עקב, אתה תחת צו, אתה עדיין בתוך החוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> טלי, אני לא אכניס אותך לכל ועדת גורן, זה בתוך - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל החוק יותר גדול מוועדת גורן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסוף זה כספי מדינה והמדינה אומרת, ההוא ניצול שואה בן 90 וזה בחור צעיר, למה בהוא מטפל ביטוח לאומי ושניהם נהרגו באותה תאונת דרכים? מה שאני אומר, יש שיקולים שנשקלו שם. אני חושב שבהגדרות - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה בתור ראש אכ"א לצורך העניין, אני מעדיפה לתת את שיקול הדעת לך ככזה, גם אם אני אומרת שזה פה אחד עם הרמטכ"ל ושר הביטחון, כל סמכות ניתנת לאצילה לעוד אנשים בתוך הצבא, ואתה יודע לשקול שיקולי רוחב בתפקידך כראש אכ"א לצורך העניין, נכון? אני רוצה להאמין בזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אחת, אני לא בטוח שזה בכלל ראש אכ"א ולא שר הביטחון באמצעות ראש האגף שלו, והדבר השני, שאנחנו לעתים, גם ראשי אכ"א, אני חושב שבמלחמה הזאת ראש אכ"א של ה-7 באוקטובר ושל ה-8 וה-9, הדילמות האלה שהיו לו בין אזרחים לבין חיילים, לבין כאלה שחיילו אותם, לבין כאלה שקפצו בלי שחיילו אותם, בהרבה מאוד דברים הוא זעק לעזרה שיחליטו בשבילו. כשאנחנו יכולים להגדיר את הדבר הזה שהוא נכון, צריך ללכת לשם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה לא יכול להשאיר ברשימה סגורה, אתה צודק, אתה אומר בוא נקבע ממדים שזה ברור מבחינתנו כמחוקקים, זה מה שאתה אומר, ואני אומרת שחייבים להשאיר גם את שיקול הדעת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אני תמיד בעד זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד ההסתייגויות? שלושה. מי נגד? הצבעה לא אושר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אקח מכאן. אני רוצה להקריא משהו שכותב לי חבר שלי במילואים עכשיו מתוך לבנון. הוא בן 55. אני רק אגיד לגילוי הנאות, שירתנו ביחד, הוא החליף אותי בתפקיד, מהאנשים הכי נועזים שאני מכיר. הוא כותב לי ככה: עברנו ל-, כפר מסוים, פוצצנו שם כל השבוע, יצאנו קצת להפוגה, היה קשוח, יורים עלינו מרגמות כל הזמן, גם שאר מרעין בישין, אבל אנחנו בטוב וכרגע אין נפגעים. אני חושב שאחד הדברים, וזה נוגע לשיח שניהלו פה טלי ואלעזר ביחס למילואים, זה שבאמת מדינת ישראל לא הכירה מציאות כזו במילואים. לא רק שהיא לא הכירה, היא לא תכננה. אני זוכר את הסיפורים של אבא שלי שאחרי יום כיפור היה במילואים שבעה חודשים ברצף ואנשים אמרו לא הבנו מה זה, שבעה חודשים. מלחמת יום הכיפורים נגמרה אחרי 17 יום ואז היו עוד שבעה חודשים מילואים שבהם אנשים יצאו הביתה פעם בחודש. אלה היו הנורמות. אנחנו נמצאים במציאות של למעלה משנתיים וחצי מלחמה, הבן אדם שכתב לי עכשיו היה 50% מהזמן במילואים, תעשו חשבון, 900 יום, 450 יום במילואים. יש לי גם אחיין שבדיוק מסיים עכשיו יחד עם משפחה של אלעזר מילואים, גם 400 יום. זו לא עוד מציאות. הדבר הזה משליך עלינו בכמה דברים. פעם אחת, למה אני מתנגד לחוק השירות הלאומי, פעם שנייה למה צריך להגדיל את הגיוס החרדי, אבל יש פה גם דברים שנוגעים לאנשי המילואים. למשל הדיון הזה על מה קורה בין מילואים למילואים. כשאתה מתוך 900 יום היית 450 יום במילואים, אז אי אפשר לומר שב-450 האחרים אתה אזרח ככל האזרחים. אנחנו רואים את זה, לצערי, בהלומי הקרב שמגיעים לפה וגם בכמה מקרים שהתמודדנו כאן סביב התאבדויות. הרי הבן אדם רשמית היה באזרחות, אז צה"ל אומר שהוא לא יודע להכיר בו, מצד שני מי שהיה 450 מתוך 900 ימים אחרונים בצבא הוא לא אזרח רגיל, הוא אזרח שהחיים שלו השתבשו ואי אפשר לנתק את הקשר בין מה שעבר עליו לבין מה שקרה לו. על זה אנחנו צריכים להשקיע. אני חושב באמת שמה שאנשי המילואים עושים זה נותנים לנו הלוואה, סוג של הלוואת גישור למדינה שבנתה צבא קטן מדי לאיומים גדולים מדי. אבל הלוואה זה לא עד אין סוף, אתה לא יכול לקחת אותה בלי סוף וכרגע יש לנו בסך הכול, אומרים 400,000 אנשי מילואים, אבל אנחנו מדברים על בערך חצי מתוכם שהעומס עליהם כרגע הוא בלתי אפשרי. דרך אגב מסתובבים פה לפחות שני עיתונאים בכנסת, אתם רואים אותם, עם כלבים. שני האנשים האלה, אני יודע ספציפית עליהם, אבל יש עוד, לפחות אחד מהם לא היה בחזית, הוא טיפל בגופות. אני מכיר בן אדם שנתן שירותים פה בכנסת שטיפל בגופות בתחילת המלחמה, הבן אדם איבד את העסק שלו, הוא נתן שירותים, גם אני בין השאר השתמשתי בהם, הוא לא אותו דבר היום. הוא הוכר כנכה צה"ל, החיים של הבן אדם הזה השתנו, עד ללא הכר. אני מדבר איתכם על עסק משגשג. הדבר הזה, הכמות הזו של מאות אלפי אנשי מילואים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש את זה גם באנשי זק"א, שהבעיה שלהם אחרת בכלל, שבגלל ההתנדבות שלהם גם בטיפולים יש להם בעיה. ניסינו לעזור להם, שם הם בכלל - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ינון, התייחסתי קודם על הפער בין השירות הלאומי לבין זה. צה"ל, עם כל החסרונות שלו, זה מעטפת, זה אגף שיקום. אלה דברים שצריך לתת להם מענה. אני אישית חושב שעדיף ללכת תמיד בדרך המלך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רק שלא נחשוב שבצבא אתה מסודר, גם החבר'ה של 'שורה' יש איתם - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, המון בעיות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הם עדיין צריכים טיפול שאני חושב שהם לא מקבלים אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שאמרתי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, קינלי אמר שבגלל זה הוא בעד המערכת, אתה מדבר על אזרחים, אני אומר שגם החיילים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם עם החיילים יש בעיה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היו שם גם מקרי התאבדות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אספר לכם אנקדוטה. התכתבתי היום עם קצין שמשתחרר השבוע, אותו פורמט, בערך 450 יום. הוא שלח לי מסמך של עשרות עמודים, בחור מאוד אינטליגנט, שבו הוא מתאר שיפור שצריך להיות בצה"ל. על פניו משהו מאוד רציני, זה במקרה תחום שהתעסקתי בו, בניין הכוח של צה"ל, זה שייך לוועדה לבניין הכוח, אבל מה עובר לי בראש? הבחור הזה עכשיו במקום לחזור לאזרחות, מה הוא עושה כרגע? הראש שלו עדיין בצה"ל. הוא אזרח עכשיו, אבל בשנתיים וחצי האחרונות הוא כל כך חייל שהוא מתקשה לחזור, אז הוא עוסק – ויש לו חיים אזרחיים משגשגים שמחכים לו, משפחה, ילדים והוא אפילו לומד תורה, הרבה. אני אומר את זה כי אנחנו צריכים להבין מה המשמעות של הדבר הזה, מה המשמעות של הלוואת הגישור הזו שלקחנו מכמה מאות אלפי אנשים. לא הרבה, הם כמות קטנה, אני מדבר עכשיו בתוך ה-4% שעושים מילואים אולי על 2%, כלומר על 200,000, ומה אנחנו צריכים לעשות כדי שהדבר הזה יהיה בר קיימא. המחירים, אנחנו רק מתחילים לפגוש אותם עכשיו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תפסנו כאן סוג של זווית לדיון, אפרופו האירוע שהתרחש אחר הצוהריים. דרך אגב, ההיפך מפוליטי, מה שתופס אותי בהקשר הזה, דיברתי עם אשתי לפני שעתיים, היא הייתה צריכה ללכת לאיזה בילוי עם הבנות והקפיצו אותה לטפל בשורה של הצפות. אחרי זה התקשרתי, אמרתי, זה חזל"ש, זאת אזרחית. ואני שואל את עצמי, אני חשבתי, זה אירוע של טרור או של מלחמה, גם אזרחים, יש למערכת הביטחון אחריות בטיפול וכנראה שלא. זה לא עכשיו כמובן, אבל צריך להסתכל גם על העניין הזה. הדבר השני שאני חושב שצריך להנחות אותנו זה אין הבדל בהגדרות של החיילים בין לוחם לבין שלא לוחם. יש לי את הצעת החוק שאני מדבר עליה, ביקשתי אותה עכשיו, שהיא בדיוק מתאימה לעניין הזה, אני אעביר אותה כמובן למי שירצה, עוזר שר הביטחון בגלל המלחמה כמה פעמים כבר דיבר איתי שהוא יטפל בזה, לצערי הרב מה שנקרא טרם הסתייע, ואני מקווה שאנחנו נצליח לטפל בזה כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד? אני סופר רק שניים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שלושה, שטרן גם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עכשיו אני סופר שלושה. מי נגד? חמישה. הצבעה לא אושר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מקבצים את שאר ההסתייגויות שלנו ואפשר מבחינתנו להצביע עליהם כחבילה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אוקיי. שאר ההסתייגויות, מי בעד ההסתייגויות? שלושה בעד. מי נגד? חמישה. הצבעה לא אושר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך להצביע על נוסח הוועדה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026 תיקון סעיף 36 1. בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 36(א) - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אתם לא רוצים להתייחס לעניין הזה של מה ששאלתי, האם לא נכון שנדון בחוק עצמו אלא רק בהצעה הזאת שעומדת על הפרק? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו חושבים שזו עמדתנו ולא להתחיל לדון בהסדר, זה בעייתי לנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בהסדר שהוא מה? מה שאנחנו באים להאריך מ-2014 כשאנחנו חיים במציאות כזאת. זאת אומרת הרלוונטיות של החוק הזה – << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני לא יודעת אם הייתה לך התייחסות בדיון הקודם, אבל היישום של החוק הוא מאוד מצומצם, היישום של החוק הוא רק שירות לאומי במוסדות ביטחוניים, שב"כ ו - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> רובם - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הנה, עכשיו חזרנו ל'רובם'. לא. << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> אנחנו היום עם 67% מצטרפים למסלול הביטחוני. אבל אנחנו בעלייה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל הנה, זה האירוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתוך ה-1,300? << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המתגייסים האחרונים. << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> לביטחוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מסתכל על כל מה שיש לך בכל השנתיים האלה? << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> שלוש שנים אחורה. אנחנו הולכים הרי תמיד שלוש שנים אחורה, בגלל ש - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה שלוש שנים אחורה, זה לא משנה, תן איזה נתונים שאתה רוצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן את הנתונים של המצטרפים בחצי השנה האחרונה, מההארכה הקודמת. הלכו רובם לביטחוני, כמה זה רובם? זה מה שאתה צריך לתת. << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> כשאנחנו מסתכלים על המספר הכולל אנחנו מדברים גם על מצטרפים שהתחילו עוד לפני ה-7 באוקטובר, בעצם הצטרפו לשירות, אז היו לא מעט שהצטרפו למסלול החברתי מפוצל שהוא מסלול של שלוש שנים. מה-7 באוקטובר, אבל ביתר שאת בשנה האחרונה, אנחנו מצרפים יותר ויותר למסלול הביטחוני. וכמו שאמר פה המנכ"ל, המסלול החברתי עדיין פתוח אבל במספרים מאוד - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז מה ששאלנו, מנסים לשאול, אם הוא עדיין פתוח, מה זה עדיין פתוח? אתה תבחר על איזה תקופה אתה רוצה לתת לנו את הנתונים, על חצי שנה, על שנה, על שנה וחצי, על שנתיים, תגיד אתה מה שאתה רוצה, חבר הכנסת אזולאי רוצה שתגיד לו חצי שנה, לא אכפת לי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אין לי בעיה גם שנה אחורה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם לי לא אכפת, תבחר אתה את הזמן ותגיד את המספרים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כמה משרתים יש? << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> 1,396 משרתים. יש לנו עוד 200 מועמדים שקיבלו כבר את האישור מצה"ל להצטרף, הם כרגע בתהליכי שיבוץ. בגלל שהשיבוץ הוא למסלולים הביטחוניים, לגופים ביטחוניים, אז התהליך הוא ארוך יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה מתוך ה-200 האלה שבתהליכי שיבוץ הולכים לחברתי? << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> ההנחיה כרגע היא שאף אחד לא הולך - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק לביטחוני. << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> זאת הנחיה של המנכ"ל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מהקיים, מתוך ה-1,400? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, חוץ מהנחיה גם מה קורה בשטח? << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> אני אתן לכם את המספר המדויק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מדבר על קרוב ל-1,400 שנמצאים בתוך שלוש השנים, מאחרי ה-7 באוקטובר, לפי מה שאני מבין, וגם קצת בדקתי ודיברתי, היה שינוי מגמה ואמרו שמי שהגיע הולך לביטחוני כמה שיותר וצמצמו לאט לאט את החברתי. הוא אומר שכרגע יש לו 200 מועמדים שכבר קיבלו אישור וכולם הולכים לביטחוני. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כל הזמן יש מגמה להציב בביטחוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן אמרתי אם יש לך את הנתון של חצי שנה מההארכה הקודמת. << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> עוד משפט. אני אגזור חצי שנה אחורה, אבל אני רוצה להגיד, אם היינו היום מצרפים למסלול החברתי היינו יכולים לגייס – << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יותר. הם באים רק מי שמוכן הארד קור לבוא – לכן יש פחות ביקוש. << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> למסלול הביטחוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, מה שאנחנו אישרנו כאן, העניין הזה, מה שעכשיו דובר זה במה שנקרא יוזמת ביסמוט, שגם עליו כמובן היה לנו ויכוח, אם זה על חשבון המכסות או לא על חשבון המכסות, אבל ביוזמת ביסמוט, היה ויכוח שבכל מקרה הם יילכו למסלולים הביטחוניים. מה שאנחנו מאשרים הערב זה לא זה, אנחנו מאשרים הערב שהמסלולים פתוחים כמו בחוק של 2014 ולכן זה חלק מהבעיה. כשאני אומר, האם אנחנו יכולים לדון רק בעצם ההארכה בלי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה נאמר בדיון. היה כבר דיון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל לא קיבלתי תשובה על זה. מה ששאלתי, מבחינה משפטית, עזבי דיון, יהיה במליאה בכנסת, זה לא משנה, אנחנו לא הולכים לבג"צ, יש אולי מי שיילך, אני שואל שאלה, האם הדיון שלנו כאן בתוך הוועדה מהיום אחר הצוהריים, האם נכון שהוא יהיה רק על השורה שמאריכה חוק מ-2014 או דיון על מה אנחנו מאריכים? זה הכול. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה יכול להיות דיון גם על מה אנחנו מאריכים, זה שאנחנו דנים בהארכת הוראת השעה זה לא אומר שאי אפשר לדון בהסדר שיש בחוק העיקרי. אנחנו לא ממליצים לוועדה לעשות זאת כרגע, אין ספק שהחוק הזה הוא עם קושי, אבל אני גם רואה קושי לפתוח את החוק ולדון בחוק כאשר בעצם הוא צריך להיות צמוד לחוק הגיוס. אני כן חושבת שהפתרון מצוי אולי ביישום שהמשרתים בשירות הלאומי אזרחי יהיו בשירות האזרחי הביטחוני ולא בשירות החברתי, אף שבאופן עקרוני קיימת אפשרות כזאת. היישום הוא כזה, אבל אנחנו ניתן את הדעת לאמירה שלך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להצטרף לדבריה של היועצת המשפטית. נוצר פה סוג של אילוץ, כי לצורך העניין החוק פג ויש אנשים שנמצאים בסטטוס שירות כזה או אחר, אבל אין מנוס, חייבים לתת את הדעת על החוק הזה בהתבוננות כוללת על כל מאגר המשרתים ועל חוק הגיוס ולכן מה שאתם עושים עכשיו זה סוג של טלאי והוא יהיה חייב להיפתח. גם אם התוקף שלו יוארך הוא יהיה חייב להיפתח בהמשך כשמתבוננים על כל מארג המשרתים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רק הערה אחת למה שאמרה שרון. אני חושב שהיא טועה, הוא לא דן באלה שנמצאים בשירות. אלה שנמצאים בשירות, אנחנו דיברנו על 36(א), ב-36(ב) כתוב שזה לא יחול, בכל מקרה אלה שבתוך המסלולים ימשיכו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואז אפשר היה לא להאריך, אתה אומר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ברור. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מי שהתחיל, ברור שהשירות – << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה לא דן בו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נקריא, בבקשה. אני מעלה את זה להצבעה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> 1. בחוק שירות לאומי אזרחי, התשע"ד-2014 (להלן – החוקר העיקרי), בסעיף 36(א), במקום "י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026)" יבוא "י"ח באלול התשפ"ו (31 באוגוסט 2026)". << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה לחברים, תודה רבה לכולם על ההשתתפות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:10. << סיום >>