חומר רקע
כ "ח ניסן תשפ"ו
15
אפריל2026
לכבוד
ח"כ דוד ביטן מר איתי עצמון
יו"ר ועדת הכלכלה
היועץ המשפטי לוועדת הכלכלה
,שלום רב
:הנדון
טיוטת תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)(תיקון), התשפ"ד-
2024
לקראת הדיון המתוכנן בוועדת הכלכלה בעניין טיוטת תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר
הוצאות) (תיקון), התשפ"ד-
2024
,אנו מתכבדים לפנות אליכם ולהציג בפניכם בתמצית את עמדת ה של
קבוצת כרמלטון בע"מ (להלן -
כרמלטון/ החברה) בעניי
ן זה, כדלקמן .
,בתמצית עמ דתנו היא כי
התקנות המוצעות , במתכונת
ן הנוכחית,
ן אינ
עול
ות
בקנה אחד עם עקרונות
משפטיים מקובלים :
ןה מחייב
תו "להחזיר"
באופן רטרואקטיבי
הוצאות שנגבו על-
ידי החברה ,בעבר וזאת
באמצעות ה
קביעה
לפיה מכאן ולהבא, סכומי ההוצאות והפיצוי שכרמלטון תהיה רשאית לגבות, יהיו
נמוכים משמעותית מההוצאות שהוצאו על-
ידה בפועל
; ה ן
אינ ן
מביא
ות
בחשבון תמורות משמעויות רבות
שחלו
בעלויות
בעניין זה
בארבע השנים האחרונות מאז
עריכת הדו"ח המקצועי מטעם מש רד התחבורה; הן
צפויות להביא לנזקים מצטברים של מיליוני שקלים לחברה, בהתאם לחוות דעת מקצועית שהו
כ
נה על-
ידי
גורמי מקצוע מטע
מה.
.הכל, כפי שיפורט להלן
רקע כללי-
1.
,כידוע פרויקט מנהרות הכרמל הינו פרויקט לתכנון, מימון, הקמה, תפעול ותחזוקה של מערכת כבישי
אגרה הסלולים מתחת לרכס הכרמל, אשר מחברים בין מערב העיר חיפה, למזרחה. הפרויקט נפתח
לתנועה בשנת2010
,, והוא תוכנן מומן, הוקם ומתוחזק כיום על-
ידי קבוצת כרמלטון [הזכיין], בפיקוח
ממשלתי. הסכם הזיכיון עם המדינה הוא לתקופה של35
שנים, מתוכן5
שנות הקמה ו-
30
שנות
הפעלה. הפרויקט מופעל על-
.]ידי חברת נתיבי הכרמל מערכות ותפעול בע"מ [המפעיל
- 2 -
2.
לצורך הוצאתו אל הפועל של הפרויקט, נחקק בשנת1995
חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ"ה-
1995
(להלן- החוק / חוק מנהרות הכרמל ), אשר הסדיר מנעד רחב של סוגיות הנוגעות לפרויקט
מנהרות הכרמל. כך, הוסדרו במסגרת החוק סוגיות הנוגעות לזיכיון; סכומי אגרה; סמכויות בעל
הזיכיון; תנאים לשימוש במנהרות הכרמל; סמכויותיה של הרשות הממונה שהיא הרגולטור האחראי
.על ביצוע החוק; ועוד
3.
בשנת2009
נחקק
סעיף7
ד לחוק שעניינו בהסמכת בעל הזיכיון לדרוש פיצוי והחזר הוצאות מנוסעים
בכביש מנהרות הכרמל, וזאת במקרים מסוימים שפורטו בסעיף ובהתאם לסכומים שייקבעו על-
ידי שר
.התחבורה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת מכח סעיף7
ד לחוק הותקנו תקנות
כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות), התשע"א-
2010
(להלן-
תקנות ההוצאות ,)
במסגרתן פורטו העילות לחיוב בפיצוי והחזר הוצאות, וכן נקבעו סכומי הפיצוי וההוצאות שעל בעל
.הזיכיון לגבות בגין כל אחת מהעילות
4.
תקנות ההוצאות קובעות מסלול מסודר ומובנה לקביעת סכומי ההוצאות שבעל הזיכיון רשאי לגבות
מהנוסעים בכביש האגרה. הסכומים ההתחלתיים נקבעו בתקנות, לאחר עבודת מטה שהתקיימה
במשרדי התחבורה והאוצר, ואושרו על-
.ידי ועדת הכלכלה של הכנסת לצד זאת, נקבע בתקנות מנגנון
אוטומטי שמסמיך את הרשות הממונה לבדוק את הסכומים שנקבעו אחת לשנה, על בסיס נתונים
,שתקבל מבעל הזיכיון, וזאת על מנת לוודא כי הם אכן משקפים את ההוצאות בפועל של בעל הזיכיון
.ולהמליץ לשרי האוצר והתחבורה על שינוי הסכומים במידת הצורך
5.
:ויודגש כרמלטון פעלה ופועלת בדיוק כפי שהורו לה התקנות והרשות הממונה, החל מפתיחתו לתנועה
של כביש מנהרות הכרמל; היא גבתה תשלומים בהתאם לסכומים שנקבעו בתקנות, כמתחייב על-
פי
דין; והיא העבירה לרשות הממונה, אחת לשנה, את כלל הנתונים והמסמכים שנדרשו על-
ידה, וכן
שיתפה עמה פעולה באופן מלא, וזאת על מנת שהרשות תוכל לבחון את הצורך בעדכון הסכומים
בהתאם לסמכותה וחובתה כאמור בסעיף3
.לתקנות וכעולה מהדיונים בכנסת
6.
יצוין, כי הסכומים
הקבועים בתקנות ה
הוצאות
נותרו על כנם החל משנת2010
ולא תוקנו על-
ידי שר
.התחבורה אף לא פעם אחת,דהיינו
משרד התחבורה-
שקיבל מדי שנה את המלצות הרשות הממונה
על בסיס נתונים שהועברו על-
ידי בעל הזיכיון כמפורט בסעיף3
לתקנות-
לא ראה לנכון בסופו של
יום .לתקן את סכומי ההוצאות שבעל הזיכיון רשאי לגבות מנוסעים
7.
,לפני יותר מארבע שנים
בחודש ינואר
2022
, פורסם דו"ח מטעם חברתMNS
, בנושא "בחינת תעריפי
פיצוי והחזר הוצאות בפרויקט מנהרות הכרמל לשנת2020
-
."חוות דעת כלכלית
במסגרת הדו"ח נערך
ניתוח של הוצאות האכיפה שמוציאה החברה כיום, וכן הובאה עמדתם המקצועית של עורכי הדו"ח
.באשר לסוגי ההוצאות שיש מקום להכיר בהן כהוצאות מוכרות לעניין תקנות ההוצאות
בסופו של דבר
נאמר בדו"ח
כי בשנים2011-2020
הצטבר לחברה עודף הכנסות בסך של קרוב ל-
10.5
₪ מיליון .
מהדו"ח עולה כי עודף זה נובע מהעובדה כי
,הסכומים הקבועים בתקנות כיום ושעל פיהם נוהגת
,החברה
גבוהים מהוצאות
האכיפה שלשיטת עורכי הדו"ח נכון להכיר בהם כהוצאות מוכרות לעניין
תקנות אלו .
בהתאם לכך הובאה ההמלצה על הפחתת הסכומים הקבועים התקנות, באופן שיביא לכך
שבסוף תקופת הזיכיון, קרי -
בשנת2040
, סך הוצאות האכיפה יקזזו את עודף ההכנסות שנמצא בשנים
2010-2020
.
- 3 -
8.
דו"ח זה הובא בפני הרשות הממונה, אשר קיימה שימוע לכרמלטון. במסגרת השימוע הציגה כרמלטון
את עמדתה ביחס להמלצות דו"חMNS
, עמדה אשר התבססה על חוות דעת מקצועית של חברת
ERGO
. במסגרת זו
פירטו עורכי חוות הדעת מדוע המלצותMNS
מבוססות על אדנים מקצועיים
רעועים
, וכן מדוע לחברה לא הצטבר עודף הכנסות כנטען, אלא דווקא הפסד בסך של כ-
3
מיליון
שקלים באותה תקופה .
לצד זאת, הודגש במסגרת חוות הדעת שלERGO
, על בסיס ניתוח הנתונים
הנוגעים לעניין, כי הפחתה בשיעור של17.9%
בתעריפים, תביא לכרמלטון הפסד מצטבר בסך מ יליוני
שקלים .
9.
בעקבות השימוע וחרף עמדתה של כרמלטון , החליטה הרשות הממונה לאמץ את המלצות דו"חMNS
ולהמליץ לשרי התחבורה והאוצר על הפחתת סכומי הוצאות האכיפה ב-
17%
.
בהתאם להמלצה
הרשות הממונה, ביום4
ספטמבר2024
פרסם משרד התחבורה את טיוטת תקנות כבישי אגרה (מנהרות
הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות) (תיקון), התשפ"ד-
2024
(להלן ולעיל- טיוטת התקנות ), במסגרתה
.הוחלט על הפחתת סכומי הוצאות האכיפה, בהתאם להמלצות הרשות הממונה
טיוטת התקנות כוללת "רובד רטרואקטיבי" מובהק-
10
.
בחינה יסודית ומעמיקה של כלל החומרים הרלבנטיים שהוזכרו לעיל מעלה, כי דברי ההסבר לטיוטת
התקנות
אינם משקפים, אף לא באופן מרומז, את המהות האמיתית של
הן . בהקשר זה, אף שבסעיף2
לטיוטה נאמר כי תחילתן ,של התקנות שבועיים מיום פרסומן, הרי שטיוטת התקנות כוללת רובד
.רטרואקטיבי חריג ומובהק שאין לו כל ביטוי בדברי ההסבר
11
.
עיון בדו"חMNS
שעל בסיסו גובשה טיוטת התקנות מעלה כי ,לאמיתו של דבר אחת המטרות
המרכזיות של טיוטת התקנות היא "החזר "
עודפי ההכנסה של כרמלטון מהשנים2011-2020
; הלכה
,למעשה הסכומים המוצעים בטיוטת התקנות אינם משקפים את ההוצאות בפועל הכרוכות בפעילות
האכיפה של כרמלטון , כפי שנדרש בהתאם לסעיף3
לתקנות ההוצאות; מדובר בסכומים הנמוכים
משמעותית מהוצאות האכיפה
,שמוציאה החברה בפועל
שנקבעו מתוך
מטרה להביא לכך שבסוף
תקופת הזיכיון, עודף ההכנסות שהצטבר בשנים2011-2020
,, לשיטת עורכי הדו"ח
"יתקזז עם "חסרון
הכיס שייווצר לחברה עקב הפער שבין הוצאות האכיפה
שהחברה מוציאה בפועל, לבין הסכומים
שייקבע
ו
.בתקנות
12
.
,במלים אחרות משרד התחבורה מבקש מ
כרמלטון "להחזיר" באופן רטרואקטיבי סכומים שנגבו על-
ידה
ללא הצדקה , כך לשיטת המשרד, החל משנת2010
, וזאת באמצעות ה
קביעה
,לפיה מכאן ולהבא
סכומי ההוצאות והפיצוי שכרמלטון תהיה רשאית לגבות, יהיו נמוכים משמעותית מההוצאות
שהוצאו על-
.ידה בפועל קרי: לשיטת הרשות הממונה, עודף ההכנסות שנצבר בין השנים2010-2020
,
אמור לכסות על הפער שבין ההוצאות בפועל שתוציא החברה, לבין הסכומים המוצעים בטיוטת
.התקנות החל ממועד התקנתן ועד לתום תקופת הזיכיון
לשם ההמחשה וההמשגה-
משמעות הדברים היא למעשה, כי אם נניח שעד כה גבתה כרמלטון סכום
כולל של100
הוצאות אכיפה מנוסע בגין העדר הסכם שימוש תקף [נסיעה במסלול מנויים, למי₪
שאינו מנוי], בעוד שמהניתוח המקצועי עולה כי ההוצאות שיש להכיר בהם בפועל הם רק80
, הרי₪
- 4 -
שטיוטת התקנות מציעה לקבוע סכום של60
בלבד אותו תהיה כרמלטון רשאית לגבות, באופן שיביא₪
לכך שבתום תקופת הזיכיון, יתקזז עודף ההכנסות שנמצא בשנים2020
-
2010
לפי דו"חMNS
.
13
.
ודוק: כרמלטון אינה חולקת על כך שהסכומים שייקבעו בטיוטת התקנות, צריכים לשקף את
ההוצאות בפועל שמוציאה החברה לצורך פעילויות האכיפה. תעריפים אלו לא נועדו להשיא רווחים
לחברה, אלא לאפשר לה להחזיר את הוצאותיה כאמור. יחד עם זאת, החברה סבורה כי היא אינה
,צריכה לשלם על "טעויות" של משרד התחבורה. כאמור, החברה נהגה בדיוק כפי שנקבע בתקנות
ולא גבתה אגורה מעבר לסכומים שהיא היתה רשאית לגבות. בהתאם לכך, אם משרד התחבורה סבור
כי נפל פגם כלשהו בסכומים שהיו קבועים עד כה, הרי שיש לתקן את הסכומים כך שהם ישקפו את
ההוצאות בפועל שהחברה מוציאה. קביעה של סכומים נמוכים יותר מהווה מעין סנקציה כלפי
.החברה, בגין טעות שכלל אינה באחריותה
"הקשיים שמעוררת ההצעה ל"גביה רטרואקטיבית-
14
.
על רקע האמור, פנתה כרמלטון למשרד התחבורה עוד בשנת2024
,
ועמדה על הכשלים והקשיים
המשפטיים הכרוכים בכך שטיוטת התקנות מבקשת לקבוע סכומי הוצאות נמוכים יותר מאלו שהחברה
.מוציאה בפועל
בהקשר זה הסברנו בהרחבה מדוע תיקון רטרואקטיבי זה אינו עולה בקנה אחד עם
,עקרונות המשפט המנהלי
הן במישור הסמכות והן במישור סבירות הפעלת שיקול הדעת . בהתאם
לכך, הסברנו מדוע על פי העקרונות שנקבעו בפסיקה בענין, הרובד הרטרואקטיבי האמור, אינו יכול
.לעמוד מבחינה משפטית
מצ"ב העתק פנייתנו למשרד התחבורה בעניין זה מיום15
אוקטובר2024
.
15
.
למען הנוחות, נביא
להלן בתמצית את
עיקר הנימוקים לעמדה זו-
א.
העדר הסמכה מפורשת-
סעיף7
ד לחוק אינו כולל הסמכה כלשהי, ודאי לא מפורשת אך גם לא
משתמעת, לדרוש מבעל הזיכיון להחזיר רטרואקטיבית את עודף ההכנסות שנוצר אצלו ,לכאורה
כתוצאה מהעובדה שהסכומים הקבועים כיום בתקנות ההוצאות, אשר בהתאם להם פועלת
החברה, גבוהים מההוצאות בפועל שמשרד התחבורה סבור כי ראוי
להכיר
בהן כהוצאות מוכרות
.בהתאם לתקנות
מסקנה זו מתחזקת נוכח
לשון
סעיף3
לתקנות ההוצאות , ממנו עולה כי לא רק שאין הסמכה
מפורשת או משתמעת לביצוע תיקון רטרואקטיבי, אלא שהמחוקק אף התכוון לאסור אפשרות זו.
השימוש המפורש"במינוח "הוצאות בפועל בהקשר לחובת הבדיקה של הרשות הממונה , משמעו כי
על סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שייקבעו בתקנות, לשקף
באופן ריאלי
את ההוצאות שמוציא
.בעל הזיכיון לצורך הליכי אכיפה וגבייה
.לא יותר, אך גם לא פחות
ב.
האינטרס הציבורי בתיקון התקנות ועדכון סכומי הפיצוי וההוצאות-
בעניין זה יש לחלק את הדיון
.לשני חלקים
החלק הראשון , עניינו בשאלת קיומו של אינטרס ציבורי בתיקון הסכומים הקבועים בתקנות
ההוצאות, כך שישקפו את ההוצאות בפועל שיש לכרמלטון אגב הליכי אכיפה וגבייה המתבצעים
על-
,ידה. בהקשר זה
כרמלטון אינה חולקת על כך שבהתאם ללשון החוק המסמיך ולתכליתו -
כמו
גם בהתאם לה
י גיון וההגינות-
סכומי ההוצאות בתקנות צריכים לשקף את הכלל
בדבר
"הוצאות
- 5 -
"אמת .
על כן, ככל שמשרד התחבורה יגיע לכלל מסקנה כי הסכומים הקבועים בתקנות ההוצאות
כיום, עולים על ההוצאות שראוי להכיר בהם בפועל - ו כרמלטון
חולקת על כך, בהתבסס על חוות
דעת מקצועית מנומקת שהוכנה לבקשתה -
הרי שהמשרד רשאי לתקן את התקנות ולהעמיד את
הסכומים הקבועים בהם, על סכומי הוצאות האכיפה
שמוציאה החברה, ושלדעת משרד התחבורה
יש מקום להכיר בה
ן כהוצאות מוכרות לפי התקנות .
החלק השני
, עניינו בשאל ת
קיומו של אינטרס הציבורי בהעמדה הסכומים בתקנות על סכומים
,הנמוכים משמעותית מסך ההוצאות בפועל של החברה
,כפי שמוצע כעת
וזאת על מנת לכסות
רטרואקטיבית על עודף הכנסות שנצברו לכאורה .בשנים עברו לאחר בחינת הדברים, אנו סבורים
כי התשובה לשאלה זו היא בשלילה, וזאת משתי סיבות עיקריות,. ראשית
,הלכה למעשה
המשמעות של קביעת סכומים נמוכים
כאמור , היא
שמ
פרים
עתידיים יחויבו לשלם לחברה סכום
נמוך
מסך ההוצאות בפועל שהוצאו על-ידה לצרכי אכיפה,
באופן שיחייב את החברה להוציא
כספים מכיסה, לצורך גביית אגרות המגיעות לה על-
.פי דין בכך, עלול "חוטא לצאת נשכר".
מצב
דברים זה, עומד בסתירה לאינטרס הציבורי הבסיסי העומד ביסוד חוק מנהרות הכרמל ותקנות
.ההוצאות
,שנית לתיקון התקנות אין כל
משמעות ביחס ל נוסעי עבר שמהם גבתה החברה, לשיטת
משרד התחבורה, סכומים העולים על סכומי ההוצאות שנכון להכיר בהם מכח התקנות.
ג.
האחריות לטעות בקביעת הסכומים בתקנות ההוצאות-
לעניין זה, דומה כי לא יכול להיות חולק
על כך שהאחריות לסכומים הקבועים כיום בתקנות, מונחת באופן בלעדי לפתחן של רשויות
המדינה . כפי שפורט לעיל, הסכומים בתקנות ההוצאות נקבעו לאחר עבודת מטה מסודרת שנערכה
על-
,ידי משרדי האוצר והתחבורה
שהתבססה על מודל פיננסי מסוים, ועל הסדרים דומים שנקבעו
.ביחס לכבישי אגרה אחרים .לאורך השנים עד כה, גם לא ביקש משרד התחבורה לתקן זאת ,על כן
.ברי כי לא היתה כל הטעיה או התנהלות אחרת מצד החברה שגרמה לטעות האמורה
,יתרה מכך
לאורך השנים העמידה כרמלטון
בפני הרשות הממונה את כלל המידע והנתונים
הרלבנטיים שבאמתחתה, על מנת שזו תוכל לבחון, באופן עתי, את הסכומים הקבועים בתקנות
ותבטיח כי הם ישקפו את ההוצאות בפועל של החברה כאמור בסעיף3
,לתקנות ההוצאות. כלומר
,הטעות של המדינה בהקשר זה
,ככל שהיתה כזו לשיטתה
היתה מתמשכת
שלא תוקנה גם כשהיו
בדיקות נוספות ; היא לא הסתכמה אך בטעות הראשונית בעת
התקנת
תקנות ההוצאות בשנת
2010
, אלא
המשיכה , מדי שנה בשנה, בשל החלטה אקטיבית של המדינה שלא לשנות את
,הסכומים
גם לאחר בדיקה עתית שנעשתה על-
ידי הרשות הממונה, בדיקה שבמסגרתה מרשתנו
.נהגה בשקיפות מרבית והעבירה את כלל הנתונים הנדרשים לרשות הממונה
ד.
אופייה של ההחלטה-
,אף שככלל מעשה חקיקה או חקיקת משנה הוא בעל אופי כללי ועקרוני
הרי שבמקרה דנא טיוטת התקנות חלה באופן ישיר ובלעדי על חברת כרמלטון, ועל כן ברי כי
.מדובר בהחלטה בעלת היבטים אינדיבידואלים מובהקים
ה.
מידת הצדק והיעילות שבחיוב למפרע-
כפי שהסברנו לעיל בחלק שדן באינטרס הציבורי בתיקון
,התקנות העמדת סכומי הפיצוי וההוצאות על סכומים הנמוכים מסך ההוצאות בפועל שמוציאה
,החברה, לא תשיג כל תועלת ודאי
ו
ודאי לא "צדק", למפרים מהעבר מהם גבתה החברה
סכומי
הוצאות העולים על
סך ההוצאות שנכון לשיטת המדינה להכיר בהם מכח התקנות .
- 6 -
לא זו אף זו, אלא שכמוסבר,
קידום טיוטת התקנות במתכונתה הנוכחית, תביא בהכרח לתוצאה
בלתי צודקת בעליל, הן כלפי החברה שתצטרך להוציא כספים מכיסה לצורך גביית חיובים
המגיעים לה על-
"פי דין, והן ביחס ללקוחות מפרים, בבחינת "חוטא יוצא נשכר כאמור.
זאת, לעומת תיקון הסכומים "מכאן ולהבא" והעמדתם על ההוצאות בפועל של החברה, ככל
שלאחר בדיקה יסודית ימצאו משרדי התחבורה והאוצר כי הסכומים כיום אכן אינם משקפים את
סוגי ההוצאות שנכון להכיר בהם כהוצאות מוכרות - ו
כרמלטון , כאמור, סבורה כי לא כך הוא-
אז
.יקשה לחלוק על מידת הצדק שבתיקון כאמור
ו.
הסתמכות החברה -
,כפי שפורט לעיל
בענייננו
סכומי ההוצאות והפיצוי הראשוניים נקבעו כאמור
על-
ידי המדינה בשנת2010
,
לאחר עבודת מטה שנערכת בנושא.זה במשרדי האוצר והתחבורה
מאז
, סכומים אלו "תוקפו/אושררו " על-
יד
י המדינה
מדי שנה בשנה, בעצם ההחלטה שלא לשנות
את הסכומים האמורים, גם לאחר
בדיק ות
שנערכ
ו על-
ידי הרשות הממונה
בהתבסס על מידע
שהועבר על-
,ידי החברה
.והמלצות שהועברו למשרד התחבורה בעניין זה ,יתרה מכך החברה
,מעבירה מדי שנה את התעריפים המעודכנים [כולל הצמדה למדד] לאישור הרשות הממונה
ובהתאם מתקבל
על כך
באופן אקטיבי
.אישור מאת הרשות
על סמך מצב דברים זה, המשיכה החברה לגבות מנוסעים מפרים את הסכומים הקבועים
בתקנות;
ובהקשר זה נדגיש, כי לא עמדה בפני החברה כל אפשרות אחרת. היא לא יכלה לתקן
.בעצמה את התקנות, והיא ודאי לא יכלה לגבות סכומים אחרים מאלו שקבועים בהן
כל מה שהיה
בידה לעשות בענייננו,
:קרי
העברת כלל המידע לרשות הממונה לצורך ביצוע תפקידה
-
היא
.עשתה גם עשתה
לא למותר להוסיף בהקשר זה, כי ברי עסקית ,ש,הסכומים שנגבו "ביתר" לתפיסת משרד התחבורה
אינם מונחים בקופה ייעודית צדדי
ת
, וממתינים ל"שליפה
"ביום פקודה
ככל שהמדינה תחליט שיש
להחזירם כי הם נגבו ביתר לשיטתה; כך לא מתנהלת אף חברה עסקית, מה עוד שכאמור, אין כל
סמכות כזו בחוק לקבוע בדיעבד שכספים נגבו ביתר, ואיש לא היה צריך לצפות לכך ולהתכונן
.ל"יום סגריר" בהקשר זה
:הווה אומר
החברה שינתה מצבה לרעה בעקבות התנהלות המדינה
.בעניין זה כפי שפורט
בהתאם לכך, קידום טיוטת התקנות במתכונתה הנוכחית, תחייב את החברה להוציא
עשרות
מיליוני שקלים
מכיסה לצורך כיסוי הוצאות האכיפה שלה,
ולא נכביר מלים על אודות המשמעויות
.התקציביות של הפסד כאמור מבחינתה של החברה
ז.
משך הזמן שלגביו מבוצעת הגביה הרטרואקטיבית-
כפי שעולה ממכלול הנתונים שהובאו
במסגרת דו"חMNS
, משך הזמן שלגביו מתבקשת הפעולה הרטרואקטיבית הוא)!( עשר שנים ,
החל מהשנה2010
ועד שנת2020
.
,כאמור לעיל בטיוטת התקנות הוצעו סכומים
ה נמוכים
משמעותית מההוצאות שמוציאה החברה בפועל לצרכי אכיפה, וזאת במטרה להביא לכך שבסוף
תקופת הזיכיון, סכומי ההוצאות והפיצוי שיחולו ישקפו את עודף הוצאות האכיפה אשר יקזזו את
עודף ההכנסות המצטבר לשנים2020
-
2010, כעולה מהדו"ח.
על רקע העובדה כי במקרה דנא עמד לרשות המדינה מנגנון בדיקה שנתי מוסדר ומובנה, שא
י פשר
[ לה
ולמעשה , חייב אותה] לבחון מדי שנה האם הסכומים הקבועים בתקנות ההוצאות משקפים את
- 7 -
ההוצאות בפועל של החברה, ולתקן את סכומי ההוצאות והפיצוי ככל שיידרש, ובהתאם-
המדינה
,לא יכולה לטעון כי לא ידעה או לא יכלה לדעת על הטעות בסכומים ברי כי מדובר בתקופה
,משמעותית ביותר, הכרוכה בהשלכות כספיות נרחבות וכבדות משקל מבחינתה של החברה
.הנאמדות כאמור בעשרות מיליוני שקלים
סיכום-
16
.
,הנה כי כן
נוכח מכלול נסיבות העניין והנימוקים שפורטו לעיל, מובן כי הרכיב הרטרואקטיבי
,המשמעותי שקיים כיום בתקנות, אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות משפטיים מקובלים ויש להורות
על ביטולו,. נדגיש, כי אמנם התקנות עצמן אינן בעלות תחולה רטרואקטיבית
,במובן הפורמלי
אך עם
,זאת
בחינה יסודית של הדו"ח המקצועי שעל בסיסו גובשה טיוטת התקנות מעלה כאמור באופן ברור
כי הסכומים המוצעים בטיוטה, משקפים סכומים הנמוכים משמעותית מסכומי ההוצאות בפועל של
החברה, ומטרתן "גבייה רטרואקטיבית" של סכומים שנגבו
על-
;ידי החברה בעבר
בהתאם,לכך
טיוטת התקנות כוללת רובד רטרואקטיבי משמעותי ביותר , העומד כאמור בניגוד לעקרונות המשפט
המנהלי .
17
. נוסף לאמור , דו"חMNS
שעל בסיסו גובשה טיוטת התקנות, נערך לפני יותר מארבע שנים. מאז, חלו
תמורות רבות בתחום עלויות האכיפה והגביה, שמטבע הדברים לא באות לידי ביטוי בנוסח התקנות
.הקיים כך, טיוטת התקנות אינה מביאה בחשבון את ההשלכות הכרוכות בתיקון לחוק ההוצאה לפועל
'(תיקון מס77), התשפ"ד-
2024; היא אינה מביאה בחשבון את
החלפת מערכת הבילינג ושרות הלקוחות
בעלות מיליוני שקלים ; את ה
גידול
בעלויות הדואר והדואר הרשום; את הגידול ב עלויות השאילתות
למשרד התחבורה
ועוד. כלומר, לא רק שטיוטת התקנות קובעת סכומים הנמוכים משמעותית מסכומי
ההוצאות של החברה, אלא שבפועל, הסכומים הללו אף אינם רלבנטיים לשנת2026
, אלא משקפות את
מצב הדברים שחל בשנת2022
.)!(
18
.
נוכח כלל האמור לעיל, נבקש מהוועדה שלא לאשר את טיוטת התקנות במתכונתן הנוכחית, ולהורות
למשרד התחבורה לערוך עדכון של הסכומים כך שהם: (א) ישקפו את העלויות בפועל שמוציאה
החברה, ללא רכיב "הגבייה הרטרואקטיבי"; (ב) יכללו התייחסות לתמורות שחלו בעניינים אלו
משנת2022
.ועד היום
19
.
חברת כרמלטון תעמוד לרשות
גורמי המקצוע ב
משרד התחבורה
,ובוועדת הכלכלה
ותעביר את כלל
.המידע שיידרש בהקשר זה, כפי שעשתה עד כה
,ב ב ר כ ה
רז נזרי, עו"ד
נדים עבוד, עו"ד