פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 551 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שני, ח' בשבט התשפ"ו (26 בינואר 2026), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> פשיעת מהגרים בלתי חוקיים בשכונות דרום תל-אביב והשפעתה על הביטחון הלאומי והחברתי של מדינת ישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר חברי הכנסת: יוליה מלינובסקי יצחק קרויזר מוזמנים: סנ"צ גליל עמאשה – מפקד תחנת שרת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ ארז רוזן – מפקד מג"ב תל אביב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי פקד עמית בוזגלו – מ"מ י"ח ברקן, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סג"ד יהודה גולן – רע"ן איסוף, אגף מודיעין, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רב כלאי צחי אלישע – רע"ן כליאה, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי סגן גונדר גיא הרוש – קצין כליאה מחוז מרכז, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי תמי בלדב – ממונה מחוזית, מינהל שירותים אישיים וחברתיים, משרד הרווחה והביטחון החברתי תמר להבי – מנהלת תחום פ"א, השמות ארציות ברשומ"ק, משרד הרווחה והביטחון החברתי רותם רייבי – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים ענת בן זאב – עו"ד, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים שירה גולן – מינהלת תחום פרויקטים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ערן קהת – ראש אגף בכיר, זרוע הרחקה, מינהל אכיפה וזרים, רשות ההגירה גל פילק – מנהלת מסיל"ה, עיריית תל אביב-יפו שולה קשת – חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, יו"ר ועד שכונת נווה שאנן ןמנכ"לית תנועת אחותי שפי פז – פעילה במאבק נגד הגירה בלתי חוקית עמליה עוזר – סמנכ"לית יחסי מדיניות וממשל, עמותת עוטף תחנה מרכזית יוסי אביטל – תושב שכונת שפירא יהודה שחר – פעיל שכונה, תושב שכונת שפירא בני פרץ – פעיל חברתי מיכאל – מבקש מקלט משתתפים באמצעים מקוונים חנן פרץ – אגף סל"ע, עיריית תל אביב-יפו מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פשיעת מהגרים בלתי חוקיים בשכונות דרום תל-אביב והשפעתה על הביטחון הלאומי והחברתי של מדינת ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> צוהריים טובים. תודה לכל מי שעשה את המאמץ להגיע לדיון המאוד חשוב הזה. רגע לפני שניכנס לדיון נזכיר שאנחנו ביום שני, ח' בשבט התשפ"ו, 26 בינואר 2026, 842 ימים מאז אנחנו מחפשים את עקבותיו של מגן עלומים רן גואילי הי"ד. אני יודע כמה מאמצים מושקעים בימים האחרונים כדי לנסות למצוא אותו. אני מקווה מאוד שהחיפושים האלה יישאו פרי. אני חייב לומר לכם באופן אישי שאם מסתכלים על המאמץ שמשקיע חמאס ותמורת המאמץ הזה נפתח לו את מעבר רפיח, אנחנו מזלזלים בעצמנו. חתמנו עם הסכם עם מנוולים ואנחנו אפילו לא דורשים לקיים אותו עד תום. אני כבר לא מדבר על פירוז, אני כבר לא מדבר על פירוק מנשק, אני מדבר על הדבר המינימלי, הכבוד שאנחנו שצריכים לרכוש לאנשים שלנו. אני מקווה מאוד שכך זה לא ייגמר ושזה כן יישא את האופי של העוצמה הישראלית שאני חושב שראוי שתופגן גם כאן, גם מול ידידתנו הגדולה והחזקה ארצות הברית. לפעמים מותר להסביר לטראמפ שאדוני, האינטרסים שלו מאוד חשובים אבל גם לנו יש אינטרסים, גם לנו יש עניין וכאן מדובר בכבודם של לוחמים, בכבודם של אזרחי מדינת ישראל. אבל אני אופטימי. תמיד הייתי כזה. אם לא הייתי אופטימי כנראה לא הייתי יושב כאן ולא הייתי לוקח על עצמי להיות יושב-ראש ועדה. התכנסנו כאן כדי לקיים דיון על פשיעת מהגרים בלתי חוקיים בשכונות דרום תל אביב אבל בעיקר גם על השפעתם על הביטחון הלאומי והחברתי. אני רוצה להבהיר, עוד לפני שהתחלנו לדון שאני חושב שיש בזה איום אסטרטגי על ביטחונה של מדינת ישראל. אם ההגירה הזו לא תטופל נכון היא עלולה לפגוע בנו. היא עלולה להוות תקדים, היא יכולה להפר את האיזון של מעמדם של יהודים בתוך מדינת ישראל, היא יכולה, היא יכולה להפר את האיזון של מעמדם בחלקי ארץ מסוימים, היא יכולה להיות תקדים ואסור לנו להמשיך לאשר את מה שקורה היום כי בשכונות דרום תל אביב, עד היום הייתי רק בשלושה ביקורים, ניתן לחוש במצוקה שנובעת גם מחוסר ביטחון אישי וגם מבעיה חברתית. אפשר להרגיש את זה. הייתי בשכונת התקווה, הייתי בשפירא והייתי בנווה שאנן ובשלושתן ראיתי את זה. בשלושתן הרגשתי. לא רק ראיתי ולא רק שמעתי אלא גם הרגשתי את המצוקה הזאת. אני שומע גם מהמשטרה וגם מגורמים אחרים על העלייה במקרי האלימות, על עלייה באירועי השכרות, בסחר בסמים בהטרדות. כל אלה, אין שום ספק שגורמים לפחד להסתובב ברחובות ואני יכול להבין את זה וזה קורה לנו בדרום תל אביב ולא במקומות אחרים. זה לא בסוריה, בלבנון או בעזה אלא זה אצלנו, בדרום תל אביב. אנחנו חייבים לראות שבאמת – כמו בכל מקום בתוך רחבי מדינת ישראל – הריבונות באה לידי ביטוי ושהמשילות מתממשת הלכה למעשה. יותר מזה. כשאני הולך לבדוק איך התשתיות מתמודדות עם זה – רווחה, חינוך, בריאות – גם שם אנחנו נופלים. גם זה לא נותן מענה לכל אותה אוכלוסייה. חברים, שלא יהיה לכם שום ספק. לי אין שום ספק ולא אני דרשתי את הדיון הזה – שפי לחצה לחץ בלתי סביר כמו שאתם יודעים שהיא יודעת לעשות כדי שנקיים את הדיון הזה – ואני שמח שאני מקיים אותו כי אני חושב שזה דיון חשוב שיכול להיות שיש לו היבטים גם על מקומות נוספים במדינת ישראל. במקום שבו הריבונות של המדינה נתפסת חלשה, שם נוצר הסדק הביטחוני, שם נוצר הסדק האסטרטגי ולזה אנחנו צריכים לתת מענה. אמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל כשאני מתכונן לדיון כזה אני משתדל לעשות עבודה יסודית והלכתי לראות בעולם, בכל מיני מקומות, איך מתייחסים לנושאי ההגירה. לא הסתכלתי הרבה. גרמניה, בריטניה, דנמרק. הלכתי לשלושה מקומות בהם יש הגירה ושהיא באיזושהי צורה משפיעה. רציתי לראות איך מתמודדים שם. הם הלכו על שלושה צירים כאשר הציר הראשון הוא איך מונעים את ההגירה שהיא לא בשליטה, כדי לראות שבאמת יש שליטה בהגירה, שאתה יודע מי הגיע, למה הגיע, איזה מעמד אתה רוצה לתת לו ואם בכלל. הציר השני, והוא היותר חשוב, הוא שהם נלחמים בעובדה שאסור לייצר גיטאות של אותן אוכלוסיות. לא לקבץ אותן במקום מסוים שבו הן עלולות להנציח ולהעמיק את גודל הבעיה. הציר השלישי הוא שהן עשו אכיפה ממוקדת, מוגברת ומתוגברת בנושא הפשיעה. כלומר, דווקא שם, במקומות האלה, השקיעו מאמץ אדיר בנושא מניעת הפשיעה. אני ארצה לראות, וזאת מטרת הדיון, איך אנחנו גורמים למשהו כזה להיות גם כאן אצלנו כי אם נזניח את הבעיה הזאת נפגוש אותה בעוד הרבה מקומות אחרים. אנחנו בדיון הזה עד 13:55, אז אני חייב לסיים כי בשעה 14:00 מתחילות ישיבות סיעה. שפי, זימנת את הדיון, בבקשה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> הבאתי לכאן סרטון שתכף נקרין אותו ואחריו אני אומר כמה מילים. אני רוצה לציין שכל מה שנמצא בסרטון לוקט על ידי תושבים. בניגוד לשמועות שמספרים עלי, אני לא מסתובבת ומצלמת. אני כל יום מקבלת מהתושבים ערמות של חומרים. כל זה משלושת-ארבעת החודשים האחרונים, אולי למעט תמונה אחת או שתיים. אני פשוט רוצה שתראו מה נמצא אצלנו ברחובות ואחר כך אני אומר עוד כמה מילים. (הקרנת סרטון). את רוב זמן הדיבור אני אשאיר לעמליה. אני רק רוצה לומר תודה. אני חושבת שיותר מדי זמן ועדות הכנסת דיברו והתייחסו "למצוקה" של המסתננים, של ילדי המסתננים, של נוער המסתננים, של נשות המסתננים ושכחו למשך 15 שנים שהמסתננים הגיעו לשכונות ואנחנו במידה מסוימת הערוגות בתוכן שתלו אותם. מי שמשלם את המחירים, אלה האנשים שלנו והילדים שלנו. במשך נדבר על זה קצת יותר. אגב, נמצאים עכשיו בכנסת, פגשנו אותם בדיון הקודם, נציגים של ארגון אס"ף והפורומים של ארגוני הסיוע למיניהם אבל הם לא נכנסו לדיון הזה. לא נעים להם לשמוע את הדברים ואין לי הסבר אחר. גם חבר הכנסת גלעד קריב שתמיד מגיע לדיונים שעוסקים במסתננים ובמצוקות שלהם, היום לא נמצא כאן. הם לא כאן. לא מעניין אותם. מוחקים אותנו במשך שנים ואנחנו חיים בתוך פשיעה בלתי פוסקת. אני בכוונה הראיתי לכם והיו כאן בסרטון הזה גם תמונות של נרקומנים לבנים. לא משנה לנו הצבע שלהם, לא משנה לנו אם הם מהודו או מסרילנקה או מדרום אמריקה או ממזרח אירופה או מניגריה או מקונגו או מאריתריאה או מסודן. זה א מעניין אותנו. אזור התחנה המרכזית, מה שאנחנו קוראים עוטף תחנה מרכזית, זה אזור של פשיעה בלתי פוסקת. עמליה הכינה את הנושא באופן מאוד מסודר והיא תתייחס. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> צוהריים טובים. אני סמנכ"לית יחסי מדיניות וממשל של עוטף התחנה המרכזית. בפתח הדברים אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת צביקה פוגל על עצם קיום הדיון ועל הנכונות להציב על סדר היום נושא שבמרוצת השנים הונגש בוועדות הכנסת, לטעמי בפריזמה שגויה לחלוטין. אני רוצה למקד את עיקר הדברים בנייר עמדה שהונגש בטרם התכנסה הוועדה ולדבר על מציאות נכוחה שאין אדם במדינת ישראל שלא מודע לה וזאת המציאות הדיסטופית שמתקיימת בדרום תל אביב מעל עשור, במשך 15 השנים האחרונות, וזו מציאות חריגה של פריסה ביטחונית-חברתית שפוגעת בעיקר בריכוז גבוה של מסתננים. נציג המשטרה הציג בפנינו נתונים האומרים ש-75 אחוזי פשיעה הם בקרב מסתננים. אני רוצה בהזדמנות הזאת להוקיר את התיקון שנעשה לאחרונה על ידי שר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וכן באמצעות השיטור העירוני של סל"ע שעושים עבודה באמת נפלאה. אין ספק שהנוכחות המוגברת הזו מורגשת בשטח והיא בהחלט משפרת את הביטחון של התושבים ויש להכיר בכך וגם להודות על כך. יחד עם זאת, התגבור הנקודתי, חשוב ככל שיהיה, לא ממגר את הבעיה. בסופו של דבר הוא משמש כפלסתר למציאות קיימת והמציאות הקיימת הזאת לא תיעלם באמצעות אכיפה, מעצרים או נוכחות מוגברת. מה שאנחנו מבקשים זה שתהינה איזושהי מדיניות של גירוש העבריינים האלה. צפינו בסרטון וראינו שזו המציאות שהילדים בדרום תל אביב סופגים יום יום. הם חווים את זה יום יום בדרך לבית הספר, בחזרה מבית הספר, בגינות, והם לא מצליחים חוות את החוויה הכי פשוטה, הכי גנרית בילדות שזה בעצם לרדת לגינה ולשחק בה. הדבר הכי גנרי שילד יכול לבקש זה שתהיה לו את היכולת לרדת לגינה ולשחק בה. מה אנחנו כחבר יכולים לומר לילד כזה כשיגדל שאם את הדבר הכי פשוט, הפעולה הכי בסיסית – לשחק – הוא לא היה יכול לבצע כאשר הוא היה ילד. כמו שאמרתי, הציפייה מהמערכת היא לא תגבור לאיזשהו דבר נקודתי אלא שינוי מדיניות וזאת מדיניות שמחזירה גם את הריבונות וגם את הביטחון לאורך זמן ולא כאיזשהו משהו נקודתי. אני רוצה לציין שלא מדובר כאן באיזושהי בעיה עירונית או מקומית. זה נכון שבמשך השנים דרום תל אביב הפכה למעין מיקרו קוסמוס והיא באמת הפכה למעין החצר האחורית של מדינת ישראל אבל אנחנו צריכים להבין שזה זולג החוצה. אני גרה בנתניה וזה מתקיים גם בנתניה. בסופו של דבר הילדים האלה שגדלים למציאות הזאת, אנחנו פוגשים אותם במקומות שונים בחיים שלנו וזה לא משהו שנשאר בגבולות דרום תל אביב. אני אהיה כנה ואני אומר שבמשך כל השנים האלה ועדות הכנסת התכנסו מתוך נקודת מבטם של המסתננים ודנו בכמה המצוקה היא בקרב ועד כמה הם אלה שסובלים. אני לא אכנס לפן הפוליטי ואומר בצורה מאוד חדה וכנה שהקורבן היחיד והעיקרי כאן אלה הם אזרחי ישראל שגרים בתוך דרום תל אביב והראשון שבהם אלה הם ילדי דרום תל אביב. הם הקורבן העיקרי שגדל למציאות של פחד, למציאות דיסטופית, ילדים שגדלים בסביבה בה יש אלימות, סמים, זנות וכנופיות נוער עברייניות. היום האיום הכי גדול בדרום תל אביב זה הנוער העברייני הזה שאין שום אכיפה שהיא אפקטיבית משום שמאוד קשה למשטרת ישראל לגשת אליהם – ויושב כאן נציג המשטרה ואני מניחה שהוא יסכים איתי – כי הנוער הזה יודע איך להתנהג עם המשטרה כך שהבעיה בסוף תהיה מופנית לשוטר שינסה לאכוף עליו ולא הפוך. זו הבעיה העיקרית, כנופיות הנוער העברייניות כאשר יש בעיה גם באכיפה מולן. אני רוצה לומר דבר פשוט - אחת הסיבות שלי באו פן אישי זה מאוד חשוב – והוא שגם המטרה של מדינת ישראל, גם שלי, גם של הממשלה הזו, של כל הממשלות, של הפלטפורמה הזאת היא בראש ובראשונה לענות על צורכי אזרחי מדינת ישראל והם הראשונים שאנחנו צריכים להסתכל עליהם. אבל לפני הכול צריך להסתכל על הילדים בדרום תל אביב ואני רוצה לומר שהפגיעה בילדות היא שלב מאוד מכריע בעיצוב האדם הבוגר והיא לא איזושהי אפיזודה חולפת כל מה שהילדים האלה גדלים לתוכו, שהם מבינים שהמדינה לא מגנה עליהם, אלה הבוגרים שהם יהיו. הילדים האלה הם יהיו האזרחים של המחר, הם יהיו החיילים של המחר, הם יפגשו את הילדים שלנו, הם יפגשו אתכם והם יפגשו אותנו במקומות העבודה וברגע שילד גדל לתוך מציאות שהוא כל הזמן חי באיזושהי דריכות מתמדת, במעין פחד, זה לא האדם שאנחנו רוצים לעצב כבן אדם מבוגר. אנחנו רוצים לעצב אדם עם חוסן נפשי, אדם שיש לו ביטחון במדינה בה הוא גדל, שהוא אמור לשרת אותה בעתיד. אלה עיקרי הדברים שרציתי לומר ולא אלאה אתכם יותר מדי כי כולנו מודעים למציאות הזאת. בסופו של דבר אנחנו מצפים שהדיון הזה יסמן איזשהו מעבר מהכרה בבעיה לאיזושהי פעולה מדינית ברורה ולא רק משהו שהוא נקודתי ולא משהו שהוא מעין פלסתר כי זה מה שבעצם מתקיים היום. תודה רבה לך חבר הכנסת פוגל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה לך עמליה. הנקודה הזאת בה התמקדת, בעובדה שאנחנו עלולים לגדל כאן דור חדש של עבריינים, מסוממים וכל מיני דכפין אחר, זה משהו להתעסק בו. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> אני רוצה לומר שהפחד הוא לא רק לגדל איזשהו דור שיהפוך לעברייני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה מה שהוא מכיר. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> נכון. ילדים סופגים את כל ההתקשרויות שהם פוגשים במהלך החיים, גם אם ההורים הכי מיטיבים שיהיו. זה נכון אבל זה לא הפחד העיקרי אלא זה גם הרבה עניין של אופי. יש כאן עניין שילדים שגדלים לתוך פחד, לתוך ניכר, הם גדלים בחוסר ביטחון. הילד יכול להיות הילד הכי מוצלח בעולם אבל בסופו של דבר הוא גדל לתוך פנימיות של חוסר ביטחון שיתבטא בעתיד גם אם הוא לא יהיה עבריין, גם אם הוא יהיה אזרח שומר חוק אבל הוא לא יצליח לממש את הפוטנציאל הגלום בו כי למציאותה זו הוא גדל. הוא לא היה פנוי רגשית למצות את הפוטנציאל הגלום בו. זו המציאות שמתקיימת בדרום תל אביב. << אורח >> שפי פז: << אורח >> שתי מילים כדי לחזק כי עמליה לא הדגישה מספיק. אנחנו מדברים על ילדים שחווים לינצ'ים, ילדים שמגיעים לגינה הציבורית ומגרשים אותם משם, ילדים שמסמנים אותם בבתי הספר. חלקם של בתי הספר מעורבים, בעיקר החטיבות והתיכוניים. בבתי הספר הילדים מסתובבים בכנופיות ואם נדמה להם שילד יהודי הסתכל עליהם לא טוב, יחכו לו בחוץ אחרי שעות הלימודים ויפוצצו אותו ממכות. אנחנו מדברים על חיים בעיקר של הזקנים והילדים תחת אימה מתמדת. אני חושבת שאתם לא מבינים את זה. להסתובב בדרום תל אביב, בעיקר כאשר קצת מחשיך, זה כל הזמן להסתכל אחורה. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> אני רוצה לומר כמה מילים אחרונות שלא תכננתי לומר אותן אבל אני בכל זאת אומר אותן. יושבת כאן שפי פז שהיא הפנים של המאבק הזה, היא זו שהתחילה להיאבק עוד לפני שהנושא הגיע לאן שהוא הגיע היו ם. בסופו של דבר כולם מכירים אותה כאישה חזקה, כאישה שיודעת לומר את דבריה אבל בסיכומו של יום מדובר באישה בת 70 פלוס שלא יכולה לצאת מביתה בערב. היא לא יכולה לצאת בערב להליכה משום שאו שהילדים יסקלו אותה באבנים או שהיא תיתקל בכייסים או שהיא תיתקן בנרקומנים. זו מציאות שפוגעת גם בילדים, גם באוכלוסייה המבוגרת וגם בנשים. גילוי נאות, אני באופן אישי עברתי אי שם בגילי 20, עוד לפני שהמכה הזאת הייתה קיימת כפי שהיא כיום, עת חוויתי תקיפה מינית מחוץ לתחנה המרכזית החדשה של תל אביב. זה היה לפני המון שנים. המציאות הזאת רק מסלימה ומסלימה. אפשר לעשות אכיפה אבל המציאות הזאת לא תיעלם וצריך למגר אותה וכדי למגר אותה צריך לגרש את מי שאפשר לגרש ועד כמה שאפשר לגרש. תודה רבה לכם. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אני חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, תושבת ותיקה של נווה שאנן ואני גם יושבת-ראש ועד שכונת נווה שאנן ובאתי לספר את הסיפור הקשה של דרום תל אביב מנקודת המבט שלי. אני אתחיל בכך שמאז שאני זוכרת את עצמי כילדה – אני בוגרת בית ספר שורשים, בית ספר ממלכתי דתי שהוא בגבול, בין שפירא לנווה שאנן, שאוטוטו לצערי סוגרים אותו ושולחים את הילדים הוותיקים ללמוד בקריית שלום – אני רוצה להזכיר לכבוד הישוב-ראש שהתחנה המרכזית הישנה הוקמה בצפון נווה שאנן ואז כבר התחילה האלימות הנוראית ברחובות שזה כולל סחר בנשים וסחר בסמים. בשנת 1967 הונחה אבן הפינה לתחנה המרכזית החדשה. באמצע שנות ה-80 הקמנו את ועד הפעולה נגד כי ידענו מה הולך להיות. בסופו של דבר התחנה המרכזית מרכזת בתוכה ובסביבתה פשע ועבריינות. אני גם מנכ"לית של תנועת "אחותי" ואנחנו עובדות הרבה על כל הנושא הזה של אלימות, בעיקר אלימות נגד נשים. כבוד היושב-ראש, הזנחה מביאה אלימות. הזנחה מביאה עבריינות. אני רוצה לומר לך שיום אחרי שיום אחרי יום, ככל שהזמן עובר, אני נדהמת איך המצב לא רק לא נעשה יותר טוב אלא הוא נעשה יותר גרוע כי אף גורם לא מטפל במיגור הפשע ובבעיה עצמה. אני רוצה להעלות את הבעיות. לפני זמן מה במקרה נכנסתי לתחינה המרכזית ובדרך כלל אני נמנעת מלהיכנס לשם. פעם אחת הגעתי לשם בשעה 10:00 בלילה ולא ידעתי אם אני אצא משם בשלום. בקומה 7 הכול אפל, שומם, מוזנח. לא ידעתי אם לקחת את המעלית, אם היא פועלת או לא, או לרדת במדרגות. הזנחה מטורפת. יש שם אונס של נשים בתוך התחנה. היו מקרי רצח בתוך התחנה. זה כאילו אקס טריטוריה בה אין אכיפה של משטרה, אין שם אכיפה של עירייה והנהלת התחנה רק הולכת ומחמירה את המצב כדי להשתלט על כל השטח. יש כאן אינטרסים זרים שמייצרים אצלנו בתוך התחנה ומחוץ לה אלימות מאוד מאוד קשה. אני אשמח אם כבוד היושב-ראש יבוא ונעשה לו סיור. אני מסתובבת בשכונה שלי וגם מחוץ לשכונה – תחנות סמים. בזמנו הייתי לוקחת מונית ומצלמת את תחנת הסמים פועלת. יש סוחרי סמים שגם תוקפים תושבים. עברנו להיות המדווחים למשטרה ואומרים שהנה, כאן תחנת סמים וכאן תחנת סמים אבל מה שקורה זה שהמשטרה באה שוב ושוב אבל אותם סוחרים עוברים לרחוב אחר. אף אחד לא ממגר את כל התופעות הקשות האלה. זאת אומרת, זה בפנים ואנחנו חיים בתוך מעגל סגור של אלימות מאוד מאוד קשה וזה כלפי כל האוכלוסיות. גם מחוללי הפשע הם מכלל האוכלוסיות. אני רוצה לומר שהעבריינים הכבדים שהגיעו מלוד ומרמלה הם ישראלים. << אורח >> קריאה: << אורח >> ומי החיילים שלהם? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> ערבים ויהודים. מה זה קשור? << אורח >> שפי פז: << אורח >> החיילים הם לא יהודים. זה לא נכון. אנחנו יודעים מי משפחות הפשע בנווה שאנן. כמעט כולם ערבים. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אני עוקבת - ואפילו הייתה תקופה שהתעמתי איתם עד שבאמת התחלתי לפחד ואמרתי שלא יתחילו לרדוף אחרי ולעשות לי משהו – ואני מזהה אותם וגם את המכורים. ראיתי את הצילומים ואני רוצה לומר לכבוד היושב-ראש ולכולם שאחרי המלחמה המצב נעשה יותר קשה. אנשים ירדו לרחובות. אנשים נורמטיביים, ישראלים נורמטיביים - אגב, חלקם אתיופים. זה שהם כהי עור, זה לא אומר שהם מבקשי מקלט – וישראלים יהודים והלב שלי נשבר. יש לנו מרכז של העמותה במטלון 70 ואנחנו עוזרות להומלסים, גם למכורים וגם לאימהות חד הוריות שהן לא קשורות לכל הדבר הזה והן זקוקות לעזרה. מבחינתנו הדלת פתוחה בפני כולם. לראות את אותם אנשים שמגיעים ואין יד שמושיטה להם עזרה, אין שיכון, אין קורת גג למרות שנגיד בעירייה כבר לפני שנים אישרו פרויקט שנקרא קורת גג תחילה עבור מכורים ומכורות, זה פרויקט שנעשה גם בארצות הברית למשל או באירופה והוכיח שאנשים שנגמלים מסמים לא יכולים להיגמל ברחוב. ברגע שהממשלה או המדינה או השלטון המקומי מייצר להם קורת גג, הם מצליחים לצאת ולהיגמל. אני מכירה אותם ואת השמות שלהם. הלב נשבר לראות אותם כי כשהם מגיעים לרחוב הם פוגשים בנווה שאנן תחנות סמים ואז אתה רואה שמאנשים נורמטיביים הם הופכים למכורים. גם המשטרה, גם העירייה, הכול מייצר איזשהו מעגל של פשע שהוא לא נפרץ. אני נגד אלימות ולא משנה לי מה הצבע. מי שעבריין – לכלא. מי שעבריין – מקומו לא איתנו, במיוחד כשאני רואה איך האלימות הזאת במרחב הציבורי, בשכונות ובתוך התחנה, היא קשה כל כך כלפי נשים. אנחנו במאה ה-21, איך זה ממשיך? לגבי ילדי מבקשי המקלט. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אנחנו לא מדברים עליהם. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> את הזכרת אותם. << אורח >> שפי פז: << אורח >> את הכנופיות. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> כן, יש את התופעה הזאת. אחד הדברים שגוררים אותם לזה זה שאין להם שום אופק. << אורח >> שפי פז: << אורח >> יש להם אופק. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אין להם אופק. לא רוצים לגייס אותם לצבא. << אורח >> שפי פז: << אורח >> הם לא יגויסו. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה מה שחסר לנו . << אורח >> שולה קשת: << אורח >> הם ברחובות. תנו לי לסיים את דבריי. אתן לא חייבות להסכים איתי. בסופו של דבר מה שקורה זה שהם יוצאים לרחוב ואני לא מדברת באופן גורף. הם מיעוט. רוב מבקשי המקלט, מהגרות העבודה, אתה מוזמן לבוא ונעשה לך סיור ותראה את הצד השני, הצד המואר. אני לא מכחישה שיש את הצד האפל. אין מועדוניות אחר הצוהריים. << אורח >> שפי פז: << אורח >> שקרנית. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> שפי פז: << אורח >> את משקרת. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אני במועצה. יש את ועדת הביטחון והעליתי בפניה את הסוגיות האלה. גם בעירייה וגם במינהל הרווחה ובמינהל החינוך מכירים בכך שאין מענה לילדים האלה. בסופו של דבר זה נגרר לאלימות וחייבים לעצור את זה ולתת את המענה לא בקטע של לייצר אצלם ניכור או אתם נולדתם כך אלא בקטע של באמת לתת מענים כדי שכולנו נוכל לחיות בשקט ובשלווה. נכון, אתה צודק, המדיניות הייתה להביא את כולם אלינו. אני רוצה להזכיר שהרבה מהם בכלל עזבו אפילו מרצון את מדינת ישראל ואלה לא המספרים כפי שהיו פעם. בסופו של דבר אני חושבת שבשביל להביא באמת שינוי לטובה, להפסיק את האלימות, שהשכונות שלנו יהיו שכונות שאפשר ללכת בהן ולא להסתכל אחורה כפי שנאמר כאן. יש לטפל בכל הדברים האלה שהזכרתי ובטח במוקד הקשה ביותר של התחנה המרכזית שמפיץ את כל האלימות מסביב ומביא את תחנות הסמים וכמובן גם להתייחס למצוקות של כלל התושבים, בטח ובטח של התושבות והתושבים הוותיקים. אני מכירה בזה שהתושבים הוותיקים הם שקופים. רוב האוכלוסיות הן בקשר מאוד טוב ביחד. יש למגר את האלימות הזאת. << אורח >> קריאה: << אורח >> לשפוך עליהם עוד כסף. זה הפתרון שלך. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> לא. הגעתי לכאן עם מיכאל שהוא מבקש מקלט, מתנגד משטר, ואשמח אם הוא יוכל לדבר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בזמן המלחמה המצב היה אחר? << אורח >> שפי פז: << אורח >> הייתה מלחמה על המקלטים. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> בזמן המלחמה היה חוס במקלטים, במיוחד באזור של מבקשי המקלט. מה שעשינו זה שפעלנו בכוח מול הנהלת התחנה המרכזית עד שהצלחנו לפתוח את המקלט בתחנה המרכזית שהוא המקלט הגדול ביותר בישראל. שיפצנו אותו. בסופו של דבר הגיעו גם אליו וגם לכל המקומות האחרים, לחניונים וכולי. אני רוצה לומר שמאז המלחמה אני מזהה הרבה אנשים שהגיעו לרחובות שלנו ללא קורת גג ומדובר בבחורים צעירים, ישראלים מכל מיני מקומות בארץ, שהידרדרו לסמים. צריך למנוע את הדבר הזה ולשם כך צריכה להיות איזושהי תוכנית כוללנית שרואה את כל הדברים האלה ולא לומר נגרש את אלה ויהיה טוב. לא. ממש לא. האלימות והפשע הם קודם כל תוצרת ישראל. << אורח >> שפי פז: << אורח >> די. יאללה, יאללה, יאללה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שפי, לא אצלי. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> לא אמרתי שהם בשאר הקהילות אבל חשוב לי לומר כי אי אפשר להגיד שאלה רק הם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה לברך את מחזור ט"ו של צביה קטיף, רגע לפני ההכתרה. שיהיה בהצלחה. מזל טוב. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש על הדיון. אני מתנצל גם על הכניסה המאוחרת וגם על כך שתיכף אני צריך לרוץ לדיון נוסף בוועדה. שלוש נקודות שהייתי שמח אם אחר כך אוכל לקבל תשובות לשאלות. כפי ששמענו גם כאן וגם מה שאנחנו שומעים מהשטח, הנוכחות של פלוגת המג"ב במרחב שם נותנת את אותותיה. השאלה היא האם יש איזשהן אפשרויות לשמוע מה השוני בעקבות הגעת הפלוגה הזאת מבחינת התושבים ואולי אפילו קצת יותר. זה מתחבר לי לשאלה השלישית שתגיע. השאלה השנייה. בסוף יש חוק שחוקק לא מזמן לגירוש תומכי משטר גם של אריתריאה וגם כאלה שביצעו עבירות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. תומך משטר. עבירת דבר נוסף. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> עבירת דבר נוסף. השאלה היא אם הדיון הוא על אלה שנמצאים בפשיעה באותה קבוצת מסתננים, האם החוק משמש ככלי, האם יש בו שימוש? אנחנו יודעים שבעזרת החוק הזה גורש מסתנן אחד. << אורח >> שפי פז: << אורח >> שאחד יושב בבית מלון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> למה הוא בבית מלון? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו מנהלים שיח תוך כדי. חבל. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הדבר השלישי הוא השאלה אם גם לאחר שהגיעה פלוגת מג"ב, ובאמת זה דבר שאני מניח שהוא משנה את המציאות במרחב, חוקקו חוקים, יש תקנות ואנחנו שומעים כאן משפי ומהתושבים מה קורה שם עם אוכלוסיית המסתננים, בסוף הם מגיעים לבתי המשפט והשאלה מה קורה שם. השאלה היא האם הגישה מרתיעה האם משתמשים בכלים או שאנחנו קופצים מוועדה לוועדה ואז אנחנו מבינים שאנחנו כמחוקקים נותנים הרבה מאוד כלים, גם כלים אגרסיביים, ואתה יודע שלפעמים כשאתה מחוקק חוק אתה אומר שאני אפילו טיפה מגזים עם הסמכות שאני נותן למשטרה ולגורמים כאלה ואחרים אבל בסוף זה מגיע לבית המשפט והשאלה מה קורה שם, האם שוב מתחשבים במצוקתו של אותו נאשם. אנחנו רואים את זה בדיונים בוועדת הפנים לגבי בנייה לא חוקית, על השתלטות על שטחים חקלאיים, על שריפת פסולת. למערכת יש כלים כלשהם ואם יודעים שזאת מצוקה ויש כאן מפגע לאומי, נקרא לו כך, והשאלה היא מה התכלית אם אנחנו מקנים המון כוח לבתי המשפט ומשם אין שום בשורה? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש תומכי משטר. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> ואז לא צריך בית משפט אבל יש עוד דברים כאשר מדובר בעבירות ובפשיעה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> משרד הפנים צריך לתת תשובות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות ושאלות נכונות מאוד שנצטרך לתת עליהן את דעתנו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני ממשיכה את דבריו של חבר הכנסת קרויזר. מדובר בחוק שעבדנו עליו ביחד. זו הייתה בשורה אמיתית ומשטרת ישראל מאוד תמכה בו ואמרה שזה כלי מרתיע גם מבחינת השקט בשכונות. חוץ מהגירוש עצמו הייתה שם משמעות כדי להרגיע את כל העבריינים האלה. כפי שאמר חבר הכנסת קרויזר גורש אחד ושפי אומרת שהוא יושב בבית מלון. << אורח >> שפי פז: << אורח >> האריתריאים אמרו שהוא יושב בבית מלון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שהוא יושב בבית מלון באוגנדה על חשבון מדינת ישראל. אני אשמח לשמוע אם אכן זה כך או לא כי זה דבר שלא מתקבל על הדעת. בזמן הדיונים על החוק דנו על זה הרבה ואנחנו יודעים שיש שם קבוצה של כמה כאלה שהם אגרסיביים. אחת המטרות, חוץ מהגירוש עצמו, הייתה גם להרגיע את השטח מהאלימות. דבר שלישי שהייתי רוצה לשאול לגביו זה את נציגי צה"ל שאני לא רואה כאן את נציגיו אבל יכול להיות שאפשר לשאול אותם. ראיתי שיש היתכנות בצה"ל, בגלל מחסור בכוח אדם, לגייס את ילדי המסתננים. << אורח >> שפי פז: << אורח >> לא. לא. תשכחי מזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, אני לא חושבת שזה פתרון כל כך רע. << אורח >> שפי פז: << אורח >> את לא חושבת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> די. << אורח >> שפי פז: << אורח >> מה זה? תעצור את זה אתה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את לא תגידי לחברת הכנסת מה להעלות. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אתה רוצה שיסתובבו לי בבית אריתראים עם נשק צה"לי? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אסביר למה אני מתכוונת כדי שאנשים יבינו בדיוק. את מי שאפשר לגרש רצון, בכפייה, תומכי משטר, מי שעשה עבירות פליליות – צריך לגרש בכל תמריץ אפשרי ובכל כוח אפשרי. זה בדיוק מה שהנחה אותי ואת חבר הכנסת קרויזר עת חוקקנו את החוק. עד כאן בסדר. אבל יש כאן אוכלוסייה שכנראה אף פעם לא תעזוב את הארץ בצורה כזו או אחרת כי הילדים האלה נולדו בישראל. הבעיה לא טופלה במשך 20 שנים ואת לא יכולה לבוא אלי בטענות אלא את יכולה לבוא בטענות לאחרים. << אורח >> קריאה: << אורח >> אל תאמרי נואש. אתם רוצים שאני אוציא אתכם? שפי כבר אלופה אצלי בלצאת. תירגעו. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני מקשיבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה בסדר. לפעמים היא גם מרגיזה אותי אבל אני מקשיב לה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> את לא יכולה לבוא אלי בטענות. אלה שלא נצליח לגרש, ואני יודעת שיש כאלה שאומרים לשים את כולם על הספינות ושלום אבל כנראה זאת לא המציאות. יכולנו לעשות את זה לפני 20 שנים אבל לא עשו את זה. עשו על זה הרבה קמפיינים ואת זה לא עשו והזמן עשה את שלו. עכשיו הבעיה שאת לא פתרת אותה בזמן אמת, מבעיה היא הופכת להיות לקטסטרופה. הגענו לשם וזו המציאות. אל תבואי אלי בטענות כי לא הייתי כאן ולא טיפלתי בנושאים האלה. כשהתחלתי לטפל, לפחות אחד גורש. יהיו כאן כאלה שכנראה אף פעם לא יעזבו את המדינה. הם כבר נולדו כאן. הם חבר'ה צעירים והם מתעסקים בדברים לא ראויים כי זאת הסביבה. יש כבר מסגרות ויש כבר מכינות שמטפלות בהם ויכול להיות שזה פתרון בדרך כזו או אחרת להחזיר אותם מעולם הפשע, העבריינות והכנופיות למשהו טוב וגם ישרתו את הארץ כי אם אתם יודעים אין לנו חיילים. אני שמה את זה על השולחן. אני יודעת שבצה"ל עובדים על זה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> בצה"ל לא עובדים על זה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בצה"ל עובדים על זה ויש על זה דיונים בממשלה. << אורח >> קריאה: << אורח >> ... לגייס את הערבים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מביעה את דעתי וכרגע אין לי דעה. צריך לבדוק את כל ההיבטים אבל זה לגמרי על השולחן. הוא בן 18, הוא יהיה כאן, הוא יחיה כאן, הוא כבר לא יעזוב, השפה שלי היא עברית. זה מה שקרה. 20 שנים לא טיפלו בו. אם לא יהיה לו מה לעשות, הוא יידרדר למשהו לא טוב. יכול להיות שזה הפתרון. היו תקופות שמדינת ישראל ידעה להחיל את זה, מה שנקרא כור היתוך. אני אשמח לשמוע ממשרד הפנים מה הם עושים, איך הם מטפלים ואיך הם מפעילים את החוק. כל מי שתומך משטר, אין לו מה לחפש כאן. כל מי שעשה עבירות פליליות וזה בדיוק בחוק שלנו, אין לו מה לעשות כאן. אלה עבריינים סדרתיים. אגב, לשם שינוי החוק לא נפסל בבג"ץ ואחרי כל הטענות של כולם הוא לא נפסל בבג"ץ. צריך להסתכל על הצד השני של המטבע ושם יש בעיות ויכול להיות שאם אנחנו נשים בצד את הרגשות שלנו ואת הזעם שלנו, נוכל גם לתת שם מענה כי המציאות מכתיבה לנו את זה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני מבקשת להשיב עכשיו היא חברת הכנסת יוצאת. היא באה ממפלגה שנקראת ישראל ביתנו. בושה. הדבר היחיד שיש כאן זאת בושה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יוצאת כי קיבלתי טלפון מהרופא של הילדה שלי. << אורח >> עמליה עוזר: << אורח >> מזדעזעת מהשימוש בכור היתוך לגבי מסתננים. לא לזה פילל בן גוריון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם אתם לא תכבדו את חברי הכנסת, גם אם לא מוצא חן בעיניכם מה שהם אומרים, אתם רוצים שמישהו אחר כך יכבד אתכם? עם ישראל צופה בנו. די. בואו נכבד אחד את השני. מה אתם חושבים, שאני אוהב את כל מה שנאמר כאן? הרי תם מתארים לעצמכם שאני לא ממש אוהב את כל מה שנאמר כאן אבל אני מקשיב לכל אחד ומכבד אותו באשר הוא ובסוף אני אומר את מה שאני חושב שנכון לומר. זה גם מה שאני אאפשר לכם. קחו אוויר ותגידו את מה שצריך. << אורח >> יהודה שחר: << אורח >> תודה רבה על הדברים ותודה רבה על שהזמנתם אותנו. אני תושב תל אביב, שכונת שפירא, בא לשלושה ילדים. את רוב הדברים שתכננתי לומר כבר אמרו כאן ולכן אני רק אדגיש כמה נקודות. מדי ערב אני מסתובב בשכונה, גם באזור נווה שאנן, באזורים הקשים, ויש המון עבירות רכוש שאנחנו כתושבים נותנים יד למשטרה ומנסים לעזור במה שאפשר, גם לחשוף חמארות, גם רכוש גנוב, גם בעיות שקשורות להומלסים ולנרקומנים, כל מיני בעיות שגדלו מאז המלחמה במאות אחוזים, חלקם דברים שקשורים לטיפול הרווחה ולא נעשה מספיק כי מה שנקרא השמיכה קצרה ומספר הנרקומנים, שזה מחולל פשיעה, עולה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם מרגישים את זה בסביבה? << אורח >> יהודה שחר: << אורח >> יום יום ולילה לילה. כבר אמרו כאן שבעיקר נשים וילדים מפחדים לצאת אבל גם צעירים בגילי מפחדים להסתובב במרכז נווה שאנן בשעות מסוימות. אזור התחנה המרכזית שכבר דיברו כאן הוא אזור קשה מאוד. מדי פעם במוצאי שבת אני עובר שם עם הילדים או בלי הילדים, כמעט כל שבוע, ומה שקורה זה שרוב האנשים מגיעים לשם נסיעות מאזור לאזור, ביניהם תיירים, ביניהם אנשים שצריכים להחליף שם אוטובוסים והמצב שם קשה מאוד. בכל מקום יש צואה על הרצפה ורוב הכניסות והמעברים סגורים. לא מזמן דיברתי עם קצין הביטחון של התחנה ושאלתי למה ביום ששי בצהריים כל השערים סגורים להוציא שער אחד שהוא פתוח. הוא אמר שאין לו כוח אדם וכל מיני תירוצים כאלה. בכוונת מכוון התחנה מוזנחת. בלילות כל היקף התחנה מסביב מלא הומלסים ונרקומנים. המשטרה עובדת בכוחות מתוגברים וכמה כוחות שמשקיעים, זה עדיין לא מספיק כי המקום מזמין פשיעה יוצר מחוללי פשיעה. כל השכונה מלאה פינות של סחר בסמים. התגבור של יחידות מג"ב שהכניסו, רואים את הפעילות שלהם והרבה עסקים נסגרו בלילות. אלה דברים שאת ההשפעה אנחנו רואים בשבועיים-שלושה האחרונים. כפעיל שמסתובב בלילות בשכונה אני רואה שנדרש הרבה סיוע של הרווחה. הרווחה מטעם עיריית תל אבי או מטעם גופים ממשלתיים כמעט ולא פעילה שם בלילות. אנחנו לא רואים אותם. יש מריבות בנושאים שקשורים לזנות וסחר בסמים. נמצאים שם הומלסים ונרקומנים וצריכים שם את עזרת הרווחה. זה בטוח ייתן גם כלים למשטרה להתמודד בצורה יותר חכמה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. חנן פרץ נמצא ב-זום. << אורח >> חנן פרץ: << אורח >> צוהריים טובים לכולם. שמעתי כאן את קודמיי. אני כן רוצה לפתוח ולומר משהו שהוא חשוב. אני מדבר אמנם בשם אגף סל"ע אבל אני כן אתייחס לכמה דגשים מבחינה עירונית. נאמר כאן שאין רווחה, שאין ביטחון, נאמר, נאמר, נאמר ואני רוצה להגיד לך שעיריית תל אביב היא העירייה היחידה שמטפלת ברווחה של אותם זרים, מבקשים מקלט, מסתננים, איך שלא תקראו להם. כך שמה שנאמר זה לא מדויק וזה בלשון המעטה. יש יחידה של דרי רחוב שנמצאת בתוך נווה שאנן ומטפלת בהם ולא רק בזרים אלא גם בישראלים הנרקומנים. נקודה נוספת שאולי גם המשטרה תאשר. יש סוחרי סמים גם מהאוכלוסייה הזרה. זאת אומרת, לא רק מרמלה, מיפו וכן הלאה וכן הלאה. הבעיות שלהם מוכרות לנו. יש שם כמה תחנות סמים אבל באותה נשימה אני רוצה לבוא עם בשורה. אני לא מחליף את המשטרה ואני לא מייצג אותה אבל אני עובד צמוד למשטרה ואני יכול לומר שאם כבוד היושב-ראש יזמין דיון כזה בעוד – באופן גס אני אומר - ארבעה-חמישה חודשים, האנשם ידברו אחרת כי היום המשטרה נכנסה חזק לתמונה בהקמת יחידת ברקן בה 40 שוטרי מג"ב שנמצאים רק בנווה שאנן ושפירא. זאת אומרת, הנושא הזה הוא קריטי ומבינים שבסוף אין מה לעשות וצריך כאן כוח. אנחנו באגף סל"ע ממש בקרוב הולכים להקים יחידה וזאת יחידה שתתעסק בעיקר באותן תופעות פשיעה עליהן דיברו לפני, על כל מחוללי הפשיעה שם. בלי שום קשר אנחנו גם בתהליכים של הגדלת האגף ותהיה עוד יותר נוכחות ולא רק מצד המשטרה אלא גם מצידנו העירייה/אגף סל"ע. אנחנו נמצאים שם. היו לנו מפגשי תושבים, המנכ"לים עם תושבי השכונה כולל נווה שאנן וכולל שפירא, ואני חייב להודות שדווקא לא מעט תושבים מפרגנים לפעילות שאנחנו עושים שהיא מעבר. אני לא מחפש את הפרגונים ואני מבין שהמצב הוא קשה ואי אפשר להתעלם מזה. הבעיה העיקרית שם היא באמת אותן תחנות סמים, אותם מחוללי פשיעה שברגע שהממשלה תגדע אותם, להערכתי המצב שם יהיה הרבה יותר טוב. אני אומר עוד דבר אחד שהוא חשוב ואני עומד להיות קצר. אני חושב שמה שקורה שם – וכבודך היית שם יחד איתי, אתה מכיר את המקום ואתה מכיר מצוין את השכונה ולא צריך לחדש לך הרבה על מה שקורה בשכונה – אני רוצה שתדע כבוד היושב-ראש וכל הנוכחים שהעירייה קיבלה החלטה להיכנס חזק לתוך האירוע הזה כדי באמת למזער כמה שיותר את התופעות שהן בהחלט תופעות לא נעימות וקשות. אני אומר עוד משהו ושחלילה לא יישמע משהו פוליטי. נאמר כאן שבסוף יש גם כנופיות. כן, נוצרות כנופיות של פשע מהאוכלוסייה הזרה. ה-SSQ שכולנו שמענו עליהם בתקשורת. כן. אני חייב להודות שזה לא רק החולייה והכנופייה הזו אלא בכלל. אנחנו מזהים שנוער שלא מטופל, שכבר אמור להיות לכאורה על מדים, מייצר פשיעה ולא פשיעה קלה אלא פשיעה שמהווה מטרד לאותם תושבים שדיברו כאן לפני כן. אני כן חייב להודות שאנחנו באמת נכנסים שם חזק ומגבירים שם את הנוכחות. דבר אחרון שאני אומר הוא לגבי מספר הזרים. הכותרת של הדיון היא הפשיעה של האוכלוסייה הזרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. מהגרים. בלתי חוקיים. << אורח >> חנן פרץ: << אורח >> המספר ירד בצורה משמעותית ואת זה כולנו יודעים. אנחנו עם בסביבות 20-15 אלף אנשים כאשר לפני כן המספר עמד על 100,000. כמובן יש איזושהי הגירה החוצה, כך אני קורא לזה, בעיקר לקנדה. זה דבר שידוע לכולנו. ההגירה לא מספיקה. בעיקר לצערנו מי שהיגר, זאת אוכלוסייה שהיא יותר חזקה באוכלוסייה הזרה ואלה שנשארו, אלה הם פחות חזקים ואכן זה משפיע עלינו. אני אומר את הדבר האחרון ובזה אני אסיים. ראש העיר שלי כל הזמן אומר שאדם מול אדם. אין מה לעשות. אנחנו בסוף מטפלים גם בהם כי זה המצב. אני חושב שאם לא היינו מטפלים גם בהם, המצב היה עוד הרבה יותר גרוע, אם זה בחינוך ואם זה ברווחה. שוב, לא פוליטיקה ולא כלום. מי שפושע – אמרה כאן חברת הכנסת מלינובסקי מישראל ביתנו, צריך לקחת אותו, להעמיס אותו ולהטיס אותו מכאן. לא נשכח לעולם את אותן תגרות שהיו בין התומכים לבין המתנגדים, דבר שיצר בעיר פאניקה מטורפת כולל רציחות שהיו שם. זה דבר שאסור לנו לשכוח אותו, מה גם שבשנייה אחת הוא יכול לצוץ שוב. צריך לטפל באותם אלה שכביכול תומכי משטר ואותם צריך להוציא וכמה שיותר מהר ויפה שעה אחת קודם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הבהרה קטנה. אני לא מביעה דעה לגייס לצה"ל את ילדי המסתננים. זה דיון נפרד. אני יודעת שהדיונים האלה מתקיימים בצה"ל וגם בדרג המדיני. אם כן, שפי, אל תעשו מעלי עכשיו קמפיין שלם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עמליה, את רגע לפני שאני מוציא אותך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מכירה איך עובדת המכונה הזאת ומה יאמרו עכשיו. יאמרו שחברת הכנסת מלינובסקי אמרה שצריך לגייס לצה"ל את ילדי המסתננים. לא אמרתי את זה ואל תנסו לעשות את זה. חברת הכנסת מלינובסקי אומרת שמי שצריך לגרש - צריך לגרש בדחיפות, שכל הגורמים קיבלו את כל הכלים כדי לגרש תומכי משטר, את אלה שעשו עבירות פליליות. כפי שאמר נציג העירייה, כשהיו הקטטות בין תומכי משטר למתנגדי המשטר השוטרים שם כמעט שילמו בחייהם. הייתי בתחנה, דיברתי עם שוטרים ואני יודעת מה קורה. הבעיה הזאת קיימת לא מעכשיו אלא קיימת שנים רבות ולא טופלה כמו שצריך. שוב, אני לא אומרת לגייס אותם. אני אומרת שיש כבר גורמים בצבא שדנים על כך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המשטרה. << אורח >> גליל עמאשה: << אורח >> בראשית דבריי אני חייב לציין שליבי עם התושבים. אני מפקד תחנת שרת בדרום תל אביב מזה חודשיים וחצי ואני חייב להודות לשר לביטחון לאומי ולמפכ"ל על תגבור התחנה בפלוגת מג"ב, כרגע ב-46 לוחמים. יחד עם זאת יש גם את יחידת ברקן שהיא יחידה של תחנת שרת שאמנם נלקחו מהתחנה. מאחר שיש לנו קושי לגייס שוטרים כחולים לאזור תל אביב בכלל בחרנו להביא לוחמים – יחידת ברקן, יחידת הבט"פ – שמתוגמלים אחרת ויותר קל לגייס אותם כלוחמים. היחידה פועלת אצלנו מזה חודשיים ואפשר לומר שהיא חלק אינטגרלי מהתחנה עם בנק מטרות, עם ת"פ שלנו וכמובן היא תחת פיקודי. התושבים יכולים להעיד על כך שהנוכחות המשטרה בחודשיים האחרונים השתפרה והשתדרגה בגזרת התחנה אבל יש לנו עוד דרך ארוכה. כפי שנאמר כאן, לגבי תומכי המשטר לא כל כך קל להוכיח שמדובר בתומך שלטון. יכול ידידי ערן מההגירה לשתף אתכם לגבי המעצר האחרון שביצענו לפני שבוע, מעצר של שני תומכי שלטון שגם מעורבים בפלילים אבל קשה לנו להוכיח. הם למדו אותנו ויודעים שמי שנצליח להוכיח שהוא תומך שלטון, תהיה לנו על פי חוק יכולת לגרש אותו מהארץ, כפי שכבר בוצע עם האדם הקודם. זו סוגייה בפני עצמה. מעורבות בפלילים של המסתננים, אין ספק שיש להם מעורבות בפלילים על בסיס יומי ואנחנו נתקלים בזה בדרום אביב ואי אפשר להתכחש לזה. יש אוכלוסייה חלשה מאוד שישנה ברחובות ומבחירה שלה עוסקת בפשיעה על בסיס יומי – פריצות לרכבים, לעסקים, סחר בסמים וכל מה שקשור בזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה אתה צריך היום כדי לעשות עבודה יותר טובה? << אורח >> גליל עמאשה: << אורח >> אני אומר שהמשטרה היא לא שחקן בודד בזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני שואל מה חסר לך. << אורח >> גליל עמאשה: << אורח >> כמשטרה היום אני יכול לומר שיש לי יותר כוחות. ברור שאם יהיו יותר כוחות, זה טוב יותר אבל זה תהליך. אנחנו בנינו תוכנית עבודה מסודרת. אנחנו מכירים את הסחר בסמים בגזרת התחנה וזה דבר שקיים שנים רבות. אנחנו תוקפים את זה על בסיס יום יומי, אם זה בחיפושים, אם זה בפעילות חכמה, אם זה בהפעלת סוכן. לפני שלושה שבועות עצרנו 12 סוחרים עם כמויות יפות מאוד של סמים. נפגשתי עם התושבים והסברתי להם את התוכנית שלי. כל שלושה חודשים אנחנו נעשה סטטוס לגבי השינוי. אני אומר בזהירות שאנחנו מתחילים להרגיש בגזרה אבל הדרך ארוכה. תחנת שרת היא תחנה מאתגרת מאוד ויש בה הכול מכל. שוב אדוני היושב-ראש, אני חייב לציין שהמשטרה לבד לא יכולה. אני חייב לציין שעיריית תל אביב שותפה מלאה איתנו וכל מה שאנחנו מבקשים נמצא. יש עוד מה לעשות גם ברמת העירייה, ברמת הרשות, אבל בטח גם במשטרה ובכלל הגופים האחרים כמו הרווחה. אני בגזרת תל אביב נמצא 27 שנים בתפקידים שונים. הייתי סגן מפקד בתחנה שלוש שנים לפני תפקידי האחרון כקצין תנועה מחוזי. יש שינוי בהגעה של שוהי רחוב או דיירי רחוב - אנחנו רואים פחות דיירי רחוב - אבל מכל הארץ אחרי ה-7 באוקטובר מתרכזים שם. אתם תראו אותם ברחובות בכל הארץ. קבצנים מכל הארץ. אם כלל הגופים, גם הרווחה וגם העירייה לא ייתנו יד, המראות האלה ברחובות ימשיכו להיות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש שולחן עגול? יושבים ביחד? << אורח >> גליל עמאשה: << אורח >> בשבוע שעבר עשינו שולחן ומבצע גדול ותכף ראש זרוע מג"ב יתייחס לכך. עצרנו וטיפלנו בהרבה שוהי רחוב וסגרנו הרבה מקומות שעבדו ללא רישיון עסק על פי חוק. זה חלק משגרת העבודה שלנו על בסיס חודשי וזה מה שנקבע בתוכנית העבודה. כל חודש יש לנו שולחן עגול, יש לנו מבצע שילוב זרועות עם כלל הגופים. אנחנו מכנסים את כלל הגופים כמו מס הכנסה, ביטוח לאומי, רווחה. כולם כולל כולם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לי בקשה אליך. בפעם הבאה שזה קורה, קרא לי. << אורח >> גליל עמאשה: << אורח >> אני אשמח שאדוני היושב-ראש יצטרף. בשמחה רבה. יש לנו כבר תאריך לפברואר ואני אזמין אותך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תזמין אותי. אני בא. << אורח >> שפי פז: << אורח >> גם אותנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא. << אורח >> ארז רוזן: << אורח >> במבצעים האלה יש נציגי קהילה. צוהריים טובים. אני ראש זרוע מג"ב תל אביב. גילוי נאות, שבועיים וחצי בתפקיד אבל מפקד יס"מ ארבע שנים באזור ומכיר טוב את הגזרה ואת התופעות. תחתיי שתי יחידות של מג"ב, של לוחמים, שפועלות בגזרת תל אביב. החל מנובמבר 2025, לפני שלושה חודשים, בהנחיית המפכ"ל הונחינו לתגבר את הזרועות וקיבלנו כמעט 24 שוטרי סיפוח לאחת הזרועות שעובדת אך ורק בדרום תל אביב. זאת אומרת, אני מדבר על תחנת שרת ותחנת ... כאשר התחנות חופפות במציאות שקיימת אצלן. השוטרים פועלים בשני מישורים. המישור הגלוי, סיורים רגליים, כניסות לעסקים, מחסומים. אדוני היה מתנדב זמן מה ומכיר את הפעילות. זה כדי לתת תחושת ביטחון, לתת תגובה מהירה ומקצועית לאירועים שאנחנו מבינים שבעצם נוגעים בכל. אירועים של תקיפה, שוד ושכרות. הציר השני הוא ציר התקפי על פי בנק מודיעין שמייצרות התחנות. אנחנו יודעים לתקוף מחוללי פשיעה, תחנות סמים, עסקים שמייצרים לנו הרבה מאוד פשיעה. אם כן, אנחנו פועלים בשני צירים חשוב להגיד שהזרוע הזאת היא תהליך ראשוני להקמת מרחב מבצעי שלצערי לא יצא לפועל וכרגע זה נעצר. מחוז תל אביב הוא המחוז היחיד בו אין מרחב מבצעי של מג"ב. ברור מה יקרה אם המחוז הזה יקבל חבילה מלאה של מפקד מרחב על כל יחידותיו ועם כל התשומות. כל המעטפת הזאת, אין לי ספק שהיא תוביל לשינוי. כרגע זה נעצר. קיבלנו את הסיפוחים האלה ואנחנו עושים תהליך של גיוס כדי לחזק את הכוח. אם כן, לסבר את האוזן מבחינת נתונים. בין 20 ל-24 שוטרים פעלו במרחב הזה של תחנת דרום תל אביב והיום פועלים כמעטי50-48 שוטרים בצירים עליהם דיברתי. עוד נתון שחשוב לדבר עליו. אם השוויתי שלושה חודשים לפני, מג"ב התעצם בגזרה הזאת, אני מדבר על 211 עצורים אל מול 346 עצורים, קפיצה של כמעט פי שניים עצורים, וכמעט פי שלוש הפעלת שוטרים בתקופה של שלושה חודשים. ברור שזה נותן את אותותיו גם בעקומת הפשיעה וגם בנוכחות והבולטות בשטח. דיבר על כך גליל ואמר שאנחנו מקיימים מבצעי משילות וזה היתרון היחסי. יש צוותים גדולים, צוותים מקצועיים. אנחנו יודעים לחבק גם את הקהילה וגם שיתפנו אותה במבצע האחרון. ם שאלנו אותה איפה כואב כדי לשים שם את הדגש. אנחנו יודעים לקחת גופי אכיפה אזרחיים כאשר סל"ע איתנו על מלא, יד ביד וגם יריית תל אביב. הם עובדים איתנו על בסיס שגרה וכמובן במבצעים גדולים. אנחנו יודעים לאסוף את כולם לעבוד איתנו ביחד ורואים שזה משפיע ומוריד את העקומה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה גם ביום וגם בלילה? << אורח >> ארז רוזן: << אורח >> כמובן. במבצעים הגדולים אנחנו מרכזים את כל הגופים. את המבצע הבא אנחנו מתכננים לחודש הבא אבל זה משהו שגם קורה בשגרה. אני שוב אומר שאם התוכנית של הקמת מרחב תל אביב תצא לפועל, הדברים באמת ייראו אחרת. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אנסה לפעול בעניין הזה. << אורח >> ערן קהת: << אורח >> צוהריים טובים אדוני היושב-ראש. אני אתחיל בדבר כללי, אשתדל לקצר ולענות לשאלת חברת הכנסת מלינובסקי. אנחנו כמינהל אכיפה וזרים ברשות ההגירה פועלים בכמה רבדים. ראשית, יציאה מרצון כאשר מדובר ביחידה שהיא עסוקה ב-... והיא עובדת בקורלציה לפעילות ואמר את זה גם מפקד סל"ע. המדיניות היא הרחקה. לעניין תיקון חוק של חברת הכנסת מלינובסקי, הוא מתחלק לשני רבדים. נכון שבשנה שעברה הוא חוקק ואנחנו פעלנו במקרה של זר אריתראי שהיווה שבירת תקרת הזכוכית אם אפשר לקרוא לזה כך. בשבוע האחרון במהלך פעילות של תחנת שרת נעצרו שניים בגין עבירת פליליות והם כרגע בגבעון. עלה שהם תומכי משטר. אנחנו מתחילים את התהליך שהוא לא קצר. זה תהליך שאנחנו עמלים עליו ואם יוכח שהם תומכי משטר, אנחנו נפעל להרחקתם מישראל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> במדיניות שלנו רק מי שהוא תומך משטר יגורש? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> כן. במדינת ישראל קיימת מדיניות של אי הרחקה לגבי מסתננים. זה לא של רשות ההגירה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני שאלתי מה אומר החוק ולא מה עושים. << אורח >> ערן קהת: << אורח >> החוק מתייחס אך ורק לתומכי משטר או למי שביצע עבירה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה זאת עבירה? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> עבירה שדינה מעל שלוש שנים. אני יכול לומר שכרגע – אני לא משפטן – אנחנו עמלים מול משרד המשפטים ואמורה להיות פגישה. אנחנו נשמח אם משרד המשפטים יציע לקדם את התהליך הזה עד כמה שאפשר ובסוף הוא ימומש כי בסופו של יום יש גם את התהליך הזה שמי שהורשע בעבירה פלילית חמורה, אני לא נכנס כרגע למדרגות הענישה, סופו שיורחק מישראל. בלי שום קשר במעטפת מסביב יש לנו קשר מצוין עם תחנת שרת, עם מחוז תל אביב, עם כלל תחנות הארץ לגבי הרחקה של זרים שהם ברי הרחקה. אנחנו מקצרים מעגלים ככל שאפשר לגבי מי שביצע עבירה פלילית, נעצר על ידי משטרת ישראל. אנחנו מדברים על מאות מקרים בשנה. אם אדוני ירצה מספרים, אנחנו כמובן נעביר בצורה מדויקת אבל מדובר במאות בשנה של כאלה שביצעו עבירה פלילית. אנחנו מרחיקים מי שביצע עבירה פלילית ביחד עם משטרת ישראל שמעבירה אלינו. זה התהליך בתמצית. אני מקווה שעניתי לחברת הכנסת מלינובסקי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. התייחסויות. << אורח >> מיכאל: << אורח >> תודה היושב-ראש. אני מיכאל מהקהילה האריתריאית, מתנגד משטר. רציתי לדבר על שתי נקודות כאשר הנקודה הראשונה מתייחסת לילדים. הייתי בפגישה עם מפקד תחנת שרת. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. הילדים כן משתוללים אחרי שעה 8:00 בערב בשכונת שפירא אבל ביניהם לא רק אריתריאים אלא גם ישראלים ויש ערבים. יש מכל הסוגים. אנחנו התחלנו לטפל בכל הארץ ולא רק בתל אביב. למה הגענו למצב הזה? הילדים שלנו, אחרי שמסיימים את הלימודים בתיכון, רוצים להתגייס לצבא, רוצים ללמוד באוניברסיטה אבל אין את זה. לכן הילדים שלנו נופלים בידיים של עבריינים. בואו נעבוד ביחד. תרצו או לא תרצו, הילדים האלה נמצאים בארץ ולכן בואו נשלח אותם כדי שיהיו ילדים טובים. בארץ יש תומכי משטר ומי שתומך משטר, לא צריך להיות כאן. אני מתנגד משטר. אני ממש מפחד. אני לא יכול לחזור לאפריקה. אני לא יכול ללכת למדינה שלי. אני גם לא יכול לעבור לשכונת התקווה. אלה חיות אדם. הממשלה לא נותנת לנו לחיות במדינה וגם כאן רודפים אותנו. תשמעו בווידאו הזה את תומכי המשטר. היו כאן ב-2024, הלכו לאריתריאה והם באסמרה. כאן עשו עבירות פליליות רבות ואפילו המשטרה יודעת את זה. אם כן, למה אתם מחזיקים אותם? תשלחו אותם. כולם נמצאים בשכונת התקווה, גם בנתניה וכולי. כל חודש הם שולחים כסף לדיקטטור כדי שיהרוג את העם שלנו. אני לא רוצה להיות פליט ויום אחד הדיקטטור שלנו יעוף ואני אחזור למדינה שלי. << אורח >> שפי פז: << אורח >> ממש. << אורח >> מיכאל: << אורח >> אני מבטיח לך. אני לא רוצה להיות פליט. אני תרמתי למדינה שלי 15 שנים כחייל אבל ברחתי לכאן במקום שאקבל כבוד במדינה שלי. אין לי ברירה כי הוא רוצה להרוג אותי. לכן ברחתי ובאתי לכאן. כאן אני חי כמו כל ישראלי. אני תורם למדינת ישראל. כשקרה ה-7 באוקטובר, הלכתי עד גולני. אני מתנגד משטר ולא תומך משטר. אתם מכירים את תומכי המשטר, אז תעיפו אותם. לילדים שלנו תן להשלים את החלומות שלהם, בבקשה. לא יהיה בלגן בשכונת שפירא, לא יהיה, אם תיתנו להם להשלים את החלומות שלהם. אני תופס 1,200 ילדים בכל הארץ. חסר לנו מגרש. בבקשה, תעזרו לנו בכל דבר. << אורח >> יוסי אביטל: << אורח >> אני 30 שנים תושב תל אביב ושנה תושב שפירא. הרקע שלי שונה לחלוטין משל שפי וגם נקודת המבט שלי שונה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איפה היית ב-29 השנים האחרונות? << אורח >> יוסי אביטל: << אורח >> בצפון תל אביב, בעיקר ברחוב איינשטיין. אני חייב להגיד לך שזו פלנטה אחרת. אני אוסיף ואומר שאני בן למשפחה לוחמת. אבי שירת בסיירת גולני וכבש את הגולן. אני ביחידה מובחרת. שני ילדיי שירתו בצה"ל ושניהם נכי צה"ל. אני חושב שדיש לי כאן זכות בכנסת ישראל לדבר לפני כמה אנשים. לעניין. אני רוצה להציע נקודת מבט אחרת . אנחנו כאן במאבק על טריטוריה. אנחנו, התושבים הישראלים, הילידים, חיים בתוך קהילה אפריקאית. רחוב חזקיהו המלך, ליד בית הספר, המשטרה מכירה היטב, אני חי בטריטוריה אפריקאית שבה מדברים שפה אפריקאית, מאכלים, חגים, עושים על האש בשבת והתרבות היא בדיוק כמו אפריקה. למי שביקר באפריקה, מדובר על מדינת עולם שלישי. אנחנו מדינה ליברלית, דמוקרטית, סוציאלית עם זכויות אדם וכמו שאנחנו למדים מדנמרק, גרמניה ואמרת גם אנגליה, לחבר את העולם השלישי מאפריקה למדינות הדמוקרטיות והליברליות, זה כמו לערבב שמן ומים. זה לא הולך ביחד. זה אחד נגד השני. כמו שאנחנו נלחמים על הבית שלנו, אני משווה את זה לשומר חומות, כאשר שכונות בלוד ובעכו, אנשים ישראלים נלחמו על הבית שלהם, אני משווה את זה ל-7 באוקטובר כאשר אנשים בבארי ובכפר עזה, אזרחים קמו ונלחמו על הבית שלהם. כך כל אימא וכל אזרח וכל הורה בשכונת שפירא, קם ונלחם על הבית שלו. הפתרון של עיריית תל אביב שמושפעת מאנשים פרוגרסיביים ועמותות שמאל הוא להיטיב עם הפולש, לתת להם זכויות, לתת להם רווחה, בריאות ברמה הכי גבוהה בעולם ולקוות שהם יבואו אלינו. לא. באפריקה אנשים חיים בהישרדות והחבר'ה האפריקאים שהגיעו לישראל הם אלה שזכו בלוטו. הם המאושרים באפריקה ואין להם שום סיבה לחזור למקור שלהם. בתחנה מרכזית יש 10 בנקים שמגלגלים מיליארדים איתם החבר'ה זרים מממנים את הכלכלות שלהם במדינת המקור באפריקה. זאת אומרת, יש להם תפקיד כאן. אדם אחד בתל אביב מקיים 20 אנשים בכפר באפריקה על ידי העברות בווסטרן יוניון כל 1 בחודש. זה המודל הכלכלי אם אתה מחפש את הכסף מאחורי כל העסק הזה. זה לא קשור לתומך או מתנגד משטר. החבר'ה כאן 15 שנים והשתקעו. אם אתם רוצים לקבל את התשובה למהגרים, אנחנו חדשים. לכו לאמסטרדם, לפריס ולברלין, שם יש דור שלישי לילדי מהגרים מאפריקה ושם תראו את הפתרון ואיך זה נראה שמחכים שלושה דורות להטמיע את האוכלוסייה הזאת בקרב מדינה ליברלית עם זכויות אזרח ועם זכויות סוציאליות. זה מה שיש לי להגיד. תודה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> שנים שאני מכיר את דרום תל אביב, את התחנה המרכזית הרועשת. המסתננים, אני אומר שהם מסתננים שלא כחוק ולא משנה אם הוא תומך משטר או מתנגד שלטון. הכול זה חרטה. אנחנו רואים מה קרה באירופה כשהיא פתחה להם את הדלתות ותראה מה קורה להם היום. אני יודע שמרגע שהביאו אותם לשם, הכול זה עניין נדל"ני. שימו לב. אני כל הזמן אמרתי את זה כי הנדל"ן בתחנה המרכזית הישנה הוא יקר מאוד ויש כאלה שלא רוצים את התושבים הוותיקים שם. הביאו להם את זה כדי לדחוף אותם החוצה, למרר להם את החיים ושהם ימכרו את הדירות שלהם בזול. שים לב, בכל מקום שהם הגיעו לגוש, הקימו שם בנייני מגדלים וכיתרו אותם לעצמם בתוך אזור דרום תל אביב. שימו לב לזה. הוא אומר שמעבירים לשם את הכספים, אבל הסבל של אזרחי עם ישראל עליהם אנחנו צריכים להסתכל. אלה אנשים שגדלו שם, אל היהודים שלנו, בתים שלנו, הכול שלנו ואנחנו ממשיכים לתת את זה לאויב ולבעלי ההון והנדל"ניסטים. הייתי בעבר בוועדת הפנים ואני זוכר שהיה דיון אליו הביאו מישהו מנורבגיה. אני מדבר על הדברים האלה ואומר להם בעברית והמתורגמנית מתרגמת להם הפוך, אותה נורבגית שבאה מהאו"מ והתקיימה בדיון של ועדת הפנים. אני שאלתי למה הם לא לוקחים אותם לצפון תל אביב שיגורו שם? למה לא מפזרים אותם גם שם? למה הכול לאוכלוסייה שהיא חלשה וכל זה כדי לשדוד את האדמות האלה ולתת לעשירים? לדבר הזה אסור לתת לקרות. אני אומר שאין כאן דין ואין דיין. ירדה רמת הפשיעה? לא. אחד נכנס, אחד יוצא והדלת פתוחה. זה מעגל. בית המשפט משחרר והם חוזרים בחזרה. מה המשחק הזה? בסך הכול כדי למרר את החיים של התושבים ואני אומר את זה מהיום הראשון אז הם הגיעו. אמרתי שזה עניין של נדל"ן. לכן אני אומר שאין לנו מוסריות. די. אפשר להרים אותם באוטובוסים. למה אני צריך לתת לו כסף ולשכנע אותו לקום? << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני רוצה לומר כמה דברים. אנחנו פגשנו בחוץ את יונתן, פצוע צה"ל, קטוע רגל, והוא אמר שאין לו נגישות. הוא גר בקומה שלישית ואין אף אחד שמממן לו איזושהי אופציה של נגישות הביתה. אני חשבתי כמה הם עולים לנו. השבוע פורסם סכום של חובות אבודים של בתי חולים בסך 50 מיליון שקלים. תשאל את ערן כמה עולה כל אחד שמצליחים להוציא אותו מרצון או לא מרצון, כמה הם עולים לנו בפשיעה, כמה הם עולים לנו בכיבוי אש, כמה הם עולים לנו במיון. אפילו הפושע הזה שנתפס, המשטרה משקיעה בו, אחר כך צריך לכלוא אותו, אחר כך צריך לשפוט אותו, אחר כך סניגוריה ציבורית, אחר כך בית סוהר. כמה האנשים האלה עולים לנו בזמן שאין לנו כסף לפצועי צה"ל. אנחנו חייבים לומר משהו לגבי האופק. הסיבה היחידה שהם יוצאים מרצון – כי גירוש רשמי מהמדינה אני לא רואה שיהיה - היא שאין להם אופק. סבבה. אני יודעת שאין להם אופק וטוב שאין להם אופק וגם בגיל 18 אפשר לעשות רילוקיישן. אתה מדבר כאן עם שתי נשים שעלו לארץ בשלב מסוים. גדלנו במדינה אחרת עם שפה אחרת. לא מתים מזה. אנשים כל הזמן עוברים ממדינה למדינה. הרבה ישראלים עכשיו מהגרים, נכון? בורחים לכל העולם. הנושא של אופק, שחררו אותי מזה. לא יהיה להם אופק. אנחנו נעשה כל מאמץ אפשרי שלא יהיה להם אופק כי ברגע שניתן להם אופק - כדורגל, כדורסל או צבא חלילה - הם לא יצאו מכאן. נורא נחמד שמדברים כאן על הרחקה. עבריינים – הרחקה, מתנגדי משטר – הרחקה. חבר'ה, תודו באמת, עדיין לא נמצא פתרון להרחקה. זה בולשיט. אנחנו סתם מדברים. כרגע מה שיש זה באמת מה שנקרא גירוש שקט שהוא נובע מחוסר אופק ואין הרחקה. העובדה שהורחק עד עכשיו על פי החוק החדש אחד, ותקשיב, זאת לא בעיה למצוא מי תומך משטר ומי לא. חטטו להם קצת ברשתות החברתיות. אני יודעת, אז אתם לא יודעים? בזמנו היה ניסיון עם רואנדה ואוגנדה, החבר'ה הנחמדים האלה דפקו את זה כי היו צריכים עבדים שיישארו כאן. אין. אולי באמת נתחיל להתרכז יותר בעניין הזה של מציאת פתרונות להרחקה. חברת הכנסת מלינובסקי יכולה לשבת כאן עד מוחרתיים ולומר שהיא העבירה חוק אבל אני לפני החוק שאלתי אותה ואני שואלת אותה גם עכשיו, לאן? עד שלא יבטלו את ההגנה הקבוצתית ועד שלא ימצאו פתרון, כי אריתריאה מסרבת לקבל אותם. אגב, הוא אמר חיות אדם. הוא אמר ולא אני. אין הבדל בין תומך משטר לבין מתנגד משטר. הם באים מאותו מקום, מאותו עם, מאותה חברה, מאותה תרבות. אנחנו יודעים שחלק מהמהומות התחילו עם תומכי המשטר ואנחנו גם יודעים שחלק ממעשי הרצח היו מצד תומכי המשטר. צריך למצוא פתרון להוציא את האנשים האלה מכאן. מעבר לזה, ואני לא אכנס לזה, הבעיה שלנו היא לא רק המסתננים וחייבים להבהיר את זה. מהגרי העבודה לא הרבה יותר טובים. לפעמים יותר גרועים. יש פשיעה שלהם, יש מלא הטרדות מיניות של מהגרי העבודה ממזרח אסיה, יש מקרים של אונס, של פריצות. רק לפני שבוע הסתובב הודי בשכונה ופרץ לבתים. מדינת ישראל צריכה להבין שהיא מכניסה אנשים או דרך ירדן או דרך שדה התעופה אבל אלה אנשים שהם מתיישבים בשכונות ומייצרים פשיעה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. נשארו לי שתי דקות לסיום הדיון ותרשו לי לקחת אותן אלי. הסיכום של הדיון הזה יועבר למשרדי הממשלה שצריכים לטפל בדברים האלה. אני לא מתכוון לוותר להם. אני אגיע למשטרה בפברואר לראות את זה ובעוד שלושה חודשים אנחנו נקיים דיון מעקב כדי לראות האם חל שינוי בנושא זה. יחד עם כל הדברים האלה, אם אנחנו לא ננקוט בצעדים שצריך לנקוט בהם לא נביא לשום דבר ואני מתכוון לנקוט. לא עשיתי את הדיון הזה כדי להיות נחמד לשפי. ראשית, אני לא נחמד לשפי, ושנית, אני בעקרון לא בחור נחמד. אם כן, בואו לא נשים את זה על העניין הזה. נפנה למשרד הרווחה, למשרד החינוך, למשרד הבריאות, למשרד לביטחון לאומי שכבר עובד על זה והוא לדעתי הגורם היחיד במדינת ישראל ששם על זה איזשהו מאמץ, נפנה גם לעירייה, למקומות בהם היא יכולה לתרום. שולה, אני אצטרך שם גם את עזרתך. נפנה גם לוועדת הפנים שקרויזר הוא היושב-ראש שלה וננסה לקיים דיון משותף ולראות איך אנחנו מקדמים. חברים, גירוש או הרחקה זה כמו ניתוח להסרת גידול. לפעמים כדי להציל את הגוף, אתה עושה ניתוח. או שאתה מסיר גידול או שאתה מוריד איבר שצריך להוריד אותו כדי לשמור על שאר הגוף. זה דבר שחייבים לעשות אותו. אני מתכוון ללכת ולבדוק את זה. לא התעמקתי בזה עד היום אבל אני רוצה לראות איך באמת אפשר לקדם את העניין הזה גם על עבריינים וגם על תומכי על שוללי משטר. אני לא נכנס לוויכוח הזה עכשיו. ברור לי דבר אחד והוא שזה לא יכול להימשך. אנחנו מנציחים בתוך מדינת ישראל את הגידול הזה. אסור לנו לתת לו להמשיך לגדול. דרך אגב, אחד הפתרונות שיכול להיות מיידי זה גם פיזור. כולם היום מרוכזים במקום אחד. חברים, שירות בתי הסוהר שיושב כאן הוכיח שברגע שהוא עשה פיזור, ירד מפלס המתח, הלחץ, הכאב והברדק. בעבר הלא רחוק, לפני שלוש שנים בכלא, פת"ח היו יושבים במקום אחד, חמאס במקום אחד, ג'יהד במקום שלישי, כל אחד עם האימפריה שלו. ברגע שפיזרו אותם ואין יותר אימפריות, ראה זה פלא, הכלבלבים הנובחים והטורפים האלה הפכו להיות פודלים. גם את זה אנחנו צריכים לדעת לעשות. אני רשמתי את כל ההערות שעלו כאן ואת כל הפתרונות. תנו לי להעביר את זה למשרדי הממשלה ולראות איך אנחנו באמת יכולים לתת לזה מענה כי להמשיך לחיות, כמו שיוסי תיאר את זה כאן, עם הפחד הבלתי הגיוני הזה, עם החשש להסתובב ברחובות, זה לא משהו שאני מוכן שבמדינת ישראל יקרה, בשום מקום, על אחת כמה וכמה לא בתל אביב. לא מוכן לתת לזה לקרות. זה מקום שבו אנחנו מטפחים את העוצמה של המסתנן הלא חוקי. לא. לא ניתן לזה יד. אני אילחם בזה. אנחנו נמשיך לעבוד על העניין הזה. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:57. << סיום >>