פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 404 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ו (27 בינואר 2026), שעה 14:32 סדר-היום: << נושא >> 1. סיכום שנת הנשיאות של ישראל בברית העולמית לזכרון השואה 2. הצגה של הליגה נגד השמצה (ADL) בנושא מצב האנטישמיות בעולם ומצב האנטישמיות ב-AI - ישיבה מיוחדת לציון יום השואה הבין-לאומי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: יאנה ברמר – מנהלת תחום קשרי חו"ל, משרד העלייה והקליטה שולי לודוביץ' – ראשת חטיבת תפוצות ודתות, משרד החוץ יוסי גביר – יועץ בכיר ליחסים בין-לאומיים, יד ושם קרול נוריאל – מנכ"לית, הליגה נגד השמצה אלון קובה – סמנכ"ל, הליגה נגד השמצה סיון סינרייך – מנהלת תחום חינוך, הליגה נגד השמצה רחל ברוידא – מנהלת פיתוח משאבים ושותפויות, הליגה נגד השמצה עדן כנעני – עוזר מנכ"לית, הליגה נגד השמצה סמנתה רובינסון – מנהלת פיתוח חוסן קהילתי, הסוכנות היהודית יפעת עובדיה לוסקי – ראשת המחלקה למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית מורן יעקב – יועצת לראש המחלקה למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית ניר קפלן – עו"ד, חבר הוועד המנהל, התנועה למאבק באנטישמיות ברשת - FOA לירון קורט – ראש דיפלומטיה ציבורית, המרכז לאימפקט יהודי ראם אשל – אחראי קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים הארצית עומרי רולס – מייסד ומנכ"ל, מרכז המודיעין לתודעה נועה אמליה ארזי – מנכ"לית, ייעודי להיות יהודי מירב ספדיה – התנועה למאבק באנטישמיות נחליאל דיסון – איל"ר - ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש משתתפים באמצעים מקוונים: שלומית המר – ראשת אגף בכיר ניהול משברים, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות אורן סגל – סגן נשיא בכיר לענייני סיכול קיצוניות ומודיעין, הליגה נגד השמצה מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> 1. סיכום שנת הנשיאות של ישראל בברית העולמית לזכרון השואה 2. הצגה של הליגה נגד השמצה (ADL) בנושא מצב האנטישמיות בעולם ומצב האנטישמיות ב-AI - ישיבה מיוחדת לציון יום השואה הבין-לאומי << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, צוהריים טובים לכולם. תודה לכל מי שטרחו ובאו להשתתף בדיון הזה, שאנחנו מכנסים אותו בעיצומו של יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה, יום ה-27 לינואר, יום שחרור מחנה המוות אושוויץ-בירקנאו. אנחנו מכנסים את הישיבה הזו, שהפכה להיות מעין ישיבה מסורתית של הוועדה לציון היום החשוב הזה, אך לפני שניגש לנושא עצמו, נציין שזו הישיבה הראשונה של הוועדה שלנו שבה אנחנו לא נדרשים עוד לפתוח במניין אחינו החטופים ברצועת עזה. מעגל חשוב של כאב ושכול, מעגל שיש בו גם ביטוי של ערכי הערבות ההדדית והסולידריות הגיע לכדי סגירה, עם חזרתו של לוחם המשטרה רן גואילי, זכרו לברכה, שיובא מחר למנוחת עולמים. ישנו קשר עמוק בין מה שאירע ב-07 באוקטובר לבין התופעה המתמשכת זה דורות של גורמים שקמים עלינו להורגנו. הפעם הזו, האירוע הקשה הזה התנהל כאשר יש לבני עמנו את היכולת להגן על עצמם. לרגע אנחנו לא שוכחים את המחיר הנורא ששילמנו. אנחנו גם לא שוכחים את גבורתם של החיילים ושל האזרחים, של תושבי העוטף ושל אלו שנחלצו לעזרם.  ואני מכאן שולח את התנחומים למשפחתו של רן גואילי. ומחשבותינו בימים האלה עם כל המשפחות שהביאו את יקיריהן לקבר ישראל אחרי שהם נאבקו למען שחרורם משבי. ומחשבותינו גם יחד עם כל שורדי השבי, שאט-אט מחברים מחדש את השברים הגדולים ובונים מחדש את חייהם.  חברים, אני לא רוצה להרחיב בדברים כי יש לרשותנו שעה ו-20 דקות. שתי כותרות ניתנו לדיון שלנו: הראשונה היא סיכום שנת הנשיאות של ישראל בברית העולמית לזיכרון השואה. אנחנו נפתח בנושא הזה, מכיוון שיש בו, מטבע הדברים, מבט אל עבר העבר, וביום הזיכרון הבין-לאומי, מן הראוי שאנחנו נפנה מבט אל עבר העבר ונתייחס למשימת הנחלת זיכרון השואה.  הנושא השני הוא תמונת המצב של האנטישמיות ברחבי העולם. כולנו עדים להתפרצות של גל אנטישמיות, חלקו בדפוסים מסורתיים ומוכרים, וחלקו בדפוסים חדשים של דה-לגיטימציה מוחלטת של זכות העם היהודי להגדרה עצמית, ושל זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. ושני הנושאים עומדים בפני עצמם, אבל הם קשורים זה בזה. כי ברור שבמקום שבו זיכרון השואה לא מוטמע ולקחי השואה לא מופנמים – באותם מקומות האנטישמיות יכולה להכות שורש ביתר קלות.  קיבלנו תזכורת כואבת אך לפני שבועות ספורים לכך שהאנטישמיות מתרגמת למעשים רצחניים. האסון שניחת על הקהילה היהודית בסידני בעקבות אירוע הטרור הרצחני היה תזכורת כואבת, אך לא תזכורת יחידה לצערנו בשנת 2025. ולכולנו ברור שלמדינת ישראל יש תפקיד חשוב גם בהנחלת זיכרון השואה וגם בהתייצבות לצד הקהילות היהודיות בכל רחבי העולם במאבק בתופעה של האנטישמיות המתפרצת והמתגברת.  אחרי שאמרתי את הדברים הללו, הוועדה הזו תמיד שמה לנגד עיניה את השאיפה ואת הרצון לפעול יחד עם משרדי הממשלה – עם משרד החוץ, עם משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, עם משרד העלייה והקליטה – לפעול לצד המוסדות הלאומיים ולצד החברה האזרחית, בישראל וברחבי העולם היהודי, ואנחנו תמיד נשאף לשיתוף פעולה פורה. אני מבקש גם לומר את האמירה הבאה: בכל מקום שבו לאומנות, גזענות ושנאת האחר מכה שורש – שנאת העם היהודי עולה ופורחת. בכל מקום שבו קיצוניות פוליטית מנורמלת, ולא משנה מאיזה צד, מצד שמאל הקיצוני או מצד ימין הימין הקיצוני, בכל מקום שבו קיצוניות וקנאות פוליטית, דתית ואידיאולוגית מנורמלת – העם היהודי מסומן כמטרה. ובצד שבחים גדולים שיש לי על פעולות שנעשות, על ידי משרדי הממשלה השונים ועל ידי גורמים שלטוניים שונים, בצד שבחים שיש לי על דברים שנעשו בכל מה שנוגע למאבק באנטישמיות, והוועדה הזאת יודעת גם להטיל אור על הצלחות ועל התקדמויות – אני לא אהסס גם לומר דברי ביקורת. בשנים האחרונות ממשלת ישראל מנרמלת כוחות פוליטיים ואידיאולוגיים שבמשך שנים הוחרמו על ידי ממשלות ישראל, מימין ומשמאל, ועל ידי הבית הזה, מתוך הבנה שקיצוניות פוליטית מזינה אנטישמיות. אנחנו נמצאים במצב עגום מאוד, שבו מדינת ישראל מגלה סובלנות לא מובנת כלפי גורמים שהם אוהבי מדינת ישראל ושונאי העם היהודי – שילוב שעל פניו נשמע כסתירה, אבל כשמעמיקים את המבט מבינים שאין בו סתירה.  אני אחזור על האמירה: בשנים האחרונות, גורמים שלטוניים מסוימים מעניקים חיבוק ורוח גבית לגורמים פוליטיים, שאם מתוך סיבות אידיאולוגיות ואם מתוך סיבות פוליטיות, מפגינים הרבה מאוד תמיכה ואהבה כלפי מדינת ישראל, בעוד ששורשיהם וסדר-יומם מקרין איבה כלפי היהודים והארגונים היהודיים בארצות שבהן הם פועלים. ובעניין הזה התחולל שינוי חמור מאוד, מגונה מאוד בעיניי, במדיניות של ממשלת ישראל וגם של הכנסת. אנחנו יודעים, כי ביררנו את העניין הזה בדיונים בוועדה, שהדבר לא נעשה פה אחד על ידי כל משרדי הממשלה שמופקדים על התחום הזה, ואני לא אטשטש את המחלוקות או אעלים את המחלוקות שהתגלו בעניין הזה. וכאשר אנחנו עוסקים בתפקידה של מדינת ישראל בתוך הקואליציה הבין-לאומית של זיכרון השואה, וכשאנחנו עוסקים בתפקידה של מדינת ישראל במאבק באנטישמיות, מציאות שבה מדינת ישראל או ממשלת ישראל מעניקה חיבוק לגורמים שהקהילות היהודיות בארצות של אותם גורמים מבקשות ומתחננות מממשלת ישראל לא להעניק חותמת כשרות לאותם גופים – מדינת ישראל, או ממשלת ישראל, בוגדת בתפקידה לעמוד לצד הקהילות היהודיות במאבק באנטישמיות. וזה קורה בשנים האחרונות, זה קורה היום, לא הרחק מכאן.  ומכיוון שהיו גורמים ממשלתיים שעמדו על העובדה שהדברים האלה נעשים ללא תהליכי עבודה וקבלת החלטות משותפות בין כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, אני לא אהסס להציב את זה, וזה גם יגיע לידי ביטוי בדברי הסיכום שלי, לחזור על הדרישה שלי מאותם גורמים בממשלת ישראל להפסיק להעניק חיבוק לגורמים לאומניים גזעניים וקיצוניים משני הקצוות של הקשת הפוליטית – כרגע זה בא לידי ביטוי בעיקר בצד אחד. להפסיק לתת חותמת כשרות לגורמים שהקהילות היהודיות ברחבי העולם רואות אותם כגורמים אנטישמיים.  אני משתייך למפלגה שניתקה את הקשרים ההיסטוריים שלה, בני עשרות השנים, עם מפלגת הלייבור בבריטניה, כשג'רמי קורביין עמד בראש מפלגת הלייבור. וזו לא מפלגה שולית, זו מפלגת השלטון כרגע בבריטניה, אבל מפלגת העבודה הישראלית ניתקה קשרים בני קרוב ל-80 שנה עם מפלגת הלייבור הבריטית בגלל ההתבטאויות של ג'רמי קורביין. ולראות היום על במות בירושלים חיבוקים של שרי ממשלה שמופקדים על המאבק באנטישמיות, לאנשים שמגיעים ממפלגות וכוחות פוליטיים בעלי מאפיינים אנטישמיים ולאומניים וגזעניים מובהקים, זו תעודת עניות לממשלת ישראל בכל מה שנוגע למאבק באנטישמיות. הצטרפה אלינו חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, חברת הוועדה, שעוסקת רבות גם בנושא הזה. סדר הדוברים, מכובדיי, יהיה כדלקמן: ראשית נפנה לנציגי ונציגות ממשלת ישראל ונבקש מהם סיכום של שנת הנשיאות של ישראל בראשות הברית העולמית. אני יודע שנמצא איתנו גם מר יוסי גביר, נציג יד ושם – תודה, אדוני, שהצטרפת. אנחנו נשמע את חברתנו שולי לודוביץ', ראש חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ, ולאחר מכן את מר יוסי גביר. נשמע גם התייחסות של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות באמצעות הזום. לאחר מכן נעבור לצד של המאבק באנטישמיות. תהיה כאן הצגה של הליגה נגד השמצה של הדוח השנתי. נשמע את חברתנו, נציגת המוסדות הלאומיים, יפעת עובדיה לוסקי, נציגת ההסתדרות הציונית העולמית והמוסדות הלאומיים, ונאפשר, כמובן, גם לנציגי החברה האזרחית וגופים נוספים להשמיע את קולם. יש לנו מספיק זמן כדי שקולם של כולם יישמע, אבל נקפיד בלוחות הזמנים כדי שבאמת כולם יוכלו לדבר. אז חברת הכנסת מזרסקי, אם את רוצה לפתוח או להשתלב בתוך הדיון – בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני עכשיו אגיד כמה מילים, ברשותך. תודה על הדיון. זה סמלי מאוד שדווקא היום, ביום שבעולם מציינים את יום הזיכרון לקורבנות השואה, דווקא היום אנחנו מדברים על האנטישמיות ומאבק באנטישמיות. אתמול והיום היו לי שיחות עם הדיפלומטים ואנשי הסגל הדיפלומטי ממדינות שונות, ואני רוצה להגיד שיש לנו חברים בעולם. יש ועד מאבק באנטישמיות באיחוד האירופי, ודיברתי עם יושב-ראש קבוצת ידידות פרלמנטרית בפינלנד, שהוא פעיל מאוד בוועד הזה. אנחנו חייבים לעשות מקסימום באמצעות ההסברה, באמצעות חיזוק הקשרים הדיפלומטיים וקשרי חוץ, כדי למנוע את אותה אדישות שאנחנו, כעם היהודי, פגשנו במאה ה-20, כאשר העם היהודי, יהודים באירופה, פשוט הושמדו באופן שיטתי. ולזכר שישה מיליון יהודים שנספו בשואה, אנחנו צריכים לעשות את המקסימום, ולא רק בדיבורים, לא רק בסיסמאות. לעשות מקסימום מעשים כדי למנוע תופעה כזאת ואירוע כזה נוראי, שלא היה כמותו בהיסטוריה המודרנית. ותודה רבה לכל מי שעוסק במאבק הזה למניעת תופעת אנטישמיות ומניעה, בעצם, של פגיעה בעם היהודי בכל רחבי העולם. תודה רבה, ותודה על הדיון, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה. חברתנו שולי לודוביץ', ראש חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ, בבקשה. ורק כדי להבהיר את דבריי האחרונים והתקיפים, לא כוונו למשרד החוץ, אם מישהו חשב. << אורח >> שולי לודוביץ': << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש; חברת הכנסת מזרסקי; מנהלת הוועדה; יוסי גביר מיד ושם; מכובדיי ומכובדותיי כולם. אני מעט מתרגשת, אם אוכל להתחיל כך בעניין אישי. אני בתו של הלל אדי שכטר. יוסי מכיר אותו היטב. אני יושבת פה כי אבי, בשנת 1939, יצא באחד ה-Kinder Transport האחרונים מלייפציג.  שמי השני הוא על שם דודתי טוני יונה, שנספתה יחד עם סבתא שלי וסבא שלי, אברהם אריה וסימה יטי שכטר. אז זו זכות גדולה להיות דיפלומטית ישראלית, שמייצגת משפחה שאולי לא היה לה סיכוי. ונמצאים פה באמת סביב השולחן הרבה מאוד שותפים ושותפות נאמנים ונאמנות למאמץ באתגר המשותף הגדול שלנו למאבק באנטישמיות ושימור זיכרון שואה. וכבוד היושב-ראש, באמת לבית הזה יש תפקיד חשוב מאוד. גברתי, דיברתי על שיתופי הפעולה עם פרלמנטים אחרים, עם מדינות אחרות, עם דיפלומטים אחרים, וזה אולי סוד הדבר: באמת לעבוד ביחד בקואליציה בין-לאומית, כי נושא עיוות השואה, הכחשת השואה, אנטישמיות – הן לא בעיה יהודית ולא בעיה של מדינת ישראל לבדה. זו בעיה של האנושות כולה.  ואם לא נמגר ביחד, או נתמודד ביחד בצורה המיטבית, נגד אתגרי האנטישמיות הפיזיים ואלה שברשתות החברתיות והרבה מעבר, יהיה קשה מאוד למצוא את המענה ואת הדרך הנכונה. ומדובר בחינוך ובהרבה דרכים אפקטיביות אחרות, כמובן מדיני והרבה נושאים אחרים. נשיאות IHRA, International Holocaust Remembrance Alliance, הברית הבין-לאומית לזיכרון השואה, נשיאות ישראל – אגב, הנשיאות השנייה, שהחלה במרץ 2025 ומסתיימת בחודש הבא, בפברואר 2026 – נבחרה בתאריך סימבולי, שנה שבה ציינו 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, ו-25 שנה להקמת הברית הבין-לאומית לזיכרון השואה. מדובר באבן דרך מרכזית בפעילות המדינית המאומצת למיצובה של מדינת ישראל כמובילה בין-לאומית בתחום זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות. בחירת שנת הנשיאות בשנת 2025, כפי שציינתי, הייתה חשובה במיוחד מהמקום הייחודי של העם היהודי בפרק האפל ביותר בתולדותיו ובתולדות האנושות כולה. ועל רקע העלייה הדרמטית באנטישמיות ברחבי העולם, שיח שטנה, ניסיונות לעיוות והכחשת שואה.  ביוזמת משרד החוץ, המהווה מאז ייסוד IHRA שותף מוביל, ביחד עם יד ושם - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רק בעניין הזה, כדי שאני אבין, הנציגות הישראלית ב-IHRA היא נציגות משותפת של משרד החוץ ושל יד ושם? << אורח >> שולי לודוביץ': << אורח >> נכון. אנחנו ביחד מובילים את המשלחת הישראלית ל-IHRA. נשיא הארגון כולו הוא דני דיין. << אורח >> יוסי גביר: << אורח >>  השנה. << אורח >> שולי לודוביץ': << אורח >> השנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. ברור. << אורח >> יוסי גביר: << אורח >> כדרך אגב אני אבהיר או אוסיף שבמשלחת יש גם נציגים של מוסדות רלוונטיים אחרים בישראל, כגון בית לוחמי הגטאות, יד בן צבי השנה – בהתאם למצב ולנושא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. זאת אומרת, זאת משלחת שמובלת על ידי מוסדות ממשלתיים – גם יד ושם היא רשות שלטונית, בסופו של דבר – ולצידם גורמים ונציגים מארגונים רלוונטיים בחברה האזרחית, נכון? זו ההגדרה? << אורח >> יוסי גביר: << אורח >> כך זה גם ביתר המשלחות בארגון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. אני רק אציין שמר דני דיין, יושב-ראש יד ושם, מתנצל על כך שהוא לא יכול להשתתף בפגישה, והוא שלח נציגות. << אורח >> יוסי גביר: << אורח >> הוא כיום באוסטריה, מחר בבריסל, בעניינים שקשורים ביום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני ארשה לעצמי לומר שלא חשבתי לרגע שהוא כרגע בבנייני האומה, אבל אני אשתדל לרסן קצת את עצמי בהמשך הישיבה. כן. << אורח >> שולי לודוביץ': << אורח >> ההחלטה שישראל תשמש כנשיאה תורנית בשנת 2025 התקבלה פה אחד כבר ב-23 ביוני 2022, אחרי עבודה מדינית מאומצת ומשותפת יחד ביד ושם. וכמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, לבקשת שר החוץ גדעון סער, עומד בראש הנשיאות הישראלית יושב-ראש יד ושם דני דיין, באמת מתוך הבנה שהוא הדמות, וזה המוסד המתאים לעמוד בראש הנשיאות הישראלית. המומחיות, הידע הרב שנצברו בישראל, אפשרו לנו לחשוף השנה במיוחד את העשייה המרובה ויוצאת הדופן המתקיימת במדינת ישראל בתחום שימור זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות, לחשיפה ולחיזוק מעמדה של ישראל כמובילה בתחום, וכמנהיגה של הארגון הבין-לאומי והבין-ממשלתי היחיד המיועד והממוקד במיוחד בהנצחת זיכרון השואה. קצת רקע על הארגון, למי שפחות מכיר: הארגון הוקם בשנת 2000 בעקבות ועידה בין-לאומית מכוננת בנושא שהתכנסה בשטוקהולם, ביוזמת ראש ממשלת שוודיה דאז. מדינת ישראל, כאמור, באמצעות גם משרד החוץ ויד ושם, המכהנים כיו״רים משותפים של המשלחת לארגון, הינה, מתחילת דרכו של IHRA, גורם מוביל ומרכזי בארגון, ובעלת מעמד מיוחד כנציגת העם שהיה היעד והקורבן של השואה.  בארגון חברות כיום 35 מדינות חברות – אם תרצה, כבוד היושב-ראש, אוכל לציינן – שבע מדינות משקיפות ו-11 ארגונים בין-לאומיים. הארגון משמש פלטפורמה ייחודית לשיתופי פעולה מגוונים בין ממשלות, חברה אזרחית, גורמי מחקר וחינוך, במטרה לשמר, לעצב ולהעביר לדורות הבאים את זיכרון השואה של העם היהודי כמרכיב ערכי חיוני בציוויליזציה הכלל-אנושית, במגוון כלים, כולל חינוך להנחלת שואה כמרכיב מרכזי. הנושא המרכזי שנבחר לשנת הנשיאות של ישראל הייתה מפני הדורות, Crossroads of Generations, שידידי יוסי גביר ירחיב, והיא נשענת על שלושה עמודי תווך מרכזיים: זיכרון שואה בעידן ללא ניצולים, מאבק בין-לאומי בהכחשה ועיוות שואה, וכמובן מאבק באנטישמיות, הגואה בעיקר מאז ה-07 באוקטובר. כמובן, התופעה הייתה גם קודם. פרויקטים מרכזיים של הנשיאות הישראלית: היה אירוע להשקת שנת הנשיאות בכנס שר החוץ למאבק באנטישמיות ושימור זיכרון שואה בהשתתפות בכירים, במאי 2025, מכל מדינות IHRA והמשקיפות, כשלצידו הושק פורום התייעצות עם ראשי קהילות יהודיות ממדינות IHRA ומקהילות משמעותיות אחרות, J50. על פי כללי IHRA, הנשיאות אירחה שתי מליאות, הראשונה ביוני והשנייה בדצמבר. הראשונה הייתה אמורה להיות בירושלים אבל ביוני נאלצנו להעבירה לדיון מקוון מסיבות מובנות, מבצע עם כלביא. המליאה השנייה התקיימה בחודש דצמבר בירושלים, במשרד החוץ וביד ושם.  התקיימו השנה מספר כנסי מומחים, אזוריים ומקומיים, בנושאים של זיכרון חקר והוראת השואה ומאבק באנטישמיות, הן בירושלים, הן בשיתוף עם אוניברסיטאות אחרות, כמו בר אילן, אוניברסיטת אריאל. התקיים כנס ברומא בשותפות עם אוניברסיטת הוותיקן, כנסי מחנכים בסרביה, בצ'כיה, בקפריסין, ומתוכנן עוד וובינר עולמי מחקרי לסיום הנשיאות.  כל נציגויות ישראל בעולם קיימו שורה של פעילויות לקידום הנושא במסגרת ובחסות הנשיאות. אחד הפרויקטים המעניינים והמיוחדים היה קידום מנשר הניצולים, שחובר בשנת 2002 בידי שורדי שואה, ועיקרו שימור זיכרון שואה ולימוד לקחיה על ידי האנושות להעברה לדורות הבאים.  השנה חתמו על המנשר מספר אישים בכירים, כמו נשיא המדינה, שר החוץ, מזכיר המדינה האמריקאי, שר החוץ של גרמניה, שר החוץ של צ'כיה ועוד רבים אחרים. את המנשר תרגמנו מעברית ל-10 שפות נוספות.  התקיים השנה גם בחסות הנשיאות האקתון מיוחד. מדובר בתהליך שנתי של שיתוף פעולה בין לוחמי הגטאות למוזיאון אושוויץ-בירקנאו, למציאת פתרונות חדשניים לקידום זיכרון השואה בעולם של היום. הוקם אתר ייעודי לנשיאות ועוד הרבה דברים אחרים. לסיכום, השנה, שנת הנשיאות סייעה למצב את ישראל עוד יותר כגורם מרכזי ומוביל את נס זיכרון השואה ומאבק באנטישמיות, ריכזה סביבה, חוקרים, אנשי חינוך ואקדמיה, מוזיאונים, מוסדות, גורמים ממשלתיים ולא ממשלתיים למשימה המאתגרת העולמית הזו. האירוח בישראל של שני כנסים בין-לאומיים גדולים, קידום הנושא באמצעות נציגויות ישראל בשיתוף עם מדינות IHRA, פעילות משותפת עם שליחים מיוחדים למאבק באנטישמיות, כמובן עם הקהילות היהודיות, פעילות תקשורתית ענפה, העלאת הנושא בכל השיחות המדיניות, הן על ידי שר החוץ והן על ידי השגרירים שלנו וגורמים מדיניים אחרים, סייעו למיצובה של ישראל, וגם ככלי מרכזי במאבק באנטישמיות העולמית. החזון שלנו, שהתמקד, כאמור, בצומת הדרכים שבו העולם ניצב כיום, ובמיוחד לאור גל האנטישמיות הגואה, מצא ביטוי בכל הפעילויות שקיימנו, הן במטה והן בנציגויות. הנשיאות סייעה למצב אותנו כגורם מוביל מדינית ומקצועית, ושיתוף הפעולה בין משרד החוץ, יד ושם, בית לוחמי הגטאות, יד בן-צבי, מוסדות שימור וזיכרון שואה אחרים ומוסדות לא ממשלתיים וארגונים לא ממשלתיים אחרים, הוכיח את עצמו והוסיף לדימויה של ישראל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. ברשותכם, לפני שמר גביר ידבר – אולי הוא יתייחס לזה, או את, שולי – אחד הדברים הייחודיים בהגדרה של ,IHRA או בהגדרת האנטישמיות של ,IHRA זו ההתייחסות גם לביקורת – לא לביקורת על מדיניות ישראל, אלא שלילת הלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, או ביקורת בסטנדרטים כפולים או לא הגונים. אני רוצה לשאול: האם אתם, בשנת הנשיאות שלנו נתקלתם באתגרים סביב הנושא הזה, שהתבטאו בירידה בקצב האימוץ של הגדרת IHRA לאנטישמיות על ידי מוסדות וגורמים ברחבי העולם? האם הרגשתם שבתוך הקואליציה ישנו איזשהו ערעור על המרכיבים הללו? זאת אומרת, איך התקופה הנוכחית ואתגריה משפיעים על עוצמת הפעולה של IHRA ועל אימוץ ההגדרה? << אורח >> יפעת עובדיה לוסקי: << אורח >> זה פשוט ממדני, אגב, סליחה שאני מתפרצת. ממדני שמיד זה דבר - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, בוודאי, אני - - - << אורח >> יפעת עובדיה לוסקי: << אורח >> להסיר את הגזרה הזאת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, אין ספק. << אורח >> שולי לודוביץ': << אורח >> אני אתייחס. הנושא של אימוץ הגדרת IHRA הוא כמובן אחד הנושאים המרכזיים מבחינת סדר-היום שלנו, ואנחנו פועלים באמצעות הנציגויות כדי להרחיב את קהילת IHRA גם למדינות, גם מדינות בתוך ארצות הברית, פרלמנטים, קבוצות ספורט ועוד הרבה מאוד גורמים אחרים, כמובן ארגוני עובדים וכו'. אנחנו עדים בשנים האחרונות, ולא רק בשנת הנשיאות, לניסיונות לאתגר את הגדרת IHRA לאנטישמיות. היו יוזמות כאלה ואחרות. הן הגיעו גם מישראל וגם מרחבי העולם – לנסות לנסח או לקדם איזושהי הגדרה לאנטישמיות אלטרנטיבית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הגדרות אלטרנטיביות. << אורח >> שולי לודוביץ': << אורח >> כן. כפי שציינתי, כבוד היושב-ראש, אנחנו עובדים במסגרת של קואליציה של מדינות, הן מהמדינות החברות ב-IHRA והמשקיפות, והן קואליציות של מדינות שיש להן שליחים מיוחדים למאבק באנטישמיות, מתוך הבנה שאין פה שחור או לבן.  הכלי של הגדרת IHRA לאנטישמיות, אותה הגדרה שנוסחה על ידי היסטוריונים, על ידי מומחים, לא על ידי פוליטיקאים ובוודאי לא עכשיו – כאמור, מדובר בארגון שהוא בן 25 שנה – כל מילה בניסוח ההגדרה נמדדה ונלקחה בחשבון. עם כל הביקורות שקיימות וכו' – כמובן, אף אחד מאיתנו אינו חסין מביקורת – אנחנו ממשיכים לעשות ימים כלילות כדי להרחיב את הקואליציה. אכן, יש לנו אתגר גדול בנושא. כמובן, גם התמקדנו בהרבה מאוד פעילות מאז ה-07 לאוקטובר, כי רמת האנטישמיות והאלימות והקיצוניות שבה באו לידי ביטוי בכל מקום. אנחנו עובדים יחד עם חוקרים, יחד עם מדינות, יחד עם פרלמנטים, יחד עם שליחים. העבודה לא נגמרה – היא רק התחילה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מר גביר. << אורח >> יוסי גביר: << אורח >> תודה, כבוד היושב-ראש; חברת הכנסת; עמיתים יקרים; ותודה, כמובן, לשותפתי, שולי. אני אתחיל בהתייחסות לסוגיה שהעלית, שממילא התכוונתי להתייחס, ואני אעבור רק למספר סוגיות מרכזיות – סוגיות תוכן, אפשר להגיד – שמעסיקות היום את הארגון, בהקשר הישראלי וגם מחוצה לו. יחסית למסגרות בין-לאומיות שבהן ישראל מיוצגת, אני חושב, וטבעי הוא הדבר, וטוב הוא הדבר, IHRA עדיין מהווה ארגון שבו ישראל לא רק אהודה, אלא גם נתפסת כמובילה. לא רק בנשיאות שלנו, אלא גם בשנים שקדמו לה, וגם, אני מקווה שיהיו בהמשך. וזה מסיבות ברורות שלא צריך לפרט פה.  עם זאת, יש מספר מדינות, וכשאני אומר מדינות, זה לאו דווקא כל המשלחת, או כל המשלחות של אותן מדינות – כל משלחת של ,IHRA זו הזדמנות גם להסביר, מורכבת משילוב, וזה אמור להיות שילוב מאוזן, של נציגי ממשל, בדרך כלל משרדי חוץ, משרדי חינוך, לפעמים משרדים של ראשי ממשלה או נשיאים, ומאידך – מומחים. מומחים בתחום היסטוריה, ארכיבאות, חינוך, כמובן, אוצרות של תערוכות וכן הלאה.  יש משלחות, וזה בדרך כלל ניכר מהנציגים הממשלתיים, ולפעמים גם מהנציגים האקדמיים מאוניברסיטאות, למשל, בסוגיה של הגדרת ,IHRA שאומצה על ידי הארגון ב-2016 – היום זה כבר עולם אחר, תשע שנים לאחר מכן, אנחנו יודעים מה המאפיינים של העולם השונה הזה – יש כבר לפעמים לחשושים, וב-IHRA זה רק לחשושים, של: "בואו נפתח את ההגדרה, בואו נכיר במציאות אחרת".  כמובן, בנשיאות שלנו דבר כזה לא עלה על הדעת, ואנחנו, אני חושב שדי בתקיפות, ואני מקווה שבמיומנות – וב-IHRA חשוב מאוד, כמו בכלל במסגרות הבין-לאומיות ובדיפלומטיה – בנינו ואנחנו בונים בריתות עם ידידינו, בתוך הארגון ומחוצה לו. אז הלחשושים האלה בינתיים לא גברו מעבר לכך, אבל כמובן צריכים להקפיד. ובלי לפרט את המדינות, הייתי אומר שזה ה-Usual Suspects. וכפי שציינת, שהיושב-ראש, גם מימין וגם משמאל. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול, האם קיימת קרן מלגות למחקרים אקדמיים במאבק בהכחשת השואה? כי יש מלגות, כמו אנחנו יודעים מהרשות הפלסטינית, אותו אבו מאזן, שיש לו דוקטורט מזה שהוא מכחיש את השואה. האם אנחנו פועלים ומעודדים את הסטודנטים בעולם האקדמי בעולם כדי שיכתבו עבודות כנגד? << אורח >> יוסי גביר: << אורח >> אני אתייחס ל-IHRA ואולי את תתייחסי גם מחוץ ל-IHRA. ל-IHRA יש אכן קרן לעידוד גם מחקרים וגם פרויקטים חינוכיים ומוזיאליים, בהיקף לא קטן – 300,000 יורו לשנה. הם מקבלים בין 50 ל-100 הצעות מחקר מדי שנה, ומעניקים את הסכום הזה לכ-10 עד 15 פרויקטים, כולל, לצערי, לא הרוב, אבל יש בהחלט גם פרויקטים בין-לאומיים שונים שמתייחסים לנושא של הכחשת שואה והמאבק בה. אבל לא רק. אני מניח שבעולם יש גם מסגרות משלימות, אם את רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. << אורח >> שולי לודוביץ': << אורח >> כן. זה בהחלט אחד הנושאים שמעסיקים אותנו. בכלל, כל הנושא של חקר השואה ואיך מחברים את הדור הצעיר עדיין לנושא של השואה, ואיך משאירים אותו כנושא רלוונטי גם להווה וגם לטובת העתיד. בהחלט זה אחד הנושאים שצריך לתת עליהם יותר את הדעת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> יוסי גביר: << אורח >> אם אוכל לתמצת עוד מספר סוגיות שמעסיקות היום את הארגון והעסיקו אותנו מאוד כנשיאות ישראלית. הדגשת המרכזיות של הסיפור היהודי בשואה כיסוד הכרחי בכל חיבור כלל-אנושי למורשת השואה. והניסוח הזה מייצג או מכיל אלמנטים שכולם הכרחיים מבחינתנו.  כמובן, החיבור הכלל-אנושי למורשת השואה, ולאו דווקא מחיבת ציון, אלא משום שבאמת לשואה, ולא צריך להסביר פה, יש משמעות אוניברסלית, וטוב שההיבט הזה טופח לאורך שנים, בוודאי ב-IHRA. אבל גם על ידי יד ושם, על ידי שלל גורמים בעולם.  יחד עם זאת, אנחנו ערים בשנים האחרונות, ואם ב-IHRA, שזה סוג של צלם בהיכל, אז בוודאי במקומות אחרים – זה קצת מזעזע בהקשר הישראלי - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> במשיכת הייחודיות היהודית לשואה. << אורח >> יוסי גביר: << אורח >> כן, שאנחנו נתקלים יותר ויותר, ושוב, לא רק ב-IHRA, בסוג של זיכרון שואה בלי יהודים. ואני למדתי, כשאני מקבל מסמכים בנושא הזה, ישר לעשות Search כמה פעמים המילה "יהודי" מופיעה, ולפעמים היא לא מופיעה בכלל, או בהקשר זניח.  אז בנשיאות הישראלית כמובן העלינו את זה, מה שביד השם תמיד אמרנו, וגם בנשיאות שלנו אנחנו אומרים: מתוך הפרטיקולרי אתה מגיע לאוניברסלי. אז מתוך הסיפור הייחודי היהודי בשואה, בוודאי יש מקום לאומות אחרות, לדתות אחרות, לציבורים אחרים, למיעוטים אחרים, להתחבר.  סוגיה נוספת: עמים שונים מתחברים לשואה בדרך כלל מתוך הנרטיב הלאומי שלהם. זה טבעי, זה לגיטימי, זה כמובן נכון בהקשר של מזרח אירופה-מערב אירופה. כל אחד מביא את המטען שלו. תפקידנו לוודא שהחיבור הזה נעשה בדיוק היסטורי קפדני, וגם בפרופורציה נכונה.  הקשר קלאסי לבעיה אפשרית בפרופורציה, זה ההקשר של חסידי אומות העולם. כל עם רוצה שיהיו לו – שהיו לו, אבל אני אומר "יהיו לו", משום שלפעמים ממציאים אותם בדיעבד – שהוא יתברך בהרבה חסידי אומות העולם. בדרך כלל, עד שאנחנו מסבירים, כדי להיות מוכר, יש סטנדרטים שונים, זה עניין של סיכון וכן הלאה, אבל זה אומר שפעלת בניגוד למגמה הרווחת בעם שלך. אז הם קצת בבעיה, איך להגיד כך וכך. אבל זה ודאי משהו גם בהקשרים אחרים. זה קורה בבלקנים, למשל. לבלקנים יש מסכת ארוכה של שנאות, יריבויות, רצח עם וגם שואה, אז לא פעם מנסים לשרבב את השואה שלנו לסיפורים שלהם. כמו הסיפור הקלאסי באירלנד, "האם אתה יהודי פרוטסטנטי או יהודי קתולי?", אז אנחנו נתקלים ב-"האם אתה יהודי קרואטי - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם השואה שלך היא קרואטית או סרבית? << אורח >> יוסי גביר: << אורח >> - - או סרבית, למשל, או בוסנית?". ואנחנו צריכים פה לדעת איך לתווך ולעמוד על דיוק. עניין שמתחבר מאוד למה שנאמר פה: למרות שIHRA- איננו, וגם, בינינו, לא צריך לבוא, למשל, במקום ה-ADL או ארגונים אחרים, שהם בצדק מתמחים ועוסקים ב-Advocacy, במאבק באנטישמיות, לא רק באמצעות ההגדרה של IHRA – אנחנו ודאי סבורים שלא רק יד השם, אלא בכלל כל מוסדות השואה בארץ ובעולם צריכים להיות חלק מהמאבק הזה. והאנטישמים מזכירים לנו זאת, משום שגם אם היה מוסד שואה כלשהו בעולם שסבר שהוא יכול איכשהו להימנע מלהיגרר לעניין הזה. צוותים, מתנדבים, תורמים למוסדות שואה ברחבי העולם מאז ה-07 באוקטובר, מוצאים את עצמם מותקפים, מאוימים באלימות פיזית, ודאי מילולית; שאלת על קרנות להכחשת שואה, אז יש גם סוג של אלימות תקציבית נגד מוסדות שואה. בנשיאות שלנו אנחנו הדגשנו מאוד את הצורך, וגם העברנו ב-IHRA בקונסנזוס, שלא היה קל בהכרח להשיג, Statement שאנחנו יזמנו, שכל איום על זיכרון השואה הוא על פי הגדרה מהלך אנטישמי, או מהווה אנטישמיות, ושהתמיכה במוסדות שואה ברחבי העולם היא חלק מהמאבק באנטישמיות. וכסוגיה אחרונה, אני רק אציין, וגם זה מתקשר למציאות העולמית אחרי ה-07 באוקטובר: יש מושג שהיה קיים עוד קודם ל-07 באוקטובר, אבל לצערנו, לא המושג גבר, אלא האיום של הדבר הזה גבר, וזה ה- Holocaust Inversion – היפוך שואה. כשהעם והמדינה של העם שהיה קורבן השואה, דהיינו המדינה היהודית, מואשמת בחילול או בקיום Genocide, ואנחנו נתקלים גם במונח "שואה", זה גם משהו, כמובן. כמובן שאנחנו צריכים להילחם בעניין הזה. אנחנו ניסינו מאוד להוביל את המאבק ב-Holocaust Inversion. תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה, מר גביר. אלה סוגיות חשובות מאוד בעיניי, ויכול להיות שאנחנו נמצא דרך בחודשים הקרובים לנהל דיון שמתמקד במהלכים של ,IHRA ואז באמת נשאל איך אנחנו מתמודדים עם הסוגיות האלה. אני חושב שצריך לקיים את הדיון הזה ביחד עם נציגות יותר עשירה של גופים יהודיים מרחבי העולם, אז אנחנו רואים את דבריכם – גם שלך, יוסי, וגם שלך, שולי – כקריאת כיוון להמשך העיסוק של הוועדה.  אני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי להודות גם למשרד החוץ וגם ליד ושם על הובלת הנשיאות של ישראל בשנה המאתגרת מאוד הזו, ובכלל על העיסוק של שני המוסדות בהנחלת זיכרון השואה כאן בארץ וברחבי העולם, ותודה לכם על ההגעה היום.  ברשותכם, מכיוון שפתחנו מוסדות ממשלתיים, נשמע התייחסות של משרד התפוצות, ואז נעבור לפרק השני - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> משרד החוץ לא קשור ל-IHRA, << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון, אבל בסדר. תודה, שלומית. האם יש למישהו מהנוכחים רצון להתייחס לסוגיה הספציפית הזו של ,IHRA של שנת הנשיאות? בבקשה, רק תציג את עצמך. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> שלום, כבוד היושב-ראש. ניר קפלן, מהמייסדים של התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, ה-FOA. אנחנו הארגון הישראלי היחיד שהוא מה שנקרא Trusted Partner של הרשתות החברתיות – פייסבוק, טיקטוק וכו'. זאת אומרת שכשאני שולח להם את כל הדיווחים שאנחנו רואים, וכדי להסיר אותם, רק אז, לצערי, הם מתייחסים לזה ברצינות. אחד המאבקים שלנו זה לנסות לגרום להם להכיר בהגדרות של ,IHRA ללא הצלחה עד כה. הצלחנו כן את שהמשולש האדום של חמאס יוגדר כ- Hate speech בפייסבוק, ועכשיו אם אני עושה על זה Reporting – הם מורידים את זה. אבל אנחנו לא מצליחים עדיין, ואנחנו גם נפגשנו בכנסים, בזכות הקשרים שלנו עם אותן פלטפורמות, עם האיחוד האירופי, ובזכות זה שאנחנו Non-Government אז גם ה- EU Commission הסכימו לשמוע אותנו, אבל גם שם הם זזים באי-נחת בכיסא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה עם ההגדרה? << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> זה עם ההגדרה. ההגדרה עוזרת לנו מאוד. חשוב לשמור עליה. אתם עושים עבודת קודש. זה גם עוזר לנו גם להדריך את המתנדבים שלנו מה זה האנטישמיות ומה לא. מנסים כל הזמן לכרסם בזה, וצריך איכשהו לנסות להכניס את זה גם, אולי בחקיקה הישראלית, לרשתות החברתיות, כי בסוף זה ארגון שהוא בין-לאומי. כל דבר פה יעזור, כבוד היו״ר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש היום עבודה משותפת של משרד החוץ. הסוגיה של הרשתות הבין-לאומיות והפלטפורמות היא מורכבת מאוד. ולפעמים, כמו שאמרת, מעורבות ממשלתית דווקא פוגעת באפקטיביות, אבל יש היום – ואני לא רוצה גם להרחיב על זה, כי זה יכול להיות שזה דבר שראוי לדיון שהוא פחות פומבי – איזשהו סוג של שולחן משותף של יד ושם, משרד החוץ, אולי משרד התפוצות והארגונים שמתמחים בזה? גם ADL בסופו של דבר עובדים על - - - << אורח >> שולי לודוביץ': << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין? בסדר. << אורח >> שולי לודוביץ': << אורח >> יש התייעצויות באמת בנושאים. דווקא בנושא של הפעילות ברשתות החברתיות נעשתה איזושהי חשיבה, אבל כמובן צריך לשוב ולהתכנס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. לא, אין לי ספק שאין איזושהי רתיעה משיתוף פעולה. אני רק אומר את זה עוד פעם, אני לא רוצה להתמקד בזה. יכול להיות שדווקא באמת, יפעת, המוסדות, כאיזשהו מקום שהוא קו תפר בין ציבורי לבין אזרחי. הסוגיה הזו של איך אנחנו בעצם יודעים לשתף פעולה כאן בישראל, אבל גם עם גורמים בין-לאומיים, באמת לשכנע פלטפורמות בין-לאומיות לאמץ סטנדרטים, זה דבר שכדאי לחשוב עליו, ולייצר פה איזשהו שולחן עגול. נראה איך עושים את זה, בסדר? אני שם את זה כתובנה. כן, גברתי, תודה על ההערה. שנייה, כן. << אורח >> סמנתה רובינסון: << אורח >> סמנתה רובינסון מהסוכנות היהודית, אני רק מעלה שיש איזה מיזם בשם Trusted Flager, שזה מעין יוזמה ממשלתית שאפשר לקבל איזשהו גושפנקה, שזה VIP – מכירה את זה? << אורח >> יפעת עובדיה לוסקי: << אורח >> זה יש לנו. << אורח >> סמנתה רובינסון: << אורח >> מדהים. אוקיי. אז הרבה קהילות יהודיות פונים אלינו ואומרים "אנחנו רוצים לקבל את הגושפנקה הזו כדי לקדם את זה ולעשות את ה-Flagging של ה-Online. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, בואו נעשה את זה אחרת. אני חושב שהסוגיה הזו של מאבק מתוחכם ואפקטיבי בגילויי האנטישמיות ברשתות ובפלטפורמות זו סוגיה חשובה בפני עצמה. אני מציע שאנחנו ננסה לקבוע דיון. זה ברור, תראו, אני רוצה להזכיר לכם שלמדינת ישראל יש אתגרים גדולים למול הפלטפורמות הבין-לאומיות גם בהסרת תכנים שיש בהם קריאה ישירה לפעילות אלימה, והכול בנוי פה על איזושהי הסכמיות, וחקיקה בנושא הזה רק גורמת לפלטפורמות לחסום את הדיאלוג.  הכול ידוע. אני מציע שבואו, מכיוון שהסוגיה הזאת היא חשובה מאוד – זה גם עולה מהסקר שלכם עד כמה הרשתות הן זירה מרכזית מאוד היום – שאנחנו נקיים דיון, אני חושב שלא קיימנו את זה בשנה - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  הרשתות מסרבות להגיע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, גם אם הרשתות מסרבות להגיע, אני חושב שיש דברים שצריכים להידון בין החברה האזרחית לבין הממשלה. ואני אומר עוד פעם, אפשר גם להביא, אם מראש אנחנו נדבר עם הרשתות ונסביר להן שזה לא מיועד לא למתקפה ולא לקידום יוזמות חקיקה, אלא קצת להבין איך מתמודדים ביחד עם התופעה.  זכיתי לראות את הרשתות מגיעות לוועדת חוקה, אז אולי נצליח. אז בסדר, אז בואו נראה. אבל אני אומר, הנושא ראוי לדיון, גם אם הוא יניב יותר שיתוף פעולה בתוך המשפחה שלנו. אז נעשה את זה. בסדר? טוב. כן, רק הערה אחרונה, כי אני רוצה לעבור, בסדר? << אורח >> לירון קורט: << אורח >> כן, אין בעיה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני בכל מקרה מתכנן שכולם ידברו, אז אם זה קשור ב-IHRA אז עכשיו, ואם זה קשור במאבק באנטישמיות אז אחרי ההצגה. כן. << אורח >> לירון קורט: << אורח >> קשור גם וגם, אבל אני אנסה גם להיות קצרה בדבריי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רק תציגי את עצמך. << אורח >> לירון קורט: << אורח >> כן. שמי לירון קורט, אני ראש דיפלומטיה ציבורית במרכז לאימפקט יהודי. אנחנו עמותה שמטרתה לחבר בין החברה האזרחית בישראל לקהילה הדיפלומטית וליהדות התפוצות בארץ ובעולם. היושב-ראש שלנו, קודם כול, זה רוברט זינגר, שהיה לשעבר מנכ״ל הקונגרס היהודי העולמי, וקמפיין "We Remember" באמת התחיל בתקופתו, אז זה גם מתקשר להיום. בהקשר של ,IHRA אחד מהפילרים העיקריים של העשייה שלנו הוא הראייה שספורט הוא פלטפורמה אוניברסלית שיכולה מצד אחד להיות בסיס לאנטישמיות, אבל גם יכולה להיות כלי למאבק. ובדיוק הצוות שלנו חזר ביום שבת האחרון ממינכן, שם יש שתי מצטרפות חדשות ל-IHRA –הפועל תל אביב בכדורסל וקבוצת פרטיזן של בלגרד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הזדמנות טובה לברך את משפחת הפועל. << אורח >> לירון קורט: << אורח >>  כן. אבל באמת, במסגרת הפרויקט הזה של One Team One People, אנחנו עובדים ביחד עם שתי הקבוצות הישראליות שמשתתפות ביורוליג, גם עם הפועל וגם עם מכבי. במסגרת המשחקים שלהם עושים פעילויות עם המדינות שבהן הן משחקות, גם בזירה החקיקתית וגם בזירה באמת הקבוצתית, הקהילתית, ואנחנו שמחים מאוד לראות את התהליך הזה הפרואקטיבי הזה מתקדם.  ו-Knock on Wood, בלי To Jinx it, אנחנו מאמינים שגם תהיה עוד קבוצה אחרת זרה ביורוליג שעתידה להצטרף לIHRA- בקרוב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יופי. תודה. חשוב מאוד. אני, ברשותכם, חבריי, עובר ל-ADL, לליגה נגד השמצה. נמצאת איתנו חברתנו קרול נוריאל, מנכ״לית המשרד הישראלי של הליגה, ונבקש ממנה להציג את הדברים. לאחר מכן, באמצעות הזום, נשמע את דבריו של אורן סגל, סגן הנשיא של הליגה מניו יורק, ואז נמשיך ליתר השותפים. בבקשה, קרול. << אורח >> קרול נוריאל: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש, ואני לא יכולה לפתוח את דבריי מבלי להתייחס למה שאתה העלית קודם בנושא הרשתות החברתיות, כי כל מי שרק נמצא ברשתות, ובכלל בתחום הזה, יודע שיש נתון אחד שנמצא בעלייה מתמדת, וזה הנתון של נוכחות של בני בנות נוער ברשתות החברתיות. בכל חודש אנחנו רואים בכל המדדים עלייה מתמדת בנוכחות שלהם. מה נמצא בירידה? יכולת החשיבה הביקורתית. ולכן אנחנו צריכים לעבוד על קודם כול חיזוק יסודות האמת, יכולת החשיבה הביקורתית, וכמובן החינוך בנושא שואה והאנטישמיות. ונחזור כך לדבריי. קודם כול, כבוד יושב-ראש הוועדה, חברת הכנסת מזרסקי, אורחים נכבדים, אני רוצה להודות לך, יושב-ראש הוועדה, וצוות הוועדה בראשותה של שלומית אבינח, על כינוס הדיון ביום החשוב הזה. זה לא מובן מאליו עבורנו, ואנחנו מתכבדים מאוד להיות פה.  זה נכון שאנחנו בישראל מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה במועד אחר, אבל יש משמעות עמוקה וראויה גם לציון יום השואה הבין-לאומי כאן, בכנסת ישראל, כחלק מהמחויבות המתמדת שלנו כעם וכמדינה לקריאה "לעולם לא לשכוח", ולא לאפשר לשכחה שפושה בכל כך הרבה מקומות להפוך לנורמה. ואין מקום יותר מתאים מהבית הזה כדי לומר את זה בצורה שהיא ברורה.  כמדינת הלאום של העם היהודי, ישראל נושאת באחריות מיוחדת לעמוד לצד הקהילות היהודיות בתפוצות, ובמקביל האנטישמיות העולמית, בייחוד זו שאנחנו רואים היום, קשורה קשר ישיר ללגיטימיות של ישראל בזירה הבין-לאומית. הליגה נגד השמצה, הארגון המוביל בעולם במאבק באנטישמיות, בשנאה ובקיצוניות, פועלת כבר 113 שנים נגד התופעות האלה. מאז ה-07 באוקטובר, כידוע לכולם פה, אנחנו עדים לגל עכור, קשה ומדאיג מאוד של אנטישמיות בקהילות היהודיות ברחבי העולם. אנחנו אמנם כולנו נוהגים לציין את ה-07 באוקטובר כנקודת שבר, והוא אכן נקודת שבר, רגע שבו המצב החמיר באופן דרמטי, אבל חשוב לומר בצורה ברורה מאוד שכבר בעשור שקדם לו ראינו עלייה עקבית, מתמשכת ומשמעותית בשיעור האירועים האנטישמיים. ורק על מנת לסבר את האוזן, בארצות הברית, בעשור שלפני ה-07 באוקטובר, נרשמה עלייה של 900 אחוזים, כמעט 900 אחוזים בשיעור האירועים האנטישמיים. חשוב להבין שאנחנו מדברים פה על מגמה ארוכת טווח, שה-07 באוקטובר כמובן הקצין אותה והעמיק אותה, אבל הוא לא יצר אותה יש מאין. אנחנו עדיין ממתינים לפרסום הדוחות השנתיים, גם של הליגה נגד השמצה וגם של הקהילות היהודיות בתפוצות, אבל יש כמה מאפיינים בועטים לאנטישמיות בשנת 2025 שאפשר להצביע עליהם.  ראשית, חשוב לומר את זה בבית הזה, זו הייתה שנה שתיזכר תמיד כשנה שבה 20 בני אדם ירצחו באירועים אנטישמיים ברחבי העולם, כן? שני עובדי שגרירות ישראל בוושינגטון משתתפת בצעדה למען החטופים בבולדר קולורדו; שני הרוגים בפיגוע ליד בית הכנסת במנצ'סטר ביום כיפור; ו-15 בני אדם לפני מספר שבועות, בדצמבר, בפיגוע האנטישמי המחריד והקשה ב-Bondi Beach באוסטרליה.  מדובר בעליית מדרגה שהיא ברורה, הן בעוצמת האלימות והן בדחיפות שלה בכל מה שקשור לפגיעה פיזית ביהודים. שנית, אנחנו רואים את ההשפעה המצטברת והעמוקה של הגל הזה על חיי הקהילות היהודיות אחרי שנתיים של מלחמה ומתח מתמשך. סקר משותף שעשינו יחד עם הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה מצא ש-55% מהיהודים האמריקאים חוו אנטישמיות בשנה האחרונה. 57% מאמינים מרגישים, כלומר הם מרגישים את זה על בשרם, שהאנטישמיות הפכה להיות חלק נורמלי מהחוויה היהודית. זה חלק ממי שאנחנו, זה הופך להיות חלק זהותי. זה לא אירוע בחיים שלנו, זה חלק שהוא זהותי. 20% מהיהודים שלבשו פריט שמזוהה כיהודי הפסיקו לעשות את זה מאז ה-07 באוקטובר, ו-14% מיהודי צפון אמריקה החנינו תוכנית חירום למקרה שהם ייאלצו לעזוב את המדינה. זה הדבר שהוא חסר תקדים בתולדות יהדות צפון אמריקה, שתמיד נחשבה לבטוחה מאוד, ובמידה רבה הם עדיין בטוחים מאוד. אבל הדברים הללו משתנים. במבט עולמי, סקר של הליגה נגד השמצה והאיחוד העולמי של הסטודנטים היהודים שעשינו בספטמבר האחרון, מצא ש-78% מהסטודנטים היהודים בעולם מסתירים כיום את הזהות היהודית שלהם. זה אומר שהם לא לובשים סמלים יהודיים, הם לא מצטרפים לאחוות סטודנטיאליות יהודיות, הם לא משתתפים באירועים יהודיים בקמפוס, אם זה קבלת שבת, אם זה הדלקת נרות חנוכה, הרמת כוסית לראש השנה וכו'. הדברים האלה משפיעים על היכולת שלהם להביע את עצמם כיהודים במרחבי הקמפוס. נקודה שלישית, ואני רוצה כאן להתייחס לדבריך, כבוד היושב-ראש: אנחנו עדים להעמקה של מגמה שמכונה "אנטישמיות קשורה לישראל" – Israel-related Antisemitism. אם בעבר ניתן היה, לפחות בחלק מהמקרים, אני זוכרת את זה מתחילת עבודתי לפני 20 וכמה שנים בליגה נגד השמצה, להבחין הבחנה שהיא ברורה בין ביקורת על ישראל לבין אנטישמיות, הרי שהיום הגבולות הללו מטשטשים והחפיפה הולכת ומתרחבת. רק על מנת לסבר את האוזן, לפני המלחמה, כמה חודשים לפני, אנחנו עשינו סקר בקרב אמריקאים ומצאנו שיש הלימה של 40% בין אלה שמחזיקים בעמדות אנטישמיות לבין כאלה שיש להם איזשהו סנטימנט אנטי-ישראלי. כלומר, יש גם במובן הזה מה שאנחנו קוראים התלכדות זירות, מה שלא היה בעבר. והנתונים גבוהים אף יותר בקרב הדורות הצעירים. כלומר, הזיהוי הזה של יהודים עם ישראל וישראל עם יהודים, וזה לא משנה אם הם מסכימים עם ישראל או לא, הוא זיהוי הולך וגובר, והוא מסכן יהודים ברחבי העולם. מה התוצאה? פגיעה יומיומית בחיי יהודים, בגני ילדים, בבתי ספר, במקומות עבודה שבהם הם לא יכולים להיות מזוהים כיהודים, ובמרחבים קהילתיים. יהודים מזוהים אוטומטית עם מדינת ישראל ומואשמים באופן קולקטיבי ובאופן אישי במעשים ובמדיניות שאין להם שום שליטה עליהם.  אני רוצה יחד עם זאת להדגיש, וזה חשוב בבית הזה במיוחד: ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל היא לא אנטישמיות, חייבים לומר את זה. אבל כאשר ישראל נשפטת בסטנדרט שהוא שונה מכל מדינה אחרת, כשמכחישים או מערערים על הלגיטימיות של מדינת ישראל, כשיש דמוניזציה של ישראל ושל יהודים, כשיהודים בתפוצות מואשמים אישית במדיניות ישראלית – זאת אנטישמיות. ונקודה רביעית שאני רוצה לציין. עם כניסתה המואצת של הבינה המלאכותית לחיינו אנחנו מזהים פה סכנה חדשה ומדאיגה: הפיכתה של הבינה המלאכותית לפלטפורמה, להפצה, לחיזוק, להקצנה של רעיונות אנטישמיים. מדובר בכלי שהוא בעל פוטנציאל עצום לטוב אבל גם לרע. אני ממליצה לשמוע את הרצאתו של מיכה גודמן בנושא, אבל הכלי הזה יכול גם לייצר, לשכפל, להפיץ רעיונות ותכנים אנטישמיים בקנה מידה שהוא חסר תקדים. זו מכונה והמכונה לומדת את מה שמכניסים אליה וזה ה-Output.  << אורח >> יפעת עובדיה לוסקי: << אורח >> גם הכחשת שואה. << אורח >> קרול נוריאל: << אורח >> נכון מאוד. ועל זה אנחנו נשמע גם בהמשך מעמיתי אורן סגל שמצטרף אלינו הבוקר מניו יורק. ברשותכם, עוד מספר נתונים שממחישים את גודל האתגר. אחד, על פי סקר עולמי שערכנו לפני שנה ב-103 מדינות, 46% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם מחזיקים בעמדת אנטישמיות. אחד מתוך שניים, בסדר? 20% מאוכלוסיית העולם מעולם לא שמעו על השואה, ופחות ממחצית, 48% בלבד, מכירים את האמת ההיסטורית על השואה. כלומר, מה שאנחנו מייחסים לשואה, רצח, ששת המיליונים וכו'. הנתון השני: בשנת 2023, ממש כמה חודשים לפני ה-07 באוקטובר, הקימה הליגה נגד השמצה את קואליציית ה-J7. למעשה, הקואליציה שמאגדת את מנהיגי שבע הקהילות היהודיות הגדולות מחוץ לישראל. הקואליציה הזאת הוציאה דוח באחרונה שמצביע על עלייה של 317% בשיעור האירועים האנטישמיים באוסטרליה, ועל עלייה מתמדת וחסרת תקדים בכל שבע הקהילות, שהן ארצות הברית, בריטניה, צרפת, קנדה, אוסטרליה, גרמניה וארגנטינה. באוסטרליה, רק על מנת שיהיה לנו את זה לפנינו, כשאנחנו נזכרים ב-Bondi Beach, לפני הפיגוע דווח על כמעט פי 5 אירועים אנטישמיים בהשוואה לתקופה שקדמה ל-07 באוקטובר. גבירותיי ורבותיי, הכתובת הייתה על הקיר. זה ברור מאוד. ימים ספורים לפני אותו פיגוע כינסה קואליציית ה-J7 מפגש באוסטרליה, מתוך מטרה להציף את הנושא הזה בפני מקבלי החלטות באוסטרליה, וממש לצלצל בכל פעמוני האזור. מספר ימים לפני הפיגוע. האסון התרחש, וזה כנראה היה כבר מאוחר מדי.  מעבר לנתונים, אני רוצה להתעכב גם על החוויה האנושית. אנטישמיות היא לא רק סטטיסטיקה. מאחורי כל אירוע אנטישמי עומדים יהודי או יהודייה או קהילה שחווים את הדבר הזה. אנחנו מדברים פה על קהילות שמדווחות על חרדה מתמשכת, על צורך גובר באבטחה ועל אנשים שבוחרים להסתיר את הזהות היהודית שלהם כדי להרגיש בטוחים. אנחנו מדברים על סטודנט יהודי שמסתיר את המזוזה בכניסה לבית שלו, ומשפחה שמתלבטת אם לשלוח את הילדים לבית ספר יהודי בגלל חששות ביטחוניים, או קהילה שמוותרת על כל מיני אלמנטים של חינוך ותרבות כדי לממן אבטחה.  אני רוצה לסיים במסר ברור מאוד: האנטישמיות היא לא גזרת גורל. גם כשנדמה שהיא רחבת היקף וקשה לריסון, לנו כולנו יש חובה להיאבק בה בנחישות, בעקביות ובשיתוף פעולה בין-לאומי. וכבוד היושב-ראש, גם לחברה הישראלית כאן יש תפקיד. בחברה הישראלית כולנו פה, כחברים בבית הלאומי של העם היהודי, מחויבים להשתתף במאבק הזה לצד אחינו ואחיותינו בתפוצות. אין לנו זכות בכלל להיפטר מהחובה הזו, ויש לנו תפקיד, אם זה ברשתות החברתיות, אם זה כשאנחנו מבקרים בחו״ל ואם זה בהבעת סולידריות כלפי אחינו בתפוצות. אנחנו פה פועלים בכל החזיתות בליגה נגד השמצה בחינוך ומניעה באמצעות כלים משפטיים, זירה שאנחנו פעילים בה יותר מתמיד, מחקר סקרים ואיסוף נתונים, כדי שנוכל לקדם מדיניות שהיא מבוססת נתונים, מענה מהיר לנפגעים באמצעות קווים חמים לסטודנטים בקמפוסים, עבודה מול רשתות חברתיות ושיתוף פעולה עם ממשלות, לקידום ומימון אבטחה וכו'. אנחנו עומדים לרשות מדינת ישראל, לרשות הוועדה, לרשות הקהילות היהודיות ונשמח לסייע גם לוועדה כמובן בכל מה שקשור. אתה יודע שאנחנו עומדים לצידך באופן אישי ולצד הוועדה בכל מה שקשור לקידום הסוגיה החשובה הזאת שהיום מוגדרת כאתגר מספר 1 של הקהילות היהודיות בתפוצות. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה, קרול, על הדברים החשובים ועל העבודה כמובן, השוטפת של הליגה, שהיא באמת אחד מהארגונים החשובים היום בעולם היהודי והמובילים. אנחנו מיד נשמע את אורן ואז נפנה ליפעת. אז אנחנו נשמע את אורן כדי להשלים את הסקירה של ה-ADL, ואז אנחנו נשמע את משרד התפוצות ואת יפעת.  אני כן רוצה, קרול, לא במענה אלא בהמשך לדברים שלך, לומר שני דברים. האחד הוא שבצד ההבנה של אתגר ה-AI, ישנו עוד אתגר שצריך לדבר עליו, והוא הנושא של תרבות הפייק ניוז והקונספירציות. אנטישמיות משגשגת במקום שבו אין חשיבות לאמת העובדתית. האנטישמיות כשלעצמה היא סוג של קונספירציה. אנחנו נדבר על הפרוטוקולים של זקני ציון וכו'. תמיד השנאה מזינה את עצמה ומשווקת את עצמה על ידי קונספירציות ופייק ניוז, וגם זה חלק מהציפיות שלנו מעצמנו, מהחברה הישראלית, מהפוליטיקה הישראלית, מהקהילות היהודיות. מי שרוצה להיאבק באנטישמיות מחויב להיות חלק מהמאמץ הבין-לאומי להיאבק בתרבות של קונספירציות ושל פייק ניוז, ומי ששותף לתרבות פוליטית שמעניקה לקונספירציות ולפייק ניוז ולפלטפורמות המוניות שלא מחויבות לאמת עובדתית לשגשג, תורם תרומה לאנטישמיות. זה דבר אחד. וגם כאן אני חושב שיש צורך בחשבון נפש.  הדבר השני שאני רוצה לומר: אסור לנו לעצום עיניים ממגמת העלייה הדרמטית באירועי האנטישמיות. הסיפור הזה הוא אמיתי. הוא עלה בדמים בשנה האחרונה. הנתונים שאתם מביאים הם מטלטלים. בצד זה אני חושב שכולנו חייבים גם לזכור כל הזמן את החובה להכיר בעוצמתן של הקהילות היהודיות בתפוצות ובחיוניות החיים היהודיים בתפוצות.  אנחנו צריכים למצוא את היכולת בו בזמן לדבר על התופעה במלוא חומרתה, ומצד שני לא לחזור לנרטיבים שאולי אפיינו עשורים ראשונים של קיום המדינה ששוללים את החיים היהודיים בתפוצות. לפחות בוועדה הזו, המסר הזה בעינינו הוא מסר אנטי-יהודי ואנטי-ציוני.  מי שחושב שאין ליהודים עתיד במדינה מסוימת, מסייע, בסופו של דבר, לא מתוך רצון אבל בעל כורחו, לטענה שלא צריכים להיות יהודים באותה מדינה. ואני מבקש שלא לא נגיע למצב שבו המבט הנוקב בתופעה ובמלוא עוצמתה יביא אותנו להתבלבל בין חומרת תופעת האנטישמיות לבין המחשבה שהקהילות היהודיות בצפון אמריקה, בארצות המערב, במדינות אחרות, הן איזשהו, לא יודע, עלה תלוי על בלימה. הן לא, והתפקיד של מדינת ישראל הוא לעמוד לצידן של הקהילות היהודיות, לא מתוך פטרונות, לא מתוך התנשאות, ולא מתוך מחשבה שאנחנו יודעים יותר טוב מהן איך לנהל את המאבק באנטישמיות באותן ארצות. גם זה קצת חלק מה-DNA הישראלי שכדאי להיגמל ממנו. הרבה קשב, הרבה כבוד, לדעת גם לחגוג את העוצמה של הקהילות היהודיות.  הרבה מאוד קהילות יהודיות מדברות דווקא על התעוררות של הציבור היהודי מאז ה-07 באוקטובר, על הפגנה עמוקה של סולידריות, של אכפתיות מהחיים היהודיים, של הבנת החשיבות של חיים קהילתיים. ואנחנו יכולים להחזיק את כל הכדורים האלה באוויר, וצריכים להחזיק את כל הכדורים האלה באוויר. אורן, בבקשה, הדברים שלך, שישלימו את דבריה של קרול, משרד התפוצות ואז ההסתדרות הציונית. בבקשה. << אורח >> אורן סגל: << אורח >>   (נושא דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי:) תודה רבה. תודה שהזמנתם אותי להיות כאן ביום החגיגי הזה. שמי אורן סיגל, או כפי שאמא שלי קוראת לי, אורן סגל. אני מכהן כסגן נשיא בכיר למאבק בקיצוניות ולמודיעין ב-ADL, שם אני מוביל את המאמצים שלנו להיאבק בקיצוניות, באנטישמיות ובשנאה, הן ברשת והן מחוצה לה. אני מפקח על צוות של חוקרים, אנליסטים ומומחי תוכן, המשלבים כלים מתקדמים עם עשרות שנות ניסיון, כדי לספק נתונים, ניתוחים ומשאבים על אנטישמיות, קיצוניות ושנאה לקובעי מדיניות, למנהיגי תעשייה ולציבור ברחבי העולם. אנחנו עובדים באופן הדוק מאוד עם רשויות אכיפת החוק, ומספקים להן מודיעין, ניתוחי איומים והכשרות, כדי לסייע בהגנה על הקהילה היהודית. מוקד מרכזי נוסף בעבודתנו הוא המאבק באנטישמיות ובהטרדה בפלטפורמות דיגיטליות. זהו הנושא שעליו אתמקד בעיקר היום. הדבר כולל רשתות חברתיות, סביבות משחק מקוונות, וכמובן, יותר ויותר גם בינה מלאכותית ומודלי שפה גדולים. אנחנו עושים זאת באמצעות מחקר קפדני, פעילות הסברתית ממוקדת ושותפויות ישירות עם חברות טכנולוגיה. אנו מחויבים עמוקות לא רק לבלום איומים מיידיים על הקהילה היהודית, אלא גם להתמודד עם הנרמול וההתפשטות של אנטישמיות בפלטפורמות טכנולוגיות. אלו הם הדפוסים שלעתים קרובות מדי מניעים אנשים לפגוע ביהודים ובמוסדות יהודיים בעולם האמיתי. כדי להבין את היקף האתגר, חשוב להתבסס על נתונים. בשנת 2014 השיקה ADL את מחקר Global 100, אשר נותר עד היום המחקר המקיף ביותר בעולם על עמדות אנטישמיות. בסקר העדכני ביותר שלנו, שפורסם בשנה שעברה, סקרנו יותר מ-58,000 מבוגרים ב-103 מדינות וטריטוריות, המייצגים כ-94% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם. אחד הממצאים המדאיגים ביותר היה ש-20% מהמשיבים ברחבי העולם מעולם לא שמעו אפילו על השואה. פחות ממחציתם, 48%, לא הכירו בדיוק ההיסטורי שלה. חוסר הידע הזה, חוסר ידע בסיסי, יוצר קרקע פורייה לעיוות השואה וגם להכחשת שואה. ועל הרקע הזה, עלינו לשאול את עצמנו: מה פירושו של "לעולם לא עוד" כיום, בעולם שבו בינה מלאכותית יכולה להגביר שנאה בקנה מידה ובמהירות שלא ראינו בעבר? כבר עכשיו, כלי בינה מלאכותית מייצרים כמויות עצומות של תעמולה אנטישמית: תמונות, סרטונים וטקסטים, בקלות רבה ובתוכן שניתן להפיץ, ואכן מופץ ברחבי העולם, בתוך שניות. בבדיקות שערכנו, חוקרי ADL הצליחו לשחזר תוכן אנטישמי ותוכן של הכחשת שואה במגוון כלים נגישים, מרכזיים ופופולריים של בינה מלאכותית. לכן, כשאנו אומרים "לעולם לא עוד", עלינו להחיל זאת גם על הטכנולוגיות והחברות המעצבות את העולם המודרני, המקומות שבהם אנשים לומדים, מתקשרים, צורכים מידע ומגבשים את הבנתם את העולם שסביבם. "לעולם לא עוד" פירושו לעשות כל שביכולתנו כדי להבטיח שחברות בינה מלאכותית יתייחסו לאנטישמיות ולהכחשת שואה ברצינות הראויה, כבר עכשיו. שהפלטפורמות שלהם יהפכו את זה קשה יותר עבור אנטישמים, ולא קל יותר, להפיץ את המסרים שלהם ולשכתב את ההיסטוריה. אני רוצה להיות ברור: טכנולוגיה בפני עצמה איננה תמיד דבר רע. למעשה, היא די ניטרלית. השאלה היא כיצד היא מתוכננת, כיצד היא מתפרסת וכיצד היא מפוקחת. מחקרי ADL מראים גם את הסיכונים וגם את הפוטנציאל של בינה מלאכותית בכל הקשור לאנטישמיות. במדד ה-AI הקרוב שלנו הערכנו שישה מודלי שפה גדולים – ChatGPT, Grok, Claude, Gemini, DropSeek ו-Llama – כדי לבדוק כיצד הם מגיבים לפרומפטים אנטישמיים וקיצוניים במגוון שימושים, כגון סיכום מידע או מענה לשאלות של אנשים. חלק מהמודלים תפקדו באופן טוב יחסית. הם סירבו לייצר תוכן מזיק, הם הפנו באופן פעיל משתמשים הרחק מקונספירציות אנטישמיות ומדימויים אנטישמיים. זהו הפוטנציאל של בינה מלאכותית: ליצור חיכוך נגד שנאה. אחרים, לעומת זאת, נכשלו שוב ושוב במגוון נושאים ואופני פעולה. לא כל המודלים נוצרו שווים, וחלקם נוטים הרבה יותר לשתף פעולה עם אנטישמיות ולהעצים אותה מאחרים. הממצאים המלאים שלנו יתפרסמו בהמשך השבוע, אבל המסר המרכזי כבר ברור: מערכות הבינה המלאכותית של היום מציגות ביצועי בטיחות לא אחידים. בהתאם למודל, בינה מלאכותית יכולה או להגביר אנטישמיות, או לסייע במניעת התפשטותה ולהציע חלופות אמינות. אנו רואים סיכונים דומים גם בכלי וידאו גנרטיביים. שוב, בבדיקות שלנו הצליחו החוקרים לעקוף אמצעי הגנה וליצור סרטוני אנטישמיות והכחשת שואה שנראו אמיתיים מאוד, באמצעות שימוש בשפה מוצפנת וברמזים סמויים – טכניקות שמשמשות כבר זמן רב כדי לעקוף מנגנוני פיקוח. זוהי נקודה קריטית שחברות בינה מלאכותית חייבות להבין. הכחשת שואה, כמו גם צורות אחרות של אנטישמיות, אינה תמיד מפורשת. גורמים עוינים פיתחו שפה מקודדת שנועדה להשפיל, למזער ולהכחיש את האמת ההיסטורית. באמצעות חקר הדפוסים הללו, חוקרי ADL מסייעים לחשוף איומים מתפתחים ולספק לפלטפורמות מידע חיוני. הבינה המלאכותית היא כבר חלק קבוע ממערכת המידע שלנו. אי-אפשר להתכחש לכך, וגם אי-אפשר לדחות אותה על הסף. מה שאנחנו כן יכולים לעשות כדי לכבד את זכר השואה, הוא לפעול כדי להבטיח שהכלים הללו יהפכו עם הזמן ליותר מדויקים מבחינה היסטורית. בדיקות קפדניות ואחריותיות יכולות לחשוף פערים, הזיות מידע וניצול רחב היקף של הפלטפורמות הללו. לכן ב-ADL אנו פועלים באופן יזום מול החברות האלה, מסמנים עבורן פלטים בעייתיים, דורשים מהן אחריות כלפי המדיניות שלהן עצמן, ומסייעים למנוע נזק עוד לפני שהוא מגיע לציבור הרחב. אבל בינה מלאכותית אינה מתקיימת בבידוד. אני חושב שקרול הזכירה זאת בדבריה. היא נשענת על סביבה דיגיטלית רחבה יותר, ובייחוד על רשתות חברתיות או ויקיפדיה, שבהן משתמשים רבים מחפשים כיום חדשות, קהילה ותחושת משמעות. אם מערכות בינה מלאכותית יסתמכו על מקורות שכבר נגועים באנטישמיות ובעיוותים, הבעיה רק תחמיר. לכן, את המשבר הזה אי-אפשר לפתור באמצעות חברה אחת או פלטפורמה אחת. הוא מחייב פעולה מתואמת בין חברות טכנולוגיה, ממשלות, החברה האזרחית, האקדמיה והתקשורת. על חברות הבינה המלאכותית להמשיך לעבוד עם מומחים, כמו אלה שב-ADL בתחום השנאה והאנטישמיות, כדי להבטיח שהמערכות שלהן יהיו מבוססות על מקורות אמינים, עובדתיים ובעלי תום לב. במקביל, עלינו לשאול: כיצד ניתן להשתמש בבינה מלאכותית באופן אחראי כדי לחזק את חינוך השואה, במקום רק לערער אותו? לדוגמה, עודדנו ובחנו, באמצעות חוקרים מטעמנו וחוקרים עצמאיים הנתמכים על ידי ADL, שיחות מובנות עם מערכות בינה מלאכותית, שהפחיתו את האמונה בתיאוריות קונספירציה אנטישמיות ב-16%. הראינו שהפרכה מבוססת בינה מלאכותית יכולה להציע דרך קדימה, להעניק בהירות למי שמבולבלים, ולשמש עבורם דרך יציאה. לסיכום, ביום הזיכרון הבין-לאומי לשואה, השאלה העומדת בפנינו פשוטה אך דחופה: האם הבינה המלאכותית תזכור את השואה באופן מדויק, או שתאפשר לנו לעוות, להכחיש ולשכוח? איננו יכולים לאפשר לטכנולוגיה הזאת לנרמל את עיוות השואה, כפי שהרשתות החברתיות עשו בעבר באמצעות היעדר פעולה. יידרש מאמץ של כולנו כדי להפוך את הרגע הזה לרגע מכונן. האם הבינה המלאכותית תכחיש את השואה או תעוות אותה? לא אם יהיה לנו מה לעשות בעניין. שוב, תודה על הזמן שהקדשתם לי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי:) תודה, אורן, על הדברים החשובים, על ההערות החשובות. ואנחנו נמשיך, כפי שאמרתי, לבחון מה ניתן ומה צריך לעשות בכל הנוגע לטכנולוגיות חדשות ולפלטפורמות של רשתות חברתיות. אני אבקש עכשיו מנציגת משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, שלומית המר, ראש האגף הבכיר, להצטרף אלינו ולהתייחס. בבקשה, שלומית, אנחנו מאזינים לך. << אורח >> שלומית המר: << אורח >> אתם שומעים אותי? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, בהחלט. << אורח >> שלומית המר: << אורח >> אוקיי. כבוד היושב-ראש, אני מתנצלת על הרעש, אני פשוט נמצאת בכנס השנתי שלנו, ואני מתנצלת גם שלא הצלחתי להגיע באופן פיזי, כי אני צריכה להיות בשני מקומות במקביל. אני קודם כול רוצה להתייחס לזה שהיום בעצם השקנו את הדוח השנתי שלנו, של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, שכמו שחברתי קרול אמרה, מצביע על עלייה חדה מאוד.  אנחנו מדברים על מעל 120 מיליון פוסטים שמקדמים אנטישמיות בכלל הפלטפורמות, ואני מדברת על 120 מיליון רק ברשת X. אני לא אגע בהרבה נתונים, כי באמת נגעו בהם, ואפשר לראות גם את הדוח שלנו – שלחתי אותו לשלומית, מרכזת הוועדה, והוא גם עלה באתר שלנו, אתם יכולים לראות אותו.  אני רוצה להתייחס לדבר אחד, לגבי שיתופי הפעולה שנגעת בהם. תראה, ברגע שאנחנו הקמנו במשרד התפוצות את המשל"ט הלאומי, אנחנו שמנו לנו בחזון לשתף כל מידע, בין אם הוא מידע שהוא פחות רלוונטי אולי למקומות מסוימים – אנחנו מעדיפים להנגיש אותו ולהעביר אותו לכלל השותפים בממשלה ובחברה האזרחית ולקהילות היהודיות, מאשר שהוא לא יגיע. ואנחנו כן מפעילים יכולות גבוהות מאוד של טכנולוגיה, אבל לצד זה, כמו שאמרו עמיתיי, אנחנו חייבים לשים איזושהי עין אנושית שתעבד ותחקור את המידע בצורה יותר ממוקדת, כדי לא לייצר רעש, ואת כל המידע הזה אנחנו מדגישים לכולם. דיברה פה בחורה מהמרכז האימפקט יהודי, על הפרויקט במכבי. מכבי ומשרד התפוצות למאבק באנטישמיות מקיימים מיזם משותף יחד. אנחנו משקיעים שם מעל 25 מיליון. הדברים שעולים אצלך בוועדה הם חשובים ונכונים, ואנחנו נכונים לשתף פעולה עם כל גוף, לא משנה עם מי. ואנחנו גם משקיעים הרבה מאוד כסף יחסית, בטח למשרד קטן שהוא דל אמצעים, כי בראיית המנכ״ל שלנו הדברים האלה חייבים להיות בפעולה, ולא רק בהנגשת מידע. כלומר, אנחנו נלחמים. אנחנו נלחמים, ואנחנו ניאבק באנטישמיות ובדה-לגיטימציה, אבל בפעולות. גם בתוך הקהילות היהודיות, בדיונים מסווגים שקיימנו, נתנו לך סקירה על סל הכלים שהמשרד מפעיל, וגם במשלט הלאומי, שעובד על OSINT גלוי, שמנגיש את כל המידעים ובעצם קורא לכל הגופים לשתף פעולה ולעשות דברים ביחד.  ואני רוצה לומר לקראת סיום שמבחינתנו, הנושא של פייק ניוז והנרטיבים הכוזבים, שמקבלים יותר ויותר מקום ברשתות החברתיות, הוא גורם משמעותי מאוד בשנת 2025 לעלייה מסיבית באנטישמיות, שזה מתחבר לרעיון שלך לשולחן עגול בנושא הפלטפורמות, שכמובן אשמח לקחת בו חלק ולתת את היכולות שלנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  שלומית, תודה על הדברים החשובים. את יודעת, את נמצאת פה לא מעט. אני משבח מאוד את פעילות המשל"ט שאת מובילה אותו כראש אגף. אני חושב שמשרד התפוצות עשה מהלך גדול מאוד בהקמת המשל"ט. אני מקווה שכבר בשנת 2026, אם יאושר התקציב, אתם תוכלו להרחיב את פעילות המשל"ט, תוכלו לממשק אותו לגורמים נוספים.  אין ספק שיש פה מהלך גדול שהממשלה צריכה להוביל בכל מה שנוגע לביטחון קהילות יהודיות ברחבי העולם וביטחון אזרחים ישראלים שנמצאים ברחבי העולם. על זה אני כמובן משבח אתכם. המחלוקות שלי בדברים אחרים גם ידועות. זו התרבות שלנו. << אורח >> שלומית המר: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, שלומית, ובהצלחה. תודה. << אורח >> שלומית המר: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  מיד נשמע את יפעת. כדרך אגב, שולי, אתם מעורבים בכנס? << אורח >> שולי לודוביץ': << אורח >> הכנס הוא ביוזמת ובניהול משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה בסדר גמור, אבל אפשר שהוא יהיה בניהול משרד התפוצות, ועדיין כנס שעוסק במה קורה ברחבי העולם, מזמין מנהיגים פוליטיים מרחבי העולם. << אורח >> יפעת עובדיה לוסקי: << אורח >> ראש הממשלה שותף בזה, אם אני לא טועה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. תראו, אני יוצא מנקודת הנחה שאם ראש מחלקת תפוצות במשרד החוץ נמצאת בישיבה החשובה שלנו וראשת המחלקה למאבק באנטישמיות נמצאת איתנו – אני אציין לא כנעלב, אלא כי מדברים הרבה על שיתופי פעולה, שאתמול נפתחה הוועידה הבין-לאומית בכנסת. << אורח >> יפעת עובדיה לוסקי: << אורח >> לא, אבל אתמול גם היית - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר, אתמול אירוע הפתיחה של הוועידה הבין-לאומית למאבק באנטישמיות היה בכנסת. בתקנון הכנסת מוגדר שיש ועדה בבית הזה שאחראית על המאבק באנטישמיות. קוראים לה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. זה כתוב בתקנון. חברת הכנסת מזרסקי, את הוזמנת לאירוע הפתיחה כחברת ועדה מצטיינת? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  נפגשתי בפרוזדור ובלשכה שלי עם הנציגים שהגיעו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז נאמר כך: אם הדבר לא היה קשור בכנסת, מה לי להלין? אבל כשהכנסת מארחת ועידה בין-לאומית בנושא המאבק באנטישמיות, והוועדה שמופקדת על המאבק באנטישמיות לא באירוע, כנראה רוצים להפוך את המאבק באנטישמיות לנושא פוליטי, שלא מביא ביחד אופוזיציה וקואליציה ואת כל חלקי הבית הזה להתלכד סביב המשימה. אני יודע שבמוסדות הלאומיים זה נראה קצת אחרת, אז בבקשה, יפעת. עשיתי את זה רק כהקדמה לשבח שאני רוצה לתת למוסדות הלאומיים, ששם מצליחים לשבת ביחד אנשים בעלי השקפות שונות ולדבר ביחד על מאבק באנטישמיות. << אורח >> יפעת עובדיה לוסקי: << אורח >> קודם כול, תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וברכות על הכניסה לתפקיד החדש. << אורח >> יפעת עובדיה לוסקי: << אורח >> תודה רבה, באמת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מנטיעת עצים למאבק באנטישמיות. << אורח >> יפעת עובדיה לוסקי: << אורח >> לגמרי, לגמרי, ממש. זה למי שלא יודע, אני יפעת עובדיה לוסקי. באמת, כפי שאמר היושב-ראש. אני רק סיימתי את תפקידי, סיימתי קדנציה כיושבת ראש קרן קיימת לישראל, ועברתי לאתגר הבא ונבחרתי בקונגרס האחרון לעמוד בראש המחלקה למאבק באנטישמיות. אז אני טרייה במחלקה אבל הנושא בהחלט לא זר לי. מה גם שאני שנים חיה את עולם התפוצות, וכמובן גם בקרן קיימת עסקנו בנושא המאבק באנטישמיות.  באמת לא בכדי נבחר יום השואה הבין-לאומי כיום שחרור מחנה אושוויץ-בירקנאו, אותו מועד שבו באמת היהודים היו בנקודת השפל הגדולה ביותר בתולדותיהם. ובאמת אנחנו עוצרים ביום הזה מתוך מחויבות ללמוד מלקחי העבר, ומתוך הבנה שהזיכרון ההיסטורי הוא גם כלי לנתח מגמות וגם לגבש מדיניות אפקטיבית.  ואכן יש הרבה דוחות, וגם ההסתדרות הציונית העולמית נוהגת מדי שנה ביום הזה להוציא דוחות. אנחנו הרגשנו השנה משהו יותר מתומצת, ואנחנו שומעים שגם משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מוציא דוח. כמובן, קרול, הדוח שלכם, הצגת פה באמת נתונים שבאמת מציגים את המציאות. זאת המציאות, לצערנו.  אבל אני באמת כולי תקווה שהדוחות האלה לא ייכנסו אי-שם לאיזשהו מדף בארון, והם יהוו אזהרה מוקדמת. כי אנחנו יודעים שגם, בעצם, לולא ההתעלמות מכל הסכנות וכל האזהרות, לא היינו מגיעים באמת לטרגדיה הגדולה של תולדותינו, השואה. אכן, בשנה האחרונה אנחנו רואים באמת מגמות של נרמול. מה שהיה פעם, אולי חשבנו שהוא תופעה שולית, או כאן איזה משהו אלים קטן, או באמת משהו בשוליים – אנחנו רואים שהוא הופך להיות זרם מתמשך וקבוע, ולצערנו, בסופו של דבר גם מביא לרצח של יהודים, והנתון המזעזע של 20 יהודים שנרצחו השנה.  כמובן, דובר פה גם על ההקצנה ברשתות, שאני חושבת שזה האתגר הגדול. זה מיד מתרגם לרחוב, הסיפור הזה של הרשתות, וזה באמת אירוע שאנחנו חייבים לטפל בו, בנוכחות של התכנים של השנאה והשיח הקיצוני.  ואני חושבת שעוד דבר חשוב מאוד שאנחנו רואים זה שהאנטישמיות היא הופכת ונהיית ממוסדת, מקבלת לגיטימציה גם ממנהיגים, לא נאכפת, אין חוקים, אין תגובה. ואנחנו רואים את זה לא רק עכשיו עם עלייתו של ממדני בניו יורק – אנחנו רואים את זה גם במדינות אחרות.  ואני באמת אהיה קצרה בדברים שלי ואומר שהאחריות של כולנו, של כל הארגונים, היא אחריות יישומית. היא, כמו שאמרתי, לקחת את הדוחות האלה, את הניטור של האירועים האלה – שאגב, להערכתי לא כולם מנוטרים, כי גם הרבה אנשים מפחדים בכלל לדווח על אירועים שהם חווים, אבל האחריות שלנו היא אחריות יישומית, היא באמת להפוך את לקחי העבר לפעולה בהווה. וכפי שאתה אמרת, כבוד היושב-ראש, יש לנו אחריות מתמשכת להגנה על ביטחונם של היהודים, על הזכויות שלהם במדינות שהם חיים, בקהילות שלהם. ואני חושבת שהמסר כאן, ביום השואה הבין-לאומי, הוא לא עוד ספירת מקרים, אלא דרך פעולה, להיות באמת אופרטיביים ולראות איך אנחנו מתרגמים את הדוחות האלה למעשים, לפעולה. כמובן שחלק מזה זה גם מיסוד תוכניות לחוסן קהילתי, כמו שאתם עושים, סמנתה. ודובר כאן, גם אתה הזכרת את הסיפור של הגאווה היהודית, זה משהו שאם אנחנו נטפל בו ונעצים אותו, אנחנו נעצים את החוסן של הקהילות.  << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חד-משמעית. << אורח >> יפעת עובדיה לוסקי: << אורח >> כמובן, הרגולציה מחמירה לפלטפורמות הדיגיטליות, וכפי שאמרתי, גם חקיקה ואכיפה. אבל באמת, השורה התחתונה, להפוך את הדוחות האלה מספירת מקרים לפעולה, לאקטיביות. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה, יפעת, ובאמת, איחולי הצלחה בתפקיד, באמת, שהוא אחד מהתפקידים החשובים היום, בעיניי, של המוסדות הלאומיים. << אורח >> יפעת עובדיה לוסקי: << אורח >> אני סוגרת פה מעגל היום בוועדה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, נכון, כי עבדת עם דני. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון. כי ב-2010 הייתי כאן יועצת פרלמנטרית. מאז עברתי עוד כמה דברים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יפה. לי אין שום כוונה להיות שגריר ישראל באו״ם. הכול בסדר. << אורח >> יפעת עובדיה לוסקי: << אורח >> אתה יודע, זה לא רק עניין של כוונה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה גם נכון. יש לי תחושה גם שהנסיבות הפוליטיות של המפלגה שלי איתי הן קצת אחרות. << אורח >> שולי לודוביץ': << אורח >>  זו פלטפורמה נהדרת למאבק באנטישמיות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מסכים. חשובה והכרחית. << אורח >> שולי לודוביץ': << אורח >> אחת הדרישות שלנו מהאו״ם היא למנות שליח מיוחד למאבק באנטישמיות, והעבודה שלהם היא לגמרי לא טובה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  מסכים על כל חלקי ההצהרה.  חברים, עוד כמה דוברים. יש לנו עוד ממש כמה דקות לפני שאנחנו צריכים לנעול בגלל המליאה. אז אני פונה לנציגים בעצם של החברה האזרחית. שניים מהם כבר שמענו. ראם, שהוא נציג התאחדות הסטודנטים הארצית. אחרי זה ידברו עומרי וניר. בסדר. אז בואו, חברים, בבקשה. << אורח >> ראם אשל: << אורח >> ראם, התאחדות הסטודנטים הארצית. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני רוצה לשים את הזרקור על מה שמתחולל באקדמיה ובקמפוסים ברחבי העולם בשנה האחרונה. אנחנו עדים בעצם, החל מ-07 באוקטובר לעלייה גדולה מאוד במקרי האנטישמיות בכל הקמפוסים. האנטישמיות הזאת מובילה לפגיעה גם בסטודנטים בישראל, אם זה בשיתופי פעולה שנעצרו, אם זה בחילופי סטודנטים שלא קרו, וכהנה וכהנה, וכתוצאה מכך נוגעת גם אלינו, להתאחדות הסטודנטים הארצית.  אנחנו פועלים ביתר שאת, בעיקר מחלקת ההסברה שלנו, אבל לא רק. אנחנו פועלים אל מול הקמפוסים, אל מול קבוצות ואיחודים של סטודנטים, אם זה באירופה, אם זה בארצות הברית, אם זה במדינות אחרות. ולמעשה, כל הסטודנטים במדינת ישראל היום – וכמו שאמרו פה לפניי, אולי, שכל אזרח במדינת ישראל, אז אני חושב שהסטודנטים במיוחד – נמצאים בחזית המאבק באנטישמיות וההסברה הלאומית. אנחנו גם מאמינים שההסברה שמגיעה מהשטח, ולאו דווקא מלמעלה, מהמשרדים, היא הרבה פעמים אפקטיבית יותר, אני כבר אגע בזה. וכן חשוב לי להגיד, שזה מוטו שלנו כהתאחדות, שבימים שבהם האטמוספירה בקמפוסים ברחבי העולם נגועה באנטישמיות, באמת מהמסד עד הטפחות, מאחרון הסטודנטים ועד ראשי האקדמיה, ראשי המוסדות היוקרתיים ביותר בעולם, שאנחנו רואים וחשים שבאמת פועלים באנטישמיות רבה – אנחנו לא יכולים להשאיר את המגרש ריק. ולכן אנחנו, כהתאחדות, נכנסנו לאיזה ואקום, גם בשיתוף פעולה עם ארגונים שונים, בין היתר עם ההסתדרות הציונית העולמית וגם עם ארגונים אחרים, במטרה באמת לקדם הסברה. חלק מהמהלכים שלנו זה למשל באיחוד הסטודנטים האירופאי, שבזכות העובדה שגם הוא אימץ את הגדרת האנטישמיות של IHRA, וגם בזכות העובדה שאנחנו נמצאים כחברים שם, הצלחנו לבלום בשנה האחרונה כ-15 החלטות אנטישמיות שהם התכוונו לאמץ כנגד מדינת ישראל. הצלחנו גם לבלום עוד החלטות בגופים נוספים. אנחנו כן יוצאים בקריאה שאנחנו צריכים יותר כדי לתת יותר.  ועוד נקודה אחת אחרונה, שאני כן אחזיר אותנו לחלק הראשון של הדיון בנוגע ל-IHRA. בעצם, בכל שנת 2025 אנחנו ניסינו וקראנו לכל המוסדות האקדמיים בישראל לאמץ את הגדרת האנטישמיות של IHRA, וזאת מהסיבה שאנחנו מאמינים שבמידה והם יאמצו את זה, זה בעצם יעלה את הנושא לסדר-היום, זה יגרום למוסדות אחרים בעולם להכיר ולהבין, ואולי ימנע מהם לקבל כל מיני החלטות. לצערנו רק אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אימצה את ההחלטה. שאר המוסדות עדיין לא עשו זאת. אני מפציר בהם – אין נציג שלהם פה, אבל אני קורא להם מכאן כן לאמץ את ההגדרה. אנחנו מאמינים שזה יכול להביא שינוי. בדיוק כמו שאנחנו הצלחנו לבלום החלטות באיחוד הסטודנטים האירופי במהלך השנה האחרונה, אז בעזרת הדבר הזה אולי נוכל לבלום החלטות נוספות. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, ראם. אני רק אומר שלהערכתי זה נכון שהיו גם גורמים אקדמיים בישראל שניסו לגבש הגדרות אלטרנטיביות. אני מעריך שההיסוס או העיכוב בהצטרפות נובעת מכך שהרבה מאוד ארגונים ישראלים שואלים את עצמם "מה לי ולהגדרות מלחמה באנטישמיות?", וזה דבר שאנחנו צריכים להתמודד איתו. גם בהקשרים של ,IHRA אתם יכולים, יש לכם נציג במל"ג - - - << אורח >> ראם אשל: << אורח >> שניים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לי זה ברור למה. אני רוצה להזכיר שכנסת ישראל, כדרך אגב ביוזמתו, בעיקר, של חבר הכנסת עודד פורר, שהיה היו״ר הקודם של הוועדה הזאת, הכנסת אימצה את הגדרת IHRA, אז אנחנו בוודאי בעד. אני כן רוצה לומר לך דבר אחד, ראם, כי זה עלה פה ביום שהתאחדות הסטודנטים בזמנו ארגנה כאן בכנסת, ביום הסטודנט, והיה לנו כאן דיון בוועדה. אני רק מעודד אתכם לעשות את מה שאתם עושים תוך שיתוף פעולה הדוק ומכבד עם ארגוני הסטודנטים היהודיים בתפוצות ועם WUJS. << אורח >> ראם אשל: << אורח >> רק אם יורשה לי, באמת זה מה שאנחנו עושים בשנה האחרונה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נהדר. << אורח >> ראם אשל: << אורח >> מנסים ביתר שאת, ויהיה לנו קל יותר אם - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני, כישראלי שעסק 30 שנה בקשר עם קהילות בתפוצות, אין לי אלא להדגיש בפניכם את החשיבות של היפטרות מהתודעה הישראלית של כניסה לוואקום. אין וואקום. יש חיים יהודיים מרשימים, עוצמתיים, מרתקים ומרגשים, בכל רחבי העולם היהודי, מבתי הלל בקמפוסים, דרך קהילות, היום גם חב״ד בקמפוסים, גם אור תורה, גם אור תורה סטון, גופים אחרים. הקמפוסים בצפון אמריקה וברחבי העולם מלאים בחיים יהודיים תוססים. ישראל צריכה לבוא כדי לעמוד לצידם, לסייע, להביא מהניסיון שלנו. אין ואקום בחיים היהודיים, בתפוצות. כדרך אגב, יש לישראל גם הרבה מה ללמוד מאחינו ואחיותינו בתפוצות. << אורח >> ראם אשל: << אורח >>  בוודאי, בוודאי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  בטח על המשמעות של זהות יהודית והמאבק על המשכיות יהודית. << אורח >> ראם אשל: << אורח >> רק חשוב לי להדגיש, חלילה לא התכוונתי - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, לא, אני יודע, דווקא, הכול בסדר. << אורח >> ראם אשל: << אורח >> לא, לא, באמת, הוואקום שהתכוונתי אליו זה לא וואקום של הקהילות, אלא ואקום שלנו כמדינה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני יודע. אז כמה שיותר נשתף פעולה בעניינים – יהיה יותר טוב. נהדר. יש איתנו את ניר קפלן ואת עומרי רולס, ואז אנחנו נסכם, ברשותכם. בסדר? כי אנחנו חייבים לשחרר למליאה. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> כבוד היו"ר, אני אעשה את זה בקצרה. אני גם שלחתי נייר עמדה אל הוועדה. אני לא אסקור את העמדה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וגם השגת הבטחה שאנחנו נקיים כאן דיון ייעודי בנושא שהעלית, אז הכול בסדר. יש לנו אישור. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> וכבודו, אנחנו גם נשלח כמובן דוח. אני רק רוצה מילה וחצי על העמותה. מילה וחצי, למה חשוב המאבק על – ברור שזה, אבל - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור, ברור. דבר, ניר. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> עוד משהו שלא נאמר. קודם כול, העמותה הוקמה בשנת 2020. יש לנו כ-200 מתנדבים מרחבי העולם וישראל במגוון שפות. אנחנו הארגון היחיד שהוא Trusted Partner, שזה דומה ל-Trusted Flagger, ואנחנו מוחקים את ה-Hateful Comments והאנטישמיות, וגם מצליחים, לאט-לאט ובזהירות, להשפיע לפעמים על המדיניות גם של הרשתות, שזה הכי חשוב. למה חשוב להשפיע על השיח? יש תיאוריה בפסיכולוגיה התנהגותית שנקראת "ספירלת השתיקה". Spiral of Silence. כשחקרו איך גבלס ולני ריפנשטאהל, אצל הנאצים, הצליחו להשפיע בתעמולה על העם הגרמני – חיברו את המונח הזה. רוב האנשים רוצים להיות בקונצנזוס באמצע, ואנשים הרבה פעמים בודקים את עצמם אל מול הקונצנזוס. כאשר יש קולות קיצוניים משמאל ומימין, מימין ומשמאל, זה לא משנה כרגע, שרוצים אלימות ודמוניזציה וכו', כאשר החברה לא מוקיעה אותם בפרהסיה ובפומבי ובקול גדול, לאט-לאט זה נהיה חלק מהמיינסטרים, מהבונטון, וזו הסכנה, ואנחנו רואים את זה. שהדור הצעיר בארצות הברית, על פי המחקרים, גם של ADL, שהם עושים עבודה טובה, וגם של משרדת התפוצות ושל אחרים, הדור הצעיר בארצות הברית אימץ הרבה מהנרטיבים של הקולוניאליסטים היהודים והציוניים וכו', והוא מביע הזדהות וטולרנטיות לחרם ואלימות כנגד יהודים. עכשיו, אנחנו רואים, אחד הדברים המזעזעים, כבוד היו"ר, זה שהיום יהודים מואשמים ב-"פשעי" ישראל, או במעשי ישראל, גם אם הם רק יהודים ואין להם שום קשר לציונות. אנחנו, זאת אומרת, חוץ מזה שיהיה כמובן דיון, ההמלצה שלנו לוועדה, כבוד היו"ר, חוץ, כמובן, מלעשות מעקב פה בוועדה, ועם הפעילות המבורכת, כמובן, ברשותך, זה גם לחשוב על אמצעים Soft Power ו-Low Soft Power אל מול הרשתות. מעין אולי Code of Conduct or מה אפשר לעשות בנושא הזה. אני נגד רגולציה מחייבת, אבל צריך לראות מה עושים. אחת הבעיות היא שכאשר ברשויות אכיפת החוק בחו״ל – אנחנו שוחחנו עם המקבילים שלנו בגרמניה – רואים פוסט, ושם זה ממש עבירה על החוק, הם עושים פנייה לפייסבוק, לטיקטוק, ואומרים מי עומד מאחורי החוק הזה, מי עומד מאחורי הפוסט הזה – הפלטפורמות לא משתפות איתם פעולה.  ויש קושי להגיע. הרבה פעמים זה בוטים, זה פרופילים שהם מזויפים, זה צבא פרופילים שהם מזויפים. זאת אומרת, זה לא דברים תמימים. צריך לחשוב מה עושים עם זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ניר יקר, אנחנו פשוט חייבים לעלות למליאה. אנחנו נקיים על זה דיון שיוקדש לסוגיה הזאת. עומרי, דובר אחרון, ואני מסכם. תודה, ניר. << אורח >> עומרי רולס: << אורח >> קודם כול, תודה רבה. תודה לחברי הכנסת. אני אציג את עצמי בקצרה. עמרי רולס, לפני שנתיים וחצי הקמתי את מרכז המודיעין לתודעה. עשינו את זה בשיתוף פעולה עם מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה ומשרד התפוצות, שביקשו את זה בתחילת הדרך, ועבדנו בשנה הראשונה בעיקר עבור הגופים הרשמיים ועם הרבה מאוד ארגוני חברה אזרחית ו-NGO's.  מרכז המודיעין כשמו כן הוא – כפי שיש לנו מרכז מודיעין לפיקוד הדרום ופיקוד הצפון ופיקוד המרכז, כך יש מרכז מודיעין שמסתכל על המערכה התודעתית בהגדרה הבאה: מערכה כלכלית, כל עולם החרם הכלכלי, המערכה האקדמית על כל מישוריה, המערכה המשפטית, עולם הלגיטימציה והדה-לגיטימציה – נקרא ללגיטימציה "הסברה" – וסוגיות אנטישמיות לא פיזיות. זאת אומרת, אנחנו מתעסקים בעולם האנטישמי הלא פיזי. לא בעולם סיכול האנטישמיות הפיזית.  אני אתן אנקדוטה שאחד ממוצרינו זכה במקום ראשון בעולם לטכנולוגיה נגד אנטישמיות ופשעי שנאה ברשת, מתוך 480 מיזמים מ-25 מדינות. הכלי נקרא "Crime and Punishment", החטא ועונשו. אנחנו בשנתיים וחצי הבאנו הגדרה חדשה, ואני הייתי מציע לפורום הנכבד פה לאמץ אותה בצורה חד-משמעית. מדובר פה על אויבים, ולכל הפחות יריבים. אנשי מודיעין, כהווייתם, אנחנו מדברים פה בשנתיים וחצי על למעלה מ-100 יוצאי קהילת המודיעין הישראלית, עם הרבה בכירים ממשרד רוה״מ. אנחנו מסתכלים על האויב, והאויב מבחינתנו יכול להיות החל ממערך בוטים וכלה במשפיען או ב-Decision Maker, או תא BDS בקמפוס, וכן הלאה וכן הלאה, וכך היריעה היא רחבה מאוד. ואני רוצה לומר שהשיח המשמעותי פה הוא להגיד שמדובר פה בסוגיה של ביטחון לאומי, נקודה. נאמרו פה הרבה אמירות על הקשר לקהילות התפוצות והאם אנחנו נותנים או לא נותנים יד לדיסאינפורמציה.  אני רק אספר סוגיה מממש לאחרונה. יש תופעה ברשתות שנקראת "AI Slop". השתתפתי בכתבה בערוץ 12 בנושא הזה, על תופעת ה-AI Slop. מדובר על חבורה של פקיסטנים והודים שמייצרים תוכן מזויף, פייק, מהשואה, משכתבים את סיפור השואה, וחברת Meta, פייסבוק, משלמת להם על זה כסף. למה? כי הם יוצרי תוכן שהוא תוכן ויראלי. אני יכול לשלוח בשמחה את הכתבה מערוץ 12 שמדברת על התופעה הזו. זאת אומרת, בהינתן ויש לנו אויבים ויריבים בצד השני, ומדובר פה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רק לקצר, בגלל שיש לנו - - - << אורח >> עומרי רולס: << אורח >> אני אקפוץ לנקודה האחרונה. הם רבים מאיתנו בצורה דרמטית. הם משקיעים הרבה יותר משאבים מאיתנו. אנחנו לא נוכל לשכתב את ChatGPT, לא נוכל לשנות מונופולים כמו Meta, וגם אם נביא אותם, את הנציגות הישראלית שלהם לפה, לשולחן, או נעשה רגולציה, זה לא יסייע בדבר.  אני מציע את הדבר הבא, ועל זה אנחנו עמלים שנתיים וחצי. אני חושב שבבית הזה, כבוד היושב-ראש, זה המקום להגיד את הדבר הזה לישראל. אם היא לא תפנה את העוצמות הטכנולוגיות שלה ואת העוצמות המודיעיניות שלה, של גורמים מכפילי כוח, מג'ורים, שידעו לעשות את מה שהם עשו באיראן או בכל זירת לחימה גם בזירה הזאת – אנחנו - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נקדיש לזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בואו, חברים, בסדר. משפט סיום. << אורח >> עומרי רולס: << אורח >> משפט הסיום הוא כזה: לשיטתי, אני חושב שכוועדה, מה שחשוב שאתם תובילו ותקדמו זה שיהיו דיונים ליבתיים על שיתופי פעולה טכנולוגיים ושיתופי פעולה מחקריים. רק למען הסדר הטוב, יש 200 מיליון דולר בשנה שמושקעים על - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עומרי, ידידי, אנחנו ממש חייבים לסיים, ואני לא רוצה - - - << אורח >> עומרי רולס: << אורח >>  לא, זה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בואו. אני חושב שהנקודה האחרונה מתכתבת עם דברים שכבר אמרנו. אנחנו נקיים כאן סדרת דיונים בנושא הזה. לצערי, ישנם גם ככל הנראה גורמים מדינתיים בעלי עוצמה ועומק טכנולוגי ועומק של כיס שעסוקים בקידום תעמולה אנטישמית ברחבי העולם. זה לא רק גורמים עלומים או גורמים אזרחיים. יש פה מדינות, בין השאר, שעומדות גם מאחורי חלק מהמהלכים, ולכן אנחנו נקיים בסוגיות האלה סדרת דיונים.  תראו, אני רוצה לסכם בדקה האחרונה שנותרה לנו. ראשית, לומר תודה לכולם על ההגעה לדיון. אני לוקח מהדיון שלושה עניינים. האחד זה כל הסיפור הזה של העבודה על הפלטפורמות, על תחום ה-AI והתחום הטכנולוגי, ונראה כיצד הוועדה יכולה לתרום לקידום מהלכים מדינתיים בנושא הזה. הדבר השני שעלה, לא בדיון הזה אבל בדיונים קודמים, חשוב לומר שמונחת על שולחן הממשלה הצעה של גורמים ממשלתיים לבניית תוכנית חומש של סיוע לקהילות היהודיות ברחבי העולם ולקידום המאבק באנטישמיות. התוכנית הזאת, אם היא תאושר, תהווה קפיצת מדרגה דרמטית מאוד בכל הזירות, מהתמיכה בביטחון של הקהילות, דרך מאמצי ההסברה ברחבי העולם. נכון לעכשיו, התוכנית הזאת היא מהלך של הדרגים המקצועיים. היא עוד לא זוכה לאימוץ על ידי הדרג של נבחרי הציבור והממשלה, וגם למיטב שיפוטי היא לא מעוגנת בתקציב 2026. הדבר חונה בעיקר בזירה של משרד החוץ, מכיוון ששר החוץ עמיתנו גדעון סער עומד בראש צוות השרים למאבק באנטישמיות. אני מתכוון לדבר איתו בעניין הזה, ייתכן שנקיים פה בקרוב עוד דיונים, אבל לי אין ספק שממשלת ישראל צריכה לאמץ תוכנית חומש בסוגיות הללו, לתקצב אותה בהתאם ולשמור פה על איזושהי רציפות של עשייה שמחברת את כל הזרועות האפשריות והרלוונטיות של ממשלת ישראל. והדבר האחרון שאני לוקח מתוך הדיון שלנו הוא צורך להמשיך לחשוב ביחד איתכם על איך אנחנו כן מתעקשים על הרחבת האימוץ של הגדרת IHRA ברחבי העולם, כי בסופו של דבר IHRA זו בדיוק ההגדרה שמייצרת את הקשר הכל כך רלוונטי לרגע הזה, בין אנטישמיות קלאסית ומסורתית לבין הסוואתה בדה-לגיטימציה למדינת ישראל, מה שלא נמצא בהגדרות אחרות. ופה צריכה להישאל השאלה, ואני מנסה לחשוב על זה, מה תרומתה של הכנסת במערכת היחסים הבין-פרלמנטריים שלה? משרד החוץ הוא המוביל את הקשרים הדיפלומטיים, פה הכנסת היא פחות רלוונטית, אבל לכנסת, בייחוד בשנים האחרונות, יש הרבה מאוד עשייה דיפלומטית שמתואמת עם משרד החוץ. אז אני אומר, אגודות הידידים. מה שאני מציע בעניין זה שאנחנו נהיה בשיחה, לא מאחורי הקלעים, אבל בשיחה שהיא לא בדיון, ונחליט האם יש מקום לעוד דיון ספציפי שעוסק באיך נרתמים כולנו למאמץ להרחיב את אימוץ הגדרת ,IHRA גם בישראל, אבל בוודאי ברחבי העולם, בסדר? אני רוצה להזכיר, כמשפט סיום, שהאסון הנורא בסידני התרחש במסגרת אירוע של חב"ד, ושהפיגוע במנצ'סטר התקיים בקהילה אורתודוקסית מודרנית, וששרה מילגרם, שנרצחה בפיגוע בוושינגטון, גדלה והתחנכה בקהילה רפורמית, הייתה חברת הקהילה הרפורמית, והלוויה העצובה והמרגשת מאוד שלה הובלה על ידי הרבנים הרפורמים בקנזס סיטי, בעיר שבה היא גדלה. ושניצולת השואה שאיבדה את חייה בעקבות הפיגוע בצעדה בבולדר הייתה בסופו של דבר יהודייה תרבותית וחילונית. האנטישמיות לא מבחינה בין זרמי היהדות ובין קהילות היהדות, ולכן התגובה לאנטישמיות חייבת לכלול עמידה איתנה על הרעיון של כל ישראל חברים, ושמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי על כל חוגיו, כל קהילותיו, כל זרמיו וכל השקפותיו. וכל מי שבבית הזה ומחוצה לו נותן יד לדה-לגיטימציה פנימית, בתוך העם היהודי, של זרם מסוים, של חוג מסוים, של השקפה מסוימת – מסייע בידי אויבינו, מבקשי רעתנו. והלוואי ונתחיל את התיקון בבית ונצא יחד בכוחות מחוזקים. תודה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:20. << סיום >>