פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 476 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, כ"ד בשבט התשפ"ו (11 בפברואר 2026), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון - הקצאת מקרקעין לרשויות מקומיות לטובת הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת), התשפ"ה-2025 (פ/5394/25), של ח"כ משה סעדה, חה"כ ששון ששי גואטה << הצח >> הכנה לקריאה ראשונה נכחו: חברי הוועדה: יעל רון בן משה – מ"מ היו"ר סמיר בן סעיד מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: משה סעדה מוזמנים: פנינה פרל קפלן – ממונה תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה יצחק קדם – מנהל תחום שינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה אריאל פרינץ – מנהל אגף בכיר תכנון פיסי, משרד האנרגיה והתשתיות אריה פדורוב – רפרנט מקרקעין, אגף החשב הכללי, משרד האוצר דניאל סרגי – רפרנט רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר תום חביב – עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר הדר ביינארט – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נועה מושייף – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים רון אלמוג – עו"ד, ממונה בכיר, משרד הפנים אורן שליו – אגף עסקות, רשות מקרקעי ישראל יהלום שרעבי נוימן – עו"ד, לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל מתן רוזנברגר – יועץ משפטי, מינהל התכנון נועה נאור – מנהלת אגף תשתיות, מינהל התכנון מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי אליה וינטר – ראש המועצה המקומית מצפה רמון, מרכז השלטון המקומי שמעון פרץ – ראש המועצה המקומית מיתר, מרכז השלטון המקומי מילכה כרמל – ראש מחלקת תכנון וקרקעות, מרכז השלטון האזורי לימור בן יצחק – עו"ד, רשות החשמל שירלי לוי – מנהלת אגף בכיר תכנון וסביבה, רשות החשמל ענת מיוחס לייטשו – עו"ד, רשות החשמל טלי קדמי – תכנון אנרגיה ותשתיות, החברה להגנת הטבע נדב דוד סטרק – ראש אגף פיתוח כלכלי ואזורי, חבל איילות תעשייה אריאל פז סוויצקי – מנהל מחקר, לובי 99 איתן פרנס – מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל משתתפים באמצעים מקוונים: גיא יפרח – ראש עיריית מעלה אדומים, מרכז השלטון המקומי ייעוץ משפטי: תומר רוזנר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון - הקצאת מקרקעין לרשויות מקומיות לטובת הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת), התשפ"ה-2025, פ/5394/25 << נושא >> << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בוקר טוב, אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, יום רביעי, 11 בפברואר 2026, כ"ד בשבט תשפ"ו. הנושא שלנו להיום הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת מקרקעין לרשויות מקומיות לטובת הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת) פ/5394/25 של חה"כ משה סעדה וחה"כ ששון ששי גואטה, הכנה לקריאה ראשונה. לפני שאנחנו צוללים לנושא הדיון אני רוצה לציין כאן נושא אחר וזה היחס למילואימניקים שאני חושבת שזה איזה כדור שלג שהולך ומתפתח. אנחנו צריכים, חבריי חברי הכנסת והקהל כולו לשים לב לדבר הזה. בתחילת השבוע פורסם שצה"ל מקצץ בימי ההתארגנות בימ"חים, ימי ההתרעננות וימי העיבוד למילואימניקים. אתמול פרסם נציב שירות המדינה על כך שחיילי מילואים שהם עובדי שירות המדינה יוגבלו לעבוד ארבעה ימי עבודה בחודש ולוחמים שני ימי עבודה בחודש. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מה זה יוגבלו? לעשות במקביל? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> במקביל. אנחנו יודעים שכבר היום חיילי מילואים הורעו התנאים שלהם לעומת סבבי מילואים קודמים והיום הם צריכים לעשות 10 ימים רצופים בבסיס ואז הם יוצאים לארבעה ימי התרעננות שאמורים להיות מוקדשים להתרעננות. כל אחד שיחליט מה זה התרעננות. עם הילדים, עם ההורים. ויש כאלה שגם בוחרים בארבעה ימים האלה ללכת לעבודה. לא פשוט להחסיר 60 ימים, 70 ימים בשנה במקום העבודה, שנה אחר שנה. אני מניחה שגם ב-2027 חיילינו, לוחמנו הגיבורים במילואים והגיבורות ימצאו את עצמם עושים קווים לא קצרים מזה. גם פה, נגיד יועץ פרלמנטרי של חבר כנסת שנעדר, אבל יצא לחופשה מרביעי עד שבת. למה שלא יוכל לעבוד רביעי וחמישי בכנסת, לטובת הציבור, לבחירתו. אז לא, מאתמול נציבות שירות המדינה מגבילה את זה ולוחמים עוד מוענשים יותר מכלל חיילי המילואים ויוכלו לעבוד בשכר רק יומיים בחודש. אני חושבת שזה באמת איזה שהוא קו ישיר למדיניות הנוקשה של אגף תקציבים שמשום מה צה"ל מאמץ אותה ועכשיו אנחנו רואים את זה מגיע לנציבות שירות המדינה ואני מניחה שגם לשוק הפרטי יהיה מה להגיד בדבר הזה. בסוף השאלה אם אנחנו מעודדים חיילי מילואים להמשיך ולהגיע למילואים ולנסות לשלב גם את התעסוקה שלהם והפרנסה וההחזקה של המשק והבית או שאנחנו רוצים להקשות עליהם. משום מה שום גורם רשמי בצה"ל לא מתייחס לדבר הזה. שום גורם רשמי באגף תקציבים שנמצאים פה ימים ולילות על רפורמות חדשות, עניין המילואימניקים נעשה במחשכים ודרך התקשורת והעיתונות. זה חבל מאוד. אנחנו נקיים על זה דיון בוועדת החוץ והביטחון בימים הקרובים ונעשה סדר בדבר הזה. אני מזמינה את כל חברי הכנסת להיות שותפים לדבר הזה. נישא את המילואימניקים שלנו הגיבורים - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> באמת 7.6 מיליון שקלים - - - << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> נכון. יש פה גם נושאים פוליטיים. אני רוצה פה להגיד על מה שאנחנו מסכימים. כולנו מעריכים את המילואימניקים. עכשיו השאלה איך מנהלים את הדבר הזה. בחוכמה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם היו מעריכים את המילואימניקים היו עושים חוק גיוס אמיתי. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אז בואו נעבור לנושא החוק. אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה. חה"כ משה סעדה, בבקשה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> קודם כל, תודה לייעוץ המשפטי על עבודה מצוינת. קראתי את הנוסח, נוסח מצוין. לדעתי צריך, מה שדיברתי איתך ככה לפני הישיבה, צריך להגדיר את הכמות. כי אם נסמוך על רמ"י, מי פה הנציג של רמ"י? אם נסמוך עליכם, נדיבות זה לא השטח שלכם, תרתי משמע. ושטח אתם לא נותנים. לכן אנחנו צריכים להגדיר לכם שהשטח הוא 1,000 דונם ליישוב. << אורח >> קריאה: << אורח >> עד. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, אתם לא תחליטו. חייבת להיות תוכנית. בסדר, אז אוטומטית, הרי אמרנו שצריכה להיות תוכנית. אמרנו שחייבת להיות תוכנית. אבל נכון, התוכנית יש לה את האילוצים שלה. היית שואל אותי הפוך, ואם התוכנית יותר? אתה לא שאלת את זה. לכן אמרתי הנדיבות היא מכם והלאה, לכן צדקתי. לכן אני אומר, אנחנו צריכים להגדיר את הכמות. לדעתי, צריך לראות איך עושים את זה. תומר, אני צריך את הייעוץ שלכם, של הייעוץ המשפטי, לגבי יהודה ושומרון. אני חושב שביהודה ושומרון יש לנו שני ערכים: אחד, אני רוצה לקדם אותם ולחזק אותם. דבר שני, אני רוצה לכבוש שטח, לתפוס שטח, כפשוטו. לכן אני הייתי רוצה להכניס את יהודה ושומרון על כל המשתמע מכך. אלו ההערות שלי כרגע. אבל עבודה מצוינת. אני שמח שזה מקודם ואני חושב שהחוק הזה זה חוק של ציונות, ממש. זה לא חוק אפילו שלא מסייע לפריימריז. זה חוק של ציונות טהורה לאפשר ליישובים האלה, במיוחד יישובי הפריפריה להחזיר להם את מה שהמדינה לקחה מהם. ואני שמח שקרויזר עושה את הכול לקדם את זה וגם היו"ר עכשיו מהאופוזיציה. כי אין פה אופוזיציה קואליציה, יש פה מדינת ישראל בארץ ישראל. אני מזכיר למי ששכח, מי שיזם את החוק הזה והגה את הרעיון הזה זה לא אנחנו, זה בן גוריון. ב-1951 הוא כותב בספרו "יש שמש, אפשר לייצר ממנה אנרגיה, אני לא יודע איך כי אין לי את הכלים המדעיים. יבוא יום ויהיו הכלים, תגשימו את החזון". הגיע היום, יש את הכלים, התפקיד שלנו להגשים את זה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אוקיי. בהזדמנות זו תודה לך על זה שאתה יוזם את החוק. כמי שמגיעה מהשלטון המקומי ברור לי שרשויות מקומיות צריכות להיות יצירתיות כדי להגדיל את הכנסותיהן. אני חושבת שזו הליבה של החוק הזה. לגבי שאר הדברים זכותך כמובן כחבר כנסת לטעון ולנסות לקדם. הזדמנות להגיד תודה ליושב-ראש הוועדה יצחק קרויזר שנרתם בכל כוחו לקידום החוק הזה. למנהלת הוועדה, לצוות הוועדה ולייעוץ המשפטי המעולה של הוועדה. בתקווה שנצליח היום להתקדם. חברי הכנסת, בבקשה. חה"כ מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האמת, לי יש הרבה הערות מהותיות. קראתי גם את החוק וגם חלק מחוות הדעת שהיו ברשותי. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אז מיד נעבור. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נדון סעיף-סעיף. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> כן, כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו צוללים, אני יכולה להגיד משהו. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> רק ניתן את הפתיחה. גם יש פה ראשי מועצות שהגיעו. בבקשה חבר הכנסת. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> קודם כל בוקר טוב לכולם. גם אני הדעה שלי שאני תמיד שומר וממשיך על הדעה הזאת. קודם כל, זו הצעת חוק מצוינת מאוד, תודה לך ולששון. אתמול היה בוועדת הכספים, רוצים לקחת אדמות ולהטיל מס על האדמות ועל הקרקעות. היום יש משהו חדש, משהו אחר, שהוא עוד פרנסה, עוד מקום, עוד מקור לרשויות המקומיות. אני רוצה, חשוב לי מאוד, אני רוצה לוודא אם כלל הרשויות הערביות גם הן בהצעת החוק. ואם כן, זה מצב מצוין מאוד. למה? המצב הסוציואקונומי אצלנו הוא נמוך, 1, 2, 3. זה מקור פרנסה חדש לרשויות המקומיות. גם שייתנו שירות בהתאם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> חינוך. אני חושב שהכספים האלו צריכים להקצות אותם לחינוך, לדברים מעבר. כמו שהגז, מדינת ישראל עושה עם הגז, שהכסף של הגז נועד למעבר, מבחינתי זה יהיה המעבר של הרשות המקומית לטובת חינוך והעשרה לאוכלוסייה. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> דבר מצוין, מבורך. גם בשירות שחסר אצלנו בכלל החברה הערבית, מקום פרנסה, מקום חדש, זה ענק. בשמחה, אני בטוח שאנחנו בעד ההצעה הזאת, זה דבר מדהים. רק רוצה תשובה לגבי זה שכל הרשויות הערביות נכללות בחוק. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> יש קריטריונים בחוק. אחד מהם הוא המדד החברתי הכלכלי והמדד הפריפריאלי. חלק גדול מהרשויות המקומיות יעמדו במדדים האלה, בקריטריונים. אני לא יכולה להגיד לך שכל הרשויות הערביות. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם כך, כולם ייכנסו. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא עיוור. החוק עיוור צבעים. << אורח >> קריאה: << אורח >> ככל שזה יעמוד בקריטריונים זה אמור להיכנס, בוודאי. זה באופן שוויוני, ככל שנכנס לקריטריונים יחול על כולם. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא טענו לרגע שלא. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מבורך. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל לא כולם נכנסים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> רגע, אנחנו ניכנס לזה ממש בסעיפים הראשונים, הקריטריונים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה כמובן זמינות של קרקע. זאת אומרת, זה לא באוויר. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני חושבת שחבר הכנסת קיבל את התשובה הכללית ואנחנו בהחלט נצלול גם לפרטים. בבקשה, ראש מועצת מיתר. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> אני אתן לראש המועצה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אליהו, רק נגיד לזכותו, הוא מהיוזמים של החוק. הוא המנוע. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> שלום. אליה וינטר, ראש המועצה המקומית מצפה רמון. קודם כל תודה לקרויזר, יושב-הראש הקבוע של הוועדה, תודה יעל יושבת-ראש ממלאת מקום. לחברי הכנסת. אני חייב באמת להגיד שכל דיון בוועדה זה מרגיש זה מאוד מתקדם. וזה מדהים, כי אם אני אלך שנתיים אחורה כשהגעתי עם הרעיון ליושב-ראש רמ"י אז הוא זרק אותי מכל המדרגות. ואני אמרתי לו עוד יגיע היום שאתה תבוא לגזור את הסרט. אז הנה, אנחנו מתקדמים. אני חייב תודה מאוד גדולה לתומר, היועץ המשפטי של הוועדה, שבאמת עושה עבודה נפלאה. ואין לי אלא להגיד שירבו כמותך. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הייעוץ המשפטי. וזה לא מובן מאליו שאנחנו נפרגן לייעוץ משפטי. תומר, אתה יודע את זה. בדרך כלל אנחנו מהצד השני. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> צריכים להיות פה יותר, יש לנו עוד נושאים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני חושב שתומר הוא יועץ משפטי, תקשיבי, אני מכיר פה יועצים משפטיים. הוא לא שגרתי. הוא יועץ משפטי אמיתי שמייעץ לך איך, הוא אומר לך למה כן. רוב היועצים משפטיים לצערי אומרים למה לא. ולמה לא אני לא צריך. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בוא נישאר בברכות ובדוגמה החיובית. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> כן. אז באמת תודה גדולה מאוד לתומר. ובטח תומר לא עובד לבד, אז יש עוד חבורה בייעוץ המשפטי שעובדת איתו. הרגע הזה באמת, בכלל כל התהליך הזה הוא תהליך היסטורי. כי בעצם מי שמגיע מהשלטון המקומי מבין שאחד הדברים הקשים ביותר זה להיות כזה שנשען על מענקים. שהכסף הוא לא אצלך ואתה לא יכול לנהל אותו. במיוחד, בואו נודה, עם מה שקורה אצלנו במדינה, אתה לא יודע עד 31 בדצמבר מה היה לך מינואר, לכן הדבר הזה נותן יציבות. החוק הזה הוא חשוב. הוא נותן עצמאות כלכלית ואנרגטית לרשויות, בעיקר בפריפריה. זה מעשה ציוני, אמיתי, לאומי, בכל קנה מידה. אני מברך את כל העוסקים במלאכה על הדבר הזה. יש לי ארבע הערות. אלה דברים מנחים, אז אני אשמח להגיד את זה. כי בסוף בפרטי הפרטים החבר'ה המקצועיים הם הרבה יותר - - - << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> זה קשור לנוסח? יש לפניך את הנוסח? כי אם כן אני מעדיפה, או שזה משהו כללי? << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> לא, זה ארבעה דברים. זה קווים מנחים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אז בבקשה. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> הדבר הראשון זה המדד החברתי כלכלי. אני לא חושב שיש עניין להגביל - - - << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> זה כבר ממש בנוסח. אנחנו ממש מגיעים למדדים. זה אחד הדברים הראשונים. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> אוקיי, בסדר גמור. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> כי נוספים ירצו לענות לך. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> מעולה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אנחנו ממש מקריאים, זו הקראה רשמית. עוד משהו בכללי? << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> רק להגיד תודה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה לך. בבקשה חברת הכנסת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה גברתי יושבת-הראש וגם כמובן לצוות המשפטי. בעצם אני יושבת כאן בשני כובעים: אחד יושב-ראש עמית בשדולה הסביבתית וגם יושב-ראש בשדולה החקלאית. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> וגם ראשת מועצה לשעבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם ראשת מועצה. אז שלושה כובעים. בעצם זה אולי דוגמה לאיזונים שנדרשים בעולם התוכן הזה. להבטיח באמת. כי כשאנחנו מדברים על פריפריה גיאוגרפית אז זה גם אזורים מאוד רגישים סביבתית, מסדרונות אקולוגיים. אז יש כאן תב"ע, אבל רגע לתת את הדעת שאנחנו לא פוגעים בערכים הסביבתיים מחד. כראש מועצה לשעבר אז בהחלט זה יכול להיטיב עם מועצות בדירוג נמוך. כחקלאית אני הייתי רוצה לשמוע את עמדת משרד החקלאות באופן כללי מה בעצם התחזית מבחינת הנגיסה של השטחים החקלאיים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה לא שטחים חקלאיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, יש כאן אזכור. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רגע סעדה, נדבר על זה. אבל יש כאן אזכור שזה ייחשב כמו בשטח חקלאי. יש גם בהצעת החוק. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה לא שטח חקלאי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אז איזה אדמות אלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שמיועדות בתוכנית לדבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> טוב, אנחנו נדבר על זה. אבל בדרך כלל אם יש תוכנית קיימת אז יזמה את זה איזה אגודה שיתופית חקלאית. אבל אם יש כאן עכשיו תהיה יוזמה אקטיבית נניח של הרשות המקומית, אז זה בעצם ינגוס. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אלה שטחים של הרשות שהם לא חקלאיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סעדה, רגע, שנייה. מאחר ואני הייתי וקידמתי כמה תב"עות לפוטו-וולטאי, לאנרגיה מתחדשת, אז אני יכולה לומר לכם, מי שיוזם את התב"ע בדרך כלל זה שותפות בין איזה שהוא יזם אנרגיה לאגודה שיתופית חקלאית על חשבון אדמות חקלאיות, לפי תמהיל. רמ"י יספר את זה ויגיד את זה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל זה במועצות. בערים זה לא אדמות חקלאיות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת, כל השטחים צבועים. זה או שטחי משבצת או שטחים מוגנים בדרך כלל. זה יכול להיות גם בקרקעות זמניות ואז אולי תהיה יוזמה של הרשות המקומית. רגע צריך לתת את הדעת. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> רשמנו בפנינו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רגע לא קובעת, אני מעלה סוגיות. אני לא קובעת, אני לא מתנגדת, סעדה. אני רק אומרת שמניסיון אני אומרת, מדברים על מאות דונמים. אז עיקר השטחים הפנויים לצורך זה הוא דווקא במועצות האזוריות ופחות בערים ובמועצות מקומיות. אז לתת על זה את הדעת. אני שואלת, אולי צריך לעשות מבחן נוסף עקרוני לגבי מיצוי פוטנציאל הגגות, מבני ציבור, לפני שאנחנו עוד פעם פולשים לשטחים פתוחים שזה המשאב היחיד המוגבל במדינת ישראל. יש לנו חובה כלפי הדורות הבאים. אז אולי צריך להיות עוד איזה שהוא מבחן לרשות. כי זה מפתה מידי. זה מאוד מסובך פוטו-וולטאי על מבני ציבור, על חניונים. זה הרבה יותר מסורבל. אני לא רוצה שזה יהיה הפתרון הקל והזמין על חשבון באמת שטחים פתוחים. גם פה יש היום הרבה מאוד כללים לגבי אגרו-וולטאי ודו שימוש. הרי סך הכול, בתפיסה, בהיררכיה של האנרגיה המתחדשת במדינת ישראל אז מתחילים מדו שימוש. זה התחיל מדו שימוש מבנים ואחר כך זה הפך לאגרו-וולטאי. וכמובן שהקרקע ברמה הערכית זה הקרקע החופשית היא בסוף, בתחתית. גם על זה רגע צריך לחשוב. יש לנו פה אחריות כמחוקקים. מאחר ומדובר בהרבה מאוד אזורים שהם בפריפריה הגיאוגרפית גם, כי יש כאן גם מדד פריפריאליות אז כן הייתי רוצה לשמוע חוות דעת של רשות החשמל לגבי כושר ההולכה של רשת החשמל, לגבי תוכניות עתידיות. לגבי מה ההשלכות יש גם אובדן אנרגיה בדרך. סך הכול אנחנו יודעים שהמחסור הוא במרכז הארץ וכך רשת ההולכה היא בחידוש וריענון ובנייה והרחבה. אז רגע לראות שזה מתואם עם תוכניות העבודה של רשות החשמל ורשת ההולכה. זה בכללי. כשנצלול לנוסח אז גם שם יש לי. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> רשמנו לפנינו את ההערות. אני רק רוצה להגיד לגבי רשות החשמל ורשת ההולכה. אני חושבת שצריך לאפשר לשלטון המקומי לנהל את הדבר הזה. אני מאוד סומכת על ראשי הערים, אף אחד מהם לא יקים מיזם כזה שההשקעה בו היא אדירה אם בסופו של דבר אין שימוש לאנרגיה. חבל להגביל את זה, בעיניי, בנוסח החוק. הם לא ייכנסו לפרויקטים כאלה. גם אם רשות החשמל תגיד אנחנו לא מכירים את זה וצריכים לבחון, בואי נתקדם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. דרך אגב, אני מכירה מקרים שבעצם הקימו מערכת ורמת השאלטר הייתה מותנית. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אז לא יהיה. לא יהיה. זה אחריות שלו. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בסדר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שוב אומרת, שווה לשמוע. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני מסכימה איתך ששווה. אני רוצה להגיד שגם אם אין פה נציג של רשות חשמל וגם אם היום לא נשמע, אני חושבת שזה לא - - - << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> יש, יש. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בסדר, אני בכוונה הולכת לקצה. גם אם לא נמצא אני חושבת שזה לא יהיה נכון על זה להתעכב. אנחנו סך הכול רוצים לתת פה איזה שהוא מנדט לשלטון המקומי ואנחנו סומכים על ראשי הרשויות באמת בעניין הזה. פשוט אף אחד לא ישים על זה שקל אם אין תשואה. מהיכרותי את השלטון המקומי. לא זה העניין. אבל אני מסכימה איתך שצריך לראות שבסוף זה באמת מיזמים ברי קיימא. בבקשה, ראש מועצת מיתר. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> תודה רבה יעל, תודה רבה ליושב-הראש שמוביל את התהליך הזה. אני גם חושב כמו אליה וכל מי שיושב פה, נראה לי שבאמת מדובר, לא יודע אם לקרוא לזה אירוע היסטורי, אבל זה מאוד משמעותי. אמר חה"כ סעדה על בן גוריון, אם עולה השמש וכל בוקר חדשה היא, אז בואו, יש לנו הרבה שמש. אני רוצה להתייחס בכמה נקודות עקרוניות. קודם כל, מדובר בעניין של חלוקת משאבים. לאורך השנים, היסטורית, הוא לא נעשה בצורה, אני לא רוצה להגיד שוויונית, כי לא יהיה שוויון אף פעם בכל תחום, אבל צריכה להיות הוגנות. ועל זה אני רוצה לבסס את ההערות שלי. כי בסופו של דבר, ואני אתן דוגמה מאוד פשוטה, אני ראש המועצה המקומית מיתר. מעבר לכביש 60, מרחק פחות מקילומטר, יש קיבוץ שקוראים לו קיבוץ כרמים. ועיני לא צרה בהם, מועצה אזורית בני שמעון. כשאני פותח את החלון בלשכה שלי יש שדה פוטו-וולטאי ענק, 150 משפחות, מועצה אזורית בני שמעון. אצלי אני לא יכול לעשות את זה. אמרה חברת הכנסת בואו נציב תנאים, נבדוק מיצוי גגות. מיציתי את כל הגגות, מיציתי את כל הפינות שאפשר. אבל אני מחפש לעשות את מה שתכלית החוק באה לפתור. אני ראש מועצה, אמור לספק שירות לתושבים שלי והשירות צריך להיות לי או לאפשר לנו בצורה הוגנת לעשות את זה כמו שצריך. פה נכנסים שני מדדים שעולים בחוק וכשנגיע להקראה אז אולי צריך לראות איך מטפלים בהם. הנושא של המדד הפריפריאלי ושוב הסוציואקונומי. אני חושב שזה עלה פה בוועדה בכמה דיונים, גם קרויזר מוביל את זה. מדברים על זה שבסוף המעמד הסוציואקונומי לא יכול להיות מדד. אני סוציואקונומי 9. תושבים חזקים, רשות מועצה או מועצה חלשה. אין לי הכנסות משום דבר אחר. זה לא יכול להיות מדד. כי אני חמש שנים 9, אז איפה אני עומד בעניין הזה. אני חושב שבעניין הזה באמת צריך להיכנס בהגדרות של החוק, לאפשר את זה בצורה הוגנת. לא יהיה שוויון. התושבים שלי כנראה מרוויחים יותר ממקומות אחרים. אני רוצה שביישובים פריפריאליים, יישובים חלשים, תינתן הזדמנות לרשות להגדיל את ההכנסות מאותם מקורות. במקרה הזה אנחנו מדברים באמת התחדשות אנרגיה חדשנית ומחודשת. יש עוד הרבה דברים שצריך לגעת בהם. אבל בחוק הזה אני הייתי מבקש להתייחס לנושאים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה. מבין הנרשמים לדיבור יש מישהו שרוצה הערה כללית? אנחנו עוברים לסבב של דקה. אז תבחרו נקודה אחת, אחר כך אנחנו מתחילים הקראה. בבקשה מירה, נציגת מרכז שלטון מקומי. אבל דקה מירה, שנוכל להתייחס לסעיפים עצמם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בהחלט. אנחנו מברכים על היוזמה. אנחנו חושבים שחשוב מאוד לאפשר לרשויות המקומיות מנועי צמיחה כלכליים. אנחנו חושבים שצריך להרחיב את היוזמה הזאת ביחס לכל הרשויות המקומיות. דיבר כאן נציג של רשות מקומית מהדרום עם סוציואקונומי גבוה. אני חייבת לומר, אבל אתה מדבר, נכון, ראש המועצה המקומית מיתר, אתה מציג דוגמה לעוד רשויות. גם הוועדה קיבלה מכתב. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> חבריי להבים, עומר ועוד. כן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בדיוק. הוועדה גם קיבלה מכתב מראש המועצה המקומית עומר, לכן אמרתי נציג. כי אתה מייצג דוגמה לעוד קבוצה של רשויות שהן כמוך, בסיטואציה דומה לשלך. אנחנו רוצים להבהיר, התכלית של הצעת החוק שמדברת על כך שצריך לייצר מנועי צמיחה כלכליים לרשות המקומית כי יש בעיה מובנית בארנונה. אנחנו רוצים להבהיר, בכל המקומיות הרשויות שיש המון מטלות, המון הוצאות, המון דרישות שהן לא מסוגלות לעמוד. מבנה הארנונה הוא בעייתי בכולן בגלל דיני - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל יש הבדל בין ירוחם שיש לה יותר קושי לייצר פה עסקים ולהביא הייטק, שאני רוצה לתת לה כלים, לבין תל אביב. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו מסכימים, חה"כ סעדה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> - - - את הפער הגדול, לפני שמדייקים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו מסכימים, חה"כ סעדה, שיש מצוקה יותר גדולה ויש מצוקה פחות גדולה. אבל כולם במצוקה. כולם במצוקה כיוון שיש עיוות במבנה הארנונה ויש בעיה בדיני הקפאה ויש בעיה בשיטות העבודה היום. בגלל שכולם במצוקה אנחנו מבקשים לאפשר לכולם את האפשרות הזאת. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני איתך. אני מציע, תחשבו אתם, השלטון המקומי, אני הלכתי על מדדים פריפריאליים, כי אמרתי אני רוצה קודם כל, אני בא ברוח ציונית. אני אומר, החוק הזה הוא ציוני. אני רוצה לעזור ליישוב היהודים בגליל, בדרום, ביהודה ושומרון. וגם לעזור כלכלית, כי כלכלית זה ציוני מבחינתי. אם יש לכם מדד אחר שאתם רוצים להגיד אותו, למשל להגיד כל יישובי הדרום. אין לי בעיה. אני אשמח לשמוע, תגדירו. ברור לכולנו שתל אביב לא צריך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה מה שאנחנו מנסים לומר, שהבעיה היא קשה אצל כולם. יש מקומות שזה קשה אפילו יותר. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> התפיסה הציונית, אז כל הפריפריה בלי סוציואקונומי בכלל. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני לא שולל. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ואנחנו גם היינו רוצים אפשרות לשקול להרחיב את זה בכל הארץ. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אז תגדירו. אני מה שאני אומר לכם, בואו ננהל שיח ותגדירו, תעזרו לי להגדיר. מבחינתי, אם זה עושה שכל, יכול להיות בתוך ההגדרה הזאת ניתן קדימויות למצפה רמון, שלא תבוא עכשיו להבים ותגיד מצפה רמון, כי היזמים יגידו עדיף לנו להבים, יותר נכון ממצפה רמון. צריך להגדיר גם על תעדוף. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בדיוק, לא כחסם, לא כתנאי סף, אלא כמשקל לבחירה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני אומר, תחשבו ביחד איתנו. המטרה שלנו כן להריץ את החוק הזה כמה שיותר מהר. אתם יודעים, הכנסת הזאת אין לה עוד הרבה זמן. ואנחנו כן רוצים שזה יהיה חלק מהבשורות של הכנסת הזאת. אז בואו נחשוב מהר ואני פתוח לשיח. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> יופי. בבקשה גברתי. << אורח >> הדר ביינארט: << אורח >> הדר ביינארט, משרד המשפטים. אני כן רוצה להגיד הערה כללית ביחס להצעת החוק לפני שאנחנו עוברים להקראה. מדובר בהסדר תקדימי שלראשונה מאפשר פעילות עסקית לרשויות המקומיות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אמרתם את זה בכל דיון. << אורח >> הדר ביינארט: << אורח >> נכון, אני רק רוצה - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, אבל אני מצפה מכם לא להגיד את אותם דברים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> זה בסדר גמור. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה אותי מלאה. צר לי על האנשים שבאו. לא, לא, לא. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> היא דיברה 10 שניות, בואו ניתן לה לדבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא הייתי, לא שמעתי את זה, סעדה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כשאני אומר למה כן זה בשורה. למה לא אל תגידו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל סעדה, היה דיון אחד על החוק ובמקרה לא הייתי בו. אני רוצה לשמוע. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אבל משה, פה בוועדה הזאת, באמת, אנחנו רוצים לנהל את זה עניינית. היא דיברה 10 שניות, תן לה לסיים דקה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם היה רק דיון אחד. סעדה, היה רק דיון אחד שלא הייתי בו על החוק הזה. היה רק דיון אחד. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מה פתאום, כבר כמה דיונים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בבקשה גברתי, משרד המשפטים בזכות דיבור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי מאחורי הקלעים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני מבקשת, חברי הכנסת, בואו נתקדם. << אורח >> הדר ביינארט: << אורח >> כמו שאמרתי, זה הסדר תקדימי שלראשונה מאפשר פעילות עסקית של הרשויות המקומיות. פעילות עסקית שאינה נלווית לפעילות שלטונית ושאינה נלווית לשירות שניתן לתושבים. אנחנו רואים בפעילות עסקית לרשויות המקומיות סוגיה שמעוררת שורה של קשיים משפטיים, שעל מנת לאפשר אותה צריך לקיים עבודת מטה אשר תתייחס ותיתן ביטוי לכל אותם הקשיים וגם תיתן פתרונות ותציע את ההסדר המותאם ביותר ביחס לפעילות עסקית כזאת, שתיתן מענה לקשיים. אני אציין בקצרה שלושה קשיים מרכזיים שאנחנו רואים שכן חשוב לי לשקף פה בפני חברי הוועדה. השינוי הראשון זה שינוי מהותי של תפקיד הרשות המקומית. רשות מקומית שאמורה לפעול אך ורק לטובת תושבי הרשות לראשונה תפעל כשחקן עסקי שמה שמניע אותה זה פעילות עסקית. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הוכחנו לכם שזה לא לראשונה, אבל זה בסדר. << אורח >> הדר ביינארט: << אורח >> זה לראשונה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא לראשונה. << אורח >> הדר ביינארט: << אורח >> שוב, זה לראשונה פעילות עסקית שהיא פעילות עסקית בלבד, שלא נלווית, כמו שאמרתי בהתחלה, שלא נלווית לפעילות שלטונית ושלא נלווית לשירותים שניתנים לתושבים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זו שאלה של הגדרה. כי חשמל זה שירות, התעצמות אנרגטית בחשמל זה שירות לאזרח. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל - - - הוא רווח כלכלי, הוא לא העברת חשמל לרשות המקומית. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> גם בריכה, גם חדר כושר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> גם חניון, גם שיווק של קרקעות לטובת אזורי תעסוקה. גם הרבה, כן, אמרתי, שיווק קרקעות לטובת אזורי תעסוקה, בדיוק מילכה. יש כל כך הרבה פעילויות שהרשויות המקומיות - - - << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אבל פה זה רק - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בסוף הכסף לא נכנס, כן, נכון, גם פעילות. << אורח >> הדר ביינארט: << אורח >> זה התקדימיות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> גם פעילות שהיא כלכלית בלי שירות בסוף לא נכנסת לכיס של ראש הרשות. בסוף היא נכנסת לטובת התושבים. היא מקיימת זיקה ישירה, הדוקה, מלאה, לשירות לתושבים. היא לא עושה את זה בשביל - - - << אורח >> הדר ביינארט: << אורח >> אני רק רוצה להגיד. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> נציגת משרד המשפטים, עוד דקה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני רוצה להשלים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> רגע. מירה, את תקבלי עוד זכות דיבור. בבקשה. << אורח >> הדר ביינארט: << אורח >> תנו לי להשלים. זה ברור שזה לא נכנס, בסדר. אני רק רוצה להשלים את הסוגיות המרכזיות שעולות כתוצאה מהשינוי הזה ושחשוב לנו כן לשקף. אני אגיד שהמצב הזה מעורר כל מיני שאלות וחששות של מצבים של ניגוד עניינים של הרשות המקומית בעת שהיא באה לתת שירותים לתושבים שלה, שהם גם לקוחות שלה וגם עשויים להיות מתחרים עסקיים שלה. כל שירות שהרשות נותנת לתושבים אנחנו חוששים שהיא תציב את עצמה במצב שבו היא לא שוקל את השיקול השלטוני שלה, אלא את השיקול העסקי שלה. וזה יכול להיות לצורך העניין גם באירועים מאוד פשוטים של מתחרה עסקי שהיא תחליט באיזה תדירות לפנות זבל ממנו. שוב, נקודה מסוימת שהיא כללית לכל הפעילות העסקית ולא בהסדר הזה. אנחנו כמובן נצלול להערות הספציפיות. אני רק רוצה להגיד נקודה אחרונה, שלצד היתרון שיש כמובן בתוצאה של רווח כלכלי שיכול להיווצר מהפעילות הזאת, יש גם חשש שיהיה חסר כלכלי שבסוף יפגע בקופה הציבורית. וכמובן יטיל עוד נטל מסוים על השלטון המרכזי. חשוב לי להגיד, האמירה שלנו היא שמה שצריך לעשות פה זה עבודת מטה ממשלתית שתבחן את ההיבטים האלה ותיתן להם מענים וגם תקבע איזה הסדרים ואיזה פעילות עסקית פחות מעוררת את הקשיים האלה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל הממשלה לא עשתה את זה, לכן המחוקק עושה את זה. זה התפקיד שלנו כמחוקק. << אורח >> הדר ביינארט: << אורח >> צריך שתהיה עבודה כזו שלא נעשתה, אגב. חשוב לנו לשקף את זה בפני חברי הכנסת בבואם להצביע. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בבקשה אדוני, דקה. אני אחרי דקה עוצרת. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> בסדר גמור. שלום, אני אריאל פז סוויצקי, אני מנהל מחקר בלובי 99 ועוסק בסוגיות אנרגיה. הקשבתי גם בדיון הקודם לקשיים שהעלו משרדי הממשלה וגם עכשיו. אני חושב שחשוב שנייה להרים את הראש למבט מלמעלה. באירופה יש 8,000 מיזמים של רשויות מקומיות בתחום האנרגיה. זה הסטנדרט העולמי ב-OECD. רשויות מקומיות משולבות בתחום הזה ומרוויחות מהתחום הזה. חלק מהקשיים יותר קלים וחלק יותר קשים. לדעתנו הסוגייה שהיא הכי פתירה ואולי שווה לבחון ולשלב אותה כבר עכשיו זו השאלה של הסמכות. כרגע זה מוגדר בחוזר מנכ"ל. עשינו סקירה משווה בהמון מדינות שילבו את הסמכות לעסוק בנושא אנרגיה בהתאם לרישיונות, בסמכויות הרשויות המקומיות. לדעתנו נכון שזה יהיה ככה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה גם על העמידה בזמנים. רישיונות נרשם. בבקשה אדוני. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> איתן פרנס מאיגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, ארגון התעשייה של התחום כבר 16 שנים. אני רוצה לברך, גברתי, את יוזמי החוק משה סעדה. זה לא פחות מהיסטוריה ציונית. אני רוצה להגיד מדוע. ישראל לא עומדת באף יעד אנרגיות מתחדשות שהיא הציבה לעצמה. זה פשוט כישלון שנה אחרי שנה של אי עמידה ביעדים. חלק מהסיבות נעוצות בעובדה שהשלטון המקומי לא אפשרו לו עד היום להיות שותף מלא לתפקיד ייצור החשמל. יש כאן מפעל לאומי של תשתיות, זה כמו מים וחשמל. אלה שירותים לתושב. והסיבה שלא עומדים ביעדים, חלק ממנה נעוץ בעובדה שהשלטון המקומי לא מאפשרים לו להיות שותף למפעל הזה. איפה אנחנו סובלים? גברתי, אני אתן לך דוגמה קטנה מאוד. אושרה תוכנית גם היסטורית לאגרו-וולטאי לפני שבועיים במועצה הארצית ואנחנו מחכים לאישור בממשלה. ברגע שהתוכנית הזאת תאושר כל מסלול האגרו-וולטאי בהיתרי בנייה חשוף להיטלי השבחה שהשלטון המקומי מיד יגבה מאתנו. זה יקריס את הדבר הזה. הנה הממשלה עושה ביד אחת נותנת, ביד השנייה היא לא מטפלת מול השלטון המקומי למצוא פתרונות. למה? שהשלטון המקומי יהיה שותף מלא למפעל הזה הם ירגישו בצורה אחרת, הגישה שלהם תשתנה לגמרי לכל הנושא של גביית היטלים, ארנונות וכו' מהאנרגיה הירוקה ונוכל לצמוח. זו אחת הסיבות המרכזיות שבישראל האנרגיה המתחדשת מתעכבת. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אוקיי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק שאלה אחת מר פרנס. העירו פה נציגי משרד המשפטים חשש כבד לניגוד עניינים ולטיפוח מתחרים. כמי שמייצג את התעשייה הזאת, האם אתה שותף לחשש הזה? << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> ההיפך. אני אגיד, מה שאנחנו נראה פה הוא תיחור של אותן חברות מסחריות על ידי חכ"לים של רשויות מקומיות שיפרסמו מכרז, מי מוכן לתת את הנתח הכי גדול לרשות המקומית יזכה במכרז ההפעלה על ייצור הסולארי. ושוב, האלקטרונים האלה ילכו לאותו יישוב, כן? רק העודפים ייצאו לרשת וכו'. האלקטרונים הולכים לאן שהקרבה, איפה שהצרכן נמצא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ומי שלא זכה? << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> מגביר את התחרות. מוריד את מחירי החשמל בישראל ומדביק את הפער העצום שלנו מול העולם. שאנחנו בישראל, סליחה, אני אספר לכנסת שמשלחת של פקידים יצאה פה לעיר בגרמניה, אני הייתי שותף, לראות איך אוטובוסים של מימן מתודלקים מהפסולת של אותה עיר וופכטל בגרמניה, שיש לה צי אוטובוסים שהמימן שמתדלק את האוטובוסים הוא מגיע מהפסולת שמייצרים פסולת לאנרגיה. למה זה צריך להיות חלום? הסיור הזה היה ב-2019 והנה אנחנו ב-2026 במדינת ישראל. ושואלים שאלות שמשרד המשפטים, אני ממש מציע לכם לפתוח את ספרי החוקים של מדינות נאורות אחרות ולהבין איך הם עלו על הטריק הזה שרשות מקומית יכולה לעשות public private partnership, כל העולם מדבר על הדברים האלה. לא רק מדבר, עושה. אנחנו כאן נמצאים בטרם בדיקה. אז תוך חודש תגמרו את הבדיקה ותביאו את המסקנות שלכם ונגמור עם הסיפור הזה. זה לא יכול להיות שהמשפט יעצור את הקדמה. << אורח >> הדר ביינארט: << אורח >> האמן לנו, אנחנו מכירים היטב את כל הנתונים. תודה רבה על ההצעה, חברי. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> נתתם נקודות משמעותיות לגבי המצב של ישראל באנרגיה ירוקה אל מול היעדים שהצבנו לעצמנו. נושא היטל ההשבחה שציינת הוא נושא חדש. אנחנו לא נדון בזה בדיון הזה, אבל אנחנו נרשום את זה לפנינו ונציע ליושב-ראש הוועדה לקיים דיונים נוספים בנושא. בבקשה מילכה, מרכז המועצות האזוריות. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> בוקר טוב. אני מילכה כרמל, מרכז השלטון האזורי. אני מייצג את המועצות האזוריות. אני מצטרפת לדברי חברי הכנסת שיוזמי החוק וגם לעמיתתי מהשלטון המקומי. זה חשוב מאוד לתת אפשרות לרשויות המקומיות להיות פעילות גם בעולם העסקי. וטוב היה בעולם אידיאלי שכל הרשויות המקומיות יוכלו לעסוק בכזה דבר. זה נכון. כמו שציינו פה זה קיים במדינות אירופה לפחות אני מכירה, גם בתחום של האנרגיה, גם בתחום הפסולת וגם בתחום של תחבורה ציבורית. הגיע הזמן שאנחנו גם נלך לכיוון הזה. לכן זו הצעת חוק מתקדמת, יפה וכמו שאמרו, ציונית. יש לי שתי הערות. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> קצר. לכולם יש דברים נורא חשובים, אנחנו פשוט נצא מפה אחרי שכל אחד אמר את דעתו ובלי כלום. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> בסדר. עד עכשיו זה היה שאנחנו תומכים. אני רק רוצה להגיד - - - << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> יכולת לוותר על זה, זה בחירה שלך מה לעשות בדקה שלך. בואי תסיימי, בבקשה. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> דבר ראשון זה שהיקף גדול של קרקע חקלאית, סליחה, לא קרקע חקלאית, אני כבר הולכת קדימה. היקף גדול מאוד של קרקע כמו שמוצע בהצעת החוק הראשונית עלול להביא באמת להפקעה של שטחים מאוד גדולים. בדרך כלל זה שטחים בשולי הערים ובדרך כלל אלה שטחים חקלאיים. לכן אנחנו מבקשים קודם כל שזה יהיה הקצאה של קרקע בתוך תחום השיפוט של הרשות המקומית, שהיא תנצל את עתודות הקרקע שלה לנושא החשוב הזה. וגם שזה לא יהיה עילה לוועדת גבולות בין רשויות מקומיות, כי לא לשם אנחנו מכוונים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, רק שאלה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בבקשה חבר הכנסת. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. שאלה, לא מעבר. ואני לא מחכה לתשובה היום, אבל אם תכינו אותה תוך שבוע זה יהיה בסדר גמור. לגבי האוכלוסייה הערבית שסובלת מחוסר קרקעות, נורא. איך האוכלוסייה הערבית, הרשויות הערביות יכולות להרוויח מהסוגייה החשובה הזאת? זאת השאלה. זה לא חייב לקבל תשובה עכשיו. אבל אם תשתדלו תוך שבוע. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל החוק עיוור צבעים. זאת אומרת, מי שבקריטריונים מקבל, מי שלא, לא. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מי שאין לו קריטריונים בכלל בצורה מובנית, בצורה התחלתית. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בסדר, חה"כ עודה מעלה נקודה חשובה. בסוף אנחנו רוצים שגם הרשויות המקומיות במגזר הערבי וכל הרשויות בכלל יהיו חזקות כלכלית ויש פערים בדבר הזה. כנראה שלא במסגרת הצעת החוק הזאת נפתור את כל הדברים בשלטון המקומי או ההכנסות של הרשויות המקומיות או צמצום הפערים. אבל זו הערה חשובה שאנחנו צריכים לזכור כל הזמן. אני מניחה שגם אם תהיה תשובה בשבוע הבא זה לא יניח את דעתך. בבקשה גברתי. << אורח >> פנינה פרל קפלן: << אורח >> שלום, פנינה קפלן מהמשרד להגנת הסביבה. אני מנהלת תחום תכנון סביבתי במטה של המשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אנחנו לא מכירים אותך בוועדה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את חדשה? << אורח >> פנינה פרל קפלן: << אורח >> לא, אני לא חדשה. גם בוועדה הייתי כמה פעמים. אבל נעים להכיר. אני מעירה מההיבט המקצועי סביבתי של המשרד. אנחנו רואים חשיבות רבה בחיזוק הרשויות המקומיות, אבל גם חשיבות רבה בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת כדי שתהיה עצמאות אנרגית וחוסן אנרגטי לערים ויישובים שלנו. אבל באותה מידה יש לנו גם אחריות ומחויבות לשמור על מעט השטח הפתוח שיש לנו במדינה הצפופה שלנו. על הטבע, על השטחים החקלאיים, על השטחים לפנאי, לנופש לרווחת התושבים. השטחים האלה לא פחות חשובים על מנת להתמודד עם משבר אקלים ולהיערך אליו. המשך המגמה של סולארי על הקרקע יובל לפגיעה קשה ובלתי הפיכה על השטחים של המדינה. שטחים שנותנים שירותים חיוניים לרווחה וקיום בני אדם. בין אם כמקור למזון, מניעת סחר בקרקע, - - - הצפות. וזה נושא שמבינים באופן ממשי כל שנה מחדש כמה הוא קריטי כשרואים את הגשמים החזקים של החורף. השטחים האלו, כמו שנאמר, הם גם עתודות הקרקע לדורות הבאים שלנו. וגם כפי שנאמר פה היום, יש דרך אחרת. אפשר לחזק את הרשויות המקומיות, להקים מקור הכנסה בניהול הרשויות המקומיות וגם לייצר אנרגיה מתחדשת בלי להפר את הקרקע. זה על ידי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בדו שימוש, בשטחים המבונים של הרשויות. על הגגות, על החזיתות, על הגדרות, על החניונים, על עומסי תחבורה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> מה הנקודה? כי ההצעה לא אומרת שלא לעשות. << אורח >> פנינה פרל קפלן: << אורח >> הנקודה היא שתתחילו במקומות על השטחים המבונים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> לתעדף את השטחים המבונים. אז הנה, אומר לך ראש המועצה עשיתי, אין לי מטר פנוי. << אורח >> פנינה פרל קפלן: << אורח >> יש הרבה מטרים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> במועצות מקומיות אין. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> לא, אצלנו לא. מה נעשה? וחוץ מזה, אתם גם מדברים על הצפיפות. שנייה, סליחה. אתם מדברים על הצפיפות במדינת ישראל? בואו, תעברו דרומית לבאר שבע, תבואו תראו, לא צפוף אצלנו. את מדברת על העתיד? מעולה, אני בעד. תביאו את כל התושבים, תביאו את מאות אלפי התושבים. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> מיליונים אנחנו רוצים. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> כן. << אורח >> פנינה פרל קפלן: << אורח >> אמרתי שמדינה כמדינה - - - << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> לא, נו, אז תתמודדו. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אליה, זה התפקיד שלה. זה בסדר, אמרתם את עמדת המשרד. זה בסדר גמור. ראש המועצה לא חרד לערכים הסביבתיים פחות ממך. ועכשיו אנחנו נצטרך להביא הצעה מאוזנת. בסדר גמור. הדברים נשמעו. << אורח >> פנינה פרל קפלן: << אורח >> אז הדגש שלי שבואו נסייע, נתמרץ, להסיר חסמים דווקא בשטחים המבונים. ואנחנו רואים שזה גם יכול, גם בשטחים - - - << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> גברתי, האם מאז הדיון הקודם נפגשת עם ראש המועצה, דיברת איתו? למי את אומרת בואו? חבר הכנסת צריך לעשות את זה? אוקיי, קדימה. מי הדובר הבא? מהמשרדים הממשלתיים עוד מישהו רוצה? בבקשה. << אורח >> אריאל פרינץ: << אורח >> אריאל פרינץ, מנהל אגף בכיר תחום פיסי, משרד האנרגיה והתשתיות. בדקה אני אגיד, ההצעה היא הצעת חוק חשובה. יש לה תועלת כפולה. גם העוגן הכלכלי בוודאי, ולא מספיק מדובר כאן, בעצם ייצור של אנרגיה מתחדשת. ייצור של אנרגיה נקייה. בעצם מכניס שחקן חדש שיכול לסייע לעמידה ביעדים. אנחנו גם הערנו לנוסח הקודם ומרבית הערותינו התקבלו. אנחנו נציין, גם אמרנו שמבחינתנו יש תועלת שחוק - - - לפחות בכל אזורי העדיפות הלאומית, כמו שהיה בהצעה המקורית, ולא הצמצום גם מבחינת רשת חשמל, אבל מכל מקום מדובר בהצעה חשובה ואנחנו שמחים שהיא מתקדמת. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה. אחרונת הדוברות, לפחות ממי שביקש זכות דיבור, נציגת החברה להגנת הטבע, בבקשה. << אורח >> טלי קדמי: << אורח >> תודה רבה. אני טלי קדמי, קידום אנרגיה ותשתיות בחברה להגנת הטבע. אני אנסה להיות מאוד תמציתית לדקה שלי. קודם כל, בהמשך למה שפנינה אמרה, משאב הקרקע מצוי במשורה. אנחנו מתמודדים היום עם הרבה מאוד לחצים של פיתוח, כבישים, מסילות ברזל, מתקני התפלה, תחנות כוח, הכול בעצם זולג לשטחים הפתוחים. אנחנו חייבים להבין, השטחים הפתוחים האלה מספקים לנו גם מקום פנאי, גם נופש, תיירות, גם שירותי מערכת אקולוגית. למשל סחף הקרקע, שיטפונות, הדברה, האבקה וכו'. אנחנו לא יכולים להעלים עין. בטח שלא במציאות של שינויי אקלים שלשטחים הפתוחים יש ערך קריטי שלא נופל מהצורך של אנרגיה נקייה ויש צורך למצות גם וגם. לגבי העניין התכנוני. המגמה היום היא לתעדף דו שימוש, כלומר שימוש כפול על הקרקע, גם בארץ וגם בעולם. איתן הזכיר את הנושא של האגרו-וולטאי, יש חניונים שלמיטב ידיעתי ברשויות המקומיות לא ממוצים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל אמרו לך שמוצה. כאילו באמת, אתם לא מקשיבים? אתם מדברים בשביל לדבר? << אורח >> טלי קדמי: << אורח >> אני מאוד, אני מקשיבה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, אמרו שזה נוצל. אי אפשר, בדקנו את זה. אל תחזרו על אותם דברים. << אורח >> טלי קדמי: << אורח >> אני לא מדברת רק על גגות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נוצל. אין אופציות אחרות שהן כלכליות. אין, בדקנו. אם היה היינו עושים את זה קודם. << אורח >> טלי קדמי: << אורח >> יש מדד של משרד האנרגיה למיצוי דו שימוש במרחב הבנוי, אפשר לראות בעצם כמה עוד ניתן לנצל. משרד האנרגיה יצא בתוכנית ל-100,000 גגות סולאריים על בתי מגורים, בתים פרטיים. יש אפשרות להגיע - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> איך זה עוזר? המועצה יכולה לחייב בית פרטי? << אורח >> טלי קדמי: << אורח >> נכון. המועצה יכולה לקרות חניונים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תדברי בהקשר לחוק הזה. << אורח >> טלי קדמי: << אורח >> אני מדברת בהקשר לחוק. מועצה יכולה לתעדף - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תגידי לבן אדם פרטי תקים? הוא לא רוצה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> רגע משה, בוא ניתן לה לסיים ונתקדם. << אורח >> טלי קדמי: << אורח >> תודה רבה. דבר נוסף זה הנושא של תשתיות ההולכה. חה"כ מטי התייחסה לזה ואני רוצה לחזק את הדברים שלה. יש שם תוכניות, הרבה מאוד תוכניות, עשרות אלפי דונמים של תוכניות מאושרות למתקנים סולאריים קרקעיים שלא קמו בגלל היעדר תשתיות הולכה. משרד האנרגיה גם מצא בעבודה שהוא עשה לפני כחצי שנה שהתועלת המשקית הכוללת של מתקן קרוב לצרכן גבוהה משמעותית מזו של מתקן מרוחק. וזה בגלל עלויות ההולכה, עלויות של קווי ההולכה. שורה תחתונה אנחנו חושבים שנדרש לתעדף תקציבית ורגולטורית פרויקטים של סולארי בדו שימוש הרבה מעבר לרק גגות בתוך שטחי הרשויות המקומיות ולקדם דרכים אחרות שיבטיחו צדק חלוקתי באמצעות מנגנונים כלכליים נכונים יותר ומהירים יותר. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> גברתי, האם נכון יהיה להגיד שהחברה להגנת הטבע מתנגדת לחוק היחיד שכרגע נדון בכנסת שעוסק באנרגיה מתחדשת? << אורח >> טלי קדמי: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים לחוק. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> האם אתם תומכים רק מבקשים תיקונים? << אורח >> טלי קדמי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בואו נעבור להקראה. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> החשב הכללי, בבקשה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> החשב הכללי, בבקשה. אחרי החשב הכללי עוברים להקראה. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> דקה אחת, רק להתייחס למה שנאמר פה. אני אריה פדורוב, רפרנט מקרקעין, חשב כללי. לגבי מה שנאמר פה מקודם, לגבי השוואה לאירופה, רק חשוב להדגיש שדיני הקרקע באירופה והיחסים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי באירופה ובמרבית המדינות מאוד שונים ממה שקיים היום בישראל. אז ההשוואה הזאת היא השוואה בעייתית. מעבר לזה אנחנו מבקשים להצטרף רק לעמדה שהעבירו ממשרד המשפטים לעניין הצורך לבצע עבודה ממשלתית יותר רחבה. בין היתר יש פה את הבעיה שהציגו גם חברי הכנסת, של מחסור בקרקעות. החוק הזה יפגע בחלק מהרשויות, כי עתודות קרקע לא זהות. יש רשויות שמאוד ייהנו ממנו ויש רשויות שלא יוכלו ליהנות ממנו בכלל. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אדוני נציג החשב הכללי, השתתפת גם בדיון הקודם בנושא הזה. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> האם נפגשת עם מישהו מהיוזמים, מראשי הערים? << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> אנחנו ישבנו עם היועץ המשפטי של הוועדה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> לגבי הצעת החוק הזאת. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אוקיי. ואלה ההערות שלכם? << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> לא, יש לנו גם הערות לגבי סעיפים ספציפיים שנציין תוך כדי ההקראה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> ברשות החברים, אנחנו עוברים להקראה. אנחנו רוצים להתקדם. השעה 9:48, ב-11:00 נכבה פה החשמל. אין אנרגיה מתחדשת. יש עוד ראשי ערים בזום, אני רוצה גם להם לתת לדבר. אבל אנחנו רוצים גם לבצע. אמנם אנחנו בית הדיבורים, אבל צריך גם לבצע. בבקשה, אנחנו עוברים להקראה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אומר כמה מילים באופן כללי. ראשית, תודה על דברי השבח, אבל מי שעשתה פה את רוב העבודה זו עמיתתי רעות בינג שיושבת לצידי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מפרגנים גם לך, רעות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה מופתעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הצעת החוק עוסקת בפן מסוים של חסמים שקיימים כיום בנושא של קידום האנרגיות המתחדשות והוא הנושא של רשויות מקומיות. גם כאן היא עוסקת בפלח מאוד צר של הנושא, כי הנושא הזה של אנרגיות מתחדשות בעצם הוא עולם שלם שמטופל הן באסדרה של משק החשמל, הן באסדרה של התכנון והן באסדרה של הקניין, שזה ההיבט שאנחנו עוסקים בו כאן. מרבית הנקודות הכלליות שעלו בהקשרים האלה בעצם מטופלות בפלחים האחרים של הטיפול באנרגיות מתחדשות. החשש לניצול לרעה של שטחים פתוחים או נגיסה בשטחים חקלאיים. כל הנושאים האלה בעצם מטופלים או מאוזנים בהיבטי התכנון. נקבעה תוכנית מתאר ארצית שקובעת את סדרי העדיפויות בהקצאת הקרקעות לאנרגיות מתחדשות. כאשר שימוש בקרקע למטרה זו בלבד הוא השימוש הכי פחות מועדף. העדיפות היא לדברים האחרים, או לדו שימוש או לשימוש שהוא במסגרת אזורים שממילא משמשים למטרות דומות. לכן רוב החששות בנושא הזה בעצם הטיפול שלהם הוא במסגרת דיני התכנון והבנייה או התוכניות שחלות בהקשר הזה. כפי שאתם תראו בהמשך הדברים, ההקצאה של הקרקע לרשויות מקומיות במסגרת החוק הזה תהיה בכפוף לכך שיש תוכנית בתוקף שבעצם מאפשרת את השימוש הזה. תוכנית בתוקף מן הסתם נגזרת מאותה תוכנית מתאר ארצית שבעצם מגדירה את סדרי העדיפויות ואת השימושים המותרים. לכן בעצם רוב החששות בהקשר הזה מטופלים במסגרת הזו. חששות נוספים שעלו במסגרת ההערות הכלליות ששמענו גם כאן וגם בדיונים הקודמים נוגעים בעצם לאסדרה של משק החשמל. כפי שאתם בוודאי יודעים יש לנו את חוק משק החשמל שמכוחו פועלת רשות החשמל שמתקינה כללים ובעצם מסדירה את התחום בהיבט "החשמלי" שלו. כולל מכסות שמוקצות לתחום הזה, איך עושים את ההולכה בדרך הנכונה ביותר. האם אפשר לעשות מתקן במקום מסוים בהתחשב במצבה של רשת ההולכה וכו'. גם העניין הזה בעצם נשאב לתוך התנאים שמופיעים בהמשך הצעת החוק הזו לנושא של הקצאת מקרקעין. במסגרת הדיונים שעשינו גם עם נציגי הממשלה, גם עם יוזם ההצעה ועם גורמים נוספים, בעצם הבאנו בפניכם הצעה שמשקפת את ההטמעה של רוב ההערות שנשמעו. בעצם עושה איזונים שונים בהקשרים האלה שאנחנו נעבור עליהם במסגרת ההקראה. יש עוד מספר נושאים שאתם תצטרכו לקבל לגביהם החלטות שאנחנו לא התייחסנו אליהם כרגע בגוף ההצעה. אני אמנה לפחות שניים מהם, הבולטים ביותר: השטח שיוקצה לכל רשות מקומית במקרה שהיא עונה על התנאים ותקופת ההקצאה. לכן אלה נושאים שכרגע לא זכו להתייחסות. יש נושאים נוספים שאנחנו נצטרך לברר במהלך הדיון כאן ולהחליט. אתם תצטרכו להחליט האם אתם רואים לנכון להתייחס אליהם במסגרת ההצעה. אני חושב שאפשר לעבור להקראה. נקריא את סעיף ההגדרות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני מתחילה עם ההקראה של סעיף קטן (א). הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת מקרקעין לרשויות מקומיות לטובת הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת), התשפ"ה-2026 הוספת סעיף 4כג 1. בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, אחרי סעיף 4כב יבוא: "הקצאת קרקע בתחומי רשות מקומית לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת 4כג. (א) בסעיף זה - "מדד הפריפריאליות" – אפיון ודירוג של רשויות מקומיות לפי מיקומן הגיאוגרפי ביחס לריכוזי האוכלוסייה בישראל, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד החברתי-כלכלי" – אפיון ודירוג של רשויות מקומיות לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בהן, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "מיזם" – מתקן לייצור חשמל, הממיר לרשת החשמל אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית לצורך אספקת חשמל לנכסי הרשות המקומית או לצורך מכירת חשמל לרשת החשמל הארצית, לרבות התשתיות הנלוות למתקן כאמור ומתקן לאגירת אנרגיה; "רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית שמתקיימים לגביה כל אלה: (1) היא משתייכת לדירוג 1 עד 5 לפי מדד הפריפריאליות; (2) היא משתייכת לאשכול 1 עד 5 במדד החברתי-כלכלי; "תוכנית" – כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; זה סעיף ההגדרות. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> חברת הכנסת, את רוצה להגיד? ניתן לראש המועצה שיתייחס קודם? בבקשה. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> דיברנו על המדד הפריפריאלי בהיבט של הסוציואקונומי, שאמרנו שאם יש ניסיון באמת לעשות פה איזה שהיא הוגנות אז צריך לפתוח את זה לכולם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נשמע את עמדת הממשלה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אוקיי. אבל כייעוץ משפטי, האם ניתן להגדיר שרשות מקומית שהיא במדד פריפריאלי נמוך אני חושבת, רחוקה, גם אם היא בסוציואקונומי 9 ואני חושבת שיש רשות אחת כזאת בארץ. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, יש הרבה. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> יש כמה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בפריפריה הרחוקה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כפר ורדים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יש כמה בפריפריה בסוציואקונומי 9. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בפריפריה כן, אבל לא בפריפריה 1. אז השאלה אם אותן להחריג או שאנחנו ניכנס לזה? אבל בואו נשמע קודם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נצטרך, מה שרומז לו ראש המועצה המקומית מיתר הוא נושא שעולה פה חדשות לבקרים בהקשר של הפער שקיים בין המדד החברתי כלכלי שמתייחס לתושבי הרשות לבין מה שאנחנו קוראים מדד החוסן הרשותי, שהוא מתייחס לחוסנה הכלכלי של הרשות. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> נכון, תודה רבה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הבעיה הזאת קיימת בהקשרים רבים ואפילו הוועדה הזאת הקדישה לנושא הזה דיון מיוחד לגבי העניין הזה. אני לא השתתפתי באותו דיון, אבל מה שנמסר לי זה שבעצם כרגע לא קיים מדד רשמי שמתייחס לחוסן רשותי, למרות שעובדים במשרדי הממשלה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אדוני ראש המועצה, לאיזה אשכול חברתי כלכלי מיתר משתייכת? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 9. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> 9. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> ופריפריאלי? << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> פריפריאלי אנחנו 4. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בבקשה, משרד המשפטים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני מצטרפת לדבריו של היועץ המשפטי לוועדה. זאת אומרת, גם אותנו זה הטריד מכיוון אחר. תכלית הצעת החוק הייתה בעצם לסייע לרשויות, כמו שאמר היועץ המשפטי, החוסן של הרשויות, שהרשויות עצמן, החוסן הרשותי הוא באמת יש שם צורך בהרחבה של ההכנסות ולא ביחס לתושבים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> האם נציג משרד הפנים נמצא כאן? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כן, אני רק אסיים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תתייחס אחר כך לעניין, כי למשרד הפנים יש מדד של חוסן רשותי ואולי אפשר יהיה לשמוע ממך ולהטמיע את זה בהצעת החוק ואז זה יענה גם על האתגר שאת מציגה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני אומרת, אנחנו כמובן חושבים שחייבים לעמוד על הקריטריונים של חוסן רשותי, נראה לי הגדרה טובה, של חוסן רשותי ופריפריאליות. הרחבה מעבר לקריטריונים האלו אנחנו כמובן מתנגדים. כי עם כל הקשיים שהציגה חברתי על הצעת החוק זה ירחיב אותה עוד יותר לרשויות שאפילו אין צורך כלכלי שיקבלו אותה. זה בוודאי מורכב. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> מי קובע אם יש צורך כלכלי? לצורך העניין מיתר, המדד החברתי כלכלי מעיד על זה שהתושבים חזקים. אבל למועצה אין שום הכנסה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, לא. לכן אמרתי שאני מתחברת בהחלט להערתו של היועץ המשפטי שבאמת יש פה קושי, כי באמת מדובר כאן במצב הסוציואקונומי של התושבים ולא של הרשות. לכן אני אומרת, אבל ההרחבה, אני מתכוונת, כי עלו פה כל מיני הערות להרחיב את זה לכל הרשויות, בכל הארץ. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בסדר, אבל אנחנו לא שם, אנחנו כן בפריפריאליות. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אז אני אומרת. אם יש קריטריון טוב יותר. אני אומרת, אם יש קריטריון טוב יותר שמדבר על חוסן רשותי אנחנו בעד. אבל הרחבה מעבר לחוסן הרשותי שם אנחנו מתנגדים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אציע משהו שהשלטון המקומי, לא לקפוץ השלטון המקומי, אני מבקש, כי אני יודע שאתם מאוד לא אוהבים את קרן הארנונה. אבל בקרן הארנונה משתמשים במדד שהוא לא מדד מסוים, אלא הוא בודק את שיעור ההכנסה מארנונה לא עסקית, מחולק במספר התושבים וזה מהווה איזה שהוא אינדיקציה להכנסות העצמיות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה מדד אובייקטיבי. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> הבעיה שיש שם כשל. יש שם כשל מובנה במדד הזה. אני מזכיר, הייתי גזבר לפני כן. אז יש שם איזה שהוא כשל שבעצם הוא לא לוקח את ההנחות. ואז הוא בעצם הוא מחייב 100%. עכשיו יש הנחות כחוק. למשל בסיסי צה"ל, שבסיסי צה"ל נמצאים בדרך כלל ברשויות פריפריאליות, הם מחשיבים את זה כאילו 100% גבייה. בפועל בגלל הסיפור של עיר עולים אנחנו צריכים לחייב אותם 30% ואז אנחנו בעצם נדפקים פעמיים, גם לקחו לנו את הכסף - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נגמר העיר עולים כבר. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> כן, נגמר העיר עולים. מה קרה? לקחו את הכסף ומחלקים את זה לפי כל מיני קריטריונים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אבל מספר התושבים ברשות מקומית זה מספר ידוע, שעליו לא אמורה להיות מחלוקת. והארנונה, זה לא משנה כמה אתה גובה ומה ההנחות. צריך להחליט מה המספר שמייצג את הארנונה שאינה למגורים. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> אבל זאת הפעם השנייה. כי בעצם למשל אצלי 50% מהכנסות הארנונה הם כביכול רשומות מבסיסי צה"ל. 50% מההכנסות. להם אני נותן 70%. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אבל זה הכנסות. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> לא. אני נותן להם - - - << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אז אפשר להחליט שמודדים את זה אחרי ההנחה. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> שנייה. ואז תחלקי את זה במספר התושבים. עכשיו, יחסית, אני יישוב שהוא קטן. אז אני אהיה שם שלילי. אז יגידו לי תשמע, תראה באיזה מקום אתה נמצא, יש לך יופי של הכנסות. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אז עדיף לך בלי ארנונה של בסיסי צה"ל? אני לא מבינה. מביאים לך הכנסה וצריך למדוד אותה. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> לא, אני אומר שנייה בואו, עד שאנחנו רוצים להמציא מדד חדש אני מציע, ההצעה שלי פריפריאלי בהחלט משקף את היכולת של הרשות להביא עוד הכנסות ממקורות אחרים. כי בסוף אינטל לא יפתחו את המפעל שלהם במצפה רמון. ולכן מדד פריפריאלי משקף את זה. מדד סוציואקונומי, למרות שאני 3 ואני נכנס לתוך ההחלטה הזאת, אני חושב שהוא פחות משקף. כמו שאת אמרת בעצמך, ואת מכירה את זה, בסוף יכולה להיות רשות שהתושבים שלה מאוד עשירים, אבל לרשות עצמה היא ענייה. הייתי גם גזבר של להבים. הרשות עצמה היא ענייה, היא לא יכולה לעשות שום פעולה. לכן אני הייתי משנה את המדד הפריפריאלי, לקחת אותו נגיד 1 עד 4, ואת הסוציואקונומי בכלל לבטל בתור אחד המדדים שנמצאים פה. 1 עד 4 זה מכניס בעצם את מיתר זה כן מכניס, את היישובים שהם באזור באר שבע ואני מניח שבצפון גם באיזה שהוא מקום שהוא רלוונטי. אבל הוא כן נותן להם את האפשרות להיכנס פנימה, כי הסוציואקונומי לא פוגע בהם. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אתה אומר להוריד לגמרי את המדד הסוציואקונומי ולהיצמד רק למדד הפריפריאלי. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> כן. ואני הייתי אומר שיכול להיות שאפשר גם להוריד מדרגה אחת במדד הפריפריאלי, אם מאוד רוצים. אפשר לעשות 1 עד 4 כי זה עדיין מכניס מסה רצינית. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> דניאל סרגי מאגף תקציבים. אם יש רשות מאוד חזקה, אבל היא פריפריאלית? אז מה, עוד פעם, כמו שמשרד המשפטים אמרה זה חוטא למטרת החוק. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אדוני, לא. אתה מחזיר אותנו 20 דקות אחורה. אולי היית בשיחה אחרת. אנחנו נתייחס לזה בהמשך. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> לא, לא, לא הייתי. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בבקשה חברת הכנסת. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> סליחה, אנחנו מדברים עכשיו על העניין של איזה רשויות בפנים ואיזה בחוץ, לא? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> נתנו כבר דוגמה את מיתר ונתנו דוגמה את כפר ורדים. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> אוקיי, כן, נכון. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> שהמדד הסוציואקונומי מאוד גבוה אבל לרשות המקומית אין שום הכנסה שאינה ממגורים. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> מצוין. אבל אם את משאירה רק מדד - - - << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> ולכן היא צריכה מנועי צמיחה וזה עונה על זה. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> כל מה שאני אומר - - - << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בבקשה גברתי חברת הכנסת. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> - - - זה שאם את משאירה. אפשר להשלים? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> היא בזכות דיבור. לא כרגע. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> תודה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז ככה, אני אנסה רק לגבי העניין הזה. אחד, האם נבחן לחוקק את זה בהוראת שעה ולא בחוק. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הוראת שעה, ישקיעו משאבים. יש פה יזמות. מה תגידי, הוראת שעה ואז חכה, הבירוקרטיה? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תן לה לסיים ואחרי זה תהיה בזכות דיבור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שתיים, עלתה כאן הסוגייה של נמב"י והעניין שאם רשות מקומית מקדמת את זה, אז שלא יוכלו לעשות עליה ועדת גבולות, כי זה פתרון מאוד נוח. מניסיון אני מדברת. רשות מקומית מקדמת תב"ע ואז יש ועדת הכנסות או ועדת גבולות ועובדים 15 שנה על תב"ע ואז באבחת סכין זה עובר לרשות אחרת. זאת סוגיה. אני מסכימה עם העיוות של המדד החברתי כלכלי וחושבת שאפשר להיצמד למדד הפריפריאליות. שוב אני אומרת שיש מועצות אזוריות גדולות במיוחד שגם במדד הפריפריאלי יש עיוות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש מועצות אזוריות שרק המדד הפריפריאלי שהן מאוד מאוד עשירות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אין הרבה כאלה. אני הייתי בודקת מי למשל? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תמר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אז רגע, מה שאני מציעה זה לצד הנושא של המדד הפריפריאלי אישור גם של משרד הפנים שהרשות הזאת לא איתנה, לא עצמאית, לא חסונה. הרי יש גם היררכיות של ניהול הכספים של הרשות. ורשות שמקבלת מענק איזון וזה, או - - - גדול. יש היררכיה במשרד הפנים. אז אני אומרת, אישור של משרד הפנים שהרשות היא לא עצמאית, איתנה, חסונה ולא נהנית ממענקי איזון, או נהנית ממענקי איזון, זה איזה שהוא מדד שבא לדבר על החוסן הרשותי. אולי זה או מנגנון אחר. זאת ההצעה שלי. שוב, מניסיון אני יודעת, אני מועצה אזורית במדד פריפריאלי לא זוכרת כמה, נדמה לי 5. ובשביל לקבל מענקים על הביוב הייתי צריכה להיות בפחות. מה שקורה שלוקחים את בית המועצה. היה לי יישוב כמו בית גוברין שהוא מאוד פריפריאלי, אבל בית המועצה נמצא בצומת מסמייה, שאין שום יישוב, זה הקצה הכי צפוני של המועצה. אז היה שם עיוות ונעשה תיקון לטובת משק הביוב. אני חושבת שכן צריך מקום לאיזה שהן החרגות מיוחדות, איזה שיקול דעת מובנה. זה לגבי המדדים. לגבי המיזם, זה נכון שיש תב"ע ויש בה את כל הנחיות התב"ע, אבל בגלל שמדובר על שטחים פתוחים ועל ההפרה הזאת, יכול להיות שצריך לכתוב מפורשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא בהכרח אבל, זה ממש לא בהכרח. לשם הדוגמה, אני רק אסבר את אוזניה של חברת הכנסת. לפי התמ"א שאושרה, תוכנית המתאר הארצית שאושרה לנושא של אנרגיות מתחדשות. אפשר להקים מיזם מהסוג הזה גם באזור תעסוקה שעומד בתנאים מסוימים. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש הגבלה של שטח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, ברור. אבל פה אנחנו מדברים על פריפריאלי, כי בעצם אתה לוקח את מדד הפריפריאליות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אבל אם יש - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אה, נכון, אזור תעשייה או משהו כזה. כן, נכון, אני מסכימה איתך. אבל בדרך כלל התב"ע הזאת, אם יש תב"ע לאזור תעשייה אז הרשות המקומית תצטרך לבקש את ההקצאה אליה, לפי החוק הזה, ולא לצאת למכרז, במקרה כזה. אם יש באמת תב"ע אקטיבית. אבל אני אומרת, זה ברור שגם תהיה הפרה של השטחים הפתוחים. בסוף זה השטח הפנוי, הזמין והכי קל לצאת לגביו לתכנון. מה שאני רק אומרת שאולי צריך לציין תחת הגדרת המיזם, להגדיר באופן, למרות שזה אמור להיות בתכנון שמערכת ההולכה תהיה מוטמנת מהאתר ועד החיבור לרשת, בכדי למנוע את הנזקים של הפגיעה הנופית בהולכה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי התמ"א של ההולכה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היום יש, אולי נשמע על זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אי אפשר לקבוע בניגוד לתב"ע אבל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני גם שואלת, כתוב כאן רשות מקומית, עירייה או מועצה מקומית. אז אני יודעת שעל פי חוק המועצות זה גם כולל מועצה אזורית. אני הייתי מאחר ואנחנו לא יודעים מה גודל השטח ואמרת שעוד נדבר על זה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> בהצעה ראשונית דובר על 1,000 דונם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, אם מדובר על 1,000 דונם זה יכול גם להגיע, לא יודעת, להערכתי, אני לא יודעת כמה רשויות יש בפריפריאליות. זה יכול להגיע ל-100,000 דונם. אז רגע צריך לדעת שזאת הייתה הכוונה. אבל אני הייתי כן רוצה לדעת כמה שטחים. אפשר להעריך לפחות בשטחים החקלאיים או המוגנים מה הפוטנציאל, שזה בלחיצת כפתור. מה הפוטנציאל של הנזק לשטחים הפתוחים. בתאי השטח הגיאוגרפים האלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה את מבקשת לבדוק? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> לפי השטח שיוחלט כאילו. אם הצעת החוק תדבר על 1,000 דונם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת בסוף יש כאן בדברי ההסבר של הצעת החוק המקורית מדובר שהמטרה היא ליצור מנוע כלכלי או רווח כלכלי לרשות המקומית, שזו סוגיה בפני עצמה. אבל אני אומרת, לצד הרווח הכלכלי שאנחנו רוצים לתת לרשויות המקומיות, מה פוטנציאל הפלישה או הנזק לשטחים פתוחים מוגנים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו שאמרתי, אי אפשר לדעת את זה עוד. כיוון שאם יש אזורי תעסוקה, נגיד אזור תעסוקה שהוא, ואנחנו יודעים שזו תופעה נפוצה דווקא בפריפריה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש כאלו שלא ממומשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם לא ממומשים. הרבה מאוד אזורי תעשייה לא ממומשים. אז היא לא תלך לשטח פתוח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל באזור תעסוקה כזה בדרך כלל אין בתוכניות, אתה יכול לבדוק, דרך אגב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שם לא צריכה אפילו - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, כן צריכה תב"ע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא צריכה תב"ע, כי תוכנית המתאר הארצית מאפשרת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מאפשרת המרה מאזור מסחרי למשל לתעשייה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא מאה אחוז. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא מאה אחוז. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אבל אני התחושה שלי שזה יהיה בפלישה לשטחים. אם מדברים רק על אזורי תעשייה, אז תורידו את השטחים הפתוחים וזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא רק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי רוצה איזה שהיא עבודת מטה לגבי פוטנציאל, לגבי ההשלכה של הנזק לשטחים הפתוחים. דיברתי על האשכול. דיברתי על הנושא של הכוח הכלכלי של הרשות. על החוסן הכלכלי של הרשות אולי כפתרון נלווה במקום הסוציואקונומי, כי אין קשר באמת בין מדד סוציואקונומי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי מה ביקשת לבדוק? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הצעתי לרשות שהיא לא חסונה, לא איתנה, לא עצמאית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אבל לפי איזה מדד? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> משרד הפנים, למשל מענק איזון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מקבלת מענק איזון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא רק. אפשר איזה שהוא מספר שיקולים ששר הפנים ייקח בשיקולים שלו את עומס המלוות, את מענק האיזון ואת החוסן הכלכלי של הרשות. רשות איתנה, חסונה, עצמאית, לא יודעת, כל הקריטריונים האלה, אומר שהרשות יודעת לעמוד בזכות עצמה. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> רק צריך להיזהר. אנחנו מאוד אוהבים את המדדים האלה שמראים עד כמה הרשות מסכנה. ועוד פעם אני אומר, אני נמצא שם עם מצפה רמון. אבל כאסטרטגיה במדינת ישראל אנחנו צריכים לגרום לרשות לרצות לא להיות מסכנה. לא להיות במדדים - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל ברגע שזה יהיה אז גמרנו. ברגע שזה יהיה זה ייכנס לסך ההכנסות. אבל אני אומרת, לפני - - - << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> לא, אבל חה"כ מטי, כשאת אומרת לא איתנה, לא חסונה. ההיפך, זאת לקונה קבועה. אני שומע את זה בהמון ועדות. אני יצאתי מרשות בהתייעלות. אני כראש מועצה היום מועצה יציבה. אתם רוצים שאני אלך אחורה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יציבה לא. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> זה לא אומר שיש לה את מספיק ההכנסות כדי לממש את המטרה שלה כרשות מקומית. אם אני רוצה לספק שירותים ברמה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נשמע את משרד הפנים אולי לגבי מענקי איזון. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> אם אני עובד ביעילות, אם אני כראש רשות יודע לעבוד ביעילות, אני מנהל את המשאבים שלי נכון ועדיין אני במצוקה גם בסוציואקונומי 9, גם במיתר, אני רוצה לספק שירותים הוגנים לתושבים שלי. אני לא זוכה לעשות את זה כי אני בסוציואקונומי 9. כי אני יעיל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אני מציעה להוריד את הסוציואקונומי. אני אומרת, צריך שיקול דעת, איזה שהוא מנגנון לשיקול דעת נוסף לגבי באמת החוסן הכלכלי של הרשות. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> למה? מה הסיבה אבל? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כי צריך גם לזכור, זה בסוף פריבילגיה, זה מהקופה הציבורית. זה שווה כסף. צריך לייעד אותו למי שצריך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> צריך לשאול את משרד הפנים. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> אז עשינו את זה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כולן צריכות, כולן במצוקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה בדיוק מה שניסינו - - - << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אגף תקציבים, מכיוון שהנושא הזה עולה שוב ושוב, בבקשה נציג אגף תקציבים לעניין המדד הסוציואקונומי. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> מעולה. בגלל זה גם ביקשתי להתייחס מקודם. אני חושב שצריך רגע לבחון את הנושא הזה. כי אני חושב שזה אירוע שהוא גדול ומורכב וצריך להבין איזה רשויות בפנים או בחוץ. אני רגע אומר, יכול להיות, צריך לשמוע את משרד הפנים, בסוף הם הגורם המקצועי פה. אבל יכול להיות שצריך להוריד את העניין של המדד חברתי כלכלי. אבל אני לא חושב שמדד פריפריאליות בלבד מספיק. זה בטוח לא. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני מסכימה. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> הייתה ההצעה של תומר של המדד שמשתמשים בו בקרן הארנונה שכידוע אנחנו אוהבים אותה מאוד ויכול להיות שהמדד הזה יכול להיות רלוונטי. אני כן מציע אם אפשר ומקובל גם על יושבת-הראש רגע שנעשה אחרי זה שיח מול הייעוץ המשפטי עם משרדי הממשלה, יכול להיות שצריך לדייק פה את המדדים. בטוח מדד פריפריאלי בלבד לא מספיק לעמדתנו. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני מסכימה עם נציג אגף תקציבים, מדד פריפריאלי לבדו אינו מספיק וחוטא למטרת החוק וניהול הנכסים הציבוריים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה לומר עוד פעם, בגלל ההפרה של השטח, לגבי המיצוי של הפוטנציאל, ההתייעלות האנרגטית על מבני ציבור ודו שימוש. יש כאן, זה פשוט יכול להיות פתרון קל מידי. לבחור את הפתרון הזה על גגות, מבני ציבור, דו שימוש, אגרו-וולטאי. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> רגע, זה נושא אחר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, כן. אני עדיין חושבת שזה משהו שצריך לדבר עליו. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> על הדו שימוש, בסדר. בבקשה, חה"כ סעדה ואחר כך מירה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> שלושה דברים: קודם כל, לגבי תיקוני הגבולות. כן, צריך תיקוני גבולות. יכול להיות שרשויות מקומיות יבקשו תיקוני גבולות. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> כמו שמבקשות כל העת. לא בגלל זה לא עושים איתנות כלכלית. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, לכן אני אומר, בעיניי ברמה המוסרית כן צריך להיות תיקוני גבולות. נתנו לקיבוצים שטחים נרחבים כדי שיפתחו חקלאות. אין שם חקלאות. ואם יש את בית שאן ליד - - - << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> אגב, יש שם סולארי. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> ויש גם מיזמים משותפים, כולל עמק המעיינות עם בית שאן וטוב שיש חקלאות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> בעיניי ברמה המוסרית נכון וראוי לעשות תיקוני גבולות. רשות מקומית שתחליט ללכת על מהלך של תיקוני גבולות, אני לא אחסום אותה ואגיד מראש אתם לא תוכלו לעשות תיקוני גבולות. סליחה, בעיניי אפילו יש בזה משהו חזירי. כי אומר אני לא אתן לך לקדם משהו, כי אולי בעתיד תתקן גבולות. אם צריך לתקן גבולות, אם המדינה תחשוב שצריך לתקן, היא תתקן. אם לא, לא. את הכלי הזה אנחנו ניתן לכל רשות. זה דבר אחד. דבר שני, וזה אני צריך את החשיבה שלכם, רעות ותומר. יהודה ושומרון. החוק הזה בתפיסה שלי הוא ציוני, לפני הכול. אין לי בעיה לתת לכולם, אבל ציונות זה לפני הכול במדינת ישראל. לכן מהמקום הזה אני רוצה להכניס את יהודה ושומרון, ששם בעיניי זה חלק ממפעל ההתיישבות המשמעותי. איך אני יכול להכניס את יהודה ושומרון לחוק הזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה לא יכול. כיוון שאנחנו, רשות מקרקעי ישראל לא עוסקת בניהול מקרקעי יהודה ושומרון למיטב ידיעתי. אני לא יודע מה התקבל בהחלטת הקבינט האחרונה, אבל לפחות נכון לשבוע שעבר רשות מקרקעי ישראל - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חוק התכנון והבנייה לא תקף ביהודה ושומרון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וגם חוק התכנון והבנייה לא תקף ביהודה ושומרון. מכיוון שהחוק הזה עוסק ממש במקרקעין, שזה התחום המוחרג ביותר שמתבטא בטיפול בריבונות. רק במצב שבו תהיה החלת ריבונות אפשר יהיה. אלא אם כן, שוב, אני אומר, אני מסייג את דבריי, כי הקבינט המדיני ביטחוני קיבל השבוע החלטות בנושא מיגון למקרקעין ביהודה ושומרון שאני עוד לא מכיר אותם עדיין, ויכול להיות שמשנים את התמונה. אבל כרגע המצב שידוע לי לפני ההחלטה האחרונה הוא שזה לא היה אפשרי. אם יכולים לעדכן לגבי החלטה אחרת. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני יכולה, שלא תגיד שמשרד המשפטים לא נותן פתרונות. יש דרכים כיום שמחילים דברים ביהודה ושומרון, זה על ידי צו של המפקד, שהוא המנהל באזור. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> איך אני מכניס את זה בחוק כדי שהמפקד יוכל להחיל? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אתה לא מכניס את זה בחוק. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> זה תיקון חוק רשות מקרקעי ישראל, אז אנחנו לא נוכל. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, אבל יש דרכים. וחברי הכנסת בוודאי מכירים, יושב-ראש הוועדה שאינו פה בוודאי מכיר איך מחילים דברים ביהודה ושומרון. דרך צווים של המפקד הממונה על האזור. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, אני יודע. אבל השאלה אם יש משהו - - - << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> הוא רוצה במסגרת החוק. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני מבינה. לא, אני כמובן מצטרפת לעמדת חברי שאי אפשר דרך החוק הזה. ואני אומרת, יש דרכים אחרות להחיל דברים ביהודה ושומרון. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> אפשר הערה? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בבקשה מירה, מרכז שלטון מקומי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הערה אחרונה, לגבי מה שאמרה חברתי, הוראת שעה זה דבר לא נכון. אם אתה עושה הוראת שעה זה אומר שאתה קובר את החוק. אתה קובר את החוק, כי אף יזם לא יתחיל להשקיע ואז יגיד אחרי שנה הוא צריך לרדוף אחרי חברי הכנסת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, זה לא מדויק. סליחה שאני קוטע אותך. החוק הזה עוסק בפעולת ההקצאה של המקרקעין. ההקצאה תהיה לתקופה שתוגדר, כפי שאמרתי, אתם תצטרכו לתת עליה את הדעת. אבל משעה שהוקצתה הקרקע ההקצאה לא נעלמת. אפשר לומר, אם אתם חושבים שזה נכון, להגדיר תקופה מסוימת שבה תעשנה אותן הקצאות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כן, אבל אז זה מכניס את כל המערכת, אני חושב שחוק הוא חוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו החלטה שלכם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> בסדר, אז אני אומר את העמדה שלי. אני חושב שזה לא צריך להיות הוראת שעה, אלא קבוע. כדי שאנשים יתחילו לתכנן דברים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> צריך להגיד גם שזה יהיה בתהליך. בסופו של דבר יש כאן תהליך. עד שמוקצית הקרקע יש כאן תהליך. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> נכון. יש מינהל תכנון, יש המון. זה שנים. את הפירות של החוק הזה יראו רק בעוד שלוש שנים לדעתי. לפחות. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בבקשה מירה ואחר כך נדב. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תודה רבה גברתי. אנחנו, כפי שכבר ציינתי, מתנגדים לסוגייה של הסוציואקונומי. מדד פריפריאלי בשלב הזה כדי לדבר על אזורי הגיאוגרפים תחילה ואחר כך גם אנחנו נציע כפי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש לכם הצעה חלופית? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן. ההצעה החלופית שלנו זה לא להכניס סוציואקונומי. אנחנו לא חושבים שצריך מדד נוסף. אני רוצה להתייחס לנקודות שהיועץ המשפטי של הוועדה העלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לנקודה הזאת, כפי שאמרה יושבת-ראש הישיבה, הוועדה סבורה כרגע שמדד הפריפריאלי לא מספיק. צריך מדד נוסף. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז אני רוצה להתייחס לזה. קודם כל, אני יכולה לומר שדעתנו שונה מעמדתה של יושבת-ראש הוועדה וזה בסדר. אבל אני גם רוצה להתייחס ולהסביר למה דעתנו שונה מהעמדה הזאת. הסוציואקונומי לדעתנו לא רלוונטי ולא צריך מדד אחר. גם משום שכפי שביקש יוזם הצעת החוק בכוונתנו להביא מנגנון שמדבר לא על חסם של תנאי סף, אלא על משקולות לתיעדוף בתוך ההקצאות, בתוך ההחלטות של מועצת מקרקעי ישראל בנקודה הזאת. ואז לא לחסום רשות מקומית שלא עומדת בקריטריון כזה או אחר מבכלל לקבל את היכולת לבקש את זה, אלא להסדיר את האופן שבו מתעדפים מה קודם ומה אחר כך. שנית, וניתנה דוגמה לרשות מקומית אחת שהיא מאוד מאוד עשירה. אגב, היא גם לא תצטרך את ההקצאה הזאת. יש לה שטחים פתוחים רבים נרחבים שהיא תוכל גם לעשות בהם שימוש להצבת פוטו-וולטאי ולהרוויח גם בלי החוק הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך בדיוק? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> באמצעות דו שימוש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נו, אז השטחים האלה לא שלה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה משתנה הדברים האלה. אבל היא בהחלט יכולה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במקרה של המועצות אני מכיר היטב את המצב. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן, כן. אבל אני אומרת, גם תמר במקרה ניגוד עניינים אולי אני צריכה לומר, יש לי אחות שגרה במועצה אזורית תמר. אז נשים רגע בצד את מועצה אזורית תמר. יש מנגנונים קיימים היום בחוק, קוראים להם מנגנוני חלוקת הכנסות. גם אם רשות מקומית במקרה קרה שהיא עשירה מאוד וקיבלה את הזכות הזאת שלמרות שיהיה מנגנונים לתיעדוף של הקצאה של השטחים, במקרה קרה, עדיין יש יכולת לבקש. וספציפית מועצה אזורית תמר גם מחלקת הכנסות. יש אפשרות לבקש חלוקת הכנסות, כך שרשות מקומית ליד, שאולי לא יכלה לבקש כי לא היו עתודות קרקע. שאולי הוועדה הגיאוגרפית בעניינה עוד עדיין לא קיבלה החלטה. שאולי דברים אחרים קרו שמנעו ממנה לקבל את מנוע הצמיחה הכלכלי הזה. היא יכולה לבקש מרשות מקומית שלידה שנמצאת גיאוגרפית. כי הרי זה כן השארתם נכון לעכשיו, את הסוגייה הגיאוגרפית. יכולה לבקש חלוקת הכנסות. הדבר הזה בהחלט גם יכול להישקל ויהיה רלוונטי. לכן אנחנו לא חושבים שצריך עוד מדד, חוץ מהמדד הפריפריאלי. אמרנו, שוב, אנחנו גם חושבים שמדד פריפריאלי יהיה צריך לא להיות חסם, אלא משקל להקצאה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> מירה, בהקשר לנקודה הזאת, כי שמכירה היטב את השלטון המקומי. ולו אנחנו משאירים רק את המדד הפריפריאלי, מהיכרותך את המצב בשטח, מי יהיו הרשויות הראשונות שיהיו ערוכות כבר להגיע לרמ"י עם בקשה להקצאה. לאחר מכן הוצאת מכרז. האם אלו יהיו הרשויות שאת ואנחנו אני מניחה חושבים אותו דבר, שדווקא שם צריך את הסיוע. או שהרשויות המקומיות הפריפריאליות ייכנסו לאיזה מרוץ בינן לבין עצמן כאשר בעצם החזקות יחסית יזכו שוב בכל הקופה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> קודם כל אני לא חושבת שזה יהיה בכל הקופה בכל מקרה, כי כל רשות והקו שבו היא יכולה בכלל והשטח שהיא יכולה לפעול בו. אני לא חושבת, אני חושבת שהדבר הזה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רשות חשמל יכולה לתת. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> ברור. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני חושבת שהדבר הזה ישנה את השוק, אין ספק. אני חושבת שבגלל שההיבט התכנוני הוא ההיבט הראשוני שמוביל את כל המהלך הזה וברשויות מקומיות שהן חלשות, לרוב הן גם חברות בוועדה מרחבית, מקומית מרחבית. יש בכל זאת במשחק הזה שבין רשות מקומית שפועלת באופן יעיל לבין רשויות מקומיות שמנסים לתת להם כלים אחרים משלימים כדי שהן יוכלו להיות גם הן יעילות, אני באמת לא יכולה לתת תחזיות לדבר הזה. אבל אני שוב אומרת, את השאלה של ההקצאה לא צריך לפתור ב-01, ב-go no go. צריך לפתור במסגרת הבניה של שיקול דעת איך מתעדפים דבר כזה או אחר. יוזם הצעת החוק ביקש שאנחנו נבוא עם הצעה, לקחתי את זה אליי, אני כבר התחלתי לכתוב לאנשי אסטרטגיה אצלנו במרכז שלטון מקומי להגיש הצעה כזאת. אבל כתנאי, כחסם, כתנאי סף, ברור שנתנגד. ברור. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אוקיי. נציג לדעתי המועצה האזורית הכי פריפריאלית בארץ, תקן אותי אם אני טועה. << אורח >> נדב דוד סטרק: << אורח >> נדב סטרק, החברה לפיתוח חבל אילות. אכן המועצה האזורית הכי פריפריאלית. רק הערות טכניות: אחד, הגבלתם את זה ל-PV. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> נדב סליחה, אתה יכול להגיד לנו גם מה המדד החברתי כלכלי של המועצה? << אורח >> נדב דוד סטרק: << אורח >> 5 בסוציו ופריפריה 1. הגבלתם רק ל-PV, אבל החוק מדבר על אנרגיות מתחדשות. שווה לבדוק גם אנרגיות מתחדשות במובן הרחב, רוח ואחרות, למי שזה מתאפשר. גם הרבה פחות צרכן שטח בהקשר של שטח. זה יכול להיות פתרון רלוונטי. שתיים, הייתי חושב על בסוף איך מייצרים אישורי התקשרות, כן לא, בהקשר של משרד הפנים. כל התקשרות מעל שמונה שנים. נכון? משרד הפנים. שבע שנים? שינו את זה. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> תלוי בסוג ההתקשרות. לא כל התקשרות. << אורח >> נדב דוד סטרק: << אורח >> לא. אבל מקרקעין לאורך זמן עם חברה פרטית מעל שמונה שנים לדעתי, זה היה פעם חמש עד לא מזמן. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לא הגענו עוד לסעיף של ההתקשרויות, אבל יש כל מיני סוגי התקשרויות. << אורח >> נדב דוד סטרק: << אורח >> צריך לפתור את זה מראש ולתת על זה פטור מראש, לתוך האירוע הזה ובתוך לשון החוק. כנ"ל לגבי הנחות בהקשר של רמ"י. זה צריך להיות מאוד ברור מה כוונת המשורר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו בקיבוצים. מחיר אחיד. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אם אפשר להתייחס לסוגייה של המדד. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בבקשה, נציג משרד הפנים. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> רון אלמוג, לשכה משפטית משרד הפנים. המדד הסוציואקונומי הוא מדד שאנחנו יודעים שהוא בעייתי בזה שהוא מודד את התושבים ולא את הרשות. הוא עדיין כן מדד שמקובל להשתמש בו לא כמדד יחידי, אבל כן להתייחס אליו במסגרת בחינה של הרשויות. אין לנו היום בחקיקה או אפילו במשרד הפנים איזה שהוא מדד מנצח של חוסן של רשות מקומית. יש כל מיני מדדים שבחוקים שונים מתייחסים אליהם. אנחנו גם חושבים שחשוב בחוק הזה לא להתייחס רק לפריפריאליות, אלא גם באמת למצב הכלכלי של הרשות המקומית. אני מציע, כמו שהציע נציג של אגף תקציבים, שנעשה איזה שהיא חשיבה פנימית ונבוא עם הצעה קונקרטית יותר לוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי מה שאני מבין מיושבת-ראש הישיבה, הוועדה מבקשת להצביע על הנוסח הזה לקריאה ראשונה היום. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> אם אפשר אחרי זה להתייחס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה שלנו היא בעצם מה התייחסות משרד הפנים להצעה, לשתי ההצעות שעלו כאן. עלתה הצעה אחת להתייחס לנושא מענק האיזון או אי איתנות של הרשות. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> אני אשמח להתייחס, אני אתייחס לאותה נקודה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני חייבת להגיד רגע, לפני החשב הכללי. אני חושבת שנציג משרד הפנים, לא היית בדיון הקודם בעניין. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אני לא הייתי, הייתה נציגה אחרת של הלשכה המשפטית. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אז אני אומרת, הרעיון הזה של לשלוח כל דיון נציג אחר ואז להתחיל. הרי הדיון על הסוציואקונומי היה לנו כבר בדיון הקודם ומהי רשות חזקה ואיך מייצרים מנועי צמיחה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, גברתי יושבת-הראש, זה לא נדון בישיבה הקודמת. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> לא כפי - - - אבל בהחלט דיברנו על מהם מקורות ההכנסה של רשויות מקומיות ומה נחשב מיזם שהוא רלוונטי לרשות כלכלית. אפשר היה לא להבין שמדברים על היכולת של הרשות לנהל את ענייניה מול התושבים. אני חושבת שכל אחד פה הבין. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, פשוט ההגדרה הייתה אחרת. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> לכן אנחנו כן נחתור היום להקריא. כשאנחנו דיברנו כאן בישיבה הקודמת על מקורות ההכנסה של רשות מקומית ואיך ראש רשות יכול לספר את השירותים הנדרשים לתושב. אי אפשר לא היה להבין שעל זה מדובר. והאם קאנטרי הוא מיזם שהוא כן כלכלי עסקי ומשרת את התושבים או לא. הדברים היו פה על השולחן. אני מניחה שמי שכן היה כאן ממשרד הפנים חזר ללשכה המשפטית, אמר את הדברים. אני לא יודעת מה עשיתם עם הדברים האלה מאז, אבל אנחנו לא נחזור עכשיו אחורה. עכשיו אנחנו גם דנים ממש על המדדים עצמם. היה זמן בחודש הזה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> רק אם אפשר מילה. בהצעת החוק המקורית ההגדרות היו אחרות לחלוטין. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני מסכימה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> רק עוד מילה ברשותך. הסיפור הזה של מדד פריפריאלי, לא פריפריאלי, זה נעשה בעקבות השיחות שערכנו בחודש האחרון עם הייעוץ המשפטי, עם חברי הכנסת. כרגע יש כאן בקשה אחרת. לכן אנחנו מבקשים לבחון אותה. ככל שגברתי רוצה להצביע היום, לפחות נבקש שבהכנה לקריאה שנייה שלישית נוכל לדון על האירוע הזה בצורה מסודרת יותר. אני רוצה לומר, אני חושב, ותתקנו אותי חבריי ממשרדי הממשלה הנוספים, קשה לנו מאוד עכשיו להתייחס באופן קונקרטי להצעות שהוצעו ולהגיד כן, לא, שחור, לבן. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני מקבלת את דברייך ואני גם מאוד מעריכה את זה שאת אומרת אנחנו מהישיבה הקודמת היינו בקשר עם יוזמי החוק ועבדנו על זה. אני שואלת האם משרד הפנים גם עשה כך? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> בוודאי. משרד הפנים היה שותף איתנו בכל הפגישות. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני רוצה לשמוע מכבודו. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> משרד הפנים לא היה איתי בשום פגישה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> וגם לא עם הוועדה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> רון היה בפגישה איתך ועם יושב-הראש. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא דיברנו על זה. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לא דיברנו על זה, אבל - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תקשיבי, היית בפגישה, לא העלית את הנושא. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כי הייתה הגדרה אחרת, חה"כ סעדה. זה לא פייר מה שאתה עושה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אבל גברתי. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> הייתה הגדרה אחרת לגמרי. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני חושבת שמשרד המשפטים יודע להציג את ענייניו, את לא צריכה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כן. את לא מגנה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> עשית עבודה מעולה, עכשיו הוא יענה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, אבל אני רוצה להגיד שהם היו שותפים איתנו לכל הדרך. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כן דיברנו. דיברנו על איך מחלקים ואיך מגדירים. לא באתם ואמרתם תקשיבו, יש לנו איזה חשיבה זאת או חשיבה אחרת. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, חבר הכנסת, זה לא פייר. ההגדרה הזאת לא הייתה אבל על השולחן בכלל. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> בסדר. בין קריאה שנייה לשלישית. קיבלנו את ההצעה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> מה משרד המשפטים חשב שהוא - - - היום בהקראה? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> מה זאת אומרת? שההגדרות האלו זה ההגדרות שדיברנו עליהם. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> איך הוא לא הכיר את זה? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> הוא הכיר את זה, מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אוקיי. לכן אני אומרת - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, אבל הנושא שנדון עכשיו להוריד ולשנות את המדד. אני אומרת, זה לא עלה עד עכשיו. לכן אנחנו מבקשים ואנחנו אומרים שיהיה לנו קשה לדון בזה, זה לא עלה עד עכשיו האירוע הזה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל שנייה. אתם לא בלם, משרד המשפטים. שנייה. קיבלנו את העמדה. בין שנייה לשלישית נדון בזה אם אתם רוצים נעמיק יתר. בסדר, נעמיק יתר. אנחנו רוצים לקדם את החוק, נקודה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> בסדר גמור. אז אמרתי שאנחנו מבקשים, אם אפשר לתת תשובה על זה בהמשך. ואם לא, אז לפחות בשנייה שלישית. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל אמרנו את זה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני חושבת גם שאפשר להבין מדבריי שאנחנו מצפים שמשרד הפנים יהיה יותר באירוע הזה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל משרד הפנים היה. לא, זה לא פייר, אני מתנצלת. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> זה לא פייר. זה לא פייר שמגיע לכל דיון נציג אחר. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא נכון. אבל זה לא נכון. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> נציג החשב הכללי. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> ממש שתיים וחצי דקות, אם אני לא אקטע. רציתי להגיד שאנחנו גם חושבים שיש קושי מסוים במעמד הסוציואקונומי. אנחנו חושבים שאי אפשר בכלל פריפריאליות. כולם אומרים את זה, אני גם יכול רגע להסביר למה אי אפשר להסתפק במדד פריפריאלי בלבד. בעצם יש לנו פה שני משאבים במחסור: אחד משאב הקרקע במחסור. שתיים, המקום ברשת החשמל הוא משאב במחסור. נכון להיום אין מקום לכולם ברשת. ככל ואנחנו לא ניתן עוד איזה שהוא מדד אז לא כל הרשויות יוכלו להצטרף לדבר הזה, כי פשוט אנחנו מדברים על משאבים במחסור. אני גם מתחבר למה שאמרה גברתי כבוד יושבת-הראש, בעצם מי שיכול להתקדם הכי מהר זה הרשויות החזקות, כי בעצם המערכת שלהם הכי חזקה. המערכת הבירוקרטית, היכולת שלהם להוציא מכרזים. ברגע שאנחנו מדברים על משאבים במחסור זה לא אומר רק שהם יקדמו הכי מהר, זה אומר שהם יזכו בכל הקופה. כי פשוט לא יהיה לא קרקע ולא מקום ברשת לשאר הרשויות. אנחנו גם מצטרפים למה שנאמר על ידי אגף תקציבים, על ההצעה של היועץ המשפטי של הוועדה. אנחנו חושבים שהמדד שהציע היועץ המשפטי של הוועדה יכול להיות שיפור. אני גם מסכים שאנחנו צריכים לעשות רגע על זה עבודה ממשלתית. יש גם את הקושי שהעלה יושב-ראש המועצה, שבעצם יש עיוות במנגנון הזה, שבעצם הוא לוקח את ההכנסות התיאורטיות ולא את ההכנסות בפועל. צריך להתמודד גם עם זה. אנחנו חושבים שזה שיפור ביחס למצב הקיים, אבל צריך, יש פה כמה קשיים, צריך להתמודד איתם. אבל זה שיפור. רק מילה אחת על גבולות. אני חושב שההצעה להגביל את תיקוני הגבולות היא בעייתית. תיקוני גבולות, אם נאפשר תיקוני גבולות אז זה יאפשר גם לרשויות נוספות כמו רשויות ערביות, מה שעלה פה שהיום לא בהכרח יש להם מקום. ברגע שנאפשר תיקון גבולות זה יכול לאפשר כניסה של רשויות נוספות. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה אדוני. נציג משרד הפנים, רצית להמשיך את ההתייחסות? חשבתי שהיו לך עוד הערות. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לא, רק ההערה האישית על זה אם אני נכחתי בדיון. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא על זה. הסברתי לך שלא העליתם. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אבל אם יש איזה שאלה קונקרטית אני יכול להשלים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לסעיף ההגדרות אין לך הערות נוספות? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אוקיי. מילכה, בבקשה. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> יש לי שאלה למשרדי הממשלה בעצם על איזה היקף אנחנו מדברים? אני בדקתי כמה מועצות אזוריות, כולל יהודה ושומרון נמצאים בשני המדדים האלה. רציתי לדעת על מה מדובר, כדי שנדע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא מבין את השאלה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> מה השאלה עוד פעם? << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> כמה רשויות מקומיות נמצאות בתוך הגדרת החוק כהווייתו? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> כי מה את רוצה ללמוד מזה? << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אני רוצה ללמוד מה היקף הקרקע שאנחנו, מה האירוע בעצם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את מוזמנת לפתוח את המדדים השונים של לשכת הלמ"ס - - - << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> לא, אבל אני שואלת את משרדי הממשלה שאמונים על זה, אני מקווה שהם עשו את העבודה ושנדע לפני מה אנחנו עומדים. כי אם אנחנו עומדים על 90,000 דונם, על 70,000. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אז מה ההבדל? << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אני רוצה לדעת מה גודל האירוע. זה גם נכון לרשות מקרקעי ישראל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מניח שלקראת הדיון הזה יכולת לעשות את זה, הייתה לך הזדמנות להיכנס לאתר הלמ"ס ולעשות. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אז עשיתי את זה. ללקוחות שלי, שזה המועצות האזוריות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז את יודעת. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> לא, אני לא יודעת כמה רשויות מקומיות. כמה עירוניות. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה מידע שכולנו נשמח לדעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מוזמנים לברר אותו בלמ"ס. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בבקשה בזום ראש עיריית מעלה אדומים. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אפשר לקבל מהם תשובה? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> לא ברגע הזה. זה גם לא יעכב את ההקראה וההצבעה. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> נכון, אבל רק לדעת על מה, על איזה אירוע של קרקע מדובר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין בזה שום אינדיקציה על הקרקע. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אדוני, סליחה, אנחנו פשוט כבר שעה וחצי לתוך הדיון ואנחנו טיפה בלוחות זמנים צפופים. אם תוכל להיות מדויק בדבריך. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אני אהיה מדויק וקצר ואדבר בקול. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אנחנו קודם כל מברכים מאוד על קידום החוק הזה. העניין הוא שבאופן כללי רשויות מקומיות אין להן עניין להקים חווה סולארית אם ההכנסות הן לא לחברה הכלכלית או לרשות המקומית, כי החוק קובע שהארנונה שמקבלים על מתקנים מהסוג הזה היא כל כך נמוכה שהיא לא כדאית. מצד שני, אם אנחנו מדברים על תפיסת שטח ואנחנו מדברים על אנרגיה ירוקה ואנחנו מדברים על כך שרשויות יקבלו חכות ולא דגים, זו הדרך האמיתית לקבל win win situation על ידי החוק הזה. אני אגיד לכם יותר מזה, אני אפילו מוכן לשלם שומה. שומת קרקע לפי מחירה הריאלי ולתפעל את החווה הסולארית. אבל אם אנחנו ניפלט מהנוסחה, אני אומר לכם שרשויות שהן זקוקות למענק איזון, לפני כמה זמן פרסמו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמה כל רשות משקיעה בחינוך. אתה מסתכל על הפערים ואתה מבין שאם מדינת ישראל לא תמצא את הדרך לתת לאזורים שיש להם יותר קושי בהכנסות עצמיות לייצר הכנסות עצמיות, המדד הפריפריאלי אגב הוא מדד מצוין, אני לא מבין מה הקשר למדד הסוציואקונומי. בכל מקרה הייתי מעלה את זה ל-1 עד 6, 1 עד 7. בסוף המדד הסוציואקונומי מגלם בחובו את האיתנות של האוכלוסייה, הוא לא מגלם את איתנות הרשות. יכולה להיות אוכלוסייה מאוד חזקה עם רשות מאוד ענייה. המדד הפריפריאלי נותן יותר אינדיקציה ונותן מענה יותר טוב. אני בכלל חושב, אני מציע לחבריי חברי הכנסת וליוזמי החוק להכניס את יישובי יהודה ושומרון כמקשה לטובת הדבר הזה משתי סיבות: הסיבה הראשונה זה שאני חושב שביהודה ושומרון יש אינטרס למדינת ישראל לתפוס קרקע. בכל מקום שאנחנו לא נמצאים יש בנייה בלתי חוקית ובמסגרת השוטרים וגנבים שקיים היום באזור יהודה ושומרון המינהל האזרחי מפסיד by far לאלה שבונים באופן בלתי חוקי. הסיבה השנייה שביהודה ושומרון לצערי הרב עד שהעוול הזה לא יתוקן אין היטלי השבחה. היעדר היטלי השבחה גורם ליישובים ביהודה ושומרון להיות בפער ענק אל מול רשויות בישראל הקטנה וכל מה שקשור בהכנסות עצמיות. לכן החוק הזה נכון שיכניס את היישובים ביהודה ושומרון גם בפנים, גם בהיבט של תפיסת הקרקע וגם בהיבט של תיקון העוול הזה של הכנסה עצמית של היטל השבחה שלא קיים. תודה רבה ליוזמי החוק ואני מקווה שהדברים שלי יגיעו לאוזניים קרויות ונוכל לבשר שמעלה אדומים ואחרות יכולות להקים חווה סולארית, לייצר הכנסות עצמיות ולא להסתמך על שולחנה של הממשלה לבקש דגים כל היום, תהיה לנו סוף-סוף חכה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה אדוני ראש העיר, דבריך נשמעו בצורה ברורה. אני אגיד כי היית עסוק קודם ולא היית איתנו. הנושא של יהודה ושומרון עלה פה בצורה ברורה וחזקה על ידי יוזם החוק חה"כ סעדה. צריך לציין שהצעת החוק היא תיקון לחוק מקרקעי ישראל ולכן במסגרת הצעת החוק הזו לא נוכל להתייחס ליהודה ושומרון. אבל עלו פה הצעות איך כן אפשר לעשות את זה. בוודאי יושב-ראש הוועדה, חה"כ קרויזר, יוכל יחד עם יוזם החוק לבחון את העניין הזה לעומק ולקדם אותו. בבקשה גברתי היועצת המשפטית. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> גברתי יושבת-הראש אם אפשר, שוב, אני יודע שיש את המדד הפריפריאלי, זה 1 עד 5. אני חושב שנכון לפחות את המדד הסוציואקונומי להפוך אותו ל-1 עד 6, כי אמרתי, אין קשר בין איתנות האוכלוסייה לאיתנות הרשות. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בסדר גמור. אנחנו עוד מעט נתייחס באופן כללי להערות ועל מה אנחנו נצביע. אני מעבירה את זכות הדיבור ליועצת המשפטית להמשך ההקראה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לגבי חריגים, האם יש איזה שהיא גמישות או 1 עד 5 או 1 עד 4 או 1 עד 6, לא משנה, האם יש איזה שהיא גמישות? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני חושבת שיהיה נכון, אני אומרת את זה עכשיו באופן כללי. אם אנחנו נצליח להצביע היום על הנוסח שמובא לפנינו ולהיכנס לדקדוקים בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית יהיה טוב. כי אני מניחה שראש העיר מבקש שהסוציואקונומי יהיה 6 לא במקרה. ואם היה פה ראש עיר שהסוציו שלו הוא 7 אז הוא היה מבקש 7. אז יהיו לנו פה על זה עוד הרבה דיונים ומלל ובסוף נחתוך. בבקשה גברתי היועצת המשפטית. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני מקריאה את סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) ואז נעצור. (ב) רשות מקומית רשאית לבקש מרשות מקרקעי ישראל, לפי החלטת מועצת אותה רשות, להקצות לה קרקע לשם הקמה והפעלה של מיזם. (ג) הרשות תקצה קרקע לרשות מקומית שהגישה בקשה כאמור בסעיף קטן (ב) להקמה והפעלה של מיזם, אם התקיימו כל אלה: (1) הקמתו והפעלתו של המיזם בשטח המבוקר תואם את התוכנית החלה עליו; (2) יש בידי הרשות המקומית האישורים הנדרשים להקמה של המיזם לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996; זה בעצם תנאי הסף, כמו שהיועץ המשפטי לוועדה אמר, נותנים מענה לחלק גדול מההערות שנוגעות לשטחים פתוחים וכו'. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אגיד עוד תיקון אחד שאנחנו רוצים כבר, בעקבות ההערות שנשמעו, והוא תיקון שהוא לדעתי מתחייב. בסעיף קטן (ב), להקצות לה קרקע בתחום שיפוטה, בתחומה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אוקיי. אנחנו חוזרים רגע לראש העיר בזום, זכותו כמובן להגיב על הדברים שנאמרו פה, על אף שהוא לא נמצא כאן ונשמור על הזכות הזאת. אחרי ראש העיר נציג החשב הכללי. בבקשה ראש העיר. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> בבקשה, אל תתייחסו רק לסיפה של דבריי של 1 עד 6. אני אמרתי קודם כל שהמדד הזה הוא מדד שכל כך אוהבים אותו כי הוא קל נורא. זה עוזר לכולנו, למשפטנים ולאחרים לסדר לעצמנו את הדברים. אבל אין לו שום קשר, המדד הסוציואקונומי, לאיתנו הרשות. אין קשר. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> דיברנו על זה. זה דובר בהרחבה. גיא, גיא. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אנחנו מסכימים על זה שאנחנו לא אוהבים את המדד הזה ואתה צודק. ולא נצליח לפתור את זה במסגרת הדיון היום. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> לא, בסדר. אני רק אמרתי שלא ייראה כאילו קיבלתי 6 רק למעלה אדומים. נכון שמעלה אדומים נכנסת ב-6 - - - המדד הזה הוא לא רלוונטי לסוגייה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> הנקודה ברורה. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> משפט אחד וזהו, אני סיימתי, מבטיח. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בבקשה. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אני אומר, אם רוצים להשתמש במדד שהוא מדד יחסית חדש של הלמ"ס, שהוא נותן אינדיקציה יותר טובה לחוק הזה, הייתי לוקח את מדד הקומפקטיות. מדד הקומפקטיות מדבר עד כמה העיר היא קומפקטית או כמה היא פרושה. עיר שהיא פרושה וצריכה להגן על עצמה וצריכה - - - וכו', זה מדד של הלמ"ס שהוא הגיוני, שהוא עושה שכל. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> מדד הצפיפות אני חושבת. תודה רבה. היה על זה דיון. בסדר גמור, תודה רבה. בבקשה, נציג החשב הכללי ולאחר מכן חברת הכנסת. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> היועץ המשפטי שלנו ברשותך יתבטא ואני ארחיב. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בבקשה. << אורח >> תום חביב: << אורח >> עו"ד תום חביב, לשכה משפטית, משרד האוצר. לגבי סעיף קטן (ג) אנחנו, פשוט הנוסח שקיים היום הוא נוסח שלא כל כך תואם את הנוסח המקובל בדיני מכרזים בנוסח שנמצא בחוק חובת המכרזים. אנחנו מבינים שרוצים לעסוק בזה בחוק נפרד, אבל אנחנו סבורים שצריך לעשות את זה בדומה לנוסח ששם. הנוסח שם אומר שהתקשרות מסוימת היא אינה טעונה מכרז. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אתה מתייחס לסעיף שעוד לא הקראנו. << אורח >> תום חביב: << אורח >> לא קראתם (ב) ו-(ג)? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> קראנו (ב) ו-(ג), אבל הסעיף שמתייחס ליחס לחובת המכרזים הוא סעיף קטן (ד). << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> אבל בסעיף קטן (ג) נאמר שהרשות תקצה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> זאת אומרת החוק קובע את חובת ההקצאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> נכון. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> ובעצם בתקנות חובת מכרזים ככלל המכרז הוא ברירת המחדל. אנחנו התכנסנו כאן, הרי התחלנו את כל התהליך מזה שהיה שיח מול רמ"י ורמ"י ולא שיתפה פעולה והיה צריך לייצר עילת פטור. המטרה של החוק הזה היא לייצר עילת פטור שתאפשר את ההקצאה. אבל החוק הזה הוא מנחה שהרשות תקצה. הוא בעצם שולל את שיקול הדעת של ועדת המכרזים. אנחנו מבקשים לדייק, זה לא מקובל באף נוסח של אף חוק אחר ששיקול הדעת, אין חוק שמחייב את ועדת המכרזים להקצות. החוק יוצר את עילת הפטור ומאפשר לוועדת המכרזים להקצות בפטור. אנחנו בעצם התכנסנו כאן כי הייתה בעיה בזה. החוק שולל את שיקול הדעת של ועדת המכרזים ומחייב אותה להקצות בפטור. בעצם שולל כל דרך אפשרות אחרת. הוא בעצם פוגע באפשרות של רשות מקרקעי ישראל להקצות את זה גם במכרז. לצורך העניין הקצו לרשות מקומית. רשות מקומית מימשה את זה. עכשיו רשות מקרקעי ישראל רוצה בנוסף - - - במכרז, היא לא תוכל כי החוק אומר שהיא בהכרח אם יש רשות מקומית שתקצה היא בהכרח תקצה את זה בפטור. זה מאוד חריג ולא קיים. אני אתן ליועץ המשפטי שלי להרחיב, ברשותכם. << אורח >> תום חביב: << אורח >> במהות אנחנו לא חושבים שזה אמור לשנות. אנחנו לא מנסים להגיד שתחול חובת מכרז. אנחנו רק מציעים שבדומה, כפי שנעשה בתקנות הפטור בתקנות המכרזים, ששם אומרים שהכלל הוא שיש מכרז, אבל יש מקרים מסוימים שזה לא טעון מכרז. כלומר, אין חובה. ואז יש שיקול דעת - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> שברגע שיש שיקול דעת של הרשות זה לא יהיה. אמרנו, משפטנים לא ינהלו אותנו. באמת, לא יהיה. אתה יודע שלא יהיה. תהיה הגון. אתה יודע שאם תיתן להם שיקול דעת הם לא יתנו לאף אחד. למה המשחק הזה? - - - נגד, בסדר, אבל בלי משחקים. אמת, אמת זה דבר חשוב. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> לרשות מקרקעי ישראל יש הרבה מאוד עילות פטור. אף אחת מהן זה לא עילת פטור שמחייבת אותם להקצות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ברגע שהם יידעו שיש להם אופציה במכרז להרוויח כסף או לא להרוויח כסף, מה אתה חושב שהם יבחרו? באמת, תהיו הגונים. << אורח >> יהלום שרעבי נוימן: << אורח >> זה ממש לא נכון אבל. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נו, באמת. ראית את הנדיבות של החבר לידך שאמרתי לו אולי תציע אם יהיה יותר. תקשיבי, אני הייתי אצלכם. כשאני הייתי, חוץ מלגלגל אותי במדרגות כשבאתי עשו הכול. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אם אפשר שם ותפקיד ובואו ננסה גם מהצד הזה של השולחן לכבד את כל הנוכחים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, ניסיתי. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> זה בסדר שהם מייצגים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל תקשיבי. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני מבינה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כמי שבא מהשירות הציבורי, אני לא מוכן לקבל תרבות של שקר. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> הבנתי. והם יעשו את תפקידם גם אם זה לא נוח לך. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני לא מוכן תרבות של לכסת"ח. אני רוצה אמת. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> לא, לא, חה"כ סעדה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ואתה יודע שאם ההצעה שלך תתקבל לא יהיה חוק, אף קרקע לא תוקצה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל ברוב החוקים שבהם רמ"י מקצה קרקע כתוב רמ"י רשאית להקצות קרקע. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> זה נכון, ואתה יודע את זה כמשפטן. זה נכון לשמוע גם את העמדה הזאת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה החוק. בכל החוקים שמדובר על הקצאה גם בפטור ממכרז מדובר "רשאית". << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בבקשה נציגת רשות מקרקעי ישראל. << אורח >> יהלום שרעבי נוימן: << אורח >> אני עו"ד יהלום מהייעוץ המשפטי. אני רק רוצה להגיד שזה לא מדויק מה שחבר הכנסת אומר. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> שזרקו אותי מהמדרגות לא מדויק? מה לא מדויק? << אורח >> יהלום שרעבי נוימן: << אורח >> אני לא יודעת מה היה שם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אז אני יודע מה היה שם. אם את לא יודעת אל תתייחסי. << אורח >> יהלום שרעבי נוימן: << אורח >> אני כן רוצה להתייחס, אז אפשר את זכות הדיבור? אני רק אומרת שלא היה ניתן לאפשר את זה ללא חקיקה ואני מניחה שזה הרעיון שאמרו. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא. אל תניחי. אני הייתי שם. את מניחה. אז אני הייתי שם, אני נפגשתי עם יענקי. יענקי אמר לי אני רוצה להרוויח כסף, לא החקיקה. אמר לי משה אני רוצה להרוויח כסף וזה לא מעניין אותי החוק שלך. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל עד חיקוק החוק הזה לא הייתה סמכות לרשות מקומית לעשות את זה. ולכן רמ"י לא יכלה להקצות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, הוא אמר לי לא. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני לא יודעת מה יענקי אמר, אני לא הסנגורית של יענקי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תודה רבה למשפטנים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני אומר שהמצב המשפטי היה שלא הייתה סמכות לרשות המקומית להקצות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, לא נכון. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> ולכן רמ"י לא הקצתה. אז אני מבקשת לא להגיד סתם דברים ובטח לא לדבר ככה על רשות מקרקעי ישראל. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תקשיבי, אני שמח שאת נותנת ייעוץ משפטי על דבר שלא היית שם. את לא מכירה את העובדות. זה הגדולה שלך. את אומרת דברים לא מבוססים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> חה"כ סעדה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני לא רגיל לזה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> חה"כ סעדה, אם באת כדי באמת לנגח, זה בסדר גמור. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, אני לא באתי לנגח. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אז בוא ננסה להתקדם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מפריע לי שהם לא מקדמים את החוק. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אמרת את דבריך, הם נשמעו היטב. בוא באמת נכבד אותם, ניתן להם. זה בסדר גמור, יש להם תפקיד והם עושים אותו. ואני חושבת שהם עושים אותו נאמנה. בבקשה גברתי, את בזכות דיבור. ונשתדל לא לקטוע אותך. << אורח >> יהלום שרעבי נוימן: << אורח >> כמו שנציגת משרד המשפטים אמרה, לא הייתה סמכות לעשות את זה. אז זה לא משנה גם מה נאמר או לא נאמר, לא היה ניתן לעשות את זה מבחינה משפטית. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> וכעת משזה מונח לפנינו? << אורח >> יהלום שרעבי נוימן: << אורח >> קודם כל אנחנו פה, אנחנו נמצאים פה בחקיקה. זה עבר החלטת ממשלה. כמו שאמרנו בדיון הקודם. עכשיו לעניין האמירה של חבר הכנסת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק לשאלתך הקודמת, אני רוצה לשאול את מר אלמוג ממשרד הפנים בבקשה. האם נכס המוקצה לרשות מקומית על ידי רשות מקרקעי ישראל בכלל נחשב נכס של הרשות המקומית? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> תלוי לגבי מה. הוא בחכירה של הרשות המקומית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז הוא נכס של הרשות המקומית. לכן הטענה - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> תלוי מה חוזה החכירה קובע, למה השימוש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכן הטענה שלא הייתה סמכות להקצות איננה נכונה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא נכון. << אורח >> יהלום שרעבי נוימן: << אורח >> לא הייתה תקנה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, כי גם כאשר מקצים קרקע לרשות מקומית אתה יודע היטב שהקרקע מוקצית לפי הסמכות ולפי השימוש והייעוד ולפי מה שרשות מקומית יכולה לעשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן כך. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> ואם הרשות המקומית לא יכלה לעשות את זה, אז אולי - - - לקרקע, אבל לא לצורך השימוש הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר להקצות קרקע לרשות מקומית לצורך מיזם משותף של מתקנים פוטו-וולטאיים. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> כן, אבל זה מכוח תקנות הפטור הקיימות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, לכן זה היה אפשרי. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> אני רק אסכם. כל מה שאנחנו מבקשים שלא יהיה כתוב שחובה להקצות את זה במכרז. אלא שיתאפשר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש פה שתי שאלות. אתה מעלה שתי שאלות. את רוצה שאני אתייחס עכשיו או בסוף? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה מעלה פה שתי סוגיות שאינן קשורות זו לזו. שאלה אחת היא שאלת שיקול הדעת בהקצאה או אי ההקצאה. לפי מה שאני מבין כרגע היוזם מתנגד להקניית שיקול דעת. שאלה שנייה היא שאלת המכרז או לא מכרז, שזה דבר שמוסדר בסעיף קטן (ד). אלה שתי שאלות נפרדות. אלה לא שאלות קשורות אחת לשנייה. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> שיקול הדעת של הוועדה בחוק נשלל ממנה וקובע שהיא חייבת להקצות את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז זה שתי שאלות נפרדות, זה מה שאמרתי. שיקול הדעת של הוועדה בהקצאה זה סעיף קטן (ג) או (ב) ושאלת המכרז היא נדונה בסעיף קטן (ד), שאלת הפטור ממכרז. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> הם נגזרים זה מזה, מה זאת אומרת? אם אין שיקול דעת אז אין שיקול דעת. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> זה מצמצם את שיקול הדעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אלה שתי שאלות נפרדות. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה נגזר זה מזה, תומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא בעיניי. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אם אין שיקול דעת לוועדת המכרזים ואין שיקול דעת לרמ"י זה נגזר זה מזה. << אורח >> יהלום שרעבי נוימן: << אורח >> אני לא מסכימה עם חבר הכנסת שאומר שרשות מקרקעי ישראל רק במכרזים ולא עושה פטורים. כשיש תקנת פטור אנחנו מקבלים. והראיה אזורי תעשייה. אזורי תעשייה לכאורה, גם סחיר, יכולתי הכול במכרז וזה לא המצב. את רוב שטחי אזורי התעשייה באזורי עדיפות אנחנו מקצים בפטור ממכרז. ותיירות אותו דבר. אני חולקת על הגישה כלפי רשות מקרקעי ישראל וכלפי האמירה שאנחנו לא מפעילים שיקול דעת ראוי. ההיפך, כמו שאומרים, הממשלה תמכה בלחזק את הרשויות המקומיות. כן היה את הרצון לתמוך, לכן אנחנו לא פה בהתנגדות. אבל האמירה שנאמרת כלפי רשות מקרקעי ישראל היא לא מקובלת ובעיניי גם לא נכונה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> טוב שאמרת את הדברים. אני לא יודעת, לכן אני לא אגיב, אבל טוב שאמרת. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> אפשר גם להתייחס לעניין סעיף קטן (ג), בקצרה. בהמשך לדברים שאמר גם תום מהלשכה המשפטית, גם אריה וגם משרד המשפטים. אנחנו גם סבורים שכבילת שיקול הדעת פה באמירה שהרשות תקצה היא לא במקום. אנחנו גם סבורים שצריך להיות רשום שהיא רשאית להקצות, כמו שגם הצענו בנוסח. בסוף הצעת החוק הזאת היא מביאה פלטפורמה, באמת פלטפורמה חדשה לעשות שינוי. אוהבים, לא אוהבים, הצעת החוק הזאת מתקדמת, אנחנו לא חולקים על זה. אבל כן בסוף יש גבול כמה החוקק יכול במקרה הזה, לפחות לעמדתנו, לכבול את שיקול הדעת באופן מוחלט של הרשות המינהלית פה, שבסוף היא רשות מקרקעי ישראל, מועצת מקרקעי ישראל. יודעים לעשות את העבודה. עושים פה מסגרת חקיקתית שתאפשר. כבילת שיקול הדעת פה של ועדת המכרזים באופן מוחלט גם לטעמנו היא מוגזמת וצריך להחזיר את זה לנוסח כמו שאנחנו הצענו. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> האם היום רשות מקרקעי ישראל רשאית להקצות? << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> היום מה? היום להקצות קרקע? כלומר, את שואלת נניח ואין את החקיקה הזאת? עוד פעם, יש פה גורמים - - - << אורח >> תום חביב: << אורח >> השינוי כאן למעשה זה שרוצים לאפשר מתן אפשרות לתת פטור ממכרז. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << אורח >> תום חביב: << אורח >> זה מה שרוצים פה. כלומר, במצב הקיים כיום אי אפשר בתקנות הקיימות לעשות פטור ממכרז ורוצים לאפשר את זה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני מבינה. אומר נציג אגף תקציבים שהוא היה מעדיף שיהיה בנוסח שרשאית להקצות. אני שואלת האם היום - - - << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> זה גם מה שאנחנו ביקשנו. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> רק שיהיה כתוב רשאית. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני שואלת האם היום רשות מקרקעי ישראל רשאית להקצות קרקע לרשויות מקומיות עבור מיזמי אנרגיה? הרי זה מה שאנחנו רוצים. << אורח >> יהלום שרעבי נוימן: << אורח >> צריך פה את הפלטפורמה החוקית. לכן צריך שיהיה כתוב את הרשאית, בעצם לא צריך את תקנת הפטור, כי החוק קובע את זה. יש את הפלטפורמה לעשות את זה. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> החוק הוא מה שמאפשר לה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לגבי כל הפטורים היא רשאית, אז רק לזה היא לא רשאית? << אורח >> יהלום שרעבי נוימן: << אורח >> אני רק רוצה להגיד עוד מילה. מתקני אגירה, מה שהגורם המשפטי שלי פה אומר, הנה, למצפה רמון שיש את הפלטפורמה. הוא קיבל בפטור ממכרז מתקן אנרגיה. מתקן אגירה, שזה כלול, אגב, פה, בהצעת החוק. אבל הקצנו בפטור ממכרז לרשות מקומית מתקן אגירה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> כי אתם רשאים לעשות. << אורח >> יהלום שרעבי נוימן: << אורח >> וזה נכון. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> אם תרצו אני אפרט מה עשיתי עד שקיבלתי את זה כי הם רשאים. אבל עדיף שיצביעו על החוק. << אורח >> יהלום שרעבי נוימן: << אורח >> אבל זה לא משנה. זה נכון גם חקיקתית. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בסדר גמור. נציגת רשות החשמל, בבקשה. << אורח >> יהלום שרעבי נוימן: << אורח >> ולהגיד שאנחנו לא נותנים - - - << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> לא היית רשומה עד לפני חמש דקות, לכן לא ידעתי שאת פה. << אורח >> לימור בן יצחק: << אורח >> אני נציגת המחלקה המשפטית ברשות החשמל, לימור בן יצחק. אני רוצה להתייחס רק לנוסח הסעיף על כך שבידי הרשות המקומית האישורים הנדרשים להקמה של המיזם. אז קודם כל אנחנו מבינים שכל מה שצריך לחול לפי חוק משק החשמל בוודאי יחול בלי קשר לאמירה כאן. ומה שחשוב לדייק פה זה מה מתוך הדברים האלה אנחנו רוצים שיהיה תנאי להקצאה. הרי יש כל מיני דברים שמשק החשמל מחייב לצורך הקמת מיזם. מה שחשוב בעינינו זה באמת בהקשר של שמירת המקום ברשת למתקן. לכן לדעתנו כדאי לדייק את הסעיף זה, כך שידבר על שמירת מקום ברשת או האישור להתחייבות של ספק שירות חיוני להזרמת אנרגיה מהמתקן ולא סעיף כוללני שעלול לבלבל ולגרום לפרשנות של כל מיני דברים אחרים שהחוק מחייב. אנחנו לא רוצים שיהיה תנאי לדבר הזה. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> מה שאני רציתי להגיד זה אישור עקרוני. לשנות את זה, במקום אישור שלהם, אישור עקרוני. ואז בעצם אפשר להתחיל להניע את התהליך. << אורח >> שירלי לוי: << אורח >> אני שירלי לוי, מנהלת אגף בכיר תכנון וסביבה, רשות החשמל. קודם כל, גם אם הסעיף הזה לא יהיה כתוב בכלל לגבי חוק משק החשמל איך שהדברים עובדים בפרקטיקה הכללים שלנו הם שוויוניים, הם פתוחים לכולם. גם אין לנו מכסות, השוק הוא פתוח. כאשר באים עם היזם לרמ"י להקצאה מביאים כבר את תשובת מחלק או את הסקר חיבור, שזה בעצם שמירת מקום ברשת ועל בסיס זה רמ"י מקצה בפועל את הקרקע ומשלמים לה גם על בסיס אותה תשובת מחלק את מחיר האחיד שהוזכר פה על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה. לכן בין אם הסעיף שלנו, התנאי הזה שמופיע, ובין אם לא, איך שזה עובד בפרקטיקה ובשוק זה בעצם לא תורם כלום. אפשר, גם אם הוא יוסר לחלוטין הכול בסדר. ממילא חוק משק החשמל עומד בתוקפו והדברים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, ממש לא. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, לא. רשות מרקעי ישראל חייבת להקצות. בוודאי שהתנאים האלה חייבים להיות בחוק. לא, לא, רשות מקרקעי ישראל אין לה שיקול דעת. << אורח >> שירלי לוי: << אורח >> אני מציעה שתקשיבי טוב למה שאני אומרת. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני מקשיבה למה שאת אומרת, אבל גם יועצת - - - << אורח >> שירלי לוי: << אורח >> אני אסביר שוב, כי כנראה לא הסברתי את עצמי טוב. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> הסברת את עצמך. << אורח >> שירלי לוי: << אורח >> בפרקטיקה, כאשר מיזם לאנרגיה מתחדשת או כל מיזם אחר מגיע לרמ"י הוא מגיע כבר עם תשובת מחלק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה? הפרקטיקה - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל החוק משנה את הפרקטיקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדיוק. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> החוק הזה משנה את הפרקטיקה הזאת. אני מבינה לגמרי מה שאת אומרת. החוק משנה את הפרקטיקה, זה כל הרעיון של החוק פה. << אורח >> נדב דוד סטרק: << אורח >> אפשר, אני יכול להקריא מתוך האתר של רמ"י משהו? כי זה לא נכון. לפחות לא לפי החוק. כתוב מהם התנאים להגשת בקשה לרשות מקומית לפטור ממכרז. רשות מקרקעי ישראל תקצה לרשויות מקומיות מקרקעין המיועדים לצורכי ציבור כמשמעותם בסעיף 188ב חוק תכנון ובנייה, פטור ממכרז, על פי סעיף 25(6) לתקנת חוק חובת מכרזים. כתוב מהם מטרות ציבוריות האלה. חלקן הן קולנוע, סחיר. << אורח >> תום חביב: << אורח >> אבל בתקנות רשום שזה רשאית ושאין חובת מכרז. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> לא מדובר בחקיקה ראשית, מדובר בתקנות של רשות מקרקעי ישראל. << אורח >> תום חביב: << אורח >> זה לא משהו חדש, זה הכלל הכללי לגבי כל המכרזים. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> אתה מערבב בין תקנות מינהליות פנימיות לבין חקיקה ראשית. חקיקה ראשית וגם תקנות חובת מכרזים לא מנחות הקצאה, הן רק מאפשרות. פה אתה מדבר על תקנות פנימיות, אלה אירועים שונים. << אורח >> תום חביב: << אורח >> אם תסתכל על סעיף 4 לחוק חובת המכרזים וגם בתקנות חובת המכרזים, שמצוין שם במפורשות עדיפות - - - << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> יוזם החוק, אתה רוצה כרגע להשאיר את זה להקצות, נכון? ללא שינוי הנוסח בשלב הזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו יכולים להציע נוסח. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> יכולים לקראת השנייה שלישית. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> בהכנה לקריאה שנייה שלישית אפשר יהיה לדון בזה לעומק, מעולה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בוודאי. חובה יהיה לדון בזה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אם תרצו תשבו, נדון בזה לעומק. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בבקשה גברתי היועצת המשפטית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב, לגבי ההערה של רשות החשמל. כפי שאמרה גב' מושיוב הסיפור הזה הוא שינוי של הפרקטיקה הנוהגת. לכן אם תישאר לפחות בשלב הזה, יישאר הרצון של היוזם שההקצאה תהיה הקצאת חובה בוודאי שחייבים התנאים להיקבע בחוק. אתם, אם אתם תרצו לדייק בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית איזה סוגי אישורים נדרשים אתם מוזמנים לעשות את זה. אבל כרגע אני לא מציע לוותר על התנאי הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בעצם אני מסכימה עם ההערה של השטח הכחול, כדי שזה לא יהיה איזה בקשה של שטח גלילי או משהו כזה. או שכן, אבל כרגע אני מסכימה עם האמירה הזאת, שזה יהיה בתחומה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בתחום הרשות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כתוב "הרשות תקצה קרקע לרשות המקומית". אני חושבת שצריך להיות כתוב "רשות מקרקעי ישראל" כי יש כאן יותר מידי רשות ורשות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> השאלה איזה, אם זה בחוק מקרקעי ישראל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת, כי הרשות תקצה קרקע לרשות, אני לא יודעת. אני מסכימה עם העובדה שצריך להיות רשאית. כי זה בעצם היום כל המדיניות של פטור ממכרז. מה שכן אפשר אולי לבקש זה בעצם שמועצת רשות מקרקעי ישראל תקבל החלטה שבה היא תקבע את הקריטריונים. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> מבקשים את זה בהמשך החוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אני לא יודעת, אני הייתי רוצה שזה יהיה מהודק מבחינת הקריטריונים. כדי שזה לא יהיה באמת שרירות לב, אלא תהיה החלטת מועצה כמקובל. << אורח >> יהלום שרעבי נוימן: << אורח >> זו הייתה ההערה שלנו הקודמת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, נכון. אז אני אומרת שזה צריך להיות מגובה בהחלטת המועצה, מועצת רמ"י. נמחק כאן העניין של השטח. אנחנו לא יכולים להתעלם, צריך לדבר על סוגיית השטח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ולכל היותר להגביל איזה שטח מקסימלי, אם לא, חייבים לדבר על זה. לגבי הנושא של התב"ע, אז אני למדה מזה שצריכה להיות תוכנית שרשות מקומית גם יכולה ליזום תב"ע מיוזמתה. שזה בסדר, כמו באזורי תעשייה וכו'. אבל אני שואלת מה לגבי שטחים גליליים? כי יש הרבה מאוד שטחים גליליים גם באזור מועצות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך זה יעזור לרשויות המקומיות? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. אז אני אומרת, האם הרשות המקומית יכולה, דיברו פה על ועדת גבולות. יכולה לקדם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אמרנו, רק בתחומה היא יכולה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל ליזום תב"ע, לא לבקש הקצאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על סמך מה? אין סמכות כזאת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת אם אין כזאת סמכות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין סמכות לרשות מקומית. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בתחום השיפוט, ממה שהבנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לגבי תב"עות לשטחים גליליים. אולי רשות מקרקעי ישראל, סליחה? האם רשות מקומית יכולה ליזום תב"ע על שטח גלילי? << אורח >> יהלום שרעבי נוימן: << אורח >> מינהל התכנון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מינהל התכנון. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> חברים, אנחנו בדקה האחרונה, אני מסכמת את הדיון. הספקנו להקריא עד סעיף (ג), כולל. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל יש לנו עוד התייחסויות לסעיף גברתי. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אבל הדיון מסתיים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, אז אם אפשר להמשיך בדיון הבא לחזור גם לסעיף הזה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בוודאי. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> מעולה, תודה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> סיימנו להקריא עד סעיף (ג). לא סיימנו את סבב ההתייחסויות. יושב-ראש הוועדה יקבע עם מנהלת הוועדה והייעוץ המשפטי דיון נוסף שבו נסיים את סבב ההתייחסויות לסעיף קטן (ג) ואני מקווה גם את ההקראה ונוכל לעבור להצבעה לקראת קריאה ראשונה. אני מודה לכולם, הדיון נעול. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:58. << סיום >>