פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 529
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, י' בשבט התשפ"ו (28 בינואר 2026), שעה 9:20
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246) (פטור מדמי ביטוח בעד הכנסה שמקורה מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024 (פ/706/25) (פ/3003/25) (פ/2643/25) (פ/592/25) (כ/1023)
של חה"כ שמחה רוטמן, חה"כ מירב בן ארי וחה"כ אוהד טל << הצח >>
בהכנה לקריאה שנייה ושלישית
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכל מרים וולדיגר – היו"ר
חברי הכנסת:
איימן עודה
שמחה רוטמן
מוזמנים:
אריק אוזן
–
מנהל אגף תקציבים, תכנון ואסטרטגיה, משרד העלייה והקליטה
הדיל יונס
–
עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
רועי בבאי
–
רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר
דני זקן
–
סמנכ"ל ביטוח וגבייה, המוסד לביטוח לאומי
שלומי מור
–
עו"ד, המשנה ליועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי
דפנה קורן
–
מנהלת תחום בכירה, המוסד לביטוח לאומי
נוריאל גבאי
–
מנהל תחום מיכון וחקיקה, המוסד לביטוח לאומי
יוסף פולסקי
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
ליאור בן דוד
–
מרכז המחקר והמידע, הכנסת
יעל לוי אריאל
–
מרכז המחקר והמידע, הכנסת
עילאי וגשל
–
מנהל זכאות ומידע, הסוכנות היהודית
נטע כ"ץ
–
מנהל המחלקה לקשרי ממשלה, ארגון נפש בנפש
שירן הלוי
–
מתמחה בתחום המיסוי
מיכה
–
הלום קרב
משתתפים באמצעים מקוונים
אפרת לקס
–
עו"ד, רשות המיסים בישראל, משרד האוצר
ייעוץ משפטי:
יעל סלנט
מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל
סגנית מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל
רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246) (פטור מדמי ביטוח בעד הכנסה שמקורה מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024, פ/592/25 כ/1023 << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בוקר טוב לכולם. היום יום רביעי, י' בשבט התשפ"ו, 28 בינואר 2026 והשעה 09:20. כמו בכל יום אני פותחת גם היום אבל הפעם בצורה קצת שונה לגבי רס"ר רני גואילי הי"ד. היום תתקיים בע"ה הלווייתו. לצערי אני לא אוכל להיות שם. אני מניחה, שמחה, שגם אתה לא תוכל להיות אבל אנחנו לגמרי נמצאים שם וליבנו עם המשפחה היקרה. הלוואי שזה יהיה הקורבן האחרון ולא נדע עוד אירועים כאלה. אנחנו חזקים, אנחנו לא נהיה מוכנים כמובן לשום שיקום אלא רק לאחר שהרצועה תפורז והחמאס יפורק מנשקו. רק אז אפשר לדבר על מה יהיה הלאה.
התכנסנו יום לדון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246) (פטור מדמי ביטוח בעד הכנסה שמקורה מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024 של חבר הכנסת שמחה רוטמן, מירב בן ארי ואוהד טל. אנחנו נמצאים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית ואני מקווה שהיום נצביע על הצעת החוק.
שמחה, אתה רוצה לומר כמה מילים?
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אני רק רוצה לומר תודה רבה על קיום הדיון ועל כל העבודה הרבה שהושקעה מאחורי הקלעים, גם לך כמובן גברתי יושבת-הראש וגם לייעוץ המשפטי של הוועדה, ליעל, למנהלת הוועדה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
את כל הברכות ניתן אחרי שנצביע.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
לא. כי כבר עכשיו נעשה הרבה מאוד ולכן אני רוצה להגיד תודה. תודה גם לכל גורמי הממשלה שעבדו על הדברים האלה. אני אומר את התודה מראש כדי שכשאני לא אסכים איתם, אוכל לומר להם שאמרתי לכם תודה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נתחיל בהקראה.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
1. הוספת סעיף 350א
בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 350 יבוא:
"350א. פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש
(א) תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודת מס הכנסה, שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה. בסעיף זה, "עולה חדש" – מי שעלה ממדינה המנויה בלוח ט"ז1 – ותכף נראה שזאת ארצות הברית - וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, או תעודה שמנפיק משרד הקליטה והעלייה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד.
אני חושבת שהסעיף ברור. אתם רוצים להתייחס?
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
המוסד לביטוח לאומי. בהקשר לסעיף הראשון אני רוצה לומר את הדבר הבא: ההצעה הולכת לחול רק על אזרחי ארצות הברית. אנחנו מוצאים שיש בזה טעם לפגם. אנחנו לא רואים שיש מקום להבחין בין ארצות הברית לאוסטרליה, לספרד, לברזיל, לקוויבק, ליוון שגם אלה מדינות מהן עולים יהודים. תמו הימים בהם יש הבדל מהיכן עולה יהודי לארץ. עלית מכל מקום, תן לו את אותן זכויות. אנחנו לא רואים שום סיבה להבחנה הזאת ואנחנו גם לא חושבים שיש לזה עלות כספית משמעותית. למה אם כן, לצמצם בהקשר הזה?
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אני אשמח להתייחס. כמובן שיש כאן מנגנון של תוספת. דהיינו, אם השרים הרלוונטיים – לדעתי בנושא הזה שר העלייה והקליטה ושר העבודה. יש כאן כמה אלמנטים אבל יש כאן אלמנט שקשור לעלייה וקליטה ויש כאן אלמנט שקשור לסוגיית הביטוח הסוציאלי. לכן בעיניי, בין אם זה רק שר העבודה או שר העבודה יחד עם שר העלייה והקליטה, שני האלמנטים האלה צריכים להיות בפנים.
צריך שני דברים להבין. האחד, רוב המדינות, כולל אלה שהזכירו כאן, או שיש אמנה או שיכולה להיות אמנה.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
אין אמנה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
או שיש אמנה או שיכולה להיות אמנה. עם חלקן יש תוכניות ויש עבודה של ביטוח לאומי לקראת אמנה. ברגע שיש תוכניות לביטוח לאומי, אני חושב שזאת דרך המלך להסדיר. אם היינו יכולים לעשות מול ארצות הברית, זו ודאי הייתה דרך המלך. ברוב המדינות מהן עולים הרבה הבעיה לא מתעוררת. הסיבה שמול ארצות הברית אין אמנה, לא נרחיב בה. דיברנו עליה בדיונם הקודמים ואני לא צריך להרחיב שוב. אין צפי בשום עתיד נראה לעין שבין ארצות הברית לישראל תהיה אמנה בנושא הביטוח הלאומי וזאת מהרבה מאוד סיבות. זה דבר אחד.
דבר שני. ארצות הברית, בגלל דיני המס שלה, היא די ייחודית בעולם ואין הרבה מדינות כמוה שמטילות מיסוי וביטוח לאומי ללא קשר לתושבות. זה דבר מאוד מיוחד לארצות הברית. ברוב המדינה הזיקה היא זיקת תושבות גם לזה וגם לזה. הזיקה הפרסונלית האינדיבידואלית , בחינת האזרחות, היא די ייחודית לארצות הברית והיא מרשה את זה לעצמה, בין היתר, כמעצמה החזקה בעולם שאף אחד לא יריב איתה. זאת המציאות. במדינות אחרות הבעיה הזאת או לא קיימת או קיימת בהיקפים אחרים לחלוטין.
הדבר השלישי. מאחר ומספר מדינות העולם, כולל מדינות העולם בהן יש יהודים, הוא פחות או יותר בלתי מוגבל - גם מחר בבוקר נגלה שיש עלייה ממדינה חדשה, סומאלילנד - יכול להיות מצב בו גם דמי הביטוח הלאומי, גובהם, וגם ההיקף של הביטוח הסוציאלי שניתן או כל הדברים האלה לא מצדיקים את זה. אם יש מדינה בעולם שבה גובה דמי הביטוח הוא אחוז אחד מגובה ההכנסה ויש איזו מדינה מאוד עשירה עם רווחי נפט, אתה מקבל קצבאות מכאן ועד להודעה חדשה, לא רואה סיבה לפטור אותך. שלם. השאלה אם אחוז אחד מדינה שלך שאתה מרוויח מזה המון. מאחר וגובה דמי הביטוח בארצות הברית ובישראל די דומה, אין חשש שמישהו יעדיף לשלם לארצות הברית ולא לישראל מרצונו או לא יוותר על אזרחות בשביל הדבר הזה כי הוא לא חוסך בזה שום כסף, גובה דמי הביטוח הוא מאוד דומה, והכיסוי הסוציאלי גם נבדק ונחקר בהקשר הזה, ואין אמנה, ויש מיסוי פרסונלי, ויש ריכוז יהודי גדול – יש כאן כל כך הרבה מאפיינים ייחודיים.
אם תהיה עוד מדינה שתעמוד בכל המאפיינים הייחודיים האלה או ברובם בצורה שתצדיק את הדבר הזה, המנגנון להוספתה קיים. לייצר את הדבר הזה כגורף, בעיניי לא.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני מבינה שבפועל – לאור כל הסיבות שמנית – יהודי שעולה מאחת המדינות שלא נמצאות שם, בעצם לא יינזק. זה לא שיש כאן עכשיו אפליה לגבי יהודי ארצות הברית.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
היכן שיש אמנה, זה כבר מוסדר ולא משלמים כפול. אני אומרת מה ההנחה שלי ואחר כך נשמע אם היא נכונה או לא. לפי מה ששמעתי משמחה, מהסיבות שהוא מנה, לכאורה עולה שאין כאן אפליה, שאנחנו לא מפלים כאן.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
בכל מקרה המילה אפליה צריכה לרדת מסדר היום. בכל מקרה אין אפליה כי אנחנו מדברים כאן על צבר די ייחודי של אירועים שהוא הבחנה רלוונטית. כאשר מדברים על שוויון יש הבדל בין הבחנה לבין אפליה. אפליה זה בכל מקרה לא כי למיטב ידיעתי אין מדינה שעונה לכל חמש הקריטריונים. עכשיו נשאלת השאלה האם יש מדינה בעולם שעונה לשלושה קריטריונים מתוך החמישה והפגיעה שם תייצר בעיה, יכול להיות, אם תהיה כזאת, לפי שיקול דעת השרים יוסיפו אותה לתוספת.
<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>
אולי לעשות את הבדיקה לפני כן.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
מה זה אולי? עשינו את הבדיקה.
<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>
התשתית העובדתית.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שמחה, כל הקריטריונים שמנית כאן, חמשת הקריטריונים, נמצאים בתוך החוק.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
לא. בעיני הם גם לא צריכים להיות.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
אבל כן כתבנו שהוספת המדינה תיעשה רק אם שוכנע שר העבודה - או אולי שר העלייה והקליטה, תכף נדבר על זה - שהדבר הזה יסייע לעידוד עלייה לאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
ושאלת האמנה. שלושה קריטריונים מתוך החמישה. אפשר לכתוב גם עוד שניים, אם רוצים, אבל שלושה מתוך החמישה מנויים כשיקולים. חבל שאנחנו מדברים על זה בסעיף (א) ולא בסעיף (ב).
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני מציעה שנקרא את הכול.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אני אומר ששלושה מתוך החמישה מנויים בפנים. אפשר לדבר תיאורטית עליהם או על עוד הרבה. ימצאו עוד, יצופו עוד. אני חייב לומר - לא אמרתי בתחילת דבריי – שהחקיקה הזאת נובעת מפנייה שנעשתה במשך ארבע כנסות שונות, עברה במרוץ שליחים - ואני מקווה שנברך על המוגמר – מארגון נפש בנפש. ארגון נפש בנפש מתעסק בארצות הברית ובצפון אמריקה בכלל. למה? כי יש להם מאפיינים ייחודיים בהרבה מאוד תחומים. אני בקשר הדוק, וגם חברים ממפלגתי וגם אלה שמציעים כאן יחד איתי את הצעת החוק, עם ארגונים שמתעסקים בעלייה ממדינות אחרות ושם הבעיה לא צפה. למה היא לא צפה שם? כי היא לא קיימת שם. תמיד אפשר לחשוב על תיאוריות ולנסות לנסח חוק בצורה מאוד רחבה, זה גם מנפח את העלות התקציבית כי זאת עלות תקציבית לא ידועה, זה גם יפתח פתח לניצול לרעה שעלול לגרום לביטול החוק כי מספיק שאתה תמצא שבאיזו מדינה, פייק מדינה שעדיין לא קיימת, הוקמה מדינה ודמי הביטוח הם שני אחוזים ובא בן אדם וקיבל פטור מדמי ביטוח בגלל שהוא משלם שני אחוזים לאיזו מדינה אחרת ולא מוותר על האזרחות שלו שלא מביאה לו שום דבר חוץ מזה שהוא מרוויח עוד 20 אחוזים למשכורת שלו – יגידו שהנה ניצול לרעה ובוא נבטל את החוק.
יש כאן מנגנון הוספה. אני בהחלט מעודד גם את הביטוח הלאומי, גם כל גורם אחר שחושב שיש עוד מדינות, להציע עוד מדינות שעומדות בקריטריונים והן יתווספו בתהליך שיקבע המחוקק.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
גברתי, אני לא מצליח להבין. אם יש כאן אפשרות פוטנציאלית להרחיב חוק טוב לעוד מדינות, למה שאתה כמציע תתנגד לזה? אם האוצר לא יתנגד, למה שאתה תבקש לצמצם את זה?
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
מה זאת אומרת האוצר לא יתנגד? ברגע שכל המדינות האלה יתווספו, העלות התקציבית היא אחרת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שלומי, אני איתך. אתה לגמרי צודק. עוד מעט נשמע את האוצר.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
הסברתי את השיקול שלי, גם אם האוצר יסכים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא צריך לריב. חברים, בואו ננשום רגע, אנחנו רוצים לעשות טוב. שמחה, אתה כנראה רגיל מוועדת החוקה אבל כאן הכול רגוע, אנחנו לא מתלהמים ולא מתלהבים, למרות שמותר להתלהב, ולא כך אנחנו מנהלים כאן את הדיון. ההצעה שלך היא הגיונית. לא הייתי מעורבת בכל החוק אבל אני כן מבינה שזה עלה ואז האוצר התנגד בגלל הסכומים הגדולים. לכן אומר שמחה, ואני יכולה להבין את דעתו, הוא הסביר את זה מאוד טוב, שיש כאן בעיה ייחודית, פנייה ייחודית, ואפשר גם להוסיף. אתה אומר חוק טוב, בוא נוסיף עוד ארצות. נשמע את האוצר שיאמר לנו מה דעתו על זה אבל כדי לייעל אני מציעה שלפני כן נקריא את ההצעה.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי הביטוח, יראו לעיין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח.
אולי תסבירו אתם את המשמעות של זה. אני כן רוצה שתאמרו מילה על הנושא של הסיווג של המבוטח, שזה לא משנה את הסיווג של המבוטח אלא זה בסך הכול כרגע נותן פטור על ההכנסה אם חייבים בה בארצות הברית אבל בצד של תשלום הגמלאות, בהתאם לסיווג ההכנסה של הבן אדם שיישאר אותו דבר, יראו את זה כאילו שילמו על ההכנסה הזאת דמי ביטוח.
אני כן ארצה שאחר כך תרחיבו יותר על ההוראה הזאת.
סעיף קטן (ג) מדבר על תשלום דמי ביטוח מזעריים והנוסח המקורי הציע שישולמו דמי ביטוח לאומי מזעריים אבל אני מבינה שאתם אומרים שלא צריכים להשתלם מביטוח, אפילו לא מזעריים, מכיוון שאתם משופים על דמי הביטוח ולכן אין סיבה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אפשר להוריד את פסקה (ג)?
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
לא. אנחנו צריכים להגיד במפורש.
(ג) הוראות סעיף 348(ב) לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגבי בלוח י"א.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
מאחר והמדינה משלמת עליו דמי ביטוח, הוא לא צריך לשלם גם את המזערי.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
כמובן שאם הבן אדם הזה עובד בארץ ויש לו דמי ביטוח, הוא בכלל לא נכנס לסעיף 348(ב) לכתחילה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אבל בן אדם שכל הכנסתו החייבת היא חייבת גם בביטוח לאומי בארצות הברית - - -
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
והוא לא חייב כאן בארץ.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אם כן, לכאורה 348(ב) חל עליו.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
זה היה צריך לחול ולא יחול.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בדיוק.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
על סעיף קטן (ד) דיברנו קודם.
(ד) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר – זו הייתה דרישה של משרד האוצר - ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את לוח ט"ז1. ואולם, הוספת מדינה ללוח תיעשה רק אם שוכנע שר העבודה כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנם ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה.
אתם רוצים להוסיף עוד קריטריונים?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אחרי ההקראה נדבר על זה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אני אומר שיכול להיות שצריך כאן, לפחות לנושא הזה, התייעצות עם שר העלייה והקליטה.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
(ה) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב-1 במרס של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור".
אתה רצית שיהיה סכום השיפוי שניתן מאוצר המדינה?
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
נדבר על זה עוד רגע אבל אני מבין שהמנגנון הוא שבעצם האוצר ישלם לביטוח הלאומי דמי ביטוח כדי שהם ידעו מה ההכנסה המבוטחת בכל רגע נתון כי אחרת הם לא ידעו איך לתת גמלאות. הביטוח הלאומי יעבור סוג של טבלה או סוג של סכום כולל אחרי החישוב שהוא יעשה אצלו של כמה האוצר צריך לשלם לו בגין הדבר הזה בשנה מסוימת אחרי שלביטוח הלאומי יש טבלה שאומרת שהכנסתו החייבת של פלוני אלמוני היא זאת וזאת. צריך לכתוב שהביטוח הלאומי או האוצר או שניהם ידווחו את הסכום. אני כן חושב שכדאי לדעת– שוב, כדי להבין איך החוק הזה תורם לכלכלת המדינה, לעלייה ולכל הדברים האלה – מה מספר האנשים, דמי הביטוח, גם כסכום כולל אבל אולי גם כסכום ממוצע, שזה פשוט להוסיף עוד טבלה בחישוב.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
מה זה דמי ביטוח? ההכנסה? השיפוי?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
את השיפוי.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
כן. כמה כסף האוצר העביר לביטוח הלאומי בגין הדבר הזה וגם אותו הדבר ברמת הממוצע של גובה ההכנסה החייבת הכללית של האנשים האלה. אם הטענה שלנו שזה מביא לעידוד עלייה, שנדע. זאת אותה לחיצת כפתור. הביטוח הלאומי הרי יודע מה הכנסתו החייבת של כל אחד.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
למעשה זה לא אותו נתון.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
יכול להיות שהבן אדם הוא בתקרה, שולמה בעדו התקרה אבל למעשה הוא הביא הכנסה של שלושה מיליון שקלים בחודש. אם כן, זו ההכנסה אבל הוא משלם תקרה לביטוח לאומי ולא ישלם שקל אחד מעל התקרה של ביטוח לאומי. אם כן, ממוצע גובה הביטוח הלאומי לא ייתן לי את הדבר הזה.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
גובה ההכנסה הממוצעת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כן. זה גם לא כל כך נורא. זה לא משהו שמצריך כוח אדם.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
ההכנסה שניתן לגביה פטור. ההכנסה הממוצעת של האנשים שקיבלו את הפטור.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הכנסה חייבת.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה מנטרל את התקרה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
זה מנטרל את התקרה וזה מנטרל את ההכנסה שבן אדם עובד 50 אחוזים אצל מעסיק אמריקאי ומעסיק ישראלי. אני רוצה לדעת כמה אותה קבוצת אוכלוסייה הביאה לארץ.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
כדי לסגור את הסעיף הזה אנחנו אומרים שמספר האנשים שקיבלו פטור, סכום השיפוי שניתן מאוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי וגובה ההכנסה הממוצע של האנשים שקיבלו את הפטור.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
גובה ההכנסה החייבת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא החייבת. אתה אומר שהחייבת זה לא טוב לך.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
ההכנסה החייבת כהגדרתה . צריך להפנות לחוק.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אבל אם הוא מרוויח מעל החייבת, אמרת שזה לא טוב לך.
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
אתה רוצה את ההכנסה בגינה ניתן הפטור.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא. להיפך. ממש לא.
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
גם אם ההכנסה היא מעל התקרה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כן.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
הכנסתו החייבת של העולה כהגדרתה בפקודת מס הכנסה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
גם בישראל?
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
גם בישראל. הסברתי למה. כן. אם הטענה שלי שהדבר הזה מעודד עלייה, יכול להיות שלאורך זמן אנחנו נראה שיש ירידה בדמי הביטוח שאתה משלם כי האנשים כבר נקלטו בשוק העבודה הישראלי ולאט לאט ההכנסה שלהם מהמעסיק האמריקאי יורדת וההכנסה שלהם מהמעסיק הישראלי עולה, אז נוכל לזהות מגמות כאלה לפחות ברמת המקרו עם הנתונים האלה. אם לא יהיה לנו את הנתון הזה, לא נוכל לזהות את זה. זה לכלי המחקר שנוכל לדעת אם להאריך הוראת שעה ולראות אם החוק טוב או לא טוב. אולי נחליט להגדיל מחמש ל-10 שנים?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
על כמה זמן זה חל?
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
עוד לא הגענו לזה. כרגע זה מ-1 במרס לגבי כל שנה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
עוד לא דיברנו על הגבלה.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
בלוח ט"ז יש כרגע את ארצות הברית.
2. הוספת לוח ט"ז1
אחרי לוח ט"ז לחוק העיקרי יבוא:
"לוח ט"ז1
(סעיף 351א)
ארצות הברית".
יש לנו תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי כי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ההכנסה היא הכנסה שחייבת בדמי ביטוח לאומי. לכן היינו חייבים להבהיר על פי מה שנדון כאן בוועדה שבעצם הפטור על ההכנסה בביטוח לאומי לא נותן פטור בביטוח בריאות.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
נכון. ביטוח בריאות הם ממשיכים לשלם.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
לכן אנחנו אומרים:
3. תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, בסעיף 14, אחרי סעיף קטן (ז1) יבוא:
"(ז2) בחישוב הכנסת מבוטח לעניין תשלום דמי ביטוח בריאות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תובא בחשבון גם הכנסה הפטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי לפי סעיף 350א(א) לחוק הביטוח הלאומי.
4. שיפוי המוסד לביטוח לאומי
אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי, אחת לשנה, על סכום דמי הביטוח שהיה מגיע בעד הכנסה אלמלא הוראות סעיף 350א(א) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.
5. תחולה
החוק יחול לגבי דמי ביטוח המגיעים בעד חודש ינואר 2026 ואילך.
הביטוח הלאומי מסביר שהם לא יודעים לדווח כבר בשנת 2027. הביצוע לעולם יהיה רטרואקטיבי כי בן אדם יצטרך לומר שהוא שילם בארצות הברית ולכן הוא פטור. את זה הם תכף יסבירו.
6. דיווח ראשון
דיווח ראשון לפי סעיף 350א לחוק העיקרי הנוסחו בחוק זה יימסר בשנת 2028 ועל אף האמור באותו סעיף הוא יימסר לגבי שנות הכספים 2026 ו-2027.
כלומר, הדיווח כן ייתן את המידע המלא אלא שהוא פשוט ייעשה באיחור.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בשנת 2029 הדוח יהיה על שנת 2028. זה כמו שתמיד עושים.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
אמרתם שזה לא יימסר ב-1 במרס אלא אמרתם ב-1 במאי או ב-1 ביוני?
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
ב-1 ביולי.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
כי אנשם מגישים דוחות וגם יש אורכות. תצטרכו כל פעם לתקן את הנתונים רטרו למי שקיבל אורכה להגשת דוח.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
אם כי, בסעיף קטן (ה) שהקראתי, זה יהיה 1 ביולי.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אם זה 1 ביולי, לא צריך דיווח לגבי 2028. אם זה 1 ביולי אפשר לעשות דיווח ראשון מ-2027. אני מסכים שאם זה חודש מרץ, זה בלתי אפשרי אבל אם זה יולי, בהחלט אפשר שהדיווח הראשון יהיה כבר ב-2027. אנשים בחודש מרץ מקבלים את טופס 106 שלהם ובעקרון מגישים את הדיווחים עד חודש יוני. בעקרון, בלי אורכות. אם זה 1 ביולי, לא צריך את הדיווח הראשון ה-2028.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
אפשר להוריד את הסעיף הזה, את סעיף 6?
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
לא. אני רק אומר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
זה לא כזה קריטי. מבחינתי אם זה מלחיץ, אין לי בעיה להשאיר את זה כך.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
אנחנו לא חושבים שצריך להיות דיווח עד קץ הימים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תכף נגיע לזה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
נדבר על זה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לי לא מפריע שזה יהיה 2028. שמחה, אם אתה מתעקש, זה החוק שלך.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
לא. לא מתעקש.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
היו כאן כמה סוגיות שאמרנו שנפתח להתייחסות. הנושא של ארצות הברית, ההסבר שלכם על הנושא של הסיווג של המבוטחים והזכויות שייגזרו מזה, הנושא של השר ואיזה שר יהיה רשאי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הסמכות להכניס.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
נושא הוראת קבע והוראת שעה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נתחיל מהאוצר.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
משרד האוצר. אני אנסה להתייחס לפי סדר הדברים שעלו. מבחינת המדינות, אנחנו מקבלים את ההסבר של חבר הכנסת רוטמן. אנחנו חושבים שיש כאן מנגנון שמאפשר לשר לעדכן את הרשימה ככל שיידרש. כיוון שהיה דיבור רק על ארצות הברית קבענו את העלות של ההצעה בהתאם לכך.ף
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
מה העלות והאם אתם מסכימים לעלות?
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
העלות היא בין 9 ל-15 מיליון שקלים, תלוי בהנחות, ויש לכך מקור של הממשלה .
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
כלומר, אתם מסכימים לעלות.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
מסכימים לעלות.
כדי שלא נחזור ונבדוק עוד מדינה ונבחן, יש כאן את המנגנון. ככל שהשר יחליט שיש צורך להו סיף מדינות, יהיה הליך בהתאם ויהיה אפשר להוסיף.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
15 מיליון שקלים לא מגלמים גם הנחה שזה יורחב?
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
לא באופן שאנחנו רוצים להסתמך עליו. הסתכלנו על כל מיני הנחות של מספרי עולים שיכולים להתווסף.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
זה יורחב כי אולי פתאום יהיה גל עלייה מארצות הברית. לא שזה יורחב כאשר פתאום כל העולם בעסק הזה.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
אנחנו הסתכלנו בחישובים לגבי ארצות הברית כי זה הדיון שהיה לנו בין גורמי המקצוע עם חבר הכנסת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בדיווחים נראה. הם הרי מדווחים לנו מה גובה השיפוי ושם נגלה כמה נכון אתם עושים.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
כן חשוב לי להגיד שהנוסח שהופץ מדבר על דיווח של סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור ו זה כן חשוב לנו לעתיד שזה יישאר כך.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אתה מדבר על שיפוי.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
בסוף השיפוי הוא עניין חשכ"לי. כלומר, אנחנו מתחשבנים עם ביטוח לאומי ומעבירים להם את הכסף לפי הבקשה שלהם.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הבנתי. אתה אומר שיכול להיות שיש התחשבנות אחרת עם ביטוח לאומי ובמקום להעביר להם 2 מיליארד, אתה תעביר להם 2.5 מיליארד.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
הנוסח הוא נכון ואנחנו גם הערנו על זה בתהליך של הנוסח.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
נכון. אתם הערתם על זה בתהליך של הנוסח והבוקר הייתה שיחה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אני לא מצליח להבין. הסכום לגביו ניתן פטור אמור להיות לפי הסעיף והוא זהה לסכום שכתוב שיפוי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נכון.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
אני חושב שזה לא נכון כי כאשר אומרים שיפוי, זה כאילו בודקים אם החזרנו את הכסף.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
זאת סמנטיקה. אני לא מסכימה עם הסמנטיקה שלך. אני חושבת שגם אם אתה משפה, אז יש חישוב.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
אנחנו נחזור על סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור במקום השיפוי שניתן מאוצר המדינה אבל עדיין יש את הסוגייה של גובה ההכנסה הממוצעת.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
עדיין לא הבנתי מה עמדתכם.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
לנו לא מפריע שידווחו אבל זה כמובן עניין טכני של ביטוח לאומי לדווח על ההכנסה הממוצעת.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
שלא יהיה שיפוי לגבי דמי הביטוח שניתן עליהם פטור אבל תכף נדבר על ההכנסה הממוצעת.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
לגבי סעיף קטן (ג), כן עמדנו על כך שיהיה תשלום של סכום מזערי, זה בעצם הסכום שחייב בו כל אזרח ישראלי שהוא לא עובד ולא עצמאי. לכן זה כן משהו שהתייחסנו אליו בהיבט הזה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני לא מבינה מה ההיגיון ואני רוצה להבין. אני מסכימה איתך שכל אזרח במדינת ישראל צריך לשלם גם אם הוא לא עובד, כמו שאמרת. כאן ביטוח לאומי כן מקבל כסף עליו.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
זה בא מכיס אחר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
למה צריך לטרטר אותו? למה שיעשה את זה?
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
הרי כסף זה לא עולה. העקרון נשמר כי משולמים בעד ההכנסה שלו דמי ביטוח. אני אומר לך גם מעבר להגיון הכלכלי. בסופו של דבר אחד הדברים שהכי קשים לעולים, ולעולים מארצות הברית בפרט, זו בירוקרטיה. הם לא יבינו את ההיגיון כי גם אני לא מבין את ההיגיון, ישלמו קנסות על זה שהם לא הבינו שהם צריכים לשלם וכולי.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
אני אסביר למה זה נולד. החוק המקורי דיבר על פטור מוחלט שבתמורתו גם לא ניתנות זכויות שמחליפות שכר.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
בסדר, אבל מאז עברנו כברת דרך.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
נכון, אבל אני מסביר למה זה כך. לכן אמרנו אז, בתקופה ההיא, שמשלמים את הסכום המזערי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
רגע. אתם עברתם כברת דרך אבל אני לא עברתי. בשעתו דיברתם על כך שלא ישלמו כלום אבל גם לא יקבלו זכויות.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
הסכום המזערי בסוף מקנה לכל אזרח במדינת ישראל את הזכויות של הקצבאות הלא ביטוחיות שהן לא מחליפות שכר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני מבינה אבל משולם עליהן. אם הביטוח הלאומי לא היה מקבל שיפוי, אתה צודק. אבל ביטוח לאומי מקבל שיפוי מלא על כל הסכום שהיה שצריך להיות משולם. לכן ליד השם מיכל וולדיגר שעלתה מארצות הברית יהיה כתוב התשלום ששילמו עבורה.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
מה שאנחנו הסכמנו, על הסכום לשיפוי, היה שאנחנו נשלם את האובדן של ההכנסה. כלומר, התחשבנו בכך שהם משלמים איזשהו סכום מינימלי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כאשר אתה אמרת בין תשעה ל-15 מיליון שקלים, אתה רוצה לומר לי שבנית על ה-140 שקלים האלה? זה לא שם. אני לא רואה מקום לסבך אותם בבירוקרטיה, להגיש ולשלם. זה באמת כלום ושום דבר כי יש לך בפנים את הכסף הזה. אני לא מוצאת לנכון.
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
לפי הדבר הזה, אם באמת המצב החוקי שיהיה כאן נצטרך להעלות אותם למינימום, יהיה כאן סרבול נוראי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נכון.
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
להסביר לאותו עולה חדש שמצד אחד אנחנו נותנים לו פטור מדמי ביטוח לאומי ומצד שני אעם יש לו איזושהי הכנסה בסך 10,000 שקלים בחודש, אמרנו שבביטוח בריאות הוא מחויב ויש לו פטור מדמי ביטוח לאומי. נניח שהחיוב היה צריך להיות בסביבות 1,000 שקלים. מתוך ה-1,000 שקלים ממילא אנחנו אמורים לקזז לו את הסכום שהוא כבר משלם כמינימום. אני רק חושב על הפנקס שיצא לו עם כל ההסברים והסרבול.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
גם לכם יש סרבול.
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
בגין ההוצאה הוא משפה את הביטוח הלאומי וזה אותו כיס. סרבל נוראי ותפעולית יהיה לנו מאוד קשה, מה גם שסתם יביא לנו קבלת קהל וכדומה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
זה גם הוצאות. הסרבל שלכם זה עוד כסף שעולה למדינה.
רועי, אתה מודע שהשתכנעת. גם כלכלית.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
לגבי ארצות הברית התייחסתי. מקובל עלינו הנוסח הנוכחי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בפסקה (ד), אתה חושב שמספיקים הקריטריונים שנקבעו כאן או שצריך להוסיף עוד יותר קריטריונים? ציין חבר הכנסת רוטמן חמישה קריטריונים.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
ברגע שאלה הקריטריונים שנקבעו, אלה הקריטריונים על פיהם תתקבל החלטה.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
אם מדובר בהוראת קבע, נדמה לנו שמספיק שלוש שנים דיווח, חמש שנים דיווח.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מה אתה חושב שנכון יותר, הוראת קבע או הוראת שעה? לא אכפת לי ללכת איתך להוראת שעה ובתנאי שזה 10 שנים. כלומר, אני לא והלכת על פחות מזה. צריך עוד לשמוע את המציע כי זאת בכל זאת הצעה שלו.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
לדעתי זאת צריכה להיות הוראת שעה לחמש שנים פלוס צו שיאשר להאריך בחמש שנים נוספות. זה באמת הסדר חדש שאנחנו לא מכירים. זו דעתי. אם יש הסכמה להוראת קבע, אני לא אתנגד אבל נראה לי שזה יותר הגיוני בדברים חדשים לעשות את זה בפסיעות קטנות.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
אני כמובן מסכים עם שלומי. אנחנו חושבים שזה משהו ששווה בחינה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
ננסה לשכנע את שמחה ואתם יודעים שזה לא קל. לדעתי לא חמש שנים וחמש שנים אלא 10 שנים כי חמש שנים זאת תקופה קצרה מדי. שמחה, אתה תגיד את דעתך.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
אני אומר בקצרה. אני כן חושב שכן הגיוני שזאת תהיה הוראת קבע במיוחד שעשינו כאן הסדר נושם. אני חושב שאם אנחנו עושים כאן הוראת שעה ויש כאן דיווח מסודר ואנחנו רואים את הסכומים וגם מבינים את העלויות וההשלכות, לעשות חמש שנים הוראה ראשונה זה בלתי אפשרי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא. 10 שנים.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אולי הייתי משלב. הייתי קובע 10 שנים פלוס הארכה של חמש שנים בצו או עד שתי הארכות כאשר אז זה יהיה על בסיס נתונים ויהיה דיווח על הכול.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לגמרי.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אבל זה חייב להיות דיווח מפורט על כל התקופה כדי שנוכל לזהות מגמות.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
כדאי שזה יתחיל מ-2028 כפי שהציעה היושבת-ראש.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הנושא של הדיווח, מה מדווחים, גם חשוב לי אם זאת הוראת שעה.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
לכל אין לנו התנגדות למעט דבר אחד. הביטוח הלאומי לא רוצה להיות המקור לדיווח על הכנסות. לשם כך יש את מס הכנסה. אנחנו יכולים לדווח כמה גבינו, בכמה שיפו אותנו וכולי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
איך אתה יודע כמה לגבות אם אין לך את ההכנסה?
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
אני לא המקור של הנתונים האלה. ביטוח לאומי אגב הצעת חוק פתאום יתחיל להעביר נתונים על הכנסות של עולים חדשים מארצות הברית?
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
לפני רגע דיבר דני זקן בצדק מוחלט על הסרבול. זה סרבול. זה נכון והסכמתי איתו. הנהנתי בהסכמה רבה כשהוא דיבר. אתם מקבלים, וזה נתון עזר הכרחי עבורכם – נכון, יש תקרות ואתם מחשבים לפי תקרות – שאתם עובדים איתו. אתם מקבלים את השורה ממס הכנסה. אתם עושים חישוב כאשר לפי זה הכנסה חייבת או לא. למה שנעשה על החוק הזה שני חובות דיווח משני גופים שונים?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מה מציק לך?
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
שיהיה דיווח על עולים חדשים מארצות הברית כמה הם מרוויחים?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא פר אדם.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
לא ברמת הפרט.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
אבל זה כולל הכנסות שבכלל לא קשורות לחוק הזה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אבל אתה מקבל את הדיווח הזה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
זה מאוד קשור לחוק הזה. מטרת החוק הזה והרציונל של החוק הזה, כמו שישבתי עם "נפש בנפש", הוא שיש לנו עלייה כרגע, בגלל ההתעקשות שלנו – ואגב, אני רידדתי בהרבה את החוק כדי שנתחיל ממקום כלשהו ואני חשבתי שצריך לעשות את זה יותר נרחב – בגלל אחד מהחסמים אנחנו מפסידים את העלייה הזאת משיקולים כלכליים זרים. זו הייתה אחת הטענות ברציונל של החוק הזה. זה מאוד קריטי לעניין הארכת הוראת השעה כי אם אני יודע את גובה דמי הביטוח - קטן או גדול – אבל אני מבין שזה רק הקצה של הקרחון ולמעשה ההכנסה למשק, תוצר התל"ג שנוצר כתוצאה מהדבר, כתוצאה או בזיקה, ואני לא אומר תוצאה ישירה כי גם היום עולים אנשים למרות שהם משלמים ואני לא טוען שכל מי שעולה עושה את זה רק בשביל בצע כסף, אני אומר שהזיקה ולומר שנתתם פטור כזה וכזה, האוכלוסייה הזאת הביאה בתשלומי מיסים ובתל"ג לדוגמה מיליארד שקלים, זה נתון רלוונטי לשרים שיצטרכו להאריך את ההודעה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הוא לא נגד. הוא רק אומר שלא הוא יעשה את זה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
הוא אמר שני דברים. דבר אחד הוא אמר שזה לא קשור לחוק והדבר השני שהוא אמר היה שהוא לא יעשה את זה. לגבי זה שהוא לא יעשה עניתי טכנית. לגבי לא קשור לחוק, הסברתי למה זה קשור.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
אדוני, זה גם יהיה נתון חסר כי הנתון המלא שאתה צריך כולל גם אנשים שבכלל לא נכנסים בנוסח החוק.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
מטרת החוק היא לא לעשות מעקב אחרי עולים מארצות הברית. מטרת החוק היא להבין, יש כאן סכום שניתן מהמדינה, סכום של 9 עד 15 מיליון שקלים בהערכה תקציבית של משרד האוצר, יבורכו כל העוסקים במלאכה, המשימה של כל מי שיצטרך לקבל כאן הארכת תוקף החוק, בין אם אלה השרים ובין אם זו הוועדה, לנסות להבין מה המצ'ינג באירוע הזה. זה לא נתון זר אלא זה נתון רלוונטי. מה קורה עם העולים האחרים, שמשרד העלייה והקליטה יעשה מחקרים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שלומי, אני רוצה להבין. את הנתון הזה יש לכם או אין לכם? לפי מה שאני מבינה יש לכם את הנתון הזה אלא שאתה לא רוצה להביא מסיבות שכבר שמענו אותן. אם אין לכם את הנתון הזה, זו בעיה אחרת שנתמודד איתה אבל האם יש לכם את הנתון, כן או לא?
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
יש לנו את הנתונים בדיעבד של כל ההכנסות של כל תושבי מדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
זה בלחיצת כפתור. זה לא שאתם צריכים עכשיו לשבת עם כוח אדם ולהביא עוד אנשים לטפל בזה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
יש כאן את הטבלה. אתם עושים את החשבון.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
הדיווח השנתי שמדובר עליו כאן, גם כך מטיל נטל נוסף אבל אני מבין את הרציונל שלו. כאן אני מרגיש שזה קצת התרחק מתכלית החוק ופתאום לקח אותנו לאיזשהו עולם אחר.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
זאת תכלית החוק של המציע ואתה יודע את זה. אמרתי מה תכלית החוק וכל חברי הכנסת המציעים אמרו מה תכלית החוק.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שלומי, אני אומר לך ברמה הפרקטית. אנחנו מוכנים שזאת תהיה הוראת שעה ואנחנו צריכים את כל הנתונים. זה לא נראה לי סיפור כזה גדול. אנחנו לא נעשה עם הנתונים האלה דברים אחרים. זה קשור לחוק.
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
אני אנסה להסביר כמה זה מורכב ואומר שיהיה לנו קשה מאוד להתחייב להמציא את הנתונים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מורכב ברמה הטכנית?
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
טכנית, מחשובית, ואלה יכולות להיות גם תשומות מאוד מורכבות. הביטוח הלאומי בסופו של דבר הוא עם המערכת הגדולה ביותר במדינת ישראל שהיא בעצם יוצרת חובת תשלום לכל תושב מדינת ישראל. מגיל 18 כל אדם חייב בתשלום לביטוח לאומי ואז יש הרבה מאוד מנגנונים של פטורים, עיסוקים, שכיר, עצמאי, חייל, חייל משוחרר, אסיר, לגבי כל אוכלוסיית מדינת ישראל. מערכת הגבייה בנויה על כך שאמנם יש לנו נתונים מהרבה מאוד גורמי חוץ כולל ממס הכנסה והיא מבצעת חובת תשלום כאשר בביטוח לאומי יש גם תקרות לתשלום דמי ביטוח לאומי. כלומר, כל המערכת בנויה על אותן תקרות.
לבוא עכשיו וליצור מנגנון חדש שאומר שלצורך מסוים הביטוח הלאומי צריך להעביר את כל מקורות ההכנסה לגבי כל האוכלוסייה כאשר בעצם מקור המידע הוא ממס הכנסה, זה משהו שתפעולי אנחנו צריכים לראות איך עושים את זה כי כל המערכת התשתיתית של הביטוח הלאומי בנויה באוריינטציה של דמי ביטוח לאומי ולא של חיוב במס הכנסה. זה משהו שאני לא יודע אם אנחנו יכולים להתחייב אליו וצריך לבדוק את זה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
מה מספר השדה בטופס 1301 שאתה מקבל ממס הכנסה לגבי כל אזרח ותושב במדינת ישראל? אתה מקבל מספר שדה ומספר השדה הזה הוא סך ההכנסה החייבת לצורכי מס וביטוח לאומי לפי הסעיפים האלה.
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
המידע נקלט אבל למה לא לקבל מס הכנסה מהמקור?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הפינג פונג ביניכם הוא מאוד חשוב אבל כדי שאני אבין אותו אני צריכה שכל אחד יסיים את המשפט עם נקודה בסוף. אני הבנתי ממך שזאת אופרציה שאתה לא ביטוח שאתה יכול להנפיק אותה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
טופס 1301 של הכנסות שנתיות שמגיש כל עצמאי שמגיש דוח ואם זה במקרה של שכיר, יש להם את הטפסים של ביטוח לאומי שלהם. בסופו של דבר הבן אדם הזה יצטרך להגיש דיווח כי אחרת ההכנסה שלו לא תהיה מבוטחת ואתם לא תוכלו לבקש שיפוי מביטוח לאומי. תהיה לך רשימה של מספרי תעודות זהות ואתה גם תצטרך לבדוק מול מערכת משרד הפנים שמדובר בעולים כי אחרת אתה לא תדע לתת את הפטור. יש לך מנגנוני העברת מידע ואתה עושה את זה. תהיה לך רשימה של תעודות זהות. יהיה לך את סכום ההכנסה החייבת הכללית שקיבלת מטופס 1301 או ממקורותיך האחרים. אתה תצטרך לייצר במערכת בכל מקרה. אל תגידו לי לא כי כרגע המערכת הזאת כלל לא קיימת. זה ברור שאתם תצטרכו לתכנת אותה. תכניסו לתוכה בשלב הבנייה שאת השדה מתוך טופס 1301 של סך ההכנסות החייבות של האדם, שמדווחות אליכם, זה סעיף שמועבר אליכם ממס הכנסה כנתון על כל תעודת זהות, ואם אחר כך עושים שומה בהסכם, זה מתעדכן. כל מה שעושים, מעדכן אתכם אחר כך. אתם מקבלים את הנתון זה על כל תעודת זהות במדינת ישראל וכמו שאתה אמרת, על כל תושבי מדינת ישראל אתה יודע את המספר הזה ואתה יכול להוציא אותו בלחיצת כפתור. אנחנו יודעים את זה וזה בסדר כי לשם כך אתה קיים. אני לא מתלונן על כך שיש לך את המידע הזה. תבנה את הטופס
אני מבין שאת הנתון זה לא אתם ייצרתם אלא מי שייצר אותו זאת רשות המיסים ואני מבין את הרתיעה של כל גוף מלתת מידע שלא הוא ייצר אבל אתם מסתמכים על הנתון הזה כנתון עבור אזרחי מדינת ישראל, עבור 10 מיליון אזרחי מדינת ישראל, ואני מבקש שלא תסתמכו עליו בכלל, הוא כלל לא מעניין אתכם אלא רק שלא נעשה בירוקרטיה עכשיו ושרשות המיסים תגיד שהיא מדווחת על משהו והיא צריכה העברת מידע, מספרי תעודות זהות, העברת מידע מאובטחת, למי נתנו את הפטור וכולי. יש לכם את המידע, תכינו את הטבלה, תעשו ממוצע ותוציאו את זה. זה ממוצע למטה. מה ביקשתי?
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
המידע קיים. ברור שהמידע קיים כי אחרת אנחנו לא יכולים ליישם את הוראות החוק. החשש שלנו הוא שלא נוכל לבנות איזשהו מודל כזה וכן להעביר את המידע שהוא מעבר לתקרה. אנחנו רוצים לפחות – דיברתי עם שלומי, המשנה ליועץ המשפטי שלנו – ואולי יהיה רשום בשיתוף עם רשות המיסים או משהו שלא נהיה לבד בכל התהליך הזה. אולי שלפחות יהיה רושם בשיתוף עם רשות המיסים.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
בחובת דיווח צריך להיות ברור מי מעביר למזכירות הוועדה את הדוח. מי מעביר את הדיווח.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
האחריות היא עליכם.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
אפשר שיהיו שני גורמים שמדווחים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שמחה צודק. בסוף כדי לקבל את התוצאה של הפטור אתם צריכים את כל ההכנסות האלה. הנתון הזה נמצא אצלכם ואתם לא יכולים להתעלם ממנו. זה לא שאתם מעבירים ואז מישהו אחר עושה את החשבון. אתם עושים את החשבון כמה פטור מגיע לו ולבקש את הכסף כאשר כל ההכנסות נמצאות אצלכם. אתם צריכים לסדר את התוכנה ולהתאים אותה לחוק ובתוך ההתאמה לחוק בכל מקרה יהיה לכם את הנתון הזה. לעשות ממוצע זה לא סיפור ולכן אני לא רואה עם זה בעיה. תחשבו על זה. זה אמנם לא קשור אבל זה קשור. אנחנו רוצים להפוך את זה להוראת שעה של 10 שנים. אני רוצה את כל הנתונים האלה. אני רוצה שבעוד עשר שנים יהיו לי כל הנתונים ולא נתחיל לחפש אותם. לכן אני לא רואה בעיה שתיתנו את הדבר הזה. אנחנו רוצים להצביע היום ולכן מקסימום נעשה רביזיה כי אני לא מוכנה למשוך את זה יותר.
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
כדי שנוכל לעשות את זה, אולי צריך להכניס כאן סעיף שאומר בסיוע רשות המיסים או משהו כזה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
רשות המיסים לא כאן ומה זה בסיוע רשות המיסים?
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אבל בשגרה רשות המיסים מעבירה אליכם את הנתון הזה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
גם לא תוכלו לקבוע פטור. לא תוכלו לעשות את החוק הזה בלי שיש לכם מידע מרשות המיסים. החוק הזה לא יהיה קיים. תגיד לי איך תבנה פטור. איך תבנה אותו? בכל מקרה אתה צריך את הנתונים מרשות המיסים.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אפשר לכתוב: ועל סכום ההכנסה החייבת הכוללת של האנשים האלה כפי שדווח מרשות המיסים לביטוח הלאומי?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
כן.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
אבל איזה סוג של הכנסה?
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
לא משנה. סך ההכנסה החייבת.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
לא. הכנסה 2122, כל פקודת מס הכנסה?
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
מעבודה. 2122.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
הכנסה פטורה לפי החוק הזה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
לא הכנסה פטורה לפי החוק הזה. אל תחזיר אותו לשם. אתה הבנת מה אני אומר. סך ההכנסה החייבת במס. חברים, זה נורא פשוט. אתה רוצה שאני אפתח את הטופס ואגיד לך מה מספר השדה? אתה הרי יודע מה מספר השדה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני רוצה לשאול את ביטוח לאומי. אתם בכל מקרה מקבלים מרשות המיסים את סך ההכנסות הכללי.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
כן. התשובה היא כן.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אתם מקבלים את הנתון הזה.
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
אנחנו לא רוצים לסרבל יותר מדי. גם בטופס 1301 שציין חבר הכנסת רוטמן לא תמיד מדווחים בשדה הנכון. יש שדות שמקובצים, שיש שם כמה סוגים של הכנסות ולכן אנחנו מאוד נזהרים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נכתוב על פי המידה שקיבלתם.
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
אנחנו רוצים שתהיה אחריות גם של רשות המיסים שנוכל לפנות אליהם לקבל מידע.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
אין כאן נציגות של רשות המיסים. ביקשנו שהם יירשמו לדיון והם לא נרשמו.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
סך הכנסה החייבת במס הכנסה כפי שהתקבל מרשות המיסים. כפי שהתקבל על ידי המוסד לביטוח לאומי מרשות המיסים. אני לא אבקש מהם שימציאו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אנחנו לא רוצים להטיל את האחריות על האמת שבנתונים. אין להם אחריות האם הוא באמת הכניס את זה או לא הכניס את זה. ביטוח לאומי מקבל דיווח מרשות המיסים לגבי ההכנסה.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
לפי נתונים שהתקבלו מרשות המיסים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בדיוק, שהם קיבלו.
יש לנו כאן קבוצה נהדרת של הלומי קרב שרוצים לומר מילה ואני תמיד מאפשרת להם.
<< אורח >> מיכה: << אורח >>
ממש תודה לך מיכל. אנחנו באמת ביום קשה מאוד. מ-8:00 בבוקר אנחנו מנסים להיכנס ומתקשים מאוד בכניסה לכנסת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
למה?
<< אורח >> מיכה: << אורח >>
לא יודע. נדבר על זה אחר כך. אני לא רוצה לעכב את הדיון ואם אתם מגיעים להצבעה, אני לא אפריע.
אני רוצה להודות לקדוש ברוך הוא, לעם ישראל, לצבא הגנה לישראל ולכוחות הביטחון על כל העבודה שהם עשו ושלא עצרו לרגע ועל הנחישות להביא את רני גואילי הביתה. יחד עם זאת יש כאן הלומי קרב שכבר שבעה חודשים נמצאים בכיכר של הכנסת וזה אומר שהמלחמה עוד לא הסתיימה. אנחנו צריכים שאותה דבקות במשימה שהייתה לכם, לעם ישראל ולנו ששירתנו ומוכנים לשרת כל שנייה ומוכנים לחזור לעם ישראל כדי לשרת את כל העם, אנחנו מבקשים מכם שלא תוותרו עלינו ואל תחשבו שהמלחמה הסתיימה ואל תפסיקו את הנחישות שלכם כדי לעזור לנו שהמספר של 77 הלומי קרב שלא צלחו בשיקום שלהם ולא הולכים לחזור למשפחות שלהם, שהמספר הזה לא יגדל. בבקשה תעשו מעטפת למשפחות.
אני חייב לקשר את המחאה שלנו לוועדה הספציפית הזאת כי תמיד אני עושה את זה. אנחנו מדברים כאן על הלומי קרב ויש הרבה הלומי קרב שהם עולים חדשים, שהגיעו ממדינות אחרות, משלמים מיסים בשתי המדינות אבל לא מקבלים נכות בשתי המדינות. בבקשה, זה הקישור שלנו. אין מה לעשות, הלומי קרב עולים חדשים, בסוף כולנו עולים אבל יש כאן המון עולים חדשים שיש להם קושי מאוד גדול בשביל לקבל את הזכויות שלהם בגלל חוסר היכולת של המשפחה שלהם לעזור להם בתהליך ההכרה כי האתרים הלא מונגשים כרגע לעולים חדשים. אין לנו קצינות נפגעים להן יש את היכולת לעזור למשפחות שלא דוברות את השפה ולא מכירות את הבירוקרטיה.
בבקשה, תעזרו לנו בזה. בנוסף לכך אם כבר יש הלומי קרב שהם עולים חדשים ומשלמים מיסים בשתי מדינות, תעזרו לנו כדי שיקבלו גם נכות בשתי המדינות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה רבה מיכה. אנחנו מנהלים כאן דיונים על הגבלת שכר טרחה בכל הנושא של תביעות נכות ואנחנו לגמרי איתכם. אני מסכימה שלא נותנים מספיק ואנחנו עובדים על תיקונים. תודה לכם על מה שנתתם ובעזרת השם תמשיכו לתת כי אני יודעת שכל אחד ואחד מכם שאני מכירה אישית ממשיך לתת ונותן. תודה מיכה, תודה לכל החבר'ה שהגיעו איתך. יישר כוח.
ברשותכם, אנחנו ממשיכים בדיון.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
לגבי ההכנסות, זה שדה 150 ו-170 וזוהי הכנסה חייבת מעסק או ממשלח יד. זה כולל גם שכר עבודה. 150 זה לבן הזוג הרשום ו-170 לבן הזוג. הכנסה חייבת מעסק או ממשלח יד. זה המונח גם בפקודת מס הכנסה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה תלוי איך זה מתוקצר על ידי מס הכנסה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
כפי שנמסר לביטוח הלאומי ממס הכנסה. אני לא מחייב אתכם בדברים שלא דווחו לכם.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא תמיד מה שדווח מתוקצב על ידי מס הכנסה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נכון. אתם לא חשופים לתביעות בקטע הזה. מה שאתם קיבלתם, במקרה הזה אתם צינור, בחלק הזה שאנחנו מבקשים דיווח.
<< אורח >> שירן הלוי: << אורח >>
אני מתמחה בתחום המיסוי. זה לאו דווקא סעיף 150. יש כל מיני חברות נוספות שחייבים להוסיף גם את ההכנסות החייבות על נישומים, על בעלי מניות, והם לא מופיעים לא ב-150 ולא ב-158. מדובר כאן על הכנסה חייבת. לפני מספר שנים יצא סעיף בחוק לפיו למוסד יש דיווח ממס הכנסה באופן ישיר. אתם מקלים את כל הנתונים מרשות המיסים. זה לאו דווקא מ-150 או מ-158.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
מה את חושבת שצריך עוד להוסיף חוץ מעסק ומשלח יד?
<< אורח >> שירן הלוי: << אורח >>
יש עוד הרבה דברים. יש לך כאן הכנסות אחרות מיגיעה אישית, בסעיף 7, לגבי הכנסות חייבות במס. יש הרבה סעיפים שהם שלא מוגדרים בצורה מסוימת בטופס 1301 אבל למעשה הם כן מחויבים מבחינת החוק בפקודת מס הכנסה ומבחינת המוסד לביטוח לאומי. מר דני זקן, אנחנו כבר היינו בפגישה. אתם מקבלים את הכול לגבי חברה משפחתית. ישבנו בדיון אתה ואני.
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
חבל להיכנס לסרבול. אני יכול לתת לכם דוגמאות רבות כמו למשל הכנסות נכים, הכנסות מכמה מקומות שמקבלים את זה כאחד ואנחנו צריכים לפרק אותו.
<< אורח >> שירן הלוי: << אורח >>
אבל אתם רואים את זה בשומה שמתקבלת ממס הכנסה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
לצורך הסעיף הזה, אפשר לבקש את כל המידע, אפשר לבקש מחזור כללי, אפשר לבקש סך הכנסה חייבת מכל מקור שהוא, אפשר הכנסות מהשכרות נכס, אין לדבר סוף. אני חושב שמה שרלוונטי כאן, גם לעניין תוספת, הכנסות מנכס, בכל מקרה ביטוח לאומי פסיבי, לא מעניין. הכנסה מעסק וזהו. זה לצורך הדיווח. מכל מקור שהוא אבל מעסק וממשלח יד.
<< אורח >> שירן הלוי: << אורח >>
השאלה מה לגבי חברה ממשלתית.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נכון שהיה עדיף שלא נעשה את הצינור אבל אנחנו רוצים להתייעל ואנחנו רוצים לעשות את זה כאשר מבחינת הוועדה נקבל מגורם אחד ומצד שני שלא רוצים להעמיס עליכם אבל תתחילו לעשות בדיקות. אם רשות המיסים מעבירה לכם משהו כולל ואתם לא יודעים לפרק, אל תפרקו. מה שרשות המיסים העבירה לכם על פי הקודים שצוינו ונציין אותם, מצוין, תעבירו לנו.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
נציין את הקודים בחוק.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כן. היא תקריא לנו. דייקו אותנו כאן. אנחנו לא רוצים להעמיס עליכם יותר מיד ומצד שני אנחנו כן רוצים שיקוף נכון של הנתון הזה, של המידע הזה, כדי שנדע בעוד 10 שנים אם להאריך או לא להאריך. זה חלק מהשיקולים שאנחנו רוצים לקחת.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
מטילים חובת דיווח בחוק ולפעמים המשרד לא יודע ליישם. אם אתם לא יודעים לדווח לנו, עדיף שתגידו עכשיו.
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
אנחנו מנסים להגיד. אנחנו ננסה כמיטב יכולתנו.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
"המוסד לביטוח לאומי ידווח לוועדת העבודה והרווחה ב-1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה על יישום הוראות סעיף זה ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור ועל כך ההכנסה מעסק או ממשלח יד" - - -
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
של האנשים שקיבלו פטור כאמור.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
על פי נתונים שהתקבלו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אנחנו רוצים ממוצע.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
הם יביאו את הסך הכול ואם יש מספר, יש ממוצע. הם יודעים לעשות את זה לבד.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
אני לא חושבת שאפשר לגזור ממוצע מהסך.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
יש לי את מספר האנשים ויש לי את הסך.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
בואו נגיד את זה מדויק. אנחנו אומרים: סך ההכנסה מעסק או ממשלח יד.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
כפי שדווח למוסד לביטוח לאומי על ידי רשות המיסים.
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אם אין לכם את הנתון הזה, אני מודאג מסיבות אחרות. הנתון הזה חייב להיות לכם.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
זה 2(1) ו-2(2) שדיברנו עליהם בסעיף קטן (א).
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שוב, על פי איך שדווח. זאת לא אחריות שלכם.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
סעיף (א) מדבר רק שניתן בעדם פטור.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
אותו סוג של הכנסה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
כן. אותו סוג של הכנסה. משלח יד. זה לא כולל דמי שכירות, זה לא כולל הכנסות מדיבידנדים, זה לא כולל רווח הון. אני אומר את זה לפרוטוקול כדי שתיקחו בחשבון ולא תגידו שזאת כל ההכנסה. אני מוותר על חובות הדיווח כדי להקל על האירוע.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
אני מקווה שעכשיו הגיע הזמן לחזור לנושא שהעליתי קודם לכן כי דעתי לא נחה מאחר ואנחנו מתייחסים אך ורק לארצות הברית. אני לא יודע כמה עולים חדשים יש מאוסטרליה ולא נראה לי שזה מה שישנה תקציבית את הרף.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני מבינה מה אתה אומר. אנחנו היום בהקראה. כבר יש תקציב. המציע אומר שהוא רוצה להתקדם כי האירוע לא התחיל היום. הוא נתן הסבר מאוד מפורט למה ארצות הברית כרגע. זה לא שזאת רק ארצות הברית אלא זאת כרגע ארצות הברית עם אפשרות לפתוח את זה לעוד מדינות שעומדות בקריטריונים הקבועים. אני לא מכירה את אוסטרליה ולא יודעת מה קורה איתה ולא יודעת אם היא עומדת בקריטריונים האלה. אני מניחה שאם היא הייתה עומדת בקריטריונים האלה, היא הייתה בפנים. אני מכירה את שמחה ויודעת שהוא לא עושה סתם וזה לא כלל אצבע אלא הוא עם זיקה מעמיקה. הוא גם ישב איתכם לא מעט וישב עם מי שצריך לשבת. אם אוסטרליה הייתה מתאימה לקריטריונים, אני מבטיחה לך שמזמן היא הייתה נכנסת. אמרת שאין בעיה עם האוצר אבל נציג האוצר אמר שיש בעיה כי הם הסתמכו רק על ארצות הברית.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
אפילו לגבי ארצות הברית אין הוכחה שזה יתרום לעידוד העלייה אבל לא בדקנו .
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אם כן, אתה נגד החוק.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
לא. אני בעד החוק אבל אם זה נכון לגבי ארצות הברית, זה נכון לגבי כולם. אני חושב שזאת הבחנה שאי אפשר להצדיק אותה - ואני אומר את זה כמשפטן – בין יהודי מאוסטרליה, מקנדה או מכל מקום אחר והייתי רוצה לשמוע גם ארגונים אחרים. זה ש"נפש בנפש" עוזר ליהודי ארצות הברית, אז מה? מה בינו לבין יהודי ארצות הברית?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שלומי, זה לא הוגן מה שאתה עושה עכשיו.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
התעלמת לחלוטין מכל מה שאמרנו. זו דמגוגיה מוחלטת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בדיוק. שלומי, אני יושבת כאן ומקשיבה לשיח הזה. לפני כן גם לנו היו הערות על החוק וישבנו עם שמחה, דיברנו ומיצינו. הוא לא אמר את זה אלא זה חלק קטן מהטיעונים שהוא אמר. זה לא פייר מה שאתה עושה. ההסבר היה מאוד מפורט והגיוני. אני קראתי לזה אפליה והוא אמר לי שזאת לא אפליה ואני יכולה לקבל את זה. בסוף הרציו של החוק מסתדר בול עם ארצות הברית. אם יש עוד מדינה כזאת שהשיקולים שלנו הם גם לגרום לעלייה, גם לגרום להעלאת התל"ג, מדינות בהן המס הוא כמו המס במדינת ישראל ועוד כל הסיבות שהוא פירוט כאן קודם לכן ואין צורך שאחזור עליהן ושהן כן מתיישבות עם ארצות הברית, אם אתה אומר לי שיש עוד מדינות - בסדר, תגיד ועכשיו אני אמליץ לשר העבודה להכניס אותן. זה לא תהליך ארוך להכניס. צריך להתייעץ עם האוצר והוא בודק את זה ומכניסים. זאת לא דלת סגורה. זאת לא רשימה סגורה.
<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>
משרד המשפטים. אני חושבת שקשה לנתק את השאלה משאלת תכלית הצעת החוק. להצעה יש תכלית של עידוד עלייה ועידוד עלייה היא לא רק לעולי ארצות הברית. התכלית כאן היא לא סיוע כלכלי לעולים מארצות הברית. אם יש עולים ממדינות אחרות לגביהם עולה אותה שאלה, צריך לבסס את ההבחנה ולהצדיק אותה. כדי לבסס אותה, את הבחינה עושים לפני ולא אחרי.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
זאת חוצפה אדירה. פשוט חוצפה אדירה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
את החוצפה האדירה תגיד אחר כך. תן לה לסיים את דבריה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
פשוט חוצפה אדירה. אין גבול לחוצפה.
<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>
צריך לבסס את התשתית העובדתית ולבדוק אם יש עוד מדינות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מי אמר לך שהוא לא עשה את זה? למה את לא עשית את זה? את משרד המשפטים. החוק הזה לא חוקק היום. החוק הזה עבר ועדת שרים כולל משרד המשפטים. זה עבר לא מעט עוד לפני שאני הגעתי לכאן. זה יושב גם אצלכם וגם בביטוח לאומי. מה זה צריך לעשות עבודה? ראשית, מי אמר שהוא לא עשה? ושנית, למה את לא עשית? תבדקי איזה עוד מדינות כן נכנסות או לא נכנסות. זה נורא נחמד להגיד אבל יש כאן חבר כנסת, עבד, רץ ממשרד למשרד, עשה, טיפל, בדק, מצא נתונים והוא מוסר אותם, עבר את משרד האוצר. אני לא רוצה לקרוא לזה חוצפה, זכותך לומר מה שאת רוצה לומר, ושמחה, בבקשה תענה בלי לומר חוצפה אדירה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אני מסכים למה שאמרת. החוק הזה מונח על שולחן הכנסת כבר זמן רב בגרסאות שונות, כולל עמדות לוועדת שרים. משרד המשפטים יודע גם על האמנות, גם על האמנות שקיימות, גם על האמנות שבהליכי חתימה, גם על העבודות, גם על הסיבה המאוד ייחודית שדיברנו עליה פעמים רבות שבין ישראל לארצות הברית לעולם לא תיחתם, גם על ההבדל בין אוסטרליה וקוויבק שלא עושים את זה על בסיס אזרחות ולמיטב ידיעתי לא מחייבים ביטוח לאומי על בסיס אזרחות אלא רק על בסיס תושבות וזה הבדל משמעותי ומהותי שדובר עליו ארוכות. עכשיו הטענה המופרכת לחלוטין לפיה אולי בגלל שיש איזושהי מדינה שאנחנו לא יודעים עליה – לא טענת שיש איזו מדינה שמתקיימים בה התנאים שאמרתי, זה לא שאמרת ששכחתי מדינה פלונית או אלמונית – כל המדינות שהוא מנה הן לא מדינות כאלה, הן לא עומדות בקריטריונים שציינתי, אף אחת מהן לא עומדת בקריטריונים שציינתי והוא יודע את זה - - -
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
אני לא יודע.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אתה יודע את זה.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
לא.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
אתה לא יודע? אז למה הזכרת אותן? כי אין אמנה בינינו. אתה בדקת אחד ואני אמרתי חמישה דברים ואנחנו ישבנו, כולל איתכם. המינימום, לפני שהעלית כאן טענה ולפני שאת העלית את הטענה הזאת, המינימום, האם בדקת אם אוסטרליה מחייבת על בסיס אזרחות או על בסיס תושבות? לפני שהעלית כאן טענה, האם בדקת? אתה איש המקצוע. אתה כמשפטן מדבר על אפליה. אני שואל שאלה מאוד פשוטה. אתה הרי יודע ויודע מה הנימוקים לכך שהם כאן כבר שנתיים. האם טרחת בשנתיים האלה לבדוק האם במדינות האלה זה על בסיס אזרחות או תושבות? כן או לא?
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
אדוני, ההצעה שהובאה מלכתחילה ושדנו עליה במשך זמן רב בכלל לא יוחדה רק לארצות הברית.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
לא נכון.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני חייבת לומר כאן משהו. כשזה הגיע אלי, אני כאן שמונה חודשים, איתי דיברו על ארצות הברית. אני מבקשת הגינות אצלי בחדר. אתה לא אוהב את החוק, אתה כן אוהב את החוק, הבנתי, הכול בסדר. יש כאן עניין של ארצות הברית שאני שומעת עליו כבר שמונה חודשים. לא אני אמורה לעשות את העבודה שאתם אמורים לעשות. מבחינתי טוב לי עם מה שהוא אמר ואני סומכת עליו שהוא בדק. יש משרדים שבודקים. אם אתה עולה עם הטענה הזאת שוב ושוב, תבדוק. תבדוק לא רק אם אין אמנה. היו כאן כמה קריטריונים כמו עניין של תושבות, עניין של התושבות מול אזרחות, עניין של גובה המס. אני לא אחזור על כל הנאמר. האם בדקת אילו מדינות נכנסות לתוך הקריטריונים האלה? אם היית בודק, הייתי אומרת לך שאנחנו עוצרים את הדיון, תאמרו מה העלויות של ארבע מדינות וחוזרים לכאן מאוחר יותר, אבל לא עשית את זה.
המסקנה שלי היא שאתה לא אוהב את החוק ואתה עושה פיליבסטר כי איפה היית במשך שמונה חודשים?
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
מיכל, אני רוצה לומר לך יותר מזה. הוא הביא את הדוגמה של אוסטרליה. מי חייב בדמי ביטוח לאומי באוסטרליה? אתה לא יודע. אני יודע. תראה מה זה, אני עשיתי את עבודת המטה כי אתה לא עשית. אני עשיתי. באוסטרליה אין מוסד מיוחד לביטוח לאומי, דמי הביטוח הלאומי משולמים או על ידי ביטוח מעסיקים שרק המעסיקים משלמים ולכן זה לא רלוונטי כי זה לא חל על האדם עצמו או באמצעות מיסי המדינה עצמם, מה שמכוסה שם. לכן חלק מסוגיית הביטוח הלאומי נכנסה לאמנת כפל המס בין ישראל לאוסטרליה ולכן אוסטרליה היא לא מועמדת להיכנס לכאן כי אין לה מוסד נפרד ואין לה תשלומים נפרדים. אם אתה - במקום להטיח כאן האשמות חצופות שאני מפלה בין עולים – היית עושה את עבודת המטה שלך, אז הכול היה טוב אבל אני יודע יותר ממך על דמי ביטוח לאומי באוסטרליה? למה העלית את אוסטרליה? מיכל, בואי נתקדם. ענם כל הכבוד, יש גבול לכל תעלול.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
נקודה נוספת ולא קשור לארצות הברית.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
השאלה אם יש לך מדינה אחרת שאתה יכול לנקוב בשמה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
...
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני אתן לך לדבר. לא יכול להיות שתיכנס לכאן באמצע דיון, תתיישב וכשאני אומרת לך לא לדבר עכשיו, תתפרץ. חכה בסבלנות. אני אתן לך לדבר.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
לגבי ארצות הברית גברתי, אמרתי כל מה שחשבתי שנכון לומר ומעבר לזה, זה להחלטת הוועדה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בנושא הזה סיימנו.
<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>
נקודה אחרת. ההצעה נוגעת גם למי שנקרא מעסיק שהוא תושב זר. כאשר דיברנו על ההצעה חשבנו לאורך כל הדרך על מי שעובד בישראל עבור מאונט סיני בארצות הברית, או שהוא אפילו בעצמו עובד שם שלושה חודשים וכאן שלושה חודשים. כאשר בחנו לעומק את ההצעה הבנו שהיא גם נוגעת למקרים בהם עולה חדש עובד בהרצליה עבור חברה שהיא אמריקאית. הוא עובד בישראל והמעסיק שלו בישראל אבל זאת כאילו חברה מחוץ לארץ ואני לא בטוח שלזה התכוונו.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
התכוונו. בהחלט התכוונו. לא רק שהתכוונו אלא המבחן הרלוונטי הוא שהבן אדם לא ישלם ביטוח לאומי כפול. לזה התכוונו, זו הכוונה, זו המהות, על זה החישוב התקציבי, על זה הכול. אין שום הגיון שבן אדם שמעסיק בתוך המשפחה, תחשוב שבן אדם עלה ויש עסק משפחתי של יהלומים והוא מוציא תלושי משכורת לילדים שלו. תחשוב על בן אדם כזה. אני לא רוצה שהוא יצטרך לשלם מס כפול. אני אפילו לא מדבר על עצמאי שהוא גם המעסיק של עצמו. נניח שהיית מגביל את זה רק לשכיר אבל אם בן אדם עובד עבור אזרח אמריקאי בישראל, המבחן הוא מאוד פשוט ודיברנו עליו לכל אורך הדרך. ארצות הברית היא הייחודית בכל התחומים עליהם דיברתי. היא הייחודית. היא משלבת את כל חמשת הגורמים.
ארצות הברית מכניסה יד לכיס של העולים שלנו. גם של האזרחים אבל בהם אנחנו לא מטפלים עכשיו. היא מכניסה יד לכיס של העולים שלנו ולוקחת כסף כי היא יכולה ואנחנו רוצים שלא יהיה מצב שבן אדם, בטח לא עולה חדש, זה יהווה עבורו אפילו שיקול אחד. זאת המטרה של החוק, זה התקציב של החוק ולזה זה נועד. לא מעניין אותי בשביל מי הוא עובד והיכן הוא יושב. להפך. אני לא רוצה שהוא יעשה רילוקיישן, אני לא רוצה לעודד אותו לעבוד אצל מעסיק זר, אני רוצה לעודד אותו לעבוד אצל מעסיק ישראלי גם אם הוא אזרח אמריקאי. אין לי שום אינטרס להבחין ביניהם.
<< אורח >> אריק אוזן: << אורח >>
משרד העלייה והקליטה. המשרד כמשרד מברך על כל הטבה או על כל הקלה שניתנת לעולים חדשים. רבות דובר עד עכשיו על הסוגייה של המדינות וגם אנחנו נשמח להרחבה לכלל המדינות שלא נמנות באמנה ככל שזה יהיה רלוונטי.
בנוגע לסוגיית הוספת המדינות, כרגע ממונים רק שר העבודה ושר האוצר. אם אנחנו מכניסים לשם – וזה גם מופיע בנוסח הנוכחי – אלמנטים של עידוד עליה, התייעצות גם של שר העלייה והקליטה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
זאת התייעצות גם עם שר העלייה והקליטה.
<< אורח >> אריק אוזן: << אורח >>
כדי שנוכל לחוות דעה, אני חוזר לסוגייה של הנתונים והעברת המידע. אנחנו מאוד נשמח לקבל נתונים ככל שיהיו.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
משרדי הממשלה יודעים לדבר ביניהם.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
עכשיו תקבלו נתונים מעודכנים.
<< אורח >> אריק אוזן: << אורח >>
למשרדי הממשלה אין קושי בהעברת נתונים. זה מאוד חשוב גם לשיקול הפרטני של העולה החדש והליווי שאנחנו נותנים לו.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
ממילא זו החלטה של השר בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות איתכם.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
הוספנו את זה.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה. כמובן שכאשר אתם מתייעצים, תדברו אחד עם השני.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
ברור. יש עוד מישהו שרוצה להוסיף משהו?
<< אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>
לבקשת יעל אני אבהיר מה המצב. ההצעה הזאת לא משנה את המעמד הביטוחי של הבן אדם. המעמד הגמלתי שלו. הזכויות שלו לגמלה לכאן או לכאן וחשוב לומר את זה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נכון.
<< אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>
היא רק עוסקת בעניין של דמי הביטוח ולכן גם דאגנו בנוסח שהזכויות של הגמלה לא ייפגעו אבל הן גם לא יתווספו. לא ייגרעו ולא יתווספו כתוצאה מההצעה הזאת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נכון.
<< אורח >> נטע כ"ץ: << אורח >>
ארגון "נפש בנפש". אני רוצה רק לברך על המהלך הארוך שקרה כאן ואני שמח שאנחנו במקום הזה. נכנסתי לחדר ואחרי המשפט הראשון רציתי לומר משהו על זה שאנחנו מכניסים רק את ארצות הברית ולא מכניסים מדינות אחרות למרות שאנחנו עוסקים לרוב בארצות הברית וגם בקנדה אבל קוויבק לא נכנסה. אני שם את זה בצד.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נכנסת ורצית לבקש להכניס עוד מדינות והשתכנעת שלא?
<< אורח >> נטע כ"ץ: << אורח >>
השתכנעתי שיש פרמטרים שעל בסיסם אפשר להכניס ואני חושב שאם כבר הכנסנו מדדים לבדוק את עצמנו עוד תקופה מסוימת, נבדוק את עצמנו עוד תקופה מסוימת כי כמו שנאמר עבודת המטה כבר נעשתה. אפשר להתחיל עם משהו ואני חושב שאם לא נצביע ולא נעביר את הדבר הזה בהקדם האפשרי, נסחב את זה עוד שש שנים. אני מקווה שלא נסחב את זה אלא נתחיל ואחרי שנמדוד, נחזור לזה.
אני רוצה להודות גם לדני זקן ולצוות שלו שעשו כאן עבודה מדהימה - אנחנו עובדים איתם שנים בכל התחומים שקשורים לעלייה והם נענים לכל בקשה שלנו – גם לחבר הכנסת שמחה רוטמן שישב איתנו רבות על הנושא הזה ולכל השותפים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה. אפרת לקס מרשות המיסים ב-זום. שלום. אנחנו רוצים להבין ממך את אופן הדיווח שאתם מדווחים לביטוח לאומי לגבי הכנסות ממשלח יד.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
לגבי 21 ו-22. עלתה כאן בקשה לקבל דיווח על סך ההכנסות האלה של עולים חדשים שמקבלים את הפטור מדמי ביטוח לאומי לפי החוק, להבין מה סך ההכנסות שלהם שחייבות במס כדי להבין כמה הצעת החוק הזאת תורמת באופן עקרוני וכמה היא עולה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אגב ביטוח לאומי, אתם יכולים להיות חלק מהשיח כאן. אנחנו מחייבים אותם לדווח לנו. יכולנו לבוא אליכם ולבקש מכם את הדיווח אבל אנחנו לא רוצים עוד לסרבל כי אנחנו רוצים לקדם את החוק. ביטוח לאומי מסתמך על הדיווחים שלכם אליהם. תאמרו לנו איך הדיווחים מסודרים כדי שנבין שאפשר לקבוע את זה בחקיקה.
<< אורח >> אפרת לקס: << אורח >>
אני מהמחלקה המשפטית ברשות המיסים. אני חייבת להודות שהאופן הפורמלי שבו מועבר המידע על הכנסות לפי 21 ו-22 לביטוח לאומי הוא לא משהו שהוא בליבת העשייה שלי. אני מאמינה שאפשר לעשות פילוח באשר לסף ההכנסה, בעצם ההכנסה הפטורה שתיכנס בגדר החוק.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אם זה לא התחום שלך, זה פחות רלוונטי.
<< אורח >> אפרת לקס: << אורח >>
אם השאלה היא ביחס לנתונים אמפיריים קונקרטיים, התשובה היא שאין לי אותם וגם אין לי גישה אליהם. אני יכולה לדאוג שהם יוסברו לוועדה.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
זה ברור שיש להם נתונים שאתם מעבירים למוסד לביטוח לאומי, נתונים על הכנסה שאצלכם 21 ו-22 חייבת במס.
<< אורח >> אפרת לקס: << אורח >>
אם אני לא טועה, לביטוח הלאומי יש ממש גישה למסכים מסוימים אצלנו. הם רואים מה שאנחנו רואים ביחס להכנסות 21 ו-22. שוב, זה בכפוף לבדיקה אצלי. אני לא בטוחה ב-100 אחוזים אבל אני חושבת שיש זהות לגמרי בגישה למידע בהקשר הזה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה. תקריאי את התיקונים.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
אני חושבת שהדבר האחרון שנשאר לנו הוא הוראת שעה. אנחנו אומרים ל-10 שנים והארכה בחמש שנים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בצו.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
תעשי עד שתי הארכות בחמש שנים.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
עד שתי הארכות שכל אחת מהן עד חמש שנים?
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
כן.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
עד שתי הארכות, כל אחת לחמש שנים. אנחנו אומרים שזה צו של שר העבודה באישור ועדת העבודה והרווחה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
ושר האוצר והתייעצות עם שר העלייה והקליטה.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
גם לגבי ההארכה אנחנו צריכים את משרד הקליטה?
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
נראה לי שכן.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כן.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
בוודאי אם יתווספו עוד מדינות. אם כל יהדות ארצות הברית תעלה לישראל, לא יהיה יותר צורך.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
אבל ההסמכה שלי היא רק להארכה. הוספת מדינות היא במקום אחר.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
כאשר את מאריכה את תוקף החוק, את תאריכי גם לגבי המדינות שיוסיפו.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
זה ברור. משרד העלייה והקליטה יכול להיות רלוונטי לשלב אחר.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
לדעתי גם בהארכה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אם הם יחשבו להכניס עוד מדינות ואחרים יחליטו לא להאריך - - -
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
האמת היא שהארכה תמיד זה דבר שאתה לא רוצה לסרבל מאוד, בניגוד להוספת מדינה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אבל זה בהתייעצות. זה לא אישור.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
תכתבי בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
התייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור הוועדה המאשרת, ועדת העבודה והרווחה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כן.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
אנחנו אומרים 10 שנים ושתי הארכות שכל אחת מהן היא עד חמש שנים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בסדר.
<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>
348 אמרנו שלא יחולו.
מה לגבי דיווח ראשון?
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
חודש יולי. נשאיר להם יולי 2028.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אנחנו מצביעים על הנוסח עם כל השינויים. את תנסחי ותגישי לנו.
<< אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>
עוד הערה אחת חשובה מאוד מבחינתי. אני חייב לומר, כמי שליווה כאן את ההצעה, תודה רבה ליעל על העבודה המסורה בהצעת חוק בכלל לא פשוטה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה גם לענת.
<< אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>
כן. תודה גם לענת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
קודם נצביע ואחר כך אני אומר את התודות.
מי בעד אישור הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246) (פטור מדמי ביטוח בעד הכנסה שמקורה מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024?
הצבעה
אושר
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אושר פה אחד. אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה מוכנה לעלות למליאה בקריאה שנייה ושלישית.
תודה רבה. כמו תמיד אני רוצה לומר תודה ענקית לצוות הוועדה. אנחנו רואים כאן מה קורה אבל באמת זאת עבודה של ימים ולילות. אין לי מושג איך אתן מחזיקות את כל החומר ולקצה של הקצה ולכל נקודה ופסיק. באמת ראוי להערכה. תודה יעל, תודה ענת, תודה לכל הצוות.
כמובן תודה לך שמחה שאתה יודע להילחם וכאשר אתה נלחם ואתה מאמין במשהו, אתה לא רואה בעיניים. רואים את זה בתוצאות שהן ניכרות היטב.
תודה לביטוח לאומי. למלחמה שניהלתם אני לא קוראת לה חוצפה ואני חושבת שכולכם כאן נלחמים כי אתם מאמינים במשהו וזה בסדר. מותר שיישמעו כאן דברים סותרים. כל אחד בא עם האג'נדה שלו ועם האמת שלו. בסוף אנחנו מוצאים את הדרך שלא תמיד היא האמצע אבל היא הדרך הנכונה ואם לא, תמיד אפשר לתקן.
תודה למשרד האוצר, למשרד העלייה והקליטה, לארגון "נפש בנפש", לכל מי שהיה שותף כאן.
תודה רבה. יישר כוח. יום טוב.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
גם אני רוצה להצטרף לתודות. באמת יש כאן מרוץ שליחים מאוד ארוך. אין המלאכה נקראת על שם גומרה ולכן אני רוצה לומר תודה ליושבת-ראש הוועדה מיכל שהתגייסה לדבר הזה מיד עת נכנסה לתפקיד. זה דבר שישב על שולחן הוועדה ולפני כן על שולחן הכנסת במשך שנים רבות. אני רוצה לומר לך תודה על ההתגייסות להעביר את החוק החשוב הזה. תודה לענת וליעל שבאמת עבדה על זה ימים כלילות. למרכז המחקר והמידע של הכנסת שייסע לכל האורך ובדק גם את ההשוואה. לא סתם אני יודע מה קורה בכל מדינה בעולם, את כל הסיווגים ומה צריך להיות בתוספת ומה לא צריך להיות בתוספת, בין היתר כתוצאה מהסקירה החשובה הזאת.
תודה למוסד לביטוח לאומי, לרשות המיסים, למשרד האוצר, למשרד העלייה והקליטה ולכל הגורמים שעסקו במלאכה. כמובן תודה גם לשר האוצר שהביא לזה תקציב.
אחרונים חביבים, ארגון "נפש בנפש" שבאמת שווה לנסות. לדעתי ההצעה הזאת עברה ארבע כנסות לפחות ועברה הרבה מאוד ידיים. עד היום הגורל שלה היה לא לעבור את הטרומית והצלחנו ברוך השם להעביר אותה גם בקריאה שנייה ושלישית בכנסת הזאת. המציע הראשון לדעתי היה יהודה גליק ואולי אפילו לפניו היה עוד מישהו. אחר כך הייתה מיכל וונץ'. הם השאירו לי את הירושה הזאת ואני הצעתי אותה בכנסת הקודמת ולא הצלחתי לקדם אותה למרות שעשיתי הרבה עבודה בכנסת הקודמת מול המשרדים אבל הכנסת גם הייתה קצרה ברוך השם וזה נתקע. בכנסת הזאת הצעתי שוב ואלי הצטרפו גם והד שסייע רבות בשיח עם מרכזת האופוזיציה מירב בן ארי שאני מקווה שהיא גם תסייע שהחוק יעלה למליאה להצבעה בהקדם האפשרי כי זה חוק שלדעתי מאחד סביבו את כל הבית. זה חוק חשוב מאוד.
התודה הגדולה ביותר כמובן לעולים עצמם שיממשו את החוק הזה. מכאן אני קורא לעולים מארצות הברית: תגרמו בבקשה למשרד האוצר לעדכן את ההערכות התקציביות, שישלמו 200 מיליון, 300 מיליון, ושיעלו כמה שיותר עולים מארצות הברית ומכל מדינות העולם כדי הדבר הזה יעשה את שלו.
המשך התודות והאמירות יהיו גם במליאה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה ענקית. הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:40. << סיום >>