פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 211 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ו (03 בפברואר 2026), שעה 13:40 סדר היום: << נושא >> בחינת סוגיית העובדים הזרים המחליפים בסיעוד הבייתי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: תמר ניב ישראל – עו"ד, הממונה על זכויות עובדים, משרד העבודה ענבר זיתון – מנהלת שירות קהילה משפחה ואומנה, אגף בכיר קהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי שהם כורך – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה אפרת לב ארי – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה יאירה מרדכי – מנהלת אגף סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה אלירן מרדכי – אגף הסיעוד גלי גז – מנהלת תחום עו"ס, ביטוח לאומי נטלי גבאי – מנהלת אגף סיעוד, ביטוח לאומי משה הכהן – שופט בדימוס יו"ר, העמותה לקידום הזכויות הסיעודיות ליאת אלוש כהן – מנכ״ל, הולדינג קייר שמחה בניטה – יו"ר מזור, נכים לטובת נכים סוזן לוין – מייסדת ומנהלת משותפת, צעירים עם דמנציה שלמה פרלוב – ראש האיגוד המקצועי, הסתדרות הגמלאים בישראל חנן טל – מייסד עמותת נכה לא חצי בן אדם, ומנכ"ל ארגון ותק - התנועה לאזרחים ותיקים אלכס פרידמן – מייסד ויו''ר נכה לא חצי בן אדם, ארגון נכה לא חצי בן אדם אבי בן ז'נו – פעיל חברתי לנכים, ארגון נכה לא חצי בן אדם מרדכי לוי – חבר עמותה, עמותת נכה לא חצי בן אדם אליהו בן מויאל – יו"ד אגודת ביחד נכים בקהילה וחברת מועצת הבריאות נכחו באמצעים מקוונים: יריב שוריאן – יו"ר עמותת אחיעוז חברות כ"א פרטיות לסיעוד ייעוץ משפטי: איילת וולברג מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> בחינת סוגיית העובדים הזרים המחליפים בסיעוד הבייתי << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום, צוהריים טובים. היום יום שלישי בשבוע, ה-3 בפברואר 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא עובדים זרים מחליפים בסיעוד הביתי. חיפוש עובד זר מחליף לעובד זר קבוע שעובד עם מטופל הוא אחד הקשיים הכי גדולים של כל מטופל סיעודי. כשהעובד הזר הקבוע נעדר ביום המנוחה השבועי שלו, בנסיעה לחופשת מולדת, בחזרה לארצו באופן זמני בשל מקרה חירום פתאומי כמו אבל, מחלה של בן משפחה וכו'. עובדת זרה בהיריון שנעדרת לטיפולים, שמירת לידה או לחופשת לידה, או במקרה שבו נוטש העובד הקבוע את המטופל באופן פתאומי. שמענו בישיבות קודמות שמטופלים נאלצים להעסיק עובדים זרים לא חוקיים כמטפלים מחליפים כי הם לא מוצאים עובד מתאים חוקי. המחסור בעובדים מחליפים הופך את המטופלים לעבריינים, מאחר שהם נאלצים להעסיק עובדים לא חוקיים בלית ברירה. אני אבקש לשמוע כמה עובדים מחליפים יש היום במאגר שנמצא בלשכות הפרטיות ועל תוכניות הרשות לשיפור בנושא. שמענו בישיבות קודמות על מחסור בעובדים מחליפים שגורם לכך שהעובדים הזרים מעדיפים לעבוד כמחליפים ולדרוש סכומים מופקעים שיכולים להגיע לעד 700 שקלים ביום. נציג רשות האוכלוסין סיפר שמטופלים סיעודיים משלמים כ-100 מיליון שקלים בשנה על עובדים מחליפים בחופשות ובסופי שבוע. על פי החוק לא ניתן להגביל את שכר העובד המחליף. נוצר מצב שבו העובדים מראיינים את המטופלים ומשפחתם, ישנם מאעכרים שסוחרים בעובדים מחליפים לכל המרבה במחיר. הבנו שחייב להפוך את היחס הקיים היום בין ההיצע לביקוש. היום ההיצע מועט והביקוש גדול מאוד. למרות בקשות חוזרות ונשנות של הוועדה ולמרות שוועדת המנכ"לים החליטה שמשרד הרווחה יהיה אחראי על כל נושא העובדים הזרים בסיעוד הביתי, אין משרד ממשלתי שאחראי ומתכלל את הנושא, וכך האנשים הכי חלשים בחברה שהכי זקוקים למענה ולפתרונות, לעיתים קרובות פתרונות מיידים ושעבורם העסקת עובד זר היא הצלת חיים של ממש והם לא מקבלים את מה שהם זכאים לו. נתחיל עם משה יועד הכהן מעמותה לקידום זכויות הסיעודיים. רציתי לעדכן אותך שבשעה טובה הגשתי לבקשתך את הצעת החוק עם הנושא של הסיוע המשפטי למטופלים, אבל כרגע נדמה לי שאין. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> אין מכסות או אין ועדת שרים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתכנסת הוועדה אבל היא לא מעבירה חוקים, אם נניח שר המשפטים יריב לוין יאשר. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> זה המשרד שלו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, הוא טוען שזה עלויות תקציביות גם. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז הוא צריך לבקש את האישור של כל המשרדים הנוגעים לדבר. ואם בעזרת השם ביום ראשון תהיה ועדה והוא ידון בהצעות החוק של הקואליציה אז היא תהיה לקראת טרומית. בוא נתפלל. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> בסדר, מעבר לתפילות צריך גם לעשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל עשיתי את שלי. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> וגם דיברתי עם משרד האוצר, אני מקווה שהם יזרמו איתי. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> אני רק אומר לך שאני עובד על הפרויקט הזה כבר כמעט ארבע שנים. העלות התקציבית – הרי קיים גרעין של עורכי דין מהסיוע המשפטי שרק מחכים שיתנו להם את האור הירוק, הם עובדים במיקור חוץ ואין שום תוספת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מציעה לך שבסוף הדיון אני אתן לך גם את הטלפון של ראש המטה, של היועצת, אולי של השר עצמו ותגידו לו שאין עלות. אני אשמח מאוד שכולכם תסייעו לי בזה. זה רק יעזור. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> אין בעיה. אני מוכן גם לעבור לוועדת השרים, אין בעיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא מאשרת כניסה לוועדה. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> את יכולה לבקש שיזמינו אותי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא משנה, גם תדבר איתו ותשלח לו וואטסאפ בטלפון, ליועצים שלו, זה גם טוב ומבורך. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> אני אגש אלייך אחר כך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, בבקשה. עכשיו אני חושבת שהכי חשוב שנשמע את יאירה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא יאירה תתייחס רק אחרי שיעלו כאן הנושאים. יעלו הסוגיות, ובסוף לפי השאלות ששלחנו לה, וגם היא תתייחס למה שנאמר פה. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> אני אומר שביום ראשון האחרון הייתה לנו ישיבת זום של כל הארגונים הנוגעים בדבר יחד עם יאירה, והוצגו שם החלופות שרשות האוכלוסין מציעה. חשוב מאוד שהדבר הזה יונח היום בפני הוועדה כדבר ראשון שכולנו מודעים לו, ונדע מיד איך לקדם את זה. חבל מאוד שאחיעוז לא נמצאים כאן כי הם הצד השני של המטבע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא בזום. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> הוצעה הצעה חלופית אין דבר כאן שעונה על כל הבעיות ועל כל הסוגיות ועל כל הקשיים. אבל ההצעה שהוגשה בין שאר ההצעות היא הכי סבירה והכי קרובה למוצא שיוציא אותנו מהמצוקה הזאת שאנחנו נמצאים בה, וצריך לקדם את זה. אנחנו מדברים על זה שנים ולא עושים כלום. אז הגיע סופסוף הזמן שהדבר נעשה אז אני מציע לאפשר לה להציג גם בפני גברתי ובפני הוועדה, את החלופה הזאת ולהתחיל לקדם אותה. זאת צריכה להיות תוצאת הדיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, בוא נשמע כאן את התייחסות של ליאת. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> אני אדבר אבל אני חושבת שיכול להיות שאני אדבר על דברים והפתרון של הרשות יהיה טוב, אז אולי שווה קודם לשמוע את הפתרון של הרשות ואז אולי לנסות. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> כי אנחנו כבר שמענו. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את רוצה להתחיל את הצגת התוכנית ואחר כך הם התייחסויות? ומתי להעלות את עמותת אחיעוז בזום? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> יאירה מרדכי, מנהלת אגף סיעוד רשות האוכלוסין. באמת כמו שאני אומרת פה גם בדיונים קודמים, אנחנו קידמנו חשיבה משמעותית בכל הנושא של סוגיית עובדים מחליפים. בסך הכול אנחנו אנשים שנמצאים הרבה זמן בתחום ועשינו חשיבה שכללה גם את ייצוגי הנכים, אחיעוז ובאמת דברים שקיבלנו במהלך השנים, היה לנו הרבה זמן לבחון את הסוגייה הזו ולהבין איך אנחנו רוצים לקדם אותה. לישורת האחרונה הגענו עם כמה חלופות שנראו לנו לנכון. שום דבר לא פשוט ולכל חלופה יש את ההשלכות שלה, אבל בשים לב לאיזונים הנכונים הנדרשים שלוקחים בחשבון את מדיניות ההגירה, גם את טובת המטופלים הסיעודיים ובני משפחתם, את העובדים הזרים והלשכות הפרטיות, אנחנו חושבים כרגע על חלופה שבנוסף לקבוצה של העובדים המחליפים שקיימת היום – שזה אומר עובדים זרים שנמצאים עד 51 חודשים בישראל או עובדים זרים שנמצאים בין 51 ל-63 חודשים שזו קבוצה של עובדים שחייבים לעבוד רק כמחליפים, זאת אומרת להחליף עובדים קבועים שיצאו לחופשת מולדת – להכניס קבוצה נוספת של עובדים זרים שיוגדרו בהזמנה שלהם ויחתמו על הסכם מיוחד של עובד מחליף. זה אומר שבשנה הראשונה הקבוצה הזו תוכל להשתבץ רק כעובדים מחליפים אצל מטופלים בלי להכניס שחקן נוסף לאירוע הזה, אלא זה תחום שינהלו הלשכות הפרטיות הקיימות. לצורך כך תינתן להם הקצאה נוספת ביחס לגודל הלשכה ותנאים כאלה ואחרים שייקבעו על ידי רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם למעסיקים הקטנים אתם תתנו מכסה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> בהתאם לכל לשכה, בהתאם לגודלה כל לשכה תוכל לקבל מכסה של מחליפים שהיא תנהל את זה בהתאם לצרכים ולדרישות של המטופלים הסיעודיים. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> בנוסף למכסה של הקבועים, יאירה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כן. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> בעיניי זו טעות, אוקיי. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> למה זה טעות? << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> למה לא לקחת את העובדים הקיימים בארץ שעובדים? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אז אמרנו שלא רק אלה שיכנסו כמחליפים יוכלו לבצע החלפות. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> יש את האלה של עד 51-63. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> את אלו שעד 51 שיכולים להשתבץ גם כקבועים וגם כמחליפים. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> שמי ליאת אלוש כהן, ואני מנכ"לית הולדינג קייר שזו חברה של ניהול משברים סיעודיים, והייתי גם מנכ"לית בתאגיד לעובדים זרים. העובדים הזרים שהם עד 51 חודשים בארץ, הבעיה היא שבגלל שהם יודעים שיש להם אפשרות כזאת, העובד המחליף מבקש היום כבר 500 שקלים ליום. הם מעדיפים במקום לקחת עבודה קבועה, הם מחפשים קודם כול להיות reliever של חודש או חודשיים ועושים בוכטה של כסף. המשפחות בסופו של דבר אמורות לשלם 500 שקלים ליום והן מסיימות את ה- relieverואז הן מתחילות לחפש. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני מבינה לאן את לוקחת את זה. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> ואז נוצר מצב שעובדים קבועים שהם עד 51 חודשים בארץ, יכולים גם לעשות reliever ויש להם אופציה, או עבודה קבועה ב-6,250 שקלים בחודש, או בחודש לעשות 10,000 שקלים, קחו את זה בחשבון. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> לקחנו גם את זה בחשבון ואנחנו מבינים שכל האירוע פה בין היתר יושב על היצע וביקוש. ככל שאנחנו נגדיל את ההיצע של עובדים מחליפים של מי שיכול לבצע החלפות היום, אנחנו מניחים שבאופן סימולטני גם העלות של העסקת העובד המחליף תרד. בטח כשאנחנו מדברים על שכר מינימום עובדים זרים שמגיעים לביצוע החלפות מחו"ל, עובדים ייעודיים שהוגדרו בשנה הראשונה כעובדים מחליפים. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> בשכר המינימום? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כמובן שכר מינימום, לפחות בהתאם למה שנקבע בחוק. לכן אנחנו מאמינים שככל שההיצע יגדל ממילא הביקוש יפחת והעלויות יהיו בהלימה לכך. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> יש לי עוד שאלה, אני פשוט לא מכירה את חוק הכניסה וכל הדבר הזה, עובדים זרים שהם נגיד מעל שמונה שנים – הרי עכשיו הביאו עובדים שהם עשר שנים וכדומה – למה אי אפשר לקחת גם נגיד בין שמונה שנים לתשע שנים שהם כבר פה וגם להלבין אותם להחלפות? זו בעיה חוקית? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זו באמת הצעה שעלתה, בין היתר, במה שאחיעוז הציעו. ואנחנו, כמו שאמרתי, התפקיד שלנו הוא בטח ובטח להסתכל על טובת המטופלים הסיעודיים. יחד עם זאת גם להסתכל על מדיניות ההגירה ועל ההשלכות של כל מהלך שאנחנו מקיימים גם ליתר הענפים. כך שאם נפתח את זה בענף הזה עלולות להיות לזה השלכות גם בענפים אחרים, לכן סברנו שזה לא הפתרון אופטימלי גם מבחינת המדיניות לבצע את השינוי הזה ולתת את הקבוצה הזו גם כפתרון. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> השאלה אם אי אפשר לעשות שיהיו כמה חלופות? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> יש לנו כמה חלופות, אנחנו נותנים 0-12, 0-51, ו-51-63 חודשים. שוב, אנחנו כרגע מציעים משהו ורוצים לבחון את זה ביחד. כמו שמכירים אותנו ויודעים, אנחנו באמת קשובים לציבור. ואניא חזור ואומר את זה שהשכל הוא לא אצלנו אלא השכל הוא בטח ובטח אצל המטופלים. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> משפחות, רק המשפחות. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> לא רק אבל גם. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> ברור שזה כפוף לחוקים ונהלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלו שחווים את האתגרים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> יש כאן עוד צדדים כמו הלשכות הפרטיות, כמו ארגוני זכויות עובדים. אני אפרת לב ארי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה. מה שיאירה מנסה לומר זה שהשכל הוא לא רק אצלנו. עדיין לא הגענו להציג למה זה לא כל-כך יכול להתקדם כי אין לנו כרגע שר פנים מכהן כידוע, אבל זה לא אומר שלא עבדנו. בטח מאז הדיון הקודם שבו החלטנו להמשיך לקדם את הנושא כדי שלפחות שכשיגיע שר הכול יהיה מוכן ורק נפרסם תזכיר חוק. כי הדברים האלה כרוכים, א', בתיקוני חקיקה וב', בעדכון או תיקונים להסדרים בילטרליים למדינות מוצא של עובדים זרים, כי אם עובד זר יצטרך לדעת שהוא מגיע לפה ובשנה הראשונה הוא במסלול של המחליפים הוא לא משתבץ כקבוע, זה מצריך הסכמה של מדינת המוצא. כל מה שהוצג פה וגם הוצג בזומים זה ראשוני, נבחנו חלופות, נערכה פה עבודה מקצועית באמת יסודית ומעמיקה של אגף סיעוד ברשות בראשות יאירה ואלירן שנמצא פה שגם ריכז את זה מקצועית. באמת עבודה מאוד יסודית. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> לי יש המון כבוד והערכה לרשות האוכלוסין, אז אני שומעת את זה וזה מאוד משמח לשמוע את זה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> בשביל זה אנחנו פה כדי להציג פתרונות. אמנם כרגע קשה לקדם את זה בהיעדר שר פנים וזה מצריך תיקוני חקיקה. אז אם בקרוב לא יהיה שר פנים אנחנו בבעיה. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> שניה. בחלופה שיאירה הציעה היא מחייבת תיקוני חקיקה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כן. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> של איזה חוקים? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> רגע. היום לעובד זר בכל הענפים, ברגע שהוא מסיים העסקה אצל מעסיק קיים, יש לו לפי סעיף 11.א.1 לחוק הכניסה לישראל 90 ימים לחפש מעסיק חלופי. אם זה מעל 90 ימים הוא צריך להציג סיבה מוצדקת שמנעה ממנו או מעובדים מסוגו למצוא מעסיק חלופי. אם אנחנו לוקחים את העובד הזר המחליף שנגיד מחליף עובד אחד שיצא לחודש או לשבועיים או גם לשלושה חודשים, אז יהיה לו עוד שלושה חודשים לחפש את המעסיק הבא בהחלפה? אנחנו רוצים להגביל את זה שיהיה פרק זמן נמוך יותר, אז זה מצריך תיקון חקיקה ראשית. מעבר לזה, אתם מכירים בוודאי את תקנות הכניסה לישראל לעניין אמצעי בקרה על מעבר עובדים זרים בענף הסיעוד שלפיהם עובד זר בענף הסיעוד, אם במהלך שנתיים הוא מחליף מעל שלושה מעסיקים זה מדליק אצלנו איזושהי התראה ואנחנו מזמנים אותו לשמוע כדי להבין למה הוא מחליף מעסיקים בתדירות שהיא יחסית גבוהה? עובד זר שהוא מחליף הוא מלכתחילה אמור לבצע כמה וכמה החלפות ולכן זה מצריך גם עדכון ותיקון של התקנות. בהיעדר שר פנים אנחנו לא יכולים לפרסם מטעמנו תזכיר - - - כי אין לנו שר, וגם לא לתקן תקנות, תקנות זה בהכרח של שר. אני גם שוב אציין שזה מצריך גם עדכון של ההסכמים הבילטרליים, לא רק בדין הפנימי פה צריך לעשות תיקון אלא גם מול מדינות המוצא אנחנו צריכים לעדכן את ההסכמים, לקבל את ההסכמה שלהם. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אבל הכיוון הוא ממש טוב. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> תודה, שמחה. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> ההסכמים הבילטרליים קובעים שהעובדים לא יועסקו בהחלפה אלא רק בעבודה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> הם לא קובעים, הם קובעים את ענף הסיעוד, מוגדר מה זה ענף הסיעוד. אבל אם אנחנו מכניסים את זה פה כמתווה מיוחד אנחנו בוודאי צריכים לעדכן. אין לנו כאן נציגים של משרד החוץ שיוכלו להתייחס. האמת שגם משרדי הממשלה עוד לא מספיק... בגלל שאצלנו זה מאוד ראשוני, במסגרת השיח איתכם וההתייעצויות איתכם אתם כבר מבינים מה הכיוון וגם הוצגו לכם החלופות, אבל משרדי הממשלה ששותפים לעשייה שלנו זה משרד העבודה, משרד הרווחה, משרד החוץ והמשפטים והם עוד לא מכירים את זה ברמת החקיקה, אנחנו עוד לא שם. אתם פשוט כבר שמעתם את זה ופתחתם את זה פה, אנחנו לשבת, וגם יושבת-ראש הוועדה כבר מכירה את הרעיונות שלנו ואנחנו בשיח עם הוועדה. זה לא נעשה בסודי סודות בחדרי חדרים. אנחנו פתוחים לשמוע, פתוחים להערות ופידבקים ואנחנו מאוד רוצים לקדם את זה, אנחנו חושבים שזה יכול להעמיד פתרון טוב גם אם הוא לא 100% עדיין מהודק, זו התחלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל צריך להתחיל עם משהו. << אורח >> אבי בן ז'נו: << אורח >> שמי אבי בן ז'נו, אני פעיל חברתי. יש לי שאלה. יש לי הסתייגות קלה, אני יודע שיש פה כוונות מאוד טובות אבל לקחת עובד זר בשנה הראשונה כשהוא לא יודע את הכללים ואת המשחק, זה יכול ליצור קושי מנהלתי אצל המטופל, להדריך אותו. כשאתה לוקח אדם יותר מנוסה אחרי שש, עשר, עשרים שנה - ואת הטיפול עצמו ואז אנחנו לא צריכים כל-כך להדריך אותו מא' ועד ת'. בסך הכול חודש וחצי, ובזמן הזה אותו בן אדם יש לו כבר רוטינה של התנהלות, אז זה קצת קשה ומשבש את המערכת. בנוסף להצעה הזאת לבחור מי שלא חוקי ולהפוך אותו לחוקי - - - והטובים לתקווה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יאירה, את יכולה להתייחס למה זה שנה מה שדיברנו? אני רוצה לפרוטוקול. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני מבינה את השאלה שלך, באמת העניין שעלה על ידי ארגון אחיעוז של הלשכות הפרטיות. ישנה אוכלוסייה שהיא בהחלט הרבה יותר מורכבת בטיפול שלה. והעובדים הזרים שמטפלים בהם נדרשים למיומנויות גבוהות יותר ולכן בשביל שיינתן מענה גם לקבוצה הזו, אנחנו סבורים שככל ואנחנו נגדיל את המאגר ותהיה קבוצה שתוכל להיעזר בעובדים המחליפים שהם נמצאים בשנה הראשונה שלהם בישראל ומוגדרים כעובדים מחליפים, הם יפנו את קבוצת העובדים הוותיקה יותר בארץ שנמצאת בין 0-51 חודשים לבין 51-63 חודשים טובת המטופלים המורכבים יותר שצריכים מיומנויות. אני כן רוצה לבוא ולציין שעובדים זרים בכל שנה -- השנה נכנסו בקירוב לכמעט 7,500 עובדים זרים חדשים שמטפלים במטופלים סיעודיים לשביעות רצונם, ואלו פחות או יותר המספרים מדי שנה שנכנסים עובדים זרים. זאת אומרת יש לעובדים החדשים שנכנסים מיומנות מספקת כדי לטפל במטופלים, אמנם לא בהכרח המטופלים המורכבים ביותר אבל יש להם יכולת ולכן הקבוצה הזו שתיכנס, סביר להניח, שתוכל לטפל במטופלים הפחות מורכבים ואילו הוותיקים יותר בין יוכלו לטפל במטופלים המורכבים יותר. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> בסוף זה הכול עניין של היצע וביקוש, כמו שיאירה באה ואומרת, ותכלס אני רואה משפחות שמזמינים להם עובדים חדשים מחו"ל, יש את המקרים המורכבים ויש מקרים שהם פשוטים – פשוט זה באופן יחסי, הכול זה באופן יחסי וכמו שזה הוסבר, אני חושבת שצריך לעבוד גם על העובדים המומחים המנוסים שהם הרבה שנים בארץ וגם להם לתת, כי הם יכולים מאוד להתאים. למשל, יש לי אישה בת 57 חולת אלצהיימר וזו הייתה מטפלת מאוד מיומנת שיודעת מה זה אלצהיימר ויודעת איך להתנהל עם אישה צעירה עם אלצהיימר, וזו הייתה מישהי שהיא 7-8 שנים בארץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואין עובדת זרה ברמה הזאת? << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> לא הייתה מטפלת, הבת פנתה אליי כי היו שם כמה מטפלות. הזמינו לה שתי עובדות זרות מחו"ל שלא ידעו בכלל מה זה אלצהיימר ומה זה דמנציה. הגיעה לאותה אישה ולא ידעו איך להתנהל איתה, לא ידעו שחולת אלצהיימר לפעמים עלולה להיות אגרסיבית, לא כי היא אגרסיבית אלא כי זה חלק מההתנהלות של המחלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יודעת להתמודד עם זה? << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> רגע. ונמצאה לה מטפלת ש-6.5 שנים בארץ. היא בת 57 אז יכולנו לעשות לה 188% נכות. וואלה, הבת ממש שמחה שיש הקלה שיש לאימא שלה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> ליאת, אני שומעת בקשב רב את מה שאת אומרת. אנחנו לא בוחנים ולא מקדמים הצעות פרטנית למקרים ספציפיים. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> יאירה, בואי, זה לא פרטני. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו חייבים לחשוב על זה בצורה רחבה שתיתן מענה אופטימלי לכמה שיותר מטופלים. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> העובדים המומחים שנמצאים כמה שנים בארץ צריכים לדעת – הרי הם פה, יאירה – איך לנצל את זה לטובת המעסיקים. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> שוב, הסברנו שיש גם עניינים של מדיניות הגירה, שאלו שיקולים שאנחנו חייבים לקחת בחשבון לטובת המדינה שלנו. אנחנו לא מדברים פה על סתם דברים. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> יאירה, טובת המדינה היא שלא תהיה פה התבוללות. אני מבינה את המקום הזה אבל הם פה. הרי אין אכיפה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> בסדר. ועדיין, עם כל זאת, אנחנו הבנו והמציאות מוכיחה את זה שכן פתחנו את זה במסגרת ועדה הומניטרית. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> זה בדיוק העניין, שבכל כמה שנים יש מציאות שקופחת על המדינה אם זו מלחמה ואם זו קורונה ואז פתאום מאשרים ומלבינים עובדים, מה קרה? אז למה מלכתחילה אתם לא מלבינים? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו הצענו כרגע פתרון, אני מציעה שנבוא ונבחן אותו. אני מאמינה שכל הגורמים הרלוונטיים, בטח רשות האוכלוסין וההגירה תעשה כל מאמץ כדי לטייב את ההשמות האלה של המחליפים אצל המטופלים. יותר מזה, אנחנו גם בקשרים עם משרד החוץ כדי לטייב את סוגי ההכשרות וההדרכות שמקבלים העובדים במדינת המוצא. השאיפה במסגרת הפתרון הזה כן לבוא ולדבר על לתת הכשרה כמה שיותר רחבה לעובדים זרים שיבואו לפה לעבודה כמחליפים. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> הלוואי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה. יאירה, העובדים הזרים שאתם קולטים אותם, מרביתם עם הכשרה של אחיות, אחיות מוסמכות? כי את אמרת על דמנציה ועל כל מיני דברים כאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממש לא, גברתי. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני לא אתייחס להערות פופוליסטיות, אני כבר שמה את זה כגבול, לא אקבל את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה ללמוד מה ההכשרה שלהם. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> בכל עובד זר שמגיע לעבודה בישראל, בין יתר המסמכים שהוא חייב להציג, הוא צריך להציג תעודת הסמכה, הכשרה ממרכז הכשרה במדינת המוצא שנבחן ונבדק על ידי - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואם הוא הציג, ובפועל ברגע האמת הוא לא כזה, מה אתם עושים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם לא יודע אנגלית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, לא אכפת לי מהאנגלית, אני רוצה שהוא יהיה מוכשר. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> קשה לי נורא להתייחס כשקוטעים על כל משפט. בואו נשמור על תרבות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם לי קשה לקלוט. תרשום לך את השאלות וניתן לך לשאול אותן. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני אחזור ואומר שכל עובד זר שמגיע לפה חייב להציג תעודת הכשרה. אני אגיד שבשנה שעברה סגרנו שני מרכזי הכשרה שלאחר בדיקה של נציגות משרד החוץ במדינת המוצא נמצא שהמרכזים האלה לא עמדו בתנאים שאנחנו דרשנו וסגרנו את המרכזים האלה וזה לא פשוט, מתוך חמישה באותה מדינת מוצא שניים סגרנו, זה משמעותי מאוד, זה מטלטל. שוב, אנחנו לא אומרים שיש אופטימום, אני לא אומרת שיש פה עובדים זרים שיודעים הכול, כל הזמן יש מה לשפר, ואני הצגתי את זה בסקירה לפני דקות ספורות, שבמסגרת המהלכים שלנו לטייב הכשרות שניתנות כבר היום לעובדים זרים, אנחנו כן פועלים בנושא הזה במשותף עם משרד החוץ כדי לטייב את ההכשרות, לפקח על ההכשרות הללו. זה לעניין מדינות שבהן עדיין אין הסכם בילטרלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בארץ הם גם עוברים הכשרות? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני אתייחס לזה וזה גם עלה בדיונים אחרים. עובדים זרים שמגיעים במסגרת הסכמים בילטרליים אזי ההכשרות הן הכשרות מפוקחות יותר, עם סילבוס שנבנה עם נציגי רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד החוץ, הכשרות יותר איכותיות שאנחנו גם מקווים שהעובדים מגיעים עם כלים יותר משמעותיים לטפל במטופלים הסיעודיים. לגבי הכשרות פה בארץ, אנחנו מכירים לצערנו הרב, מטופל שהוא סיעודי, ברוב המקרים המצב לא הולך ונהיה טוב יותר אלא בדיוק הפוך ולכן הרבה פעמים ממטופל שנדרש בעיקר להשגחה או לסיוע קל, הרבה פעמים צריך מיומנויות חדשות, אם זה לעבוד עם צנתרים או עם מיומנויות הרבה יותר מורכבות. לכן, העניין הזה היום כפי שהוא מתנהל, כמו שכשבן משפחה נדרש לאירוע כזה הוא מקבל הכשרה על ידי – אם המטופל נמצא כרגע באיזשהו אירוע חמור שהוא עומד להשתחרר לביתו, ההכשרה ניתנת על ידי צוות בית החולים צוות השיקום או קופת החולים, אז כך גם צריך להתבצע עם העובד הזר ומתבצע. כשמשפחה פונה זה מתבצע. אני מזכירה ליושבת-ראש הוועדה שבדיונים קודמים ביקשנו שיזמנו את נציגי קופות החולים ומשרד הבריאות כדי להפוך את הדבר הזה למשהו יותר מעוגן, ואני מזכירה שכשמטופל סיעודי מקבל טיפול מיטבי על ידי בני המשפחה, בני המשפחה והעובד הזה, זה חוסך מיליארדים למדינה שלנו. כי מיטת אשפוז עולה הרבה יותר מהכשרה קצרה ומתומצתת למטופל ולעובד הזר ולבני המשפחה. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> חבר'ה, העובד הזר הוא גורם משמעותי בבתים, תקשיבו, עובדים זרים – תקשיבו, אגב כשאני נכנסת למשפחה אני אומרת שעובד זר זה כבר לא פונקציונלי, יש גם אלמנטים של well being והזדקנות ראויה וזה לא רק להחליף חיתול, זה משהו הרבה יותר וצריך לנצל מהמקום החיובי את העובד הזה אם הוא כבר בבית, לנצל את זה להזדקנות ראויה ולטיפול ראוי לאותו אדם סיעודי. הייתי מציעה, יאירה, אם זה משהו שאפשרי שעובדים זרים שנכנסים לארץ, איכשהו אולי אפשר דרך הרשות לעשות להם הדרכה? עובדים זרים שכבר נכנסו אחרי שהציגו תעודת הכשרה ונכנסו לארץ, שיהיה איזשהו תמריץ שלהם עם עצמם – אני לא יודעת איך – לקבל הדרכה בשנה הראשונה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומי יממן את זה? את תורידי מהשכר של העובד הזר? << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> אני לא יודעת, שיהיה תמריץ לעובד הזר. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> משהו כוללני לא נכון לקדם, כי לכל מטופל יש את הצרכים האישיים שלו והיום הוא מטפל במבוגר שצריך עזרה במקלחות, מחר הוא צריך לרוץ אחרי ילד ששם כל העזרה היא אולי לפעמים דווקא השגחה, מוחרתיים זה מטופל מונשם. לכן כן חשוב שכל כל עובד זר יקבל את ההדרכה הייעודית לטיפול במטופל שבו הוא מטפל. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> ספציפית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ועל ידי קופת החולים כפי שאת מציעה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> מה שקורה היום זה אמור להיות בקהילה על ידי קופת החולים, חד משמעית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה ביקשת להעלות כמה דברים. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> אליהו בן מויאל, יו"ר מיוחדים בקהילה, חבר מועצת הבריאות. מה שאני רוצה להגיד לך זה שאת העלית איזשהו נושא שכביכול הוא קצת תמוה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זכותך להביע את העמדה שלך. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> עובדים הזרים, אין להם שום עניין עם הכשרה בשום דבר, לפי ידיעתי. אני במערכה הזאת המון שנים, אני בתוך הבית הזה 27 שנים ומייצג את הנכים כמעט 30 שנה. אז פה לספר שמגיע עם הכשרה? אין דבר כזה. יש הצעה להעלות את זה, נכון, שכל קופת חולים תיקח את המטופל שלה ותכשיר את העובד הזר – זה יהיה מצוין, אדרבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לזה אנחנו רוצים לשאוף אבל שאלת השאלות היא אם יש תקציב לקופת חולים? זה רעיון מצוין מה שאתה אומר, רק אם נצליח. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> מה זאת אומרת? ברגע שקופת החולים צריכה לקבל את החולה הסיעודי הביתה, כבר הפיזיותרפיסט בא הביתה ומלמד ביחד עם האחות שבקהילה את ההכשרה במה הוא מוגבל ואיך הוא מוגבל, אם הוא מונשם. יש לי במקרה שני ילדים מונשמים, האחות באה ומראה איך מפעילים את הציוד, איך עושים. אם אני לא הייתי עומד מאחורי זה שהצוות יבוא, אף אחד לא היה בא. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> היום גם מתקיימת הכשרה לבני המשפחה במקרים שהם מתבקשים, הם מגיעים ומבצעים הדרכה לבני המשפחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מי הגוף הזה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כן. כמו שאמרתי, אנחנו מבינים פה, בטח כשהיום האינטרס הוא לשמור על המטופלים בקהילה מכל הסיבות שבעולם, גם מסיבות תקציביות של קופות החולים, אנחנו רואים שיש היום בדיקות דם שנערכות למטופלים בבית, יש אשפוזי בית, והמגמה הזאת רק הולכת ומתרחבת. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> נכון, זה חלק מהשירות. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זה כלכלי ונכון גם למטופל עצמו שזוכה לקיים את אורח החיים שלו בבית שלו, וזה נכון גם כלכלית לקופות החולים. בהינתן שהדבר הזה יתרחב ותהיה איזושהי פעילות פרואקטיבית מצד קופת החולים, ברגע שהיא יודעת שהמטופל במצב מורכב הזה נמצא בבית עם מטפל זר, לבוא ביחד עם המשפחה ולתת את ההדרכה האופטימלית לבני המשפחה יחד עם העובד הזר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם נטלי שומעת אותי, או שאולי על חשבון גמלת הסיעוד? << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> לא, למה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני לא מבינה למה אנחנו נדרשים לעניין של התקציב, כי אני מסבירה עוד פעם שאם המטופל הזה לא יקבל את הטיפול הרפואי שהוא צריך, מצבו יידרדר והוא יתאשפז בבית החולים. הקופה מבינה, אני בטוחה שיותר ממך וממני, שעדיף להם לטפל בו היטב בביתו, להשקיע בהדרכה - - << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> מאשר להיכנס למצב של פרה-רפואי בקהילה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> - - מאשר שהוא ייכנס אחר כך לבית חולים לאשפוז ממושך ולשיקום וכולי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמובן שכל זה במקביל לתעודה שהוא צריך להציג. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה ברור. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זה תנאי סף, הם לא מגיעים ללא זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז כלומר, את בעד שקופות החולים? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> משפחות שפונות לקופות חולים ומבקשות את ההדרכה הזו, מקבלות אותה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כבר מקבלים? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> הייתה פה נציגת משרד הבריאות ואמרה שזו חובה על קופות החולים לתת את ההדרכה הזאת כשהם נדרשים לזה. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> בפועל זה לא עובד. אתה צריך לא להיות ותרן וללכת ולשבת על זה ואתה תקבל את זה. אבל מה שכן, גברתי צריכה לזמן את קופות החולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נעשה את זה עם הנציג של משרד הבריאות. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> הם מקבלים את התקציב על כל אחד ואחד, ושזה יהיה בתוך הסל של כל אחד ואחד, כי זה ההישג של הרפורמה שהכול עבר לקופות החולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יאירה, לא יודעים את זה, אין נגישות למידע. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> יש הרבה דברים שהמשפחות לא יודעות, לאט-לאט הם יודעות. אגב, אם משרד הבריאות היה כאן, יש את הנושא של קוד בריאות לבתי אבות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, תני ליועצת המשפטית של הוועדה להגיד משהו בנושא. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> אני רק רוצה להזכיר שללשכות הפרטיות יש גם כן חובה להכשיר את העובדים הזרים בסיעוד גם באופן כללי וגם לגבי הצרכים המיוחדים של המעסיק אצלו הוא מועסק בפרט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זה לא בפועל יוצא. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> כלומר, ההצעה שאתם מציעים פה היא בעצם נוסף על ההכשרה שקיימת לפי הנהלים שלכם, הלשכות הפרטיות מחויבות. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> איזו הכשרה הלשכות נותנות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יאירה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זה נכון וזה מדויק וזה בהתאם לנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה. בין יתר תפקידי הלשכות הפרטיות זה באמת גם לתת את ההכשרה וההדרכה לעובד הזר לטפל במטופל הסיעודי. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> כשהלשכה הפרטית מבצעת את התיווך היא הרי גם אמורה לבדוק שהעובד הזר מתאים לטפל באותו מטופל עם כל הצרכים המיוחדים לגבי אותו מטופל. זאת אומרת, ההצעה שאתם מעלים, צריך להביא שהיא בנוסף וגם אני מניחה שהתשומות שקופת החולים יכולה לתת בכל מקרה ומקרה זה לא כמו החובה של לשכה פרטית שגם מקבלת תשלום לגבי הדברים שהיא חייבת לעשות. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> גם קופת חולים מקבלת תשלום, לא פחות. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> אני לא באה לייצג את קופות החולים, אני רק אומרת ושמה בפני הוועדה את התמונה המלאה יותר. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> אנחנו מדברים על מטופלים מורכבים, היא מקבלת את התשלום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מדברים על הקשים, הבעייתיים. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> עובדים זרים מגיעים, בטח מישהו שנמצא פה בארץ ולא הגיע לראשונה, שוב אני מחדדת שכול עובד זר שמגיע לעבודה בישראל חייב להציג הכשרה, ובטח בהסכמים הבילטרליים יש הכשרה משמעותית לטפל במטופלים סיעודיים. אבל כשמדברים פה על משהו שהוא חדש יותר, מצב רפואי חדש יותר, צנתרים ועבודה עם מנוף וכו', שזה פרטני, זה נקודתי, זה לדעת להבין איך לעשות את הדבר הזה בצורה מיטבית, קופת החולים נותנת את הדבר הזה. זה נכון שזה חלק מתפקידי הלשכה הפרטית, אבל כשאני מסתכלת ואומרת מי הייתי רוצה שייתן פה את ההכשרה? אני אומרת שזה לפתחה של קופת החולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מישהו מטעמה שהיא שולחת. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> קופות החולים קיבלו על עצמם ברפורמה את העברת נושא המוגבלים בקהילה, עבר כל הטיפול לקופות החולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> היום כשמשתחרר סיעודי הביתה, קופת חולים ובית חולים חייבים להדריך את המשפחה. מתלווה עובד זר שמקבל גם הוא הדרכה. אתה צריך לעמוד על זה כי אם אתה לא תעמוד על זה אף אחד לא יעשה את זה. עכשיו יש פה עוד בעיה, התאגידים פה יכולים להכשיר פה מישהו? זה קצת תמוה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. אבל למה ההוראה הזאת יצאה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> ההוראה הזאת יצאה ממזמן ותבדקו אם באמת התאגידים מכשירים. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> אני חושב, גברתי, שהדבר הכי נחוץ והכי טוב לעשות הוא לזמן את קופות החולים, בעזרת השם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נעשה את זה, בסיכום תשמע. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> ועם זה אנחנו נוכל להתקדם בצורה הכי טובה. << אורח >> מרדכי לוי: << אורח >> גברתי, אני יכול לקבל את רשות הדיבור? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> מרדכי לוי: << אורח >> מוטי מעמותת נכה לא חצי בן אדם. אני רוצה לספר לכולם פה שהיום לקופת החולים יש יחידה למרותקי בית, אני לא יודע אם שמעתם, וכול אחד שרוצה לקבל את השירות מהם צריך להביא הפניה מהרופא שהוא באמת סיעודי ומרותק לבית, ואז הם באים הביתה למטופל, יש להם שירותים של פיזיותרפיה, של אחיות, של אינפוזיה, צנתרים וכו'. מה שאני אומר זה שאפשר לנצל את הפלטפורמה הזאת שהיא כבר קיימת בקופות החולים בעלות מינימלית ולבקש מהם גם שיתנו הדרכה לעובדים הזרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלמה, בבקשה רצית לדבר. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> יש לי הערה על הנושא של ההכשרה. כבר לפני שנה וחצי אנחנו ביקשנו דיון מיוחד פה בוועדה על הכשרה פרה-רפואית של עובדים זרים בעקבות פטירתו של מטופל קשיש בירושלים על ידי עובד זר, מטפל זר שניתק לו את ציוד ההנשמה באכילה ולא החזיר. לפני זה גם עמותת נכה לא חצי בן אדם גם ביקשה הכשרה, זה היה עוד אצלך קודמך, אצל חבר הכנסת רביבו, ואני מבקש לחדש את הדיון בנושא, כשאנחנו מתמקדים כרגע בנושא של התמקצעות וגם דקלה יודעת שהגשנו אליך פניה עם מידה. דבר נוסף, אני רוצה להעיר על ההצעה שהועלתה פה וגם הועלתה בפעם הקודמת על ידי יריב, לייבא pool של עובדים זרים מחליפים, אני בדקתי הרבה זמן את הדבר הזה ויש פה בעיה שצריך לשים אליה לב. אם אנחנו נביא עובד מחליף לא תמיד יש לו השמה, ברגע שהוא מגיע ארצה זה יכול לקחת שבוע, שבועיים או שלושה ומה נעשה איתם? איפה יגורו? מי ישלם עליהם עבור זה? בזה יש עניין שהוא גם כן משפיע היום על העובדות הסיעודיות הישראליות שעוברות ממקום למקום, ואין להן רצף של זכויות סוציאליות וגם המעבר הזה לא מושלם. אנחנו הולכים להיכנס פה לבעיה לא פשוטה, ואני מבקש לא להיסחף בפתרון הזה אלא לבחון אותו עוד פעם. לא יכול להיות שנביא פה עובדים זרים מחליפים שבסופו של דבר באותו רגע אין להם עבודה. ויש עובדים זרים שכבר אין להם את הרישיון למעשה, אפשר לאפשר להם שנה-שנתיים להיות מחליפים. גם כן, הנושא של אי הזמינות התעסוקתית הוא נושא בעייתי וכשלוקחים איזושהי החלטה, אנחנו מבקשים מהסתדרות הגמלאים, שהנושא הזה ייבדק עוד פעם, משום שזה לא פתרון קסם, זה פתרון שיש עימו המון בעיות. תודה. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> יאירה, איך באמת אתם מתייחסים לנתון לגבי העובדים שאתם רוצים להביא חדשים רק למחליפים, שאת צריכה כול הזמן לדאוג להם לעבודה? אני אשמח גם לשמוע. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> אלירן מרדכי מאגף הסיעוד. אני אתייחס ברשותכם לדברים האלה. ברמת העיקרון, קודם כול נגיד שההצעה הזאת היא נועדה בראש ובראשונה לתת ללשכות הפרטיות כלים להתמודד עם ההחלפות, ולמעשה מה שעומד מאחורי זה, זה להכניס את כול עולם ההחלפות בחזרה ללשכה הפרטית. הלשכה הפרטית היא זו שתייבא את העובדים בהדרגה לפי הצרכים שלה מתוך ראייה רחבה של מספר המחליפים, מספר ההחלפות, מה הביקוש ומה ההיצע, ובמקביל יש כול מיני תנאים שצריכים להתקיים בדרך כדי להגיע לסיום השנה. זאת אומרת, אנחנו רוצים להביא את העובדים האלה מתוך מטרה שהם יעשו מינימום ימי החלפות על מנת שיוכלו להשתבץ בתום השנה כעובדים רגילים מן המניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מינימום או מקסימום? << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> מקסימום החלפות אבל יהיו להם מינימום ימי החלפות בשנה. הרעיון הוא לצמצם את זה שיהיו להם ממש ימים בודדים בין החלפה להחלפה, והלשכה הפרטית תוכל לנהל את ההחלפות בהתאם לצרכים של המטופלים שלה. הרעיון הוא שהמטופלים לא יצטרכו יותר לחפש בחוץ, מה שנקרא "ברחוב", מחבר מפה לאוזן או מחבר לחבר, אלא ללשכה הפרטית יהיה סל כלים לתת מענה מלא. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> אני לא יודעת איך אתם הולכים לעשות את זה. תקשיבו, יש שני מצבים, שזה דצמבר ואפריל שזו המסה של הכי הרבה מטפלים זרים שיוצאים לחופשות מולדת. אני חושבת כבר על scenario שבו אתם מביאים מטפלים זרים בשנה הראשונה רק להחלפות, מה אתם עושים איתם בין לבין? אני הרי בשטח ואני רואה מה קורה בשטח. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> מה זאת אומרת בין לבין? << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> אני אומרת שרוב המטפלים שיוצאים לחופשות מולדת – אני זוכרת כשהייתי – זו הייתה מסה מטורפת של משפחות בדצמבר ובאפריל. מה תעשו בשאר התקופה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשאר התקופה לא צריכים מחליפים? << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> יש, אבל פחות. פתאום ההוא חולה אז הוא צריך, אבל הרוב זה אפריל ודצמבר. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> מלכתחילה אנחנו מתייחסים אל הכלל והיוצאים מן הכלל הם בנפרד, הם יצטרכו מענה מיוחד. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> זה הכלל, הרוב זה הכלל. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו בחנו את הנתונים הללו. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> בדקנו את זה והמספרים מדברים בעד עצמם, אנחנו יודעים מה הממוצע החודשי של יציאות עובדים זרים, ויש לנו חודשיים-שלושה חודשים של פיק. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> אתה לוקח ממוצע של 100 תאגידים, 90 ומשהו תאגידים. אתה לא לוקח ממוצע של כול תאגיד. אני פשוט חושבת קדימה, פרקטית קדימה. מחר יש פה 50 עובדים מחליפים לכל תאגיד, יש פה כמה שאלות, האם אותם עובדים יהיו רק של אותה לשכה או שהם יכולים לעבור? תחשבו על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, בוא נמשיך עם השאלות. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> צריכים לחשוב פרקטית, נגיד עכשיו יש עשרה עובדים שהם יהיו גם לעוד תאגידים, לא רק לאותו תאגיד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ליאת, אנחנו ממשיכים לעוד שאלות חשובות. נתחיל עם משרד הרווחה. אני מפנה עליך שאלה, האם המשרד מסייע למטופלים סיעודיים ולנכים שזקוקים לעזרה מאחר שהעובד הזר הקבוע שלו נמצא בחופשה? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> ענבר זיתון, מנהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי. משפחות שפונות אלינו, או אנשים עם מוגבלות שפונים אלינו במצב של מצוקה כשעובד נטש בזה הרגע או נוסע לחופשה מתוכננת אנחנו יכולים לסייע באמצעות שירות של סמך מקצועי, שזה בעצם אדם שמגיע לביתו של מקבל השירות ונותן את השירות שהוא זקוק לו בזהה או דומה לעבודתו של העובד הזר. או לחילופין אנחנו יכולים לאפשר, בין אם זה לאזרחים ותיקים או לאנשים עם מוגבלות, אפשרות של נופשונים לכמה ימים עד שבאמת יימצא איזשהו פתרון או מחליף אחר לעובד הזר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן אתם נותנים לו? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> נופשונים? בגדול אנשים עם מוגבלות מקבלים 15 ימים בשנה כשאפשר להעלות את זה עוד ועוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם אלו שמקבלים שר"מ נכון? גם הסיעודיים? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> כן, גם אנשים שמקבלים שר"מ, זה לא קשור. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> שלום, באתי להפריע. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> שלום אלכס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ביטוח לאומי. שאלה אחת, מה היא חובת חברת הסיעוד ללקוח שלה כשהעובד הזר לא נמצא והוא זקוק למחליף? << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> נטלי גבאי, מנהלת אגף סיעוד ביטוח לאומי. בגדול, לחברת הסיעוד אין חובה בעניין הזה, ואני אסביר למה, כי בסוף חברת הסיעוד יכולה לתת עובד בהתאם לשעות הסיעוד. מטופל שיש לו רמה שש במקסימום יכול לקבל 30 שעות שבועיות, הם לא יכולים לתת מענה של 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע. אז גם בהחלפה, במקסימום, הם יכולים לקחת את 30 השעות ולחלק אותן בשישה ימי עבודה, זה לא באמת נותן מענה, ולכן גם אם הם מייצרים איזושהי החלפה היא לא באמת עונה לצורך שהמשפחה צריכה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. ובמכרז שלכם לא ניסיתם לשלב את זה? << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> אנחנו לא אמונים על הדבר הזה, אז אנחנו לא נכנסים לנישה הזאת מלכתחילה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי אמון על זה? << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> רשות האוכלוסין וההגירה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. ושאלה נוספת, האם חברות הסיעוד מבצעות הכשרות לעובדים הזרים אצל המטופלים שבחרו העסקה באמצעות חברת סיעוד? << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> כן, הם מבצעים הכשרות, לרוב לעובדים הישראלים יש קורסים פחות שהם לעובדים זרים. ההכשרה מתקיימת בזום בגלל אופי העסקה, בניגוד לעובדים הישראלים שההכשרה מתקיימת באופן פרונטלי. אנחנו מן הסתם גם עושים על זה בקרות מאוד הדוקות, אבל זה מיעוט, בחברות הסיעוד אנחנו לא יורדים לרזולוציה לצרכים הספציפיים של המטופל, יותר איך לדווח ומה צריך וליצור שפה משותפת ולדבר. יותר ברמת הטיפול ולא ברמת הטיפול הרפואי בעניין הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלכס, אתה רוצה לפני שאני ממשיכה, שאלות לרשות האוכלוסין? << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני אשמח, סליחה על האיחור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא שמעת את התוכנית. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני מכירה אותה, כמובן. אני חושב שאנחנו בעד למה שמציעים ברשות. אני רוצה להתייחס לדברים שלך, ענבר היקרה ממשרד הרווחה, את יודעת שאני אוהב אותך, אבל את האופציות שציינת פה זה לא באמת עובד, כמו שאת יודעת, בדקתי את זה גם באופן אישי את העניין של הנופשונים, אנחנו זכאי שירותי מיוחדים לא זוכים לשירות הזה. וגם העניין של הסמך נבדק עוד בימי יו"ר ועדת עובדים זרים הקודם וזה לא באמת נותן פתרון מהרגע להרגע כך שבמקרה חירום, ולרוב גם בשבתות, אין לנו פתרון ואמרתי את זה גם ליאירה. החלופות שהוצעו הן חלופות טובות אבל הן לא נותנות פתרון למקרי חירום. תודה. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> גברתי יושבת-הראש, שאלה, יהיה כאן נציג של הלשכות כדי להגיב? כי בלי שיתוף הפעולה שלהם כלום לא יקרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נעלה אותו בזום. בבקשה, ביקשת? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> אני רוצה להתייחס לדברים של אלכס לגבי נופשונים ושר"מ. שירותים מיוחדים זה לא תנאי ולא איזשהו קריטריון שמגביל, יש קריטריונים אחרים לנופשונים שהם לא קשורים לשירותים מיוחדים, וכל מקרה לגופו נבדק על ידי המחלקות לשירותים חברתיים, כל סיוע שניתן על ידי משרד הרווחה זה באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים, ששם בעצם העובדת הסוציאלית עושה בדיקה מעמיקה על הצרכים ורואה כיצד ניתן לעזור. נכון, אנחנו במצבי חירום מהרגע להרגע לא בטוח שיהיה לנו מענה כי עם כל הכבוד אנחנו לא יכולים להחזיק pool של עובדים זרים. לגבי הסמך המקצועי, אנחנו מודעים לזה שיש בעיה של כוח אדם, אנחנו מנסים לעבוד על זה ולפתור את זה כדי באמת למנוע את הסוגייה הזאת, אבל זו בעיה שמוכרת וידועה בהרבה מאוד שירותים במדינת ישראל ולא רק בשירותי רווחה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> והנופשונים? למה חלק מקבלים וחלק לא? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> יש לנו קריטריונים. הנופשונים הם מקומות שחלקם פועלים 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה, ויש לנו נופשונים שנפתחים רק בתקופות מסוימות במהלך השנה. יש קריטריונים מוגדרים לזה ולזה, מי יכול להיכנס לנופשונים. צריך לזכור שנופשונים שפתוחים 365 ימים בשנה אלו מסגרות דיור שהן בית לחיים של אנשים עם מוגבלות שהם חיים שם, ולכן צריך מאוד לשקול כניסה רגעית או זמנית של אדם למסגרת כזאת ואיך זה משפיע על חיי האנשים שנמצאים באותה מסגרת או בבית אבות וכדומה. אבל כן יש מענים שבמידה ומישהו נמצא במצב של חירום או סכנת חיים אנחנו לחלוטין יכולים לבחון את זה ולתת איזשהו מענה אפילו של כמה ימים כדי לסייע ולהביא לאיזשהו מצב של מחשבה אחרת לתוכנית קבועה יותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה רוצה להגיד משהו? בבקשה. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> זה מתחלק עם עזר מציון, נכון? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> עזר מציון יכולים להיות אחד המפעילים שלנו. הנופשונים מופעלים על ידי הסכמים וחוזים, מכרזים גם של מנהל אזרחים ותיקים וגם מנהל מוגבלויות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אתה יכול לדבר, בבקשה. << אורח >> אבי בן ז'נו: << אורח >> יושבת-הראש, את אמרת גם בהתחלה על נושא נוסף, הקטע של ההתנהלות הכלכלית שזה נופל על המעסיק, שבכל יום המחיר של המחליף בין 400 ל-750 שקלים. הקטע הזה הוא חייב להיפתר בצורה משמעותית כי ההפרש לא יכול לבוא מהמעסיק, למה צריך - - - באופן משמעותי? << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> יש לי עוד פתרון, אפשר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, תרשמי לך את הפתרון ובהמשך אני אתן לך. << אורח >> אבי בן ז'נו: << אורח >> השאלה אם זה על סדר-היום כי זה מאוד אקוטי. כמו שאת העלית היום את הנושא של ההחלפות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. אתה רוצה לפני שאני מעלה את אחיעוז בזום? << אורח >> מרדכי לוי: << אורח >> אני רציתי לשאול את רשות האוכלוסין וההגירה. על מנת ליצור מענה מיטבי ויעיל יותר למטופלים, אני רציתי לשאול – אני יודע שכל מטופל והמקרה שלו, יש מטופלים מורכבים יותר ומורכבים פחות, אבל אם אפשר ממש בהערכה גסה אפשר ליצור שלושה סוגים של מטפלים ייעודים, אחד למצבים סיעודיים מורכבים, אחד למצב ביניים ואחד למצב קל ולהביא אותם כבר מארץ המוצא שלהם עם ההכשרה הזאת ואז זה באמת יקל על המטופלים לקבל את המענה המיטבי? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. בואו נעלה את יריב, שלום יריב, צוהריים טובים. אתה עקבת אחרי הדיון? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> וואו, כן, כמו אריה בכלוב. שמעתי הרבה דברים שנאמרו ואני חייב להגיב לפחות על רובם. קודם כול, הלשכות הפרטיות, חשוב שתדעו שהן החולייה המקשרת בין עולם המטופלים לעובדים הזרים. רק על עצמי לספר ידעתי, אני יכול להגיד שביצוע השמות זו מלאכת קודש. דיברו פה על הכשרות של עובדים בארץ המוצא, לפני ואחרי שהם באים, מאוד קל לבוא ולהשית על הלשכות הפרטיות, ולהגיד שהלשכה הפרטית תעשה את ההכשרה. אני יכול להגיד לכם איך אני נוהג. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש את זה בנוהל, זה קיים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> רגע, אני אסביר. כל עובד לפני שהוא מגיע לישראל מחויב לעשות הכשרה סיעודית בארץ המוצא, הכשרה של כמעט חודש, ואת זה אנחנו מוודאים וכמובן שכל עובד מציג תעודה שבעניין. כמובן, כמו שיאירה ציינה מקודם, היו שני מוסדות הכשרה שעשו פיברוק, את זה אנחנו לא יכולים לבדוק פיזית, אבל והדברים התגלו על ידי ביקורת של הקונסוליה ואותם מוסדות נסגרו. אבל לשכה שמכבדת את עצמה, אני יכול להגיד ולהעיד על עצמי שאין עובד שנכנס לארץ לפני שאני מראיין אותו, זה אחד. שתיים, לגבי עובדים שאני צריך להביא לאנשים מונשמים, לדוגמה, אני אומר לכם את האמת שאני לוקח אחריות על חיים של כל מטופל שאני מביא לו עובד זר ואני יכול להגיד לכם שכשאני מביא עובד זר למטופל שמרותק למיטה וצריך לעבוד עם מנוף אני לא מחכה שהוא יגיע לארץ כדי לעשות את ההכשרה. ועוד פעם, אני מדבר רק על עצמי כלשכה. וכמו שאני אמרתי ואני אגיד שוב, אני גם מטופל באח סיעודי שהטיפול בו נעשה על ידי מנוף. אני יכול להגיד לכם שהבאתי בחור ולפני שהבחור הגיע, עבר הכשרה בארץ המוצא אני ראיתי בווידאו איפה הוא עושה את המעברים, איך הוא מרים, איך הוא משנה תנוחה, איפה הוא שם את הערסל? אותו דבר אפשר לעשות גם לגבי מונשמים. גברת בניטה דיברה על זה שלא מגיעות אחיות לישראל, אז אני יכול להגיד לך, גברת בניטה, שאני כן מביא אחיות לישראל. אבל מה? ישראל היא לא אבן שואבת לאחיות כי אנגליה היא מדינת הגירה ועובדת בהודו שהיא אחות מעדיפה לנסוע לאנגליה כי שם יש לה אפשרות לבצע תהליך של הגירה ובישראל לא. אין ספק שהמשכורות בישראל, ואני אומר לכם את זה בדוק כי אני מכיר טוב את עולם ההגירה, היא המדינה שמתגמלת הכי טוב עובדים זרים. עובד זר במדינת ישראל מרוויח, אם ניקח לדוגמה את הודו, יותר טוב ממנהל בנק או אפילו ממנהל בית חולים. מטפל פשוט מרוויח, זה נקרא 200,000 רופיות, פי עשרה ממה שאותה עובדת שעובדת כאחות בהודו מרוויחה. זאת אומרת, מדינת ישראל כלפי המטפלים הסיעודיים היא אבן שואבת, אבל מאוד קשה להביא אחים ואחיות. כמובן שיש מקרים מורכבים שבהם אנחנו חייבים להביא עובדת שלא תרעד ברגע שהיא עושה החלפה של סקשן, כדי שלא חלילה תסכן את חייו של האדם, ולא תרעד כאשר היא או הוא עושים מעברים של מטופל שמרותק למיטה, אז לכן במקרים האלה אנחנו מביאים אחיות. אין יותר מידי, אבל גם מתברר שגם לאח שלי היה עובד זר 11 שנים מהפיליפינים שמה שהוא היה עושה טרם הגעתו לישראל, הוא היה עובר בחנות לממכר מזון. עשינו לו את ההכשרה טרם הגעתו ועשינו לו הכשרה גם פה בארץ, שאנחנו כאחים של המטופל והכשרנו אותו, הוא היה אצל אחי 11 שנים ועבד עם מנוף ועשה לו צנתורים ועשה לו את הדברים הכי חודרניים שאתם יכולים לחשוב עליהם, אם זה כפפה ואם זה צנתורים, הכול הוא עשה בלי להיות אח או אחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא קיבל הכשרה? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הוא קיבל הכשרה קודם כול על ידי המשפחה. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> אבל זה לא חוקי. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> ההכשרה התחילה בבית החולים טרם יציאת אחי לחיים באזרחות. אבל יש בעיה שאי אפשר להביא עובד זר כאשר אדם נמצא בשיקום. הרבה פעמים אנחנו פונים לרשות ההגירה ואומרים להם: תשמעי, יש לנו לקוח מונשם ואנחנו רוצים להזמין עובד, ואנחנו רוצים שאותו עובד יעבור הכשרה במסגרת בית החולים טרם יציאתו למסגרת האזרחית, ואנחנו לא יכולים להזמין. למה? כי לפי הכללים – ופעם זה היה קצת שונה – של רשות האוכלוסין וההגירה אי אפשר להזמין עבור למטופל שנמצא בשיקום. לא בית חולים, אני מדבר על מוסד שיקומי, לצורך העניין, בית רבקה מוגדר כבית חולים שיקומי וגם בית חולים סיעודי. הרבה פעמים, משום שהמשרד שלי הוא בפתח-תקווה, אני מקבל מקרים של מטופל מונשם שאמור לצאת מבית החולים ולא מאפשרים לי להביא עובד חדש מחו"ל שיעבור את ההכשרה טרם שחרורו של המטופל הסיעודי מבית החולים כי לרשות יש את הכללים שלה, פעם זה היה קצת שונה, זה דבר ראשון. דבר נוסף לגבי המחליפים שרוצים להביא לנו מכסה. תמיד יוצא רכיל על הלשכות הפרטיות שאתן רוצות רק להביא עובדים זרים מחו"ל. אני אומר לכם את האמת, מחר בבוקר אני חותם, הנה יאירה שומעת אותי והשיחה הזו מוקלטת, שאני לא רוצה להביא עובד אחד מחו"ל, רוצה אך ורק עם עובדים מקומיים. הבוקר, סתם דוגמה, קיבלתי מקרה של נכה צה"ל שאמור להשתחרר מבית החולים. ברור לכם שאני לא הולך להביא לו בחור מחו"ל כי הוא צמח והוא מונשם, אני אצטרך למצוא לו עובד מתוך המאגר המקומי. לרוב המקרים המורכבים אנחנו מוצאים פתרונות מתוך המאגר המקומי. נכון שיש מדי פעם הלבנות של עובדים. גם לעניין המחליפים, ציינה גברת ליאת מקודם, אני לא יכול להיות כלשכה שמתוגמלת ב-70 שקלים בשוטף מרוב הלקוחות כולל מע"מ לחודש, להיות אחראי על סבב עובדים שהיום עובדים ומחר לא עובדים כי אין דרישה כרגע למחליפים. ונכון אמרה הגברת ליאת, הפיקים של יציאת עובדים לחו"ל היא בחג הפסחא שלהם שזה מרץ-אפריל. מזרח אירופאים זה בקיץ שזה יולי-אוגוסט. אין היום הרבה מזרח אירופאים כי מה לעשות, ממולדובה ומאוקראינה כמעט ולא מגיעים עובדים חדשים וקיימים רק כחדשים, ואז נשאר לנו רק אוזבקיסטן. והמועד הבא אחרי זה הוא סוף שנה שזה אומר דצמבר, שזה הכריסטמס שלהם וה-new year. מה אני עושה כלשכה בתקופה של בין לבין? עובדים ישבו בדירה? איזו דירה ועל חשבון מי? צריך להאכיל אותם, צריך לדאוג להם לרצף ביטוחי, צריך לדאוג שהם לא ישתו אלכוהול, כי מה לעשות כאשר אין מה לעשות מתחילים גם לעשות שטויות. צריך לדאוג שהן לא ייכנסו גם להיריון אם אלו עובדות, כי הן יתחילו בזמן הפנאי שלהן לעשות דברים לא הגיוניים. חבר'ה, לשכה פרטית אין את היכולת להתעסק בדברים האלה. באנו בזמנו, כשישבנו עם הרשות והצענו ואמרנו שכשמדינת ישראל רוצה להלבין או להכשיר את השרץ היא יודעת לעשות את זה. נכון שיש - - - הכניסה לישראל, ושמעתי בקשב רב את היועצת המשפטית של רשות ההגירה שבאה ואומרת שזה ייצור לנו בעיות עם ענפים אחרים. יאירה דיברה מקודם על טובת מדינת ישראל ושאנחנו לא רוצים שיישארו פה עובדים ולאורך זמן ואנחנו לא נלבין את אלו שנמצאים מעל שמונה שנים. מצד שני, היעד של רשות האוכלוסין וההגירה הוא להכניס סדר-גודל של 400,000 עובדים לכול שאר הענפים, מסחר, תעשייה, נהגים, מנקים. זאת אומרת, הסיעוד, שוב לצערי, נשאר בצד. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> אתה צודק בכל מילה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> תודה. חבר'ה, אני מדבר מדם ליבי. אני יכול להגיד לכם כאחד שאני לא רק ממנכ"ל את הלשכה, אני כאחרון העובדים בלשכה, אני חי בלשכה כול יום מ-07:15 עד קרוב לשעה 17:00 ואחרי זה כמובן העבודה ממשיכה גם בטלפון, זה לא נעצר. עבודה בסיעוד היא עבודה ל-24 שעות. אני יכול להגיד לכם, אני מקבל טלפונים מעובדים שנזרקים באישון לילה ממעסיקים, ואני מקבל טלפונים ממעסיקים שעובדים נטשו אותם. אני מקבל טלפונים גם בשבת כאשר אני מטבח לכבוד שבת לטובת בני המשפחה שלי, מקבל טלפונים וסרטונים של כאלה שעשו ככה ואחרת ואתה תמיד צריך להיות זמין וקשוב לכל החולאים. לשכה פרטית, תאמינו לי, אין לה רגע אחד דל, אם אתם חושבים שאנחנו מוכנים לנהל מאגר... דרך אגב, החלפות – גם אם מצאתי למישהו ועשיתי ג'סטה והיה לי מישהו פנוי ומצאתי לו מחליף, לשכה פרטית, אסור לנו על פי נהלים, לגבות כסף. אני מבין את רשות ההגירה שבאה ואומרת: לקחת ממטופלים סיעודיים כסף זה לא סקסי. נכון, אתם צודקים ב-100 אחוז, ולכן שנים אנחנו אומרים שמי שצריך לתקצב אותנו זה לא המטופלים הסיעודיים. אני לא צריך את 70 השקלים ולא רוצה את ה-2,000 שקלים ולא רוצה את הכספים של העובדים הזרים החדשים שמגיעים ונותנים את הוראת השעה והשנייה והשלישית, אני לא רוצה את זה. אנחנו צריכים להיות נותני שירות. דיבר מישהו מקודם ואמר שהתחום צריך ללכת תחת משרד העבודה והרווחה, אנחנו צריכים להיות מתוקצבים כנותני שירות על ידי משרד העבודה והרווחה או ביטוח לאומי או מה שתחליטו. הלשכה הפרטית חייבת להיות בפרונט של העשייה כי אני לא רואה דרך אחרת לנהל את הדברים. עשו רפורמה ב-2008. אני יכול להגיד לכם שיושב שמה אדם יקר בשם אלירן ואני המון בשיח איתו לגבי האכיפה, עובדים לא פוחדים. אמרתם מקודם שהעובדים החדשים שיגיעו יפנו את העובדים הקיימים והם יוכלו לתת מענה למקרים המורכבים לאלו שמרותקים ולמיטה ומונשמים. בוקרה פיל מישמיש, הם בוחרים לעצמם את העבודות, אין מספיק עובדים בישראל, אנחנו חיים בשוק של חוסר של עובדים, כאשר אתה חי בשוק של חוסר, מי שתכלל את האירוע אלו לא הלשכות הפרטיות, ותאמינו לי שאני מנכ"ל לא פראייר ואני יודע להסתכל לעובדים הזרים בלבן של העיניים, ובסוף העובד הוא זה שבוחר לעצמו את העבודה. עכשיו אני אשאל כול אחד ואחד מכם, רוצים להביא את המחליפים, סביר להניח דרך הבילטרלי וזה בסדר, אבל איך אני אוכל לדעת כלשכה? הרי אני תמיד אמרתי שבבילטרלי כל עוד אין לי אפשרות לראיין את העובד ולהראות לו מי המעסיק, ואני יכול להגיד שכלשכה, כחלק התהליך של הבאת עובד זר מחו"ל עובר קודם כול את המסננת הראשונית שלי. ברגע שאני מקבל את כל הנתונים, כמובן שיש לי את הדוח הסוציאלי של העובד הסוציאלי שבה וסייר לי מה הוא המקרה, אני נותן למשפחה בשיחת וידאו יחד איתי לראיין את העובד, להראות לו, הנה זה אדון רוברטו המונשם, זו גברת מלכה המונשמת, זו גברת תקווה חולת האלצהיימר שפתאום באמצע הריאיון שפתאום באמצע הריאיון יוצאת במחולות ושרה וצועקת, וחשוב לי שהעובד יראה בטרם הגעתו לארץ, למה? כדי שתהיה לו את ההרגשה לקראת מה הוא בא. כשזה בבילטרלי מה אני יכול להראות לו? אין לי איך להראות לו. הוא מקבל הרי את החוזה, מקבל את הכול חתום, עושה מה שהוא עושה, רותם משויכים איכשהו למשרד העבודה שם, אין להם רקע סיעודי, רמת האנגלית שלהם היא לא משהו – לא שכל אלה שמגיעים במסלול הפרטי הם מושלמים. עוד פעם, חשוב לי לבוא ולשים על השולחן, אני לא חייב עובדים שיהיו חכמים כדי שיטפלו באנשים סיעודיים, אני צריך אנשים בעלי לב. לא קונים לב ולב לא לומדים. שפה אני יכולה ללמד, לעבוד עם מנוף אני יכול ללמד, לעשות סקשן וצינתורים אני יכול ללמד. לב אני לא יכול ללמד. המומחיות שלי, ואת זה אני עושה 26 שנים, זה לראיין עובדים ובמשפט הראשון שהעובד מדבר איתי אני יכול להגיד לכם אם הוא ראוי או לא ראוי לבוא לארץ. אני אתן לכם דוגמה. יש לי לקוח שחולה במחלה ניוונית נוירולוגית ליד שורש השואבה. הראיתי למשפחה סרטון, אמרו לי: וואלה, נחמד יפה. אמרתי שאוקיי, עכשיו אני רוצה לראות אם היא באמת עוברת לי בגרון גם כן. דיברתי עם העובדת ואמרתי לה: תשמעי, החוזה שלך הוא לחמש שנים. העובדת הייתה די מתוחכמת ואמרה לי: לא, אני אחרי שנה רוצה להחליף. אמרתי לה תודה רבה, הסתיים הריאיון, don’t come to israel, stay in india, שם את יכולה להישאר כמה שנים שאת רוצה. זאת אומרת, הלשכה היא ערבה ואחראית על החוויה של הלקוח. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> יריב, לא כולם עובדים כמוך, יש הרבה עובדים זרים שהם לא מהבילטרלי שהם מגיעים לארץ ואחרי שלושה חודשים עוזבים ורובם לא עובדים ככה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תני לו להתייחס ונעבור לשאלות. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני לא ראיתי מי שדיברה, סליחה. מי דיברה? << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> ליאת. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> סליחה, לא ראיתי, אני פשוט בזום את עצמי. אם תדאגו שכחלק מתהליך העבודה... הרי מה הכוונה? הכוונה היא להרים את רף המקצועיות. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> המקצועיות. בדיוק, נכון, אני איתך. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הכי גבוה שאפשר. יכול להיות שהחוכמה היא לא אצל יריב, יכול להיות שהיא אצל לשכות אחרות, אני לא שם לעצמי שום כתר על הראש, אני רק יודע שאני שחקן נשמה. אני בא ושם את הכול על השולחן, לא מנסה לייפות דברים גם כשאני טועה, ועשיתי טעויות בחיי חבר'ה, לא אגיד לכם שכל ההשמות שלי הן מושלמות, אבל אני לשכה לא קטנה של מעל 2,000 מטופלים ואני יושב על 99 אחוז השמה. אתם יודעים למה? כי אני לא נותן ונטילציה לעובדים, עובד שמסיים אצלי עבודה באותו יום הוא מקבל טלפון: מחר אתה בלשכה, אם לא, אתה מקבל טלפון מהגירה. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> ככה צריך. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 90 הימים האלה - - - לנו לרועץ ודיברתי עם אלירן. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> נכון, את זה צריך להוריד. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני יודע שאנחנו תחת חוקים של מדינות אירופאיות וכאלה, אבל כדי ליצור מצב שהעובדים נתונים... העובד צריך לרוץ ללשכה ברגע שהוא סיים עבודה ולבקש עבודה. עובד צריך להיות חפץ ביקרה של הלשכה להשתבץ מה שיותר מהר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אנחנו מקדמים, יש לי הצעת חוק, אני מחכה שייתנו לי את האפשרות לקדם אותה. בגלל המצב הפוליטי אז הכול מתעכב, אבל הצעת החוק מוכנה. ברגע שיסתדר ויהיה שר היא תצא לדרך. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> מהי הצעת החוק? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אי אפשר, גם הוא מדבר וגם את מדברת. הוא יסיים ונגיד מה אומרת הצעת החוק. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> סליחה, אני משתדל לתכלל את כול מה שאמרו פה החברה. כי אני אומר לכם את האמת, שמעתי ולא יכולתי להגיב, ואולי יש לזה יתרון שאני בזום כי אני לא יכול להתפרץ וזה דבר מאוד חשוב. חשוב לי לבוא ולהגיד שכשמדברים על יבוא, הרי אני לא לתזמן, גם אם עכשיו הולך להביא ונגיד שיכתיבו לנו שאנחנו חייבים להביא עובדים זרים כמחליפים. אני אומר לכם את האמת, תנסו רגע לחשוב על זה, הלשכה צריכה לדאוג להביא אותו מהשדה. העובד, וציין את זה הבחור שיושבת משמאלה של גברת בניטה שאני לא זוכר את שמו, ואמר את זה כאילו מגרוני: איך את יכולה לקחת עובד שעכשיו נחת להכניס אותו למטופל כזה או אחר שיש שמה כבר עובד כך וכך זמן? אז עכשיו תבוא יאירה ותגיד: אז איפה אתה עושה השמה חדשה? אז אני אסביר, גם כשאני עושה השמה חדשה אני דואג שתהיה חפיפה בין העובד שעוזב לבין העובד שמגיע, כשאני מדבר כמובן על השמות מתוך הארץ. אין מצב, לדוגמה כשאני מתעסק עם גברת מנשמת שאני אשחרר את העובדת הוותיקה ואתן לעובדת החדשה להיכנס ככה על קרקע בתולית. אין מצב כזה, למה? כי זה סכנת חיים. אני אספר לכם סיפור על מעסיקה שהיו לה שני היתרים – אני דואג שיהיה להם שני היתרים – לטובת מה? לטובת החפיפה כדי לשמור על חייה, לא כדי לעשות דאבל יבואים, ממש לא. אני לא מסיים את המכסה שלי של הייבואים, אני יכול להגיד את זה, בצערי, אבל אני משתדל קודם כול לתת מענה עם עובדים מקומיים שיש. אני אספר לך משהו, ליאת, גם כשעובד נמצא שלושה חודשים בארץ. מעסיק שלי שאני הבאתי, הבן אמר לי מראש: אבא מטורף, הוא יזרוק את העובד מהבית אחרי שבוע. אמרתי לו: אתה רוצה לעשות ניסיון? ניסינו מתוך הארץ ולא הצלחנו. הבאנו עובד, האבא ביום הראשון תפס את העובד מהמעיל וזרק אותו מהבית. העובד חזר כי הדרכתי אותו ככה, אמרתי לו: אתה לא זז, אתה יושב שם. כמובן שהבן ליווה והכול. מה לעשות, אחרי עשרה ימים אפילו הבן כבר התייאש ואמר לי: די יריב, אני לא יכול לשבת שמה כל היום עם אבא. תשחרר את העובד, אני לוקח את אבא שיגור אצלי. אז יש מקרים, ליאת שלא בהכרח האשם הוא בלשכה. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> זה בודדים, זה לא רוב המקרים. זה לא מלמד על הכלל, יריב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יריב, אנחנו צריכים לסיים. תודה, תישאר איתנו בדיון, נשמח, תעקוב אחר הדיון. יאירה, יש לי שאלה בבקשה. אם אני לא טועה, את אמרת שיש 90 לשכות פרטיות? אתם מכנסים אותם, כל נציג מהלשכות, יש שיחות? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> שאנחנו מקיימים שיח איתם, עשינו לפני כחודש וחצי גם יום עיון. לצערי מטעמים של תקציבים אנחנו עושים את זה בזום, אבל עדיין מקיימים איתם דיון פורה ובאופן שוטף אנחנו זמינים לכל שאלה, לכל רעיון. גם על הנושא של המחליפים דיברנו עם נציגי הלשכות והם שותפים לדיונים האלה, ואנחנו כמובן נמשיך עם המסורת הזו ונדבר איתם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. אפשר להפנות לך שאלות, בבקשה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה עובדים זרים בסיעוד ביתי נמצאים היום בישראל? תפרטי חוקיים ולא חוקיים. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כיום ישנם 81,279 עובדים זרים בסך הכול, מתוכם 63,251 עובדים חוקיים ו-18,028 עובדים לא חוקיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להגיד מאילו מדינות? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כמובן שהחלק הארי מתכנס מהודו, יש עובדים מאוזבקיסטן, אוקראינה, קצת עובדים זרים מקולומביה, סרי-לנקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עם הפיליפינים בסוף? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> פיליפינים כרגע לצערנו המשא ומתן תקוע ולא מתקדם למרבה הצער וחרף ניסיונות ומאמצים גדולים מאוד של הרשות. אין פה נציג של משרד החוץ אבל אולי היה להם גם מה להוסיף בעניין הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. כמה עובדים זרים זמינים היום לעבודת כמחליפים של עובד זר קבוע בישראל? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> צריך להפריד, יש מחליפים ויש קבוע. אבל בקבוצה של המחליפים, עובדים זרים שיכולים להשתבץ להשמה קבועה בלבד, אנחנו מדברים כרגע על כ-300 עובדים זרים. אם ליתר דיוק, המאגר עומד היום על 292 עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה קבוע? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> ועובדים זרים שנמצאים עד 51 חודשים יכולים להשתבץ להשמה קבועה או להשמה זמנית, 1,464 עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. האם אתם מזהים בעיות באזורים מרוחקים בפריפריה במציאת עובד מחליף? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כן, בעבר הייתה באמת מורכבות בנושא של עובדים בפריפריה, ובהתאם לכך נקבעו תקנות גיאוגרפיות. בהבנה שלנו זה נותן מענה לסוגייה ולמורכבות של העסקת עובדים זרים בפריפריה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי עשיתם את התקנות הגיאוגרפיות? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> בשנת 2014. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם לא צריכים לעבור ריענון לאור המציאות של היום? כי הרבה מלינים, את יודעת, על הפריפריה. היה גם מקרה עם דימונה, את זוכרת. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> נכון. בעבר זה נבחן גם במבחן בג"ץ ונדרשנו לחלק את האזורים באופן כזה שלא יגרום להגבלה או כבילה של העובדים הזרים. זאת אומרת, שהאזורים אליהם הם יהיו משויכים יהיו קטנים מידי וממילא יובילו לכבילה שלהם. אז לאחר חשיבה מעמיקה – אני לא צריכה להרחיב פה כמה כל תיקון של תקנה נוהל או חוק מצריכים חשיבה ואישור משפטי כאלה ואחרים – בזמנו, הוחלט על שלושה אזורים תל-אביב, מרכז ופריפריה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז את אומרת שפחות, שהנושא של הפריפריה הוא לא כול כך בעייתי? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> לא בעייתי, ואני אגיד שכמו שידוע, יש ועדה גיאוגרפית שבוחנת בקשות כאלו ואם אנחנו מאשרים אותם, אנחנו מאשרים אותם במשורה מאוד. שורה תחתונה, אנחנו מאוד עומדים על האזורים הגיאוגרפיים מתוך החשיבות והצורך לתת מענה לקבוצות שמתגוררות באזורים פריפריאליים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. בהבאה בילטרלית, הלשכות הפרטיות לא יכולות לראיין את המועמד לעבודה, דבר היוצא בעיות רבות בהתאמה של העובד לעבודה, האם הרשות בוחנת שינוי? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כן, הנושא הזה גם עלה, ואנחנו מבינים את המורכבות ואת הקושי ואת הצורך לייעל את התהליך הזה שיהיה בצורה טובה יותר למטופל הסיעודי ולבני המשפחה. ולכן הרשות כבר קיימה ומקיימת דיונים בנושא הזה. יש לזה השלכות גם מבחינת ההסכמים הבילטרליים שנחתמו בנושאים האלה וצריכים הסכמות ותיקונים גם בהסכמים הללו. לכן כבר התקיימו דיונים, אנחנו מבינים את החשיבות, מכירים בחשיבות ומבינים על מה מדובר ומסכימים עם זה, ולכן יהיה פה שינוי אבל זה כרגע בדיונים מבחינתנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לאור הטענות שעלו בדיונים הקודמים על ענף הסיעוד הביתי, האם שקלתם להקים תאגיד לשכה פרטית שתטפל רק בעובדים? את זה עשינו. לאחרונה קיבלתי תלונות על כך שעובדי רשות האוכלוסין מגיעים לבית של מטופל שמעסיק זר ללא תיאום מראש. את מכירה את התופעה הזאת? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני מניחה שמדובר על בקרות שאנחנו עושים במסגרת העבודה שלנו. אף עובד באגף סיעוד לא נכנס לאף בית של מעסיק ללא אישור. ללא תיאום כן, כי זו מסגרת, זו המשמעות של בקרה, אבל לא ללא אישור. אני כן אגיד שכל מטופל שמקבל היתר להעסיק עובד זר חותם על התחייבות לשיתוף פעולה מלא, לרבות בקרות של עובדי רשות האוכלוסין וההגירה. הבקרות אלו נעשות לרוב עם עובדים סוציאליים והמטרה היא גם לעמוד על איכות וטיב הטיפול שמקבל המטופל הסיעודי ועל זכויות העובד הזר. אני חייבת לבוא ולהגיד שהבקרות האלו נושאות פרי. אנחנו הגברנו את האכיפה שלנו כלפי זרים וכלפי מטופלים ויש לזה משמעויות, ואני מניחה שמי שמכיר קצת את הפעילות ואת ההשלכות של הפעילויות האלה, רק נותר לברך עליהן. אני כן אומר שראינו, ולצערי לא פעם עלינו על מקרים שנדרשנו לערב את צוותי הרווחה בערים השונות בשל מקרים שראינו של ניצול של מטופלים סיעודיים על ידי עובדים זרים ורשלנות בכל מה שקשור לטיפול הסיעודי שמגיע למטופלים הללו שהם לא זכו להם. שוב, הראייה שלנו היא לבוא ולהיטיב, והפעילות שלנו היא בהתאם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נתקלתם במצב כזה שמקום המגורים, החדר של העובד הזר הוא לא מרווח? מקום המגורים של המטופל, כי גם פנו אליי בנושא. הם אומרים שהם לא יכולים להרשות לעצמם בית מרווח, אין להם, משפחה ברוכת ילדים. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו מבינים. כמו כל דבר, העסקה של עובר זר היא לא תמיד מתאימה לכול סוגי המטופלים או לכול המקרים. גם לצורך העניין, העמדה של רשות האוכלוסין היא שמטופל סיעודי ערירי שגר לבד, אנחנו גם לא סבורים שזה מקום להכניס עובד זר בשל חשש מניצול וטיפול רשלני לא הולם במטופל הסיעודי. גם מטופל שלא מסוגל לשלם למשל לעובד זר, אנחנו לא יכולים להסכים לכך שהוא לא ישלם לו ולא ייתן לו את התנאים הסוציאליים. במסגרת הבקרות שלנו אנחנו אומדים מתן תנאים הולמים גם לעובד הזר. ואני מזכירה שההעסקה, כשהתנאים הם טובים ונוחים – אני לא מדברת פה על חדרים נפרדים באופן מוחלט –תנאים הולמים שצריך לתת לעובד הזר, בסופו של יום, זהו ביתו של העובד הזר, הוא צריך להרגיש בנוח והוא צריך שיהיו לו תנאים, וכשעובד מקבל את התנאים שהבטיחו לו ושמגיעים לו, הטיפול הסיעודי במטופל יהיה טוב יותר לטובת המטופל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. יש עוד מישהו שרוצה לענות? ליאת? << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> רק פתרון. דווקא למשרד הבריאות. חשבתי עכשיו תוך כדי, הרי משרד הבריאות – כל אדם סיעודי או תשוש נפש יכול לקבל קוד בריאות ממשרד הבריאות בבתי אבות. למה לא להציע, כמו שיש פתרון של נופשונים, שיהיו מספר מיטות, שמשרד הבריאות יגביל שבמידה ועובד יוצא לחופשת מולדת ואותו אדם יוכל להיכנס – אם יסתכלו על ההכנסות שלו כי מי שמקבל קוד בריאות זה תלוי הכנסות – ואז כל בית אבות, כמו שהיום בבית אבות יש חדרים פרטיים ויש חדרים שהמשפחות יכולות לקבל קוד בריאות, יבואו ויגידו שתהיה מכסה לאותם מקרים כמו שיש בנופשונים, שעובד זר יוצא לחופשת מולדת, האדם הסיעודי יוכל להיכנס לבית אבות במחלקה סיעודית או במחלקה של תשושי נפש, או בדיור תומך, ומשרד הבריאות ישלם את זה? לא, זה לא נופשונים, זה שני דברים שונים. זה גם לא סמך. חבר'ה, אני כבר 25 שנים עובדת סוציאלית, אני מכירה את כל הפתרונות שקיימים בשטח, ולכן גם פרקטית, ותוך כדי זה שאני שומעת – וחבל שמשרד הבריאות... – אם יש מצוקה של מחליפים, יש פתרונות בתוך בתי אבות, ואפשר להגיד. הרי אתם משלמים קוד בריאות. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> לא, ליאת. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> שניה, אני לא מדברת על נכים. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> לאזרחים ותיקים יש הסדר כזה. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> יש הסדר, אבל משרד הבריאות לא משלם לתקופה זמנית. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> יש הסדר של משרד הרווחה עם משרד הבריאות לגבי אנשים אזרחים ותיקים שזקוקים לטיפולים ייחודיים או במצב של תשושי נפש או סיעודיים ואפשר לשלב אותם בבתי החולים או בבתי אבות. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> אבל אני לא מדברת על זה, אני מדברת דווקא על לתת פתרון לעובד זר. אני לא מדברת על הנכים, אני מדברת על הגיל השלישי, אזרחים ותיקים שיש להם מטפלים זרים, והעובד הזר יוצא לחופשת מולדת, שיהיה פתרון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה? להביא אותם ליומיים-שלושה לבית אבות? << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> לא, לחודשיים. הרי העובד הזר יוצא ל-45 ימים? חודשיים ומשרד הבריאות שיממן את זה. הרי הוא מממן מיטת קוד בריאות, הוא משלם 20,000 שקלים לחודש לבית אבות, אז שיהיה עוד פתרון, שתהיה מכסה של מיטות גם לאנשים סיעודיים מעל גיל פרישה, ולתת להם את האפשרות הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. משרד העבודה ואחר כך את. << אורח >> תמר ניב ישראל: << אורח >> תמר ניב, עורכת דין, מהיחידה של הממונה על זכויות עובדים זרים. אני מדברת גם עם עובדים וגם עם מעסיקים, והרבה. התמקדנו במקרי קיצון – שצריך 45 יום, שצריך החלפות מאוד מסובכות, אבל אני יכולה להגיד שמהפניות אליי לפעמים יש החלפות פשוטות כמו כשהעובד או העובדת חולה וצריך לנוח לשבוע והם צריכים עזרה ולא תמיד הם נמצאים לבד. עובדים שרוצים לצאת בסוף שבוע, ואנחנו כן יודעים שהמחירים הם מאוד גבוהים להחלפה, ובעצם במהלך השנים גם הרבה מעסיקים וגם עובדים ויתרו על האפשרות לאפשר לעובד לנוח, והרעיונות שעלו הם רעיונות טובים והפתרון הוא להגדיל פשוט את מספר העובדים שפנויים להחלפות. דיברו פה גם על לעשות להם הכשרה מרחוק או להתאים אותם למטופל, כשאנחנו מדברים על מחליפים אנחנו לא חייבים להתאים אותם ספציפית למטופל, הם עוברים בין מטופלים וזה לא לטווח ארוך וזו הסיבה שתקל גם על המעסיקים וגם בסופו של דבר על העובדים שיוכל להיות להם גם זמן פנוי וגם מנוחה כשצריך. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> לרוב מדברים על חופשות מולדת. << אורח >> תמר ניב ישראל: << אורח >> הפתרונות של הסיעוד היותר מורכב הם באמת יותר מסובכים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, את גם ביקשת? << אורח >> סוזן לוין: << אורח >> אני סוזן לוין, אני באה מארגון של אנשים שחיים עם דמנציה מגיל צעיר, מתחת לגיל 65. רובם לא סיעודיים, הם נכים אבל לא סיעודיים עדיין, אז שמעתי הרבה על ההכשרה לכל הסיעוד בבית, אין שום דבר לבן אדם שעדיין הולך, עדיין יכול להכיל את עצמו, אבל הוא ממש נכה 180% או 235% כמו בעלי, רובם ככה, ולא שמעתי שום דבר על זה היום. וגם לגבי היום השביעי של השבוע, אין דרך חוקית היום להביא מישהו להחליף את המטפל הקבוע. העבודה היא 24/6 למטפל שמסכים ורוצה להרוויח יותר ולעבוד קצת יותר, הוא יכול להישאר עם עוד תוספת כסף. אבל תחשבו, זה לא בריא לעבוד שבעה ימים לשבוע בכל השנה, זה לא קורה. מישהו משלם על זה וזה בדרך כלל המטופל כי המטפל צריך זמן לעצמו וגם לסידורים שלו. אין אפשרות חוקית בארץ היום להביא בן אדם מחוץ למשפחה לטפל במטופל ביום השביעי של השבוע. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני אשמח להתייחס, אפשר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. גם ליאירה יש משהו לומר. כן, אלכס. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> קודם כול בנושא הזה של השבתות זה מחזיר אותי למה שאמרת לי, יאירה, בדיון הפנימי. בכל פעם שאנחנו מדברים על הכשרות זה מתבטל אוטומטית, למה? כי לא משנה איזו הכשרה תהיה למטפל, בסופו של דבר זה שצריך להחליף פעם בשבת, אין לו שום הכשרה למטופל הרלוונטי, אין לו שום ניסון, אז כל העניין של הכשרות וניסיון בסוף זה עלינו. מי שבא אלינו אנחנו מכשירים אותו בפועל, בין אם זה ליום אחד החלפה, בין אם זו החלפה קבועה. אז עניין ההכשרות הוא בצד . בעניין שאמרה ליאת, אני לא חושב שיש פה איזשהו הבדל בין צעירים למבוגרים שהם סיעודיים מרותקים למיטה. בסופו של דבר כל העניין של עובדים זרים הוא לאפשר לאנשים, בין אם לחיות, בין אם לסיים את חייהם בכבוד בביתם. הפתרון של המוסדות קיים. לצערי אנחנו משתמשים בו בלית ברירה כשאין לנו מטפל סיעודי זו האופציה הראשונה, גם אומרים לנו: מה תעשה בבית? תתפנה לבית חולים. אז - - - זה קיים. לבסוף, לדבריו של יקירי, יריב, שבאמת דיבר מדם ליבו וכולנו פה מזדהים איתו לחלוטין, אבל אני שמעתי דברים שאנחנו מצרים ומסכימים, השאלה לא מה לא – מה כן? איך אנחנו פותרים את הסוגייה של המחליפים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> עלתה האופציה שהעלו ברשות, היא לא מושלמת. יאירה קיבלה ממני רשימת נקודות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש שתי קבוצות של מחליפים. מחליפים לימי שבת או חגים או לחופשת מולדת, זה משהו אחר. לפרק זמן קצר או ארוך. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> לכן אמרתי שהרשות מציעה פתרון לטווח רחוק, לחופשות הארוכות, שהוא פתרון חיובי שצריך לעבוד עליו ולשפר אותו, ולצד זאת צריך למצוא פתרונות גם למקרי חירום ולשבתות. סיימתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את רוצה להתייחס? יש לך מה להגיד? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אין לנו פתרונות להכול, זה גם לא אופטימום ולא בהכרח שכל פתרון יכול להינתן על ידי רשות האוכלוסין וההגירה או על ידי עובד זר. עלו כבר שאלות מה יעשו אותם עובדים זרים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להתייחס לדבריה? לחולים דמנטיים? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> עלתה השאלה מה נעשה עם אותם עובדים מחליפים שאולי לא יהיו להם מספיק החלפות? אז מה, אני אביא לפה מסה של עובדים זרים שיעבדו רק בסופי שבוע? ומה יהיה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, מהמאגר עצמו. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> יאירה, אני יכול לשאול שאלה? עכשיו מביאים המון עובדים לסופרמרקטים, מה הם עושים אחרי הצהריים? בלילה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> נחים, גם הם זקוקים לשעות מנוחה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אז אותו דבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז כל אחד ירצה לבוא לתחום הזה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> הם אמורים לעבוד במשרה מלאה לפחות כמו בכל הענפים, ומותר להם אחרי הצהריים שיהיו להם שעות פנאי. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> בסדר, עדיין יש להם באזור ה-12 שעות. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> יש להם יום מנוחה שבועי, אלכס, כללי העבודה חלים עליהם. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להציע לעובדי הסופרים לעבוד בסופי שבוע בהחלפה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו לא רוצים ללכת לכיוון הזה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אסור להם לעבוד שלא כדין בענף אחר, אני מזכירה, אין מעבר מענף לענף, גם לא ביום המנוחה השבועי, מותר להם לעבוד רק אצל המעסיק הרשום שלהם באותו ענף שלשמו הם הגיעו לישראל וקבוע ברישיון שלהם. אין מעברים בסופי שבוע. אני לא מדברת על העסקה שלא כדין, זה בוודאי לא חוקי ובוודאי פסול ואסור. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> מה ההצעה שלכם לעשות? תמצאו פתרון. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני אגיד שיש עוד גורמים במדינת ישראל. אני אזכיר שהם עובדים זרים ורשות האוכלוסין וההגירה במסגרת התפקיד שלה היא פתרון קטן למטופלים סיעודיים. יש את משרד הבריאות ומשרד הרווחה שהם אמונים על שלומם וביטחונם של אזרחי מדינת ישראל. אני לא רואה אותם, לצערי, סביב השולחן, את נציגי משרד הבריאות. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> איפה הם נמצאים? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> הרווחה פה, סליחה. התכוונתי לנציגי משרד הבריאות. צריך לחשוב על פתרונות, אני לא יודעת, של בנות שירות, של עובדים ישראלים שיסכמו איתם שיבואו ויחליפו. אבל שוב, לא כל דבר יכול להתחיל ולהסתיים בהעסקה של עובד זר. << אורח >> חנן טל: << אורח >> בוא נניח שהפתרון שאת מדברת עליו הוא ישים מעבר לפינה. למה לא לתת פתרון ביניים להגיד: עד אז, עד שנמצא את אותם הפתרונות שאת מדברת עליהן כרגע. למה לא לאפשר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תציג את עצמך. << אורח >> חנן טל: << אורח >> חנן טל, מייסד עמותת נכה לא חצי בן אדם, ומנכ"ל ארגון ותק, התנועה לאזרחים ותיקים. עד אז למה לא לאפשר פתרונות ביניים שכן מאפשרים את מה שמדברים פה? נכון, את צודקת ב-100% וזה החוק במדינת ישראל, אבל החוק בא להגן על האזרחים ופה אנחנו יודעים – אני לא רוצה לזרוק פה אמרות מפוצצות – את המשמעות של מה זה אומר כשאין מטפל זר, אנחנו מבינים את ההשלכות של הדבר הזה. אנחנו מחפשים פתרונות מצילים חיים ובוא נעשה פה שינוי. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני אסביר, אין פה הוקוס פוקוס << אורח >> חנן טל: << אורח >> זה לא הוקוס פוקוס, זו חקיקה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> וביתר ימי השבוע מה יעשה אותו עובד זר? איפה הוא ילן? מי יכלכל אותו? מי יתן לו שכר? זאת אומרת, אם יש איזושהי חשיבה משמעותית לתת לזה פתרון שיעמוד במכלול השיקולים והאיזונים, שוב יש פה גם שחקן מרכזי ראשי שזו הלשכה הפרטית שהיא עדיין עסק כלכלי לכל דבר ועניין, עם כל הרצון שלה להיטיב עם המטופלים הסיעודיים, בסופו של יום הם גם עסק כלכלי שמביא איתו את הפרנסה הביתה. << אורח >> חנן טל: << אורח >> אני מכיר את הלשכות הפרטיות ואני אומר לך שמצבן הוא בכי רע, חלק מהם על סף קריסה טוטאלית. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אתה מחזק את מה שאני אומרת. << אורח >> חנן טל: << אורח >> כן. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו נעשה גם על זה שולחן עגול עם הנציגים המכובדים פה, ואנחנו נשמח לשמוע פתרון כדי לקדם אותו בנושא היום. אני אומרת שישבנו גם עם אלכס לישיבות ועם נציגים אחרים ושמענו את הדברים ואני לא חושבת שביום השביעי המטופל הסיעודי נהיה בריא. ברור לנו שיש פה בעיה שהיא משמעותית, אבל גם מהצד השני צריך שיהיה פה פתרון שיהיה ישים. סתם להפריח לנו באוויר, זה משהו שאנחנו הרשות לא יודעים להתמודד איתו כרגע. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, חשוב לחדד לסיום, היועצת המשפטית אמרה שזה לא חוקי ולא אפשרי. אני חוזר פעם אחד פעם פה בוועדה, אנחנו בכנסת, המטרה של הכנסת היא לחוקק ולשנות חוקים << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אתה מכיר את המצב המורכב שנקלענו אליו. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני מכיר, ואנחנו פה לשנות ביחד יד ביד. אני חוזר ואומר, האפשרות לאפשר לענפים אחרים, בין אם זה רק להחלפות או באופן קבוע, באופן חד צדדי, סיעוד לא יכול לעבוד לסופרמרקט, סופרמרקט ובניין יוכל לעבור אם ירצה להפוך למטפל. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו רוצים הכשרה, אנחנו רוצים עובדים ייעודיים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> מצד אחד אומרים שהעובדים שמגיעים לא מספיק טובים ולא מוכשרים, ואתה רוצה עובד שמוכשר להרים מסע כבד בסופר שיבוא לטפל ויעזור במקלחת? << אורח >> חנן טל: << אורח >> אבל אם הוא יעבור הכשרה בשביל לעשות השלמות הכנסה בסופי שבוע כי זה מתאים להם? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אין דבר כזה כי זה מנוגד למדיניות ההגירה של ממשלת ישראל. << אורח >> חנן טל: << אורח >> אבל אנחנו פה בשביל לשנות מדיניות. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> יותר מזה, גם העובדים הללו שעובדים בסופרים רוצים יום חופש. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> אדם שעובד יכול לקחת על עצמו, נגיד שהוא רוצה לעבוד גם. לא לחייב אותו אלא לאפשר לו אם הוא רוצה, לתת לו בונוס. למה זה כל-כך מורכב. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני לא חושבת שזו מטרת הדיון, אם הם רוצים אפשר לבחון את זה בנפרד, אבל אני חושבת שאנחנו סתם מערבבים פה וזו לא המטרה. << אורח >> חנן טל: << אורח >> אבל אתם ביקשתם שיוצעו פה פתרונות והוצעו פתרונות. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני חושבת שזה יגלוש ממטרת הדיון היום. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני ברשותך רוצה לענות לה לעניין של ההכשרות. אני חוזר, עניין ההכשרות הוא לא רלוונטי. א' גם מטפלים סיעודיים שמגיעים לפה, יש כאלה במערכת שנמצאים שנתיים וארבע שנים, ועד שהם מגיעים הם כבר לא זוכרים מה הם למדו, זה אחד. ב', אני יכול להראות לך הודעה בטלפון של בחור שהגיע לאיזה ענף והוא הגיע כי הוא לא הצליח להגיע מהמאגר של המטפלים. הוא רצה לבוא לפה בתור מטפל, היה בהמתנה הרבה זמן, לא בחרו אותו, הלך והגיע לבניין או חקלאות ושואל אותי אם הוא יכול לעבור לסיעוד. אמרתי לו: לא, מצטער. אבל האדם עבר הכשרה, אז למה לא? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> שוב, אנחנו מקפידים פה בהקפדה יתרה משיקולים של מדיניות הגירה וכו' וגם לטובת המטופלים הסיעודיים, כי אם חלילה יתאפשר מעבר בין ענפים גם מענף הסיעוד המורכב תהיה דרישה לעבור לענפים אחרים. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אז שתהיה. << אורח >> חנן טל: << אורח >> אבל אפשר לקבוע בחוק שזה יהיה רק לענף הסיעוד ולא לענפים אחרים, בהיעדר פתרונות אחרים. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> בדיוק. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> למה בהיעדר? הצענו כאן פתרונות. הרוב פה ענו ואמרו שזה פתרון טוב שצריך לקדם אותו. << אורח >> חנן טל: << אורח >> אני איתך, אני רק שואל, בהנחה ויישמנו את הפתרונות אותן הצעת באופטימום שלהם, בהבשלה מלאה באופטימום, האם פתרנו את בעיה המשבר בסיעוד ביתי? התשובה היא לא. זאת אומרת, גם אחרי שיישמנו את הפתרונות אותם אתן מציעות, נהדרים ככל שיהיו, בהבשלה מלאה, עדיין אנחנו נשארים בתום התהליך עם דלתא לא קטנה של מטופלים סיעודיים שזקוקים באופן אנוש, דחוף, למטפל סיעודי שיסעד אותם. ולכן, בהיעדר פתרונות טובים ובשלים ככל שיהיו – לא תפקידי הוא וסליחה שאני אומר את זה – אני חושב שלקבוע את המדיניות של ההגירה זה גם לא משהו שאנחנו יכולים לסגור מסביב לשולחן הזה, אבל זה כן משהו שאפשר להציף אותו למעלה. האם אנחנו יכולים לחרוג לאור המשבר הקיים. אנחנו שואלים: לאור המשבר הקיים בתחום הסיעוד הביתי, האם אנחנו יכולים לחרוג ממדיניות ההגירה בתחום הספציפי הזה לתקופת זמן מסוימת ואחר כך לחזור עד שאותם פתרונות ימומשו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוראת שעה כזאת. << אורח >> תמר ניב ישראל: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו לגבי המעבר בין הענפים. זה דבר בעייתי, זה דבר שכמעט לא קיים ובכל ענף יש לו את המומחיות שלו ואת המקום שלו וממה שאני שמעתי וממה שאני שומעת באמת פונים אלינו הרבה מעסיקים והרבה עובדים, וגם אמר את זה קודם, זה מקום עם לב, זה מקום מיוחד, זה לא משהו שבבוקר בסופר ואחר כך מגיעים עייפים ומותשים וצריך לטפל במטופל. לשים לב שמטפלים בו כמו שצריך ולא מנתקים אותו משום דבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה נכון. << אורח >> חנן טל: << אורח >> זה לא נכון. אני לא מסכים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה אולי מתכוון שהעובד הזר רק יסעד אותו, ישב לידו? << אורח >> חנן טל: << אורח >> השאלה מה יותר בעייתי? את אומרת שזה מקום מאוד בעייתי, השאלה מה יותר בעייתי? האם יותר בעייתי היום שיש אנשים שאין להם מטפל סיעודי? או האם יותר בעייתי לבצע את הליך החקיקה או תיקון התקנה הזאת, שיאפשר לאותם אנשים לעבור באופן חד כיווני ממכולת לסיעוד? מה יותר בעייתי בעינייך, גברתי? << אורח >> תמר ניב ישראל: << אורח >> ברור לנו שסיעוד - - - << אורח >> חנן טל: << אורח >> אז אם זה עולה על זה, אז מה השאלה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל העובד הזר צריך גם לרצות. << אורח >> חנן טל: << אורח >> גברתי, אני רוצה לומר לך שאנחנו בבית המחוקקים, פה בבית יוחלט שטובת האזרח עולה על פני הרגולציה החקיקתית, ולכן אני אומר שבהיעדר פתרונות אחרים ישימים, ובהבשלה מלאה, בהנחה ויגיעו אותם הפתרונות שאתם הצעתם להבשלה מלאה, אנחנו עדיין במשבר, לא פתרנו אותו. ולכן אני מציע שהאפשרויות שהוצעו פה על ידי שופט לשעבר במדינת ישראל ובבתי משפט שמכיר את נבכי החוק, הוא לא מציע את זה כאדם מהקצה הוא מציע את זה כאדם שמכיר את החוק ואת האינטרפרטציה של החוק על בוריה ויסודה. אם הוא מציע את זה, אני מניח שהדבר הזה הוא ישים. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> חנן, חוקים הם לא לוחות הברית, הם לא ניתנו, ובני אדם כותבים אותם. וליישם מדיניות ואפשר לשנות אותם. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> הם לא לוחות הברית אבל כבר היום אפשר לראות - - - << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> נשים מעל גיל 62 וגברים מגיל 67 יקבלו עובד מעל שמונה שנים שזה הרבה יותר קשה מהחוק שעכשיו אתה מבקש לשנות. אז הם ננעלים על זה שנכה בגילי לא יכולה לקבל עובד מעל תשע שנים, ואתה ננעל עכשיו ומדבר איתי על עובד מחליף שישי-שבת? תראה על איזו חקיקה הם מתעקשים. << אורח >> חנן טל: << אורח >> אז אני מבקש מיושבת-ראש הוועדה, בבקשה, לכם יש ייעוץ משפטי עצמאי משלכם, ולכן מה שאני מבקש מהייעוץ המשפטי של הוועדה, אנחנו הגענו לשוקת שבורה. יש פה צד אחד שחושב שצריך לעשות את המקצה הזה, וצד שני שחושב שלא. אנחנו מבקשים מכם שתמצאו אולי איזשהו מתווה – בוא נלמד את החוק ביחד – שאותו אנחנו נציף למי שנמצא מעלינו, מקבלי ההחלטות, המחוקק עצמו, שר החוץ אם צריך או כל מי שנוגע לזה במשרד רשות האוכלוסין וההגירה, שיבחנו את זה מהזווית שלכם. אנחנו מבינים שעמדתכם היא לא. קיבלנו. לצערנו לא הצלחנו לשכנע אתכם. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זו עמדת ממשלת ישראל, לא עמדה עקרונית שלנו. אנחנו פה כמייצגות של ממשלת ישראל. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> הן מייצגות את הרשות. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני רוצה להגיד עוד משהו, הסיעוד כבר הוחרג והוכרז כענף שהוא שונה. ההוכחה היא שניתנת פה העסקה ראשונה של עובדים זרים, שנמצאים פה במצבים של מטופלים מורכבים עד 13 שנים, זה לא קורה באף ענף אחר, אז בטח שראינו פה ובטח שמדיניות ההגירה התכופפה בפני האוכלוסייה המכובדת הזו. << אורח >> חנן טל: << אורח >> התכופפה זו לא המילה הנכונה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> היא באה לקראת, משמעותית מאוד מאוד. << אורח >> חנן טל: << אורח >> באה לקראת, אני מסכים. אני רק רוצה לומר לך דבר אחד, סלחו לי שאני לוקח את הזמן בדיון, משפט לסיום, אני ב-800 הימים האחרונים, 500 ימים בעזה נלחם, אבל אני חבר בוועדה הזאת שש שנים. שש שנים שאנחנו באים לפה ואומרים את אותם הדברים, את יודעת, לנציגים שהולכים ומשתנים. בשש השנים האלו, עוד בתקופת יושבי-ראש קודמים וקודמים ליושבת-הראש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אני חושבת שיש שינוי. היו הישגים, אי אפשר להגיד שאין הישגים. התקדמנו יפה. << אורח >> חנן טל: << אורח >> יש הישגים, זו לא טענתי. יחד עם זאת, עם כמה שאנחנו מנסים להתקדם ולהדביק ויש הישגים, המשבר בתחום הסיעוד רק הלך וגדל, לא התקדמנו. עדין יש בכל שנה יותר ויותר אנשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זו לא הבעיה, הבעיה היא המצב המורכב הפוליטי שנוצר שאנחנו לא יכולים לקדם דברים. יש לנו הרבה דברים בקנה. << אורח >> חנן טל: << אורח >> אני רק אומר לך בתור מנכ"ל ותק – התנועה לאזרחים ותיקים. ותק הוקמה על ידי רפי איתן שהיה חבר בבית הזה, זה ארגון שפועל רבות ואנחנו יודעים. אני מניח שאנחנו רואים עין בעין את האתגר של האזרחים הוותיקים שהולך להיות באופק הלא רחוק. בעשור האחרון קצב גידול אוכלוסיית האזרחים הוותיקים הוא כפול מקצב גידול האוכלוסייה. אנחנו מדברים על צונאמי כסוף של קשישים נבונים שהולך לפקוד את שירותי הבריאות והרווחה בעשור הקרוב, זה לא רחוק. אנחנו חייבים להיעזר בכל הפתרונות שנמצאים על השולחן אם אנחנו רוצים להימנע ממשבר בגיל השלישי. ועם כל הכבוד, אני מבין את החוק, אבל כשאנחנו מסתכלים על האתגר של הגיל השלישי שעולה בכמה מונים על האתגר עליו אנחנו מדברים כרגע ובעוד חמש או שבע או שמונה שנים מהיום אנחנו צריכים לסגל את כל הפתרונות שנמצאים על השולחן וכאלה שגם לא, בשביל להתמודד מול האתגר הזה. אחרת הצונאמי יגיע לפה ואנחנו נהיה במקום אחר. אני מניח שאתן מכירות את המספרים לא פחות טוב ממני. לכן, אני מבקש שנחשוב על כל האפשרויות כאפשרויות ישימות ונגזור את הדרך מהמטופל הסיעודי והאדם שסועד אותו אחורה אל החוק ולא מהחוק אל המטופל הסיעודי. לגזור את הדרך מהשירות שאנחנו רוצים לתת לו אלינו, לכאן לוועדה, ולא ההיפך. זו דעתי. סליחה שתפסתי את הזמן. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> כל הכבוד לך, חנן היית עשר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עכשיו את ההתייחסות של היועצת המשפטית. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> טוב, רציתי להפריד בין שני דברים. יש עניינים של מדיניות ויש פתרונות וחלופות שנדונו והיום הובאו בפני הוועדה על ידי רשות האוכלוסין ביחד עם שותפים, ויש את העניינים המשפטיים ששם אפשר אולי לשאול איך אפשר לעגן את הפתרונות האלה? האם נדרש תיקון חקיקה? האם מספיק לעגן בנוהל? וכו'. אנחנו פה בייעוץ המשפטי לרשות חברי הכנסת והוועדה, וככל שחברי הכנסת ירצו לקדם מתווה מסוים, אז נוכל כמובן לסייע גם לנסח אותו וגם לחשוב בעצם האם יש קשיים משפטיים ואילו פתרונות משפטיים יש? וכבר יש הצעת חוק של חברת הכנסת עטייה בנושא של קיצור מ-90 ימים ל-30 ימים תקופת העסקה. אפשר במסגרת הזאת, אפשר במסגרת אחרת, מה שחברת הכנסת תרצה לקדם אנחנו נקיים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> עוד לא ראינו את זה בוועדת שרים לחקיקה, אבל כשזה יגיע אנחנו כמובן נוכל להיות בשיח איתכם לגבי זה ולראות אם אפשר להתבסס על זה. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> לפני שחושבים מבחינה משפטית איך נכון לקבוע ואיפה נכון לקבוע? ומה החסמים, אולי, בחקיקה לקידום פתרון כזה או אחר? קודם כול צריך מבחינת מדיניות לחשוב מה רוצים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם ניתן לעקוף את החוק? אולי במקום חוק, כמו שטענת, על פי נוהל? << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> שוב פעם, קודם כול השאלה היא איזה פתרון מוצע כאן? יש בחוק הכניסה לישראל כפי שציינה קודם היועצת המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה, לדוגמה התיקון שאת מבקשת לעשות במקום 90 ימים ל-30 ימים, התקופה של 90 ימים קבועה בחוק ואם רוצים לשנות אותה צריך לתקן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> חנן טל: << אורח >> מה שהוצע כאן ועליו שאלנו, הוא האם עכשיו – אני זורק מקרה קיצון – עובד מהסופר, שהסופר סגור בשישי ושבת, הוא רוצה לעשות השלמת הכנסה, האם אנחנו יכולים לייצר מתווה חוקי של מעבר של עובדים זרים רק לתחום הסיעוד ולא של עובדים מתחום הסיעוד החוצה? או לעובדים מתחומים אחרים לתחומים אחרים, אלא רק מעובדים אחרים לתחום הסיעוד? האם משפטית הדבר הזה הוא אפשרי? זה מה ששאלנו. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> הבנתי. קודם כול אני חוזרת לזה שבבסיס הדברים יש פה קודם כול שאלה של מדיניות. יש פה המדיניות שהציגו רשות האוכלוסין וההגירה, ואני לא יודעת מה חברי הכנסת רוצים בעניין הזה, אבל כן יש הוראות בחוק עובדים זרים לעניין היתר, ההיתר ניתן לגבי ענפים. יש תנאים מכוח ההיתר שקבועים בנהלים. יהיה צריך ממש לבדוק לגופו של עניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני בעד שיתוף פעולה בין המחוקקים לבין המשרד הממשלתי, שתהיה קורלציה, הלימה. אם הם נותנים לנו את ברכתם, כמו עם החוק של 30 ימים ולא 90, לקצר את זה, הם נתנו את ברכתם, הם מסכימים מאוד שנקדם, אז יש לזה היתכנות לעבור. אני מעדיפה שהם יתנו לנו את הברכה שלהם והם יעזרו לנו לקדם את החוק. כי חבר הכנסת, עם כל הכבוד לו, גם ידינו כבולות. אז אין כמו שיתוף פעולה. << אורח >> חנן טל: << אורח >> החלטת המדיניות – נהדר שאנחנו נצטרך בסוף לעבור דרכם בביצוע המדיניות, ביישומה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, ביחד, בשיתוף פעולה. ביחד איתכם גם. << אורח >> חנן טל: << אורח >> אבל קביעת המדיניות היא לא מתבצעת סביב השולחן הזה, גברתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל גם להם יש say. ישמעו מה דעתם, אתה מבין איך זה הולך. << אורח >> חנן טל: << אורח >> על ידי מי שקובע מדיניות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ועדת שרים לענייני חקיקה לפני שהיא מאשרת לח"כ, היא מקבלת את התשובה של כל גורמי המקצוע. אם הם מתנגדים אז ידחו את זה לעוד שבועיים, שלושה, חודש, עד שנגיע למועד הבחירות וזה יתמסמס, וחבל. אז אני רוצה שהם יסייעו לי לקדם את זה ביחד עם הלחץ שלכם. יאירה, יש לנו שאלה: למה החלטתם שמטופל בשיקום או בבית חולים לא יכול לקבל עובד זר עד שהוא ישתחרר? שואלים אותי. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> החשש הוא שמטופל כזה, מהניסיון שלנו, הרבה פעמים לא משתחרר, והעובד הזר שמגיע מגיע למטופל שנמצא במסגרת וזה בניגוד לנהלים במדיניות כל משרדי הממשלה להעסקה של עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל למה? מה הרציונל? למה הוא לא יכול להיות עם המטופל ולסעוד אותו? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני אגיד בשורה התחתונה שבמקרים חריגים וקיצוניים כשיש נסיבות חריגות, אנחנו גם יודעים לאפשר את המקרים הללו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. יש עוד שאלה, שמענו כאן בדיונים בשעה טובה שיש פיילוט בענף החקלאות וזה מתקדם לענף הבניין, שכל מבקש מקלט לא יכול לעזוב את הענף שלו. הוא נשאר בינתיים בענף. למה אתם לא מיישמים את זה גם בסיעוד? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> כמו שהוצג אני לא זוכרת כבר באיזה דיון – גם מנהל אכיפה התייחס לזה – זה פיילוט שהתחיל כרגע בענף החקלאות, הוא לאט לאט אמור להתרחב לפי מידת הצלחתו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, גם בבניין זה אמור להיות. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> עם הזמן. המטרה היא שבסוף זה יחול על כל הענפים. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> אבל אם יש מצוקה בסיעוד? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לגבי סיעוד אנחנו נצטרך עוד לראות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למבקשי מקלט למה לתת להם לעזוב? אז שיישארו בינתיים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אז שוב, לגבי סיעוד עוד נצטרך לראות, כרגע זה עוד תחילת הדרך. עם הזמן נתקדם ונוכל לדווח לוועדה על מידת הצלחתו של הניסוי הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לך את הנתון כמה מבקשי מקלט מענף הסיעוד? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני אסביר שבענפים אחרים, once הגשת בבקשה על אף שבינתיים נבחנת הבקשה שלך, אתה ממשיך לעבוד בענף שלך, בחקלאות, בבניין, ועם קבלת ההחלטה אם הבקשה סורבה וזה קורה לא מעט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לוקח הרבה זמן, ארבע שנים עד שמכריעים בענייניו. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> היום זה כבר פחות. אבל ברגע שמתקבלת החלטה והיה והוחלט לדחות את הבקשה של העובד הזר, אז הוא נדרש מיידית לעבוד בישראל. בסיעוד, אם זה יקרה חלילה וידרשו מהעובד הזר שנקשר למטופל הסיעודי, ויגידו לו: לא, יש פה חשש משמעותי שלך להשתקעות פה. אז זה יכול ליצור קושי כלפי המטופל הסיעודי ולכן אנחנו רוצים למנוע את זה. אז אנחנו כן מקווים, ויש גם היתכנות כזו שבמנהל אכיפה נזרז את הטיפול בכלל הבקשות הללו ולתת תשובות באופן מהיר יותר בכלל הענפים. וכמו שהסברתי, בסיעוד יש פה מורכבות גבוהה יותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה בקשות מקלט מענף הסיעוד? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני לא יודעת להגיד כרגע, אין לי את הנתונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, נמשיך לסיכום. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> גברתי, אם אפשר רק עוד משפט? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> משה הכהן: << אורח >> אם אפשר לקבוע דיון מעקב בטווח של חודש-ששה שבועות כדי לדון בנושא הזה כי הוא עלול להתמסמס בוודאי לאור התגובה של יריב שהם בעצם לא מעוניינים. הם מסתכלים ב-sub-text, הם רוצים לקבל תמורה יותר גבוהה בשביל ההשמות האלה מהמדינה. ואם הם יסקלו את זה, אין דרך אחרת. מכיוון שזו שיטת העבודה, אבל הלשכות הפרטיות הן שאמורות לבצע את העבודה, אם הן לא יעשו את זה זה לא יקרה, ולכן מאוד חשוב לקיים דיון מעקב ולראות לאן זה הולך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, רשמנו את זה בסיכום. << אורח >> אבי בן ז'נו: << אורח >> חברתי ציינה מקודם, ואני אשאל אותה שאלה, מה - - - סוג של אפליה או חוסר סיוע באזרח ותיק שלא יכול לחפש עובד עד שמונה שנים, לעומת מתחת לגיל פרישה הוא יכול להעסיק עובד גם אחרי שמונה שנים, עד 13 שנים, מה התשובה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה לענות, מעבר לשמונה שנים? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זה בטח לא הנושא של הדיון היום, אבל הייתה את ועדת שושני שבחנה ובדקה את כל הנושא של עובדים זרים ומצאה שמטופלים סיעודיים מורכבים בגילאים צעירים מתקשים למצוא עובדים זרים ולכן תיקנו שהקבוצה הזו שמוגדרת כמטופל מורכב תקבל הקלות ותוכל להעסיק עובדים זרים לראשונה, שוב, בהתאם ליתר הנהלים ומה שנקבע בחוק תוכל להעסיק עובד זר עד 13 שנים. ואגב, זו לא איזושהי אפליה, זה ניתן אקסטרה לקבוצה הזו המורכבת, במיוחד. צריך להסתכל לא דווקא מההיבט השלילי, אלא להבין שיש פה קבוצה שאיחדו ותנו לה הטבה, לאור הקושי במורכבות. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, אני הייתי גם בוועדת שושני, כשאני הייתי בוועדה שושני אני לא הייתי בת 74, את יודעת שאני הייתי יותר צעירה אז לפעמים את לא רואה את הדברים האלה אז את לא רואה את זה שתגיעי לגיל של זקנה ואת נכה, כי דיברתי בתור נכה שם בוועדה, ובתור נכה קשה, אבל לא ידעתי שאני אזדקן אני אהיה נכה יותר קשה עם עוד מחלות, ומגבילים אותי. אי אפשר להיאחז בוועדה שהייתה לפני 15 שנים ולהפיל אותנו עכשיו את הנכים הקשים, שכל החיים אנחנו נכים, לא רק היום, והגיל רק עשה אותנו יותר גרוע, וזה רק הולך ונעשה יותר גרוע. אנחנו מרגישים שדווקא אנחנו שנלחמנו בזמנו על החוק הזה – דפקו אותנו. כי לא שמנו לב לסעיף הזה ואולי גם לא חשבנו שנגיע לזה. אז הגענו למעל גיל 70, מה שרוב הנכים במצב שלי לא מגיעים, היום רוב הנכים בגיל שלי מהמחזור שלי מתו כבר, אז זה באמת נדיר שהנכים של הפוליו חיים, ולא שמנו לב אז בזמן החקיקה ובזמן הדיונים על זה שזה עלול בעתיד לפגוע בנו. אז מה קרה? בני אדם החליטו את זה, אז אי אפשר לשנות את זה? אי אפשר לראות את המצב העכשווי היום בגלל סיטואציה שנוצרה היום, ולהבין שזו הייתה שגיאה? אני לא מבינה, מי שחוקק חוקים ומי שמשנה חוקים זה אנחנו, ואנחנו ישבנו בוועדה הזאת. אז זה לא שלא ישבתי, אני ישבתי בכל הדיונים, אני ישבתי בדיונים הראשונים בתקופת אלי ישי כשהעברנו את הבסיס לחוק הזה של מעל חמש שנים. בזמנו זה היה רק חמש שנים ואני הייתי מאלו שהובלתי את החוקים האלה להתקדם, ובסוף בגיל שאני צריכה את העזרה הזאת, אז בעצם פגעתי בעצמי. בגיל שלי אני לא יכולה להעסיק עובדת שהיא מעל שמונה שנים, ולי זה נראה שפשוט עשו לנו עוול על ידי חקיקה שאת המשמעות שלה לא הבנו בזמנו, לא שמנו לב לזה. אבל בבסיס של החוק, אם תסתכלי על החוק הבסיסי ב-2016 לפני כן כשהיה אלי ישי שר הפנים, את תראי את החוק, את הבסיס, הוא היה מקל כזה שאני יודעת שהיו עובדים פיליפינים – אני סידרתי לנכים – שעבדו בארץ 20 שנים וקיבלו ויזה. אני אומרת לך. אז לא דיברו על 13 שנים בכלל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל חוששים מהשתקעות. לפי החוק. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אני אומרת לך, כבוד יושבת-הראש, שאנחנו הובלנו את החוק הבסיסי בהתחלה, אני הלוא ידועה בתור אחת שהובלתי מאבקים פה והובלתי חוקים, וזה היה החוק הראשון שהעברתי בתקופת אלי ישי פה בוועדה, והעברנו את זה שבאופן חופשי כולם קיבלו, כל מי שהגיש לוועדה ההומניטרית עבר. והיו כמה פעמים את ההלבנות האלה, אז זה רק מראה לך שבזמנו כשאנחנו ביקשנו מדרעי, כשהוא התמנה, לשפר את החוק. אז במקום לשפר את החוק ולהוביל את החוק לפתח יותר רחב, צמצמו לנו אותו ודפקו אותנו. פשוט היועצים המשפטיים ישבו וניסחו חוק כזה שאנחנו -- היום אני רואה את עצמי – הובלנו חוק שפגע בנו, בכל המחזור שלי, בכל האנשים שהגיעו לגיל שלי. לדעתי נעשה לנו עוול, אני רואה בזה עוול שאני הובלתי מאבק ופגעתי בעצמי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. אני מסכמת. אחת, הוועדה תקיים ישיבה בנושא הכשרות של עובדים זרים בסיעוד בשיתוף קופות החולים ומשרד הבריאות ונדון גם בהכשרות שהעובדים יקבלו גם בישראל על ידי הקופות. שתיים, אני מקדמת הצעת חוק שעובד זר יהיה מחויב למצוא מעסיק חדש בתוך 30 ימים במקום 90, ובמידה והתוכנית שהוצגה היום תצא לפועל, נגביל את תקופת הזמן של העובדים הזרים המחליפים לשבוע. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> בהתאם למה שיעלה בדיונים, במסגרת הכנת הצעת החוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלוש, הוועדה תמשיך לעקוב מול רשות האוכלוסין וקידום התקנות בהצעת החוק בנושא. ארבע, הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לקדם את האפשרות לראיין את המועמד גם לעובדים שמגיעים במסגרת ההסכמים הבילטרליים כדי לייעל את התאמת המטפל למטופל ולדווח על כך לוועדה. חמש, הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לבחון אפשרות לקבל לבתי אבות מטופלים קשישים שהעובד הזר שלהם נסע לחופשת מולדת לתקופה קצובה במסגרת קבלת קוד במוסדות שבהן יש מיטות פנויות. שש, הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא ותעקוב אחר ההתקדמות. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:47. << סיום >>