החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
ירושלים, כ' אב, תשפ"ה
24 אוגוסט, 2025
אל:
חה"כ יריב לוין – מ"מ שר העבודה
מר בצלאל סמוטריץ' – שר האוצר
מר צביקה – מ"מ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי
ארנון בר-דוד – יו"ר הסתדרות העובדים הכללית
מר דורון רז – יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל
מר יוסי ברבי - יו"ר איגוד עובדי האבטחה, הניקיון והטיפול הסיעודי בהסתדרות
גב' רונית רוזין – מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה
גב' לימור לבנת – יו"ר הקרן לרווחת נפגעי השואה
מכובדיי,
הנדון: דיון מעקב – דיווח כוזב של שעות סיעוד בקרב מטפלים ושורדי שואה סיעודיים
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה קיימה דיון מעקב, ביום ראשון, ט"ז באב התשפ"ה, (10 באוגוסט 2025) בנושא שבנדון.
הוועדה התכנסה לדיון בנושא בהמשך לפניות ציבור שהגיעו לפתחה. במרכז הדיון עמדו 3 סוגיות מרכזיות: פיילוט שעון הנוכחות של עובדי הסיעוד השעתיים, המכרז החדש של המוסד לביטוח לאומי וחתימה על ההרחבה להסכם הקיבוצי שנחתם בין הסתדרות העובדים הכללית לבין איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל באוגוסט 2021.
אזרחית סיעודית בת 91 שנכחה בדיון, הלינה על המוסד לביטוח לאומי שאינו פועל לפיקוח על שעות הסיעוד, וסיפרה כי היא זכאית כבר כמה שנים לשעות סיעוד – אולם מעולם לא יצרו איתה קשר מהביטוח הלאומי כדי לוודא שהיא מקבלת את השעות להן היא זכאית. לטענתה, עובדות הסיעוד מקבלות שכר מינימום ואילו חברות הסיעוד לוקחות לכיסן מחצית מהסכום אותו הן מקבלות עבור השירות מהמוסד לביטוח לאומי. היא הביעה תמיכה בהרחבת פיילוט שעון הנוכחות.
בת להורים סיעודיים ששניהם שורדי שואה, הלינה כי מטפלות המגיעות להוריה, מחייבות אותם לחתום על הצהרה בנוגע לשעות עבודה שלא ניתנו בפועל בהיקף מלא. לטענתה, אף מטפלת סיעודית לא מוכנה לעבוד בשכר שחברת הסיעוד משלמת להן.
יועצת משפטית של מטה מאבק הסיעודיים, הלינה על חברות הסיעוד שאינן מספקות את השירות המלא לו הן נדרשות על פי חוק. עוד ציינה כי איגוד חברות הסיעוד עתר נגד המוסד לביטוח לאומי על האפשרות להמיר חלק משעות הסיעוד לגמלת סיעוד בכסף, אך ציינה כי לאור השירות הלקוי שמקבלים מטופלים סיעודיים – אין מנוס מלאפשר לכל סיעודי שמעוניין בכך ויכול לקבל החלטות באופן עצמאי לקבל גמלת סיעוד בכסף. לטענתה, במציאות כיום חברות הסיעוד מכריחות את המטופלים הסיעודיים ובני המשפחה המטפלים להשתתף בגזל וברמאות.
נציגה נוספת של מטה מאבק הסיעודיים, ציינה כי איגוד חברות הסיעוד מעכב באמצעות הסתייגויות ועתירות לבג"ץ את יציאתו לפועל של מכרז הסיעוד החדש של המוסד לביטוח לאומי - שאמור לשפר את תנאי העובדים והמטופלים. לדבריה, המוסד לביטוח לאומי משלם מראש את ימי המחלה של העובדות לחברות הסיעוד, אבל אם העובדות עוזבות הן לא מקבלות פדיון של דמי המחלה.
יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד, ציין כי הרווח השולי של חברות הסיעוד הוא רק 4%, וכי המוסד לביטוח לאומי הוסיף לאורך השנים דרישות חדשות מחברות הסיעוד, אך ללא תגמול נוסף – בהן הדרכות נוספות וחופשת מחלה של עובדות על סמך דיווח עצמי. עוד הוא ציין כי אופי השירותים של המטפלים הסיעודיים לא מוגדר היטב על ידי המוסד לביטוח לאומי. בנוגע למערכת הדיווח של הנוכחות, הוא ציין כי היא תיפרש בכל הארץ, אבל זה לוקח זמן - כי יש קשיים טכניים. לדבריו, אם לא יהיה שיפור בשכר המטפלים, שעון הנוכחות יגרום לעזיבה של הרבה מטפלים. עוד הוא ציין כי האיגוד הציע למוסד לביטוח לאומי ולמשרד האוצר שחלק משעות הסיעוד יוקצו לצורך ניקיון - ועליהן המטפלות יקבלו תשלום כפול.
נציגת ועד הפעולה של המטפלות הסיעודיות, ציינה בדיון כי שיעור גבוה מהמטפלות הן נשים מבוגרות אחרי גיל פרישה, ועל כן יש יסוד סביר להניח כי לא כולן יסתדרו עם שעון הנוכחות הדיגיטלי. לדבריה, המוסד לביטוח לאומי לא מבצע פיקוח על תנאי העבודה הבסיסיים שמגיעים למטפלת, וכי במשך שנים ארוכות הן דורשות מהמוסד הגדרה מדויקת של תפקיד המטפלת.
מנהלת אגף הסיעוד במוסד לביטוח לאומי, השיבה כי האגף מבצע בקרות שוטפות על הדו"חות של שעות לאורך כל השנה והוסיפה כי גם אם מגיעות תלונות, מדובר בתלונות מינוריות שמקבלות מענה בדמות פיצוי כספי רטרואקטיבי, בתנאי כי המטופל לא חותם על דו"ח שעות העבודה. לדבריה, המוסד לביטוח לאומי משלם לחברות הסיעוד 67 שקלים עבור שעת סיעוד, אך מחייב לשלם שכר מינימום למטפלים הסיעודיים. עם זאת, התעריף משקלל תוספת של 4% לשכר המטפלים, אך אין על חברות הסיעוד חובה לשלם את התוספת. היא ציינה כי המוסד לביטוח לאומי הוא לא צד בצו ההרחבה, שכן המוסד הוא לא המעסיק של המטפלות, והעניין צריך להיפתר בין משרד העבודה, משרד האוצר וההסתדרות. לטענתה, בכל מקרה תוספת השכר המובטחת בצו ההרחבה היא לא משמעותית. לדבריה, שיפור בתנאי המטפלים תלוי ביציאה לפועל של המכרז החדש, וציינה כדוגמה כי הוא כולל חובת תשלום על שעות עבודה בזמן הנסיעה בין מטופל למטופל. היא הוסיפה כי האגף מצוי בשלב זה בהליך פריסה רחבה יותר של שעון הנוכחות, וציינה כי מערכת דיווח הנוכחות החדשה היא מבוססת מיקום, והיא גם שולחת התרעות באמצע היום כדי לוודא נוכחות רציפה. בנוסף, באשר לטענות שהועלו בדיון מצד המטפלות על כך שהן לעתים נדרשות מצד המטופלים לבצע עבודות שאינן עולות בקנה אחד עם משימתן האמיתית, הדגישה כי מהות גמלת הסיעוד היא לא ניקיון או בישולים לבני הבית, אלא סיוע וטיפול למטופל עצמו ומתן מענה לצרכיו האישיים. לדבריה, מטפלות לא צריכות לקבל תשלום כפול על ניקיון יסודי, ומצד שני הן לא מחויבות לנקות ניקיון יסודי - אלא רק ניקיון של אזורים מסוימים בבית. היא ציינה כי מטופל סיעודי שמעוניין בניקוי הבית יכול להמיר עד שליש משעות הסיעוד בגמלה בכסף.
נציג הייעוץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי, אישור כי איגוד חברות הסיעוד מעכב את היציאה לפועל של המכרז החדש עם עתירות לבית המשפט העליון.
בסיום הישיבה החליטה הוועדה:
הוועדה והמוסד לביטוח לאומי ישתפו פעולה בפרסום מדיניות המוסד שמאפשר קבלה רטרוקאטיבית של גמלת סיעוד בכסף במקרה שבו שעות סיעוד לא מסופקות בפועל, והמטופל נמנע מלחתום על דו"ח כוזב של שעות הנוכחות.
הוועדה קוראת למוסד לביטוח לאומי לבצע ביקורי בית לטובת ביקורת על שעות הנוכחות של המטפלים הסיעודיים.
הוועדה תפנה לשר האוצר, שר העבודה וראש אגף התקציבים, בקריאה לפעול לזירוז החתימה על צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי של עובדי הסיעוד.
הוועדה מבקשת מהרשות לזכויות ניצולי השואה והמקרן לרווחת נפגעי השואה לרכז את כלל התלונות המגיעות לפתחן בנושא דיווח כוזב של שעות סיעוד, ולהעבירן לאגף הסיעוד במוסד לביטוח לאומי.
הוועדה רשמה לעצמה לדיון הבא בנושא, להתמקד בסוגיית הרווח של חברות הסיעוד. לדעת הוועדה ראוי שסוגיה זו תהיה מפוקחת.
בכבוד רב
חה"כ מירב כהן
יו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה