החלטות ועדה

DOCX 3,167 תווים המסמך המקורי ↗
ירושלים, ‏כ' תמוז, תשפ"ה 15 ביולי 2025 לכבוד, חה"כ משה ארבל – שר הפנים מר חיים יפרח – מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה שלום רב, הנדון: פער מדיניות חמור בנוהל מתן רישיונות השהייה לצאצאי חסידי אומות העולם – קריאה לתיקון מידי הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה בראשותי קיימה היום דיון בנושא מדיניות הענקת אשרות שהייה ומעמד לצאצאים של חסידי אומות עולם, שמילאו תפקיד מרכזי בהצלת יהודים בתקופת השואה - לעיתים קרובות תוך סיכון ממשי לחייהם ולחיי בני משפחתם, ופגיעה כלכלית קשה. הם זכו להכרה ממלכתית על פועלם, והיחס אליהם לאורך השנים משקף את ההוקרה העמוקה של מדינת ישראל ושל העם היהודי כולו. ההוקרה הזו משתקפת במדיניות רשות האוכלוסין וההגירה, שמאפשרת לילדיהם של חסידי אומות העולם לקבל אשרת שהייה ואף מעמד קבוע בישראל. אולם, ב-31 במאי 2022 פורסם עדכון ל"נוהל מתן רישיון שהייה בישראל לבנים ונכדים לחסידי אומות העולם" (נוהל 5.2.0032) של רשות האוכלוסין וההגירה שמרחיב את האפשרות של הצאצאים לקבל לא רק אשרת שהייה זמנית (ב/1) אלא גם מעמד ארעי ובסופו של דבר מעמד קבוע כתושבים בישראל. אלא שהנוהל גם מצמצם את הזכאות לקבלת מעמד, כך שיהיה תקף ל"נכדים קטינים" של חסידי אומות עולם. כלומר, בעצם, הנוהל אינו נותן הנחיות מפורשות לנכדים בגירים. בבקשות שנכדים בגירים הגישו לצורך הארכת אשרת השהייה בישראל - לחלקם נאמר כי הם אינם זכאים לכך כיוון שאינם קטינים, ולחלקם נאמר שאינם זכאים לכך כי תמה אשרת השהייה הקודמת שלהם שארכה 5 שנים, ולא ניתן להאריך אותה שוב.  אם לא די בחוסר הבהירות, ובהיעדר העקביות בתשובות שנכדים שונים קיבלו על בקשותיהם, הרי שהנושא מגיע למחזות האבסורד והטרגדיה - לאור העובדה שרבים מאוד מבין הנכדות והנכדים של חסידי אומות העולם אשר פנו לרשות האוכלוסין וההגירה לצורך קבלת מעמד בישראל - הינם אוקראינים שארצם נמצאת בשנים האחרונות במלחמה מדממת, קשה, ובלתי נגמרת. בהחלטת שר הפנים, פליטים מאוקראינה יכולים לשהות בישראל לפחות עד סוף 2025, אך תחת אשרת שהייה אחרת (ב/2) שלא מאפשרת להם לבקר את משפחתם במולדתם. לאורך הדיון נשמעו סיפוריהם של נכדים של חסידי אומות העולם המתגוררים בישראל, ומתמודדים עם החשש שמא יגורשו מישראל. "המשפחה שלי הצילה עשרים איש במהלך המלחמה, וכשהתגלה מקום המסתור, המשפחה שלי אף שילמה שוחד לפקיד נאצי כדי שלא ייקחו אותם", תיאר פדר, נכד של חסיד אומות עולם המתגורר בישראל. "לפני המילה נכדים הכניסו את המילה קטינים. המילה הזו היא שתוקעת את הכול, ומאיימת שלא אוכל להישאר כאן". גם גורמי המקצוע שנכחו בדיון הביעו את מורת רוחם מהמדיניות של רשות האוכלוסין וההגירה בנושא. מר צביקה פייראיזן, מנכ"ל יד ושם, הגוף שאחראי על הכרה בחסידי אומות העולם והנצחתם, ציין: "מתוקף הכרתם כחסידי אומות העולם, ובתמורה למעשים ההרואיים שעשו, תפיסתי היא שעד סוף הדורות צאצאיהם זכאים להיות תושבי מדינת ישראל מבלי להוכיח דבר". רותי כהן דאר, מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות ושימור זכר השואה במשרד החוץ, דיברה על ההשלכות המדיניות של פגיעה בצאצאים של חסידי אומות עולם. "בהיבט המדיני, יסתכלו על איך שאנחנו מתייחסים למי שהציל יהודים בזמן המלחמה, בייחוד במדינות במערב אירופה - וזה ישליך על היחסים". ממה שהבנתי במהלך הדיון מנציגי רשות האוכלוסין וההגירה, שינוי המדיניות לא דורש שינויי חקיקה, אלא רק עדכון נוסף של נוהל 5.2.0032 – שדורש את תמיכת השר. אני קוראת לכם לטפל בנושא הזה בדחיפות, למען חסידי אומות העולם, למען השורדים שניצלו על ידם, ולמען האנושיות והמוסר היהודי הבסיסי. בברכה, חה"כ מירב כהן יו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה העתקים: מר גדעון סער – שר החוץ מר דני דיין – יו"ר יד ושם