פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 405 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ו (03 בפברואר 2026), שעה 13:05 סדר-היום: << נושא >> קליטת עולים חדשים ביישובי הצפון במסגרת ציון יום מיוחד בנושא ציון שנה לחזרת אזרחים ליישובי הצפון המפונים ב"חרבות ברזל" << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: טטיאנה מזרסקי – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: יעל רון בן משה מוזמנים: מירי גרוס – מנהלת מחוז חיפה והצפון, משרד העלייה והקליטה דימי אפרצב – סמנכ"ל מנהלת תנופה, משרד האוצר לימור לב – ממונה מחוזית תכלול נושא שיקום הצפון, משרד הרווחה והביטחון החברתי אורלי צוקרמן – מנהלת קליטת עליה, הסוכנות היהודית אינה אייזיק – יועצת השר אלקין נכחו באמצעים מקוונים: טירה גלינויר – מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך אלכס קארצ'ון – סגן ראש עיריית קרית שמונה מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> קליטת עולים חדשים בישובי הצפון במסגרת ציון יום מיוחד בנושא ציון שנה לחזרת אזרחים ליישובי הצפון המפונים ב"חרבות ברזל" << נושא >> << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> שלום לכולם, היום ט"ז בשבט תשפ"ו, השעה 13:05, ה-3 בפברואר 2026 ואנחנו מתחילים דיון בוועדת העלייה והקליטה בנושא קליטת עולים חדשים ביישובי הצפון במסגרת ציון יום מיוחד בכנסת בנושא ציון שנה לחזרת אזרחים ליישובי הצפון המפונים במלחמת חרבות ברזל. היום אני ממלאת מקום יושב-ראש הוועדה ואני רוצה לפתוח את הדיון שאנחנו נקיים דיון מיוחד, אומנם יהיה קצר רק עד השעה 14:00, ואני מבקשת למקד היום את הדיון בשאלה מה עושה היום המדינה על מנת לעודד עלייה יהודית ליישובי הצפון? מהן התוכניות הקיימות לשם כך? האם המדינה באמת רואה בקליטת העלייה חלק אינטגרלי משיקום הצפון? מנתוני משרד העלייה והקליטה עולה כי משנת 2021 עד 2025 נקלטו במחוז הצפון כ-58,000 עולים חדשים, בעיקר מרוסיה ואוקראינה, כאשר בשנת 2022 פרצה מלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מאז פרוץ המלחמה, מלחמת חרבות ברזל, בשנת 2023 הגיעו לצפון למרות המלחמה 14,059 עולים חדשים, בעוד שבשנת 2024 הגיעו לצפון 7,654 עולים, בשנת 2025 דווקא לאחר תום המלחמה הגיעו לצפון 4,894 עולים חדשים בלבד. מבחינה מקצועית בולטים עולים מתחומי טכנולוגיה והנדסה כ-6,304 עולים, מקצועות מדעי הרוח והחברה 3,094 עולים, והרפואה 2,519 עולים חדשים בעלי מקצועות רפואה. אני יודעת שיש תוכניות הכשרה תעסוקתיות של הסוכנות היהודית בשיתוף פעולה פורה בין רשויות מקומיות ומשרד העלייה והקליטה. אני בעצמי תושבת כרמיאל ובעבר עבדתי בסוכנות היהודית והייתי סגנית ראש העיר ברשות כרמיאל, מכירה את התוכניות מבפנים ובאמת שמחה שעכשיו מתחילות תוכניות חדשות בהכשרה מקצועית, זה מאוד מאוד חשוב, אני בטוחה שזה מסלול הקליטה הכי הכי מוצלח שיש שיתוף פעולה בין רשות מקומית והסוכנות היהודית, ועולים חדשים מתחילים את דרכם לא רק בלימוד שפה באולפן אלא כבר מתחילים להשתלב בתחום התעסוקתי שלהם במדינה החדשה. מבדיקת החלטות ממשלה שונות ותוכניות עבודה של מנהלת תנופה ושל משרד העלייה והקליטה, נראה כי בשנים האחרונות לא כל כך יצאו לפועל מספיק תוכניות ייעודיות חדשות שמטרתן עידוד עלייה ליישובי הצפון. שלום חברת הכנסת יעל רון בן משה, שאת יזמת את היום המיוחד הזה בכנסת, ואנחנו בדיוק עכשיו בדברי הפתיחה שלי שציינתי שיש תוכניות של הסוכנות היהודית אבל אין החלטות ממשלה שמעודדות עלייה ליישובי הצפון. למשל, רק ביום ראשון השבוע התכנסה הממשלה בקריית שמונה, אחד היישובים שחווה את היקף הפגיעות הגדול ביותר בזמן המלחמה, ולצערי במסגרת החלטת הממשלה הזאת שגובשה שם אין אפילו סעיף אחד שעוסק בעידוד עלייה ליישובי הצפון. על כן, אני מבקשת לשמוע בדיון ממשרד העלייה והקליטה וממנהלת התנופה לצפון, האם מתקיימים שיתופי פעולה בין משרדי הממשלה על מנת לעודד עלייה ליישובי הצפון? ואילו יוזמות קיימות כיום לשם כך? אבקש גם לשמוע ממשרד העלייה והקליטה האם תוכניות קיימות כמו למשל סיוע מוגדל בשכר דירה, הם כלים שהשפעתם מורגשת בפועל על החלטת עולים חדשים להגיע ולהתגורר באזור הצפון? בנוסף, אבקש לשמוע ממשרד העלייה והקליטה האם קיימים יעדים כמותיים או מדדי הצלחה לעידוד עלייה ליישובי הצפון, וכיצד המשרד מתייחס לירידה במספר עולים שהגיעו לצפון בשנת 2025? ארצה לשמוע גם ממשרד החינוך האם קיימות מגבלות – נציגת משרד החינוך בזום – או תנאי סף שונים לפתיחת תוכניות ייעודיות למשל כמו יע"ל או פל"א לתלמידים עולים ביישובים קטנים? אני מדברת על מספר ילדים שאפשר לפתוח בשבילם את התוכנית, האם ישנה התאמה מיוחדת לאזורים בהם מספר ילדים נמוך? יעל, ואחר כך נשמע את משרד הקליטה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה גבירתי יושבת-הראש, זכות להיות פה נוכחת בדיון הזה כשאת מנהלת אותו, כשאת יושבת-הראש, נציגה אותנטית של הצפון, יודעת לייצג את הצפון במגוון תחומים, גם בריאות, גם תעסוקה, גם פיתוח כלכלי. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> גם שלטון מקומי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלטון מקומי, אני יכולה את הכול למנות, אנחנו לא נספיק עכשיו למנות את כל הפעילות שאת עושה, באמת זכות שאת כאן. ולא מפליא שכשאנחנו ביום המיוחד שעוסק בצפון אני מוצאת בהרבה מאוד ועדות שמגיעים חברי הכנסת של הצפון שהם לא מספיק במספרם אבל עושים עבודה מאוד משמעותית למען הצפון. זה לא עניין מפלגתי, זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה, יש לנו הרבה מאוד ביקורת על הממשלה, אבל אנחנו מוצאים שגם לחברי כנסת מהקואליציה יש מה להגיד, אם הם גרים בצפון והם מבינים את הדברים שקורים הם גם יודעים להגיד. באמת זה שאת כאן זה זכות גדולה לי ואני חושבת שלצפון בכלל, ותודה שאת מקיימת את הדיון הזה. אנחנו בעצם מגיעים לדיון הזה, צריך להגיד בכנות, ממשבר ענקי, משבר לאומי ענקי, אסון שפקד אותנו ב-7 באוקטובר שגרם לפינוי של עשרות אלפי אנשים מהצפון. על הפינוי עצמו אנחנו נדבר במועד אחר, על אופי הפינוי, על האם הוא היה צריך להתרחש, איך הוא התרחש? אחר כך על השהות הארוכה מאוד, אולי מדי, של אזרחים במרכזי פינוי ואחר כך בהתגלגלות לכל מיני דירות או מקומות ביניים אחרים, עד החזרה בעצם, שלפני שנה אפשרו לאזרחים לחזור ליישובים. אנחנו רואים שבחלק מהיישובים באמת האזרחים חזרו, וצריך קודם כול להצדיע לאותם אזרחים שבחוסן פנימי אדיר אספו את עצמם, את הילדים, את מקומות העבודה לפעמים החדשים שלהם, וחזרו ליישובים המקוריים שלהם. זה לא מהלך פשוט, תארו לכם אתם, כל אחד מכם שאומרים לכם עכשיו היום אתם לא חוזרים הביתה, אתם הולכים עכשיו לחדר במלון עם הבגדים שעל גופכם, שם תחכה לכם המשפחה שלכם, לא יודעים מתי תחזרו הביתה. אז אחרי ההלם הראשוני והטראומה הנוראית של כולנו מה-7 באוקטובר, נכנסים לאיזושהי שגרת חיים, אולי הילדים כבר הולכים למסגרות חינוך במקום החדש, אולי כבר מוצאים עבודה חדשה, ועכשיו אחרי שנה וחצי המדינה אומרת: עכשיו חוזרים. אז דבר ראשון הצדעה לאזרחים שאספו את עצמם ושחזרו ליישובים. דבר שני הצדעה לשלטון המקומי ששתינו מכירות היטב וכמו שציינת פועלת רבות, שהיה עם האזרחים לכל אורך הדרך מהיום הנוראי של ה-7 באוקטובר ובפינוי ובמרכזי הפינוי וגם בחזרה הביתה, וגם נשמע ממשרדי הממשלה, זה הרעיון היום לשמוע ממשרדי הממשלה ומארגונים נוספים מה קורה היום? יש עוד הרבה עבודה, יש יישובים כמו קריית שמונה שאני יודעת שגם את עוסקת הרבה בקריית שמונה, שעוד שליש מהתושבים לא חזרו. תארו לכם שבבניין שלכם שליש מהמשפחות לא גרות. << יור >> היו"ר טטיאנה מזסקי: << יור >> נשמע היום את סגן ראש העיר, הוא יעלה בזום. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שליש מהדירות ריקות ובכיתה של הילדים שליש מהילדים לא נמצאים, אולי גם אתם כבר תתחילו לחשוב האם אני נמצא במקום שבכלל יש בו עתיד, אולי גם אני רוצה כבר להתחיל לתכנן איך שנת הלימודים הבאה של הילדים תיראה? ויש פה אולי איזשהו כדור שלג שבמקומות מסוימים כמו קריית שמונה, כמו מטולה, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עוצרים אותו ועושים השקעה מרוכזת של מאמצים. בתוך הסיטואציה המשברית הזו, יש קבוצות שצריכות אפילו פוקוס נוסף ואחת מהן היא העולים החדשים. תארו לכם בתוך הסיטואציה הזו גם לא לדעת את השפה על בוריה, איך מתווכים את המסרים מה-7 באוקטובר דרך כל מה שהתרחש במרכזי הפינוי בהמשך ועכשיו בחזרה למקום המקור לאותה עיר שאותה עזבתם? או עולים שהגיעו תוך כדי המלחמה, או עולים שיגיעו עכשיו ומה הם מוצאים בקריית שמונה, ובמה הם מוצאים בכרמיאל, ובמה הם מוצאים במקומות אחרים? אז אני חושבת שהדיון הזה הוא מאוד חשוב, אני מקווה שנשמע ממשרדי הממשלה ומהארגונים הנוספים איזושהי בשורה שאנחנו כול כך מחכים לה, שאזרחי הצפון כול כך מחכים לה, שמדינת ישראל מחכה לה, אנחנו מדברים על 2048 שנת ה-100 למדינת ישראל, תראו איך כולכם ככה ישר עם איזשהו חיוך, אנחנו רק חושבים על המדינה האהובה שלנו בת 100 כולנו רגע מחייכים, איפה נהיה, 16 מיליון אזרחים, 18 מיליון אזרחים, איפה הם יגורו? לא כולם יוכלו לגור בין גדרה לחדרה, עשרה מיליון איש יגורו בין גדרה לחדרה? בוודאי שלא. הצפון יצטרך להכפיל את האוכלוסייה שלו, הדרום יצטרך להכפיל את האוכלוסייה שלו, לעולים חדשים ולמסגרות שעוסקות בעולים חדשים יש מקום משמעותי בסיפור הזה, בנרטיב שאנחנו מנסים לייצר מעכשיו למדינת ישראל בת 100. אז אני חושבת שהדיון הזה הוא מאוד חשוב, הוא גם יעסוק בדברים שקורים עכשיו, גם בדברים שצריכים לקרות, וגם רגע כשנוכל להתרווח בישראל בת 100. תודה רבה גבירתי יושבת-הראש. אני מתנצלת, אני בכמה דיונים במקביל לא רק של היום המיוחד, את מכירה את זה שאנחנו גם בוועדת הכנסת היום ויש הצבעה בוועדת חוץ וביטחון על צווי שמונה, אז סליחתכם. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה לך, יעל שיזמת את היום הזה ואנחנו נמשיך לעבוד ביחד בוודאי, תודה לך. מירי תרשי לי, לפני שנשמע אותך נשמע את אלכס קארצ'ון סגן ראש עיריית קריית שמונה בבקשה, אפשר להעלות אותו בזום. שלום אלכס, אנחנו יודעים שאתה מאוד מאוד עסוק ויש לך תחרות. << אורח >> אלכס קארצ'ון: << אורח >> בוקר טוב אני מתנצל שזה מהאוטו. ככה קודם כול תודה על ההזמנה, חשוב לי להגיד קודם כול שאני לא בא בטענות לאף אחד אני מעלה פה סוגיה מאוד מאוד חשובה. לפני הפינוי עוד לפני הפינוי קריית שמונה לא התהדרה בעלייה גדולה. אדרבה אחרי הפינוי, כולכם יודעים טוב מאוד מה מצבה של העיר. והפלא ופלא, הייתי בטוח שבמסגרת החלטת הממשלה כמנוע צמיחה כלכלי, בטח שמבחינת להגדיל את מספר התושבים, יהיה פרק שיוקדש לעלייה וקליטה. לא רק זאת, יש תוכנית שישבנו עליה ברשות במשך מספר חודשים כשלקחנו גם דוגמה מרשויות אחרות והכנו ממש תוכנית כולל סל קליטה רשותי שאני כרשות נותנת את האקסטרה לסל הקליטה שמקבלים אותם העולים שמגיעים ארצה. אני חייב להגיד שדווקא לאור היחסים הדי טובים שלי עם המשרד הזה לדורותיו – כלומר גם במתכונת הנוכחית וגם בקודמת ידעתי להגיע למשרד – אין שום התייחסות לתוכנית הזו. הגשתי תוכנית מפורטת לפרטי פרטים כולל מספרים, לא מוגזמת מאוד ריאלית, כי אני רואה חשיבות מאוד גדולה, בטח שעכשיו בטח שלחזק את הגבולות לחזק את העיר להביא אוכלוסייה איכותית ואני מגלה שאין שום התייחסות. אפשר להגיד ביטלו אותה על הסף כנראה. גם אם ביטלו את התוכנית שהכנתי איך יכול להיות שבמסגרת החלטת הממשלה אין שום התייחסות למנוע אחד העיקריים. בואו, אני אקח דוגמה את השכנים שלי שהם קצת רחוקים אבל נוף הגליל ואפילו כרמיאל – החוסן של הערים הללו והצמיחה שלהם, והתקציבים. אתם יודעים הרי שהתקציבים מגיעים בהתאם למספר העולים שמגיעים, אז גם אני לא יכול לקבל תקציב כי אין לי עולים גם אני לא בהחלטת הממשלה וכולם מדברים על זה שצריך להגדיל את מספר התושבים ולחזק את הגבולות אז איך יכול להיות שאני לא שם? אני חייב לציין בשביל לצאת fair enough כי אני בן אדם שמאוד מכבד גם את הטוב, נתנו לי תקציב למועדון לעולים שהיום רוב העולים שלי הם בני המנשה. עשינו שם פלאים במועדון הזה. אבל אם יהיו לי עוד עולים אז אני אגדיל עוד את התקציב ואני אעשה עוד יותר דברים גדולים. נפגשתי עם הסוכנות יש פרויקטים מדהימים בנושא התעסוקה, אותם המעסיקים שיהיה להם אולפן. אני מבחינתי, לא בוכה לא מתלונן, מוכן להתאבד על זה. אבל אני חייב שהממשלה תתייחס לזה כנדבך סופר חשוב. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דברים חשובים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, זה מאוד חשוב. אלכס, תודה רבה. אתה שלחת לי אתמול את התוכנית שבניתם, אנחנו נעבוד עליה, תודה רבה ששיתפת אותנו. << אורח >> אלכס קארצ'ון: << אורח >> תודה לכם על ההזדמנות. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תכף נשמע גם את משרד החינוך לגבי תלמידים עולים. נכון, העולים בשנות ה-90 גרמו למדינת ישראל לצמוח, להתפתח, ואני בטוחה שגם בתקופה שלנו עכשיו כיום, גם העלייה, כול משפחה שמגיעה לעיר תביא איתה עוד צמיחה ותחזק את היישוב, אז נעבוד על זה. עכשיו מירי גרוס, מנהלת מחוז צפון של משרד העלייה והקליטה שאני מכירה אותך כבר מספר שנים. כן בבקשה. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> צוהריים טובים, אני מתלבטת מאיפה להתחיל ואני רוצה רגע לקשור את הדברים לדברי הפתיחה שבאמת אתם אמרתם וככה מסגרתם את הדברים. אנחנו פועלים במספר מישורים, אני תכף אציג אותם ואנחנו גם העברנו את החומרים, אבל חשוב אולי להגיד רגע כפתיח שבסוף קורים כמה אירועים במקביל, הם לא בהכרח תלויים אחד בשני והם כולם בסוף משפיעים על התוצאות שאותם אנחנו רואים באקסל. אחד זה כול מה שעובר על המדינה שלנו וכול מה שעובר על הצפון, וגם אני גרה בצפון וחברת הכנסת גם אנחנו נפגשנו פעם אצלך, ממש בגזרתך. אז יש את כול העולם הזה שבאמת חברת הכנסת תיארה אותם. יש את כול העלייה לישראל ככלל שהיא גם מאוד השתנתה במספרים שלה, אפילו בחמש שנים שאתם ביקשתם לראות את הנתונים ואתם בוודאי גם מכירים היטב את הנתונים, המספרים מאוד מאוד השתנו, החל משנת 2020 שהיה צמצום בעקבות מגפת הקורונה, ואחר כך 2022 ו-2023 שבאמת לא דומה לכלום וקשה מאוד לראות, וברור שביחס ל-2022 בעיקר אבל גם 2023 אז יש ירידה. הירידה שאנחנו רואים, ואת ציינת אותה 4,800 עולים בשנת 2025 שזאת באמת כמות יחסית נמוכה, אבל היא לא ביחס מאוד מאוד נמוך דרמטית לעומת מספר העולים שהגיעו לישראל בסך הכול באותה שנה. יש לנו את הנתח שלנו במחוז חיפה והצפון שאנחנו רגילים לקלוט בכול שנה, והאחוז הזה הוא רק במעט יותר נמוך בשנה הזאת אז לא הייתי נבהלת מהמספר הזה כשאני מסתכלת עליו ביחס למספר העולים. אני חושבת שמה שכדאי להסתכל עליו וממלאת מקום יושב-הראש מכירה את זה מצוין, זה שהפיזור ביישובים הוא לא אחיד. יש לנו ערים מאוד מאוד חזקות בכלל – אבל אני אדבר מהזווית של קליטת עלייה – בקליטת עלייה, גבירתי מתגוררת והייתה בהנהגה, אחד היישובים האלה זה כרמיאל, ויש את נהריה ולכן ויש כמובן את חיפה ואת יוקנעם, ויש רשויות נוספות שמאוד מאוד טוב בהם לעולים, עכשיו נוף הגליל שתכף נדבר עליה קצת, וכשאת מסתכלת על המספרים האלה את רואה עלייה, את רואה ששם יש עלייה וזה עוגן מאוד מאוד משמעותי גם לגבי ההמשך. מה אנחנו במשרד העלייה והקליטה – ושוב חברתי פה מהסוכנות נמצאת אז אולי בכלל את כול הנושא של התעסוקה אני אשאיר לך אחר כך שאת תציגי, ואת גם תיארת את זה שבאמת הרבה פעילות נעשית גם בנוף הגליל וגם בכרמיאל, אז על זה אולי אורלי תדבר אחר כך – עשינו? אני בסך הכול שנה וארבעה חודשים בתפקיד, אנחנו הקדשנו את התקופה הזאתי לביסוס מענים, איך אנחנו קודם כול דואגים שלעולים שכבר נמצאים בצפון יהיה טוב? ולתת להם הרבה פעמים מענים שלא "מגיעים להם" מתוקף מספרם, וחברי, סגן ראש עיריית קריית שמונה, נתן באמת דוגמה אחת על מועדון מחוברים מדהים, שבאמת הם מפעילים אותו בצורה מעוררת השתאות, מזמינה את כולם לקפוץ לשם ולראות איזו פעילות מדהימה הם עושים עם בני הנוער. לא הגיע להם, הם לא עמדו בקריטריונים של הקול קורא, והמשרד החליט להעמיד לרשותם בכל זאת את הצוות כדי שיפתחו שם. אין שום הצדקה לפתוח היום אולפן עברית בקריית שמונה, ואנחנו פותחים בכל זאת הרשות המקומית שנפגשתי איתה לא מזמן ביקשה את זה, וברור לי שביישובים האלה אנחנו צריכים כל הזמן שתהיה שם תנועה, שתהיה שם פעילות, כי אם לא יהיה גם לא יבואו. להעמיד היום סניף של משרד העלייה והקליטה בקריית שמונה אין לזה שום הצדקה מספרית, גם לא בקצרין ואנחנו עושים את זה ואנחנו ממשיכים ואין שום מחשבה לשנות את זה, כי אנחנו רוצים שתהיינה תשתיות טובות כדי שיגיעו העולים כי זה הביצה והתרנגולת. אני בכוונה פותחת בזה, כי בעיניי זאת אמירה ערכית שבלעדיה לא יגיעו עולים. ואני בכוונה מעדיפה לדבר על עידוד עלייה אחר כך, כי קודם כול האחריות שלנו זה שבכרמיאל יהיו את כל המענים לכל העולים מכל השפות, ויש את זה, וגם בנהריה, יש להם דוברי צרפתית ויש להם דוברי ספרדית, זה לא תמיד משתלם. אם את מסתכלת כמה דוברי רוסית יש זה ברור שזה הרבה יותר במספרים, אבל רשויות שמבינות ורוצות להניח את התשתיות עושות את זה, גם בעכו אגב שאין להם עוד הרבה אבל הם מניחים את התשתיות כדי שיבואו. אז זה נושא אחד שהיה לי חשוב להגיד. הנושא השני זה בעידוד עלייה. בעידוד עלייה אני רוצה להגיד שני דברים עיקריים. אחד, זה כל הנושא של בני המנשה שזאת החלטת ממשלה שעברה לא מזמן ועתידה רק בשנת 2026 להביא 1,200 עולות ועולים מהודו רק לצפון and going. אנחנו עוד לא יודעים את המספר הסופי אבל מדובר בכמה אלפים שיגיעו במשך מספר שנים. ב-24 בפברואר משהו כזה אמור להגיע. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> נוף הגליל, קריית שמונה. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> הם אמורים להגיע לצפון, הם יגיעו בחמישה וחצי החודשים הראשונים לשני מרכזי קליטה, אחד בנוף הגליל שהכשרתו כבר הסתיימה ובימים אלו, הם עשו עבודה מדהימה, והשני במרכז קליטה ספיר בקריית ים. שם הם ישהו חמישה וחצי חודשים, יעברו בעיקר את הגיור ויתחילו הכנה לעברית, ואז הם יצאו לקהילה. מכיוון שהמשפחות, בעיקר הראשונות אבל הראשונות האלה ייקחו בטח איזה שנתיים, הם בעיקר איחוד משפחות, הם יצאו אחר כך למקומות שבהם המשפחות שלהם גרות, שזה בעיקר נוף הגליל, זה המסה המשמעותית ביותר כי שם יש את דוברי שתי השפות גם מיזו וגם קוקי, ומעלות, כמו שאמרת, עכו, טבריה, קריית שמונה, עפולה, מגדל העמק, איפה שהם נמצאים, אבל בגדול הם יצאו לאן שהם רוצים, הם בני חורין, לאיפה שהם רוצים, ואנחנו כמובן נציג להם את היתרונות שיש בכל רשות, הרשויות יגיעו לשם וכולי. קודם כול, גבירתי, אמרת את המספר של 2025, דיברת על 4,800 עולים. עכשיו תחשבו מה זה בוסט של 1,200 שמגיעים בשנה, 600 בפברואר ו-600 בספטמבר? וכך יהיה גם בהמשך, אז זאת כמות מאוד משמעותית. הנושא השני זה נושא של עידוד עלייה, ואור חברי מהמשרד הוא חלק מהצוות הזה מחטיבת עידוד עלייה. קודם כול זאת המשימה הלאומית שלנו שיגיעו יותר עולים לישראל ויגיעו לאן שהם רוצים, והתפקיד שלנו הוא לדאוג שהם יכירו את הצפון ושיהיה להם בצפון מענים טובים, כי על כל מה שאת, חברת הכנסת רון בן משה, דיברת, תוסיפי את הקושי של עולים שהם במיעוט. כי כשאתה בא לכרמיאל ואתה דובר רוסית, אז קל לך מאוד להשתלב, גם כי זאת רשות מאוד מאוד טובה, וגם כי יש המון מענים וכולם מדברים רוסית. אבל אם אתה מדבר ספרדית אז על כל הקשיים שתיארת הרבה יותר קשה, וכשאתה ילד בעפולה ואתה מדבר צרפתית, והבאנו שתי עליות קהילתיות בשנתיים האחרונות לעפולה, הרבה יותר קשה, אין אף אחד. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו אפילו לא מתחילים לדבר על להגיע דובר צרפתית לקריית שמונה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אין ים בקריית שמונה, צרפתים מחפשים ים. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> אבל הם הגיעו לעפולה, הם מגיעים, מסתבר, לא רק למקומות שיש בהם ים, אבל אין ספק... << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הייתי רוצה שנתחיל את הדיון במטולה ומשם נתמרכז, כמו כל שאר השירותים. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> בסוף כולנו מסכימים שקודם כול העולים יבחרו לאן הם רוצים להגיע, ואנחנו רוצים שיהיה להם טוב, שישתלבו ושיישארו בארץ. ויש אוכלוסיות שיותר קל להם להשתלב בעיר מסוימת, זה קשור גם במיקום הגיאוגרפי, אני בוודאי אסכים עם זה, אבל לא רק כי את רואה את כרמיאל ונהריה – זה לא מהנתונים שאתם ביקשתם ואני לא זוכרת לומר בעל פה אז אני לא רוצה לחטוא לנתונים – שמאות עולים הגיעו לשם השנה, זה המון, הם לא ירדו, הם עוד עלו. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מצוין ואני מברכת על זה מאוד, אני רק אומרת שאלו לא יישובים שפונו. ובאמת הנושא היום זה לראות איפה אנחנו ביישובים שפונו שחוו באמת את הטלטלה הכי גדולה שיכולה להיות במסגרת הזו, אני לא מדברת על אסונות אחרים. איך אנחנו באמת שמים לב גם לאותם עולים חדשים שכבר הגיעו, ואלה שאולי חשבנו שיגיעו לקריית שמונה במצבה היום? אבל זה לא רק קריית שמונה, אנחנו יכולים לדבר על שלומי ואנחנו יכולים לדבר על יישובים אחרים, אבל אני מקבלת את זה. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> אז כמו שהוועדה הזאת בוודאי יודעת ובוודאי שתיכן, שאני מכירה את הרקע שלכן המקצועי, יודעות שבסוף זה גם תלוי מאוד במוטיבציה של הרשות ןגם את זה צריך להגיד, אגב לא קשור מפונים, לא קשור צפון, לא כל הרשויות מאוד רוצות עולים, אז צריך שהרשות תרצה ושביחד עם המשרדים ואיתנו כמובן, נעמיד מענים. אמר את זה סגן ראש עיריית קריית שמונה ביושר, הוא אמר בדיוק את מי הוא רוצה, את מי הוא חושב שהוא יכול, כמה הוא חושב שהוא יכול? ואנחנו ביחד איתם. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שהוא ציין שכן יש לו איזושהי תוכנית שהוגשה, אני לא יודעת אם זה לכם או למנהלת תנופה. אני הייתי רוצה לשמוע שגם במקומות האלה אנחנו רואים איך אנחנו עושים את המאמץ הנוסף, על כל העבודה הטובה שאתם עושים, קצת דברים מדהימי ומרגשים, כדי לראות איך גם בקריית שמונה בדיוק מה שאמרת, כבר יש תשתית, איך משאירים אותה, ולא מוותרים. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> אני רוצה רק ברשותכם לומר עוד מילה אחת שאני לא בטוחה שכל החברים פה מכירים, וזה באמת בתחום של עידוד עלייה ואיפה אנחנו כצפון נכנסים? תחת חטיבת עידוד עלייה יש את הצוות שאור הוא אחד ממנהליו, שבעצם מלווה עולים, שהתפקיד שלהם הוא להיות, בגדול, להיות בקשר עם המתעניינים בעלייה בארץ המוצא, אלה שפתחו את תיק העלייה, ולראות מה הם צריכים כדי לממש אותו, מה חסר להם כדי לעלות לארץ בכל ההיבטים? אנחנו חשבנו שהשלב הזה הוא שלב נכון לחשיפה של היישובים המדהימים, אני אגיד ביושר, גם בצפון וגם בדרום. אז מה שאני אגיד על הצפון רלוונטי ועשינו אותו גם לגבי הדרום, זה חשוב גם כן. והצוות הזה שמונה עשרים ומשהו מלווי עולים, מגיע לסיורים, הוא היה בכרמיאל רק לאחרונה, יום שלם הצוות הזה הגיע מכל רחבי הארץ איפה שהם גרים, הגיע ברכבת לכרמיאל, הצוות של הרשות המקומית אסף אותם, ועשה להם יום מדהים של חשיפה אמיתית, הם נפגשו עם מנהלי בתי הספר, הם נפגשו עם עולים, הם צריכים דוברי כל השפות. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מאיפה הקבוצה? << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> אגף מלווי העולים של חטיבת עידוד עלייה. ואז כשהם נפגשים עכשיו עם המתעניינים בעלייה, אם זה בבריטניה ואם זה באוסטרליה ואם זה בארצות הברית ואם זה בצרפת, הם יודעים לספר להם על כרמיאל, כי הם לא רק קראו וראו את הסרטונים של הרשות אלא הם היו שם, והם יהיו עוד מעט בנהריה, והם היו ביוקנעם, הם מכירים את הרשויות לעומק. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אני מכירה מלווי עולים שמועסקים על ידי רשות מקומית. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> זה אותו שם ולכן זה קצת מבלבל. הצוות הזה הוא צוות של משרד העלייה והקליטה, הם יושבים בתוך חטיבת עידוד עלייה והתפקיד שלהם הוא להעלות את אחוז המימוש שבין פתיחת תיק עלייה לבין העלייה לארץ והם עוזרים להם בכל מה שצריך כדי שהם יגיעו ויהיו מרוצים ויישארו. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ואפשר לדעת באילו מדינות? << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> זה הולך ומתרחב, הם היום פועלים – אור תתקן אותי אם אני טועה – באנגליה, בצרפת, בצפון אמריקה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> הנה בדיוק רציתי לשאול, אני לאט מגיעה לנקודה, הקהילה הכי גדולה של יהודים שנמצאים בתפוצות נמצאת ברוסיה. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> לא נכון. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> לא? מאיפה הכי גדולה? << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> סליחה שאני אומר את זה, הקהילה הכי גדולה של יהודים בגלויות נמצאת בארצות הברית. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בארצות הברית, אז טעיתי, אוקיי. אבל פוטנציאל עלייה גדול נמצא ברוסיה. האם קיימת תוכנית גם להביא ולעודד עולי רוסיה? << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> אז קודם כל אני מרגישה שאנחנו לא הסמכות להשיב על זה. מה שאני רוצה להציג דרך הדבר הזה, איך כל משאב שהמשרד החליט שהוא משקיע אותו והוא עושה בעידוד עלייה. נתח מאוד משמעותי, הרבה יותר משמעותי מחלקנו היחסי, בטח בעולים, מוקצה לטובת צפון ודרום. אז הצוות הזה היה בצפון ובדרום הרבה יותר מאשר הוא היה ביישובים במרכז, כי כשהוא כבר נפגש איתם הוא יודע לספר כי הוא היה שם, הוא נפגש עם המנהל בית ספר, הוא יודע להגיד להם. הדבר הנוסף שעשינו אותו ב-30 בנובמבר ונעשה אותו שוב ביום ראשון הקרוב, זה יריד מכוון לעידוד עלייה לצפון ולדרום ביחד עם אופק ישראלי. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מצוין. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> עשינו יריד, שם היה ביטוי מאוד מאוד גדול לדוברי הרוסית, זה היה יריד סביב כל הגלובוס. עשינו ביום אחד 1,452 או 1,482 מתעניינים בעלייה מכל העולם הגיעו ושמעו הרצאות רק מרשויות בצפון ובדרום. קריית שמונה למשל הייתה שם, והיו שם הרבה רשויות שאת לא רואה שם היום עולים, בית שאן, טבריה, זה היה בכל השפות שהרשות רצתה להציג בהם. אז ראית רשויות למשל כמו צפת שרצו רק לדוברי רוסית וזה בסדר, וראית את כרמיאל שלך שכמובן היו בכל השפות, וראית את בית שאן שאין להם אף עולה דובר צרפתית וזה מה שהם רוצים, הם ממוקדים על זה, אז הם הביאו תושב שלהם, הכינו אותו והוא דיבר עם הצרפתים. וביום ראשון הקרוב יש יריד נוסף למתעניינים בעלייה מצרפת. אז זה דברים שאנחנו עושים שהם מאוד מאוד ממוקדים לצפון. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מצוין, תודה רבה. תרצה להשלים משהו? מירי תודה רבה. דימי אפרצב, סמנכ"ל תנופה לצפון, סמנכ"ל קשרי ממשל, בבקשה. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> תודה גבירתי יושבת-הראש. א', אני ברמה אישית גם כתושב הצפון וגם מי שעסק בעבר עשרות שנים בתחום של עידוד עלייה וקליטה, אני בהחלט מברך, וגם הייתי בוועדה הזאת לא פעם ולא פעמיים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> גם כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה, גם כראש רשות. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> אני מברך בהחלט על הדיון שאתם מעלים ועל הצורך. אני אשתדל להיות קצר כי אני מבין שהזמן הוא קצר. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות והפעם אני מגיע לכאן כגורם מקצועי בלבד ולא ראש רשות ולא מנכ"ל ולא שום דבר, אלא אני בא כנציג של מנהלת תנופה לצפון שנמצאת תחת אחריותו של השר הממונה זאב אלקין, ולכן בהתאם גם ההתייחסות. אז הצפון עבר טלטלה מאוד מאוד קשה ופגיעה מאוד מאוד קשה, ובאזור 0-9 העיר היחידה שפונתה היא קריית שמונה ולכן שם אני ממקד את הנושא הדיון, היא מתמודדת עם תהליכים מאוד לא קלים, והמנהלת בדירקטיבת השר בהחלט ממקדת הרבה מאוד מאמצים דמוגרפיים סביב שתי סוגי אוכלוסיות. זו האוכלוסייה של מגזר הכפרי ששם זה פחות רלוונטי, והאוכלוסייה של המגזר העירוני שבהם קריית שמונה היא עיר ראשה. יש כאן סיטואציה וגם היסטורית יש כאן הזדמנות, כי בדירקטיבת השר אלקין ובתוכניות שאנחנו מנסים לבנות ביחד כגוף אחד ממשלתי מול כל המשרדים, יש דירקטיבה של צמיחה דמוגרפית ולשם אנחנו מכוונים, של 100,000 איש בעשור הקרוב, אפילו לא בחמש שנים אלא בעשור הקרוב 100,000 איש תוספת דמוגרפית לאזור הצפוני של קו העימות. יש לזה משמעות אדירה, יש לזה משמעות אדירה כלכלית, כי תוספת של 100,000 איש הופכים תהליכים כלכליים לרלוונטיים. יש משמעות לאומית שתוספת של 100,000 איש מייצרים איתנות של נוכחות יהודית באזורים האלה מאז קום המדינה, בהחלט יש לזה משמעות. יש גם הפעם, ואני מאוד מסכים עם מה שאמרה כאן מנהלת מחוז, יש לרשויות מקומיות בהחלט באירוע, באירועים הדמוגרפיים משמעות מרכזית. אנחנו מכירים את זה מלפחות ב-30 שנים אחרונות, ברשויות שרצו לקלוט עולים הייתה התקדמות. אני מדבר על כרמיאל, אני מדבר על נוף הגליל, אני מדבר על גולן, ואני מדבר על שלומי ונהריה ועכו, ולא רוצה לגעת כרגע ביישובים שלא גילו בזה עניין ואנחנו יודעים מה מצבם עוד לפני המלחמה, קל וחומר עכשיו. אבל סוף כל סוף יש כרגע סיטואציה שבה רשות קריית שמונה מגלים עניין אדיר בנושא הזה, הם רוצים לקלוט עולים, הם רוצים בכלל לקלוט תושבים ובוודאי עולים. ויש גם כרגע אירוע שהוא מתמשך גם מלפני מספר שנים, המלחמה באירופה, במרכז אירופה, מלחמות דוחפות יהודים החוצה, כי לצערי הרב בכל סיטואציה שבה העולם מתחיל לבעור אז יש רק מחנה משותף אחד מבין כל הצדדים, את מי צריך להוציא החוצה? זה היהודים. לכן גם לאורך שנים וזה לא חדש, אני לא מחדש פה שום דבר, הגירת יהודים מאז ומתמיד, ואני אומר את זה בכל הזדמנות שיש, היא תמיד מייצרת הזדמנות אדירה למדינה קולטת וחידלון למדינה הפולטת. גם סולטן סולימאן היפה בפרק זמן של גירוש ספרד אמר: מלך פרדיננד הוא מלך טיפש כי הוא עושה את מדינתו ענייה ואת מדינתי עשירה. ואני אומר את זה גם כנצר של אותה תקופה של גירוש ספרד שדווקא נקלטו יהודים בממלכה ליטאית, גם שם מלך ליטא רצה יהודים כי הוא ראה בזה נכס. עכשיו, יש היום עלייה אדירה באנטישמיות בעולם לאור המצב שהפעם יהודים לא מוכנים להיכנע, אלא נלחמים על הזכויות שלהם פה בארץ הזאת ואין ספק שמשרד הקליטה כגוף מקצועי, ואני אומר את זה גם מהיכרות רבת שנים בכל מיני זוויות – זה בהחלט גוף אקסטרה מקצועי שמסוגל וידע תמיד לייצר תהליכים. תמיד עבדו יד ביד עם סוכנות היהודית והמוסדות הלאומיים, וידעו לייצר תוכניות וידעו גם להוביל, במצבי משבר לקלוט עשרות אלפי עולים מכל העולם בכל מקום איפה שהיו העניינים, ובוודאי שהסוכנות היהודית בכלל הוקמה לצורך העניין כגוף שבתפקידו, במסמכי הייסוד שלו, זה להציל יהודים ואת רכושם ולהוביל אותם למדינת ישראל. אני מזכיר אגב שהיישוב היהודי הונהג על ידי יושב-ראש סוכנות היהודית דאז דוד בן גוריון שלמים העביר המפתחות של הסוכנות למי שלקח את זה והפך להיות ראש ממשלה. כאן אני בא להגיד שמנהלת תנופה ללא שום ספק, שוב, בדירקטיבת השר אלקין, היא פתוחה לגמרי לכל התהליכים האלה, היו לנו גם מגעים והיו לנו נושאים שהיו חייבים להבשיל, אני מקווה מאוד שהם יבשילו כי זה הרגע, זה האירוע. האוכלוסייה שהכי קל להביא היום לצפון בעיניי, אני לא אומר שהכי קל לקלוט, אבל הכי קל להביא זה בהחלט עולים חדשים, קל וחומר כשיש רשות או רשויות שמוכנות ללכת לדבר. אנחנו שמענו את סגן ראש עיר שהוא ממונה מטעם עיריית קריית שמונה, שהוא אומר שהם משוועים לעניין, יש להם בחזון רצון להקים מנהלת קליטה ואני חושב שבהחלט צריך לתמוך בזה ולקיים את זה. אני יודע שלמשרד הקליטה יש יכולת מקצועית ונאגר שם ניסיון אדיר בכל האירוע, ומנהלת תנופה בדירקטיבת השר אלקין שהיא לא מובילה את התהליכים, היא תומכת בתהליכים בשביל לעזור, ולכן אנחנו בהחלט מוכנים, ערוכים ומחכים שאכן הדבר הזה יקרה ואז יהיה לנו אולי בוועדה הבאה גם מה לדווח, בינתיים לצערי אין לי מה לדווח. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> איפה אפשר לראות את הדירקטיבה המלאה, את הטקסט? מה אומרת הדירקטיבה? << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> לא, זה קיים. הרי המנהלת הזאת הוקמה לצורך חיזוק של תהליכי חזרה וצמיחה. עכשיו אנחנו רואים את זה, בכל משרד ממשלתי הרי בסופו של דבר בכל החלטת ממשלה שיצאה אם זה בתחום של חינוך, אם זה בתחום של כלכלה, אם זה בתחומים אחרים. הנה עכשיו ביום ראשון עברה החלטת ממשלה ייעודית מיוחדת שבאה לחזק את קריית שמונה שלומי ומטולה, ובכל אותם משרדים שהובילו תהליכים שם העסק הזה התנקז ומדובר על 300 ומשהו מיליון שקלים ובתהליכים מאוד מאוד גדולים. גם בתחום עידוד עלייה וקליטה בהחלט אפשר להוביל מהלכים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> רק צריך תהיו שותפים. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> אנחנו ערוכים להיות שותפים, רוצים להיות שותפים. שוב, מאינטראקציה שהייתה לי במהלך שנה אחרונה אני יודע שמשרד הקליטה מעוניין, זה רק עכשיו עניין של מדינאים לקבל החלטות ואז אנחנו כפקידי ממשלה נדע להוביל כל דבר. צריך רצון, יש יכולת. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בשנה אחרונה אנחנו גם מדברים וקיימנו כאן דיונים על קליטת תושבים חוזרים, אז כאן גם יכולים להשתלב לקליטת תושבים חוזרים, לתפור חבילות. למשל אני לפני כמה שנים עוד ביקרתי במכון מיגל בקריית שמונה ואז אמרתי שחייבים לתפור חבילה, אפילו כמו שבשדה בוקר הקימו כפר כזה קרוואנים, מגורים לאנשי מדע, להקים משהו בקריית שמונה בקרבה למרכז מיגל ובקרבה עכשיו לאוניברסיטה שקמה, כבר לא בתהליכי הקמה יש כבר החלטת ממשלה שהיא קמה. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> גבירתי יושבת-הראש, במהלך שנה אחרונה הובלנו תהליכים. לא אנחנו, אנחנו הוצאנו לפועל את המדיניות של השר אלקין, הובלנו תהליכים שבסופו של דבר עכשיו באים לידי ביטוי בהקמת אוניברסיטה ובהקמה של כל מיני דברים. העולים יכולים לתת מענה דמוגרפי אדיר כמו שזה היה בעבר ככה זה גם יכול להיות בעתיד. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> חליפות כאלה לתושבים חוזרים ולעולים, תצטרפו עם המשאבים שלכם, יש לכם. תודה רבה. אורלי היקרה מאוד מהסוכנות היהודית. << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> תודה, אז אני אמשיך את הדברים. גם אנחנו בסוכנות היהודית שמנו לנו למטרה בשנת 2026 להגדיל את מספר העולים לצפון ב-40 אחוז, כלומר, שמנו לנו איזושהי יעד על מנת להגיע אליו וביחד עם השותפים במשרד העלייה והקליטה אנחנו מדברים על מגוון של תוכניות. אחד, תוכניות הכשרה מקצועית שאנחנו כרגע בתהליך פיתוח בצפון יחד עם המעסיקים. הדבר השני זה גרעיני עלייה. גרעיני עלייה הן קבוצות קטנות של 15-20 משפחות שמגיעות לרשות ושם הם מקבלים מעטפת שלמה וכמובן אנחנו נותנים להם הטבות ייחודיות נוספות על ידי הסוכנות היהודית. אפשר לקחת לדוגמה את שנת שכבר ב-2025 התחלנו עם המודל של גרעיני עלייה והגיעה קבוצה למעלות 15 משפחות דוברות אנגלית. אף אחד לא האמין שנצליח להביא דוברי אנגלית למעלות ובסופו של דבר יש שם 15 משפחות שנקלטו מאוד יפה והן מאוד מרוצות. אנחנו עובדים גם במטה אשר עם קבוצה של דוברי אנגלית ובכרמיאל קבוצה של דוברי ספרדית ואנחנו מתכננים להתרחב כמובן בשנת 2026. אני חייבת לומר שאני מרגישה חובה של כולנו לקחת את הקריאה פה בהקשר של קריית שמונה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יש גם תוכניות לדוברי רוסית? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> התוכניות מיועדות לעולים מכל העולם, אנחנו הצענו גרעינים כדי בסוף להביא קבוצה שמכיוון שהיא דוברת אותה שפה אז הם יהיו קבוצת תמיכה אחת לשנייה, וקבוצת גרעין דוברי רוסית מיועדת גם לכרמיאל בשנת 2026. הייתי רוצה לבחון עכשיו שאולי נבחן אפשרות של גרעין דובר רוסית לקריית שמונה, יש לנו כרגע בדרך מספר ירידי עלייה בארצות דוברות רוסית – לא ברוסיה כמו שאתם יודעים אנחנו לא יכולים לפעול – אבל יש באוקראינה ויש באזור האסטניות עולים מרוסיה או אנשים מתעניינים מרוסיה שיגיעו לשם לירידי עלייה ושם אנחנו מתכננים לפעול ולקיים שלושה ירידים ממש בקרוב בחודשים הקרובים וגם נציגים מהרשויות יצאו לשם. אני חייבת לומר שאנחנו נצטרך לקחת את קריית שמונה לפחות בעידוד לתוכנית הכשרה מקצועית אחת ואולי גרעין עלייה אחד. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יש כבר משהו ספציפי כבר לקריית שמונה? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> יש תוכנית בנויה ספציפית ואנחנו בוחנים את ההכשרה עם אוניברסיטת תל חי ונצא לדרך, ואני מאוד מקווה שאנחנו באמת נצליח ביחד עם השותפים שלנו במשרד העלייה וקליטה וגורמים אחרים להביא את העולים. את אלכס אנחנו מכירים לאורך השנים אנחנו עובדים איתו עבדנו איתו במגוון פרויקטים בעבר ואלכס הוא בהחלט הבן-אדם לרוץ איתו. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מצוין. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> אגב התקיים כבר מפגש ראשוני בהשתתפות של נציגת הסוכנות ובהשתתפות של נציג רלוונטי של משרד הקליטה. לקריית שמונה יש גם דירות קלט, יש להם סל קליטה רשותי. זה ברור לך גבירתי יושבת-הראש שאני מאוד עזרתי וגם השתדלתי גם לעזור לרשות להבין את התהליכים ואיך נכון לעבוד מול הגורמים המרכזיים, ככה שיש צורך צריך פשוט לפעול בדחיפות בעניין הזה עוד השנה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> נכון מאוד. ודירות קלט – באמת כשיש לרשות דירות קלט זה מאוד עוזר להשאיר את העולים באותה עיר. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> זה יתרון של הצפון. אני רואה שכשאנחנו מדברים עם מלווי העולים והם שומעים איזה היקפים יש, גם אצלכם, גם בנהריה, במרכז קליטה שיודע רגע לפתוח. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> כן, מרכז קליטה זה עוגן. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> כן אבל גם לדירות קלט. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> דירות קלט, נכון. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> אז באמת הצפון התברך בזה. אני רוצה להוסיף עוד שתי נקודות, ברשותך. אחת, זה כל הנושא של בית שני במולדת שאנחנו מאוד מעודדים אותו בצפון. אחת הפלטפורמות זה סביב נושא התעסוקה, כשאנחנו פותחים היום – אם אינני טועה אם אנחנו מסכמות את 2025 – את מרבית תוכניות התעסוקה היום פתוחות לעולים שכבר מתגוררים בישראל זה כהגדרה. זה לא רק כמו שאת מכירה תוכניות מהעבר מגבשים קבוצה בחו"ל והיא מגיעה להכשרה מקצועית פה, זה גם פתוח לעולים בשנים הראשונות שלהם כאן ואנחנו רואים בזה הרבה ברכה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מצוין, זה חדש. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> אנשים שכבר עלו לארץ. כמה שנים זה, אורלי, שנתיים-שלוש? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> שנתיים האחרונות שהאופציה נפתחה גם לעולים בארץ. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> ואז אנחנו עושים את השיווק גם במקומות שהם לא מהצפון. זאת אומרת שאם אנחנו פותחים תוכנית כזאת בכרמיאל היא לא תהיה רק עכשיו לעולים שגרים בכרמיאל אלא להפך, מחולון ומבת ים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> איך העולים יודעים על שקיימות תוכניות? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> יוצא להם שיווק ממוקד, גם באמצעות משרד העלייה והקליטה. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> לעולים שגרים בתוך ישראל ומגיעים. היה קורס מדהים של סייעות רופאי שיניים בנוף הגליל שהגיעו אליו מכל הארץ, אז זה עוד דבר שאנחנו מאוד מאמינים בו. גם היריד שסיפרתי עליו קודם, היריד המקוון שעשינו לעידוד עלייה לצפון ולדרום, נדמה לי שמשהו כמו 50 אחוז מהמשתתפים היו עולים חדשים בישראל שמחפשים את הבית השני שהגיעו הרבה פעמים הגיעו למקום שיותר נוח להיקלט בו. אנחנו כולנו מבינים את זה שהרבה יותר נוח במרכז ובטח בשנה הזאת של המלחמה, ועכשיו הם פתוחים לשמוע על מקום אחר. אז זה כיוון שהיה לי חשוב שהוועדה תכיר. הנושא השני, אורלי נגעה בו עם הדוגמה המצוינת של מעלות, זה בכלל כל הנושא של עלייה קהילתית שיש ארגונים שמובילים את זה גם לך לך וגם ישראלה והסוכנות היהודית ואנחנו מאוד משתפים פעולה, אני באופן אישי מאוד מאמינה בזה, אני חושבת שלעולים שמגיעים במסגרת כזאת של עלייה קהילתית ליישוב שבו עוד אין מהמקום שממנו הם מגיעים, הרבה יותר קל להשתלב ולהיקלט בהתחלה. נפגשנו פה בחוץ עם ראש עיריית חדרה בעבר שסיפר לנו שהוא זוכר איך הגיעו הצרפתים הראשונים לחדרה, היום הם מגיעים מאות בשנה הם לא צריכים שום גרעין, יש להם כבר את המוסדות שלהם את בתי הספר ויש לילדים חברה ותנועות נוער והכול אבל בהתחלה זה מאוד מאוד קשה וזה גם כיוון שאני חושבת שהוא מאוד רלוונטי לצפון. נתתי קודם את הדוגמה של עפולה, אנחנו נערכים לעשות את זה עכשיו בנהריה ובטירת כרמל ויש הרבה יישובים, באור עקיבא, אז זה כיוון נוסף שאנחנו פועלים בו ומחזקים אותו. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יש סיוע מוגבר לשכר לעולים בצפון? << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> בוודאי, בצפון. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> זה עכשיו קיים, זה מתוך הקיים וממשיכים? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> זה קיים במסגרת המשרד וגם אני אומר שלקבוצות גרעיני עלייה, העלייה הקהילתית, מה שאנחנו מדברים על קבוצות גם אנחנו, הסוכנות, נרתמת לכל משפחה למשך שנה אנחנו נותנים תוספת שכר דירה שכמעט מכפילה את עצמה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מצוין. גם לאלו שמקימים בית שני במולדת? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> רק כאלה שמגיעים מחו"ל כרגע, כדי להביא, לעודד אותם להגיע. בית שני מקבלים את ההכשרה המקצועית ללא עלות, אפשרות למגורים במרכז קליטה כשאנחנו מקיימים במרכז קליטה, אבל את הסבסוד בשכר דירה כרגע זה רק לאותן קבוצות גרעיני עלייה שיגיעו כי אנחנו בוחרים יישובים במטרה להביא את העולים ליישובים שהם לא היו מגיעים אליהם וגם לא היו חושבים עליהם כמו שאמרתי דוברי אנגלית למעלות. אז עכשיו אם ניקח את קריית שמונה ונחליט על איזושהי קבוצה לא משנה מאיפה בעולם, הם צריכים לקבל את ההטבות המיוחדות כדי להגיע יחד כקבוצה כדי להרגיש שבאמת הם מקבלים הטבה מיוחדת ולהגיע לאותה רשות. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> אנחנו עוטפים אותם באמת מכל הכיוונים, לא נכנסנו לכאן אבל אתם שאלתם ואתם בוודאי מכירים את הפעילות המבורכת של פל"א ויע"ל שזה בעצם תגבור לימודי גם ביסודי וגם בתיכון, אז כשאנחנו יודעים שגרעין כזה מגיע ואנחנו יודעים מראש בני כמה ילדים – במעלות במקרה הם ילדים מאוד מאוד צעירים שם – אבל במקומות אחרים אנחנו נערכים מראש עם קבוצת פל"א ויע"ל שתעטוף את הילדים האלה. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> גבירתי יושבת-הראש, קיים כרגע חלון הזדמנויות, אני אומר עכשיו גם פנימה וגם בחוץ. ביום ראשון עברה החלטת ממשלה שאחד הסעיפים שלה הוא 45 ימים להגיש תוכנית שלמה גדולה לטווח של חמש שנים לעידוד הצמיחה באזור הצפון. עסקים בקריית שמונה משוועים לעובדים, יש פשוט צורך, ועולים באופן טבעי לא מתוך כוונות ניצול אלא מתוך הבנה שמהגרים, לא משנה איך תקרא להם, המוכנות שלהם להתפשר על שכר היא הרבה יותר גבוהה במשק, הם באים בשביל הישרדות, הם מוכנים לעבוד בעבודות. לכן יש כאן הזדמנות יוצאת מן הכלל, יש למשרד הקליטה בשימור ידע, אגב במשולב עם סוכנות היהודית, יש ידע איך לתת תמיכה בעניין של שכר דירה לחמש שנים, יש ידע איך לתת עידוד למעסיקים לקלוט עולים לעבודות. אגב היום במשרד הכלכלה יש גם תוכניות, ותקצבנו את זה גם לקריית שמונה, לשכר גבוה לכל מיני אנשים שיכולים לקלוט עובדים בשכר של גם 14,000 וגם 20,000 שקלים שכר חודשי. כן, זה עידוד למעסיקים. יש מספיק כלים שאפשר להתאים אותם גם מבחינת קליטת עולים בדברים המיוחדים שעולים צריכים, ואנחנו לא מדברים על תוכניות מינוריות אלא אנחנו מדברים על קליטה המונית. צריך לצאת עם תוכנית של 20,000 עולים בחמש-עשר שנים הקרובות שייקלטו באזור של קו העימות כדי לחזק אותו, אם זה קריית שמונה שמשוועת לעולים אם זה שלומי שיודעים לקלוט עולים, יש גם נהריה – אני מדבר עכשיו על 0-9 – שיודעים ומתמחים בקליטת עולים ולשם צריך למקד את המאמץ וזה ממש נדרש לעשות את זה תוך 45 ימים הקרובים, ממש עכשיו. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אוקיי, אז זה תלוי גם הרבה ברשות המקומית כמה היא פתוחה. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> זה הרשות המקומית וזה משרד העלייה והקליטה כגורם המקצועי שמלווה את האירוע, ובוודאי גם משרד החינוך וגם משרד הרווחה, יש מספיק גורמים, אבל מי שמוביל כאן זה משרד העלייה והקליטה, זו הרשות המקומית, בסיוע שגם מנהלת התנופה לצפון יודעים להציב והסוכנות היהודית שערוכים לאירוע הזה על בסיס יומי. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה רבה, דימי. יש נציג משרד החינוך? טירה, כן שלום. רציתי לשאול אותך האם יש הגבלה להפעלת תוכניות כמו יע"ל ופל"א אם ביישוב יש מספר קטן של ילדים עולים? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> צוהריים טובים. תוכניות פל"א ויע"ל הם של משרד העלייה והקליטה ואני חייבת להגיד שמאוד מתגמשים וכן מאפשרים גם לקבוצות קטנות. גם הבוקר עדכנתי את מה שהיינו אמורים לשלוח ואתם יכולים לראות שם גם קבוצות עם מעט מאוד ילדים, כחלק מהרעיון באמת לחזק ולתת מענים תוספתיים רחבים יותר. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מתי פותחים תוכנית? כמה ילדים אתם צריכים שיהיו בקבוצה? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אני אגיד שוב, התוכניות האלה של משרד העלייה והקליטה, אני יכולה להגיד מההיכרות שלי בשטח שהם פותחים גם בעבור שבעה תלמידים פעילות, כשלרוב המספרים צריכים להיות כפול בערך. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 15 פלוס, כן. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> כן, כי גם לוקחים בחשבון נשירה. אז משרד העלייה והקליטה מאוד מתגמש באפשרות של לתת מענים רחבים יותר והם מגמישים את הקריטריונים לא אחת בעבור הקבוצות האלה. אני יכולה להגיד רק עוד משפט? אני מתחברת מאוד לכל מה שמירי אמרה, יש כמה שנים שהם מאוד מאתגרות ואנחנו רואים בכלל, לפחות במערכת החינוך, אם אני מוציאה רק את 2022 ו-2023 שהיו הרבה מאוד מניעי דחיפה להגעה, אז יש פחות משפחות עם ילדים שמגיעות ויש כמעט 5,000 תלמידים עולים במערכת החינוך בצפון הארץ שזה 10 אחוז מכלל התלמידים העולים במערכת. ברור לנו שזה זמן מאתגר וכולנו נרתמים לכל משימה שאנחנו נדרשים אליה, כמו עכשיו שכולנו עמלים לקליטת בני מנשה גם בנוף הגליל וגם בקריית ים, וברור שזה מסוג הדברים שמאלצים להתגמש ואנחנו עושים את זה בשמחה גדולה ובאחריות משותפת על מנת שהמשפחות והילדים יצליחו. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה רבה, מירי רצית להוסיף משהו. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> תודה טירה. רציתי רק להוסיף לדברי טירה שכן באמת אנחנו מתגמשים ככל האפשר ונותנים עדיפות למקומות האלה ולקבוצות האלה כדי שיפתחו, אבל לא פחות חשוב מזה שאנחנו מגמישים ופותחים קבוצות קטנות אני חושבת שאנחנו עושים דבר מאוד משמעותי, אגב לאחרונה עשינו אותו בכרמיאל ונלחמנו על זה בחטיבת ביניים, להביא ילדים מכמה בתי ספר זה בעיניי לא פחות משמעותי מאשר לפתוח קבוצה קטנה – זה קל, אבל להגיד: אוקיי, יש לי פה שתי חטיבות ביניים, בכל אחת יש לי עכשיו ארבעה ילדים בואו נדאג להסעה ושיגיעו ושילמדו ביחד. את זה אנחנו עושים גם בעפולה, עשינו את זה גם בטירת כרמל, עשינו את זה גם בכרמיאל, באמת להילחם על כל ילד ושבסוף כמה שיותר ילדים. בסוף זה משאבי ציבור. החוכמה היא לא רק לפתוח קבוצה למעט ילדים אלא שכמה שיותר ילדים וכמו שאמרתי קודם זה גם קרדיט לאגף אחר במשרד החינוך – לאגף חינוך מבוגרים שפותח אולפנים כמעט מחוץ לכל קריטריון אבל כדי שבאמת אנשים בפריפריה ילמדו עברית. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יופי, כי באמת המרחקים גדולים, אין צפיפות אוכלוסייה כמו במרכז הארץ וצריכים להתאים את עצמנו. אני נלחמת גם בתחום הבריאות שיקבלו שירותי בריאות גם ביישובים. << אורח >> מירי גרוס: << אורח >> צריך להגיד שעדיין הרבה אנשים נוסעים כדי למצוא כיתת אולפן ברמת העברית שמתאימה להם, זה כן, אם אתה ברמה יותר גבוהה הרבה פעמים אתה צריך לנסוע. אבל שעברית בסיסית תהיה בכל מקום אנחנו נלחמים על זה וזה באמת קורה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מצוין, תודה. ממשרד הרווחה, רוצה להוסיף משהו? << אורח >> לימור לב: << אורח >> צוהריים טובים. כמו ששלחנו מכתב לוועדה, יש פחות מ-1,000 אזרחים עולים שרשומים במשרדי המשרד ב-25 רשויות ההחלטה והם נהנים משירותי המשרד בהתאם לצרכים שלהם. רובם נמצאים בנהריה, חלקם בקריית שמונה, ובאמת ברור שזה חלק מהאוכלוסייה שחשוב לנו לתת לה שירות מיטבי. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> נכון, לא כול עולה הוא לקוח של רווחה. << אורח >> לימור לב: << אורח >> ברור. בגלל זה אמרתי מיעוטם בסופו של דבר. לדעתי. אני לא יודעת את כמויות העולים בערים שציינתי, אבל כמובן שכשהם מגיעים, אז לצד הקשיים שהם מביאים, גם מתייחסים למורכבות של הקליטה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יופי, טוב, תודה רבה. אנחנו מסכמים. יש מישהו שרוצה להוסיף משהו? אני קודם כול מודה לכל מי שהגיע לכאן על העבודה הטובה. אני שוב אדגיש, אני כול כך שמחה על שיתוף הפעולה שיש בין הסוכנות היהודית למשרד העלייה והקליטה ולרשויות מקומיות, וההצלחה הרבה בשילוב תעסוקתי ובהכשרה תעסוקתית שאתם מובילים עכשיו ביחד, זה פשוט שאפו ויישר כוח ותמשיכו. תודה גם למנהלת הצפון, לתנופה לצפון, אני בטוחה שבגלל שגם אתה דימי וגם השר אלקין מכירים היטב את תחום העלייה והקליטה, שתוכלו להשקיע משאבים גם לעידוד עלייה ולקליטה איכותית של העולים בצפון. גם עכשיו בתקופה כזאת קשה, עולים בכול זאת ממשיכים להגיע ליישובי הצפון ואנחנו ראינו שגם בתקופת המלחמה המשיכו להגיע גם לנוף הגליל, גם לנהריה, גם לכרמיאל קצת, גם לחיפה, אבל חיפה זה כבר יותר דרום ואנחנו מדברים על הצפון. עם זאת, נכון להיום רציתי לראות יותר מדיניות ממשלתית מכוונת שמעודדת עולים חדשים להגיע ליישובי הצפון, ואם המדינה באמת מתכוונת לחזק את הצפון לטווח ארוך, היא חייבת לעודד עלייה, קליטת עלייה ביישובי הצפון כאסטרטגיה יזומה. כמובן אדגיש את מצבה של קריית שמונה, אני בטוחה שקליטת העלייה תציב את העיר ותביא אותה לצמיחה. שוב תודה רבה, יישר כוח לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:07. << סיום >>