פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 529 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ו (09 בפברואר 2026), שעה 11:45 סדר היום: << נושא >> 1. המחסור במורים במערכת החינוך << נושא >> << נושא >> 2. דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא: מחסור במורים ופגיעה באיכות ההוראה במערכת החינוך (הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת: ח"כ סימון דוידסון, ח"כ משה קינלי טור פז, ח"כ יבגני סובה, ח"כ נעמה לזימי, ח"כ סמיר בן סעיד, ח"כ יסמין פרידמן, ח"כ מאיר כהן) << נושא >> << הלסי >> הצעה רגילה לסדר היום בנושא: "מורים בישראל נאלצים לעבוד כשליחים כדי לשרוד – פגיעה חמורה במעמד המורה ובמערכת החינוך", של חה"כ סימון דוידסון << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר סמיר בן סעיד סימון דוידסון אכרם חסון משה טור פז רון כץ נעמה לזימי יבגני סובה עדי עזוז חברי הכנסת: מאיר כהן יסמין פרידמן מוזמנים: ד"ר איל בן זקן – המשנה למנכ"ל משרד החינוך אתי סאסי – סמנכ"לית ומנהלת מינהל עובדי הוראה, משרד החינוך דסי בארי – מנהלת אגף חוסרי מורים, משרד החינוך עמית ענבר בן זאב – רפרנט מאקרו באגף השכר, משרד האוצר ניצן מכליס – צוות חינוך, אגף שכר, משרד האוצר חגי ברק – רפרנט חינוך, אגף שכר, משרד האוצר אתי וייסבלאי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת בתיה הקלמן – ממונה בכירה רוח וחינוך, מל"ג גאזי גאנם – ראש המועצה המקומית זמר עידן אורון – מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב לידור באשר – יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות מכללת דוד ילין לירן בסון – סיו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית ולדימיר (וובה) מושנוי – יו"ר אגודת הסטודנטים מכללת קיי גיל פדלון – יו"ר אגודת הסטודנטים בית ברל קורינה יעל אשכנזי – יו"ר אגודת הסטודנטים באורנים אלה יששכרוף – יו"ר ומייסדת דרך חדשה - שירותי שיקום גיל שילה – חבר הנהלה רחבה, ארגוני מנהלי בתי הספר נמרוד בן נוח – חבר הנהלה רחבה, ארגוני מנהלי בתי הספר איילת קציר – יו"ר מובילי חינוך טל לוריא – מומחה למדיניות חינוך, מורים מובילים שינוי ד"ר נעמה אבידן – חוקרת, פורום קהלת אורי פינסקי – ראש מטה איגוד ישיבות ההסדר אדם ארועתי – נציג ספקי תוכניות הגפ"ן רותם גטריידה – יו"ר הוועדה האתית משפטית ארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית איה שנהר פריצקי – מורה לשעבר בני פרץ – יו"ר פנתרים חברתיים דימה – אבא לילדה שעברה אלימות בעקבות גזענות ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן מירב כהן – סגנית מנהלת הוועדה ענת רגב – רכזת תחום פרלמנטרי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> המחסור במורים במערכת החינוך << נושא >> << נושא >> דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא: מחסור במורים ופגיעה באיכות ההוראה במערכת החינוך (הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת: ח"כ סימון דוידסון, ח"כ משה קינלי טור פז, ח"כ יבגני סובה, ח"כ נעמה לזימי, ח"כ סמיר בן סעיד, ח"כ יסמין פרידמן, ח"כ מאיר כהן << נושא >> << נושא >> הצעה רגילה לסדר היום בנושא: "מורים בישראל נאלצים לעבוד כשליחים כדי לשרוד – פגיעה חמורה במעמד המורה ובמערכת החינוך", של ח"כ סימון דוידסון (מס' 5159). << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> צוהריים טובים. בפתח הדברים אני רוצה להתייחס לאבדה שאיבדנו ביממה האחרונה. מתי כספי – היה מוזיקאי ישראלי רב תחומי, מלחין, מעבד, מפיק, רב נגן וזמר. נחשב לאחד היוצרים החשובים והמשפיעים בתולדות התרבות הישראלית. יצירתו שמקיפה למעלה מ-1,000 שירים כוללת מיזוג ייחודי של מקצבים הנושאים בחובם הומור, רוך ויופי. מתי נולד בקיבוץ חניתה ובגיל 10 החל ללמוד פסנתר בקונסרבטוריון בנהריה. בהמשך ניגן במגוון רחב של כלים ובהם גיטרה, תופים, מפוחית, כינור ועוד. את שירותו הצבאי עשה בלהקת פיקוד דרום כמלחין ומנהל מוזיקלי. בשנת 1974 הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו בו ניגן בכל הכלים. הוא עבר ויצר שיתופי פעולה עם גדולי האומנים בישראל, בהם אהוד מנור, ריקי גל, חווה אלברשטיין, פרברים, שלום חנוך וסשה ארגוב. יצירתו ושיטות העיבוד שלו נלמדות באוניברסיטאות ואקדמיות למוזיקה בישראל. על פועלו הרבה הוענק לו פרס אקו"ם על מפעל חיים. במאי 2025 מתי הודיע כי הוא חלה בסרטן במצב מתקדם. ב-8 בפברואר 2026 הלך לעולמו, כשהוא בן 76. מתי הותיר אחריו מורשת תרבותית המהווה פרק משמעותי בתולדות הזמר העברי ואנחנו כאן, אני חושב בשם כל חברי הוועדה, רוצים להשתתף בכאב של משפחתו. אנחנו מתחילים דיון בנושא שהוא בעיניי אחד הנושאים הכי חשובים שקיימנו בהם דיונים מאז שאני פה בוועדה – מחסור במורים. זה לא עוד משהו, זה אולי הליבה של האירוע של מה שקורה היום במערכת החינוך במדינת ישראל. אנחנו באירוע, הדוח של הממ"מ נמצא פה לפנינו, ועדיין אנחנו במחסור אדיר במורים שהוא נוגע בהרבה מאוד היבטים שנשמע אותם כאן בהמשך הדיון. אי אפשר שלא להתייחס לפחות לכמה דברים שבעיניי הם מרכזיים: א', הייתה רפורמה שביקשה להביא חוזים אישיים. אני רואה בדוח של הממ"מ שבסך הכול יש היום במדינה, תקן אותי אם אנחנו טועים, כי אלה הנתונים שקיבלנו מהממ"מ, 12 חוזים אישיים בלבד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמניין שבטי ישראל, אחד לכל שבט. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> כ-40 בתהליכי קליטה. מתוכם 12 כבר נקלטו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ה-12 הזה, זה כמה שנים כבר. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> ממש לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה מהשנה, אבל זה כלום. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> זה מהשנה האחרונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה גם הנתון שהיה לפני ההסכם החדש שהיה. זה הנתון שהיה גם לפני החתימה על ההסכם הקיבוצי החדש. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> לקח זמן להניע את זה, כי עד שנחתם ההסכם, הפורמט של ההסכם היה צריך להעביר אותו גם במשרד האוצר וגם מול ארגוני המורים. זה לא ברגע שהחליטו ההסכם היה מוכן, זה כמובן הרבה יותר מורכב ויש בזה אתגרים ונדבכים שם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בעיקר כי זה לא ממש חוזה אישי. זה פשוט להוסיף שכר זעום ולקרוא לזה חוזה אישי. חוזה אישי אמיתי זה חוזה שעומד ברמות השכר הגבוהות של המשרד. זה לא הסיטואציה. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אני לא יודע אם ראית את ההסכם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן? הם מקבלים 30,000, 40,000, 50,000 שקלים לחודש? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> זה לא האירוע אבל של חוזה אישי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> חוזה אישי זה 80% משכר יסוד? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו עוד שנייה ניכנס לדיון. פתחתי פה הערה. נעשה את הדיון הזה בצורה מסודרת בהמשך. אבל זה היבט אחד. יש עוד היבט שאני חושב שהוא קודם כל גם חברתי. אנחנו צריכים לייקר את מעמד המורה. אני אגיד את זה בצורה הכי ברורה. אני חושב שבעניין הזה, אמנם אין פה הרבה מחבריי בקואליציה, אבל אני חושב שבעניין הזה אין קואליציה ואופוזיציה במדינת ישראל. בסוף החינוך הוא של כולנו, העתיד של המדינה הזאת הוא של כולנו ואנחנו חייבים מורים איכותיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> והמשבר הזה הוא של כולנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. אנחנו חייבים מורים איכותיים. אנחנו חייבים לתקן את הדבר הזה. אני פה אומר מהצד שלי, אנחנו נשלב ידיים כמה שצריך ובכל מה שצריך כדי להביא כל דבר שיכול בצורה כלשהי לפתור את הנושא הזה. אנחנו צריכים עוד מורים איכותיים וטובים במערכת החינוך. נתחיל. סימון רצה לפתוח במשהו שהוא לא מן הדיון, אז בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אדוני יושב-הראש. ביקשתי לפתוח ממש בשתי דקות, מקרה מזעזע שקרה בעיר שלי, בנתניה, שהוא בעצם לא רק בנתניה. מקרה של אלימות גזענית כלפי ילדות, שהדבר היחידי שקרה להן בחיים הזה שהן ממוצא רוסי. משכו להן בשיער, היכו. אתם יכולים לראות עכשיו, אם אפשר לראות את זה. זה בבית ספר. זה קרה לילדות במדינת ישראל. זה קרה לילדות במדינת ישראל, שהדבר היחידי שהן פשעו זה שהן ממוצא רוסי. הדבר הזה צריך להיות עידוד גדול מאוד לא רק למערכת החינוך, אלא להורים, לחברה הישראלית. לא יתכן שדבר הזה יקרה. אני ביקשתי מדימה, אבא של ולריה, שהיא חוותה את המקרה הזה, לספר בשתי דקות ממש מדם ליבו, כדי שכולם נשמע את זה. נמצא פה גם המשנה למנכ"ל משרד החינוך, שגם דיברו מקודם מחוץ לוועדה. חשוב לי שזה יגיע לכל אוזן בחדר הזה וגם מחוץ לחדר הזה. אני אומר לכם, אני קרציה מאין כמוה. אני לא אעזוב את הנושא הזה, אני אדבר עליו עכשיו כל יום. כל יום. שלא יקרה המקרה הבא במדינת ישראל. לא לילדה מרוסיה, לא ערבי, לא עם כיפה, לא חרדי, לא עם פאות כאלו ופאות אחרות. גזענות זה מחוץ לתחום במדינת ישראל, נקודה. דימה, בבקשה. << אורח >> דימה: << אורח >> כפי שכבר הכרתם, שמי דימה. נשוי פלוס שני ילדים. אני לא מעכל איך בשנת 2026 במהלך שגרת היום קורה מקרה כזה, שפשוט שובר לי את השגרה. שובר לי את כל מהלך היום. ואני עד היום מזועזע מהדבר הזה. אתם לא מבינים איזה שיח זה ערער במגזר הרוסי, שהרבה אנשים פשוט איבדו תקווה שמשהו ישתנה. הרבה מדווחים לי על מקרים דומים ושזה לא מדובר ברשתות. המקרה שהבת שלי עברה אני לוקח את זה כפרויקט לאומי ארצי, ששום ילדה במדינת ישראל לא תחווה את מה שהבת שלי והחברות שלה חוו. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני יכול להגיד לך שהנושא הזה יהיה כאן ואנחנו נעשה על זה גם, בלי נדר, דיון מיוחד בוועדה. אלימות היא תופעה חמורה מאוד ואלימות כתוצאה מגזענות זה אירוע שהוא חמור כפול. בסוף ילד שחוטף מכות רק בגלל המוצא שלו זה אירוע שהוא בלתי נתפס. אנחנו קודם כל, אני חושב בשם כולם כאן, לשלוח לבת שלך שאנחנו מחזקים אותה ושתהיה חזקה. ונקווה שהדבר הזה מטופל גם על ידי בית ספר וגם על ידי המשטרה ומי שצריך. אבל גם כדי לראות בתופעה רחבה ואיך שגם משרד החינוך יוכלו להציג בדיון שנעשה את מה אנחנו עושים כדי למנוע את התופעה הזאת מראש. ותודה שבאת ושיתפת אותנו. תודה לסימון שהביא אותך. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אם יושב-הראש רוצה שאני אתייחס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה רוצה, תתייחס לזה, כן. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> קודם כל, כמובן שזה אירוע מזעזע וגם דיברנו על זה בחוץ. זה מלווה על ידי המשטרה, הוגשה שם תלונה למשטרה, ועל ידי הפיקוח המחוזי. נעשו שיחות בבית הספר. אנחנו מתייחסים לנושא האלימות בצורה, בפוקוס של משרד החינוך נעשו מהלכים רוחביים. בהקשר פה של דימה, נתתי לו את מספר הפלאפון האישי שלי ואנחנו, חה"כ דוידסון אומר שהוא קרציה. אין בעיה, לא מפחדים מזה. הוא מוזמן, זה יטופל. כמו שאנחנו מטפלים בשאר הדברים זה מטופל. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני רוצה להוסיף משהו. בוא, אנחנו ממעיטים בערכו של האירוע זה. זה לא החלפת טלפונים והם יתקשרו אליי ואני אטפל. אנחנו צריכים להתעמת מול מציאות שבה יש ברוב בתי הספר יש חוסר שליטה. אגב, זה קשור לנושא של הישיבה הזאת, החוסר במורים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כל שר חינוך או כל מי שמגיע למשרד החינוך ישר חושב על רפורמה. מה אני אוסיף כדי שיזכרו אותי. אף שר חינוך לא חושב על הדבר הבסיסי, מה אנחנו עושים כולנו כדי שהאטמוספירה החברתית, ההתנהגותית בתוך בתי הספר תחזור למה שהיה פעם. עכשיו זה קשקוש, להרים טלפון, לדבר ולעשות אירוע. כל בתי הספר נגועים בזה. אנחנו שומעים את זה מהילדים שלנו, מהנכדים שלנו, אנחנו שומעים את זה בכל מקום. 27 שנים ניהלתי בית ספר. כשאירוע כזה קרה, יום שלם לא למדנו. יום שלם לא למדנו. הרשות הייתה מעורבת. כל בתי הספר ברשות, לפעמים במחוז. שר החינוך או שרת החינוך או מי שלא יהיה הגיעו לבית הספר הזה וכינסנו את ההורים אחרי הצוהריים, כי קהילת ההורים מאוד חשובה. היום עוברים על זה ככה. קשקוש. קשקוש. האלימות בתוך בתי הספר משתלטת. אלימות זה לא רק למשוך בשיער. אלימות זה כל החרמות, זה כל הקללות, זה אלימות כנגד מורים. שמענו בשבוע שעבר על אירוע שתקפו מורה. לא שמעתי בתקשורת מה משרד החינוך עשה ואיך הוא עצר את נשימתו. חבר'ה, כשקורה אירוע בצבא ויש חס ושלום נפצעים, יש הפסקת אימונים ליום. בודקים, רואים. פה זה הפך להיות לחלק מהשגרה שלנו, זה המסוכן במקרה הזה. זה הופך להיות לשגרה. משרד החינוך צריך לבוא לכאן ולהציג בפני הוועדה תוכנית לאומית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נעשה את זה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה. רק למען הסדר הטוב של הדיון, תראו, הנושא של הדיון הוא באמת בליבה של המשבר שאנחנו נמצאים בו היום. אני בטוח שיש להרבה מאוד אנשים מה להגיד ואפשר לתקוף את זה מכל זווית אפשרית בערך. לכן אני מבקש מכולם גם לנסות לקצר, להיות ענייניים. אנחנו נתחיל מחברי הכנסת, אחרי זה נשמע את משרד החינוך וניתן לעוד נציגים, לפי מה שנפסיק. אנחנו באמת יחסית בזמן קצר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, תודה רבה. אני אהיה קצר. באמת המשבר, כמו שאנחנו רואים אותו, הוא לא רק משבר כמותי. זה שהבת שלי התחילה אתמול בתיכון שלה ב-12:00 כי היו חסרים מורים, זה קשה מאוד. אבל יש פה גם משבר איכותי. הרבה פעמים מסתתרים מאחורי המספרים העובדות שאדם עם דופק ונשימה מתקבל להיות ממלא מקום. ואני שומע הרבה מאוד דוגמאות כאלה, שפשוט מגייסים את מי שיש. שמענו גם על שינויים, שחלקם, דרך אגב, מבורכים, של כניסת מגזרים שונים לתוך מערכת השחינוך. המגזר הערבי לחינוך הכללי והמגזר החרדי לחינוך הדתי. אבל בהרבה מקרה זה לא נובע מהחלטה או מאיזה רצון לגוון את הצוות. זה נובע כי זה מי שבא. ודרך אגב, זה המגזר היחידי שיש בו עודף מורים זה באמת בחברה הערבית. אני קורא כאן, יש כאן, אני עובר, קופץ ישר לנושא הפתרונות. קודם כל, סוגיית החוזים האישיים. התשובה שנתן כאן המשנה למנכ"ל היא אמיתית, אבל היא לא מספקת. לא יכול להיות שארבע שנים אחרי הסדר אחד ושנתיים אחרי הסדר שני - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> צריך להיות עם 6,000 היום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> היינו אמורים להיות ב-6% כל שנה, כל שנה. ובמקום זה אנחנו ב-12% במבט רב שנתי. זה לא הגיוני. אנחנו יודעים שזה לא כל הפתרון, אבל זה חייב להיות חלק מסל הפתרונות. דבר שני, תמיד אפשר ללכת לשכר, ואני לא אומר, באמת מגיע למורים להרוויח יותר. אבל יש כל כך הרבה דברים אחרים. כשאתה בודק למה מורים חדשים עוזבים בחמש השנים הראשונות, וזה יותר מחמישית, לפי הנתונים שפרסם הממ"מ, תודה להם על זה, במחקר שביקשתי. אתה רואה שרבים מתוכם מה שהכי קשה להם זה לא השכר, זה סביבת העבודה וזה הקושי להחזיק כיתה. כל מי שהיה, מאיר היה 27 שנים מנהל בית ספר, אני הייתי רק 15 שנים מורה ומנהל בית ספר. הדבר הכי קשה למורה אלה שני דברים: הראשון זה הכיתה שלו והשני זה חדר המורים. ואם יש לו תמיכה בחדר המורים והוא מצליח בכיתה, יש סיכוי שהוא ישרוד. אלה שני המקומות שצריך להשקיע בהם הכי הרבה בעיניי. לכן אני קורא כאן למשרד החינוך ואני שמח גם על כמה שינויי כוח אדם שקורים פה ואנשים חדשים שנכנסו. לא חדשים במערכת, אבל חדשים בתפקיד. בהצלחה לכם. לכן במיוחד. אנחנו צריכים פה כוח משימה לאומי, כי אין איכות חינוכית אם אין מורה בכיתה, אם אין מורה איכותי בכיתה. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. חה"כ דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אדוני יושב-הראש. אני חושב שזה דיון שלישי שאנחנו עושים בנושא הזה וכנראה שגם יהיה דיון רביעי וחמישי. דבר הכי חשוב זה שהוועדה הזאת לא תוריד את הנושא הזה מסדר היום. אני כבר למדתי בכנסת הזאת שאם אתה עושה דיון אחד ושכחנו ממנו שום דבר לא מתקדם. לכן משרד החינוך, ויושב פה המשנה למנכ"ל, חייב להבין שהוועדה הזאת לא תוריד את הנושא הזה מסדר היום. כי אנחנו כולנו מבינים, ואני לא אומר את זה בצורה דרמטית, אני אומר את זה בצורה מאוד ריאלית והגיונית, מדינת ישראל ומערכת החינוך נמצאים במשבר הגדול ביותר מאז קום המדינה. אנחנו רואים את זה בפעוטונים. יושבים פה זוג הורים שהגיע אליי היום ממצפה רמון, שהילדים שלהם, הילדה שלהם חוותה אלימות שאי אפשר לתאר אותה. ו-24 מתוך 25 בפעוטון הזה חוו אלימות שבלתי תתואר. ואנחנו עוברים על זה לסדר היום. חי ויעל, אתם יכולים להרים את היד, שיידעו מי אתם. הסבל שההורים האלה עברו ועוברים עדיין תוך כדי המשפט שמתנהל, אי אפשר לתאר אותו. אנחנו עוברים למה שקרה בירושלים, עם הפעוטות שמתו, שנפטרו. ואנחנו עוברים למערכת החינוך ואנחנו רואים את זה בגננות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבוקר פורסם שאצלנו בשומרון נעצרו שש מטפלות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, בשומרון. אנחנו פשוט נמצאים בתוך מערבולת מטורפת, שאני באמת, צריך להבין שצריכים רגע לעצור את הכול ואנחנו חייבים לייצר פה תוכנית מגה לאומית, שגם תעלה הרבה מאוד כסף, כדי להשתלט על האירוע הזה. אחרת אנחנו במדרון כל כך חלקלק שאנחנו לא נוכל לעצור אותו. האלימות וחוסר המורים המטורף הזה, שאנחנו רואים אותו בכל נקודה, בכל מצב. ואנחנו רואים 14,000 עובדי הוראה שהם בלי תעודת הוראה שעובדים במערכת. 14,283 עובדי הוראה ללא הכשרה, ללא הסמכה. דואגים לילדים שלנו, מגדלים אותם, מחנכים אותם. ואנחנו רואים מספרים שכן לומדים הוראה וכן לומדים גננות, אבל לא נכנסים לתוך המערכת. מתוך 800 ומשהו גננות שסיימו את הלימודים שלהן, רק 400 ומשהו נכנסו למערכת. יש פה אירוע שאנחנו רגע צריכים לבחון אותו. זה לא רק הנושא הכספי, יש הרבה מעבר לזה. אנשים לא רוצים להיכנס למערכת ההוראה. ואני מדבר כבעל למורה שמתה על העבודה שלה, מתה על בית הספר שלה. 24/7 חיה את זה. אני רוצה להגיד לסיום תודה ענקית לכל המורות והמורים ולכל המנהלים ואנשי צוות ההוראה שעדיין נמצאים בתוך המערכה הזאת והרוב המוחלט הם אנשים מדהימים. מדהימים. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. חה"כ יסמין, את רוצה להגיד משהו? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האמת שקודם כל באתי בעיקר להקשיב, לשמוע, להבין מה הנתונים. מה הנתונים בעיקר באזור הדרום שחשוב לי באופן מיוחד. ברור לי שיש בעיה, אני רק רוצה להבין מה הנתונים, תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. עדי, בבקשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה אדוני יושב-הראש. הדיון הזה, אני קראתי הרבה חומרים לקראתו וניסיתי באמת ללמוד ולהבין את היקף התופעה מבחינה מספרית. כי בתור אמא לשני ילדים במערכת החינוך ביסודי, המחסור במורים ניכר ומובן. וגם לא רק המחסור עצמו, אלא גם טיב המורים. ההתפשרות על היקף איכות כוח האדם שמגיע למסגרות של הילדים שלנו. אדוני יושב-הראש, אנחנו מדברים גם על ילדים מכיתה א'. הבן שלי בכיתה ב', זה קטן. ו-35-40 תלמידים בכיתה. הייתם לאחרונה, מישהו מחברי הכנסת, כהורה מחליף בכיתה? אני הייתי בבית הספר של הבן שלי לפני חודש .עשיתי להם שיעור על דמוקרטיה. הוא ביקש שאני אגיע ואספר מה עושים בכנסת. עשיתי להם שיעור. 35 תלמידים מתוקים. כאוס. כאוס. לא פחות מהכנסת. קשה מאוד. בחיי, קשה מאוד להיות בשיח ולהשתלט על 35 ילדים, לעניין אותם, לערב אותם ולגרום להם גם לחשוב ולפתח תוך כדי חשיבה ביקורתית על מה שאומרים להם בכיתה. אירוע קשה מאוד. מה שאותי מדאיג, ובגלל זה הגעתי לדיון החשוב הזה, אלה שני דברים: אחד, לדעתי המשבר, ההיקף שלו מוביל כבר ממש לחשש להפרת חוק חינוך חובה. כי אם ילדים נשלחים הביתה חדשות לבקרים ושיעורים מבוטלים חדשות לבקרים, זה אומר שהממשלה לא מקיימת את חובתה לחוק חינוך חובה לכולם. זה אומר שהילדים לא חובה, הם בבית. הדבר השני שהוא מאוד קשה, כולנו יודעים, אי אפשר לנהל משהו אם אין בו נתונים. ובאמת, אני יודעת לחפש טוב נתונים. כל אחד אומר נתון אחר. היום בבוקר יעל אודם פרסמה בחדשות 12 שחסרים כ-6,000 מורים במערכת החינוך. מהממ"מ קראתי את הנתונים, חסרים בערך כ-3,000 מורים. על ההכשרה חלק אומרים 12 ללא הכשרה, חלק אומרים 14 ללא הכשרה. אני פונה אליך ממשרד החינוך, מה הנתונים? הרי לא יתכן שאין נתונים לעבוד איתם כדי לאמוד את היקף הבעיה ומשם להגיע לפתרון. ממה שאני מבינה וגם הגשתי על זה הבוקר שאילתה, יש קושי מאוד גדול לקבל את הנתונים. אני אומרת, יש פה בעיה רוחבית בכנסת הזאת, שבכל הוועדות אנחנו מנסים לקבל נתונים מהרבה משרדים ולא מצליחים לקבל נתונים. ואי אפשר לנהל כלום אם אין נתונים. אז אחד, החשש הפרה של חוק חינוך חובה. והשני, מה הנתונים בשקיפות, כדי שנוכל באמת לגשת לבעיה ולטפל בה. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. נעמה, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. אחד הנושאים באמת החשובים, אמרת נכון. אני מקווה שזה לא רק יהיה נושא שדנים בו שוב, אלא יהיה נושא קבוע שפשוט הופכים אותו להיות ריטואל עד שהדברים האלו מטופלים. אני בת למנהל בית ספר, אשתו של מורה ואמא לילדים במערכת החינוך. אותנו אי אפשר לחרטט במציאות הקשה ואי אפשר לסדר נתונים שייראו יותר מתאימים. אני גם חושבת שכל מי שנמצא כאן יכול להעיד שהוא פוגש את זה גם ביום יום המקצועי וגם המשפחתי אישי שלו. המחסור נמדד, אני רוצה רגע לומר, בבתי הספר. הוא לא נמדד בכמות המורות באקדמיה שסיימו את התואר. להגיד כמה מורות יש בישראל ולכן שאין מחסור, זה לא רלוונטי. כי אם מורה נשחקה אחרי שנה והחליטה שהיא לא ממשיכה במקצוע, או יותר חמור, תוך כדי הסטאז' היא אומרת אני מסיימת את התואר ולא עוסקת בזה. שזה מה שקורה, המשבר מתחיל כבר בהוראה. הסטודנטים פה מהנהנים, כי זה ממש נכון. אז אין רלוונטיות לנתון הזה. הרלוונטיות פה, ומה שעדי אמרה הוא נכון, כמה חסרים בפועל בבתי הספר מורים. בוועדת הצעירים אני קיימתי דיון על המשבר במכללות, בתחום בכלל באקדמיה. והנתונים שהביאו אליי כל ראשי המכללות בכלל, מי שהגיעו לדיון, הם נתונים שהם גם מדאיגים. כי בעצם נכנסים היום מועמדים פחות איכותיים, לא אומר שכולם לא איכותיים, לא אומר קטגורית. מועמדים פחות איכותיים לאקדמיה. זה משליך על כל הדרג. זאת אומרת, יוקרת המקצוע היא אירוע שחייב לטפל בו. מקצוע ההוראה חייב לעבור שינוי טוטאלי כדי לייקר את המעמד. זה נכון לגבי שכר, אני תמיד אתחיל בשכר. מי שלא מסיים את החודש לא יכול לעבוד. מה לעשות? זאת המציאות. אפשר לעטוף את כל קומביית ההעצמה בכל מיני צלופנים נוצצים, אבל שכר זה שכר. כן, תנאים זה מאוד חשוב. מסביבת העבודה וחדר המורים ועד לכיתה. בסופו של דבר גם המשבר בצפיפות כיתות הלימוד משליך על ההוראה. אני רוצה גם לומר לך משהו. אנחנו צריכים למפות פה וזה מאוד חשוב, איפה המחסור. הרי יש מקצועות שאין בהם מחסור. יש מקצועות שיש בהם מחסור אקוטי. מקצועות אנגלית, מתמטיקה, מדעים. מקצועות העברית בחברה הערבית. כל התוכניות לידיעת השפה העברית הדבורה בחברה הערבית לא משנות אם יש לך מחסור אקוטי במורות לעברית. בצפון ובדרום, ואני אומרת לך, במיוחד שאני גם מדברת עם כל העניין, אתה יודע, גם אתה עשית ישיבה בקריית שמונה. כולנו דיברנו עם ראשי הערים והמועצות האזוריות בצפון. אנחנו נהיה חייבים לייצר מענקים ותגמולים מיוחדים כדי שלא יהיה מחסור פשוט בלתי סביר בכל צורה, במקצועות ליבה. מקצועות שמאפשרים שוויון הזדמנויות בחינוך. אני אומרת כזה דבר: קודם כל, כל המעטפת של מה שבעצם מורים בגלל המעטפת הזאת מורים נושרים, מורות נושרות. אבל גם מיפוי שהוא לא רק מספרי על החוסר, אלא מיפוי מקצועי. איפה יש לנו מחסור אקוטי בלתי סביר במקצוע ההוראה. אני אסיים במשהו אישי, צבי. אני, בן הזוג שלי מחנך כיתה. בגלל הדוקטורט שלו הוא נאלץ לסיים את חינוך הכיתה לשנה הבאה כדי שהוא יוכל לעשות את השלב הבא. אתה לא יודע איזה משבר זה עשה בשכבה. אני אומרת את זה משהו אישי. ונשבר לו הלב מזה. זה הרצון גם להתפתח ולהעמיק את הידע. אבל אין מחנכים. אין. העובדה שאנחנו מקבלים את זה בשוויון נפש שיש מחנכים לשתי כיתות – זה מטורף. צריך לעצור הכול לא רק על זה. מי שלא רואה את הקשר בין אלימות לבתי ספר, בין תופעת חרמות לבין חוסר היכולת של מורים לשים את הלב ואת הדגש, בגלל עומסים לא סבירים. ואז אנחנו גם מפילים על בתי הספר רצונות וציפיות שאי אפשר לעמוד בהם כשיש כזה עומס וכזו קריסה. אז כן, יש אחריות למורים ויש אחריות למנהלי בתי ספר ויש אחריות גם להורים. אבל גם לנו יש אחריות, למדינה יש אחריות לייצר מציאות חלופית נורמטיבית, מיטיבה, שתאפשר לא רק לסמן "וי" על החומר, אלא לחנך ולעשות עיבוד ולעשות תהליך. להיות שם עבור הילדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן אכרם. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> צוהריים טובים צבי. קודם כל אני רוצה לשמוע מנציג משרד החינוך האם נייר העמדה של יוזמות אברהם הוא נכון או לא נכון. כי אני משוכנע שרובנו לא יודעים את האמת. אני רוצה להגיד לך, אני התנסיתי בזה בשנת 2019, באותה כנסת כאן. היה במגזר הערבי 10,000 מורות עם תעודת הוראה, תואר ראשון ולפעמים שני. חיכו בבית בין שש לעשר שנים כדי להתקבל. זה גרם להם נזק בלתי הפיך. שכחו את החומר. תסכול אדיר. לפי השיטה שאתם עושים, אחד רק שמתפנה ונכנס, שלא קיימת במגזר היהודי, במגזר ערבי. היינו צריכים לבוא לשר האוצר דאז משה כחלון ולבקש תקציב רב כדי לעשות להם הסבה להייטק. כי לא היה מי שיקלוט אותם. עד תשע שנים יושבת מורה בבית ולא מתקבלת לעבודה. אני רוצה להגיד לך, אני מהמגזר הדרוזי. בדלית אל כרמל ועוספיה אנחנו שולחים מורות ליקנעם, לאזור. אין לנו מחסור במגזר הדרוזי למשל במורים, אבל יש לנו עודף מורים. כשאני מדבר עם מועצת חוף הכרמל לא חסר להם מורים. כשאני הולך לנשר לא חסר להם מורים. כשאני הולך לכל היישובים מסביבנו לא חסר להם מורים. לכן אנחנו לא יודעים את האמת. כל אחד אומר מהצד שלו. האם הנתונים הם נכונים או לא נכונים? גם השיטה הזאת שאתה מביא את האדם אחרי תשע שנים – זו שיטה שמורידה את הרמה והמוטיבציה של המורה. לכן אנחנו במצד לא טוב. אני חושב שאם יש מחסור במורים במגזר היהודי בוא תשלב. מי שיכול במקצועות שמתאימים כמו מתמטיקה למשל, דברים אחרים. יש לנו הרבה בוגרות מתמטיקה מהטכניון מהמגזר הלא יהודי. ויכולות להיות מורות מצוינות. כלתי מלמדת אנגלית ביקנעם, כלתי השנייה מלמדת מתמטיקה ברמת ישי. כי לנו אין מקומות בדלית אל כרמל ובעוספיה. לכן הדברים יש בהם הרבה ניגודים. והאמת הזאת חייבת להיות על השולחן בצורה עניינית. תוכנית אחראית, לעשות מהפכה בחינוך. אם אנחנו רוצים להחזיר את התלמידים שלנו למצוינות. התלמידים הישראלים שהובילו בעולם כמעט בכל המקצועות והיום לצערי הרב המצב הוא לא כך, אז צריך לעשות תוכנית עניינית ולא לדבר ולבוא כל פעם להעלות את זה מכאן. אנחנו ב-2019 העלינו את זה. אנחנו אחרי שבע שנים מעלים את זה בחזרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה אכרם. יבגני, אתה רוצה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה אדוני יושב-הראש. אני אתחיל דווקא בנימה אישית. אני נבחרתי לכנסת ב-2019 וכששאלו אותי באיזה ועדות אתה רוצה להיות קודם כל אמרתי אני רוצה להיות חבר בוועדת החינוך. אני מאוד גאה להיות חבר ועדת חינוך במשך השנים. גם היינו בקואליציה כידוע, גם באופוזיציה. ועברנו בשבע שנים האלה המון דברים: קורונה, מלחמה, בעיות, כל הרפורמות שאנחנו התחלנו לעשות. בנאום הבכורה שלי בכנסת הקפדתי להתייחס למעמד המורה כאחת המשימות החשובות שחברי כנסת ואני באופן אישי רוצים לשנות. אני חייב להגיד לך באופן אישי, בשנה האחרונה אני מרגיש גם מהפניות, דיבר פה דימה, אבא של ילדה בנתניה. אני מרגיש שמשהו קורה לא בסדר במערכת החינוך. הדבר הזה חייב להיפסק. אני באתי אליך עכשיו לדיון מוועדת העלייה והקליטה שדנה כרגע בדקות אלה על מספר העולים שמגיעים ממדינות חבר העמים. יושב שם השר אלקין שאחראי על הנתיב ומדווח לנו ונותן לנו מספרים. רק לסבר את האוזן, בארבע שנים, כמעט חמש שנים, החל מ-2021 הגיעו למדינת ישראל 150,000 עולים רק ממדינות חבר העמים. הנה, יש לי פה מספרים, אני אראה לך, גם אציג לך את זה. כמובן שהפיק היה אחרי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022. בשנה האחרונה 37,000. בשנת 2025 אנחנו מגיעים כמעט ל-10,500. אני לא מצליח להבין כיצד אנחנו כאזרחי ישראל, כמערכת החינוך, בשנת 2025-2026 לא מצליחים למנוע את התופעות הגזעניות שקורות עדיין במערכת החינוך. 35 שנה אחרי העלייה הגדולה מברית המועצות אנחנו שומעים התבטאויות לא רק בנתניה. אנחנו שומעים את זה בבאר שבע, בחיפה, בנוף הגליל, במקומות שבערים שקולטות עלייה. איך זה יתכן שילד, לא משנה איזה כיתה, יגיד "רוסי מסריח", "תחזור לרוסיה" וקללות וקללות. אני בא בגישה לא פוליטית. ועדת חינוך בכלל לא צריכה להיות ועדה פוליטית. אתה מכיר אותי ואני יודע להסתדר עם כולם. אבל הילדים האלה שומעים את הדבר הזה מאיפה שהוא. הם שומעים את זה בבית, הם שומעים את זה בטלוויזיה, הם שומעים את זה בתקשורת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בטיק-טוק או אינסטגרם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> טיק-טוק, אינסטגרם. מה שאני מציע לך, אדוני יושב-הראש, ופה אתה תמצא גם בי פרטנר. בוא נקדם יוזמה אפס סובלנות כלפי גילויי גזענות. אפס סובלנות. אם צריך לתת סמכות למנהל בית הספר להרחיק את התלמיד במיידי, בוא ניתן לו את הסמכות הזאת. אם צריך עכשיו לתת קנס להורים, בואו נחוקק קנס להורים. אין כזה דבר שאנחנו מגיעים לאירועים שבסוף מסתיימים גם במוות. זה פשוט לא הגיוני. כי בסופו של דבר כולנו אחראים. נכון, יש אחריות של המורה, יש אחריות של מנהל בית הספר, אחריות של ההורים. אבל גם לנו כמחוקקים יש אחריות. אם אנחנו שומעים פעם אחר פעם כאן בוועדת החינוך ובכלל בכנסת ישראל, שומעים סיפורים נוראיים – אי אפשר להגיד שמענו ולדרוש את זה מהממשלה. לא, גם אנחנו כמחוקקים חייבים לעשות מעשה. אני מציע לך לגבש תוכנית. ביקשתי גם מספר דיונים דווקא בנושא הזה, כי הנושא הזה פחות נוגע ל-bullying ולכל הדברים. אבל ביקשתי וגם חברי סימון דוידסון ביקש, אני מקווה שהיום זה גם יאושר בנשיאות ואספנו חתימות. אני אבקש לקיים מספר דיונים בנושא הזה. לא הגיוני שלילד עולה, ילד של עולים שנולד בארץ והוא צבר, יגידו דברים כאלה. וזה לא משנה אם זה רוסי, אוקראיני, אתיופי או מרוקאי. אין דבר כזה. אנחנו במדינה של קיבוץ גלויות. ומי שמרשה לדבר ככה לילד פשוט חייב לקבל עונש מקסימלי. במשפט לסיום אני רוצה להגיד, שמעתי שרוצים לאשר, כבר אישרו תקנות של החמרת ענישה לנהגים פורעי חוק. נכון? על הטלפון זה 5,000 שקלים, על רמזור אדום זה 5,000 במקום 500. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עוד לא אישרו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, מנסים לאשר את זה. יאשרו את התקנות. אושר כבר? יאושר. אני מציע שאנחנו נתחיל לחשוב גם בכיוון הזה למי שמרשה לעצמו להשתמש בגזענות ובאלימות מילולית ובטח אלימות פיזית. אבל אלימות מילולית הרבה פעמים גם הורגת. לכן ועדת חינוך צריכה לקחת את זה כיוזמה. אני סומך עליך ומוכן להיות שותף שלך ונעשה סדרת דיונים על מנת למנוע את התופעות המגעילות האלה שקורות בחברה הישראלית בשנת 2026. אני מעביר את זה גם לסמנכ"ל שתעביר את זה גם לשר החינוך שמגיע לדיוני ועדת החינוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה יבגני. סמיר, אתה רוצה להגיד משהו? << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אגיד אחרי שאני אשמע עוד כמה נתונים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מצוין. אז אנחנו נעבור ברשותכם לממ"מ שיציג לנו פה את המצגת עם הנתונים ומשם למשרד החינוך. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> שלום לכולם, שמי אתי ואני חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אציג בפניכם נתונים נבחרים מתוך המסמך שהוגש עבור הדיון, נכתב עבור חה"כ משה טור פז. קודם כל חשוב להגיד שסוגיית המחסור במורים שנידונה לעיתים קרובות גם כאן, גם בדיון הציבורי, זו סוגיה מורכבת. אין לנו נתון אחד שבאמצעותו אפשר לסכם אותה ולהגיד האם המחסור החמיר או החריף או פחת. הנתונים שקיימים לא יוצרים תמונה אחידה. יש פערים משמעותיים בין הקולות שעולים לשטח לנתונים הסטטיסטיים. יש הבדלים בהגדרות, מחסור כמותי, מחסור איכותי. מדובר בעצם בהרבה מאוד שלבים בתהליך הזה גם של הכשרה, גם של הכניסה להוראה כמו שנאמר פה. גם של עזיבת מורים, מורים נשחקים. אני אציג פה בקצרה כמה מההיבטים האלה. (הצגת מצגת) הדיווחים והקולות מהשטח מעידים על משבר עמוק במערכת החינוך. לפי סקר תל"י שהוא סקר בין לאומי שפורסם לאחרונה, כמעט מחצית המורים בישראל מלמדים בבתי ספר שבהם דווח שמחסור במורים פוגע ביכולת של בית הספר לספק הוראה איכותית. זה שיעור כפול מהממוצע במדינות המשתתפות בסקר, מדינות ה-OECD ועלייה משמעותית מהסקר הקודם שאז היה 38%. במקביל, סקר ראמ"ה בקרב מנהלים בישראל עמד על קושי משמעותי של מנהלים בגיוס מורים. 36% מתוכם ציינו שזה האתגר המרכזי שעימו הם מתמודדים בעבודתם. מנגד, המדדים הסטטיסטיים המרכזיים שאנחנו מכירים נוהגים לבחון באמצעותם את מערכת החינוך לא מעידים על חומרת המשבר או אם בכלל יש משבר. ממוצע התלמידים למורה, למשרת מורה, ירד בעשורים האחרונים מכיוון שמספר המורים גדל בשיעור גבוה יותר ממספר התלמידים. חשוב להגיד שהממצא הזה עקבי, גם אם מתמקדים במחוזות גיאוגרפיים ביישובים שונים, במגזרים שונים וגם אם מסתכלים רק על החינוך הרגיל, בלי החינוך המיוחד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זאת אומרת? דיברה קודם חה"כ לזימי על זה שבסוף נתוני המאקרו מבלבלים, כי בנתוני המיקרו יכול להיות פערים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נגיד לא חסרים מורים באזרחות, כן חסרים לך באנגלית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. אבל לא, גם גיאוגרפית. את אומרת שגיאוגרפית אין פער? אתם לא מזהים פער בשום מקום? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש פער גיאוגרפי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה מה ששאלתי. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> רואים שיש הבדלים בין מחוזות שונים ובין יישובים שונים. אבל באופן כללי, כמעט כל היישובים שנבדקו, אני חושבת שהמחקר שנעשה מצא רק שבני ברק זה אחד היישובים שבהם - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני יכולה לזקק? תראי, כל בית ספר זה עולם ומלואו. אם עכשיו לבת שלי אין יותר שיעור מוזיקה ביסודי כי אין יותר מורה, עבורה עולם ומלואו נלקח. הדבר שהיא מאוד אהבה. אי אפשר להסתכל על זה בכללי. זה מאוד לקוי להסתכל על זה במערכת חינוך. אנחנו מדברים, אביחי שטרן בקריית שמונה אומר לי אין לי מורים למתמטיקה, מדעים ופיזיקה. אין לי. איך משפחות צעירות יחזרו לקריית שמונה? על מה? אני אגיד להם שפה יהיה לכם חינוך פחות טוב לילדים שלכם? אי אפשר, זאת אומרת להסתכל ככה זה פשוט מעקר את הדיון. זה מה שאני רוצה לומר, הדיון הוא עקר באופן הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לכן היא אמרה שהם כן בדקו יישובים. וזה כן מעניין - - - << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> קריית שמונה היא יוצאת דופן קצת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לכן אמרתי מענקים ספציפיים. אבל כן רגע צריך להבין שבסוף זה עולם ומלואו. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא רק קריית שמונה. אפילו כפר סבא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> אני אמשיך ואגיד שקודם כל חשוב להכיר את הנתונים האלה כדי להתמודד איתם. נציג בהמשך נתונים שיותר מורכבים, שמעידים על המורכבות ועל המגמות. אבל הנתונים הכלליים, אם מסתכלים על מספר המורים, מספר התלמידים, זה לא מעיד על זה שיש מחסור חריף במורים. גם הנתונים שקיבלנו ממשרד החינוך, דובר פה בוועדה, שבפתח שנת הלימודים תשפ"ו, שנת הלימודים הנוכחית, היו חסרים 498 מורים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל בתחילת הקיץ הם אמרו מחסור של 5,000. אז אני לא מצליחה, או שאני לא מבינה או? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> לא, לא, אנחנו תכף נסביר. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> תחילת הקיץ אכן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לנו נתון למשל כמה כיתות בישראל מחנכים שני מורים? << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> לא, אין לנו נתון כזה. אולי למשרד החינוך יש. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל אני אשמח שתעני רגע על שאלתי רגע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מורים מול תלמידים, זה בסוף העניין. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל זה נכון מה שאמרתי או שזה טעות? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> לא, זה לא נכון. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> לא שמעתי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לפי מה שאני ראיתי בנתונים גם אצלכם בממ"מ, דווח שמשרד החינוך דיווח על 498 מורים שחסרים, משרות הוראה עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ו. אבל בתחילת הקיץ זוהה מחסור של כ-5,000 מורים. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אנחנו נסביר את זה. אנחנו נוכל להתייחס לזה. ככה זה כל שנה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח, כי זה פער שהוא - - - << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> ככה זה כל שנה. יש תהליך גיוס ותהליך השמה. כל שנה לאורך עשרות שנים, התהליך מתחילים את התהליך כשחסרים X ומסיימים אותו כשחסרים X פחות הרבה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נהדר. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אנחנו נתייחס לזה אחרי זה בדיונים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא יגיב עוד מעט. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> המספר שאיתו פתחנו את החוסרים הוא גם נמסר. הוא כ-498 מורים חסרים, מתוכם 220 במקצועות ליבה. נתייחס לזה. עוד פעם, זה תהליך. כאשר מדברים על נתונים ואנחנו נדבר גם על עולם הנתונים הם מצלמים תמונת מצב. כלומר, כשאת בודקת נתונים ב-15 באוגוסט זה לא הנתונים של 31 באוגוסט. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני לא צריך להסביר לי על איסוף הנתונים, זה אני מבינה. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> לא, זה לא, זה מתפתח, זה דינמי לאורך כל השנה. אני לא בא להסביר לאף אחד, אני לא מורה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת כי גם מי שאויש מתוך ה-5,000 האלה, שאתה אומר שכמעט 4,500 כן אוישו, האם הם באמת עם תעודת הוראה כפי שצריך או שזה חלק מאותם 12,000 שאין להם הכשרה מתאימה? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> לא, חלק עם תעודת הוראה וחלק לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל זה לא, מתייחסים לאיוש ולא לזה שמבטלים מקצועות ומבטלים - - - << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> זה משהו אחר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא, זה חלק מאותה תמונה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נעשה סדר בכל עוד מעט. בואו נשמע את הממ"מ עד הסוף. כן? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כן, כן, זה חלק מאותה תמונה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בואו נשמע את אתי. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> כן. גם הנושא של איכות המורים, אם מסתכלים על המורים שיש להם הכשרה מתאימה ללמד מתמטיקה ואנגלית, לא מדובר פה על אזרחות או מוזיקה או דברים נוספים. אנחנו רואים שיש עלייה עקבית, אמנם לא גדולה, בשיעור המורים שיש להם הכשרה מתאימה ללמד את המקצועות האלה. וגם זה עקבי אם מסתכלים גם על יישובים שונים ועל מחוזות שונים. אנחנו רואים הבדלים בין המחוזות, אבל עלייה באופן כללי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לנו את הפער בין כמה מורים מלמדים את המקצועות וכמה מורים מוכשרים ללמד את המקצועות? << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> כן, זה העבר. כלומר, רואים שבסביבות, אם מסתכלים, אני אחזור לשם, אם מסתכלים למשל בחטיבה העליונה בחינוך הממלכתי עברי, שזה מה שמוצג פה, כ-80% מהמורים למתמטיקה מוכשרים, עם בעלי הכשרה מתאימה ללמד את המקצוע. אנגלית קצת פחות. אבל מה שהיה חשוב לי להראות פה שהמגמה הכללית היא של עלייה, לא של ירידה. אבל אם מסתכלים יותר מעמיק, כלומר אלה הנתונים הכלליים של מערכת החינוך. אם מסתכלים קצת יותר לעומק ובוחנים אז כן רואים תהליכים ומגמות שיכולים להצביע על בעיות. הדבר הראשון זה הנושא של הכשרת עובדי הוראה. המספר הכולל של בוגרים המסלולים האקדמיים להכשרת מורים, זה כולל גם מכללות להכשרת הוראה, גם הסבת אקדמאים וגם תעודת הוראה מאוניברסיטאות, שאלה שלושת המסלולים העיקריים. הוא בעצם אנחנו רואים שהוא הולך ויורד. בשנים האחרונות הוא היה נמוך ביותר, בעשר השנים האחרונות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש לכם הנחות למה זה ככה? הנחות עבודה? << אורח >> קריאה: << אורח >> אולי משרד החינוך או המל"ג יכולים להתייחס לזה. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> אני יכולה להתייחס לזה. מה שאפשר להגיד על זה שאם מסתכלים על סטודנטים שנה א' אז דווקא בשנתיים האחרונות יש מגמת עלייה. שיכול להיות שזה שינוי מגמה. << אורח >> ולדימיר (וובה) מושנוי: << אורח >> זה די הפוך. דווקא בשנה הראשונה יש יותר סטודנטים לחינוך ואילו בשנים של ב' ו-ג' יש ירידה מאסיבית, נשירה. אני נגיד התחלתי בכיתה שלי - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, השאלה אם זה השתנה פתאום. יכול להיות שפתאום כן יש לך יותר. << אורח >> ולדימיר (וובה) מושנוי: << אורח >> אני וובה מושנוי, יו"ר אגודת הסטודנטים של מכללת קיי. אני לצורך העניין בכיתה שלי התחלנו 32 סטודנטים, בסוף השנה של ד' עכשיו אנחנו נשארנו 12. אז יש נשירה מאסיבית של סטודנטים במהלך השנים. כי הם פשוט מבינים שזה לא בא להם, לא משתלם להם, לא טוב להם. זה הרבה נסיבות, אבל ניגע בזה אחר כך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> הנושא השני זה הכניסה להוראה. באופן עקבי, זה לא משהו חדש, כ-3,000 מהבוגרים של המסלולים השונים להכשרה להוראה לא נכנסים. כלומר, אם היו לנו 8,500 בערך, מתוכם 3,000 - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בוחרים שלא לעסוק במקצוע. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> בוחרים לא לעסוק במקצוע. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> סיימו כבר ולא עוסקים. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> רובם בחינוך העברי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מתוך כמה? 3,000 מתוך? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> 8,000 ומשהו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת מעל 30% מסיימים את הלימודים ולא הולכים לעבוד במקצוע. שזה נתון דרמטי. תחשבו על זה. תחשבו על זה, זה מעל 30% מהחבר'ה שלנו שמסיימים את הלימודים. זה מה שצריך לבחון. למה הם לא נכנסים לעבוד. זה מטורף. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> הנתון הזה השתפר במידה מסוימת. כלומר, זה היה 35% בשנים קודמות, עכשיו זה כ-30%. אבל זה לא מפצה על הירידה במספר בוגרי ההכשרה, כך שאנחנו רואים ירידה במספר הבוגרים שנכנסים להוראה בשנים האחרונות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם למשרד החינוך יש נתונים למה זה קורה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סימון, תן לה להשלים. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> יש לזה הרבה סיבות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, נשמע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עוד מעט הוא יציג באריכות. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> הנושא השלישי זה תחלופה והתמדה של עובדי הוראה. אנחנו רואים עלייה בשיעור המורים החדשים שעוזבים את מערכת החינוך, גם כעבור שנה, גם כעבור שלוש שנים וגם כעבור חמש שנים. שבעצם אם מסתכלים על המורים שנכנסו להוראה בשנת 2018 חמש שנים אחר כך 20% מתוכם, אפילו קצת יותר, לא מלמדים, פרשו ממערכת החינוך. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה בנוסף ל-30% שכבר לא נכנסו מראש. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> כן. סוג אחרון של הנתונים הוא נושא שמתייחס לכלים של מוסדות החינוך, משרד החינוך, להתמודד - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני חייב לעצור אותך. אדוני יושב-הראש, יש פה נתון שחייבים להבין אותו. נגיד 100 סטודנטים התחילו שנה א'. 50 מהם לא יעבדו בהוראה אחרי חמש שנים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת 50% לא קיימים בעולמות הוראה אחרי חמש שנים. שזה נתון מאוד דרמטי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש כאן גם את הפילוח הגיאוגרפי? כי אני מבינה גם מהנתונים שלכם שבמרכז הבעיה היא חמורה יותר. כי במרכז קשה יותר להשתכר ממשכורת של מורה לחיות איתה בכבוד מאשר בפריפריה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מה שקרה למערכת החינוך בתל אביב. היא לא עומדת בזה בגלל זאת העיר אחת היקרות שיש. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> אני אגיע. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל יש גם לאנשים בישראל ילדים שלומדים במערכת החינוך בתל אביב, רק חשוב להגיד. ובמרכז הארץ. יש פה גם שאלה. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> אני בדיוק מגיעה לזה עכשיו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> סוף סוף יש משהו שהוא בפער לטובתנו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את שמחה להתנשא מעליי? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה שזה עצוב. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> אנחנו מגיעים לכלים שבתי ספר, שמערכת החינוך משתמשת בהם כדי להתמודד עם קושי בגיוס מורים. אחד מהם זה עסקת עובדי הוראה באישורים חריגים. זה בעצם עובדי הוראה שמועסקים בזמן תהליך ההכשרה שלהם, עוד לפני השנה של הסטאז' או עובדי הוראה גמלאים. אנחנו רואים שמספר האישורים החריגים להעסקת עובדי הוראה בחינוך הרשמי עלה כ-80% בשנים האחרונות. רוב האישורים שניתנו הם במחוזות תל אביב והמרכז ובחינוך היסודי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> שזה בדיוק מה שאמרנו לפני רגע, זה בדיוק ההסבר של זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אגב, אני רוצה להאיר פה איזה נקודה. זה נתון שאי אפשר לחרטט אותו, כי חייב לקבל אישור חריג לדבר כזה. לכן פה אי אפשר לשחק עם נתונים. יש אישור חריג, אז תראה נתון מאוד חריג וברור ומובהק והוא גם מלמד על מה שאמרנו עכשיו. לגבי המחסור אפשר לשחק עם נתונים, אז אתה תראה נתונים אחרים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא. זה נתון שמצביע על מחסור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוודאי, בדיוק. אבל זה גם נתון שאתה לא יכול, אם אפשר היה לשחק גם עם זה, לא היה לך את הנתון הזה. אבל בגלל שאתה חייב לקבל אישור חריג לזה אז יש לך פתאום את הנתון כמו שהוא. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> נתון אחרון שרציתי בהקשר הזה הוא הנושא של עובדי הוראה ערבים שמשתלבים בחינוך העברי, שגם זה מענה לנושא של קושי בגיוס מורים ואנחנו רואים שיש עלייה מאוד משמעותית גם במספר של המורים הערבים בחינוך העברי וגם - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בטח בצפון ובדרום, זה לא, מרכז אנחנו לא נמצא את זה. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> פה אין לנו פילוח. משרד החינוך יפרט פה על כלי מדיניות שהוא מפעיל, גם בנושא של מיפוי וחיזוי וגם בנושאים אחרים. אני רק אגיד בהקשר הזה שכמו שאמרתי, אין לנו כמו שאמרנו, נתון אחד. כלומר, למשרד החינוך גם כשהוא פועל הוא לא יכול להעמיד בפנינו תמונה מלאה של המחסור. וגם מעבר לנתון על החוזים האישיים שדובר פה אנחנו לא יודעים איך כל הכלים האלה מיושמים בפועל. זה נתון שלא קיבלנו. באמת כל הנתונים וגם נתונים נוספים נמצאים במסמך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> סליחה, איזה נתון לא קיבלתם? << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> בעצם הראיתי פה שיש מגוון רחב של כלים שמשרד החינוך אמר שהוא משתמש בהם. בפועל לא קיבלנו נתונים על מה קורה עם זה. כלומר, אם הוא מדבר על פניות להסבת אקדמאים, מלגות, כל הדברים האלה, עד כמה אלה באמת ניתנו בשנים האחרונות זה נתון שלא קיבלנו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז אדוני, נשמח גם להתייחסות לזה. בסדר? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שנייה אחת. חה"כ סמיר לפני כן כי הוא עדיין לא דיבר. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> קודם כל צוהריים טובים לכולם. צבי, אני שמעתי את כל הנתונים מהממ"מ עכשיו. אני רציתי גם שיתייחסו למה שקורה אצלנו בחברה הערבית. יש פה שולחן עגול, חצי מהשולחן יש בו בעיה, חברה יהודית במערכת החינוך בבתי הספר היהודים. ובחצי השני של החברה הערבית יש בעיה, אבל הבעיה שלנו היא הפתרון של החברה היהודית. רציתי לשמוע כמה יש מורים לא מועסקים, מובטלים אצלנו בחברה הערבית. אני יש לי את המספר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מלא. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מעל 11,000 מורים ומורות לא מועסקים בחברה הערבית. מצד אחר, יש בחברה היהודית 4,500 מורים מחסור. מה אני אומר פה? צריך כוועדה לחשוב על פתרון הגיוני. זה הנושא של הוועדה מאוד חשוב, הגיוני מאוד. הרי אני מתוך תפקידי הראשון כמורה ואחר כך כמנהל מחלקת חינוך, לא מדובר על 4,500 מורים חסרים. מדובר על מאות אלפים תלמידים בחברה היהודית שלא מקבלים מענה. לא יתכן שיש בחצי מהחברה יש בעיה ובחצי השני יש לנו בעיה. אני אומר דבר כזה, בואו נתרחק מהפוליטיקה. בואו נחשוב כאחד, איך אנחנו יכולים לשבץ את כל המורים האלה המובטלים. הרי המורה לא עובד כמורה שנה, שנתיים, שלוש, הוא מתייאש, עוזב את כל העבודה. ראיתם את המספר – 3,850 עוזבים בשנה החמישית. לפני שייכנס לשוק העבודה. אני אומר בואו נתרחק מהפוליטיקה. בואו נתרחק מהמשפטים שאנחנו מחפשים אחריהם. יש לנו מורים מדהימים, יש לנו השכלה גבוהה למורים האלה, בעלי דעה, חשיבות רבה. באמת הם תותחים. וגם יש לכל מנהל בבית הספר יש לו בשלוש שנים הראשונות אפשרות או לתת למורה קביעות או לא. אז אם הוא לא טוב אז זהו, אל תעסיק אותו. אני רוצה באמת להיכנס לנושא הזה לעומק. נמשיך בישיבות שלנו. זה מאוד חשוב שהילדים מצד לא משנה ערבי או יהודי, לא אכפת לנו, שיקבל מענה מתאים, הולם. וגם מצד אחר, כל מי שהוא שלח את הילד שלו, הבת שלו, שתלמד ארבע שנים-חמש שנים ומסיימת עם תעודת הוראה , עם ציונים גבוהים, גם שהיא תקבל את מה שהיא צריכה לקבל, עבודה, משרה. זה מאוד חשוב. אני גם רוצה עוד דבר אחר. גם ברפורמה ששמו משנת 2007, אופק חדש, צריכים גם להתייחס עוד פעם. לחשוב להוריד במשרות כדי לקלוט אחרים, לא יודע, להעלות. חשוב מאוד שנחשוב יחד איך אנחנו מסיימים את הבעיה של 11,000 מורים ערבים. תודה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> סליחה שאני מתפרצת. אבל במשרד החינוך נהוג לנקד מורים ערבים, למרות שברובם, רבים מהם, אני לא רוצה להגיד ברובם, רבים מהם הם בוגרי אוניברסיטאות ישראליות, בוגרי מכללות דוד ילין ומכללות אחרות. קיים מצב במשרד החינוך שיש איזה שהיא אפליה. משרד החינוך מכיר בלא מעט תעודות אקוויוולנטיות, לעומת מורים ערביים שמקבלים הכשרה במוסדות ישראלים. שוב, אני לא רוצה להישמע כאילו אני יוצאת נגד ציבור מסוים. אבל למשל מורות חרדיות מקבלות תעודה אקוויוולנטית ומלמדות מקצועות שלא הוכשרו להם. שלא לדבר על זה שברמה הרבה יותר נמוכה מאשר בוגרים בזה. צריך לתקן את העוול הזה שקורה במערכת החינוך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה איילת. ברשותכם, תראו, באמת בגלל שאין לנו הרבה זמן אני רוצה לשמוע, אנחנו קודם חברי כנסת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> עד מתי הדיון? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עד 13:30 וננסה להאריך אותו. אפשר לשמוע עוד הרבה אנשים. לפני כן, בגלל שאנחנו עם זמן קצר ומטבע הדברים אני מניח שגם יהיו לח"כים שאלות על מה שיגידו ממשרד החינוך, אז אני רוצה קודם כל לשמוע בצורה נרחבת את משרד החינוך. מה הם עושים, מה נעשה. ואחר כך בזמן שיישאר אני אתן לשאר הנציגים לדבר. כן, בבקשה. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> תודה רבה. קודם כל, אני רוצה להגיד לחברי הכנסת וגם לך כמובן יושב-ראש הוועדה, תודה. הנושא הזה חשוב לנו. הוא מהותי עבורנו. שמעתי את כל הדברים הענייניים והחשובים שנאמרו פה. כך לדוגמה מה שחה"כ לזימי אמרה על מעמד המורה. זה ברור. זה ברור שמעמד המורה הנמוך, השחוק, התדמית, המותג והמוניטין, זה ברור שזה חלק מהאירוע. אבל זה נמצא אצל כולנו, זה לא נמצא רק אצל משרד החינוך. ופה זה בכל החברה. אם אנחנו נחבוט במורים כל הזמן אז המעמד שלהם ילך וידרדר. זה ברור. שמעתי את כל מה שנאמר פה באמת ברמה, נאמרו דברים ענייניים וחשובים. אני אתייחס רגע ברמת המאקרו ונמצאות פה הנציגות המקצועיות הבכירות ביותר של המשרד שיתייחסו גם לעולם הנתונים. אני רוצה להגיד לחברי הכנסת ולך יושב-ראש הוועדה, ובכלל לכל מי שנמצא פה בוועדה. אנחנו יודעים, יש בעיה. אנחנו לא מסתירים את זה, לא מטאטאים את זה, לא מורידים את הראש ולא מתחבאים. אנחנו יודעים שיש אתגר בעניין חוסרי מורים. אף אחד לא מתחבא ולא אומר שאין. העובדה שיש אתגר כזה היא מהרבה גורמים. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הפתרון מונח על השולחן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בואו ננסה לא להפריע. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> חלק גורמים חיצוניים אובייקטיביים כמו משבר הקורונה והמלחמה, שגם לי, אגב, יש ילדים במערכת החינוך. והמורים נאלצו ללמד אותם בזום. הם נאלצו ללמד אותם בזום בקורונה, במלחמה. וזה מאוד קשה. ואז הם חוזרים הביתה, יורדים עליהם, שוחקים אותם, פוגעים בהם, השכר לא מספיק טוב. זה הכול ביחד. זה האירוע. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כיתות גדולות מידי. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> כיתות גדולות מידי. בואו, גם באמת עברנו משהו בשנים האחרונות. משהו דרמטי מאוד. האתגרים האלה שהם פוגשים, הכלכליים, החינוכיים, החברתיים. ואגב, גם האלימות הזאת, זה ברור שזה הכול מתחבר. כלומר, זה לא שאם אני אוציא משהו אחד, זהו, לא יהיה יותר חוסר במורים. זה לא זה. הבעיה היא בעיה הרבה יותר מורכבת ואי אפשר להסתכל עליה, אגב, כמקשה אחת. וגם דיברו פה ברמת לצורך העניין המגזרים. הבעיה הזאת במגזר הערבי בדיוק הפוכה, כמו שנאמר. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חברה, חברה. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> בחברה הערבית, סליחה. פריפריה לעומת מרכז. נכון, מורה בתל אביב יהיה לו הרבה יותר קשה. גם הרשות המקומית היא חלק מהאירוע. אולי הרשות המקומית צריכה לסבסד. אנחנו כרגע גולשים לעניין הפתרונות, אני לא רוצה עוד להגיע לשם. אבל זה לא, מה שאני בא להגיד שזה לא מקשה אחת. זה לא דבר אחד. זה מורכב מאוד, אנחנו מסתכלים על זה ברמה רוחבית, ברמה אסטרטגית. המשרד שם. המשרד שם ותכף גורמי המקצוע ידברו. יש לנו מענים לטווח זמן קצר, בינוני וארוך. תכף נפרט את המענים. לגבי טווח הזמן הארוך, כמו שנאמר פה, זה עניין מאג'ורי. ועדת שפירא שכולם פה מכירים, בהנחה שכולנו נגיע לשם, היא אמורה גם להתייחס לזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היא התייחסה לזה, ל-19 תלמידים בכיתה. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> היא התייחסה לזה. רק שהעלות שלה היא עשרות מיליארדי שקלים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בטווח זמן הקצר. בארוך זה חוסך. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> בארוך זה חוסך. לכן אני אומר עוד פעם, פתרונות יש לנו פתרונות ותכף נציג אותם. אבל ברמה המאג'ורית צריך לעשות פה משהו עמוק, חריש עמוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לי שאלה על זה איל. היו ועדות, הזכרת ועדת שפירא. האם משרד החינוך עכשיו יכול או מתכוון לבנות תוכנית שאפתנית מקיפה? אני יודעת שלפעמים מתוך המבט בחור בגרוש אנחנו שמים את הפלסטרים כדי להראות שעושים משהו, אבל לא מטפלים בבעיות העומק. בעיות העומק לא נפתרות באופן הזה, הן רק מתרחבות. לפעמים להניח תוכנית שאפתנית, גם אם לא יתאפשר להגשים אותה בשלב הראשון, היא מאפשרת לנו להבין מה החזון ואיפה צריך להשקיע באיזה מקומות. אני לצערי, אגב, בהמון משרדי ממשלה, אני לא רואה את הדבר הזה. של הנה, זאת הבעיה, אלה מסקנות הוועדות לאורך השנים, אלה הנתונים היום. אם אתם רוצים מערכת חינוך שבאמת מצמצמת פערים ל-OECD לרף הגבוה, זה מה שצריך לעשות. וזה מה שזה עולה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רגע, לפני שאתה משיב לה, אני רוצה פשוט להוסיף על השאלה שלה. כי באמת מה שהיא אמרה מצוי היום כבר בדוח ועדת שפירא. אז האם אתם באמת מאמצים את מסקנות הדוח? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא בדיוק התחיל להגיד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברות הכנסת, זה בדיוק מה שהוא התחיל לומר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> צבי, זה בליבנו. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> זה מצוין, זו שאלה, את יודעת מה ההבדל בין שאלה טובה לשאלה מצוינת. שאלה מצוינת זו שאלה שכאילו אני הזמנתי, אבל אני אשמח, זו שאלה מצוינת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בשבילך איל. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אני אומר ככה: א', שר החינוך הודיע בצורה פורמלית שהוא מקבל את המלצות ועדת שפירא. זה לא, זה לא עכשיו איזה ידיעה מרעישה, זה נאמר בצורה פורמלית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היה שר שלא קיבל אותן? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> ועדת שפירא זו ועדה ששר החינוך קיש הקים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אבל תמיד שיש ועדה, יש שר שאומר אני לא מקבל את הוועדה? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אני אתייחס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> דברת. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> גם את ועדת דברת, אגב, חלק ממנה יישמו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, כי תמיד מקבלים. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אבל לגבי ועדת שפירא, כמו שאמרתי. היא מתייחסת למערכת החינוך בצורה מאג'ורית. מאז ששר החינוך קיבל את ההמלצות הוקם צוות יישום בהחלטת ראש הממשלה שנפגש. עכשיו, בגלל שזה כזה אירוע מורכב זה לא משהו שיכול לצאת בבת אחת. אני פשוט שוחה בנתונים שם. צריך את משרד האוצר, צריך את ארגוני המורים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל מבדיקה שעשינו עם משרד האוצר לא התקבלו בקשות ממשרד החינוך למימוש. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> צריך את הרשויות המקומיות ונעשו איתם בשלושה חודשים האחרונים שולחנות עגולים ומתקדמים עם זה. זה אירוע ענק. זה בטווח, אם אנחנו רוצים לפתור את בעיית חוסר המורים זה חלק עיקרי. אני אומר עוד פעם, אין מה לעשות, לפעמים צריך גם את הפלסטרים כדי לפתוח את השנה. צריך את טווח הזמן הבינוני גם להסתכל לשנתיים שלוש הקרובות. << אורח >> קריאה: << אורח >> פלסטרים הם נזק. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אבל אין ברירה, צריך לפתוח את השנה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל האם הכנסתם את זה לתקציב הנוכחי? הבית הזה נמצא בדיוני תקציב. אנחנו מדברים פה על מיליארדים. האם משהו מזה, פסיק, נכנס לתקציב הנוכחי כדי להתחיל לפתור את הבעיה המאג'ורית? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת השאלה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אגב, אני מסכימה, אני איתך שדברים כאלה לא פותרים מהיום למחר. זה לא זבנג וגמרנו. אבל מאחר ואנחנו ממש ברגע זה בתקציב, האם משהו מזה נכנס לתקציב הנוכחי כדי להתחיל? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אגב, משרד האוצר נמצא פה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אגב, איל, ברשותך, אני אזקק רגע את השאלה הזאת. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אני רוצה גם לעבור שנייה לאנשי המקצוע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה אמור לדעת את התשובה על התקציב. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל השאלה על התקציב היא חשובה, כי היא קונקרטית. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> ברמת התקציב של ועדת שפירא ב-2026 לא שמוכר לי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל צבי, זה הסיפור. אגב, אתה יודע, אנחנו עושים בהמון סוגיות תוכניות חומש. זה גם חלק מזה. לי ברור שאי אפשר לשים את כל הכסף לשיקום כל הנושא הזה בשנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, צריך להתחיל, ברור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל פלסטר שלא מונח נכון הוא בזבוז כסף ציבורי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בואו ניתן לו להמשיך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לקחת כסף ציבורי, לזרוק אותו לא על המעשה הארוך טווח. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> תכף נעבור לראש מינהל עובדי ההוראה במשרד החינוך ולראש אגף חוסרי מורים. יש אגף של חוסרי מורים במשרד החינוך. אני רק רוצה להגיד שבכל מקרה הפתרונות, גם הפתרונות הם פתרונות מורכבים. עוד פעם, שכר המורים, כמו שנאמר פה גם על ידי חברי הכנסת. שכר המורים הוא רק חלק מהאירוע. מעמד המורה הוא חלק מהאירוע. כלומר, גם הפתרון הוא לא דבר אחד, אלא הוא פתרון שמורכב מהרבה גורמים. כמו שאמרתי, אני אשמח שגורמי המקצוע במשרד פה יתייחסו למענים. כי נאמר פה גם על ידי מרכז המידע לגבי נתונים על המענים. אז נמצאות פה גם גב' אתי סאסי וגב' דסי בארי שיתייחסו לעולם הפתרונות הקונקרטיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> שלום לכולם, אני אתי סאסי, אני מזה חודשיים בתפקיד המאתגר הזה של ראש מינהל עובדי הוראה. אני 30 בתפקיד הזה אפשר להגיד, כי גדלתי כמורה. כשנכנסתי להוראה זה היה החלום שלי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איזה מורה היית? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> הייתי מחנכת כיתה ומורה לשפה. אני אומרת שאני מקווה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש מחסור במקצוע הזה. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> כן, אני אחזור. כמובן אני מביאה ניסיון בניהול בתי ספר, שני בתי ספר שניהלתי ואני מכירה את הסוגייה מקרוב. אז אני קודם כל רוצה להודות לכל מי שהודה למורים, כי אני חושבת שזה הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות. דיברה פה חברת הכנסת על התנסות שלה בתוך שיעור והבנה עד כמה זה מורכב להיות מורה בתוך שיעור. ההתאמה הזאת חייבת להיות התאמה מאוד הדוקה. אז מפה אני רוצה להגיד קודם כל הערכה מאוד גדולה להון האנושי שלנו, שהוא הכי חשוב. כל מי שנמצא פה נמצא קודם כל בשביל המורים. כי אם לא יהיו לנו מורים בתוך הכיתות, ומורים איכותיים ומורים עם שביעות רצון גבוהה אז אנחנו אין לנו מה לעשות כאן. כי ברור שזה אחד הדברים הכי בסיסיים שעליהם מדינת ישראל נשענת: ביטחון, בריאות, עוד דברים חשובים אני אומרת, אבל חינוך באמת הוא אחד הדברים החשובים. אני עוקבת בחודשיים האחרונים אחרי מספר נתונים מעניינים. הנתון הראשון שאני כן רוצה להתייחס אליו הוא הנתון של מספר הנכנסים למסגרות למידה, גם באוניברסיטאות, גם בהסבה וגם ב-B.Ed. ופה אני לא רואה ירידה, אני רואה יציבות במספר המורים שנכנסים בשנה הראשונה. היינו בתשפ"ג ב-10,232. בתשפ"ד גדלנו ל-11,224. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> את מדברת על מורים חדשים? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אני מדברת רק על שנה ראשונה מורים חדשים. על סטודנטים שנה ראשונה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אה, סטודנטים להוראה. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> כן, סטודנטים להוראה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ויש לך נתון כמה מהם ממשיכים? כמה מהם הופכים להיות מורים? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> כן, כן, עוד שנייה. אני עוקבת לראות מה קורה במכללות, האם יש פה ירידה דרמטית במספר המתעניינים בהוראה. אין ירידה דרמטית. אנחנו עומדים השנה על 12,920 והמספר לא סגור, כי גם בסמסטר ב' נכנסים. אבל יחד עם זאת, גם מתוך הניסיון האישי שלי - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רגע, שנייה, אבל ה-12,000 האלה זה כפי שציינו הממ"מ, שמתוך זה 30% ועוד 20%? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> לא, לא, בואו רגע. אני רוצה לעשות סדר בנתונים. ה-30% דיברה על נשירה. אני מדברת רגע על כמה נכנסים מתוכם לתוך ההוראה. אבל עוד רגע, אני רוצה רגע שנייה לעצור לפני כן. מה שאני למדתי, גם מתוך הניסיון האישי שלי וגם מתוך שיחות עם סטודנטים, אני מבינה שלחלק מהסטודנטים שנכנסים בשנה הראשונה למכללות, לאוניברסיטאות, להסבת אקדמאים אין בכלל כוונה להיות מורים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את אומרת מלכתחילה? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אני יודעת את זה ממקורות קרובים. כולל משרדי ממשלה, שאנשים יודעים, כאשר יש להם תואר ראשון אז הם מקבלים שכר יותר גבוה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> וזה תואר יותר קל מאחרים? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אני לא יודעת. אבל כן, יש איזה, זה הופך להיות פופולארי. בואו ניכנס, נעשה תואר בהוראה. בכלל אין כוונה להיכנס. אז הנתון של 75% שנכנסים להוראה בסך הכול הוא יפה, הוא יציב לאורך השנים. אני כבר חושבת בעתיד לעשות, אחד הצמתים הכי מרכזי שלנו זה מי נכנס למכללות, לאוניברסיטאות. מה הסיכוי שלו באמת להיכנס להוראה ולהיות מורה איכותי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צריך לשמוע גם את הסטודנטים אם ככה. יש פה סטודנטים, כדאי שנשמע אותם. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אבל אני רוצה רק לסיים את הדברים שלי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רק שאלה לגבי הנתונים האלו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צבי, רק אני אומרת, יש פה גם סטודנטים, כדאי שגם נשמע אותם בהקשר הזה. << אורח >> לידור באשר: << אורח >> אנחנו פה יו"רים של מכללות לחינוך פה בארץ. אני יושב-ראש של מכללת דוד ילין. אני רואה אצלי את הירידה. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> גם אני למדתי בדוד ילין. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השאלה למה יש ירידה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, הוא מדבר, תנו לו לדבר רגע. << אורח >> לידור באשר: << אורח >> למה יש ירידה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל רגע לפני הסטודנטים, אני רוצה רק להבין אם הנתונים האלה הולכים אחורה או רק שנה אחת? כלומר, אתם בודקים גם חמש שנים אחורה כמה מורים היו? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> כן. אני לא, רגע, רגע. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ותמיד אתם בגבוה? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> שנייה. מבחינת מספר הסטודנטים שנה ראשונה, נתתי נתון החל מתשפ"ג. אמרתי בתשפ"ג היה לנו 10,220 סטודנטים שנכנסו ללמוד במכללות ובאוניברסיטאות. אנחנו עומדים היום על מספר יציב שהוא גם נתון של שנה שעברה, של 12,920. זה המספר כרגע שנמצאים באוניברסיטאות. אמרתי שאני לא שקטה עם המספר הזה, כי אני יודעת שחלק מהאנשים שבאים ללמוד, וזה צומת מרכזי מבחינתי, שער ההוראה. מי בא ללמוד, מה האיכות שלו. שם אנחנו צריכים רגע לחשוב ולהשקיע. מה קורה שם? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אז הנה, עכשיו זה זמן טוב לשמוע את מי שבא ללמוד. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> בסדר, נשמע גם אותם, אין בעיה. הם מביאים את נקודת המבט שלהם. אני מביאה נקודת מבט מה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיון שאני קיימתי בנושא הזה ומדובר פה באנשים שבאו מהתחום, חד משמעית יש פה בתוך הלמידה, בתוך השליחות, בתוך הכול, הבנה שהמערכת הזאת מקריסה מבפנים ולא רוצים בכלל להיכנס. אם לא נתמודד עם זה אנחנו נשקר לעצמנו. יכול להיות שמה שאת אומרת הוא נכון, אבל כדאי לשמוע גם אותם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אתי, יש לי שאלה. המל"ג, בעצם הייתה ועדה שהוקמה לבחינת מתווה ההוראה, שהוגשו למשרד החינוך והמסקנות טרם פורסמו. אז לגבי המסקנות שטרם פורסמו מה איתם בעצם? מדוע אנחנו לא יכולים עדיין לראות מה התוצאות של המתווה הזה? << אורח >> בתיה הקלמן: << אורח >> קודם כל, אכן הוקמה ועדה ביוזמת שר החינוך מטעם המועצה להשכלה גבוהה. הוועדה פעלה בקצב עבודה מאוד קדחני לאור העובדה שמדובר פה באמת במשימה לאומית חשובה. הגישה את הדוח שלה כבר באוקטובר 2025. כרגע המסמך, הדוח נמצא בשלבי עיצוב מדיניות. אנחנו עומדים לקיים ישיבה עם משרד החינוך על הדוח כחלק ממאמץ להכין אותו לדיון מסודר בות"ת ובמל"ג. כמובן בהתאם לשיקול יו"ר ות"ת ויו"ר המל"ג שהוא שר החינוך. הדוח מקיף, מציף. הוא בעצם קורא קריאת כיוון עם תוכנית אסטרטגית מאוד ברורה שנוגעת בין היתר גם בבעיית מחסור המורים. עם המלצות אל המל"ג ואל ות"ת והן למשרד החינוך. לא המלצות קסם, הן המלצות תהליכיות ויהיו ארוכות טווח. אנחנו מאמינים שברגע שהדוח יגיע לדיון מסודר בות"ת ובמל"ג גם יהיה עליו פרסום ופומביות ונוכל להרחיב עליו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה לחדד את השאלה. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אני אבקש לתת לחברה שיושבת לידי להמשיך להתייחס התייחסות של משרד החינוך, כיוון שעצרתם אותנו. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> כבוד יושב-ראש הוועדה, פשוט גב' בארי צריכה לצאת, אנחנו נשמח. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> גברתי, רק את לא ענית לשאלה מתי זה יפורסם. << אורח >> בתיה הקלמן: << אורח >> זה יפורסם בהתאם, מי שקובע את סדר היום בות"ת ומל"ג, בות"ת זה יו"ר ות"ת פרופ' אבי מויאל, במל"ג זה שר החינוך מר יואב קיש. לכן אני לא יכולה להתחייב מתי זה יפורסם. כרגע זה נמצא בשלבי הכנה לדיון מסודר בכל אחד מהגופים הרלוונטיים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני אשמח שבסיכום הדברים כן ניתן איזה סד זמנים למשרד להציג את המסקנות. בעצם כבר הוקמה ועדה, יש לה מסקנות וגם הממ"מ פנו לבקש ולא קיבלו. אנחנו רוצים שזה יפורסם כדי ללמוד מה באמת הוועדה עשתה ומה ההמלצות שלה כדי לפתור את הבעיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מעולה. כן? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני מתנצלת, אני אצטרך לצאת לדיון אחר, אז אני כן אתייחס. גם אני מודה על עצם הדיון ומודה לכל מי שהגיע לכאן. אני, מי שמכיר אותי מכיר אותי, אני לא ארחיב. שמי דסי בארי, אני היום מנהלת את האגף למחסור במורים שהוקם תחת המנכ"ל ומתכלל את העבודה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה כנראה אומר שיש מחסור. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> הוקם ממש לפני חודש. אני רק אגיד שבשנה וחצי האחרונות - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> דסי, אני רק רוצה לעצור אותך לשנייה. בכל הדיונים שעשינו אתכם לא שמענו שיש מחסור. פעם ראשונה ששמענו שיש משהו דרמטי במשרד החינוך היה היום מהמשנה למנכ"ל משרד החינוך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יותר מזה, אם הקימו אגף כנראה שיש הבנה שיש מחסור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש אגף למחסור. סימון, לא הקימו אגף סתם. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני רגע משיבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ואגב, זה טוב, זה מבורך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ברכות על הקמת האגף. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רק משהו טכני, כמה עובדים יש באגף הזה? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני רק רוצה להגיד משהו. תנו לי דקה וחצי להציג את הדברים, אני אנסה גם להתייחס. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> את תוכלי גם להציג את האגף? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני אשמח. הוא רק הרגע הוקם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, כמה עובדים אמורים להיות שם. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני אציג הכול, בסדר? הוא רק הרגע הוקם. אני גם חייבת ממש לצאת לדיון אחר, כי שעת הוועדה זזה ולא הצלחנו להזיז. אז אני מתנצלת. אני רק אגיד שרק לפני חודש ישבנו כאן, חבר הכנסת, בדיון על גני הילדים, ודיברנו על המחסור. המשרד איננו אומר, וגם המשנה למנכ"ל פתח רק לפני שעה את דבריו בכך שהמשרד איננו טוען שאין מחסור. המחסור במורים קודם כל הוא חלק ממשבר גדול בשוק העבודה בכלל ובשוק ההוראה בוודאי. אגב, עולמית אנחנו רואים מחסור במורים. וגם נתוני הממ"מ הציג את הדברים. אף אחד לא מנסה לטעון שאין מחסור, אלא השאלה היא מהו בדיוק אותו מחסור. אני רוצה להגיד רגע מילה מקדימה על המחסור הזה. מערכת החינוך היא מערכת בצמיחה תמידית. מידי שנה גדלה מצבת המורים של משרד החינוך ומידי שנה נקלטים בין 10,000 ל-14,000 מורים חדשים. נתון שבדקתי שוב אתמול עם אגף כוח אדם בהוראה שלנו. באמת הצורך הוא צורך שכל הזמן הולך וגדל. באמת, כפי שגם הראתה הגב' אתי והממ"מ, כמות המורים גדלה יותר מאשר כמות התלמידים. זאת למרות שמדינת ישראל היא מהראשונים בעולם בגידול הטבעי של תלמידים אצלה. משמע שאנחנו נמצאים בגיוס תמידי של עובדי הוראה ובצורך הולך וגדל. בין השאר המחסור שעליו מדברים נובע מהנתון המאוד בסיסי והחשוב הזה. זה דבר ראשון שרציתי להציג אותו. אנחנו לא טוענים שאין, אני בשנה וחצי האחרונות שלי מקדישה את חיי לטובת הסוגייה הזאת של הבאת אנשים טובים, איכותיים, ששליחות בוערת בהם, לתוך מערכת החינוך. אני הרבה שנים במשרד החינוך. אני עשיתי תפקידים חשובים ובכירים במשרד. ובשנה וחצי האחרונות החלטתי שזו המשימה החשובה ביותר ולכך הקדשתי את ימיי ואת חיי. הוקמה תוכנית אסטרטגית, מתישהו ב-2024 ומאז עשינו סדרה של פעולות שמתחלקות לשלושה ערוצים מרכזיים: הערוץ לטווח הקצר יש בו שמונה פעולות מרכזיות. חשוב לי להגיב למה שאמרה חה"כ לזימי, כי אני מסכימה איתך, שרק להוציא כסף לטווח קצר יש בזה, זה חשוב, אבל לא מספיק. ואנחנו משתדלים בכל שמונת הערוצים שאני תכף אמנה במהירות לעשות פעולות שהן טובות לטווח הקצר אבל נותנות גם איזה שהוא ערך של התמדה של אנשים טובים לטווח הארוך. אז אחד הדברים הראשונים שעשינו זה עובדת עומק על מיצוי הכנסה של בוגרי ההכשרה להוראה לתוך מערכת החינוך. גם הנתונים שהציגה פה הממ"מ מראים שהצלחנו לצמצם במעט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> 5%. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> 5% זה לא דבר של מה בכך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא, לא מזלזל. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> בתוך שנה וחצי. אנחנו חוזרים אחורה חמש-שש שנים לבוגרי הכשרות שלא נכנסו. כלומר, חלק מהנתון שהוא לא מראה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איך עשיתם את זה? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> הקמנו מרכז השמה מאויש ואנחנו מטלפנים אחד אחד, אחד אחד. מידי יום. לכל אותם בוגרי הכשרה שלא נכנסו להוראה. שואלים למה לא נכנסתם. או אם הם נכנסו ועזבו מה אתם צריכים? בודקים התאמה. אם יש לנו מישהו שהוא נכנס וחוות הדעת לגבי התאמתו לא הייתה חיובית יכול להיות שהוא לא מתאים, זה בסדר. לא כל אחד חייב להתאים להוראה. ואנחנו רוצים את המתאימים. ואנחנו זוכים במערכת החינוך לראות אנשים מעולים שבונים לנו את הדור הבא של המדינה הזאת. אז אנחנו מתקשרים אליהם אחד אחד, בדגש על מקומות צורך וראינו ברכה בזה. הצלחנו לצמצם את אחוז הסטודנטים בוגרי ההכשרה שאינם נכנסים. זה דבר ראשון, פעולה ראשונה מתוך השמונה. פעולת טווח קצר, משקיעים בזה כסף, כי הקמנו מרכז השמה כזה. אבל יש לה רווח לטווח הארוך. כי אותם אנשים, אם נקלוט אותם היטב וזו אחת באמת מהמשימות העומדות בפנינו ועלינו חובת ההוכחה. עלינו. שנצליח לקלוט וללוות אותם היטב. אבל אם כן, אז הרווחנו אנשים שכבר המדינה השקיעה בהם בהכשרה והחזרנו אותם למערכת. אגב, חלק לא מבוטל מהאנשים שהיו ועזבו או לא נכנסים בשנתיים האחרונות ציינו היבטים הקשורים למלחמה, מילואים, פינוי וכדומה. ואף על פי כן הצלחנו שהנתון בשנתיים האחרונות לא רק שהוא לא ייפול מאשר בשנים שקדמו למצב החירום הזה, אלא אף יעלה עליו. משמע שזה אפילו יותר מה-5%. כי היו הרבה נסיבות אישיות שהקשו על הכניסה ובכל אופן שמרנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> וזה היה אמור לצמוח. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> זה ערוץ אחד. אני אמנה עוד שניים או שלושה ואז אני ממש מתנצלת. אחת מהם זה שאנחנו עושים עבודה מאוד משמעותית בהסבת אקדמאים. יש משהו שאנחנו קוראים לו הסבת קריירה. אנחנו פונים לאנשים שהם באמצע החיים, באמצע הקריירה שלהם. כבר עשו משהו משמעותי, אפילו התפרנסו היטב. שואלים אותם אולי אתם מתגעגעים לתחושת שליחות. אלה מתוכם שמתאימים, לא כולם מתאימים, אנחנו מציעים להם בתנאים מאוד טובים לבוא, לעשות הסבה להוראה. אני יכולה להגיד שאחד הערוצים המרכזיים זה הסבה תוך כדי עבודה, מה שנקרא on job training. אנחנו אז מכשירים את האדם למשרת המטרה הפנויה. אגב, זה אחד הערוצים שבו אנחנו יורדים מ-5,000 בתחילת הקיץ ל-500 בסוף הקיץ. רק בשנת תשפ"ה 1,700 כמעט, 1,690 ומשהו, מוסבים ממקצועות חופשיים במשק. חלקם מנכ"לי חברות עצמאיים, חלקם הייטקיסטים, חלקם אנשי תעשייה, עובדים סוציאליים, דוקטורים. << אורח >> קריאה: << אורח >> בשכר של מורה מתחיל? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> נכנסו כמעט 1,700. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם מצליחים להסב אותם גם למקצועות נדרשים? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> בדיוק. יש לנו תוכנית מיוחדת למקצועות ה-STEM ועוד תוכניות אחרות. יש מקומות שיותר קשה למצוא הסבות. לגני הילדים למשל. אז עכשיו אנחנו שמים על זה דגש מיוחד. זה משהו שעוד לא פיצחנו אותו, אבל אנחנו נפצח. יותר היה קשה לנו למצוא הסבות לייעוץ, אנחנו רוצים, עכשיו אנחנו עושים פיילוט מיוחד. כל דבר שזיהינו שהוא יותר קשה. אבל רק בתשפ"ה כמעט 1,700 אנשים בפרופיל גבוה מאוד, עם חוסן תעסוקתי גבוה, כי הם כבר עבדו. הם כבר התמודדו עם לחץ של עבודה. עם פרופיל מקצועי גבוה, כי הם היו בתעשייה או בהייטק או מקומות אחרים. נכנסו לכיתות והפכו להיות המורים של הילדים של כולנו. בתשפ"ו מספר דומה, אם לא גבוה יותר, ועוד אין לי את הנתון הסופי, נכנסים. << אורח >> קריאה: << אורח >> ברשותך, האם הם חוזרים באותו שכר? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> יש את השכר. אבל אני יכולה להגיד שיש להם, לחלקם יש הכרה בוותק וכדומה. יש כל מיני הסדרות מיוחדות שעושים. אני מוכנה לבדוק לך כל שאלה שתגידי. אני לא רוצה חלילה להגיד פה משהו שיתברר אחר כך כלא מדויק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> דסי, כמה עובדים יש באגף? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> האגף שלי הוא אגף מתכלל. הוא נמצא תחת לשכת המנכ"ל. הוא הוקם ממש בשבועות האחרונים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, כמה תקנים יש בו? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> יש איתי כרגע צוות של סטודנטית ועוד שני מדריכים שנמצאים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ומה התקציב שלו? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אנחנו עובדים בתוך תקציב קיים שממילא היה לנו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אז אין לו תקציב שלו אישית. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> לא, יש תקציב של תוכניות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הוקם אגף חדש. יש לו תקציב לאגף חדש? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> יש תקציב שפועל, שעבד במסגרת התוכנית האסטרטגית. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך מה, פשוט הייתי ראש מינהל חינוך. להוציא כותרות שפתחו אגף חדש אני מכיר גם. אם רוצים לפתור את הבעיה צריך להקים באמת. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> זה לא, סליחה שאני מתפרץ. זה עניין של מבנה ארגוני. זה הסדרה. הייתה גם תוכנית לפני זה, תוכנית אסטרטגית לחוסרי מורים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כל הדברים שהיא ציינה לא קרו בשבועיים האחרונים. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני עמדתי בראש התוכנית. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> לכן זה עניין של מבנה ארגוני, זה לא עניין של תקנה תקציבית כזאת או אחרת. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> נכון. אני אגיד מילה אחת. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אם תרצה נשמח לפרט לך יותר על המבנה הארגוני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני אגיד מילה אחת על הטווח הבינוני והארוך ואז אני אתנצל ואצא, למרות שבעיניי זה אחד הדיונים הכי חשובים שיכולתי לקבוע לי השבוע. אנחנו עושים גם שיתופי פעולה מאוד עמוקים עם קבוצות איכות שאנחנו מאתרים אותם מראש. אם עד כה תפיסתית היינו מחכים לראות מי רוצה לבוא להוראה ואז מכשירים אותו ואולי נותנים לו מלגות ואולי מציעים לו הצעות טובות. אבל האנשים שאנחנו מאוד רוצים נתפסו קודם או שלא חלמו מספיק על הוראה. היום אנחנו עושים שיתופי עבודה עמוקים. יש לנו שיתוף פעולה מבורך. התחלנו בפיילוט שנה שעברה והרחבנו אותו השנה עם חיל חינוך ומורות חיילות מהיום הראשון לשירותן הצבאי מתקשרות להוראה, אלא אם כן הן לא רוצות, אבל רובן באופן מפתיע רוצות. השנה גם יצאנו לדרך עם תוכנית מדהימה עם כל המשרתים בתפקידי הדרכה בחיל האוויר. יש לנו למעלה מ-100 אנשים שהם עברו את יום ה-100 של חיל האוויר והם חמש מתמטיקה והם חמש מדעי המחשב, חמש יחידות. וציונים מעולים. כשבאנו אליהם לפני שנה ואמרנו להם בואו נעשה אתכם מורים הם אמרו לא, אנחנו בדרך לתעשייה. אבל כנראה גם בחיל האוויר בוערת תחושת השליחות ובשיתוף פעולה מדהים עם החיל פתחנו השנה תוכנית יפיפייה שהאנשים האלה תוך כדי שירותם לומדים הוראה והם ממומנים על ידי המדינה, על ידינו, על ידי המשרד. מקבלים ליווי תוך כדי שירותם. וגם השירות הצבאי משתבח. בחיל חינוך, אני זכיתי להיות שם רק לפני עשרה ימים, אני אגיד פה בצניעות שהם נתנו לי תעודת הוקרה. שאלתי אותם על מה אתם נותנים לי תעודת הוקרה? הם אמרו זה פשוט שינוי תפיסתי של החיל כולו. כי החיל התמלא, זה תחושה של שליחות. וההוראה היא מקום שמחיה את האדם שעוסק בו. כל האנשים האלה מתחייבים אחר כך לבוא להוראה, אנחנו לא סתם מכשירים אותם. ואנחנו גם את התוכנית הזאת הולכים להרחיב. יש לנו עכשיו עם הנח"ל המשימתי אנשים שהיו שלוש שנים לוחמים, עשו שנת משימה בנח"ל ובאים עכשיו אלינו ללמוד הוראה תוך כדי שירותם הצבאי. וכך עם חיל המודיעין. כמו כך עשינו גם עם השירות הלאומי. כמו כך אנחנו עושים עכשיו איזה תוכנית עם הסוכנות היהודית שהיא עוד בתחילתה. בטווח הבינוני אנחנו עושים פעולות גיוס לגייס אנשים לתוך ההכשרה. ולא בכדי מראה לנו הממ"מ שהצלחנו. אם בתשפ"ד ראינו ירידה בכמות הפונים להוראה, אפשר לראות שמאמצי המשרד נשאו פרי והעלינו את כמות הפונים להוראה. אתם רק רואים את זה כמספר, אבל אני יכולה להגיד לכם שהמספר הזה לא מגיע לבדו. מישהו עבד קשה כדי שזה יקרה. בטווח הארוך יש לנו עשר פעולות מומלצות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה הפעולות? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני אגיד לכם מתוכן. קודם כל, באמת חשיבה על הדבר הזה שקוראים לו המורה ב-2030. יש עבודה תפיסתית מאוד עמוקה שנעשית בהובלה משותפת שלנו עם אגף אסטרטגיה במשרד החינוך על מהי דמות המורה ב-2030 ומהי תפיסת ההוראה 2030. קודם כל שינוי תפיסתי. יכול להיות שבשוק העבודה המשתנה מי שרצה להיות מורה בשנת 200 או אפילו 2010 או אפילו 2020 כבר לא כל כך רוצה להיות מורה. קודם כל עבודה תפיסתית על מיהו המורה הזה בעידן ה-AI, בשינויים המטורפים הטכנולוגיים שקורים. והתפיסה הזאת תגזור. אבל דבר שני, גם שאלות על מבנה שבוע העבודה, שאלות על איך נראית באמת הוועדה החשובה שהקים השר על הכשרת המורים. שאלות בכלל על ההכשרה. על הכשרה מותאמת אישית. חלק גדול מהפתרונות שאנחנו נותנים זה הכנסת סטודנטים תוך כדי תהליכי הכשרתם. אתם רואים את זה כאנשים לא מסומכים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אשמח שתפרטי, כי בסוף לשם כך התכנסנו ואת אומרת את זה כאילו על הדרך. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אנחנו בליבו של תהליך שיש בו הרבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז בואי תפרטי לנו כמה שאת יכולה, כי כל מי שפה יושב בשביל החלק הזה בדברים שלך. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אז אני רוצה לבקש רגע דווקא לא לפרט. קודם כל, כי באמת הדברים עוד צריכים להתמסמך לנייר גדול. אני רק אומרת שאנחנו בתוך תהליך חשיבה תפיסתי, מובל על ידי אסטרטגיה. בתוך התוכנית האסטרטגית של משרד החינוך המטרה הראשונה היא ההון האנושי. היעד הראשון במטרה הראשונה הוא באמת גיוס ושיבוח הון אנושי למערך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שימור, שימור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, אבל איך עושים את זה? מה התוכנית, מתי זה קורה, מה? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני רוצה להציע שרגע כאשר המשרד יוציא את התוכנית באופן רשמי נוזמן לפה שוב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שזה מתי יהיה? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני רגע עוד לא יודעת להגיד. נוזמן לפה שוב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בערך מתי? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני יכולה להגיד שהיא בתוך תהליך עבודה מאוד רציני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מתישהו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמה זמן? בסוף תראי, הדיון הזה היה אמור להיות מזמן. הוא נדחה בין היתר בגלל שגם אצלכם אמרו לנו שניתן קצת זמן להתארגן. אני מנסה להבין, את אמרת הרבה דברים שעשיתם. אבל בואי, כולנו מבינים שזה טיפה בים. ואז אמרת יש לנו עשרה דברים שהם אמורים לתת את המענה. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> לא, אני לא מתיימרת להגיד מה ייתן את המענה. אני מתיימרת להגיד מהם הדברים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את ראש האגף. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> כן, נכון. אבל אני גם לא מנבאת את העתיד. אני אומרת מהם ערוצי, יש לנו לפחות עשרה ערוצי פעולה שאנחנו עובדים כרגע דרכם לנסות לייצר מענים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> טוב, מה לעשות. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אנחנו נציג אותם, יושב-הראש. נציג אותם. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אנחנו נבוא ונציג אותם. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> כמו שנאמר, נעשו דברים לפתיחת השנה. נעשים דברים, תוכניות שרצות. אתה מדבר על הדבר האסטרטגי - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השאלה על התקציב הייתה שאלה חשובה. למה? כי אנחנו עכשיו בתקציב 2026. כן, זה אירוע אסטרטגי. אם בתוך הדבר הזה לא הכנסתם משהו לתקציב 2026 - - - << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> לא, נכנסו דברים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברוך השם תקציב משרד החינוך לא קטן. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אני דיברתי קודם על הרמה העוד יותר גבוהה. עוד יותר עמוקה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איל, אבל כמה כסף הוקצה לתוכנית הזאת? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> של ועדת שפירא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין בכלל תוכנית עדיין. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> ננסה רגע לעשות סדר. לגבי ועדת שפירא ההיבט התקציבי שלה הוא מאג'ורי לגבי תקציב מדינת ישראל, לא רק לגבי תקציב החינוך. לכן זו עבודה מורכבת שעושים אותה. הלוואי וזה - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איל, אבל כרגע אנחנו במצב חירום. הקמתם אגף חדש. כמה כסף יש באגף הזה? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אני מסביר רגע. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> עזוב ועדת שפירא. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> התקציב של האגף הוא לא - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נתנו לך תשובה - - - << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> - - - אין לו משקל. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתה צריך. אתה יודע, כל הנורות צריכות להידלק פה. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אני אסביר לך. עוד פעם, אני לא חושב שזה כרגע, התקנה התקציבית של האגף. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ברור שכן. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> לא. אז התקנה התקציבית של האגף נמצאת בלשכת מנכ"ל. יש תוכניות שקיבלו תקציב כמו - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> עזוב תוכניות. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> לא, אבל היא אגף מתכלל, היא לא האירוע. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בסוף ביום שדה מרקר מפרסם ש-73% מהמורים לעברית לא עברו הכשרה, מספר הבקשות להעסיק מורים לא מקצועיים שולש עד כדי רמה שלוקחים מורים עם שגיאות כתיב, סוגרים מגמות ומצופפים כיתות. אז אי אפשר לשבת פה ולדבר על איזה שהיא רמה אסטרטגית שאומרת שיש ועדה שדנה בנושא. צריך להגיד חבר'ה, יש מצב חירום. עכשיו אנחנו לוקחים את האגף הזה שהוקם, נותנים לו עוד 50 תקנים. שמים בו עכשיו את כל הכסף שבמשרד ומתעסקים בלהביא מורים. אבל אי אפשר לדבר על מגמות וזה, וכל יום סוגרים לנו כיתות. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אבל זה לא מה שדובר פה קודם. אדוני לא היה פה בהתחלה, אבל זה לא מה שדובר פה קודם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה מה שצריך להיות מדובר פה. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> מאה אחוז. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך מה, יש לי בעיה עם הנונשלנטיות הזאת של משרד החינוך שכל פעם באים לפה ומוכרים לנו אגדות וסיפורים. וזה אחלה אגדות וסיפורים. אני הייתי בקדנציה הקודמת עם יוסי. יוסי דבר כזה היה נותן הוראות למחר בבוקר, לדעת כמה כסף שמים באגף. כמה אנשים שמים באגף. יש עכשיו מצב חירום לאומי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רון, אתה לא נותן לבן האדם להשלים משפט. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה קולט שיש מצב חירום לאומי? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני הבנתי. שמעתי את השאלות שלך, אני מנסה לשמוע את התשובות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני שואל אותך, אתה יו"ר הוועדה, קולט שיש מצב חירום? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדיון התכנס, בזה פתחתי את כשאתה לא היית. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא התכנס כי סימון דרש את הדיון. אבל חוץ מזה, אתה מבין שיש מצב חירום? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא לא התכנס כי סימון דרש את הדיון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, זה דיון שליש, אין לך ברירה, אתה חייב לכנס אותו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עובדה שהוא לא התכנס הרבה מאוד זמן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אז זה בניגוד לנהלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה יודע כמה דיונים יש לי שמחכים? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, בניגוד לנהלים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בנושא הזה הוא עזר לנו, כל הכבוד, הוא עזר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה הגעת פה, לא שמעת את ההתחלה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, קודם כל אני מתחבר לכל מה שרון אמר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל הוא התחיל להגיד משהו ואני רוצה לשמוע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אני רוצה שאלת המשך. בסדר? כמו שאומרים בשאילתות שאלת המשך. אחד, האם יש למשרד החינוך את הנתון כמה שיעורים מתבטלים במשך שנה? כמה שיעורים מבוטלים? זאת אומרת, מורים מחליפים, מורים שלא מגיעים, כמה חורים יש לתלמידים? אני מדבר איתך רק על חטיבה ותיכון, לא מדבר על יסודי. זו שאלה ראשונה. לדעתי אין כזה נתון. השאלה השנייה, שהיא לדעתי הדבר החשוב ביותר: אתם צריכים לעשות, וכמה שיותר מהר, עבודה מאוד יסודית ולהבין את הנתון הזה ש-50% מאותו סטודנט שמתחיל את הלימודים חמש שנים אחרי לא נמצאים בתוך המערכת. וזה הדבר הכי דרמטי. להבין ש-50% מאותו פוטנציאל שיכול להיות מורה בבית ספר לשנים קדימה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שבחרו ללמוד הוראה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> - - - לא נמצאים. אתה מבין צבי? לא נמצאים באירוע. וזה האירוע המרכזי. אם אתם צריכים שנעשה חקיקה, יצאתי החוצה מקודם לשירותים, אמרתי אולי צריך לחוקק חוק שמי שנוהג באלימות כלפי מורה, אם זה תלמיד או הורה, שיהיה קנס של 100,000 שקלים. שההורה יודע שהוא משלם 100,000. בואו נעשה את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איך נכנסת לאירוע כאילו? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אני אומר, אם היה להם את הנתון מה הבעיה, למה הם לא ממשיכים בהוראה וזה היה חלק מזה – היינו עושים את זה. אבל אנחנו לא יודעים איפה הבעיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכולנו ברור שזה אירוע אסטרטגי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק משכורת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברור שזה לא רק משכורת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה סביבת עבודה, זה מספר תלמידים, זה אלימות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה הרבה מאוד דברים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה אקדמיה, זה הכשרה אקדמית. זה 57% מהסטודנטים שהעידו שהם לא רוצים להתעסק בכלל בתחום ההוראה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רוצה לתת לסמנכ"ל להשלים את מה שהוא רצה לומר ואחרי זה אנחנו נתקדם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שתדע לך, כי אני לא סומך שהוועדה תקבל נתונים. מחר תצא שאילתה דחופה לשר החינוך בדיוק במה ששאלנו, מה שסימון שאל עכשיו. אנחנו נשאל אותו שיענה בכתב כמה שיעורים התבטלו וכמה מורים מועסקים באישור מיוחד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רואה שאתה אופטימי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בוא נראה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמה שאילתות הגשתי פה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, יש שאילתות שהוא חייב לענות 48 שעות. אם אתה רוצה אני אחבר לך את עידן אחרי זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נבדוק את העניין. כן, אתה רוצה להשלים? אני כן ארצה שתתייחסו, משרד החינוך, לפני שאנחנו - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אם יש את הנתון כמה שיעורים מבוטלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שאלת את זה מקודם. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא יהיה לך נתון כזה. מאחדים לך שעות בתוך המערכת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין לו עכשיו. יש לך עכשיו נתון כזה? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אין לי פה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתם לא יודעים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נבקש מהם לקבל. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> רגע, שנייה. יכול להיות שאתה מתייחס לשיעור שמתבטל כי מורה חולה, כי מורה לא הגיע. זה לא קשור לגיוס - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, בגלל זה, בגלל המחסור במורים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? אם הבת שלי צריכה ללמוד שיעור מתמטיקה, מבטלים את השיעור. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> כי המורה חולה? זה קורה בכל מקום במשק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שהיא גם במילואים, אני לא יודע מה. השאלה אם יש מורה מחליף שממלא את המקום שלה או שנותנים לה כדור ואומרים לה - - - << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> חה"כ דוידסון, אני הייתי מנהלת בשני בתי ספר. זה תפקידו של מנהל בית ספר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אם אין לו עם מה. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> למצוא באופן מקומי את האנשים שימלאו מקום במקום המורה שיוצא. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו יודעים שבפועל זה לא נכון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אם אין אפשרות להחליף - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שנייה, אמרת עשר פעמים. הגעת גם באיחור. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> לא הגעתי באיחור, הייתי פה מההתחלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז לא ראיתי אותך, לא ישבת, ישב שם מישהו אחר. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> תבדוק אותה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, סליחה. ראיתי אותך באיחור. ועדיין יש הרבה אנשים שרצו לדבר וגם אני יש לי שאלות ואני אשמח לשמוע התייחסות לסיפור של החוזים האישיים שהעלה את זה גם חה"כ טור פז. למה הגענו למצב שבו אנחנו היום במקום אלפי חוזים אישיים אנחנו רק עם 12 חוזים אישיים. זו שאלה אחת שאנחנו הפנינו לפני הדיון. שאלה שנייה זה אירוע שגם הפנינו אותו לפני הדיון והממ"מ מנסים לקבל עליו תשובות ואתם לא נותנים להם תשובות. זה האירוע של מכוני הוראה שהיו בזמנו בישיבות שהכשירו אנשים להיות מורים ולפני 11 שנה הדבר הזה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צבי, רק יש כל כך הרבה צעירים שבאו והם אמורים להיות דור העתיד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, אני אתן להם. אני חושב שגם ליושב-הראש מותר לשאול שאלות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, ברור. אני רק אומרת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר נעמה, אז שנייה. כן? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> לגבי חוזים אישיים, אז כמו שאמרתי, זה שזה הוסכם ב-2022 זה לא אומר שהייתה הסכמה ביחד עם משרד האוצר וארגוני המורים על ההסכם עצמו. היו דיונים. אני אומר עוד פעם, אני יודע לכתוב הסכם מצוין, אגב. אבל זה לא רק אצלי. לכן עד שהגענו להסכמה עם השותפים שלנו לגבי ההסכם עצמו. כי יש לו משמעויות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זה השותפים? הסתדרות המורים וארגון המורים? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> הסתדרות המורים, האוצר וארגוני המורים, כן. מה שאמרת עכשיו זה, במחילה, זה אירוע. בסדר? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אני יודע. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> לכן רק משנת תשפ"ו התחלנו בפועל להחתים מורים על חוזים אישיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מ-2022 עד תשפ"ו הכול היה משא ומתן? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> קרו עוד כמה דברים בדרך, אדוני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עוד הסכמים. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> וזה לקח זמן. לכן אני אומר עוד פעם, זה המצב כרגע. אנחנו מבינים את האירוע ופועלים. יש הקצאות לכל - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה? בוא תסביר שנייה איפה זה נתקע. הרי בסוף 12 זה בדיחה, זה אפס. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> לא. כרגע יש הסכם. הוא יוצא לשטח ועובדים, עובדים לגייס. כל מחוז, כל מנהל מחוז יש לו את ההקצאות והוא אמור לגייס. אגב, גם זה, זה רק חלק מהפתרון. איפה שיש צורך נקודתי, לטעמי זו הזדמנות מעולה להפעיל את הכלי הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היינו בקריית שמונה, יצאנו לרכב - - - << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> חייבים להדגיש שזה תקציב תוספתי תמיד. נכון? זה לא תקציב שהוא חלק מהתקציב של משרד החינוך, אלא תקציב תוספתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, זה היה חלק מההסכמים. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> לכן הוא יהיה תמיד מוגבל. לכן גם אם נגדיר 6% מהמורים, אנחנו לעולם לא נגיע ליעד הזה, כי תמיד, על אף שחסר מורה שהוא מורה שהתקן שלו הוא תקן של משרד החינוך, מי שנדרש לשלם את השכר שלו הוא דווקא משרד האוצר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל משרד האוצר הקציב לכם כמות של תקנים. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אבל אתה מבין שיש כאן תקן של מורה שחסר. תקן חסר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אני יודע שזה ההסכם. אגב, זה לא היה ההסכם המקורי, זה אחר כך השתנה. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> משרד האוצר פה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם הקצבתם להם תקנים לחוזים אישיים? << אורח >> עמית ענבר בן זאב: << אורח >> שלום אדוני יושב-הראש, אני עמית ענבר בן זאב, מנהל צוות חינוך באגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. מה שאני חושב שאמר המשנה למנכ"ל, דיבר בעצם לא על ההסכם עצמו. ההסכם עצמו נחתם ולמעשה לפי ההסכם משרד החינוך מעסיק - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היו אמורים להיות היום אני חושב, לפי החשבון שלי, עם 18,000. << אורח >> עמית ענבר בן זאב: << אורח >> החשבון שלך טוב, למדת מתמטיקה. היה לך מורה. אבל אחרי ההסכם הגיע שלב היישום, היה דין ודברים בין משרד החינוך למשרד האוצר. במסגרת הדברים האלה הוחלט, כפי שאמרה פה מי שישבה מולי, שלא רוצים לממש את ההסכם באמצעות התקינה הקיימת, למעשה אותם - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זו התנגדות של משרד החינוך? << אורח >> עמית ענבר בן זאב: << אורח >> אז משרד החינוך יכול, אבל מבחינת משרד האוצר, שאנחנו מה שנקרא הגורם שאמון לפרש את ההסכמים ולעזור ולהגיד מה אפשר, משרד החינוך בהחלט יכול במסגרת התקינה הקיימת לקחת 6% מהתקנים ולהעסיק אותם באמצעות החוזים האישיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יכול היה לעשות את זה גם לפני שנתיים? << אורח >> עמית ענבר בן זאב: << אורח >> כן. עבודת המטה שנדרשה, שוב, יש עבודת מטה ברמה של יישום. של להכין את החוזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמה זמן לוקח להכין חוזה? << אורח >> עמית ענבר בן זאב: << אורח >> זו שאלה לחברים ממשרד החינוך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז אנחנו מחזירים את הכדור למשרד החינוך. זה אירוע ליבתי בעיניי. אני אגיד לך למה, כי בסוף להגיע לסיטואציה שבה היינו אמורים להיות היום עם עשרות אלפי מורים בחוזים אישיים ואנחנו נמצאים עם 12 מורים, זו בדיחה עצובה ובעיניי אירוע שמישהו לקח וסיכל את הדבר הזה. אני יודע מי זה המישהו הזה, אבל אתם מסרבים לומר את זה אתם. זה הסתדרות המורים כמובן. נושא שני שהעלינו לפני כן זה הסיפור הזה של מכוני הוראה שהיו בישיבות. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> בהקשר הזה אדוני אני מצטער, אני לא ראיתי את השאילתה לפני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נבקש. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אני יכול לחזור לפה בשבוע הבא בהקשר הזה, את זה אני לא מכיר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נשמח לקבל, כי הממ"מ פנו על זה עוד פעם ועוד פעם. אנחנו נתחיל עם אנשים, טל לוריא בבקשה, בבקשה. << אורח >> טל לוריא: << אורח >> שלום לכולם, טל לוריא, מייסד ארגון מורים מובילים שינוי, מומחה למדיניות חינוך. אני אעשה את זה ממש בקצרה. קודם כל, אני שמח, כי אני רואה שיש פה קונצנזוס די נרחב על נושא שאנחנו צועקים עליו כבר שנים רבות, על הסיפור הזה של מחסור במורים וההבנה שהמחסור הוא לא גורף אלא נקודתי במקומות מסוימים ומקצועות מסוימים. לכן מטבע הדברים גם הטיפול במחסור הוא לא צריך להיות גורף אלא טיפול נקודתי. זה דבר ראשון. הדבר השני, אני ממש עד לפני דקה רציתי להגיד שנורא מוזר שיש צמד מילים שלא הוזכר פה מתחילת הדיון כמעט עד עכשיו. הייתי מצפה לצורך העניין שכבר בתחילת הדיון צמד המילים אולי הראשון שיוזכר זה "ארגוני המורים". זה הגיע רק בסוף כשדיברנו על החוזים האישיים והסיבה שבגללה החוזים האישיים לא התחילו מיד לאחר החתימה על הסכם השכר הקודם. אגב, הדיונים היו לפני החתימה על הסכם השכר. הסיבה שאחרי זה זה מוסמס זה בגלל שהסתדרות המורים רצתה למסמס את זה. עוד רגע אנחנו כבר בהסכם השכר הבא ואז איכשהו הכול ייפתח לנו שם מחדש. ארגוני המורים הם אחד הגורמים שמעכבים מצד אחד טיפול במחסור בעובדי הוראה ומהצד השני הם מהגורמים המרכזיים שגורמים למחזור הזה. ואני אגע בזה בשתי סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא הסכמי השכר. הסכמי השכר במדינת ישראל, כמו שכולנו יודעים, מעודדים תגמול למורים כמעט אך ורק על פי ותק ולא לפי איכות ולא לפי הערכת מנהל. התוצאה של הדבר הזה היא שמורה חדש, צעיר, שנכנס למערכת, מקבל שכר מאוד נמוך. הייתה איזה שהיא קפיצה מסוימת אחרי הסכם השכר הקודם. שוב, על אף ההתנגדות של משרד החינוך ועל אף ההתנגדות של הסתדרות המורים שרצו לעשות תוספות שכר אחוזיות, כלומר יותר לוותיקים פחות לצעירים. נאבקנו הרבה כדי לשנות את זה. כדי שכוח אדם חדש, צעיר, טרי, יגיע לתוך המערכת ויתוגמל כמו שצריך כבר בשנים הראשונות שלו להוראה. כשאני אומר כוח אדם חדש מבחינתי זה עד 15 אפילו 20 שנות ותק. כיוון שרק אחרי זה הקפיצה מתחילה להיות מאוד גבוהה בשכר. שוב, מורה ותיק מקבל 20,000-25,000 שקלים בחודש. מורה צעיר היום יכול לקבל 8,000 שקלים בחודש ועד לפני כמה שנים זה גם היה 6,500 וזה רק אם הוא עובד משרה מלאה. לכן אני אומר, ארגוני המורים לכתחילה מקדשים מציאות שבה מורים חדשים נכנסים למערכת, מקבלים את השכר הראשון שלהם ואומרים רגע, מה? לא בשביל זה נכנסתי. אגב, הם צריכים לחכות עד לשכר הראשון כדי לגלות כמה הם יקבלו, כי אף אחד לפני זה לא יודע לומר להם בגלל הסכמי השכר הנורא מסובכים. אני אומר, אין שום סיבה שהמורה לספורט, שאין לו כמעט אף עבודה מהבית, ומורה למתמטיקה חמש יחידות בתיכון, או מחנכת בחטיבת ביניים, או מורה למקצוע רב מלל בחטיבת ביניים שמלמד מאות תלמידים כל שבוע, יקבלו כולם שכר לפי בדיוק אותם עקרונות. אין סיבה שמחנך שנה 30 בהוראה יקבל 10% גמול חינוך כמו מחנך שנה עשירית בהוראה, כזה יוצא לו פי שלוש כסף בשכר. לכן אני אומר, הסכמי השכר האלה שמתגמלים לפי ותק ולפי השתלמויות הם אחד הגורמים המרכזיים, בגיבוי הסתדרות המורים, כשמשרד החינוך כמעט לא מתנגד לאירוע הזה, אלא לוחץ איתם ידיים ומקדם איתם בדיוק את האג'נדות האלה. זה אחת הסיבות המרכזיות לזה שמורים לא מגיעים ולזה שמורים עוזבים. דבר שני קצר ואני מסיים. לארגוני המורים יש אינטרס מובהק להשאיר את המצב בדיוק כמו שהוא. כל לגיטימציית הקיום של ארגוני המורים היא להגיד המורים חלשים, המורים מסכנים, המורים זקוקים להגנה שלנו. לכן מתנגדים לחוזים אישיים, הם מתנגדים לתגמול איכותי למורים. וכאשר אתם תשימו לב בפריים טיים בערוץ 12 כל ערב ובערוץ 13 ובכתבות בסופי שבוע, אתם רואים כתבות על מורים שלא מסוגלים לגמור את החודש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל לא הייתה העלאת שכר למורים בלי איומים בעיצומים. זה לא קורה הדבר הזה. אתה יודע את זה. למה להגיד את זה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נעמה, ניהלנו את הוויכוח הזה בוועדה הקודמת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אבל זאת חולשה מובנית בכל השירות הציבורי חברתי. לא לפסיכולוגיות ולא למתמחות ברפואה. << אורח >> טל לוריא: << אורח >> נעמה, בואי נסכים שאני מוכן לבוא לקראתך ולטעון שראוי שארגוני המורים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל זאת עובדה, אני אומרת אמת. בלי מאבק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר נעמה, אמרת את זה פעם קודמת. << אורח >> טל לוריא: << אורח >> שנייה, אבל דיברנו על זה כבר, תני לי רגע לסיים. אז נחזור עוד פעם לדיון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> וזה הגיע למאות אלפי צפיות אפילו. << אורח >> טל לוריא: << אורח >> בדיוק. ואז נחזור לוויכוח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מלא מורות כתבו לי. << אורח >> טל לוריא: << אורח >> שנייה. אני פרסמתי ציוץ לפני שעה וחצי שהחמאתי לה, אני רוצה לומר את זה פה. אחרי הבלגן שהיה פעם קודמת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא הגיע למאות אלפי צפיות. << אורח >> טל לוריא: << אורח >> עדיין לא. בסופו של דבר ארגוני המורים נהנים מהמציאות הזאת שבה המורים חלשים, מסכנים וזקוקים להגנה שלהם. בעוד שאנחנו רוצים שמורים, עוד בתקופת ההכשרה ולאחר מכן גם כשהם ייכנסו, הם יהיו עם חזה נפוח, ירוויחו שכר גבוה כמו שצריך. הם יתוגמלו לא רק לפי הזמן שהם יושבים על הכיסא, אלא לפי האיכות שלהם, לפי הביקוש, לפי הערכת המנהל. את הדבר הזה ארגוני המורים לא מקדמים. אנחנו עוד שנה נתחיל משא ומתן על הסכם שכר חדש והייתי מצפה שכל אחד ואחד מהאנשים פה שעוסק בנושא יכיר בעובדה הזאת שארגוני המורים הם אחד הגורמים הבעייתיים, גם לבעיה וגם לזה שאין פתרון לבעיה מצד אחד. מצד שני, כשאנחנו עוסקים פה, היו כבר שני דיונים בחודש האחרון שעסקו בארגוני המורים, גם הבחירות בהסתדרות המורים שיהיו בעוד עשרה ימים. וגם כל הסיפור הזה של שקיפות בארגוני המורים, החדר הזה היה ריק. אף אחד ממי שפה לא הגיע לדיון שעסק בארגוני המורים, שהם מוטיב שממש גורם מרכזי בכל הסיפור הזה של כוח אדם בהוראה. הייתי מצפה שנעסוק גם בזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני הייתי פה. משפט אחד. << אורח >> טל לוריא: << אורח >> נעמה הייתה פה ודיברה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה לומר שאם היו נוהגים פה בהסכמים ענפיים שמעלים שכר באופן שעומד מול התשומות, ההתייקרויות, יוקר המחיה, כדי לשמור על שירות ציבורי חברתי איכותי, זה לא שלא היו ארגוני מורים, הם היו מתייתרים בצורך שלהם במאבק. כמו שקורה, אגב, בסקנדינביה. מרבית השירות הציבורי מאוגד ענפית. לכן אין עיצומים ואין שביתות ואין איומים. להיפך. אם אתה רוצה שמורים לא צריכים להיות חלשים. אין שום מנגנוני העלאת שכר מסודרים, עם צפי לשנים הבאות, לגידול בתוחלת החיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה ביצה ותרנגולת, זה ברור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הדבר הזה הוא שהופך את זה. אבל לקחת למורים את כבשת הרש, את הדבר היחידי שכרגע מגן עליהם, כי אין העלאות שכר בלי זה, זה הזוי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לדעתי גם כשטל אומר את מה שהוא אומר הוא מתכוון בסוף - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תגיד לי על הסכם ענפי שמעלה שכר בהתאם למדדים ועליות מחירים אני לוקחת את זה עכשיו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נעמה לזימי, תודה רבה. אורי פינסקי, אתה רוצה להגיד משהו? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין לו ויכוח, אז אנחנו פה הגענו למשהו טוב, תראה צבי. << אורח >> אורי פינסקי: << אורח >> שלום וברכה אדוני יושב-הראש, תודה רבה. שני אורי פינסקי, ראש מטה איגוד ישיבות ההסדר. קודם כל אני מברך על הדיונים האלה, הנושא הזה הוא חשוב וקריטי בכל המגזרים. אני רוצה רגע לדבר קצת על המגזר הדתי לאומי, המגזר שלנו. ישיבות ההסדר במשך שנים רבות היו מכוני הוראה שהיו מוצלחים ביותר, ברמה שהגיעו עד כדי עשרות תלמידים בשנה. שנה א', ב', ג'. אחר כך הייתה תעודת הוראה. לאחר מכן זה נהפך לשלוש פלוס אחד, כי הכול נהיה אקדמי. אז בשנה רביעית הייתה השלמה באקדמיה, השלמה קצרה ונדרשת. אבל עיקר העניין היה הכרה בעצם בזה שאותו בחור ישיבת הסדר לומד חמש-שש שנים בישיבה. לומד גמרא, לומד מקצועות התושב"ע, משתלם בכל הדברים האלה ולומד בעיקר חינוך, מתוך ההבנה שעיקר מה שבסוף צריך להיות מורה, בטח מחנך, זה קודם כל מחנך. וגם הוא צריך כמובן את הכלים המקצועיים, אז לתת לזה את המקום כפי שצריך לתת, קודם כל לחינוך ואחר כך לזה. וממילא להכיר ברוב הדברים שקורים גם ככה בישיבות ושמגדלים את אותם לוחמים תלמידים שכולנו מכירים, ברוך השם, לא צריך לפרט, בטח אחרי המלחמה לא צריך לפרט איך נראים ברוך השם תלמידי ישיבות ההסדר. לא רק הם, בתוך כלל ישראל, אבל באמת עם זרקור משמעותי. מה שקרה זה שבאמת סגרו את מכוני ההוראה. הדבר הזה שהיה כל כך מוצלח והביא הרבה מורים, היה לו גם את האתגרים שלו. גם אצלנו היו את האתגרים שלא כל מי שסיים הלך להיות מורה ומשרד החינוך היה מצביע על זה. אבל אני שומע כאן גם בנתונים שהוצגו קודם שזה לא בעיה רק אצלנו, זה בעיה בכלל המגזרים ויש לה הרבה מאוד סיבות. אבל עדיין, ככל שתוציא יותר אתה גם תכניס יותר מורים לתוך המערכת. נכון, זה יהיה ב-X אחוזים מתוך מה שהוצאת, אבל עדיין. ראשי ישיבות ההסדר מאוד בעד זה. הטובים לחינוך, מחנכים לזה, דוחפים לזה, לחיים של שליחות, של משמעות. לכן זה ממש מתאים. ומאז שסגרו את המכונים הדבר הזה ירד דרסטית, ירד משמעותית. אנחנו מעריכים שהירידה היא בסדר גודל של 50% עד 70% ממה שהיה פעם. ירידה גדולה מאוד. אנחנו שומעים מהישיבות התיכוניות ומהמוסדות היסודיים על מחסור חמור מאוד בר"מים, במורים, בכל הדברים האלה. מה אני קורא לעשות? להחזיר עטרה ליושנה. הגשנו גם איזה נייר, הבנתי שהוא גם הופץ. בגדול, אני חושב שזה נכון אני מעריך לא רק אלינו, אבל אני יכול לדר בפרספקטיבה שלנו. הסרת חסמים והוספת תמריצים. מה שקרה בכל השנים האלה שהחסמים ששמו על הישיבות ומכוני ההוראה היו אדירים. מסגירת המכונים או עד סגירת המכונים במידה מסוימת וגם היום שיש איזה שהם הסדרים עם המכללות אז זה בחסמים מאוד גדולים. לדוגמה, אותו תלמיד ישיבה צריך להגיע פיזית למכללה. למה הוא צריך להגיע פיזית למכללה? הוא פוגש שם, אגב, את אותם מורים שיכולים ללמד אותו גם בישיבה. אבל כשהוא צריך לנסוע, ואנחנו יודעים כמה שעות לימוד התורה יקרות לאותו תלמיד, בשביל זה הוא בא ומשקיע חמש שנים בישיבה. אז הוא לא רוצה לנסוע למכללה. ואז הוא לא בא בגלל זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל זו דרישה של שאר הסטודנטים. << אורח >> אורי פינסקי: << אורח >> אמרתי שאני מעריך שחלק מהבעיות האלה הן רוחביות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל זו דרישה מכלל הסטודנטים. << אורח >> אורי פינסקי: << אורח >> אוקיי, אבל אני אומר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא שהיא דרישה סלקטיבית. << אורח >> אורי פינסקי: << אורח >> בעבר מה שהיה במכוני הוראה בישיבות ההסדר ששלוש שנים סמכו בעיקר על הלימודים שלהם בישיבה והוסיפו להם קצת לימודים של דברים שהם סמי זה ומקצועות הקודש בישיבה, נגיד אחר הצוהריים בשבוע. ושנה רביעית הם היו עושים במכללה בשביל ללמוד דברים שהם באמת ככה יותר אקדמי וכו' וכו'. יצאו מזה מורים מצוינים, באמת מורים מצוינים. אפשר לראות אותם בכל, ראשי ישיבות ר"מים בישיבות וכו' וכו'. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סליחה רק, באמת יש לי שאלה. זו שאלה רגע מקצועית. אתם לא רואים בזה ערך, בהקשר של הוראה, אגב, לא בכל מקצוע זה נכון. אין ערך בסיפור של חוויית העמיתים? זה עניין מאוד משמעותי בהוראה. << אורח >> אורי פינסקי: << אורח >> כן, כן. קורה, קורה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה חינוך. דווקא בהקשר הזה. << אורח >> אורי פינסקי: << אורח >> אני מסכים חברת הכנסת. אם יש 20-30 חבר'ה בכל שנה במכון הוראה, אז יש לך סך הכול 60-80 פרחי הוראה בישיבה. לומדים ביחד, עושים זה ביחד ויש את החוויה. בשנה הרביעית הם גם הולכים למכללה ומקבלים שם את התוספת האקדמית. << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר לעשות את זה מערכתי הרבה יותר גדול. כלומר, בתוך בית ספר אפשר להכשיר מורים. << אורח >> אורי פינסקי: << אורח >> לכן אני אומר, הסרת חסמים, הוספת תמריצים במגוון רחב של דברים. הגשנו גם נייר על זה. אני מאמין שאפשר לשנות את זה, לא צריך להתייאש, בכלל בחיים, אבל לא צריך להתייאש, אפשר לשנות את זה בגדול. צריך להחזיר עטרה ליושנה, גם אם לא במאה אחוז, ב-90%, ב-80%. בתהליך אפשר להפוך את הקערה על פיה. שיהיה בהצלחה בכל המגזרים ותודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לירן בסון, בבקשה. << אורח >> לירן בסון: << אורח >> שלום לכולם. בגדול הסיפור של הוועדה זה הסיפור שלנו, הסטודנטים. מגיעים אלינו קצת לקראת הסוף ומשמיעים את מה שיש לנו להגיד. אז אני לירן, בן 28, סטודנט לחינוך, סגן יושב-ראש התאחדות הסטודנטים הארצית. אני כבר חמש שנים בוועדות של משבר המורים, ועדות חינוך. לשעבר הייתי יושב-ראש האגודה באורנים, יושבת-הראש הנוכחית נמצאת כאן. פתחו את הוועדה עם אלימות בבתי ספר. ואז המשיכו לנתון שיש עלייה של 17% בעובדים במערכת החינוך שאין להם הכשרה. אין להם הכשרה להוראה. אני מסתכל פה כסטודנט. מסתכל כסטודנט לחינוך שנתן ארבע שנים, הוציא תעודת הוראה, כתב עבודות סמינריוניות ופשוט החברים שלי לא רוצים להגיע למערכת. הגענו לוועדה במאי, לוועדה של חה"כ לזימי. ברקע משבר הארגונים ומשרד החינוך והאוצר ואנחנו יושבים ומסתכלים. מקודם אמרת שלא הזכירו את הארגונים, אז הנה אני מזכיר. אנחנו יושבים ומסתכלים על זה, הסטודנטים, ופשוט מזועזעים ואומרים לעצמנו לאן אנחנו נכנסים? מעבר לזה, אנשים מסרבים להבין לוגיקה פשוטה. הלוגיקה היא שהמשבר בכוח האדם במערכת החינוך נובע מאי כניסה של סטודנטים איכותיים שפשוט בורחים מהמקום הזה גם בגלל ההכשרה האקדמית שדרושה טיפול, אבל את זה אנחנו נשים בצד. וגם בגלל שהמקצוע הזה, מקודם דיברו כאן על שליחות. כשהלכנו ללמוד חינוך לא הסתכלנו על השליחות. כמובן שהסתכלנו על השליחות, אבל הסתכלנו כמקצוע לחיים שלנו. הסמנטיקה של שליחות היא סמנטיקה חשובה שקיימת, אבל היא לא הסמנטיקה שמובילה את מי שרוצה לעבוד בתוך המערכת. והמערכת פשוט דוחה אותו. במהלך ההכשרה האקדמית, במהלך ההתנסויות המעשיות. זה שסטודנט לא יודע למי לפנות אם חלילה הוטרד מינית בבית הספר. זה שסטודנט לא מצליח להשתלב בחדר המורים הוותיק בבית הספר, זה שסטודנטים מסיימים שנת סטאז', נכנסים לעבוד כבר במערכת, כל הנתונים מצביעים שאחרי שנתיים הם עוזבים. בואו נטפל בזה. בואו נטפל בהכשרה האקדמית. בואו נטפל באיך אנחנו משאירים את אותם חבר'ה איכותיים בתוך המערכת. 57% מהסטודנטים שלומדים היום, על פי סקר של מחלקת מחקר של התאחדות הסטודנטים, העידו שהם מתלבטים אם בכלל ללכת לעבוד בזה. והם לומדים. 37% שוקלים, ברגע זה שאנחנו יושבים ומדברים כאן, לעזוב את המקצוע הזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> למה הם מתלבטים? << אורח >> לירן בסון: << אורח >> למה הם מתלבטים? שכר, רקע של מה שקורה מסביב, בין הארגונים, בין המשרדים. כל הסיפורים שאנחנו שומעים, סיפורי אלימות. החוויה שלהם בתוך ההכשרה האקדמית. יש כל כך הרבה נקודות ורבדים לטפל בהם שבתחילת הדיון הקימו אותי מהשולחן כדי לתת לחבר'ה המנהלים שכבודם במקומם מונח, לדבר. ואני אומר שזה הסיפור. זאת אומרת, הם לא מצליחים לגייס אותי, אז בואו תשמעו אותי קודם. יושבים פה יושבי ראש השם מורים דה פקטו של אגודות סטודנטים מכל הארץ הגיעו, באר שבע, ירושלים, טבעון, בית ברל. ואנחנו פשוט נדחקים הצידה. צריך להבין שאי השקעה בסטודנטים ובאקדמיה. לי זה לא כל כך אכפת אם זה משרד החינוך, אם זה מל"ג, אם זה ות"ת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רק חייב לפתוח פה סוגריים. אתם לא נדחקים הצידה. האירוע הוא פשוט, בדרך כלל, לפחות אני כיו"ר ועדה נותן קודם לחברי הכנסת לדבר, כי בסוף הם נבחרי ציבור. << אורח >> לירן בסון: << אורח >> ברור לי. אז חה"כ צבי סוכות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הנציגים המקצועיים שבסוף הם אמורים לתת לנו את התשובות מטעם המדינה כי אנחנו ועדה מפקחת, ואחרי זה לשאר האנשים שבאים לכאן. << אורח >> לירן בסון: << אורח >> אז חבר הכנסת, בוא נכנס ועדה שאנחנו מדברים על משבר בכוח האדם במערכת החינוך, אבל מנקודת מבטם של הסטודנטים. זו ועדה שאנחנו צריכים לכנס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רעיון טוב. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אפשר לעשות שולחן עגול. << אורח >> לירן בסון: << אורח >> שולחן עגול הציעו לי כבר כמה פעמים בוועדות. אני אשמח. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תדע לך, אני עשיתי שולחנות עגולים שהוצאנו דברים מדהימים. << אורח >> לירן בסון: << אורח >> אני אשמח. אבל אני אשמח גם להגיע לכאן לדיון מיוחד בהיבט סטודנטיאלי של ועדת החינוך, עם החלטות ועם משימות להמשך, כדי שאנחנו נטופל. כי בסוף ההשקעה בסטודנטים וההשקעה באקדמיה, סליחה, אי השקעה בסטודנטים ואי השקעה באקדמיה זה הגורם הישיר בעינינו למשבר כוח האדם במערכת החינוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רותם גטריידה: << אורח >> אפשר לשמוע את הציבור שהכי נפגע, התלמידים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אתן לכולם, תאמין לי. כולם ידברו. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> כבודו, בני פרץ, פנתרים חברתיים. שאני מכיר, הגברת גם שם דיברה על הנשירה של חלק מאלה שלומדים. למורים וכל אלה, הם באים ממשרדי הממשלה, כי קל להם, וחוזרים למקום עבודתם, זה בשביל התואר. הבעיות שאני זוכר בזמנו כשהתחילו להקים חברות וגופים שניהלו כאילו הביאו מורים, כאילו עובדים כמו קבלן. שם המורים האלה לא קיבלו לא זכויות. סיימו סוף השנה חופשה לא מקבלים כמו המורים. גם עכשיו אתה תראה בחוזים, הם לא אותו דבר. החוזה של מורה היום הוא לא כמו אלה ששייכים לארגונים ונחשבים מורים ותיקים. דיבר אדון דוידסון על העניין, הנושא הזה שכאילו משרד החינוך יבוא ויגיד לו כמה חוסרים של מורים. אז בוא אני אסביר לך משהו ואני יכול להגיד לך את זה ממני, מעברי ומהכול, גם כשהייתי חבר ועד בתי הספר וראיתי את זה במו עיניים שלי בתמונות. תמיד אלו שעלו בחטיבה, כשהיה מורה חסר בתיכון היו לוקחים ממנה את המורה ומעבירים אותו לשם. ואלה היו נשארים ככה. ואני כל פעם כשעקבתי דרך הילד שלי בחטיבה, אז אמרתי לו הביאו לך מורה מחליף, מורה לא בא, לא זה? שום דבר. אני במחצית השנה כאשר ניגשתי למנהלת על החוסרים, בפרט באנגלית, מתמטיקה וזה, מה היא אומרת לי? יש לך הוכחות? שתקתי. שתקתי. אגיד לכם דבר אחד. אבל כאשר המורה, כמו שהוא אמר יש מורים שלא יכולים לעשות ולעבוד במקומות פרטיים לתת שיעורים, כמו במתמטיקה, באנגלית. מי שזוכר, זה המקום היחיד שרוב התלמידים למטה. למה היו למטה ולא בבחינות הגבוהות? . ואז היא פונה אליי שצריך לתת לו שיעורים ומפנה אותי לכיוון מסוים של בית ספר, נגיד שנותן פרטיים ביחד. הם לכלכו, אין בעיה, נתתי את זה בקיץ. שנה אחרי זה הבת שלי עלתה לאותו, אחרי הבן. ואז אמרתי לה דבר אחד תעשי, קחי במחברת, תתחילי לרשום לי איזה מורה היה. - - - הייתה הכרעה בבית ספר, אם המורה השתלט על הכיתה. כי כשבאים מחטיבה וזה לחטיבה, תמיד יש את הבלגן שאחד אומר ותמיד צריך להגיד אל תוסיף. זה מה שאני לימדתי. הכול היה. כשבאתי עם הרשימה הזאת למנהלת וגם כאשר המורה הזאת פנתה אליי, היא לימדה מתמטיקה בכיתה של הבת שלי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אדוני, תודה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> רגע, אני אגיד לך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> 15 שניות אחרונות. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> מה שקורה הדברים מסוימים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> 14. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> שאם אתה רוצה לתקן דברים אתה צריך גם להבין, הוותיקים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> 10 שניות. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> - - - הם הכי הרבה מחסירים. הם הכי הרבה זה, כי יש להם את הזכויות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> לא לבוא וחולים וזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> אבל החדשים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא, לא. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> החדשים, אם אתה רוצה אותם בבתי הספר - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא אדוני. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> - - - שיבואו, אל תעשו אותם חוזים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> עובד לא צריך מתווך אני אומר את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אדוני, אתה רוצה שאני אוציא אותך? << אורח >> בני פרץ: << אורח >> תן להם זכויות. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> בבקשה להפסיק, תודה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> תנו להם זכויות בחינוך ותראו מה קורה שם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> אתם לא רוצים לדעת מה עושות המורות הגבוהות, זה הבעיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אדוני, תודה. << אורח >> נעמה אבידן: << אורח >> שלום, אני נעמה אבידן, פורום קהלת, חוקרת מדיניות חינוך. אני רוצה לתת שני נתונים כאן. עסקנו בנתונים ודיברנו על 25% מהמורים שמתחילים ואינם מסיימים את חמש השנים הראשונות. אני רוצה להוסיף לנתון הזה שאלו שעוזבים הם דווקא המורים עם הנתונים הפסיכומטריים ונתוני הכניסה הכי גבוהים. כלומר, לא די שאנחנו מאבדים רבע מהמורים שנכנסו כבר למערכת, כלומר עברו את הסעד של הנשירה לאורך הלימודים וסיימו, גם מאותה קבוצה, רק ה-25% הם ה-25% הכי טובים. << אורח >> קריאה: << אורח >> מאיפה הנתונים? << אורח >> נעמה אבידן: << אורח >> נתונים, אני יכולה לתת לך קישורים, יש לי נתונים. כלומר, אלה שפרשו בהשוואה לפסיכומטרי שהם נכנסו איתו. אני רוצה להציע שני פתרונות או שתי סוגיות שכדאי לדון בהן כדי להבין את הסיבה לפרישה הזאת. הראשון הוא השכר. כמו שידידי פה פרח ההוראה אומר מורה מתחיל בישראל משתכר רק 45% בהשוואה למורה על ותק. זה הפער הגבוה ביותר במדינות ה-OECD. שם הממוצע הוא 61%. כלומר, מורה צעיר מקבל פחות מחצי ממורה ותיק על אותה עבודה. הנתון הזה, אני חושבת שברור לכולנו שהוא נתון שמבריח מורים צעירים. בטח מבריח מורים מוכשרים. << אורח >> קריאה: << אורח >> אז למה לא להעלות להם את השכר? << אורח >> נעמה אבידן: << אורח >> שהדבר היחיד שהם יכולים כדי להעלות את השכר שלהם באופן משמעותי הוא, לא נעים לומר, להזדקן. סוגיה שנייה, ואני מסכימה דרך אגב עם חה"כ לזימי, שיש צורך במאבק. בהחלט יש צורך במאבק. אמה מה, המאבק שארגוני המורים חותרים אליו הוא מאבק שלא רק שאינו מקדם אותנו לכיוון המטרה, להיפך, הוא מסיג אותנו לאחור. אנחנו צריכים להיאבק כדי שמורה צעיר יקבל שכר ראוי. שכר הולם, לא כמו, לא בסדר של חצי ממשרה של מורה ותיק. הסוגייה השנייה שאני רוצה להעלות בקצרה זה נושא של חוזים אישיים. יושב-הראש העלה את זה ועוד נציגים ממשרד החינוך. בעדינות אמרנו פה את שורש הבעיה. שורש הבעיה שבעצם מי שאמור לממן את החוזים האישיים האלה זה תקציב תוספתי. זו בעיה שהיא פשוט מקעקעת את האפשרות של החוזרים האישיים להתממש. מורה שחסר הוא נגרע ממערכת משרד החינוך. כלומר, זה תקן שמשרד החינוך אמור לממן אותו. הוא נגרע מהמערכת. מי שאמור למלא את התקן הזה יהיה מישהו בחוזה אישי ומשרד החינוך לא מוכן לממן אותו. זה פשוט לא יאמן הדבר הזה. לא יאמן שמשרד החינוך נכנע לארגונים בדרישה הזאת. נושא נוסף שמעכב החוזים האישיים זה החובה שמורה שנכנס לחוזה אישי הוא לא יהיה מורה שלאחרונה לימד במערכת החינוך. שוב אנחנו בעצם גורמים למורים, אם אתה רוצה לשפר את התנאים שלך עליך לעזוב את המערכת, לעבור תקופת צינון ורק לאחר מכן תוכל לחזור בחוזה אישי, שגם אותו אתה צריך שמשרד החינוך ומשרד האוצר יסכימו ביניהם שלא הם אלה שמשלמים את שכרך. שני הנושאים האלה הם נושאים שבעיניי הם בליבת הבלימה של מערכת החינוך והם גורמים לכך שמערכת החינוך בעצם לא מצליחה לגייס מורים. מה שדיברה גב' בארי אלה יוזמות מקסימות ויפות ומעודדות. באמת יפה שפונים לכל אחד מהמורים, אבל כל עוד השכר שלהם לא עולה באופן משמעותי אנחנו לא נצליח לגייס את הטאלנטים האלה חזרה למערכת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. כן? << אורח >> גיל פדלון: << אורח >> אני גיל פדלון, אני יושב-ראש אגודת הסטודנטיות והסטודנטים בבית ברל ומורה כבר שנתיים במערכת. אני אספר גם מהכובע שלי כיו"ר אגודה וגם מהכובע שלי כמורה במערכת. אני אתחיל בזה כמורה במערכת. קודם כל, העבודה היא מאוד מאוד קשה. היא סיזיפית. הרבה שעות אחר הצוהריים להכין מערכי שיעור, להכין את עצמך ליום הבא. אתה לא באמת מתוגמל על זה כמו שצריך. אתה עושה הרבה שעות עבודה בבית ואתה לא מתוגמל על זה. העניין הנוסף זה השכר. זאת אומרת, אם אני מתחיל, נגיד שנה שעברה קיבלתי 5,000 שקלים משכורת, 80% משרה, בגלל שלא היה לי את האישור הקטן הזה של ה-80%. אוקיי. זאת אומרת שאני מורה פחות מוכשר? אני כבר עברתי שלוש שנים לימודים. אני צריך לקבל 5,000 משכורת על 80% משרה ולקרוע את עצמי בבית ספר? מחנך עמית בכיתה. לא, זה תעודת עניות גם לארגונים עצמם שלא באמת נלחמים עלינו, על המורים החדשים שרוצים להיכנס למערכת. גם יש את עניין ההמשכיות. אני שנה הבאה כנראה לא אישאר במערכת. אני לא רוצה להישאר שם. לקבל שכר כרגע היום בגלל שאני משלב, מאוד זעום, על עבודה שהיא מאוד סיזיפית. וואלה, לא מתאים לי. לא מתאים לי. אני אדבר רגע בכובע של הסטודנט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ממה בקצרה, כי אני רוצה שכולם יספיקו לדבר. << אורח >> גיל פדלון: << אורח >> כן. אנחנו עוברים הרבה הכשרות במהלך התואר. ואם אני רגע מסתכל על הפתרונות אצלנו בשטח, לדעתי משרד החינוך צריך להכיר מהשנה הראשונה או מהשנה השנייה שאנחנו סטודנטים כמתמחים ולהכיר לנו בלימודים כוותק. ואם יש מחסור, תממנו מהכיס שלכם סטודנטים להוראה. אם לפחות חצי מהתשלום. ותחייבו אותם להיות במערכת שלוש שנים, ארבע שנים, בתמורה לכסף שאתם מביאים להם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רעיון מצוין. << אורח >> גיל פדלון: << אורח >> ואז ככה אתם שומרים מורים במערכת וכולם מרוויחים מזה, גם אנחנו כסטודנטים. זהו, תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי. << אורח >> רותם גטריידה: << אורח >> שלום לכולם, אני רותם גטריידה, אני יו"ר הוועדה האתית משפטית במועצת התלמידים והנוער הארצית. המצב שמתקיים היום בשטח ומורגש על ידי התלמידים הוא כזה שמתבטלים שיעורים כי אין מורה קבוע לספק. לא מספיקים את החומר. מוסדות חינוך מחפשים מורים בפייסבוק. נכנסים מורים בלי תעודות הוראה, מורים עוזבים את מערכת החינוך. אליי הגיע מקרה על מורה לביולוגיה שמלמד מתמטיקה. אל אוראל שכאן איתי הגיע מקרה של מורה לספורט שעושה תגבור לבגרות באנגלית. אל עינב שכאן איתי הגיע מקרה על כיתה שכבר שלושה חודשים אין לה מחנך ועל כיתת ארבע יח"ל מתמטיקה, שנת בגרות, איזה כיף, לא פחות מ-55 תלמידים בכיתה. ואנחנו עומדים ושואלים איפה ההשקעה במשאב הכי חשוב, חינוך? הפתרונות ברורים. המחסור והפתרונות מדוברים שנים ולא הגיוני שזה לא בראש סדר העדיפויות של המדינה. עם כל הקשיים של השנים האחרונות אין מדינה ואין חברה בלי השקעה בחינוך. איך אנחנו מצפים למדינה מפותחת אם לא משקיעים בדור שיצטרך להחזיק אותה בשתי ידיים? הפתרונות דורשים יישום ותוכנית פעולה מסודרת ויישום לטווח הקצר והארוך על ידי כל הגורמים הרלוונטיים, כמובן עם משרד החינוך בראש. פתרונות כמו חוזים אישיים על פי קריטריונים שייקבע משרד החינוך. תמריצים להוצאת תעודת הוראה דרך מלגה שתכלול גם את סבסוד תנאי המחיה וגם את סבסוד שנות הלימוד. תמריצים להישאר במערכת, הסבת בעלי מקצוע למורים מקצועיים, תקנים לסטודנטים שיסייעו בהוראה ובעיקר הצורך המתבקש הוא שיפור מעמד המורה כאיש חינוך המשפיע על החברה הישראלית כמו שהוא ומתוגמל כמו שהוא צריך להיות. אנחנו מצפים שתצא מהדיון הזה קואליציה שתכלול את כל הגורמים המשפיעים על החינוך לפתירת המשבר הזה. ושיהיה לה ביד את המשאבים והכוח שהיא צריכה לפתרון הבעיה הלאומית. השקעה במערכת החינוך היא השקעה בי, באוראל ובעינב שיושבים כאן איתי ובכל התלמידים שאנחנו מייצגים ושלומדים מאילת עד מטולה במערכת חינוך שנמצאת במשבר כוח אדם. ההשקעה היא זו שתשקם את מדינת ישראל מהשנים האחרונות. היא זו שתוביל את מדינת ישראל קדימה בכל התחומים האפשריים והיא תהיה ההשקעה הכי חשובה שמדינת ישראל תעשה בשנים הקרובות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רותם גטריידה: << אורח >> אני אגיד, אנחנו אמנם בעולם של בינה מלאכותית, אבל בסופו של יום היא לא תחליף לי את המורה שייתן לי את היחס האישי והיא לא תחליף לי את המורה שייתן לי את ההכוונה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רותם גטריידה: << אורח >> כרגע המורה שלי הוא הבינה המלאכותית. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << אורח >> גיל שילה: << אורח >> שלום, שמי גיל שילה, אני מנהל את בית ספר הניסויי בירושלים. << אורח >> אדם ארועתי: << אורח >> אני מחכה לתומי בשקט. << אורח >> גיל שילה: << אורח >> לא הצבעת, סליחה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תן לו קודם. אבל בזריזות, בדקה. << אורח >> אדם ארועתי: << אורח >> בזריזות רבה. אני בעצם באתי היום, אני נציג ספקי הגפ"ן. זאת אומרת, אנחנו באים מאגף אחר בתוך מתחם החינוך. אני אומר, בואו תשתמשו בנו. בינתיים - - - וכל מיני כאלה, אבל אפשר להשתמש בנו. כי יש אצלנו מורים איכותיים, כאלה גם עם תעודות הוראה כמובן כחלק מהדרישה. אבל בואו, אנחנו כאן כדי לתת פתרון. אני מבין את הצורך באקדמיה ואני מבין את הצורך - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שאני רוצה שישתמשו בגפ"ן כדי להביא מורים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה בדיוק הגרעין של הבעיה. << אורח >> אדם ארועתי: << אורח >> לא, זה לא הגרעין של הבעיה. אני הייתי מורה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אנחנו לא ניכנס לוויכוח עכשיו. << אורח >> אדם ארועתי: << אורח >> שימו לב, אני גם הייתי בתוך המערכת. אני פרשתי מהמערכת לפני 20 שנה פחות או יותר. הסיבה שפרשתי זה באמת היה השכר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבאת רעיון. אני חושב שזה נשמע באמת, כולם שומעים אותו. << אורח >> אדם ארועתי: << אורח >> היום גם ככה משתמשים בנו בתור סותמי חורים. אני כיבוי אש. << אורח >> קריאה: << אורח >> אתה מנציח את הבעיה אבל בעצם. << אורח >> אדם ארועתי: << אורח >> נכון. אבל עדיין אנחנו כרגע הפלסטרים שצריכים להשתמש בנו. אז בואו תשתמשו בפלסטר כדי להתקדם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה אדוני. נשמעת, תודה רבה. כן? << אורח >> גיל שילה: << אורח >> שמי גילי שילה, אני מנהל בית ספר. מוזר שאני אחד הדוברים האחרונים בסבב כאן. אני רואה את הבעיה, אני מבין למה אין נתונים. אני זה שמספק את הנתונים ואני זה שמשרד החינוך מנחה אותי איך לתת את הנתונים שיהיה קשה מאוד לקרוא. אני כרגע צריך מילוי מקום בשיעור שפספסתי בשביל להיות כאן. אז מי שממלא את מקומי כמובן לא נרשם כי זה טובה טובה. הצורך השקוף הראשון זה מנהל בית הספר. 1,000 מנהלי בתי ספר מתחלפים בערך כל שנה. חייב לפתוח בית ספר עם מנהל ולכן חייב לעשות מינוי. יש מכרזים, לא נמצאים מועמדים ראויים. השנה נפתחת בסוף אוגוסט במינוי זמני. אני כבר 10 שנים מנהל. אני חושב שלמדתי על הדרך. בהתחלה הייתי מנהל פחות מוצלח. אני מאלתר. כל הזמן אני מאלתר על מילויי מקום. זה מה שאנחנו עושים. נותנים לי המון סמכות ולא נותנים לי כלים. אני חושב שמנהלי בתי הספר יכולים להיות המפתח כאן. אפשר לתת לי את הסמכות לתת יותר מ-100% ו-117% משרה למורה שרוצה. ולתת לאותו מורה את הרווח. כי מורה שעובד מעל 100% משרה לא שווה לא כלכלית. יש כאן פרדוקס שמורה שעושה יותר תפקידים מרוויח פחות פר שעה. אף אחד לא רוצה לחנך כיתה, אף אחד לא רוצה לרכז שכבה. הדרג הניהולי הזוטר בבית הספר לא קיים או שהוא נשחק בצורה מאסיבית. יש לנו את העבודה הכי טובה בעולם. לצוות שלי יש את העבודה הכי טובה בעולם. תנו לנו להוביל. כרגע קושרים לי את הידיים כמנהל, לא נותנים לי סמכות כמעט לעשות שום דבר. אני רואה חברים שלי שמנהלים, שחלקם כבר לא חברים שלי, כי אני לא מכיר אותם, כי המנהלים החדשים אני כבר לא מכיר אותם. את אבני הראשה שלי עשיתי לפני 10 שנים. מנהלים חדשים לא צריכים אבני ראשה, כי הורידו את הסף כי כבר אין מנהלים. אז קודם כל הבעיה היא שאין מנהלים, שלא דובר כאן, והיא בעיה קשה ושקופה. כי אי אפשר לפתוח בית ספר בלי מנהלים. אני היום מחנך כיתה, כי מחנך כיתה אחד הוא עם בעיות אישיות שאני לא אפתח אותן כאן מן הסתם. וכיתה לא יכולה להיות מחנך. נמצא מי יחנך את הכיתה הזאת. אני אמצא מי יחנך את הכיתה הזאת ואני אאלתר. אז תנו לי לאלתר לא בצורת אלתורים לא חוקיים. תנו לי את הכלים החוקיים לעשות דברים אמיתיים בשטח שאני עושה בפועל עכשיו ומסתיר ממשרד החינוך, באישור סמוי של משרד החינוך. תנו לי לנהל. אני מנהל בית ספר. אני זה שנמצא בשטח, אני יודע מה קורה בשטח. תאפשרו לי לעבוד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> נמרוד בן נוח: << אורח >> שמי נמרוד בן נוח, מנהל בית ספר מארגון מנהיגים, ארגון מנהלי בתי הספר. אני אמשיך את מה שידידי גילי פה אמר. יש לנו נתונים חדשים מהשנה הזאת. הוצגו פה נתונים מלפני שנתיים. הנתון שלנו הוא ש-54 מנהלים ומנהלות בתי ספר השנה אמרו שהמחסור במורים זו הבעיה הכי גדולה בביצוע תפקיד של מנהלי בתי הספר. זה כל כך משפיע הרבה יותר מזה שלא מקבלים משכורת בקיץ ויותר מפריע מעניין המוגנות שלא קיימת למנהלי בתי הספר שחווים אלימות קשה על בסיס יום יומי, מכולם. אבל זו עדיין הבעיה המרכזית שלנו. נאמר פה מילה על הגננות. אני רוצה להוסיף עוד מילה, למשלבות. וגילי דיבר על חוסר במנהלים, ששוב, הוא שקוף כי בסוף פותחים בית ספר. אבל אני רוצה לחבר את הדברים האלה, כי בסוף, ואולי לפתח הפגישה שהתחלנו ממקרה של אלימות. מספיק מקרה אלימות אחד של תלמיד, של הורה, בשביל להוציא מהמערכת מורה לא מנוסה. מידת הסובלנות, אני זכיתי לנהל בקהילה מאוד סובלנית, אכפתית, שמדברת בכבוד. אבל לא כך קורה. אני רואה כל כך הרבה מקרי אלימות כלפי מורים. וסטאז'ר שלא מצופה ממנו להגיע לרמת הוראה מאוד גבוהה, שמגיע. ובשנה הראשונה שלו חווה אלימות של הורים ברשתות או של ילדים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדברים ברורים אדוני. << אורח >> נמרוד בן נוח: << אורח >> יוצא החוצה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יושב-הראש, עכשיו בערוץ הכנסת, אני רוצה לדבר דברים טובים מאוד מאוד על הממשלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אולי קודם תתנצל על מה שאמרת על נסראללה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אז תן לי. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, לא אדוני. הגעת באיחור. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אולי חצי דקה ואני אצא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנשים פה חיכו שעתיים. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אז סמיר ידבר במקומי על 15,000 מורים ערבים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תתנצל על התשבוחות שאמרת על נסראללה ואחרי זה תדבר. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שיש להם תעודת הוראה מישראל. לא רק זה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סמיר דיבר מקודם. דיבר באריכות. חה"כ עודה, אתה מפריע פה לאחרים. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בבית הספר זה מקרה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ עודה, אתה מפריע לאחרים לדבר שחיכו פה שעתיים. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בטח, אתה רוצה את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> איימן עודה, אתה יודע למה הם לא משתלבים? כי הם לומדים בערבית בלבד והם לא לומדים בעברית. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> זה לא נכון. אני הייתי מפקחת והעסקתי גם מורות - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איילת, את מוותרת על זכות הדיבור שלך אני מבין. אז כדאי לשתוק. << אורח >> לידור באשר: << אורח >> אני לידור, יושב-ראש אגודת הסטודנטים מדוד ילין. אני רוצה לפתוח את הדבר הזה, כי אנחנו אומרים את זה בלי סוף. אנחנו מורים לא מספיק מקצועיים. אנחנו לומדים את החומר. אני סטודנט שנה ג' לחינוך בלתי פורמלי ולמקרא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם בעלי מקרא, אחלה מקצוע. << אורח >> לידור באשר: << אורח >> עברתי סך הכול בתוך השלוש שנים שלי במכללה קרוב לשלושה עד ארבעה קורסים שקשורים בהוראה. כל שאר הקורסים היו קורסי ידע. זאת אומרת שאני מגיע לתוך כיתה שאני מלמד אותה כבר שנתיים, אגב, בלי שכר, כי אין מה לעשות זה התנסות מעשית. ואני גם סטודנט שמשלם את כל הדברים האלה גם צריך להשקיע, לבנות מבחנים, לבדוק עבודות, שיעורי בית וכו'. כל הדברים האלה לא מתגמלים. בנוסף לזה גם כן יש לנו את כל, מדברים פה, אני מצטער, יש לי בעיות קשב וריכוז. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא, דבר. << אורח >> לידור באשר: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו באמת עם כלום זמן. << אורח >> לידור באשר: << אורח >> כן, אני יודע. בסופו של דבר אין לנו פה שום הכשרה שאנחנו יכולים להגיד אוקיי אנחנו מורים מספיק מוכשרים. כשאנחנו מגיעים לתוך בתי הספר בסופו של דבר, שנה הבאה אני אמור ללמד כבר כיתה, זה שנת הסטאז' שלי. אני צריך ללמד תנ"ך. אני מרגיש שיש לי אך ורק ידע תיאורטי על תנ"ך. אני יודע מה עכשיו הנביא הזה אומר, אבל ללמד תנ"ך פיזית בפועל כיתה מ-א' עד ת' אני פחות טוב בזה. למה? כי אין לי את ההכשרה המתאימה לזה. בנוסף לזה גם כן אין לנו את הכלים להתמודד אל מול הנוער של היום. הנוער של היום חווה מלחמה, חווה קורונה. המון דברים שהוא לומד בתוך היסודי שלו והוא לא למד - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה אדוני. << אורח >> לידור באשר: << אורח >> משפט אחד אחרון. ברגע שהוא לא למד את הדברים האלה אנחנו חוטפים את כל הדברים האלה אלינו לתוך התיכון. אני מלמד בעל יסודי. ומפה יותר קשה לי לחנך את הילד ולדעת אותו. צריך לחדש את הדברים ולרענן אותם בצורה יותר טובה. לכם משרד החינוך, לחדש את הדברים, לרענן את הדברים. היום כולם בתוך הטיק טוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. כן? << אורח >> קורינה יעל אשכנזי: << אורח >> שלום, אני קורינה, יושבת-ראש אגודת הסטודנטים במכללת אורנים. אני אקצר. כשאני הייתי תלמידה לא הבנתי מה לא בסדר בי. לא הבנתי למה המורות בבית הספר לא מתייחסות אליי, למה קשה להן איתי. היום אני מבינה. ילדה שעברה חרם, שהגיעה להשמנת יתר, ילדה עם בעיות של קשב וריכוז והמורים לא ידעו מה לעשות איתי. היום כשאני לומדת אני יודעת שאני לא יודעת מה לעשות עם ילדים כמוני. אני אכנס לכיתה ומה אני אעשה איתן? אין לי מושג. אני הגעתי כנערה למועצת התלמידים הארצית ודיברתי על הדברים האלה בגיל 17. היום אני בת 25, שום דבר לא השתנה. אני מאוד מקווה שאני לא אגיע לכאן בגלגול אחר, בתפקיד אחר, ואצטרך לדבר את הדברים האלה שוב. תודה רבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בגלל החומר באקדמיה? << אורח >> קורינה יעל אשכנזי: << אורח >> בגלל החומר באקדמיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. כן אדוני? << אורח >> עידן אורון: << אורח >> שלום לכולם, אני עידן אורון, פורום ארלוזורוב. תודה על הדיון. אני שמח שיש פה קונצנזוס על זה שיש מחסור במורים. אני ממש מבקש מכם, הזמן קצר, אני מזמין אתכם להיכנס לאתר שלנו לקרוא את המחקר קנס המורים של פורום ארלוזורוב, של ד"ר אייל בר חיים. המחקר שלנו לא משווה מורים לממוצע במשק, אלא לעובדים דומים להם מאוד עם אותה רמת השכלה, גיל, מגדר, לאום ואזור מגורים. ההשוואה הזאת בעצם מנטרלת הבדלים אישיים ומבודדת את השאלה האמיתית, מה המחיר הכלכלי של הבחירה היום להיות מורה בישראל. להיות מורה בישראל כרוך בקנס בשכר. בשנת 2001 מורה הרוויחה בממוצע 1,000 שקלים פחות מעובדים דומים לה. בשנת 2022 הקנס של השכר כבר עמד על יותר מ-3,500 שקלים בחודש. כלומר, הפער בין מורה לבין מישהי באותם מאפיינים במגזר הפרטי. ואנחנו גם מדברים על הציבורי. גם בהשוואה למגזר הציבורי מורים ומורות מרוויחים פחות בישראל. המחקר מראה גם קשר ישיר מאוד בין קנס השכר לבין נטישת מורים. שיעור גבוה מהמורים עוזבים כבר בשנים הראשונות, ודיברנו על זה פה כולם. חלק משמעותי מבוגרי הכשרת המורים כלל לא נכנסים למערכת. זה לא עניין של שליחות או מוטיבציה, אלא של תמריץ כלכלי בסיסי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שנייה רגע אדוני. מתוך חברי הכנסת יש כאן מישהו שצריך לצאת ב-14:00? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, יש לנו ישיבות סיעה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מתי אתם מתחילים? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 14:00 מתחיל. << אורח >> עידן אורון: << אורח >> 20 שניות אני מסיים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אולי נעשה הצבעה קודם? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חייבים לסיים. אם אתה צריך לזוז. אלא אם כן אתה מוכן שאנחנו - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה להצביע אבל לוועדה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה תוכל לחכות חמש דקות? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אחכה. << אורח >> עידן אורון: << אורח >> כל שנה עוזבים את המערכת 1.5% מהמורים, מתוכם 86% עוזבים לפני גיל פרישה ו-22%, כמעט רבע מהמורים, עוזבים את המערכת אחרי חמש שנים. המדינה מנסה להתמודד - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה נתון מטורף. כאילו אמרת את זה ככה, אבל זה מטורף. << אורח >> עידן אורון: << אורח >> נכון, אז אני אחזור על זה עוד פעם. 86% עוזבים לפני גיל פרישה ו-22% מהמורים עוזבים את המערכת אחרי חמש שנים. זה פשוט נורא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מבינה שהנתון היותר גדול מהחלק הזה הוא בשנתיים שלוש ראשונות. << אורח >> עידן אורון: << אורח >> נכון. גם החמש שנים מורכבות משנים ראשונות. אני רוצה רק להגיד שהמדינה ניסתה להתמודד עם המחסור בלי לגעת בליבה של הבעיה. עם הסבות מקצועיות, עם קיצור הכשרות, עם גיוס. אגב, גם עם חוזים אישיים שלא עבדו. הצעדים האלה לא עצרו את המחסור משום שהם לא משנים את התמריץ הכלכלי. כל עוד יש קנס בשכר לא נפתור את הבעיה. המסקנה של המחקר מאוד ברורה. כדי להשוות את שכר המורים לרמת השכר המקובלת במגזר הציבורי, לפחות במגזר הציבורי, צריך תוספת תקציבית של ארבעה מיליארד שקלים בשנה. זה המספר, זה לא הערכה, זה לא סיסמה, זה עלות סגירה של הפער. אנחנו מבינים שזה לא משהו שיעלה מחר ולא בבת אחת. אבל אנחנו מבקשים מהוועדה שתדרוש ממשרד האוצר יחד עם משרד החינוך תשובה קונקרטית. מה התוכנית להתמודדות עם שכר המורים בשנים הקרובות? מה היעדים, מה המתווה המדורג? לבקש לוחות זמנים ולדבר על השכר. שוב, אני מבקש מכם, תקראו את המחקר שלנו, נשמח לשבת אתכם. תודה רבה אדוני יושב-הראש על הדיון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. אגב, המסמך שלהם מופיע בחומר הרקע לוועדה, אפשר לראות אותו גם עכשיו. << אורח >> עידן אורון: << אורח >> תודה רבה לך ולצוות הנהדר שלך. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אני רוצה להגיד שאנחנו מדברים פה על המשבר כאילו הוא משבר בכוח אדם. אבל בעצם יש פה משבר הרבה יותר עמוק, כיוון שהמדינה חדלה מלראות במערכת החינוך משאב ב והחלה לנהל את זה הרבה שנים אחורה כארגון שפשוט אפשר לפרק ולהרכיב כל פעם מחדש. לאחרונה שמענו גם שר חינוך וראש ממשלה לשעבר שאמר שיפרק את מערכת החינוך. דיבור שאותי באופן אישי, כמי שיש לה 30 שנות ניסיון במערכת הזאת ובחרה להיות במערכת החינוך, זה שיח שמאוד מטלטל. אני חושבת שהגיע הזמן רגע לעצור ולבחון מה היה טוב, איפה טעינו, לאן צריך להתקדם, אנא פנינו. ולאו דווקא תמיד לנסות ולאמץ כל רעיון נאו-ליברלי של פירוק והרכבה מחדש של מערכת החינוך. יושב פה נציג של תוכניות גפ"ן. אני עוד כשהייתי בתוך המערכת התנגדתי מאוד גם לתוכניות קרב, גם לתוכנית הגפ"ן, כיוון שזה בעצם הפרטה מזדחלת בתוך מערכת החינוך. זאת הפרטה שאולי מתאימה למגזרים אחרים ולמקומות אחרים, אבל לא מתאימה לתהליכים שנדרשים, תהליכי עומק שנדרשים במערכת החינוך. זה פגע בבסיס משרות של מורים, זה פגע ביכולת של מערכת לספק איזה שהוא אופק מקצועי. זה פגע ביכולת של לקבל ליווי בתוך בית הספר. משרה מלאה. ועוד אלף ואחד פגיעות נוספות שהיריעה קצרה מלתאר אותן. יש הרבה דרכים לתקן את זה. אפשר לתקן את זה על ידי שינוי מבנה השעה. מספיק שלמנהלי בתי הספר פה יוסיפו עוד ארבע-חמש מזכירות. מזכירה לכל שכבה שתוריד את הנטל של הזנת נתונים ועוד כל מיני. יש המון פתרונות שאפשר לייצר אותם ופתרונות שהם לא יקרים והם לא בהכרח נשענים על מקצועיות. העניין הוא שהגיע הזמן שמדינת ישראל באמת תוציא את הפוליטיקה ממערכת החינוך. אנחנו לא יכולים להסתכל פה מתוך נקודת מבט כל כך צרה שפשוט מפרקת את היסוד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> כל תוכנית כזאת שנכנסת למערכת החינוך במקום שעות תקן היא תוכנית לא רק שמפרקת את המערכת - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר איילת, דעתך נשמעה ולא בפעם הראשונה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> היא מפרקת את הליבה המרכזית של מדינת ישראל והחברה הישראלית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זו עמדתך ואמרת אותה. תודה רבה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן? << אורח >> איה שנהר פריצקי: << אורח >> שלום רב, תודה על הדיון. שמי איה שנהר פריצקי, אני מבין אלה ששרדו 32 שנים במערכת. ב-86%. פרשתי לפני גיל הפרישה שלי כי הרגשתי שזה כבר מעבר לכוחותיי. אני כן רוצה לומר שהנושא של שימור ההון האנושי במערכת החינוך חייב לקבל משקל וחשיבה בתוך המערכת. אני דווקא מדברת על המורים הוותיקים ששורדים 15 ו-20 שנה. גורמי השחיקה הם מרובים מאוד. שינויים תכופים מאוד בתוכניות הלימודים. מנהלים יכולים להעיד פה. שוחקים את המורים. המורים הם אחד הסקטורים הכי משתלם. באים ולומדים על חשבון זמנם הפנוי אחר הצוהריים. משאירים ילדים, אני זוכרת שהיו לי ילדים קטנים והלכתי לכל ההשתלמויות. ודבר מאוד חשוב זה כן לאפשר למורים מה שנקרא ניהול קריירה. איזה שהוא אופק להתקדם בו בתוך המערכת על מנת שהם יוכלו, שתהיה איזה שהיא שאיפה, איזה שהיא אפשרות להתקדם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> במקום להפוך את הוותק למגרעה, לקחת את הוותק כמקור עוצמה, כוח, שיכול לאפשר את הניעות הזאת. << אורח >> איה שנהר פריצקי: << אורח >> לגמרי. העצמה של מורים ותיקים. מחקרים מראים שמורה בשיאו הוא, עם כל הכבוד למורים המתחילים, ויש כבוד, אבל מורה בשיאו מגיע לשיאו לאחר השנה השביעית שלו. והמחקרים יכולים להראות את זה. שביעית, עשירית, ככל שהוא משתלם יותר ומשקיע בעצמו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להגיד לך, הסיפור צריך להיות גם דואלי. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> זה נכון וזה בתוכנית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> להתפתח לתפקידי הניהול הכי טובים וגם לדעת לחזור להוראה אם צריך. אבל היכולת שלך לזוז רגע היא דבר שהוא מפרה. בדיוק זו הסיבה שיש שנת שבתון. << אורח >> איה שנהר פריצקי: << אורח >> נכון. נעמה, אני עסקתי הרבה שנים בפיתוח מקצועי של מורים. חלק נכבד מתוך הפיתוח המקצועי חייב להיות בנושא של הרווחה של המורה, לראות את המורה ולהעצים אותו מעבר ל-data base שזה הוא יכול גם ב-AI לראות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה. << אורח >> איה שנהר פריצקי: << אורח >> רק דבר אחד אחרון, לגבי גיוס של מורים. יש אוכלוסייה של מורים שפרשו והם מנועים מלהשתלב במערכת שנתיים, בעיקר אלה של ה-86%. מורים שרוצים לעבוד במשרות חלקיות וכן להיות, לעזור למערכת. אבל משרד האוצר יושב פה, משרד האוצר חוסם אותם מלהיות מועסקים מסיבותיו הוא. אז יש אוכלוסייה, היא לא מרובה, היא 200 מורים בשנה שיכולים לעזור למערכת, אבל משרד האוצר חוסם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. אם כן, באמת תודה רבה לכולם, לכל מי שהשתתף בדיון הזה. אני אסכם, ברשותכם, בכמה מילים. המורים בישראל נושאים באחריות לחינוך הדורות הבאים של המדינה הזאת, לעתיד שלנו, למצוינות שלנו ולתקווה שהמדינה הזאת תמשיך להתפתח ולהתקיים עוד הרבה מאוד שנים. אנחנו מעריכים אותה מאוד ורוצים לשמור עליה מכל משמר. מעמד המורה ושכר המורה נשחקו לאורך השנים. הוועדה רואה חשיבות רבה בחיזוק יוקרת המורה, ביסוס מעמד המורים. הוועדה רשמה בפניה כי משרד החינוך מודע לאתר המחסור במורים והקים אגף חדש לטיפול במחסור במורים. נשמח לשמוע בהמשך כיצד האגף הזה התפתח ומה תוכניות העבודה שלו. הוועדה מברכת את משרד החינוך והמל"ג על הקדמת ועדת המומחים לבחינת מערכת ההכשרה להוראה ודורשת להעביר אליה את מסקנות דוח הוועדה. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להעביר לוועדה את תוכניות הפעולה לסוגיית המחסור במורים שמתהוות בימים אלה. עשרת הדברים שהיא דיברה עליהם. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להעביר אליה נתונים על ביטול שיעורים בשנתיים האחרונות נוכח מחסור במורים ופילוח, של חה"כ דוידסון. הוועדה רואה בחומרה את העובדה שרק 12 מהתקנים למורים מאוישים באמצעות חוזים אישיים. וזו הנקודה שבעיניי הכי מפתיעה בנתונים שקיבלנו כאן. אין סיכוי בעולם שרק אחרי כל כך הרבה שנים, וזה נפל פה אני מבין בין כל מיני מקומות. אבל זה אירוע שהוא בלתי נתפס. מדינת ישראל החליטה להביא עשרות אלפי מורים בחוזים אישיים, בסוף יש 12? זה אירוע שהוא לא מתקבל על הדעת ואנחנו חייבים לטפל בו ואנחנו תוך שבוע רוצים להבין שנייה מה קרה פה. אם צריך שנעשה דיון מיוחד על זה אז תגידו, כי זה אירוע שאנחנו חייבים להבין אותו ולפתור אותו. הוועדה שמעה על סגירת מכוני הוראה בישיבות ההסדר. הוועדה קוראת למשרד החינוך לבחון את הסרת החסמים בנושא. הוועדה תקיים בעזרת השם דיון נפרד בנושא הזה. שוב, תודה רבה לכל מי שהגיע. אנחנו נקיים בעזרת השם גם דיוני המשך בנושא החשוב והאקוטי הזה. אנחנו אם כן, הישיבה הזאת נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:06. << סיום >>