פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 845 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ו (09 בפברואר 2026), שעה 11:00 סדר-היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: בחינת גלגול הפחתות הריבית לציבור הלווים ופיקוח בנק ישראל על המערכת הבנקאית << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אלי דלל אורי מקלב חמד עמאר אורית פרקש הכהן נאור שירי חברי הכנסת: שלום דנינו איימן עודה יצחק פינדרוס מוזמנים: אוהד מרדכי – רפרנט פיננסים באג"ת, משרד האוצר זהבה בוכהולץ – מנהלת היחידה הכלכלית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל עינת גרינפלד – אחראית קשרי ממשל, בנק ישראל רויטל קיסר-סטויה – סגנית המפקח על הבנקים, מנהלת אגף מדיניות והסדרה, בנק ישראל קארין בן דור – רפרנטית חקיקה ותהליכי מטה, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל מור אלבז – עורכת דין, רשות התחרות איתן מדמון – מנכ"ל, איגוד הבנקים בישראל גלי כספרי – מנהלת המחקר, איגוד הבנקים בישראל ליאור גור – ראש תחום כנסת וממשלה, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות אלה תמיר שלמה – מנהלת תחום רגולציה פיננסית, לובי 99 משה קאשי – כלכלן ראשי, לובי 99 ייעוץ משפטי: אמתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: נוגה כוכבי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: בחינת גלגול הפחתות הריבית לציבור הלווים ופיקוח בנק ישראל על המערכת הבנקאית (מס' 6532) << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, היום יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ו, 9 בפברואר 2026. הצעה לדיון מהיר בנושא: בחינת גלגול הפחתת הריבית לציבור הלווים ופיקוח בנק ישראל על המערכת הבנקאית, של חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי כנסת. בין חברי הכנסת, יצחק פינדרס. בבקשה, אדוני, אתה מעוניין להציג? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תראה, האמת היא שזו לא פעם ראשונה לדיון הזה, אבל עכשיו הוא נוגע לי. במוצאי שבת יצאתי מהבית וניגש אל האזרח, אתה מכיר את זה שניגשים אזרחים, והוא אומר לי: תקשיב, ריבית הפריים ירדה ואני לא יודע מה המשמעות של זה על המשכנתא שלי, אני לא יודע מה אני הולך לשלם החודש על המשכנתא, אני לא יודע כמה כסף להכניס. אני צריך לשלם משכנתא ואני לא יודע כמה, אף אחד לא עדכן אותי. אפילו ברמה הטכנית, אבל ברמה המהותית יש פה כשל שאנחנו דיברנו עליו בוועדה כמה וכמה פעמים וצריך לראות מה עושים איתו. האם בנק ישראל מוצא לו פתרון? צריך למצוא פתרון. נכון שזה שוק חופשי ונכון שאין תחרות בין הבנקים ואנחנו מדברים על זה. דרך אגב, הצטערתי מאוד לראות שהדיון על פתיחת שוק האשראי לא הולך להתקיים פה אלא אצל אוהד טל, לא הצלחתי להבין את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כל דבר שסמוטריץ' מפחד לגביו, הוא מעביר את זה לאוהד טל. את רפורמת החלב הוא העביר לאוהד טל, את זה הוא העביר לאוהד טל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני הולך להיות שם בוועדה כממלא מקום של גפני ואני מציע לא לספור את האצבע שלי בנושא הזה, אלא אם כן יעשו שם תיקונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מאוד מקווה. אנחנו סופרים את האצבע שלך, שתצביע נגד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר, לסמוך על רשות שוק ההון אחרי הדיונים שהיו לנו פה בוועדה על רשות שוק ההון, שהוא יפקח על הדברים – אני חושב שזה לא נכון, אני חושב שצריך פיקוח של המפקח על הבנקים, אבל עכשיו אני הולך לדבר על הפיקוח. בפועל, ואנחנו מכירים את זה, הפער בריביות הוא הרווחים הגדולים של הבנקים. הפער של התקופה הזאת בין שהריבית על הפיקדונות יורדת יום לפני שהנגיד מוריד, צופה פני עתיד לפעמים חודשיים קודם, לפעמים כשמתחילים רק להגיד בתקשורת שאולי הנגיד הולך בעוד שלושה-ארבעה חודשים להוריד את הריבית – הלקוחות כבר מקבלים פחות על הפיקדונות שלהם. מתי מעדכנים אותם שהם מקבלים יותר על הפיקדונות שלהם? תבדוק, זה הרבה אחרי. זאת אומרת, יש פה פער לפעמים של חצי שנה בין שהלקוחות מקבלים חזרה ריביות על הפיקדונות שלהם לבין שהלווה משלם ריבית יותר גבוהה. הדבר הזה הוא כשל שהרגולטור צריך להביא לו תשובה. אין לי תלונה לבנק, מבחינת הבנק זה ניצול הזדמנות, למה לא? הוא מרוויח חצי שנה פער של ריבית, חצי אחוז, רבע אחוז, אבל על מיליארדים, מרוויח פער. למה לא? זו זכותו המלאה, אבל מישהו ברגולציה צריך – כשבנק ישראל יושב ומקבל החלטה, הוא צריך לדעת את המשמעות של זה בסוף, פעמיים – המפקיד מפסיד והלווה לא מרוויח מזה, אלא אחרי תקופה. כשמישהו לוקח הלוואה בריבית משתנה, היא לא משתנה כל הזמן. דיברנו על הפריים שכן משתנה כל הזמן והוא לא מקבל עדכון, הוא לא יודע והוא לא יודע לבדוק את זה, אבל הריבית הרגילה שלו מהבנק – זה בסדר גמור. זה לא תורם לכלכלה, זה לא תורם לשום דבר, זה לא עושה שום דבר טוב. כשאתה בא למסות את זה פה בוועדת כספים, אתה זוכר את הדיון על המיסוי של הבנקים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך להגיע לפה שוב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בסוף יחזיקו פה לוביסטים חזקים וישבו פה חברי כנסת, סליחה שאני אומר את זה, ויתפשרו איתם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין לוביסטים חזקים ואני גם מנצל את ההזמנות להגיד - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה זוכר את ההתפשרויות עם הבנקים? בוא, אם אתה שואל אותי, אני הרגשתי מושפל. אני אמרתי את זה לגפני כחבר, אני הרגשתי מושפל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא יהיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה אני צריך להתפשר? מה, תרמתי משהו למשק? תרמתי משהו לכלכלה הישראלית בהתפשרות הזאת? אבל בסדר, ישבו פה כולם, לחצים לפה ולפה, והתפשרו. תבוא עוד פעם, יהיה את הביזיון הזה עוד פעם, אבל כרגע אני מדבר על לקוח הקצה. אותו לקוח קצה בסופו של דבר משלם על הלוואה שלו יותר ובפער של כמה חודשים. אני מחזיק ניירות ששלחו לי כל מיני אנשים שעוסקים בעניין הזה, אבל לא צריך אותם. תדפקו בדלת של כל לקוח שיש לו משכנתא ויש לו פיקדון – בפיקדון הוא מפסיד לפני שהורידו את הריבית, משכנתא הוא משלם גם אחרי שהורידו. לוקח לו המון זמן עד שהוא מקבל את זה חזרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה ההצעה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו בדיון מיוחד. גלגול הפחתות הריבית לציבור הלווים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש רגולטור, בנק ישראל יושב ומקבל החלטה, הוא צריך למצוא לזה פתרון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סביבת הריבית היא עולם משתנה, אתה רוצה להתערב? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אנחנו לא יכולים לקבוע את שיעור הריבית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאת היתממות, אני אגיד לך למה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש פער של ריבית שלא מגולגל לציבור. אפשר לבוא ולהגיד שאין מה לעשות, הבנקים ימשיכו ברווחים החזיריים שלהם. אני מזכיר לך מה גילינו פה בדיון האחרון: בשנתיים של המלחמה הם הרוויחו 30 מיליארד שקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בתקציב הרביעי שעשינו גילינו את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 30 מיליארד שקל בשנה על הון עצמי של 130 ומשהו מיליארד. אין אף אחד ששאל על הרווחים האלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה שאלת שאלה נכונה, למה אני מתערב? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה צועק? אל תצעק עליי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה שכחת, לא הייתי פה כמה חודשים. זה טון הדיבור. נאור, זאת קצת היתממות להגיד שזה שוק חופשי, אני אסביר לך למה. יש שוק חופשי – היצע, ביקוש, הגיע, לא הגיע. פה יש רגולטור שמקבל את ההחלטה. הוא מקבל את ההחלטה, הוא מוציא פרסומים מוקדמים, הוא מוציא פרסומים מאוחרים. הרגולטור הזה הוא זה שגורם לעליות וירידות. לא רק זה שהוא גורם לעליות וירידות, השמועות שלו גורמות לירידה בריבית על הפיקדונות וההחלטה שלו אמורה לגרום לירידה בהלוואות שאנשים משלמים. אין קורלציה ביניהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל מה ההצעה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> דיברנו קודם על רפורמת החלב. זה כמו שהיית אומר לי שאתה מגדיר כמה חלב אתה מוכר ואחרי זה אתה אומר: תשמע, זה שוק חופשי, אני לא יודע – זה לא שוק חופשי. אתה הגדרת, עשית מכסות, עשית דברים, אתה קיבלת את ההחלטה, יש לך אחריות. אתה לא יכול רק להחזיק את הסמכות הזאת לעשות את הדברים האלה ולהגיד: זאת לא האחריות שלי, זה שוק חופשי, מה אתם רוצים ממני – לא, אתה מקבל החלטות ולהחלטות שלך יש משמעות על כל משק בית במדינת ישראל. בסופו של דבר, המיליארדים האלה יוצאים מכיסם של משקי הבית שלא בצדק, לא בגלל היצע וביקוש, לא בגלל שחסר לו כסף ובגלל זה אותו בנק היה צריך לתת לו את זה, כמו שכשהוא קונה בשוק החופשי הוא צריך לקנות את זה ביותר. הוא פשוט שיחק את המשחק הזה, במשחק הזה יש רגולטור והרגולטור צריך לפתור את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאור, אני - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קיבלתי הסבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לאלו שלא קיבלו הסבר כמוך אני אקרא את המכתב ששלחו היוזמים על רקע שתי הפחתות הריבית האחרונות בשווי מצטבר של 0.5% והצפי להמשך מגמת ההפחתות או לחשש ממשי כי הציבור הנושא בנטל ההלוואות ומשכנתאות לא יהנה מהקלה זו בפועל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא נהנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הניסיון המצטבר בשנים האחרונות מצביע על חוסר סימטריה חמור בתמסורת הריבית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, זו בדיוק הבעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחרי שאני אקריא תוכלו להגיד. בתמסורת הריבית של המערכת הבנקאית העלאות ריבית מגולגלות במהירות ובמלואן אל ציבור הלווים, בעוד שהפחתות ריבית, הן כלפי פיקדונות והן כלפי הלוואות, מתבצעות באיטיות, בחלקיות ולעיתים אינן מגולגלות כלל. במצב הנוכחי קיים חשש כי הבנקים ישמרו לעצמם מרווח ריבית מתרחב על חשבון משקי הבית והעסקים הקטנים ובכך ירוקנו מתוכן את המדיניות המוניטרית המקלה. לאור האמור נדרש קיומו של דיון דחוף בוועדת הכספים לבחינת מנגנוני הפיקוח, הבקרה והאכיפה של בנק ישראל בכל הנוגע לגלגול הפחתות הריבית לציבור הלווים. אין להסתפק בהצהרות כלליות או בהסתמכות על כוחות השוק, אלא יש להציג נתונים ברורים, מדדים השוואתיים ולוחות זמנים מחייבים שיבטיחו כי הפחתת עלויות הגיוס של הבנקים תתורגם להקלה מיידית ומוחשית בהחזרים החודשיים. תקדימי העבר בהם ריבית ההלוואות נותרה קשיחה גם בתקופות של ירידות ריבית במשק מחייבים נקיטת צעדים אקטיביים, שקופים ומדידים. ועדת הכספים נדרשת למלא את תפקידה. זאת המטרה של הדיון, לבדוק את מנגנון הפיקוח, ובהמשך לדבריך, אני כבר אומר שהחוק על המיסוי של הבנקים שאמור להגיע לפה הוא חוק חשוב בעיניי, הוא לא עושה מספיק בנושא הזה. אני מציע למנכ"לי הבנקים, שכמה מהם כבר פנו ללשכה שלי ורוצים להיפגש: אין לכם מה לפגוש אותי בלשכה. תבואו לפה, תגידו את מה שאתם רוצים להגיד, תציגו מה עשיתם עבור הציבור בשנים האחרונות חוץ מלחמוס ולעשוק אותו בעמלות מטורפות, בריביות משוגעות, פחות או יותר בלקרוע לו את הצורה. מי שצריך אתכם, כן? מי שלא צריך אתכם ועושה שוק בין ההלוואות, הגדולים באמת, הם מקבלים ריביות על מיליארדים על גבי מיליארדים שאף אחד מאיתנו לא יכול לחלום עליהם וגם אם הם לא מחזירים, איכשהו אחר כך זה מתגלגל הלאה אלינו. זה הסיפור של הבנקים. בנק ישראל, בבקשה, נשמח לשמוע את עמדתכם בנושא. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> צוהריים טובים, אני סגנית המפקח על הבנקים. אני אגיד משהו בפתיח ואז אני אתחיל בנתונים, כי הנתונים הם הדבר החשוב. ברשותך, חבר הכנסת, אני עושה הפרדה בין המדיניות המוניטרית, שמי שקובע את הריבית זה הנגיד עם הוועדה המוניטרית, לבין הפיקוח על הבנקים. מאוד מאוד חשוב לעשות את ההפרדה. אני אתחיל בנתונים. אגב שאלת האזרח שפנה אליך, ואני מתחילה באשראי, שתי הפחתות ריבית שהיו ואיך זה התגלגל. קודם כול, ל-80% מהלקוחות, בין אם זו הלוואה לדיור ובין אם זה אשראי צרכני, יש הלוואות בפריים ובשנייה שהפריים ירד הריבית לאלתר ירדה. יכול להיות שהוא באמת לא ידע כמה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי, זה ירד והוא לא ידע. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אוקיי, אז אני חושבת שאפשר גם מול הבנק, אבל זה לאלתר. אני ממשיכה ברשותכם, כי אני חושבת שתמונת המצב חשובה, כבוד היו"ר. לגבי יתרות בתיק לדיור, בסדר גודל של 640 מיליארד שקל בערך שליש ממנו צמוד פריים, זאת אומרת שלאלתר כשהריבית ירדה ההחזר החודשי לחלק של הפריים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש תקנות על כמה יכול להיות צמוד פריים, נכון? זה לא שבן-אדם יכול לקחת את הכול שיהיה צמוד פריים. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> בהלוואות לדיור הוא צריך לקחת שליש קבועה. בכל מקרה, זה משתנה כמובן, אבל שליש היום מיתרת צמוד פריים, זה אומר שכשהפריים ירד ההחזר החודשי ירד. בתיק הצרכני, ההלוואות הצרכניות הרגילות שאינן הלוואות לדיור, 145 מיליארד –90% מההלוואות הצרכניות צמודות פריים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> האוברדראפט רגיל, אבל הוא לא צמוד. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> תכף אני אדבר גם על האוברדראפט, אנחנו בפיק מלמטה הכי נמוך גם ביתרה וגם בריבית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פריים +17% – הוא צמוד. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני לא אברח, אבל אני חושבת שהנתונים חשובים. לגבי היתרות, אנחנו עדיין בתחום של האשראי. בתיק לדיור הלוואות משכנתא בסדר גודל של 10-9 מיליארד בחודש – שליש מזה הם פריים או משתנה בין שנה לשנתיים. גם שם הריבית ירדה וההחזר החודשי ירד. אותו דבר באשראי צרכני. בפועל יש לנו דיווחים על הריביות גם באשראי – צרכני, דיור, פיקדונות. אגב, זה נגיש באתר, זה נגיש לציבור עבור כל אחד מהבנקים ועבור כל אחד מהמחירים והריביות ירדו. זה לגבי האשראי. סתם לסבר את האוזן, האשראי הצרכני ירד מאוקטובר לנובמבר, הייתה שם ירידת ריבית אחת מ-8.8% ל-8.45%, זה סדר גודל של ירידת ריבית בנק ישראל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מ-8.8% ל-8.45%? אבל הירידה הייתה 0.5%. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> לא, זאת ירידה אחת. היו שתי ירידות ריבית, הייתה ירידה אחת בנובמבר, הייתה ירידה אחת בינואר. את נתוני ינואר אנחנו נקבל בימים הקרובים, יש לי נתונים עד דצמבר עבור כל מוצר ועבור כל בנק, וכל הנתונים האלה חשופים. לגבי הפיקדונות, כי שאלת, קודם כול, תמונת המצב כאן מעט הפוכה, כי 70% מהפיקדונות הם בריבית קבועה, זאת אומרת שכשהריבית פריים ירדה, הריבית של מי שסגר פיקדון בריבית קבועה לא ירדה. לגבי הביצועים, שוב, חצי ריבית משתנה וחצי ריבית קבועה, אנחנו עוקבים אחרי הנתונים והריביות כמעט ולא השתנו. חודש בחודשו, אמרתי, עד דצמבר. לא נעלמו השאלות שהעליתם בתחילת הדרך כשהריבית עלתה – כמה גולגל, כמה תומסר, היה מהר מדי, איטי, אבל תמונת המצב היא אחרת, גם בדיונים שהיו פה וצעדים שעשו בבנק ישראל. יש פחות כסף בעו"ש, יש יותר כסף בפיקדונות נושאי ריבית ויש יותר כסף בשוק ההון. אני אתן תכף את הנתונים. יש גם ריבית על יתרות עו"ש. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 0.1%. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> ריבית העו"ש שצובר ריבית הגיעה ל-2.5%. הרוב אינו נושא ריבית, זה נכון, אבל יש הרבה יותר אשראי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה הרבה יותר? מה זה האחוזים האלה? על מה אנחנו מדברים? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אגיד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני בדקתי באתר של הבנק שלי וזה 0.1%. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> הרוב אינו נושא ריבית. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אשמח לסיים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אמרת 2.5%, אבל אני רואה 0.1%. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אז אני אסבר את האוזן. קודם כול אנחנו משווים את זה לערב עליית הריבית ולהיום. נכון להיום יש לנו 124 מיליארד שקל בקרנות נאמנות, כשלפני שנתיים היינו ב-44. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, אני שאלתי על העו"ש. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אגיד, אבל אני רוצה להגיד מה התמהיל, כי זה חשוב. העו"ש היה 250, היום הוא 230 מיליארד ובפיקדונות 350 עלו ל-409. לגבי העו"ש, אגב דיונים שהיו כאן עם חבר הכנסת אזולאי, הבנקים התחייבו לתת ריבית על העו"ש כל אחד לפי מסלולו עד ספטמבר 2027, 5% מהעו"ש מקבל ריבית והריבית שניתנת על העו"ש הגיעה ל-2.5%. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה 5% ולא 50%? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> את יודעת, אני בא מהחינוך החרדי, לא למדתי ליבה. אני פותח את אתר הבנק ואני בודק מה הריבית שאני מקבל על העו"ש – 0.1%. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה כנראה לא זכאי או שאתה לא יודע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה בנק נותן 2.5% על העו"ש? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> זה קיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא אומר שלא, רק שלא פגשתי את זה, אני מודה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אולי אני לא בבנק ישראלי, פשוט נכנסתי עכשיו עוד הפעם לאתר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה בכלל בגמ"חים, מה אתה קשור לבנקים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עזוב, רשות שוק ההון עוד לא נתנה רישיונות לגמ"חים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי שזכית בדירה בערד. שמעת על המכרז? תשמע, חנוך, בית ספר למכרזים שיכון ובינוי מה שהיה שם. שיקרו את כולם שם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, בוא נשמע ואחר כך נדבר על זה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אתחיל עם הנתונים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה להגיד לך משהו, גברתי. הי לנו אותו דבר עם הנתונים בדיון שהיה לנו בשבוע שעבר על יתרות המט"ח. נושא הדיון היה דולר מול זהב והביאו מלא מלא נתונים, אבל לא הביאו גרף שמשווה בין הזהב לדולר. יש דרך מסוימת להציג נתונים, אז זה משמח מאוד שבאים ומביאים 2.5%, נוקבים איזה מספר, שדרך אגב, אף אחד מחברי הוועדה פה לא מבין ולא נתקל בו מעולם. כשאני שואל כמה זה, את אומרת לי שזה 5% מהעו"ש – יפה, זה בהחלט מרשים ומספק ואני בטוח שהציבור הישראלי יוצא מאוד מעודד מהעובדה ש-5% מפיקדונות העו"ש שלו נושאים ריבית של עד 2.5%. מה ריבית החובה היום? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יותר מזה, אם אני רוצה לסגור את הכסף, אני יכול לקבל 2.75%, אם אני לא סוגר את זה לטווח ארוך מידי. אז איך זה יכול להיות 2.5% בעו"ש? בעו"ש זה 0.1%, לפי האתר של הבנק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מודה שלא פגשתי 2.5% על העו"ש. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אשמח לעשות סדר. אני מקבלת את זה שאני יכולה להציג אחרת כל נתון. השאלה הייתה אם כשריבית יורדת זה מתגלגל ולכן אני נותנת את המידע. הריבית ירדה, לאשראי זה התגלגל, ולפיקדונות ראינו שהירידה היא ירידה קלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לחלק מהאשראי. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> לא, אם 90% מהאשראי הוא פריים, אז 90% ירד לאלתר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמרת 30% מהאשראי. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> לא, אמרתי 90% מהלקוחות, 90% מהיתרה, והביצועים בסדר גודל של 30%, ואלה ביצועים של היום, של כל חודש בחודשו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תוך כמה זמן זה התגלגל? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> מאוקטובר לנובמבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה הפריים. מה לגבי יתר המסלולים? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אם 90% מאשראי צרכני הוא פריים, בשנייה שירד הפריים ההחזר החודשי שלי יורד. אני בכוונה מתעקשת רגע על הנתונים, אחר כך אני אענה על השאלה מי יכול לקבל את הריבית על העו"ש ולמה אין ריבית על העו"ש. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, הבנתי, אני חוזר על הנתונים. אתם לא מזהים פער? כי אני לא עשיתי מחקר על זה, אבל אני קיבלתי טבלאות מכל מיני מכונים שכן יש פער בין הזמן שמורידים את הריבית על הפיקדונות לבין הזמן שמורידים את הריבית על ההלוואות. זאת אומרת, בסופו של דבר נוצר פער בזמנים, פער בתקופות. נוצר פער. את אומרת שעובדתית זה לא נכון. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אנחנו העברנו גם דיווח חצי שנתי לוועדת כספים וכל הנתונים נמצאים באתר ברמת הבנק הבודד על אשראי ועל פיקדונות. יש לי לסוף דצמבר, בלי ירידת הריבית שהייתה בינואר. על האשראי ירד במלואו ואפילו טיפה יותר ועל הפיקדונות לא ירד. אני לא אתחמק משום שאלה שאתם שואלים אותי, השאלה הייתה על גלגול ירידת הריבית לצרכן, עם 90% מהלקוחות, מהאשראי ומהביצועים בפריים, בשנייה שפריים ירד, ההחזר החודשי ירד. הגיע חבר הכנסת ינון אזולאי לגבי ריבית על העו"ש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המגן הגדול של הבנקים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היית ממובילי הפשרה, דיברנו על זה קודם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלא יחשבו שאני רציני. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> ברשותך, אני אמשיך עם הנתונים לגבי ריבית על העו"ש. הייתה הצעת חוק לאורך כל הדרך לריבית על העו"ש. זה נכון שאנחנו מתנגדים להתערבות בתמחור. בכל שאלה תעצרו, אני אענה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל עשינו משהו לריבית על העו"ש. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני רוצה להסביר, אפילו הזכרתי את שמך עוד לפני שהיית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לטובה, רק לטובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עשו לי טובה, אל תזכירו אותי לטובה, זה הורס לי בפריימריז שהבנקים איתי. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> בכל מקרה, אין חובה לתת ריבית על העו"ש ולאורך הדרך היו פה דיונים האם נכון לחייב את הבנקים. אנחנו מתנגדים ואנחנו אומרים שלהתערב בחקיקה לתמחור זה דבר שהוא לא נכון ולא טוב. לא נכון ולא טוב. יחד עם זאת, היה פה שיח והיו הרבה דיונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה נכון וטוב שירוויחו 30 מיליארד על הון עצמי של 130 מיליארד בשנתיים מלחמה? בשנתיים של מלחמה, כשמורידים פה ימי עבודה לשכר מינימום, כשמעלים את המע"מ, כשאנשים נקרעים, והם מרוויחים 30 מיליארד על הון עצמי של 130 מיליארד – זה נכון? זה בסדר? עם זה אנחנו יכולים לחיות טוב? למה, כי זה מדבר עם איזה עיקרון יפה שקראנו באוניברסיטה באיזה ספר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא באוניברסיטה, עדיין לא נכון להתערב בתמחור וזה לא קשור ל-30 מיליארד בעיניי. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זו גישה אידאולוגית, זה ליברליזם מופרז. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא ליברליזם מופרז, זאת גישה כלכלית הכי הגיונית שקיימת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה היא גם איך אתה מתערב. כשאתה אומר שיש מינימום והתחרות תהיה מלמעלה, אין בעיה. זאת הייתה הצעת חוק שהגשתי אותה ועברה בטרומית. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> ברשותכם אני אגיד רק עוד דבר אחד. אני מבינה שזה ילווה ומלווה לאורך כל הדרך גם בדיונים כאן, אגב הצעות החוק השונות, אגב המיסוי, אגב הרבה דברים – הנושא של רווחיות הבנקים. ברשותך אני אשים את זה בצד ואני אדבר איתך ספציפית על הנושא של הפחתות הריבית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנושא הוא לא רק רווחיות הבנקים, הנושא הוא קיפוח הלקוח, קיפוח הצרכן. אלה רווחים של הציבור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם היינו רואים שלצד רווחיות הבנקים הצרכנים מרוויחים, הסניפים יותר גדולים, לא צריך ללכת לחפש את הסניף היחיד בעיר שאפשר למשוך בו כסף, שיש איזשהו מענה אנושי יותר טוב, שאנשים מרגישים שהבנקים סופרים אותם יותר, היינו אומרים מילא, אבל פה זה הפוך. כמה שהם מרוויחים יותר כסף, הם יותר מקשים על הציבור, יותר מזלזלים בציבור. מילא אני הסובייקטיבי, אבל לא פעם ולא פעמיים אנחנו יושבים עם אנשי עסקים מאוד משמעותיים מחוץ לארץ שלא מנהלים פה פעילות בנקאית עסקית מכיוון שהם אומרים שהמערכת הבנקאית היא בלתי אפשרית, שהם רגילים לעבוד בסביבה מסוימת. אלה אנשים שהם מאוד מאוד משמעותיים, חלקם בכלכלה העולמית, ולא מצליחים לעבוד פה. הם לא מצליחים לעבוד פה כי הורגים אותם. את רואה שיש מגזר אחד שמרוויח מזה, רק אחד שממשיך להרוויח והרווחיות שלו הולכת וגדלה והולכת וגדלה, וכל פעם אנחנו שומעים מהרגולטורים שזה בסדר, שהכול טוב, שאפשר להמשיך ככה. לא, אי-אפשר להמשיך ככה ועצוב לי מאוד שהרגולטורים באים ואומרים: בואו נשאיר בצד את הרווחיות של הבנקים. אי-אפשר להשאיר בצד את הרווחיות של הבנקים כשהרווחיות של הבנקים באה מהציבור ומהציבור שהכי קשה לו, כי לאלה שיש להם כסף לעשות שוק על ריביות לא קשה, אבל לאלה שקשה קורעים את הצורה, קורעים, ואתם יושבים פה ונותנים לי גרפים ואומרים לי שהכול בסדר. אני לא יכול לשמוע את זה יותר. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> כבוד היו"ר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סליחה, לא יכול. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אבל אני לא חושבת שאמרתי את זה. אני חייבת לענות, אני לא חושבת שאמרתי את זה, אבל בסופו של יום אני צריכה לענות לגופה של שאלה. אם הייתי אומרת את זה, גם אם זה משהו שאנחנו אומרים על כל במה, לא היינו עושים שום דבר. בתמחור זה נכון שאנחנו מאמינים שלא נכון ואסור להתערב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה תמחור נכון לדעתך? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> בתמחור אני לא מתערבת, אבל לצד זה, חברת הכנסת, אנחנו עושים הרבה מאוד צעדים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא מספיק, בארבע שנים של הפקרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא מדויק. כשאת אומרת לא להתערב זה אם אני אומר שאנחנו שמים 2%-3%. מה שאמרנו פה שיהיה זה מינימום שהם חייבים. כשהם חייבים ואם כל אחד יתחייב להראות כמה הוא שם –יכול להיות שזה יהיה בסוף 0.01% וגם יכול להיות שזה יהיה 3% או 5%, אנחנו לא יודעים כמה. להתערב זה להגיד: אני רוצה עכשיו 2% – אני לא מתערב, אני אומר שבמינימום תהיה המחויבות הזאת לעשות ריבית על העו"ש. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> חבר הכנסת ינון, לגבי ריבית על העו"ש אני אשמח להשיב, אבל אני שואלת את עצמי לאיזו שאלה. לא אמרתי לשים את הרווחיות בצד. אם הייתי שמה את הרווחיות בצד, הפיקוח על הבנקים לא היה עושה הרבה צעדים, שאנחנו יכולים להתווכח אם הם מספיקים או לא מספיקים, אבל צעדים שנעשו בעולמות של תשתית. רק אתמול הפיקוח על הבנקים פרסם הסדרה חדשה לבנקים חדשים ולגופים חדשים. גם זה יבוא לכאן במסגרת חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה עם הקיימים? זה שאת מקשה על החדשים רק מיטיב עם הקיימים. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני לא מקשה. אנחנו מאמינים שיש מכלול שלם של צעדים. לשאלה של גלגול הריבית השבתי באופן ישיר איך היא גולגלה; לשאלה של רווחיות הבנקים אני באה ואומרת כל הזמן: אנחנו כן מאמינים בצעדי תשתית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נפרד, אלה לא שתי סוגיות. את כל הזמן אומרת רווחיות הבנקים, כאילו אנחנו נגד רווחיות הבנקים. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> ממש לא, אני חושבת - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו נגד עושק של הציבור, זה לא קשור. הרווח הזה לא נגזר משום דבר כלכלי או התייעלות שהם עשו, הוא פשוט נגזר מזה שהם ניצלו לרעה סביבת ריבית גבוהה כאשר הם נהנים מהריבית, מכסף לא שלהם, מפיקדונות של צרכנים, כאשר הם מפקידים את הכסף הזה ומקבלים עליו ריבית. כשהריבית גבוהה הם מגלגלים באיחור את העלאת הריבית ובהלוואות הם כמובן משאירים את הריביות הגבוהות. בסיטואציה שבה אנחנו עכשיו, אנחנו בוועדה הזאת, לפני המלחמה אפילו, לפני 7 באוקטובר, אתה זוכר, ינון, שעשינו כאן דיון? עשינו כאן דיון בדיוק על הנושא הזה. הגעתם לדיון הזה ושאלנו אם יש בעיה עם הריביות. קודם כול, ישב כאן נציג בנק ישראל ואמר שאין בעיה, אחר כך תיקנתם את עצמכם. ביולי 2023 פרסמה רשות התחרות בדיקה שמראה שנכון ל-2023 צרכני לקוחות הבנקים הביתיים ניזוקו ונעשקו במעל 4 מיליארד שקלים, הם ועסקים קטנים. 4 מיליארד שקלים ששייכים להם יושבים אצל הבנקים. מאז עברו שלוש שנים. הממשלה, הקואליציה הזו וגם אתם בדעות שלכם עצרתם הרבה מאוד הצעות חוק שבאו לטפל בנושא הזה, כולל הצעת חוק מאוד מאוזנת שלי, שבסך הכול אומרת: בנק ישראל יפעיל את שיקול דעתו ויחליט אם הוא רוצה לקבוע איזשהם כללים לפי שיקול דעתו בנושא הזה, זה פשוט מטיל עליכם את האחריות לטפל בזה. זה נושא מובהק של יוקר מחייה ועכשיו את אומרת לי אחרי ארבע שנים שאתם עושים משהו חשוב, אתם מכניסים בנקים קטנים – זה בסדר, אבל מה עם כל הכסף הזה שהלך ומה עשיתם בינתיים בכובע הצרכני שלכם? מה אתם עושים עכשיו בימים אלה? לא בעוד ארבע שנים, כשאתם יודעים שהריבית יורדת ובעוד שללקוחות מורידים במיידי את הריביות בפיקדונות, בהלוואות לא ממהרים להוריד את הריביות. אז מה הנתונים? קודם כול נשקף את הנתונים. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> חברת הכנסת, לא היית בהתחלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אם הרווחים של הבנקים היו רווחים נורמליים שהם לוקחים מהציבור, אז מה שאתם עושים זה מספיק. המציאות היא שבנק ישראל לא עושה כלום באופן יחסי למה שהיה צריך לעשות. הוא לא עושה כלום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא עוצר את החקיקה שלנו, הוא עוצר את הדברים שאנחנו רוצים לעשות בגלל שאתם לא עושים – בסדר. עכשיו אתם נותנים לבנק אישור לפתוח אותו, מה שהייתם צריכים לעשות מזמן. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני רוצה להשיב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> באופן יחסי לרווחים, זאת ממש לא עבודה של בנק ישראל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשמשק ריכוזי וכשיש כשל שוק, מסתכלים גם על המחירים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אולי תוכלי להתייחס אליה אחר כך, כי אני הייתי באמצע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשיש כשל חוק, מסתכלים על המחירים. את מדברת כאילו זה שוק חופשי והכול קדוש, התחרות החופשית. כשיש משק עם כשל מבני, כן מסתכלים גם על התמחור, זה א'-ב'. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> חברת הכנסת אורית, לא היית בפתיח ובפתיח הבאתי את הנתונים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שנייה, אני רוצה להמשיך. היא נכנסה בגלל מה שוולדימיר אמר. לגבי מה שהרב גפני והיושב-ראש אמרו, אין עיני צרה ברווחים גבוהים. אני מקבל את מה שאת אומרת, אנחנו לא אמורים להתערב, מי שמרוויח הרבה, שירוויח המון. לא זו הבעיה, זה מה שאמרתי לך קודם. בסופו של דבר, התוצאה של הרווח היא בגלל הרגולציה, היא לא למרות הרגולציה. בדיוק כמו שבחלב או בביצים אתה עושה מכסה ואחר כך יש לזה מחיר, לך יש אחריות על המחיר. במדינות אחרות אפשר לפתוח בנקים עם הרבה פחות הון עצמי. אפשר הרבה יותר בקלות ועם הרבה פחות רגולציה לפתוח בנקים במדינות אחרות בחלק גדול ממדינות ה-OECD, אז המציאות הזאת של שמועה על הורדת ריבית, כשאת יודעת שלבנק יש משמעות מאוד מאוד צדדית להעלאת הריבית או הורדת הריבית – הוא יודע להתמודד עם זה או עם ההון העצמי שלו או עם הכסף של הפיקדונות ואת אמרת קודם שיש לו בכל מקרה ריבית קבועה – אז מה אכפת לו שאין לו את הריבית? מה זה מעניין אותו שבנק ישראל ראה את הריבית? הוא יודע להתמודד עם זה והוא לא עושה את זה. למה הוא לא עושה את זה? בגלל אותה מציאות שנוצרת, בגלל אותה רגולציה שנוצרת. זאת אומרת שהרגולציה יוצרת את המציאות הזאת ש-30 מיליארד שקל נכנסים לקופות הבנקים לא בגלל תחכום כלכלי, לא בגלל חוסר בכסף בשוק, לא בגלל תנאי שוק, אלא בגלל רגולציה. אני הייתי מסכים, באופן עקרוני אני בעד שוק חופשי. בשוק חופשי אני אומר לך שלא היו כאלה מחירים, כי הייתה תחרות, היו אלטרנטיבות, היה את הכסף של הפיקדונות כמו שאת אומרת, היו עוד כספים שנמצאים שם, היה את הכסף של העובר ושב שהיה יכול להגיע לאנשים. אין הצדקה לכסף הזה, הכסף הזה נוצר בגלל הרגולציה, אז מצד אחד ליצור רגולציה ולהסביר את הצורך החשוב ברגולציה בשביל להגן על הבנקים ובשביל להגן על האזרחים ועל הכסף שלהם, לכן אתה צריך יותר הון עצמי ויותר רגולציה – זה בסדר גמור, אבל אתה לא יכול להחזיק את החבל משני הקצוות. אם אתה עושה את זה, בסוף אין מה לעשות, אתה לא יכול להיות קפיטליסט, כי אתה עושה את זה יותר מידי. בסוף אתה צריך לקחת אחריות והאחריות היא התוצאה של זה. התוצאה בסוף היא האזרח בקצה, ואני אומר שוב, אני מפרגן לבנקים שהרוויחו 60, אבל השאלה היא מה מקבל האזרח בקצה. אני לא נגד מישהו שעשה עסקה טובה, תאמיני לי, אני בעד, שיעשה כמה שיותר. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אשמח לענות לכולם, כי בסוף זה עובר מאיך גולגלה הפחתת הריבית לרווחים של הבנקים. חברת הכנסת אורית, לא היית בפתיח ובפתיח הבאתי את הנתונים. הנתונים מראים שכל ירידת הריבית גולגלה היישר לאשראי, 90% מהאשראי. אני מתנצלת שאני חוזרת על הנתונים, זאת הייתה השאלה. 90% מהאשראי בין אם לדיור ובין אם צרכני הוא בפריים וזה גולגל לאלתר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה באחוזים לביתי? ספציפית, לא בממוצע. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני מדברת רק על משקי הבית. 80% מהלקוחות, 90% מיתרת האשראי בפריים. הפריים ירד – ההחזר החודשי ירד. גם לגבי הפיקדונות נתתי את המידע, אני לא אחזור, אני יכולה לתת אותו אחר כך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה לגבי אלה שלא פריים? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אין הרבה לא פריים באשראי הצרכני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא משנה, יש מעט, יש אחוז. גם הם לקוחות. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> חבר הכנסת ינון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מי שקבוע לא יכול לגעת בזה, לא, ינון? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מי שקבוע יכול לקחת גם הלוואה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> חברים, אני מבינה שלכל תשובה יש עוד שאלה, אבל תנו לי לפחות לתת חלק מהתשובות, גם אם התשובות לא יהיו לשביעות רצונכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זאת בעיה בוועדת כספים. את צודקת. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני לא אברח מתשובות, גם אם התשובות שלי לא יהיו לשביעות רצונכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את מבינה שלבנק ישראל השאלות עוד יותר גדולות ומרובות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בגלל ההערכה המרובה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> בסדר, אבל אני רוצה להשיב. חברת הכנסת אורית, יש פה דיווחים חודש בחודש, בנק-בנק, בין אם זה בפיקדון קבוע, משתנה מעל חודש, פחות מחודש, הלוואה לדיור, מינוס בעו"ש, פלוס בעו"ש – דרך אגב, זה מפורסם לציבור וגם לוועדת הכספים, פעמיים בשנה העברנו דיווח. את הדיווח האחרון העברנו בינואר. כן, את צודקת, כשהריבית עלתה, היא גולגלה 100% לאשראי, היא גולגלה לאט לפיקדונות, היו לנו פה אלף ואחת דיונים על כך שהייתה תמסורת איטית והסטה איטית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסטה איטית בכוונה, עשו מזה הרבה מאוד כסף. זה נשמע נורא מכובס, אבל זה לא בסדר. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני לא מכבסת את המילים, אמרנו את זה. ההסטה הייתה איטית והתמסורת הייתה איטית, אבל היום, בהינתן ירידת ריבית אחת, ויש לי נתונים רק עד סוף דצמבר, אין לי עדיין את הנתונים של ינואר, הריבית לאשראי גולגלה לאלתר והריבית לפיקדונות לא ירדה משמעותית, כמעט 0.1%. זה לגבי היתרות. לגבי הרווחיות, אנחנו עושים הרבה בתחום של הרווחיות. אנחנו כן מאמינים שזו תשתית של תחרות, חלק מהדברים הבשילו וחלק מהדברים טרם הבשילו. מאגר אשראי, מעבר בקליק ורפורמת משכנתאות - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה התנגדתם לחוק של אורית? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא גם שלך, גם אתה חתום עליו. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> חבר הכנסת גפני, אמרתי - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אתם מתנגדים? את מספרת עכשיו שאתם מעבירים עוד כסף מהרווחים של הבנקים, אז למה הם מרוויחים? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אנחנו מתנגדים להצעות חוק שמתערבות בתמחור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת לא התערבות בתמחור. הצעת החוק אמרה: בנק ישראל יטפל בנושא הזה ככל שימצא לנכון ולפי שיקול דעתו. הדבר היחיד שזה העביר אליכם הוא האחריות לתת תשובות בנושא הזה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> חברת הכנסת אורית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי אתם אוהבים לדבר כאילו הנושא הזה לא שלכם ויש לכם כובע צרכני שאתם מתעלמים ממנו. דרך אגב, לגבי מה שאת אמרת, הלוואות בפריים אוטומטית יורדות כשהריבית יורדת, לכן זאת לא איזו בשורה גדולה. מה המצב בהלוואות חדשות, אולי תתנו לי נתונים על זה? הלוואות חדשות, לקוח בא עכשיו לבנק ולוקח, האם הוא נהנה מריבית יותר זולה? פה תבדקי את הגלגול, כי פתאום קלטתי שהתשובה שלך היא מובנת מאליה, כי כשבן-אדם לוקח הלוואת פריים, באופן אוטומטי כשהריבית יורדת הריבית שלו יורדת. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אגיד לך את הנתונים של הלוואות פריים. יש לי עד סוף דצמבר וזה ירד מ-0.9% ל-0.88%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא פריים, הלוואות חדשות. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אלה הלוואות חדשות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, בריבית קבועה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> כמעט ואין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמעט ואין, אז מה הנתונים? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אין. אין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בן-אדם בא היום לקחת הלוואה קבועה, האם הוא נהנה מהורדה של 0.5%? << אורח >> זהבה בוכהולץ: << אורח >> 90% מההלוואות הצרכניות הן בפריים. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> 90% מההלוואות הצרכניות הן בפריים. 90%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תתנו תשובות לגבי ה-10%. << אורח >> זהבה בוכהולץ: << אורח >> אין לקוחות שלוקחים. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> כרגע יש לי שהריבית ירדה מ-0.9% ל-0.87%. זו ירידת הריבית. שוב, אתם יכולים לתקוף את הנתונים ואתם יכולים לתקוף את זה שאנחנו לא פועלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל השאלה במקומה. לומר לי שההלוואות בפריים ירדו – זה המנגנון, זו הנוסחה. הריבית יורדת, אז ההלוואות בפריים יורדות, זה לא שהשתפר המצב. זו הנוסחה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> גם הביצועים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה קורה אוטומטית. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> לא, ביצוע זה חדש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה ביצוע? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> זה אומר שהיום לפני חודש אני הלכתי ולקחתי הלוואה – זה ירד מ-0.9% ל-0.87%. ירד, זה ביצוע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי זו הלוואה שצמודה לפריים. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אבל הבנק היה יכול להגיד שהוא משאיר את זה ב-0.9% כי הוא מעלה את המרווח. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הוא לא יכול להוריד לכולם רוחבית להלוואות פריים ולאחרים לא. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> בוודאי שהוא יכול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה מה קורה באמת בהלוואות בריביות קבועות. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אומרת עוד פעם. שאלתם את שאלת הגלגול, לגבי מה שהיה לפני שלוש שנים כשהריבית עלתה, אמרתי, ההסטה הייתה לבד, התמסורת הייתה איטית. כל אחד לוקח את זה למקום אחר, שאלתם לגבי מה אנחנו עושים. צר לי שאנחנו לא מסכימים – אני לא יודעת למי אני מדברת, כי אני לא יודעת איזו שאלה נשארה פתוחה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מקשיבים. אין ספק שאתם מנסים לעשות, אבל מה קורה בפרק הזמן של ארבע-חמש-שש-שבע-שמונה-תשע שנים? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני מתנצלת, אני לא יכולה לקבל את האמירה שלא עשינו שום דבר, שאנחנו לא חובשים את כובע הצרכנות ושאנחנו לא עושים צעדים. בסוף כל התשתיות וכל הדברים שאנחנו עושים, כולל להכניס בנקים חדשים, כולל את התחרות, כולל רפורמת משכנתאות, בסוף יש גם מחקרים שמראים שהמחירים ירדו. אז תשאלו את השאלה ונמקד את התשובה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בשנת 2023-2022 - - - << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> הייתה עליית ריבית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה זמן לקח עד שזה התגלגל לצרכנים? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אמרתי ואומר את זה שוב. הגלגול לאשראי היה מהיר, הגלגול לפיקדונות היה איטי, כולל התמסורת ולעודד את הלקוחות להעביר את הכסף מהעו"ש לפיקדונות. בין היתר, יצאה עוד הצעת חוק שאומרת שלקוח שיש לו מעל שלושה חודשים בממוצע 15,000 שקל, מקבל SMS. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה זה היה שונה בין האשראי לפיקדונות? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> בגלל שהבנקים תמסרו לאט את עליית הריבית באשראי. זו המציאות, באנו ואמרנו אותה – ואז עשינו צעדים. עשינו צעדים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> את חושבת שאחרי הצעדים האלה, היום, בדצמבר, זה יגולגל בסופו של דבר יותר מוקדם? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> יש נתונים שמראים שכרגע הפחתת הריבית באה לידי ביטוי ויש לנו את הצעדים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפי דברייך, אם רוב הפיקדונות נמצאים בריבית קבועה ורוב ההלוואות בריבית פריים, הבנקים אמורים להפסיד השנה. או שבעוד חצי שנה אנחנו נראה שלבנקים בחצי שנתי הייתה איזושהי ירידה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אגיד שני דברים. קודם כול, יש תמהיל שונה ויתרות שונות ובירידת ריבית אנחנו עוקבים אחר נתוני המחירים בפיקדונות ובריבית. אנחנו עדיין לא נתערב במחירים. אתה שואל אותי על פער הריבית, אז פער הריבית עולה ויורד ויש את תהליך ההתמודדות עם ירידות ריבית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דרך אגב, למה זה יורד ב-0.3% ולא ב-0.5%, שזו הירידה המלאה? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני מתנצלת, אני מבינה שכל תשובה שאני אתן - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אנחנו מתוסכלים, זה נכון. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני מבינה, חברת הכנסת אורית, אבל התשובות שאני נותנת הן התשובות הנכונות. אמרתי שהיו שתי הורדות ריבית. הורדת הריבית השנייה הייתה בינואר, אני הבאתי נתונים עד סוף דצמבר. כשאני אקבל את הנתונים של סוף ינואר, אני אוכל להגיד לכם מה קרה לזה. אני אבקש מכם שלפחות לחלק מהתשובות שאני נותנת - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה הייתה הירידה עד אליה? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> 0.25%. הייתה פעמיים ירידה של 0.25%. נקבל את נתוני פברואר, דיווחנו לוועדת הכספים כל חצי שנה בשנתיים האחרונות, יש לכם ברמת הבנק הבודד, ברמת הסיגמנטים, ברמת מה קרה לריביות – יש את הכול ואני עדיין אומרת שאני מבינה את התסכול של חלק מהדברים שאתם מעלים. אני לא מסכימה, ולא בגלל שאני עובדת בפיקוח על הבנקים, שאנחנו לא רואים את האחריות שלנו; אני לא מסכימה עם זה שאנחנו לא עושים. לשים אתמול מתווה של בנקים חדשים ובנקים קטנים, לשים רפורמות ולהנגיש מידע ברמת רזולוציה של בנק בודד במערכת סגורה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ומה יהיה עם כל המיליארדים האלה שהצרכנים איבדו? זה כסף שלהם, מה יהיה עם זה? אני חייבת לומר לך משהו. זה בסדר לומר: אנחנו עושים צעדים, אנחנו עובדים טווח ארוך. אני מקבלת את זה, אבל אני חושבת שלומר: אנחנו מרוצים מעצמנו – זה קצת מרחיק לכת. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> חלילה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפחות לומר שיש פה בעיה אמיתית. להיות כל-כך שבעי רצון מעצמכם – זה קצת קשה לי. בסוף אתם הגורם המרכזי ואתם הגורם המרכזי שמתנגד בכל פעם מחדש לטפל בנושא הזה, כי גם אתם יודעים שהצעדים שאתם עושים הם ארוכי טווח ובפרק זמן הביניים הזה אין בסוף מה לעשות. הציבור הפסיד מלא מלא כסף, הוא הפסיד 4 מיליארד שקל משקי בית בלבד בסוף שנת 2023. מאז עברו שלוש שנים ואפילו במיסים של הבנקים, כמה הם מחזירים, מיליארד וחצי? איפה כל הכסף הזה? מי יחזיר אותו לציבור ומה אתם עשיתם? איפה קבוצות הריכוז של רשות התחרות, התהליך הזה נגמר? אני רוצה לשמוע גם אותם. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני רוצה ברשותך לתקן דבר אחד: אני לא יושבת דשנה על הכיסא, ממש לא. גם זה משהו שחשוב לי להגיד. לא כל צעדי התשתית שאנחנו עושים הם ארוכי טווח. אנחנו עושים גם בנושא תשתית קצרת טווח וארוכת טווח. היה פה שיח, בין אם זה מהתערבות שנעשתה כאן ודרישות שהיו כאן. המערכת הבנקאית הביאה מתווים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בגלל הלחץ שלנו. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני לא לוקחת את הדברים שגם אתם מביאים. אני לא יושבת דשנה, אבל אני כן חושבת שהשיח שלכם מולנו צריך להיות מאוזן, בין אם זה בנתונים ובין אם זה בצעדים שבנק ישראל והפיקוח על הבנקים עושים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, אני לא קיבלתי על זה תשובה ולכן אני מציק. האם זה בסדר שבשנתיים של מלחמה עם כל מה שקורה פה במשק הישראלי, הבנקים מרוויחים 30 מיליארד שקל על הון עצמי של בערך 130 מיליארד? את יכולה להגיד לי שזה בסדר. את יודעת את אחוזי הרווחיות הרגילים ברשתות שיווק למשל? מדובר באחוזים בודדים, גם ברשתות קמעונאות את מטפסת אולי לדו-ספרתי הנמוך. מספרים כאלה אין. אין, המספרים הללו הם רווחים של השקעות ספקולטיביות בנדל"ן בדרך כלל. האם זה מבחינתך נורמלי ובסדר, כשאת מצד אחד מסתכלת על לקוח של בנק במדינת ישראל באשר הוא, ואני לא מדבר על עשרת המגה לקוחות שמנהלים הלוואות של מיליארדים, אלא על האנשים הרגילים – מה הוא קיבל מהבנק שלו בשנתיים האחרונות לעומת הרווחים הללו? האם יש איזושהי הלימה בשירות ללקוח שמתבטא ברווחים הללו? האם מספרים כאלה נראים לך סבירים כשאנחנו במדינת ישראל מעלים מע"מ לאוכלוסייה בשביל לקבל, לפי הערכות של האוצר, 7.2 מיליארד שקל? אז אנחנו מעלים מע"מ, מקשים על ידי העלאת מע"מ למי שקשה לו ונותנים להם לגרוף 30 מיליארד מהציבור. לא ברורה לי נחת הרוח הזאת שלכם. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני רוצה להגיד לוועדה שזה לא שאני יושבת פה בנחת רוח או דשנה, אני רק שמה על השולחן את מה שהפיקוח על הבנקים ובנק ישראל עושה. התשואה להון של המערכת הבנקאית בשנתיים-שלוש האחרונות הייתה גבוהה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נו ו-? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> והפיקוח על הבנקים עשה הרבה צעדים גם כדי להבטיח שאנחנו משפרים את התשתית וגם כדי להבטיח שהמערכת הבנקאית מחזירה כסף לציבור. אגב, במתווה האחרון 3 מיליארד ובמתווה לפניו. גם לגבי שאלתך על תמסורת בהסתה, חברת הכנסת אורית, אני לא יושבת פה דשנה. אם הייתי דשנה לא הייתה לי עבודה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המתווים האלה נעשו אחרי שאנחנו התחלנו לקדם הצעת חוק עם חבר הכנסת גפני וקראנו לכם לפה, ובמקום זה ישבתם ועשיתם מתווה – שזה בסדר, עשיתם את זה וולונטרי, שזה בסדר, אבל בואי, אנחנו הנענו אתכם פה לפעולה. אתה זוכר, זה היה בגלל שהתחלנו לקדם הצעות חוק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא קיבלנו מהם שיתוף פעולה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני באמת חושבת שאתם יכולים לעשות יותר. אתם גוף מקצועי והדבר הזה מסור בידיכם, ועוברות הרבה מאוד שנים, יותר מידי שנים. לייצר תחרות זה עניין של עשור ואתם יכולתם ויכולים לעשות גם יותר. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אתה רוצה לומר משהו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה, אבל תסיימי. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אסיים. אני יודעת וחובשת את הכובע של האחריות שלנו 24/7. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בשבת אתם לא צריכים לקחת אחריות. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אנחנו לא יושבים דשנים, אנחנו לא יושבים בנחת, אנחנו עושים הרבה לטווח הקצר ולטווח הארוך. מתווים הם לפעמים גם כדי לתת מענה לתקופה מסוימת ואנחנו כן נותנים את הנתונים. אני לא אומרת שאין לנו עוד מה לעשות, אבל אני כן עומדת מולכם לפחות על מה שכן נעשה ומה שמראים הנתונים. צר לי, זו המציאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לשאול אותך. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> בוודאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי שבהלוואות כ-90% הן הלוואות פריים ובמשכנתאות על הדיור, 640 מיליארד, כשליש מהן פריים ונגיד שכשני שליש זה השאר, לצורך העניין שליש משתנה. תוך כמה זמן ירדה הריבית שלהם? תעשי על המשכנתאות אותו דבר כמו שעשית על ההלוואות הרגילות. במשכנתאות זה יותר בולט, אמרת ששם 90% הן בפריים ופה זה פחות, זה שליש. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני קודם כול אזכיר לנו שכשהריבית עלתה, הגלגול לריבית על האשראי היה רק60% ולא 100%. באופן כללי זאת נקודת המוצא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תכאיבי לי, כואב לי מה שקרה לבנקים, שעלה להם רק ב-60%. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני עונה את המידע והנתונים. הלאה, התקדמנו. נכון להיום, בתיק לדיור 30% צמוד פריים, אז ברור שכשהפריים ירד זה לאלתר. ביתרה, ביצועים בסדר גודל של 10-9 מיליארד בחודש, בערך שליש מהם היום בפריים. יש גם נתח שהוא משתנה השנה עד שנתיים, אז ברור - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה ביצועים? את מתכוונת להלוואות חדשות? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> הלוואות חדשות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה קוראים לזה ביצועים? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> יש יתרה ויש הלוואות חדשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אני מדבר על הלוואות לדיור, על המשכנתאות. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני מדברת רק על המשכנתאות. נכון להיום במשכנתאות, יתרת התיק כולה 640 מיליארד שקל, שליש מזה צמוד פריים. אלה הלוואות שכבר קיימות ובשליש מתוכן זה יורד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במיידי, כמו שאמרת קודם. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> ביצועים, הלוואות חדשות, בסדר גודל של כל חודש בין 9 ל-10 מיליארד. 30% מההלוואות החדשות בפריים, אז שוב, כשהפריים יורד, לאלתר החלק של הפריים יורד. אמר מקודם חבר הכנסת שהלקוח לא ידע, אבל זה יורד לאלתר. כן ראינו שינוי בתמהיל בשנים האחרונות בעקבות עליית הפריים, יש פחות ביצועים בפריים ביחס לעבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה מבין ש-70% בריבית קבועה, ינון. זה מסבסד להם עכשיו גם חלק מהפריים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא קיבלתי תשובה על אותם אלה שלא בפריים, יש כשליש כאלה. על זה אנחנו מסכימים פחות או יותר, כן? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> יש לנו את הנתונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עזבי, פלוס-מינוס. נגיד ששליש בריבית קבועה, בסדר? אני מדבר על שליש שלצורך העניין לא פריים ולא קבועה, אלא משתנה. תוך כמה זמן, והאם בכלל, תתבטא הירידה בריבית? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> תכף אני אראה לך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך נראית משתנה שהיא לא פריים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש כל מיני. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> יש קבועה, יש משתנה מעל חמש שנים, יש צמוד קבועה, לא צמוד קבועה – יש מסלולים. בריביות על משכנתאות השינויים היו מאוד קטנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שם נמצא העיקר, את יודעת. בסופו של דבר, ההלוואה הגדולה של משק בית היא מהמשכנתא, לא מהלוואה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> תכף אנחנו נראה את ההתפלגות, אני יכולה כמובן לשלוח לוועדה, אבל עוד פעם, כשהריבית עלתה רק 60% – נשים בצד כמה זה תרם או לא תרם, אבל רק 60% - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד שאלה, מה קרה לריבית החובה, גלגלו עליה את הפחתת הריבית? האם הקטינו את ריביות החובה? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי אנחנו כבר היינו בסכומים של שוק אפור. בכמה הורידו את ריבית החובה? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> מבחינת יתרה, היתרה נכון להם בריבית חובה היא 9 מיליארד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יתרה זה אומר כמה סך הכול יש במינוס? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> סך הכול של האשראי בגלל מינוס בעו"ש, 9 מיליארד. אגב, בראייה של שנתיים אחורה זה הנתון הכי נמוך שיש, והריבית ירדה בדצמבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא ירדה מכמה לכמה? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אגב, בכל אחד מהבנקים כשאני מסתכלת ברמת הבנק, ירד רק בחודש דצמבר, כשריבית בנק ישראל ירדה ברבע, ירד פה חצי. 0.3%, 0.1%, 0.2%, 0.8%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה ירד ב-0.1%? באיזה בנק ירד ב-0.1%? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתוך כמה? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אגיד לך למה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתוך כמה הורידו? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מבין? 0.1% עד 0.5%, אבל יש בנקים עם 0.1%. כלומר שהריבית ירדה ומחייבים את הציבור על המינוס שלו בפחות 0.1%. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> בסוף זה ממוצע וזה גם לפי מדרגות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הנתונים במשקי בית? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> זה רק במשקי בית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה בנק הוריד ב-0.1% בלבד? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> את זה דיווחנו לכם - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה בנק הוריד ב-0.1%? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה בנק הוריד רק ב-0.1%? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> ברשותכם - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, ברשותנו מה? אולי נרשה, אבל מה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברשותך, את צריכה להשיב לנו על השאלות. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> השאלות. אני רוצה רגע לראות מה יש לי ברמת בנקים ואנחנו נשלח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה בנקים כבר יש? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> לא, אנחנו העברנו לכם את הנתונים עד נובמבר ופה יש את דצמבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה ירד ב-0.1%? אפשר תשובה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> העברתם, אז אם תוכלי לסייע לנו ולהשיב לנו. << אורח >> זהבה בוכהולץ: << אורח >> צריך לקחת בחשבון שזה תלוי גם בתמהיל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו ניקח בחשבון מה שתרצו, אפשר לדעת מי הוריד ב-0.1%? אלא אם זה מידע סודי. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> זה לא סודי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא סודי, אלה הרי דברים פומביים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מי? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> רציתי רגע לבדוק אם הנתונים האלה הם נתונים מסווגים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בבקשה. מסווגים? ידעתי שזה יהיה סודי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני אגיד לך. כולם הורידו ב-0.1%. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> לא, זה לא סודי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מסווג. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה התשובה, אם אפשר? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> התשובה היא שכולם הורידו ב-0.1%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, היא אומרת שחלק 0.5%, חלק 0.3%. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> חבר הכנסת, אני יכולה להתמודד עם שאלות של מידה ומקצועיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? אבל זה מידע. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אז אמרתי, אני אעשה את הבדיקה הסופית, יש לי את זה פה באקסל. הנתונים באתר הם של נובמבר, אני צריכה להביא לכם את הנתונים לדצמבר. אני אשלח לכם ברמת הבנק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא, לא, אנחנו רוצים את זה עכשיו, לא שתשלחי. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> בסדר, אבל אני חושבת שחובתי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שנייה, רק שאלה. איזה בנק הוריד ב-0.1%, זה נתון שאי-אפשר לקבל? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אעביר לכם את הנתונים של המינוס בעו"ש ברמת הבנקים כמו שאנחנו מדווחים באתר. אנחנו נעביר את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הבעיה להגיד את זה עכשיו? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> נתתי לכם נתוני מערכת, אני לא מדברת לגופו של בנק. בנוסף, בהינתן שזה אקסל שהכנתי בעצמי לדיון - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה, זה סודי? << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> לא, חלילה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא לא סגורה על הנתונים מספיק בשביל להגיד. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> תכבדו אותי שאני אתן לכם את המידע שאני - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אנחנו מבקשים, אם אפשר, שתתני את זה במהלך הדיון הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, היא אמרה שהיא לא סגורה על הנתונים, זה נורא פשוט. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היושב-ראש, קיבלתי עכשיו הודעה ממישהו משפרעם. הוא אומר לי: תשמע, אתם מדברים איתם על ריבית, על עמלות ועל כל הדברים האלה. יישוב כמו שפרעם, כמעט 50,000 תושבים, בבנק לאומי אתה לא יכול לקבל שום שירות, אין קופות. בשביל לקבל קופות אתה צריך לרדת לקריית אתא, לנסוע כמעט 20 דקות יותר וללכת לקופות שם. אפילו בשפרעם, עיר של 50,000 לבנק לאומי אין קופות. אמרתי לו: למה אתם נשארים שם? תעזבו את הבנק הזה ותלכו לבנק שנותן לכם את השירות הטוב ביותר. 50,000 תושבים ולא נותנים קופות. זה לא רק הריבית, לא רק העמלות ולא רק ה-30 מיליארד שקל שהרוויחו – אפילו השירות ירד בצורה בלתי רגילה, במיוחד ביישובים בדרוזיים וביישובים הערבים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרווחים החזיריים הם ביחס ישיר לחיתוך החד בשירות שאנשים מקבלים. בבקשה, גברתי, את מצביעה כבר חצי שעה, כבר לא נעים לי ממך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו הם גם רוצים לא לשלוח מכתבים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אומר לך, יישוב של 50,000 תושבים לא יכול להיכנס לקופה, אין לו קופה. אומרים לו: אתה רוצה קופה? תלך לקריית אתא. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו הבנקים מבקשים לחסוך ולהפסיק לשלוח לאנשים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה בגלל איכות הסביבה, הרב מקלב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> איכות הסביבה? זאת איכות הכסף, לא איכות הסביבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איכות הכסף היא חלק מאיכות הסביבה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> העברנו חוק יחד עם טיבי שכדי לסגור בנק היום אתה צריך לבור לוועדת כלכלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מציע את הוועדה של אוהד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> תודה. אני מנהלת תחום רגולציה פיננסית בלובי 99. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לכם יש בנק? << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> עוד לא. קואופרטיב זאת לא מילה גסה. קודם כול, אני מברכת אתכם על הדיון החשוב הזה וחשוב לי מאוד לציין, להדגיש ולדייק: אנחנו ממש לא מדברים על התערבות בהתנהלות של בנק ישראל. אני דווקא חושבת ההיפך, הרי אם בנק ישראל יושב ושוקל שיקולים מקצועיים ועצמאיים ומחליט על הפחתת הריבית, אבל בסופו של דבר היא לא מגולגלת לציבור, אז באיזשהו מקום זה דווקא פוגע ביכולת של בנק ישראל להוציא לפועל את המדיניות המוניטרית שלו. אותי באופן אישי זה דווקא הרבה יותר מדאיג משאלת ההתערבות בבנק ישראל. אני רוצה רק להזכיר פה משהו. הדיון הזה הוא לא תיאורטי וכמו שכבר נאמר, יש לנו את ניסיון העבר. יש לנו את ניסיון העבר שמראה לנו שהבנקים לא מגלגלים את הירידה בריבית להלוואות, אבל הם כן מגלגלים את זה לפיקדונות ולהיפך. דווקא מהנתונים שלכם באתר של בנק ישראל לגבי הפיקדונות, אני לא יודעת איך את אומרת שהפיקדונות לא ירד, רואים את זה ממש בבירור. אנחנו צירפנו גם גרף, רואים בבירור את הירידה בריבית על הפיקדונות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הגרף שאתם שלחתם הוא של בנק ישראל? << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> כן, אלה נתונים של בנק ישראל, בוודאי. לצערי אין לי את הנתונים מהבנקים. אבל זה לגמרי מהאתר של בנק ישראל, אנחנו מורידים את הנתונים – תודה רבה שהם קיימים, אבל כמו שנאמר, הם מתעדכנים באיחור מסוים, אז כמו שאתה רואה זה לא מלא. חשוב לי להגיד שהחזרה הזאת על כמה הבנקים מרוויחים, זה ממש לא כי למישהו פה מפריע שהבנקים יהיו רווחיים – ההיפך, כולנו רוצים בנקים רווחיים ויציבים, אבל זאת פשוט הוכחה חותכת לזה שלא משנה אם ריבית עולה או ריבית יורדת, הבנקים רק מרוויחים יותר. זה ממש נתון עובדתי שמלמד על הדבר הזה. מדברים כאן על מה שקורה עם ההלוואות הקיימות כשהדבר החשוב ביותר הוא ההלוואות החדשות. יש כאן שאלה שלא נשאלה לגבי המרווח. זה שהם אומרים פריים – בסדר, פריים פלוס מה? זה לא נאמר כאן. לגבי משכנתא, להגיד ששליש הוא בפריים – סבבה, מה עם השני שליש? לא נאמר כאן שום דבר. אבל כל זה על העבר. בואו נדבר על העתיד, הרי המטרה בסוף היא לוודא שהריבית מתגלגלת בעתיד, שההפחתה ועוד הפחתות שיהיו, לפי הציפיות, מתגלגלת להלוואות ואולי פחות מתגלגלת לפיקדונות. השאלה היא מה קורה בעתיד. יש את התיקונים לחוק נתוני אשראי שנשארו מחוץ לחוק ההסדרים. זה לא אומר שאלה לא תיקונים חשובים שצריך לקדם בהליך מהיר. יושב כאן נציג של משרד האוצר. אלה תיקונים מאוד מאוד חשובים שאנחנו קוראים לקדם אותם, הם חשובים גם למשקי הבית וגם לעסקים הקטנים, שגם שם, כמו שראינו בעבר, יחס התמסורת מאוד איטי ולא מלא – תלוי לאיזה כיוון כמובן, אתם יכולים לנחש. עוד רעיון שאנחנו חושבים שצריך לקדם זה כמו שיש פיקדון במעגל סגור, שתהיה הלוואה במעגל סגור. כמו שחייבו את הבנקים לאפשר פיקדון גם בלי לפתוח חשבון עו"ש, אפשר לעשות אותו דבר עם הלוואות, אנחנו חושבים שזה יכול לתרום לתחרות. לגבי שאלת ההתערבות, בדיוק כמו שחברת הכנסת אורית אמרה, אני מזכירה שבסופו של דבר אנחנו מדברים על כשל שוק. לגבי רפורמת הבנקים הקטנים – רפורמה מעולה, מצוינת, אנחנו תומכים, כל הכבוד. מתי נראה את ההשפעה? אנחנו מדברים במקרה הטוב על חמש-שש-שבע, אולי עשור. מה קורה בטווח הקצר? איך בטווח הקצר הציבור בישראל אשכרה נהנה מהורדת הריבית? זאת השאלה וצריך לדבר על העתיד הקרוב הנראה לעין, לא רק על מה שהיה ולא על מה שיהיה עוד עשר שנים. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אנחנו לא קיבלנו את זה. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> זה עלה לאתר של הכנסת. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> בסדר, אני מתנצלת. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> כמו שכבוד היו"ר אמר בפתיח, את יכולה להציג כל נתון איך שאת בוחרת להציג, אז גם פה יש נתונים של cherry picking. אני לא אברח ממציאות שהיא לא טובה, כשאני אומרת 90% פריים, את בצדק שואלת אותי מה קורה עם ה-10% שבריבית קבועה. יש לי פה את הפריים, אני אבדוק מה קורה עם הריבית הקבועה. כשאני אומרת את זה אתם רוצים את השני. לא אברח מהמציאות, אבל בסוף יש פה שני מוצרים. הגרף מדבר פה על ריבית בנק ישראל – ברור, היא ירדה. אמרתי שיש לי נתונים עד דצמבר, בעוד הירידה השנייה הייתה בינואר. יש פה נתון על ריבית משתנה, מסלול ריבית קבוע – מסלול אחד מיני רבים. דרך אגב, פה אפילו יש ירידה. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> לא, לא, לא. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> רגע, אני מסתכלת על זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הלו, הלו, לא מנהלים פה דו-קרב צעקות. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 80% מהביצועים בריבית קבועה הם עד שנה ושם הריבית לא ירדה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני משיבה, אני חושבת שזה לא בינינו ואני לא באה להגן על נתונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מסמך של לובי 99, לא שלי. את כן צריכה לומר לה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אבל חבר הכנסת העביר לי אותו, חברים. יש פה בפיקדונות מסלול ריבית קבועה שנה עד שנתיים – אני חייבת לומר, אני לא יודעת כמה מהביצועים יש שם, אם זה 1%, 2%, או 3%. אני מדברת לשני הצדדים, אני חושבת שכל צד שבא לדבר פה, כולל אני – אני צריכה להביא את כל הנתונים, בין אם אני אוהבת אותם או לא אוהבת אותם, אז אני לא אוכל לעשות cherry picking על מסלול מסוים או על מוצר מסוים. אני אחזור ואומר: כן, כשהריבית עלתה הייתה פה תמסורת איטית, הסטה איטית. הריבית ירדה פעם אחת בנובמבר ופעם אחת בינואר, כרגע יש לי נתונים עד דצמבר ובירידה הזאת אני כן רואה את הירידה. מה יקרה בעתיד? אני לא יודעת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את עוד לא רואה, את לא נתת לנו עדיין תשובות על הריבית חובה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, רגע. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> לא, יש לי רק את דצמבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מקווה שאת מבררת את זה בינתיים, אם אפשר. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אעביר לך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אנחנו נמצאים עכשיו בדיון. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> כבוד היו"ר, אפשר להגיד מילה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כבר אני מגיע אליך. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני רוצה לדעת אם קיבלתי את זה אתמול ואנחנו נטייב את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בבקשה עכשיו, אני רוצה שנדע את זה בדיון. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> בסדר, אני לא אברח, אבל אני חושבת שגם אני צריכה לענות על מידע שהוא שלם. אני לא יכולה להתמודד עם תמונת מצב חלקית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אין שום בעיה לבדוק את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. ליאור גור, רצית להגיד משהו? << אורח >> ליאור גור: << אורח >> כן, תודה. אני מפורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות. אנחנו מצטרפים לדרישה של חבר הכנסת להדק את הפיקוח על גלגול הירידה של הריבית בפרט, ובכלל כל העניין של תנאי אשראי לעסקים קטנים. אנחנו מבקשים את זה לאור המצוקה הקשה מאוד שנמצאים בה עסקים, ממש מחנק אשראי חמור. זה קורה כתוצאה מהנסיבות שאנחנו נמצאים בהן אחרי מלחמה ארוכה, גם כתוצאה מהריכוזיות בשוק האשראי, גם כתוצאה מהנחיצות המיוחדת של עסקים קטנים במיוחד לאשראי. עסקים קטנים מקבלים פחות אשראי, פחות מנפח השוק שלהם בכלל, פחות מעסקים גדולים; הם משלמים יותר אשראי מעסקים גדולים. כמו שאמרתי, הם הרבה יותר זקוקים לאשראי במציאות של המשק הישראלי. עסק קטן פשוט חייב את האשראי הזה לא כדי למנף את העסק, אלא פשוט לקיים את העסק. הם פגיעים יותר, בטח במצב של מלחמה ולאור כל הנסיבות האלה וכל התנאים האלה. חשוב להקפיד ולהדק עד כמה שאפשר את הפיקוח של בנק ישראל, שהרגולטור יפקח בצורה כמה שיותר מוצלחת על הבנקים כדי שהעסקים הקטנים יקבלו אשראי בתנאים שהם פשוט טובים, שהם יקבלו את המקסימום שאפשר. אם מדברים על אשראי לעסקים, אי-אפשר שלא לציין את הרפורמה באשראי לעסקים קטנים, שלצערנו הוסרה מחוק ההסדרים. לתפיסתנו, אנחנו חושבים שזה חוק שיכול מאוד לעזור לעסקים, לא יודע אם בטווח הקצר, אבל בטח בטווח הבינוני. זה יפתח את השוק לתחרות ועסקים יוכלו לקבל אשראי בתנאים טובים יותר. אנחנו קוראים לכנסת, במקרה הזה לדוד ביטן, שאם אני הבנתי נכון החוק נמצא אצלו בוועדת הכלכלה, לקדם אותו כמה שיותר מהר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין לתאר שהורידו את זה. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> כן, זה חבל מאוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תחרות בבנקים. הורידו את זה מחוק ההסדרים, כי הוא מכר את זה בשביל משהו אחר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה לא על הבנקים הקטנים, זה על נתוני אשראי. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> חוק נתוני אשראי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא הורידו את זה, הורידו את זה לאוהד טל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש גם את זה וגם שיתוף נתוני אשראי, שיגדילו את היכולת לקבל אשראי לעסקים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> את פתיחת שוק האשראי לחברות הביטוח הורידו לאוהד טל. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> הוא מדבר על תיקונים לחוק נתוני האשראי. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אני אדבר על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, מי פה מרשות התחרות? << אורח >> מור אלבז: << אורח >> אני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה תפקידך? << אורח >> מור אלבז: << אורח >> אני עורכת דין בצוות פיננסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. מה רשות התחרות עושה נוכח זה שאין תחרות בבנקים? נוכח הרווחים המופרעים, נוכח כל מה שאמרנו שקורה בשוק הזה, שמעת פה את חברי הוועדה. << אורח >> מור אלבז: << אורח >> תודה רבה, אני אתייחס וגם רציתי לענות לשאלתה של חברת הכנסת פרקש הכהן. אני אומנם לא בצוות הבדיקה של קבוצת ריכוז, אבל כפי שדיברתם כמה פעמים וציינתם בוועדה, זה הלילך שהחל בשנת 2023 וכרגע הצוות שעוסק בתיק יצא לשימועים אל מול הבנקים, הם קיבלו את זכות הטיעון וכרגע אנחנו נמצאים בשלב של השלמת עיקרי טיעון. ברגע שהנתונים יתקבלו ברשות התחרות והבדיקה תסתיים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתי יצאתם לשימוע? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ועד מתי השימוע נערך? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לדעתי בשנת 2023. << אורח >> מור אלבז: << אורח >> לא. בשנת 2025. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. << אורח >> מור אלבז: << אורח >> אפשר לבדוק את זה. בחודש ספטמבר 2025, אם אני לא טועה, נגמרו השימועים ויצאנו לסבב השלמות בדיקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, נגמרו השימועים או התחילו השימועים? << אורח >> מור אלבז: << אורח >> נגמרו השימועים ולאחר מכן נדרשו השלמות בדיקה בעקבות טענות שעלו מצד הבנקים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את הליך ההיוועצות עם בנק ישראל על קבוצת ריכוז אתם התחלתם ביוני 2023, פרסום ראשון של הממונה על התחרות, שהחליטה לפתוח בהליך היוועצות עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים ביחס לאפשרות להכריז על קבוצות ריכוז. אני יודעת את זה כי עשינו את הדיונים האלה פה עם גפני ובעקבות הדיונים האלה סוף-סוף התחלתם את קבוצות הריכוז. אז אנחנו שלוש שנים אחרי, כמה זמן עושים שימוע? << אורח >> מור אלבז: << אורח >> הבדיקה הכלכלית והמשפטית היא מאוד מורכבת וכמו שאמרתי, היא התחילה בשנת 2023. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מאוד מורכבת. כמה שנים זה עוד ייקח? << אורח >> מור אלבז: << אורח >> אני מקווה שלא עוד הרבה זמן הצוות יסיים את הבדיקה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> סיימו את השימוע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את יודעת, אני לא רוצה להקשות עלייך, אני עבדתי ברשות התחרות, אבל אתם מגזימים. << אורח >> מור אלבז: << אורח >> אין שום בעיה, אפשר להקשות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם מגזימים, זה נושא שהוא בליבה של יוקר המחיה של הציבור, זה כשל שוק מובהק. למה לא להכריז עליו כקבוצת ריכוז? יש דבר יותר ברור מזה? שנים, שנים. << אורח >> מור אלבז: << אורח >> הבדיקה הזאת אורכת זמן כי זה הליך משפטי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא ההליך המשפטי היחיד, כבר עשו דברים לא פחות מורכבים מזה בפחות זמן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אורית, כמה אני מסביר לך שהמשפטנים הם כל הבעיה? כמה פעמים אני צריך להסביר לך את זה? << אורח >> מור אלבז: << אורח >> ההיוועצות עם בנק ישראל היא חלק מהחובות שקבועות בחוק התחרות. ההליך צריך להסתיים כי יכול להיות שלאחר ההליך הבנקים יגישו ערר לבית הדין לתחרות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתי הוא יסתיים? << אורח >> מור אלבז: << אורח >> אני לא יודעת לקבוע זמנים, אמרתי שהבדיקה בשלבי סיום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה בשלבי סיום, עוד שנה? עוד חצי שנה? מה אתם מעריכים שיהיה בסופה? תהיה הכרזה על קבוצת ריכוז? מה זה אומר קבוצת ריכוז? מה זה יגרום לכם לעשות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא לא יכולה להגיד ולהתייחס לחקירה שמתבצעת, נכון? << אורח >> מור אלבז: << אורח >> זה הליך משפטי ומכיוון שאני לא חלק מהבדיקה אני לא יכולה להרחיב יותר מידי. ככל שחמשת הבנקים יוכרזו כקבוצת ריכוז, יינתנו להם הוראות בתחום הפיקדונות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואז יתחיל הליך משפטי של עוד חמש שנים. << אורח >> מור אלבז: << אורח >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז כדאי להזדרז עם התהליך ולסיים אותו כבר לפני שלוש שנים, כי לא צריך מדעי הגרעין כדי להבין שיש פה קבוצת ריכוז, את מסכימה איתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רפורמה. כן, אדוני ממשרד האוצר, מה יש לך להגיד להגנתך? << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אני מצוות פיננסים באגף תקציבים. אני אגיד כמה דברים, קודם כול, אני חושב שאנחנו מתחברים להרבה מהטענות פה ואנחנו אומרים בהרבה דיונים ובהרבה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אוהב שאתם מתחברים, אבל מה עשיתם? << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אני אגיד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה פשוט משהו שאני שומע המון בזמן האחרון, שמשרדים מאוד תומכים, מאוד מתחברים ומאוד רוצים, אבל איכשהו בשלב של המעשים זה קצת דליל. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אני אנסה להגיד מה אנחנו עושים ועשינו, בגדול זה תפקיד הצוות שלנו באגף תקציבים. קודם כול, אנחנו מסתכלים על המערכת הבנקאית ועל התחרות במערכת הבנקאית משתי זוויות. דובר פה בעיקר על זווית יוקר המחיה. אנחנו מסתכלים זה מהזווית של יוקר מחיה ומהזווית של תרומה לצמיחה, שהיא בסוף הדלק של הפעילות במערכת הבנקאית – שיש יותר אשראי, שאין לעסקים הקטנים והבינוניים מחנק אשראי. אלה שתי זוויות חשובות מאוד. אנחנו מנסים למצוא כמה שיותר פתרונות שפועלים במקביל בשתי הזוויות האלה. חלק מהפתרונות יכולים אולי להיות טובים בטווח הקצר ליוקר המחיה, אבל יכולים לעשות דברים שהם לא אידיאליים בעולמות של הדלק למשק ותרומה לצמיחה. אנחנו מנסים להביא כמה שיותר פתרונות שפועלים בשני הדברים האלה, בין היתר, באמת בחוק ההסדרים הזה. דובר פה על הרפורמה ביחד עם בנק ישראל ובשיתוף עם שאר הרגולטורים, להקלה על הקמה של בנקים חדשים, אנחנו חושבים שזה הדבר הבסיסי. בשביל שתהיה פה תחרות בפיקדונות, באשראי ובהכול, זה הדבר הבסיסי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוהד יעשה עבודה נהדרת עם החוק שלכם. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אני מקווה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בטוח. הוא הקים מלא בנקים, אגב. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> עלתה פה קודם טענה על הפיקוח על הבנקים האלה, אז אני אבהיר: הפיקוח על הבנקים האלה הוא הפיקוח של בנק ישראל, הוא לא של רשות שוק ההון. הצעת חוק נוספת שעברה ותדון בוועדת הכלכלה בהסדרים היא פתיחת שוק הערבויות. יש כל מיני חסמים בערבויות, דיברנו על זה שם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה חשוב מאוד. גם את זה הלוביסטים של הבנקים ניסו להוריד מההסדרים, אבל הם לא הצליחו. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> זה נשאר. הדבר השלישי שמאוד כאב לנו בסוף שזה קרה, וזה עלה פה, זה שמאגר האשראי לעסקים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי תגיד לו שזה לא נכון שבנקים מעורבים בהורדת הריבית? תגיד. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אני לא יודע להגיד. לא ראיתי את המעורבות הזאת. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> לא היינו מעורבים בזה בכלל. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> הדבר השלישי הוא הקידום של מאגר העסקים, הגשנו הצעת חוק להרחיב את מאגר האשראי שיש היום ליחידים, ובאמת עושה עבודה מעולה. רצינו להרחיב את זה גם לעסקים ובמיוחד לעסקים קטנים ובינוניים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שירד מחוק ההסדרים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתם לא מביאים את זה כחקיקה? << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> זה יושב עכשיו בוועדת הכלכלה ואנחנו מבחינתנו נרצה לקדם את זה ככל שאפשר כמה שיותר מהר. אנחנו חושבים שזו הצעת חוק קריטית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מבין שעברו שלוש שנים מאז הדיון שלנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מדהים איך הדברים האלה לא עברו בהסדרים, אבל להקים בנקים ב-35 ימים כן. זה מדהים אותי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כבר לא 35 ימים, זה נטו 20 יום. אבל זה פוצל מההסדרים, לא? << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אני אגיד מילה לדיון עצמו על הגלגול. אנחנו דיברנו הרבה על זה שבסוף ראינו שבעליית הריבית הגלגול היה מהיר מאוד לצד האשראי ואיטי יותר לצד הפיקדונות. בעיקרון מה שקורה בסוף זה שבצד האשראי יש יותר ריבית צמודה, פריים והכול, וצד הפיקדונות הוא פחות, הוא יותר ריביות קבועות. זאת אומרת שככל שגם העלייה מתגלגלת מהר יותר, בעיקרון גם הירידה אמורה להתגלגל מהר יותר, וזה דווקא לרעת הרווחיות של הבנקים. זה סימן שאלה אם אנחנו נראה את זה, צריך קצת זמן בשביל לראות האם הריבית לפיקדונות יורדת. הריבית לאשראי תרד כנראה יחסית מהר, השאלה היא האם הריבית על הפיקדונות גם תרד מהר. קשה קצת להגיד אחרי חודש אחד, אבל סביר להניח שהירידה בריבית לא תעזור לרווחיות הבנקים, היא כנראה תמתן אותה בצורה מסוימת והשאלה בכמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי, תודה. מי מטעם הבנקים רוצה לדבר? << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אני מנכ"ל איגוד הבנקים. ברשותכם, אני רוצה להתייחס עוד פעם להורדת ריבית של דצמבר, כי אלו הנתונים שנמצאים, וקצת לחדד נתונים שנאמרו פה. שוב, לגבי הלוואות שהן הלוואות קיימות, מה שנקרא מלאי, הפעילות מתבצעת באופן אוטומטי לגבי כל ההלוואות שהן צמודות פריים ברמה כזו או אחרת באופן מיידי. אני רוצה לתת לכם את הנתונים החדשים למגזרים שהכי מעניינים אתכם והכי מטרידים אתכם. הריבית הממוצעת למשקי בית בלי הלוואות לדיור ירדה ב-0.28% יותר מירידת הריבית. הריבית הממוצעת לעסקים זעירים – ירידה של 0.35%. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הממוצע? << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> כן. אנחנו מדברים על ירידה של 0.25%. משקי הבית ירדו ב-0.28%; עסקים זעירים ב-0.35%; בעסקים קטנים, שזה יותר משמעותי מבחינת הפעילות העסקית שלהם, ירידה של 0.33%. נסתכל על הפיקדונות – בפיקדונות של חודש עד שלושה חודשים, ואני אומר שוב שהירידה הייתה 0.25%, הכול בהשוואה לירידה הראשונה של 0.25%. הירידה הייתה 0.16%, בפיקדונות של שישה חודשים עד שנה 0.01% – כמו שנאמר פה, כמעט לא היה שינוי – ובשנה עד שנתיים 0.11%. לראיה, הנתונים האלה משתקפים בסוף במרווח הבנקאי הכולל, כי בסוף כל הדבר הזה נמצא בסוף בסוף במרווח הבנקאי הכולל, בין כל הפיקדונות לבין כל האשראי. אגב, אלה נתונים שלא רק אני אומר, הם גם נמצאים בכל הנתונים הרשמיים, אבל גם הוועדה שדנה בנושא המיסוי אומרת את זה באופן מפורש – המרווח הבנקאי כולל היום ירד נמוך מרמתו טרום עליית הריבית. טרום עליית הריבית. זאת אומרת שאנחנו רואים מגמה שהיא מגמה הפוכה למגמה שראינו קודם. הנתונים שציטטתי לכם עכשיו, שירידת הריבית על האשראי הרבה יותר גבוהה – היא יותר גבוהה מירידת הריבית והיא גם יותר גבוהה מהירידה שהייתה לפיקדונות, ובסוף היא משתקפת במרווח הבנקאי הכולל, שאכן ירד מהשיא של 3.63 ל-3.17. הוא יורד וזה בדיוק התהליך שגם נאמר פה על ידי האוצר, שבסופו של דבר תהליך של ירידת ריבית, או אפילו התייצבות, גורם בסופו של דבר למצב שבו המרווחים יורדים. אנחנו משתדלים להיות קשובים למה שנאמר פה, גם לביקורת – ראוי שתהיה ביקורת וצריך שתהיה ביקורת ואנחנו כן משתדלים לפחות לנתב את זה לאוכלוסיות שיותר מורכבות מבחינת ההתנהלות שלהם מול המערכת הבנקאית, שזה משקי בית, עסקים זעירים ועסקים קטנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנתונים שנתת על הפיקדונות הם פיקדונות בריביות פריים? << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נו, אז מה עם מה שהוא לא בריביות פריים? מה לגבי ריביות קבועות? פריים יורד כי הוא יורד. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> סליחה, הפיקדונות בריבית קבועה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז לא נתתם את הנתונים על הפיקדונות צמודי פריים? זה רק ריביות קבועות? << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> כמעט ואין כאלה דברים, אף אחד לא לוקח פיקדון - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? כשהריבית הייתה גבוהה המון אנשים לקחו ריביות קבועות. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> לא, בפיקדונות לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא נתן גם נתונים על פיקדונות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה כסף שלך. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> יש מעט מאוד, תקני אותי אם אני טועה. << אורח >> זהבה בוכהולץ: << אורח >> חצי מהפיקדונות בריבית קבועה, הם שם בתקופה של מעל חודש והריביות שם גבוהות, 3.8% זו הריבית הממוצעת. בחצי אחר, בביצועים או בריבית משתנה, זה לתקופות מאוד קצרות, הרבה פיקדונות יומיים. רוב הפיקדונות האלה הם לתקופה של עד חודש ושם באמת הריביות יותר נמוכות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש ירידה, 3.8% כבר מבטא ירידה. << אורח >> זהבה בוכהולץ: << אורח >> עוד נתון שאמרנו בהתחלה לפני שנכנסת, חברת הכנסת, הוא שבמלאי הפיקדונות 70% מהפיקדונות הם בריבית קבועה, כלומר, גם ירידת ריבית בנק ישראל לא מתגלגלת אל אותם פיקדונות כי הם סגורים והם משלמים עדיין את אותה ריבית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עם ביצועים, כמו שאתם קוראים לזה? פיקדונות חדשים בריבית קבועה. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אלה הנתונים שנתתי לך, הנתונים שנתתי לך הם של הביצועים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר יש ירידה. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> ירידה קטנה מאוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש ירידה, הוא אמר שיש ירידה. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> קטנה מאוד. << אורח >> זהבה בוכהולץ: << אורח >> הנייר שעמד לנגד עיניכם מראה ירידה במסלול שכמעט אין בו ביצועים. המסלולים שבהם יש את עיקר הביצועים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כסף זה כשאין כמעט ביצועים? כמה כסף זה בשבילך אין כמעט ביצועים? בכסף של הציבור. << אורח >> זהבה בוכהולץ: << אורח >> זה בערך 10% מהביצועים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה כסף זה? << אורח >> זהבה בוכהולץ: << אורח >> 20 מיליארד שקלים בחודש נסגרים בריבית קבועה לתקופה של מעל שנה והיא משולמת ריבית ממוצעת של 3.8%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז את מדברת על המסלול שלובי 99 הציג של 20 מיליארד שקלים? << אורח >> זהבה בוכהולץ: << אורח >> לא, דווקא על המסלול שבחרו שלא להציג כמה הריבית יציבה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז כמה כסף זה? << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> ברור, איזו מניפולציה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה כסף זה של הציבור? 2 מיליארד שקלים? << אורח >> זהבה בוכהולץ: << אורח >> בחרתם להציג פה את ריבית המשכנתאות, שהיא בכלל מעודכנת רק עד נובמבר, היא עדיין לא מגלמת שום ירידת ריבית. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> למה? היא מדצמבר, מהאתר שלכם. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אני אשמח להתייחס לנתונים. << אורח >> זהבה בוכהולץ: << אורח >> אני רק אחדד שריבית בנק ישראל ירדה פעם אחת בנובמבר ופעם אחת בינואר. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אני אשמח להתייחס לנתונים. אני כלכלן ראשי בלובי 99. דבר ראשון, בפיקדונות לקחנו ריבית לשנה, כי בנק ישראל זה ריבית לשנה ומשווים תפוחים לתפוחים. אם בנק ישראל לא מבין את היחס הזה יש פה בעיה יותר גרועה מאשר הרגולציה. דבר שני, במשכנתאות לקחנו מסלול ריבית קבוע, כי זה הדבר הנקי שמגלם את השינוי ואין כל מיני השפעות אחרות; את הממוצע לא אנחנו עשינו, לקחנו מהאתר של בנק ישראל. באשר למינוס, אני הרגע הוצאתי נתוני אמת מאתר בנק ישראל על המינוס. בנק מזרחי העלה את הריבית על המינוס מ-9.69% ל-10.16%; בנק פועלים הוריד את הריבית על המינוס ב-0.18% בלבד; בנק לאומי הוריד את הריבית על המינוס ב-0.04%. אלה נתונים מעכשיו באתר בנק ישראל. << אורח >> זהבה בוכהולץ: << אורח >> אלה נתוני נובמבר 2025. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> גם אתם דיברתם על דצמבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אתם דיברתם על נתוני נובמבר. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני רוצה ברשותך לעשות סדר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני גם באמת לא מבינה למה אתם לא נותנים לנו תשובות על ריבית החובה, המידע הרי אצלכם ולא צריך לשלוח לי את זה אחרי זה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> חברת הכנסת, אני אתן לך עכשיו תשובה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אתם תוקפים את אמינות הנתונים של כל מי שמביא נתונים, תציגו את הנתונים. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> חס וחלילה. חברים, אני אגיד ככה: חס וחלילה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה שבנובמבר יש לך בנק שעוד מעלה את ריבית החובה – זה באמת נשגב מבינתי. איפה אתם נמצאים באירוע כזה, כשאנחנו כבר ב-10% ריבית בריבית חובה? זה כואב שזה השירות שהציבור מקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה בנק העלה? << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> בנק מזרחי. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> בנק מזרחי העלה גם את הריבית על ההלוואות בדצמבר, וזה לפי הנתונים של בנק ישראל. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> חברים, אפשר רגע - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי הרי נמצא בריבית חובה? הכי מוחלשים. הכי מוחלשים, שאין להם אפילו את ההיגיון לקחת הלוואה במקום להיות בריבית חובה – ועל זה אתם לא יכולים לתת את הנתונים, תמסרו אחר כך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לבנק מזרחי יש משחק מעניין במשכנתאות, הם אומרים לך שמתחרים על הריבית, אבל הריבית שהם נותנים היא על 90% או 85% מערך הנכס. זאת אומרת, הם לא לוקחים את השמאות שלהם ואומרים: טוב, השמאות שלך היא X ואנחנו על זה, אלא לוקחים את השמאות, עושים ממנה 90% או משהו כזה, כי הם לא נותנים על כל השמאות, ומזה הם נותנים את הריבית שמפרסמים. אם אתה רוצה על יותר, הם כבר מעלים. זה בבנק מזרחי. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> מה שגם מעניין בנתון על המינוס זה שאלה אנשים שגם לא יכולים בשום סיטואציה להשתמש בכוחם להתמקח, כי על מה הם יתמקחו? הם לא יכולים לעבור בנק, מי ייקח את המינוס שלהם? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור, אלה המוחלשים ביותר. הרי כל אדם אומר: אני אקח הלוואה במקום לשלם ריבית רצחנית. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> נכון, הם מדברים פשוט על התחרות, זה לא מעניין אותם בכלל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מעלים את הריבית ואתם לא נותנים לנו את הנתונים. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> כבוד היו"ר, אני יכולה להשיב ברשותך? אני מבינה שאנחנו מסיימים עוד רגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כדאי גם להגיד משהו על כל הסיפור הזה שנקרא ממוצע כשאתם באים לפה. את יודעת, מישהו פעם אמר לי משפט: כשהראש שלי בתוך הפריזר והרגליים שלי בתוך מדורה, בממוצע נעים לי. אז אולי נפסיק עם הממוצע הזה, כי אני מצפה מכם לרמה קצת יותר גבוהה של התמקדות לפי עשירונים, לפי רמת הכנסה של לקוחות, להתעמק בתוך המגזר הביתי, להיכנס ולעשות עבודה. הממוצע הזה הוא באמת הרבה מאוד ערבובים ומסך עשן, אז כשיש לנו כזו בעיה תפסיקו לדבר איתי בממוצע. אני אשמח לקבל את הנתונים על ריבית החובה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אעשה סדר ברשותכם. אני אעביר את הנתונים, אני רק חושבת - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה להעביר? את יכולה עכשיו בדיון. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> רגע, אני אגיד. הנתונים של דצמבר הגיעו - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> של נובמבר. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> את של נובמבר יש, אין לי בעיה. את נובמבר אני אתן לך עכשיו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אה, נובמבר זה לפני ההורדה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> נכון. דצמבר לא עלה לאתר ויעלה לאתר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קשור האתר? את בוועדה בכנסת, את צריכה לתת תשובה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אין בעיה, לפני הוועדה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הכללים פה הם שהכנסת מפקחת על הגופים השונים. את לא יכולה לבוא ולהגיד לי: כי זה עוד לא עלה לאתר, אני לא יכולה לספק לך. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> חס וחלילה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את צריכה לדבר עם האנשים ולתת את התשובות, ריבית חובה היא נושא מאוד קריטי. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> את צודקת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא באמת עוסק במוחלשים שבמוחלשים. אנחנו פה בריביות של שוק אפור במשך כבר ארבע שנים. ארבע שנים. אז כשאנחנו שואלים מה עשתה הורדת הריבית בדיון שיזם היושב-ראש ונושא הדיון הוא: מה עשתה הוזלת הריבית ואיך גלגלו אותה לציבור, אתם צריכים לבוא מוכנים עם נתונים, בין היתר על מה זה עשה לריבית חובה ולא להגיד לי: אני אמסור לך את זה עכשיו כי זה עוד לא באתר. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני אחדד את התשובה שלי, ברשותך. באתי מאוד מוכנה לדיון היום עם כל הנתונים שיש לי. את הנתון של דצמבר על מינוס בעו"ש, בין אם אני אוהב את זה או לא אוהב את זה, אין לי. הוא כרגע נמצא אצלי בקליטה, לא העליתי את זה לאתר או לא העליתי את זה, ואני חושבת שלפני שאני נותנת פה שם של בנק או ריבית, אני צריכה רגע לוודא שהנתונים נכונים. אני צריכה להבטיח את נאותות הנתונים. אני מבטיחה לך שתקבלי את התשובה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את יכולת לעשות את זה עכשיו תוך כדי. אנחנו עוד דקה במרץ. אין מצב שאין לכם את הנתונים האלה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> חברת הכנסת אורית, אני מבינה שיש הרבה כעס. אני מבינה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מדצמבר ואנחנו בסוף פברואר, זה לא קשור לכעס. אל תקטיני את הביקורת שלנו. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני לא מקטינה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנתונים האלה בפנייך ומסיבות שלך את בוחרת לא לשתף אותנו בהם. אני עומד כך שזה לא בסדר, אני עומדת על כך שכשאת מגיעה לדיון פה אצל היושב-ראש שזה הנושא שלו, הוזלה שהתרחשה כבר בדצמבר – אין מצב שאין לכם את הנתונים ואין מצב שאת לא יכולה להסתכל אחורה, לכתוב וואטסאפ לאיש המקצוע בבנק ישראל ולתת לנו תשובות. אני לא מקבלת את זה. זה לא קשור לתסכול ולא קשור לכלום. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> הוואטסאפ יצא. אני אחדד את התשובה, אני לא אברח מהתשובה ומחצי הכוס הריקה. הגענו מאוד מוכנים עם כל הנתונים שיש לנו עד סוף דצמבר בנושא המינוס בעו"ש. יש לי נתונים שצריכים לעבור את הבדיקה ולכן אני חושבת שאני כן אהיה אחראית אם אני אתן לך את ממוצע הריביות, אבל לא ברמת בנק בודד. זו האחריות המקצועית שלי כלפי המידע שיש אצלי. אנחנו יכולים להתווכח כלכלית, אני חושבת שזה לא המקום. אני לא מסכימה איתך שריבית בנק ישראל היא לשנה, צר לי. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> - - - הריבית המוניטרית לשנה. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> לא, אני דיברתי על ריבית בנק ישראל, ממנה גוזרים את הפריים. אני חושבת שכלכלית, ואנחנו לא בוויכוח מקצועי, גם אתה וגם אני מסכימים שבהצגת ריביות צריך להציג את כל המסלולים ואת כל המוצרים. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אז תציגי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אין לנו זמן לזה עכשיו. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> בבקשה, עברתי אחד-אחד. אני מתנצלת, את הניתוח המקצועי שלכם, כמקצועי למקצועי, אני לא מקבלת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ממוצע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> לגבי הממוצע, יש לנו נתונים גם על החציון, גם על הממוצע, גם על האחוזון ה-25 וגם על האחוזון ה-75. ברור שלדיון כזה בטיימינג הזה אני מביאה את הנתונים של הממוצע, אבל יש לנו ניתוחים שאנחנו עושים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה ברור? לי זה לא ברור בכלל שלדיון כזה את מביאה רק את הממוצע. לי זה לא ברור. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> בסדר גמור, אני מקבלת את האתגר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הייתי בהרבה דיונים מהסוג הזה בחיים המקצועיים שלי ומה שברור לך לא ברור לי. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> בחרנו לבוא לכאן עם הריבית הממוצעת. יש לנו נתונים של אחוזון 25 ממוצע חציון ואחוזון 75, אבל בחרתי לבוא לדיון פה עם הממוצע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש גרף למידה בבנק ישראל ובהשוואה לדיון של השבוע הקודם, אתם בהחלט באתם עם הרבה נתונים רלוונטיים. זה עדיין לא מושלם, אבל אנחנו בדרך. << אורח >> רויטל קיסר-סטויה: << אורח >> אני יכולה להגיד משפט אחרון מהצד? אנחנו לא מדושנים ואנחנו לא יושבים בצד ולא מקשיבים, ואנחנו לא חושבים שהכול בסדר. יש לנו הרבה עשייה שאנחנו מבינים שעל חלקה יש את הביקורת ואנחנו שומעים אותו וקשובים לה. באנו עם כל הנתונים שיש ואנחנו נשלים את הנתונים, חלילה שאני לא אתן לכנסת משהו שהיא ביקשה, אני רק מבקשת את האחריות המקצועית שחלה עליי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברור. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה ונראה בהתאם לדיוני התקציב ומה יהיה אחרי התקציב, ככל שיהיה אחרי התקציב, ככל שיהיה תקציב. לפי זה נראה איך אנחנו נמשיך לטפל, אבל אני חושב שאנחנו לא נעזוב מהר את האירוע הזה של הבנקים. זהו, תודה רבה. אנחנו נתחיל את הדיון הבא ב-12:45, אז יש הפסקה של עשר דקות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:36. << סיום >>