פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 471
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, כ"א בשבט התשפ"ו (08 בפברואר 2026), שעה 10:44
סדר היום:
<< נושא >> הצעת תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו), התשפ"ו-2025 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יעקב אשר – מ"מ היו"ר
מוזמנים:
דודו קובסניאנו
–
עו"ד, יועץ משפטי, רשות המטרו, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אלעד פרץ
–
מרכז בכיר אדריכלות, משרד הבינוי והשיכון
לימור פוליאנסקי
–
רפרנטית תשתיות באגף תקציבים, משרד האוצר
דביר פרנקפורטר
–
עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר
דנה דובר
–
רפרנטית הסעת המונים באגף תקציבים, משרד האוצר
תמר מירסקי
–
מנהלת תחום בכיר חקיקה ורגולציה, עסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה
גלעד אלון
–
יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי
אלישע יפרח
–
מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר
ענבר בן צבי
–
נציגת להב תל אביב, להב - לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל
זוהר זולר
–
משנה למנכ"ל נת"ע, סמנכ"ל תוכנית אב לתחבורה ירושלים
יעקב וידר
–
חבר מועצת העיר בני ברק
בת אל אשקול
–
מינהלת הרכבת הקלה והמטרו, עיריית תל אביב יפו
דור חרלפ
–
חבר מועצת העיר גבעת שמואל
דדי סויסה
–
פורום העצמאים מבית ההסתדרות
ייעוץ משפטי:
גלעד קרן
סגנית מנהלת הוועדה:
ליאת סעדון
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו), התשפ"ו-2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת תקנת רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו), התשפ"ו-2025.
אני רק רוצה להזכיר לכולנו, אנחנו לפני כשנה אנחנו אישרנו את חוק המטרו, אחרי הרבה מאוד דיונים. זה היה כבר מסכת דיונים שנייה אחרי שהיה בקדנציה הקודמת ובוועדת התשתיות. ואנחנו הבאנו את החוק לאישור. שם נגענו בכמה וכמה דברים גם בנושא הזה של היטלי השבחה, שמיתנו אותם כדי שהפרויקטים יתחילו לרוץ. הורדנו את זה מ-75% ל-60%. גם בכל ההתניות של רעש ודברים מהסוג הזה, טיפלנו גם כן עם הגדרות שבעצם מטיבות לכל אלה שגרים סביב אזור העבודות.
אני רוצה להזכיר לכולם, כי היום אני רואה שכבר כולם משתתפים בשמחה. אבל בשום מקום בחוק המטרו, לא בסיבוב הראשון, לא בוועדת תשתיות אצל יוליה ולא מה שהוגש לנו בנוסח הממשלתי הכחול. לא היה אזור כמילה אחת לגבי פיצוי העסקים עצמם על תקופת העבודה. אני מדגיש, פיצוי העסקים שנמצאים בגבולות העבודה. זה לא קשור לאלה שגרים ואלא שיש להם נכס ויש להם קניין כזה או אחר או שיש להם אפשרות לבוא ולתבוע מה שמגיע להם בדברים אחרים, זה לא קשור.
אנחנו אמרנו דבר אחד, נעשו כמה פרויקטים כאלה במדינת ישראל: רכבת קלה בירושלים, רכבת קלה בתל אביב. בכל המקומות הללו בתל אביב הייתה איזה שהיא יוזמה של עיריית תל אביב והשתתפות של האוצר שהקימו בסוף, דיברו על קרן של עד 20 מיליון שקלים ובסוף מה שניתן שם זה משהו כמו חמישה מיליון אם אני זוכר נכון.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה כבר עלה ל-10.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
10, בשעה טובה ומוצלחת. הגיע ל-10 מיליון. ועם בירוקרטיה מאוד מסובכת, אין תקציב ואין זה. אנחנו, אני וחברי הוועדה עמדנו על כך שהפרויקט הזה בסדר גודל כזה, אני חושב שזה יהיה גם לדאבון ליבם של האוצר, זה יהיה גם התקדים לפרויקטים נוספים שיהיו בארץ בסדרי גודל כאלה. יהיה מנגנון פיצוי, א', בתקציב גדול מאוד. ואני רוצה להזכיר לכם שההתחייבות של האוצר הייתה על תקציב של חצי מיליארד.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זה בעצם הקביעה בחוק.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
קביעה בחוק, בעקבות המשא ומתן וההתחייבות שלהם. לא סמכנו רק על, אנחנו סומכים על האוצר בדרך כלל. בדרך כלל זה יותר מידי.
מפעם לפעם. אבל במקרה הזה אנחנו עיגנו את זה בתוך החקיקה. והתקציב הזה הוא תקציב שכולו מיועד לעניין הזה, כולו ימומש לצורך אותם גופי מסחר שנמצאים בסמיכות. תכף נראה את הכללים שדיברנו עליהם. משרד האוצר התחייב להביא תקנות וכללים ואכן אנחנו נמצאים היום בישורת הזאת.
אני רוצה עוד פעם לומר, מדובר בהיקף של חצי מיליארד שקלים. אין לזה, לא מתקרב אפילו ה-10 מיליון שבישרת לנו שעלה מחמישה לע-10 אינו מתקרב בכלל.
היה לנו עוד תנאי. התנאי הנוסף היה שהמנגנון יהיה מנגנון ברור ופשוט, בלי חובת הוכחה על נזק. כי מה שקורה בכל הדברים הללו בחובת הוכחה אתה צריך לפנות, אתה צריך להתחיל להראות מה הרווחת שנה שעברה, מה לא הרווחת שנה שעברה. ואם יש לך רואה חשבון מתוחכם וחכם, יכול להיות שתצליח להוציא משהו. אם לא, אותם עסקים קטנים שאין להם גם כסף להחזיק רואה חשבון ברמה כזאת לא ירוויחו מהעניין הזה. לכן אמרנו רגולציה פשוטה לעניין הזה. אגב, הכנסנו גם דברים נוספים, התחייבויות נוספות של סיירת ופיקוח וכו', מופיע בחוק עצמו.
היום אנחנו נמצאים בתקנות. תכף היועץ המשפטי ייתן לנו את מסגרת הדיון. עכשיו אני רק אומר דבר אחד, אני רואה בזה הישג חסר תקדים והישג נכון ואמיתי שצריך להיות. אני קורא, מקבל כל מיני מכתבים לקראת הדיון היום. אז מתחיל הניגון של, אתם מכירים את השיר "עוד יותר טוב, עוד יותר טוב". זאת אומרת, כל הארגונים וכל הזה, שלא כל כך שמענו אותם בתקופת החוק עצמו. לא בסיבוב הקודם שאושר בקדנציה הקודמת ואפילו לא בישיבות אצלנו. היום באים ולכל אחד יש את דעתו ואפשר לעשות עוד יותר טוב. למה ארבעה וחצי מטרים ולמה לא יותר וזה.
אני רוצה לומר לכם דבר אחד: האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. התקנות הללו שאנחנו התווינו אותם ונתנו הרבה זמן למשרד האוצר ולנת"ע לעבוד על העניין הזה, פישטנו את זה בצורה המיטבית שאפשר. נכון, תמיד יכול ליפול מישהו בין הכיסאות. אבל בגדול יש פה רכיבים, גם רכיב של השתתפות בארנונה ב-60%, גם המענקים. עשינו את זה בפעימות גם כן, כדי שלא ייגרם מצב שבו אנשים קיבלו כסף בהתחלה ואחר כך בעצם, אנחנו רוצים ללוות את העסק. אנחנו רוצים שהעסקים האלה יהיה כדאי להמשיך להחזיק אותם גם בקשיים, אבל בשביל זה יש את הסיוע.
אני חושב אחרי לפחות ארבע או חמש ישיבות שעשינו, בהשתתפותי ואחר כך עוד ישיבות שהיה גם עם הייעוץ המשפטי, טייבנו את הדבר הזה. אנחנו נבקש תכף שיציגו את זה. לכן אני חושב שזה יום חשוב ויום גדול ויום שמכניס בעצם ללקסיקון של מדינת ישראל כשעוסקים עבודות בסדרי גודל כאלה מה צריך להיות המחיר ליד זה. זה צודק, זה הגון וזה מניע ושומר על העסקים הקטנים והבינוניים ואחרים כדי להניע הלאה את הכלכלה של מדינת ישראל.
היועץ המשפטי בבקשה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
בוקר טוב. בהמשך למה שאמר יושב-הראש, אני אציג קצת את המסגרת המשפטית שאנחנו נמצאים בה היום. סעיף 101 לחוק רכבת תחתית מטרו קובע שהמדינה תעניק סיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנת המטרו, בהתאם לאמות מידה שייקבע שר האוצר בהתייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. זה בעצם ההליך שאנחנו נמצאים בו היום, זה הליך של התייעצות עם הוועדה.
הסעיף קובע שבקביעת אמות המידה יובאו בחשבון בין השאר סוג העסק, מידת התלות של קיום העסק בקבלת קהל במקום העסק, מרחק העסק מגדר העבודות ומידת ההפרעה שהעבודות גורמות באפשרות הגישה לעסק.
החוק קובע שהסיוע יינתן באמצעות שיפוי עבור תשלומי ארנונה ובאמצעות מענקים כספיים נוספים, ולא יהיה מותנה, כמו שאמר יושב-הראש, בהוכחת פגיעה בהכנסות העסק. לא יהיה מותנה בהוכחת פגיעה ברווחיותו של העסק או בבחינת ההוצאות שהוציא בפועל. וזה בעצם החידוש שעליו עמד יושב-הראש לעומת הסיוע או הפיצוי שניתן לעסקים ברכבת הקלה בתל אביב או במקומות דומים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
שבקושי ניתנה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
כמו שאמר יושב-הראש, סכום הסיוע הכספי שיוענק לפי הסעיף לכל תקופת העבודות, לא יפחת - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אגב, הקו האדום והכול, זה היה רק בתל אביב. כי העירייה שם נכנסה לעניין. מקומות אחרים שהיו עבודות, חולון ואחרים, לא היו בכלל בתמונה. לא היו בתמונה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
כמו שאמר יושב-הראש, החוק קובע שסכום הסיוע הכספי לכל תקופת העבודות לא יפחת מ-500 מיליון שקלים חדשים ולא יעלה על 550 מיליון שקלים חדשים.
הנוסח שמונח בפניכם שכותרתו "נוסח מוצע לדיון" הוא נוסח בעקבות פגישות מקצועיות שערכנו עם נציגי הממשלה, בהנחיית יושב-ראש הוועדה. ברובו הגדול מוסכם על נציגי הממשלה. כמובן שנסביר את השינויים והם יציגו גם את מה שלא מוסכם וכו'. אבל מבחינת השינויים, ניסינו לטייב את הנוסח כך שייתן אפשרות גם לעסקים חדשים שנכנסים במהלך תקופת העבודות את האפשרות לקבל את הסיוע זה, כדי בעצם לשמור על האזור חי, כמו שאמר יושב-הראש.
עשינו פה כל מיני דיוקים שקשורים למועד השיפוי, גם לגבי ארנונה, גם לגבי המענקים וכו'. אבל אני מציע שמשרד האוצר יציג.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
נשמע את זה ואז נראה אם יש הערות. אוקיי, מי מציג?
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
דנה דובר, אגף תקציבים. יש מצגת, אם אפשר להעלות.
(הצגת מצגת)
אני אציג את הרקע בקצרה, כי באמת כבר נגעתם בו. במסגרת חוק המטרו הוגדר מתווה לסיוע לעסקים. מדובר בסיוע כספי לעסקים שנמצאים בסמיכות לעבודות הקמה לתחנת מטרו. הסיוע יהיה בהתאם לסוג העסק, מידת התלות של העסק בקבלת קהל כפונקציה של בעצם עבודות שיכולות להקשות על קבלת קהל בעסק. מרחק בעצם מקיום העבודות ומידת ההפרעה של העבודות לעסק.
הסיוע יינתן באמצעות גם תשלומי ארנונה וגם תשלומים כלליים. הוא לא יהיה מותנה, בקשה של הוועדה, בהוכחה של פגיעה ברווחיות ובהוצאות שהוצאו בפועל. סכום הסיוע יעמוד בעצם על חצי מיליארד שקלים.
למעשה מטרת מתווה הסיוע, כפי שהוגדרה גם מהוועדה ובשיתוף, הייתה לסייע לבעלי עסקים בעצם לשמור על שגרת הפעילות לאורך חיי העבודות. מתוך הבנה שגם העסקים יכולים לחוות קושי בעקבות הדבר הזה וגם שיש חשיבות לשימור הפעילות העסקית במרחב העירוני. אנחנו לא רוצים עסקים שנסגרים, אנחנו רוצים עסקים חיים ורחובות שממשיכים. מתוך הבנה שגם התועלת שתבוא - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
נגיד את זה בעברית, לא רצינו פיצוי של קח את הכסף ויסגור את העסק ויחכה לימים טובים יותר, אלא שהפעילות תמשיך וללוות אותה במענקים. גם מכיוון ארנונה וגם מכיוון מענקים.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
נכון. למעשה עד להגעה גם לוועדה וגם לדיון היום, בעצם ערכנו תהליך עבודה שכלל היוועצויות רבות. בראש ובראשונה, כמו שגם יו"ר הוועדה אמר, התחלנו מלנסות לעשות איזה שהיא הפקת לקחים, בגלל שכבר היה איזה שהוא מתווה לסיוע במסגרת עבודות הרכבת הקלה. ניסינו להבין מה היה מוצלח ונכון לשמר מהמתווה הזה וגם מה היה פחות מוצלח וצריך לשנות. למדנו ממה שהיה בעבר.
אחר כך גיבשנו עקרונות בעצם איך אנחנו רוצים שהסיוע יהיה, בעצם גם בהתאם למטרה שהצבנו לפנינו כמטרה שמסגרתה צריך להיות הסיוע. התייעצנו עם גורמי עניין, שתכף נפרט גם על זה, על אנשים שיש להם גם ערך מוסף לתת פה בקביעה של הסיוע. לבסוף בחרנו את החלופות ופרסמנו גם את התקנות להערות הציבור. לשמוע, להחכים ולתקן בהתאם.
מתחילה אתכם אחורה בשביל לשתף אתכם מעט בתהליך. כאן אנחנו יכולים בעצם לראות את ההתפלגות והניצול של הקרן, גם בקו הרכבת הקלה האדום וגם בקו הרכבת הקלה הירוק. למעשה, כמו שנאמר כאן כבר, מתוך 20 מיליון שקלים שהוקצו לקרן הסיוע ברכבות הקלות נוצלו רק 10. וכן עניין אותנו גם להסתכל ולראות בגין איזה הוצאות העסקים משתמשים.
אנחנו יכולים לראות, שזה מאוד מעניין, את השינוי שהיה בין הקו האדום לקו הירוק, שבו כמות ההוצאות על שליחויות גדלה בצורה משמעותית. אנחנו מאמינים שזה סביב הכניסה של וולט ודומיו לתמונה, שאפשרו לעסקים שבמהותם מקבלים קהל, גם לתת את השירות שלהם בצורה קצת אחרת. אבל אנחנו כן רואים, בעיקר בקו האדום אבל גם קצת בקו הירוק, שיש פה שונות בין הדרישות של העסקים לבין מה שהם רוצים להוציא עבורו את הכסף. עסקים שונים מטבע הדברים זקוקים לסיוע בצורה שונה ולכן אנחנו רואים שבעצם השונות פה היא יחסית גדולה.
מהפקת הלקחים שעשינו הבנו בסופו של דבר כמה דברים מאוד מרכזיים. דבר ראשון, הוודאות לבעלי העסקים היא נקודת מפתח קריטית בשביל להמשיך. כאשר עסק לא יודע כמה בדיוק הוא יקבל או לא יודע כשהוא מוציא הוצאה האם ההוצאה הזאת, הוא יקבל בגינה שיפוי או לא יקבל בגינה שיפוי או מתי הוא יקבל את השיפוי עבורה – זו נקודה שהופכת למורכבת יותר והיא מקשה עליו גם לנצל את הסיוע בצורה האפקטיבית.
סיוע שהוא ללא התניית שימוש הוא למעשה מכפיל כוח בגין מה שאמרתי בעבר. בסופו של דבר אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו אנחנו גורמים לעסקים להיות נזקקים בשביל שיקבלו את הסיוע. זה סיוע, אנחנו רוצים לאפשר להם להצליח. ועסק שמשתמש בסיוע ומצליח זה דבר מבורך, זו המטרה שלנו. אנחנו לא רוצים שהם - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
יקבלו את המענק גם אם לא יהיה להם רואה חשבון מוצלח.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
נכון. וגם הם יקבלו את המענק אם הם מצליחים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
שלא נשכח את הארנונה, שהיא build-in בתוך התהליך הזה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
לגמרי. כבר נציג את הדברים האלה. אבל עסק יקבל את הסיוע בשביל להצליח והוא לא צריך לא לתכנן איך הוא פחות מצליח ולא להיות פחות מצליח בפועל בשביל לעשות את זה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
גם אף אחד לא יכתיב לו אם הוא צריך את זה בשיווק או צריך את זה בפרסום או צריך את זה בזה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
בדיוק.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הוא יחליט לבד מה הוא חושב שהוא צריך את זה. אם הוא יחליט לצאת עם קמפיין בגלל שיש לו כרגע את הסיוע, הוא יעשה קמפיין. עסק אחר שיגיד לא, אני לא רוצה קמפיין, אני רוצה לצבוע את העסק בצבע אחר, כי הוא פשוט, בעל עסק הוא סוחר מה שנקרא, הוא איש מסחר. הוא יידע מה הכי טוב לעסק שלו. אבל הוא צריך, כמו שנאמר כאן, ודאות.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אתה צודק לחלוטין וזו גם ממש הייתה המסקנה משיח עם דברי עסקים. בעל עסק יודע הכי טוב מה הוא צריך. אנחנו לא נדע לעולם יותר טוב מבעל העסק מה הוא צריך. המטרה כאן היא לנסות באמת לקחת את התובנות האלה וללמוד מהן הלאה.
במסגרת הליך ההיוועצות קיימנו שיח יחסית רחב, גם עם רשויות מקומיות, גם בעצם עם צוות תוכנית אב לתחבורה בירושלים שבנה איזה שהוא מתווה או מודל משלו. הייתה לנו התייעצות נרחבת, בעצם סדנה עם פורום המטרו. אחת מהמסקנות שעלו בהליך החקיקה וגם יו"ר הוועדה דיבר עליהם הרבה היא השאלה של השותפות עם הרשויות המקומיות בתהליך. זה אמנם דבר שלא נקבע בחקיקה, אבל כאחת מהמסקנות שבעצם היו"ר העיר לנו נוסד פורום המטרו. זה בעצם פורום שמשותף לרשויות המקומיות, לנת"ע ולגופים נוספים שאחראים על הפרויקט, בשביל לייצר בעצם שיתוף פעולה. להבטיח שהרשויות יהיו חלק ממה שקורה בתוך הפרויקט ותהיה גם ההשפעה לייצר קשרים יותר טובים ולטייב תהליכים.
אחד הדברים שעשינו למעשה הוא ניצול הפלטפורמה של הפורום הזה שכוללת את הרשויות המקומיות, נציגים מהרשויות המקומיות שבעצם יהיו חלק מהפרויקט, בתור מי שמכיר את העסקים ומתחכך איתם בצורה הרבה יותר משמעותית מאתנו, לשמוע גם את הדעה שלהם. תכף אני ארחיב גם מה עשינו בפורום. כמובן עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. בסופו של דבר הרבה מידע הגיע מהם, התייעצנו איתם כי הם יודעים לעשות את הדברים האלה טוב יותר.
עשינו הפקת לקחים מעוד מתווים, גם ממתווים של סיוע לעסקים במקומות אחרים, גם בקורונה וגם במלחמת חרבות ברזל. להבין בבירוקרטיה איזה מנגנונים היו מוצלחים, איזה פחות, מה כבר ציבור העסקים רגיל לעבוד איתו. מתוך איזה שהיא מחשבה שאנחנו באמת רוצים לתת את השירות הכי טוב לציבור וללמוד גם ממקומות שבהם היו חבלי לידה וקשיים כבר. גם התייעצנו עם עסקים. הלכנו לעסקים, דיברנו עם עסקים, שמענו קצת איך הם רואים את זה. גם עסקים סביב הקו האדום והירוק, גם עסקים אחרים בעיר, בשביל בעצם להצליח ללמוד מזה.
השאלות ששאלנו, ובאמת הן שאלות לא טריוויאליות. תכף גם נראה שיש הרבה מאוד חילוקי דעות, אבל הדברים שרצינו להתייעץ עליהם זה גם השאלה של מי סוג העסק שזכאי לסיוע. צריך להבין, בסופו של דבר, סכום הסיוע הוגדר בחוק וככל שכמות העסקים שתהיה זכאית לסיוע תהיה גדולה יותר, כך סכום הסיוע יהיה קטן יותר. רצינו להגיע לאיזון המיטבי בין לתת את הסיוע לעסקים שבאמת זקוקים לו. עסקים שבאמת אנחנו רוצים לסייע להם. מצד שני, לא לפספס עסקים שזקוקים לו ולא ייכנסו לסיוע.
דיברנו על סוג המענק. כמו שגם יו"ר הוועדה הזכיר פה, אם אנחנו רוצים לתת את המענק פעם אחת בצורה שוטפת או כמה פעמים. באמת השאלה שגם עלתה מהוועדה איך אנחנו מתייחסים לעסקים חדשים. בסופו של דבר אלו מצד אחד עסקים שנכנסו מרצון תוך הבנה שכבר העבודות קורות במרחב. מצד שני, לאור המטרה שלנו גם של לשמר את חיי הרחוב אנחנו כן לא רוצים להזניח אותם בצד. השאלה האם המנגנון יהיה מבוסס בעצם על מידת פגיעה או על היקף הכנסות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אגב, אם היינו הולכים על הוכחת נזק או דברים כאלה, אז אותו עסק חדש לא היה בכלל במשחק. הוא לא היה קודם. לכן דיברנו על משהו, אנחנו רוצים אזור חי, תוסס ופועל. ואם הוא חדש או לא חדש זה אותנו לא מעניין. החנות הזאת שמשרתת קונים כך וכך או בצורה כזאת או אחרת, זכאית לסיוע של המדינה. לא משנה אם משה מחזיק אותה או יצחק מחזיק אותה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
מה הצרכים של העסקים זו גם שאלה שעלתה לנו במטרה לנסות להבין איך אנחנו קובעים סיוע מיטבי. אגב, זו שאלה שבסוף כבר אתה נותן לנו את התשובה מראש, אבל זאת שאלה שאמרנו עליה שאנחנו לא צריכים להתעסק בזה. לכל עסק יש צרכים אחרים והוא יודע הכי טוב. כאשר שאלנו את השאלה הזאת כולם אמרו לנו תמחקו אותה, היא לא רלוונטית. שכל עסק יעשה מה שהוא רוצה. איך אנחנו קובעים את גובה הסיוע והאם אנחנו עושים בעצם סיוע דיפרנציאלי או סיוע שהוא שווה לכל העסקים.
אני ארחיב ממש בקצרה על תהליך ההיוועצות עם פורום המטרו. אבל למעשה עשינו סדנה שלמה, שבמסגרת הסדנה הזאת שיתפנו, גם עשינו הפקת לקחים עם החברה מנת"ע שנתנו את העסקים וחיים את העסקים היום ביום -יום בקו הירוק ובקו האדום. גם הצפנו את השאלות שלנו ועשינו פעילות שהמטרה שלה היא רגע להבין גם מה הרוב חושב ולא בהכרח מי שאומר את הדברים בצורה מפורשת בחדר. וגם ביקשנו מצוותים לתת לנו את מתווה הסיוע שהם חושבים שהוא נכון, צוותים מעורבים מכמה רשויות מקומיות.
בכוונה שמנו כאן את הממצאים, כי יכולנו להראות שמצד אחד יש באמת שונות, מצד שני, ניסינו לזקק את העקרונות שעלו בצורה יחסית חלקה בכמה שיותר מקומות, מתוך הבנה שגם אין כאן צודק ולא צודק. הגובה יכול להיקבע על גובה אחד או על גובה אחר ושני הדברים יהיו בסדר. כמות העסקים יכולה לקבוע בפול גבוה יותר או נמוך יותר. אנחנו מדברים כאן על איזונים. לכן המטרה שלנו הייתה לקחת מתוך ההתייעצות הזאת את הנקודות החזקות ביותר בשביל באמת להפיק לקחים.
לסכם, אז העקרונות שהנחו אותנו בגיבוש של המתווה בעצם כללו שלושה עקרונות: דבר ראשון, שהמתווה יהיה ישים. אנחנו גם רוצים פשטות תפעולית ואנחנו גם רוצים לייצר את הוודאות לעסקים. אנחנו רוצים שהוא יהיה קל לשני הצדדים בשביל להפעיל אותו. כשאנחנו מדברים על זכאות אז אנחנו מדברים על עסקים קטנים במפלס הרחוב, אלה העסקים שאנחנו באמת הכי רוצים לסייע להם, שהסיוע יהיה הכי משמעותי עבורם.
גם אנחנו רוצים שהסיוע יהיה לבעל העסק ולא לבעל הנכס. בעל הנכס יש לו מנגנונים אחרים, הוא גם ירוויח הרבה מאוד כתוצאה מהשבחה של נכס שנמצא בסמוך למטרו. אנחנו רוצים לסייע לעסקים תזרימית כדי להבטיח שהם מקבלים את הסיוע, כדי להבטיח שהם יכולים לשמור על העסק שלהם חי במהלך התקופה הזאת.
דבר שלישי שכבר הוזכר כאן כמה פעמים זה הרציפות התפקודית. אנחנו רוצים לאפשר למפלס הרחוב להיות במרחב שהוא חי, לשמור על עסקים חיים. לכן רצינו לייצר פה גם אפשרות לכניסה של עסקים חדשים לתוך המהלך הזה.
מתווה הסיוע עצמו, איך הוא בעצם נראה. אז לאור העקרונות אנחנו מדברים על סיוע מתמשך. הסיוע יגיע לאורך כל תקופת העבודות. בעצם אני אתחיל אחרת, סליחה. הסיוע שלנו מדבר, כמו שיו"ר הוועדה אמר, גם הסיוע בארנונה וגם הסיוע במענקים. בשני הרכיבים האלה אנחנו מדברים על סיוע מתמשך, מתוך הבנה שארנונה תהיה רציפה לאורך כל תקופת העבודות וגם המענקים לא יינתנו בפעימה אחת, אלא בכמה פעימות, מתוך הרצון להמשיך ולסייע לאורך כל התקופה של העבודות.
הסיוע השוטף הוא למעשה סיוע שיינתן באמצעות שיפוי בגין ארנונה, שיפוי ב-60% עבור תשלומי ארנונה. הגבלנו את כמות המטרים לסיוע ל-120 מטרים, מתוך הבנה שאנחנו באמת רוצים לאפשר מנגנון שבו לא עסקים שכמות המטראז' שלהם היא אדירה, בגין זה אנחנו מייצרים עיוות במענקים. מענק שהוא נוסף לסיוע, שהתכלית של המענק הזה היא בעצם לאפשר לעסק לקבל סכום שיאפשר לו לעשות התאמות שנדרשות בעסק, לא באופן שוטף. בשביל להכין את העסק לשרוד את התקופה הזאת, בשביל לעשות את מה שהוא יכול ולהמשיך להיות חי.
אנחנו כן מאפשרים כניסה של עסקים חדשים, באמצעות המנגנונים שדיברנו עליהם קודם. התכלית היא מסלול פשוט: פעם אחת עסק מוכיח שהוא עומד בתנאי הזכאות, הוא לא צריך להוכיח שהוא נפגע. הוא לא צריך להוכיח לאורך התקופה שקשה לו. אלא מסלול שמייצר ודאות ופשטות לעסקים, שהם יוכלו לראות את הכסף בזמן שהם באמת צריכים אותו בשביל להשתמש בו.
היתרונות בכל אחד מהדברים: בעצם כשאנחנו מדברים על סיוע שוטף התכלית הייתה כאן מצד אחד גם להקל על ההוצאות השוטפות, גם להבטיח מנגנון שמאפשר סיוע לעסקים חיים. הוא כן מהווה גם פונקציה של משך העבודות במקטע. זאת אומרת, זה כן גם מתמרץ באיזה שהוא מקום לקצר את העבודות כמה שיותר. כי כל פעם כאשר עבודה מתמשכת יש פה גם עלות נוספת שצריך לתת, שזה יוצר פה איזה שהיא מורכבות. זה גם מעודד כניסה של עסקים נוספים. מענק ההתאמה, כמו שכבר אמרתי קודם, מאפשר הוצאות באמת שהן יותר גדולות ולקבל את המימון מראש ולא בדיעבד, בשביל לעשות את ההתאמות שנדרשות בעסק.
בגדול רצינו להסביר קצת על התנאים היותר ספציפיים, אבל אפשר לעשות את זה גם דרך הנוסח, מה שאתם מעדיפים.
אני רק מגיעה לשקף האחרון. בפרטים היותר קטנים בעצם, איך תנאי הזכות, מי העסק שזכאי לסיוע. עסק שזכאי לסיוע הוא עסק שמצוי במרחק של 4.5 מטרים מגדר שמקיפה את העבודות להקמת תחנת מטרו. זה בעצם משהו שכן ראינו שהיה טוב בסיוע לעסקים של הרכבות הקלות והחלטנו לאמץ את ההגדרה הזאת, כי היא יחסית משקפת את העסקים שנפגעים. אנחנו מדברים על בית עסק שמצוי במפלס הרחוב, מתוך הבנה שאלה עסקים - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני רוצה רק להבין את ההגדרה. תחנת מטרו, כשיוצאים מנקודת הנחה שהכול הוא תת קרקעי, אז זה רק תחנה. אבל כל הנלווה לזה. זאת אומרת, גם אם יש מקומות שצריך לחפור פיר כדי להגיע ב-cut and cover או בסוג השני. כל דבר כזה נחשב גדר עבודות של תחנה. שלא יגידו מחר לא, זה גדר של סתם עבודות, לא תחנה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אתה צודק. זה גם מובא בנוסח, לחלוטין. גם אלמנטים תפעוליים שנצטרך לחפור אותם ומרגישים אותם בשטח נכללים באותה תכלית. העסק לא יודע אם נחפרת לידו תחנה או נחפר לידו מסילת מעבר.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
מה עושים בתוך הגדר אותי זה לא מעניין.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
זה לא מעניין את העסק, אתה צודק.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
מהגדר והלאה.
<< אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >>
יושב-הראש, כן צריך לומר שהסעיף בחוק מגביל את האפשרות לפצות רק לעבודות שהן להקמת תחנות מטרו. זה לא יהיה ממש כל עבודה שקשורה למטרו, זה חייב להיות קשור לעבודות להקמת התחנות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
היועץ המשפטי, אתה רוצה לענות לו על זה?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
קודם כל, זה נכון שהחוק מדבר על סמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו. מתוך הנחה שאלה העבודות שבעצם מתבצעות מעל פני הרחוב. יש הרבה יותר מ-15-20 תחנות לדעתי. כמה תחנות יש בסך הכול במטרו?
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
109 תחנות.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מעל 100 תחנות.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
כמה מטר רחובות נחפרים?
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
סליחה, אני מבקש.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
רחובות נחפרים מתחת לאדמה.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
תסתכל על תל אביב, אתה לא יכול - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
סליחה. רגע, סליחה. את תקבלי רשות דיבור אחר כך. כן? אני רוצה שתענה לייעוץ המשפטי.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני מסכים עם היועץ המשפטי שהחוק מגביל את הסיוע לעבודות - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כן, אבל אני לא מצליח להבין במה זה לא. אם יש עכשיו עבודות אינסטלציה שצריכים לעשות הכנה בשביל לחפור. זה חלק מהפרויקט או לא? מבחינתי חד משמעית כן, איפה שאני למדתי משפטים.
<< אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >>
תראה, קשה לומר מראש, כי כולנו כאן לא מהנדסים, לפחות האנשים פה מהאוצר. אבל זה צריך להיות קשור להקמת תחנות המטרו. יכולות להיות עבודות - - -
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אני אגיד את זה בצורה קצת אחרת, בשביל להבהיר את זה. לרוב השטחים שבהם מתקיימות העבודות, גם אם מתקיימות כמו שאמרת יו"ר הוועדה, בשביל להכניס מכונת TBM, בהרבה מאוד מהמקרים כבר עושים את זה במקומות שהם סמוכים לתחנות במטרה בעצם גם לצמצם חפירות כאלה שהן גדולות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בדיוק. לכן אני אמרתי את זה גם קודם, לפעמים אתה בא מהצד וכו'. אני אומר דבר אחד: מבחינתנו ברגע ששמים את הגדרות ומתחמים מקום של עבודה, לא מעניין אותי איך תחילת העבודה. זה התחיל רק עם אינסטלטור אחד בודד שבא לקדוח מקום שיהיה מים למכונה של הזה. ברגע שמתחיל העבודות, יש צו התחלת עבודה בפועל, אני לא מתחיל להיכנס למדוד כל רגע מה עושה תחנה ומה רק מסייע לתחנה. ברור שעבודות אחרות של הרשות המקומית שלא קשורות לתחנה בכלל לא בעניין הזה.
<< אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >>
זה נכון שאין כוונה לבדוק בכל יום מה מבצעת, מה החברה המבצעת עושה. זה פשוט זה הנוסח של החוק, אז לגביו זה לא כל כך רלוונטי לנוסח התקנות כרגע. השאלה מה כלול בעבודות להקמת מטרו. זה לא ייפתר בנוסח התקנות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כשאין שאלות זה יותר בריא.
<< אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >>
בסדר.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כי אין שאלות, אז הוא כן בתפקיד.
<< אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >>
לימור פוליאנסקי, אגף תקציבים. שאכן בנוסח התקנות הכוונה היא בהתייחסות לגדר העבודות. האזרח לא יודע מה יש מאחורי הגדר ולכן הכוונה היא שהזכאות היא מהרגע שיש גדר ומהרגע שגם כבר אין גדר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
ההגדרה שלכם של עבודות, תכף נראה את זה בנוסח, מדברת על עבודות להקמת תחנת מטרו.
<< אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >>
ברור, זה מתכתב עם לשון החוק, כמובן.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, ברור, זה החוק. זה מטרת החוק, הכול בסדר גמור. אבל מבחינתנו ברגע שלקחנו את הגדר, אז מבחינתי הקמת גדר זה תחילת העבודות, נקודה. לא צריך להתחיל להביא בלש פרטי לבדוק אם התחילו כבר את העבודות האלה או את העבודות האלה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
ההנחה הייתה שעבודות להקמת התחנות הן העבודות היחידות שמתמשכות לתקופה ארוכה מעל פני הרחוב. כלומר, יכולות להיות עבודות שהן זמניות, עבודה של חודש, עבודה של שבועיים, שהיא מעל פני הרחוב, שהיא לא ספציפית להקמת תחנת מטרו.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בשביל זה לא ישימו גם גדר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
יכול להיות שישימו גדר לשבוע. סיוע לעסק שיש לו שבוע.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כולנו מבינים על מה מדובר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
בניגוד למה שהיה ברכבת הקלה, שחלקה בקו האדום לפחות, חלקה גדול עובר מעל פני הרחוב, ולכן היו הרבה עבודות שהיו, עבודות במטרו מעבר לתחנות הכול הוא תת קרקעי. כל המטרו, כל הקו הוא תת קרקעי, למעט התחנות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הלאה, תשלימי.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
דיברנו בעצם על עסקים שנמצאים במפלס הרחוב, מתוך הבנה שאלו עסקים שגם מרגישים את הרעש ואת המשמעויות של העבודות בצורה הכי מאסיבית וגם שאלו עסקים שבעצם מידת הפגיעה שלהם היא רחבה יותר. בהמשך לזה אנחנו מדברים על עסקים שבעצם מבוססים על קבלת קהל, מתוך הבנה שאלו המקומות שבאמת יש את הקושי הרב ביותר. יצרנו פה הגדרה לעסק שמבוסס בעצם על קבלת קהל. עסק שמספר הרכישות בו הוא לפחות 20 לקוחות ביום. בגלל שאנחנו לא רוצים להקשות על בעלי העסקים, ההגדרה הזאת תהיה מבוססת על בסיס הצהרה בעצם. זה אומר שאנחנו לא רוצים להקשות על עסקים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא יהיה בדיקות אחת לכמה זמן, כמה זה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
המטרה היא שמצד אחד לאכוף את התנאי הזה, מצד שני לא להפוך את היכולת של האכיפה של התנאי למכשול בפני עסקים.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
רק יצטרכו להוכיח את זה עם ספרים.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
בדיוק. אנחנו מדברים בעצם על עסקים קטנים. לכן כשאנחנו מדברים על עסקים קטנים אנחנו מדברים על עסק שהמחזור שלו לא עולה על 13 מיליון שקלים, מתוך הבנה שעסקים גדולים ויציבים כלכלית יוכלו לעבור את התקופה בצורה טובה יותר. התפקיד שלנו באמת לתת את הסיוע בצורה נקודתית יותר למי שצריך. שוב, מתוך הבנה שיש לנו חצי מיליארד שקלים וככל שהיא מתחלקת בצורה רחבה יותר כך הסכום שכל עסק מקבל יהיה נמוך יותר. מתוך הבנה לתת סיוע שהוא משמעותי וקוהרנטי אנחנו רוצים לתת אותו בצורה מכבדת למי שבאמת צריך. בנוסף שהעסק פועל לפי כל דין, מתוך הבנה שאנחנו באמת רוצים להיות קוהרנטיים עם שאר החוקים במדינת ישראל.
לפני שנעבור לתקנות, אם אפשר לחזור למצגת. אני רק אשמח לדבר ולהגיד עוד נקודה אחת. נוסף לסיוע שניתן באמצעות מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו, נת"ע לא מסתפקת בדבר הזה ולמעשה יש פה עוד מעטפת רחבה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, לא, החוק לא מסתפק. וממילא גם אתם לא מסתפקים בכך.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אתה צודק.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
את מציגה את זה מצוין, זה בסדר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הוועדה קבעה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
הוועדה באמת קבעה, ואם צריך, אז אפשר לראות פה את הפרצופים החמוצים שלי מ-2024, לשים אותם בזה. אתם צודקים, הוועדה קבעה. אבל יהיה סיוע נוסף מלבד חצי מיליארד שקלים בשביל לתמוך בעסקים. הוא כולל כל מיני דברים. הוא גם כולל פיתוח של מרחב ציבורי מותאם, מתוך הבנה שאנחנו רוצים לאפשר נגישות מרבית ותנאים כמה שיותר נוחים ומקלים למעבר ולשהייה של מבקרים בעסקים במרחב העבודות.
ממש בהתאם לבקשת הוועדה יהיה מוקד שירות לעסקים, שעובד כל - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
וסיירת.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
רגע. תן לי להגיד. שהמטרה שלו היא לענות במקומות שעסק מרגיש שהוא לא מקבל מענה, שהקבלן מתנהל בצורה מסוימת.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
נפל השילוט, הגדר התעקמה. יש בעיה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
מוקד סיוע לעסקים פלוס סיירת שהתפקיד שלה הוא לקפוץ לשטח במידה וצריך, בשביל לתת מענה שוטף וצמוד לעסקים תוך כדי. בנוסף זה משהו שכבר קורה עכשיו וימשיך לקרות ויקרה בהכרח גם במטרו, הוא לנצל את הפלטפורמה של הגדר בשביל בעצם לפרסם ולשווק את העסקים, מתוך הבנה שגם העבודות מפריעות קצת למה שקורה היום. גם מתוך הבנה שאנחנו רוצים, אם כבר נוצר שטח פרסומי נוסף אז התכלית היא באמת להשתמש בו בשביל לתת עוד סיוע לעסקים. להראות שהעסק שלהם נמצא שם ובעצם להפנות לשם לקוחות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני קודם כל רוצה לציין דבר אחד: כל הדברים שנאמרו בטון הזה, אני קודם כל באמת, אני יודע לא להחמיא ואני יודע גם להחמיא. אני חושב שמשרד האוצר הכיל את הנחישות שלנו בעניין הזה, ביחד עם נת"ע. ובאמת ראיתי גם הרבה עזרה לעניין הזה. אני חושב שכל הדברים הללו שהיום את מציגה אותם, את משכנעת אותי כמה היינו צודקים גם אז. אני חושב שבהחלט אפשר לעשות פרויקטים גדולים במדינת ישראל גם בדרך אחרת ולא מה שהיה עד כה.
אנחנו תכף נשמע את ההערות למי שיש הערות. אנחנו רק נקריא את הנוסח ולאחר מכן נשמע את כולם, כל אחד לפי התור שלו.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
כאמור, אני מקריא את הנוסח מהנוסח שמופיע בפניכם שכותרתו "נוסח מוצע לדיון" 9 בפברואר 2026. אני מקריא אותו עם השינויים שאנחנו מציעים בנוסח.
טיוטת תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו), התשפ"ו-2026
בתוקף סמכותי לפי סעיף 101 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
1.
בתקנות אלה -
"בית עסק" – המבנה שבו העוסק מוכר טובין או נותן שירות;
"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, שלפחות 25% מהכנסתו בשנת המס הקודמת לשנה שבה החלה תקופת הזכאות לסיוע, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, היה ממכירת שירותים או מוצרים;
"מחזור עסקאות של עוסק" – כמשמעותו בחוק מס ערכך מוסף, התשל"ו-1975;
"מעביר הסיוע" – החברה הממשלתית או יחידת הסמך ששר האוצר קבע לפי סעיף 101(ב) לחוק שבאמצעותה יועבר הסיוע, ואם לא נקבע כאמור – משרד האוצר;
"מקטע" – אזור מוגדר המיועד לביצוע עבודות כפי שנקבע על ידי החברה המבצעת;
"מקטע עבודות" – מקטע שבו מבוצעות עבודות;
"מקטע הסמוך לבית עסק של עוסק" – מקטע שהגדר שמקיפה אותו, כפי שהציבה החברה המבצעת, מצויה במרחק של עד ארבעה וחצי מטרים מבית העסק;
"סכום הסיוע הכולל" – 500 מיליון שקלים חדשים;
"עבודות" – עבודות הנדסה אזרחית להקמת תחנת מטרו, המשפיעות על פני הרחוב ועלולות לגרום למטרד לעוברים ולשבים;
"עוסק" – מי שמוכר טובין או נותן שירות דרך עיסוק, למעט כל אלה:
(1)
גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;
(2)
מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, שאינו מוסד ציבורי זכאי;
"עוסק חדש" – עוסק שהחל את פעילותו לאחר תחילת העבודות במקטע הסמוך לבית העסק שלו, כפי שהודיעה החברה המבצעת;
"הפקודה" – פקודת מס הכנסה;
"תנאי הזכאות לסיוע" – כמשמעותם לפי תקנה 2;
"תקופת הזכאות לסיוע" – כמשמעותה לפי תקנה 4
תנאי הזכאות לסיוע
2.
(א)
עוסק זכאי לסיוע כספי מהמדינה אם מתקיימים לגביו כל התנאים האלה:
(1)
בית העסק מצוי במרחק של עד ארבעה וחצי מטרים מהגדר שמקיפה מקטע עבודות, כפי שהציבה החברה המבצעת;
(2)
בית העסק נמצא, כולו או חלקו, במפלס הרחוב;
(3)
20 לקוחות בממוצע ביום, לכל הפחות, נכנסים לבית העסק ורוכשים מוצר או שירות; מספר הלקוחות הממוצע יחושב לפי התקופה שבה הייתה לעוסק פעילות בבית העסק במהלך 12 החודשים שקדמו לתחילת תקופת הזכאות לסיוע;
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אולי זה לא המילה נכנסים, אולי נכנסו.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אומרים, שבה הייתה פעילות לעוסק בבית העסק במהלך 12 החודשים שקדמו לתחילת הזכאות לסיוע. זאת אומרת, גם אם התקופה, שבוע או זה, מחשבים בממוצע לפי התקופה שקדמה לתחילת העבודות.
(4)
ממוצע מחזור העסקאות השנתי של העוסק בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה החלה תקופת הזכאות לסיוע לא עלה על שלושה עשר מיליון שקלים חדשים, ואם פחתה תקופת פעילותו של העוסק מהתקופה האמורה – יחושב ממוצע מחזור העסקאות השנתי באופן יחסי לפי תקופת פעילותו;
(5)
העוסק פועל בבית העסק בהתאם לכל דין.
סעיף (ב) זה סעיף חדש שאנחנו שמוצע להוסיף, שמתייחס לעוסק חדש.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), עוסק חדש זכאי לסיוע כספי מהמדינה בשנת פעילותו הראשונה אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א)(1), (2) ו-(5); בתום שנת פעילותו הראשונה של עוסק חדש, תותנה זכאותו לסיוע גם בהתקיימות התנאים האלה:
(1)
התנאי המפורט בתקנת משנה (א)(3) בשינויים אלה: מספר הלקוחות הממוצע לפי תקנת המשנה האמורה יחושב לפי שנת פעילותו הראשונה של העוסק. ובמקום "20 לקוחות" יקראו "10 לקוחות".
זאת אומרת, לגבי עוסק חדש הוא יקבל בשנה הראשונה בלי להוכיח בכלל מספר לקוחות. אחרי שנה, אם הממוצע שלו - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זה יורד ל-10, כי זה בעצם כבר פועל בתקופת העבודות.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אבל בכל מקרה, לא תהיה פה חפיפה ששני אנשים יקבלו על אותו עסק.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא.
(2)
מחזור העסקאות השנתי של העוסק בשנת פעילותו הראשונה לא עלה על שלושה עשר מיליון שקלים חדשים.
זאת אומרת בשנה הראשונה הוא לא צריך להראות לא את מחזור העסקאות וגם לא את מספר האנשים שנכנסים אליו ורוכשים שירות, אלא רק בתום השנה הראשונה לפעילות.
בחינת הזכאות לסיוע
3.
(א)
לשם בחינת עמידתו בתנאי הזכאות לסיוע יגיש עוסק למעביר הסיוע, באופן מקוון, פרטים ומסמכים המעידים על כך: להוכחת התנאי האמור בתקנה 2(א)((3) או 2(ב)(1) יהיה רשאי העוסק להגיש תצהיר בכתב; מעביר הסיוע רשאי לדרוש מעוסק מסוים מסמכים נוספים שדרושים לדעתו לשם הוכחת עמידתו בתנאי הזכאות לסיוע.
זה מה שדיברנו לגבי מספר הלקוחות שנכנסים. לא צריך להגיש פה איזה מסמך שהוא ספר של העסק או משהו כזה, אלא רק להצהיר שזה מספר הלקוחות הממוצע.
(ב)
מעביר הסיוע יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של מסמכים לדוגמה שיכולים להעיד על עמידה בתנאי הזכאות לסיוע.
שוב, זה סעיף שנועד להקל על העסק להבין מה בדיוק הוא צריך להגיש לגוף שמעניק את הסיוע.
תקופת הזכאות לסיוע
4.
עוסק יהיה זכאי לסיוע בעד התקופה שבה מקטע הסמוך לבית העסק שלו הוא מקטע שהחברה המבצעת הודיעה לגביו כי הוא מקטע עבודות.
אופן וגובה הסיוע
5.
הסיוע לעוסקים העומדים בתנאי הזכאות לסיוע בתקופת הזכאות לסיוע יינתן עד לסכום הסיוע הכולל, באופן הזה:
(1)
שיפוי בשיעור 60% בעבור תשלומי ארונה כללית ששילם העוסק בעד בית העסק, למעט תשלומי פיגורים והפרשי הצמדה לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980, עד לשטח של 120 מ"ר משטחו של בית העסק; מעביר הסיוע ייתן את השיפוי האמור בתוך 90 ימים מיום שהגיש לו העוסק אישור מאת הרשות המקומית על תשלום ארנונה כללית כאמור, ולעניין השיפוי הראשון שניתן לעוסק לפי פסקה זו – בתוך 90 ימים מיום שהגיש לו העוסק אישור כאמור או מיום שאושרה עמידתו של העוסק בתנאי הזכאות לסיוע, לפי המאוחר משניהם.
דובר קודם על הוודאות שהעסק צריך לדעת מתי הוא מקבל את הכסף. אז כאן התיקונים שאנחנו מציעים, שיהיה ברור שכל עסק ברגע שהוא מגיש את האישור שהוא שילם את הארנונה, על כל אישור שהוא מגיש תוך 90 ימים הוא צריך לקבל את השיפוי.
(2)
מענק כספי שיחולק באופן שווה לכלל העוסקים הזכאים לפי תקנה 2, שהוכיחו את זכאותם בהתאם לתקנה 3; המענה יינתן, בנוגע לכל אחד מהמקטעים, בשלושה תשלומים שווים, בהתאם להוראות אלה:
(א)
התשלום הראשון יבוצע בסמוך לאחר תחילת העבודות במקטע הסמוך לבית העסק (בפסקה זו – העבודות);
(ב)
התשלום השני יבוצע במהלך תקופת העבודות, בסמוך לתום שלוש שנים ממועד תחילת העבודות;
(ג)
התשלום השלישי יבוצע בסמוך לתום ארבע וחצי שנים ממועד תחילת העבודות, או לפני סיום העבודות, לפי המוקדם משניהם;
גם כאן ודאות לגבי מועד קבלת הסיוע הכספי מעבר לארנונה.
אם באחד או יותר ממועדי התשלום האמורים, העוסק אינו עומד בתנאי הזכאות לסיוע, המפורטים בתקנה 2(א)(1), (2) ו-(5), לא יהיה זכאי לתשלום שמתבצע באותו מועד; גובה המענק הכספי לפי פסקה זו יחושב על בסיס סכום הסיוע הכולל בניכוי הסכום המוערך שיידרש לצורך השיפוי לפי פסקה (1) לכלל העוסקים שיעמדו בתנאי הזכאות לסיוע בתקופת העבודות;
כאן יש לנו הערה שאני אציג אותה אחרי שאני אקריא את פסקה (3).
(3)
נשארה יתרה מסכום הסיוע הכולל במועד תום ביצוע העבודות לפי קביעת החברה המבצעת, תחולק באופן שווה בין העוסקים הפעילים שהיו זכאים לסיוע במהלך העבודות.
זאת אומרת סך הכול לא יישאר כסף בקופה. כל הסכום של 500 מיליון שקלים ישולם בסופו של דבר לעוסקים.
הערה שלנו לגבי חישוב גובה המענק, מתי מחשבים את גובה המענק. לטעמנו הנוסח כרגע לא מספיק ברור בשאלה מתי מתבצע החישוב של מה גובה המענק. האם זה מתבצע פעם אחת לגבי כלל המקטעים? למשל האם אנחנו עושים חישוב לפני תחילת העבודות במקטע הראשון, לוקחים, עושים תחשיב. אומרים הצפי שלנו, סתם אני זורק מספרים שלא קשורים בכלל לאירוע, הצפי שלנו שיהיו פה סך הכול 100 עסקים שצריכים לקבל סיוע, לכן אנחנו מחלקים את הכסף שנשאר לפי הארנונה וזה. ואז זה הסכום שרצים איתו 15 שנה קדימה. או שעושים לפני תחילת עבודות בכל מקטע.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא 15, לא רוצה 15. אמרת 15 שנה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
15 שנה כי מדברים על כלל העבודות של כלל התחנות. כנראה שיגיע לאזור הזה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כל מקום זה מתחיל בזמן אחר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
נכון. אבל כאן אנחנו מדברים בעצם לפי הצעת האוצר, החישוב הוא כנראה פעם אחת. אבל זה לא מופיע בנוסח מראש לכלל המקומות. אם זה הדבר, בכל מקרה צריך להבהיר את זה בנוסח. ואם לא, צריך לכתוב משהו אחר.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
את רוצה להגיב על זה שנייה?
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
בסופו של דבר התכלית היא להצליח בעבודה שנת"ע יבצעו, לייצר מאגר בבדיקות מאוד מדוקדקות בשביל להבין כמה עסקים יש היום, מה התחזית שלנו לעסקים חדשים ולפעול שתהיה לנו בהירות לגבי כל הכסף מהיום הראשון.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ולכן?
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
לכן המחשבה היא שיהיה אפשר לתת את העדכון ולא יהיה צריך לתת אותו שוב. החיים משתנים ולא משנה מה התחזיות יראו שצריך להתמודד איתו. והרי ברור שלא תהיה ברירה להשאיר באפר בשביל להתחיל להתכונן. אבל אני חושבת שהתוספת שבעצם יש בסעיף 3 מבטיחה שלאף אחד לא יהיה תמריץ שכל הכסף יוצא. אם התקנות קובעות שבכל מקרה ולא משנה מה, כל החצי מיליארד שקלים יצטרכו לצאת, אז המטרה היא לעשות את הדברים בצורה - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זה יהיה תמריץ לכם.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
נכון. האם יהיו עוד תחזיות במהלך הדרך? בוודאי שכן. בנוסף אני גם רוצה לציין שחלק מהדברים שאתם הגדרתם בחוק עצמם, הבקשה לבוא לוועדה פעם בחצי שנה ולעדכן אותה כמה כסף יצא ומה המשמעות.
אני כן מסכימה עם הדברים של היועץ המשפטי שבעצם אומר פה יש איזה שהיא מורכבות בדבר כזה, כי זה לא נותן גמישות. אם תגלו שטעיתם - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא, לא.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
סליחה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני עוד לא אמרתי את זה, אבל זה נכון.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זה נכון, כן.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אמרתי דברים אחרים.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אני קוראת את המחשבות שלך. לכן זו כן נקודה שאנחנו צריכים לתת עליה את הדעת.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
המשחק פה הוא בין ודאות מצד אחד, אם אנחנו הולכים על חישוב פעם אחת בתחילת העבודות אז בעצם יש ודאות לכל העסקים שהם יודעים מראש מהיום הראשון, גם עסק שצריך להתחיל לקבל עוד חמש שנים, לא נגיד 15 שנה, אבל עוד 15 שנים, הוא יודע בדיוק מה הסכום שהוא יקבל מבחינת השיפוי.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, חוץ מאשר הארנונה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
ארנונה זה לפי מה שהוא משלם. אבל מבחינת השיפוי הכספי הוא יודע. סתם אני זורק, שהסכום הכולל הוא 60,000 שקלים חדשים, אז הוא יודע את זה מראש והוא יודע להתכונן בהתאם.
כמובן שזה יכול להיות טיפה פחות מדויק, כי במהלך השנים יכול להיות שיש יותר עסקים ממה שחשבנו או פחות עסקים ממה שחשבנו.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
או שסכום הארנונה, רשות החליטה להעלות אותו ואישרו לה בסכום שלא יכולנו לצפות מראש.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אל תאשרו להם להעלות.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
האמירה שלי היא מעבר לזה. בכל מקרה, גם אם נחליט כך או אחרת, גם אם נחליט שזה חישוב אחד בתחילת העבודות, הנוסח לא מבהיר את זה מספיק טוב וצריך להיות ברור שיש חישוב אחד.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אתם תנסחו את זה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אני לא בטוחה, אני אגיד את זה ככה: אני לא בטוחה שצריך להיות חישוב אחד. אני כן חושבת שלא בהכרח הנוסח צריך להבהיר את מספר החישובים שצריך. אני חושבת שהנקודה שגלעד העלה פה, זו שאלה שצריך להחליט, האם בעצם בתוצאה הסופית של מה שהעסק קורה. האם בוחרים פה בוודאות מלאה, מתוך הבנה שקובעים סכום פעם אחת וזה הסכום שהוא יקבל ובסוף מחלקים את הדברים או שמחליטים שאפשר לייצר פה איזה שהוא מנגנון של עדכון שמאפשר גמישות ועדכון של המענקים. כמות הפעמים שעושים את החישוב כשלעצמה היא פחות מעניינת.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני אומר, אנחנו רוצים לצאת מנקודת הנחה שהחישוב יהיה פעם אחת. אבל בניסוח צריך להיות את אותה גמישות שצריך. הניסוח הזה יתואם על ידכם בהנחה שאנחנו נאשר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אם ההחלטה היא שהולכים על חישוב אחד ויוצרים ודאות, כי אנחנו מחליטים שהערך של הוודאות הוא כרגע יותר חשוב לעסק, אז צריך להיות כתוב במפורש מתי מתבצע החישוב. שזה החישוב והוא לא ישתנה להם.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בסדר גמור, לזה אתם מסכימים.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
זו שאלה. אני לא חושבת שבעולם כשאנחנו צריכים להגיד מתי החישוב עצמו קורה. אנחנו צריכים להבין האם יש לנו את הזכות לשנות את גובה המענק או לא. כי זו השאלה שמעניינת את העסק, לא מתי חישבנו. אתם יורדים לסוף דעתי?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא. כיוון שהתקנות לא נוקטות במספר. אם הייתם באים ואומרים השיפוי הוא X שקלים אז זה בסדר. אבל כרגע אין מספר והעסקים צריכים לדעת לפי מה מחשבים להם וזה צריך להיות בתקנות מה החישוב שמתבצע ומתי.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
ננסה לתאם נוסח.
<< אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >>
אבל אני כן רוצה להבהיר שכתוב שהמענק יחולק באופן שווה לכלל העוסקים. הם יודעים שמהרגע שהם קיבלו את המענק הראשון זה יהיה גובה כל מענק שהם יקבלו בפעמיים הבאות. זה יהיה מענק שכל העוסקים יקבלו עד הסוף.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אם כך, אין בעיה להגיד שהחישוב יתבצע בתחילה.
<< אורח >> דביר פרנקפורטר: << אורח >>
לא, פשוט מה שמפריע פה לדנה זה שכופים עלינו בדיוק באיזה יום יתבצע החישוב.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא, לא באיזה יום, זה עניין של תקופה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אפשר "לא יאוחר מ-".
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
להגיד שזה מתבצע פעם אחת זה לא באיזה יום או להגיד בסמוך לתחילת העבודות זה לא באיזה יום, זה גמיש. אבל אם אתה אומר שבכל מקרה, גם לעמדתכם, הנוסח אומר שהסכום חייב להיות שווה, אז אין טעם בביצוע של כמה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
נכון. אז את הניסוח עצמו אתם כבר תעשו. בבקשה, נתחיל. גברתי בבקשה.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
בוקר טוב, ענבר בן צבי מטעם להב תל אביב. יושבת-הראש לשעבר של ארגון מתכנני ומעצבי הפנים. אני רוצה לשאול שאלה שנראית לי מאוד מהותית. לגבי המנגנון הזה של פיצוי שווה לכולם. לעסקים שלא ייגרמו להם הפסדים, סבבה, הם יקבלו בונוסים, הם יקבלו סכום שיאפשר להם התאמות. מה קורה עם עסק שנגרמו לו כן הפסדים? האם המענקים האלה הם בסכום כזה שיאפשר את הקיום של אותו עסק בזמן העבודות, עד סופן ועד תקופת ההתאקלמות אחר כך? או שהעסק הזה יעזוב את המקום ואז יש לכם בעל נכס שתקוע ואף אחד לא רוצה להחליף את העסק הזה.
יש לנו פה בעיה שהיא כפולה. לכן אני שואלת, למה מנגנון שווה ולמה לא לבחון או נגיד לתת מענקים לכולם כדי שלא יברחו מהאבק ומהבלגן. אבל למה לא לבחון מי שצריך סיוע כי באמת נגרמו לו הפסדים שלא מאפשרים לו להתקיים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
באמת אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכל מי שנמצא באזור הזה באמת עלול לספוג נזק כזה או אחר. אני אומר עוד פעם - - -
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
האם המענקים האלה יכסו את הקיום של אותם עסקים?
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני מזכיר שוב. מה?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אתה לא אמור לכסות במאה אחוז.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
שוב, יכולנו ללכת בשיטה של בואו נתחיל לבדוק מה מכסה מאה אחוז, מה לא מכסה מאה אחוז.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זה לא נכון.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
נכון יכולנו ללכת לשיטה הזאת. אז אני שואלת, once החלטתם לתת שווה בשווה לכולם.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זה גם לא היה קורה. לא פוצו עסקים במדינת ישראל כמעט בכלל, למעט הקו האדום, שראינו פה פרומיל מהתקציב שאנחנו שמים כאן. זו פעם ראשונה שעושים את זה. אנחנו ניהלנו משא ומתן מאוד קשה מול האוצר. קשה ואולי אפילו אגרסיבי והגענו לתקציב של חצי מיליארד. ראש להב מכיר את זה.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
רועי, אני בטוחה שהוא דיבר פה הרבה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
את ההלוך ילך שדיברנו אז בזמנו. אני אומר עוד פעם, אני מבחינתי חושב שאי אפשר לדייק בדברים האלה. אי אפשר להגיע אליהם לדיוק שלהם. לכן במסגרת הסיוע הזה, זה הסיוע. הוא רחב, הוא פשוט, הוא שוויוני והוא נכון.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
לכן אני שואלת מהו הסיוע? האם הוא יכסה גם הפסדים? האם בעלי העסקים יוכלו להתקיים בתקופת העבודות? הרי זה מקור הפרנסה שלהם.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אני אשמח לתת תשובה רחבה לכל מה שאמרת. בסופו של דבר, את מעלה פה טיעונים שהם נכונים וזה אחד הדברים ששקלנו. כמו במקרים קודמים, האם אנחנו רוצים לתת סיוע על בסיס הוכחת נזק.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא לתת.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
לא לתת.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בסוף קיבלת לא לתת.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אבל האם מתווה הסיוע יהיה לפי הוכחת נזק או שמתווה הסיוע יהיה רחב ושוויוני. יש יתרונות לכאן ויש יתרונות לכאן. היתרונות בסיוע לעסקים שנפגעים בצורה משמעותית יותר היא באמת התכליות שהצגת כאן. יש פה כמה משמעויות. א' המשמעות היא שהוכחת הנזק זה אירוע שהוא יותר מורכב.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אבל לא נחזור על עצמנו.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
אני שואלת שוב את השאלה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ואני עונה עוד פעם.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
האם המענקים יכסו את הקיום של בעלי העסקים? אני לא מקבלת כן או לא.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הבנתי. הבנתי.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
זו שאלה של כן או לא.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
גברתי, לא הולך להיות פה שואו של אף ארגון.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
אני לא מבקשת את השואו, אני שואלת שאלה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
תקשיבי בבקשה, את לא מכירה אותי. בדרך כלל נמצא כאן מישהו אחר מלהב. אני שמח שבאת, אבל מאחר ואת לא מכירה אותי אני - - -
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
אני שמחה להכיר אותך.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
יופי, גם אני.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
אבל אני אשמח גם לתשובה לשאלה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
יפה. אז אני נותן לך את התשובה. אמרנו, אנחנו הלכנו על היגיון כולל של אתר כולל. אם אנחנו ניכנס לכל מקום ומקום בספציפיות שלו זה לא ייגמר. לא היה קורה כלום. זה דבר אחד. דבר שני, במשחקים הללו מי שבדרך כלל מרוויח זה אלה, כמו שאמרתי בהתחלה, שיודעים לבוא ולהגיש נכון. אותם אנשים, אותו ספר, אותו סנדלר, אותו זה שנמצא, תאמיני לי הוא לא יודע לבוא ולקחת רואה חשבון שיעשה לו את זה. לכן עשינו משהו שהוא רחב מאוד. הוא בהחלט חדשני.
אני רוצה לומר רק דבר אחד. מאחר ויש פה רכיב, הרי הבקשה שהייתה, אפילו ארנונה לא נתנו, שקל הנחה, שום רשות מקומית לא נתנה הנחות בארנונה. מקומות שעבדו חמש או שש או עשר שנים בקו האדום. לא קיבלו הנחה. פה אנחנו יש לנו ארנונה build-in של 60% עד 120 מטר, עד גודל חנות בינונית. פלוס על זה אני מעריך, אין מספר, אני מעריך ויאשרו לי האוצר את ההערכה, שגודל המענק הוא בסביבות בין 60,000 ל-65,000 ש"ח בשלושת הפעימות. אז יש לך ארנונה שנתי, שלוש פעימות של 20,000-22,000 ש"ח באמצע. זה מבחינתנו כדי שאני אהיה בטוח שזה יקרה.
כי הרי כל הדברים האחרים יהיו תלויים יגישו בקשות, לא יגישו בקשות. יאשרו להם, לא יאשרו להם. אני במשחק הזה לא הולך להיות.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
ההפחתה של הארנונה היא חיונית וזה אין ספק, אין עוררין. השאלה אם הרשות המקומית לא יכולה להעמיד רואה חשבון לצד אותם בעלי עסקים שלא יודעים להגיש את הדוחות לבד ולהוכיח נזק. כי שוב, ואני שואלת בפעם הרביעית, האם המענקים יכסו את הקיום של אותו בעל עסק שכן הפסיד?
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
את מבינה שזו שאלה שכמעט אי אפשר לענות עליה?
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
סליחה, אני מבין שאי אפשר לענות עליה. אנחנו מיצינו עם ארגון להב בזמנו פגישה בעניין הזה. אמרתי לו אתה יודע להביא את מה שאתה רוצה להביא בזה שאחר כך יגיעו לכל מיני מספרים שלא יהיו ולא קיימים. אנחנו בסוף הלכנו, הוועדה הלכה בשיטה הזאת. תודה רבה.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
זאת אומרת אין על זה תשובה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
יש על זה תשובה, את פשוט לא רוצה לשמוע. אבל בסדר.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
אבל האם, זו שאלה של כן או לא.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זה חלק מהשיר של עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
האם האנשים יוכלו להתקיים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
איפה הייתם עם הקו האדום?
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
אין לי ספק שעו"ד רועי כהן - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
איפה גברתי הייתה גם בדיון שדנו על זה?
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
אין לי ספק שעו"ד רועי כהן היה פה הרבה ואין לי ספק שגם עו"ד סיגל אבירם הייתה פה הרבה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
תודה רבה. עכשיו זה שיושב לידך, בבקשה.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
דדי סויסה מפורום העצמים מבית ההסתדרות. קודם כל אני חייב להגיד כל הכבוד. פעם ראשונה אחרי צעקות אדירות, אני כן הייתי פה אגב, בכל הוויכוחים על הקו האדום. ולא הקשיבו. פשוט היו אטומים לחלוטין. אני לא מדבר על חברי הכנסת, דווקא הם היו בצד של בעלי העסקים. אבל האוצר בכלל לא היה בכיוון של להבין את העסקים, את המשבר שלהם, את מה שהם הולכים לעבור. כתוצאה מכך ספגנו מחירים כבדים מאוד שעסקים נסגרו.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אין ספק.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
ואין לי צל צילו של ספק שעשיתם מהלך מאוד חשוב ומשמעותי וסוף סוף זה על השולחן. איך אני אגיד את זה בעדינות? הפעם החלטתם לא לעצום את העיניים ולהגיד כן, זה נכון. הייתה באמת טעות וצריך לתקן את זה.
מצד שני אנחנו גם אזרחי המדינה. זאת אומרת, אנחנו מבינים שהמטרו בסוף משרת אותנו. משרת אותנו, משרת את העסקים, משרת את התושבים. להגיע מחולון לתל אביב לוקח לי היום שעה ו-10 דקות ואם לא יהיה מטרו אני גמור. אני מבין את זה. זה לא חס וחלילה שאנחנו לא מבינים את זה.
מה שאני רוצה להעלות זה מספר נקודות שהן בכלל לא, חס וחלילה, כדי להתריס או לזלזל בכל מה שעשיתם, אלא פשוט אנחנו צריכים רגע להתבונן על זה אולי. יש מצב שאתם כן תהיו קשובים ויש מצב שאתם לא תהיו קשובים, אבל חשוב לי להאיר את תשומת ליבכם.
הנקודה הראשונה היא באמת, אני יודע שהתקדמתם מאוד עם העיריות בארנונה. אני עדיין חושב שבזמן השיא, של נקודת השיא של סגירה מוחלטת של אותו מקטע רחוב בזמן שעושים את החפירות הגדולות והעסק נסגר כמעט לחלוטין הפעילות שלו, יש מקום שרק בנקודת השיא הזאת כן העירייה תבוא ותקבל החלטה שהיא לא גובה ארנונה מאותו מקטע שנפגע ואין שום הנגשה של הציבור לאותו עסק שנסגר. אני מדבר בהחלט על נקודת זמן ספציפית מאוד.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
זו נקודה מאוד חשובה מה שאתה מעלה, אז אני רק אגיד, כי באמת לא הבהרתי אותה קודם. במקומות שבהם יש סגירה או חסימה של אפשרות לכניסה לעסק העסק מקבל פיצוי בגין הדבר הזה וזה לא חלק ממה שנכלל בסיוע.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בלי קשר לעניין הזה.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
אין בעיה, אז אמרתי גם בארנונה אם אפשר בבקשה. גם בנושא הארנונה, לדבר עם העירייה ספציפית בזמן שסוגרים לחלוטין את אותו מקטע וכדומה ואין פעילות עסקית, אז שגם הם יורידו למאה אחוז. כמו שאתם מגדילים את סד הפיצוי. אותו כנ"ל גם העירייה צריכה לקחת בחשבון את האירוע הזה. ורק בזמן הזה לקבל החלטה שאין מה לקחת, כי הם לא מקבלים באמת שירות, נסגר העסק.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אני כן אגיד שבזכות גם יו"ר הוועדה, אז באמת החוק מאפשר את הדבר הזה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זה לא החלטה שלנו. אנחנו מדברים כרגע על המנגנון של הפיצוי עצמו. כמו שלא מופיע כאן מה קורה בסגירה מוחלטת. היא אמרה לך מה קורה בסגירה מוחלטת. אני כן מקבל את מה שאתה אומר, זו הצעה נכונה באמת לראות עם הרשויות המקומיות שהדבר הזה יהיה. קודם כל יאפשרו להם. אחת הבעיות שמשרד הפנים לא מאפשר להם. היה ראש עיר קדנציה קודמת שרצה לתת הנחות בארנונה ולא אישרו לו.
בעניין הזה צריך לסגור מחוץ לסיפור הזה כי זה הסיפור השוטף של העבודות. אבל הפיקים האלה שמטופלים אחרת צריכים להיות מטופלים.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
אין בעיה. הנקודה השנייה זה באמת הסיפור של הארבעה וחצי מטרים. אני בעיניי חושב שזה אסור שזה יהיה ראה וקדש. הבעיה הגדולה, לפעמים זה נורא תלוי בתוואי שטח. זה לא תמיד באמת האירוע של ארבעה וחצי מטרים כן או לא. אני אתן לך סתם דוגמה שהיא מאוד חשובה. לצערי אני נכה שקוף, אז פחות רואים את זה. אבל אני יכול להגיד לכם שלפעמים יש מקומות שזה לאו דווקא ארבעה וחצי מטר. זה יכול להיות אירוע שהוא דווקא של כל מיני נגישות כזאת או אחרת. דיברתם על זה, אבל זה יכול להיות טווח קצת יותר רחוק.
מה קורה באותו זמן או באותו אירוע? אני לא אגיע לאותו עסק באותה תקופה. אני יודע שאני לא אגיע לעסק. לכן אני חושב - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, לא בגלל הארבעה וחצי. אתה אומר אולי בגלל בעיות אחרות.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
כן, ברור. אבל אני אומר, כאשר קובעים את הסד של ארבעה וחצי מטרים כאקסיומה היא מהווה טיפה בעיה. כי המטראז' לא תמיד נכון אל מול השירות או האם אני יכול בכלל להגיע לשם. יכול להיות אפילו אי הורדת סחורה באותו מקום. דווקא אתם מדברים על ארבעה וחצי מטרים ולא ניתן להגיע עם המשאית או עם פריקת סחורה או לא יודע מה. אבל אותו כנ"ל גם לנכים ואותו כנ"ל למגבלות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
טוב, תן לה לענות. כן?
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אלה נקודות חשובות מה שאתה מעלה. קצת כמו שיו"ר הוועדה אמר, יש הרבה מאוד קשיים לעסקים שנת"ע במסגרת העבודות השוטפות איתם מתמודדת בשביל לאפשר לעסקים את מה שהם צריכים. תהיה בטוח שכאשר ניתן רישוי לעשות עבודות במרחב מסוים הדברים האלה נדונים בשביל לתת מענה לסוגיות לעסקים. נת"ע גם מנהלת את הציר הישיר עם העסקים בשביל להבטיח שהם יוכלו לקבל את המענה לדוגמה לפריקת סחורה וכל דבר.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
בגלל זה אמרתי רק ארבעה וחצי מטרים - - -
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
רגע, אני רק אשמח להשלים ברשותך.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, אבל הוא דיבר על נקודה שהארבעה וחצי מטרים עצמם צריכים להיות ראויים להליכה. השאלה איך אפשר.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
זה מה שאמרנו הסיוע הראשון. במסגרת שלושה דברים שהצגנו שנעשים, חוץ מהסיוע לעבודות, זה בדיוק האירוע הזה. שנת"ע וגם רשויות הרישוי איתה, בודקים ומבטיחים שהמרחב מסביב לעבודות, גם כאשר נעשים בו שינויים, יהיה נגיש. יהיה כזה שאפשר לעבור בו.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
גם סחורות?
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני אקריא לך דקה מלשון החוק, באדיבותו של היועץ המשפטי. "החברה המבצעת תפעל ככל הניתן במסגרת סמכויותיה לאפשר מרחב ציבורי... בטוח ונגיש לשהיית מבקרים בעסקים ובסביבת העבודה... תאורה, גידור, שילוט וכו'". ברור.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
אני דיברתי גם על פריקת סחורה ודברים כאלה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני רק אומר עוד דבר אחד. תקשיב, בוא נאמר היינו כותבים או היינו מאלצים אותם. לא באנו עם מספרים סתם. דווקא פה כן הסתייענו גם בעיריית תל אביב. רצו מאוד רק בזמנו לא היה להם את התקציבים המתאימים, למרות שעיריית תל אביב בעצמה שמה כסף. אם היינו כותבים חמישה מטרים, למה לא חמישה וחצי מטרים? אם היינו כותבים שישה מטרים אותו דבר.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
לא, לא ביקשתי לשנות את הארבעה וחצי מטרים. ביקשתי את התכלית הראויה בתוך הארבעה וחצי.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
התכלית של הארבעה וחצי מטרים האלה בדרך כלל מה שצמוד לחנות צריך להיות כמו שאמרנו נגיש. המילה נגישות אין לה שני - - -
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
לא, לא, אין לה. ברור שיש לה פרשנות אחת. אני מקווה שיש לה פרשנות אחת.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
תמיד אפשר. אמרתי, אנחנו נגיע לפסטיבל - - -
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
יש לי עוד שתי נקודות.
<< אורח >> זוהר זולר: << אורח >>
אפשר להוסיף לתשובה ברשותך? אני מנת"ע, מה שנקרא החתן או הכלה, כל אחד יבחר. שמי זוהר זולר, אני משנה למנכ"ל נת"ע, אחרי על פרויקט המטרו. קודם כל הדברים שאמרת, סלע. כל אחד מהם. המחויבות של נת"ע במהלך העבודות היא לא זה. המחויבות של נת"ע היא לייצר נגישות מלאה, בטיחות מלאה, חיבוריות מלאה. זה לארבעה וחצי מטרים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זה רק פרויקט סיוע.
<< אורח >> זוהר זולר: << אורח >>
בדיוק. זאת אומרת שהמחויבות שלנו איננה נמדדת פה, היא נמדדת מול בעל העסק ומול הסדר התנועה שמבוצע בשטח לרבות פריקה וטעינה, חצייה בטוחה, מדרכות ראויות, בכל רגע נתון לא בתחילה או בסיום. זה ברור שזה יהיה קשה. זה ברור שאנחנו נייצר שיתופי פעולה עם בתי העסק עצמם. וזה ברור שאנחנו נצטרך לבקר את הקבלנים שלנו. זה אירוע.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
אז אני ארוץ נעים, כי לא נעים, לא מכובד.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בסדר גמור, מצוין.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
הדבר הנוסף, מפלס רחוב הוא מאוד מאוד מקשה עלינו. אני חייב להסביר לכם. אני מבין את האירוע למה אתם אומרים מפלס רחוב. אבל בואו רגע נדבר על קומה שנייה. בכוונה אני אומר, למשל פסיכולוג? ברגע שיש חפירות וכדומה, ויש עבודה, הוא לא יכול כבר לתת שירות. הוא מבחינתו לא יכול לתת את השירות. אותו דבר אם יש בית ספר נגיד ללימוד מתמטיקה או אם יש לצורך העניין עוד כאלה שירותים שהרעש למטה הוא אותו רעש גם בקומה השנייה.
כשאתם עכשיו באים ואומרים מפלס רחוב, הנזק שיכול להיווצר לעסק דווקא בקומה שנייה שצריך שקט, שצריך לתת את השירות וכדומה, הוא נזק אדיר. כי הוא ממש חייב לעזוב את המקום. ואז הוא לא מסחר, זה אפילו לא מוכר פלאפל.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
השאלה הובנה. היא גם נאמרה הרבה פעמים. כן, בבקשה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אני אתייחס ככה: דבר ראשון, שוב, מה שלא נכלל פה במתווה אלה דברים אחרים או פעולות אחרות שנת"ע תעשה בעולמות של עבודות. לצורך העניין, בעולמות המיגון האקוסטי, נת"ע ערוכה בשביל לאפשר התקנת חלונות אקוסטיים שיאפשרו מחייה במרחב העבודות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
וזה גם למגורים וגם לעסקים.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
נכון, זה לכולם.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
אבל לקומה שנייה זה לא נותן מענה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
נת"ע צריכה לעמוד במגבלות הרעש שהוגדרו בשביל לאפשר את החיים האלה. בסופו של דבר, מתוך הבנה שהעבודות האלה יקשו על חיי התושבים וחיי העסקים, ראינו את זה מקווי הרכבת הקלה וגם נראה את זה במטרו בצורה רחבה. התכלית היא למצוא את האיזון בין העסקים שהפגיעה שלהם היא משמעותית יותר ולצורך העניין בעולמות של קבלת קהל אתה מבין שמי שלצורך העניין קובע תור ומגיע ספציפית, אז אמנם הרי תהיה נגישות למרחב, אבל פחות עוברי אורח יעברו שם סתם במרחב. לכן הייתה מחשבה לטפל בצורה כמה שיותר נקודתית בשביל שגודל הסיוע גם - - -
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
אני הבנתי. אני הבנתי מצוין.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אני מסבירה לך את התכלית למה.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
אני הבנתי את התכלית. רק אני חושב שלא שמתם לב.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
שמנו לב, לקחנו את זה בחשבון.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
היו פה הרבה דיונים על קומה שנייה. אם שנייה אז אמרנו שלישית. ואם שלישית למה לא רביעית? ואם רביעית, גם יגדל. אבל הפתרונות לעניינים של רעש וזה, יש להם את הפתרונות שלהם.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
לא, זה לא רק רעש.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בהנגשה בזה אמרנו קומה, איך זה נקרא? מפלס הרחוב או חלק, יש מה שמופיע.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אם בית העסק הוא באמת שתי קומות והכניסה אליו היא ממפלס הרחוב.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
מפלס הזה אז יחושב.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
הערה אחרונה. אני אמליץ בבקשה, ברשותך, גם אם אתם, וזה בסדר תקבלו את ההחלטות ונתחיל לנוע וכדומה, יש מקום להקים אפילו צוות בראשותך של אחת לתקופה שאפילו יוצאים גם לשטח.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני רק רוצה להגיד לך שקבענו בחוק אחת לחצי שנה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
חובת דיווח אחת לחצי שנה. אני אומר לך, אני לא יודע איפה אני אהיה עוד חצי שנה ובאיזה תפקיד אני אהיה.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
בעזרת השם בריא, קודם כל.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כן, ברור, בעזרת השם. כולנו בעזרת השם. אבל אם אני אהיה עוד בביזנס הזה של ועדת הפנים, בצורה כזו או אחרת, אז אני חושב שגם אם נראה ויצוף לנו שיש בעיות, יצטרכו לתת לנו.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
אני רק אגיד לכם שאנחנו קיבלנו החלטה בפורום העצמאים, אנחנו עובדים עם צוות תחקירים שלנו שהולך לשבת עם בעלי העסקים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני מציע הצעה אחת. אני מציע לך הצעה אחת. לחבור איתם.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
כן, כן, אמרתי. זה מה שהייתי רוצה, להקים את זה ביחד. אנחנו יושבים ומתעדים גם את השיחות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
דדי, אני מציע כדי שזה יבוא באמת, זה לא גוף משותף, אבל - - -
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
לא, אין לנו מטרה לריב, יש לנו מטרה לשפר.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בדיוק. אני חושב שככל שתהיה הערנות שלכם זה רק ישפר גם להם. אני אומר לך, אני מצאתי מעבר להסכמות שלנו עם האוצר, אני מצאתי לעניין הזה בנת"ע באמת אוזן קרויה מאוד. אתה באת מירושלים, נכון?
<< אורח >> זוהר זולר: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
עיריית ירושלים עם ניסיון וכו'. אני אומר לך, אני חושב, שוב, בסוף מעשינו מקרבים אותנו ומעשינו מרחיקים אותנו. אנחנו ככל שהחלטנו לגדר את הדברים גידרנו אותם בצורה המיטבית. תודה רבה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
רק עוד דבר אחד.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
היועץ המשפטי ואז נשמע את השאר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
להגיד רק עוד דבר אחד. אנחנו עוסקים פה בתקנות. תקנות זה דבר הרבה יותר גמיש מחקיקה ראשית. כמובן אנחנו מדברים פה גם על משהו שאמור להיות לתקופה יחסית ארוכה. כמובן שאם משרד האוצר יראה וגם בסיוע של הוועדה בהתאם לדיווח החצי שנתי, שיש צורך בתיקון התקנות, לא מדובר בהליך מסובך. יכול להיות שנצטרך פה עוד שנתיים להגיד, מדובר פה בחצי מטרים, זה ארבעה מטרים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
נוכל לעשות תיקונים תוך די תנועה. למרות שאני בדרך כלל גם אוהב ודאות. מתחיל, אז מתי? רטרואקטיבית, לא רטרואקטיבית.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אפשר ללמוד.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בסדר, אבל הגמישות יכולה להתקיים. בבקשה.
<< אורח >> יעקב וידר: << אורח >>
אני יעקב וידר, חבר מועצת העיר בני ברק. קודם כל, אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה הקבוע שהוא זימן אותי. עצוב לי קודם כל שאין פה נציגים רשמיים של עיריית בני ברק. אני מדבר כתושב בני ברק וכחבר מועצה. הדבר הכי קריטי לבני ברק, בהיבט של בני ברק, זה רכבת. כל מי שמכיר את בני ברק, וחה"כ אשר מכיר את בני ברק.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ספר לי על עצמי.
<< אורח >> יעקב וידר: << אורח >>
כן. הבעיה הקריטית ביותר של בני ברק זה עומסים בלתי נסבלים בעיקר בסופי שבוע, שהעיר הופכת לפקעת אוטובוסים מחרידה, שאי אפשר לנוע אפילו ברגל. לדעתי זה הדבר הכי חיוני שאמור להיות בראש סדר העדיפויות של העירייה. עצוב לי שאני לא רואה פה נציגים רשמיים של העירייה שאמורים לשבת וללוות את הדיון הזה ולהציף דברים או בעיות שקיימות.
אני פניתי לבעלי עסקים בעיר ברשתות החברתיות לקראת הדיון וביקשתי מהם להציף נושאים שמעיקים עליהם. הדבר שהגיע מאנשים זה לא בעיות כספיות. שכבר תהיה רכבת, שתהיה רכבת בבני ברק. זה דבר הכי מעיק. זה דבר שיכול לפתור את הבעיה המרכזית של עיר שיש בה צריכה של תחבורה ציבורית הגבוהה ביותר בישראל. רכבת זה הדבר החיוני ביותר. היה אמור להיות מזמן, אבל עצוב לי שזה עדיין לא קיים.
אני מאוד מקווה שהדבר הזה יתקדם מהר. ושוב, אני קורא על הקריאה שדדי אמר ואני שמח מאוד שיושב-הראש הדהד את זה. הוועדה צריכה ללוות את הנושא הזה. כלומר, אם יהיו בעיות שיצוצו, ויצוצו בעיות, תמיד צצות בעיות. שתהיה פה אוזן קשבת לבעיות הללו. ואם יושב-הראש יהיה עדיין כחבר ועדת הפנים אני מאוד אשמח שהוא יקיים דיון נוסף וישמע את המצוקות וההערות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אם לא, יושב-הראש הקבוע יקבע את זה.
<< אורח >> יעקב וידר: << אורח >>
ואם לא, אז יושב-הראש הקבוע. אני לא יודע גם אם הוא יהיה. אני לא יודע, אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד. מי שיודע יכול לעשות הרבה כסף, לחזות את העתיד. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
תודה רבה. אני רק רוצה למען הצדק. לא מדובר פה על רכבת של בני ברק, כן? יש פה רשת שלמה.
<< אורח >> יעקב וידר: << אורח >>
אני נגעתי בנקודה של בני ברק.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, זה מצוין. אני עוד בתקופתי כראש עיר זכיתי לקיים את הרכבת הקלה.
<< אורח >> יעקב וידר: << אורח >>
עשית הרבה דברים טובים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, לא, אין בחירות.
<< אורח >> יעקב וידר: << אורח >>
אולי זה יכול לעזור לך, או להרוס לך.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, לא, אל תעזור לי. יש גוגל היום, כל אחד יכול להיכנס ולשפוט לבד. רק אני אומר שעיריית בני ברק לא בתקופתי וגם לא לפחות מה שאני יודע, לא התנגדו ולא הערימו קשיים על זה. סך הכול כולם רוצים את זה. אין פה כרגע הרבה נציגויות של רשויות כי בסוף עשינו גם היוועצות עם כל הרשויות. אני עמדתי על כך שתהיה היוועצות ויאשרו. יש אצלנו תמונות נדמה לי מהמפגשים הללו של נת"ע, האוצר ביחד עם הרשויות המקומיות, כדי שכולם יהיו בתוך הדבר הזה.
אני מברך גם על פורום העצמאים שיהיה חלק. ולכן אני חושב, אני מסכים איתך מאה אחוז. אזור צפוף כזה כמו גוש דן בכלל ובני ברק בפרט, הדברים הללו יכולים רק לסייע ולתת איכות חיים ותנועה בכבישים יותר.
אני ראיתי שהרמת יד. נבדוק רק אם יש עוד מישהו שלא דיבר. איגוד המסחר, הנה.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
תודה. קודם כל אני רוצה להגיד תודה לכל העוסקים במלאכה, גם לרשות המחוקקת, גם לרשות המבצעת. הרציונל והכוונה כאן היא מאוד טובה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
הביצוע לא משהו.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
על הביצוע אנחנו נדבר.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כן, בבקשה.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
שלוש הערות קטנות. דבר ראשון, בנוגע למנגנון השיפוי. אמר כאן דדי קודם, אבל אני חייב להוסיף על זה. עסק שהולך להיפגע בצורה קשה כתוצאה מניתוק זרם הלקוחות שלו בתקופה מסוימת לאורך העבודות, יקבל שיפוי של 60% מתשלום הארנונה עד 120 מטר. זה לא משהו שיחזיק אותו. זה גם חוטא לכוונת המודל שבא לומר אנחנו רוצים להשאיר את העסקים בחיים שלא ייסגרו כתוצאה מהעבודות. אם זה הרציונל מנגנון שיפוי כזה שמפצה רק על הארנונה - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אין מנגנון שיפוי כזה.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
המודל כאן שמפצה רק בגין הארנונה לא נותן לו - - -
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
לא מפצה רק בארנונה.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
נותן החזר לתשלום דמי ארנונה, נוסף לשתי הפעימות, הכול בסדר.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא קראת את החוק במלואו.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
קראתי את החוק, גם עשינו על זה שיח מאוד רחב.
שלוש פעימות ו-60% מהארנונה, הכול בסדר. אבל בסוף הם מחולקים באיזה שהוא רציונל שלא בא ואומר אני רוצה לראות איזה עסק נפגע, כמה הוא נפגע. עכשיו אתה בא ואומר אנחנו לא רוצים לסבך ואנחנו לא רוצים לעשות את זה בסקייל הזה. אני מסכים. אמה מה? בדיוק עכשיו - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בוא, זה טוב לנאומים, זה לא טוב בשביל תכלס.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
אז התכלס הוא שבדיוק עכשיו הגעתי מהוועדה לביקורת המדינה שדנה בפיצויים של עם כלביא ושל חרבות ברזל. והנה, הפלא ופלא, מדינת ישראל יודעת לעשות את זה בסקיילים הרבה יותר גדולים, כי זה כל העסקים בישראל ולא רק עסקים בתוואי המטרו. יושבים רשות המיסים ואומרים דנו בעשרות אלפי בקשות בימים מועטים. אנחנו כן יודעים לעשות את זה.
אם רוצים לבוא ולומר אנחנו רוצים לשפות רק בגין ההכנסה של הארנונה פלוס שלוש פעימות זה בסדר. אבל אם באים ואומרים אנחנו רוצים להשאיר את העסקים שנפגעים מעבודות בחיים - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
רגע, רגע, תקשיב.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
צריך לשפות אחרת.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני אעצור אותך באמצע. מאחר ואנחנו בבניין עגול אני מכיר גם את הדיונים האלה. כשאתה מדבר על פיצויים של מלחמה או קורונה על עצם סגירה של עסק, שעסק הוא סגור בגלל שזה הוראות הבטיחות אז זה נכון, אין מנגנון פיצוי אחר חוץ מאשר בעצם הכנסה מול הכנסה על אותם ימים שהעסק היה סגור.
אנחנו לא רוצים שאנשים יסגרו את העסק כדי להוכיח שהם צריכים זה. אנחנו רוצים לתת להם לחיות, לתת להם לעבוד. אנחנו נותנים להם ארנונה של 60% לאורך כל התקופה הזאת. אנחנו נותנים להם מענקים לאורך כל התקופה הזאת בלי אלף פרוצדורות. בנוסף לכל הדברים האחרים הפיזיים שמחויבים.
אני אומר לך, הפכנו את כל הזה. אני לא זוכר בדיונים הקודמים מה היו העמדות שלכם בעניין, אם היו בכלל או לא. אני שלם עם העניין הזה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
אני רק רוצה להדגיש ולחדד משהו קטן. אנחנו לא משפים, אנחנו נותנים סיוע.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בדיוק.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
המטרה היא לתת סיוע לעסקים כדי שהם יוכלו להשתמש בכלים האלה בשביל להצליח להחזיק.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אוקיי. דנה, תני לו לסיים.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
עוד שני דברים בנוגע לתנאים המזכים. לא ראיתי את זה בעבודת המטה המצוינת שעשיתם לפני התקנות האלה, לא ראינו איזה שהיא השוואה בין לאומית. זה משהו שאנחנו כן עשינו. הלכנו ובדקנו מודלים אחרים בעולם של מנגנוני פיצויים לעסקים על תוואי המטרו בעבודות שנעשו.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
סיוע, לא פיצוי.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
סיוע, זה סתם נתקע לי בראש המילה הזאת, זה לא מהות. שני דברים: א' העניין הזה של המרחק ארבעה וחצי מטרים של העסק מהתוואי – א' זה משהו שאין לו אח ורע בעולם בגודל הזה. רוב המתווים בעולם נותנים או מרחק גדול יותר, באזור ה-20 מטרים או בכלל לא מתייחסים לזה. מאחר ויש עסקים שיכולים להיות מרוחקים שישה, שבעה, עשרה מטרים מקו התוואי ועדיין יפגעו כתוצאה מסגירה, מחפירות, מרעש וכו'.
דבר שני, כמות לקוחות שנכנסים ביום לעסק. אני מבין שהקריטריון הזה נועד לתפוס את אלה שניזונים מזרם של לקוחות שייפסק או יקטן בעקבות המתווה. אבל המספר הזה של ה-20, לדעתנו, מפספס גם סוגי עסקים שמבוססים על פחות לקוחות ברכישות יותר גבוהות, חנויות רהיטים לדוגמה, שנכנסים להם 15 לקוחות ביום. אז מה? לא יקבלו פיצוי?
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
למה אתה לא שואל אם חנות רהיטים, שבדרך כלל היא לפחות 400-500 מטרים, הארנונה שלהם תהיה עד 120?
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
זה גם נכון. בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ויש עוד הרבה דברים.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
לא רציתי אבל. רציתי לתפוס את הדברים הגדולים, לא על כל דבר אני רוצה לדפוק.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
השיר עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
בסדר, אז אני מנסה לאזן. ברור שאפשר לטעון עד מחר. אני מנסה לאזן בין הדברים שיש מאחוריהם באמת רציונל.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
תראה, כל הדברים האלה ערבלנו בתוך המערבל ועדיין אנחנו עושים פה היום דבר היסטורי מבחינת מדינת ישראל. מהאוצר עלה להם הרבה בריאות בעניין הזה. לא לדנה, אבל גם לדנה. והרבה כסף. הרבה מאוד כסף ולאורך זמן.
אני אומר עוד פעם, תמיד יכול ליפול מישהו בתוך הזה. אתה מדבר פה על כמה דיברנו? 109 תחנות. אתה מדבר פה על אזורים, מגוון רחב של אזורים בארץ. כמות אנשים. בוא ניתן את הבסיס, בוא נדאג קודם כל שאנשים לא ייפלו עוד לפני שהתחילו.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
אי אפשר לתפוס מאה אחוז מהעסקים, זה ברור.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
בדיוק. הלאה. הנושא הבא.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
אלה שתי הערות. אלה אני חושב שכן אפשר לתת לזה מקום כדי לתפוס עוד עסקים שלא ייפלו בין הכיסאות, זה חשוב.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
תודה. בבקשה גברתי.
<< אורח >> בת אל אשקול: << אורח >>
אני בת אל אשקול, מעיריית תל אביב. קודם כל אני ממש מודה לכם על השינויים שנעשו במתווה הסיוע בהשוואה למה שהיה ברכבת הקלה. אנחנו למיטב ידיעתי הרשות היחידה שיש לה ניסיון באמת עם סיוע לעסקים בעבודות האלה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
נכון. ואנחנו השתמשנו בניסיון שלכם.
<< אורח >> בת אל אשקול: << אורח >>
נכון. ואנחנו באמת היינו שותפים להיוועצות בתהליך הזה. קודם כל, אני רוצה להגיד תודה רבה. עשיתם שינויים ממש מבורכים, גם בהתאם למה שעלה מהעסקים לאורך הדרך.
רציתי להביא כמה נתונים היום, כי אנחנו כן עשינו איזה שהוא מיפוי של העסקים שקיימים בתחנות של המטרו בתל אביב. מתוך 109 תחנות של המטרו, 21 עוברות בתל אביב. וככל הנראה גם המספר הכי גבוה של עסקים נמצא בעיר שלנו.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
באופן טבעי.
<< אורח >> בת אל אשקול: << אורח >>
עשינו איזה שהוא מיפוי. אנחנו הופתענו לגלות שבסך הכול בכל 21 תחנות המטרו, שוב, מאיזה שהוא מיפוי כללי ומאוד ראשוני שעשינו בינתיים, יש סך הכול 100 עסקים. שזה מעט. גם בהשוואה למה שהיה ברכבת הקלה, בקו האדום ובקו הירוק. ואז ניסיתי לעשות איזה שהוא חישוב לפי הסכומים שאתם מציעים, 60% שיפוי על הארנונה. ולפי נתונים שיש לנו באמת ממחלקת הארנונה שלנו.
יצא שבמקסימום, ניקח עסק של 120 מטר מרובע, שמשלם את מקסימום הארנונה בתל אביב, שזה במרכז העיר. לאורך תקופה של חמש שנים הוא יקבל 162,000 שקלים. זה ללא המענק, שאנחנו לא יודעים מה יהיה סכום המענק שאתם מציעים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני אמרתי המענק בכללי שלוש הפעימות הוא סביב ה-65,000 שקלים.
<< אורח >> בת אל אשקול: << אורח >>
אוקיי, אז זה ייצא 210,000-220,000 שקלים, שזה פחות ממה שעסקים קיבלו בסיוע של הרכבת הקלה, שזה היה 250,000 לעסק.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא, אבל שם זה היה מותנה בהרבה מאוד דברים אחרים. פה מדובר בעסקים - - -
<< אורח >> בת אל אשקול: << אורח >>
נכון. לכן פתחתי ואמרתי שאני מברכת על השינוי, אבל עדיין.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
מה תפקידך?
<< אורח >> בת אל אשקול: << אורח >>
אני אחראית על קן הסיוע לעסקים. אני עובדת במינהלת הרכבת הקלה והמטרו בעירייה. בין השאר גם אחראית - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
כי אנחנו היינו בקשר, אני לא יודע אם - - -
<< אורח >> בת אל אשקול: << אורח >>
איתי. איתי היה הקשר. ואני זאת שגם מכירה מקרוב את כל העסקים.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
כמה עסקים קיבלו סיוע ברכבת הקלה? הקו האדום.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
מספר עסקים.
<< אורח >> בת אל אשקול: << אורח >>
יש לנו 21 עסקים בקו האדום.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אז להשוות את זה לפה?
<< אורח >> בת אל אשקול: << אורח >>
בקו הירוק 32 עסקים. בסך הכול 15% מהעסקים שזכאים לסיוע ברכבת הקלה הגישו. כי הרבה מהם בכלל אין להם את ההוצאות. הרי זה היה כנגד הוצאות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא.
<< אורח >> בת אל אשקול: << אורח >>
לכן אני אומרת, פתחתי ואמרתי שאני מודה על השינויים.
אבל עדיין אנחנו יודעים שהמון עסקים נסגרו. אני מכירה באופן אישי את העסקים וכואב לי הלב לראות את כל העסקים נסגרים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
את יודעת למה הם נסגרו? למה הם נסגרו? כי הם לא קיבלו סיוע.
<< אורח >> בת אל אשקול: << אורח >>
בדיוק.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא היה נוהל, ואם קיבלו זה אחרי שלוש שנים.
<< אורח >> בת אל אשקול: << אורח >>
עדיין העסקים שקיבלו סיוע - - -
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
זה בדיוק השיטה הזאת היא השיטה של לא להקריס אותם בהתחלה אלא בדיוק הפוך.
<< אורח >> בת אל אשקול: << אורח >>
שנייה, שנייה. אני רוצה רק לסיים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לתת להם ודאות והם יסדרו לעצמם את העניין.
<< אורח >> בת אל אשקול: << אורח >>
אני אשמח רק לסיים את הנקודה. גם העסקים שקיבלו את המקסימום הסכום לסיוע, שזה 250,000, עדיין רובם נסגרו אחרי שהם קיבלו את הסיוע. זאת אומרת, זה לא מספיק בשביל להשאיר את העסקים בחיים. אנחנו גם לאורך ההתייעצות שהייתה לנו אתכם אמרנו שאנחנו ממש מקווים לא לרדת מהמינימום הזה של 250,000 לעסק, כי זה המינימום שהצליח להשאיר עסק בחיים לאורך כמה שנים. ועדיין רבים מהם נסגרו.
אני רק אומרת את זה לוודא שהסכום הענק שאתם נותנים בנוסף לשיפוי על הארנונה, שיהיה מספיק גבוה כדי להגיע לפחות למקסימום, למינימום הזה, שאנחנו רואים את זה כמינימום של 250,000 לעסק. מכיוון שלא מדובר על הרבה עסקים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אבל גברתי.
<< אורח >> בת אל אשקול: << אורח >>
זהו, סיימתי.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני אומר, מבחינתי כשאת קובעת את המינימום, את אומרת לי במינימום זה גם כאלה שסגרו, אז המינימום הזה לא מדבר אליי כל כך. זאת אומרת, הוא לא משהו מדעי או משהו כזה ואני גם לא זוכר שהיה שיח בעניין הזה.
<< אורח >> דור חרלפ: << אורח >>
שלום, נעים מאוד, אני דור חרלפ, חבר מועצת העיר גבעת שמואל. אני מלווה כאן את הדיונים בוועדה בנושא המטרו כבר מספר מפגשים. קודם כל, הזדמנות להגיד לך אישית תודה שאתה מקדם ומקצה את הזמן הפרלמנטרי לעניין הזה. ונגיד רגע בקצרה, אצלנו במתחם שלנו כמות העסקים היא קטנה ובעיקר הם גם נמצאים על אזור פתח תקווה יותר. אבל קודם כל אלה עסקים שהם משרתים לחלוטין גם את תושבי גבעת שמואל וצריך לוודא שהפגיעה בהם תהיה המינימלית ביותר וישר כוח על העבודה המקצועית בנושא.
אני ממש מבקש, חייבים להקצות זמן עבודה בוועדה והרבה יותר משמעותי כדי גם לוודא שהתהליכים המקצועיים מתקדמים. עם כל הכבוד לתהליך, הממשלה מנהלת את זה יחסית בעצלתיים. גם שם אנחנו פועלים כדי לדחוק בהם לעשות את זה יותר מהר. אני יודע שאתה מקדיש לזה זמן ומקיים ישיבות, אפשר יותר.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני חסיד גדול של ישיבות מעקב.
<< אורח >> דור חרלפ: << אורח >>
כן, כן. אפשר יותר.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אבל פה עשינו, כמו שאמרנו מקודם, אולי הגעת באמצע. עשינו build-in.
<< אורח >> דור חרלפ: << אורח >>
ניצלתם את זה לדיווח. כן, ודאי.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אבל אני אומר לכם, אתם חברי מועצה, רשויות, מהשטח, תדרשו כשיהיה את הדוחות הללו שיגיעו לדיון בוועדה. אז זה יצוף. אז זה לא יהיה אני, זה יהיה מישהו אחר שיבוא ויבדוק אותם. אבל אני בהחלט חושב שבסוף אור השמש מתקן הרבה מאוד דברים.
<< אורח >> דור חרלפ: << אורח >>
תראה יושב-ראש הוועדה, אני עומד פה היום כחבר מועצת העיר, בשמם של עשרות אלפי תושבים שכלואים בשכונות. אנחנו גרים בשכונות שהתכנון המקורי שלהן הוא ממש גרוע ואם לא משתמשים במערכות הסעת המונים רציניות כמו המטרו. אנחנו פשוט נשארים כלואים. ואנחנו צריכים את העזרה שלכם פה נבחרי הציבור לדחוף את הדברים האלה הרבה יותר מהר. תודה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
תודה. בבקשה גברתי.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
בנושא סיירת העסקים שציינתם בתוך הנוסח. האם אפשר שיהיו בתוך הסיירת הזאת שתי פונקציות שיוודאו אחת מהן למשל שתוודא שאותם בעלי עסקים יודעים לנצל את כספי המענק באמת כדי להתכונן. כי אתם אומרים אנחנו נותנים מענקים בעצם בלי הבחנה, בלי זה, וכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אז אחד יידלקו לו העיניים ויטוס לתאילנד, אבל העסק שלו נפל. זאת לא הכוונה פה. או שאחד ייקח לסגור חובות עבר. האם פונקציה אחת יכולה לוודא שיודעים להשתמש נכונה בזה?
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני אתן לך תשובה, כי אני גם לוקח אחריות. הם באו עם הצעה, אחת ההצעות שלהם הייתה, ואני לוקח אחריות על עצמי, כי אנחנו החלטנו את זה בסוף, לתת את הסיוע שזה יהיה חייב ללכת לייעוץ או לפרסום או למשהו מסוים והכול.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
עם קבלות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
עם קבלות והוכחה.
<< אורח >> דנה דובר: << אורח >>
הצענו לתת וואוצ'רים.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
ואני לזה התנגדתי, כי אני לדעתי זה סתם יביאו קבלה מאיזה ייעוץ ולא יעשו את זה. מה שאומרת גב' ענבר, וזה אני פונה לא לאוצר, זה כבר לא האוצר, זה נת"ע ביחד עם הרשויות, כי אתם מסתנכרנים. שיהיה איזה שהוא לא מנגנון שצריך אותו בחוק, אבל שיבואו לאנשים ויתנו להם גם את ההדרכה בדברים הללו, מה כדאי להם יותר לעשות ואיך לעשות.
אנחנו ניסינו למצות את ההדרכה מה לעשות בזה שחילקנו את זה. היה מדובר בהתחלה בואו נשלם ונלך. אני אמרתי לא, ביחד עם הצוות שלי.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
נכון. אבל אני עכשיו שומעת שרק 15% מהעסקים הגישו בקשה לסיוע.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אבל פה הם לא צריכים. אבל הם לא צריכים להגיש.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
לא, אני מבינה. אני מבינה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אבל כאן זה לכולם.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
רגע, שנייה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אבל אני מסכים איתך. דקה.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
זה גורם לי לחשש שאותם בעלי עסקים גם הפעם לא יידעו להשתמש.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
לא, לא, לא.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
אז שיהיה איזה שהוא מעקב, גם על השימוש בכספים וגם חלילה אם מישהו עומד לקרוס, גם על זה שיהיה מעקב. זה בקשר לפונקציה השנייה. גם על זה שיהיה מעקב ואולי אותו עסק שכן עומד ליפול, אולי יהיה אפשר ועדת חריגים או משהו כזה שיוכלו לתת לו סיוע נוסף.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
עכשיו את הולכת למקומות אחרים.
<< אורח >> ענבר בן צבי: << אורח >>
אני לא יודעת. אבל יכול להיות שיהיו עסקים שכן יפלו.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
תודה רבה. אני רק אוסיף את ההנחיה גם לפרוטוקול, שאני חושב שצריך להיות, אני חושב שזה קיים גם כן. איזה שהוא גוף שנותן להם את העצה הטובה איך ומה ומו.
<< אורח >> זוהר זולר: << אורח >>
מיצוי הזכות.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
מיצוי הזכות כמובן. כן, מילה אחרונה שלך, כי אני רוצה לסיים. דדי.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
רק משהו קטן שאני פניתי לסוכנות לעסקים קטנים, דווקא לנציגה. אדוני יושב-הראש, אם זה ייעשה, אני חושב שזה יהיה חשוב מאוד. דווקא למדנו את זה גם בקורונה, למדנו את זה גם בזומים וכדומה. אני חושב שיש מקום לשנות את הגישה ולעשות פיילוט יחד עם הסוכנות ועם משרד הכלכלה ולתקצב. וכל האזורים שנסגרים שאפשר לעשות להם מכירה מרחוק, אם הממשלה, אם משרד הכלכלה ייקח החלטה ויעזור בנושא הזה, לדעתי הסוכנות יודעים לבצע. אבל צריך לתקצב אותם כמובן.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
טוב.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
זה יכול לעשות שם שינוי גדול מאוד לעסקים למכירה מרחוק.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני מסכים שיזמו כמה שיותר דברים. הלאה, לסיום.
<< אורח >> זוהר זולר: << אורח >>
ממש בשני משפטים אחרונים. כאמור, באמת הייתה לי הזכות והעונג להיות חלק מהקו הראשון בישראל של רכבת קלה בירושלים. עכשיו יש לי את העונג להיות חלק מקו המטרו הראשון במדינת ישראל. הגבול בין טיפשות לאומץ הוא דק, אז אני מאוד מקווה שאני בצד הנכון.
השריטות שיש על הגב בפרויקטים מהסוג הזה אתם התייחסתם אליהם בצורה מבריקה בעיניי וסליחה שאני מחמיא, אולי זה לא מקובל, אבל תודה. כולנו עמדנו בתור של אגף תקציבים בניסיון לשכנע. הפעם זה הצליח. אז גם תודה על אבקת הכספים שהרעפתם על אגף תקציבים ותודה לאגף תקציבים שהיה קשוב מהבחינה הזאת.
אבל בשורה התחתונה צריכים להבין דבר אחד וחשוב: הפרויקט הזה הוא פרויקט לאומי. אין דרך לעשות אותו אלא בהתגייסות משולבת של כולם, נקודה, סוף פסוק. מה שקרה פה היום זה פשוט הסרה של משקולת אחת מהרגל. בשאיפה לנסות ולהתייחס אל בתי העסק והעסקים כשותפים לתוך הפרויקט. כי המטרה, כמו שדנה הבהירה אותה בצורה נכונה מאוד, המטרה שלנו זה שהרחוב ימשיך לחיות וגם יהיה מטרו, לא או או. את שני הדברים אחד לצד השני.
אז תודה רבה לוועדה המכובדת.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
תודה לכם. אנחנו נעבור להצבעה.
אני מציע להעלות להצבעה את הצעת תמיכה בהיוועצות של הצעת תקנות רכבת תחתית, כפי שנקראו כאן, בכפוף לשינויים שנאמרו כאן בתיאום עם הייעוץ המשפטי. מי בעד ירים את ידו. מי נגד? אין. אין נמנעים.
הצבעה
ההצעה אושרה.
<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>
אני רוצה לפני שאנחנו נועלים את הישיבה באמת לומר. אני למדתי, אני אומר שאני מנהל קרבות מול משרדי ממשלה. ואני רוצה לומר, באמת דנה, לך ולכל הצוות שלך, שהיה תענוג להילחם ותענוג לנצח ביחד. כשנלחמנו נלחמנו לבד בהתחלה, אבל הבנתם, ירד האסימון. זה לא אבקת פלאים, זה הרבה מאוד הסברה.
כי אני אמרתי דבר אחד, דדי, אני לא יודע אם היית פה בישיבות הראשונות. על הישיבה כמעט הראשונה או השנייה שהייתה בוועדה אמרתי תדעו לכם דבר אחד, בואו נתחיל לדבר על כל החוק. החוק היה 14, 18 ישיבות, ימים על גבי ימים. אבל אמרתי תדעו לכם בסוף לא יהיה חוק אם לא תהיה לנו הסכמה על מנגנון פיצוי אחר. להתחייב לכם שהוא מושלם במאה אחוז? לא. עצות יש לי למכביר. ניסינו הכי טוב שאפשר, אבל אני מודה גם על היושרה ועל מה שסיכמנו עמדתם בזה. אנחנו נעמוד גם במה שאנחנו סיכמנו גם בפרויקט הזה וגם בדברים אחרים.
לנת"ע, אני מצפה מכם לביצוע טוב, מהיר, איכותי ושיתוף פעולה גם עם הרשויות המקומיות וגם עם ארגונים כאלה ואחרים לטובת גוש דן או גוש דן המורחב מה שנקרא ולטובת אזרחי המדינה. אני מודה לצוות המשפטי שבאמת ליווה את העניין הזה לאורך כל הדרך. תודה רבה, תמסרו גם למנהלת הוועדה ולצוות הנהדר. דווקא היום היא הייתה צריכה להיות.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:24. << סיום >>