החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2026-101598
סיכום דיון
מיום רביעי, ז' בניס
ן התשפ"ו ,
25.3.2026
:, בנושא
,הסיוע הכלכלי לרשויות מקומיות מפונות וקולטות בחודשים הראשונים של המלחמה
דוח מיוחד2026
הח "כ
אלון שוסטר-יו"ר הוועדה - הדו"ח בדק את ה
מגמות של ההוצאות וההכנסות של כ-
13
רשויות מקומיות מפונות וב-
14
.רשויות קולטות בכל חלקי הארץ בחודשים הראשונים למלחמה
מלחמה זו הובילה לשינויים משמעותיים בתזרימי הרשויות המקו מיות. הפעילויות ברשויות
הצטמצמו
ובעוד ההכנסות קטנו- מצ
ב החירום, פינוי וקליטת המפונים
.הובילו לעלייה בהוצאות
על פי הדו"ח-
.הרשויות קיבלו שיפוי חלקי מהממשלה בגין הוצאות נוספות ובשל אובדן הכנסות
מספר פערים שעלו מתוך הדו"ח מתייחסים לפטור לעסקים מארנונה ומסלולי פיצויים, ממשקי
השלטון המקומי והשלטון המרכזי בחירום, הפסדי התאגידים העירוניים, מיפ וי ההשפעות
הכלכליות של המלחמה על הפעילות הכלכלית של הרשויות על ידי משרד הפנים, מועדי העברת
הפיצוי והשיפוי לרשויות , מנגנון סיוע כלכלי בחירום, מענקים לרשויות קולטות ו הגדרת זכאויות
.לשיפוי ותרומות
המבקר
ה
מליץ למשרד
י הפנים והאוצר ליצור מיד עם תחילת אירועי חי רום ודאות תקציבית בקרב
רשויות מקומיות השוכנות באזורי עימות על מנת לייתר העברתן של החלטות ממשלה עיתיות,
.ולאפשר לרשויות לפעול תוך ודאות כלכלית תקציבית
ב מלחמה הנוכחית אמנם אין רשויות מפונות
.אך יש רשויות המתקשות לאזן את הוצאותיהן מול הכנסותיהן בימים אלו
משר
ד מבקר המדינה – נידאל בלעום-מנהל אגף –
:מטרת הביקורת בדיקת השפעות
המלחמה על
.המצב הכלכלי של הרשויות המפונות והקולטות
:הנושאים העיקריים שנבדקו * בתקופת המלחמה קטנו הכנ
סותיהן של חלק מהרשויות המקומיות
(מפונות וקולטות) שנבדקו בכמה תחומים, כגון:
.ארנונה, אגרת חניה וקנסות חניה, אגרת שילוט
*
המקור העיקרי להכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות הוא הארנונה שהן מטילות על
.המחזיקים בנכסים בתחום שיפוטן
*
הרשויות המקומיות שקלטו מפונים דיווחו למשרד מבקר המדינה בתחילת שנת2024
כי נוספו
להן הוצאות בתחומים שונ.ים כמו רווחה, חינוך, רכישת ציוד ומזון, פעולות הפוגה ועוד
*
לרשויות המקומיות הקולטות נגרמו הוצאות בגין קליטת המפונים. חלק מהרשויות הצליחו לכמת
את ההוצאות ומסרו את הנתונים בעניינן, ואולם היו הוצאות שחלק מהרשויות לא הצליחו לכמת
.והן נוספו להוצאותיהן השוטפות
*
שהיית כוחות צה"ל רבים בתקופת המלחמה ביישובים השוכנים במרחב "עוטף עזה" ובקרבת
גבול הצפון גרמה להם להוצאות גדולות וגרמה לעיתים נזקים לתשתיות שלהם כמו מבנים, כבישים
.ומדרכות וגינות ציבוריות
*תאגידים עירוניים איבדו במהלך שלושת החודשים הראשונים למלחמה הכנסות
בסכומים גדולים
כתוצאה מחוסר פעילות.
:נתוני מפתח כ-
547
מיליון ₪
סכום המענקים והשיפוי שהעניק משרד הפנים בשנת2023
לכלל
הרשויות בארבע תקנות תקציביות.
כ-
436
מיליון ₪
סכום המענקים והשיפוי שהעניקו משרדי הפנים והגנת הסביבה בשנת2024
(עד
אוקטובר2024
) לכלל
הרשויות בשלוש תקנות תקציביות.
5
₪
ליום בלבד סכום המענק לרשויות מקומיות קולטות עבור כל מפונה שהוחלט לגביו בתחילת
המלחמה. הסכום לא נבחן שוב גם לאחר שהתברר שאינו סביר.
כ-
95
מיליון ₪
אומדן ההוצאות של הרשויות הקולטות, לפי דיווחיהן למשרד מבקר המדינה, בגין
קליטת המפונים בחודשים אוקטובר-
דצמבר2023
.
2
כ-
568
מיליון ₪
סכום המענקים לפעולות חירום שניתנו לארבע רשויות מקומיות מפונות (עיריית
שדרות והמועצות האזוריות אשכול, מטה אשר ומעלה יוסף) בשלושת החודשים הראשונים
למלחמה.
כ-
55
מיליון ₪הסכום המשוער של הפסדי שמונה רשו יות
מקומיות (אילת, אשקלון, הרצל ,יה
טבריה, רמת גן, תל אביב-
יפו, הגליל העליון ותמר), לפי דיווחיהן למשרד מבקר המדינה בשלושת
החודשים הראשונים למלחמה.
כ-
123
מיליון ₪
סכומים משוערים של אובדן הכנסות שנגרמו לתאגידים עירוניים בחלק מהרשויות
המקומיות שנבדקו, לפי דיווחיה
ן למשרד מבקר המדינה, אוקטובר-
דצמבר2023
.
בדיקת הדוחות הכספיים לסוף שנת2023
של הרשויות המפונות והרשויות הקולטות העלתה כי
רשויות רבות דיווחו כי למלחמה לא הייתה השפ
עה מהותית על תוצאות פעילות ן. עוד עולה כי מצבן
הכספי לסוף שנת2023
השתפר לעומת סוף שנת2022, ה ן מבחינת העודף הנצבר בקופתן והן
.מבחינת עומס המלוות שלהן, וזאת בזכות המענקים הממשלתיים שהתקבלו
עם זאת, בשיחות
שקיים צוות הביקורת עם כמה גזברים ברשויות המקומיו
ת
:עלה חלק גדול
מהרשויות לא ביצעו
עבודות פיתוח
והדבר גרם להאטה בהתפתחותן, משרד הפנים התיר לעשות שימוש זמני בכספי
קרנות הרשות; חלק מהפעילות השוטפת באותן רשויות לא בוצעה בגלל העברת תקציבים מסעיפי
תקציב אלו לסעיפי הוצאות שגדלו בעקבות המלחמה, משרדי הממשלה סייעו לרשויות המקומיות
בגין גידול בהוצאות וקיטון ב .הכנסות בעקבות המלחמה
למשרדי האוצר והפנים לא היה מודל מוכן מראש של מנגנון העברת כספים מידית לגורמים השונים
לרבות רשויות מקומיות במקרי חירום כגון מלחמת חרבות ברזל. נוסף על כך לא הייתה בקרב
הרשויות המקומיות ודאות הן בנוגע לסכום ההעברות הכספיות שיקבלו והן לג בי מועדן. גם לא היה
.מנגנון לעדכון הרשויות על אשר מגיע להן
חלק מהכספים שהעבירו משרדי הפנים, החינוך והתרבות והספורט לסיוע לרשויות המקומיות בגין
המלחמה הועברו באיחור, ועקב כך הרשויות המקומיות, ובייחוד אלו שמצבן הכספי קשה, נאלצו
לצמצם את פעיל
ותן השגרתית השוטפ
ת באותה תקופה .
הדבר גרם לקשיי תפקוד ברשויות אלה
.בעת שהן נדרשו לתפקד מעל ומעבר לנדרש מהן בשל המלחמה שהתמשכה
,משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הפנים ולמשרד האוצר ליצור, כבר בתחילת אירועי חירום
ודאות תקציבית בקרב רשויות מקומיות המצויות באזורי עימות ולהימנע מהצו רך להעביר על בסיס
.עיתי החלטות ממשלה בעניינים אלו עוד מומלץ
לרשויות המקומיות לכמת ככל הניתן את
הכנסותיהן והוצאותיהן בתקופת המלחמה (אוקטובר2023
ואילך) ולהעביר נתונים אלו למשרדי
האוצר, הפנים, החינוך והרווחה וכן ליתר משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי שיוכלו לעמוד על מצבן
.לאשורו ולסייע להן באופן המיטבי למען המשך תפקודן ולרווחת תושביהן
חה"כ מטי צרפתי הרכבי –
מוכנות הרשויות המקומיות לחירום היא תורה סדורה, הן מתאמנות
לכך
באופן קבוע בעוד שמשרדי הממשלה לא נערכים למצבי חירום. האזרחים חשים שאין מי
.שמפעיל את מערכת החירום בלחיצת כפתור
חה"כ סמיר בן סעיד – כשיש פגיעות ונפ ילות טילים ביישובי ערבים/בדואים-
.אין התייחסות לכך
דוח מבקר המדינה מתייחס לאובדן הכנסות של הרשויות והמדינ ה, אולם לא מכמת את המיגון
בקרב האוכלוסייה הבדואית. משנת2018
ישראל נמצאת
במצב חירום של קורונה ומלחמות, אולם
לא נעשה מנגנון חדש. בכפרים הבלתי מוכרים בנגב
נמצאים140
אלף איש ללא מיגון. בדוח נכתב
כי70
מיליון ₪חולקו לרשויות. אבקש להכין תקציב מיגון מידי לכל ר חבי הארץ ולהכניס את
הנושא לדוח מבקר המדינה הבא .
חה"כ יעל רון בן משה –
30%
מאזרחי המדינה הם ללא מיגון בהישג יד. בשנים האחרונות אזרחים
.מפונים מבתיהם כדי להבטיח להם ביטחון .לא ניתן להפקיר את הרשויות להתמודד עם המצב לבד
לא יהיה ניצחון על החיזבאללה ללא צ .פון פורח
כאשר אנשים לא נמצאים בבתיהם במשך
שנה וחצי, הם זקוקים למוסד
ו ת חינוך, רווחה ושירותים
נוספים .
תשלום של5
₪לנפש אינו מספיק לכך .
מאחר ואין שר פנים, מינוי מנהל מחוז צפון התעכב
.וכך גם הסיוע לרשויות. אין נוהל סדור להעברת סיוע לרשויות קולטות לתרחישים דרוש מנגנון
תקצוב לרשויות מקומיות ופקודה נצורה.
דוגמה לכך היא היערכות הרשויות לפתיחת החופים
ש אורכת3
חודשים, אולם כעת
לא ניתן לפת.וח אותם
מדובר בהוצאה של רשות שתחזור על עצמה
.כאשר יתאפשר לפתוח את החופים
האם משרדי הממשלה ביצעו הערכת מצב בחודשיים האחרונים
עם
?תרחישים ופקודות נצורות
3
מועצה אזורית תמר -
ניר
וגנר-ראש המועצה –
תושבים מדימונה ומערד נמצאים כעת בבתי מלון
בים המלח. הם מקבלים ליווי בנושא חינוך, פעילויות הפוגה ועוד. בשלב זה אין עוד פעילות עצימה
אך יש סיכוי סביר שהם יישאר
ו
לתקופה ארוכה. למערכת לקח זמן להתארגן, הסיוע של המשרדים
השונים הגיע והמנגנון של הרשויות עבד בצורה טובה. המועצה האזורית איתנה והטיפול במפונים
עלה35
מיליון ,₪
שמתוכו התקבל החזר מהמדינה של30
מיליון .₪ראוי שייכת
ב
נוהל עבודה ברור
לקבל
ת
קדם מימון
ממשרד החינוך לבניית בתי ספר.
עיריית אילת – אלי לנקרי-
ראש העיר–
אילת הפכה להיות עיר .מקלט הגדולה ביותר העיר הכפילה
את מס' תושביה ונאלצה לתת שירותי רפואה לכמות כפולה. בעיר נפתחים15
,בתי ספר84
גני ילדים
,ופעוטונים5 מרפאות ו- 4
מרכזים לוגיסטיים. בשבועות הראשונים למלחמה חולקו בעיר10,000
.סלי מזון וארוחות היתה התגייסות של קהילה שלמה בהובלת העירייה, וניתן היה לראות את רוח
ההתנדבות והערבות ההדדית בקרב התושבים. ניתן מענק מהמדינה
בדמות של5
₪
לאדם. שנת
2024
היתה השנה הראשונה ש אילת,נכנסה לגרעון. המדינה עמדה בהתחייבותיה
אולם התקצוב
.אינו מספיק. בסופו של דבר קשה לחשב הוצאות מהסוג הזה
חה"כ מאיר כהן - הרשויות המקומיות הן ה
זרוע הביצועית ו
מנהלות את הק
וש י, ולעיתים הן עושות
זאת יש מאין. ראוי להמליץ שדוחות מבקר המדינה יהפכו להיות תכניות עבודה. המדינה, ובפרט
השרים והמנכ"לים נעדר.ים מהטיפול ברשויות שנפגעו במלחמה
מרכז המחקר והמידע - מיכל לרר-ראש תחום –
ההחלטות על המקומות לפנות התקבלו על בסיס
שיקולים כלכליים ותיירותיי
ם , ונוצר מצב שהכביד על ההוצאות. אילת ומועצה אזורית תמר קלטו
יחד יותר מ-
50%
מהמפונים שהיו במלחמת חרבות ברזל. לשם המחשה-
במועצה אזורית תמר
מתגוררים כ-
1,500
תושבים, והיא קלטה13
אלף מפונים. מדובר בנטל כלכלי שאחר כך המדינה
.משלמת עליו מלבד השיקול הכלכלי, יש לשקול שיקולים נוספים כמו יחס בין האוכלוסייה של
הרשות לבין מס' המפונים שהיא מסוגלת לקלוט. יש ערים חזקות שקלטו פחות מ-
5%
.מהמפונים
משרד הפנים –
גליה כהן-מנהלת אגף מיסוי מוניציפלי וחוקי עזר –
בתחילת המלחמה השיפוי
לרשויות קולטות נעשה ע"י מש"מ
"עפ י תחשיב של5
₪
לאדם כפול28
,יום ו עפ"י מפתח זה המשרד
שיפה את הרשויות הקולטות. בסוף השיפוי נותר ה יתרה בגובה של30
מיליון ,₪
והיתרה הזו חולקה
בין הרשויות הקולטות בצורה יותר מאסיבית לפי2 מפתחות: רשויות שהמצב הסוציו-
אקונומי
שלהן נמוך ורשויות שאחוז האוכלוסייה הנקלטת לעומ ת הקיימת היתה גדולה .יותר
רשויות מפונות שופו לפי החלט
ו
ת ממשלה מבחינת יישובים ומס' רשויות (
16
)רשויות
והמשרד עמד
ביעדים. התקצוב הסתיים ביולי2025
בעקבות החלטת ממשלה האחרונה
בנוגע ל שיבה של מפונים
,לבתיהם, והועבר לפי דיווח לרשויות
מועצות אזוריות וועדים מקומ
יים
.בסכומים מדויקים אתמול
.הועברה החלטת ממשלה שלפיה משרד הפנים יהיה זכאי להוסיף על המענק הקבוע עוד סיוע
כפיר יעקב-מנהל קשרי ממשל – המשרד למד מאירועי העבר ונותן מענה במבצע שאגת הארי. ב-
11
אוקטובר2023
הוקדמו מענקים ב
י ,טחוניים ליישובי העוטף ולרשויות דרוזיות בצפון
ב-
13
,באוקטובר הועברו מענקים מיוחדים לרשויות ב-
26
באוקטובר הועברו שיפויי ארנונה ותקציבים
לרשויות קולטות הועברו החל מה-
30
.באוקטובר בהתאם להחלטת הממשלה
החלטת הממשלה
הראשונה נתנה סל תקציב לכל רשות בגובה2,000
₪
בגין כל מפונה. המשרד ער לשטח ואתמול
נעשה תיקון החלטת ממשלה ל
צורך סיוע ל
רשויות
.נוכח התפתחות המלחמה והיקפיה
משרד האוצר - דנה יוליוסבורגר-רפרנטית פנים באג"ת –
טרם מלחמת חרבות ברזל לא היה נוהל
מסודר לתקצוב רשויות קולטות, ולכן ההחלטות התקבלו תוך כדי פעולה באמצעות החלטות
ממשלה .
,ההחלטות התקבלו בהתאם למש"מ ו רשויות שקלטו יותר מפונים מתושבים שהיו
( ברשויות כמו .אילת, מועצה אזורית תמר ועוד), קיבלו פיצויים מכבדים
ב- 1
במרץ התקבלה
החלטת ממשלה שמאפשרת ודאות כלכלית לרשויות בגובה של1,500
₪
.עבור כל מפונה המצב כיום
אי
נו פינוי מסיבי אלא מפונים מתוקף מס רכוש שהנכס שלהם נפגע
, ולכן המענים לרשויות
צריכים
.להיות שונים ומיידים
קיים נוהל ברור שמוסדר מול רח"ל ומשרדי הממ
שלה
רלוונטיים והרשויות
מעודכנות עליו .
אתמול עברו2
החלטות ממ
של :ה1
.משרד
הפנים זכאי להגדיל את הסיוע לרשויות מקומיות
שתושביהן נפגעו בהתאם לתבחינים (מדרג סוציו אקונומי, מדרג פריפריאלי וגובה הכנסות
.)עצמאיות של הרשות2
.מתווה פ יצויים לעסקים–
מסלול יחודי לעסקים בצפון בטווח0-9
.ק"מ
החלטה נוספת היא
לצורך חיזוק החוסן הקהילתי ביישוב ים עד9
ק"מ מגבול הצפון בהיקף60
מיליון .₪
4
מרכז המחקר והמידע - אורלי אלמגור לוטן-ראש צוות בכיר –
תקציב60
מיליון ₪
אמור להספיק
.למס' מענים כדי לאפשר עמידות איתנה של הרשויות40
אלף תושבים חס רי מיגון ביישובים0-9
ק"מ. האם סכום של60
מיליון מתכתב עם היקף?הצרכים של הרשויות בצפון
משרד מבקר המדינה - אהובה נבו-ראש המטה –
המשרד ערך סיורים ברשויות רבות ועמד על
הפערים, כולל ים המלח. לצערי הפערים
שהיו במלחמות חרבות ברזל עדיין קיימים . מהסיורים
עלה:
פערי מיגון ביישובים, אין תקציב לרשויות לפעולות הפוגה לקשישים ואוכל וסיות עם
מוגבלויות,
,אין מרחב מוגן בסמכות לעסקים, ולכן בעלי החנויות נאלצים לסגור את החנויות
צורך
ב
תחזוקה של מקלטים ., הלמידה מרחוק אינה אפקטיבית ומחסור בציוד קצה לתלמידים
מרכז השלטון המקומי - ענת לובזנס-ראש מינהל משפט וכנסת - הק
וש י הכלכלי לרשויות הקולטות
נבע
מאובדן הכנסות שלא שופה
, כמו אי הפעלת אכיפה עבור חניה, וגם כיום יש רלוונטיות
בזמן
מבצע
שאגת הארי.
רשויות רבות איבדו ארנונה בזמן עם כלביא בעקבות פגיעת טילים ומעולם לא
.שופו עליה
המענק של עם כלביא ניתן רק בדצמבר2025
. 5
₪ליום עבו
ר מפונה אינם כולל ים שירותי
חינוך ורווחה ששופו ע"י משרד החינוך ומ שרד הרווחה. בשבוע הראשון של מלחמת חרבות ברזל
פנינו לשר הפנים ולמנכ"ל משרדו כדי לבצע כמה פעולות מידיות בסיוע הרשויות, ורבים מהדברים
לא נענו לאורך זמן. המדינה עברה6 שנים קשות, ואנו שומעים מהרשו יות שאין ללא כסף והן לוו
.מהקרנות של עצמן את כל המזומנים
אין אופציות להלוואות אחרות שניתנות ע"י המדינה,
ואין
.אפשרות לקחת הלוואות בגין אובדן הכנסות שמשמש את התזרים של הרשויות בשגרה
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
.הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
הדוח מציג את חוסר מוכנות משרדי הממשלה לחירום, הוועדה תזמן את מנכ"ל משרד
הפנים
לדיון על פקודות נצורות להיערכות אזרחית שתאפשר ודאות לרשויות וכלי עבודה
.בחירום
3.
הוועדה מבקשת
ממרכז השלטון ה
מקומי
להעביר מצע לדיון הבא עם הצעות קונקרטיות
.לפעולה בחירום