החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
ירושלים, יום רביעי ג' אב תשפ"ד
7 אוגוסט, 2024
לכבוד
מר יעקב מרגי, שר הרווחה והביטחון החברתי
ח"כ אוריאל בוסו, שר הבריאות
מר משה נקש, מנהל מינהל עובדים זרים – רשות האוכלוסין.
מכובדיי,
הנדון: מצוקת בני המשפחה המטפלים בשורדי שואה ובזקנים סיעודיים
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה קיימה דיון ביום רביעי, כ"ה בתמוז התשפ"ד, (31 ביולי 2024), בנושא שבנדון.
בבסיס הדיון עמדה מצוקתם של בני המשפחה המטפלים בשורדי השואה ובזקנים סיעודיים אשר מהווים את הסביבה התומכת של המטופלים, לצד הקשיים הנפשיים והלוגיסטיים המלווים אותם בשגרת הטיפול היומיומית, כמו גם היעדר הכרה רשמית מספקת במעמדם כמטפלים, על כל המשתמע מכך.
בדיון השתתפו נציגי משרדי הרווחה והביטחון החברתי, רשות האוכלוסין, משרד העלייה והקליטה, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, הרשות לזכויות ניצולי השואה, קופות החולים, איגוד העובדים הסוציאליים, ארגוני סיוע ועמותות המסייעים לשורדי השואה ועוד.
ברקע הדיון עמדו סוגיות איסוף המידע אודות היקף מצוקת בני המשפחה המטפלים, וההשלכות וההשפעות הרחבות הן על בני המשפחה והן על המטופלים.
בנוסף לכך עמדה סוגיית המחסור בעובדים הסיעודיים שהוחמר בשל פרוץ המלחמה והימשכותה, שהביאו לעזיבה של עובדים זרים.
כמו כן, עלו סוגיות הנטל הכלכלי המוטל על המשפחה במצב זה וכן חוסר אונים של בני המשפחה במקרים של פגיעה במטופלים ע"י עובדים זרים, שבאה לביטוי בין היתר במקרים של התעללות, הזנחה וגניבה.
מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, ציינה בפני הוועדה כי מוקד הקושי של בני המשפחה המטפלים הוא בהכרת זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי ומוסדות הסיעוד, בגיוס עובדים זרים ובעלויות הגבוהות של האשפוז הסיעודי. היא הוסיפה כי הרשות, בשיתוף פעולה עם ועידת התביעות, פעלה להרחבת המענים לאוכלוסייה והקצתה 9 שעות סיעוד המסייעות באופן ישיר לבן המשפחה המטפל באמצעות הפחתה נוספת של הנטל, מעבר למענה הניתן לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים הסיעודיים על ידי המוסד לביטוח לאומי.
מנהלת ומייסדת עמותת Caregivers Israel - הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, הדגישה כי סוגיית מצוקת בני המשפחה המטפלים אינה מקבלת תשומת לב מספקת ברמת המדיניות, ובהתאם לכך אין הכרה ומעמד חוקי הולם בתפקידם של בני המשפחה כמטפלים סיעודיים וכי יש לכך השלכות על כל תחומי החיים. עוד היא הוסיפה כי הדבר מורגש במיוחד בכל הנוגע להיעדרות במקום העבודה, היות ולפי נתוני הלמ"ס 22% מהמועסקים בישראלים הם בני משפחה מטפלים.
עוד הדגישה כי עד כה לא ניתנה בישראל הגדרה לבן משפחה מטפל, ולא נעשתה הערכה תקציבית לטובת מענה כולל לצרכים של בני משפחה מטפלים.
מנהלת אגף הסיעוד במוסד לביטוח לאומי, ציינה כי עפ"י נתוני המוסד, 95 אלף בני משפחה הם מטפלים סיעודיים בדרגות סיעוד 4, 5 ו- 6, כאשר ברמת סיעוד 6, 40% מהמטפלים הם בני משפחה.
נציגת הקליניקה לזכויות ניצולי שואה ואנשים בזקנה של אוניברסיטת תל-אביב, דיווחה לוועדה כי מפניות שהתקבלו בקליניקה עולה כי קיים חסר במידע משפטי בנוגע להעסקת עובדים סיעודיים וכי אין חקיקה מספקת באשר לשעות המנוחה והשעות הנוספות של העובדים. היא הדגישה כי במצב של היעדר המידע הרלוונטי, הסיכוי לעזיבת עובדים ולסכסוכים משפטיים רק הולך וגובר.
עוד הוסיפה כי מפניות שהגיעו לקליניקה עולה כי קיימת מצוקת עובדים סיעודיים הן במוסדות סיעודיים והן בקהילה, והדגישה כי לא בהכרח קיימת הלימה בין העובד לבין המטופל, בהיבט הצרכים הרלוונטיים: שפה, גיל המטופל ועוד. לטענתה, חוסר ההלימה החמיר מאז סוגיה שהתגברה מאז פרוץ המלחמה.
עוד הדגישה כי הוראת השעה והתיקונים הזמנים שהוכנסו לחוק הכניסה לישראל, שאפשרו אי-אכיפה כנגד עובדים זרים שרישיונם פג תוקף, מוארך כל פעם לזמן לא ממושך ובהתראה קצרה, וכי לסוגיה זו עשויים להיות השלכות בגישה לוועדה ההומניטרית בנוגע לטיפול במקרים פרטניים כגון עזיבה פתאומית של עובד זר.
נציגת רשות האוכלוסין, דיווחה לוועדה כי ממועד תחילת המלחמה, נכנסו לישראל 24,700 עובדים זרים בענף הסיעוד, מהם 5,400 עובדים חדשים. לשאלת הוועדה באשר למספר העובדים הזרים שעזבו את הארץ ממועד תחילת המלחמה, לא היה בידי הנציגה הנתון.
היא הוסיפה כי בהתאם למדיניות האכיפה שהוארכה עד 31.10, ניתנת למטופלים אפשרות להעסקת עובדים זרים שאינם עומדים בתנאי הסף שנקבעו בחוק, דבר שהביא לעלייה משמעותית במספר הבקשות המוגשות לוועדה ההומניטארית. עוד הוסיפה כי תהליכי אישור היתר העסקת עובדים זרים קוצרו ל- 12 יום, מיום הגשת הבקשה.
מנהלת תחום בני משפחה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, דיווחה לוועדה כי 156 רשויות מעניקות מענים לבני משפחה מטפלים, כגון: קבוצות תמיכה, סדנאות ופעולות הפגה.
היא הוסיפה כי כיום המענה הניתן ע"י המחלקות לשירותים חברתיים הוא ברמה אוניברסלית והדגישה כי בן המשפחה המטפל הוא לקוח של המשרד ובהתאם לכך זכאי לשירותיו, אף אם לא נפתח ברווחה תיק של בן משפחה מטפל, במשפחות המוכרות לרווחה.
נציג מדור נפגעי עבירה במשטרה, דיווח לוועדה כי בתחנות משטרה רבות הוקמו מחלקי משפחה שכוללים גם עו"סים, ומטפלים בתלונות של בני משפחה, ובפרט בני משפחה קשישים וסיעודיים.
נציג איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, דיווח לוועדה כי פעמים רבות הם מבקשים את התערבותה של המשטרה במקרים של אלימות של בני משפחה כלפי מטופלים סיעודיים, אך מהמשטרה נמסר להם כי מדובר ב"עניין של בריאות הנפש".
מנ"כלית עמותת "עמדא" – עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל, דיווחה לוועדה כי השירותים בישראל לשורדי שואה התאימו בעבר מאוד, אך הם הוגדרו לפני שנים רבות – ומאז אוכלוסיית השואה הזדקנה בצורה משמעותית. לדבריה, כיום לפחות 20% משורדי השואה לוקים בדמנציה, והרבה מהשירותים שמוצעים להם כבר לא רלוונטי במקרים האלו, למשל טיפול נפשי. היא ציינה כי תמיכה ומתן איכות חיים לבן משפחה מטפל באדם שלוקה בדמנציה, עוזרים להעניק גם איכות חיים למטופל עצמו.
סמנכ"לית עמותת "למענם" – רופאות ורופאים למען שורדי השואה, דיווחה לוועדה כי בשנה האחרונה נרשמה עליה משמעותית בכמות השיחות המגיעות לעמותה ע"י בני המשפחה המטפלים שגם הם מעל גיל 70 ונתונים לקשיים שונים, כגון: שפה, ריחוק פיזי מהילדים ואף הזנחה אישית בהיבט הרפואי, בשל היותם בני משפחה מטפלים.
בסיום הישיבה סיכמה יו"ר הוועדה:
1. הוועדה קוראת למשרד הרווחה והביטחון החברתי:
לקחת חסות על בניית הגדרה חוקית לבני משפחה מטפלים, מיפוי הצרכים שלהם, ובהמשך בניית תוכנית רב-שנתית ודאגה לתקצוב הולם מול משרד האוצר.
הוועדה מברכת את המשרד על הרחבת המענים והשירותים גם לבני המשפחה המטפלים, תוך התייחסות קונקרטית לקבוצה זו כלקוח, גם ללא פתיחת תיק ברווחה. הוועדה קוראת לפעול מול הגופים והארגונים השונים המסייעים בשטח, לחשיפת השירותים הרלוונטיים, ולמצות את החשיפה מול כלל בני המשפחה המטפלים בשורדי שואה ובזקנים, בין היתר באמצעות פניות יוזומות.
2. הוועדה קוראת לרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול:
להעביר לוועדה את מספר העובדים הזרים שיצאו מישראל מאז ה- 7 באוקטובר עד היום.
לדווח לוועדה האם נוצר חוסר איזון במספר העובדים בענף הסיעוד בעקבות יציאת העובדים הזרים מאז ה-7 באוקטובר.
להאריך את תקופת אי-האכיפה לפרקי זמן ארוכים יותר, ובהתראה משמעותית מראש, כדי למנוע חוסר ודאות בקרב המטופלים, משפחותיהם וכן המטפלים.
לפעול בשיתוף פעולה עם הקליניקות לסיוע לניצולי שואה ועם ארגוני החברה האזרחית, לטובת טיוב והרחבת השימוש בקורס המקוון שהרשות מציעה לבני משפחה מטפלים להעסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד.
3. הוועדה קוראת למשרד הבריאות:
לדווח לוועדה על הסטטוס של הקמת מוקד ייעודי בקופות החולים לטובת זקנים, חולים סיעודיים ובני משפחותיהם.
בכבוד רב
חה"כ מירב כהן
יו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה