החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
מספר פנימי: 2210474
ירושלים, י"ד אייר, תשפ"ד
22 מאי, 2024
לכבוד
חה"כ אוריאל בוסו, שר הבריאות
חה"כ מאי גולן, השרה לשוויון חברתי
מר יעקב מרגי, שר הרווחה והביטחון החברתי
מר משה ארבל, שר הפנים
מר יעקב כהן, מ"מ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי
מר משה נקש, ראש מינהל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים
עו"ד רונית רוזין, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, משרד ראש הממשלה
מכובדיי,
הנדון: מדיניות וסנכרון פעילות משרדי הממשלה
למען שורדי שואה ואזרחים ותיקים ככלל ובאזורי עימות בפרט
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה קיימה דיון, ביום שלישי, י"ג באייר התשפ"ד, (21 במאי 2024), בנושא שבנדון, במטרה לקבל סקירה עדכנית ממשרדי הממשלה, אודות התוכניות האסטרטגיות לשורדי שואה בפרט ולאזרחים ותיקים ככלל, יעדיהן ויישומן בשטח.
בדיון ביקשה הוועדה לבחון את אופן שיתופי הפעולה והסנכרון בין המשרדים הפועלים בנושא ובין הארגונים והעמותות הפועלות בשטח, בשגרה ובתקופת חירום.
בדיון השתתפו נציגים בכירים ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, הבריאות, השוויון החברתי, משטרת ישראל, הרשות לזכויות ניצולי שואה, המוסד לביטוח לאומי, וכן נציגי משרדים נוספים.
כמו גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הרשות להגנת הצרכן, מרכז השלטון המקומי, עיריית קריית שמונה, עיריית אופקים, איגוד עובדים סוציאליים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הרשות להגנת הצרכן, מרכז השלטון המקומי, עיריית קריית שמונה, עיריית אופקים, איגוד העובדים הסוציאליים, הסתדרות הגמלאים וארגונים ועמותות המסייעים לשורדי השואה.
בבסיס הדיון עמדה "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית משנת 2020" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעוגנה בהחלטת ממשלה 127, אשר קבעה כי יש לפעול ולפתח שירותים שישפרו מדדים אלו, בהם רואה הוועדה קריאת כיוון חשובה למשרדים האמונים, לפעול וליישם האמור, למען שיפור מצב הקשישים ושורדי השואה בישראל.
מרכזת בכירה מדדים לאומיים להזדקנות מיטבית, מחלקת מחקר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דיווחה כי נכון להיום, אוכלוסיית בני גיל 65 ומעלה עומדת על 1.2 מיליון איש וצפויה להכפיל את עצמה בעוד 20 שנה. היא הוסיפה כי במסגרת החלטת ממשלה מס' 127, הוגדרו שלושה מדדים לאומיים להזדקנות מיטבית: בריאות - המתמקד בין היתר, בתוחלת החיים מדד המשמעות - העוסק בבדידות ואיכות החיים; ומדד החוסן הכלכלי. הנציגה הציגה פער מגדרי מובהק בחלק מהמדדים – מספר שנות החיים הבריאים בקרב נשים נמוך משמעותית מאשר בקרב גברים, ותחושות הדיכאון והבדידות כמעט כפולות בקרב נשים.
חוקר באגף למחקר כלכלי, המוסד לביטוח לאומי, דיווח כי 31.5% משורדי השואה מקבלים תוספת השלמת הכנסה לקצבת האזרח הוותיק. בנוסף, 93 אלף שורדי שואה זכאים לקצבת סיעוד, מתוכם כ- 23 אלף זכאים לגמלת סיעוד ברמה 6, הרמה הגבוהה ביותר המעידה על מצב סיעוד הקשה ביותר.
מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, דיווחה כי בהתאם להחלטת הממשלה, הוקם צוות בין-משרדי הכולל עשרה משרדי ממשלה שתפקידו לפעול להגברת התיאום ושיתופי הפעולה באשר לעצירת ההידרדרות במצב הזקנה. היא הוסיפה כי הרשות מקיימת שיתופי פעולה טובים עם השלטון המקומי.
מנהלת אגף שירותי קהילה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, דיווחה כי המשרד פועל לאיתור האוכלוסייה הפגיעה והחשופה יותר לניתוק חברתי, תוך התמקדות בנושאי המשמעות והשייכות והגברת אינטראקציות חברתיות בהתאם לצרכים המשתנים ולגיל העולה. עוד הוסיפה כי המשרד פיתח מאגר ייעודי לשורדי השואה, המשלב מידע מהלמ"ס, הרשות לזכויות ניצולי השואה, המוסד לביטוח לאומי ופועל להעברת הנתונים לרשויות המקומיות.
מנהל אגף בכיר סיעוד ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, ציין כי אין מחסור בעובדים זרים בתחום הסיעוד. כמו כן, הביע את העדפת הרשות להארכות חוזרות ונשנות של אשרות השהייה של עובדים זרים שתמה להם האשרה. לדידו, יש מניעה להאריך באופן גורף בתקופת המלחמה את אשרות השהיה.
עו"ס באיגוד העובדים הסוציאליים, דיווחה על קושי רב בשמירה על עובדים זרים באזור הצפון מאז תחילת המלחמה, ועל קושי בטיפול ביתי בקשישים תושבי הצפון שלא פונו מביתם עקב מחסור בכוח אדם.
סגנית ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, דיווחה כי נושא הזדקנות האוכלוסייה מטופל במשרד, תוך שיתוף בתי החולים, קופות החולים והרשויות המקומיות במספר פעולות: טיפול בעומסים בבתי החולים, תוספת מיטות במחלקות הגריאטריה, שיפור שירותי הוספיס בית, מניעת אשפוז והעברת הטיפול לקהילה.
מנהלת קליני ארצי בעמותות עמך/בנפשנו, הדגיש בפני הוועדה, כי על הממשלה לפעול להרחבת התמיכה במענים לתופעת הבדידות בתמיכה והנגשת מועדונים חברתיים, בהרחבת הזכאות לפעילויות גם לניצולים יוצאי צפון אפריקה ועיראק וכן בהנגשה דיגיטלית של כלל השירותים – פעולות שיאפשרו עצמאות ובטחון חברתי.
בסיום הישיבה סיכמה יו"ר הוועדה:
הוועדה מבקשת מהמוסד לביטוח לאומי להעביר נתונים בשני תחומים:
שיעורי מקבלי קצבת הבטחה הכנסה מתוך כלל האזרחים הוותיקים.
הערכה עדכנית לגידול במספר האזרחים הוותיקים שנדרשים לקבל גמלת סיעוד עד 2060 – והערכה של התקציב הנדרש לתשלום גמלת הסיעוד לזכאים העתידיים.
יו"ר הוועדה ציינה כי הנתונים בסקר הלמ"ס, באשר לשנות החיים הבריאים, רמת הדיכאון ותחושת הבדידות בקרב נשים מבוגרות מטרידים מאוד וסברה כי יש מקום לבחון באופן מעמיק מצבן של נשים אלו ואף לקיים דיון נפרד בנושא. כמו כן, הוועדה ממליצה ללמ"ס בדו"ח הבא של מפת מדדי ההזדקנות, להראות פילוח לפי קבוצות גיל – גילאי 75-65 (old people) ו-75 ומעלה (older people).
הוועדה מבקשת מהרשות לזכויות ניצולי שואה להגיש את תוכניות הפעולה של הצוות הבין- משרדי להגברת התיאום בתחום עצירת ההידרדרות בזקנה ברגע שהן יהיו בשלות להצגה.
הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה והביטחון החברתי:
לתכלל את כלל השירותים החברתיים הניתנים על-ידי משרדי הממשלה והעמותות לשורדי שואה וקשישים ולפעול להנגשתם בצורה מיטיבה לרשויות המקומיות.
להעביר לוועדה את הנתונים המעודכנים בנוגע למרכזי היום.
הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול:
למצוא פתרון להארכת השהייה של העובדים הסיעודיים הזרים שיצמצם את אי-הוודאות של המטופלים והמטפלים כאחד.
להקים מאגר שבו מטופל סיעודי יכול לאתר מטפל סיעודי פנוי – ללא צורך במעבר בשורה ארוכה של לשכות פרטיות.
הוועדה מבקשת מהמשרד לשוויון חברתי להעביר לידה ולרשות האוכלוסין, דיווח מהמוקד לאזרחים ותיקים על תלונות שקשורות לעובדי סיעוד בכלל, ומחסור בעובדים בפרט. ככל שיעלה הצורך תתכנס הוועדה לדיון בנושא.
הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לכלול גם את הרשות לזכויות ניצולי שואה ב"פורום ברק" ולעדכן את הוועדה בנושא.
הוועדה מציעה למשרד הבריאות להקים תוכנית לליווי אזרחים ותיקים ומשפחותיהם בתקופה שלאחר יציאה מאשפוז. זאת בדומה לפרויקט של ועידת התביעות, שמיועד לשורדי שואה בלבד.
הוועדה תעמוד בקשר עם ארגון "לובי המיליון" בנוגע למצב הנגשת השירותים בשפה הרוסית ובהתאם לכך, תתכנס הוועדה לדיון מעקב נוסף.
בכוונת הוועדה לקיים סיור בבית חולים זיו בצפת צפת ובקרית שמונה.
הוועדה תקיים דיון לבחינת המענים ותמיכה לשורדי שואה וקשישים עם דמנציה אל מול גידול אוכלוסיית הקשישים בישראל ובראי התוכנית הלאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות
בכבוד רב
חה"כ מירב כהן
יו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה