החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
ירושלים, כ"ז אייר, תשפ"ד
4 יוני, 2024
לכבוד
חה"כ אריאל בוסו, שר הבריאות
מר יעקב מרגי, שר הרווחה והביטחון החברתי
מר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר
סגן השר אורי מקלב, ממונה תיק הרשות לזכויות ניצולי השואה, משרד ראש הממשלה
מכובדיי,
הנדון: בחינת המענים ותמיכה לשורדי שואה וקשישים עם דמנציה, אל מול גידול אוכלוסיית הקשישים בישראל – בראי התוכנית הלאומית להתמודדות עם אלצהיימר ומחלות דמנציה אחרות
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה קיימה דיון, ביום שלישי, כ"ז באייר התשפ"ד (4 ביוני 2024) בנושא שבנדון, בבסיס הדיון עמדה התוכנית הלאומית להתמודדות עם דמנציה משנת 2023 ובחינת מידת יישומן של ההמלצות שנקבעו בה, כמו גם אופן שיתופי הפעולה בין המשרדים השותפים לתוכנית.
כן הודגש, כי אחוז גבוה מקרב שורדי השואה, הם חולי דמנציה ואירועי המלחמה הנוכחית והמציאות הקיימת, השפיעו על מצבם הקוגניטיבי והתפקודי והציפו שוב את הזיכרונות וטראומות העבר, בקרבם.
בדיון השתתפו, נציגי משרד הבריאות, האוצר, הרווחה, הרשות לזכויות ניצולי השואה; נציגי קופות החולים ובתי חולים; ג'וינט-אשל, האיגוד הישראלי לנוירולוגיה; ארגונים המטפלים באנשים עם דמנציה; הסתדרות הגמלאים וארגונים ועמותות המסייעים לשורדי השואה.
עפ"י מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסוף שנת 2022, התוכנית כוללת שמונה תחומים: הגברת המודעות למחלת הדמנציה; היערכות שירותי בריאות והרווחה בקהילה; תמיכה בבני משפחה; התאמת מערך שירותי האשפוז לצרכים; תיאום במערך השירותים לחולים ולמשפחות; הרחבת הכשרת כוח האדם בקהילה ובאשפוז; ומחקר ופיתוח;
מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוצגו ע"י חוקרת המרכז, אומדן משרד הבריאות למספר חולי הדמנציה בישראל עומד על כ- 150 אלף והדגישה כי עובדת היעדר רשם דמנציה במרכז הלאומי לבקרת מחלות במרכז הבריאות, מקשה הן על קבלת נתונים מדויקים יותר והן על היכולת לדעת באשר להיקף יישום ההמלצות. עוד הוסיפה החוקרת כי עפ"י הערכה, כ- 150 אלף איש נוספים, מעבר לאומדן משרד הבריאות, סובלים מירידה בתפקוד קוגניטיבי.
באשר ליישום ההמלצות, נכון ל-2022, ציינה:
מבחינת יישום התקציב, עולה כי ככלל לא נקבע תקציב ייעודי תלת שנתי ליישום התוכנית, מלבד הכללתה במסגרת תכניות העבודה השוטפות של אגף הגריאטריה במשרד הבריאות ולפיכך לא ידוע מהו התקציב הכולל לחולי דמנציה בלבד; סוגיית מבחני התמיכה בקופות החולים שאינם מרחיבים את סל שירותי הבריאות וכי אין ודאות לגבי המשכיותם; עובדת היעדר תקציב ייעודי המשפיע על יכולת התכנון לטווח ארוך ולפיתוח תשתיות וגיוס כוח אדם.
מבחינת היערכות משרד הבריאות, ככלל, השירותים מתאפיינים במחסור בתקציב, בכוח אדם וכן בהיעדר התייחסות מספקת לצרכים הייחודיים לחולי דמנציה וכי יש לפעול להגברת ההתייחסות לגורמי הסיכון ולשיפור הליכי אבחון המחלה; להגברת המודעות לבעיות רפואיות נלוות והרחבת ההפניה לטיפולים תומכים; לפיתוח מודל טיפולי רב-שלבי לשיפור הרצף הטיפולי; להכרה בדמנציה כמחלה כרונית עם תקרת השתתפות עצמית; ולשיפור הטיפול במצבי סוף החיים.
מבחינת היערכות שירותי הרווחה, ציינה כי יש לפעול לפתיחת מרכזי יום/אגפים ייעודיים נוספים; להרחבת זמני הפעילות; ולטיפול בקשיי המימון.
רפרנט רווחה, אגף התקציבים במשרד האוצר, לשאלת יו"ר הוועדה, באשר לאומדן תקצוב התוכנית הלאומית, לא התקבל מענה.
מנהלת המחלקה לשירותים קהילתיים ואחראית על התוכנית הלאומית לדמנציה, במשרד הבריאות, דיווחה לוועדה כי בשנה וחצי האחרונות, פעל המשרד לפעולות רוחביות במספר היבטים: פרויקטים ממוקדים לצרכי השטח; העלאת המודעות לאבחון באמצעות: "קול קורא" בשיתוף קופות החולים ו- 26 בתי חולים; פעולות ופרויקטים למניעת הידרדרות וכי עד כה, מתוך 8 המלצות שבתכנית, עמד המשרד ב-7 יעדים באופן חלקי וכי לא במיצוי מלא. לשאלת יו"ר הוועדה, לעניין מידת הפיקוח, התכלול ותקצוב התכנית, העידה כי ברמת המאקרו, התוכנית טרם תוקצבה ואין תכלול של האירוע. היא הדגישה את הקשיים שבחוסר בתקציב מובנה שיאפשר התקדמות ומיצוי כלל ההמלצות והפעולות שבתכנית הלאומית, כמו גם את הבעייתיות שבאי תכלול מערכתי בנושא.
מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, במשרד ראש הממשלה, ציינה כי הרשות זיהתה את מחלת הדמנציה והמורכבות שלה בקרב שורדי השואה ומודעת מאוד לגילם ההולך ומתבגר וכן לעלייה בשכיחות לדמנציה, והדגישה כי הרשות סימנה לעצמה את העיסוק בדמנציה כאחד מנושאי הליבה לעיסוק בשנים הקרובות. עם זאת, ציינה כי מקבלי המענק השנתי בקרב השורדים שלוקים בדמנציה לא מקבלים תמיכה ייעודית.
מתוך כך, דיווחה כי, הרשות פועלת באופן פרואקטיבי למיצוי זכויות ניצולים הלוקים בדמנציה; הרשות מעניקה מנעד רחב של זכויות ושירותי רפואה המותאמים לניצולים הלוקים בדמנציה וכן פועלת להגדלת מעגל הזכאים ולעדכון הסכומים המשולמים להם; הרשות ממשיכה לבחון כיוונים נוספים לשיפור איכות החיים של ניצולי השואה הלוקים בדמנציה.
כן דיווחה כי סגן השר אורי מקלב, האמון על תיק הרשות במשרד ראש הממשלה, יזם אשתקד, פנייה לממשלת גרמניה לבקשת הגדלת המענק השנתי המשולם לניצולים הלוקים בדמנציה מקרב מקבלי הרנטה מגרמניה. בהקשר זה ציינה כי בשנת 2023 ואילך, הוכפל המענק מ- 500 יורו ל- 1000 יורו ובשלב זה מתנהל מו"מ להגדלתו. בהמשך לכך הדגישה כי הרשות פועלת מול "ועדת התעריפים" באוצר לעדכון התעריפים בהתאם.
סמנכ"לית עמותת עמדא - אמרה כי ניכר שאין ניהול אסטרטגי והיערכות לגידול עתידי של האוכלוסייה ולפערים הקיימים במענים ובשירותים לחולים במחלה, בין הפריפריה למרכז. בנוסף, ציינה שהנושא החשוב מבחינתה בתוכנית הוא נושא המודעות למחלה, לאור הבושה והסטיגמות שמתלוות אליה. עוד ציינה כי למרות שלפי החוק, הרשות לניצולי שואה מטפלת באדם בודד ולא בבני משפחתו, המטרה להנחות את בני המשפחה כיצד לטפל בשורד – ולאו דווקא לטפל בניצולי המשפחה עצמם.
מנהל המחלקה לרפואה מנוהלת, בקו"ח לאומית, דיווח לוועדה כי במסגרת מחקר שבוצע בקופה, נמצא כי כ- 20% מהחולים במחלת הסוכרת מעל גיל 65, נמצאו לוקים במחלת הדמנציה והדגיש כי על פעולות המניעה להתבצע באמצעות טיפול מקדים ונכון במחלות כרוניות נוספות כגון מחלת הסוכרת, לחץ דם ועוד, שעשוי למנוע את הופעת הדמנציה בגיל מאוחר יותר. הוא הוסיף כי רופא משפחה מוגבל באבחון מחלת הדמנציה בזמן קצר של ביקור, וכי יש לפעול לשינוי שיטת התגמול לרופאי המשפחה, בדגש על איכות הטיפול.
נוירולוגית קוגניטיבית, מבית החולים איכילוב, דיווחה על טיפול מניעתי שמבוצע בקופה, המתבצע באופן מדויק בשלבים המוקדמים של המחלה, על מנת למנוע פגיעה מאוחרת יותר בתפקוד הקוגניטיבי. עם זאת, ציינה כי מחסור בנוירולוגים קוגניטיביים מומחים עלול לעכב ואף למנוע מתן טיפול מניעתי בהיקפים רחבים.
סמנכ"ל בכיר, ראש מנהל אזרחים ותיקים, במשרד הרווחה והביטחון החברתי, הדגיש את חשיבות מרכזי היום ואמר כי הם מהווים כלי המאפשר התמודדות עם מחלת הדמנציה. הוא הוסיף כי כיום קיימים למעלה מ- 100 מרכזים היודעים לספק מענה לאנשים עם דמנציה. לצד זה, הסכים שאחת הבעיות של המשפחות המטפלות היא שלעתים הן נאלצות לבחור בין תשלום על מטפל בבית, לבין השתתפות של המטופל במסגרת של מרכזי יום בקהילה, שעלותה 180 ₪ ליום. כך נוצר מצב שרק משפחות שידן משגת שולחות את בני המשפחה שסובלים מדמנציה למרכז יום. כמו כן, ציין כי משרד הרווחה והביטחון החברתי חייב לפתח את המומחיות שלו בכל הנוגע לדמנציה ולירידה קוגניטיבית.
בסיום הישיבה החליטה הוועדה:
הוועדה הביעה תרעומת על העובדה שתוכנית לאומית, משנת 2013, הכוללת המלצות להתמודדות עם מחלת הדמנציה, טרם תוקצבה וכן לא ידוע על גורם מפקח ומתכלל ברמה הממשלתית על ביצוע הפעולות האמורות.
הוועדה קוראת לממשלת ישראל, לפעול למינוי גורם מתכלל מוסכם לביצוע בחינה מחודשת לאיגום כלל הצרכים וההמלצות הכלולות בתוכנית, תוך שיתוף כלל גורמי הממשלה השותפים לתוכנית ולפעול במישורים הבאים:
מינוי רשם דמנציה ארצי – עם אחריות על איסוף, ניהול, ניתוח נתונים וזיהוי מגמות ממידע שמגיע מקופות החולים.
תקצוב התוכנית הלאומית להתמודדות עם דמנציה, אלצהיימר ומחלות נוספות, משנת 2013.
בחינת הממשק של המודעות הראשונית לדמנציה מול רופא המשפחה, כולל בחינת האפשרות לבדיקת סקר החל מגיל מסוים לזיהוי מוקדם של דמנציה.
הכרה ותמיכה בבני המשפחה המטפלים בחולי הדמנציה.
הגדלת מספר הנוירולוגים המומחים, בהתאם להמלצות הוועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה בבתי החולים ובקהילה משנת 2022.
בחינת תעריף עלות מרכזי היום לאנשים החולים במחלת הדמנציה והגדלת מספרם.
בחינת הקמת מרכזי יום לאנשים החולים במחלת הדמנציה ללא עלות.
יצירת מומחיות בנושא של ירידה קוגניטיבית בתוך משרד הרווחה והביטחון החברתי.
הוספת דמנציה בשלבים מתקדמים ל"חוק החולה הנוטה למות".
3. הוועדה מבקשת מאגף התקציבים במשרד האוצר לעדכן את הוועדה בדבר אומדן תקצוב התוכנית הלאומית להתמודדות עם דמנציה, אלצהיימר ומחלות אחרות, משנת 2013, וכן מה תוקצב עד כה ומה יושם.
4. הוועדה מבקשת מקופת חולים לאומית ומבית החולים איכילוב להעביר לידה את המחקרים שהוצגו בדיון.
5. הוועדה תתכנס לדיון מעקב בעוד כ- 3 חודשים, ומבקשת בתוך שבועיים לקבל מענה לאמור בהחלטות, מהגורמים הרלוונטיים.
בכבוד רב
חה"כ מירב כהן
יו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
העתק: עו"ד רונית רוזין, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, משרד ראש הממשלה
מנכ"ל קו"ח לאומית
מנכ"ל בית החולים איכילוב