החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2023-092711
סיכום דיון
מיום
שלישי, כ"ז בטבת ,תשפ"ד8.1.2024
:, בנושא
הצורך בהקמת מאגר מידע מתעדכן של אז רחים ותיקים- הטיפול באזרחים הו
תיקים
בזמן
משבר הקורונה, דוח מיוחד2021
ישיבה משותפת עם הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה
חה
"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - עם פרוץ מגיפת הקורונה, אוכלוסיית האזרחים הו תיקים, המונה
.בישראל מעל מיליון נפש, זוהתה כקבוצת הסיכון העיקרית לתמותה ולסיבוכים בריאותיים
הטיפול באוכלוסייה זו דרש מהמדינה התייחסות נפרדת מכלל האוכלוסייה.
,כיום אנו נמצאים בעיצומו של אירוע חירום מסוג אחר אולם קריטי וחמור לא פחות והוא מלחמ ת
.""חרבות ברזל
דוח המבקר המונח לפנינו, אשר משמש כבסיס לדיון, מבקש לבחון את רמת הטיפול באוכלוסייה
של כמיל
יו
ן אזרחים ותיקים בישראל, מתוכם כ-
7%
המתגוררים במוסדות, מקבצי דיור ובתי דיור
מוגן. מא
ז תחילת המלחמה .
מס' בתי אבות ומקבצי דיור ביישובי העוטף בדרום ויישובי הגבו .ל בצפון פונו ממקום מגוריהם
משרד הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל ב מסגרת המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות
המקומיות מגוון מסגרות המיועדות לסיוע לאזרחים ותיקים. המשרד לשוויון חברתי שימש עד
לאחרונה כגוף מטה לממשלה ב
טיפול בהם ועסק בין היתר במיצוי והנגשה של זכויות. בממש לה
הנוכחית הסמכויות עברו למשרד נגב
ו
גליל. מעבר לכך ישנם אזרחים ותיקים המטופלים בב תי
החולים הגריאטריים שבפיקוח משרד הבריאות,
.וכך גם בתי האבות הסיעודיים
נקודת הביקורת הראשונה בדוח מדברת על הנושא בו נבקש להתמקד בעיקר בדיון זה והוא המידע
על אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות ובמאגרי מי דע ארציים וכלליים
כ
אוכלוסייה ה
נזקקת
לסיוע
בעת שגרה ובפרט בעת
חירום, כמו מלחמה .
בזמן כתיבת הדוח לא היה קיים בישראל גוף א
חד המרכז מידע בסיסי עליהם
אשר מסייע להעביר
מידע
לגופים המעורבים בטיפול
ב .אותם נזקקים .חבל מאוד שלא הוקם קבינט לנושא הזיקנה
משרד מבקר המדינה - בני גולדמן-מנהל אגף בכיר – מטרת הדוח בזמנו היתה
לבדוק את הטיפול
באזרחים הו.תיקים בקהילה ובמוסדות
לפני מתן טיפול יש לדעת מה הצרכים של האזרחים
הו תיקים. והנושא המרכזי שאתמקד בו הוא פעולות המדינה והרשויות המקומיות לאיתור ומיפוי
הצרכים של האזרחים הו.תיקים
נתוני מפתח:
1.1
מיליון
מס' האזרחים ה .ותיקים בישראל
כ-
%
7
,מהם מתגוררים במוסדות
במקבצי דיור ובבתי דיור מוגן.
40%
שיעור האזרחי
ם הו
תיקים שמשרד הרווחה לא הצליח ליצור עימם קשר, מתוך
אוכלוסיית
היעד שהגדיר במסגרת ת"כנית "מגן זהב.
כ-
264,000
הפער בין מס' האזרחים ה
ותיקים בישראל לפי רשות האוכלוסין וההגירה למס פרם לפי
.הלמ"ס
66%
נ כון ליולי2021, שיעור האזרחים ה ,ותיקים שהמשרד לשוויון חברתי טרם מיפה את צורכיהם
"מתוך אוכלוסיית היעד שהגדיר במסגרת תוכנית "מגן זהב.
.אנו מובילים בעולם בעובדה שאזרחים ותיקים גרים בקהילה
מידע על אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות ובמאגרי מידע ארציים
וכלליים–
*אף שכמעט
בכל
( הרשויות המקומיות יש עו"ס זִקנה97%
( מהן), וברובן פועל יועץ אזרחים ותיקים68%
מהן), ערב
משבר הקורונה לא היה ברשויות גורם שרי כז מידע שלם ומעודכן על האזרחים
וה תיקים
ומאפייניהם לצורך
הגשת
סיוע .
2
*
נמצא כי אף שמרשם האוכלוסין הוא מאגר המידע הרשמי המקיף ביותר של נתוני כלל תושבי
ישראל, בהיעדר פרטי התקשרות, לא היה בו כדי לתת מע נה מיטבי לגורמי הסיוע לאזרחים
ה
ותיקים במשבר הקורונה.
*אף שהלמ"ס מרכזת פרטי התקשרות ברמת עדכון גבוהה בהשוואה למרשם האוכלוסין , ובכללם
האזרחים ה
ותיקים, עם פרוץ משבר הק
ורונה
מידע זה לא היה זמין לשימוש
ל גופים רבים
ש נזקקו
לו כדי לסייע לאוכלוסייה המבוגרת.
.תוך כדי הקורונה נוצר המאגר והוא היה צריך להיות מטויב, לפחות ברמה הבסיסית
משרד הרווחה והמ
שרד לשוויון חברתי קבעו במסגרת ת
כנית "מגן זהב" יעד למ פות את צורכיהם
של כלל האזרחים ה ותיקים (כמיליון איש), ללא קביעת סדרי עדיפויות של הזדקקות לסיוע. הם
הג
יעו לשיעורי מיפוי נמוכים ,לא ביצעו מעקב מול הרשויות המקומיות שאלי הן העבירו את המידע
על האזרחים ה
ותיקים ופיצלו את הפעולות ש
עשו למיפוי צורכיהם של האזרחים ה
ותי קים, בין
היתר מבחינת העיתוי. כמה רשויות מקומיות ציינו את שביעות רצונן מתהליך המיפוי, ואחרות
העלו קשיים בנוג
ע לריבוי הגורמים שפנו לאזרחים ה ותיקים, לעבודה כפולה באיתור צורכיהם
.ולמידע לא מדויק שנמסר להן
הצעת המחליטים לממשלה שגיבש המשרד לשוויון חברתי בשנת2018
בנושא "סיוע לאזרחים
ותיקים בשעת חירום", הכוללת אחריות המשרד על הקמת מאגר מידע על אזרחים ותיקים לשעת
חירום, לא עלתה לדיון בממשלה, בפרט בשל היעדר הסכמה עם משרד הרווחה. עם זאת, ממרץ
2020
פעל המשרד לשוויון חברתי להקמת מאגר מידע על אזרחים ותיקים הן לצורך הסי וע להם
בתקופת משבר הקורונה והן מתוך היערכות למצבי חירום עתידיים. לשם כך פנה המשרד במהלך
.משבר הקורונה בבקשה לקבל מידע על אזרחים ותיקים משישה גופים מרכזיים המחזיקים במידע
בהיעדר נורמה מחייבת לא העבירו שלו שה מהם את אישורם להעברת המידע(מ ,שרד הרווחה
המוסד לבי
טוח לאומי ,משרד העלייה והקליטה, ו
גם הרשויות המקומיות). בשל כך נפגעו הן תש תית
המידע לצורך הסיוע לאזרחים ה
ותיקים והן התשתית להקמת מאגר למצבי חירום עתידיים.
מומלץ שמשרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי יגבשו במשותף, בהיוועצות עם היועץ המשפטי
לממשלה, מנגנון להקמת מ
אגר מידע מקוון על אזרחים ותיקים
,או כל מנגנון אפקטיבי אחר
שיאפשר לגופי הסיוע ולרשויות המקומיות בעת חירום גישה מהירה לפרטי ההתקשרות עם
"התושבים העשויים להזדקק לסיוע; ובכלל זה מידע רלוונטי שנאסף במסגרת תוכנית "מגן זהב.
הצורך בזיהוי מידע לגבי אוכלוסיות חלשות
הוא קריטי, ללא מאגר מידע שיאפשר את המענה
.הממשלתי, כל פעם נצטרך להתחיל מחדש
ח"כ מטי צרפתי-הרכבי –
הרבה מהמידע מצוי ברשויות המקומיות, ויש למצוא דרך לתכלל את
מאגרי המידע כדי שנוכל לטייב את המדדים של הזדקנות מיטבית. הרשויות הן חוליה מקשרת
שצריך לראות איך הן .משתלבות במאמץ להקמת מאגר מידע
ח"כ מירב כהן–
יו"ר הוועדה
המיוחדת לטיפול בשורדי שואה –
העיסוק בסוגיית החטופים הוא
הכי חשוב. אין רגע שמשפחות החטופים לא במחשבה ובלב, כולל תמיכה בהשבתם תמורת מחירים
.גדולים
,בזמן חירום האוכלוסיות הכי פגיעות נמצאות בסיכון. הקורונה פגעה בראש ובראשונה במבוגרים
וכעת בזמן מלחמה זה פחות ברור ואנו שוכחים אותם. למרות מטחי הקסאמים מבוגרים רבים
התקשו לעזוב את בתיהם, אחרים עברו לבתי המלון ואין להם שגרה, ויש שפונו למקומות אחרים
בקהילה וא נו לא יודעים מה קורה איתם. ראוי לציין גם את קבוצת אזרחים הותיקים שאינם גרים
ביישובים המפונים אך המלחמה משפיעה גם עליהם. עפ"י נתונים של האוניברסיטה העברית-
73%
מהמבוגרים הפסיקו את פעילותם
וחווים תחושת בדידות, כלומר הם לא יוצאים לסידורים
בסיסיים, כולל קניית
תרופות. במשרדי הממשלה יש תכניות, אבל חלק מהאתגר הוא למצוא איפה
נמצאים האזרחים הותיקים. לא מדובר בדיון תאורתי עלDATA
, אלא דיון מעשי על מאגר נושם
בחירום ובשגרה שמסונכרן בין משרדי הממשלה ונותן מענה לצרכי האזרחים הוותיקים. מדובר
בכלי עבודה בסיסי לדעת איפה נ מצאים האנשים שזקוקים לעזרה. אנו הנחנו את התשתית, יצרנו
מאגר ראשוני של1,200,000
אזרחים באמצעות יצירת קשר טלפוני והייתי רוצה לדעת מה קרה עם
.זה מאז. יש רשויות מקומיות שמאורגנות למופת
אני מאחלת שננהל את השגרה בצורה מקצועית יותר. "מערכת אגם" היא אסטרטגית ור אוי שהיא
תקום. לצד זה ראוי שיהיה פורום של משרדי ממשלה כדי שיהיה שימוש מושכל ונעשיר את המאגר
3
במידע. כמו כן, הוא יאפשר לנו להתוות מדיניות בצורה טובה ביותר. בסופו של דבר אם העבודה
.לא נעשית ואין תשתית מקצועית, לא ניתן לשדרג את השירות שהאזרחים מקבלים
מרכז המ
חקר והמידע
–
גדעון זעירא-ראש תחום –
מאגר מידע שהוזכר בדוח המבקר שונה
מהמאגר שהמבקר המליץ עליו להקים והיה בשימוש בתקופת הקורונה–
"כספת נצורה". המאגר
נועד לסייע בחירום למחלקות לשירותים חברתיים לזהות אוכלוסייה שזקוקה לתשומת לב בשעת
חירום, בדגש על אנשים שאין להם ת
יק פעיל במחלקות . המאגר
מבוסס
בעיקרו על נתונים שמשרד
הרווחה מקבל מהמוסד לביטוח לאומי,
החל משנת2016
,
על קבוצות מסוימות של מקבלי גמלאות
בפועל שקשורות לנכות או לאזרחים ותיקים. כלומר, אנשים שלא ענו על אחד הק ריטריונים לקבלת
.קצבה, לא ייכנסו למאגר. במאגר יש מספרי טלפון, כתובת לפי מרשם האוכלוסין, ילדים ועוד
משרד הרווחה בשעת חירום נותן גישה לרשויות שחותמות על הסכם סודיות. נכון לאמצע חודש
דצמבר - ניתנה גישה כמעט לכל הרשויות המקומיות, אבל כרבע מהן בכלל לא איחזרו את
.הנתונים
.לגבי היתר לא ידוע בדיוק מה היה השימוש, כי אין חובת דיווח לגבי השימוש בנתונים
ההסדר בין משרד הרווחה למוסד לביטוח לאומי נוצר בשל הימשכות עבודה על תקנות שנועדו
,להסדיר מאגר מידע לאנשים עם מוגבלות. בימים אלו ועדת העבודה והרווחה דנה בתקנות האלה
והוא
.יהיה שונה מהמאגר הזה. בין היתר, הוא כנראה לא יכלול מקבלי קצבת אזרח ותיק
משרד
הרווחה והביטחון החברתי – רון אשכנזי-
ממונה ייעוץ משפטי-
התקנות הן סטים לפי חוק
.שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ששר הביטחון אחראי עליהן היות ומדובר במצב חירום "כספת
נצורה" היא פרויקט של העברת מידע בין גופים ציבוריים, שיצר משרד הרווחה בשיתוף עם המוסד
לביטוח לאומי, כבר לפני כעשור מתוך הבנה של הצרכים בשטח. בקורונה הרחבנו את הבקש ה כי
הבנו שצריך את כל האזרחים ה ותיקים ואת כל מקבלי קצבאות הזקנה. התקנות תאפשרנה
""להוריד
חלק מהאוכלוסייה מהקובץ הספציפי הזה. ברור לנו שהמהלך ימשיך לגבי אוכלוסיות
.שלא כלולות בקריטריונים של התקנות
יריב מן- סמנכ
"ל בכיר, ראש מינהל אזרחים ותיקים –
מינהל אזרחים ותיקים מורכב משתי יחידות
.עיקריות: שירותים בקהילה ושירותים שהם מערכי דיור חוץ ביתיים
בתחום מערכי הדיור אנחנו
מבצעים רגולציה ומספקים שירו
תים ל-
5,000
איש שנמצאים ב
כ-
100
.בתי אבות ברחבי הארץ60%
מהם משותפים עם אגף הגריאטריה במשרד הבריאות. מעבר לזה, אנחנו
מבצעים רגולציה על הדיור
המוגן , כלומר תפקידנו לוודא
שנשמרות ל
הם זכויותי
הם
לאורך השנים. בכל רשות מקומית יש
מחלקה לשירותים חברתיים מתוקף חוק הסעד משנת51'. אנחנו אחראים על כל הפעולות
שניתנות
באמצעות ה
מחלקות לשירותים חברתיים, ומתקצבים את המחלקות. יש כ-
800
עובדים סוציאליים
לתחום זקנה בכל מחלקה לשירותים חברתיים, מלבד המועצות הקטנות .מאוד
* :במסגרת תקופת החירום האחרונה עשינו כמה דברים כדי להגביר את הקשר החברתי500
עובדים סוציאליים היו ב-8
באוקטובר במלונות, במטה הנעדרים והחטופים וכו'. המשרד נמצא
.עדיין בתצורת חירום
* בתחום אזרחים ותיקים עסקנו בעיקר בפינוי בתי אבות. יש לנו כרגע מעל500
איש שפונו. כמו כן
."פינינו אנשים גם לדיור המוגן באמצעות הסכם עם ארגון "קדם
* שירותים בקהילה-
,השתדלנו להחזיר כמה שיותר מהר את מרכזי היום, מועדוני המופת
המועדונים החברתיים והקהילות התומכות כדי לשמור על שגרה לאזרחים ה
ו.ותיקים
* פרסנו מעל80
נקודות שירו ת במלונות. הבטחנו שבמלונות המרכזיים, שבהם יש שיעור מסוים של
.)אזרחים ותיקים, הם יקבלו פעילות שמדמה את הקהילה (ספורט, מעגלי שיח ועוד
* פרסום נהלים-
אנחנו נערכים גם לחזרת חטופים ,
,טראומה בזקנה
וה השפעות של אירועי
המלחמה על
האזרחים ה
וו
תיקים גם לשנים הקרובות .
בהיבט של בדידות בעת קורונה, אנחנו הפקנו לקח אחד והוא הגברת מעגלי שייכות ברמה
המקומית. הבנו שהרשויות המקומיות כנראה יודעות יותר טוב מאתנו על האוכלוסייה הותיקה
שלהן, ואנחנו צריכים לאפשר להן את הכלים. הממשלה בזמנו הטילה את האחריות על נושא זה על
המשרד לשווי
ון חברתי. אנו נהיה נכונים לקחת אתגרים, ככל שיוטלו עלינו, ו
נשמח לבצע אות
ם .
כמו כן נשמח גם לשתף פעולה עם הקמת מאגר היכן שהוא יוקם. אבל אני חושב שמה שלא עובד
.בשגרה לא יעבוד בחירום
משמעות הניתוק של משרד הרווחה מחוק הסיעוד בשנת2018
היא שאנחנו לא שותפים בוועד ות
התכנון, טיפול ומענים לאנשים אלה. אם יהיה שינוי בחוק סיעוד, אנו נרצה להחזיר לרמת השלטון
המקומי את הקשר עם האזרח ה
ו .ותיק, ושהקשר לא יהיה רק ברמת סניף הביטוח הלאומי
המשרד לשוויון חברתי – הראל כהן-מ.מ מנמ"ר –
יצרנו קשר עם%
60
מהאזרחים הותיקים , ורוב
האנשים ענו לנו. כשעה וחצי לאחר פרוץ האירועים התחלנו להפעיל את המאגר. עבדנו עם האגף
4
.לאזרחים ותיקים במשרד הנגב והגליל לעדכון המאגר מערך הדיגיטל הוא היחיד שנענה כרגע
,לבקשה והתחלנו איתם שיתוף פעולה כדי לעדכן את המאגר.
הממונה על המאגר הוא משרד הנגב
והג ליל ואני ממונה על אגף טכנולוגיות. התחלנו פעילות פיילוט מול משרדי הממשלה כדי שיהיה
.קשר ואפשרות לביצוע שיח מידי
משרד לפיתוח הנגב
הגליל והחוסן הלאומי –
ירון מנשה-מנהל אגף בכיר ותיקים –
בתקופת
הקורונה היה איסוף נתונים והעברתם לרשויות המקומיות. ב- 7 באוקטוב ר נפתח מוקד פניות של
אזרחים ותיקים בנושאי חירום למתן מענה פרטני וסיוע למשרדים שעסקו בפינוי. אנו העברנו
.תקציבים עבור פעילויות לאזרחים ותיקים
האגף עבר במסגרת ההסכמים הקואליציוניי
ם
מהמשרד לשוויון חברתי עם כל עובדיו ומוקד זכויות
טלפוני. כל התכניות של המשרד ל .שוויון חברתי ממשיכות לפעול
המוסד לביטוח לאומי – עו"ד כפיר אמון-סגן בכיר – אנו פוגשים את האזרחים הותיקים
בתשלום
גמלאות ובכל מה שקשור להעברת מידע. אנו מחזיקים במידע רב ומתכנסים לעיתים תכופות
.להעברת מידע בתדירות הכי גבוהה שאפשר ישירות לגופים או דרך גופים אחרים, כמו הרשויות
המידע הוא מעודכן ואנו מטייבים אותו. אנו מחוברים לכספת נצורה, וכל המידע שקיים במוסד
לביט וח לאומי מועבר באמצעותה. מעבר למידע הכללי, אנו מעבירים גם מידע על מצב רפואי היות
.והוא רלוונטי לצורך פינוי. כשאנו מעבירים מידע יש תמיד חשש שהוא ירתיע אנשים מלמסור אותו
.אנו עומדים בקשר עם גופים שעוטפים את האזרחים הותיקים בחירום ובשגרה, ויודעים על מצבם
יש.יוזמה ליצור "אגם מידע משותף" לכל משרדי הממשלה שנמצא בהתהוות, ואנו חלוצים בנושא
נטלי גבאי לוי-מנהלת אגף סיעוד - לא כולם צריכים פינוי בשעת חירום.
מי שלא נכלל בקובץ לפינוי
עובר בכ
ספת הנצורה
, ו
האזרחים הותיקים
עוברים לרווחה. יש אוכלוסייה שהיא קשה
לפינוי, ועלי ה
,שמנו את הדגש בתקנות ולכן
הקבצים .מופרדים
הביטוח הלאומי מעביר את המידע ב"כספת הנצורה" לחברות הסיעוד ולמרכזי היום כדי לדעת מי
.האנשים שזקוקים להשגחה
.לא קיבלנו פניה מעמותת עמדא לסיוע, אנו תמיד נכונים לשתף פעולה בעניין
מרכז השלטון המקומי –
צחי שלום-ראש מינהל טכנולוגיות דיגטליות
–
המשאבים של אגפי
הרווחה ברשויות הם מצומצמים
ו,מוגבלים ובפרט
.בעת הזו לא ניתן
להטיל עלי
הם
עוד מטלות
בתוך המסגרת הזו, כשיש גוף שבעצם אמור לעשות את זה במסגרת פעילות שוטפת של נגב-גליל.
ניתן ל
ש כפל את מודל התקנות שאנחנו
מעבירים לבעלי צרכים מיוחדים לפינוי בשעת חירום
עבור
כל אוכלוסיית מדינת ישראל והקמת מאגר-
ל על
תפקוד.
לא כל מי שהו
א
מבוגר או בתוך המסגרת עליה
א
נו מדברים של אזרחים ותיקים,
מעוניין להיות
כר מו ברווחה, וגם על זה צריך לחשוב .
הרשות ל זכויות ניצולי
ה שואה–
עו"ד
עמיחי פישמן-ממונה בכיר-אחראי על הייעוץ המשפטי
–
א
נחנו משלמים תגמולים ,הטבות ומענקים לכ-
150,000
ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות
בתקופת מלחמת העולם השנייה:. בין הפעולות שאנו מבצעים טיפולים רפואיים ,, מענק הבראה
תכניות של תיאום טיפול
.בעריריים, הפגת בדידות ועוד
דוח
מבקר המדינה הזכיר את הרשות לנ
יצולי
.שואה כגוף שהעביר מידע בתקופת הקורונה
ב סיס
המידע
נמצא בעיקרון בביטוח הלאומי ו
ברשות האוכלוסין .כשהי
ו לנו נתונים שלאחרים לא היו , אז
כמובן שהעברנו אות
ם וסמכנו לסייע. כמו כן, יש לנו גם ה
עברו ת מידע שוטפות עם עשרות רבות של
רשויות מקומיות לצורך הנחה בארנונה
ו
הטבות נוספות שזכאים ם לה ניצולי שואה.
משרד הבריאות – יוחנן סמואל-מרכז סטנדרטים ונהלים בגריאטריה –
התפקיד העיקרי שלנו הוא
פינוי של אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ומוגבלויות שונות שלא יכולות להתפנות למקומות אחרים
של הרווחה או ל מלונות. יש לנו ממשק אוטומטי עם קופות החולים
ו
אנחנו מקבלים
מהם מידע על
כל מאושפזי בית או בעלי צרכים מיוחדים. המאגר עדיין לא מ
ט
ויב מספיק, ו
יש שינויים בהגדרות .
במלחמה האחרונה יצרנו קשר עם כל האנשים
ש נפלו תחת קטגוריות
אלה ובדקנו אחד-
אחד
הא ם
הוא זקוק לפינוי.
משרד העלי
הי והקליטה – שלום בן ישעיה-מנהל תחום בכיר יישומים –
יש לנו מאגר עולים החל
משנת1972
ועד היום. יש כמיליון800
אלף עולים ואנו עובדים בשת"פ עם משרדי הממשלה כדי
לטייב את המאגר. אנו מקבלים מידע על עולים שחזרו לחו"ל. בתקופת הקורונה, נתבקשנו ע"י
.משרד הרווחה להעביר מידע על עולים שגרים במקבצי דיור
5
אני מאמין שהמיד ע שקיים בביטוח לאומי הוא המידע המדויק והרצוי שקיים לגבי אזרחים
ותיקים. אין לנו בעיה להעביר כל מידע, ואכן אנו מעבירים להלמ"ס, לצה"ל, לרשות האוכלוסין
.ולרשות לניצולי שואה
משרד המשפטים – עו"ד מרים בראון-המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי – במחלקה
יש צוות פרטיות
שמבי
ן שיש התקדמות
בחשיבה בין המשרדים
בנוגע לתוואי
מאגר
ה
מידע. כשיעלו סוגיות
בהיבטי
פרטיות
, אנו נסייע ב כל מה שנדרש
בדומה ל תקנות
ל
אנשים עם מוגבלויות.
הלמ"ס –
עו"ד רותי שמן-לשכה המשפטית –
למ ה"
ס יכולה לתרום מידע מצרפי על מאפייני
האוכלוסייה
.הותיקה אין לנו מידע
פרטני על כל אזרח במדינת ישראל מבחינת כתובת וטלפון
, אלא
רק לגבי אנשים שהשתתפו במ פקד
אוכלוסין או בסקרים שלנו. אבל,
יש מניעה משפטית להעביר
מידע כזה. הל
מ"ס פועלת תחת פקודת הסטטיסטיקה, שמצד אחד, מטילה חובות הש( בה סמכויות
איסוף מידע מאוד נרחבות ), ומצד שני יש
חוב
ת סודיות ייחודית .
אני מניחה שביום שיוקם מאגר
אולי ספציפי לאזרחים ותיקים,
.הלמ"ס לא תוכל להיות גורם שמספק מידע
על פי
החלטה
1440
ממאי2022
, צריכים להתבצע הסכמים בין משרדי הממשלה השונים אלינו,
שיסדירו
את העברות המידע לאגם
. האגם אמור להיות אצלנו, ואנחנו בעבודה על ההסכמים . אחד
מסעיפי החלטת הממשלה הוא שיוקם צוות יישום, בראשות מנכ"ל ראש הממשלה, בשיתוף נציגי
,הלמ"ס, מערך הדיגיטל הלאומי
אגף תקציבים במשרד האוצר ו מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד
.המשפטים
מערך הדיגיטל
הלאומי- עופר ישי-מנהל שותפויות אסטרטגיות –
יש מאגר אחד שהוא מבחינתנו
המקור המוסמך היחידי
לגבי פרטים בסיסיים על אדם וזה מרשם
.האוכלוסין
אנשים צריכים
לעדכן את הכתובת של הם לפי
חוק המירשם שבוע אחרי שהם עברו דירה,
אנחנו יודעים שלא כולם
עושים את זה. במאגר היה חסר פרטי קשר, ואי לכך בעקבות תיקון לחוק הדי
ו ור שמהותו פניית
המוסדות לאזרחים הוספו שדות קשר (מס' טלפון נייד וכתובת המייל
) ל .מרשם האוכלוסין
רשות האוכלוסין השלימה את ההיערכות שלה, ו
השדות כבר נמצאים
, כלומר מ ערכת הדיוור שלנו
מוכנה. יש כבר54,000
אנשים שנרשמו למאגר. המשרד הראשון יהיה ככל הנראה משרד התחבורה
בעוד כ
חודש-
.חודש וחצי אנחנו ניתן אפשרות
שהפרטי קשר יהיו במקום אחד , כולם יצ
ר
כו משם,
.והעדכון יהיה ע"י האזרח באמצעות טופס באזור האישי
המאגר הוא לא מרכזי, ו
יש כמה דרכים ל
טפל בזה:
1. ה עברות מידע(
)עלויות כספיות
2. ריכוז המידע במקום אחד על ידי מספרי זהות .מישהו צריך להוביל את זה בממשלה ו
לדאוג ש לא
יהיה
,רק מידע אלא שימושים
ל
מידע .
זה גם הכיוון שאנחנו הולכים אליו בתוקף זה שיש לנו יחידה
שעוסקת במידע כללי בממשלה.
3.
מערכת"יחד,"
שפותחה לאחרונה למלחמה, ו יש בה כבר202,000
מפונים. משרדי ממשלה שונים
מעדכנים בה,
.ויש גם ממשקים אוטומטיים לפזר למי שצריך
4
.
השלטון המקומי יכול לגשת למידע
ו
גם יכול להביא מידע למרכז. אנו יודעים שנושא הרווחה
.מתחלק בין המרכז לשלטון המקומי
צריך שכולם יפעלו
ש
המאגר- מרשם האוכלוסין יהיה מ
ב וי ט במקום אחד .
כולם יכולים להתחבר
למערכת הדיוור הממשלתי, ש היא כרגע המערכת היחידה נוכח
אבטחת מידע וסייבר .מעבר לזה
יש
לקיים
דיון שמתכנן את המאגר כדי
לתת תמונה שלמה של האזרח במדויק באונליין.
רשות האוכלוסין וההגירה– משה נקש-מנ
הל אגף בכיר סיעוד – אנחנו עושים את כל הה
י ערכות
המחשוב
ית ל
קלוט את כל המידע שצריך בש
ת"פ עם כל המשרדים הרלוונטיים ו .עם מערך הדיגיטל
יש לנו מאגר
מידע של המטופלים הסיעודיים שלנו, ו אנחנו יוצרים איתם קשר. גם העובדים
הסוציאליים בצוות יוצרים איתם קשר ונותנים מענה.לבעיות ולסוגיות שעולות מהשטח
חכ"ל קולט אביטל -
יו"ר
מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל – חוסר הסדר וחו סר התיאום
הוא הרבה יותר חמור ממ
ה שחשבתי. לא אמורה להיות בעיה בהקמת מאגר
. המאגר יסייע
לפעילות
משרדי הממשלה להיות
מסונכרנת. אנו ארגון יציג של אוכלוסיית ניצולי שואה ולא יודעים מי מטפל
.בנושאים שלנו. חוסר היכולת לתפקד פוגעת בציבור ניצולי השואה
עמותת עמדא–
העמותה הוקמה למען חולי דמנציה. פנינו לאנשים שפונו ושאלנו האם הם מכירים
חולי דמינציה כדי שנסייע להם ולבני משפחותיהם. רצינו להקים קבוצת פעילות
ב .תוך המלונות
6
הבאנו ערכות לבתי
ה
מלון ולא ידעו למי לתת אותן
כי אין מאגר מידע. נוכח המצב נוצרה גם
הדרדרות במצב החולים. בשנת2013
,הושקה תכנית לאומית לחולי דמינציה שלא יושמה עד עתה
.ואין רשם דמינציה
משרד רה"מ– נטע אלגבסי-ראש תחום בכיר חברה – אין לנו נגיעה ס פציפית לנושא מאגר מידע
לאזרחים.ותיקים אנחנו עוסקים בנושאים מסוימים בהזדקנות האוכלוסייה.
היינו שותפים
לקבינט
.זקנה
אנו רואים חשיבות בהקמת מאגר
עם כל המגבלות שיכולות להיות בו ,ו מנהלים צוות
.של הסרת חסמים באגף ממשל אנו שותפים מלאים בכל התהליך של החלטת הממשלה
של אגם
המידע .הלמ"ס אמור להחזיק את אגם המידע.
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
.הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
.הוועדה רואה חשיבות במתן מענה לצרכים של אנשים שאנו מחוייבים אליהם
3.
הוועדה מבקשת ממשרד
הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
לקבל
מסמך חתום שבו
ייכתב האם
טיוב המאגר נמשך או שעם חילופי השרים הכל נעצר בתחילת שנת2023
. כמו כן הוועדה
.מבקשת גם לקבל דיווח, תוך חודש ימים, על פעילות המשרד למען האזרחים הותיקים
4.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד מספר חודשים בנושא: ריכוז המידע ממשרדי הממשלה
השונים למערכת "אגם ה ."מידע
5.
הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה והביטחון החברתי והמוסד לביטוח לאומי להפגש עם
.עמותת עמדא כדי לפתור את הסוגיה שעלתה בישיבה
6.
הוועדה סבורה שמן הראוי היה שמשרד רה"מ יתכלל את מערכת "אגם מידע". הוועדה
ממליצה להלמ"ס להתניע את המהלכים להקמת מאגר מידע שייתן תשוב ות לשאר
.המעורבים