חומר רקע
השלכות מגדריות של מבצע"שאגת הארי" –
עדכון נכון ליום31.3.26
הקדמה
ב-
28
בפברואר2026
נפתח מבצע "שאגת הארי". בעקבות כך החלה איראן בירי טילים רחב היקף
.לעבר העורף הישראלי מאז תחילת הלחימה הצטרפו ללחימה גם ארגון חיזבאללה וכן ארגון
.החות'ים מתימן מתחילת המלחמה נרשמו ,פגיעות ישירות ועקיפות במספר רשויות ברחבי הארץ
אשר הובילו לנפגעים בגוף ובנפש, לנזקי רכוש נרחבים, לפינוי תושבים מבתיהם ולשיבוש מהותי של
.שגרת החיים האזרחית
בהתאם להחלטת הממשלה2096
מיום30.7.2024
בנושא סיוע לנשים בשעת חירום, ולהחלטת
הממש לה1845
מיום4.9.2022
שעניינה הטמעת חשיבה מגדרית בגיבוש מדיניות ובקבלת החלטות
,במצבי חירום הרשות לקידום מעמד האישה אמונה על תיאום הפעילות הממשלתית הנוגעת
למענים הניתנים לנשים בשעת חירום, ועל גיבוש תמונת מצב לאומית
באשר לצרכים הייחודיים
.של נשים במצבים אלה
במסגרת תפקידה, הרשות פועלת לקידום תיאום בין-
משרדי, לאיסוף וניתוח מידע ונתונים
רלוונטיים, ולשילוב שיטתי של בחינה מגדרית בתהליכי גיבוש מדיניות, קבלת החלטות ועיצוב
.מענים ממשלתיים
מסמך זה נועד להציג את עמדת הרשות במסגרת גיבוש המענים הממשלתיים
במבצע "שאגת האר י", ויעודכן באופן שוטף עם התקדמות מצב החירום ובהתאם לצרכים העולים
.מן השטח
לקריאת מסמך ההשלכות הקודם שפורסם, מיום18.3.26
(להלן "מסמך18.3.26
)"
, ראו
כאן .
דו"
ח זה מציג תמונת מצב ראשונית, המבוססת על נתונים מנהליים ופרסומים רשמיים זמינים
למועד כתיבתו
, וכן המלצות מדיניות ראשוניות . יש לציין כי בחלק מהתחומים טרם פורסמו נתונים
מלאים בפילוח מגדרי, ולכן הממצאים משקפים הן פגיעות ישירות בנשים והן השפעות עקיפות דרך
התא המשפחתי, האחריות הטיפו
לית ושוק העבודה.
משרדי ממשלה שיש בידיהם מידע נוסף ויכולים לתרום, לתקן, לעדכן ולהאיר–
נודה לקבלת
התייחסותכם. התייחסות כאמור יש לשלוח ,אל קרן בן הרוש
יועצת
למנהלת הרשות לקידום מעמד
האישה, בדוא"ל
[email protected]
.
:הנושאים הנכללים במסמך
הטמעת חשיבה מגדרית וייצוג נשים במוקדי קבלת החלטות בחירום
................................
.
2
שוק העבודה והתעסוקה וזכויות כלכליות
................................
................................
....
3
בריאות, מוגנות, וביטחון אישי
................................
................................
..................
8
דיאלוג עם ארגוני חברה אזרחית
................................
................................
.............
11
רשויות מקומיות
................................
................................
................................
.
11
הטמעת חשיבה מגדרית
צוג ייו נשים במוקדי קבלת החלטות בחירום
א. קיום חובת ייצוג ההולם של נשים במצבי חירום: לצד העלייה בשילובן של נשים במערכי
הביטחון והחירום ,נשים עדיין מיוצגות בשיעור נמוך יחסית במוקדי קבלת ההחלטות
האסטרטגיים העוסקים בניהול מצבי חירום וביטחון לאומי בישראל .
במסמך18.3.26
עמדנו
על כך שסעיף 6(א()ג )לחוק שיווי זכויות האישה ,התשי״א–
1951, קובע חובת ייצוג הולם של
נשים בגופים ציבוריים ובמוקדי קבלת החלטות ,החלה גם בעתות חירום
, וכי החלטת ממשלה
מס '
1845
(
4.9.2022
), קובעת כי יש להטמיע חשיבה מגדרית בעשייה הממשלתית ובקבלת
החלטות במצבי חירום
, ולשאוף לשוויון מגדרי בגופים מקבלי ההחלטות. 1
כאמור במסמך18.3.26
,הרשות הקימה מאגר ממשלתי של נשים מומחיות בתחומים מגוונים ,
לצורך סיוע ביישום חובת הייצוג
ההולם העומד לרשות משרדי הממשלה ויחידות הסמך ,
כאשר כיום רשומות בו מעל2,000
נשים מקצועיות
ממגוון תחומים .
נשוב ונקרא פעם נוספת
ל משרדי הממשלה
כי ככל שהם נתקלים בקושי בהגשמת חובת הייצוג ההולם, בשגרה וביי תר
שאת בשעת חירום, הם מוזמנים
לעשות שימוש יזום במאגר על מנת ל
עמוד בקבוע בדין ול הקל
את
איתור ה
נשים מתאימות לפורומים ,ועדות ,תפקידים ומשרות בכירות . פניות ניתן לשלוח
למייל[email protected]
ובטל
פ 'ון מס3389738
-
072
.
ב. הטמעת חשיבה מגדרית בחירום :ביום
25.3.26
התקיים הדיון הראשון של הצוות הבין-
משרדי ליישום החלטת ממשלה
2096
.בנושא סיוע לנשים בשעת חירום
במהלך הדיון הוצגו
הרקע להקמת הצוות וסדרי עבודתו ,לצד סקירה של ההשלכות המגדריות של מצבי חירום.
בנוסף ,הוצגו עקרונות המדריך להטמעת חשיבה מגדרית בחירום שמצוי בכתיבה מתקדמת
בימים אלה –
כלי עבודה שמטרתו לאפשר למקבלי החלטות לפעול באופן שיטתי ,מבוסס
נתונים ומותאם למציאות מורכבת ומשתנה.
לב הדיון התמקד במיפוי ראשוני של נתונים ,מענים ופערים ביחס למצב הנוכחי - שלב קריטי
בדרך ליצירת "תמונת מצב לאומית מגדרית"
.אחד האתגרים המרכזיים שעלו הוא היעדר
תיאום מספק בין גופים ,מחסור בנתונים זמינים ומפולחים ,וקושי לזהות בזמן אמת
אוכלוסיות שאינן מקבלות מענה.
מטרות הצוות הן
יצירת תשתית לעבודה בין-משרדית
מתואמת ,מבוססת נתונים ;גיבוש מנגנון קבוע לעדכון תמונת מצב מגדרית בזמן חירום ;
ופיתוח מענים מדויקים יותר לצרכים הייחודיים של נשים במצבים אלו. עבודת הצוות צפויה
להימשך בחודשים הקרובים ,תוך העמקה בתחומים שונים ,זיהוי חסמים וגיבוש המלצות
אופרטיביות.
הצוות נותן בין היתר
מענה חלקי ל
תת-הייצוג של נשים במוקדי קבלת החלטות בעת חירום .
באמצעות יצירת מנגנון עבודה סדור ,מבוסס נתונים ורב-משרדי ,ניתן להכניס באופן שיטתי
את נקודת המבט של נשים לתהליכי קבלת החלטות ,לצמצם עיוורון מדיניות ולדייק את
המענים כך שישקפו את הצרכים בפועל של כלל האוכלוסייה.
1 ראו גם מכתב הרשות לקידום מעמד האישה בעניין ייצוג נשים במוקדי קבלת החלטות בעתות חירום (הרשות
לקידום מעמד האישה ,
22.6.25
)
שוק העבודה והתעסוקה וזכויות כלכליות
א.
:זכויות כלכליות וביטחון סוציאלי הבי טוח הלאומי הודיע על הקדמת הקצבאות בעקבות חג
הפסח וחג עיד אל-
"פיטר החלים בחודש זה. קצבאות הילדים ותשלומי "חיסכון לכל ילד
הופקדו בחשבונות הבנק הזכאים ב-
17.3
במקום במועד הקבוע ב-
20
בחודש, והקצבאות
ארוכות
ה
מועד הופקדו
בתאריך26.3, במקום ב-
29.3
.הרש
ו ת מזהה את
הקדמ ת התשלומים
כמהלך בעל משמעויות מגדריות, שכן חלק מן הקצבאות ארוכות הטווח
מאופיינות ברוב נשי:
•
כ-
60%
ממקבלי קצבת אזרח ותיק ושארים.הן נשים2
•
כ-
%
66
ממקבלי קצבת.סיעוד הן נשים3
ב.
:הגנה מפני פיטורין בתאריך26.3.26
אישרה מליאת הכנסת את המתווה להגנה על עובדים
.בשעת חירום4
במסגרת התיקון נקבע כי תינתן הגנה מפני פיטורים לעובד או עובדת
שנעדר
ו
או
לא ביצע
ו
:עבודה בנסיבות הבאות
1.
עובד שהתפנה מביתו בעקבות נזק לביתו כתוצאה מהמלחמה
2.
בן/בת זוג של משרת בקבע/סדיר ,כוחות ביטחון והצלה ומי שנקרא לשירות עבודה ,
בשעה שההורה השני משגיח על ילדם או ילדיהם המשותפים (ילדים מתחת לגיל
14
,ו/או
ילדים עד גיל
21
עם צרכים מיוחדים .)הנ״ל חל גם על הורה אומנה.
3.
הורה שמוסד החינוך של ילדיהם נסגר בהוראת הרשות המקומית/מוסד החינוך ,בכפוף
לך שבן/בת הזוג נעדר ולא יכול להשגיח על הילדים בתקופה זו ולא סופק פתרון
השגחה על ידי המעסיק.
ג.
פגיעה ב
עסקים וב
ענפי תעסוקה :ב-
17.3.2026
פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
ממצאי סקר בזק שביצעה בתאריכים10.3-12.3
בקרב כ-
1,779
חברות .
,על פי הסקר הענפים
שנפגעו בצורה משמעותית והגיע
ו להיקף תעסוקה נמוך או לס
ג ירה זמנית הם ענפים המזוהים
עם רוב מגדרי נשי , ובעיקר
שירותי מזון ומשקאות ומסחר5 (
בהם59%
מן המשרות הן של
)נשים).
ממצאים אלו תואמים את האומדן לפגיעה בשוק העבודה שפרסם בתחילת מצב
החירום
משרד העבודה6,7
ואשר
נסקרו
במסמך ההשלכות המגדריות מתאריך18.3.26
.
2
2 הביטוח הלאומי ,לוח
2.4
מקבלי קצבות אזרח ותיק לפי חוק הביטוח הלאומי ,לפי השלמת הכנסה ומין .
3 הביטוח הלאומי ,לוח
3.3
זכאים לגמלת סיעוד ,לפי סוג הגמלה.
4 משרד העבודה ,הודעה לעיתונות מיום
26.3.26
.
5 הלמ"ס ,סקר מצב העסקים בזמן מבצע "שאגת הארי,"
17
במרץ
2026
.
6 משרד העבודה ,פורסם אומדן הפגיעה בשוק העבודה ב"שאגת הארי,"
5 במרץ
2026
.
7 משרד העבודה- אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות ,הערכת פגיעה בשוק העבודה- שאגת הארי, 5 במרץ
2026
.
מן הסקר עולה עוד כי ענפים אלו היו הענפים בהם שיעור המדווחים על צפי בפגיעה חמורה
בפדיון העסק היה גבוה ביותר8 –
ואלו גם הענפים בהם שיעור גבוה יותר של נשים שהן עצמאיות
.ובעלות עסקים9
8 הלמ"ס ,סקר מצב העסקים בזמן מבצע "שאגת הארי,"
17
במרץ
2026
9 הלמ"ס ,דמוגרפיה של עסקים של עצמאים בשנת
2022
,
31.1.24
:מתווה סיוע לעסקים זעירים וקטנים ,בנק ישראל יזם מתווה לסיוע לעסקים זעירים וקטנים
שמטרתו להעניק גשר תזרימי מיידי לעסקים שנפגעו במהלך מבצע "שאגת הארי" באמצעות
דחיית החזרי הלוואות. המתווה מאפשר דחיה של חודשיים להלוואות בסכום מצטבר של עד2
מיליון ₪לבית עסק, ל לא חיוב בריבית ועמלות, עבור עסקים קטנים וזעירים בעלי מחזור
פעילות שנתי של עד25
מיליון.₪
10
בעוד שנשים נוטות פחות להיות עצמאיות ובעלות עסקים
,)(הן מהוות כחמישית מן העצמאים בישראל הפגיעה בהן ב"שאגת הארי" גבוהה יותר, בשל
הפגיעה בענפים המאופיינים בשיעור גבוה יותר של.עסקים בבעלות נשים
ד.
:דורשי עבודה על פי
נתוני
שירות התעסוקה
מיום.3.26
29
, מתחילת מבצע"שאגת הארי "
נרשמו50,798
.דורשי עבודה חדשים נשים מהוות
כ-
%
63.4
מתוך.הנרשמים11 נכון ל-
26
19.3.
,
שיעור האימהות לילדים תלויים
(מתחת ל-
18
)
אשר נרשמו כדורשות עבודה היה גבוה ב"שאגת
הארי" ביחס לשיעורן ב"עם כלביא" ועמד על30.8%
.
12
10 בנק ישראל ,מתווה הסיוע "שאגת הארי" | בנק ישראל - הבנק המרכזי של ישראל .
11 שירות התעסוקה ,פירוט נתונים ,
29.6.23
.
12 שירות התעסוקה ,פירוט נתונים ,
19.3.26
.
ה.
פעילות הרשות לקידום מעמד האישה
ל
בחינת השלכות מגדריות של מתווה החל"ת
ופרטי מתווה החל"ת שאושר:
•
בהמשך ל
פניותיה המקצועיות
,של הרשות13
ביום25.3.2026
הועברה
פנייה משלימה מטעם
הרשות לוועדות העבודה והאוצר שבמסגרתה הוצגו הפערים שנותרו במתווה באותה עת ,
ובהם היע דר תמריץ מספק לשימור עובדים, תחולה מצומצמת של ההקלות בתקופת
האכשרה והיעדר מענה ייעודי להורים לילדים במעונות פרטיים
.לגיל הרך
•
ביום
29.3.26
נשלחה פנייה דחופה נוספת לוועדת העבודה והרווחה לאחר אישור הצעת
החוק ובטרם קריאה שנייה ושלישית
בה הודגש ,כי הטיפול בילדים בגילאי לידה עד שלוש
המ תבצע
ברוב
ו
,במסגרות פרטיות שאינן מסובסדות מטיל על
ההורים עלויות גבוהות,
המהוות נטל משמעותי על התא המשפחתי. על רקע זה, מתחדדת הפגיעה מאז תחילת מבצע
"שאגת הארי", כאשר בהתאם להנחיות פיקוד העורף נמנעה בפועל פתיחת מסגרות רבות
לגיל הרך, תוך יצירת פער בין חובת התשלום החוזית לבין קבלת השירות בפועל. עוד הו דגש
כי מתווה הפיצויים לעסקים, המבוסס בעיקרו על הוצאות שכר והיקף הפגיעה במחזור
הפעילות, אינו נותן מענה מספק למאפייניהם הייחודיים של מעונות פרטיים, אשר רבים
13 פניית הרשות לקידום מעמד האישה למשרד האוצר מיום ה-
11.3.26
"בחינת ההשלכות של מתווה חל"ת על נשים
– 'שאגת הארי"'
ופניית הרשות לקידום מעמד האישה מיום ה-
17.3.26
ע
מדת הרשות לקידום מעמד האישה בנוגע
לכללי המסגרת למתווה הסיוע למשק במסגרת מבצע "שאגת הארי"
מהם פועלים בהיקף מצומצם ולעיתים כעסקים משפחתיים. בתוך כך, צוין כי המתווה
הקיים הוא וולונטרי ואינו מטי ל חובה על מפעילי המעונות להשיב תשלומים להורים, באופן
היוצר היעדר תמריץ כלכלי להשבה בזמן אמת. בנסיבות אלו, הפגיעה בתזרים של משקי
הבית היא מיידית, בעוד שהמענה במסגרת הפיצויים–
ככל שניתן–
.הוא חלקי ומושהה
בפועל, וכפי שנלמד גם ממשברים קודמים, תשלומי ההורים א ,ינם מושבים במלואם
עובדות המעונות יוצאות לחל״ת או להפחתת היקף משרה, וההורים נדרשים לשאת
במקביל הן בעלות המסגרת והן בעלויות טיפול חלופיות, בפרט עם החזרה לפעילות
.תעסוקתית
•
מתווה
ה
חל"ת: ביום
30.3.26
אישרה הכנסת את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת
שעה)(תעסוקה), התשפ"ו-
2026
, המגדירה את מתווה החל"ת לתקופת מבצע "שאגת
."הארי המתווה מ
עניק זכאות לדמי אבטלה למי שיצא לחל"ת לפחות ל-
10
ימים
(במקום
30
)ימים
, ביוזמתו או ביוזמת המעסיק, ונצברה
לו תקופת אכשרה של6
חודשי עבודה מתוך
18
ה
חודשים האחרונים
(במקום12
מתו ך18
.)
כמו כן, הוגדרו במתווה אוכלוסיות מיוחדות
לכן קוצרה תקופת האכשרה ל-3
חודשים מתוך18
החודשים האחרונים , ביניהם בני ובנות
.זוג של משרתי מילואים כן נקבע כי אישה הרה שיצאה לחל"ת וילדה בעודה בחל"ת, תיצבר
.לה תקופת החל"ת כתקופת אכשרה לדמי לידה14
במתווה ,החל"ת שאושר הוטמעו מספר רכיבים משמעותיים שיש להם חשיבות מגדרית
:בעקבות פניות הרשות לקידום מעמד האישה15
•
:הגנה על נשים בהריון
תקופת חל"ת בתקופת חירום לא תובא במניין הימים לעניין
ההגנות לאחר לידה ,
אך יחד עם זאת היא כן תיצבר כתקופת אכשרה המזכה לדמי
.לידה
•
:הגנה על עובדות שעתיות ועובדות במשמרות ההסדר מאפשר הגשת תביעה לדמי
אבטלה גם במקרה של יציאה לחל"ת ביוזמת העובד –
רכיב המסייע במיוחד לעובדים
.שעתיים
נשים מהוות כ-
60%
מקרב העובדים השעתיים,
והן חשופות באופן מוגבר
לפגיעה הנוגעת מירידה בהיקפי משמרות, גם כאשר אין הוצאה פורמלית לחל"ת
על ידי
המעסיק .
האפשרות להגיש בקשה לחל"ת באופן עצמאי מאפשר הגנה על עובדים
.ועובדות אלו
•
קיצור תקופת האכשרה .לבני ובנות זוג של משרתי מילואים
המלצות מדיניות מרכזיות:
16
א.
גיבוש מענים ייעודיים ל ,הורים לילדים עד גיל שלוש
אוכלוסיות ייחודיות
אמהות שבן זוגן
מגויס למילואים או מוגדר כעובד חיוני, נשים הנושאות לבדן בנטל הטיפול המשפחתי
ואמהות לילדים עם מוגבלות :
)כגון סבסוד שירותי טיפול (בייביסיטר או מסגרות חלופיות ,
מתן גמישות תעסוקתית או קיצור יום עבודה ללא פגיעה בשכר, וכן מנגנוני פיצוי להורים
14 הביטוח הלאומי ,מתווה התגמולים לחל"ת במסגרת שאגת הארי.
15 הרשות לקידום מעמד האישה ,בחינת ההשלכות של מתווה החל"ת על נשים – "שאגת הארי"
,
29.3.26
16 ראו גם פניית הרשות לקידום מעמד האישה למנכ"ל משרד האוצר,
17.3.26
.
הנושא
ים בעלויות טיפול במקביל לתשלומים למסגרות שאינן פועלות.
בפרט
מוצע לבחון מתן
מענק מיוחד להורים לילדים בגילאי שלושה חודשים עד 3
, המשלמים במקביל למעונות
,הפרטיים לגיל הרך או לחלופין להציע מתווה הסדרה ייעודי לעניין החזרי תשלומי הורים
בתקופות חירום.
17
ב.
,קיצור נוסף של תקופת האכשרה עבור אלמנות מלחמה אשר נפגעו באופן משמעותי מבחינה
.תעסוקתית וכלכלית
,בריאות
מוגנות ו
ביטחון אישי
א.
פינוי
:ודיור על פי נתוני רח"ל ליום.3.26
29
,כ-
6,100
.תושבים פונו מבתיהם עקב פגיעות רכוש18
.כמחצית מן המפונים הם נשים19
ב.
:נפגעים נכון ל-6
31.3.2, דווח על כ-
6,361
.נפגעים
20
המידע אודות הנפגעים אינו מפורסם
.בפילוח מגדרי, כך שלא ניתן להעריך האם קיימות השלכות מגדריות ייחודיות במישור זה
ג.
:אלימות במשפחה
o
מנתוני משטרת ישראל עולה כי מתחילת שנת
2026
ועד לסוף חודש מרץ
2026
נרצחו 6
נשים .
בחודש
מרץ נרצחו שתי נשים .מבחינת הזיקה לרוצח ,
3 מהמקרים בוצעו על ידי בני
זוג ו-3
על ידי קרובי משפחה אחרים ,כך שכלל מקרי הרצח התרחשו בתוך המרחב
המשפחתי .עוד עולה כי נכון למועד זה הוגש כתב אישום אחד בלבד .נתונים אלו מצביעים
על דפוס מובהק של אלימות קטלנית כלפי נשים בתוך התא המשפחתי.
17 ראו גם פניית הרשות לקידום מעמד האישה לועדת העבודה והרווחה ,
25.3.26
.
18 מערך הדיגיטל הלאומי ,עדכון מידע וידע ,מיום
.3.26
29
.
19 נתוני רח"ל כפי שמופיעים במסמך מרכז מידע וידע "עדכון בנושא תושבים שנאלצו לעזוב את ביתם עקב פגיעות
טילים ושברי יירוט "מיום
26.3.26
.
20 קליטות מלחמה בבתי חולים ,עולם הדאטה של משרד הבריאות ,נכון ליום
31.3.26
o
בהתבסס על הנתונים שהועברו מהמשרד לביטחון לאומי, עולה כי בתקופת מבצע "שאגת
ה ארי" נרשמה ירידה מסוימת במספר תיקי האלימות במשפחה בהשוואה לתקופה
המקבילה בשנת2025
,, הן ביחס לתיקים בזיקת משפחה והן בזיקת בני זוג. כך, בין היתר
בתקופה שבין2026.28.2
–
6.3.2026
נפתחו392
תיקים לעומת419
תיקים בתקופה
המקבילה אשתקד. עם זאת, בהתאם להערכות הגורמים המקצועיים, ירידה זו אינה
בהכרח משקפת ירידה בפועל בהיקף התופעה, אלא עשויה לנבוע מתת-
דיווח האופייני
.למצבי חירום, על רקע עומס, מצוקה והתמקדות בהישרדות
ד.
שירותי בריאות
נשים:
o
ב-
16.3.26
עדכן
משרד הבריאות את ה
הנחיות להפעלת יחידות להפריה חוץ- גופית (
IVF
)
באופן המאפשר הרחבה של הפעילות ביחידות ולהוס
פת
טיפולים לנשים מגיל35
ומעלה .
כמו כן, בהתאם להנחיות המעודכנות ,פעולות הדורשות הרדמה או סדציה ,כגון שאיבת
ביציות ,יבוצעו בחדר ניתוח ממוגן תקני בלבד. פעולות שאינן דורשות סדציה ,כגון החזרת
עוברים ,בדיקות אולטרסאונד ולקיחת דם ,יכולות להתבצע גם במרחבים שאינם ממוגנים ,
כל עוד קיימת נגישות למרחב מוגן תקני בתוך זמן ההתגוננות שנקבע על ידי פיקוד העורף.
21
o
הנחיות אלו מצטרפות ל ,הנחיות הקודמות
לפיהן ביחידות שבהן קיים מיגון מלא ניתן
להמשיך בפעילות רגילה ,וביחידות ללא מיגון מלא אך עם מרחב מוגן תקני סמוך ניתן
להמשיך בפעולות חיוניות ומועדפות ,לרבות שימור פוריות דחוף ,טיפול בנשים בגיל
38
ומעלה ,המשך טיפול לנשים שכבר החלו גירוי שחלתי ,והחזרת עוברים מופשרים .כמו כן ,
נקבע כי יש ליידע את המטופלות על שינויים אפשריים במהלך הטיפול עקב המצב
הביטחוני.
ה.
בריאות הנפש
o
לפי נתוני ער"ן, מרכזי החוסן וקווי הסיוע של קופות החולים
נכון ליום29.3.26
–
חלה
.ירידה מתונה במספר הפונים לסיוע נפשי לאורך המבצע22
עם זאת, בנתוניbehavidence
,
המזהים מצב נפשי על פי השימוש בסלולר ,עולה בימים האחרונים עלייה בדחק
)(סטרס .
זאת ,לאחר שלאורך המבצע תה י הי יציבות במדד זה.
23 על פי נתוני ער"ן, כ-
65%
מן הפונים
.)הם נשים (נתונים שהתקבלו מער"ן
21 משרד הבריאות ,הודעת דוברות ,
16.3.26
.
22 מערך הדיגיטל הלאומי ,מרכז מידע וידע – עדכון מידע וידע "שאגת הארי,"
23
במרץ
2026
.
23 מערך הדיגיטל הלאומי,עדכון מידע וידע ,
29.3.26
.
המלצות מדיניות מרכזיות:
א.
הבטחת
רציפות של שירותי בריאות בעלי משמעות מגדרית ו הנגשה יזומה של מידע לנשים
מטופלות
, כדי לצמצם דחיית טיפול ולחזק ודאות בקרב מטופלות.
ב.
איסוף שיטתי של נתונים בפילוח מגדרי :מומלץ להנחות את גורמי הבריאות לפרסם ,ככל
הניתן ,נתונים מפולחים לפי מין ,גיל ואזור על נפגעים ,פניות לסיוע נפשי ,שימוש בשירותי נשים
ואם- וילד ,ודחיית טיפולים ,כדי לאפשר זיהוי מוקדם של פערים ומתן מענה מותאם.
דיאלוג עם ארגוני חברה אזרחית
•
הרשות לקידום מעמד האישה הפיצה
ביום26.3.26
סקר ייעודי
ל ארגוני חברה אזרחית הפועלים
בשטח, במטרה לאסוף מידע ותובנות על ההשפעות המגדריות של מבצע "שאגת הארי". מהלך
זה נשען על ההכרה כי נשים מושפעות ממצבי חירום באופן מובחן, וכי שילוב הידע הנצבר
בארגוני השטח–
לצד נתונים רשמיים– חיוני לגיבוש תמונת מצב מלאה ומבוססת נתונים.
•
מניתוח המענה שהתקבל עד כה(
29
ארגונים) עולה תמונה עקבית של פגיעה רב־ממדית
ומצטברת בנשים:
•
כ-
70%
( מן הארגונים המשיבים20
ארגונים) הצביעו על פגיעה בתעסוקה ובהכנסה של
נשים ,ושיעור זהה הצביע על גידול בעומס הטיפולי ,בעיקר על רקע היעדר מסגרות לילדים.
ממצאים אלו מצביעים על כך שעומס הטיפול בילדים–
ובפרט בגילאי לידה עד3 –
מהווה
גורם מרכזי המניע את הפגיעה הכלכלית והתעסוקתית של נשים.
•
55%
( מן הארגונים16
ארגונים) התייחסו להח
מרה במצוקה נפשית ,ו( מספר דומה17
ארגונים) הצביעו על פגיעה בתחושת הביטחון האישי.
•
כ-
30%
( מן הארגונים9 ארגונים) הצביעו על פערים בנגישות לשירותים ציבוריים .
•
,לצד זאת, הסקר משקף פעילות רחבה ומגוונת של ארגוני החברה האזרחית, פעילות זו כללה
בין היתר, ליווי רגשי מיידי ונגיש, סיוע כלכלי והכוונה פיננסית, הנגשת זכויות באופן יזום, וכן
התארגנויות קהילתיות גמישות שסיפקו מענים לא פורמליים לטיפול בילדים ולתמיכה הדדית.
מניתוח סוגי המענים עולה כי האפקטיביות שלהם נשענה על שלושה מאפיינים מרכזיים: מתן
מענה משולב (רגשי–כלכלי–
קהילתי), פעולה ברמה המקומית והקהילתית, וגמישות תפעולית
שאפשרה התאמה מהירה לצרכים משתנים.
המלצת מדיניות מרכזית:
א.
מכלול הממצאים מחזק את ההבנה כי ההשפעות על נשים במצבי חירום הן מערכתיות
.ומצטברות, וכי נדרש מעבר ממענים תחומיים למדיניות משולבת ומחייבת
ב.
עולה צורך בהכרה בעומס הטיפולי שהינו בעל מובהקות מגדרית כמשתנה מרכזי בעיצוב
מדיניות תעסוקה בחירום, ובפרט ביחס להורים לילד ים בגילאי לידה עד3
,
ג.
עולה צורך בפיתוח מנגנונים ממשלתיים הלומדים ומטמיעים פרקטיקות אפקטיביות
קהילתיו
ת שפותחו בשטח.
רשויות מקומיות
•
לע רקע התקופה הביטחונית המורכבת במסגרת מבצע "שאגת הארי ,"לרשויות המקומיות
תפקיד מרכזי בחיזוק החוסן הלאומי ,ובתוך כך עולה חשיבות שילובן של היועצות לקידום
מעמד האישה במערכי החירום .לאור זאת ,הרשות פיתחה
'עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל
מודל
עבודה ייעודי לשעת
חירום
עבור היועצות
כולל
הכשרות מקצועיות להטמעתו
ובימים אלו
הפיצה גם
פרוטוקול עבודה בחירום
(צ'ק
)ליסט
המ בוסס על
ה
מודל.
•
על פי ממצאי סקר
ש
הרשות הובילה
במרץ2026
:
•
כ-
75%
מהיועצות משולבות בצוותי החירום הרשותיים . נתון זה מצביע על מגמת שיפור
ביחס לעבר, אולם
עדיין קיים פער מהותי נוכח העובדה כי כ-
25%
מהן אינן שותפות כלל ,
באופן המגביל את יכולת ההתאמה של המענים לצרכי נשים ונערות.
•
למעלה ממחצית מהיועצות מהוות כתובת מרכזית לפניות מהשטח בתחומי חוסן ,הורות
וסיוע כלכלי ,דבר המדגיש את תפקידן הייחודי במענה הקהילתי .
המלצת מדיניות מרכזית:
א.
ה על
רשויות לפעול לעיגון רשמי של שילוב היועצות במוקדי קבלת ההחלטות ולאימוץ
מדיניות גמישות תעסוקתית שתאפשר את המשכיות פעילותן גם בתנאי חירום.