פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 538 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ו (10 בפברואר 2026), שעה 9:35 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת) (תיקון), התשפ"ו-2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר מוזמנים: יגאל גוטשל – רכז רווחה, ביטחון לאומי ועלייה, אגף התקציבים, משרד האוצר קוראל רוס – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר הדיל יונס – עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי חוקתי, משרד המשפטים אילת כהן קלוזנר – מנהלת אגף נפגעי עבודה, המוסד לביטוח לאומי שלומי מור – עו"ד, המשנה ליועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי שובל דהאן – עו"ד, משנה ליועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי סיון שרביט – רפרנטית, המוסד לביטוח לאומי ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת) (תיקון), התשפ"ו-2026 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ו, 10 בפברואר 2026 והשעה 09:35. התקנות העומדות בבסיס הדיון היום, כמו גם התיקון לחוק, נעשו לאחר ובשל הטרגדיה בה נהרג מוטי בן שבת זכרו לברכה. אימא שלו, חוה שתזכה לאריכות ימים ושנים, שפעלה לילות כימים לתיקון החוק רצתה מאוד להיות כאן היום אך בשל מצב בריאותה לא יכלה לבוא. הבטחתי לה שאני אקרא את הדברים שהיא כתבה. אני מניחה שכולנו שולחים לה מכאן ברכת רפואה שלמה, החלמה מהירה ובאמת אנחנו מצפים לראות אותך ושולחים לך את כל האיחולים שאפשר לשלוח. מאחר שמה שהיא כתבה זה ארוך, אני מקריאה חלק מהדברים. "שמי חוה בן שבת, אימא של גיבור ישראל ללא מדים מוטי בן שבת זכרו לברכה. בתאריך ה-8 בינואר 2020 נהריה חוותה צונאמי. העיר כולה הוצפה. מול ביתי יש את נחל הגעתון. הנחל באותו יום עלה על גדותיו ומוטי הבחין בזוג קשישים ברכב שהתחיל להיסחף. מוטי לא היסס לרגע ויחד עם אביו קפצו פנימה והצילו אותם. מוטי הוריד להם שמיכות ושתייה חמה ועלה להחליף בגדים כי הוא היה רטוב עד לשד עצמותיו. תוך כדי שהוא מחליף בגדים הוא ראה מהחלון ג'יפ שנכנס לתוך הנחל. מוטי רץ מהקומה הרביעית ונכנס ישר למים. שבר את הזכוכית וחילץ את יושבי הג'יפ. כאשר יצא שמע צעקות שיש תינוק ברכב ונכנס שוב כדי להצילו. בדיעבד התברר שלא היה ברוך השם תינוק ברכב אבל לצערי מוטי לא הצליח לצאת מהנחל והוא נשאב דרך התעלות, עבר את כל שדרות הגעתון ויצא לים. הוא עבר שלושה שוברי גלים ונפלט לחוף הים הצפוני. באותם רגעים של המקרה היו במקום כוחות כיבוי אש, משטרת ישראל ועובדי העירייה אבל לצערי הם לא עשו את מלאכתם. במשך שנה שלמה הייתי מגיעה לכנסת ויחד עם חברי הוועדה וחברי כנסת נוספים הצלחנו לתקן את החוק". חוה קיוותה שהמקרה שלהם ייכנס תחת פעולות איבה אך זה לא צלח. כמו כן קיוותה שסכום המענק יהיה גבוה יותר ויינתן גם תשלום חודשי לשאריו אבל גם זה לא צלח. חוה ממשיכה וכותבת: "מוטי עשה את מה שלמד בבית, לתת ולעזור לזולת. לצערי חלפו יותר מחמש שנים ורק כעת מובאות התקנות והרבה ממה שהובטח לי לא מופיע בתקנות אלה. אני פונה אליכם כאימא וכאימא של מוטי שהילד שלה נעלם מול העיניים שלה ושהיא קברה אותו למוחרת ביום ה-9 בינואר 2020, יום הולדתי. אני מקווה וכולי תקווה שהצדק ייעשה". חוה יקרה, אם את צופה בנו ב-זום, אנחנו שוב שולחים לך ברכות החלמה ותפילה שתרגישי טוב יותר, את וכל משפחתך, ואולי בתקנות שנעביר עכשיו תדעי מעט מזור לכאבים שלא מסתיימים על אובדנו של מוטי. נעבור מיד לדיון עצמו שאני מניחה שהוא לא יהיה ארוך ויכלול את הקראת התקנות, אתם תאמרו את אשר תאמרו ואחר כך נצביע. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> בוקר טוב. המוסד לביטוח לאומי. גברתי, כפי שציינת, מדובר בדין סוציאלי שמבקש להביע את ההוקרה של מדינת ישראל לאנשים שקיפחו את חייהם אגב ניסיון להציל אחר. כבר היום מתנדב מוכר בחוק הביטוח הלאומי והזכויות שלו כנפגע ושל משפחתו זהות לאלה של נפגע עבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא דיברה על נפגע פעולות איבה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. כבר היום מדינת ישראל מוקירה את כל המתנדבים בעם ורואה בהם כשווי ערך לנפגעי עבודה. אם נפגעת כמתנדב במד"א, אתה תוכר כנפגע בעבודה ואתה תקבל את כל מכלול הזכאויות שזו כבר הכרה. אבל האנשים המדהימים הללו שגם קיפחו את חייהם אגב ניסיון להציל אחר, חשב המחוקק שיש מקום לרובד נוסף של זכאות עבורם ואלה באמת התקנות האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם הוא היה נפגע פעולות עבודה, הוא היה זכאי גם לתגמול חודשי, תלוי בגודל הפגיעה? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אם הוא היה נשאר בחיים והוא היה הופך להיות נכה, היו רואים בו כאילו הוא נפגע עבודה ומחשבים את זכו תו כפי שהיה מחושב כל נפגע עבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אילו היה הולך לבית עולמו, יש שאירים שמקבלים את ההמשך? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> במקרה הזה זה לא חל? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> לא. במקרה הספציפי הזה הוא היה גרוש והוריו, בדרך כלל הורים של מי שנספה כנפגע עבודה, לרוב לא מקבלים שום דבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם אני לא טועה לדעתי יש לו ילדה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן. הילדה מקבלת. כאן יש רובד אחר. לרוב הוריו של נפגע עבודה לא מקבלים דבר וכאן חשבנו שמן הראוי שגם ההורים יקבלו פלוס הרחבנו את הזכאויות כך שהמעטפת יותר מלאה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני אקריא את נוסח ה תקנות. הצעת תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת) (תיקון), התשפ"ו-2026 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 287, 290א ו-400 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, בהתייעצות עם מועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. תיקון הפתיח בתקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ"א-1991 (להלן – התקנות העיקריות), בפתיח, המילים "(להלן החוק)" – יימחקו. 2. תיקון תקנה 1 בתקנה 1 לתקנות העיקריות, ברישה, במקום "פסקה (4) בהגדרת "מתנדב" שבסעיף 198ה לחוק" יבוא "פסקה (5) בהגדרת "מתנדב" שבסעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן – החוק)". 3. תיקון תקנה 3 בתקנה 3 לתקנות העיקריות במקום "פסקה (4) בהגדרת "מתנדב" שבסעיף 198ה" יבוא "פסקה (5) בהגדרת "מתנדב" שבסעיף 287". למעשה שלושת התיקונים האלה הם תיקונים של התאמת הנוסח. התקנות שהיו הן ישנות ומתאימים את זה לנוסח המשולב של החוק החדש. אלה נושאים טכניים. תקנה 4 שהיא הוספת תקנות 4 ו-5 היא ההסדר המהותי. 4. הוספת תקנות 4 ו-5 אחרי תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא: "4. זכאות למענקים ולהכשרה מקצועית לבני משפחה של מתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת (א) נפטר מתנדב כהגדרתו בסעיף 287(5) לחוק, עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו בשל אירוע פתאומי, יהיו בני משפחתו זכאים למענקים ולהכשרה מקצועית כמפורט להלן, לפי העניין: << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המענק הוא רק אם הוא ניסה להציל חיים או גם רכוש? הכותרת היא הצלת חייו או רכושו ובתוך הסעיף עצמו אנחנו מדברים רק על חיין << אורח >> שלומי מור: << אורח >> רק לחייו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם כן, למה התקנות מדברות על הצלת חייו או רכושו של הזולת? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אלה התקנות הכלליות שעוסקות במתנדבים. כאן אנחנו מוסיפים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> התקנה הספציפית שאנחנו מוסיפים היא הצלת חיי אדם. (1) מענק חד פעמי בסכום השווה לקצבה לפי סעיף 142(1) לחוק כפול שלושים ושש פישולם כמפורט להלן: (א) לכל אחד מהוריו של המתנדב. (ב) למי שהיה בן זוגה של המתנדבת בשעת מותה ואינו אלמן לפי סעיף 130(א)(5) לחוק. (ג) לכל אחד מילדיו של המתנדב בהגיעו לגיל 24 שנים. לעניין פסקה זו, ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הקצבה היא הכנסת המינימום כמשמעותה בסעיף 290(א) לחוק. יש לנו מענק. שלומי, אני אשמח אם תסביר מה הסכום של המענק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפני הסכום אני רוצה לדעת את הניסוח. למה כתוב בן זוגה של המתנדבת? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני אסביר. מבלי להיכנס לסעיפי החוק, אני אסביר שהמשמעות היא שהסכום המעודכן של המענק הוא 85 או 86,000 שקלים נכון להיום שזה לכל אחד מההורים, לכל אחד מהילדים ואכן כתוב מי שהיה בן זוגה. אני אסביר מדוע. כבר היום, בוא נאמר שאין בן זוג אלא בת זוג, אלמנה. אלמנה ממילא זכאית לקצבה שוטפת פלוס אם היא נישאת, היא זכאית למענק הזה. זאת אומרת, כבר יש לה את הזכאויות הללו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מכוח נפגעי עבודה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> מכוח הדין שחל על מתנדבים שהוא כמו נפגעי עבודה. יש לה כבר את המעטפת הזאת. ציינו באופן ספציפי בן זוג כי יש סיטואציות בהן בן זוג אלמן לא זכאי. אמרנו שאותו לא נותיר חסר כל ואנחנו רוצים גם לתת לו. אם אתה מקבל מכוח הדין, אתה מקבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני סתם שואלת מבחינה ניסוחית. את הרציו אני מבינה, שלא ניתן פעמיים למי שכבר מקבל ולמי שלא מקבל, ניתן. זה ברור לי. משהו בניסוח מפריע לי. למה לא לכתוב לבן זוגה של המתנדבת ובמידה והם מקבלים, לא יינתן פעמיים? למה לכתוב למי שהיה בן זוגה של המתנדבת. משהו בניסוח מפריע לי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שלומי, גם לי זה הפריע ודיברנו על זה. זה פשוט מתכתב עם התלויים של נפגעי עבודה ושם כתוב אשתו, שזאת האלמנה, הילדים, ההורים שעיקר פרנסתם על המבוטח והבן זוג מקבל רק במצבים שיש לו ילד או שמישהו תלוי בו. כלומר, במצבים מסוימים. כאן הם אומרים שבן הזוג יקבל בכל מקרה. זה מתכתב עם הנוסח של סעיף 130א. הם בעצם אומרים למי נותנים ואת אומרת שניתן לקבוצה רחבה יותר בתנאי שלא יהיה כפל. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> את אומרת תגידו לתת אלא אם כן הוא קיבל. זה נשמע אחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא אומרת להגדיל ולהרחיב את האוכלוסייה. אני רק אומרת שמבחינה ניסוחית מפריע לי לקרוא את הנוסח הזה כי כל החוק אנחנו מדברים על מתנדב ופתאום כאן מדברים על מי היה בן זוגה של המתנדבת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מי שהיה בן זוגה של המבוטחת. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אם אני לא טועה שלומי, אתה יכול לדייק את זה, זה בגלל שיש הבדל בין אלמנים ואלמנות לעניין מבחן הכנסה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מה שהוא אמר. אני רק אומרת שצריכה להיות כאן קוהרנטיות בניסוח. אני לא מדברת על המהות. אז אתה יכול לפתור את זה בכך שתציין בהערה שהוא או היא מקבלים את זה, שלא יהיה כפל מענקים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אם הוועדה תסמיך את היועצת המשפטית ואותנו אחר כך לשנות את הנוסח הזה, נעשה זאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מעדיפה לתקן אותו כי הוא מפריע לי בעין. אל תשכחו שאנחנו באמת רואים רק מקטע אחד ולא את כל הרצף. יכול להיות שבתוך התקנות עצמן כולן זה ייראה יפריע לי בעין. כאן זה מפריע לי. לתשומת ליבך. אם אנחנו לא משנים מהות, אולי כן כדאי לשנות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו נבחן לשנות את זה לבן זוג ואם נראה שזה מסובך מדי, נחזור לנוסח הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. המהות לא אמורה להשתנות. את המהות אני מקבלת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> העקרון למי אנחנו נותנים את המענק ברור. לגבי פסקה (ג), לכל אחד מילדיו של המתנדב בהגיעו לגיל 24 שנים. ילד מוגדר לעניין הזה עד גיל 24. לא יכול להיות שהוא הותיר אחריו ילד בן 25 שבעצם מפספס את המענק הזה, כי אז אותו ילד לא יקבל. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כל ילד שזה קרה לו עד גיל 24 יהיה זכאי למענק. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יהיה זכאי ביום שהוא יגיע לגיל 24. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. ברור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בל מהכתוב זה לא ברור. בקרית האירוע יש לו שלושה ילדים בני 28. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אין להם זכאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם לא יקבלו את המענק. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם כן, הבנתי נכן. מי שקטן יותר יקבל את המענק בגיל 24 ומי שהוא מעל גיל 24 בקרות האירוע, לא יקבל. << אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >> זה בנוסף לקצבה שמשולמת עבור הילד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם בקרות האירוע הוא בן 25, הוא לא יקבל לא את זה ולא את זה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בנפגעי עבודה עד איזה גיל קצבה משולמת עבור הילד? << אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >> המקסימום עד גיל 24. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> (2) מענק חד פעמי בסכום השווה למענק מכוח סעיף 310(א) לחוק ישולם למי שהיה בן זוגו של המתנדב בשעת מותו ובאין בן זוג – לילדו, ובלבד שבן זוגו או ילדו של המתנדב, לפי העניין, לא היה זכאי למענק בשל פטירת המתנדב מכוח הסעיף האמור. שלומי, אתה יכול להסביר? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> בחוק הביטוח הלאומי יש את סעיף 310 שאומר באופן כללי שאם נפטר אדם והיה זכאי בעת פטירתו לאיזושהי קצבה, נגיד קצבת נכות או קצבת אזרח ותיק, בן הזוג שלו יקבל מה שנקרא מענק פטירה. איזשהו מענק. אם אינני טועה הוא בגובה 10,000 או 11,000 שקלים, אם זה הסכום הבסיסי. הסכום נועד לסייע לו כיוון שהייתה הכנסה למשק הבית שפתאום נקטעה ולכן נותנים איזשהו מענק. אנחנו אמרנו שאם אתה לא מקבל את המענק הזה, אתה תקבל אותו גם בנוסף לאותם 85,000 שקלים אבל זה ניתן לבן הזוג שלך ובאין בת זוג, לילדים, זה לפי נוסח סעיף 310 דהיום. זאת תוספת על ה-85,000 שקלים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני רוצה לשאול. המועד לתשלום המענקים האלה, גם מענק הפטירה וגם המענק שהוספנו עכשיו לבני המשפחה, אנחנו לא קובעים כאן מועד אבל עצם בסמוך לקרות האירוע אתם מבחינתכם כבר תשלמו ולגבי הילדים, בהגיעם לגיל 24. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. ברגע שהנתונים או הסיבות יתעמתו, התשלום הוא מיידי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> (3) הוריו של מתנדב וכל אחד מילדיו של המתנדב מיום שמלאו לו 18 שנים, יהיו זכאים למימון הכשרה מקצועית לרבות תשלום דמי מחיה והוצאות אבחון בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 265(א)(1) לחוק. סעיף 265(א) הוא סעיף שיש בו היום זכאות להכשרה מקצועית ומימון דמי מחיה לתלויים של נפגעי עבודה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כאן אנחנו מרחיבים. היום מקבלת את זה רק האלמנה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון., יש כאן הרחבה מאוד יפה בגדר אל תיתן רק דגים אלא גם חכה. היתומים כאן יהיו זכאים לדוגמה למימון שלם של תואר ראשון באוניברסיטה פלוס דמי מחיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הכשרה מקצועית כולל תואר ראשו ן. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> הכשרה מקצועית, כולל גם תואר ראשון. אם צריך, כולל הוצאות נסיעה ומכשור עזר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שם אין הגבלה לגיל 24? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> לא. זה הכול ובלבד שהוא התייתם עד גיל 24. גם בגיל 27 הוא יהיה זכאי לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם הוא בן 25, הוא לא יקבל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון, את צוקת. לא הקראתי את זה. ילד הוא מי שהתייתם עד גיל 24. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> יש כאן רובד שלם נוסף שאומר שהילד הזה זקוק לאקסטרה סיוע בשיקום מקצועי והוא יקבל את כל המעטפת הזאת לרבות גם הוריו. מה שיפה ומיוחד כאן זה שזה כולל גם את הוריו של מתנדב שבסיטואציה הזאת אולי נשבר מטה לחמם, הפסיקו לעבוד, רוצים ללמוד תואר אחר. זה יתאפשר להם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני לא טועה כשאני כותבת מימון הכשרה מקצועית. אתם מממנים? הסתכלתי על התקנות ויש שם גם בעין הכשרה מקצועית. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> יש כמה מסלולים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נמחק את המימון. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> לא. למה? לא כדאי. תשאירי את המימון כדי שתהיה לנו אופציה למימון. יש תוכניות שהביטוח הלאומי בעצמו מתקשר עם ספקים ונותן אותן. אני רוצה לאפשר לו ללכת לאוניברסיטה או להכשרות כאלה ואחרות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך זה כתוב לגבי משפחות שכולות? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני חושבת שמימון התואר והכשרה מקצועית. אם כן, אולי באמת עדיף שנשאיר את זה כך. אתה יכול להגיד לנו סדר גודל של הסכומים לעניין ההכשרה המקצועית ודמי המחיה? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> לדוגמה, תואר ראשון הוא זה עד 13,000 שקלים לשנה כפול שלוש שנים. אביזרים, אני חושב שזה עוד 5,000 שקלים. דמי מחיה, אם אינני טועה, 700 שקלים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מה זה הוצאות אבחון? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> לפעמים בן אדם צריך אבחון מקצועי לאן הוא צריך ללכת ואתה כמה אלפי שקלים. זה עוד איזשהו שירות שאנחנו נותנים. זאת מעטפת מאוד יפה. זה אפילו כולל שכר דירה במקומות שזה נדרש או הוצאות נסיעה ומכשור כמו מחשב ושיעורי עזר אם צריך. הכול כדי לאפשר לבן אדם לסיים את התואר הראשון או את ההכשרה שלו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> (ב) לעניין תקנה זו, "ילד" – מי שהתייתם מהורה בנסיבות האמורות ברישה לתקנת משנה (א), בטרם מלאו לו 24 שנים. 5) הוראות מיוחדות לעניין שלום המענקים לא יראו את המענקים מכוח תקנה 4 כהכנסה לפי כל דין ולא יחול לגביהם סעיף 320 לחוק". << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זו תקנה מאוד חשובה. לא באנו לגרוע מזכאותו של אדם על פי חוק הביטוח הלאומי. זאת אומרת, יכול שיש הורה למי שקיפח את חייו והוא מקבל קצבת נכות כללית. לא הייתה לנו כל כוונה שאגב המענק שהוא מקבל עכשיו או ההכנסות הללו תישלל לו כל זכות אחרת. רצינו רק להוסיף וזה מעוגן כאן בתקנה הזאת שאומרת שזה אקסטרה נוסף שלא יפגע ולא יראו בזה כהכנסה לעניין זכויות אחרות שלףך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לצורך העניין, סעיף קטן (2) שקראנו קודם, הוא לא יקבל גם וגם. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון אבל זה לעניין זכויות מכוח פרק נפגעי עבודה שאתה לא תקבל גם וגם. אבל אם אתה מקבל קצבת נכות כללית לדוגמה, זה לא יפגע לך מה שקיבלת כאן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא תקבל גם וגם לגבי מה? לגבי זכויות שנמצאות בתוך פרק נפגעי עבודה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שם כן יש סימטריה ולא תקבל גם את זה וגם את זה אבל לגבי זכויות אחרות, ככל שמגיעות לך מפרקים אחרים בחוק, תוכל לקבל. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> האמת שאת הסעיף הזה לימדה אותנו המציאות כי – בלי להיכנס לפרטים – הסיטואציה הייתה שאם היינו נותנים את המענקים האלה, זה היה גורע מקצבה אחרת שהיא קיבלה ואמרנו שצריך לפתור את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אבל איך שאתם מגדירים כאן, אתה מדבר רק על זכויות שנקבעות לפי הכנסה ואז זה לא ייכנס להכנסה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון כי מה שלא נכנס להכנסה, אתה זכאי ממילא וזה לא שולל לך. << אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >> זאת לא רק הכנסה אלא זה גם כפל קצבאות בביטוח לאומי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> סעיף 320 זה כפל הכנסות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את זה הוצאתם. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> למשל אבטלה. יש לך הכנסה שאיננה מעבודה, אתה תהיה זכאי לאבטלה גם בלי קשר למה שאני נותן לך כאן אבל בנכות כללית יכול להיות שהיו אומרים לך לא, אם יש לך הכנסה מקצבה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תקנה 5 מתייחסת לזכויות אחרות שלא בפרק עבודה שהן תלויות ברמת ההכנסה שלך. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אמת. לדוגמה חוק הבטחת הכנסה. לא רוצים לפגוע בך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא יחול לגביהם סעיף 320 לחוק שזה כפל קצבאות ולכן למה אנחנו צריכים את סעיף 4 עליו דיברנו קודם? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כאן הם אומרים שלא יחול הסעיף שאומר שאי אפשר גם וגם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. זה הפוך. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בדיוק. אני כן רוצה לומר אם אתם יודעים לומר כמה משפחות כאלה יש ואיך מתבצעת ההכרה. כלומר, מי מעביר את הנתונים לביטוח לאומי על מקרים כאלה? זה דרך המשטרה או המשפחה צריכה לפנות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ודבר נוסף, לגבי רטרואקטיביות. כלומר, החוק כבר תוקן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לזה נגיע. 5. תחילה, תחולה והוראות מעבר (א) תחילתן שלך תקנות 4 ו-5 לתקנות העיקריות, כנוסחן בתקנה 4 לתקנות אלה, באחד בחודש שלאחר תום 60 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה), והן יחולו על בני משפחה של מתנדב שנפטר בנסיבות האמורות בתקנה 4 לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 4 לתקנות אלה, מיום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) ואילך. (ב) מענק מכוח תקנה 4 לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 4 לתקנות אלה, בשל פטירה של מתנדב שאירעה לפני יום התחילה כאמור בתקנת משנה (א), ישולם רק אם הוגשה תביעה לקבלת המענק בתוך 18 חודשים מיום התחילה. (ג) בן משפחה מהמפורטים בתקנה 4(א)(3) לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנות אלה, של מתנדב שנפטר לפני יום התחילה, לא יהיה זכאי למימון הכשרה מקצועית, לרבות תשלום דמי מחיה והוצאות אבחון לפי אותה תקנה, בעד תקופה שקדמה ליום התחילה. כלומר, המענק של ה-80,000 שקלים בערך כן ישולם רטרואקטיבית מ-2018. דמי מחיה והכשרה מקצועית זה החל מהיום שהתקנות האלה קיימות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למרות שמפסקה (ג) יכולה להיות סיטואציה שאתה מתכוון לכך שהוא לא יקבל רטרואקטיבית אם הוא הלך להכשרה מקצועית ושילם עליה. הוא לא יקבל עליה החזר. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא כן יוכל לדרוש את זה. נניח אנחנו מדברים כרגע על בן משפחה שנפטר לפני יום התחילה. כתוב כאן שהוא לא יהיה זכאי למימון ההכשרה המקצועית לרבות תשלום דמי מחיה והוצאה לפי אותה תקנה בעד התקופה שקדמה ליום התחילה. נניח שהיום הוא מבקש את זה, הוא גן יקבל. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> היום, בוודאי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא לא יקבל החזר. אם הוא כבר הוציא בעבר לפני התחולה, הוא לא יקבל אבל הוא כן יוכל לקבל בעתיד, אם הוא יבקש את זה היום. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> יכולה גם להיות סיטואציה שהוא התחיל ללמוד לפני חצי שנה והוא עכשיו באמצע הלימודים ומכאן ואילך אני אאשר לו. גם זה אפשרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם הוא לא שילם את הכול. אם הוא שילם את הכול, אבוד לו. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם תסכים לשלם לו חצי. כלומר, מכאן ואילך. << אורח >> קריאה: << אורח >> על החלק שלא שולם? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> על החלק היחסי. אני לא מכירה מצב שמשלמים על תואר בדיעבד על כל השנים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שיאמרו לנו כמה משפחות יש ואיך מקבלים את ההכרה הזאת. << אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >> לגבי כמה משפחות, זו שאלה. אין לנו מידע כי עד היום זה לא מסומן לנו בדרך אחרת במערכת כי לא היו זכויות אחרות. כאשר היו דיונים על החוק פנינו לסניפים ושאלנו כמה כאלה יש – אחד בשנה. זה תלוי באירועים שיש. ל הערכתנו לא מדובר בהיקפים גדולים. שאלת איך יקבלו את הזכויות. כמו כל דבר אחר בביטוח הלאומי - צריך לפנות אלינו. אלה מקרים שבאים הרבה יותר לידי פרסום ובמקרים האלה אנחנו עושים את הריצ'ינג אאוט ומנסים לשלוח פקיד שיקום אפילו במהלך השבעה - גם כאן זה היה כך - במהלך השבעה או אחרי כדי למצות זכויות. אני לא אגיד שאנחנו מצליחים להגיע לכולם אבל במקרים כאלה אנחנו יודעים עליהם, גם אנחנו שומעים עליהם בתקשורת, ואנחנו מנסים להגיע אליהם בעצמנו. מגישים תביעה ואנחנו בודקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמו התהליך של נפגעי עבודה. << אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >> נכון. ישבנו בזמנו בצוות בתוך המשרד שהגיש את ההמלצות ואנחנו באמת מברכים על שזה הגיע לדיון. אנחנו יודעים שזה לא בהכרח לשביעות רצון של כולם, אבל ניתן כאן מענה שראוי שיינתן לאנשים שהצילו חיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם כן, מספר אין לנו. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> בערך אחד לשנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האמת היא שב-7 באוקטובר היו לנו לא מעט אבל הם נכנסים לפעולות איבה והם לא רלוונטיים לאירוע הזה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בשיטפון האחרון כן היה מישהו בדרום. << אורח >> אילת כהן קלוזנר: << אורח >> אנחנו מכירים מקרים בודדים. אל המקרים שאנחנו שומעים עליהם והם בודדים. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> באומדן התקציבי לקחנו בחשבון מקרה אחד בשנה, גם ביחס לרטרו וגם מכאן להבא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי בעד אישור תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת) (תיקון), התשפ"ו-2026? הצבעה אושר << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> התקנות אושרו פה אחד. אין מתנגדים ואין נמנעים. הלוואי שלא נצטרך והתקנה הזאת תעמוד בודדה ולא נעשה בה שימוש אבל ככל שיהיה צריך, לפחות יהיה מענה כזה או אחר. תודה רבה לכם. בשורות טובות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:02. << סיום >>