פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 410 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ו (10 בפברואר 2026), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> מימוש זכויות הפנסיה של עולים הזכאים לפנסיות מרוסיה וממדינות ברית המועצות לשעבר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יבגני סובה – מ"מ היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: אלכס גולדמן שיימן – מנהל מחלקת אירו-אסיה, משרד החוץ איריס הומינר – מנהלת אגף יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה לבנה עזרא – סגנית סמנכ"ל ומנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי רונן ניסים – עוזר ליועצת המשפטית, מחלקה משפטית, בנק ישראל רועי שובל – יחידת שירותי בנקאות וכספים, אגף החשבות, בנק ישראל מיטל לוי – מנהלת מדור בקרה צרכנית, אגף בנק לקוח, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל אלכס זרנופולסקי – יו"ר ועדת עלייה, לשכת עורכי הדין בישראל יהונתן רוטשטיין – עוזר מנכ"ל, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה (חל"צ) דב ליפמן – חבר הכנסת לשעבר, מנכ"ל, יד לעולים מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מימוש זכויות הפנסיה של עולים הזכאים לפנסיות מרוסיה וממדינות ברית המועצות לשעבר << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, היום יום רביעי, 10 בפברואר. לפני שאנחנו ניגע בתוכן הדיון הזה, אני קודם כול רוצה להודות ליושב ראש הוועדה אשר אפשר לי לנהל את הדיון של הפנסיות, אבל לפני זה אני דווקא רוצה להתייחס ולהגיד כמה דברים חשובים בעיניי, והם בהחלט נוגעים גם לדיון של הוועדה הזאת, גם מה שקיימנו וגם מה שנקיים בהמשך, דיברתי על כך גם במליאת הכנסת אתמול. בחודשים האחרונים אנחנו עדים לתופעה מאוד מכוערת, שאין לי מילה להגדיר את זה, תופעה בזויה של גילויי גזענות כלפי עולים ילדים במערכת החינוך, אם אלה עולים חדשים, אם זה ילדי עולים. אנחנו מקבלים פניות רבות מערים שונות, אם זו באר שבע, אם זו חיפה, אם זו נתניה. בטח שמעתם על המקרה האחרון בנתניה, על אלימות פיזית. יש לא מעט מקרים שלא חשופים לציבור, אבל בהחלט חשופים בפנינו, ואנחנו כחברי כנסת מקבלים פניות רבות של ההורים, גם שהם מודאגים וגם שהם מעידים ומלינים על תופעות מאוד מכוערות. אני חושב שהדבר הזה בשנת 2026 במדינת ישראל, שהיא מדינת קיבוץ גלויות, בנויה על גלי עלייה מכל המדינות, הוא תופעה מכוערת. אני אתמול קראתי לחבריי, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, לדחות על הסף, להתחיל לעשות בדק בית ולבדוק כיצד אנחנו אחרי 35 שנה מהעלייה הגדולה מברית המועצות עדיין שומעים התבטאויות כמו: "רוסי מסריח, תחזור לרוסיה, פה זה לא רוסיה", ו"אתם לא תגידו לנו מה לעשות, אתם רוצים? תחזרו לרוסיה". אני חושב שעלינו, על כולנו לדחות את הדבר הזה, וגם פניתי אתמול ליושב ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת צבי סוכות, ואני מייד אעדכן את זה, דיברתי גם איתו על הנושא הזה. אני חשבתי ואני סבור שזה לא עניין פוליטי, לא קואליציה, לא אופוזיציה. אנחנו חייבים כולנו לחנך את הילדים שלנו בסובלנות כלפי דעה שהיא לא תמיד דעה מקובלת, אבל צריך לשמוע את הדעות, ובוודאי צריך גם לא להכיל את האירוע, ובוודאי שאנחנו כמחוקקים נמשיך לא רק לעקוב, אלא גם לנקוט צעדים במקרה ונידרש לכך. שבוע הבא גם הוועדה הזאת, ועדת העלייה והתפוצות, תקיים דיון גם בנושא של הגזענות. אני חושב שאנחנו לא נשאיר את זה ככה, אנחנו ננקוט צעדים ונדרוש מכל מי שאמון על כך, אם זה משרד החינוך, אם זו הרשות המקומית, לפעול ביד קשה. אין שום סיבה שילדים ירשו לעצמם לדבר בצורה כזאת, ובטח ובטח לנקוט גם באלימות פיזית מעבר לאלימות מילולית. ואם צריך להעניק סמכות רחבה יותר למנהלי בית הספר, נצטרך לעשות את זה. אני גם פניתי במכתב מאוד רחב לשר החינוך על מנת שיקיים מספר דיונים בנושא הזה. אני חושב שעלינו גם לטפל בדבר הזה, כי זה ממש לא מקובל שילדים ייפגעו, ובוודאי שחלק מהמקרים גם הביאו אף למקרים טרגיים של בריונות ויש לנו גם מקרה טרגי שקרה בנוף הגליל וגם הוועדה הזאת עסקה בנושא הזה. רק רציתי להעביר את הנקודה הזאת לפני שאנחנו ניגע במהות העניין. אנחנו מדברים היום על נושא הדיון, מימוש זכויות הפנסיה של העולים הזכאים לפנסיות מרוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר. אני אגיד כאן גם בפתיחת הדיון שזה לא הדיון הראשון, ועדת העלייה והתפוצות, גם בראשותו של חברי מהסיעה עודד פורר, עסקה בנושא הזה. גם לאחר מכן, גם כשבא היושב ראש גלעד קריב, גם היא קיימה דיון. אני באופן אישי יזמתי מספר דיונים בוועדת הרווחה והעבודה, מאחר והנושא הזה הוא כפוף לביטוח הלאומי, והביטוח הלאומי כפוף למשרד העבודה והרווחה. אני מאוד מקווה שנשמע היום דברים חדשים. נכון לעכשיו, אני אתן הקדמה, שיהיה ברור לכל מי ששומע אותנו, הסיפור הזה נמשך החל ממרץ 2022, למעשה, שבועות בודדים אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה ותחילת המלחמה. הבנקים הרוסים שעובדים עם הקרן הפנסיונית הרוסית נמצאים תחת סנקציות, ולכן אין אפשרות להעביר את הכסף. עד ינואר 2025 הבעיה הזאת הייתה נוגעת רק לאנשים שמקבלים פנסיה דרך הביטוח הלאומי, מדובר על קבוצה של קרוב ל-17,000 איש. לצערי, חלק מהם כבר לא בחיים. אבל כפי שאני מדווח, וכפי שקיבלתי גם פניות רבות, החל מינואר 2025, קבוצה גדולה של אנשים שקיבלו ישירות לחשבונות שלהם בישראל, גם הם מנועים מלקבל את הפנסיה המגיעה להם על פי החוק, על פי הוותק, על פי שנים שהם עבדו ברוסיה. לכן אנחנו כבר לא מדברים על בעיה רק של אנשים שמקבלים את זה דרך הביטוח הלאומי, אלא גם קבוצה נוספת שקיבלה ישירות את הפנסיות שלהם לחשבונות בישראל על ידי קרן הפנסיה הרוסית. סך הכול אנחנו מדברים על קרוב ל-35,000 אנשים, אזרחים ישראלים שיש להם גם אזרחות רוסית, שהם כרגע לא מקבלים ולא מממשים את הזכויות שלהם, הזכויות הפנסיוניות שלהם. לכן אנחנו נשמע, אני לא אתחיל עכשיו להזכיר מה היה בדיונים הקודמים. אני רוצה להתחיל דווקא ממשרד החוץ. בדיון הקודם בוועדה לעבודה ורווחה דובר על כך שמשרד החוץ פועל בעניין מול הצד הרוסי. שלום, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. תגיד את שמך לפרוטוקול ותן לנו עדכון מה קורה עם זה, בבקשה. << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> שמי אלכס גולדמן שיימן, אני מנהל אירו-אסיה אחד במשרד החוץ, הייתי גם שגריר בבלארוס ושירתי כסגן השגריר במוסקבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אני מכיר אותך היטב. << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> לגבי העדכון, באמת כמו שחבר הכנסת סובה ציין, משרד החוץ והשגרירות ישראל במוסקבה ממשיכים במאמצים לקדם פתרונות לסוגיית תשלומי הפנסיות לזכאים מרוסיה, וכמובן בסיוע לביטוח הלאומי שחתום על ההסכם ומופקד על יישומו. באוגוסט האחרון הייתה איזושהי פריצת דרך שהרוסים הציעו מתווה. אני מדבר עכשיו רק על הפנסיות המוסדיות, מה שאתה הזכרת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, דרך הביטוח הלאומי. << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> דרך הביטוח הלאומי, יש מעל 17,000 זכאים. הצד הרוסי הציע להעביר את הכספים דרך בנק ING Eurasia Bank, דרך בנק אירופאי, שבאמצעות הבנק הזה באמת הועברו כספים גם לזכאים מהמדינות הבלטיות, ואז דרך בנק נוסף. אחרי שעשינו בדיקה גם מול האמריקאים קיבלנו אור ירוק מהם, בנק ישראל אישר, והביטוח הלאומי אישר וחתם. העברנו הסכמה לרוסים ב-2025, שהדרך שהם מציעים מקובלת עלינו, ואפשר ללכת קדימה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זאת הייתה הדרישה היחידה שלהם או שהיו עוד דרישות? << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> לא היו עוד דרישות, דובר על העברת הפנסיות בדולר דרך המתווה הזה, שזה בנק שלא נמצא תחת סנקציות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כלומר, לא בקשה לאחד רשימות, לא לקבל מידע מביטוח לאומי לגבי אנשים אחרים. << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> זה היה בעבר. באוגוסט כבר - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> באוגוסט לא היו דרישות כאלה, כלומר, רק את העניין של הבנק הזה. << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> כן. כמו שאתה בטח זוכר, גם דובר על גזפרומבנק שנכנס תחת סנקציות. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> אני אדייק בנושא. כן היו קצת דרישות, אני אדייק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. באוקטובר 2025 אתה אומר שקיבלתם אור ירוק מבנק ישראל. << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> והביטוח הלאומי חתם על המתווה שהרוסים הציעו, העברנו את האור הירוק לרוסים וחיכינו באמת שזה ייושם. אפילו הייתה פגישה של שר החוץ עם השגריר הרוסי, ויקטורוב, הוא אמר גם כן, מבחינתנו קיבלנו את כל האישורים, אנחנו עכשיו מקדמים את ההעברה, אבל זה לא קרה. בדצמבר השגריר נפגש עם יושב ראש ועדת העבודה והרווחה בדומה הרוסית כדי לראות, והוא גם כן אמר שהוא ינסה לסייע כדי להביא לפנסיונרים את הכספים האלה עד לסיום השנה, לקראת הנובי גוד. שוב, זה לא קרה, ובשבוע שעבר אנחנו כינסנו יחד עם השגרירות את כל הגורמים כדי להבין איפה הפקק, למה זה לא קורה. השתתפו מקרן הפנסיה הרוסית, והייתה השתתפות גם של משרד העבודה, וכמובן הביטוח הלאומי היו על השיחה, ופתאום הם הודיעו לנו שיש בעיה עם העברה בדולרים, ולכן הם מציעים לעשות את ההעברה ביורו כדי שאפשר יהיה לבצע את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה היה עוד לפני שנה, ב-2024. << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> את צודקת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> וכל מי שמקבל לא דרך הביטוח הלאומי, אלא לחשבון הבנק ישירות, הם כבר ביקשו, הגישו בקשה לקרן הפנסיונית שהם מבקשים להעביר ביורו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אגב, חלקם העבירו ביורו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> והם קיבלו דרך בנק קורספונדנט את הפנסיה כבר לאורך כל שנת 2024 ותחילת 2025, עד שזה הפסיק ב-2025. << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> שוב, התשובה שלהם היא שמה שהם הציעו אז בדולר זה בלתי אפשרי, יש להעביר ביורו. הבעיה היחידה עם היורו היא שההסכם שנחתם ב-2016, יש לו מזכר אדמיניסטרטיבי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האמנה, כן. << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> כן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בדולרים. << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> ושם רק בדולרים, בדיוק, כי אף אחד לא ידע ב-2016 שהולכת להיות בעיה עם סנקציות ואי אפשר יהיה להעביר דולרי. יש צורך להכניס שינוי רק בסעיף הזה, כמו שאני מבין. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מתי גילו שיש צורך להכניס את השינוי הזה מדולרים ליורו? מתי גילו את זה? כי אנחנו מדברים מ-2022. << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> הרוסים הציעו מתווה, כמו שאמרתי, באוגוסט. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> למה אנחנו לא - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, טטיאנה, בואי ניתן לו. באוגוסט אתה אומר שלא הייתה דרישה ליורו? << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> לא הייתה דרישה ליורו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל ידעתם על הבעיה הזאת באוגוסט, כי אנחנו יודעים שאלה היו דרישות לאלה שלא היו תחת ביטוח לאומי. אני רק רוצה שמשרד החוץ לסיים, אני אתן לך, לבנה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה מ-2022, יבגני, אתה מבין? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני יודע, בגלל זה אנחנו מתעקשים לקבל תשובות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כבר ב-2026, ורק עכשיו גילו, לפני חודש, שצריך לשנות את ההסכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אתן לך מייד להגיב גם. תראו, אין לנו פה נציג של קרן הפנסיה הרוסית, הם לא מחויבים להופיע בפני הוועדה. אני גם לא מזמין שגרירות, כי השגרירות הרוסית היא לא רלוונטית בסיפור הזה. לכן, מה שאתה אומר פה כרגע, אתה אומר שהצד הרוסי שינה את הדרישה? בסדר, בשביל זה יש נציגים שלנו להגיד למה, מה קרה? אתם באוגוסט לא מדווחים לנו, ועכשיו אתם משנים את הבקשה שלכם? << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> אמרנו את זה. לטענתם, הבנק לא מוכן לקבל בדולרים, הבנק האמריקאי, הם הטילו את זה על האמריקאים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, כמה זמן אתם צריכים בשביל לשנות את הדבר הזה? זו שאלה פשוטה. << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> לחתום זה הביטוח הלאומי, אנחנו אמורים לקבל בימים הקרובים את ההצעה הרוסית. סך הכול, לפי מה שאני מבין, זה רק להוסיף יורו לסעיף, ואז באמת הביטוח הלאומי - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אבל זה שינוי אמנה, אני מניח שהשר צריך לטפל בזה. השר צריך לאשר את זה, את השינוי, או לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, בואו נעבור לביטוח הלאומי. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> לבנה עזרא, סגנית סמנכ"ל, הביטוח הלאומי. אני אוסיף על מה שחברי אמר וגם אני אקח אתכם קצת להיסטוריה. הביטוח הלאומי כבר לפני שנתיים וחצי הציע לשנות את זה ליורו או לדולר, לרובל, לכל מטבע שהם רוצים. נשלחה אליהם איגרת, הם סירבו לחתום על האיגרת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הרוסים? הקרן הפנסיונית? << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> המוסד הרוסי, הנציגים הרוסים, משרד העבודה הרוסי. אנחנו בקשר עם משרד העבודה הרוסי באמצעות משרד החוץ. הם סירבו לחתום על זה, תחת זאת הם הכניסו עוד שני סעיפים נוספים, וגם דיווחתי בוועדות הקודמות על זה, שהם רוצים להרחיב את האמנה ל-40,000, שזה באמת שינוי רציני באמנה, שנקבל מידע עליהם, הם רוצים גם מידע על חשבונות בנק, הם רוצים מידע על יציאות לחו"ל. אנחנו הבהרנו שהביטוח הלאומי מוכן לעשות כל תיקון באמנה שיידרש על מנת לקדם את תשלומי הפנסיות, כי מדובר פה כבר בחוב של 32 מיליון דולר שהם חייבים למבוטחים. אם אני לוקחת את ארבע השנים, ממרץ 2022 עד היום, 2 מיליון דולר לכל רבעון, לשנה 8 מיליון דולר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גם אנשים הולכים לעולמם, שגם אחר כך היורשים שלהם ידרשו את הכסף שמגיע להם. ככה זה לפחות הובהר בדיונים הקודמים. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> ככה זה עלה בדיונים הקודמים, לא יודעת עד כמה היורשים שלהם יכולים לדרוש את הכסף הזה, זה גם נושא שצריך לבדוק אותו. בכל מקרה, גם בשיחה האחרונה שהייתה בשבוע שעבר, שאגב, הרבה זמן אנחנו מחכים לשיחה הזאת עם המוסד הרוסי, וגם עוד קודם לכן משרד החוץ הציע הצעה באמצעות השגרירות במוסקבה, הם אפילו הציעו הצעה מרחיקת לכת. הם אמרו, בואו ניקח את הכסף, נעביר דרך השגרירות במוסקבה, מהשגרירות במוסקבה יעבור לשגרירות בישראל, וככה תקבלו את הכסף. הביטוח הלאומי מאוד שמח על ההצעה והסכים מייד – זה לא התקדם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> דרך איזה בנק רצו לעשות את זה? << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> הרוסים דחו את זה. הרוסים אמרו שזה חורג מההסכם ואי אפשר ליישם את זה. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> הצענו הצעה נוספת לפני שנתיים, והעלינו שוב את ההצעה בכל אימת שאפשר, שהביטוח הלאומי ישלם את הכסף, ואחר כך, כשתיגמר הסאגה, תתחשבנו מולנו. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> משרד האוצר - - - << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> אפילו משרד האוצר, כבר היה הסכם לפי סעיף 9, כבר מוכן להתחשבנות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ולמה הצד הרוסי לא הסכים? << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> הרוסים התנגדו, הם אמרו שאנחנו מדברים פה על סוג של הפרה של האמנה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אני זוכר את זה מהדיון הקודם. אבל הם נימקו את השלילה הזאת? מה הם אמרו? מה מפריע להם? מה ההפרה? << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> הם אמרו שזה מציג את הרוסים בצורה מאוד מאוד לא טובה, כאילו מדינת ישראל היא זאת שעוזרת לרוסים ולא הם עוזרים לרוסים, והם לא מוכנים בשום פנים ואופן. שורה תחתונה, הביטוח הלאומי מחכה להצעה המחודשת שלהם. משום מה, אני אגיד משהו שהוא לא כל כך פוליטי, אולי זו עוד משיכת זמן. אבל הביטוח הלאומי מוכן לקבל את האיגרת, לשלם גם ביורו, אנחנו כבר סגרנו את הקטע הזה, או במטבע אחר שהם ירצו, אבל בלבד שיחתמו על האיגרת ושלא יכניסו שינויים נוספים שהם משמעותיים מאוד מבחינת האמנה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבין עכשיו מאלכס, וגם ממך, לבנה, שהדבר היחיד שמפריע לרוסים זה רק העניין של היורו. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> לכאורה. << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> זה מה שנאמר בפגישה האחרונה שהייתה. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> לכאורה, אני לא יודעת איזה דבר נוסף הם יוסיפו, אני לא יודעת איזה מסמך הם יביאו לנו. נחכה למסמך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, אני חוזר למשרד החוץ, אבל כמה זמן אתם צריכים בשביל להיערך לתיקון הזה? מה המשמעות של התיקון? << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> מבחינת ביטוח לאומי, כלום. זו איגרת, זה לא מחייב תיקון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה עניין של ימים? << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> אגב, זה לא מחייב תיקון - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתם יכולים להשיב להם תשובה, אוקיי, בסדר, זה מחייב שינוי באיזשהו תקנון, שר, משהו, זה לא קשור? << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> זו איגרת, זה נספח לאמנה, זה לא מחייב תיקון של השר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, והודעתם לצד הרוסי שאתם מוכנים לדבר הזה? << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> והצד הרוסי אמר מה? מחכים? << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> דיברתי הבוקר עם השגרירות, הצד הרוסי אמר שכבר, אצלם, אתה יודע, זה לא עובר בוואטסאפ או משהו כזה, זה משרד העבודה והרווחה מעביר את זה למשרד החוץ והם מוציאים איגרת רשמית. משרד העבודה והרווחה הרוסי כבר אמר ששלחו את זה למשרד החוץ, זה עניין של ימים עד שהם יעבירו את זה אלינו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עניין של ימים. השאלה אם אנחנו עד אמצע מרץ לא נוכל לעשות מעקב. כן, אנחנו נעשה. אנחנו היום ב-10 בפברואר. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> אגב, נשמח לדווח לוועדה אם יהיה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא תשמחו, אנחנו נחייב אתכם לדווח, זה לא עניין של שמחה. אנחנו רוצים שאתם תדווחו. בואו נעשה את זה, בואו ניתן לכם שבועיים, ובתוך השבועיים תדווחו בבקשה לוועדה, ולאחר מכן - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> נעשה דיון מעקב. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> לא, בהתאם לתשובה יכול להיות שלא נצטרך אולי לעשות מעקב. אם הדבר הזה ייפתר, נודיע. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זה מחייב פרוטוקול. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> אני רוצה להוסיף משפט, היושב ראש. כתנאי להעברת הכסף הם חייבים להעביר אלינו קובץ זכאים. אנחנו מחכים לקובץ הזכאים הזה כבר ממרץ 2022. למעשה, בלי קובץ הזכאים אנחנו לא נדע למי לשלם. כמו שציינת, חלקם נפטרו, גם תשלומי הפנסיה משתנים מרבעון לרבעון, כי הם עושים אותם פר מבחן הכנסות ומצב משפחתי. אני חייבת גם שהם יעבירו את קובץ הזכאים, וגם זה הוסבר להם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את זה העליתם בפגישת הזום שהייתה? << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> עלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ומה התשובה שלהם הייתה? << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> שהם יעבירו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הם יעבירו קובץ. כלומר, אנחנו מדברים על חלק האחד של האוכלוסייה שמקבלת, אותה אוכלוסייה שנכנסה תחת האמנה החל משנת 2016 דרך הביטוח הלאומי. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. מה שחשוב לציין גם בסיכום הישיבה – אם יש לך משהו להוסיף בנושא הזה, טטיאנה, כי אנחנו תכף נעבור לעוד קבוצות, כי יש עוד כמה קבוצות – אנחנו נציין גם בסיכום שאנחנו תוך שבועיים מחכים לדיווח של משרד החוץ לוועדה, אנחנו נקווה מאוד שהצד הרוסי גם יפעל בהתאם לתשובה, אין סיבה לעכב את התשובה שלנו לצד הרוסי, ולאחר מכן הוועדה תקיים גם דיון מעקב, כי אני הבנתי שגם ועדת העבודה והרווחה רוצה לעשות דיון בנושא. אני מקווה שאם הם יחליטו לקיים, אולי דווקא תהיה תשובה, אולי גם לעשות את זה ביחד, אין לי בעיה, צריך להגיד את זה ליושב ראש הוועדה. היו עוד דברים שהצד הרוסי העלה, או שאת אומרת רק העניין של יורו והקובץ? << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> הוא העלה בשיחה האחרונה את היורו ואנחנו העלינו את הסיפור של הקובץ והכסף שהם צריכים להעביר, שזה כמובן גם אחורה, זה לא רק מהשוטף. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, ברור. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> אם הם יעלו במסמך הנוסף שלהם עוד נתונים נוספים, אנחנו נהיה נוכחים לזה רק כשנקבל את המסמך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. בהנחה שהדבר הזה ייפתר, אנחנו נצטרך גם לשבת איתך, איתכם, עם הביטוח הלאומי, לוודא שהזכויות של אנשים שמקבלים השלמת הכנסה או דברים כאלה לא ייפגעו. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> הן לא - - - אני כבר אומרת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני יודע שזה לא נכלל, אבל ברגע ש - - - << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> לא נכלל, וגם לא ייכלל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לבנה, אנחנו למודי ניסיון מזה שברגע שמגיע סכום די גדול, וזה יכול להיות גם כמה אלפי דולרים על כל הרטרואקטיבי החל ממרץ, והרבה אנשים ברמה האישית יכולים להיפגע ופתאום יגידו להם, רגע, בואו נעצור את הקצבה, מה זה הסכומים? תצטרכו גם לדווח לכל הסניפים שלכם בביטוח הלאומי, אבל נגיע לזה, אנחנו נגיע. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> אל תדאג, ההוראה קיימת וזה יבוצע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, קודם כול, זו בשורה שהיא בשורה יחסית טובה למה ששמענו עד עכשיו. אנחנו נעבור עכשיו לנושא השני, שזו גם קבוצה נוספת, ופה אני דווקא רוצה לשמוע את בנק ישראל. יש קבוצה שמקבלת ישירות לחשבונות שלה. אנחנו הבנו וגם שומעים את זה מהפניות שהפסיקו לקבל את זה החל מינואר 2025. הם לא יגשו לביטוח הלאומי, כי הם יצטרכו לטפל לבד מול הרשויות ברוסיה. מי רוצה להציג ולהגיד כיצד ניתן גם לפתור את הסוגיה הזאת? << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> מיטל לוי, מנהלת מדור בקרה צרכנית. לגבי הפרטיים, אני רוצה להדגיש שמדובר בחסמים שהם לא קשורים לבנקים, הבנקים הם לא צד לעניין. מה שקורה זה שהקורספונדנטים הזרים מסרבים להעביר את הכספים לקרן פנסיה רוסית, לחשבון שלה, שהוא מנוהל בבנק גזפרום שהוכרז בסוף 2024, ולכן יש קשיים לקבל את הכספים בארץ. הכספים האלו אפילו לא מועברים לארץ, וכמו שאמרתי, הבנקים הם ממש לא חלק מהעניין. אני יכולה לבוא ולומר שבמסגרת המעקב שאנחנו מבצעים אחר הנושא אנחנו עקבנו אחרי נתוני תשלומי פנסיה פרטית שהתקבלה בשנים 2023 עד 2025. אנחנו באמת רואים ירידה גם בכמות תשלומי פנסיה לזכאים, וכפועל יוצא גם בסכום תשלומי הפנסיה. אנחנו נמשיך לעקוב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש לך נתונים מדויקים לגבי 2025-2023? תוכלי לדווח לנו? << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> כן, אני יכולה לומר שב-2023 כמות תשלומי פנסיה לזכאים עמדה על 40,987, כשסכום תשלומי פנסיה לזכאים ביורו עמד על 46 מיליון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק בשנת 2023. << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> ב-2023. מדובר על 500 עד 1,000 יורו לשנה. וכשאנחנו מדברים על 2025, אנחנו רואים ממש ירידה משמעותית, ל-1,422 כמות תשלומי פנסיה לזכאים, כשסכום תשלומי הפנסיה לזכאים באירו עמד על 970,000. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, אני רוצה להבין, מיטל, ב-2024 מה היה? << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> ב-2024 כמות תשלומי הפנסיה לזכאים עמדה על 53,000. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, זה עלה מ-40,000? לא הבנתי. << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ב-2024 זה עלה וב-2025 זה ירד ל-1,400? << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> נכון, הייתה ירידה משמעותית. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כמה סכום התשלומים ב-2024? << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> סכום התשלומים עמד על 38 מיליון. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> ב-2024? איך זה יכול להיות, יותר זכאים ופחות כסף? << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> יכול להיות שהיו שם לקוחות שהם - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יכול להיות שזה נובע מהעולים שהגיעו והיו זכאים ואז קיבלו? יכול להיות שאולי חלק הפסיקו וחלק הגיעו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא, יכול להיות שהגיעו לגיל הפנסיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בדיוק, תשלום הפנסיה יותר נמוך. אבל תגידי רגע, מה קורה עם 1,425? בכל זאת איך הם קיבלו? כי אנחנו מדווחים על כך שמינואר הפסיקו להעביר כספים. מי ה-1,400 שבכל זאת קיבלו כסף ישירות לחשבון? << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> זה לא בגלל שהבנקים התערבו, זה קשור להעברות עצמן. יכול להיות שבסכומים המינוריים והזניחים האלו כן בכל זאת הצליחו להעביר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא הבנתי את זה, מיטל, עוד הפעם. את אומרת שהבנק לא מתעסק עם העברת הכסף בלי קשר לסכומים, או שכן יש הבדל לסכומים? << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> לא, מה שאני אומרת, ה-1,422, זה לא היה כתוצאה מהתערבות של הבנקים בישראל. זו פשוט הייתה החלטה של אותם קורספונדנטים שהם העבירו את הכספים לחשבון של הבנק המוכרז. זו החלטה שלו שהיא לא נוגעת לבנקים בישראל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תסלחו לי, אני לא הבנתי את העניין. יש אזרחים ישראלים שיש להם חשבון בנק בישראל, הם אומרים, מה הבעיה להעביר את הכסף? עכשיו את באה ואומרת שבשנת 2024-2023, מה שקרה עם גזפרום בנק, שהוא מוכרז, יש עליו סנקציות, נכון? << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> וזה הבנק שעובד עם קרן הפנסיה הרוסית. << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ולכן, רוב האנשים שקיבלו ישירות לחשבונות שלהם הפסיקו לקבל משום שהבנקים לא מקבלים את הכסף מגזפרום בנק. הבנתי נכון? << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> נכון. בסוף 2024 גזפרום הוכרז, ולכן הקורספונדנטים החליטו שהם מסרבים לבוא ולהעביר את הכספים לקרן הפנסיה, שהיא מנהלת את חשבון הבנק שלה בבנק הזה. היו חשבונות מאוד בודדים שהיא כן העבירה להם, שזה ה-1,422. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, 1,400 זה לא דרך גזפרום בנק? זה דרך בנק אחר או מה? יש עוד בנקים שעבדו? << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> אנחנו לא יודעים את הנתון הזה, אני מניחה שזה הבנק הזה, אבל אנחנו יכולים לברר. אין לנו את המידע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, זה חשוב, כי אם יש 1,400 שהמשיכו לקבל, יכול להיות שאפשר להרחיב על האנשים האלה ולהגיד, בואו ניקח את הדוגמה של 1,400 ונציע לאותם אנשים להשתמש בדרך העקיפה הזאת ולקבל. זה לא שזה נתק מוחלט. << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> אנחנו נוכל לבדוק את זה, אבל גם אם באמת אלה אותם כספים שהועברו לבנק המוכרז, זה לא שהבנקים בישראל שינו את המדיניות שלהם. לא היה כאן שינוי מדיניות, וגם זה לא שיש להם איזושהי מדיניות סלקטיבית כלפי לקוחות מסוימים לעומת לקוחות אחרים. זו איזושהי החלטה של בנקים זרים לא להעביר את הכספים, והבנקים בישראל לא קיבלו את הכספים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מה הפתרון לדעתכם? מה הפתרון שיכול להיות לאותם אנשים שכרגע אין להם מענה, אין להם אפשרות לפנות לביטוח הלאומי ולהגיד, בואו תעזרו לנו, או משרד החוץ דואג לנו? מה המענה שאתם מציעים? << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> אנחנו מציעים שהפתרון, באמת זה שהובא, שמשרד החוץ יבוא ויציע. יכול להיות אולי פשוט להעביר את הכספים האלו לבנק אחר ולא לבנק שהוכרז, ולנסות - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אלכס, הנושא הזה עלה גם בשיחה בזום, או שאתם דאגתם רק לנושא של הביטוח הלאומי? << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> לא עלה, אנחנו דאגנו רק ל - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אפשר להוסיף את זה בשיחה הבאה עם הצד הרוסי? כי בכל זאת, משרד החוץ אמור לתת מענה גם לאזרחים ישראלים. אם עכשיו אנחנו רואים שיש פה 1,400 אנשים שהמשיכו לקבל, אפשר לשאול אותם האם הדבר הזה - - - << אורח >> אלכס גולדמן שיימן: << אורח >> באמת איך אפשר לקבל את המידע הזה לגבי אותם 1,400. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לשאול את הצד הרוסי האם יש פתרון אחר חוץ מהגזפרומבנק, שעליו אני מבין יש סנקציות של רוב הבנקים הקורספונדנטים ולא עובדים עם בנק גזפרום, השאלה האם ניתן לקבל, אם אנחנו כבר הגענו לרמה כזאת של שיח עם הצד הרוסי וכמעט מיצינו את הבעיות, כפי שאתם מדווחים, אם אפשר לבדוק מהם, להבין מהם מה לעשות לאותם אנשים שמקבלים ישירות לחשבונות. כי אני מבין שזה גם אינטרס של הצד הרוסי, כי הרוסים לא רוצים, כפי שאתם אמרתם, להצטייר ככאלה שלא עומדים בדרישות ובהתחייבויות שלהם כלפי אזרחים רוסים שמגיע להם את הכסף. אני מבקש להוסיף את זה לשיחה הבאה עם הצד הרוסי, האם ניתן למצוא פתרון. כי אני מבין שהאוכלוסייה השלישית, שהיא אנשים שמקבלים לחשבונות ברוסיה, אין להם שום בעיה. הבעיה רק איך הם מעבירים מאותו חשבון בנק ברוסיה לבנק ישראלי. יש כאלה שמעדיפים פעם בשנה-שנתיים לטוס לשם, למשוך כסף ולבוא עם כסף, אפילו במזומן. יש אפשרות לעשות את זה? אם עכשיו לצורך העניין בא בן אדם לבנק, לא משנה, הפועלים, לאומי, דיסקונט, לא משנה, ואומר: לי יש חשבון במוסקבה, חשבון פרטי שאליו מועברת פנסיה, אני רוצה עכשיו לקחת 2,000 דולר ולהעביר את זה לחשבון שלי בישראל, הבנק לא ייתן לו, כי הבנק יגיד, אני לא מתעסק עם הבנקים הרוסים, נכון? << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> שוב, כאן זו כבר לא בהכרח שאלה של פנסיה, זו שאלה בכלל של העברת כספים ללקוחות שהם בעלי זיקה לרוסיה, והבנקים עצמם מנהלים את זה בהתאם לסיכון. יש העברות שהם מאפשרים ויש העברות שהם לא מאפשרים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יכול להיות שכדאי לכם לעשות הנחיה שאם מדובר על כספים פנסיוניים והלקוח יכול להוכיח את זה, לא לעכב. דיברנו הרבה על העברת כספים של העולים שלא מצליחים להעביר את הכסף כי מותר להם להעביר רק 10,000 דולר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מצד אחד מבקשים מהם להוכיח שהם מעבירים את מרכז חייהם לישראל, שהם מכרו שם נכסים, הם מוכרים שם נכסים ולא יכולים להעביר כסף לישראל. << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> עו"ד רונן ניסים, המחלקה המשפטית, בנק ישראל. אני רק רוצה לחדד, בהתייחס לסוגיה האחרונה שעלתה, יש כאן כמה סיבות או גורמים שעשויים להיות חסמים להעברות כספים וצריך להפריד ביניהם. יש לנו את הנושא של הישיבה, נושא הסנקציות, היינו שיש איזשהו גוף, מוסד פיננסי מוכרז בשרשרת ההעברה שלמעשה לא מאפשר העברה של כספים מרוסיה לישראל, ויש את הנושא, כמו שציינתם, של העברה, באופן כללי גם, של כספים מרוסיה לישראל, ללא קשר לסנקציות. אבל עולות כל מיני סוגיות של ניהול סיכונים מעולמות תוכן אחרים, למשל נושא של תשלומי מס או מקור כספים, שזה בעולמות של ציות, היינו איסור הלבנת הון או אמנות מס בין ישראל ורוסיה. לכן, כאשר מנתחים את הסוגיה, כלומר, כשבנק בא לנתח סוגיה כזאת או כשמתקבלת אצלו בקשה להעברת כספים, הוא בוחן את כלל הנושאים הרלוונטיים, ומראש אי אפשר לתת או לחוות דעה או להנחות את הבנקים לייצר איזשהו מסלול ירוק במקרים מסוימים, כי כל מקרה נבחן לגופו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תראה, רונן, אני רוצה להבין פה נקודה, זה מאוד חשוב. בנקים בישראל פועלים בהנחיה של בנק ישראל, נכון? הם פועלים בהנחיה של המפקח על הבנקים. אם יש לצורך העניין עכשיו לקוח שמגיע לבנק ואומר: "לי יש 5,000 דולר", שזה לא סכום גדול, "שנמצא כרגע בחשבון ברוסיה. אני מעוניין למשוך את הכסף משם ולהעביר את זה, כי זה כסף פנסיוני שלי", עכשיו תגיד לי האם יש הנחיה שלכם כלפי אותו בנק בישראל, לא משנה מהו הבנק, לפעול בעניין הזה. האם אתם הנחיתם בנק ואמרתם, עד סכום מסוים אפשר להעביר, תכוונו אותו. תגיד לי האם יש הנחיה שלכם או שאתם אומרים, כל בנק יחליט על דעת עצמו מה שהוא רוצה, כי איך אתה אמרת? ניהול סיכונים. אני רוצה לדעת אם יש הנחיות ברורות, כי זה כסף קטן. כמו שאמרה חברת הכנסת מזרסקי, זו לא מכירת דירה ב-200,000 דולר, ושם יש שאלות גדולות, ושם יש חשש להלבנת כספים וכולי, זה כסף קטן. מה עושים? תסביר לי. << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> יש לנו הוראה שיצאה לא מזמן, אומנם בהקשר של סנקציות, אבל היא קובעת, קודם כול, הכלל הבסיסי העקרוני – אין סירוב גורף. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין סירוב גורף, זה כבר טוב. << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> ההנחיות שלנו הן קודם כול לבנקים שאין סירוב גורף. הבנקים מחויבים לבחון כל מקרה לגופו. דיברתי על ניהול סיכון, כי אנחנו לא יכולים מראש להגדיר את כל קשת המקרים. הבנקים לא יכולים לסרב רק מכיוון שמדובר פה בהעברה מרוסיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, אני הולך איתך, לפני שאתה תמשיך לענות. בהנחה שהבנק אישר את ההעברה, טכנית איך זה מתבצע? אתה יכול להסביר לי? אתה מכיר את הטכניקה? נניח בנק לאומי, הפועלים, לא משנה מה, בתל אביב, אומר: אני מאשר ללקוח פלוני אלמוני למשוך ולהעביר את ה-5,000 דולר. איך טכנית זה מתבצע, ההעברה? << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> אם זו משיכת מזומן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא משיכת מזומן, העברה בנקאית מרוסיה לישראל. איך זה מתבצע היום? << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> זו העברה מהבנק הרוסי באמצעות קורספונדנט. זה תלוי במטבע, תלוי בבנק הרוסי. בהנחה שאין אף גוף שהוא תחת סנקציות בשרשרת ההעברה, זה מתבצע באמצעות בנקאות קורספונדנט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מי בודק את זה? בנק בישראל בודק אם אותו בנק קורספונדנט לא נמצא תחת סנקציות? הוא מבצע את הבדיקה? << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> למיטב ידיעתי, בנקים לא נותנים איזשהו פרה-רולינג ללקוחות, אלא אם כן הם אומרים לו מראש שבנק המקור הרוסי נמצא תחת סנקציות, אז הוא אומר לו: תשמע, יהיה לך קושי להעביר את זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הבנק ישיב ללקוח ויגיד: אני לא יכול לקבל את ההעברה ולא יפרט לא למה, או שהוא יציע לו פתרון? אני רוצה שהבנק יציע פתרון, שיגיד: תשמע, תפנה לבנק אחר, תמצא בנק קורספונדנט אחר, ואז אני אקבל את ההעברה. << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> כמו שמיטל ציינה, קודם כול, חשוב להדגיש שהבנק הישראלי לא חוסם את ההעברה. זאת אומרת, ברגע שבנק רוסי הוא תחת סנקציות, ההעברה לא מגיעה בכלל לבנק הישראלי, היא נבלמת בבנקים הקורספונדנטים בשרשרת. גם לבנק הרוסי יש בנק קורספונדנט שעובד איתו, והוא בכלל לא יאפשר את ההעברה הזאת. זה דבר אחד שחשוב להבהיר. אני אומר את זה בזהירות – מבחינת מתן פתרונות ללקוחות, שוב פעם, כמו שאמרתי בצד אחד, שאין סירוב גורף, בנקים כן צריכים, שוב, בהתאם לנסיבות, כן להציע ללקוחות אפשרויות ודרכים כן לקבל את השירות הזה. אי אפשר מראש עכשיו פה לפרט את כל הדרכים והאפשרויות כי כל מקרה לגופו, זה תלוי בנסיבות של הלקוח, של המוסדות הפיננסיים ברוסיה וכולי ומטרות ההעברה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבין, אבל ברגע שאתה אומר לי כל עניין לגופו, אין עניין פה ואין פתרון לאנשים, זה העניין. כי אם עכשיו לצורך העניין בנק ישראל יבוא ויגיד לבנקים: תראו, אם בא לקוח, אזרח ישראלי, ואומר: "אני מעוניין לבצע את ההעברה מהחשבון שלי שם", אני כבר לא מדבר על ביטוח לאומי, אני כבר לא מדבר על אלה שמקבלים ישירות, אני כבר הגעתי לקבוצה השלישית של אנשים, שאין להם בעיה, הם קיבלו את הכסף, זה לא שהם מחכים מקרן הפנסיה, הם קיבלו את הכסף, רק שיש להם חשבון ברוסיה, זה העניין. הם חיים פה, הם לא חיים ברוסיה, הם רוצים לקחת את הכסף הפנסיוני שלהם, אין להם העברות נוספות. אני לא מדבר על סכומים גדולים שיכולים באמת לגרום לבנק לחשוד. השאלה היא האם אתה מסוגל, אתה כבנק ישראל, מסוגל היום לתת הנחיה לבנקים, ולהגיד שברגע שבא לקוח ומצהיר שמדובר על הכסף הפנסיוני שלו, לא להתחיל לעשות עכשיו כל עניין לגופו, אלא להגיד: אין בעיה, תיגש אליי, אני אתן לך פתרון, אני אמצא, אני אבדוק ואני אעדכן אותך איך אפשר לעשות את ההעברה הזאת. זה פשוט מאוד, כי יש בנקים שעובדים עם העברה. אם בנק קורספונדנט מקבל את זה, בנק קורספונדנט יכול להיות בגרמניה, בבלטיה, נכון? איפה הבנקים האלה? זה יכול להיות בטורקיה. מהם בנקים קורספונדנטים? תתנו לי דוגמה לבנק קורספונדנט. << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> אנחנו כאן מדברים כבר באופן כללי על הנושא של כל ההעברות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא דיברתי כללי, מיטל, דיברתי רק על הפנסיות. אני עכשיו לא פותר את ההעברות כספיות של כל האנשים. << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> אני חושבת שהגורמים האמונים על כל הנושא של הציות וכל הנושא שאתה מדבר עליו לא נמצאים כאן בדיון, ואנחנו התכנסנו לשם הפנסיות. לגבי הפנסיות, כמו שאמרתי, זה לא עניין של איזשהו שינוי במדיניות של הבנקים וזה לא נושא שהפתרון שלו יכול לבוא מתוך בנק ישראל, הוא בהחלט יכול לבוא ממקומות אחרים, כמו למשל משרד החוץ, ואני מניחה ש - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, מיטל, לא קשור לשאלה שלי. השאלה שלי היא כזאת. לדיון הבא צריך לבוא מישהו שיסביר לי מהי ההנחיה של המפקח על הבנקים לבנקים של לקוחות שלהם. אלה לא לקוחות שלנו, אלה לקוחות של הבנקים שבאים ואומרים: "אני רוצה לקבל את הכסף שקיבלתי מהפנסיה". לא מדובר על עולים חדשים בדירות, שגם שם יש בעיה, ולא מכירת דירה, ולא נכסים, ולא מסחר. סכומים קטנים. בואו נגדיר סכום מסוים, עד לא יודע, סכומים קטנים, ואז אנחנו נפתור את הבעיה הזאת לאותם אנשים. << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> ברשותך, אני אחזור. יש כל מיני גורמים או סיבות שיכולים למנוע העברה מרוסיה לישראל. כמו שאמרתי קודם, אלה יכולות להיות סנקציות, זה יכול להיות נושא של מיסוי, הלבנת הון ועוד. אפשר לחשוב על איזשהו פתרון שידוע בבירור שמדובר פה רק בכספי פנסיות, בסכומים מסוימים, לייצר איזשהו מסלול שייתן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> למה? מה הבעיה לעשות את זה? תסביר לי. איפה זה פוגע בבנקים? איפה זה פוגע בעצמאות הבנקים? << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> לא, לא עניין של עצמאות הבנקים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אלא מה? << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> קודם כול, אם יש בנק רוסי שהוא מוכרז, הוא תחת סנקציות גם אם אלה סכומים פנסיוניים שרוצים להעביר - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את זה הבנו. אבל במקרה הזה, זה אפילו לא הגיע לבנק קורספונדנט, נכון? זה אפילו לא הגיע. אבל אנחנו מדברים בשלב שכן זה מגיע לקורספונדנט. כלומר, כן יש העברה. << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> אם זה מגיע לקורספונדנט, אני לא יודע מה הקושי או מה החסם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זאת הבעיה. אין קושי לבנק לקבל את הכסף פה בישראל? אין בעיה? << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> לכאורה, אם זה כבר הגיע לקורספונדנט, ואין לנו שום סנקציות בדרך, ועושים את בדיקות הנאותות בדבר מקור הכספים וכולי, לא אמור להיות קושי. אבל השאלה היא האם באמת זו הבעיה, האם זו הבעיה שאנחנו מתמודדים איתה. אני לא בטוח שזו הבעיה האמיתית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מציע, אנחנו נצטרך אולי לבקש דיון גם בוועדת הכלכלה, כי ועדת הכלכלה אמונה על המערכת הבנקאית, על מנת לבדוק את הסוגיה הזאת, ובוודאי שנרחיב את זה גם מעבר להעברות הפנסיוניות, כיצד הבנקים פועלים בנושא הזה. אני חושב שזה נושא מאוד חשוב, ואני אבדוק עם יושב ראש ועדת הכלכלה לקיים דיון. כי זה כבר מעבר לפנסיה, אני מבין שאתם לא רוצים להגדיר רק את התשלום הפנסיוני, אתם אומרים, אנחנו נשאיר לבנקים את האפשרות לבדוק כל מקרה לגופו. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לסוגיה הזאת? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני אתייחס לסוגיה הזאת. לאחרונה, לפני מספר חודשים, מופיעים באינטרנט ופונים לאנשים, אזרחים ותיקים שהם אזרחים ברוסיה וזכאים לקבל פנסיה מרוסיה, כל מיני עורכי דין שמציעים אפשרות שאזרח ותיק שמקבל פנסיה מרוסיה ייתן ייפוי כוח לפתיחת חשבון בנק בסברבנק ברוסיה, ושהקרן הפנסיונית של רוסיה תעביר את הכסף ישירות לחשבון החדש שפותחים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כלומר מתווכים כאלה שמנסים להציע שירות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מתווכים, כן. אבל העברת הפנסיה תהיה ברובלים, ואחר כך איך הכסף הזה יגיע לישראל? כלומר, מציעים ומציעים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כמה עמלה הם מציעים? הם מציעים עמלה, אני מניח, על השירותים שלהם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גם עמלה, וזו גם תהיה בעיה אחר כך לקבל, כי הקרן הפנסיונית תעביר ברובלים. אני רציתי להעלות סוגיה, איך אנחנו נוכל להגן, אם אנחנו כבר מתקרבים למועד שהם יקבלו פנסיה כאן בישראל, שלא ישלמו לשווא ולא יוציאו ייפוי כוח כזה ויאבדו את הכסף שלהם, ואחר כך לא יוכלו למשוך את הכסף מסברבנק ברוסיה. זה חשוב. עדיין יש תהליך, אני מבינה, כולם עובדים, אבל בגלל שלא מתפרסם שום מידע, אנשים נמצאים באי-ודאות, ומקבלים הצעות שמציעים להם, ולפעמים זו יכולה להיות הונאה. כי אם נותנים ייפוי כוח על ניהול חשבון בנק, פתיחת חשבון בנק וניהול חשבון בנק, את כל הכסף אחר כך יקבל מישהו אחר. אנחנו צריכים לעשות משהו כדי להגן עליהם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, אנחנו רשמנו את זה. שתי שאלות נוספות, בהמשך לבנק ישראל. אתה אמרת שב-2024 השתנתה המדיניות, נכון? << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> המדיניות לא השתנתה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא השתנתה? אלא מה? כי אני הבנתי. << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> גזפרום הוכנס לסנקציות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ב-2024 נכנס גזפרום בנק לסנקציות, וזאת הייתה הסיבה העיקרית לשינוי. << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> בסוף 2024. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ועוד שאלה למשרד החוץ. אני הבנתי מהאנשים שפנו בעקבות הדיון הזה, אני הבנתי שהם טוענים, ככה הם טוענים, שבמדינות אחרות, כמו המדינות הבלטיות ובולגריה, אזרחים רוסים כן פתרו את הבעיה. איך הם עשו את זה שם? אתם יודעים להגיד את זה? איך הם פתרו את זה בבולגריה ובמדינות הבלטיות? << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> המדינות הבלטיות, כמו שהזכרתי, הן עשו את זה דרך הבנק הזה. אנחנו פנינו לרוסים והם נתנו לנו את הפתרון של בנק ING Eurasia. וזה מה שהיה באוגוסט 2025, אבל בפועל, על אף שנתנו אור ירוק לכל ההצעות שלהם, עדיין זה לא קורה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל הם עובדים במובן כזה מול הבלטיות. << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כלומר, לבלטיות הם מוכנים. << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> לבלטיות אין בעיה להעביר ביורו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הם מעבירים ביורו, הבנתי. ואתה יודע משהו על בולגריה להגיד? << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> לא יודע על בולגריה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. לגבי בולגריה בכלל זה מעניין, כי עם בולגריה יש לנו הסכם, אני מבין, ביטוח לאומי בכלל. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> יש אמנה עם בולגריה, אבל זה לא לגבי כספי הפנסיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, מעניין שיש בבולגריה גם אזרחים ישראלים שחיים בבולגריה שיש להם זכאות לפנסיה הרוסית וגם מקבלים מהביטוח הלאומי בהתאם להסכם. זה כאילו יוצא כפול פה. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> אבל הם מקבלים דרכנו, הם מקבלים ישירות מהפנסיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אבל הבנתי שהם כן הצליחו לקבל. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> יש לא מעט ישראלים שגרים ברוסיה עוד לפני כניסתה של האמנה שמקבלים את כספי הפנסיה ברוסיה או בכל מדינה אחרת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הבנתי. רבותיי, יש עוד מישהו שרוצה להוסיף? בבקשה, מיטל. << אורח >> מיטל לוי: << אורח >> אני אשמח להוסיף לנושא הזה. כמובן שכשידענו שהם שינו את המתווה בסוף 2024, אנחנו ישר פנינו למשרד החוץ כדי שבאמת ינסה לראות איזה פתרון לתת, אם אפשר באמת להעביר את כל הנושא של העברת כספים מדולרים ליורו, ולנסות למצוא איזשהו פתרון בדומה למה שנעשה עם הכספים של המוסדיים, ככה לעשות עם הפרטיים. אנחנו נשמח באמת להרחבה לגבי משרד החוץ לגבי הנושא הזה. << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> אני אחדד. אנחנו לא יודעים על מקרים שבהם כספים, גם אם המקור שלהם פנסיוני, "נתקעים" בבנקים קורספונדנטים בגלל סירוב של בנקים ישראלים לקבל את הכסף. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה לא מכיר מקרים כאלה. << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> אנחנו לא יודעים. זאת אומרת, אנחנו לא יודעים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ואם למישהו פתאום יש בעיה, למי הוא יכול לפנות? << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> לבנק ישראל, ואנחנו נבדוק את זה פרטנית כמובן. אם זה בשליטה של הבנק הישראלי, זה משהו שאנחנו יכולים בהחלט להתערב, בהתאם - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם אנחנו מקבלים פניות כאלה, אנחנו נעביר אליכם לבדיקה פרטנית. << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> אני ממש לא יודע אם יש פה איזשהו מקרה רוחבי. אם יש פה איזושהי בעיה רוחבית שמצריכה פתרון, אני מזכיר שבעבר, בהקשר של עולים חדשים שרצו להעביר את הרכוש שלהם, יחד עם משרד החוץ שהוביל את המהלך, כן נמצא איזשהו פתרון מול האמריקאים של סוג של הקלה שאפשרה להעביר את הרכוש או הכספים. קודם כול צריך להבין באמת מה שורש הבעיה. אם אלה מקרים בודדים פרטניים, כמובן ניתן לפנות אלינו, אנחנו נבדוק את זה מול הבנקים הישראליים. זאת אומרת, מקרים שבהם הכספים תקועים בקורספונדנטים שהסכימו לקבל והבנקים הישראלים לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כלומר, אני רק מחדד מה שאתה אומר, אם יש לקוח, אזרח ישראלי, שמקבל הודעה על כך שקרן הפנסיה הרוסית העבירה כסף לבנק קורספונדנט, והוא לא קיבל את הכסף בגלל בעיה כלשהי, לפנות לבנק ישראל, לבדוק מדוע הבנק בארץ לא מושך את הכסף, נכון? הבנתי אותך נכון? << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> קודם כול הוא צריך לפנות לבנק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ברור שהוא יפנה לבנק, אבל כשהבנק לא ייתן לו תשובה, שיבדוק את העניין מולך, אתה אומר שכן ניתן לפתור את זה פרטנית. << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> אלינו, כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא יודע, אני לא קיבלתי לפחות מקרים כאלה, אני יודע שיש אנשים. << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> בכל מקרה אנחנו גם נבדוק כמובן, בהמשך לדיון היום, את אותם 1,400 העברות שהיו ב-2025, לראות איך באמת הן עברו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן. כלומר, 1,400 איש בכל זאת קיבלו את זה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? אני רוצה פה לחדד כמה דברים, ובוודאי לציין את זה בסיכום. קודם כול, אני מודה לכל האנשים שהשתתפו בדיון. אני מבקש ממשרד החוץ, אתה רשמת את הדברים, אלכס, אני אחדד ואני אגיד את הדברים. א', להעביר לצד הרוסי את ההסכמה להעביר את התשלום ביורו. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זה הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אני מדבר על האוכלוסייה של הביטוח הלאומי, בוודאי. 17,000, אני לא יודע כמה, אני הבנתי שלפני חצי שנה למעלה מ-900 איש כבר הלכו לעולמם. אני מניח שהנתון הזה, לא יודע אם הוא נשאר אותו נתון, אבל גם את זה לדיון הבא אתם תבדקו ותגידו לנו. קודם כול לבדוק מול הצד הרוסי, לא להסתפק רק באוכלוסייה הזאת, גם לבדוק האם ניתן מענה לאוכלוסייה שמקבלת ישירות, קיבלה לפחות עד ינואר 2025. כלומר, אנחנו מדברים על אוכלוסייה של 48,000 איש. אם אנחנו מדווחים על כך שב-2024 50,000 קיבלו ישירות, וב-2025 רק 1,400, אלה לא אנשים שקיבלו דרך ביטוח לאומי. אנחנו מדברים על אוכלוסייה, אני לא יודע כמה מהם נשארו בארץ, כי היו דיווחים על כך שחלק עזבו, יכול להיות שהיו עולים חדשים שעזבו, בכל מקרה, מדובר על למעלה מ-35,000 איש בוודאות. האם הצד הרוסי מתכוון להציע פתרון גם לאנשים האלה? כי לאנשים האלה אין כתובת, אין להם כתובת, הם לא תחת הביטוח הלאומי. אני מבקש גם תשובה בנושא הזה. אני מאוד מקווה שאכן הנושא הזה יבוא לפתרון. אני גם מודה לכל האנשים שהשתתפו בדיונים, גם מהשגרירות שלנו במוסקבה. אני יודע שאנשים עובדים, אני לא בא בטענה כאשר זה לא תלוי בהם, אבל אני רוצה שכל מה שתלוי בנו, שתלוי בצד הישראלי, יבוצע. ואם הצד הישראלי יבצע את זה, אני לא חושב שתהיה בעיה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להוציא איזו הודעת ביניים לציבור, להרגיע אותם או לתת להם צפי כדי שלא ישארו? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הודעת ביניים מטעם מי? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> או מטעמנו, או הביטוח הלאומי, או משרד החוץ. כדי להרגיע, כי הם צריכים איזשהו מידע, הם באי-ודאות כבר מעל שנה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קודם כול, אנחנו ניתן הודעה מטעם ועדת העלייה והתפוצות. אני חושב שמאחר שקיימנו דיון תהיה הודעה לעיתונות ובה אנחנו נודיע לציבור וגם נדאג לתרגם את ההודעה הזאת לרוסית, שיקבלו את ההודעה. ובוודאי שאת גם תוכלי להגיד את דברייך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> צריך להסכים על הנוסח, מה אנחנו מודיעים. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> חשוב שבהודעה לא ניתן דברים שאנחנו לא נהיה מסוגלים לתת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני גם לא מתכוון לתת, שלא יבואו אחר כך ויגידו: "חבר הכנסת סובה הבטיח פנסיות", ובאים אליי בטענה כשאני לא משלם פנסיות ואני גם לא אחראי על העברת הפנסיות. אני אחראי על להעלות את הנושא הזה לדיון, וזה מה שעשיתי במשך כמעט ארבע שנים. אני מזכיר לכם שכשחבר הכנסת ליברמן היה שר האוצר והוא ניסה למצוא פתרון לקיים את ההעברה הזאת אנחנו נכנסנו לתקופת הבחירות. הכנסת התפזרה בחודש יוני 2022, ולא היה ניתן לעשות את הדבר הזה משום שברגע שהכנסת מתפזרת לא ניתן לעשות שום העברה ולעשות את הדבר הזה משום שזה נחשב כהטבה לפני הבחירות. אין לנו פה נציג של משרד האוצר, אבל במשרד האוצר סירבו לעשות דבר כזה, למרות שאז שר האוצר ליברמן ניסה באמת להגיע לפתרון, כשסכום החוב עמד שם על בערך 8 מיליון דולר, משהו כזה, והיום זה הגיע ל-32 מיליון דולר. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> זו אותה תקופה שהביטוח הלאומי באמת הסכים לשלם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני יודע, זה היה הפתרון שלנו, אנחנו הצענו את זה, אבל מה לעשות? הכנסת התפזרה, לא הצלחנו לעשות את זה. ואני גם אמרתי, השמעתי את זה גם כביקורת כלפי השר הקודם, גם אמרתי את זה באופן אישי וגם כתבתי. אמרתי, השר בן צור, אתה פשוט לא מבין את העניין, תשלח שם נציגים, תפתור את הבעיה. לצערי, אחר כך בא 7 באוקטובר, הייתה מלחמה, במלחמה פחות עסקו בזה, והיום אנחנו הגענו למצב שאחרי ארבע שנים. אני חייב להגיד עוד משפט פה, ברשותכם. יש אנשים שתוקפים את האנשים האלה שדורשים את הכסף שמגיע להם, אומרים: אתם לא מבינים, במה אתם מתעסקים? זה כסף קטן. לא, זה כסף שמגיע לאנשים, גם אם זה 50, 70, 100, 150 דולר בחודש. זה כסף שמגיע להם כי הם עבדו, יש להם ותק, אף אחד לא סופר להם את הוותק הזה כאן בארץ, הם נמצאים כאן רובם בהשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי. זה כסף שמגיע להם, ואין שום סיבה שמישהו יתקוף אותם על זה שהם מתעקשים ומבקשים מאיתנו להעלות את הסוגיה הזאת לדיון. זה כסף שמגיע לאזרחים ישראלים כי הם במקביל גם אזרחי רוסיה. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> רק למען הפרסום, אני מקווה שלא - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תכף אני אתייחס לזה בדברי הסיכום שלי. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> רק שנייה, אני רוצה להעיר בכל זאת משהו, ברשותך. מדובר על ממוצע של 50 שקל לחודש לבן אדם, לא 150 דולר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, יש כאלה שמקבלים גם יותר. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> אני מדברת על הממוצע, בסדר? ממוצע של 50 שקל לחודש לבן אדם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> - - - דרך ביטוח לאומי הם נמוכים יותר. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> שלא ישתמע. מי שמקבל ישירות מרוסיה מקבל הרבה יותר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נכון, זאת הסיבה גם שלא רצינו לאחד את הקבוצות. אני מזכיר לכם שהדרישה הרוסית בדיונים הקודמים הייתה לאחד את שלוש הקבוצות, ואנחנו סירבנו, כי אנחנו לא רוצים לפגוע באנשים שמקבלים ישירות, בוודאי שלא. אף אחד לא יפגע בזכויות הפנסיוניות שלהם, ולכן דאגנו לא לעשות את זה, וגם דאגתי להעביר את זה. אני משיב לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אנחנו נודיע מטעם הוועדה, אנחנו נעשה הודעה מסודרת. מה שאנחנו יכולים להגיד זה שאנחנו נחכה לתשובה של משרד החוץ בשבועיים הקרובים, משרד החוץ ידווח לוועדה. אני מאוד מקווה שזה ייפתר בשבועיים הקרובים ונשמע שאכן לצד הרוסי אין דרישות נוספות ועל כך אפשר לעבור לשלב הביצוע. זה באשר לקבוצה שמקבלת דרך הביטוח הלאומי. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> ואם אפשר, שהביטוח הלאומי יסכים לכל פתרון כדי לקדם את הנושא, אם כבר אתה מוציא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, רק לציין לסיכום שהביטוח הלאומי גם מסכים לכל פתרון ואין שום דרישות לביטוח הלאומי בעניין הזה. אתם רק תעקבו אחרי קבלת הקובץ, שהצד הרוסי יעביר לכם את הקובץ. לגבי הקבוצה הנוספת, אני מבקש שהנושא הזה יעלה גם בשיחה הבאה של משרד החוץ עם הצד הרוסי, אותם אנשים שמקבלים ישירות לחשבונות. שמענו את הסקירה של בנק ישראל בנושא של העברות כספים דרך בנק קורספונדנט. אם יש, ושוב אני פונה לאנשים, אם יש למישהו בעיה שהוא קיבל מהבנק בארץ לגבי אי-העברת הכסף למרות שהוא קיבל מהצד הרוסי הודעה על כך שהכסף עבר לבנק קורספונדנט, נא לפנות לבנק ישראל. אפשר גם לפנות אלינו, נעביר את הפנייה לבנק ישראל ונבדוק פרטנית כל מקרה לגופו, האם יש עיכובים בהעברת הכסף מבנק קורספונדנט. אנחנו לא יכולים להשפיע על מדיניות הסנקציות, זה לא ביכולתנו, אבל כולנו מקווים שגם המלחמה תסתיים ומדיניות הסנקציות תסתיים גם היא, אבל זה מה שנקרא משאלת ליבנו, זו לא מציאות. במציאות שלנו אנחנו צריכים למצוא פתרון. אני מאוד מקווה שתוך שבועיים אנחנו אכן נשמע בשורה, ואני מבקש גם שתעביר את זה ליושב ראש בבקשה, שנקיים דיון מעקב אחרי שנקבל תשובות ממשרד החוץ וגם נקבע דיון מעקב ונעשה את זה. חברים, אני מודה לכולכם על הדיון הזה. הישיבה הזאת נעולה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:53. << סיום >>