פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 411 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ו (10 בפברואר 2026), שעה 14:30 סדר היום: << נושא >> המשך העלאתם של בני העדה האתיופית לישראל- יישום המלצות דו"ח הוועדה לגיבוש מתווה העלייה מאתיופיה << נושא >> ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו בתאריכים 20.5.25 ו-8.9.25 נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר צגה מלקו חברי הכנסת: פנינה תמנו אליהו רביבו מוזמנים: זיו בילאוס – ראש חטיבת קש"ח וזרים, משרד החוץ נועה פורמן – ראש חטיבת אפריקה, משרד החוץ שרון רפפורט – מנהלת קהילות יהודיות, משרד החוץ אפרים נגוסה – משרד העלייה והקליטה דסי צנגן – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה אושרת עזרא מהרט – רשות האוכלוסין וההגירה רונית ברהנו – רשות האוכלוסין וההגירה רונית אליאן – מנהלת אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין ערן ברקוביץ – מנהל עלייה וקליטה, הסוכנות היהודית הבטאמו יוסף – מנהל פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית יצחק קנאו מולא – יו"ר, המאבק להעלאת יהודי אתיופיה דנזהון וורקנך – כח לעלייה קברו אלגמאיהו – כח לעלייה וורקו גברה – כח לעלייה ברהנו גבייהו – כח לעלייה אדלה טטנייה דני ג'מבר מולו אדוניה בוגלה גטטה האיילו מזטבי שובר מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> המשך העלאתם של בני העדה האתיופית לישראל- יישום המלצות דו"ח הוועדה לגיבוש מתווה העלייה מאתיופיה << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> צוהריים טובים לכולם, תודה שהצטרפתם. אני יודע שחלק מהמשתתפים השתתפו בדיון נוסף שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה. אני שמח שכל אחת מוועדות הכנסת תעסוק בסוגיה שאנחנו מדברים בה, אבל מבחינתי, הוועדה הזו היא הוועדה שמופקדת בכנסת על הסוגיה הכואבת והמורכבת הזו. הדיון שאנחנו מקיימים היום הוא דיון חמישי של הוועדה. שני דיונים התקיימו בשנת 2024 בראשותו של חבר הכנסת עודד פורר, היו"ר הקודם. אני קיימתי בנושא הזה שני דיונים, האחד במאי 2025 והשני בספטמבר 2025, וזה הדיון השלישי שאני מקיים. אני חייב לומר שלצערי הרב, כל חמשת הדיונים שקיימנו כאן לא קידמו אותנו בפתרון המשבר הגדול שקשור בעלייה מאתיופיה. אני נתתי מספר חודשים למשרדי הממשלה הרלוונטיים להציג איזשהו מתווה של התקדמות, ולכן גם לא כינסנו ישיבה מאז ספטמבר. התחושה היא שמשרדי הממשלה, ובעצם לא משרדי הממשלה, אלא הממשלה מתאמצת לא לקבל שום החלטה, מתאמצת לא לעסוק בנושא הזה ברצינות. ולכן אני אומר שאנחנו ניכנס לקצב דיונים יותר אינטנסיבי בנושא הזה. לא יודע אם בכוחנו להעיר את הממשלה מרבצה, אבל לכל הפחות בכוחנו לסייע לציבור הישראלי להבין היכן אנחנו עומדים. עד לרגע זה, מבחינתי ולמיטב ידיעתי, ממשלת ישראל הנוכחית לא קיימה דיון אחד במליאת הממשלה על האסטרטגיה ועל המדיניות הרצויות. ממשלת ישראל מקדמת היום תקציב שמיני או תשיעי של הממשלה הנוכחית, גם בתקציב הזה אין שורת תקציב שמיועדת להגעה של עולים, של בני משפחות מאתיופיה, כאילו הסוגיה לא קיימת, וכאילו אפשר להתעלם מהסבל האנושי, מהקריעה של משפחות, מהמשבר הגדול, גם במחנות המעבר באתיופיה, גם כאן בתוך הקהילה המפוארת של יוצאי אתיופיה. כאילו ממשלת ישראל רשאית מבחינה ציונית, מבחינה דמוקרטית, להתעלם מהסוגיה, לגלגל אותה כמו תפוח אדמה לוהט אל עבר הממשלה הבאה. אני לא יכול להכריח את הממשלה, אבל לי יש תפקיד של פיקוח פרלמנטרי. התפקיד שלי הוא לחשוף את מה שקורה ומה שלא קורה בממשלה, ולכן אני אומר, ככל שהכנסת הזו תמשיך בפעילותה, אנחנו נקיים כאן דיונים יותר דחופים בעניין. כפי שאתם יכולים לראות, חלק מהדיונים שהתקיימו בעבר כרכו ביחד את סוגיית העלייה מאתיופיה עם סוגיית הגעתם של בני המנשה לישראל. אנחנו הפסקנו עם המנהג הזה כבר בישיבה האחרונה, משני טעמים. הטעם הראשון הוא שבשעה שממשלת ישראל מתעלמת מהסוגיה של סגירת השערים דה פקטו מאתיופיה, היא מקדמת הגעה של אלפים מבני ובנות קהילת בני המנשה. כדרך אגב, כיושב ראש ועדת העלייה והקליטה, אני מברך על זה. אני חושב שזה חלק ממשימת קיבוץ הגלויות, גם אם זה לא נעשה בכנפי חוק השבות. אבל להיות במצב שבו קהילה אחת זוכה למלוא תשומת הלב של ממשלת ישראל, הנה, אפשר לפעול בצורה טובה ומרוכזת להביא אלפי אנשים שלא במסלול של חוק השבות, אבל במסלול שהממשלה סוללת, וקהילה אחרת, אפשר להתעלם שלוש שנים מענייניה בתירוצים כאלה ואחרים. זה דבר שאי אפשר לקבל. אני לא אשב בישיבה אחת, אקשור כתרים לראשה של ממשלת ישראל על בני המנשה, ובכך אעמעם או אטשטש את עוצמת המחדל והעיוות כלפי קהילת יוצאי אתיופיה. והסיבה השנייה היא כי לטעמי, מה שעומד מאחורי העניינים האלה זה גם, לא רק, אבל גם היבטים פוליטיים. וגם את זה אני לא מוכן לטשטש. יש קהילה שיש לה פטרונים פוליטיים שחפצים ביקרה, ויש קהילות אחרות, שאולי פעם היה עניין פוליטי, היום כנראה העניין ירד, לכן לא מקדמים את הסוגיה. העניין הזה לא תלוש מנושא שנדון אתמול בוועדה, מדיניות הממשלה ביחס לעלייה ממדינות חבר העמים. על פניו, רוב האנשים נוטים לנתק בין שתי הסוגיות, העלייה מחבר המדינות, מהמדינות דוברות הרוסית, לבין העלייה מאתיופיה. צר לי לומר שבעידן של הממשלה הנוכחית אנחנו רואים את אותו יחס תחת מדיניות, שדרך אגב, עוד פעם, אני לא יוצא נגדה חוצץ, אבל תחת המדיניות של עידוד עלייה ממדינות המערב, אני בעד עידוד עלייה מכל מקום שבו חיים יהודים או צאצאים של יהודים, אבל תחת הכותרת של עידוד עלייה ממדינות המערב, ממשלת ישראל פשוט פוגעת בעידוד העלייה ממדינות חבר העמים, שעד היום אלה המדינות שמהן מגיעים הכי הרבה עולים למדינת ישראל מספרית, וממשלת ישראל מייבשת, ממש מייבשת תקציבית את הגופים שיכולים לפעול באותן מדינות. כשאני מסתכל על שלוש שנים של סגירת השערים מאתיופיה, ואני מסתכל על ייבוש העלייה מחבר המדינות, ובמקביל אני רואה את המהלך המבורך עם בני המנשה והשקעות עתק בעידוד עלייה ממדינות המערב, אני לא מצליח להבין את הגרסה הציונית הנוכחית של ממשלת ישראל, את איך ממשלת ישראל הנוכחית מבינה את הרעיון הגדול של קיבוץ גלויות. אני יודע שמנכ"ל משרד העלייה והקליטה ישב בדיון בוועדה לביקורת המדינה, ליבי לא גס בזמן שלו, אני מכבד אותו, וגם אנחנו כאן בוועדה מקפידים על דיאלוג ועל קשר עם השר ועם המנכ"ל, ויש לנו הרבה הערכה למשרד העלייה והקליטה. מחר גם המנכ"ל יהיה פה בדיון אחר. אבל אני אומר בצורה מאוד ברורה, הוועדה בכנסת שתנהל את הסוגיה הזו ברמה של איתור פתרונות זו הוועדה הזו. ובדיון שייקבע כבר מחר לעוד לא יותר מאשר שלושה שבועות יזומן מנכ"ל משרד העלייה והקליטה. ייתכן שיזומנו מנכ"לים של משרדים נוספים. תראו, חברים וחברות, יושבים פה הרבה מאוד אנשים מכובדים, ואין לי ספק שיש פה הרבה מאוד סיפורים אישיים וקהילתיים כואבים, אבל אני את הישיבה הזו שיש לנו לטובתה שעה מתכוון להקדיש בעיקר לתשובות מהממשלה, ואני לא מתכוון לחזור לבסיס ראשון. אנחנו ישבנו כבר ארבע פגישות, ואני מתכוון להיות מאוד מאוד ממוקד בדרישה שלי לתשובות. יצאו שאלות מאוד ברורות, למיטב ידיעתי, לא קיבלנו על כולן, קיבלנו על חלקן תשובות, וזה לגבי מספרי הפניות על פי חוק השבות. נכון לרגע זה אני לא קיבלתי את התשובות שביקשתי לגבי הממתינים לאיחוד משפחות על פי הקריטריונים של החלטת צור ישראל. דרשתי את הנתונים, לא קיבלתי אותם. אני אחזור על הדרישה שלי. אני דורש ממשרד הפנים, מרשות האוכלוסין וההגירה, תשובות ברורות על הממתינים, לא רק על זכאי השבות. עכשיו אני רוצה לומר במה אני מתכוון לעסוק בדיון הזה, וזה גם יאמר במה אני מתכוון לעסוק בישיבות הבאות. ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה מה האסטרטגיה שלה. הונחו לפניה ארבע דפ"אות במסגרת דוח כנפו. אני לא מתכוון בוועדה כאן להיכנס כרגע, לא בישיבה הזו, כנראה גם לא בישיבה הבאה, באיזו אלטרנטיבה צריך לבחור, כי ממשלת ישראל אפילו לא טורחת לדון בדוח כנפו. מה אני צריך לדון בין האופציות השונות? הממשלה לא דנה. דבר אחד אני לא מוכן לקבל, אני אומר את זה כאן בצורה ברורה, זה יצא גם בכתב לשר העלייה והקליטה. אני לא מוכן לקבל את המדיניות של משרד העלייה והקליטה ושל משרד הפנים, שאם אין החלטה אחרונה, סופית, שפותרת את כל העניין, סוגרים בינתיים את השערים. כי זו כרגע המדיניות, זה מה שאני שומע מהשר. ההחלטה הזו היא לא חוקית בעיניי, ואני חושב שאם יתקפו אותה בבג"ץ, היא תיפול. אני מעודד את ארגוני יוצאי אתיופיה וארגונים נוספים להגיש עתירה בנושא הזה. ההחלטה הזו פשוט לא מתכנסת לפרמטרים של החלטה סבירה. זה חוסר סבירות קיצוני שבגלל שממשלת ישראל לא טורחת לדון במסקנות ועדה שהיא מינתה שלוש שנים, הורים לא יכולים לפעול לאיחוד משפחות עם הילדים שלהם, אח שיושב כאן ומשרת בצה"ל לא יכול לראות את אחותו מגיעה באיחוד משפחות. הדבר הזה הוא לא סביר, הוא לא חוקי, הוא בלתי מתקבל על הדעת. תעזבו כבר שהוא לא אנושי ולא ציוני. ולכן אני מודיע בצורה הכי ברורה שעמדת ועדת העלייה והקליטה היא שהמדיניות הממשלתית שבאה ואומרת, אנשים ימתינו עד קץ כל הדורות במחנות באדיס ובגונדר ובתיגראי עד שמדינת ישראל תחליט, ממשלת ישראל תחליט. ומה זה השטות הזו כאילו יקבלו כאן החלטה וזה סוגר את כל הסיפור? איזה מין דבר זה? ואם בעוד עשר שנים תהיה סיטואציה אחרת, אז מה, לא ייפתח הסיפור מחדש? ואם ישתנו הנסיבות? אני לא מכיר תחום שבו הממשלה אומרת, אני עכשיו מחליטה החלטה סופית. עד מתי? לחמש שנים? לעשר שנים? לעשרים שנים? מה זה הדבר הזה? ולכן הנושא האחד שאני מתכוון לעסוק בו הוא הנושא של מי נותר מאחור למרות שהיה יכול להגיע על פי מדיניות צור ישראל, הוא לא מגיע בגלל שממשלת ישראל לא שמה תקציב. ואני מודיע כאן, אנחנו תכף נפנה לרשות האוכלוסין, ואני אבקש תשובות בעל פה על השאלות שביקשתי. אני אבקש לדעת האם 300 הבקשות שנכנסו למערכת של צור ישראל, אני רק אומר, אם אני טועה, תתקן אותי כשאתם תדברו, אני נסמך על דברים שאתם אמרתם בדיון הקודם ומה שאני הבנתי, תמיד יכול להיות שאני טועה, בסדר? אני לא מומחה בעניין. אם אני טועה, תתקנו אותי. אבל אני מבין את הדבר הבא – שיש 300 בקשות שכלל לא נבחנו, מכיוון שלא הייתה שורת תקציב להביא את האנשים, 300 בקשות שיושבות ברשות האוכלוסין וההגירה. אני רוצה לדעת האם בעקבות בקשת העלייה הן נבחנו. אני ביקשתי מרשות האוכלוסין לבחון את הבקשות האלה. שאלת התקציב היא לא של רשות האוכלוסין, היא של הממשלה. אבל רשות האוכלוסין צריכה לבדוק כדי שנדע, אולי מה-300 האלה, רק 50 בקשות ניתן לאשר אותן על פי המדיניות של צור ישראל, והתקציב הוא רק ל-50. ואם זה 200, זה תקציב אחר. אבל אם אתם לא בודקים את 300 הבקשות, איך אפשר לקבוע שורת תקציב? אני רוצה לדעת האם נעניתם לבקשת הוועדה ובדקתם את 300 הבקשות. שאלה שנייה, לגבי צור ישראל, היא הנושא הזה של אותה הגדרה, שאני מניח שהגיעה במידה רבה מדוח ועדת כנפו, של אותו פוטנציאל של 1,200 ומשהו. כן, אתם יודעים, כולם אומרים 1,226, כשצוללים לפרטים מבינים שזה רק אומדן. הדברים לא נבדקו, יכול להיות שה-1,226 היום הם 1,800. עזבו, אני מסרב להיאחז במספר הזה של ה-1,226. אני מדבר על אותם אנשים שהבקשות שלהם כנראה עוד לא הוגשו באופן פורמלי, אז על אחת כמה וכמה, אבל הם עומדים בקריטריונים של החלטת הממשלה אם היה תקציב. ואם הם כן הגישו בקשות, אני רוצה להבין מה ההבדל בין ה-300 ל-1,226. והאם נעניתם לבקשת הוועדה ועשיתם הערכה לאיזה מספר הגענו מתוך ה-1,226? האם ניתן לבדוק. אלה הבקשות שאני מבקש לגבי צור ישראל. העמדה שלי תהיה כאן מאוד מאוד ברורה. נגיע, זה חוק השבות, אנחנו עכשיו מדברים על צור ישראל. אני רוצה לקבל את התשובות על מה נבדק ומה ההערכה הנוכחית לגבי הקריטריונים של צור ישראל. ביקשתי עוד בקשה, גם עליה לא קיבלתי תשובה בכתב. אני ביקשתי את המיפוי של סוגיית איחוד המשפחות. אני רוצה לדעת כמה אנשים נמצאים היום במדינת ישראל, אזרחים, תושבים, שהגיעו לכאן, ושיש להם קרוב משפחה בדרגה ראשונה שממתין שם ושהוא על פניו עומד בקריטריונים. כי המינימום שאנחנו צריכים לדבר בו זה שממשלת ישראל, עם כל הכבוד לדוקטרינת ההחלטה הכוללת שלא תבוא, אני מודיע לכולם, לא תגיע, הממשלה הזאת תסיים את כהונתה ולא תקבל החלטה, אני רוצה לדעת כמה מתוך האנשים שממתינים, יש להם פה הורים שמחכים להם, שאולי כבר לא יהיו בחיים. אני רוצה תשובה ברורה, ניתוח. כמה אנשים יושבים היום במחנות, עומדים על פניו בקריטריונים של צור ישראל, לא מגיעים לכאן כי אין תקציב להמשך צור ישראל, ויש להם פה הורים, ילדים, אחים, בני משפחה בדרגה ראשונה. כי הדרישה שלי מממשלת ישראל היא קודם כול לטפל באיחוד המשפחות. קודם כול לטפל באיחוד המשפחות. אני רוצה את הנתונים, משם אנחנו נמשיך. אחרי שגמרתי עם הסוגיה הזו של צור ישראל, אנחנו עוברים לסוגיה של חוק השבות. קיבלנו, ותודה על כך, את המספרים של הבקשות. קיבלנו את הבקשות משנת 2022 עד שנת 2025. אני מבקש לגבי הבקשות, ביחס לחוק השבות, לקבל את ההתייחסות הבאה, ואנחנו בעיקר מתחילים היום עם רשות האוכלוסין. את התלונות שלי על משרד העלייה והקליטה אתה מכיר, נכון? אני חושב שאתם הגורם המרכזי שמאפשר היום לממשלת ישראל לסגור את השערים באתיופיה, כי אתם לא נלחמים על זה. כי אתם התכנסתם תחת איזו דוקטרינה שאני פשוט לא מבין מה הבסיס החוקי שלה, האנושי שלה והציוני שלה, שעד שאין מגה החלטה, סוגרים את השערים. לא מבין את זה. לכן אני אומר, זה שאני פונה בראש ובראשונה לרשות האוכלוסין וההגירה, זה לא כי אני חושב שמשרד העלייה והקליטה הוא לא הגורם המרכזי, אני חושב שאתם הגורם המרכזי, אפשרתם את סגירת השערים. יש רק מדינה אחת היום מבחינתי שהשערים סגורים, אתיופיה. צריך לומר את האמת, זה המצב. אבל אתם היום לא במרכז הדיון. אנחנו נביא לפה את המנכ"ל ונשאל אותו מתי ייפול להם האסימון שאסור להמתין לזה. אני רוצה את המידע בינתיים. כמה בקשות הוגשו, מה אושר, מה סורב. אני מבקש לקבל נתונים מספריים על מה שנמצא בטיפול, כמה זמן לוקח לטפל. ואני רוצה להבין, כשאני מסתכל על הנתונים, ב-2024 כל הדברים הסתיימו, אני רוצה להבין האם יש לנו עוד ממתינים משנים קודמות שלא קיבלו תשובה, או רק לגבי 2025? כמה עוד ממתינים משנת 2025, איך אתם מבינים את העלייה במספר הבקשות לעומת 2024 ושנים קודמות, יש פה עלייה גדולה במספר הבקשות. אני רוצה לדעת איפה אתם עומדים עם הנושא של איוש התקנים. אנחנו שומעים פה שנה שהבטיחו תקנים, אבל אני מתבשר שרק עכשיו, לפני כמה ימים, אישרו את זה בממשלה. זו באמת תופעה מרשימה. שנה מספרים לנו שיש עשרה תקנים, אבל אישרו את זה רק לפני כמה ימים. כדרך אגב, ממתי בדיוק ממשלת ישראל יורדת לרזולוציה הזאת במליאת הממשלה, של כמה תקנים מעבירים מכאן לכאן? זו גם תופעה די מעניינת, כנראה מיוחדת רק כשמדובר בעולי אתיופיה. אשמח לדעת אם יש עוד דוגמאות שרשות האוכלוסין, כדי לתגבר תקנים, זה הגיע להחלטת ממשלה, ולא לסגירה תקציבית בין שני משרדים עם משרד האוצר. זאת אומרת, למה צריך לעזאזל החלטת ממשלה על עוד עשרה תקנים כשמדובר בטיפול בקהילה יקרה? אז אני מבקש לדעת מה קורה עם איוש התקנים האלה, כי זה יעזור בניהול הנושא של זכאות השבות. אני אומר מראש שבישיבה הזו אני לא מתכוון להיכנס לשאלת הפרמטרים של הגדרת בן דת אחרת. יש פה סוגיה מאוד כבדה, שגם אני אומר בכנות, נתונה בדיון ער בתוך קהילת יוצאי אתיופיה בעצמה. ופה יש לנו הרבה מאוד כבוד לקהילה, למסורות, למנהיגים הדתיים שלה, ואנחנו יודעים שזאת סוגיה מורכבת, איך מגדירים מה זה בן דת אחרת, שזה חלק מחוק השבות. אני לא מתכוון להיכנס לזה היום, כי בקלות זה ייקח את כל הזמן. הנושא הזה יידון בהמשך. אני כרגע מבקש מרשות האוכלוסין וההגירה התייחסות למספרים ולנתונים שאני ביקשתי, ומשם אנחנו נמשיך. בבקשה, נציגות משרד הפנים. אם חברת הכנסת צגה מלקו רוצה לומר דברים בפתיחה, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. אני מאוד מעריכה שאתה מקיים את הדיון בהתמדה. קודם היה דיון בוועדת הביקורת, ואני כבר שם פגשתי את האנשים. אני באה לפה לשמוע וגם לכבד, ונשמע אותם קודם. אם יהיו שאלות, אני אשאל. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> צוהריים טובים לכולם. לגבי 300 המשפחות, ואנחנו נגדיר אותן כ-300 משפחות, כמו שאמרת, ולא 1,226, כי אנחנו באמת לא יודעים מה הכמות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רק להבין, 300 בקשות זה ה-1,226? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אני מניחה שזה זה, כן. אבל לגביהן אני חייבת להגיד שאין לנו את הנתונים. לא עברנו על הבקשות האלה, אנחנו לא יודעים את הנתונים האמיתיים היום. יכול להיות שזה גם יותר, כי המשפחות גם גדלות. אין לנו דבר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שנייה. אני בכוונה, כי אני על הדבר הזה אתעקש, כשלפחות אני אצא מהישיבה היום עם הבנה יותר טובה של האתגר. אנחנו קודם כול נמצאים במצב שבו יש היום ברשות האוכלוסין כ-300 בקשות להגעה במסגרת הקריטריונים של צור ישראל שהסטטוס כרגע הוא שהן לא נבדקו מכיוון שממשלת ישראל ברגע מסוים באה ואמרה: נגמר התקציב להגעה של עולים. אני קורא להם עולים, אתם תקראו להם איך שאתם רוצים, אני קורא להם עולים מאתיופיה. הבקשות הללו הן אלה שכנראה הניבו את המספר של ה-1,226 בדוח כנפו. המספר הזה הוא לא מדויק. משפחות, יכול להיות, לצערנו, אוי ואבוי לנו שחלק מהאנשים סיימו את חייהם בניכר, גם יכול להיות, יכול להיות שחלק מהמשפחות גדלו. כך אנחנו לא יודעים את המספר המדויק, אבל יש 300 בקשות, נכון? הוועדה בספטמבר ביקשה את בדיקת הבקשות הללו מתוך הנחה שכשרוצים לגזור תקציב, כדאי לדעת האם יש פה 300 משפחות שצריך להביא, אולי יש רק 200. הבקשה הזאת לא התבצעה, אני מבין. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אני מניחה שלא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, מה זה מניחה? אם מישהו בודק זה אתם. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> חבר הכנסת קריב, אם לא קיבלת עד כה, סביר - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אני רוצה רגע לומר, מכיוון שהרבה פעמים קורים דברים בממשלה ואנחנו לא מקבלים את הנתונים. אני הייתי הבוקר בדיון בוועדה לביטחון לאומי על נתוני הפשיעה. למשטרת ישראל יש את נתוני הפשיעה, זה לא אומר שהיא רוצה להציג אותם לציבור ולכנסת. זה שלא קיבלתי מידע לא אומר כלום. אני רוצה להבין האם התיאור שהגיעו 300 בקשות שעל פניו מתכתבות עם צור ישראל, עם הקריטריונים, אבל הן לא נבדקו לגופן מכיוון שאין תקציב, האם זה התיאור הנכון להיום? << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> שלום, אני אושרת עזרא, עובדת באשרות זמניות. אני ניהלתי את החלטת הממשלה 713, וההתייחסות שלי עכשיו תהיה על בסיס הנתונים שעשיתי אותם אז, כי כרגע אני לא עוסקת בתחום הזה. ה-300 האלה, אכן מדובר ב-1,226, וסביר מאוד שכן התווספו נתונים נוספים. וה-1,226 אכן נבדקו במסגרת החלטת הממשלה ועונים לקריטריונים, אלא מה? לא אושרו מאחר ולא הייתה החלטה ברורה או סמכויות נוספות או משאבים נוספים בשביל לחרוג מעל 3,000 שהחלטת הממשלה 713 - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, מה שאני למד ממך, תקני אותי אם אני טועה, אני חושב שכולנו במסגרת לומדים כאן, כי יש המון נתונים, מה שאת אומרת זה שנכון למועד שבו את היית מופקדת על התחום, 300 הבקשות הללו נבדקו. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> במסגרתן כן סומנו 1,226 ממתינים שעומדים בקריטריונים. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה שאנחנו לא יודעים כרגע זה האם במשפחות הללו התווספו עוד בני משפחה, אנשים נפטרו. יכול להיות שה-1,226, היום יש לצידם עוד 200-100 אנשים, אולי פחות, אולי המספר ירד, כי פשוט הדברים לא נבדקו. לצערי גם יש אנשים שנפטרו בהמתנה הזאת, אנחנו יודעים. אבל בגדול, את אומרת, אנחנו במצב שיש 1,226 אנשים שאם הם עדיין רוצים להגיע, אם הם עדיין איתנו, הם עומדים בקריטריונים, ואם ממשלת ישראל הייתה משחררת עוד תקציב ומגדילה את המכסה של ה-3,000 ל-4,300, הם היו מגיעים. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. האם יש היום איזשהו גורם ברשות האוכלוסין שמטפל בבקשות האלו מבחינת העדכון שלהן? הרי יש בסופו של דבר ממתינים, יש שמה גם נציגים, אני מניח, של הסוכנות, של הארגונים. האם מישהו מנהל מעקב ויכול לומר לי היום, ה-1,226 הפך ל-1,400? מישהו עוקב אחרי זה? << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> שנייה. מאחר שהחלטת הממשלה הסתיימה, לא הייתה אפשרות להמשיך לעקוב בעניין, מאחר שלא נוכל לעשות מזה כלום. ובהזדמנות זו אני כן רוצה להתייחס גם, הרי בהחלטת הממשלה הנוכחית נכנסו הורים שהשאירו להם שם ילדים, כך שהמספר הזה לא מתייחס לאותם הורים שהשאירו ילדים שם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה זאת אומרת? תסבירי לי עוד פעם. נכנסו הורים. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> נכון, ויכול להיות מצב שהשאירו ילדים שם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> השאירו ילדים שם והם לא בתוך ה-1,226? << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> שיהיה ברור, אני מציינת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תראו, אני מניח שה-1,226 לא בהכרח ממצים את כל האנשים שנמצאים היום באותן קהילות מעבר שעונים על הקריטריונים של צור ישראל. אני מבין, בסדר גמור. האם אתם יודעים לומר לי, וזאת הייתה הבקשה שאני ביקשתי, ויכול להיות שפשוט אין מי שמטפל בזה ברשות האוכלוסין, אבל כדאי שנדע, אני ביקשתי לדעת, בתוך ה-1,226, אני מבין קודם כול שאתם לא יודעים היום לומר לי, התווספו 200 איש ירדו, אולי הסוכנות יודעת. גם לא, אף אחד לא עוקב אחרי זה. טוב, הגיוני, כדי שנפתח מחדש את השערים ואז יתחיל הבלגן. אני ביקשתי לדעת מתוך ה-1,226, מה הפילוח של קשרי המשפחה לאזרחים ותושבים ישראלים. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> אחים. לפי החלטת הממשלה, הרי יש קריטריונים, ארבעה קריטריונים, וכל אלה שאנחנו מדברים עליהם הם קריטריונים שלוש וארבע, שזה אחים או אחים למחצה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, כל אחת מהמשפחות הללו, יש להם אחים בישראל? << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וזה בהגדרה לא שיש להם הורים בישראל? << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> לא. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אלה שיש להם הורים ועומדים בקריטריונים של 713, נכנסו. אלה שיש להם הורים ואלה שיש להם ילדים. איפה שה-3,000 נעצר זה בסעיף של האחים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לדעת בוודאות. אנחנו יודעים לומר היום בוודאות, כי אחרי זה אני אבקש גם התייחסות של הסוכנות, ואני מודיע גם שאני אשמח בהמשך, גם אם לא יהיה היום זמן, זה לא משנה, אנחנו נהיה בדיאלוג, אם יש מידע אחר בארגונים שמלווים את העלייה מאתיופיה, אני אשמח לדעת. אבל העמדה כרגע של ממשלת ישראל, שבמסגרת ההגעה של 3,000 אנשים כיסינו את כל הסיטואציות של הורים ושל ילדים. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> כמובן לגבי כאלה שעומדים בקריטריונים של 713. זאת אומרת שהם נמצאים כן ברשימות וכולי. אנחנו לא מדברים באופן כללי על כל הממתינים באדיס ובגונדר. אלה שכן נמצאים בקריטריונים של 713, מי שנשאר אלה אחים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם ישנה איזושהי הערכה האם בקבוצת הממתינים שלא נכנסת תחת כנפי החלטת הממשלה יש הורים וילדים? מישהו בודק את הסוגיה הזו? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לי יש מקרים שאני העברתי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש היום איזשהו גורם ממשלתי? אולי משרד העלייה והקליטה יכול לומר לנו במסגרת ועדת כנפו. זאת אומרת, אנחנו יכולים להיות היום במצב שבו בחור בישראל, צעיר, שאולי משרת בסדיר, אולי משרת במילואים, אחד מהוריו נמצא היום בקהילות המעבר. א', אנחנו לא יודעים מזה, אבל ב', ממה שאני מבין, גם אין לו שום מסלול לפנות אליכם ולבקש שהוא יגיע, כי ההורה לא מוכר במסגרת החלטת המדיניות? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני אתייחס לזה. אדוני היושב ראש, תרשה לי. אם אני לא טועה, גברתי המנכ"לית, היושב ראש הקודם, עודד פורר, בדיון באו חיילים עם מדים לבושים, ההורים שלהם שם. להם יש מסלול מיוחד, או תוך כדי שירות הם יכולים להגיש בקשה, או שנתיים לאחר השחרור שלהם. זה מה שהיה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> יש קריטריונים מאוד ברורים בפרקי זמן מאוד ברורים בנוהל הורה לחייל, והצגנו את זה גם בוועדה של עודד פורר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כן, אבל לא נכנסים לפה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> לא שנתיים, יכול להיות גם 36 חודשים, כי אם הוא משרת. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, לאחר שירות אני אמרתי. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> לאחר השירות, בהתאם לתקופת השירות בה הוא ישרת בצבא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. מה קורה אם לא מדובר בחייל? יש אזרח ישראלי, יש לו הורה שהיום הוא לא חלק מ-300 הבקשות, יש לו הורה שם. מה הוא עושה? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא מטפלים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוא פונה אליכם על פי נוהל של הורה? אתם מטפלים? הרי אם יש פה אזרח, יש נוהל הורה קשיש, נכון? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> נכון. יש את המדיניות הכללית. יש את המסלול של שבות, יש את המסלול של הנהלים האחרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אני מדבר על הנהלים ההומניטריים. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לפי חוק הכניסה. כן, נהלים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם יודעים לתת לי את המספרים של כמה בקשות כאלה אושרו? אני מבקש לדיון הבא לקבל אמירה, כמה אנשים אושרה הגעתם לאתיופיה לא במסגרת צור ישראל, אלא במסגרת הנהלים ההומניטריים הכלליים. אם נראה שהמסלול הזה עובד, בסדר. יש לי תחושה שהמספר לא יהיה מאוד מרשים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הוועדה העבירה שני מקרים ולא - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו כרגע נמצאים במצב שאף גורם, לרבות הסוכנות, לא מנהל שום מעקב אחרי הנושא הזה של כמה אנשים נמצאים במחנות שיש להם פה הורים, ילדים. << אורח >> ערן ברקוביץ: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני מזכיר שהתפקיד של הסוכנות היהודית הוא לבצע את העלייה, אנחנו לא בודקים זכאות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא ביקשתי זכאות. << אורח >> ערן ברקוביץ: << אורח >> אנחנו לא בודקים זכאות, אנחנו יודעים לבצע את העלייה לכשנצטרך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מי מנהל את הקהילות שם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסוכנות. << אורח >> ערן ברקוביץ: << אורח >> לא הסוכנות מנהלת את המתחמים הקהילתיים. יש שם עמותה מקומית שמופעלת באמצעות עמותה אמריקאית שנקראת SSEJ. הסוכנות היהודית מסייעת לעתים, בעיקר עכשיו לדוגמה לקראת פסח, אבל לא הסוכנות מנהלת את המתחמים. אין לי מה לנקוב במספרים שאין לי שליטה עליהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי. זאת אומרת, למדינת ישראל אין היום מושג כמה אזרחים ישראלים או תושבים ישראלים שחיים פה והגיעו מאתיופיה, יש להם או ילדים או הורים בקהילות המעבר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> למשרד הפנים אין? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה מה שהם אומרים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, אני זוכרת בזמנו, בתור שדרנית, הייתה תקופה שהיינו משדרים ברדיו, אומרים שיגישו, מי שהמשפחה שלו לא עלתה שם, תגישו בקשה, כי היו מגישים בקשה במשרד הפנים. אני זוכרת את זה. זה כל כך הרבה שנים, אבל אני זוכרת את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר עוד פעם, אני מבקש, ולא צריך להמתין לדיון, אני מבקש שתשלחו בשבוע הקרוב, בשבועיים הקרובים, תצא בקשה. אין ועדה יותר מסודרת מוועדת העלייה והקליטה בכנסת, וזה לא בזכות היושב ראש, הכול בסדר. אני מבקש לדעת כמה אנשים הגיעו מאתיופיה על פי הנהלים ההומניטריים שלא קשורים בתוכנית צור ישראל. אני מבין, דסי, ממה שאתם אומרים, שכל 300 יחידות המשפחה הן סיטואציות של אחים, ואמרתם שיש עוד קריטריון, שלוש וארבע. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> שלוש זה אחים מלאים, וארבע זה אחים למחצה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. זה כולם. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. לפני שאנחנו עוברים לנושא חוק השבות, אני כן ברשותכם רגע חוזר למשרד העלייה והקליטה. אני באמת רוצה רגע להבין, הרי גם אם אנחנו מביאים היום את כל ה-1,200 ו- לא סגרנו את הבעיה, זה ברור. יש שם אלפי אנשים, צריכה להיות פה עבודה הרבה יותר אסטרטגית וכולי. אבל אני באמת חייב רגע להבין מה ההיגיון במדיניות שהופכת אנשים שעל פי הקריטריונים שקבעה ממשלת ישראל ראוי שהם יגיעו מכוח איחוד משפחות, הופכת אותם לבני ערובה של אילו שהן החלטות עתידיות של ממשלת ישראל שמי יודע מתי הן תגענה. יש מדיניות, ממשלת ישראל אישרה מדיניות, הביאו 3,000 אנשים לפה, איך אפשר להצדיק מצב שבו עוד מעט ארבע שנים לא מביאים? יכול להיות אין כסף, אני מבין, בסדר, הייתה מלחמה, תביאו 100 אנשים בשנה, שיגיעו 150 אנשים בשנה, שיביאו 200, שזה ייקח חמש שנים לסיים. אבל איך יכול להיות שמשאירים בני משפחות שם שיש להם אחים, אחים למחצה? האנשים האלה הרי מסתמכים על משהו, יש החלטת ממשלה. יש אחריות לממשלת ישראל. אני אומר עוד פעם, אני לא דורש שבהכרח תביאו את כל ה-1,226 בשנה אחת, אבל להיות במצב שאחד לא נכנס? אני מבקש, ויכול להיות שתאמר לי, זה אני לא יודע להסביר, נביא את השר. אם היינו בשנה אחת, השר רוצה לנסות להביא החלטת מדיניות מלאה, סחתיין, אבל עברו שלוש וחצי שנים, לא הגיע. תסבירו לי למה אתם לא שמים בתקציב הקרוב, שהוא בשליטתכם, 100 מיליון שקל, 200, להביא חלק מהאנשים לארץ. מה אתם מצפים שאנשים האלה יעשו? שיבנו את חייהם באתיופיה כשיש החלטת ממשלה שאומרת שמגיע להם להיכנס לארץ? מה ההמלצה שלך כאיש משרד העלייה והקליטה לאותן 300 משפחות שתלויות בין שמיים וארץ? << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> ברשותך, אדוני היושב ראש, אני אתייחס בעיקרון להחלטה הכוללת, כמו שאמרתי גם בדיונים הקודמים, וכפי שאמר גם מנכ"ל משרד העלייה והקליטה בוועדה לביקורת המדינה. על פניו, זה נראה באמת שאין היגיון מסוים לא להעלות ספציפית רק את ה-1,200 ולמה לא להעלות הכול באופן גורף. יש מדיניות של שר העלייה והקליטה, ראית שיש פה פיצולי משפחות, הורים נקרעים לפה ולשם, זו באמת בעיה, אני שותף לה, ואני יודע שיש בעיה מאוד כואבת, ואני בתור אחד שמטפל כבר - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> דרך אגב, כשאתה אומר לי הורים נקרעים, ההורים האלה לא נוגעים ל-1,226, כי ל-1,226 אין הורים פה. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> נכון, אני רק אומר שבסופו של דבר, אם אנחנו רוצים לעשות עבודה מעמיקה וטובה בהתאם לדפ"אות של כנפו, שזה המכיל ביותר, צריך לעשות עבודה מעמיקה על מנת להביא את כל העולים, ולא רק את ה-1,200. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נהדר, בינתיים לא נביא את ה-1,200, ניתן להם להתענות שם. תביאו את ה-1,200 ואחרי זה תעשו את העבודה. אין החלטת ממשלה, אבל אני רוצה לומר, צגה, גם שר העלייה אומר כל הזמן: אני לא מוכן להעלות את ה-1,200 עד שלא תהיה מגה החלטה. אני לא מבין למה הם מחכים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני מסכימה איתך, אבל אני פשוט מתקנת אותו לגבי החלטת הממשלה. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> לא, החלטת הממשלה אומרת בצור ישראל שתיים, בהחלטה האחרונה, כתוב - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, אני מדברת על כנפו, מה שאמרת. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> הוא נתן ארבע דפ"אות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תעזבו. ידידי, אנחנו היינו בסיפור הזה, אנחנו לא בהצגת דוח כנפו. אני שאלתי שאלה ספציפית. השר, הייתה לו מדיניות להמתין להחלטה גדולה. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה שהתברר פה עכשיו זה שאין שום מסד נתונים להחלטה גדולה, לא אספתם נתונים. אין פה כרגע שום גורם ממשלתי שעובד על איסוף נתונים, שבא ואומר, נכון לתאריך כזה וכזה יש לא 1,226 אנשים, אלא בעצם יש 5,000, כי הצטרפו שם אנשים שממתינים שמתאימים גם לקריטריון אחת ושתיים של הורים וילדים, וחוץ מזה יש יותר אחים, כי אנשים הגיעו. אתם לא אוספים את הנתונים, אם אין נתונים, מה יש לחכות להחלטת ממשלה? אם אין נתונים, לעולם לא תהיה החלטת ממשלה. אני שואל, האם הגיוני שאחרי שעברו שלוש וקצת שנים למדיניות השר, לא תגיעו ותאמרו, Tough luck, לא מצליחים להגיע להחלטת ממשלה מלאה? אני לא זוכר שבדוח ועדת כנפו הייתה המלצה לסגור את השערים עד שלא מקבלים החלטה סופית. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> לא אמרתי שהייתה החלטה כזו, אני רק אומר שוועדת כנפו נתנה כמה דפ"אות שנותנות מענה לכל הסיטואציות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> השאלה שלי היא אחרת. האם משרד העלייה והקליטה לא צריך לשנות מחדש, לשקול מחדש את המדיניות שלו מול 300 הבקשות והמשפחות האלה, לאור העובדה שלא מגיעים להחלטה גורפת? האם הגיוני שמדינה אומרת גם לאזרחים ותושבים שלה לגבי אחים שלהם, אבל גם למשפחות של האחים האלה, תחכו. מצד אחד אנחנו לא אומרים לכם, אתם לא תגיעו לכאן לעולם, תחזרו ליישובים המקוריים שלכם באתיופיה, תבנו את החיים שלכם באדיס אבבה, לפה אתם לא תגיעו, נותנים להם חבל, נותנים להם קצה של תקווה, ואומרים להם, זה רק עניין של תקציב והחלטה. ומצד שני, פה לא קורה שום דבר שלוש וחצי שנים. תחליטו. נכשלתם ביכולת להגיע בעקבות הדוח, לא אתה כמובן אישית, אבל אנחנו נכשלנו בעקבות דוח ועדת כנפו להגיע להחלטה אסטרטגית, כמה זמן נחכה? ואם הממשלה הבאה לא תקבל החלטה, אנחנו נאמר לאנשים לחיות 15 שנים בקהילות מעבר? אולי פעם איזו ממשלה תשים 200 מיליון שקל? אני אומר עוד פעם, כדי לא להתווכח. אני מתנצל, אני יודע, הרבה דיברו, בכוונה, מהדיון הזה אני אצא עם תשובות מהממשלה. << אורח >> וורקו גברה: << אורח >> אבל אתה רואה שאין תשובות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני היקר, אני יודע, אבל אני רוצה לומר לך משהו. גם היכולת שלנו, גבי, להגיע כתוצאה מהדיון הזה לא רק לכותרות בתקשורת, אלא גם לנתונים בתקשורת, גם זה חשוב. אני שב ואני אומר, לצערי, אני חושב שהגיע הזמן לפנות למסלול משפטי. ואני אומר לך גם שכוועדה, וזה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה, צגה ואני לא מסכימים על 95% מהנושאים הפוליטיים, על זה אנחנו מסכימים. << אורח >> וורקו גברה: << אורח >> אתה צודק. באמת הכנו מבחינה משפטית. אתה זוכר את עו"ד תומר ורשה, היה גם בדיון. יש לנו בעיה תקציבית, זה מה שעוצר אותנו. אבל הכנו הכול, אנחנו באמת רוצים לפנות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. על זה אנחנו נדבר אחרי. כמי שעסק הרבה מאוד בעתירות לבג"ץ בנושא ההגירה, זה לא הסיפור שצריך לעצור. אני רוצה לומר עוד פעם. בדיון שיהיה פה עוד שלושה שבועות, אני פשוט לא הודעתי מראש על הצבעות, אבל תובא לפה הצעת החלטה שדורשת מממשלת ישראל לשנות את המדיניות שלה ולהתחיל כבר בתקציב 2026 להעמיד תקציב להבאת אותן 300 משפחות שעומדות בקריטריונים לארץ. זה קודם כול, זה הבייסיק. יהיה שם עוד סעיף שדורש מממשלת ישראל כן למצוא את הדרך, בין אם אתם עושים את זה ישירות, בין אם אתם עושים את זה בעזרת הסוכנות, ובין אם אתם עושים את זה מתוך דיאלוג עם מי שכן מנהל שם את הקהילות, למפות היום את הנושא הזה של הורים וילדים שלא נכללו בתוכנית המקורית כדי להבין את עוצמת הבעיה. אולי יש רק עוד 50 מקרים של הורים שכדאי לפתור הומניטרית, אולי זה 500 ואז זה אירוע יותר גדול. אני לא יודע, גם אתם לא יודעים. והדבר השלישי, זה גם יהיה בהחלטה, אני רוצה תשובה ברורה, כמה אנשים הגיעו לפה במסלולים ההומניטריים על פי הנהלים השונים של החיילים, של נוהל הורה קשיש. יש עוד נוהל רלוונטי לשיטתכם? יש פנייה כללית לוועדה ההומניטרית, תמיד מותר לפנות, נכון? אבל האם יש חוץ מהורה קשיש ומנוהל חיילים עוד נוהל שרלוונטי? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אלה הנהלים העיקריים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, איחוד זוגיות זה לא הומניטרי. << אורח >> וורקו גברה: << אורח >> יש בן 95, הנה, הבן שלו הגיע לכאן לדיון, הוא לא קשיש? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גבי מעלה נקודה. כפי שאתם רואים, המטרה שלי היא שנצליח פעם אחת ולתמיד לעשות סדר. אני בכוונה שואל את השאלות. איחוד משפחות זה לא הומניטרי מכוח החוק, נכון? יש נוהל של הורה קשיש שנמצא בחו"ל. יש נוהל של חיילים. עכשיו גבי מעלה את השאלה הבאה. האם קיים נוהל ספציפי לסיטואציה ההפוכה, שהורה בן 90. אני רוצה לומר את הדבר הבא. בעיניי, כשנמצא כאן אזרח, ואני חושב שהגיל המכריע הוא לא גיל יציאה לפנסיה, אבל אם נמצא כאן אזרח ישראלי שהוא באמת בגיל מאוד מבוגר, ויש לו בן או בת שנמצאים מעבר לים, ויש החלטת ממשלה עקרונית שאומרת שאם היינו פותחים מחדש את הקריטריונים של צור ישראל, הם היו נכנסים. דסי, אני לא בא אליכם פה בטענה, אני אומר את הדבר הבא: הממשלה קיבלה החלטה על צור ישראל, היא קבעה את הקריטריון של הורים או ילדים כקריטריון אחת ושתיים, אם היינו היום פותחים מחדש את תוכנית צור ישראל, היינו אומרים עוד 3,000, אנשים שהיום נמצאים בקהילות - - - << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא? במה אני טועה? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> יש את הקריטריונים הנוספים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שהם? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> שהם הקריטריונים של הבסיס, שכן צריך להיות שייכות לזרע ישראל של מי שנמצא באתיופיה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין בעיה. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> ודבר שני, שהם נמצאים ברשימות. ברשימות אפרתי ולדמן, שנמצאים בקהילות לכל המאוחר מ-2010. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. עכשיו אני רוצה לשאול את השאלה הבאה. באותם מקרים, שאני מניח שלא מדובר במאות מקרים, שנמצא כאן הורה קשיש, ויש לו ילד עם משפחה שם, האם יש איזשהו מסלול לפנייה לרשות האוכלוסין לשקול את הפנייה ההומניטרית? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> יש נוהל ייעודי שנקרא נוהל הוועדה ההומניטרית, שמספרו 5.2.0022, שאנחנו מדברים על מקרים הומניטריים שקורים במדינת ישראל, לא מקרה של אדם שנמצא בחו"ל ונטען לעניין הומניטרי. אני רק רוצה להדגיש לגבי ה-1,226. אני רואה פה את ההתפלפלות לנסות למצוא להם פתרונות שהם לא החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> זו התחושה שלי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, גברתי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> עדיין אין החלטה, צריך עוד החלטה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שלא תהיה טעות בעניין, ברור שצריך החלטת ממשלה, אבל החלטת הממשלה צריכה להיות על הרחבת המכסה של צור ישראל, היא לא צריכה להיות החלטה סופית על מה קורה עם המבקשים להגיע מאתיופיה. זה הוויכוח. אני לא בא אליכם בטענות. הדבר היחיד שאני מצפה, וגם זה לא ספציפית מרשות האוכלוסין, זה שמישהו בממשלת ישראל, יהיה לו מסד של נתונים. כי אני חושב שאם אין מסד של נתונים, כל האמירות של שר העלייה והקליטה, אני רוצה החלטה סופית ואסטרטגית, זה סתם, זה מילים לאוויר. כי כשאין נתונים, איזו החלטה בדיוק אפשר לקבל בממשלה? אין נתונים, אתם לא אוספים נתונים על מה שקורה במחנות המעבר. מחנות המעבר באדיס ובגונדר ובתיגראי, אין מחנה מעבר, זה סיפור אחר. יש שתי קהילות מעבר באדיס ובגונדר, זה הפך להיות שטח אקס-טריטוריאלי. אנשים נמצאים שם בגלל שמדינת ישראל העבירה מסר מסוים לגבי ההגעה, הסוכנות הייתה שותפה חצי-חצי, הפדרציה היהודית בניו יורק. זו כמובן טריטוריה של ממשלת אתיופיה, שלא תהיה פה תקרית דיפלומטית, הכול בסדר, התכוונתי אקס-טריטוריאלית מבחינה ציונית. טריטוריה אחרת, שלא ברור מה, כולם בוחשים, אבל אין אבא ואימא. מה אתם חושבים, שהבעיה הזאת תיפתר? היא רק הולכת וגדלה מיום ליום. אני לא מוכן לחכות להחלטת ממשלה אסטרטגית, כי אם הייתם רציניים בהחלטת ממשלה אסטרטגית, הייתם דואגים לאסוף נתונים, אבל אתם עוצמים עיניים. אתם לא אוספים נתונים, ולכן אין לכם שום כוונה ושום יכולת להגיע להחלטה אסטרטגית, ולכן בינתיים תפסיקו להתעלל ב-300 משפחות. << אורח >> וורקו גברה: << אורח >> יותר מזה. יש להם נתונים במשרד הפנים, הפניות, המשפחות, הם הגישו בקשות, יש להם את כל הנתונים, פשוט לא רוצים לגעת בזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל תדייקו, אתם שוכחים בחומר, אני לא. כשאתה אומר הגישו בקשות, אתה מדבר על ה-300. << אורח >> וורקו גברה: << אורח >> לא, יש יותר מזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לאן הם מגישים את הבקשות? << אורח >> וורקו גברה: << אורח >> יש כמעט 14,000. למשרד הפנים, שזה נמצא אצלם, והם לא רוצים לבדוק. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> מה שאנחנו אומרים, עד 2016, שזה היה המועד האחרון שאיפשר הגשת בקשות לפי החלטות ממשלה, אני לא מדברת על הבקשות השוטפות לשבות, הוגש סדר גודל של - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 5,000. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אלפי בקשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הן נבדקו. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> הבקשות האלה נבדקו בהתאם להחלטות הממשלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה מה שמביא אותנו ל-300. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> מי שעומד, נמצא ברשימות והכול - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אחרי 2016, כשאומרים ששלחנו בקשה, תסבירו לי רגע מה זה. הם שלחו מייל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> היה מייל ייעודי, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> היה מייל אחרי 2016. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> כן, היה מייל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל בקשות לפי החלטת הממשלה. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> לא, בקשות לא, אבל מייל לכתב, בכתב יד, אפילו בהחלטה הזאת הייתה לנו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> זה נבדק? << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> הכול נבדק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עד 2016, הבנתי, היו רשימות, נבדק. כמה בקשות יש היום אצלכם שלא נבדקו? << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> לא קיימות בקשות שלא נבדקו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא קיימות. אבל יש הרבה בקשות שנבדקו, אבל הן נפסלו בגלל שאנשים לא היו ברשימות שנסגרו ב-2016. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> זה נכון. אם יותר לי להבהיר, בהחלטת ממשלה 7178 שהייתה בשנת 2018, הייתה אז לאשר כ-1,000 איש, ומאחר שאותרו עוד 398, הייתה אחר כך החלטת ממשלה 4869, שאפשרה להשלים את המשימה הזאת. שיהיה ברור כל העניין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, ברור לי שכדי להשלים את המשימה של 1,226 פלוס צריך החלטת ממשלה, ברור לי. אני עכשיו עברתי סוגיה. תכף נקבל חוק השבות. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אלה קיבלו תשובה גורפת שהם לא זכאים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל זה אמרתי, זאת סוגיה יותר מורכבת של מה ההגדרה של אינו בן דת אחרת בהקשר של אתיופיה, זה יהיה נושא לדיון הבא. אני רוצה רגע להבין, אתם אומרים, קיבלנו עוד בקשות, כל בקשה שהגיעה עברה איזושהי בדיקה, אם השם לא היה ברשימות שנסגרו ב-2016, הם קיבלו סירוב. אני רוצה לדעת האם מישהו בדק בבקשות האלה שנפסלו בגלל רשימת השמות של 2016, כמה מתוכן יש להם הורים בארץ, ילדים בארץ או אחים בארץ, מישהו עשה את הניתוח הזה? << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> אבל שיהיה ברור, כמו שדסי הסבירה, לא התקבלו בקשות חדשות אחרי החלטת הממשלה של 2016. וגם אם כן הוגשו, הבקשה הוחזרה מאחר שהחלטת הממשלה לא אפשרה להגיש בקשה חדשה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת שלא נבדקו. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> יש מאגר בקשות שהוגשו עד 2016. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נהדר. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> הבקשות האלה נבדקו קודם כול, הסינון נעשה, מי שכן נמצא ברשימות ומי שלא נמצא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מצוין. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לגבי אלה שכן נמצאים ברשימות, כן נבדקה קרבת משפחה וכולי לפי הקריטריונים שהיו בהחלטות ממשלה מאז 2016 ועד 2021. לגבי אלה שלא ברשימות, אני חושבת - - - << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> כן, ניתנו תשובות. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לא, אבל לא נעשה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא נעשתה בדיקה של איחוד משפחות. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ולגבי אחרי 2016, בכלל את אומרת שלא מתקבלות בקשות. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא נשלחות אליכם. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> במישור של החלטת ממשלה. בקשות לשבות בוודאי יש בקשות ונבדקות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שבות אנחנו יודעים, בסדר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אבל אדוני היושב ראש, אני קצת יצאתי עכשיו מבולבלת מהמספרים, מהנתונים. אם מישהו למשל ב-2018 מגיש בקשה, הבקשה שלו נבדקה או לא? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כי החלטת הממשלה, לפי מה שאני הבנתי, ב-2016. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> סליחה, מותר לי משפט? כי אני הייתי פה ב-2018. בתקופת חבר הכנסת אברהם נגוסה, גבי עבד פה, היה מייל ייעודי, אברהם נגוסה ביקש שיהיה מייל ייעודי, שכל הבקשות תבדקנה. הייתה החלטה של להעלות 1,000, אני לא זוכרת כל כך את המספרים, ועמוס ארבל היה מגיע לישיבות. זה לא שלא הגישו בקשות, כן הגישו בקשות. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> היה מייל ייעודי לפניות, לבדוק מה קורה עם הבקשות. מה שאנחנו אומרים, שהמועד האחרון להגשת בקשות, שלא לשבות, לפי החלטות ממשלה, וגם החלטות הממשלה המאוחרות מתייחסות אליו. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל היו החלטות לפי חוק הכניסה לישראל, היו החלטות גם אחרי 2016. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> בוודאי, הייתה החלטה ב-2016, הייתה ב-2018, הייתה ב-2020, הייתה ב-2021, הכול טוב ויפה, אבל המאגד של הבקשות - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רק 2016. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> - - - שנבדק לפי ההחלטות האלה, אלה בקשות שהוגשו עד 2016. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. ולכן, מאז 2016, אין שום גורם שמרכז את הבקשות, שבודק אותן. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> לא נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין כלום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תסבירו, אתן סותרות אחת את השנייה. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> אולי בשלב הנוכחי אין גורם שמטפל בנושא של החלטת הממשלה כי החלטת הממשלה הסתיימה, אבל מתמיד היו גורמים ש - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור לי, אבל חברים, תקשיבו, ממה שאני מבין, כל הטיפול שנעשה במסגרת החלטות ממשלה הוא על אנשים שהופיעו ברשימות שנסגרו ב-2016 ושגם הבקשות שלהם הן מאותה תקופה. אנחנו כרגע מטפלים במאגר עד 2016. אין כרגע לאף אחד, לא לאנשים שמאחורי דוח כנפו, לא לסוכנות היהודית, אולי נזמין פעם הבאה את פדרציית ניו יורק, אין לאף אחד שום מידע על אנשים שנמצאים היום בקהילות המעבר, יש להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה במדינת ישראל, אבל הם לא מופיעים ברשימות. וכרגע גם מה שנאמר זה שחוץ מאיזשהו מייל ייעודי לפניות, אין היום שום מסלול להגיש בקשה מכיוון שזה לא רלוונטי, זה מחוץ לפול של - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי אין החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, הבנתי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, ברשותך, שני דברים אני רוצה לדעת. א', בעניין של 1,226 צריך החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אין החלטת ממשלה. ב', בדיון הקודם, בוועדה הקודמת, גם דיווחה מיכל, יש אנשים שבאמת, אדוני היושב ראש, תתפלא, מגיע להם חוק השבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הנה, יש לנו את הנתונים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אוקיי. לפי חוק השבות. עכשיו השאלה שלי לנציגי משרד הפנים. מקודם נאמר, למשל מתוך הרשימה, 60 כבר הוכרו כזכאי שבות, נכון? למשל, אני כן מאמינה שהרבה אנשים זכאי חוק השבות לא נכללו, האם יש אפשרות לבדוק אותם? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> או שלא? למה? כי לפי מה שאומרים, אם ב-2016 סגרו, אני רוצה לדעת, כי אני באמת - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> צגה, יש לנו, תראי את הנתונים. חברת הכנסת מלקו שואלת לגבי חוק השבות. כדי שזה יהיה מאוד מסודר, אני מבין את תמונת המצב, תמונת המצב היא מאוד עגומה מבחינת מסד הנתונים שיש בידי המדינה. אני אומר, אני חושב שלמדינה אין מושג מה קורה שם בקהילות, היא בכוונה לא מסתכלת על מה שקורה שם בקהילות. והדבר שהכי מטריד אותי הוא שהמדינה כרגע לא יודעת כמה אנשים שלא מופיעים ברשימות של 2016, יש להם הורים, ילדים או אחים בישראל. אני מסכים איתכם, זה רלוונטי לעוד החלטת ממשלה. תצטרך לבוא לפה ממשלה ולבוא ולומר, כמו שעד 2016 אנחנו אפשרנו לילדים, להורים, לאחים, מהלך של איחוד משפחות, ממשלה רצינית וציונית תצטרך, לא משנה ימין, שמאל, מרכז, תצטרך לשבת ולהחליט מה עושים משנת 2016 עד עכשיו, ברור לי. אנחנו בדיון הבא ננסה להבין אם למישהו כן יש מושג, אולי לגורמים האמריקאים שמנהלים את הקהילות, לא יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה, מה עם זה שלפני 2016 נרשמו? 1991, 1992, 1996 נרשמו, עדיין נמצאים שם, מה קורה איתם? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> פה קודם כול השאלה היא אם הם עומדים בקריטריונים של צור ישראל או לא עומדים בקריטריונים של צור ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, בטח שעומדים בקריטריונים. חלק מהמשפחות שלהם נתלשו, הביאו אותם לפה, חלק השאירו אותם שם עד היום. אני עליתי ב-1991, היו איתי, נשארו שם חלק עדיין, לא באו, הם זכאים לחוק השבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לגבי חוק השבות אני שם רגע בצד. יכול להיות שאנשים, נבדק העניין שלהם לגבי חוק השבות ונפסל. ואני אומר, בדיון הבא אנחנו ננסה להבין ולצלול יותר טוב להגדרות של אינו בן דת אחרת. יש פה סוגיה, אני בכוונה מפריד את הסוגיות. יש פה סוגיה מאוד מאוד משמעותית של מה המדיניות ביישום חוק השבות על הקהילה באתיופיה בהקשר הזה של אינו בן דת אחרת. יש פה קריטריונים שבין השאר מתכתבים גם עם חלק מהעמדות שיש בתוך הקהילה עצמה, חלק מהקסים. אני לא נכנס לזה, אני לא בקיא בנושא. אבל יש שאלה מאוד גדולה, איך מדינת ישראל מיישמת את חוק השבות סביב התיבה הזו של אינו בן דת אחרת, אנחנו נצלול לזה בפעם הבאה. אני בכוונה רוצה לסיים את החלק הזה, כי אני עובר לחלק של להבין מה קורה עם עשרת התקנים של חוק השבות. אני רוצה לומר פה לנציג משרד - - - << אורח >> וורקו גברה: << אורח >> אפשר שנייה לעשות סדר? יש איזה בלגן, גם בדיון הקודם, שם גברת מיכל, היא אמרה, בגלל שאין החלטת ממשלה, בהחלטה 713, אנחנו לא מביאים. בסדר. עכשיו גברת אושרת אמרה שזה עניין של תקציב. שאלת מקודם, אם היה תקציב, 1,226 היו פה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, החלטת ממשלה צריך. << אורח >> וורקו גברה: << אורח >> תראה, גם בדיון הקודם, אדוני היושב ראש, אתה הסברת את סעיף 6, הסברת את זה נכון, אתה עורך דין, אתה מבין טוב, הסברת. לא יודע למה חברת הכנסת ד"ר צגה מלקו כל הזמן אומרת שזה החלטת ממשלה. זה מקור תקציבי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל ידידי גבי, קודם כול, מקור תקציבי זה החלטת ממשלה. << אורח >> וורקו גברה: << אורח >> בסדר, זו החלטת ממשלה לתקציב. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, לא רק לזה. במכתב במדיניות. קודם כול צריכה להיות החלטת ממשלה, אחר כך תקציב. פה מדובר - - - << אורח >> וורקו גברה: << אורח >> אבל יש כבר החלטת ממשלה 713. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אבל אני, המכתב שקיבלתי לפני 40 יום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> את צודקת. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני הראיתי לו. 40 יום, ב-30 בדצמבר קיבלתי. צריך החלטת ממשלה נוספת, זה מה שמיכל גם אמרה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, תקשיבו שנייה, בואו נעשה את זה מאוד פשוט. הסיפור הוא לא אם הייתה החלטה. בואו, כשיש רצון. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, אני לא מסכימה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כשיש החלטה של הממשלה, מדיניות של הממשלה להביא את ה-300 המשפחות, יש גם החלטה וגם תקציב. תעזבו, הדיון הוא לא פורמלי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> נכון. << אורח >> וורקו גברה: << אורח >> אתה צודק, אבל הבעיה שלנו עכשיו, שר העלייה והקליטה כהגדרה הוא שר העלייה והקליטה, אבל הוא שר החסימה לעלייה מאתיופיה. הוא לא רוצה להביא שום דבר, לא רוצה תקציבים לדרוש, לא רוצה להביא החלטות, לא רוצה להביא שום דבר, לא רוצה לאסוף נתונים, כלום, שום דבר, לא רוצה לעשות כלום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גבי, אני אומר עוד פעם. בשורה התחתונה של הדיון הזה, ואני מודיע, בעוד שבועיים-שלושה תהיה פה גם החלטת ועדה. להערכתי, החלטת הוועדה תזכה פה אחד לתמיכה של חברי אופוזיציה וקואליציה. אנחנו לא מוכנים יותר לקבל את העמדה של שר העלייה והקליטה. אני אומר את זה מתוך הרבה מאוד כבוד לשר סופר. הוא השר שאחראי על הנושא הזה. העמדה שבאה ואומרת או הכול או לא כלום לא מקובלת עלינו ביחס לאותן 300 משפחות. עניינן של 300 המשפחות צריך להיות מטופל במקביל למחשבה אסטרטגית של מה המדינה רוצה לעשות. ודוח כנפו, עם כל הכבוד לארבע הדפ"אות, מבחינתי, א', לא ירד לשורש הנתונים של מה שקורה כרגע במחנות ולא הציג איזושהי תפיסה מה המדינה עושה עם אלפי אנשים שהיא אומרת להם לא. מה מצפים אחרי עשר שנים של המתנה? יש פה איזשהו צורך קצת בראייה יותר רחבה של אירוע שהוא אירוע משמעותי בתוך העם היהודי היום, במעורבות של יהדות התפוצות. אבל תעזבו את זה, כי אני רוצה להתקדם צעד קטן קדימה סביב 300 המשפחות קודם כול. בואו נוריד את זה מעל השולחן ואז נמשיך לדבר, לראות מה עושים עם האירוע היותר גדול. האם תהיה פה ממשלה שתאמר, עכשיו לוקחים את כל האנשים שממתינים ומסתכלים האם יש להם פה הורים וילדים ומביאים אותם מכוח הומניטרי. לא יודע, תבוא ממשלה ותדון בזה, אני יודע מה העמדה שלי. אני חושב שהעלייה מאתיופיה עוזרת למדינת ישראל, זו עלייה מבורכת, זה דבר חשוב, אני רוצה אותם פה, בטח אם יש להם הורים וילדים. אם אני אהיה שר העלייה והקליטה, אני איאבק על זה. אני חושב שגם אם צגה תהיה שרת העלייה והקליטה היא תיאבק על זה, נכון? אבל כרגע בואו נפתור את ה-300. ופה אני רוצה לומר עוד פעם, בדיון הבא אנחנו נזמין את השר ואת המנכ"ל, כי די, אנחנו לא מוכנים לקבל יותר את העמדה הזאת, חיכינו יותר מדי זמן, נתנו את כל הזמן להביא החלטה, לא עשיתם כלום עם דוח כנפו. עכשיו אני מבקש לעבור לסוגיה של השבות, אני רוצה רגע לצמצם את ממדיה. אנחנו נקיים פעם הבאה דיון איך אתם מבינים את התיבה של אינו בן דת אחרת. כי בסופו של דבר, אני מניח שחלק גדול מהסירובים, אנחנו רואים את הפרופורציות, שנה אחרי שנה אנחנו באחוזים שהייתי אומר בין 10% ל-20% מאושרים, והרוב, בערך 80% נדחים, הבקשות של השבות. אני מניח שרוב הדחיות הן על רקע הפרשנות לתיבה אינו בן דת אחרת מתוך הטענה שאותו זכאי שבות הוא בעצם לא יהודי כבר, הוא או האב או הסב שהוא נסמך עליהם, נכון? הם לא היו יהודים. אנחנו נצטרך להבין מה התיבה של אינו בן דת אחרת. כדרך אגב, אני חייב לומר, מבחינתי, זו תפיסת העולם היהודית והדתית שלי, אני חושב שחלק מהתפקידים של מדינת ישראל בעם היהודי הוא לאפשר לבנים שובבים לשוב, זה בעיניי חלק מהתיקון הגדול. אני חושב שמי שמגיע לישראל על פי חוק השבות צריך להיות בן לעם היהודי, אין לנו אינטרס ציוני שאנשים שהם היום לא רוצים להיות יהודים וחלק מהעם היהודי יגיעו לפה. אבל אדם שהוא מזרע ישראל, משפחתו בעבר יהודית ואומר, אני רוצה לשוב להיות חלק מהעם היהודי, בעיניי בשביל זה הקמנו, חלק מהסיבות להקמת מדינת ישראל. כדרך אגב, זה מה שקרה עם דורות של אנוסים כשהם עברו לקהילה היהודית בהולנד. זה גם מה שקורה היום עם הרבה מאוד מגיעים מאתיופיה שעוברים גיור לחומרה. גם בתפיסה שלי היה צריך להקל, אני לא רואה פה אלפי כנסיות אתיופיות שפתוחות ופועלות ברחבי ישראל. גם זה נראה לי קצת, איך הייתי אומר? פרופגנדה. אני אחזור ואומר, אני לא רואה אלפי כנסיות נוצריות אתיופיות שפורחות במדינת ישראל כי הגיעו לפה. ואם יש כמה כנסיות, בסדר. כשהקמנו את מדינת ישראל, מדינת ישראל מספיק חזקה, מספיק גדולה, מספיק יהודית, מספיק ציונית שגם אם, כמו שאמרו על העלייה מרוסיה, הבאנו לפה מאות אלפי גויים. מה זה, הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית דוברת העברית, יש לה פה ממש מאות אלפי מאמינים, מאות אלפי מאמינים. עזבו, באמת, אנשים, הילדים שלהם מתחנכים בבתי ספר ממלכתיים עבריים, במקרה של יוצאי אתיופיה לרוב זה בכלל בבתי ספר ממלכתיים דתיים. אילו חגים הם חוגגים? לאיזה צבא הם בדיוק מתגייסים? איזו שפה הם מדברים? מה יום המנוחה שלהם במהלך השבוע, שבת או ראשון? הם חלק מהחברה הישראלית, דוברת העברית, היהודית. עזבו, אבל זה כבר בדיון. אני אומר עוד פעם, אני ארצה לצלול לשאלה איך אתם מגדירים אינו בן דת אחרת. יש לכם מדיניות מ-2015, ראיתי את הנוהל, אני רוצה לדעת מתי תיקפתם אותו פעם אחרונה. אני חושב שצריך לתקף אותו. אבל זה דיון אחר, יהיה פעם הבאה. אני רוצה לשאול אתכם מה קורה עם עשרת התקנים, תוך כמה זמן. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> היית מביא נציג משרד האוצר, אולי הייתי יודעת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גם עכשיו? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> יש החלטת ממשלה אך לאחרונה, מ-25 בינואר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נו. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> עדיין אנחנו לא קיבלנו תקנים. אגב, לגבי התקנים האלה כבר פנינו מספר פעמים, לא קיבלנו מענה, ולא גייסנו, זו התוצאה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל יש החלטת ממשלה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לאדוני היושב ראש. אתה צודק, יש החלטת ממשלה לקלוט עשרה תקנים, זמני, זה לא קבוע, וילכו ויבדקו. אני גם באופן אישי דיברתי עם שר האוצר - - - והוא אמר, כן, נשלח. אבל הם צודקים, יש החלטת ממשלה, ולא יצאה לפועל, נכון? אם אני מדברת בשמכם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל זו החלטה מעכשיו. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> לא קיבלנו את התקנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה להבין מה זה לא קיבלנו את התקנים. יש החלטת ממשלה, מה צריך לקרות? אתם צריכים לראות מה? משהו במערכת המרכב"ה? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> משרד האוצר צריך לתת לנו תקציב לאיוש עשרה תקנים בתחום הזה. זמני, זמני ארוך, קבוע, מה שהוא יחליט. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש שלישיבה הבאה, לא בזום. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אני מבררת עם תאיר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, גם לא בזום, אני רוצה אותם פה. אני רוצה את הרפרנטית של האוצר פה בישיבה הבאה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> היא אמרה שהכול - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הכול בסדר, הנה, נתנו לה שבועיים-שלושה לסדר את העניין. נתבשר שיש עשרה תקנים. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> הכול בסדר? הם אישרו? אני לא הצלחתי להבין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברים, תהיה פה ישיבה עוד שבועיים, תגיע הרפרנטית, לא בזום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבר 22 שנים אני פה, אבא שלי נפטר באתיופיה, אימא שלי מחכה לארץ ונפטרה בגונדר. אנחנו ארבעה אחים, הגענו לישראל, ואחותי, יש לה שישה ילדים, נשארה שם והיא מחכה לבוא לפה. איפה היא? אנחנו כל הזמן עושים הפגנה, אף אחד לא שומע אותנו. למה? אמא שלי לא יהודייה? אבא שלי לא יהודי? למה הילדים שלנו בצבא? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איך המשפחות שפה יכולות לדעת האם האחים שלהן הם בתוך רשימת ה-300? יודעים את זה? << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> אם הוגשה בקשה, בהחלט, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, המשפחות יודעות האם הם בתוך רשימת ה-300 או לא. אני שואל. << אורח >> דני ג'מבר מולו: << אורח >> היום אי אפשר לדעת, גם אין קבלת קהל, אפילו לא טלפונית, שום דבר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני בכוונה רוצה לשאול. יש גבול לכמה אפשר להשאיר אזרחים ישראלים שהאח שלהם נמצא בחו"ל בין שמיים וארץ. הבנתי מה אמרתם לגבי ה-300 ולגבי כל היתר, אני שואל שאלה פשוטה: אם משפחה היום פונה אליכם, האם היא יכולה לקבל תשובה ברורה האם המשפחה שהם מדברים עליה ב-300 או לא ב-300? יש תשובה? << אורח >> דני ג'מבר מולו: << אורח >> היום אין, באמת אין. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> אם היא מופיעה מתוך 300, אני מאמינה שהיא קיבלה תשובה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> את קיבלת תשובה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> במקום לעסוק בהנחות עבודה ובאמונות, צריך לשאול אותה: קיבלת תשובה או לא? אם היא לא קיבלה תשובה, תעני לנו מה הסיבה שהיא לא קיבלה תשובה. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> אני רוצה להבהיר נושא. אם במידה ולא קיבלת תשובה, אני מאוד אשמח לבדוק את המקרה שלך. אנחנו מנסים פה לברר עובדות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה הילדים שלנו חיילים? כל האתיופים הולכים לצבא, למה לא מקשיבים לנו? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה מה שאנחנו מנסים לעשות פה. גברתי, את צודקת. אני מבקש לדעת האם משפחות יכולות לפנות אליכם היום למשרד הפנים לקבל תשובה האם בני המשפחה שלהם באתיופיה הם ב-300 או לא ב-300, כן או לא. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק משפט לפני שהיא עונה. אמרה בוועדה לביקורת המדינה מיכל יוספוב שהיא פיזרה את כל העובדים שהיו מטפלים בדסק אתיופיה, אין שום מענה, כי הממשלה לא הביאה להם שום תקציב, החליטו שאין שום טיפול. גם צריך לומר את האמת, אנחנו לוקחים את הש"ג ויורדים עליו בזמן שהמנהלת אמרה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, לפחות פה בדיון אנחנו לא יורדים על אף אחד, ש"ג או אלוף. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> אני חייבת להתייחס. כל בקשה ובקשה שהוגשה לרשות האוכלוסין, אם זה בבקשות ואם זה במייל ייעודי, נבדקו אחד אחד. במקרה כזה או אחר כמו שהגברת טוענת, אפשר לקחת ולבדוק - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. שני חברי כנסת הצטרפו אלינו והם רוצים לומר דברים. גברתי, אני לדיון הבא מבקש תשובה מרשות האוכלוסין, כיצד משפחות שנמצאות כאן בארץ ויש להן משפחות של אחים, כי זה מה שרלוונטי, יכולות לקבל תשובה עדכנית האם הם ברשימת ה-300 או לא. אני תכף אסכם, אני אומר את הבקשות. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> ואחים למחצה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, זה אחים ואחים למחצה. ואני אתייחס תכף לשאלות הנוספות שביקשתי מכם לקראת הדיון הבא. הדיון הבא יתקיים בעוד שבועיים, אנחנו ניכנס פה למתכונת כמו עם העלייה מרוסיה, כל שבועיים ניפגש. פה שתי עליות שמנסים לצערי לחסום ומצליחים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ובני המנשה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> את בני המנשה לא חוסמים. אני לא אעשה דיונים, הממשלה מטפלת בבני המנשה. אני לא צריך לעשות דיונים כדי לומר כל הכבוד לממשלה, אמרתי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, בני המנשה, 5,000 סחבו את זה לחמש שנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> סחבו, אבל עושים. בבקשה, חבר הכנסת רביבו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש, תודה רבה על קיום הדיון החשוב. תודה רבה לחברותיי. סוגיית האי טיפול באחינו הנמצאים באתיופיה ובדרכים אינה סוגיה של ימין ושמאל, אינה סוגיה של קואליציה ואופוזיציה. אתם יקרים לנו וחשובים לנו, ואני מודה ומתוודה שלצערי ולתסכולי, כולם איתכם, אבל אף אחד לא עושה למענכם מספיק מבין הגורמים המוסמכים והרשותיים. אנחנו כחברי כנסת יכולים לפקח, לעודד, לעורר, לקיים דיונים, אבל אנחנו לא מקבלי ההחלטות, אנחנו גורם מפקח. ואשר על כן, אני הגעתי לפה קודם כול להתנצל בפניכם, צריך לקחת אחריות. הגיע הזמן, אחרי שנים רבות, שבתוכן, כשהופעל לחץ, הועלו אולי מי שלא הייתה לו זכאות, אולי היו כאלה, וכשלא הופעל לחץ ולא היה מספיק קשב, יש הרבה שנמקים בדרך, וחלקם כבר לעולם לא יזכו להגיע לכאן, כנראה אפילו גם לא להיקבר בארץ הקודש שאתם מייחלים להגיע אליה במשך שנים רבות. הגיע הזמן שמדינת ישראל, וברשות הוועדה החשובה הזאת, שלא מקבלת מספיק תשומת לב, שמדינת ישראל תקבע אחת ולתמיד מהם הפרמטרים של זכאי העלייה, מה המנגנונים שבאמצעותם מעלים אותם וקולטים אותם נכון ומתייחסים אליהם, ומי הגוף המבקר. כדי שלא ייווצר מצב שמשני צידי שולחן, תרתי משמע, עומדת פה גברת נרגשת כולה שמדברת באופן מאוד מאוד ברור ונחרץ ואומרת שבמשך השנים אף אחד לא מספיק מרוכז או נכון לענות לה או אמיץ לענות לה מה הסיבה שאחותה עם ילדיה עדיין לא עולים כשאת אומרת שכל הבקשות שהוגשו נענו. ראשית, אני מבקש בצד הפרטני הזה ירשום יושב ראש הוועדה שלדיון הבא אנחנו קודם כול רוצים לקבל תשובה כמבחן בוחן. ובהזדמנות הזאת, אני מבקש לנצל את הבמה המכובדת הזאת, ולפנות לכל אחינו בני העדה האתיופית היקרה. אם יש מי ביניכם שהגיש בקשה ועדיין לא קיבל התייחסות, שיעדכן אותנו, בכל פלטפורמה שיבחר זה בסדר. יכול דרך נבחרי הציבור שמייצגים, דרך יושב ראש הוועדה, אלינו, למיילים שלנו בלשכות, אתם יכולים לפנות גם אלינו, תעדכנו אותנו. אני דורש מכם תשובה באופן פרטני. ואני מזמין אתכם לדבר עם שאר בני הקהילה שלא הגיעו לכאן ולעדכן אותם מהי עמדת נציגת משרד הפנים ורשות האוכלוסין, ואם הם מכירים תזה או מציאות אחרת, שישימו אותה בפנינו, אנחנו נחקור את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. חברת הכנסת תמנו שטה, ואז אני רוצה לסכם את הבקשות לפעם הבאה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש, תחילה אני רוצה להודות לך על הדיון הזה. מקודם לכן קיימנו דיון ארוך מאוד בוועדה לביקורת המדינה, ואני רוצה גם להודות למבקר המדינה, שהוא אמר שהוא ייכנס ויחקור את הנושא הזה. רק נאמר, הדוח האחרון היה ב-2008, 20 שנה אחרי, סוף-סוף אני שמחה שמבקר המדינה הולך להיכנס לעובי הקורה. הקול שלכם הוא חשוב, זה שהוא נופל על אוזניים ערלות ולב אטום, זה פשוט נורא ואיום. זה רק ניצול מחפיר של בני ובנות הקהילה האצילים, ההורים המקסימים. באמת, אתה שמעת את העדויות כאן, היושב ראש, על משפחות שלמות שמגויסות להגנה על מדינת ישראל. יתרה מכך, איך אמרה מישהי? היא אימא שהילדה שלה נשארה מאחורה, היא אמרה: עולים אחרים, ויש בערך בממוצע 30,000 עולים שעולים בשנה מכל מדינות העולם, שלוש שנים לא העלו אחד מאתיופיה, שזו גם מדיניות של ממשלה. היא אמרה: עולים אחרים דואגים להביא את חיות המחמד שלהם, מביאים את הכלבים שלהם. אני, הבת שלי מופקרת מאחורה, ואף אחד לא מסתכל עליי ואף אחד לא מקבל אותי בשום דלת, כל הדלתות סגורות, אין מענה, אין טלפונים. ואני אומרת לך, אני קוראת לילד בשמו, זו לא רק גזענות, זה ניצול מחפיר של בני הקהילה. שלא יאהבו אותנו, שלא יגידו כמה אכפת להם מאיתנו. אדוני היושב ראש, אני לא מכירה אירוע של לפשוע לציבור אזרחי ישראל שלא מקבלים מענה בניגוד לחוק כמו שעושים עם בני הקהילה שלנו. ואני מפצירה בך, ואני יודעת שאתה תעשה את זה כמי שיודע להיות נחוש, להמשיך עם הדיונים, ואולי אנחנו נקים תת-ועדה של ביקורת המדינה, נעקוב אחרי הדבר הזה. אבל אני רוצה לומר גם לשר הקליטה וגם לראש הממשלה, אתם לא תגידו לא ידענו, לא שמענו. הפקרה מוחלטת של שארית יהודי אתיופיה, ואפילו עשיית הפרד ומשול בין ותיקים לעולים, בין תגרים לאמהרים. אתה יודע מה הם עושים? מסיטים אש לתוך הקהילה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת אלי רביבו שנאות לעצור את ועדת האתיקה, כי אנחנו עכשיו באמצע ועדת האתיקה, ושנגיע לפה להגיד, אתם חשובים לנו, אנחנו ניאבק את המאבק הזה ביחד, עם יושרה ועם לחשוף את כל האמת בפני הציבור. << אורח >> מזטבי שובר: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני רוצה לספר סיפור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, חברים, לא כי אני לא רוצה לשמוע, אסור לי. יש פה תקנון, יושב פה יו"ר ועדת האתיקה, אוי ואבוי. << אורח >> מזטבי שובר: << אורח >> הוא יסכים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, א', יהיה דיון עוד שבועיים, אני רוצה לומר מה אני מבקש. קודם כול, אני מבקש ממך, אפרים, להעביר אמירה ברורה למנכ"ל ולשר, זה גם ייצא ממני, שאנחנו דורשים שינוי עמדה של משרד העלייה והקליטה. לא תגיע החלטה מלאה וסופית שאין אחריה כלום, ולכן אנחנו מבקשים קידום החלטת ממשלה בנוגע ל-300 המשפחות כצעד ראשון. הנושא הזה יבוא להצבעה בדיון הבא, תהיה פה החלטה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ה-1,200 שאושרו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. אנחנו קודם כול דורשים לפתוח את השערים. קודם כול לפתוח את השערים, ולפתוח את השערים על ידי מימוש מלא של מדיניות צור ישראל, זה דבר ראשון. הדבר השני שאני מבקש ביחס ל-300 המשפחות, אני מבקש תשובה ברורה ממשרד הפנים, איך משפחות יכולות לברר עכשיו, לא תשובות בעבר, האם המשפחה שלהם בקהילת המעבר נכללת ברשימת ה-300. אני רוצה תשובה מרשות האוכלוסין כמה בקשות הוגשו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אולי אפשר גם לבקש נימוק להחלטה. אם לא, שיסבירו למה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש לקבל תשובה, כמה בקשות הוגשו במסלולים ההומניטריים של הורה קשיש של החיילים, וכמה הוגשו בקשות הומניטריות בכלל, כמה מהן קיבלו מענה. אני מבקש ממשרד האוצר, זה לא מכם, את הליכי הזירוז של יישום התקנים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> דיברתי עם תאיר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, היא תבוא לפה בפעם הבאה. תבוא הרפרנטית אבל, לא תאיר. אני רוצה את הרפרנט האחראי על רשות האוכלוסין. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> רפרנט של רשות האוכלוסין, לא תאיר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא תאיר, אני רוצה את הרפרנט של רשות האוכלוסין בדיון הבא, ייתן לנו תשובות. אבקש מכם הערכה, ברגע שיאושר התקציב ממשרד האוצר, כמה זמן ייקח לכם לאייש את הדסק, התחייבות לכמה זמן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ואם אפשר להתחיל עם בקשה לנציב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש לקבל התייחסות של משרד העלייה והקליטה למשימה של איסוף נתונים לגבי הקהילה שהשמות שלה לא מופיעים ברשימות 2016. האם משרד העלייה והקליטה מתכוון לעשות איזשהו תהליך של בדיקה לגבי מה קורה בשתי הקהילות? אני מודיע שבדיון הבא שלנו אנחנו נעסוק גם בשאלה של מדיניות משרד הפנים ביחס להגדרת אינו בן דת אחרת בכל מה שנוגע לבדיקת זכאויות השבות. אני מודיע שתהיה הצבעה בדיון הבא על ההחלטה של הוועדה, שתנוסח בתיאום עם חברי הוועדה, ואני אבקש התייחסות של משרד הפנים בישיבה הבאה לאפשרות לקבוע נוהל, לרבות נוהל זמני להורים קשישים בגיל מבוגר מאוד שנמצאים בישראל שילדיהם נמצאים מחוץ לישראל. תראו, זו הבקשה של הוועדה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> כמו שציינתי, יש נוהל ועדה הומניטרית. זה עונה בקריטריונים - - - בטח, ולא זמני. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין בעיה. אני אשמח שתודיעו לי בישיבה הבאה כמה בקשות כאלה אושרו בוועדה ההומניטרית בסיפור הזה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> בעדה האתיופית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, בכלל. אני אשמח לדעת כמה בקשות הומניטריות של הורה קשיש שנמצא בישראל ומבקש איחוד משפחות עם ילד שלו שחי מחוץ לישראל אושרו בכלל בשנים האחרונות, וכמה מתוכן היו של יוצאי אתיופיה, ואז אנחנו נראה אם צריך נוהל מיוחד, או שבאמת הוועדה ההומניטרית בעבודה הכללית שלה היא הכתובת לעניין. יש לי תחושה לגבי התשובה, אבל אנחנו תמיד רוצים נתונים. עכשיו אני רוצה להתנצל מכל מי שהגיעו ולא דיברו. אני מניח שנשמעו יותר קולות בוועדה לביקורת המדינה. הדיון הזה הוא דיון המשך חמישי, אני לא מוכן לבזבז את זמנם של האנשים היקרים בזה שכל דיון אנחנו נחזור על אותו דבר, ולכן הדיונים כאן יהיו דיונים שבהם יתקבלו תשובות ויידרשו מהלכים. וברור לנו שנדרשת כאן החלטת ממשלה עם מקור תקציבי. לנו אין יכולת לכפות, יש לנו רק יכולת אחת – ביחד, חברי קואליציה ואופוזיציה, להרעיש את דעת הקהל, ובבית הזה לדבר על זה פה ומעל כל דוכן, וזה מה שיהיה. אנחנו לכל הפחות שמים לעצמנו כמטרה שבשנת 2026 תהיה החלטת ממשלה שיתחילו ליישם אותה ב-2026 לגבי 300 המשפחות, פחות מזה אנחנו לא נתפשר. ואני אומר עוד פעם, משרד העלייה והקליטה הוא זה שצריך כרגע לשנות את המדיניות שלו. כי אם שר העלייה והקליטה לא דורש את התקציב, מי ידרוש את התקציב? שר התקשורת? מי ידרוש את התקציב קודם כול לטפל ב-300 המשפחות המעונות האלה שמ-2016 מחכות לממשלת ישראל שתממש את ההחלטה שלה בעצמה, את הקריטריונים שלה בעצמה? מאיפה ירד המספר של ה-3,000? מהר סיני? כשיש 4,200. ועוד פעם, אני אעבוד איתכם להשיג את כל התמיכה הציבורית שאתם צריכים כדי להגיש עתירה לבג"ץ. כי במקום שהממשלה לא נוקטת פעולה, מה לעשות? בשביל זה אנחנו מדינה דמוקרטית, הולכים לבג"ץ. זה לא לפסול חוק, זה לומר, הממשלה נוהגת בפעולה לא תקינה. אנחנו נמצא לזה פתרון. חברים, תודה, מעריך את כולם, תודה על הסבלנות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:01. << סיום >>