פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 859
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ח' בשבט התשפ"ו (26 בינואר 2026), שעה 9:08
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק חובת דיווח על מלאי חיטה ומלאי מזון לבעלי חיים לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי, התשפ"ו – 2025 (מ/1914) << הצח >>
ככל שיסתיים הדיון יתקיימו הצבעות
נכחו:
חברי הוועדה:
ששון ששי גואטה – מ"מ היו"ר
אלון שוסטר
חברי הכנסת:
איימן עודה
מוזמנים:
אבי רמרז
–
מנהל אגף בכיר ביטחון, חירום וסייבר, משרד החקלאות וביטחון המזון
שי זגדון
–
מנהל אגף חירום, משרד החקלאות וביטחון המזון
חגית איגרמן
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון
אבינועם ביר
–
עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ד"ר אולגה פרישמן
–
עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אפרת חיניץ
–
עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יוסי שפירא
–
סגן בכיר וראש היחידה למל"ח ולרציפות תפקודית, משרד הביטחון
לירון תמיר
–
כלכלן ראשי, מועצת החלב
ייעוץ משפטי:
איתי עצמון
אביגל כספי
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק חובת דיווח על מלאי חיטה ומלאי מזון לבעלי חיים לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי, התשפ"ו - 2025, מ/1914 << נושא >>
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
בוקר טוב לכולם. הצעת חוק חובת דיווח על מלאי חיטה ומלאי מזון לבעלי חיים לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי, התשפ״ו 2025. נתחיל מאיפה שהפסקנו, בהקראה?
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אפשר רק מילה להתחלה? דברי פתיחה ענייניים. החוק הוא טוב וחשוב, הכול טוב. אנחנו עדיין לא נימצא, כנראה גם אחרי החוק, במצב שבו אנחנו מתקרבים אפילו לכמות מלאי החיטה שצריך לספור ולהחזיק כאן, מכל מיני סיבות. וזה צריך לשבת על השולחן שלנו, של חוץ וביטחון, לא יודע, אנחנו לא עומדים במה שצריך.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
שלנו. יכול להיות שנעשה דיון חסוי בוועדת הכלכלה על הנושא הזה. מקובל מה שאתה אומר, תשמע, זה דבר מאוד חשוב.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה קשור למהלך החשוב שנעשה במשרד ביטחון המזון והחקלאות. זה חייב להיות פרק מזה. בתוכנית עצמה של ביטחון המזון, החלק של החירום הוא כנראה לא חלק מספיק נטוע.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אז אני ואתה מגישים דיון. חבר הכנסת איימן עודה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כבוד היו"ר, לקחתי על עצמי לעבור בוועדות ולדבר על הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
צודק מאה אחוז.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני רוצה, ברשותך, שאתה ואני, וגם חברנו היקר, שאני כל כך מעריך, נגיש ביחד הצעה לדיון בוועדת הכלכלה, כמה הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית עולה לתקציב המדינה. כי שוק אפור, פרוטקשן, הברחת עסקים, הברחת תיירות, כל ההתנהלות הזו, אני חושב שהיא פוגעת בצורה רצינית בתקציב המדינה. אני מבקש שנדון, אני בטוח שאנחנו לא יכולים להגיע לממדים שהם בפרטי פרטים, בוודאי, אבל אנחנו יכולים להגיע לכיוונים שכל כך חשוב לחשוף אותם.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אני קודם כל מוכן לחתום איתך על הנושא הזה, ואני זורם איתך, ואני חושב שחייבים לטפל בזה כמה שיותר מהר. אבל פשוט, לפי מה שהבנתי, זה נושא של ועדת הכספים. אז אם גם בוועדת הכספים אתה רוצה, אני חותם איתך גם שם. איפה שתרצה בנושא הזה, אני מאה על מאה איתך, שתדע.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תשמע, האמת, בגלל שאתה היו"ר של הוועדה, אז אני מוכן שזה יהיה אצלך.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אני ממלא מקום. היו"ר זה דוד ביטן הגדול.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
גם עם ביטן.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
גם עם ביטן אותו דבר, אני יודע שאתם חברים. תודה רבה. בבקשה, היועץ המשפטי.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני אמשיך. הוועדה דנה בדיון הקודם, ביום רביעי האחרון, בסעיפי הצעת החוק, והגענו עד סעיף 14. הסעיף הבא זה סעיף 15, שעניינו סכומים מופחתים. חגית, את רוצה להקריא?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
עו"ד חגית איגרמן, משרד החקלאות.
הצעת חוק חובת דיווח על מלאי חיטה ומלאי מזון לבעלי חיים לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי, התשפ"ו–2026
סכומים מופחתים
15.
המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סימן זה, אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים בתוספת השלישית, ובשיעורים הקבועים בה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
בנוסח המקורי של הצעת החוק, הוצע מודל שלפיו נסיבות ההפחתה ייקבעו בתקנות, ועמדה מקובלת שלנו בייעוץ המשפטי של הוועדה, אני חושב שגם בכלל בייעוץ המשפטי של הכנסת, גורסת שאין להכניס לתוקף את פרק העיצומים הכספיים ללא נסיבות הפחתה, כדי לאפשר התחשבות בכל מיני שיקולים, מכיוון שבעצם רגולטור, כשהוא מטיל עיצום כספי, הוא לא יכול לחרוג מהסכום שנקוב בחוק. זה המודל המקובל.
מה שאנחנו הצענו כאן זה כבר לכתוב את אותן נסיבות הפחתה בתוספת לחוק ולאפשר שינוי שלה, נגיע לזה בסעיף מתקדם יותר, לכתוב את אותן נסיבות ממש בתוספת לחוק, ואז הן ייכנסו לתוקף עם כניסתו לתוקף של החוק. אני מציע שנעבור לתוספת השלישית, זה נמצא בעמוד 11 בנוסח שמונח על שולחן הוועדה.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
תוספת שלישית
(סעיף 15)
סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי
הגדרות
1.
בתוספת זו –
"אישור" – כל אחד מאלה:
(1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר – אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
(2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
"יועץ מס מייצג" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה–2005;
"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975;
"רואה חשבון מבקר" – כהגדרתו בחוק החברות.
הפחתת סכומי העיצום הכספי
2.
המנהל רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
(1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בארבע השנים שקדמו להפרה – 30%; לא הפר את אותה הוראה בשנתיים שקדמו להפרה – 20%;
(2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל – 40%;
(3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של המנהל – 30%.
הפחתה בשל נסיבות אישיות
3.
ראה המנהל, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.
הפחתה בשל כמה נסיבות
4.
התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בסעיפים 2 ו-3, רשאי המנהל להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו, אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.
הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
5.
(א) מצא המנהל שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
(ב) סעיף קטן (א) יחול בין שהופחת סכום העיצום הכספי לפי סעיפים 2 ו-3 ובין שלא הופחת.
(ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש למנהל אישור, לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
המודל הזה אומץ מתוך חוק הגז הפחמימני המעובה, זה חוק יחסית חדש משנת 2020, שגם בו יש תוספת שבה קבועה כל המתכונת של נסיבות ההפחתה.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
אותו המנגנון.
סכום מעודכן של העיצום הכספי
16.
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 13(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בידי בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין.
(ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים לפי סימן זה יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
פה יש לנו את מנגנון העדכון של הסכומים כדי שהסכום לא יישחק, גם מנגנון מקובל בחקיקה.
המועד לתשלום העיצום הכספי
17.
המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 13.
ריבית שקלית ודמי פיגורים
18.
לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 (בפרק זה – חוק פסיקת ריבית והצמדה).
פריסת תשלום העיצום הכספי
19.
(א) המנהל רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
(ב) עמד המפר בפריסת התשלומים כאמור, לא ייווספו לחובו דמי פיגורים בתקופת הפריסה.
(ג) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת המנהל על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות סעיף 18.
גבייה
20.
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995.
הסעיפים האלה שהקראנו מסדירים את כל העניין של הפריסות, מועדי התשלום, איך אנחנו גובים אותם, לאן זה נקבע. זאת אומרת, סעיפים מקובלים בנוסח בעניינים האלה.
סימן ב': התראה מינהלית
התראה מינהלית
21.
(א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל מלאי הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 10, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א', למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
(ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 23, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 22.
(ג) נהלים לפי סעיף קטן (א) שקבע המנהל יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
בקשה לביטול התראה מינהלית
22.
(א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 21, רשאי הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מהטעמים האלה:
(1) המפר לא ביצע את ההפרה;
(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
(ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים .
(ג) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה
23.
(א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 14(א), והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות סעיף 11, בשינויים המחויבים.
(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 14(ב), והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות סעיף 11, בשינויים המחויבים.
(ג) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף זה, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 12 ו-13, בשינויים המחויבים.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
את יכולה להסביר בקצרה לגבי מנגנון ההתראה המנהלית?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן. המנגנון מאפשר למנהל לקבוע נהלים באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך, שמאפשר לו לא להטיל עיצום כספי במקרה של הפרה, אלא לשלוח התראה בלבד. ומצד שני, המנגנון גם אומר שמי שממשיך להפר, חוזר ומפר, ההתראה הזאת נראית בעצם כאילו כמו עיצום כספי שהוטל עליו, ורואים בזה הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, אם הוא לא פעל להסיר והוא חוזר ומפר את ההוראות.
סימן ג': שונות
עיכוב ביצוע והחזר
24.
(א) אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על החלטת המנהל לפי פרק זה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.
(ב) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(ג) בית המשפט הדן בעתירה רשאי לאשר את החלטת המנהל, לשנותה, לבטלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
תסבירו בבקשה, ותתייחסו לעניין הערכאה שתהיה מוסמכת לדון בערעור או עתירה על ההחלטה להטיל עיצום כספי.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
על העיצום הכספי אפשר להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. נתחיל מזה שזה לא מעכב את ביצוע התשלום, צריך לשלם את העיצום הכספי, אבל במקביל אפשר להגיש את העתירה. לפי סעיף קטן(ג) אנחנו מרחיבים קצת את הסמכויות של בית משפט מינהלי מעבר למשהו רגיל, שהוא רק דן בסבירות של ההחלטה ובדרך שהתקבלה, ומאפשר לו להיכנס לגופם של דברים וגם לקבל בעצם החלטה אחרת במקום המנהל, כמו בהליך אזרחי יותר. למרות שאנחנו עדיין נמצאים בבית משפט לעניינים מינהליים. הסמכות שלו היא קצת רחבה יותר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני רק אשלים את הדברים. עמדתנו היא שהמודל המקובל בעניין הזה הוא שהמפר יכול להביא את דברו בפני בית משפט השלום במסגרת ערעור, זה גם המודל שקיים בעשרות חוקים. אנחנו במחלוקת עם משרד המשפטים בעניין הזה, ובהקשר הזה אנחנו קיבלנו את ההצעה המקורית, שיהיה מדובר בעתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
כן ביקשנו להוסיף כאן את סעיף קטן(ג), שכמו שאמרת, מרחיב את היריעה שבית המשפט לעניינים מינהליים יוכל להתייחס אליה במסגרת העתירה, בין היתר כדי לאפשר למפר שעותר לפתוח את הכל, מה שנקרא דה נובו, כלומר מחדש, ולא לדון רק במקטע צר של תקיפת ההחלטה המינהלית.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
פרסום
25.
(א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
(1) דבר הטלת העיצום הכספי;
(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;
(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4) הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
(5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
(6) שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.
(ב) הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, יפרסם המנהל, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה, יכולה שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי סעיף 12, ובלבד שהמנהל הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 11.
(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.
(ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
תסבירי בבקשה. אם תוכלי במסגרת ההסבר גם להתייחס לאופן שבו תוכלו ליישם את סעיף קטן(ה) לעניין הגבלת התקופה. הנושא הזה הוא נושא רוחבי, הוא עלה פעמים רבות כאשר הוועדה דנה בפרקי עיצומים כספיים, מכיוון שברגע שמדובר על פרסום באינטרנט, למעשה אנחנו יודעים שלא תמיד הפרסום הזה ממש נמחק כאשר אדם מבצע חיפוש במנוע חיפוש, כלומר השם של המפר שאמור להימחק לפי החוק, לא באמת נמחק ויכול לצוף ולעלות בחיפוש כזה. השאלה באמת איך המשרד מתכוון ליישם את הסעיף ולהבטיח שהפרסום אכן נמחק.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
אני דיברתי בעניין עם אנשי המחשוב שלנו לברר את הנושא. קודם כל, צריך להגיד שהפלטפורמה היא ה-gov.il, שזה הדיגיטל הממשלתי, אז זו תהיה עבודה מולם. אני מניחה שהם כבר דווקא מכירים את זה מחקיקה אחרת.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סליחה שאני קוטע, ככה זה היום, כי בעבר לכל משרד ממשלתי היה אתר אינטרנטי שלו.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן, יש לנו את האזור שלנו ב-gov.il. מה שנמסר לי שכן, שבאופן עקרוני השיטה שבה מעדכנים דברים מהסוג הזה זה, קוראים לזה עדכון דינמי, שהם מוחקים את הפרטים וזה אמור להידרס. זאת אומרת, זה לא משהו שבחיפוש רגיל אמור לעלות. כמובן שיש כל מיני תוכנות ודברים יותר בעייתיים שאנחנו לא יכולים למנוע את כולם, אבל ברגיל זה לא משהו שאמור לצוף אחרי שהוא נמחק מהמערכת.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
השאלה, האם לאור הדברים האלה יש לכם התנגדות להוסיף הוראה שכמוה או דומות לה קיימות בחקיקה עדכנית, שמחייבת אתכם ליישם אמצעים טכנולוגיים נאותים או מקובלים כדי למנוע את העיון בפרטים לאחר שתמה תקופת הפרסום?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
אין בעיה להוסיף.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אז אני אקריא את ההוראה, זו הוראה שקיימת היום גם כן, כמו שאמרתי, בכמה וכמה דברי חקיקה. בפרסום כאמור יישם המנהל אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע ככל האפשר את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של המשרד בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור. כלומר, בעצם החובה שתוטל עליכם היא ליישם את אותם אמצעים מקובלים ככל שיש כאלה.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן.
פרק ד': הוראות שונות
סודיות ומחיקת דיווחים
26.
(א) לא יגלה אדם מסמך או ידיעה שהגיעו אליו לפי חוק זה, ולא יעשה בהם שימוש, למעט לשם תכנון מלאי החירום של גרעיני חיטה למאכל אדם ומזון לבעלי חיים וניהולו.
(ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – קנס או מאסר שנה.
(ג) המנהל ימחק מידע שהתקבל לפי חוק זה לא יאוחר משנתיים ממועד קבלתו.
האמת שדיברנו על הסעיף הזה בתחילת הדיון הקודם, על כל הנושא של אבטחת מידע ושמירה על סודיות. אנחנו מבינים שמדובר על מידע מסחרי רגיש שצריך באמת לשמש רק לצרכים שלשמו הכנסת מאפשרת לנו לקבל אותו. מעבר לפן המחשובי של אבטחת המידע, יש פה את הסעיף שמדבר על סודיות המידע, על זה שלעובדים שיש להם נגישות אליו אסור להם לגלות אותו, וגם אסור לעשות בו שום שימוש מעבר לצרכים שלשמו הוא ניתן.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
ואיך אתם מתכוונים לשמור את המידע הזה כדי להבטיח את אותה סודיות?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
ברמה המחשובית?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כן.
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
אבי רמרז, מנהל אגף בכיר ביטחון, חירום וסייבר. המנמ"ר של המשרד מעורב בזה והמחשוב מלווים את התהליך בהקמת מערכת ייעודית לטובת נושא הדיווח. תהיה מערכת שכרגע נבנית, יש גם חברה שמלווה אותנו, שאחד הדברים הכי עיקריים בה זה נושא אבטחת המידע וההרשאות שיינתנו, כמו שחגית אמרה, ההרשאות יהיו רק לשניים-שלושה אנשים במשרד שהם אגף החירום, אם מישהו מהמשרד של המנכ״ל ירצה, אבל סה טו. וכמו שאמרנו, יהיה מנגנון בדומה למה שקורה ב-gov של מחיקת הנתונים, אז גם פה זה יהיה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
ומה מידת ההיערכות שלכם עכשיו ליישום האמצעים האלה?
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
אנחנו כרגע בשלב האפיון עם חברת HMS, אם אני זוכר נכון, חברה שמלווה אותנו יחד עם מערכות המידע שלנו, בשלב האפיון של המערכת שאמור להסתיים בחודשיים הקרובים, ואז אנחנו עוברים לפיתוח.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני קצת מקדים את המאוחר, אני שואל מכיוון שהכניסה לתוקף של החוק המוצע, לפי מה שאתם מבקשים, זה שלושה חודשים מיום הפרסום. האם תהיו ערוכים?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
מכיוון שאנחנו רואים שקצת התעכב לנו הפיתוח של המערכת, אנחנו נבקש לדחות את זה לשישה חודשים מיום התחילה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
בסדר, נגיע לזה בסעיף. זו בעצם העילה לדחיית התחילה.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
ביצוע ותקנות
27.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הדיווחים לפי סעיפים 2, 3 ו־4.
(ב) השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה, את התוספת השנייה ואת התוספת השלישית, ולעניין שינוי התוספת השלישית – גם בהסכמת שר המשפטים.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
שאלה רגע. ההצעה היא חצי שנה מיום?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
הפרסום ברשומות.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אבל אתם התחלתם להריץ את זה ממילא, נכון?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אז אולי כדאי לקבוע תאריך קבוע, כי אני לא יודע מתי החוק יעבור.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אנחנו מעדיפים לא לנקוב בתאריך ספציפי בחקיקה, מכיוון שאין לנו שליטה מתי עולות הצעות החוק במליאה, לכן עדיף לכתוב תקופה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יכול להיות שהכול יהיה מוכן. אפשר יהיה להתחיל את זה לפני כן?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
לא, אי אפשר להקדים. בשביל להקדים את מועד התחילה צריך כבר תיקון חקיקה ראשית.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
קצת חבל.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
אבינועם ביר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. נקודת המוצא של חבר הכנסת שוסטר זה שהחוק יעבור עד אותו תאריך. השאלה מה קורה אם למרות ההארכה החוק לא עובר ובעצם משרד החקלאות כבר מחויב לתאריך הזה, כביכול, זאת אומרת הוא התחיל כבר לעבוד.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה קל וחומר, זאת אומרת אם הוא מוכן.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
לא, השאלה מה קורה אם החוק התעכב במליאה ולא עבר קריאה שנייה ושלישית עדיין, והתאריך הזה עבר?
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
משרד החקלאות לא יתחיל לעבוד על המנגנון לפני שהחוק יסמיך אותו לעבוד על המנגנון לצורך העניין ברמה מסוימת.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אם זה לא יהיה מוכן, זה לא מוכן, רק שלא ייווצר מצב שמחכים. עשוי להיווצר מצב שבו הם מקדמים את התהליכים המחשוביים, הם מוכנים, מתקבל החוק, ואז צריך לחכות חצי שנה. איך פותרים את זה? תמצאו איזה פתרון. חבל.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אין כל כך דרך לפתור את הבעיה הזאת. זו סוגיה שרלוונטית, אגב, ללא דברי החקיקה. המודל שכרגע מוצע כאן הוא תקופה קצרה יותר לכניסה לתוקף, שלושה חודשים, ונתנו סמכות לשר החקלאות, באישור ועדת הכלכלה, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה. זה מה שכתבנו.
לכן שאלתי את נציגי המשרד, אם כבר היום ידוע שההיערכות המחשובית בכל מקרה לא תסתיים תוך שלושה חודשים, ואין לנו שליטה מתי החוק עולה במליאה, יכול להיות שהוא גם יעלה עוד שבוע או עוד שבועיים.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יכול להיות שעוד שנה גם.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
מה שאיתי אומר, מה שיצרנו במקור, אפשר לקחת את אחד משני המודלים. או שמראש נקבע שישה חודשים, כי אנחנו יודעים שעכשיו זה ייקח תקופה יותר ארוכה, או לדעת שיש סיכוי, כנראה די משמעותי, שבעוד שלושה חודשים ניפגש פה שוב עם איזושהי בקשת דחייה לעוד שלושה חודשים.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אבל אם השר יכול לדחות?
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
זה השר באישור הוועדה.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
אפשר שהוא יוכל להקדים?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
להקדים, לא. דרך המלך היא שמועדי תחילה של חקיקה ראשית נקבעים בחקיקה הראשית. אנחנו מצאנו לאורך השנים את המודל הזה שמאפשר לשר הרלוונטי, באישור הוועדה, לדחות את מועד התחילה. לגבי הקדמת מועד תחילה, אין תקדים לזה, זה אני לא מכיר.
אפשר אולי קצת להאריך את התקופה, לא שלושה חודשים, אולי לתת ארבעה חודשים ולאפשר דחייה, זו גם אפשרות. אם כבר אנחנו שומעים שההיערכות לא תושלם תוך שלושה חודשים, במקרה הטוב שבו הצעת החוק תעלה במליאה בשבועות הקרובים.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
בסדר, ארבעה חודשים, ומקסימום ניפגש פה בעוד ארבעה חודשים.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
נגיד את זה עכשיו לפרוטוקול, כשישאלו אותנו למה אנחנו מגיעים להאריך.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
למה לא ניתן להם את החצי שנה, שוסטר?
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כי ייווצר מצב שבו הכול מוכן - - -
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אבל הם אומרים שלא.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
תלוי מתי החוק יעבור.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יש סיכוי רציני שהחוק עובר בזמן הקרוב?
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
לא יודע.
<< דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>
אנחנו לא יודעים. יש המון הצעות חוק שממתינות במליאה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בדיוק בגלל זה.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
אני אומר את זה לפרוטוקול. אנחנו יכולים לקבוע עכשיו תקופה יותר קצרה, שהיא לא שישה חודשים, בין אם זה שלושה, ארבעה, חמישה, לא משנה, בידיעה שההערכה המושכלת זה שזה ייקח שישה חודשים, ולכן סיכוי סביר שניפגש פה לבקשה להארכה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה חמש דקות.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
זה חמש דקות, שיביכו אותנו וישאלו למה לא הספקנו, אז אני אומר, כבר עכשיו מניחים פה את הזמנים.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני חושב שחבל לחכות חצי שנה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אין להם יכולת אבל, שוסטר, אנחנו סתם מתעכבים על שטות. אין להם יכולת.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יאללה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
יאללה.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
חבר הכנסת שוסטר צודק אם זה יעבור עכשיו, אם זה יעבור רק עוד חצי שנה, זה כאילו כבר מאריך לנו.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אנחנו לא יכולים לחזות.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
אז בואו נגיד ארבעה חודשים עם אפשרות להארכה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מה שאתם רוצים. אני מנסה להקל.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
ארבעה עם הארכה. ותאמין לי, עולה לי יותר.
<< דובר_המשך >> חגית איגרמן: << דובר_המשך >>
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים
28.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בפרט 41 לתוספת הראשונה, בסופו יבוא:
"(8) החלטה של רשות לפי חוק חובת דיווח על מלאי חיטה ומלאי מזון לבעלי חיים לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי, התשפ"ו–2026."
אנחנו בעצם מתקנים פה את חוק בתי המשפט המנהליים כדי לאפשר את העתירה המינהלית שדיברנו עליה קודם, בין אם זה לעניין העיצום הכספי ובין אם זה לעניין החלטות אחרות של המנהל לפי החוק.
תחילה והוראות מעבר
29.
(א) תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), אולם השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
(ב) מי שהיה בעל מלאי בשנה שקדמה לשנה שבה חל יום התחילה, חייב בדיווח לפי סעיף 2 החל מיום התחילה.
(ג) על אף האמור בסעיף 3, דיווח שנתי ראשון לגבי השנה שבה החל בעל המלאי לדווח כאמור בסעיף קטן (ב), ייעשה, ביחס לתקופה שקדמה ליום התחילה, לפי הנתונים המצויים ברשותו של בעל המלאי.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
תסבירי בבקשה את הוראות המעבר.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
סעיף (ב) אומר שאם החוק עובר עכשיו ב-2026, אנחנו מסתכלים על בעלי מלאי, על מה היה להם המלאי בשנת 2025, והם צריכים בעצם בדיווח החודשי להתחיל באופן מיידי אחרי מועד התחילה. זאת כדי למנוע את המצב שנצטרך לחכות שנה שלמה כדי לדעת מי היה בעל מלאי. זאת אומרת, אנחנו מחילים את ההגדרה בעצם, סוג של רטרואקטיבי, אומרים לו, מה היית שנה שעברה, והחובות חלות עליך מרגע שהחוק בתוקף.
ולגבי מה שסעיף (ג) מתייחס לדיווח השנתי, אם החוק נכנס לתוקף באמצע שנה, בסוף שנה הוא צריך לדווח אחורה על כל השנה, מכיוון שלכאורה הוא לא ידע על החובה הזאת במהלך תחילת השנה עד שהחוק נכנס לתוקף. לגבי החלק הזה יש לו איזושהי הגנה שאומרת לו, תדווח בהתאם למידע שיש לך, לא ציפינו שתדע בטלפתיה שאתה צריך לשמור אותו.
אני אגיד אבל בהערת אגב שנושא של מלאים וכו' זה משהו שלפי מיטב בדיקתנו, כל עסק כזה אמור לשמור בגלל חובות של חוקים אחרים, אז לא צריכה להיות בעיה עם הדיווח השנתי. זאת אומרת, יש להם הגנה, אבל לא אמורה להיות בעיה עם המידע. אמור להיות להם את המידע הזה בסוף השנה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אוקיי. ותוספת ראשונה ואת התוספת השנייה, הוועדה כבר דנה בהן בדיון הקודם. מה שאני מציע עכשיו הוא שאנחנו נחזור אחורה, החל מסעיף 1, מכיוון שהיו נושאים שהשארנו אותם לבחינה נוספת, ותיקוני נוסח וכו'. אני מציע שנקרא את החלקים שמסומנים בצהוב, ואז כבר אפשר בעצם להצביע.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
יאללה, בואו נתקדם.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 1 בסעיף ההגדרות, ההגדרה המנהל לא הוקראה, כי כמו שאמרנו, הוספנו, נגיע לזה בהמשך, סעיף אופרטיבי.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
הגדרות
1.
"המנהל" – עובד המשרד שמונה לפי סעיף 5;
ולפי דעתי גם לא הקראנו את המסמך, זה היה קודם פשוט בסעיף אחר והעלינו את זה לסעיף ההגדרות.
"מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995;
בהגדרה של פרטים מזהים, אנחנו מבקשים להוסיף פה חובה גם למסור את כתובת בית העסק, כך שההגדרה תהיה:
"פרטים מזהים" – שם בעל המלאי, מספר תעודת זהות או מספר תאגיד, כתובת בית העסק, מספר טלפון וכתובת דואר אלקטרוני;
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אוקיי. זה בעצם סעיף ההגדרות. לסעיף הזה יש הסתייגות של סיעת יש עתיד, שאני מבין שיו"ר הוועדה אישר להצביע על ההסתייגויות האלה בלי חובת השתתפות ונימוק של חברי הסיעה, אז הוועדה תצביע קודם כל על ההסתייגות. יש הסתייגות אחת לסעיף 1.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
עכשיו נצביע?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אני לא מקבל את ההסתייגות.
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אוקיי, ואפשר להצביע על סעיף 1 עם השינויים שהוקראו.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
בעד.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אוקיי, סעיף 1 אושר.
בסעיף 2, שעניינו דיווח חודשי, בהתאם להערה שהערנו בדיון הקודם בסעיף קטן (ב), אנחנו הוספנו את התוספת שמסומנת בצהוב, שהדיווח הזה יהיה בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד, וכדי לשמור על איזושהי ניטרליות טכנולוגית ולאפשר גם במבט צופה פני עתיד עוד אמצעים, אנחנו כתבנו כאן – או באופן אחר שקבע השר בצו.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אושר גם.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
רגע, לפני זה, יש הסתייגות של סיעת יש עתיד לסעיף 2.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
לא מקבל אותה.
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אתה לא מקבל, ואפשר להצביע על סעיף 2.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאושר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
מאושר, אוקיי.
בסעיף 3, דיווח שנתי, יש כאן בסעיף קטן (ב) את אותו תיקון. דיווח כאמור בסעיף קטן (א), יימסר למנהל עד ה-31 במרץ של השנה העוקבת בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד, והתוספת שהוספנו – או באופן אחר שקבע השר בצו. זו בעצם אותה הערה שנוגעת לאמצעים דיגיטליים טכנולוגיים. לגבי הסעיף הזה יש שתי הסתייגויות של סיעת יש עתיד.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
לא אושר.
הצבעה
ההסתייגויות לא התקבלו
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
הן לא אושרו, והוועדה יכולה להצביע על סעיף 3 עם התיקון.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אושר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אושר.
סעיף 4, דיווח בעת מחסור משמעותי. חגית, את רוצה להקריא את התיקון בסעיף קטן (ב)?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן.
סעיף קטן (ב) אומר:
(ב) דרישה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח לכתובת הדואר האלקטרוני שדיווח בעל מלאי לפי סעיף קטן 2 - -
ואז אנחנו מבקשים להוסיף את המסומן בצהוב:
(ב) - - או באופן אחר שאישר המנהל לבקשת בעל המלאי, בצירוף פירוט הנסיבות להחלטה לשלוח את הדרישה; נשלחה דרישה כאמור, ידווח בעל המלאי למנהל בהתאם לאמור בה.
יש פה שני עניינים שהוספנו. אחד, הדרישה החריגה נשלחת לכתובת הדואר האלקטרוני שבעל המלאי מדווח בפרטים שהוא מוסר. אם הוא מעוניין לקבל הודעות חריגות לאיזשהו אמצעי אחר, הוא יכול לפנות למנהל ולבקש לשנות את כתובת הדואר שהוא מקבל את ההודעות, או לבקש בדרך אחרת לקבל אותן.
וגם הוספנו שבמסגרת הדרישה המנהל צריך לנמק מה האירוע החריג שבשלו הוא מוסר את הדרישה, לדוגמה שביתה בנמל, לא יודעת, מלחמה. צריך כאילו לציין פה מה האירוע החריג שגרם להפעלת הסעיף הזה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
בסדר גמור. לגבי הסעיף הזה, סעיף 4א, יש גם כן הסתייגות של סיעת יש עתיד. הוועדה מצביעה עליו.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
לא מקבל.
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אם כך, הוועדה יכולה להצביע על סעיף 4 עם התיקון.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אושר.
בהמשך יש לנו הוספה של פרק חדש, פרק א1, שעניינו מינוי מנהל וסמכות לדרוש מידע. כפי שאמרתי בדיון הקודם, ההגדרה, המנהל, שאגב, צריך לכתוב שם, זה לא סעיף 5 של ההפניה, היא צריכה להיות לסעיף 4א, אבל זה טכני. אנחנו נמספר מחדש. אנחנו ביקשנו להוסיף הוראה אופרטיבית שעוסקת במינוי המנהל וגם בסמכות שלו לדרוש מידע. חגית, את יכולה להקריא.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
פרק א'1': מינוי מנהל וסמכות לדרוש מידע
מינוי המנהל
4א.
(א) השר ימנה, מבין עובדי משרדו, מנהל לעניין חוק זה, ורשאי הוא למנות לו ממלא מקום קבוע מבין עובדי משרדו.
(ב) הודעה בדבר מינוי המנהל לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.
מסירת מידע
4ב.
המנהל רשאי לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או להקל את ביצועו.
במקום המנגנון שבמקור היה, נקבע שהשר הוא זה שימנה את המנהל, ואז למנהל יהיו את כל הסמכויות שנתונות לו לפי החוק, ובמסגרת הסמכויות שלו הוא גם רשאי לדרוש מסמכים וידיעות מבעלי המלאי, כדי באמת לוודא שכל המידע שהוא מקבל, אפשר להבין אותו, אפשר לנתח אותו, כדי שנשיג את מטרות החוק.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אוקיי. הוועדה יכולה להצביע על סעיף 4א, מינוי המנהל.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
רק נבהיר שהמנהל הוא לא מפקח. זאת אומרת, הוא עושה פה פעולה של יישום החוק, אבל אין לו את הסמכויות של מפקח, לא כניסה לחצרים בלי אישור וכאלה.
<< דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>
נכון, לכן גם ביקשנו להעביר את ההוראה הזו מפרק הפיקוח לפרק נפרד שעניינו סמכויות המנהל. סעיף 4א רבא אושר.
סעיף 4ב, מסירת ידיעות.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אושר.
הסעיף הבא, סעיף 5 נמחק.
סעיף 6, הסמכת מפקחים. הוועדה יכולה להצביע על הסעיף.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אושר.
סעיף 7, סמכויות פיקוח.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אושר.
סעיף 8 לא הוקרא בדיון הקודם. את יכולה להקריא.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
זיהוי מפקחים
8.
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
הסבר בבקשה, ובפרט לעניין מחיקת הדרישה למדי מפקח.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
סעיף (א) מדבר על זה שמפקח שבא לוודא שהפעולות מתבצעות לפי חוק, שאין הפרות או לחקור הפרות. הוא יצטרך להציג את עצמו, הוא יצטרך כמובן להראות את ההסמכה שלו, אם ידרשו ממנו. זאת אומרת, צריך להיות ברור שהוא מפקח שבא לעשות פעולה על פי החוק.
מה שביקשנו למחוק ומחקנו זה את הנושא של מדים. א', לא מדובר פה על אכיפה פלילית, אנחנו בעולם של פיקוח מינהלי, ו-ב', גם מבחינת הגורמים במשרד שיעשו את הדברים האלה ברמה הטכנית, ביקשנו למחוק את זה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אוקיי. הוועדה יכולה להצביע על סעיף 8.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אושר.
אנחנו עוברים לפרק אמצעי אכיפה מינהלית, סעיף 9, כפי שהוקרא בדיון הקודם, הוועדה יכולה להצביע עליו.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אושר. סעיף 10, עיצום כספי.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 11, הודעה על כוונת חיוב. כאן אנחנו הוספנו מסומן בצהוב בסעיף קטן (א), שההודעה על כוונת חיוב תהיה בכתב.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 12, זכות טיעון.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 13, החלטת המנהל ודרישת תשלום. כאן יש כמה תיקונים. חגית, את יכולה להקריא.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
בסעיף קטן (ב)(1), הוספנו בסופו שהוא מתעסק במה שהמנהל צריך לפרט בדרישה, הוספנו בסוף – "ואת זכותו של המפר להגיש עתירה על ההחלטה", כדי שיהיה שקוף למפוקחים שהם יכולים להגיש פה עתירה לבית המשפט.
אנחנו מבקשים להוסיף את סעיף (ה).
החלטת המנהל ודרישת תשלום
13.
(ה) היה המפר תאגיד, ייקבע סכום העיצום הכספי בהתאם למחזור המכירות שלו כאמור בסעיף 10; לא היה בידי המנהל מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר מידע ופרטים נוספים הדרושים לדעתו לשם קביעת מחזור המכירות; לא הוכח מחזור המכירות של התאגיד כאמור, רשאי המנהל לקבוע את מחזור המכירות לפי מיטב שפיטתו.
זה סעיף שנועד לאפשר למנהל לעשות את ההבחנה. יש לנו שני סכומים של עיצום כספי על תאגיד, בהתאם למחזורי המכירות, לתת לו באופן ברור את הסמכות לדרוש את המידע שנדרש לו כדי להחליט באיזה מהעיצומים הכספיים הוא צריך לנקוט ביחס לתאגיד מסוים.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אוקיי. על סעיף 13 הוועדה יכולה להצביע, כולל כמובן התיקונים שהוקראו.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אוקיי. בסעיף 14, גם כאן יש תיקון.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן. נבקש להוסיף בסוף – "סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על פי חמישה מהסכום שניתן היה להטיל בשל ההפרה, לולא הייתה הפרה נמשכת". הסעיף בעצם עוסק בהפרה נמשכת והפרה חוזרת, ששם הסכומים הם יותר גדולים, ובהפרה נמשכת יש תוספת של אחוז מדי יום איחור. אז כדי שבסוף שזה לא יגיע לסכומים לא הגיוניים, קבענו פה איזו תקרה שעד אליה אפשר בשל ההפרה הנמשכת להגביל את העיצום הכספי.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
רק אני רק אגיד שהתיקון הזה הוא בסעיף 14א. מעבר לכך אפשר להצביע.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> אביגל כספי: << דובר >>
וזה כפוף לתוספת, שעל פיה אפשר גם להפחית. כלומר, הסכום שמצטבר על הפרה נמשכת הוא עדיין כפוף להוראות התוספת, שמאפשרת הפחתה לפי אחוזים.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 15, הוועדה יכולה להצביע, עניינו סכומים מופחתים.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 16, סכום מעודכן של העיצום הכספי.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 17, המועד לתשלום העיצום הכספי.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 18, ריבית שקלית ודמי פיגורים.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 19, פריסת תשלום העיצום הכספי.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 20, גבייה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 21, התראה מינהלית.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 22, בקשה לביטול התראה מינהלית.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 23, הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אנחנו בסימן ג' שונות. סעיף 24, עיכוב, ביצוע והחזר.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 25, פרסום. כולל התיקון שהוספנו כאן לעניין מניעת העיון.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אנחנו בפרק ד', הוראות שונות. סעיף 26, סודיות ומחיקת דיווחים.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 27, ביצוע ותקנות.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 28, תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סעיף 29, תחילה והוראות מעבר עם שינוי מועד התחילה, כפי שסיכמנו, ארבעה חודשים.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
והתוספת השלישית, כפי שהוקראה, לעניין סכומים מופחתים.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
זה התיקון, לא?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
זו התוספת שהקראנו.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאשר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אוקיי. הוועדה השלימה את הדיון.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
עכשיו מצביעים על כל החוק?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
לא צריך.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
לא צריך? הסתיים הדיון?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
תודה רבה לכם, חבר'ה. הסתיים הדיון.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:51. << סיום >>