פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 924 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ז בניסן התשפ"ו (14 באפריל 2026), שעה 14:30 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק משה גפני אכרם חסון יוסף טייב נעמה לזימי אורי מקלב חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן נאור שירי חברי הכנסת: משה טור פז יסמין פרידמן מירב כהן שמחה רוטמן מוזמנים: יואב הכט – רכז מאקרו באג"ת, משרד האוצר יובל גורדון – רפרנט חינוך אגף תקציבים, משרד האוצר הדר פוקס – רכזת חינוך באג"ת, משרד האוצר אורי אלמוג – רפרנט חינוך באג"ת, משרד האוצר לירן שפיגל – ממונה ייעוץ משפטי רגולציה וחקיקה, משרד החינוך שי קלדרון – מנהל מחוז חרדי, משרד החינוך דודי מזרחי – סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך שרית חאיק שפיגלשטיין – יועצת משפטית, משרד החינוך נביה אבו יוסף – מנהל תחום בכיר תקציב, מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך עידית צוריאל – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שרית פלבר – משרד המשפטים אלה יששכרוף – יו"ר ומייסדת דרך חדשה ישראל שור – משפחות שכולות יפעת סולל – סמנכ"ל ויועמ"ש חדו"ש לחופש דת ולשוויון ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם; סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צהריים טובים, שינויים בתקציב לשנת 2025, אנחנו בדיון מחודש בעקבות החלטה של בג"ץ. אנחנו נתחיל את הדיון בדברים שלך, אדוני, אבל לפני זה, מכיוון שהרב גפני צריך ללכת, הוא ביקש ממני להגיד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מודה לך, אדוני יושב ראש הוועדה, אני פשוט חייב. יכול להיות שאני אחזור, אבל אני לא יכול - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אייצג אותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו מייצגים את החברה החרדית יותר טוב בצד הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> התפללתי פעם לזה. אני מבקש, אדוני היושב ראש, לומר שאני מאוד תמה על העניין הזה. אני מסכים שצריך לקיים דיון כמו שצריך, ואמרתי את זה כל הפעמים, אבל באותו יום, ואני כבר לא מדבר על התקופה הזאת שהיה מדובר על ההעברה הזאת שעליה אנחנו עכשיו אמורים לדון מחדש, היו 30 העברות, כשבתוכן הייתה העברה של משרד המשפטים, כסף ששילמו בדיעבד לשופטים. המציאות הזאת שבה אנחנו דנים עכשיו על הנושא של החינוך, שזה בעיקר קשור לנושא של החינוך החרדי - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ללא ליבה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הנושא הזה היה באותו יום. באותו יום היו 30 העברות, כשבתוך ההעברות האלו היה כסף ששולם בדיעבד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היו עוד דברים לא חוקיים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אחרי ששילמו את הכסף, אחרי ששילמו לשופטים, העברנו כאן העברה של משרד המשפטים. זו הייתה העברה לכל אורך הפעילות של הממשלה במשרדי הממשלה, הכול היה בדיעבד. אני התרעתי על העניין הזה שנים רבות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על איזה עניין? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> על זה שמביאים את זה בדיעבד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתי התרעת על זה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי את זה, אפשר לראות בפרוטוקולים. כל הזמן אמרתי שמשרד האוצר - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שמעבירים את הכסף בלי אישור ועדת כספים? מתי אמרת את זה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי שצריך להביא את זה בזמן. אני בעד זה שיביאו העברות בזמן, אני בעד זה שצריך לקיים את הדיון בזמן. יש פה חברים בוועדה שהיו שותפים לאמירות שלי, לזה שרבתי עם משרד האוצר. המציאות היא שמדברים עכשיו רק על העברה אחת, על נושא ההעברה הטכני, ובאותו יום היו 30 העברות שבתוכן הייתה העברה של משכורת לשופטים. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> אני רוצה לנצל את היום המאוד מיוחד של יום הזיכרון לשואה ושל יום הזיכרון לחללי צה"ל ביום שלישי הבא כדי לומר כמה מילים בשמי ובשם כמה מחבריי למשפחות השכולות. יום הזיכרון מתקרב, יום אחד בשנה שבו המדינה עוצרת, עומדת, שותקת, זוכרת, אבל אנחנו לא עוצרים יום אחד בשנה, אנחנו חיים את היום הזה 365 ימים. אנחנו קמים אל תוך האובדן - והולכים לישון איתו, אין צפירה שמתחילה אותו, אין צפירה שמסיימת. אני עומד כאן היום לא בשם רעיון, לא בשם עמדה פוליטית - בשם מציאות של משפחות ששילמו את המחיר הכבד ביותר, שממשיכות לשלם אותו כל יום מחדש. אתם יושבים בחדרים שבהם מתקבלות ההחלטות, לכן אני מבקש מכם, ואף דורש, אל תגיעו לבתי הקברות ביום הזיכרון כדי לנאום, אל תעמדו מעל קברי יקירנו ותדברו על מדיניות, על דרך, על חזון. מקום מנוחתם איננו במה. אל תהפכו את היום הזה לבמה, אל תהפכו את מותם לסיפור, אל תהללו הקרבה, אל תקדשו את המוות. יקירנו לא ביקשו למות. היו להם שמות, היו להם פנים, היו להם חיים. חלומות שלא יתגשמו, משפטים שלא ייאמרו, ילדים שלא ייוולדו – כל זה הוא לא סיפור גבורה, זה אובדן. אנחנו מדברים על גבורה - ואנחנו חיים עם התוצאה. אתם אומרים לנו "ליבנו עמכם", אבל הלב איננו במקום שבו מתקבלות ההחלטות. אם הוא היה שם, לא היינו מצטרפים פעם אחרי פעם לעוד ועוד משפחות. אל תבקשו מאיתנו לשאת את כאבנו בזמן שאתם מייצרים את הכאב הבא. אל תישירו אלינו מבט ביום הזיכרון, אם למחרת אתם חוזרים לאותה הדרך בדיוק. אם אתם באים, בואו בשתיקה, בואו בענווה, ואם בחרתם בכל זאת לדבר, דברו דברי אמת, אמרו את האמת גם כאן, בחדרים האלה, שהדרך הזו מייצרת עוד שכול. ואם יש לכם אחריות, ויש לכם אחריות, אז שנו את הדרך. לא מחר, לא אחרי, עכשיו, כי ההחלטות שלכם לא נשארות בפרוטוקול, הן מגיעות אל הבתים שלנו, הן נכתבות בשמות שעל המצבות. זה הוא הכבוד היחיד שאנו מבקשים ליקירנו. לא נאומים, לא טקסים ריקים, לא מילים, רק דבר אחד: שלא יהיו עוד כמונו, וזו האחריות שלכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. תציגו את הפנייה. << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> הבקשה דנה בסעיף תקציבי 20 של משרד החינוך. על פי החלטת בג"ץ מיום ה-25 במרץ 2026, לפיה ועדת כספים של הכנסת תתכנס לשם דיון בפנייה תקציבית הנוגעת לתקציב עליו חל צו ביניים שהוצא ביום ה-31 בדצמבר 2025, שהקצאתו אינה בגדר מעשה עשוי והועבר בפנייה תקציבית שמספרה 20013 מיום ה-25 בדצמבר 2025 בסך כולל של 2,650,000,000 ש"ח, להלן פנייה תקציבית עבור התקציב שאינו בגדר מעשה עשוי על סך של 98,289 אלפי ₪, ותקציב הוצאה מותנית בהכנסה עבור תקציב התקורה, הסעות ושירותי היקף ברשתות החינוך החרדיות, זאת בהתאם למעבר תוך כדי השנה בין שיטות התקצוב השונות - התוצאתית והנורמטיבית - שעל פיו תקציב רשתות החינוך החרדיות ייקבע בהתאם למצבת התלמידים, פרופיל עובדי ההוראה ונוסחאות התקצוב המקובלות במשרד החינוך. להלן הפנייה לפי תכניות. תכנית 206302 - החינוך העצמאי, מטרת השינוי: תקצוב סך של 19,966,000 בהוצאה מותנית בהכנסה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול להסביר לנו את ה-19 מיליון שקל? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> באיזו הכנסה מדובר? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> מדובר בפנייה על סך הסכומים שאינם בגדר מעשה עשוי, שזה 68 מיליון מתוך מיליארד מאה שהיו בעתירה המקורית. התקציב מיועד עבור התקורות של הרשתות, כאשר זה משמש גם את שכר המטה וגם את תקציב הפעולות. אופן החישוב נעשה בחלקו על פי מודל התקצוב הנורמטיבי שהתחיל לפעול בספטמבר 2025, בחלקו על פי שיטת התקצוב הישנה, מה שאנחנו קוראים "השיטה התוצאתית". לכל אחת מהרשתות מועבר תקציב עבור תקורה, שזה תשלומי שכירות, ארנונה. הצטיידות, ותקציב עבור שכר המטה עצמו. בנוסף, יש תקציב שמיועד עבור ההסעות של התלמידים ועובדי ההוראה ברשתות, על פי הקריטריונים של משרד החינוך ומצבת התלמידים שאושרה לתקצוב, שזה נושא שלא השתנה בעקבות המעבר למודל התקצוב הנורמטיבי. תקציב נוסף שמועבר מיועד עבור שירותי ההיקף של מוסדות חטיבה עליונה ברשת מעיין החינוך התורני. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה זה שירותי היקף? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זה השכר של שרתים, מזכירים, עובדי עזר, ניקיון, וכדומה. חשוב להגיד שבפנייה המקורית של דצמבר התקציב הזה הועבר ישירות לתוכנית של המעיין. עכשיו, בגלל שב-31 לדצמבר 2025 הושלם הניתוק של הרשתות ממרכב"ה והושלם מודל התקצוב הנורמטיבי והוצאת החשבת מהרשתות, התקציב מוקצה כמו לכל יתר המוסדות העל יסודיים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האם הכספים האלה אמורים להיות מקוזזים במידה ואין ליבה? האם זה קשור לשאלה של מלמדים ליבה או לא מלמדים ליבה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> שירותי היקף זה לא תקציב שמותנה בליבה. התכנית האחרונה היא תכנית שנקראת "שירותי עזר, הסעות ומענקים". עבור התכנית הזאת מועבר תקצוב של 35 מיליון ₪, שזה שכר שרתים, מזכירים ועובדי עזר במוסדות. הוא מועבר עבור מוסדות החינוך היסודיים של רשת המעיין ושל רשת החינוך העצמאי, כאשר גם כאן מדובר בשינוי ביחס לפנייה המקורית מדצמבר. בדצמבר הכסף הזה הועבר במה שנקרא "פעולות מיוחדות" לתכניות של הרשתות. משהושלם הניתוק מהמרכב"ה, מנגנון ההקצאה הוא כבכל יתר מוסדות החינוך המוכרים והרשמיים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הם מקבלים מה שכל בית ספר אחר זכאי לו? יש שוויון? האם זה אותו דבר לכל בתי הספר? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הדיון הזה הוא לא דיון נורמטיבי, הוא מתקיים בגלל עתירה. זה חזר לכנסת, שזה לא מצב סביר, ולכן הפנייה התקציבית הזאת - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התקצוב נורמטיבי, הדיון לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ציפינו לקבל את התשובות המפורטות נוכח המצב החריג הזה, והעברנו מראש, כולל עורכת הדין יפעת סולל שהעבירה מסמך כעותרת. יש לנו פה רשימה מפורטת של כל המידע החסר שדרשנו לקבל לצורך קיום דיון תקין וענייני בפנייה תקציבית שנידונה היום, מידע שלא קיבלנו טרם קיום הדיון חרף דרישתנו הברורה מסוף מרץ. לפני כן, כדי שהדיון הזה לא יתקיים לשווא, אני חייבת להוריד משהו מהשולחן כדי שנתקדם. שוחחתי עם מקורות במשרד האוצר שמסרו לי שעניינה של כל הפנייה התקציבית שהבאתם בפנינו היא שימור קופסה שחורה, רזרבה, למקרה שתקצוב הרשתות המפלגתיות על בסיס המודל הנורמטיבי לא יספיק. נמסר לי מהאוצר שעד היום הזה הוא לא השלים את תהליך איסוף הנתונים הנדרשים לגבי מצבת המורים/מורות ופרופיל המורות בכל אחת מרשתות החינוך, מה שאומר שכל המודל הנורמטיבי שלפיו מתוקצבות הרשתות מבוסס עדיין רק על סמך סימולציה לא מעודכנת שגובשה בהסתמך על נתונים חלקיים ולא מאומתים שנאספו בשנת הלימוד תשפ"ד, ובהיעדר פיקוח מלא של משרדי האוצר והחינוך. אם זה אכן המצב והשלמת הנתונים ההכרחיים לביסוס מודל התקצוב הנורמטיבי טרם הושלמה, למה לא לבוא באופן גלוי בפני הכנסת ולבקש להעביר את הכספים לסעיף רזרבה, ולמה להעביר כספים לתקנות בידיעה שלא ישתמשו בהם בפועל בזמן שכל כך הרבה צרכים אזרחיים דחופים של מיגון ושיקום מקוזזים בזמן מלחמה? האם אתם מבקשים להעביר עכשיו כספים שמהווים למעשה קופסה שחורה, רזרבה למקרה שמודל התקצוב הנורמטיבי שגיבשתם הוא לא מדויק? בבקשה תאשרו לי שהסכום שנדון כאן היום לא מיועד לרזרבות עבור הרשתות, ושמשרד האוצר לא מטעה במכוון את ועדת הכספים של הכנסת. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני לא מכירה את האמירות של אותם שומרי סף שהעבירו את זה, אבל חד משמעית לא מדובר באיזושהי קופסת רזרבה למקרה שהמודל ייכשל. המודל מיושם בפועל, ואין דרך חזרה אחורה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא לא מחושב חלקית? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> הוא מחושב לפי מצבת המורים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מצבת המורים המלאה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> מצבת המורים המלאה של משרד החינוך. הרשתות הן הראשונות שיש להן את האינטרס לדווח על מצבת המורים שלהן, כאשר הפרופיל מחושב מדי חודש בחודשו ברמת מוסד/רשת. אם המורים יתקדמו בוותק או בהשכלה ואותה התקדמות לא תשוקף במערכות משרד החינוך, התקצוב שהיא תקבל יהיה בחסר. הן בראש וראשונה בעלות האינטרס המיידי לדיווח, שזו אחת הבשורות של המודל. הכסף הזה היה אמור להיות מועבר כבר בדצמבר האחרון, אבל הוא לא עבר לרשתות בגלל צו הביניים שחל עליו. מדובר בכסף שהרשתות זקוקות לו לצורכי תשלומי שכר לאותם מזכירים, שרתים, ניהול שירותי ההיקף של בית הספר, חובות לספקים, הסעות, וגם לפעילות השוטפת של הרשת, אם זה תשלומי ארנונה, שכירות, תשלומי מים, הצטיידות. כמובן שלא מדובר בתקצוב רזרבה, כי הוא אושר כבר בדצמבר האחרון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הכסף צבוע באופן מלא כאן כרגע? הוא לא כסף שישמש כקופסה שחורה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> ממש לא. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> העמדה של משרד האוצר מיוצגת כאן על ידי אנשים שהגיעו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יואב, אני קובלת על מה שאמרת, כי אנחנו רואים מכתבים של אנשי האוצר בתקשורת, אנחנו רואים התפטרויות כמחאה על דברים שנעשים לא תקין, אנחנו מקבלים שיחות מאנשי האוצר. אם אני מקבלת שיחות מאנשי האוצר עם קול אחד ואתה אומר קול אחר, כנראה שיש עוד קול. אנחנו כאן נמצאים בגלל עתירה לבית משפט. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא אומר שיש שני קולות, אני אומר שמי שרוצה ממשרד האוצר להגיע לפה - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא להיתמם. שומר סף שרוצה עכשיו לצאת נגד מדיניות קלוקלת צריך לבוא לפה פיזית. אם לא, שלא יעביר לנו מידע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש הגנה ממבקר המדינה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר, הבנו. איזה מבקר? בלי קוזאק נגזל. אם הוא מתעקש להעיר את ההערה הזאת - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם מכפישים את עובדי הציבור שפה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, תעשה מניפולציה, אבל אנחנו לא קונים את זה יותר. כמו שהבנת, אנחנו פה בגלל עתירה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו עובדי הציבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> להרוס את עולם התורה, זה מה - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בטח, כולם פה אנטישמים, רק אתה יהודי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא אמרתי אנטישמים. במיוחד ביום כזה אני לא משתמש בכאלה דברים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תכף פינדרוס יגיד את זה, אני מחכה לשמוע אותו אומר את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ביום כזה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבר שמענו אותו אומר את זה לא מעט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בושה וחרפה לך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למניפולציות של ינון אזולאי התגעגעתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ינון, מקיימים את הדיון ביום הזה ואתה בוכה על מה שנאמר? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ביקשנו לקיים את הדיון יום לפני, ועכשיו הוא כועס שאנחנו מדברים ביום הזה. כשלים עיקריים במעבר לתקצוב נורמטיבי, תקציבי המטה וסוגיית המפקחים. לחישוב תקציבי המטה של הרשתות והסדרי הפיקוח עליהן יש חשיבות גדולה כיוון שמדובר בכספים שמשרתים באופן מובהק מטרות ואינטרסים פוליטיים המשולבים במוסדות חינוך. תקציב המטה של הרשתות במסגרת התקציב הנורמטיבי היה צריך להצטמצם באופן ניכר, אבל מצטייר הרושם כי לא רק שלא הצטמצם, אף גדל. העקרונות של התקציב הנורמטיבי כפי שמוצגים על ידי משרד האוצר במסמכים שקיבלנו, בלי קול שונה, מעוררים חשש לפיו במסגרת משא ומתן פוליטי נעשה מאמץ למנוע פגיעה בתקציבי המטה של החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני על מנת שהרשתות יסכימו לשתף פעולה עם המהלך. מסיבה זו נעשו חישובים אוהדים של תקורות, ניתנו הנחות בפרוצדורה, והוקרבה השקיפות התקציבית. על פי המסמכים של משרד האוצר, החישוב של התקציב הנורמטיבי נעשה, לכאורה, באמצעות השוואה למוסדות מוכרים אחרים, אם בחטיבה העליונה ובמוסדות החינוך המיוחד ביסודי, החולקים מאפיינים דומים עם בתי הספר של הרשתות הפוליטיות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> איזה מסמכים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אעביר פה את מה שיש. ההישענות הזו היא סלקטיבית בלבד מכמה סיבות. א', התוספת של 6% למטה הרשתות. אורט והרשתות הנוצריות לא מקבלות את התוספת של ה-6% הזאת, זאת תקורה נוספת. על פי מתווה התקצוב הנורמטיבי שגובש, תקצוב מטה הרשתות יתבצע בצורה שונה מיתר מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים. מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים רשאים להסיט עד 6% מתקציב תקן הבסיס המוקצה להן מהמדינה לצורכי מטה, כמו משאבי אנוש, חשבות, מערכות מחשוב. הם אינם מקבלים כל תוספת נוספת מהמדינה עבור תקצוב זה. לעומת זאת, במקרה של רשתות החינוך המפלגתיות, הוחלט באופן חריג כי תקצוב המטה לא יופרש על ידן מתקן הבסיס הקיים, אלא יקבלו תקציב נוסף עבור מנהלות בשיעור של 6% מתקציב תקן הבסיס המיועד לתקצוב שעות לימוד, זאת מתוך רצון שלא לפגוע בסך שעות הלימוד הניתנות לתלמידי הרשתות. מה עושות הרשתות עם תקצוב העודף הזה למטה שלכאורה נועד לממן פעולות הנדרשות לתפעול השוטף של מוסדות החינוך? כפי שנכתב שחור על גבי לבן במסמך המפורט של האוצר על רכיבי המודל הנורמטיבי, ברשתות החינוך המפלגתיות תקציב המטה מוקצה בין היתר למימון של קיום מערכי פיקוח והדרכה פנימיים. המשמעות היא שגם במסגרת המודל התקצוב הנורמטיבי תקציב המטה העודף והמפלה שניתן לרשתות מממן עובדים של הרשתות המוגדרים כמפקחים על ידי הרשתות מטעם עצמן. עצם המשרה וההגדרה של מפקח ברשתות הפוליטיות נובעות מאי הכרה של הרשתות הפוליטיות בסמכות המדינה לפקח עליהן. אנחנו גם מקבלים דיווחים על אותו פיקוח צללים של הרשתות שאף הוביל בעבר למניעת פעולות פיקוח מצד המדינה, אתם גם יודעים את זה, ואפילו הסתרה של אירועים כמו פגיעות מיניות מן הפיקוח והייעוץ החינוכי של המחוז החרדי במשרד החינוך. פיקוח צללים שמונע מהמדינה לפקח ואף מסתיר אירועים חמורים כמו פגיעות מיניות. באופן הזה המדינה מממנת ברשת החינוך העצמאי 20 משרות של מפקחים פוליטיים ללא סמכות שתחת חסותם יושבים עוד 50 מנחים שחופפים בתפקידם למדריכים במחוז החרדי במשרד החינוך. המעבר לתקצוב נורמטיבי ככלל ילדי ישראל היה צריך לבטל את תקצוב הפיקוח, אבל הנה אגף התקציבים הודיע כי הוא מתקצב פיקוח אשר בעבר דרשו שרי חינוך, המנכ"ל מאיר שמעוני, ראש אגף תקציבים ורכזי החינוך באגף התקציבים לבטל אותו. אין שום סיבה שמדינת ישראל תממן פיקוח שמתנגד לרגולציה מטעם המדינה ושואף להחליף את הרגולציה הזאת. המשך קיומו של מערך הפיקוח הפושע מסביר חלקית מדוע לא הצטמצם תקציב המטה לרשתות מעבר לתקצוב הנורמטיבי. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> המדינה הייתה מתקצבת באופן ייעודי את הפיקוח, את מערך הפיקוח של הרשתות. היו הרבה דיונים משפטיים מתוקף מה היא מתקצבת את זה, ואיך יכול להיות שמתקצבים גם פיקוח עבור מטה משרד החינוך שמשמש את כלל ילדי ישראל וגם פיקוח חיצוני. אחד הדברים ששונו במודל התקצוב הנורמטיבי זה שהפסיק התקצוב הייעודי הזה. נאמר שהרשתות רשאיות מתוך תקציב התקורה שלהן לעשות שימוש לפיקוח פנימי, לפיקוח פדגוגי, שזה ככל רשת אחרת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את אומרת שיש פה תוספת של 6% שהן רשאיות לעשות איתה גם פיקוח, שזה גם מה שרשתות אחרות יכולות לעשות עם תקורה שאין להן. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> בעבר היו שלושה ערוצי תקצוב. היה את שעות הלימוד, היה תקציב עבור מערך הפיקוח ותקציב עבור המטה. שלושת ערוצי התקצוב האלה היו קיימים בעבר. היום אין כבר את שלושת הערוצים האלה, יש ערוץ של שעות לימוד וערוץ של תקורה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בתקורה את יכולה להכניס את הפיקוח. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אין את חישוב התקורה מלמטה למעלה, הוא לא מחושב בתוספת מערך הפיקוח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בקיצור, תקורה לג'ובים. תקשיבי, זה מה שזה. המנחים והמפקחים זאת תקורה לג'ובים. צריך להיות פיקוח ממלכתי, ציבורי, משרדי, שלא יסתיר פגיעות מיניות, שלא יחפה על דברים שהם לא נכונים, שלא יהיה לו אינטרס להסתיר. אתם נותנים תקורה שאנחנו מבינים שבאמצעותה הם מייצרים פיקוח מטעם עצמן, שבא למנוע מהמדינה לפקח. זה לעבוד נגד עצמנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה פער של 12%. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני מבינה שיש ויכוח אם ה-6% תקורה צריך להיות און-טופ או בתוך ה-100%. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> או למה אין לשאר. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> בתוך אותם 6%, לא משנה כרגע אם הם און-טופ או בתוך, הרשת יכולה ורשאית כמו כל רשת אחרת להחליט אם היא מפעילה פיקוח פדגוגי לעובדיה, אם היא משלמת שכר, כמה מטה מנופח או לא מנופח היא מנהלת, כמה הצטיידות, איזה משרדים היא שוכרת. מערך הפיקוח הפנימי לא מתוקצב בנפרד, אין לו תקציבים ייעודיים. בעבר הוא כן היה מתוקצב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם מקבלים תקורה שאחרים לא מקבלים בצורה מפלה ולא שוויונית שאיתה הם יכולים לייצר את מערך הג'ובים הנפרד, אבל אין להם את המערך הזה כמו שהיה בפעם קודמת. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> ה-6%, שהם שונים מיתר הבעלויות, וכאן אפשר לחזור להצדקות של לתקצב את זה כ-6% און-טופ, זה תקציב התקורה של הרשת. כל רשת צריכה תקציב תקורה כדי להתנהל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה ההצדקה שלכם לכך שיש 6% שאין לבתי ספר אחרים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> העמדה המשפטית אמרה שאילו תקציב התקורה ייגזר מתוך ה-100%, כלומר מתוך מכסת השעות ברמת התלמיד, התלמיד הבודד יקבל פחות שעות לימוד מאשר מקבילו במערכת החינוך הרשמית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל הדר, זה נכון לכל ילד בישראל. מה ההבדל? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תקציבי שעות ההוראה וסוגיית הדיווח על השעות. נעשתה עבודה חלקית כאשר הותירו בידי הרשתות להיות הצינור דרכו עוברות השעות לבתי הספר. כל בתי הספר בחינוך הרשמי והמוכר שאינו רשמי נדרשים לדווח את מערכת השעות ואת התקצוב לפי מורה, ולהציגם בפני הפיקוח של משרד החינוך לצד דיווח על מספר השעות המצטבר ישירות מבית הספר אל המשרד, כאשר תקצוב השעות שאינן מבוצעות בפועל חוזר למדינה. לעומת זאת, חרף המעבר למודל הנורמטיבי במקרה של מעיין החינוך התורני והחינוך העצמאי, משרד החינוך ומשרד האוצר מאשרים לרשתות הפוליטיות לדווח על ביצוע השעות לא ישירות על ידי כל בית ספר, אלא על ידי הרשת עצמה. באופן הזה יכולות הרשתות להמשיך להורות לבית ספר שזכאי ל-1,000 שעות לבצע 950, כאשר יתרת הכספים תישאר ברשת ותנוצל על פי שיקול דעתה, זאת על מנת להחזיק בתי ספר לא תקניים באזורים לא חרדיים או מסגרות קירוב. בהיעדר חובת דיווח שוויונית ברמת בית הספר, ובהיעדר פיקוח מספק מצד המדינה, תקצוב שעות ההוראה זולג למטה הרשתות הפוליטיות - אתם גם יודעים את זה - גם בדרכים נוספות. כך יכולה עובדת במטה רשת מעיין החינוך להיות רשומה כמורה עם ותק גמולים ובעצם לא לעסוק בהוראה. לפי עקרונות תקצוב נורמטיבי היה נדרש שבתי הספר ברשתות ידווחו על ביצוע השעות ישירות למשרד ככלל ילדי ישראל, כאשר כל הסדר אחר אינו חוקי. הרצון לעבור לחינוך נורמטיבי היה כה גדול, עד כדי כך שהערכים של שוויון, מינהל תקין, רגולציה הוקרבו בהתאם. נראה שהדברים אפילו נרמזו במסמך/נספח שהעברתם לנו, שמתאר את כללי התקצוב של המודל הנורמטיבי, שם כתבתם שרכיבי השכר ששולמו בפועל ברשת מעיין החינוך התורני הושוו לרכיבים שנקבעו במודל התקצוב שנבנה במטרה לוודא כי החלתו לא תביא לאנומליות תקציביות במעבר לשיטת התקצוב החדשה. למה התכוונתם באנומליות תקציביות במעבר לשיטת התקצוב החדשה? אני חושבת שאנומליות פירושם הימנעות מכוונת מקיצוץ בתקציב המטה של הרשתות כמו גם קבלת העיוות לפיו הרשתות מדווחות למשרד על ביצוע השעות. כך נותרות כצינור עצמאי להקצאת שעות על דעת עצמן ללא פיקוח ואכיפה מצד משרד החינוך, שזה פוילעשטיק אחד גדול. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> משרד החינוך מקצה את התקציב של שעות ההוראה עבור מוסדות החינוך על פי הדיווחים שהוא מקבל מכל מוסד של הרשתות. כפי שאנחנו מאפשרים לבעלויות גדולות אחרות כמו אורט, כמו עמל, כמו אמית בחטיבה העליונה להיות הגורם המדווח והמתכלל, אותה פרקטיקה הוחלה גם כאן. מדובר על מנגנון מאוד מורכב מבחינה תפעולית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל להן אין תקורה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> בכל מה שנוגע לשאלה האם הרשת יכולה לבוא ולהעביר שעות ממוסד למוסד - היא לא יכולה לעשות את זה. מכיוון שהרשת מקבלת סוג של תקורה יש לה גמישות מסוימת לפתור בעיות נקודתיות, אבל היא לא יכולה לקחת תקציבים של שעות הוראה - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> היא לא יכולה חוקית, היא יכולה טכנית. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> היא לא יכולה להעביר שעות שיועדו למוסד מסוים למוסד אחר. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני אסביר למה הייתה הכוונה כשהשתמשנו במילים "אנומליות תקציביות". בבואנו לקדם ובעצם להטמיע את מודל התקצוב הנורמטיבי בחנו שורה של רכיבי שכר. רצינו לוודא שהסימולציה של משרד החינוך - אני אזכיר שבאותה תקופה לא היו לנו נתונים, כלומר הכל התבסס על חלקי מידע שהיו לנו - באמת משקפת את ההוצאה באופן שתואמת את המציאות. רצינו לוודא שלא יהיה מצב שמשרד החינוך אומר שבגין שורה X הוא מקצה לרשת המעיין חמישה מיליון שקל על פני כל עובדי ההוראה, כשבפועל הרשת משלמת עבור אותו רכיב 20 מיליון שקל. רצינו לוודא שאין אנומליות בחישוב הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם היה לך מידע חסר איך יכולת לוודא? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> היו לנו את נתוני תשפ"ד. לא היו לנו את כל הנתונים על כל מורה, אבל לא הכל היה נדרש. היה צריך לוודא שהמודל מדבר את המציאות, כלומר, אם רשת מסוימת צריכה לקבל 100 מיליון עבור הוצאות השכר שהמדינה מכירה בהן, וזו נקודה חשובה - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל הגדרתם את זה כאדום, כלומר הייתה לכם בעיה עם משהו. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אם רשת מסוימת בחרה לשלם תוספת לעובדים שלה שהמדינה לא משלמת בחינוך המוכר שאינו רשמי ובחינוך המיוחד, הרכיבים אלה סווגו כאדומים ובאמת לא נכללים בפרופיל. אותנו מאוד עניין לוודא שאותם רכיבים ירוקים באמת משולמים באופן דומה גם ברשתות, שלא יהיה מצב שאנחנו מעבירים סכום שלא תואם את ההוצאה של הרשתות, בין אם זה למעלה ובין אם זה למטה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז איך זה שהסכום עלה אם יש לכם רכבים אדומים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> הסכום לא עלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הסכום הכולל לרשתות עלה דרמטית, בלי קיזוז שעות, בלי קיזוז תלמידים ובלי רכיבים נוספים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הציגו לנו שהנורמטיבי מעלה את הסך הכל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איך הגעתם לתוצאה יותר גדולה כשאתם מציגים פה הורדה של רכיבים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> יש גידול טבעי במספר התלמידים בין השנים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל יש גם קיטון. יש בתי ספר שלא עברו את הבקרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כשאנחנו רואים כתבה של יואל ברים שמראה שמעסיקים בבית ספר מורה לאנגלית שאפילו הבת שלי בת שמונה יודעת אנגלית טוב יותר ממנו, מה אתם עושים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> הכתבה הזאת היא כתבה נקודתית ומאוד מטרידה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כל כתבה היא נקודתית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה בדיוק הסיפור של פיקוח. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני לא נכנסת לאותו מקרה ספציפי שממנו גוזרים את הכלל. זה אירוע מאוד מאוד מטריד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה בדיוק הסיפור של שעות ההוראה והדיווח עליהן. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> העמדה שלנו, בטח כמשרד האוצר, זה שמוסד שלא מלמד ליבה צריך לצאת מהרשת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא קרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עמדה זה נחמד, מעשים - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא קרה עד עכשיו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> משרד החינוך ממשיך לתקצב אותם בניגוד להנחיות של היועצת המשפטית לממשלה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> השאלה אם מוסד שאינו מלמד ליבה צריך לצאת מהרשת או לא, או מה צריך להיות גובה התקצוב שלו, כרגע נידונה בעתירות בבג"ץ, כשבהתאם להכרעות שיתקבלו משרד החינוך יפעל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוצג לנו בוועדת חינוך שיש עשרות אחוזים של מורים שלכאורה מלמדים מקצוע ואין להם הכשרה לזה. הדוגמה של יואלי זה קטן שמעיד על השלם. גם בדיווח שהציג מנהל המחוז כשקיש מדושן העונג הגיע לוועדת חינוך היו את אותם נתונים. ב-92% מבתי הספר יש בעיה. אם מורה בא ללמד אנגלית וכל ההכשרה שלו היא תושב"ע, וואלה, הוא לא מלמד אנגלית, ויואלי הדגים את זה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> לכן עמדתנו היא שצריך לקזז למוסדות האלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא קורה. התקציב שלכם עושה ההפך, הוא מגדיל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פה מצב שאין פיקוח על השעות שעוברות, שזה עובר דרך הרשתות תוך גזירת תקורה למטה, כפי שאנחנו גם למדים ויודעים. את המסמכים שלי אני כותבת לצד גורמים בהווה ובעבר במשרד החינוך, באגף התקציבים ובחשב הכללי, ואני עומדת מאחורי הדברים שאני כותבת. בבית המשפט אנחנו מגלים שאנחנו צודקים פעם אחר פעם. יש פה אנומליה מכוונת שהיא העלמת עין מגזירת התקציבים של הרשתות. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> את התקציב שאנחנו מעבירים אנחנו לא מקצים לרשתות, אנחנו מקצים למשרד החינוך, כשמשרד החינוך מעביר אותו לרשתות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו יודעים שמשרד החינוך כושל בהתנהלות עם הרשתות המפלגתיות, אנחנו לא חלוקים על זה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> כשאנחנו בונים את התקציב ומעבירים פנייה התקציבית, אנחנו משקפים את היקף ההוצאה הצפוי בהתאם לחוזר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני איתך, אני לא חולקת עלייך. למה זה לא ברמת מוסד נוכח הפערים האלה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> כשאנחנו במשרד האוצר מתקצבים את משרד החינוך, אנחנו לא יודעים ברמת המוסד אם יש הפרה או אין הפרה של נהלים כאלה ואחרים. אנחנו מתקצבים את משרד החינוך בהתאם לתחזית צפי ההוצאה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הדר, לא מדויק מה שאמרת עכשיו. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אם משרד החינוך מוצא הפרות במוסדות, ואם אתם רוצים נשמח לשמוע גם את ההתייחסות של משרד החינוך לאותם ממצאים שהזכרת, וצריך לקזז תקציבים, צריך לעשות את זה. אם הכסף יחנה אצל משרד החינוך ולא יועבר לרשתות, כך יהיה. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> הפיקוח הוא אך ורק פיקוח של משרד החינוך. נקבעו מפתחות של בתי ספר לכל מפקח, שזה די דומה לחינוך הממלכתי והממלכתי דתי, אבל אין פיקוח זולת משרד החינוך. יש לרשתות כל מיני הדרכות, הנחיות, אבל זה לא פיקוח. חלק מתפקידיו של כל מפקח וכל בקר שמגיעים למוסדות זה לוודא שהשעות שאמורות להגיע לבית הספר מגיעות אליו ומשמשות את הצרכים של בית הספר. אין שום אפשרות, כמו שאמר דודי, להעביר שעות ששייכות לבית ספר איקס לבית ספר וואי, זה לא קיים היום. אולי זה היה קיים בעבר, אבל אחרי המעבר לנורמטיבי גם זה הופסק. אין ספק שכלל המדינה נמצאת בבעיה קשה מאוד של מחסור במקצועיות של מורים. גם בחינוך החרדי יש מחסור, בדגש על מקצועות הליבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שי, זה לא מחסור במקצועיות, זה בן אדם שלא יודע את השפה ברמת ה-A,B,C. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למען הדיוק, הוא ידע A,B,C, ואפילו D. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> גם אני כשראיתי את הכתבה נחמץ ליבי והתביישתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תקשיב, שי, באמת, אני מעריכה אותך, אבל קשה לי כשלוקחים משהו כל כך קיצוני, כמו לשלם שכר למי שפוגע בידע של תלמידים. זו פדגוגיה שהיא הרי הרסנית. אתם משרד החינוך, אתם מבינים כמה זה נורא, נכון? עדיף לא ללמד מללמד ככה, נכון? קשה לי בשלוש השנים האחרונות בגלל התשובות האלו. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> יש פעולות אקטיביות מאוד משמעותיות שאנחנו עושים כדי לשנות את המצב. יש פער גדול מאוד ביכולת ההכשרה ובידע המקצועי הקיימים בבתי ספר החרדים, אבל אנחנו עושים פעולות רבות. עשרות רבות של מורים משתלמים היום בפיתוח מקצועי, בהכשרות להוראה, בהכשרות להוראת מקצועות הליבה. פתחנו השנה שתי קבוצות גדולות מאוד להוראת האנגלית, הרחבת הסמכה, כדי שתהיה את ההכשרה. ביחד עם משרד האוצר אנחנו באמצע כתיבה של ספרי לימוד כדי שיתאפשר הדבר הזה, מה שלא היה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הסיפור עם המורה לאנגלית זה אנקדוטלי כדי לדבר על הסיפור של דיווח השעות החסר שעובר דרך הרשתות. אני לא יודעת מה אני מעדיפה - אנומליה בהעלמת עין ואי כתיבה שלה, או כתיבת האנומליה ולהגיד, לוקחים אותנו, תתמודדו. המעבר לנורמטיבי זה גזל לאור יום, כי מעבירים לנורמטיבי ומחילים את האנומליות של דיווח שקרי דרך הרשתות. אתה יודע, מילא היו אומרים שנה אחת של מעבר התקצוב הנורמטיבי שבה מציפים בפיקוח שיטתי, חודשי, מדווח, ממש ברמה שתייצר במערכת סטרס להתכנס למספרים נכונים ושיהיה לכם המדד האמיתי, לא מדד מוערך, אבל זה לא קורה. אנחנו במובן מסוים נשארים באותה סיטואציה, רק עם הגדרה שמייצרת הכשר חוקי. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> במשך כמה וכמה ביקורים, גם אישיים שלי בוועדת החינוך, פירטנו בפירוט מאוד מאוד נרחב על המהפכה שנעשתה בפיקוח, כולל מכוונים מתועדים בפורטל פיקוח של משרד החינוך, כולל עוגנים לבחינת הליבה. הרבה מאוד פעולות נעשו. פרסנו את זה ברוחב יריעה בוועדת החינוך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פער כמעט מגוחך בין הדרישות המפורטות שהצגנו במכתב מסוף מרץ, ב-29.3, לבין המידע הכללי והדל שהתקבל מהאוצר יומיים לאחר מכן. לא ענו לנו על בקשה שלנו לקבל את הנתונים הנדרשים לצורך קיום דיון מחודש, מושכל ומבוסס בהתאם להחלטת בג"ץ בנושא. מדובר בביזוי של בית המשפט, בעיקר בביזוי של הכנסת וסיכול הפיקוח הפרלמנטרי של כספי ציבור. השקיפות לגבי קיזוזים נדרשים בעקבות אכיפת לימודי ליבה וביטול מנגנון הצינור. ביקשנו לקבל את חישוב ההפחתה הנדרש בתקציבי הרשתות בגין ההוצאה מהרשתות של בתי הספר שאינם עומדים בחובת לימודי ליבה. לפי נתוני משרד החינוך שהוצגו בפני בג"ץ במסגרת העתירה, מדובר לפחות בשמונה בתי ספר ברשת החינוך העצמאי ו-14 בתי ספר ברשת מעיין החינוך התורני ובני יוסף. לפי אגף תקציבים באוצר, מדובר בהרבה יותר בתי ספר שאינם עומדים בדרישת הליבה. ביקשנו את חישוב ההפחתה הנדרשת בתקציב הרשתות בעקבות ביטול מנגנון הצינור למוסדות הפטור עד שנת הלימודים תשפ"ה. תקציב מוסדות הפטור שסירבו להיות מתוקצבים ישירות על ידי המדינה הועבר בעקיפין דרך רשת החינוך העצמאי. ההסדר הפסול הזה בוטל ומשנת הלימודים תשפ"ו כל מוסד פטור מתקשר ישירות עם המדינה לצורך תקצוב. במהלך השנים קיבלו החינוך העצמאי תקורה על העברת השעות ותוספות, כמו תמרוץ וטיפוח, המצטברות לכדי מיליונים מדי שנה, לכן ביטול מעמדו של החינוך העצמאי כצינור להעברת כספים למוסדות הפטור היה חייב להקטין את תקציב המטה של הרשתות. ביקשנו להציג את ההפחתה התקציבית המתחייבת. מה קיבלנו? התעלמות מוחלטת. במסמכים שהועברו אין זכר לחישוב הקיזוזים הנדרשים כתוצאה מההוצאה של בתי ספר מהרשתות בעקבות הפרת חובת לימודי הליבה וביטול מנגנון הצינור של רשת החינוך העצמאי. האוצר מציג צורך בתוספת תקציבית מבלי קודם להידרש לחובת הקיזוז. איך זה הגיוני שהתקציב רק גדל וגדל במהלך 2025? עם המעבר לתקצוב הנורמטיבי היינו אמורים לראות קיצוץ תקציבי בעקבות הוצאת בתי הספר מהרשתות וביטול מנגנון הצינור למוסדות הפטור. אם הליך הבירור של משרדי החינוך והאוצר בדבר בתי הספר שאינם עומדים בדרישות הליבה שהיו אמורים לצאת מהרשתות עדיין לא בא אל סופו, הרי אין מקום להעביר את התקציב העודף. יש לקבל חישוב של הקיזוז שיש לבצע לפני שניתן להחליט על תוספת תקציבית נוספת. כיצד ניתן לאשר שאכן נדרשת תוספת תקציבית אם לא מציגים את הנתונים אודות בתי הספר שהוצאו מהרשתות ואת הנתונים על הקיזוז עלויות המטה בעקבות ביטול המנגנון של הצינור למוסדות הפטור? האם מודל התקצוב הנורמטיבי של מטה הרשתות הביא בחשבון ביטול משרות בכירות במטה שהיו אמונות על העברת הכספים במוסדות הפטור עד כה, והאם המודל הביא בחשבון את עלות מיקור החוץ למשרדי רואי חשבון שהתעסקו עם העברת הכספים לפטור? << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> משרד האוצר מתקצב את הרשתות בהתאם לכמות התלמידים שנמצאת היום במוסדות, כשנכון לרגע זה המוסדות האלה טרם הוצאו מהרשתות. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לכ-22 בתי ספר שלא מלמדים מקצוע ליבה, יצאו בהתאם לכללים המשמעתיים והמשפטיים התראות רישוי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מתי יצאו ההתראות? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בספטמבר, אוקטובר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה קרה עד עכשיו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זה בהתאם לכללים המשפטיים. בסוף תשפ"ו הם יצאו מהרשתות ויעברו להיות - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כרגע הוחלט שהם יצאו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בסוף תשפ"ו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 22 בתי ספר הולכים בסוף תשפ"ו לצאת מהרשתות? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש הזדמנות שהם יחזרו, או שזה לא רברסיבילי? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זאת שאלה משפטית, אבל מבחינתי מי שלא מלמד לא יהיה ברשת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אפשר לדעת מבחינה משפטית מה קורה עם 22 בתי ספר האלה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> הנתונים הם אצלנו במחוז. בתשפ"ז לא יהיה אף בית ספר בשתי הרשתות שלא מלמד מקצועות ליבה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אנחנו שואלים על 22 בתי הספר. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> מדובר על מוסדות שהתקבלה לגביהם החלטה שבסוף תשפ"ו מבטלים להם את הרישיון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת, זה לא כרגע בהתראה, זו החלטה שהתקבלה. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> כן. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כל בית ספר באחת משתי הרשתות שלא מלמד ולו מקצוע אחד, גם אם הוא לא מקצוע מארבעת מקצועות היסוד, מוריד את אחוזי התקצוב בהתאם. יש, כמו שאמרנו בדיון הקודם, דיונים על הקיזוזים הנדרשים, דיונים אצל המנכ"ל, זה מתקדם, אבל כל שעה שלא נלמדת תקוזז. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השאלה היא לא זאת, השאלה היא מה המדרגה הבאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מתי הקיזוז? הרי ה-6% נגזרים מהתקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם זה נתונים מלפני שנתיים, למה השנה זה לא נעשה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בתשפ"ה, בשנה שעברה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תעשו קודם את החישוב על הקיזוז. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> למה גרייס של שנה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> משום שיש התראות, פעימות. זה נמצא בדיונים מתקדמים אצל המנכ"ל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לקבל את חישוב הקיזוז. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> העברנו אותו לוועדת חינוך. אנחנו נעביר גם אליכם בשמחה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תקציב המדינה לא מביא לידי ביטוי את 22 בתי הספר האלה. אם אתם אכן מתכוונים לגרוע אותם ב-30.6, היה אמור להיות לזה ביטוי תקציבי. 22 בתי הספר האלה זה 8% מבתי הספר ברשתות. הייתם אמורים לקצץ חצי מה-22 מהשנה, אבל זה לא בא לידי ביטוי בתקציב. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> בגלל שאותם 22 בתי ספר עוד לא יצאו פורמאלית - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יצאו פורמאלית. זו עובדה גמורה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זו עובדה גמורה שתקרה בעוד מספר חודשים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ב-30.6, שזה בעוד חודשיים. אם משרד החינוך הודיע לכם שהוא מוציא 22 בתי ספר, שזה בדיוק אמצע שנה, 4% מהתקציב היה אמור לרדת. אנחנו לא רואים את זה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אנחנו מדברים על תקציב שאושר בפנייה מדצמבר האחרון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי על תקציב המדינה שלא מבטא את הדבר הזה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זה לא נושא שידענו לצפות אותו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז תחשבו עכשיו את ההורדה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> התקציב הזה הוא עבור שנת הלימודים תשפ"ו, בה אותם מוסדות הם עדיין ברשת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בחצי משנת 2026 אותם 22 בתי הספר האלה לא באירוע. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> ה-98 מיליון מיועדים עבור מימון שירותי ההיקף, התקורה וההסעות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא מדבר על זה. הוא מדבר על התקציב החדש. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> הצעת התקציב לשנת 2026, שהיא לא הפנייה הזאת, מגלמת את הצפי שלנו ללא התחשבות בקיזוזים ככל שישנם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל הוא אומר שבאוקטובר 2025 הם על 22 בתי הספר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מצטער, אין לכם הסבר, התשובות שלכם לא טובות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה לגבי ביטול אותן משרות בכירות שהיו אמונות על העברת הכספים למוסדות הפטור, והאם המודל הביא בחשבון את עלויות מיקור החוץ למשרדי רואה החשבון שהתעסקו עם העברות הכספים למוסדות? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> בגלל שלא מדובר ברשתות של המדינה, אנחנו מחשבים את מודל התקורה בהתאם לכמות התלמידים כפול מספר שעות תקן הבסיס. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני יודעת שכשעובר כסף ממשלתי יש הגדרה של תקרת שכר. האם לא אכפת לכם שיש משרות פיקטיביות במטה שנשארות בתקורות שכר גבוה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> המדינה לא נכנסת כדי לבדוק אם יש נושא משרה שהיה אמון על להעביר את הכסף לרשתות הפטור או לא. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אבל זה מינהל תקין. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> המדינה מתקצבת את בעלות החינוך כמו את כל יתר בעלויות החינוך, כשיש הגדרות לשימוש בתקציבי התקורה. הרשת מחליטה איך לנהל את התקציב, מה גודל המטה שלה, איך היא משלמת, מה תקציבי המזכירות, מה תקציבי ההצטיידות, מה הפיתוח המקצועי. אנחנו לא בודקים ברמת משרה, כי לא נכון שהמדינה תנהל את זה ברמה הזאת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אם אין יותר תיווך, למה יש תשלום עבור התיווך? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אין תשלום עבור התיווך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה "אין"? את אומרת שאת לא יודעת. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> יש תשלום עבור תקורה שנגזר מכמות התלמידים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם המשרות האלה בוטלו? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אנחנו לא מדברים ברמת המשרות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז יכול להיות שיש תיווך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה סותר את מה שאמרת לגבי קריטריונים ענייניים ושוויוניים. מותר להם מחר להחליט שהם לוקחים את הכספים שאתם נותנים להם לצורך הפעלת רשת חינוך ולעשות עם זה ככל העולה על דעתם? אם הם רוצים לחלק מלגות לאברכים בגיל 30, הם גם יכולים מכספי התקורה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> הם יכולים לעשות עם תקציבי התקורה כמו כל יתר הבעלויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אמרו לכם שהם לא יכולים לממן מתקציבי התקורה את התיווך למוסדות הפטור. האם דרשתם לקזז את זה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> על זה אין קיזוז. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דרשתם מהם להחזיר את ההוצאה? כשניהלתי עמותה וקיבלתי כסף מהמדינה, ידעתי שאם אני עושה משהו לא תקין עם הכסף הזה אני מחזיר אותו לקופת המדינה. האם בדקתם אם נעשה שימוש בכספי התקורה לפעולות שהן לא בהתאם למדיניות משרד החינוך והוראות החוק? מי שאחראי לדרוש כסף בחזרה זה החשכ"ל. הוא עושה את זה אל מול כל העמותות במדינת ישראל כשבביקורות נמצא שימוש לא תקין בכספי תמיכה. זה החוק. האם דרשתם החזרות תקציב על השימוש הלא חוקי בכספי התקורה לטובת העברות למוסדות הפטור? צריך עוד עתירה כדי שתעמדו מול בית המשפט ותסבירו את מה שאתם יכולים להסביר לנו? תהיו אמיצים, תגידו אם דרשתם או לא דרשתם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פה אני מראה באיזה מנגנונים נשארות תקורות בהון עתק שמועברות אחרי שהוסדר התקצוב הנורמטיבי. יש פה שימור מנגנונים שהוא פשוט גזל לא חוקי. זה אפילו לא פוילעשטיק שהוכשר, זה דבר שצריך להיות מבוטל, וצריך לוודא שהוא מבוטל. << אורח >> נביה אבו יוסף: << אורח >> התקורה מחושבת בהתאם לתקן הבסיס של בית הספר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מבינה מה הרציונל של מה שאתם אומרים, אני לא מבינה את הפיקוח, את הבקרה, את אופן הקיזוז, את הסנקציות, את הידע שיש לכם. כל הדברים האלה חסרים. פיתחתם מודל ועשיתם הלבש למשהו שהוא לא מתלבש. מה אני מבינה מזה? שילדי ישראל נפגעים, שילדים חרדים לא לומדים את כל השעות הנדרשות, בטח לא עם מורים שיודעים אנגלית, ושאין לכם שום פיקוח על זה כי הכסף של השעות המדווחות הולך לדברים אחרים שככל הנראה לא הוצאו מהרשתות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הייתה תקופה אפלה בהיסטוריה שבה לא קיבלו סטודנטים יהודים לכל מיני אוניברסיטאות בארצות הברית. כששאלו את אחד מנשיאי האוניברסיטאות - לדעתי זה היה הרווארד שלא קיבל סטודנטים יהודים - למה הוא לא מקבל סטודנטים יהודים, הוא אמר, כי הסטודנטים היהודים משקרים. כשאמרו לו שגם הסטודנטים הלא יהודים משקרים, הוא אמר, אל תעבירו נושא, אני עכשיו מדבר על היהודים. אני קראתי כתבה ב-11.1.2026 ב"ישראל היום" על הקלות הבלתי נסבלת - הכתבת הייתה מאי גוניק יחד עם הכתב נועם דביר - שבה אפשר להתקבל ולעבוד בבית ספר יסודי בגבעתיים ובכל מיני מקומות שלא קשורים לחינוך החרדי בלי שום תעודת הוראה רלוונטית. הבעיה הזאת היא רוחבית בכל משרד החינוך, אבל אל תפריע להם, אדוני היושב ראש, אל תעביר להם נושא, הם מדברים על החרדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שמע, איזה גרוע, ציון שלוש בקושי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שמחה, אחד החלשים שלך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיון בוועדת הכספים שנערך ב-25.12.2025 נאמר כי חלק מהתוספת הוא בגין פעולות, חלק בגין פעולות מיוחדות, כאשר לא ניתן הסבר ראוי באשר למשמעות כל אחד מהסעיפים הללו. בתשובת המדינה בבג"ץ מיום ה-17.3.2026 נכתב כי התוספות שנתבקשו עלולות להיות בגין התאמות מנגנוניות, גידול בעלויות השכר ושינוי בתקציבים שאינם עבור שכר עובדי הוראה, אולם לא נכתב האם אכן היה צורך בתוספת של רכיבים אלה ומדוע. בדיון בוועדת הכספים שנערך ב-25 לדצמבר 2025 נאמר לנו בעל פה שהתוספת נובעת גם בגין תקציב סל מחוז שמועבר לרשתות, מה שלא נכתב בשום מקום בפנייה המקורית עצמה, כאשר מאז משרד החינוך הודיע כי החל משנת תשפ"ו תקציב סל המחוז יוחזק וינוהל על ידי המחוז החרדי ותקציבו יועבר באופן מסודר לרשתות על פי הצורך. ביקשנו לקבל פירוט של כל אחד מהסעיפים, לדעת באילו הוצאות מדובר, מהו סך ההוצאה לכל אחד מהם בשנת הלימודים תשפ"ה ובשנת הלימודים תשפ"ו, וכיצד חושבה התוספת הנדרשת. ביקשנו לקבל פירוט לגבי התשלומים המיועדים לסל מחוז, תוך הבחנה בין הסכום המיועד להשלמות לשנת הלימודים תשפ"ה ולשנת הלימודים תשפ"ו. מה קיבלנו? לא קיבלנו התייחסות לבקשה לפרט על סעיפי התקציב הלא ברורים, ולא נמסר מהאוצר האם התוספת התקציבית שנידונה היום בסך של 98 מיליון שקלים נובעת בין היתר בשל רכיבים אלו. גם באשר לתקציב סל המחוז לא התקבלה כל התייחסות מהאוצר במסמכים שהועברו. בהיעדר ההתייחסות מצד משרד האוצר ופירוט מספק במסגרת הפנייה, אין לנו דרך לדעת האם רכיבים אלו נכללו בפועל בסכום שכבר הועבר לרשתות בדצמבר, והאם רכיבים אלו נכללים בפנייה העדכנית שנידונה היום. אם הועברו כבר בדצמבר סכומים בתקנות קש ללא כל הסבר או הצדקה, לא ניתן לאשר כעת תוספת תקציבית המתווספת לעודף התקציבי שנולד בחטא. גם ביחס לתקציבי סל מחוז התקציב הועבר במלואו לרשתות ולא נערך על חלוקתו כל פיקוח אפקטיבי, על כן לא ייתכן שתהיה דרישה לתוספת רטרואקטיבית בתקציב סל מחוז עבור שנת הלימודים תשפ"ה, במיוחד לאור ההחלטה להעביר את תקציב סל המחוז החרדי החל מהשנה. איזה סכומים כבר הועברו שלא כחוק בגין רכיבי פעולות, פעולות מיוחדות, התאמות מנגנוניות, גידול בעלויות שכר ושינוי בתקציבים שאינם עבור שכר הוראה? מה פשר כל אחד מהרכיבים הללו? האם רכיבים אלו נכללים במסגרת הפנייה התקציבית העדכנית שנידונה היום? האם תקציב סל המחוז למטה הרשתות נכלל במסגרת הסכום שכבר עבר בצורה לא חוקית עבור תשפ"ה? האם תקציב סל מחוז למטה הרשתות נכלל באופן רטרואקטיבי בפנייה התקציבית העדכנית שנידונה היום? << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> פעולות זה תשלום בגין שכר דירה, תשלומי חשמל, ארנונה, דברים כאלה, פעולות מיוחדות זה עבור מה שנקרא שירותי היקף, שרתים, מזכירים, עובדי עזר, ניקיון. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> סל מחוז זאת שיטת חישוב קבועה לכל בתי הספר בארץ. השעות היו בעבר מועברות לרשת והרשת הייתה משתמשת בש"ש האלה למה שהיא בחרה וראתה צורך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה רק ש"ש? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זה רק ש"ש. סל המחוז זה שעות שבועיות, שעות הוראה שבועיות. אנחנו מזה 3 שנים עורכים בקרה על העקרונות ועל השימושים של השעות האלו כדי לוודא שהן ניתנות לצרכים ראויים, נכונים, מדויקים, לטובת התלמידים בקצה. השעות האלו ניתנות בתבחיני עומק למי נותנים, מה נותנים, ויכולים כך גם לקדם דברים שאנחנו רוצים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה מנהל את השעות האלו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בהחלט כן, מתשפ"ו ואילך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ולגבי תשפ"ה יש לך תמונה מה קרה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בתשפ"ה בנינו עקרונות וקיבלנו פירוט על כל שעה, על כל מוסד, על איזה צורך, ולאיזו הנחיה היא משויכת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> היו שימושים שלא כדין? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אנחנו לא מצאנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם הרכיבים האלו נכללים במסגרת הפנייה התקציבית העדכנית שנדונה היום? האם תקציב סל המחוז נכלל במסגרת הסכום שכבר עבר בצורה לא חוקית עבור תשפ"ה? האם תקציבי סל מחוז למטה הרשתות נכלל באופן רטרואקטיבי בפנייה התקציבית העדכנית שנידונה היום? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> בפנייה הנוכחית אין תקציב של שעות הוראה, ובכללן גם סל מנהל המחוז. תקורה, הסעות ושירותי היקף אלה התקציבים היחידים שבפנייה הנוכחית של ה-98 מיליון שמונחת לפניכם. ה-98 מיליון, שזו הפנייה שעומדת לפניכם, זה הכספים שאינם מעשה עשוי ולא חולקו לרשתות מהמועד שהפנייה אושרה בוועדת הכספים עד המועד שבו צו הביניים חולק. לא היה תקציב לענייני תקורה שהועבר לפני צו הביניים. כל תקציבי התקורה שהועברו בפנייה המקורית מוקפאים. נשאלה שאלה לגבי ההתאמות המנגנוניות. הפירוט שבתשובת המדינה לבג"ץ נגע סביב כל המיליארד 100 שהועבר בפנייה ההיא. 800 מתוכם זה לרשתות החינוך החרדיות. היו מספר סיבות שבגינם התקציב הועבר. המנגנון של ההתאמות המנגנוניות היה תקציב של שירותי היקף. הדרך שבה הוא היה מועבר לרשתות לפני הניתוק מהמרכב"ה היה באמצעות הוצאה מותנית שהועברה מהתוכנית הכללית של החינוך הרשמי והמוכר לתוכניות של הרשתות. בגלל הימצאות החשבת ברשתות והחיבור למרכב"ה לא הייתה את הדרך להעביר את זה במערכת התשלומים הרגילה כיתר המערכת. החל בשלב מסוים בספטמבר, כשהיינו כבר עמוק בתוך הנורמטיבי ונערכנו לניתוק מהמרכב"ה, היה צורך לבטל את אותו מנגנון ולהיערך לקראת ההטמעה של הניתוק מהמרכב"ה והעברת התקציבים באמצעות המת"ם, שזו מערכת התשלומים הממשלתית, לכן היה צריך להעביר את הכסף במזומן במקום בהוצאה מותנית. זו אותה התאמה מנגנונית. לא היה כאן גידול בתקציב הריאלי שהרשתות קיבלו בגין אותה פעילות. הן היו מקבלות את התקציב ככה או ככה, בין אם זה במזומן, בין אם זה בהוצאה מותנית בהכנסה. התייחסתם לסוגיות שנוגעות לעלויות שכר ושינויים שקרו תוך כדי שנות הלימודים. יש מספר שינויים שקרו לאורך שנות הלימודים. אחד, שכר המינימום עלה בצורה יחסית משמעותית ב-1 באפריל שנה שעברה. הסכם השכר שחל על הרשתות זה הסכם שכר עולם ישן. אחד מרכיבי השכר נקרא רכיב השלמה למינימום שמושפע משכר המינימום. ברגע ששכר המינימום מתעדכן אז גם אותו רכיב השלמה למינימום מתעדכן ושכר עובדי ההוראה ברשתות עולה באופן טבעי. זה שונה מעובדי הוראה שנמצאים בהסכם שכר של אופק חדש, שם מבנה השכר הוא שונה. ברגע ששכר המינימום עולה זה מעלה גם את הוצאות השכר של כל מי שנמצא תחת עולם ישן. עלייה של 6.25% בשכר המינימום זו עלייה יחסית חריגה ביחס לשנים קודמות. יש תמיד שינויים בהיקפי התלמידים. לפני שנה הייתה ירידה בכמות התלמידים במעיין שלא ידענו להגיד אם היא ירידה חד פעמית או משקפת איזושהי מגמה. בתשפ"ו ראינו קפיצה מאוד גדולה חזרה, גישור גם על אותה ירידה ועוד עלייה אקסטרה. יש כל מיני תנודתיות שאנחנו רואים במעבר בין שנות תקציב ושנות לימודים, שזה מסוג הדברים שכן בסופו של דבר משפיעים ודורשים את ההתאמות בסוף שנת התקציב. הסיפור של החינוך המיוחד הוא אירוע יחסית מורכב. מערכת החינוך מנסה לבנות תחזית של מה יהיה הגידול במספר תלמידי החינוך המיוחד במעבר בין כל שנות לימודים. אנחנו מסתכלים על זה ברמה המקרו, ברמת המערכת. אני לא ארחיב פה, אבל אירוע החינוך המיוחד הוא אירוע מאוד מאוד מורכב, הגידולים הם אסטרונומיים הרבה מעבר למה שנקרא גידול טבעי. ברגע שיש את ועדות הזכאות והאפיון שמתקיימות ביוני כל שנה, רק אז אנחנו מבינים מה הפיזור של התלמידים, כשהכסף מוקצה בהתאם לזכאות והאפיון. גם זה רכיב שמועבר לרשתות בהתאם לזכאות של התלמידים לשירותי החינוך המיוחד. השינויים האחרונים הם כל מיני שינויים שנוגעים להסעות או לגמלאות של גמלאים בפנסיה תקציבית. מדובר בתקציבים שאינם שכר עובדי הוראה, תקציבים שמשתנים מדי שנה. הזכאות לתקציבי ההסעות היא פרטנית בהתאם למגורי התלמיד, לכן אנחנו לא יכולים להגיד שאם תקציב ההסעות היה בשנה שעברה X הוא יהיה בשנה הבאה X פלוס 2. גם תקציב הגמלאים בפנסיה תקציבית בעצמאי הוא משהו שיחסית משתנה, כי זה בהתאם לכמות הפורשים, לכמות הנפטרים. כל הניהול הזה לא מתבצע במנהלת הגמלאות, הוא מתבצע ישירות מהתוכנית של העצמאי. המכלול של כל אותם שינויים שעכשיו פרטתי זה מה שבעצם הרכיב את אותם 800 מיליון שהועברו בזמנו לרשתות. מרכיב אחד חשוב זה חוסר הוודאות שהיה לנו במודל התקצוב הנורמטיבי כי הוא חל רק על שליש מהשנה. בשני שליש היינו בשיטת התקצוב הישנה, התוצאתית. אני מבינה שאתם תוקפים פה את המודל, אבל לתחושתי המצב שלפני היה הרבה הרבה יותר גרוע. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ברור שהיה הרבה יותר גרוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בזה אנחנו מסכימים. המצב לפני זה היה הזוי לחלוטין. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא רק שהוא היה יותר גרוע, גם לא דיווחו על אותם גירעונות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה כמעט בלתי נתפס שהמדינה מקצה תקציבים לגוף שלא עומד בשום קנה מידה של ניהול תקין. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> עד שעברנו לנורמטיבי נאלצנו להתיישר עם ההוצאות של הרשת והיו תשלומים שנאלצנו לשלם. כל אותם מרכיבים, לרבות האי-ודאות שעכשיו דיברתי עליה שמהווה חלק לא קטן מהסכום, מרכיבים את אותם 800 מיליון, אבל לא כל ה-800 עומדים לפניכם כאן, רק אותם 98 מיליון שהם לא מעשה עשוי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא צורפה לנו חוות דעת משפטית שמסבירה מדוע הרשתות החרדיות מקבלות פריבילגיה שבעלויות אחרות לא מקבלות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ביקשנו את זה בדצמבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המצב הזה הוא זה שסותר את חוק יסודות התקציב. חוק יסודות התקציב לא מדבר על השוואה לתלמידי החינוך הממלכתי, הוא מדבר על קריטריונים אחידים ושוויוניים לכלל ילדי ישראל. המצב שבו אתם נותנים תקורה לבעלות רק בגלל שהיא חרדית - ממש הפרה של החוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השאלה על איזה ילדי ישראל מדובר. פה מדובר על ידי ישראל במוכר שאינו רשמי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זו פשוט הפרה של חוק יסודות התקציב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש פה גם הפרה של בג"ץ. בבג"ץ לקראת הדיון נאמר שהוסכם כי ההחלטה החדשה תתקבל רק לאחר שיועבר לחברי הוועדה כל החומר הדרוש לשם קבלת החלטה מושכלת בנידון. חברת הכנסת לזימי מנתה פה כמה דברים שלא קיבלנו. אני רוצה לשים זרקור על סוגיית הקיזוז. לא רק שלא קיבלנו אותה להיום, אנחנו תשעה חודשים מבקשים אותה בדיונים בוועדת הכספים, בוועדת החינוך, בוועדה לביקורת המדינה. קיזוז שעות הליבה של תשפ"ה ושל תשפ"ו שלא נמסר לנו זה בגדר לקונה. אנחנו לא יכולים לדון ב-98 מיליון אם לא קיבלנו את הנתון הזה. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אני אתייחס לעניין פעולות המטה והתקורה. כשיצאנו לדרך עם התקציב הנורמטיבי, אם אתם זוכרים, היו לזה שני יסודות. הייתה עמדה מקצועית של אגף תקציבים ומשרד החינוך והייתה עמדה משפטית. זה התחיל מחוות הדעת של היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, לגבי הצורך המשפטי לעבור לתקצוב נורמטיבי, כשבאותה חוות דעת יש התייחסות מפורשת לאיך אנחנו מפרשים את סוגיית הצורך לתקצב את תקציב המטה כחלק מכלל ילדי ישראל. אנחנו נמצאים בין עולמות, כי אנחנו לא בחינוך הממלכתי וגם לא לגמרי במוכש"ר. אנחנו, לטעמנו, כן עומדים בחוק יסודות התקציב. ניסינו למצוא איזשהו מודל ביניים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> במודל שאתם מציעים יש לכלל ילדי ישראל במוכר שאינו רשמי 94%, 100% בחינוך הרשמי. מה שנתתם ברשתות זה 106%. ילדי ישראל לא מקבלים ככה. אני לא מכיר ילד ישראלי שמקבל 106%. איך הגעתם לזה? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> מה שהוסבר בחוות הדעת של אסי מסינג זה שבחינוך הממלכתי אין צורך בתקורה הזו, בפעולות המטה, משום שחלק מפעילויות המטה נעשות על ידי משרד החינוך. ברשתות אין את זה, הן לא מקבלות את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> סל מנהל מחוז, למשל, שעבר למנהל המחוז. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> הדברים האלה לא מתוקצבים בחינוך הממלכתי כי הם מקבלים את השירותים האלה ממשרד החינוך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז תיתנו גם להם את האופציה כך שלא משרד החינוך יספק, שהם יקבלו את הכסף ויעשו כטוב בעיניהם. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> זה משהו שחשבנו עליו, דנו עליו, והוא כלול בחוות הדעת המשפטית שגם הוגשה לבג"ץ במסגרת עתירה של קרויזר כשיצרנו את המודל הנורמטיבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא קרויזר מעוצמה יהודית. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> היינו צריכים למצוא את הדרך לתקצב את הרכיב הזה, וזה הפתרון שמצאנו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> למה הנחת היסוד היא שמשרד החינוך לא יכול לספק בדיוק באותו אופן גם בבתי הספר האלה את אותו שירות כמו שהוא מספק בכל בתי הספר בישראל? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש מחוז שלם במשרד החינוך עם יותר מ-100 מפקחים, יש המון שירותים שהוא לקח על עצמו. זה היה נכון לפעם, זה לא נכון להיום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תעסוקת המורים, לצערנו, נעשית על ידי הרשתות, וגם כל החשבות של המשכורות. אין לכם להציג לנו את הניתוח הזה. אין לכם כרגע מסמך שבא ואומר: עשינו חישוב של מה לא נותנים לתלמידי הרשתות דרך משרד החינוך וזה מתגבש לכדי 6%. תראו את המסמך שיורד לרזולוציות, שאומר מה ברשתות לא מקבלים דרך משרד החינוך ואי אפשר לקבל דרך משרד החינוך. תראו שזה מתקבץ ל-6%. אנחנו טוענים שה-6% האלה נקבעו כמספר אצבע. הדבר הזה מהווה הקצאת כסף בניגוד לעיקרון של השוויון. אני מבין שיש הבחנה בין המוכש"ר לרשתות, אבל ההבחנה בין המוכש"ר לרשתות באה לידי ביטוי בכך שכאן יש 100% תקצוב, שם יש 75% תקצוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין באפר נוסף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין עוד באפר. בתקנות שקבעו שהמוכש"ר מקבל 75% אין החרגה של התקורה. אתם לא יכולים להגן משפטית על למה תלמידי המוכש"ר - - << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> זו העתירה שנידונה בבית המשפט. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> העתירה לא עסקה בזה. אתם לא יודעים להסביר למה המוכש"ר לא מקבל את התוספת הזאת. אם אתם לא נותנים את זה לפטור, על פניו זו גם אפליה של מוסדות הפטור אל מול תלמידי המוכש"ר. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> לגבי הטענה שכלל ילדי ישראל זה תלמידי המוכר שאינו רשמי, פסיקת בג"ץ לא אומרת את זה, היא אומרת שההשוואה היא לתלמידי החינוך הרשמי. צריך לראות את ההבחנה של כלל ילדי ישראל לגבי מה שמקבלים תלמידי החינוך הרשמי, לא מה שלא ניתן לגבי המוכר שאינו רשמי. אין ספק שיש פה אפליה, אבל האפליה הזאת מעוגנת בחוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה יכול לתת חוות דעת משפטית על זה? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> הפסיקה של בית המשפט העליון מ-2002 מדברת על כך שהסעיף בחוק יסודות התקציב הוא סעיף מפלה, אבל הוא מעוגן בסעיף שמירת הדינים בחוק יסודות התקציב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא מה שביקשתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה טענת שיש פסיקת בג"ץ שאומרת שהתיבה "קריטריונים שוויוניים לכלל ילדי ישראל" מתפרשת אל מול הממלכתי. אני אשמח לקבל את ההפניה לבג"ץ. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> 10808/04. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מסביר 100, זה לא מסביר 106, זה לא מסביר למה אתם לא מקיימים את הנחיית היועצת המשפטית להעביר את ההסעות לרשויות המקומיות, זה לא מסביר הרבה דברים. אם זה ככל ילדי ישראל, לך עם זה עד הסוף. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ביקשתי חוות דעת משפטית על ה-6%. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כשמישהו הוא מנכ"ל עמותה ומגלים שאין לו אישור ניהול תקין, או של-92% מהמורים שלו אין תעודות הוראה – וואלה, בשאר ילדי ישראל זה לא עובד ככה. אי אפשר שיהיה כלל ילדי ישראל כשנוח לך. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> אנחנו בדרך כלל עושים קיזוזים בסוף שנה, במיוחד כשמדובר על קיזוזים של שעות. לגבי תשפ"ה לא סיימנו את התהליך. תשפ"ה זה חריג, כי בדרך כלל הקיזוזים היו נעשים בסוף שנה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שזה שלא הועבר לנו המידע על תשפ"ה זה חריג. אנחנו תשעה חודשים מסוף תשפ"ה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה "חריג"? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> החסר בשעות הועבר, וגם גובה ערך השעה הועבר. הסכום הסופי לא הועבר, כי ההליך עוד לא הושלם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא הועבר לנו בוועדת חינוך, בוועדה לביקורת המדינה וגם בוועדה פה כמה שעות בסך הכל זיהיתם שתוקצבו ולא ניתנו. לא העברתם לנו מספר סופי, גם לא בבג"ץ. דרשנו את זה, ואנחנו נדרוש את זה שוב. לא העברתם לנו את המשמעויות. אל תגיד לי ארבע שעות בכיתה ז'2 בתלמוד תורה נתיבות אברהם, כי זה להטביע בנתונים, זה יותר גרוע מלא לתת. לא נתתם לנו נתונים. המשמעות היא שאנחנו מגיעים לוועדה כשלא ניתנו לנו נתונים, שזה בניגוד להנחיית בג"ץ. לא הצגתם לנו את הנתונים על קיזוז השעות, על מספר השעות, על עלות שעה, על המכפלה. האם כגודל הליבה כך גודל ההורדה, או, כמו הנחיות היועמ"שית, למדרגה הבאה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הדיון הזה היה מותנה בהנחת הנתונים בפני חברי הכנסת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם יש נתונים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם יהיו נתונים, נהדר, אבל מבחינתך, ככל שלא מקבלים - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ככל שלא מקבלים - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא ניתן לבצע הצבעה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כלל שלא נקבל את הנתונים מכם, ואנחנו מחכים לשמוע אם יש נתונים או אין נתונים, צריך להבין למה אין נתונים. אם הנתונים לא קיימים - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שילכו לאסוף אותם. לא קשה לאסוף את הנתונים האלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלה לא נתונים שהיו צריכים להוציא מהירח במשימה של נאס"א, הנתונים קיימים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הצבעה בלי קבלת נתונים היא הפרה של פסיקת בג"ץ. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> אנחנו נעביר לוועדה את הנתונים שהעברנו לוועדה לביקורת המדינה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה הנתונים שהעברתם לוועדה לביקורת המדינה? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> העברנו נתונים לגבי שיעור ביצוע תכנית היסוד במוסדות החינוך של שתי הרשתות החרדיות, והעברנו פירוט לגבי השעות החסרות בכל מוסד, לגבי מה ערך השעה של כל רשת, כשמזה אפשר להבין מה הקיזוז הפוטנציאלי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה "אפשר להבין את הקיזוז הפוטנציאלי"? למה שלא תיתן את הנתון? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> התהליך הסופי של הקיזוז יתבצע לאחר שנשלים את הליכי השימוע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בג"ץ קבע שמה שהעברתם לוועדה לביקורת המדינה לא מספק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהתייחס לנתונים שאתם יכולים להעביר, האם אפשר לציין מה הוא הקיזוז הפוטנציאלי המוערך? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואיך הוא משפיע על התקורה? תורידו מסכום התקורה את הקיזוז הפוטנציאלי. אם אחרי זה תרצו להשלים כי עשיתם שימוע והחזרתם את הסכומים, תעשו עוד - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הליך השימוע לא רלוונטי פה. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> אין קשר בין הקיזוזים לבין התקציב. התקציב הוא התקרה או הגובה המרבי. משרד החינוך מקזז להרבה מאוד מוסדות חינוך וזה לא משפיע על התקציב של החטיבה העליונה או על התקציב של החינוך המוכר שאינו רשמי היסודי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם בתקצוב נורמטיבי? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> גם בתקצוב נורמטיבי אין לנו בעיה לקזז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא קיצצתם בתשפ"ה? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> בתשפ"ה לא קיזזנו, כי לא השלמנו את התהליך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ביקשנו את פירוט הסעיפים בתקורה שמביאים אותנו ל-6%. בואו תראו את החישוב שעל פיו הפער בין מה שניתן לתלמיד כתוצאה מהתקורות שמשרד החינוך מבצע או הרשות המקומית לבין מה שמקבלים, תראו שזה מתכנס ל-6% מהתקציב. אני מצפה לראות פירוט מאוד מאוד מדויק שמכוחו גזרתם את ה-6%, אחרת יש פגיעה בשוויון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש פה פגיעה במהות הדיון, כי בג"ץ אמר: "קיימו את הדיון בוועדת הכספים אחרי שהובאו בפניכם כלל הנתונים". בג"ץ הדגיש, ואני הייתי שם ושמעתי, שסוגיית הקיזוזים היא ליבת האירוע. בניגוד לדבריו של העורך דין המכובד, הסוגיה שאנחנו מדברים עליה עכשיו, של ה-98 מיליון, הייתה בוועדת כספים בדיון בדצמבר, היא הייתה חלק מהטיעון שבגללו "יש עתיד" הגישה את בג"ץ המיליארד. אם אתם לא מבצעים את עבודתכם בחשבונות תשפ"ה, מה אתם באים ומעבירים לתשפ"ו? הרי זה משפיע על התקצוב הנורמטיבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בייחוד כשהם ידעו על 22 בתי הספר כבר בספטמבר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. סיפרתם לנו גם בבג"ץ, ועוד קודם, על 22 בתי ספר שהחלטתם שהם לא עמדו בזה. אתם משתהים עם זה שנה - לדעתי שלא בצדק - ואתם מדשדשים עם הקיזוז של השעות על תשפ"ה. אין בפנינו את הנתונים כדי לקיים את הדיון. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> הייתה הבנה שיש פה איזה שהוא ייצור כלאיים שצריך רגע לתווך בתוכו. האופן שבו התקורה מחושבת בעלויות החינוך שאינן הרשויות זה 6% מתוך כלל השעות או מתוך ה-100%. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל למה לא הייתה ברירה? למה אי אפשר שמשרד החינוך יספק גם להם - -? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אם יש רשת שמשלמת את השכר, צריך מנגנון בתוך הרשת שמחשב שכר, וכנ"ל הלשכה המשפטית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איך גזרתם את ה-6%? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אותה יחידת שכר ואותה לשכה משפטית צריכות מקום לשבת בו, הן צריכות משרדים, שזה מה שמהווה את תפקידה של רשת. אם לרשת יש אפיון ופעולות שהיא צריכה לבצע, מכאן נגזר - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הרשתות האחרות מקבלות את אותו דבר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם מותר לקחת משעות ההוראה ולהסיט את זה? אין חישוב מדויק של 6%. באתם ואמרתם שמכיוון שברשתות אחרות יש תקרה של גזירת תקורה של עד 6% על חשבון שעות ההוראה, לרשתות החרדיות תוסיפו 6%. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> ה-6% בעל יסודי ברשתות או בחינוך המוכר שאינו רשמי בגיל היסודי מחושבים מכלל התקציב, מכלל ה-100%. בגלל המורכבות שאנחנו מבינים שאנחנו מצויים בה, שיש לנו שתי רשתות שמעוגנות בחוק אבל הן לא מוכש"ר והן לא רשמי, חוות הדעת המשפטית קבעה שה-6% ייקבעו רק מתקן הבסיס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תביאו חישוב של תקורה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> ה-6% לעניין התקורה מחושבים אך ורק מתקן הבסיס. בין תקן הבסיס לבין מלוא אחוז השעות יש פער יחסית משמעותי. תקן הבסיס מוגדר ומעוגן בתקנות מוסדות מוכרים, ויש הגדרה ברורה לגבי מה נכלל בתוכו. הסיפור של אותם 6%, אם הם מתוך או און-טופ, זו שאלה משפטית. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שוויוני זה לא. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> כמו שלירן אמר, יש לנו את חוק יסודות התקציב שקבע שאנחנו צריכים לתקצב את הרשתות האלו ככלל ילדי ישראל. היינו צריכים לראות איך בייצור הכלאיים הזה - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל יש מקבילות אליהן. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אבל אין לי חובה כלפיהן כמו שיש לי כלפי הרשתות בחוק יסודות התקציב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תקן בסיס זה בין 70% ל-80% מהתקציב, מה שאומר שעדיין מדובר פה על בין 4.2% ל-4.8% מעל 100%. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ה-6% מתקן הבסיס רלוונטי גם לשתי הרשתות או רק למוכש"ר? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה רק בשתי הרשתות. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> ה-6% לא ברשתות הם מתוך כלל ה-100%, בשתי הרשתות הם מתוך תקן הבסיס שהוא יותר מצומצם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה 104% עד 105%. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ברשתות זה תקרה. אתם אומרים לרשתות המוכש"ר, לא לשתי הרשתות האלו, שמותר להן לקחת עד 6% מהתקצוב שלהן ולהשקיע אותם במנגנון התקורה במקום ישירות בתלמידים. מדוע לגבי הרשתות, שלהן אתם נותנים תוספת תקציב, לא עשיתם חישוב פרטני של כמה הן צריכות לקחת תקורה? הרי זה תוספת תקציב, זה כסף ציבורי. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> התקצוב און-טופ וגם ה-6% מבוססים על חוות דעת משפטית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תעבירו את זה תוך כדי לוועדה. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אנחנו אומרים בחוות הדעת שעקרונות חישוב התקורה המקסימאלית בהתאם למקובל במוסדות החינוך בחטיבה העליונה ישמשו כנקודת ייחוס בהעדר נקודת ייחוס אחרת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תעשו נקודת ייחוס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לדבר על תקציבי ההסעות. בדיון בוועדת הכספים ב-25.12 נאמר כי חלק מהתוספת מיועדת להסעות. בתחילה נאמר כי מדובר בתוספת של 16 מיליון שקל, אחר כך נאמר שמדובר בתוספת של שישה מיליון שקלים. ביקשנו לקבל חישוב מפורט לגבי תקציב מודל ההסעות בכל אחת משנות הלימוד, לדעת מה הוא המודל לפיו מחושב תקציב ההסעות, האם היה שינוי במודל בין תשפ"ה לתשפ"ו, וביקשנו לדעת האם התוספת בתקציב ההסעות נובעת מגידול במספר התלמידים המשתמשים בהסעות או בעלייה של עלות ההסעות. קיבלנו בפנייה העדכנית כי שירותי ההסעות לא תוקצבו בבסיס התקציב בשנת 2025 לאור אי הוודאות בנוגע למצבת התלמידים הזכאים להסעות ומנגנון ההפעלה של שירותי ההסעות בעקבות המעבר לתקצוב הנורמטיבי. לאחר מכן נאמר שבין שנות הלימודים תשפ"ה לתשפ"ו לא חל שינוי במנגנון התקצוב, בתעריפים ובקריטריונים לעניין זכאות לשירותי הסעות. בנוסף, בפנייה התקציבית העדכנית נכללת גם בקשה נוספת להקצאת כספים לתכנית 206501 – שירותי עזר, הסעות ומענקים. גם במקרה הזה דרישתנו לא נענתה, לא הוצגו נתונים עדכניים ביחס למצבת התלמידים הזכאים לשירותי הסעות שלגביה שררה אי הוודאות, ולא הוצג המודל לפיו מחושב תקציב ההסעות, רק צוין שהמודל לא השתנה בין תשפ"ה לתשפ"ו. לא ניתן הסבר מספק המצדיק את כפל התקצוב עבור שירותי ההסעות תחת התכניות הייעודיות לרשתות, לחינוך העצמאי, למעיין החינוך התורני, ותחת התכנית התקציבית הכללית של שירותי עזר, הסעות ומענקים המשמשת להקצאת תקציבי שירותי ההיקף בכל מוסדות החינוך היסודיים. בהנחה כי המעבר למודל התקצוב הנורמטיבי הושלם ותקציב ההסעות מוקצה לרשתות תחת התכנית התקציבית הכללית, מדוע נדרש להעביר גם תקציבי הסעות ישירות לרשתות? << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> תחת הפנייה שעברה ב-25 בדצמבר היו שתי פניות שעסקו בסעיף תקציבי 20 של משרד החינוך. בפנייה אחת עברו עשרה מיליון שקלים, בפנייה שנייה עברו שישה מיליון שקלים. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> עד תשפ"ו מודל ההסעות היה כמו שהוא היה מזה שנים, עם תעריפים קצת שונים בין שתי הרשתות. החל מתשפ"ז יהיה תקצוב הסעות שונה - בימים אלה הוא מתגבש יחד עם האוצר ועם הגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא אמרתם מה אומר המודל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> האם זה אומר שעברו פה על הנחיית היועמ"שית? כי לפי הנחיית היועמש"ית, וגם דיווחה על זה סגנית ראש אגף תקציבים, יעל לינדנברג, תקציב ההסעות יוקצה לרשתות החינוך כמו ביתר... זה היה אמור להיות בתשפ"ה. האם אתם אומרים שחרגתם בשנתיים מהנחיות היועמ"שית וממה שסוכם עם אגף התקציבים? זו המשמעות. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> במכתב של הממונה על התקציבים ושל סגנית הממונה על התקציבים מאוגוסט 2024 היה רצון לשנות באופן מיידי את הקריטריונים של ההסעות ולהתניע את המודל כבכל מערכת החינוך הרשמית. מכיוון שהמשימה התבררה כיותר מורכבת ממה שציפינו, לא הצלחנו לממש את זה בקבועי הזמנים שרצינו. מרב המאמצים הוקדשו קודם כל לטפל במודל של שכר עובדי ההוראה, שזה החלק הארי של הכסף. אנחנו עמלים עכשיו יחד עם משרד החינוך כדי לסגור את הנושא לקראת שנת הלימודים תשפ"ז. אני לא חושבת שאנחנו חורגים מהנחיה משפטית. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> המודל הוא לא לפי תעריף יישובי ספציפי כמו שיש ברשמי, אלא זה איזה שהוא מקבץ וממוצע של תעריפים יישוביים. יש התחשבות בגורמים כאלה ואחרים, בעיקר ברשת בני יוסף, שזה הבדל של כמה עשרות שקלים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תפרט. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זו סוגיה תקציבית שאני מנסה לשחזר, כי היא נקבעה לפני כמה שנים. יש תעריף יישובי שמשתנה מיישוב ליישוב, זאת לעומת פר קפיטה שנקבעה לכל אחת משתי הרשתות. ברשת בני יוסף לקחו את התעריף היישובי הממוצע והעלו כמה וכמה אחוזים כדי לאפשר מימון להסעות מאוד מאוד מרוחקות. נתנו תוספת של 40% בחלק מהמקומות כדי לייצר איזו שהיא אלטרנטיבה. צריך לזכור שהפריסה הארצית של מוסדות הרשתות לא דומה לבית ספר רשמי, לכן עשו בשעתו איזה שהוא חישוב, נתנו את התעריפים פר קפיטה לכל אחת משתי הרשתות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אמרת שברשתות הייתה הגדלה פר תלמיד, או הקלה לעומת ילד בחינוך הרשמי? זה מה שהיה נהוג עד עכשיו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לא, אמרתי שעשו ממוצע. יכול להיות יישוב שהתעריף שהממלכתי קיבל הוא 15 שקלים לילד, התעריף שהרשת קיבלה הוא רק 12 שקלים או 10 שקלים. זה סוג של ממוצע. יש יישובים שזה יותר, יש יישובים שזה פחות. עשו ממוצע כלל ארצי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי שזכאי היום להסעות זה ילד בחינוך המיוחד, ולגבי ילד בחינוך הרגיל – שני קילומטר או שלושה קילומטר מרחק מבית הספר. הסוגיה של מה בית הספר הרלוונטי לילד ברשתות הוקלה בהרבה יותר מאשר בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי. אם הילד גר בפסגת זאב ובית הספר בנווה יעקב לא מתאים לתת הזרם שלו, נותנים לו הסעה למרות שלא מגיע לו. זה לא המצב היום? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זה לא המצב. הקריטריון של שני קילומטרים מרחק מביתו של התלמיד לבית הספר בשכבות א' עד ד', ושלושה קילומטרים בכיתות ה' ומעלה, נשמר גם ברשתות. זה תנאי סף להשתתפות המשרד בהסעה. בלי הקריטריון של שני קילומטר או שלושה קילומטר אין בכלל דיון, הילד לא מקבל, גם לא ברשתות. ההבדל היחיד בין ילד ברשמי לילד בשתי הרשתות זה כאשר הרשות המקומית היא זו שמשבצת את התלמיד בחינוך הרשמי לאותו אזור, לאותה שכונה, לאותו רובע, לאותו בית ספר ולא משבצת את הילד במוכש"ר ובשתי הרשתות. במקרה שבו ילד במוכש"ר ובשתי הרשתות לא יכול ללמוד במוסד הקרוב למקום מגוריו בגלל שאין מקום, יש ועדה של המשרד שמאשרת גם מעבר לשני קילומטר או שלושה קילומטר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא קיבלנו שום פירוט עדכני של נתוני קיטון או גידול במספר התלמידים ברשתות, שום פירוט בנוגע לשכר המורים, בנוגע למצבת המורים והמורות, ונוגע לפרופיל המורות המעודכן ברשתות לשנות הלימודים תשפ"ה, תשפ"ו. רכיבי שכר אדומים. בנספח למתווה מודל התקצוב הנורמטיבי מיום 11.8.2025, מתווה מפורט של כללי מודל התקצוב הנורמטיבי לרשתות החינוך החרדיות, צוין כי במסגרת בחינה מעמיקה של רכיבי השכר ששולמו בפועל לרשת מעיין החינוך התורני סווגו כ-100 רכיבי שכר שונים ששולמו לעובדי הוראה על ידי הרשת לאורך השנים. רכיבי שכר שסווגו כאדומים לא נכללים במודל התקצוב הנורמטיבי ואינם מפורטים בנספחים למסמך. במסמך נאמר כך: "רכיבים אלה שולמו בפועל על ידי רשת מעיין החינוך התורני, אך ממועד החלת המודל לא ייכללו במודל התקצוב הנורמטיבי מאחר שאינם מתוקצבים בקבוצות ההשוואה". משנת 1999 כספי הציבור מימנו משכורות מנופחות של עובדים ברשתות החינוך של מפלגת ש"ס ויהדות התורה, כספים שהוקצו באופן מפלה באמצעות רכיבי שכר לא לגיטימיים שלא אושרו למוסדות חינוך אחרים שאינם חרדיים. זה גם אומר שיש חשד סביר ששכר עובדי ההוראה ברשתות הוסט בפועל לטובת אי אילו גורמים אחרים במטה הרשתות שלא כדין ובהעדר כל פיקוח על שימוש חוקי בכספי ציבור והגנה של זכויות העובדים ברשתות. נבקש לקבל פירוט של רכיבי השכר האדומים, אלה שאמרו שהם לא ייכללו יותר בתוך רכיבי השכר אבל הושמטו ממודל התקצוב הנורמטיבי, ופירוט של בעלי התפקידים ברשתות החינוך שקיבלו את רכיבי השכר האלה עד המעבר לשיטת התקצוב החדשה. מה כללו אותם סעיפים? האם זה הוא ההסבר לשכר הבכירים המופרז במטה הרשת? האם מורים קיבלו את התוספות האלו? מה עלות הרכיבים האלה? כמה רכיבים כאלה היו? מדוע החשבת של החשכ"ל ברשת אפשרה את הרכיבים שאינם ככלל ילדי ישראל? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> התחלנו מלראות מה מתוקצב בסימולטור של משרד החינוך מבחינת הפרופיל של המוסדות המוכרים שאינם רשמיים בחינוך המיוחד והמוסדות בחטיבה העליונה. אתם יודעים שהסיבות שהובילו למודל תקצוב נורמטיבי זה חוסר הפיקוח וחוסר האמירה של המדינה מה צריך להיות משולם, ובגין אלה רכיבי שכר משולמים, לא משולמים. לחשבת, שהיא לא חשבת שכר ברשתות אלא חשבת מטעם משרד האוצר, לא הייתה את היכולת לדעת אם רכיב מסוים בתלוש השכר משולם או לא משולם. התברר שהיו רכיבים ששולמו ברשת מעיין החינוך התורני למורים עובדי מדינה בדיוק כמו הרשמי, רכיבים שאינם מתוקצבים יותר. יש פה רכיבים שהמדינה תקצבה ולא פעלה לעצור אותם, היא הכירה בזה שזה שולם לאורך השנים. אם הרשת ראתה שצריך לתקצב איזה שהוא רכיב שכר לעובד מדינה והמדינה לא אמרה לה אחרת, לא הגיוני עכשיו לבוא ולדרוש אותו חזרה. האם יש רכיבים אדומים שצריך לקזז? התשובה היא לא. אם יש הפרות שנעשו, כמו הפרות של לימודי ליבה, הפרות של מינהל תקין, הפרות של התקורה, כמובן שצריך לקזז אותם, אבל לגבי רכיבים שהמדינה לא עצרה את הרשתות מלתקצב, לא סביר לדרוש אותם אחורה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא דובר על דרישה אחורה, דובר על מה כללו אותם סעיפים. האם זה הוא ההסבר לשכר הבכירים המופרז במטה הרשת? האם המורים קיבלו את התוספות האלו? מה עלות הרכיבים האלה? כמה רכיבים כאלה היו? מדוע החשבת ברשת אפשרה את הרכיבים שאינם ככלל ילדי ישראל? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> חשבת הרשת היא לא חשבת שכר, היא חשבת מטעם משרד האוצר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הרכיבים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זו רשימה של עשרות - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבל את הרשימה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא מתקצבים אותה עכשיו. למה אתה צריך את הרשימה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> השאלה לגבי הרכיבים האלה היא כדי להבין אם זה ההסבר לשכר הבכירים המופרז במטה הרשת. אם המורים קיבלו את התוספות האלו, מה קורה עם זה עכשיו? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> המודל עוסק בשכר עובדי ההוראה, כך מחושב הפרופיל שלהם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרנו שיש עובדי הוראה שעברו למטה בשכר מופרז, מנופח. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> האם כרגע זה מה שקורה שם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה התחלופה לזה? אני רוצה להבין את ניפוח השכר. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> לצד המודל הנורמטיבי יש יחידה בחשב הכללי שהוקמה לשם הבקרות והבדיקה שאת מתארת עכשיו. אני לא יודעת להגיד לגבי אותם ניפוחי שכר, אם הם קיימים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> והחשכ"ל? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה 11 התקנים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> כן. אותה יחידה קמה במטרה לבחון את הדברים שאת מדברת. לפני זה לא הייתה בכלל הבחינה שאת מדברת עליה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פה סוגיה שאני רוצה להבין. בגלל האופן שבו הכסף מחולק מול הרשתות, מול אותם תפקידים שאנחנו לא יודעים כי החשכ"ל לא אמר לנו אם הוא משאיר אותם או לא, כמו תפקידי הפיקוח, כמו תפקידי מטה בשכר מנופח שמנוגד לכללים, אני רוצה להבין את הסוגיה הזאת כדי לעשות את ההצלבות. אנחנו כח"כים עושים לא פעם עבודת פיקוח מקצועית, לא פרלמנטרית, כי אין לנו ברירה. אני רוצה לקבל את הנתונים האלה. אם צריך מהחשכ"ל, נבקש מהחשכ"ל. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> יחידת הבקרה הזאת היא בשלבי הקמה. אפשר לבדוק מה כבר נעשה, מה שלבי הגיוס של אותם 11 תקנים שהגיוס שלהם החל רק בינואר. אני לא יודעת אם יש לנו את הנתונים להעביר בשלב הזה, אני יכולה לבדוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אשמח לקבל את הנתונים האלה, לפחות את רכיבי השכר האדומים. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> הרכיבים שהועברו זה הרכיבים שנכללים במסגרת המודל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה כללו אותם רכיבי שכר אדומים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> לא ניתן להעביר רכיבי שכר אדומים, כי יכול להיות שרשת העצמאי שלא נבחנה באותה בדיקה שילמה לניפוח בלון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא בדקתם את העצמאי? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אותה בדיקת אנומליות נעשתה ביחס לרשת המעיין. הרכיבים האדומים לא מעניינים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אותנו הם מעניינים, כי יש לנו דרישה עקרונית שכל שקל שניתן בשבע השנים האחרונות יוחזר כמו בכל עמותה במשק שלוקחים ממנה שבע שנים אחורה, כמו בכל עסק וכמו לגבי כל יחיד. אנחנו רוצים להבין מה ניתן פה לא כדין. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> יש הבחנה בין רכיבי שכר ששולמו על ידי המדינה, לבין הפרות שנעשות. הפרות, כמו שאתה אומר, צריכות להיות מקוזזות, בין אם זה הפרות שנוגעות ללימודי ליבה, בין אם זה הפרות שנוגעות - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הדר, אתם לא הולכים לקזז את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סיווגתם כמאה רכיבי שכר שונים, שמתוכם רכיבי השכר שסווגו כאדומים לא נכללו במודל התקצוב הנורמטיבי. אל תביאי לי את האדומים, תביאי לי את רכיבי השכר שלא נכללים בנורמטיבי. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אנחנו לא יודעים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך אתם לא יודעים אם סיווגתם את זה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> גם משרד החינוך לא יודע את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> החשכ"ל יודע? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוויתור על הנקודה הזאת היא לא בסמכותכם, מדובר בכסף ציבורי. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> נקודת המוצא הייתה להתחיל מהפרופיל המתוקצב בחינוך המיוחד ובחטיבה העליונה שקיים במשרד החינוך. בכל אחד מהפרופילים האלה יש רשימה מאוד מאוד ארוכה של רכיבים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הם נתנו תוספת 2016 בשנה שעברה שהחלטתם שזה רכיב אדום שלא מוצדק לתת אותו ב-2025. תני לנו את הרשימה של הרכיבים האדומים. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> העבודה לא נעשתה באופן חוצה שנים וחוצה רשתות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> משרד החינוך הגדיר מה הם הרכיבים הירוקים. זה לא ששאלתי את רשת המעיין או את רשת העצמאי מה הם רוצים שיהיה רכיב ירוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה לא נכלל? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זה כל דבר בעולם שלא נכלל במודל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה שהיה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> למשרד החינוך יש רשימה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מבקשים מכם את הרשימה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבל את הרשימה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זו רשימה של רכיבים שמתוקצבים על ידי משרד החינוך בהתאמות הנדרשות. רכיב אדום יכול להיות גם משהו שמשולם על ידי רשת אורט או רשת אמית לעובדי ההוראה שלהן, רק שאנחנו לא מפקחים על זה כי הן לא מתוקצבות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור שהם מתוקצבים. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> רכיבים אדומים הם רכיבים שהיום כבר לא משולמים על ידי משרד החינוך, ולכן משרד החינוך לא מפקח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז איך הוא משולם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את אומרת שכל דבר בעולם יכול להיות רכיב אדום. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> כל מה שאני לא מתקצבת הוא אדום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז איך את יודעת שמתקצבים אותו? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני יודעת מה אני מתקצבת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הדר, זה לא נשמע סביר שאתם לא יודעים להביא לנו את הרשימה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הדר, את אומרת שיש רשימה במשרד החינוך של רכיבים שמתוקצבים, שזה ירוק, נכון? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש את הרשימה הזאת? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> היא הועברה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אדום זה רכיב שהמדינה לא מתקצבת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הוצאות תפעול ותקורה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> הוצאות תפעול ותקורה נגזרות ממספר התלמידים. אם הרשת בוחרת לתגמל את עובדי ההוראה, לבריאות, זה ככל רשת אחרת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לנו פה מאה רכיבי שכר שסווגו, כאשר בתוכם יש עשרות רכיבי שכר אדומים שאינם רלוונטיים עוד. האם אפשר לנפח רכיבי שכר ירוקים נוכח אי הידיעה של רכיבי השכר האדומים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> משרד החינוך קובע את התקצוב, לא הרשת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את אומרת שיש פה פירצה, שיש פה פתח שהשארנו ואין אפשרות לסגור אותו. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני אומרת בדיוק הפוך. אני אומרת שלפני מודל התקצוב הנורמטיבי הרשתות שילמו ואנחנו כמדינה - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם שמים את זה בתקורה. יש עוד כספי ציבור שיכול להיות שמשולמים ככה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> כן, בתי חולים. גם שכר סייעות מתוקצב באופן נורמטיבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> ברשויות המקומיות. כל הרשויות המקומיות מגדירות מה כלול בעלות המשרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הרשות המקומית לא יכולה להעלות שכר לסייעת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם אין לה מנדט. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אם הרשות המקומית רוצה לעשות יום כייף לסייעות שלה - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בסדר, זו הטבה עקיפה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיון בדצמבר צוין כי אין בידי המדינה נתונים עדכניים על פרופיל המורות ברשתות. אנחנו ביקשנו לקבל חישוב מפורט של שכר המורות ברשתות, כולל נתונים באשר להגדלה שהייתה או לא הייתה, וביקשנו לקבל את מספר התלמידים ברשתות שלמד בשנת הלימודים תשפ"ה ובשנת הלימודים תשפ"ו, כולל חישוב הגידול או ההפחתה במספר התלמידים בכל אחת מהרשתות. לגבי שמונה בתי ספר ברשת החינוך העצמאי ו-14 בתי ספר במעיין החינוך התורני ובני יוסף נקבע כי אינם רשאים להיחשב כחלק מהרשתות ויש לגרוע את מספרם של התלמידים בהתאם. מה קיבלנו? לא קיבלנו שום פירוט עדכני לגבי קיטון או גידול במספר התלמידים ברשתות. גם בנוגע לשכר המורים, מצבת המורים ופרופיל המורים לא קיבלנו שום פירוט לשנת הלימודים תשפ"ה ותשפ"ו. משרד האוצר אף לא טרח להעביר את טבלת האקסל המפרטת את רכיבי שכר עובדי ועובדות ההוראה הנכללים במודל התקצוב החדש. יועמ"ש משרד האוצר, מר דודי קופל, העביר לנו טבלת אקסל במענה למכתבים ששלחנו, אבל קובץ האקסל אינו מציג נתונים שביקשנו המפרטים את מצבת המורים, את פרופיל המורים המעודכן ברשתות בכל שנת לימוד, ואת חישוב העלות הנגזרת מרכיבי השכר המפורטים. קיבלנו ממשרד האוצר משתנה אחד מתוך הנוסחה, לא את יתר הנתונים הנדרשים על מנת להבין איך הגענו לסכומים שאנחנו רואים לפנינו. בלי הנתונים החסרים חברי הכנסת לא יכולים לאמת אם 98 מיליון השקלים הנידונים מייצגים סכום ההולם את הצרכים בפועל, או סכום מנופח המוקצה שלא כדין ובאופן לא שוויוני. מעבר לכך - במסגרת מכתב העברה החלקי של האוצר על המעבר לתקצוב הנורמטיבי, לא התקבל פירוט לגבי בתי הספר שלא עמדו לאחר ראשית שנת הלימודים בחובת הצגת מערכת שעות ופרופיל המורים. ידוע לנו כי חלק מבתי הספר ברשתות לא העבירו את הפרופיל ולפיכך גם תוקצבו שלא על בסיס נורמטיבי. למוסד מוכר שאינו רשמי נוצרי שלא ידווח למשרד בזמן, יקוזזו 10% מהתקצוב אוטומטית. מכיוון שעשרות בתי ספר חרדים לא דיווחו בזמן, אז התעכב כל המעבר לתקצוב הנורמטיבי. השאלה של הקיזוז לבתי הספר של הרשתות הפוליטיות נמצא בבירור מנכ"ל. אי קיזוז הוא מקרה מובהק של אכיפה בררנית לפיה מופעלת סנקציה על כל בית ספר, כולל מוסדות חרדיים שאינם פוליטיים, למעט הרשתות החרדיות הפוליטיות שנמצאות במעמד שבו לא מקצצים להן תקציב. << אורח >> נביה אבו יוסף: << אורח >> אני רוצה להפריד בין הפרופיל של המורים לבין התלמידים. הפרופיל מתייחס רק לנתוני המורים. משרד החינוך החל מינואר השנה התחיל לתקצב את זה לפי פרופיל המורים שדווח לשנת הלימודים תשפ"ה מהרשתות. זיהינו שהפרופיל דומה לפרופיל של תשפ"ד, שהשינויים הם מינוריים. טבעי שהפרופיל ישתנה משנה לשנה, כי יש מורים שפורשים, יש ותיקים שפורשים, יש מורים חדשים שנקלטים במערכת. לגבי הפרופיל של תשפ"ו טרם הסתיים הדיווח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה מהדיווח ישנו? כמה אחוז מהדיווח התקבל? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> ביחס לרשת החינוך העצמאי הדיווח הושלם, הוזנו כל פרטי עובדי ההוראה, וביחס לרשת בני יוסף, מכיוון שיש עוד כמה השלמות, זה עוד לא הושלם, זה בתהליך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה האחוזים שהושלמו בבני יוסף? אם הדיווח לגבי העצמאי הושלם, נשמח לקבל את הנתונים. << אורח >> נביה אבו יוסף: << אורח >> נתונים של מה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> את מספר עובדי ההוראה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אלה הנתונים שהכי רצינו. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> את מספרי תלמידים אני יכול לתת. בתשפ"ד היו בחינוך העצמאי 130,184 תלמידים, בתשפ"ה היו 126,852 תלמידים, ובתשפ"ו יש 122,948 תלמידים. בתשפ"ד היו במעיין החינוך התורני 61,807 תלמידים, בתשפ"ה היו 60,932 תלמידים, ובתשפ"ו יש 62,384 תלמידים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היה פה יו"ר ועדת הכספים לשעבר, שאמר שהוא מתריע כבר שנים שיש להביא את העברות בזמן ולא לאשר אותן בדיעבד, ושהמציאות האבסורדית היא שעכשיו נדרשים לדון רק בהעברה אחת, בחינוך החרדי. הוא אמר שאושרו 30 העברות שונות, כולל שכרה של השופטת וילנר שקבעה את פסק הדין. האם באותם שבועיים של העברות תקציביות העברתם עוד כספים – אנחנו עתרנו על העברה הזאת של החינוך – לפני האישור שלהם בוועדת הכספים? בתשובה שנתתם באיחור רב ליועצת המשפטית של הכנסת - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לאחר שלוש פניות בעניין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם יש עוד העברה שהעברתם לפני שהגעתם לוועדת הכספים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק נשלים שבתשובה נמסר שלא נאספו - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם יש בעיה עם השכר של השופטת וילנר שבעקבות זה היא קיבלה את הכסף, אני רוצה לדעת. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני אבדוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מוכן שיקבלו כסף בדיעבד ויעברו על החוק. משרד האוצר, איזה הליכים פנימיים עשיתם בתוך משרד האוצר ובצנרת העברות הכספים כדי שמקרה כזה לא יישנה? אני לא זוכר שהייתה העברה תקציבית בסוף שנת הכספים 2025 שכללה העלאה של 42% מסך תקצוב הבסיס ו-30% בהתאמה לבני יוסף ולעצמאי. 42% ו-28% העלאה מבסיס התקציב לא קשורים להסכמי שכר וגם לא קשורים לתלמידים, כי יש ירידה בתלמידים. זה לא מסביר את העלייה. הייתם צריכים להיות הרבה יותר מדויקים בהכנת התקציב אל מול הנתונים של התלמידים ושל המורים. למה יש 40% עלייה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אותם 40% לא משקפים עלייה ריאלית, אם מסתכלים על ביצוע לעומת ביצוע. אם אנחנו מסתכלים על תקציב 2025 המאושר לעומת תקציב 2024 המאושר ו-2023, אנחנו לא רואים את הפערים הגדולים שאתה מדבר עליהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם כן רואים. בתקציב 2025 המאושר היה פחות 40% תקציב. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> הוא לא היה נמוך ב-40% מהתקציב של 2024. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל העברות הן ב-40% יותר. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> תקציב סוף שנת 2025 ביחס לתקציב סוף שנת 2024 ותקציב סוף שנת 2023 לא חורג, בטח לא באחוזים שאתה מדבר עליהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, תביאי את המספרים. את תראי שזה כן חורג. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> לגבי למה היה צורך בהעברות כל כך משמעותיות בתוך השנה - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרת הרגע שזה לא משמעותי. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אמרתי שאין גידול בתקציב הכולל שהועבר לרשתות בין 2025 ל-2024. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל העברה בסוף 2025 הייתה יותר משמעותית ביחס להעברה של שנים קודמות, נכון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 40% יותר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> יש ארבעה רכיבים משמעותיים שבגינם זה קרה. הראשון זה חוסר הוודאות של מודל התקציב הנורמטיבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זה כן קשור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? 2025 לא היה נורמטיבי. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> שני שליש ממנו לא היה בנורמטיבי, שליש ממנו היה בנורמטיבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה אפילו לא שני שליש. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> כן, ארבעה חודשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תקציב 2025 עבר בסוף מרץ. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> התקציב הנורמטיבי חל החל מספטמבר 2025 בגין ארבעה חודשים, כאשר יתר שנת 2025 שולם במודל התקצוב הישן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם מיישמים את התקצוב הנורמטיבי החל מספטמבר 2025? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מיישמים את זה בפועל? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ועדיין אתם לא יודעים כמה קיזזתם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אמרת שניתקתם אותם מהמרכב"ה רק ב-31 בדצמבר. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> נכון, ולכן היו שני שלבים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ועדיין לא קיזזתם את הכסף מתשפ"ה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זו בעיה לכשעצמה, אני לא מתכחשת אליה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וגם לא תקזזו כנראה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך תקזזו? תיקחי כסף מאנשים? את לא תקזזי את הכסף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפילו בבג"ץ השופטת וילנר אמרה שאנחנו לא מקזזים אחורה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כשיש לך תקציב של 3.6 מיליארד, אתה יכול לקחת בתשלומים. מה קרה, יש לך 100 מיליון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ממי תיקח? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מהנהלה וכלליות. יש לך פה 6% תקורה, זה 160 מיליון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ממי תיקח? לעמותה אין, זה סתם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תפסיק לגנוב כסף, זו הדרך הפשוטה. אל תעביר לעיתון, אל תעביר לאדרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גנב מגנב פטור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כי המורים שלו מקבלים תוספת 2016. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה "המורים שלו"? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הם לא המורים שלי, זה היופי. לי אין מורים, לך יש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס, אצלך יש, כי הרשת הזאת היא פרטית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> על ראש הגנב בוער הכובע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מוחה על זה שאמרת לי גנב. עלתה טענה של יו"ר ועדת הכספים לשעבר על כך שבמהלך אותם שבועיים של סוף שנת תקציב 2025 הועברה בחלק מהעברות התקציבים המשכורת של השופטת וילנר. כחלק מהרצון שלנו לייצר תהליכי עבודה נורמטיביים, הייתי רוצה לשאול אם יש עוד העברות כספים שבוצעו, אם בהעברה התקציבית של משרד המשפטים בסך של 147,000 שקלים, אם אני לא טועה, היו משכורות של שופטים ששולמו לפני אישור ועדת הכספים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הייתה שאילתה בנושא של אחד מחברי הכנסת. התשובה שלי לא תתייחס לשכר של אף פרט - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא פרט - ל-147 של משרד המשפטים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בוודאי לא של שופט או שופטת ספציפיים. התשובה שלי תהיה רלוונטית לגבי - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משרד המשפטים, 147. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> קודם כל, הייתה פנייה שהתייחסה לנושאי שכר במשרד המשפטים. היא לא הייתה לשכר של שופטים כמו שאמר חבר הכנסת גפני שהיה כאן מקודם, היא הייתה לשכר של גורמים אחרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עוזרים משפטיים, מתמחים, סטודנטים, מאבטחים ועובדי מינהל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שאינם שופטים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> גורמים שאינם שופטים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה ציור התכנית. אם היית פה שואל שאלות, היית יודע שתיאור התכנית לא מעיד בכלל על העברת הכספים, זה סתם כותרות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה לא סתם כותרות, ממש לא. בהסכמות ובהבנות בין ועדת הכספים של הכנסת לבין משרד האוצר - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא הסכמתי לזה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הוסכם שיהיה תיאור כללי של כל תכנית, תיאור שלאו דווקא מתייחס למטרת השינוי התקציבי. הרבה פעמים יש בלבול שנוצר כשאנחנו מציגים שינויים תקציביים שבהם אנחנו מציגים גם את המטרה של השינוי הספציפי שאינה בהכרח קשורה לכל מה שכתוב בתיאור התכנית. כשמדובר בנושא שולי בתוך התכנית, זה אפילו נראה שזה בכלל לא קשור. ספציפית הפנייה ההיא לא הייתה עבור שופטים, היא הייתה בעיקר עבור יישום הסכם קיבוצי שנחתם בספטמבר 2025. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מאבטחים - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן, כל מיני גורמים שונים. מינהל, כלליות וכו'. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם בסך העברות האלו הייתה עוד העברה שעברה לפני אישור ועדת הכספים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא. לא שולם משהו מתוך הפנייה הזאת לפני שהיא אושרה על ידי הוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם בכל העברות התקציביות שהיו בסוף שנת הכספים 2025 עברו עוד כספים לפני אישור הוועדה? עזוב את הסיבות למה, אם זו הלנת שכר וכו'. האם הנוהג הזה היה קיים בעוד העברות ב-2025? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני מודע לזה שבבית משפט נאמרו המילים "פרקטיקה מקובלת", אבל זה לא נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא אנחנו אמרנו אותן. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בוודאי שלא אתם אמרתם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נציגת הממשלה הייתה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> והשופטת וילנר השיבה לה שזו פרקטיקה לא חוקית. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני חלילה לא תוקף אותה ולא מאשים אותה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסיפור של מה שנאמר בבית משפט לא רלוונטי לדיון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא אני אמרתי על בית משפט. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הפרקטיקה אינה מקובלת במובן הנורמטיבי ובמובן של האם הדבר נפוץ או לא נפוץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יואב, קרה או לא קרה? עזוב בית משפט. לא דיברתי עכשיו על בית משפט ועל תשובת המדינה. קרה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> האם היו עוד פניות שעברו בשנת 2025 שבהן הכנסת הצביעה לאחר שכבר היה ביצוע? אני מעריך שהדבר קרה, אבל עוד לא בדקתי ואני לא יכול להשיב תשובה ודאית. אם זה קרה, זה קרה במשורה, ואנחנו עכשיו עושים את הבדיקה הזאת לבקשת היועצת המשפטית של הכנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עד סוף הכנסת ה-26 היא תקבל תשובה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> סוף הכנסת ה-26 לא תלוי בי, אבל אנחנו משתדלים לבוא לזה כמה שיותר מהר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הכנסת ה-26 זו הכנסת הבאה. אנחנו עכשיו בכנסת ה-25. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא גם את זה יודע. הוא רק אומר שזה לא תלוי בו. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא הכנסת הזאת ולא הבאה תלויות בי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש הליכים שנעשו כדי למנוע את האירוע הזה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בוודאי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל אותם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אין פה עניין של לקבל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש פה עניין של לקבל. אנחנו רוצים להבין אם אולי יש אחריות לוועדת הכספים. אולי השיהוי של יו"ר ועדת הכספים והסירוב שלו להעלות - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא יודע למה התכוונת במילה "הליכים". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הליכים זה לבחון אם המציאות הכריחה אותם לבחור בין הלנת שכר לעובדות לבין לחכות לוועדת הכספים כתוצאה מפרוצדורה מסוימת. צריך לבחון את זה, לראות שזה לא קורה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש מה לעשות. הדבר העיקרי שאנחנו עושים זה להימנע כמה שיותר, ואמרנו את זה גם לבית המשפט, מלהגיע להתנגשות בין חוקים. לגבי אם יש איזו שהיא עילה אחרת שבגללה נעשית חריגה, אנחנו עכשיו חידדנו את הדבר הזה שוב פעם ואני מקווה שגם הדבר הזה, אם הוא קרה, הוא בטל בשישים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מסכים שאם יש חריגה, הדבר הזה צריך לבוא לידיעת חברי הוועדה ולא לתת לנו להצביע כאילו אין חריגה? זה האירוע פה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בוודאי, וגם התחייבנו על כך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבין שלא רציתם להלין שכר, הכל בסדר, ובטח אף אחד פה לא היה רוצה שהשכר יולן, אבל העובדה שאנחנו המשכנו לדון ולא ידענו - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בוודאי שאנחנו לוקחים על עצמנו לחדד ולהבהיר עוד יותר ממה שנעשה בעבר כאשר יש מצב שבו מוגשת פנייה לוועדת הכספים ויש חריגה מחוק התקציב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה צריך להיות עם שמונה דגלים אדומים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש בדבר שאמרת איזה שהוא חוסר דיוק שמפריע לי, כשאני מניח שמה שאני אגיד יכול להיות שיפריע לכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מניח. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני מנחש. הדברים היו ברורים לכולם, גם ליושב ראש, גם לחברי הכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יודע מה היה אצל היושב ראש הקודם, אבל אני אומר לך - אני ניהלתי את אותה ישיבה כיושב ראש - שלא היה לי צל צילו של מושג. אף לא אחד מכם בא ואמר לי, בעקיפין או במישרין, שאנחנו עוסקים פה בכסף שעבר. אני לא יודע על בסיס מה נאמר שהיינו מודעים. אני יכול להגיד לך שכל חברי הכנסת החדשים לא היו מודעים, ואני לא יודע כמה מהוותיקים היו מודעים או לא. אני אומר לך בתור חבר כנסת שזו הכנסת הראשונה שלו, שלא הייתי מעלה על דעתי שדבר כזה בכלל יכול להיות בלי שאתם אומרים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני חושב שכן אמרנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא חושב שצריך להלין שכר, וטוב עשיתם שדאגתם שלא תהיה הלנת שכר, אבל המינימום המתבקש הוא לבוא ולהגיד שאנחנו דנים על הוצאות שיש בהן רכיבי שכר לא', ב', ג', ד', ה' ו-ו' ששולמו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> דרך אגב, אמרת שהכסף הלך - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא להציג את זה כאילו ידענו. אף אחד פה לא ידע כלום, לפחות עד כמה שאני יודע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יואב, אמנם יו"ר הוועדה אומר לך, אבל - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> המטרה שלי היא בוודאי לא לייצר פה איזו שהיא התנצחות לגבי זה, אבל מבחינתי ומבחינת נציגי אגף התקציבים הדברים כן נאמרו וכן שוקפו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איפה הם נאמרו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יואב, לא יכול להיות שאמרת את זה עכשיו. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נאמרו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בחיים לא באת ורמזת על זה, אפילו לא בסנטימטר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כתבנו את הדברים במפורש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איפה זה נכתב במפורש? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני קורא עכשיו את הפנייה שלכם של אז. אמרת לי קודם ש-66 מיליון מתוך 147 הלך לרשמים. דרך אגב, כתוב שופטים ורשמים, אבל לא משנה. נגיד שטעיתם וכתבתם שופטים כשהתכוונתם רק לרשמים, זה בסדר. בפנייה כתוב 147. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> במקום שנתווכח, יואב, אנא תראה לי בפרוטוקול הדיון את הקטע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תראה לנו פעם אחת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שחלילה לא נחשוב ששיקרת פה, שאמרת דבר לא אמין. שחלילה לא נחשוב שפקיד ציבור מחרטט את הח"כים. אנא תמצא לי את הקטע בדיון ואני אתנצל בפניך פה. אני רוצה את זה מהדיון, תמצא לי את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יואב, מתקשר אלי החשב הכללי - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יואב, אני בטוחה ששמך הטוב חשוב לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התקשר אלי החשב הכללי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> דאז או דהיום? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דאז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בדצמבר 2025 התקשר אלי החשב הכללי ואמר לי: "חנוך, לפני שאנחנו מתחילים את האירוע הזה - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כלקח מ-2024. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> "תדע לך שמה שלא תאשרו עד תאריך... << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 12:00 בצוהריים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> "לא נוכל, כי אני לא אוכל להכניס אותו במערכות". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה גם כל שנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אף אחד לא בא ואמר לי, "תקשיב, הכסף הזה עבר". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-2024 נאמר לנו עד 12 בלילה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני הייתי אז, ניהלתי את הוועדה. אמרו לנו עד 23:00. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשהגיעו העודפים אמרו: "בגלל שעשיתם את זה אחרי 22:00 בלילה, תעשו את זה עכשיו לפני 22:00", ואז אתה באת ואמרת: "לא, צריך לפני 12:00 בצוהריים". << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני חושב שלגבי הסוגיה של נעילת המערכות טוב עשתה הוועדה והיועצת המשפטית של הוועדה שדאגו שלא נגיע - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברור, כי כך היו פניות שלא הגיעו. ברור שמבחינתכם זה טוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יואב, מה שעשית זה בגלל שכאב לך על המחלוקות שיש לפעמים בוועדה בין קואליציה ואופוזיציה. אמרת שתקריב את עצמך לטובת עם ישראל, שתראה איך אתה מחבר בין קואליציה ואופוזיציה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הצליח לך. אני עדיין רוצה את הקטע מהווידיאו כדי להתנצל בפני יואב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא נרמז ולא נאמר במילה ובחצי מילה, והיינו פה לאורך כל הדיון. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יכול להיות שיש פער בין מה שאתם דורשים כמינימום לבין מה שמבחינתנו הוא מובן מאליו. התחייבנו בפני בית המשפט שנבהיר את זה עוד יותר, כדי שלא יהיה מצב שבו אתם תגידו שהמינימום הנדרש שונה מהמינימום שלכם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש הבדל בין להתייחס לשאלה אם נעשה או לא נעשה המינימום הנדרש או שאינו נדרש, לבין זה שאמרת קודם שהדברים היו ברורים ואפילו נכתבו במפורש. הם לא נכתבו במפורש, הם לא היו ברורים, ואף אחד לא היה מודע לזה שהוועדה מתבקשת לאשר משהו שהתקצוב שלו עבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרי ישבו פה שעות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היינו פה בזעקות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על כסף שעבר? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> וחזרו ודנו בחוסרי השכר ובכמה זמן השכר הזה חסר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו פשוט הזיה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> האם לענות על הדבר הזה בהרחבה בדיון הנוכחי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כרגע זה לא האירוע, וזה גם לא האירוע שלנו. ישבתי בוועדות עירוניות - הייתי חבר מועצה עשר שנים - ובכל מיני ועדות אחרות. מעולם לא היה כזה אירוע, לא היה מצב שבו אנשים שהם מבחינתנו סוג של אולטרה מוסמכים, סוג של שומרי סף, באים ומוסרים מידע חלקי ברמה הזו, שלא מבהירים ברחל בתך הקטנה - דעו לכם שאתם פה דנים בכסף שכבר יצא. אתה יכול לקרוא לזה חושפי שכר, אתה יכול לקרוא לזה סבתא של חנוך, אתה יכול לקרוא לזה יו-יו או בוב ספוג, זה בכלל לא משנה, אבל זה כסף שאנחנו דנים פה ומתווכחים אם להעביר אותו או לא להעביר אותו כשהוא כבר מזמן מזמן יצא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה עוד יותר מבאס? שלמרות שידעת את זה, ישבת בדיון שאנחנו יושבים שעות - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> האמת ש - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה בטח אומר לעצמך, "תראה איזה שחקנים הם, הם אשכרה יודעים שזה עבר והם עדיין מושכים". תשמע, אני לא יודע מה יותר משפיל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> א', אני לא חושב שישבתי באותו דיון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ישבת בדיון. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> וב', אדוני היושב ראש, אני רוצה להבחין בין שני דברים שאמרת, כשלגבי אחד מהם אני חייב למחות, לגבי השני אני שומע וקשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מוחה על זה שהם שומרי סף. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא על זה חשבתי למחות. ככל שמיוחסת לנו איזו שהיא אמירה של אמת חלקית כדי לייצר תמונה שהיא לא מדויקת - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם היית יושב במקום שלי מול מישהו מאגף האוצר שהיה מביא סכומים של עשרות או מאות מיליונים - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם היית דן באותם מאות מיליונים שעברו, המינימום המתבקש היה לשים כוכבית שאומרת: עבר כך וכך, ביום כך וכך, כדי לא להלין שכר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> היושב ראש, מבחינתנו עשינו יותר מכוכבית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה? מבחינתך עשית יותר מכוכבית? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה מבין שזה יכול לקרות שוב כשהוא מדבר ככה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה לא יקרה שוב בגלל מה שאמרתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה אומר "אנחנו הולכים לצפצף עליכם ועל בית משפט". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני לא חושב שהוא אומר את זה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה לא מה שאמרתי, זה לא ברוח הדברים שלי, וגם לא - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבקש ממך שבפעם הבאה שמגיע אירוע כזה, והלוואי שלא נגיע לזה, שתהיה כוכבית בפנייה עצמה. אני רוצה שכשאתם מציגים את הפנייה תבואו ותגידו: שימו לב, חברי הוועדה, סעיפים טק,טק,טק, טק כבר שולמו. זה המינימום שנדרש להיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם הדברים ברורים, אין לך, יואב, בעיה שמה שהיושב ראש אמר יתקיים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> צופה פני עתיד, ואת זה גם אמרתי פה בוועדה, נעשה מעל ומעבר כדי - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה "מעל ומעבר"? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה אומר? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מעל ומעבר כדי שהדבר הזה לא יישנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אל תעבירו כסף ללא אישור ועדת הכספים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם זה מגיע להלנת שכר, צריך להביא חודשיים לפני. הרי זה לא איזה משהו שנוחת עליך משמיים, בטח ובטח כשמדובר בשכר. אם זאת הוצאה בלתי צפויה כמו שהיה לנו עם הביטחון שעבר לפני, לגיטימי, אף אחד לא אמר על זה מילה, אבל לגבי שכר בשנת לימודים, כשעבר תקציב חודשיים לפני - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מסירת אמת חלקית במכוון לא הייתה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יואב, אמרת לנו שאמרת את זה. אמרת לנו עכשיו הרבה יותר גרוע מאמת חלקית, אמרת שכולנו ידענו מזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פה יועמ"שית ועדה שלא ידעה את זה, ויש יו"ר ועדה שאומר שהוא לא ידע על זה. זה דבר הזוי לומר שידענו על זה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הדברים נאמרו באופן ברור מבחינתנו, אבל אנחנו נאמר אותם בהרבה יותר בהירות ככל שהדבר הזה יקרה שוב. אנחנו נוודא שהדבר הזה לא יקרה שוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מאוד מחבב אותך, אמיתי, אבל לא יכול להיות שמשרד האוצר, שאתה הנציג שלו, יבוא לפה היום, אחרי כל העתירה, אחרי כל הריבים, אחרי כל השעות שאנחנו מפוצצים פה, ויגיד, "תשמעו, מה אתם רוצים, אנחנו היינו בסדר גמור. אמרנו לכם, רמזנו לכם, כולכם ידעתם, עשיתם פה איזה משחק". זה בדיוק מה שאמרת. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא חושב שאני יושב פה באיזו שהיא זחיחות או יהירות ואומר שעשיתי הכל מצוין. אני שומע את ההתרעמות של הוועדה, אני קשוב אליה, וככל שהדבר הזה קורה שוב אנחנו נבהיר את הדברים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני משוכנע שזה לא יקרה שוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דיברת על המוסדות. כמה מוסדות יש בעצמאי, במעיין ובפטור? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני אתן גם את מספרי התלמידים וגם את מספר המוסדות. בחינוך העצמאי היו בתשפ"ד 121,735 תלמידים, בתשפ"ה היו 125,645 תלמידים, ובתשפ"ו יש 128,935 תלמידים. אני יודע שבקבוצות רצים כל מיני מספרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא קבוצות, הם הבעלים של רשתות החינוך, הם אלה שמוסרים לך את הפרטים. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני משרד החינוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה משרד החינוך - הם הבעלים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תבדוק שלא הקימו לך כמה מתחת לאף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הדיון הזה היה יכול להיות שעה וחצי, כי היינו מושיבים אותם במקומות שלכם והם היו נותנים תשובות תוך שנייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם לא מוכנים. נאור, אתה מוכן? בוא נשחרר אותם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חד משמעית. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כל נתון פה משפיע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אם לחינוך העצמאי יש בסביבות 1,200 תלמידות בחטיבה עליונה אבל במחשב תרשום רק את הבעלות, אתה לא תדע - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תיקח את הצעטלה שיש לינון ותזין אותו במחשב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה שמנהל את המחוז החרדי יודע שאין חטיבה עליונה בחינוך העצמאי. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זה לא נכון, יש גם לחינוך העצמאי וגם - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> במעיין יש. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בתשפ"ד היו במעיין 61,084 תלמידים, בתשפ"ה היו 60,138 תלמידים, ובתשפ"ו - 61,503 תלמידים במעיין. בתשפ"ד היו בחינוך העצמאי 264 מוסדות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מתנצל בפניך, יש 211 חטיבות עליונות בחינוך העצמאי, אבל זה לא כלול במספרים שנתנו לך. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בתשפ"ה היו בחינוך העצמאי 265 בתי ספר יסודיים, ובתשפ"ו - 271 בתי ספר יסודיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי הפער זה בגלל שבתחילת השנה טרם קיבלו את הרישיון. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> מה שאני אומר זה נכון לעכשיו, זה בתי ספר עם רישיונות פעילים מאושרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך זה מתכנס עם ה-22 שהורדת? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא עוד לא הוריד אותם. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> יכול להיות שיש בתי ספר עם כן רישיון, לא רישיון - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הם יודעים רק בסוף שנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסוף תשפ"ו? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כמו שאמר לירן, היועץ המשפטי, הרישיון תלוי עד תשפ"ו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שהוא אמר. הוא אמר שהליך השימוע היה בתשפ"ה, מה שאומר שנראה את ההורדה של 22 מוסדות בתשפ"ו. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בסוף תשפ"ו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שנתיים לוקח - - << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זה לא בדיוק שנתיים, כי תשפ"ה הייתה שנת הבדיקה. מדובר על שנה שלמה של מעבר. זה לא רק לנורמטיבי, זה גם תיקון ליקויים, זה גם שינוי מערכות. עשינו על זה עבודה קשה מאוד שנה שלמה, לכן זה רק בסוף השנה. בתשפ"ד היו ברשת המעיין 268 בתי ספר, בתשפ"ה היו 264 בתי ספר, ובתשפ"ו - 274 בתי ספר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך בעצמאי היו בתשפ"ד 121,000 תלמידים ובמעיין היו 61,000 תלמידים? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בתי הספר במעיין הם יותר פריפריאליים בדרך כלל, הם עם פחות תלמידים. ברשת החינוך העצמאי, שהיא ותיקה יותר, יכולים להיות – זה בעיקר בריכוזים החרדיים - 1,500, 2,500 תלמידים ותלמידות במוסד. זה פשר הפער הפרופורציונאלי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בירושלים לבד יש איזה ארבעים ומשהו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי הפטור? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה הורדתם בפטור? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה מורים ומורות יש במוסדות? כמה מפקחים יש על המוסדות? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> יש כ-24 מפקחים כוללים על בתי הספר היסודיים, כאשר בנוסף להם יש ארבעה מדריכים, מרכזים פדגוגיים אזוריים שמשלימים עוד נדבך ומסייעים לפיקוח, ויש, שזה ייחודי למחוז החרדי ואין בשום מחוז אחר, מתוך רצון לקדם - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-24 המפקחים הם לכלל מוסדות החינוך במדינת ישראל? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לבתי הספר החרדיים במדינת ישראל. יש לנו מפקחי מקצוע כדי לקדם מקצועות ליבתיים. יש לנו מפקחת להוראת העברית, מפקח להוראת חינוך גופני, מפקח להוראת האנגלית ומפקחת להוראת המדעים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה דוחות פיקוח הונפקו ב-2025? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כמו שהסברנו בהרחבה לוועדה לביקורת המדינה, נקבע סטנדרט במחוז החל מתשפ"ה ואילך. כל מפקח כולל חייב להיות בשני ביקורי עומק מינימום במוסד, כאשר כל ביקור עומק מתועד בפורטל פיקוח. הביקור הוא ביקור עומק שמפרט את כלל הנושאים, כולל רווחת התלמידים, ניהול ארגוני ופדגוגי, עם דגש מיוחד לליבה, לא כולל ביקורים נוספים שקורים בפועל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לכל בית ספר? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כמובן. אם יש 30 בתי ספר, יהיו 60 דוחות בשנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במעיין ובעצמאי יהיו 1,000 דוחות. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> יהיו הרבה מאוד דוחות. בכל בית ספר יהיו מינימום שניים, כאשר מתשפ"ו זה עובד ממוחשב. אגב, זה סטנדרט גבוה שאין בשום מחוז, בשום מעמד משפטי אחר. אנחנו החמרנו על עצמנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בחלק מהעברות התקציב בסוף השנה היו כ-11 תקנים של כוח אדם במשרד האוצר. << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> ליחידת הפיקוח והבקרה שהוקמה בחשב הכללי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איכשהו זה נפל בין הכיסאות וזה לא עבר. כשהיינו בבית המשפט נאמר על ידי נציגת המדינה, אם חבריי פה זוכרים, שזה עבר, שיש את 11 התקנים. גם כששאלתי פה את האוצר הם אמרו שזה עבר. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> הפנייה לא אושרה בשנת 2025, לצערנו הרב. אנחנו מאוד היינו רוצים - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במקרה לגמרי זה לא עבר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אתן לך עוד רשימה של דברים שלא עברו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בהעברות 2025 רק זה לא עבר. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> התקצוב של התקנים נעשה דרך תקציב 2026, בבניית התקציב של 2026, והוא לא דרש פנייה תקציבית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תקציב 2026 עבר לפני שבועיים. כחלק מתקציב 2026 היו את התקנים האלה, רק שהעתירה הייתה הרבה לפני. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> היה תקציב המשכי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את לא יכולה לעשות המשכי ולהעביר תקנים. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני יכולה בתקציב המשכי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך את מוסיפה תקנים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> הוספת התקנים לא הגדילה את שיא כוח האדם ברמת המדינה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היא הסיטה תקנים אחרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו לא יחידה שעשו לה העברה ממשרד המדע למשרד האוצר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל מבחינת כוח אדם מדינתי היא הסיטה תקנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה זה מגיע לוועדת הכספים בכלל? אם זה מראש לא פורץ את סך כוח האדם, למה אתם מביאים את זה לכאן? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה לא עניין של סך כוח האדם, זה עניין של הפער בין התקצוב לאיוש התקנים. בתקציב המשכי יש מגבלה על קליטת עובדים, לא על תקצוב משרות. יש החלטות ממשלה שהתקבלו תוך כדי תקציב המשכי על הסטת משרות לכאן ולכאן, בין היתר גם את הסטת התקנים האלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשעברה היחידה ל-AI למשרד ראש הממשלה, זו הייתה הסטה, לא הוספת משרה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זו הסטה שנעשתה בבניית התקציב ההמשכי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> העתירה שלנו הייתה ב-25 בדצמבר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> באותם ימים הייתה פנייה על שולחן הוועדה שעוד לא אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע, היא לא אושרה, היא נזרקה לתהום הנשייה ונגרעה משולחן הוועדה גם, נכון? העתירה שלנו הייתה במרץ. במרץ אתם אפילו לא התחלתם לכתוב את תקציב 2026 ההמשכי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בינואר כבר היה המשכי על הרגליים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך המשכי על הרגליים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ב-1.1 התחלנו תקציב המשכי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה שעשיתם בתחילת 2026 - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הנחנו שהפנייה הזאת תעבור בסופו של דבר בוועדת כספים, לכן כשבאנו לתקצב את 2026 יישמנו - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא הגענו לינואר 2026. העתירה הייתה במרץ 2025 על תקציב 2025. היה אז תקציב, לא תקציב המשכי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ואז הוגשה פנייה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> נראה לי שיש בלבול בין העתירות והתאריכים. הפנייה לגבי 11 התקנים של יחידת הפיקוח והאכיפה בחשכ"ל הוגשה, אם אני לא טועה, באוגוסט 2025. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא הוגשה באוגוסט. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> חשבנו שהיא תאושר באיזה שהוא שלב של שנת 2025. בימים האחרונים של חודש דצמבר 2025 אגף תקציבים כבר נערך ובנה את התקציב ההמשכי שישמש את המדינה החל מ-1.1, מתוך הבנה שלא יהיה תקציב מדינה שיאושר ב-1.1 שייכנס לפה, לכן בוצע התקצוב של אותם 11 תקנים בתקציב ההמשכי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם תקנים נוספים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זו הסטת תקנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מאיפה הסטתם את התקנים האלה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> מתקנים שלא היו מאוישים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מאיזה תקן? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אפשר לבדוק מה היה ב-2025. התקנים של 2026 היו מתוקצבים החל מה-1.1, אבל היה קושי לאייש אותם. הקושי הזה נפתר מהרגע שעבר חוק התקציב לפני כשבועיים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הגידול הטבעי נכנס - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> המגזר גדל ב-4% כל שנה, החריג הוא כשהוא לא גדל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אז היית צריך לראות את זה בכל שנה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם בבני יוסף וגם בפטור הייתה יציאה לממ"ח, בעצמאי לא הייתה והרגיל הוא גידול ב-4%. זה סדר הגודל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אדייק. במוסדות הפטור בפ"ד 249,000 תלמידים? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 249 מוסדות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ו-65,000 תלמידים. 65,000 בפ"ד בפטור. 64,800. ואז ב-פ"ה 63,000, ו-65,000 בפ"ו. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני סומך על מערכות המשרד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז אולי מערכות המשרד יראו לנו איפה הקיזוז בכסף, זה אם אנחנו סומכים עליהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר את התקציב שהיה למוסדות בפ"ד, פ"ה, פ"ו? היא אמרה שהיא תביא את זה, אולי אתה יודע את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש פה פטורים היום בהעברה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה אנחנו ממתינים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לך את התשובות על התקציב? אמרת שתביאי לי את התשובות. אם את לא רוצה, אני אעבור לשאלה הבאה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> במנב"ס, כשאני נכנס מופיע 131,000 בחינוך העצמאי השנה. לא יודע על מה אתה מסתמך. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אי אפשר לסמוך רק על מנב"ס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם המנב"ס לא מוסמך? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> מספיק שבית ספר אחד - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה אומר שהמנב"ס מנפח תלמידים? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לא אמרתי מנפח, אמרתי שכדי לקבל נתון מדויק המערכות של המשרד עושות הצלבות עם כמה וכמה מערכות, מערכות רישוי, מערכות מצבת תלמידים. אני מציע להסתמך על מה שאנחנו אומרים, אפשר גם לבחון את זה אחר כך. << דובר >> קריאה: << דובר >> לגבי השאלה לגבי התקנים, זה נראה כרגע שזה בתוך משרד האוצר, זה הסטה לחשב כללי מתוך אגפים אחרים של משרד האוצר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלופים אתם, תאמינו לי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כשהם רוצים אין בעיה של תקנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, הלאה, השאלה הבאה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> לעניין התקציב, אני מתייחסת לנתונים של ההוצאה נטו בתקציב המאושר, כלומר התקציב שעמד בסוף שנת התקציב. אני אתחיל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, השאלה ששאלנו, מה בסיס התקציב ב-2025 שאושר ומה בסוף שנת התקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוויכוח על ה-40%. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה שהיא אמרה קודם זה על - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, גברתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני דיברתי איתה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא אכפת לי, אל תגרמי לי להוציא אותך החוצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני דיברתי איתה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אל תדבר איתה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חנוך, אל תגזים, בחיאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תגיד לי אל תגזים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה, אני מדבר עם בן אדם, אתה אומר לי גם לא לדבר? מה, אתה אמא שלי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אני אומר לך, קודם כל היא יושבת פה מסביב לשולחן הזה ככה, הכול בסדר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא העותרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה ישאלו שאלות חברי כנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה רוצה? אני שואל שאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני הסברתי לך מה אני רוצה, כי בסוף מה שיקרה, אתה תמשיך את זה ואני אוציא אותה בסוף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה היא אשמה? אני דיברתי איתה, מה אתה תוציא אותה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה היא עשתה? היא פה חמש שעות בשקט מקשיבה, היא העותרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, תמשיכו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה אנשי צוות עובדים ב – אתה בודק, תקציב את בודקת. הכשרה פדגוגית, אמרת שיש את המפקחים של עברית, חנ"ג, אנגלית, מדעים, אחד אחד אחד. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> מתמטיקה, STEM. חינוך גופני ציינת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. ההכשרה של המורים באותם מוסדות, דיברנו אז על אנגלית. ממה שאני מכיר על מנת ללמד במוסד לימודי בתי ספר צריך תעודת הוראה וגם תואר. מה ההכשרה של מורה לאנגלית במוסדות שאמורים ללמד ליבה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> את נתוני אחוז המורים שיש להם את ההכשרה להוראת האנגלית אין לי להגיד אותם עכשיו, אני צריך לבדוק עם כוח אדם, אני יכול להגיד רק מבחינת העיקרון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר ללמד אנגלית בלי הכשרה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני אגיד מבחינת העיקרון. ביסודי הוראת האנגלית מחייבת הכשרה להוראת האנגלית וזה מתחיל מכיתה ד' לפי חוזר מנכ"ל עד כיתה ח' בחרדי. אין לנו מספיק מורים, רחוק מזה, שלכולם יש להם - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין, אני מבין, אין מספיק מורים בכלל המדינה. כמה מורים עם הכשרה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני אעביר את הנתונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רק רושם לי. פשוט פה יש קטע שתמיד עובדים עליי, אני שואל שאלות ואז אני שוכח, אבל הפעם אני רושם הכול. אז לאנגלית, מדעים, עברית, חינוך גופני - - - << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לא, אני מדגיש, אנגלית מכיתה ד' הצורך הוא מורה עם הכשרה להוראת המקצוע, במדעים זה רק לכיתות ז'-ח' ואילך צריכה להיות הכשרה. שאר המקצועות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתמטיקה כמה? או חשבון? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אין. ביסודי, בכיתות הביניים והנמוכות אין חובת הכשרה, זו המלצה נדרשת, אבל לא חובה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה אין חובת הכשרה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לא חייב שיהיה מורה למתמטיקה בכיתה א' עם תואר ראשון בהוראת המתמטיקה. זה המצב היום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מה הוא מלמד? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אנחנו רוצים לקוות ולהאמין שמורה שיש לו תואר מסודר, הוא כבר יודע ללמד את הבסיס והוא מקבל פיתוח מקצועי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תואר מסודר במה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בהרבה מאוד תחומים שיש לעובדי הוראה. זה קשור לכל הרשמי, זה לא קשור רק לחרדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אין בעיה, נגיד א' עד ו', קיבלתי, בכיתה ז'? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אמור להיות, מומלץ שיהיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא חובה. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> רק במדעים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שואל על מתמטיקה. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לא, למיטב זיכרוני לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז בכיתה ז', ח', ט' שלומדים כבר - - - << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לא אמרתי ט', ט' זה חטיבת ביניים או חטיבה עליונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, מ-ז' ומעלה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> למיטב זיכרוני במתמטיקה גם עוד לא חובה. גם במדעים? אז במדעים ומתמטיקה, יכול להיות שאני טועה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא ממשרד האוצר והיא אומרת לך? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> יכול להיות שטעיתי בין מדעים ומתמטיקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להעביר לי את הפירוט, כולל הכיתות, כולל החובה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כן, בשמחה רבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה, יכול להיות שאמורים ללמד מתמטיקה ולא יודעים מתמטיקה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> יש מחסור מטורף של מורים, וזה לא סוד, בכל המדינה לצערנו. אנחנו עובדים קשה לסגור את הפער. גם במגזר הכללי וגם במגזר הלא חרדי יש מחסור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מאוד עצוב מה שאתה אומר. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לצערי הרב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שי, אל תשווה שמיטה לחביתה, אל תשווה מערכת עם 92% מהמורים ללא תואר למערכת שיש בה חוסר של 10% ו-20%. הייתי מנהל בית ספר, אני מכיר את החוסרים במערכת החינוך. אם יש לך מורה אחד בלי תואר במתמטיקה אתה יורק ניטים. פה יש לך מערכת שלמה בלי תארים. במקרה הטוב אקוויוולנטי. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אנחנו עובדים קשה לסגור פערים של עשרות שנים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתם אחלה, אבל המציאות היא זאת, מה לעשות? יש פער בין האחלה של העבודה שלכם למציאות הגרועה, צריך להכיר בזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מה תקציב ההכשרה הפדגוגית? מה תפקיד המפקח הפדגוגי? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לא הבאתי איתי פנקס עם כל ההקצבות של המשרד, לא זוכר את כל המיליונים ואני לא רוצה להטעות. כל שאלה שאני אישאל, בשמחה אני אעשה את הבדיקה עם גורמי המקצוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי מה המפקח הפדגוגי עושה. הוא מגיע למוסד שאתה אומר שאין מורים לאנגלית, סתם אני אומר, אז מה הוא עושה במוסד? מה הפיקוח? מה האירוע בפיקוח הפדגוגי? הוא בא עכשיו למורה ונגיד רוצה לחזק את היסודות שלו אל מול התלמיד ב-A, B, C, D, E, F אולי, אבל מה הוא יבוא בטענות למורה? אין לו ידע בסיסי. מה התפקיד שלו? אני לא מצליח להבין. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אם אני מבין אותך נכון, סוג הדברים שאתה שואל יותר מחוברים למערך הדרכה מאשר פיקוח כולל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי על מפקחים ואז עשית לי חידוד עם 24, ארבעה ועוד מפקחי מקצוע פדגוגי. אני רשמתי מה שאמרת. מפקח פדגוגי נותן את הכלים, ממה שאני מכיר, יכול להיות שאין לי מושג, הוא מחזק את היכולת הפדגוגית. אבל פה אין בכלל הכשרה מינימלית, על מה הוא יעבוד מולו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> ההכשרה הנדרשת למורים – << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאנגלית נניח. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> גם לאנגלית למשל יש כמה וכמה היבטים, יש תהליכים של פיתוח מקצועי שבו מורה שמלמד אנגלית צריך להיות מעודכן, בדברים המתחדשים, בפדגוגיה המתחדשת, בדידקטיקה הנדרשת. לצורך זה לא כל מפקח כולל יכול לעשות את כל זה לבד, הוא לא אמור לעשות את זה לבד. שווה בנפשך מפקח כולל יסודי מגיע לבית ספר עם 2,500 תלמידים ותלמידות ויש כל כך הרבה אתגרים למוסד, הוא לא הולך עכשיו לשפר את הדידקטיקה הספציפית של מורה לאנגלית בכיתה ו'. לצורך זה יש מערך שלם של גורמים נוספים שקשורים לעניין, כמו הדרכה, כמו הנחיה, כמו מרכזי פסג"ה ועוד ועוד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שי, אתה עונה לנו בתקורות ואנחנו רוצים תפוקות. תן לי שנייה להחזיר אותך, ברוב תלמודי התורה, גם ברשתות שלכם, לבנים אין מורים מוכשרים לאנגלית. לא צריך ללכת לסרטון של יואלי ברים כדי להבין שהפער בין בן אדם שלא מצליח להוציא – זה לא פינדרוס שגדל במשפחה דוברת אנגלית, הפער בין בן אדם שלא הוציא מילה מהפה שלו מעולם באנגלית, אבל הוא רשום במערכת כמורה לאנגלית, זה לא קחו כדור ותשחקו למורה לספורט. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא בערך ולא ליד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה כאילו כמו בן אדם שאומר: קחו כדור ותשחקו ואין לו לשון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואין לו כדור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אין לו כדור, אין לו לשון וגם אין לו כיתה. אתה מאשר דוחות של מפקחים שלך ברשתות החינוך החרדיות שאנשים מלמדים אנגלית בכאילו. שי, אין דרך להציג את זה אחרת. אתם עושים עבודה אדירה ואתם מתקדמים והכול, אבל קח את בתי הספר לבנים שלך, אם בבית ספר לבנים שלך 90% מהמורים לאנגלית לא מדברים אנגלית, חלק גדול מהם לא מוציאים מילה באנגלית, אתה לא יכול לרשום בבקרת התקן לימדנו 95%, זה לא עובד. אתה יודע מה? במדעים, קשה אבל אפשר לאלתר. במתמטיקה מאוד קשה לאלתר, באנגלית בלתי אפשרי לאלתר, אלא אם כן אתה מכשיר ארמית כעברית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? תראה את הנאום של סמוטריץ', כמה הוא אלתר באנגלית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה? תדמיין לעצמך אלפי מורים בתלמודי תורה חרדים מדברים כמו סמוטריץ', זה לא נקרא מלמדים אנגלית. אבל זה מה שאתם חותמים כהוראת ליבה, שי. אי אפשר להציג את זה אחרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> או כמו שאנחנו אוהבים לומר פה, שי, דיס איז נוט בסדר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל לא רק לבית הספר, אני רוצה דווקא לשאול את השאלה - - - << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני אשמח להתייחס. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה תשובה, שי, איך אתה, אני אקריא לך מהדוחות שלכם, מדווח על 95%-96% אחוז ליבה כשאין לך בבית הספר הזה מורה אחד שמוציא מילה מהפה באנגלית. איך אתה עושה את זה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל לא רק בבית הספר, איך אתם כמשרד חינוך מדווחים על X לימודי ליבה כשב-90% מבתי הספר אין לימודי אנגלית תקינים, כך שאין לימודי ליבה. זו גם שאלה רוחבית של המקרו, לא רק של בית הספר. ואני לא מבינה, זה כאילו להציג מצג שווא על לימודי ליבה במחוז כשאתה יודע שהוא לא הגיוני בגלל שאין לך לימודי אנגלית. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני אשמח לענות בהרחבה ואני מקווה שאני אקיף את הכול. קודם כל כדי לא לעסוק בניחושים ובכל מיני פרשנויות, יש מדידה והערכה מדויקת של ראמ"ה, הכנסנו את רשת בני יוסף לכלל מבחני התנופה, מה שנקרא פעם מיצ"ב, כולל אנגלית. המדדים והנתונים יהיו מוחלטים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יהיו? יהיו בסוף פ"ו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> יהיו, מתחילים השנה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתם מנהלים משא ומתן עם העצמאי, שמענו. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לא, דעתנו המקצועית הייתה וישנה שגם החינוך העצמאי חייב לעשות את זה ואני מאוד מקווה שזה יקרה החל מפ"ז ובכך אנחנו מיישרים קו, לא לפרשנויות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל יש משא ומתן בכלל, שי? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לא אמרתי משא ומתן, אמרתי מה דעתי המקצועית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מיישר קו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה רק מתחיל ליישר קו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שי, אתה אפילו לא בהתחלה של השרטוט של הקו. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני רק בהתחלה של מה להסביר, אם רק תיתנו לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שאני מבקש זה לתת לו להשלים תשובה. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אז קודם כל ניישר קו, מדידה והערכה אמור להתאפס, כדי לדעת שבאמת הלמידה אפקטיבית, מועילה ותואמת רמת גיל על פני השוואה לכלל המעמדות המשפטיים לכלל ילדי ישראל. זה מבחינת מדידה והערכה. אחת. שתיים, אנחנו מפתחים הרבה מאוד חומרי למידה שבאים לסייע ולגשר על הפערים שציינתם בהרחבה, ובכאב לב אתם צודקים ברובם. כלומר להוציא ספרי לימוד שמסייעים ללמד, גם לפתח לומד עצמאי, להוציא מערכות מקוונות. אנחנו בקשר עם חברות הייטק להוציא בינה מלאכותית סגורה להוראת האנגלית גם לחרדים, שלא יהיה פתוח לאינטרנט, תאמינו או לא. אנחנו בקשר עם שתי חברות לפתח עכשיו תוכנית לימודים שאפשר יהיה ללמד בו זמנית כמה וכמה בתי ספר. מגוון רחב של מענים לסגור פערים קיימים. הם ישנם, רק במקום להסתכל אחורה ורק לבכות, מבחינתי אני לא אעשה את זה, אני דואג ועובד קשה כדי לשנות את זה. כנ"ל פתיחה של מסגרות הכשרה למורים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שי, סליחה, במחילה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תן לו להשלים. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> החינוך העצמאי, מחסור במורים לאנגלית, פתחנו השנה ביחד עם המכון למורים של רשת החינוך העצמאי, ביחד עם מפקחי המקצוע שלי, פתחנו קבוצה של כ-40 מורים שמרחיבים השכלה ללמד כמו שצריך הכשרה באנגלית. עשרות רבות של מורים מוציאים תואר ראשון ומרחיבים עכשיו הסמכה להכשרה להוראת האנגלית. אנחנו עובדים קשה מאוד כדי לשנות את המציאות. המציאות מורכבת וקורים הרבה מאוד דברים טובים כדי שהיא תשתנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחזור לשאלה ששאלתי. כששאלתי על כמות המורים עם ההכשרה זה מתקשר לשאלה הבאה שלי על המימון. הרי לא יכול להיות שאתה מממן נניח ב-95%, 75%, לא משנה, בהתאם לאחוזי הליבה ואז אתה מקזז, אתה מדבר על הקיזוזים, אם יש קיזוזים או אין קיזוזים, כשאין בכלל מורים. אני לא בוכה על העבר ואין לי בעיה להסתכל על העתיד - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למרות שהדיון הזה זה על העבר, זה חלק מהבעיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל אני מקבל כל מה שאתה אומר, גם תוכניות קדימה וגם לא לבכות על העבר. לא יכול להיות שיש מימון של 100% ליבה כשאין מורים. איך יכול להיות שיש מימון לאנגלית כשאין מורה שיודע אנגלית? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אז אני ארחיב מעט בסוגיית הקיזוז או הדרך לקיזוז כי זה יענה בדיוק לשאלתך. אחת, בעבר הרחוק לא הייתה בהירות בכלל מה זה ליבה, היו כל מיני אשכולות, סידרנו - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עזוב, בוא נדבר על השנה האחרונה, שי. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לא, זה שינוי משמעותי. אחת, יש סדר מה מחויב כל מנהל בית ספר, יש גם הוגנות מקצועית כלפיו שהוא יודע מה הוא מחויב ללמד, כמה שעות אנגלית, בלי שום משחקים. זה קורה. שתיים, בעבר היה נמדד רק כמותי, כלומר כמה שעות מופיעות במערכת שיש למידה, בלי להתייחס לאיכותה. גם בזה יש שדרוג ושינוי מאוד משמעותי. כשמפקח היום מכמת ונותן X אחוזי ליבה למוסד ברשתות או בפטור יש לו סל שלם של כלים לבחון את איכות הלמידה, כלומר יש ספרי לימוד, אין ספרי לימוד, יש מיפויים, יש מבחנים, יש מדדים, יש תפוקות, יש תיק רכז, ועוד ועוד דברים שנותנים תמונה הרבה יותר רחבה לפערים שציינתם איך לגשר עליהם. יכול להיות מורה שבדיעבד גדול אין לו את ההכשרה להוראת האנגלית ועדיין אני מצפה ממנו לעשות הרבה מאוד דברים כדי שזה לא יהיה חוכא ואטלולא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חייב לומר לך, ואני אקח את הצד השני פה, אני חושב שזו התנהלות לא הוגנת כלפי אותם מוסדות ואותם ילדים. אני חושב שאתם עושים דבר שהוא לא הוגן, אתם מתנים מימון או הגדלה של מימון לאנשים שאמורים ללמד מתמטיקה ואנגלית כשאין להם שום כלים לזה. למה שתקזז לו? למה שבכלל תקזז למוסד של פינדרוס או למוסד של ינון, חיים ביטון, כשאין לו מורה לאנגלית? יש לו סל ליבתי שהוא יכול לחלק, הוא לא יודע אנגלית. זה אפס או אחד. זה גם אגב מתמטיקה, אני חולק על קינלי, מתמטיקה ומדעים זה אחד או אפס, או יודע או לא יודע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אגב זה גם לא לדעת אנגלית חצי כוח, זה שפה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לחרטט, אפשר ללכת מסביב, אבל לא, מה זה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוראת אנגלית זה דיסציפלינה. זה לא אם הוא למד את השפה, זה הוראה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הכול בסדר, אני חושב שאתה פוגע בתלמידים ובמורים. אם אתה מוריד מימון ממישהו שלא יודע ללמד אנגלית אז מה אתה אומר לו ללמד אנגלית? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נגיד הוא למד אנגלית, אבל הוא יודע להיות מורה לאנגלית? הוראת שפה זה דיסציפלינה שלמה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אולי כשנקבל את המספרים המדויקים ממך תהיה לי טענה יותר מבוססת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רק אשלים את השאלה של נאור, שי. לא על העתיד, אפילו לא על פ"ו, אנחנו מדברים עכשיו על 98 מיליון שקלים של דצמבר, כלומר על שנת 2025. בדוחות שלך שאתה מסרת לוועדה לביקורת המדינה ולבג"צ מופיעים תלמודי תורה עם 90% ו-95% ו-97% לימודי ליבה בחינוך העצמאי ובבני יוסף. בתוכם כאלה שעל פי דוחות שאתם מסרתם, נגיד מלמדים אנגלית, מתמטיקה ומדע כשהמורים לא מוכשרים לזה ובכל זאת נתתם להם ציון של 90 ומשהו אחוזים. לא מדבר על פעם, מדבר על עכשיו, תשפ"ה, הקיזוז. אתם נתתם ציונים כשמורה בתלמוד תורה בביתר עילית, תאמין לי, בדקתי כמה דוגמאות, יש שם אפס מורים שיודעים ללמד אנגלית. אפס, אבל אתם נתתם להם ציון של 33% באנגלית, כלומר כמעט את המלא. איך זה יכול להיות? מה קורה עם הדוחות שלכם? איך אנחנו אמורים להאמין לזה וגם להעביר את זה אחר כך לבג"צ ולהצביע על זה כאן כשזה בלתי אפשרי? אתה לא יכול מורה שמדבר רק ארמית או אידיש, לומר שהוא המורה לאנגלית ולתת ציון מלא באנגלית. ואני לא מדבר על פעם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מדברים על עכשיו, לא על לפני עשור. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> הדגשנו, הסברנו ואני אעשה את זה שוב. כשאנחנו מודדים את אחוזי הליבה הניתנים למוסד ובהתאם יש צורך לקזז לו, זה לא על סמך בדיקת הפרפקשן של המורים. זה לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה תנאי בסיסי, שי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל מזה זה מתחיל. זה און טופ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך התלמיד יידע פרזנט פרוגרסיב כשהמורה שלו לא יודע מה זה פרזנט ולא פרוגרסיב. הדבר הפרוגרסיב היחידי שהוא יודע זה שזה מילת גנאי, כי הוא בכנסת ישראל. זה לא פייר, אתה שם מכשול בפני עיוור. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני שמח על האכפתיות, היא מתחברת למה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באמת אכפת לי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לדעתי אנחנו לגמרי באותו צד. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אנחנו באותו צד, זו תמונה של מערכת מתוקנת שאנחנו עובדים קשה כדי שהיא תהיה כזאת. אני רוצה לומר עוד פעם, אנחנו לא בודקים את ההשכלה של המורה, אנחנו משתדלים לטייב כמה שיותר את מה שיש. אכן יכול להיות מצב שבתי ספר שלא הקפידו ללמד אנגלית בשנים קודמות ובזכות העשייה וההקפדה שלנו היום ילד היום בכיתה ז' נאלץ להתחיל ללמוד ABC, אז זה גם יהיה ברמה של כיתה ג' עכשיו לבחור בכיתה ז'. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אין לו מורה גם ל-ABC של כיתה ג'. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> והמחויבות והיצירתיות של כל צוות ושל כל מנהל צריכה לגשר על הפער שאין מורה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה יצירתיות? באיזה יצירתיות הוא ילמד משוואה בשני נעלמים? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ואתה נותן לו על זה 100%. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> האלטרנטיבה האחרת זה להקפיא את הילדים, נשים אותם בהקפאה חמש שנים עד שנכשיר מורים. אין לנו את חמש השנים, אנחנו עובדים קשה כדי שזה יקרה עכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למרות שזה לא נושא הדיון ויושב ראש הוועדה בעוד 12 שניות יקטע אותי, האלטרנטיבה היא קודם כל להודות באמת ואז לייצר מסגרות מתאימות כדי להכשיר במסות את המורים שאמורים ללמוד את התלמידים. לא לשקר את עצמנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש שאלות על הפנייה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ראית? הוא התאפק 14 שניות. לא למדתי ליבה, אבל במתמטיקה יחסית אני בסדר. זו האלטרנטיבה, אבל לא באנו לדבר על האלטרנטיבה, באנו לדבר על זה שאין שום סיכוי שהדוחות שאתם תגישו או תראו לנו הם אמיתיים, שום סיכוי, כי את הבסיס אין מי שילמד, איך הילדים ילמדו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד שאלות? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני רק אשמח להגיד לגבי התקציב, העברנו את הנתונים עכשיו לוועדה, אז יהיה לכם את כל הנתונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה נתונים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> השלמת התקציב שביקשת, את התקציב המאושר לאורך השנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא יכולת להעביר לי? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני יכולה להגיד לך בעל פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב, סתם, זה היה בצחוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להגיד על מה שנאור אמר, יש פה אפליה מובנית. אם אתה לא בודק את רמת ההשכלה של המורות, הרי בחינוך הממלכתי ציבורי אתה בודק מה טיב תעודת ההוראה, מה היכולות. אתה לא עושה את זה, אז איך זה מתכתב עם לימודי ליבה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איך זה ככל ילדי ישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה לגבי יתר המידע שהתבקש, הדר? את חוות הדעת ראיתי. המידע שהועבר לוועדת הביקורת לגבי שיעור ביצוע תוכנית יסוד, שעות חסרות, ערך שעה, הקיזוז. << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> אלה נתונים שמשרד החינוך צריך להעביר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא קיבלנו. קיזוז התקציבים הגיע? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הנתונים לגבי המורים והמורות, הפרופיל של המורים? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> קיזוז התקציבים הגיע? << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> כרגע הגיע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רשימת רכיבים אדומים? << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> רשימת רכיבים אדומים העברנו כבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את הירוקים, כי אדומים אין יכולת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה עם הירוקים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> העברנו, בפנייה. כחלק מחומרים של הפנייה זה הועבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה מספר התלמידים בממ"ח פ"ד, פ"ה, פ"ו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> גם את זה נביא, כמה דקות. יש עוד משהו? אני אבקש במרוכז, בשמחה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את רוצה להגיד לי את התשובות בינתיים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זה פשוט הרבה מספרים, נראה לי קצת מסורבל להקריא את זה, אבל אין בעיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את הפירוט של הגדלת התקציב אני מניח שתשלחי. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זה שם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל ברמת התוכנית או ברמה שאני אבין מזה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> ברמת שנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סיימת חוץ מהנתונים שצריך לקבל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תשע שאלות שאני אמור לקבל תשובה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם יודעים את השאלות האלה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אחזור, אין לי בעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תחזור, שיהיה ברור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מספרים של התקציב 2025, סופי, זה מה שהעברתם. מוסדות הפטור, 11 תקנים, עניתם לי. גידול התקציב, לכמה מורים יש הכשרה באנגלית ומתמטיקה, מספר אנשי צוות והתלמידים בממ"ח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם דואגים לזה, משרד החינוך? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אמשיך מפה. קודם כל לא קיבלנו תשובה, אלא אם כן היא עברה עכשיו, הכספים שקוזזו עבור תשפ"ה. אני מבין שלא קוזזו וזה נמצא עדיין בחישוב. הדבר הזה מבחינתי הוא אירוע הליבה פה, תרתי משמע, כי הטענה שאנחנו השמענו כאן בדיון בדצמבר 2025, והיא נשמעת גם עכשיו, זה שככל שלא קוזזו כספים תשעה חודשים אחורה, אז היה שישה חודשים אחורה, עבור שנת הלימודים הקודמת, אי אפשר לקבל החלטה על תקצוב השנה הזאת. אני מדבר על ה-98 מיליון, אבל לדעתי זה יותר מזה. אני מוסיף שהסיפור של קיזוז התקציבים הוא מעורער בשתי נקודות. קודם כל לא קיבלנו פה שום קיזוז, ואני מבין שהוא לא בוצע. שתיים, גם אם תגידו לנו שיש חישוב שלו, הוא רק לא בוצע, כרגע יש לו שתי בעיות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בדיוני תקציב 2026 חיים ביטון הביא טבלה עם קיזוזים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> היא לא הוצגה לוועדה, הוא אמר שיש לו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא לוועדה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא טען שיש לו טבלה כזו. הטבלה הזו לא הוצגה לוועדה ויש מראש שתי שאלות שצריך לשאול כשתהיה טבלה כזו, פעם אחת, האם היא עומדת - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חיים ביטון החזיק את זה ביד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא החזיק, אבל הוא לא נתן לנו לראות. יש לי פה שתי שאלות על הקיזוזים. קודם כל האם הקיזוזים המתוכננים שלא בוצעו עומדים בהנחיות היועמ"שית, קרי לא קיזוז כגודל הליבה כך גודל התקציב, אלא שיטת המדרגות, כמו שהיא נקראת, שאומרים שאם לא עמדת ב-100% אתה יורד ל-75%. זו שאלה ראשונה. ושאלה שנייה, שחפרנו עליה בדקות האחרונות, האם בחישוב הליבה, גם אליבא דכגודל הליבה, נלקח בחשבון בתי ספר שאין בהם כלל מורה שהוא מוכשר לנושא. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> באשר לקיזוז, אני לא יודע מה התכוונתם על השר לשעבר, אנחנו העברנו נתונים ברמת רזולוציה שאני לא מכיר כמותה מעולם, 500 בתי ספר קיבלתם פר מקצוע, פר שכבה, עם בערך 50 עמודות שרוכזו עבור הוועדה לביקורת המדינה. אני מבין שזה הועבר, יש שם פירוט. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שי, היות שאני ישבתי בוועדה, תשובתכם התקבלה ולא נחשבת על ידינו, וזה גם עבר לבג"צ, כמקובלת. כי מה עשיתם? הבאתם לנו 560 ומשהו מוסדות פר מוסד. כמו שאתה יודע היטב, כבר אמרתי את זה קודם, אפשר לא לענות ואפשר להטביע בנתונים. הטבעתם בנתונים, אין שום דרך להסיק מהנתונים האלה את התמונה המלאה, מה עוד שהתמונה המלאה, כמו שאתה יודע היטב, זה לא רק מה קורה פר מוסד ופר מקצוע, אלא בעיקר מה הסך הכול והאם הוא קוזז. את זה אנחנו ציפינו שתעשו. לומר שאחרי תשעה חודשים מתחילת שנת הלימודים זה תקוע אצל המנכ"ל זו תשובה, אבל זו תשובה רעה מאוד ותכלס לא קיבלנו תשובה. דרך אגב בג"צ לא סתם בדיון האחרון שלו שלח אתכם להמשיך לעבוד, כי עובדה, אנחנו לא מקבלים את התשובה זו. בוא נראה מה בג"צ יענה בפעם הבאה, אבל בינתיים שלוש פעמים הוא לא קיבל את התשובה הזו. הוא גם לא יקבל אותה. << דובר >> קריאה: << דובר >> כרגע אין החלטה של בג"צ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, תקשיבי לי טוב, אני לא אגיד לך את זה שוב. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> ביחס לקיזוז בפועל, כמו שאמרנו, אנחנו אומרים במפורש, זה בדיונים אצל המנכ"ל, יש פה כל מיני מחשבות, השלכות, כמה פעימות, איך לעשות, יש כל מיני שאלות שצריכות להיסגר. אין שאלה מהותית על עניין הקיזוז, קיזוז חייב להתבצע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, אדוני מנהל המחוז. בפניות תקציביות מדברים חברי כנסת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, אבל אם היא תשאל שאלה לא יקרה כלום, חנוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, בוועדה שלך תוכלי לתת למי שאת רוצה לשאול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בעזרת ה' בקרוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, מנהל המחוז. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בטבלה שהעברנו יש עמודה מרכזת כמה שעות חסרות בליבה בכל מוסד והעברנו גם נתון של שכר שעתי לכל אחת משתי הרשתות. זה פשוט לעשות מכפלה פשוטה לכל בית ספר ובית ספר. הקיזוז בפועל, כמו שציינתי קודם, לא נעשה עדיין, הוא בדיונים אחרונים של המנכ"ל על כמה פעימות כאלה ואחרות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לתת לוועדה את הנתון כמה שעות בסך הכול לשיטתכם תוקצבו ולא נלמדו? שנקבל אותה פה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זה בדיוק בטבלה שעכשיו איתי חיים העביר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נראה. אם הגיע, נהדר. נושא נוסף, אולי זה הגיע בתשובות, אבל אם לא אז אני אומר כאן, סוגיית מהו פרופיל ותואר המורים בשתי הרשתות. יש היום פרופיל שלם של הרשתות, לא על סמך סימולציה, אלא על סמך נתונים? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> סביב הדיונים שהיו על אופק חדש, כן לא, בשעתו, הוצאו מרב הנתונים שהיו לנו לפחות לפ"ד, למי יש תעודת הוראה, באיזה הכשרה, והנתונים קיימים. אנחנו נעביר אותם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז אין נתונים לפ"ה ופ"ו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לפ"ו ודאי אין, כי הנתונים עוד לא הושלמו. כמו שאמרתי לחבר הכנסת נאור, החינוך העצמאי עומד לסיים, רשת בני יוסף עוד לא, לכן על פ"ו ודאי אין לי. לגבי פ"ה אני מעריך שכן, ודאי גם לפ"ד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שי, אתה לא חדש במערכת החינוך ואתה יודע למשל שבחמ"ד ב-15 באוקטובר סוגרים מצבת תלמידים ושנה קודם במאי סוגרים מצבת מורים. כלומר אתה יודע שב-16 באוקטובר יש לי כבר את התקן המלא, גם מורה, גם עלות שעה וגם כמה שעות זה מתורגם. למה אנחנו בסוף אפריל ואין לנו תמונה של פרופיל המורים? אתה אומר לי שזה באיסוף. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני מתייחס לנתונים של הכשרת המורים, איזה תואר יש להם - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> והוותק. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אין הבדל בין שכרו של מורה עם תואר ראשון בהוראת האנגלית או בהוראת המתמטיקה או הוראת הקודש, שעות החינוך שלו אותו דבר, השעות המקצועיות שלו אותו דבר, לכן אין לי אותו בשלוף. יש לנו את הפרופיל, כמה מורים עם תואר, כמה מורים עם תואר אקוויוולנטי, כמה עם תואר אקדמאי, ואת זה נעביר בשמחה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה, נשמח לקבל אותם. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> על פ"ד ופ"ה. ודאי פ"ה על שתי הרשתות, פ"ד על רשת בני יוסף לא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ופ"ו עדיין אין לכם? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> עדיין לא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז איך עושים תקצוב נורמטיבי? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בהתאם לפ"ה. מושכים את נתוני פ"ה מתוך מחשבה שהמורה לא איבד את התואר שלו במעבר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בשנה הבאה אתם תקצרו את זה? זה אמור להיגמר בכמה שבועות. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אנחנו עובדים קשה מאוד על פתיחת התיקים, זה אמור להתאפס. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל את זה, מאה אחוז. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> חבר הכנסת נאור, נתוני ממ"ח. בתשפ"ד היו 78 בתי ספר עם 12,429 תלמידים. בתשפ"ה עלייה ל-108 בתי ספר, עם 20,989 תלמידים. בפ"ו 120 בתי ספר עם 24,412 תלמידים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא ייאמן שמאבק הבלימה שלנו היה המאבק הכי אפקטיבי לטובת הממ"ח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תאמיני לי, קיש יקבל את יקיר הממ"ח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מדהים, זה מאבק בלימה עם שכר. הדבר הכי חשוב שיכול לקום פה זה הממ"ח. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שאלה שלישית, נושא התקורה. הדר, שמעתי את התשובות שלכם. קודם כל אני חושב, וזו אמירה קטגורית, שצריך לאתגר את סוגיית התקורה. חוות הדעת המשפטית שהתקבלה לפני שנתיים וחצי וההחלטה שהתקבלה במעבר בספטמבר 2025 לתקצוב נורמטיבי נראית לי, כמי שמכיר את הנושא הזה לעומק, כבלתי סבירה בעליל. דרך אגב, אני גיליתי אותה רק בדיון פה בוועדת הכספים, פעם ראשונה גיליתי את אירוע התקורה ואני עוסק בנושא הזה הרבה מאוד שנים. העובדה שרשת רגילה במדינת ישראל מקבלת מינוס 6% ורשת החינוך העצמאי ובני יוסף מקבלות פלוס 6% מהבסיס, כשעשיתי חשבון זה 4% ומשהו, היא חריגה ממש מכל ילדי ישראל, חריגה ממוצעת של 10%, שבסוף פר ילד היא הטבה של 10% בתקציב. לא מבין את זה, נראה לי לא סביר. אני ממשיך, אין לי שאלה, זו אמירה. לגבי העלייה בתקציב, הדר, אחרי ששמענו את המספרים של שי, מנהל המחוז, עדיין יש לי כאן כמה דברים שאני לא מבין אותם. קודם כל חלק מהתקורות של הרשת היו על מה שנקרא חשבות פנימית, אבל עכשיו הבאתם 11 תקנים נוספים בהסטה מתוך המשרד. זה היה אמור, 11 משכורות, לרדת בתוך התקורות שלהם. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זה נקודת ליבה, מה שאתה אומר. התקנים שמוקצים עכשיו לחשב הכללי זה ממש לא חשבות של הרשתות, כל המהלך היה הוצאה של החשבת מהרשתות, הרשתות מתנהלות כבעלויות חיצוניות נפרדות מהמדינה, מנותקות מהמערכות שלה. אותם 11 תקנים זה אך ורק יחידת אכיפה וביקורת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> דבר שני, סל מנהל מחוז יצא מההעברה של הרשתות ועבר למנהל המחוז. גם את זה הייתי צריך לראות כיורד מתוך זה, זה כמה מיליונים לא קטנים פה שירדו ועברו מניהול של הרשת אליו. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זה לא מבחינת עלויות או תקצוב, זה בחינת שיקולי הדעת, מה לעשות איתם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל איפה מנוהל הכסף? אצלך. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אחרי שאני מאשר, אחרי שאני מקצה, אחרי שאני קובע תבחינים, הוא עובר לרשת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז איך עובדת הטכניקה של סל מנהל מחוז? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> ברמת התוכנית הכסף עובר לתוכניות, אבל כאמור הוא עובר למשרד החינוך, משרד החינוך מקצה את התקציב לרשתות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שי, אתה שולט בו ב-100% או שאתה בדיעבד? כי בבית ספר רגיל מנהל המחוז נותן שעות, איך אתה נותן פה את הכסף? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> פה אני אתן שעות כהוראה לחינוך העצמאי: נא לתת לבית ספר X 30 שעות עבור קידום מתמטיקה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> והשעות אצלו פיזית כי הוא קיבל אותן בהעברה כספית? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני מקצה אותן לבית הספר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מבין, אבל אתה לא מחזיק פה כמו בבית ספר רשמי שעות תקן, אז הן בעצם אצלו, אתה רק קובע לו איפה זה נמצא. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> נכון, ואני מקצה את השעות פר סמל. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> בעבר, אפרופו מה היה, הרשתות המפעילות היו משתמשות בסל מנהל המחוז. באיזה שהוא שלב שי התחיל לפקח על מה הקריטריונים וכדומה, אבל הכסף היה אצל הרשתות ושי היה צריך לאשר אותם, לא בדיוק בדיעבד, אבל הוא לא היה על השלטר. כאן, ברגע שעברנו לנורמטיבי, קודם כל המדינה היא זו שמקצה ולכן שי הוא השלטר לעניין הזה ולכל סלי השעות למיניהם והוא זה שמקצה את סלי השעות, לרבות סל מנהל מחוז, למוסדות. כלומר מוסד לא יכול להפעיל את השעות בלי שהוא הקצה אותן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> טוב, קצת מדאיג אותי, חשבתי שזה אחרת, אבל בסדר. הדר, אני מבין שעד השנה אתם השתמשתם בחינוך העצמאי כעמותת צינור למוסדות הפטור והחל מ-2026 אתם מעבירים ישירות לכל מוסד, יש לכם התחשבנות מול כל עמותת פטור. ההעברות התקציביות של השנים הקודמות כללו את הסכום הזה, נכון? משהו כמו 300 מיליון. << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> הייתה ויש עדיין תוכנית נפרדת למוסדות הפטור ויש תוכנית נפרדת לחינוך העצמאי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז היום התקורה של הרשת ירדה או שהיא לא הייתה ממילא על מוסדות הפטור? אני אשאל את זה על הדרך ההפוכה, האם מוסדות העצמאי קיבל תקורה על מוסדות הפטור בעבר? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אופן החישוב של התקורה לא התבסס על קריטריונים ואמות מידה שוויוניות, או אפילו לפי נוסחאות כלשהן. התקציב לרוב נקבע באמצעות הסכמים קואליציוניים והוא היה שרירותי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> היום הוא לא כולל את מוסדות הפטור? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> לא, הוא רק תלמידי החינוך העצמאי או המעיין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אוסיף ואומר כאן, שוב כהערה, סוגיית 22 בתי הספר, בכנות, לא נראית לי. היא נראית לי זחילה שאתם עושים בדיוק כמו סוגיית הקיזוז של הכספים כי אתם מתחמקים מיישום הנחיית היועמ"שית. זה במקרה של המדרגה של ה-75%. פה העובדה שהתהליך הזה לוקח – שפיגל יכול להגיד מה ש הוא רוצה, מי שהוא לא במקצוע יכול לשמוע את זה, אני אומר לכם, תהליך הוצאת 22 בתי הספר הוא זחילה, הוא לא תהליך תקין, ובעיניי אתם צריכים לבדוק את עצמכם טוב טוב. אני אומר עוד דבר, אם יהיה ניסיון לחזור בכם, ואני שומע את הקולות הפוליטיים, לגבי 22 בתי הספר האלה אנחנו נאתגר את זה שוב. לא כיף לח"כ לאיים בבג"צ, אבל 22 בתי הספר האלה בהצהרות שנעשו בביקורת המדינה בסוף 2025, זה היה נראה שהם כבר בדרך החוצה. לאט לאט התהליך זחל ואז נאמר לנו ב-30.6.26, שזה גם התצהיר שנתתם לבג"צ, בעיניי זה תהליך ארוך מדי, אבל גם הוא חייב להתממש. נקודה הבאה, 92% מהמורים ללא הכשרה. הנתון הזה, שי, מאתגר את סוגיית הליבה. לבוא ולטעון שבכיתה אפשר לאשר לימודי מתמטיקה, מדע ואנגלית, אני מקבל את ההערה של נאור, כאשר המורה הוא חסר כישורים, היא בעייתית מאוד. זה בעייתי חוקית לומר שבית ספר מלמד, כמו בדוחות שלכם, 95%, 97% ליבה כשהמורים שלו לא מוכשרים בכלל. זה שאתם עושים תהליכים לקראת זה נהדר, אני בעד, זה שאתה משקיע כסף בהכשרת מורים זה נהדר, לחתום על זה כ-90 ומשהו אחוזי ליבה, זה מאותגר. חבל שאף אחד מהח"כים החרדיים לא נמצא פה, היו פה כמה אירועים, סליחה על הביטוי, מהמקפצה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי היו"ר גירש אותם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בצדק, דרך אגב, הם רק עושים נזק לעצמם. יש פה כמה אירועים מהמקפצה של תלמודי תורה. אני לא רוצה לנקוב פה בשמות, אבל עשיתי את זה בכנסת, של תלמודי תורה שמדברים באידיש, אבל חתמתם להם כאילו הם מלמדים אנגלית. זה לא עובר. תבדקו את עצמכם כי אנחנו נאתגר את זה כי זה לא תקין. במינהל תקין לא היה צריך לאשר לבתי הספר האלה 90 ומשהו אחוזי ליבה עם כל הנחות הסלב. היות שאתה יודע שכבר אין היום ליבה חרדית ברשתות, אז זה לא תקין ובעיניי אתם צריכים להיות הרבה יותר מקפידים במה אתם נותנים לבית ספר, עם כל מגמת ההתקדמות. סוגיית ההסעות ככלל ילדי ישראל. שמעתי את הדיווח שלך, הוא הפתיע אותי לטובה. הטענה שנטענת, ולא רק על ידי, זה שברשתות נהוג גם היום, תשפ"ו, כללי הסעות שונים מכלל ילדי ישראל, קרי החישובים של מי זכאי ומי לא הם לא ככלל ילדי ישראל. בעבר, כשהייתי מנהל מנח"י, אותגרתי על ידי הדבר הזה, באמת כל מיני קומבינות כאלה. דוגמה, ילד מנווה יעקב, השכונה הסמוכה פסגת זאב, שולחים אותו לבית הכרם או לקרית יובל כי זה תלמוד תורה יותר נחשב, או בית ספר לבנות בית יעקב יותר נחשב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה תלמוד תורה יש בבית הכרם? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש, יותר מאחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גדלתי בבית הכרם. איזה תלמוד תורה יש? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> היום בבית הכרם יש כבר. אני אגיד לך אפילו איפה. אתה זוכר שהיה בית מלון במרכז - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מלון רייך. שם זה נהיה תלמוד תורה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> והבניין שממול גם וזה לא היחיד. בקרית יובל, בבית וגן, שי מכיר את כל הדוגמאות. אני אומר לכם, תבדקו את סוגיית ההסעות כי אני שומע יותר מטענה אחת שזה לא ככלל ילדי ישראל, וצריך לעמוד פה, מה שמגיע מגיע, מה שלא מגיע לא לתת. הנקודה הבאה, שעת תפילה. מה הנוהג היום ברשתות מבחינת מתן שעת תפילה? אתם מתקצבים שעת תפילה? זה נחשב בתקצוב שלכם, שי? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> שעה אחת לכיתה, כמו בחמ"ד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> והיא ניתנת כשעת תקן, שעה אפקטיבית? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> שעת תקן, שעה שבועית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו השעה הכי אפקטיבית בשבוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין מחסור במורים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דווקא יש מחסור במורים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בזה אין מחסור. יש פה שאלה לגבי דיווח שלכם בבג"צ לגבי שעות תפילה. אני לא מוצא את זה עכשיו, אני אניח את זה בצד. שאלה אחרונה, אדוני יושב הראש, אני אשמח לראות את התשובות שניתנו, סוגיית קיזוז הכסף על שעות תקן שתוקצבו ולא נלמדו היא סוגיית ליבה שעד שהוועדה לא מקבלת עליה מענה, לעניות דעתי, אני לא משפטן, אי אפשר להצביע על הכסף הזה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה הקיזוז הזה? לא הבאת לו את זה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש חישוב, אין קיזוז. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אולי צריך לאתר את ההטבה של חיים ביטון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אם השאלה לאסוף את כל העמודה המפורטת שניתנה לוועדה לביקורת המדינה ולהכפיל אותה בשכר שעתי שהעברנו אז נעשה את השירות הזה בשמחה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אקסלים גם אני יודע לעשות, תגיד כמה כסף קיזזתם. כמה קיזזתם בפועל? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> הסברנו כבר פעם חמישית, עדיין לא קיזזנו. בדיונים אצל המנכ"ל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תשעה חודשים אתם בדיונים אצל המנכ"ל, זו לא תשובה, שי. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זאת התשובה, אני לא אגיד תשובה אחרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יכול לטעון לגבי התשובה כמה שאתה רוצה, אבל זו התשובה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להיות הוגן, חבריי עשו פה עבודה יוצאת מן הכלל, אני אגיד כמה אמירות ואעלה עוד כמה שאלות ואנסה לא לחזור על מה שנאמר. אני קודם כל רוצה להשיב לחבר הכנסת גפני שפתח את הדיון עם האמירה, שגם הייתה לא נכונה עובדתית וגם מאוד בעייתית מבחינה ערכית, אין לנו שום בעיה עם התקצוב של הרשתות. שוב, אני יכול להתנגד לעצם הקיום של רשת מפלגתית, אני לא חושב שזה נכון מבחינת מערכת החינוך, אבל ככל שיש חוק אני מכבד את החוק, אבל החוק מתנה את התקצוב באחוז מסוים של לימודי ליבה, ואם אנחנו מדברים על חינוך עצמאי ומעיין החינוך התורני אנחנו מדברים על 100%. ככל שלא מתקיימים לימודי ליבה ברמה של 100% אז התקצוב הזה הוא פשוט לא חוקי, ועל זה אנחנו מדברים ועל זה בין היתר הייתה העתירה שלנו בבג"צ. הדיון הזה מצד אחד נותן לי איזה שהוא אור בקצה המנהרה, כי הצלחנו לפתוח פה ולגלות דברים שאני מאמין שיהיו להם השלכות רוחב בעתיד, אבל מצד שני ברור לנו לגמרי שלאורך הרבה מאוד שנים התקצוב שניתן לרשתות האלה היה פשוט לא חוקי וגם היום הוא ספק חוקי, כי אין ספק שאין שם 100% לימודי ליבה וגם היום אין 100% לימודי ליבה וגם לא יכול להיות במצב שאין מספיק מורים וודאי אין מספיק מורים עם הכשרה מתאימה. אי אפשר למדוד את ההישגים אם אין מלכתחילה מורה ברמה בסיסית שיכול ללמד את זה. זו אמירה, עם כל הרצון הטוב שלכם, ואני לגמרי מזהה את הרצון, אבל אם לא סוגרים את הפער הזה אי אפשר לטעון שהרשתות עומדות בדרישות של החוק, וזה מאוד מתסכל, כי עשרות ומאות מיליארדי שקלים לאורך שנים פשוט הלכו לפח כי הרשתות האלה הוציאו מאות אלפי תלמידים ללא הכשרה מתאימה. אני יכול לדבר שעות על ההשלכות על המשק הישראלי ואובדן תוצר וכל מה שקורה סביב זה, בעיניי זו פשוט הזיה שההפקרות הזאת לאורך כל כך הרבה שנים, זה פשוט בלתי נתפס. אגב אני חייב לציין, קינלי, שגם אנחנו בממשלה שלנו לא עשינו מספיק בנושא הזה, אם בכלל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ניסינו, היו שרת חינוך ושר אוצר שלא הבינו את האירוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, היה אפשר לעשות הרבה יותר והייתה חובה לעשות הרבה יותר. אני לא מתרשם שאנחנו קיבלנו את כל החומר, כפי שמתחייב גם לפי פסיקת בג"צ. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא קיבלנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא קיבלנו את כל החומר. זה לגמרי לא תקין שאנחנו ממשיכים לקבל חומרים גם במהלך הדיון, אנחנו בסך הכול אנשים, אנחנו צריכים לקרוא את החומרים וללמוד אותם לפני הדיון ולא במהלך הדיון, וגם עכשיו לא קיבלנו את כל הנתונים הרלוונטיים בעיניי כדי להצביע. אני מבין, יש לי קצת ניסיון עם זה, עוד מעט ייכנסו לפה אנשים ויצביעו, אבל זה לגמרי משאיר לנו אפשרות לאתגר את זה משפטית. בלי קשר לדיון הזה, חנוך, אני חייב לציין שבליל התקצוב, סביב הסיפור של ההסתייגות, משהו נשבר בי בפנים, למה? כי אנחנו ישבנו פה בדיון ודיברנו על הכסף הזה והוסבר לכל חברי הכנסת מדוע הכסף הזה לא יכול לעבור מהרזרבה לתקנות, הוסבר וקיבלנו את כל התשובות, גם ממשרד האוצר וגם מהייעוץ המשפטי, וזה פשוט לא עניין אתכם. אני יכול להסכים עם מדיניות, יכול לא להסכים עם סדר העדיפויות של הממשלה הזאת וזה בסדר גמור, אבל בסוף אם אנחנו רוצים להמשיך לקיים פה מדינה אנחנו צריכים להסכים על איזה שהיא מסגרת והמסגרת זה כיבוד החוק וכיבוד הייעוץ המשפטי ואנחנו צריכים איך שהוא להתייחס לדרג המקצועי, וברגע שאתם, אני לא פונה אליך באופן אישי, אבל אתה כחלק מהקואליציה, כשאתם בוחרים לרמוס ולדרוס את זה בצורה כל כך גסה, אני חייב לציין שאני הרגשתי שכאילו אין לי פרטנר יותר, אין לי עם מי לדבר. הקואליציה שמתייחסת בזלזול כזה גם למסגרת החוק, הייעוץ המשפטי, לכל התשובות שקיבלנו פה, זה פשוט לא עניין אתכם, אז איך אפשר להמשיך מכאן בכלל? איך? מה הבסיס המשותף שיש בינינו? אגב אני חייב לציין, אחרי הלילה שעברנו, זה לגמרי יכול לעבוד לשני הצדדים, כי יכול להיות שמחר מישהו אחר יישב על הכיסא הזה ויכול להיות שגם אנחנו נבחר לנהוג בדיוק באותה צורה. זה לגמרי יכול לעבוד לשני הצדדים. אני לא בטוח שאתם חושבים על זה, אבל זה באמת היה מעשה בעיניי שלא ייעשה. עם כל הרצון שלכם לקדם מדיניות, זו לא הדרך. אני עד עכשיו לא הבנתי, אני מודה, מדוע אתם במשרד החינוך מתעלמים מההנחיות של היועצת המשפטית לממשלה, הנחיות שהן מאוד מאוד ברורות לגבי המדרגה של 75%. לא הבנתי. בעיניי אתם כמשרד החינוך חייבים להיות שומר סף בהקשר הזה, זה אינטרס שלכם כמשרד חינוך שהילדים האלה יקבלו את החינוך הראוי. האינטרס שלכם לא צריך להיות האינטרס הפוליטי, או שמירה על הקואליציה, או כל דבר אחר, יש פה אינטרס ציבורי שבעיניי הוא מאוד ברור וגם ההנחיה מאוד ברורה. אני אשמח שתחדדו לי את זה, לא הבנתי מדוע אתם ממשיכים להתעלם מההנחיה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש תשובות? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אני אתייחס לסיום דבריך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאתם לא עושים מספיק או בוחרים לא לעשות מספיק בהקשר הזה. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אני אתייחס לסיום דבריך בדבר היישום של הנחיית היועצת המשפטית. היא ידועה למשרד, אנחנו כרגע, כמו שאדוני יודע, מצויים בהליך משפטי תלוי ועומד בבג"צ. בפני בג"צ הובא כלל המידע הנוגע לסוגיה הזו ובכלל זאת גם המחלוקת שנוגעת לפרשנות המשפטית שהייתה בעבר ויושמה בעבר בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה לשעבר. אנחנו ממתינים להכרעת בג"צ בסוגיה הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה העמדה המקצועית שלכם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק שאני אבין, עד הכרעת בג"צ אתם מתעלמים מהנחיית היועצת המשפטית? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אנחנו לא מתעלמים מההנחיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מודעים לה, אבל מחכים להכרעת בג"צ. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל לא מיישמים אותה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אין בעיה, רק כדי להבין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז מה עמדתכם? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אדוני שאל מה העמדה המשפטית המחייבת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. אדוני פה לידי שאל, אם אני מבין את השאלה, יש הנחיה של היועצת המשפטית ויש את המקרה התלוי בבג"צ, אלו העובדות, אתם מכירים את ההנחיה ומחכים לתוצאות בג"צ, זאת אומרת לא מקיימים את ההנחיה כי ההנחיה קודמת לבג"צ, מבחינת סדר הזמנים, לא סדר החשיבות. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> כמו שאמרתי, כיוון שהמקרה תלוי ועומד - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה מבחינה משפטית, אם יש הנחיה של היועצת המשפטית לממשלה, האם היא נכנסת לתוקף באופן מיידי או שצריך להמתין לעתירה עומדת בנושא אחר? לא יודע, שמישהו יענה לי. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אין לנו עמדות שונות. כולנו חלק ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה, פשוט במשרדים שונים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז מה את אומרת? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> שתינו חלק ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה, המצב המשפטי הוא שכל עוד אין הנחיה אחרת של בית המשפט העמדה המשפטית המחייבת היא העמדה שכתובה בחוות דעתה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט ציבורי-חוקתי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז למה זה לא מיושם על ידי משרד החינוך? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> כי אנחנו עוד לא בשלב, להבנתי לפחות, עוד לא הגענו לשלב היישום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איך? אמרו פה קודם, שחור על גבי לבן, ואני יכול לומר לך מעדות אישית, שקיזוז כספים מתבצע בסוף שנה, אנחנו תשעה חודשים מסוף שנה והוא לא התבצע. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אבל זה משהו אחר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתן נתתן תשובה שונה, את אמרת משהו אחר. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את אמרת שאת לא מיישמת את ההנחיה כי את ממתינה לפסיקת בג"צ, ואת, שרית, אמרת כרגע משהו אחר. תבהירי את עצמך. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> העמדה המשפטית המחייבת היא העמדה המשפטית כפי שחברתי שרית אמרה, אני לא חולקת על זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז איך תשעה חודשים אחרי מועד הקיזוז עדיין לא קרה הקיזוז? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> כפי שהוסבר גם קודם, מתקיים במשרד החינוך הליך שבוחן את תהליך הקיזוז, הוא מתקיים אצל מנכ"ל משרד החינוך. אני אוסיף ואומר שלגבי תשפ"ה, היקף הקיזוז, האם הוא ייעשה כפי שנעשה בעבר או כפי שאמור להיעשות החל משנת הלימודים הבאה, לגבי תשפ"ה אנחנו בשיח ישיר עם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. אין הכרעה בשאלה מה יהיה גובה קיזוז לגבי תשפ"ה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את אומרת שלגבי שנת הלימודים הבאה הקיזוז יתבצע על פי ההנחיה הקיימת של היועצת המשפטית לממשלה, כלומר המדרגה הבאה תהיה 75%. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> השיח מתקיים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, השיח לגבי שנת הלימודים הנוכחית, נכון? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אין ויכוח שלגבי שנת הלימודים הבאה הקיזוז יתבצע לפי הנחיה של היועצת המשפטית לממשלה בלי שום קשר לעתירות העומדות בבג"צ. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אלא אם כן תהיה החלטה אחרת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ברור. זאת העמדה שלכם? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> העמדה המשפטית המחייבת היא העמדה המשפטית שנקבעה על ידי היועצת המשפטית לממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל רק לגבי שנת הלימודים הבאה, כלומר לגבי שנת הלימודים הנוכחית מתקיים שיח שהוא מקובל גם על הייעוץ המשפטי לממשלה שהם חלק מהשיח, נכון? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> נכון, הם חלק מהשיח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על מה השיח? אני לא מצליח להבין. שמונה חודשים שיח על הליך שנקבע כבר. אין מחלוקת על אי העמידה בתקן על התקצוב, אז על מה השיח? אני בעד שיח, אני מייצר פה שיח מלא, על מה אתם מדברים? לא עומדים בסף, היה אמור להיות בעיניי כבר השנה קיזוז, שמונה חודשים על מה אתם מדברים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר בסוף ההנחיה היא מאוד ברורה, אותו בית ספר שמגיע ל-94%, לפי המצב הקודם הוא היה אמור לקבל 94%, אבל לפי ההנחיה הוא אמור לקבל 75%, נכון? המצב הוא מאוד מאוד ברור. על מה יש לדבר שמונה חודשים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אגב, בתשובה לבג"צ אתם תצטרכו לענות על זה ספציפית. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> כפי שגם הוסבר בהרחבה, משרד החינוך נהג בדרך מסוימת - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יכול להגיד לך משהו, נאור? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא יועצת משפטית, יש לה נאמנות לחוק והכול בסדר והיא כפופה להנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה והמשנים ליועצת המשפטית לממשלה והכול, יחד עם זאת ייעוץ משפטי של משרד, כל מה שקרה כרגע בהתאם לזה זה תחת האחריות של הייעוץ המשפטי, היא עומדת מאחורי כל המהלכים שקרו עד עכשיו במשרד. היא לא תבוא ותגיד שזה מוטעה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה עם המוטעה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו לא אומרים שזה מוטעה, אנחנו אומרים שישנה הנחיה של היועצת המשפטית לממשלה שכרגע לא מיושמת, אנחנו מנסים להבין מדוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לו הייתה סבורה היועצת המשפטית של משרד החינוך שיש חוסר יישום לגבי הנחיה של הייעוץ המשפטי לממשלה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אין ויכוח שיש חוסר יישום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, השאלה מתי חל מועד היישום. על זה יש שאלה משפטית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על זה אנחנו שואלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברוך ה', על כל דבר יש שאלה משפטית. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אני רוצה לחדד משהו, גם כלפי היו"ר. היועצת המשפטית של משרד החינוך מבהירה בתוך משרד החינוך את העמדה המשפטית המחייבת. אני חוזרת ועושה את זה כי זה מחובתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסוף יש מנכ"ל ושר, הם עושים את מה שהם עושים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עד כה לא חולקים על כלום. השאלה היא למה במשך שמונה-תשעה חודשים, כשהכול ברור, גם העובדות, גם ההנחיה, גם ההליך שעדיין מתנהל בבג"צ, למה זה לא מקוים? מה צריך לקרות או מה צריך ללבן או מה צריך לייצר על מנת לקיים את ההנחיה שברורה לכולם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואני רוצה לשאול עוד שאלה, התפקיד שלך זה להבהיר גם לשר וגם למנכ"ל את המצב המשפטי הקיים. את אומרת שהבהרת גם לשר וגם למנכ"ל את המצב המשפטי הקיים והם בחרו לא ליישם את זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מבין את המוטיבציה שלהם שנובעת מהשקפת עולם, זה בסדר גמור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה השקפת עולם יש לשר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלא מעניין אותם ליבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לקיש, יש לו אינטרס פוליטי, אין לו באמת השקפת עולם. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> הדברים הובהרו בתוך משרד החינוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על מה שמונה חודשים? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> שמונה חודשים, אנחנו מדברים על התהליך של בחינת הקיזוז. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההליך הזה הסתיים טרום תחילת שנת פ"ו. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> כרגע מתבצע על ידי מנכ"ל משרד החינוך הליך שבוחן את הקיזוז. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את הבחינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא אמרה, קיזוז, בוחן את הקיזוז. שאלות נוספות? אוקיי. האם כל החומר שביקשתם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה חסר? אני רוצה להבין מה חסר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה שהקראתי לפניכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה עוד? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אקריא שוב. המספרים של התקציב. << דובר >> קריאה: << דובר >> נשלח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז תעבירו לי, אין בעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הגיעו מסמכים? << דובר >> קריאה: << דובר >> צריך לשלוח את זה, זה קובץ כבד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חסר תשתית עובדתית ל-6% והתקורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם כל מה שהייתם צריכים לשלוח שלחתם? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> עכשיו אנחנו עושים עוד השלמה אחת ממשרד החינוך לגבי נתוני ההכשרה של מורים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חסר גם סכום הקיזוז המוסכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תסתדרו על מה שצריך להיסגר ותשלחו את כל מה שצריך לשלוח, אנחנו נשוב ונתכנס פה ב-20:00 לתשובות והצבעות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:15 ונתחדשה בשעה 20:49.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. יש שאלות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קיבלנו תשובות לדעתך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני כבר יודע שקיבלתם תשובות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> באמת? בוא נדבר על התשובות שקיבלנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נשלחו 700-500 עמודים, אי אפשר להצביע היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר להצביע היום והיום אנחנו נצביע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק חנוך מלביצקי יודע לעבד 500 עמודים בחמש דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, תצביע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להסביר. מכיוון שמדובר בחומר שהוא מאוד רלוונטי לדיון, שאנחנו חיכינו לו לקראת הדיון וקיבלנו אותו לפני שעה ברמה של מאות עמודים יידרשו לנו לפחות 48 שעות ללמוד אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא יקרה. מה עוד? יש לכם מה להרחיב בנושא של החומר? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה 550 עמודים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני אתייחס לזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלומית, לפני שאת מתייחסת אני רוצה לחדד. קודם כל האירוע התקציבי, העברת תקציב, לא העברתם לי את התקציב כמו שצריך, העבירו לי לפי מלא מלא מוסדות, זו לא התשובה, אבל זה ניתן לתקן יחסית בקלות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין גם ערך שעה לתשפ"ה. << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> חבר הכנסת שירי, זה בקובץ אחר. אני אגיד בדיוק מה עבר. עבר לפי תוכנית, עצמאי ומעיין, תקציב מאושר, תקציב מקורי וביצוע לפי שנה, מ-2020 עד 2025. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על אנשי צוות לא העברתם, מורים עם הכשרה העברתם. אני אגב בטוח שתצביעו, הכול בסדר, וזה יעבור, אני רגיל לשלטון המיעוט שלנו ושלטון הרוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שיתחלף בקרוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה לציין את ה-500 עמודים, כדי שנבין. 500 העמודים זה בסיס הטענה, למה? כי אנחנו טענו שאין יכולת ללמד לימודי ליבה, לקבל את התקציב על פי לימודי הליבה עם הנתונים הקיימים על פי דוחות הביקורת. זו הייתה הטענה שלנו, אפריורי, טענו את זה גם בפעם הקודמת. עכשיו מהדוחות האלו מכריח אותנו משרד החינוך, במקום לתת לנו שורה תחתונה יחסית פשוטה, יכול להיות שנבדוק את זה, יכול להיות שלא נבדוק את זה, יכולתם לתת שורה תחתונה, אתם נמנעים מלתת שורה תחתונה. אתם זורקים עלינו 500 או 700 עמודים, אנחנו צריכים לעבוד מוסד מוסד ואז לברר על פי הדוח מה כן, מה לא, האם ניתן ואיך זה מתיישב עם התקצוב. זה מה שאתם מבקשים מאיתנו, כי לא נתתם שורה תחתונה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ובנוסף יש דברים שלא קיבלנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> - - - את השורה התחתונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, תביאו את השורה התחתונה, גם את זה אתם לא מביאים, ואז נוכל אולי לבדוק את זה. בעיניי יש טיעון לזה. איפה לא מתכנסים בכלל המספרים? כשאני ביקשתי לקבל את מספר המורים שמלמדים נגיד מדעים, מתמטיקה, אנגלית, על מנת לקבל אינדיקציה מסוימת, לא יכול להיות שיש מודל תקצובי שהוא כמעט מלא, 75%, 100%, עם 4.6% של מורים שמוכשרים ללמד מדעים. זה לא מתכנס. 6.9% מהמורים באנגלית יסודי מוכשרים ללמד אנגלית, 13% מתמטיקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 10%. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 10% בחטיבות הביניים אנגלית. המספרים לא יכולים להתכנס פה. לא יכול להיות ש-6% מלמדים אנגלית בשכבות היסודי ואז אתם נותנים 100% או 75% מימון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ואומרים שכולם עברו לליבה. זה לא הגיוני שאומרים שכולם עברו לליבה עם 6%. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המספרים האלה לא יכולים להתכנס עם המספרים ששלחתם ואז שולחים בשבע וחצי בערב 500 ומשהו עמודים. התחלנו לעבור על הנתונים. כשאני אומר התחלנו זה בעיקר עברה על הנתונים ומתוך ה-13 שהיא הצליחה לבדוק בשמונה יש בעיה. אז על מה אתם רוצים להצביע? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה גם לא מתכנס עם הנתונים שאמר פה שי קלדרון על לימודי הליבה. אם אין אנגלית ברמות כאלה, מה שאמרנו, אין לימודי ליבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואני מדייק שוב את מה שהיה לבקשת משיבה 1 ומשיבה 2, שאנחנו נעשה דיון ונראה את המספרים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ואני מזכיר שאין תשובה על הקיזוז. כי יש תשובה, אין קיזוז. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין תשובות גם לגבי הקיזוז, גם לגבי השורה התחתונה, בסופו של דבר 525 עמודים ועוד כמה עשרות נוספים שנשלחו בקובץ הנלווה משקפים את ה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך הם משקפים? אנחנו לא יודעים שהם משקפים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא להפריע ליועצת המשפטית כשהיא מדברת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז צריך להבין עם משרד החינוך ומשרד האוצר איך הם משקפים ומה השורה הסופית של פילוח הנתונים שמופיעים במכתב מיום 21 במרץ שהעביר שי קלדרון, מנהל המחוז, אל חבר הכנסת שוסטר, שהוא המכתב שמפרט את ערך השעה המשוער. תתייחס בבקשה, שי, גם לשאלת ה - - - ולשורה הסופית של הנתונים. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> הפירוט הנרחב שנשלח גם לוועדה של חבר הכנסת שוסטר וגם לוועדה הנוכחית נותן פריזמה מאוד מאוד רחבה פר מוסד, פר שכבה, פר מקצוע, וזה היה גם לבקשת הוועדה הקודמת. אנחנו נתנו בכמה פעימות סיכומים, לא הסתפקו בסיכומים לכן הבאנו פריסה מלאה. אין נתון אחד שיש למשרד החינוך, למחוז שאני עומד בראשו, שלא התקבל בוועדה. זה אחת. שתיים, מכיוון שמדובר בהרבה מאוד מוסדות ועם כל מיני ניואנסים, שחלק מהמוסדות זה אפילו שעה אחת בודדת שחסרה, שגם איתו החמרנו, עם אותו מוסד, לכן אנחנו משאירים את התהליך המאוד מקצועי ומאוד מעמיק שהמנכ"ל עורך ביחס לקיזוזים. גם אני ספרתי, כמו שרציתם או יכולתם, יש 176 בתי ספר בשתי הרשתות שחסר שם מנעד, בין שעה ליותר מזה, כל השעות האלה עוברות עכשיו תהליך משמעותי אצל המנכ"ל. בסופו של דבר, אחרי כל השימועים ואחרי כל הבדיקות, הן יקוזזו בהתאם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה בהתאם? איך יקוזזו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בהתאם לערך השעתי של כל שעה שנמצא בה חוסר. צריך לאפשר גם למנכ"ל וצוותו לעשות את התהליך בצורה מקצועית. אנחנו לא רוצים להיות שרלטנים. יש נתונים של כלל המוסדות, יש ערך שעתי, יכולה להיות שם סטייה של 10% לפה או לשם, אחרי שייגמר כל החיבור הנורמטיבי והפרופיל של המורים במלואו, אבל גם אם נשים בצד את הסטייה של האחוזים הבודדים בערך השעתי יש נתון, נמצא בפניכם, על כל מוסד ומוסד. סך הכול 176 בתי ספר שהמנכ"ל עורך על זה את הדיונים המקצועיים, בסופם זה יהיה גלוי. אנחנו גם נעלה את זה לבג"צ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שי, המנכ"ל עורך דיונים במשך חודשים ומאיתנו מצופה תוך שעה להשתלט על הנתונים האלה. זה נשמע לכם הגיוני? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני גם רוצה לומר שהנתונים ששי מוסר פה, 176 מוסדות, לפי מה שנמסר לנו היום, זה שליש מהמוסדות. אם ניכנס לרזולוציה של בנים-בנות זה הרבה יותר מזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם יודעים לתת פילוח של הבנים והבנות? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני יכול לעשות אותו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה שהוא אומר לנו זה שברוב המוסדות לבנים יש בעיה בלימודי הליבה, לא מלמדים ליבה מלאה של 100%, אבל אנחנו, הוועדה, לא יכולים לקבל תמונה מה המשמעות הכספית של זה, ואם מורידים מדרגה, כמו הנחיית היועמ"שית ל-75% - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, אבל השאלה אם אנחנו לא יכולים לקבל תמונה או שכרגע אין עדיין תמונה כי השיח המקצועי ברמת מנכ"ל לא הסתיים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה נידון גם בוועדה לביקורת המדינה כשהייתי שם וגם בבג"צ, לא סביר בשום קנה מידה ששמונה חודשים מפתיחת שנת הלימודים אין נתונים של שנה קודמת. הסיבה היחידה שיכולה להיות לזה זה שאין רצון לסיים את הדיון הזה בגלל פחד מהמשמעות של לקזז כזו כמות של כסף. אין דרך אחרת להבין את זה. שום פרשנות אחרת היא לא סבירה וכל איש מקצוע שיגיד כאן אחרת משקר ולכן אני אומר לך, בעיניי דוחים אותנו בקש. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> קודם כל אני מקבל עוד רגע את הנתונים בהפרדה מגדרית בין בנים לבנות. אני רוצה רגע להסביר ולהזכיר לאנשים, את שנת תשפ"ה, שהייתה שנה מאוד מורכבת, מאוד ענפה, שלא נעשתה מעולם, כלומר זה פינג פונג של ביקורי מפקחים, של הדרכה למנהלים, של שינויי מערכות, זה לא לחיצת כפתור, זה שנה שלמה של עמל כדי לטייב, כדי לשנות מערכות. הממצאים, אחרי שנה שלמה של העמל הזה, של כל הסרט הזה, נמצאים בפניכם והחמרנו, כמו שאמרתי קודם, אפילו על שעה. לכן כשאומרים 176 מוסדות שנמצאים עכשיו בתהליך הבחינה של המנכ"ל לקיזוז, זו יכולה להיות אפילו שעה אחת ושעה אחת - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל, שי, יש לנו ויכוח אם - - - << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אבל לא נכון להסתכל על שתי הרשתות כאילו יש שם מפולת של ליבה. זה לא נכון, זו יכולה להיות שעה אחת שהם לא שמו לב במולדת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שעה אחת כשאתה מדבר על 95% מהמורים שהם חסרי כשירות. אתה סופר ליבה על מורים באידיש, סלח לי. אתה מציג את זה כנתון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך זה מתכנס עם 4% מורים שמלמדים מדעים? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא מתכנס. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני אסביר עוד פעם ואני מציע לא לערבב בין שני הדברים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה ההגדרה לליבה? הצהרה לליבה או מעש? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו זה הדיון על ערך שעה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פינדרוס, מה הבעיה שלך? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עכשיו זה הדיון על נתונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הדיון על החוק, כי לא יכול להיות שמלמדים 100% לימודי ליבה כשרק 5% מהמורים הוכשרו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה הבעיה שלך? אני לא מבינה. גם שלך. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני אענה לך בצורה מתורבתת, בשונה מאיך שאת מתנהלת. יש פה מנהל מחוז שמטבעו מה שהוא רוצה לעשות זה להיטיב ואתם חושבים שבלחיצת כפתור אפשר להביא שינויים והמטרה שלכם היא לסגור, לא להיטיב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היא אמרה את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, ממש לא. המטרה היא שנוכל ללמד ושיהיו לימודים ראויים גם לתלמידים אצלכם. המטרה שלי זה שמפלגת ש"ס, עם כל האהבה שלי אליך, לא תקבלו ריבונות מלאה על החינוך של הילדים שלכם. אתה לא מייצר לך אוטונומיה. אתה שואל מה המטרה, אני אומר לך. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יש ממ"ח, יש רשתות, מוסדות פטור, כל אחד יבחר לאיפה הוא הולך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, הדיון הזה מיצה את עצמו. מה ההתייחסות שלכם לגבי המורים? השאלה של חבר הכנסת שירי, לגבי איך זה מתכנס. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> קודם כל נמסר גם לבג"צ הפילוח ההשוואתי בין אחוז המורים המוכשרים להוראת המקצוע בציבור החרדי או במחוז החרדי לבין האחרים ואפשר לראות את הנתונים. אני רוצה להדגיש, כאשר אנחנו בוחנים ליבה, אנחנו לא בוחנים רק בפריזמה אחת מצומצמת, חשובה ככל שתהיה, על הכשרת המורה, אנחנו בנינו מגוון שלם של עוגנים מקצועיים למפקחים לבחון את כמות הליבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להעביר לי את זה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני יכול להעביר לך בשמחה. לבחון מיפויים, לבחון רכזים, לבחון חומרי למידה, מדידה והערכה. אני לא מציע, כאיש מקצוע, הייתי מורה, הייתי סגן מנהל, הייתי מנהל בית ספר, מפקח כולל, מפקח ארצי של הממ"ח והיום מנהל מחוז חרדי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה עושה עבודה נהדרת. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני משתדל. אני לא מציע להסתכל במבט מצומצם על פריזמה אחת ויחידה של הכשרת מורים שגם היא חשובה ונמצאת בתנופה אדירה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עדיין לא יכול להיות 100% לימודי ליבה עם 5% של מורים מוכשרים. זה לא יכול להיות. אני לא איש מקצוע, אני איש מקצוע בתחום אחר, זה פשוט לא יכול להיות. אתם משקרים את המערכת, אתם משקרים לעצמכם, אתם פשוט משקרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לומר את הדברים נוכח כל מה שהיה כאן, קודם כל מסת החומר זה דבר לא סביר, זה לסמן וי על חובת הנתונים, העיבוד שלהם ושאילת השאלות בעקבות הנתונים. שי, בלי לדעת כמה צריך לקזז בעקבות הפרת חובת הליבה בתשפ"ה אי אפשר לאשר את ההעברה הזאת ואין את זה. התוספת של 6% תקורה בלי חישוב שמצדיק תוספת כזאת לא מאפשר קבלת החלטה מושכלת, וסוגיית המידע הרב בפרק הזמן הקצר זה כסת"ח. המסמכים לא מרגשים כיוון שהם היו בוועדת ביקורת המדינה. אנחנו ביקשנו את זה בצורה מסוימת שנוכל להבין את זה. החישוב הסופי של הסכום לקיזוז באי עמידה בליבה לא נמצא כאן ולא העברתם את תשפ"ה. בלי החרטוטים. שלומית, זה כסת"ח של העמסת נתונים שלא ביקשנו, בלי איך שזה אמור להיות. אין בעיה, תצביעו על זה, אבל זה לא תקין. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל הוא השיב לדבר הזה, גם לגבי הנתונים הסופיים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את גם ביקשת את התקורה על חוות הדעת, שלומית, לא קיבלת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שלומית, אני ישבתי בוועדה לביקורת המדינה, קיבלנו את הנתונים האלה ואמרנו שהם לא מספקים, בעליל. למה לא בעליל? כי זה להצביע בנתונים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה להצביע? זה לעשות כאילו קחו מלא מלא דברים, שתקו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> - - - הנתונים האלה וזה הנתונים ש - - - להעביר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלומית, ואני רוצה לומר את זה גם לך, יו"ר הוועדה, משרד החינוך מסבן את הוועדה הזאת וועדות אחרות יותר מדי זמן, לא סתם הוא טבוע עד כאן בעתירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום באוצר זה שני קולות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חד משמעית. המשרד הזה כמשרד, כדרג מקצועי ושומרי סף, גם אם יש לי הערכה לעבודתכם ולשליחות האישית, מה שאתם נותנים שיקרה פה תחת המשטור הפוליטי הוא הפלת המשרד. לא סתם אנחנו פה אחרי עתירה, אתם יודעים את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרד החינוך נפל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני תמיד אומרת, שני משרדים נפלו, המשטרה וחינוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פילוח בנים בנות יש לך? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וחישוב הקיזוז, לא קיבלנו אותו, ביחס לביטול מנגנון הצינור. זה עוד איך שהוא אנחנו מבינים שלא קיבלנו, למרות 500 עמודים אנחנו מבינים מה לא קיבלנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לפני שעה שלחו 700 עמודים, למה שלחו? מה נעשה עם זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא היה 700 עמודים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המכתב הרלוונטי הוא המכתב של מנהל המחוז - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז מה ששלחו לא רלוונטי? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הם יכלו לשלוח את השורה הסופית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אומרת לך כרגע מה לא קיבלנו, את ביקשת שיביאו לנו, לא חישוב הקיזוז על ביטול הצינור, לא את חוות הדעת הנורמטיבית על התקורה, לא את תשפ"ה, איך אפשר להבין את חובת הליבה? לא קיבלנו את הדברים האלה, בנוסף - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל הועברה חוות הדעת. חוות הדעת היא חוות הדעת של אסי מסינג. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, את הבסיס העובדתי לזה, למה חישבו את ה-6%, על בסיס מה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אמרו לך, כי זה היה נקודת ה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מה שביקשנו על חוות דעת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי את אסי מסינג האם במעבר לתקצוב נורמטיבי חוות הדעת שלו תופסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תטענו נגד חוות הדעת של מסינג, תטענו נגד שתי היועצות המשפטיות. באמת, יש גבול לכל דבר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שהגיוני, אחרי שעברת לתקצוב נורמטיבי, לתקצב מגזר אחד ב-94 ומגזר שני ב-106. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין בעיה. לא הבנת שנעשה את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תעשו, זה לא מטריד אותי כהוא זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא אמור להפחיד אותך, זה התפקיד שלנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שרית ושרית, תתייחסו לזה בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמו שאמרתי, כבר חציתם את כל הגבולות, אז עוד – << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אין לי את חוות הדעת מולי, אבל חוות הדעת שנשלחה אליכם, יש הסבר בשתי פסקאות שמסביר למה צריך להוסיף את התקציב לפעולות המטה ומסביר למה נבחרה נקודת הייחוס לתקציב התקורה שיש במוכש"ר. זה ההסבר המשפטי שעמד מאחורי ההחלטה של 6%. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה 6%? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> כי זו נקודת הייחוס במוכש"ר, יתקנו אותי פה אם אני טועה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כי זו נקודת הייחוס, אבל כשמורידים, הם העלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה. אתם רוצים התייעצות סיעתית? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אנחנו לא מצביעים על הדבר הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו סבורים שאי אפשר להצביע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה תעשה הצבעה עם החברים שלך פה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בלי הקיזוז אי אפשר להצביע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו לא נהיה פה בדבר הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לשיטתכם אי אפשר, תעשו מה שאתם רוצים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים, מה שנכון לעשות. אתם עושים פה משהו לא חוקי, אנחנו נקום ונלך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חוקי, לא חוקי, את - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר הבהרה על הטבלה שהוא שלח לי? שאני אבין. בפילוח של המורים המוכשרים, הטבלאות ששלחת לי זה סך כל המוסדות? זאת אומרת מעיין, מוכש"ר, פטור? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לא, זה בלי פטור, לפטור אין תיקי עובדי הוראה, זה לא רלוונטי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז זה רק עצמאי ו – אוקיי. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> מספרי בתי הספר, זה 39 בתי ספר לבנות, 118 בתי ספר לבנים ו-12 בתי ספר שיש בהם אגף בנים ובנות, כלומר הם מוגדרים אצלנו כמעורבים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מתוך כמה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> מתוך 523. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ה-118 בנים זה מתוך כמה לבנים? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> 250 ומשהו. ואני מדגיש, זה יכול להיות חישוב אפילו על שעה אחת בודדת במקצוע חשוב, אבל לא - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כשהמורה לא יודע אנגלית. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זה יכול להיות גם אמנות ומולדת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, הבנו את השעה. זה יכול להיות גם 200 שעות. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לא, אני רק רוצה שהעובדות יהיו ברורות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה כל פעם הדגשת את השעה. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זה נחשב אפילו לפי שעה אחת, החמרנו מאוד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 45% מבתי הספר לבנים לא עומדים בחובת הליבה, זו המשמעות של הנתון שנתת לנו. << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> לעניין סך כמות המוסדות של הבנים, יש 213 מוסדות בנים, לא 250 ומשהו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז 118 זה מתוך 213. << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה יותר מחצי. << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא יכול להתכנס עם הדוחות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. אתם רוצים התייעצות סיעתית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא נצביע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. אז אנחנו נצביע - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם עושים טעות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתם עושים טעות פה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו לא נצביע על הדבר הזה ככה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> העברה מספר 1, מי בעד? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הצבעה לא תקינה, אין נתונים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יש יועצת משפטית, גברתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה אכפת לכם ממנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רוצה שתי מילים. לא רציתי להפריע לך, אדוני היושב ראש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה כל הזמן הפרעת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עבר פה יום שלם של השמצת החינוך החרדי - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חצי יום. אף אחד לא השמיץ. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - ושל בית יעקב ושל החינוך העצמאי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא השמיץ. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם הכי פוגעים בילדים החרדים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ואני רוצה לומר - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם מונעים מהם שוויון הזדמנויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרת שאת הולכת. מצלמים אותך עדיין. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא הפרעתי לך. את הפרעה למדינת ישראל. עשו פה דה לגיטימציה לאנשים ונשים שיוצאות כל בוקר בשבע בבוקר במסירות נפש לחנך את ילדי ישראל. מוטל פה דופי ברמת המקצועיות. ואני אומר לך כמי שמכיר את החינוך החרדי, 30 שנה מלווה במגוון תפקידים את החינוך החרדי - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, תודה. לא הפריעו לך, אני מבקש שלא תפריעי לאחרים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> נגמרה ההצבעה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מעבר למוסדות שהם בבחירה, מוסדות הפטור שלומדים לימודי תורה ולא מעוניינים ללמוד לימודי ליבה, המוסדות שלומדים לימודי ליבה, ועל אלה אנחנו מדברים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ילדים חרדים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, נא לצאת החוצה. סיימת, נא לצאת החוצה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לומדים לימודי ליבה ברמה הרבה יותר גבוהה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לא יכול להוציא אותי אחרי הצבעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הישיבה ממשיכה, אפשר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא להוציא את חברת הכנסת לזימי החוצה. לא סיימתי את הישיבה. סיימתי את ההצבעה, לא סיימתי את הישיבה. נא להוציא החוצה את חברת הכנסת לזימי, תודה רבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא הפרעתי לך. יש גבול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא להוציא אותה. אני מבקש שהיא תצא. אני מבקש שהגברת הנכבדה הזאת תצא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם מפקירים ילדים חרדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, נעמת לנו מאוד. (ח"כ נעמה לזימי יוצאת מאולם הוועדה.) << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם בשביל שיירשם בפרוטוקול, לא נכנס מורֶה או מורָה לרשתות, לחינוך העצמאי וגם לחינוך התורני, ללא תעודת הוראה, אין דבר כזה. זה נשמע פה שלוקחים פה אנשים מהרחוב. אין מציאות כזאת. רמת האנגלית והמתמטיקה בבית יעקב היא מהכי גבוהות בארץ, אין אף מערכת חינוך שיכולה להתחרות איתם, רואים את זה במבחנים בסמינרים, רואים את זה בתוצאות של מקומות העבודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנות של בית יעקב לדעתי יצאו הכי טובות בנושא - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בנושא של ראיית חשבון וגם בעוד נושאים, גם בעולם ההייטק הן יוצאות הכי טוב. יש פה פשוט דה לגיטימציה למערכת יפהפייה ומצליחה. הניסיון הזה של קינלי ושל גב' נעמה לזימי לקחת חצי מיליון ילדים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה איתי? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אתה לא כזה רע. לקחת חצי מיליון ילדים ולפרק להם את המערכת בשינויי נוסחאות, הם אלה שעתרו שישנו את הנוסחה והם אלה שצועקים עכשיו למה זה קורה. הם אלה ששינו את זה, הם אלה שביקשו את זה. אנחנו רצינו שנהיה של משרד האוצר, לא רצינו את דמי הניהול האלה, מי רצה את ה-6%? יושבים פה יום שלם על הסכמה שלהם, שאני אומר לך שהיה במחלוקת, לא היו צריכים להסכים, וצועקים למה לוקחים דמי ניהול של 6%. בושה, פשוט לא יאומן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא על ה-6%. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא זה שביקשת את זה, אבל הם ביקשו את זה. הם יודעים את האמת. הם באים לפה, מגלגלים עיניים עם קרנות בין-לאומיות כשרק דבר אחד מפריע להם, הגידול המתמיד של 4%. כשניסו לחנוק את הפטור בתחילת שנות האלפיים הם היו עם 40,000 תלמידים, היום הם עם 67,000 תלמידים. כשניסו לחנוק את החינוך העצמאי אז, היום הם 25% מילדי כיתות א', וזה מה שמציק להם. לא יעזור להם שום מלחמה, החינוך החרדי ימשיך להצליח, וחנוך, תודה רבה לך על הגיבוי ובעזרת ה', לא יעזור שום גזרה שלהם, כמו שלעולם הישיבות זה לא עזר. נמשיך להצליח, תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בגלל שפינדרוס הוא בחור מאוד חביב, אמנם הוא לפעמים כינה אותי ואת חבריי כחיזבאללה וחמאס ואנחנו קצת יותר גרועים ממנו, אבל אני לא תופס לך את זה, בסדר, לא נורא. אני רק רוצה להסביר לך, כי יצאת וחזרת, אבל יחסית היית פה הרבה, אנחנו לא נגד הילדים, אתה חייב להבין את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא מכיר את קינלי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מכיר את קינלי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מכיר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם אתה מכיר אותו, עבדתם בעיריית ירושלים, מעולה, כל הכבוד. אף אחד לא נגד. הנתונים שעכשיו נשלחו הם נשלחו ממשרד החינוך, אני לא יודע אם אתה יודע, אני לא הייתי חלק ממשרד החינוך. זה שיש נתונים שבשום צורה מתמטית, ואתה מספיק חכם וכולם פה מספיק חכמים, למרות שהצבעתם בעד, זה לא מתכנס, זה לא יכול להתכנס. אתה אומר שבית יעקב או הסמינרים או מבחני רואי החשבון – אגב זה רק מצדיק את זה שאנחנו דורשים ורוצים שתלמדו, אני יודע שאתם לומדים ושקדנים ויכולים להגיע להישגים הרבה יותר גבוהים ממני. אתה חושב שאני אומר את זה מן הפה ולחוץ, לא, אני באמת מתכוון לזה. אף אחד לא שונא אתכם. דווקא בגלל הגידול ודווקא בגלל החלק היחסי שלכם שרק עולה בחברה, אנחנו צריכים אתכם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל הרשתות זה הפתרון, לא הבעיה שלך. זה בדיוק מה שמפריע לי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל, נשמה, אין מורים. תקרא מה שלח משרד החינוך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אני אומר לך - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס, עזוב. תיקח את משרד החינוך - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה יודע מה זה boots on the ground? בוא איתי לכל בית ספר שאתה רוצה, נבדוק את זה, נבדוק את המורה לאנגלית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דיס איז נוט בסדר, אתה מפריע לי שוב. אתה אומר לי לבדוק נקודתי, אני לא בודק נקודתי. הם שלחו ממשרד החינוך, תסתכל על המספרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה אני מסכים איתך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה רוצה ממני? תסתכל על המספרים שלהם. אי אפשר ללמד אנגלית בלי לדעת אנגלית, it takes one to know one, בואנס נוצ'ס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם אתה רוצה אני אגיד לך מאיפה זה נובע. אני יודע מאיפה זה נובע. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אותם מורים עמי ארצות, שאתה קורא להם בורים, שהם לא יודעים, כשהם מגיעים לחינוך הממלכתי, אתם לוקחים אותם בזרועות פתוחות. היום בבתי הספר הממלכתיים יש מורות חרדיות שהלימודים שלהן והידע שלהן ותעודת ההוראה שלהן זה מאותם בתי הוראה, הן למדו אותו דבר באותם סמינרים. אבל כשהם באים לבתי הספר הממלכתיים זה בסדר, כשהם מגיעים לממלכתי דתי. גננות, היום אחוז גבוה מהגננות שנמצאות בחינוך הממלכתי דתי הן כאלה שהן בוגרות של מערכות החינוך החרדי, משם הן באות. אשתי מורה בממ"ד 45 שנה, היא למדה באותו מקום והיא מורה לעברית ונקראת המומחית לעברית והיא מקבלת אופק חדש והיא מקבלת הכול, מה היא אחרת מהמורות האחרות? וכולם רוצים אותן. גם היועצים המשפטיים, הילדים שלהם למדו אצל אשתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מחזק אותי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> איך אני מחזק? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מחזק אותי, כל הטענה - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> למה אתה אומר עליהם - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אני אומר? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אם אשתו הייתה מלמדת במערכת חרדית היא לא הייתה מקבלת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. עובדי הכנסת רוצים ללכת הביתה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:15. << סיום >>