פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 473
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ו (10 בפברואר 2026), שעה 11:00
סדר-היום:
<< נושא >> פרק ב' ייעול הליכי התכנון והבנייה (חוק התכנון והבנייה) סעיף 2(15) (הרחבת סמכות למתן היתר לרשות רישוי ארצית) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026 *עמוד 617*<< נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק קרויזר – היו"ר
חברי הכנסת:
יעקב אשר
מוזמנים:
רון רקח
–
מנהל רשות הרישוי הארצית, מינהל התכנון
אפרת ברנד
–
היועצת המשפטית, מינהל התכנון
גלעד אלון
–
יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי, מטה התכנון הלאומי
אלעד פרץ
–
מרכז בכיר אדריכלות, משרד הבינוי והשיכון
תום פישר
–
ייעוץ וחקיקה משפט אזרחי, משרד המשפטים
גל ברנס
–
ראש ענף, אגף התקציבים, משרד האוצר
אפרת נחלון
–
יועצת משפטית, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
עומר ברון
–
רפרנט תכנון אגף התקציבים, משרד האוצר
משה צימרמן
–
מנהל תחום בכיר מידע גיאוגרפי ותכנון פיזי, משרד האנרגיה והתשתיות
אלעד פנחס
–
מנהל אגף תכנון, המשרד להגנת הסביבה
טל זקס
–
לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה
שירי גז
–
מנהלת תחום חקיקה וליטיגציה, מרכז השלטון המקומי
אפרת קניגסברג
–
מנהלת תחום בכיר תכנון סטטוטורי, הרשות הממשלתית למים ולביוב
ניצן פלדמן
–
משנה למנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ
ישראל שור
–
נציג משפחה שכולה
ייעוץ משפטי:
תומר רוזנר
רעות בינג
מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי:
יעל שגב
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> פרק ב' ייעול הליכי התכנון והבנייה (חוק התכנון והבנייה) סעיף 2(15) (הרחבת סמכות למתן היתר לרשות רישוי ארצית) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026 *עמוד 617*<< נושא >>
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בוקר טוב, אנחנו רוצים להתחיל את דיוני חוק ההסדרים. אנחנו היום ב-10 בפברואר 2026, כ"ג בשבט, התשפ"ו. נתחיל בסעיף מפרק ב' בייעול הליכי התכנון והבנייה, סעיף 2 (15), הרחבת סמכות למתן היתר לרשות רישוי ארצית, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו – 2026. עמוד 617 פסקה 15, למי שבספר הכחול. לפני שנעבור לאוצר שיציג את הצעת החוק, את הסעיף, אנחנו מתכבדים פה בישראל שור, שמכבד אותנו פה ונשמח לשמוע.
<< דובר >> ישראל שור: << דובר >>
בוקר טוב, קוראים לי ישראל שור, ואני משפחה שכולה. אני עוד מופיע מדי שבוע בוועדות. הבוקר בא לי להגיד שאני לא נהנה מזה; זה לא אזור הנוחות שלי, זו לא העבודה שלי, אבל אני מרגיש חובה אזרחית ואחריות לומר את הדברים האלה. כאמור, ישראל שור, אח שכול, ואני מבקש שיירשם בפרוטוקול שלא באתי לכאן כדי להתריע – באתי כדי לקבוע עובדות. אני עומד כאן כאח שכול. אחי מסר את חייו למען הגנת מדינת ישראל. מאז אני נושא לא רק כאב אישי, אלא גם אחריות אזרחית שהמעגל הזה לא ימשיך להתרחב בגלל מחדלים שניתן היה למנוע.
ב-7 באוקטובר לא נכשלתם בהיעדר מידע. המידע היה קיים, האזהרות היו קיימות, הדוחות היו קיימים – הכישלון היה בהחלטה אחת: לא להאמין. לא האמנתם שהאיום ממשי, ולא האמנתם שהכוונות יתורגמו למעשה, לא האמנתם שהמציאות השתנתה. ההחלטה לא להאמין הייתה נוחה. היא אפשרה שגרה, דחייה והמשכיות פוליטית רגילה. מאז עבר זמן, לא זמן של הפקת לקחים, אלא זמן של הסתגלות: הסתגלות לכך שהחמאס לא חוסל; הסתגלות לכך שהחיזבאללה חזק ומצויד יותר מאי-פעם; הסתגלות לכך שנשמעים איומים גלויים על מדינת ישראל, כולל מטורקיה; הסתגלות לכך שהמרחב האזורי מתארגן מחדש בבריתות ובהסכמים שלא נועדו להגן עלינו.
בזמן שהמערכת הסתגלה, האויבים שלנו למדו. הם למדו לזהות קרע פנימי בחברה הישראלית. הם למדו לזהות שחיקה עמוקה בקרב חיילי המילואים, נפשית ופיזית. הם למדו לזהות אובדן אמון בהנהגה, והם למדו לזהות מדינה שמנהלת ויכוח פנימי במקום היערכות. הם למדו גם דבר נוסף, שבישראל של היום ההכחשה מהירה מהתגובה. כך נראית הדרך לאסון הבא: לא בהחלטה אחת שגויה, אלא ברצף החלטות שלא לקבל החלטה; לא בהפתעה, אלא בדחייה; לא בכשל מודיעיני, אלא בכשל הנהגתי. וכאן עובדה נוספת וברורה: גורמי הביטחון כבר לקחו אחריות והתפטרו, ואתם? אתם נאחזים בכיסאות כאילו האירוע התרחש במשמרת אחרת, במדינה אחרת. ההפך הוא הנכון: זו הייתה המשמרת שלכם, זו המדינה שלכם, זו האחריות שלכם.
שנתיים וארבעה חודשים אחרי האסון החמור ביותר בתולדות המדינה אין ועדת חקירה ממלכתית. לא בגלל מחלוקת מקצועית, לא בגלל שיקול עקרוני, אלא מסיבה אחת בלבד: יש מי שמבין שוועדת חקירה תהיה אסון אישי עבורו, ולכן היא נמנעת, נדחית, מוסחת ונקברת. זה איננו עיכוב – זה מחדל מתמשך. וכל יום ללא ועדת חקירה הוא יום שבו האמת איננה נאמרת, והמשפחות השכולות נדרשות לשלם מחיר נוסף. חוסר תשובות, חוסר אחריות וחוסר נכונות לומר בקול: כשלנו.
אני אומר כאן בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: טבח ב7 באוקטובר רשום על שמכם. לא רק בגלל מה שקרה, אלא בגלל מה שלא נעשה מאז. והיום, אחרי כל המידע, אחרי כל האזהרות, אחרי כל הסימנים – אם תיפתח, חס וחלילה, מערכת נוספת, אם היא לא תיעצר בגבול, אם היא תגיע למרכזי הערים, אם מעגל השכול יתרחב, לא תוכלו לומר שלא ידעתם. הפעם זה לא יהיה מחדל, זו תהיה אחריות מודעת. ואני מסיים בקביעה אחת: היום הזה, הדברים האלה, הם נקודת הייחוס. מכאן והלאה, כל מה שיקרה יהיה תוצאה של בחירה. תודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה, ישראל. במעבר מאוד מאוד חד, אנחנו נעבור בחזרה אל הדיון שאליו התכנסנו, לסעיף 2 פסקה 15 מפרק ב'. מי מציג? גל.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
צוהריים טובים, אני מאגף התקציבים. ההצעה שמוצעת כאן היא הצעה טכנית במהותה, להסדר שאושר כאן באופן מהותי בשנה האחרונה ונכנס לתוקף. ההסדר נועד לקצר תהליכי הוצאת היתרי בנייה, בעיקר את הקשיים בקבלתם. במהותו, ההסדר קובע שלאחר שישה חודשים ממועד הגשת בקשה – או תשעה חודשים אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון – ואם תהליך ההיתר לא התקדם ולא התקבלה החלטת רשות הרישוי המקומית, אז ניתן יהיה לפנות לרשות רישוי ארצית.
בפועל, גילינו שבגלל האופן שבו זה נוסח נוצרה איזושהי לקונה. הלקונה הזאת היא במקרה שבו יש תנאים בתוכנית שנדרשים גם לאישור, לצד ההיתר. רשות הרישוי הארצית לא מוסמכת להם. קיבלנו לא מעט בקשות, בהיקף של אלפי יחידות דיור, שהגיעו לרשות רישוי ארצית, והיא הבינה שהיא לא יכולה לדון בהן בגלל הלקונה הזאת. אנחנו מציעים להתאים את הנוסח, באופן די פשוט, לנוסח שכבר אושר פה בעבר ביחס לאותם אישורים שניתנים ברשות רישוי ארצית לתוכניות תשתית, כך שיהיה אותו דבר להיבטי דיור, זה ממש תיקון מזערי בנוסח.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
תסביר מה ההבדל בין ההסדר הקיים להסדר המוצע.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
במהות שהוצגה לכנסת אין הבדל. בנוסח, ההבדל הוא שלא נכללה האפשרות במקרים שבהם יש איזושהי דרישה. לצורך העניין, התוכנית קבעה שנדרש אישור של רשות רישוי או ועדה מקומית או מהנדס וכו'. מוצע שגם הסמכויות האלה יינתנו לרשות הרישוי הארצית, כדי שהיא תוכל לתת מענה מלא. ברגע שנדרש מענה חלקי, אנחנו מפצלים את ההיתר בין רשות הרישוי הארצית לרשות הרישוי המקומית, שהיא מראש זאת שעיכבה במהות את ההיתר. זאת אומרת שלא פתרנו את הבעיה שלשמה התכנסנו כבר בעבר.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
אני היועצת המשפטית של מינהל התכנון. תומר, לשאלתך וכפי שגל הציג, הבעיה היא בעיית נוסח שבסעיף 158סא. כתוב רק לעניין "הסמכויות לפי פרק ה'", והיות וכאן, כפי שצוין, הסמכות היא סמכות שנקבעה בתוכנית, זה לא מאפשר לנו את הפרשנות המרחיבה. לעומת זאת, בסעיף 6(ב) כתוב: "על אף האמור בפרק ה', לעניין מתן היתר" יהיו הסמכויות כך וכך. לכן, כמו שצוין, זאת התאמת נוסח שתאפשר להגשים את תכלית הסעיף כפי שהמחוקק ביקש לקבוע.
אם אפשר, אני רוצה להוסיף בעניין הזה עוד נקודה אחת, שאומנם לא מופיעה בדיוק בנוסח, אבל אנחנו פה מתואמים, גורמי הממשלה, לגביה. כשהמשכנו להעמיק בחסם שנמצא, ראינו שלפעמים היעדר האישור הוא בשלב שלפני הגשת הבקשה להיתר. כלומר, תוכניות קובעות אישור מהנדס, אישור רשות רישוי, אישור ועדה מקומית כתנאי להגשת הבקשה עצמה. נמצא כאן רון, מנהל רשות הרישוי הארצית, שיוכל גם לתת דוגמאות קונקרטיות. בעצם, בעלי הסמכות לפי התוכנית עוצרים את זה עוד לפני הגשת הבקשה להיתר, ואז התקופה שנתנו פה – חצי שנה מההגשה – לא מתחילה להיספר. ולכן, במידת האפשר וככל שזה יהיה מקובל עליכם, אנחנו מבקשים לקבוע איזשהו הסדר. ובמקרה שהאישורים הקונקרטיים האלה נקבעו כתנאי להגשת הבקשה להיתר, גם אז ייקצב זמן, כפי שהוועדה תראה לנכון לקבוע. ובחלוף הזמן הזה זה יעבור לבעלי הסמכות ברשות הרישוי הארצית.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתה רוצה להתייחס?
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
כן. לגבי הנקודה שהעלית עכשיו – נדבר אחר כך. רציתי לשאול, אני מבין שנמצא כאן מנהל הרישוי הארצית?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
כן.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
ספר לנו מה קורה מאז שהחוק נכנס לתוקף. מתי הוא נכנס לתוקף? תזכיר לי.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
החוק נכנס לתוקף במאי 2025. אמרתי לאפרת בשקט שהייתי שמח מאוד לספר לוועדה על תיקון החוק ביחס אליו. אני כבר הרבה שנים במינהל התכנון, זה מבחינתי התיקון המשמעותי ביותר שראיתי מאז תיקון 101 ביחס להליכי הרישוי. ממאי, ברגע שעבר התיקון, הגידול הוא אקספוננציאלי זה מכפיל את עצמו בכמויות, אנחנו כבר עכשיו עם כ-100 היתרים במערכת.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
- - -
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
כן. רק ממאי יש לנו 40 בקשות חדשות מתיקון 160, וזה בעולמות התשתיות. במגורים – אנחנו יושבים כבר עם לא מעט קבלנים שלומדים עכשיו את התיקון לחוק.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
רגע, אני מבקש שתבחין בין רשות הרישוי הארצית לתשתיות לבין הרשות הארצית שעליה אנחנו מדברים עכשיו. חשוב מאוד לעשות את ההבחנה הזאת, כי רשות הרישוי בנושא תשתיות ותיקה יותר, ולגביה יהיו כנראה בקשות לתיקונים אחרים. בוא נדבר כרגע רק על רשות הרישוי לעניין דיור.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
קודם כול, זה נכון בנוגע לרשות הרישוי הארצית שהיא ותיקה יותר. מצד שני, התיקון עצמו של 160 היה משמעותי מאוד גם ביחס לזה. בנוגע לתיקון במגורים – הועברו אלינו כשבע בקשות שכוללות אלפי יחידות דיור, אף אחת מהן לא יכלה להיכנס בגלל נושא התניית תוכנית הבינוי.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מה שגברת ברנד דיברה עליו, שכאילו בסוף כבר היה?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
נכון. זה גם מונע מאיתנו להוציא את האימפקט. ברגע שאנחנו נוציא את ההיתר הראשון ביחס לזה, האימפקט והתודעה בשוק תהיה הרבה יותר גדולה ביחס לזה, ולזה אנחנו מחכים. יש כרגע בקשה ראשונה שעוברת לפי החוק עם 80 יחידות דיור בדיוק, ואותה אנחנו מתחילים עכשיו לקדם. אבל אלה כמובן, לא שאר הבקשות שהן של אלפי יחידות דיור שמחכות כרגע.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
האם יש לכם מידע לגבי בקשות שלא הגיעו? הרי, כפי שנאמר בוועדה בדיונים על החוק הקיים, הכוונה הייתה שזה יהיה בעצם אקדח על השולחן שיתמרץ את הוועדות המקומיות, את רשויות הרישוי המקומיות וכו' לפעול בזמן.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
האם יש לכם מידע לגבי זה, שזה גרם לכך שהיתרים שנמצאים בוועדות המקומיות, ברשויות הרישוי המקומיות, באמת מקודמים על ידיהם כדי לא להגיע אליכם?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
יש לנו מידע שברגע שהוועדות המקומיות ידעו שהתקיימה איתנו פגישה פרה-רולינג ראשונית כדי לברר את הסטטוס – זה משפיע. האם זה קיצר עכשיו את כל לוחות הזמנים ביחס לזה? אני חושב שהתוספת שאפרת הוסיפה כאן היא תיתן את קציבת לוחות הזמנים ביחס להליך הרישוי שאותו אנחנו רוצים ובאים לפתור.
<< דובר >> רעות בניג: << דובר >>
יש לי שאלה לגבי שבע הבקשות שבעצם לא עברו את השלב. המשמעות היא שהן בכלל לא הוגשו לרשות הרישוי כי הן כאילו לא עמדו בתנאים המוקדמים? אני שואלת על הרשות המקומית.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
הן כולן כבר כשנתיים בתוך הליך של הגשת תוכנית בינוי, והם לא יכולים להגיש את ההיתר, כי ההוראה בתוכנית היא תנאי להגשת הבקשה להיתר, אי-אישור תוכנית הבינוי על ידי הוועדה המקומית.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
תכף נדבר על זה, בסדר? ברשות היושב-ראש, כמובן, נחלק את הדיון לשני חלקים: חלק ראשון, לגבי מה שכן מופיע בהצעת החוק. לגבי החלק השני, תכף נשאל מספר שאלות, כי זה מוזר קצת שזה לא נכלל בהצעה, אם זאת הבעיה העיקרית שעליתם עליה. בסדר, תכף נשמע.
לגבי ההצעה המקורית – ההצעה בעצם אומרת שאם נקבעו תנאים בתוכנית שהם בסמכות רשות הרישוי המקומית וכו', או הוועדה המקומית, או המהנדס, אז אנחנו רוצים להסמיך את רשות הרישוי הארצית למלא את תפקידם אם הם לא עמדו בלוחות הזמנים – נכון שזאת הבקשה?
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
נכון, באקוויוולנטיות: מהנדס, מתכנן וכו'.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
כן, והזמנים הם שישה ותשעה חודשים כפי שאמר מר ברנס.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
לא שינינו כלום. שינינו את הנוסח, המהות אושרה פה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
יש הערות לחלק הזה?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתה רוצה להוסיף עוד משהו, ממינהל התכנון? הבנתי. מישהו אחר רוצה להתייחס? לאף אחד אין שאלות?
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
לחלק הספציפי הזה או לשני החלקים?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
גם לחלק הספציפי הזה, ואת יכולה להעיר גם על החלק השני.
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
אני אשמח. אני משנה למנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ. קודם כול, אני מסכימה מאוד עם מה שנאמר פה. רשות רישוי ארצית – שאלת ובצדק כמובן: מה קורה עם זה עכשיו? חשוב לי להגיד שכמו כל תהליך וכל רפורמה שעוברת, בטח משמעותיות כאלו, זה לוקח זמן; זה לוקח זמן לשוק להתרגל; לשוק להבין מה קורה; אלו תהליכי תכנון, כמו שאתם יודעים פה מצוין בוועדה, הם מאוד מאוד ארוכים. אני מאמינה שברגע שיהיו ויראו כמה מקרים שהצליחו, זה ילך ויתפשט.
בואו לא נשכח, יש כאן את רף המינימום עם 80 יחידות דיור. זה מתאים לפרויקטים מאוד מסוימים, פרויקטים שכבר הגישו את הבקשה והחסם הזה של תוכניות בינוי שהוא תנאי להגשת בקשה – זה חסם מאוד מאוד נכון. זה חסם שהעלינו אותו בפני מינהל התכנון כבר לפני תקופה. אני יודעת שמנסים לעבוד על זה, אבל זה עדיין תנאי שמופיע היום בתוכניות כתנאי להגשת בקשה. נכון או לא נכון, זה מה שמופיע וזה מה שצריך להיות. בדקתי גם לפני הדיון, למרות שכבר עשינו עבודה ספציפית על הנושא לפני כשנה או כשנתיים. בדקתי לקראת הדיון את המצב בשוק וראיתי: מדברים איתי על כשנה וחצי-שנתיים לאישור של תוכנית כזאת – אם זה בינוי, פיתוח, עיצוב – כתנאי להגשת בקשה. זאת אומרת, אי-אפשר להגיש אפילו בקשה לפני שעוברות כשנה וחצי-שנתיים של דיונים עם הרשות המקומית. אני חושבת שזה חשוב מאוד להעביר את זה גם לידיים וגם לסמכות של רשות הרישוי הארצית.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זה מה שהם רוצים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
טוב, אתם מברכים על התיקון?
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
אנחנו חד-משמעית תומכים בזה, לגמרי.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
אני ממרכז השלטון המקומי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
או, חיכינו לראות אם את תציעי לדבר או שנציע לך לדבר.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
הינה, אני הצעתי את עצמי. אני מהלשכה המשפטית, תחת מירה סלומון, ממרכז השלטון המקומי. לחלק המבהיר – אין לנו התנגדות; לחלק השני –בהחלט יש. זה משהו די משמעותי שלא הכרנו, לא ראינו, לא לובן איתנו ולא דיברו איתנו. זה נראה כמו עוד ניסיון לעקוף את השלטון המקומי, גם לא ברור איך זה ייעשה, לבטל את התנאי לתוכניות בינוי? או לבטל את הרשות המקומית בתוך הסיפור הזה? אנחנו מתנגדים לזה, ובטח בצורה הזאת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתה רוצה שנעבור לחלק השני?
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
כן, אני חושב שכדאי לעבור אל החלק השני. קודם כול, לפני שנעבור, אני רוצה לשאול את גורמי הממשלה שתי שאלות: 1. אם כשעשיתם את ההכנה לקראת חוק ההסדרים הזה עליתם על כך שזאת הבעיה העיקרית, אז למה לא כללתם את זה בהצעת החוק? 2. האם תוכלו לתת דוגמאות למצבים כאלה – אמרתם שיש לכם דוגמאות של אלפי יחידות דיור שתקועות בגלל הדבר הזה – נשמח לשמוע.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
תכף ניתן דוגמאות. זה משהו שהתגבש תוך כדי. הרי השיח על חוק ההסדרים התחיל לפני כמה חודשים. זה משהו שראינו עם הזמן, עם כל בקשה שמגיעה אלינו, עם כל שיח – אגב, הזכרתי את הבקשות הרשמיות. יש בקשות לא רשמיות כשמתקשרים אליי בטלפון, ואני אומר: רגע, מה המצב שלך? ובזה מסתיים השיח ואנחנו מבינים שאין היתכנות. זו תובנה שמתחזקת עם הזמן. יש מקרים שזה תנאי למתן, אבל יש נוהג שגם אם רשום בהוראות התוכנית: תנאי למתן היתר, ועדיין אפשר להגיש את ההיתר ובמקביל לעשות את תוכנית הבינוי – יש דרישה של הוועדות המקומיות, באופן גורף, קודם לעשות את תוכנית הבינוי ואז להגיש, על אף ההוראה בתוכנית.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
אני לא בטוחה שאני מכירה, וגם אם זה נכון, אני מתארת לעצמי שיש דרכים אחרות לטפל בזה. יש ערוצים משפטיים לטפל בזה. אם ועדה מקומית לא מתנהגת לפי הוראות התוכנית, פתוחות הדרכים גם לבתי המשפט. להבנתי, זה לא מה שאתם מבקשים כאן.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
עכשיו לדוגמאות.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
לפני שירון ייתן את הדוגמאות, בהתייחס למה שנאמר כאן על ידי השלטון המקומי. אין שום כוונה להוציא מלכתחילה לא את רשות הרישוי, לא את המהנדס ולא את הוועדה המקומית מן התמונה. הסמכות הראשונית נותרת שלהם, וככל שהם יפעילו אותה בסבירות ובזמן שנקבע, להם נתונה הבכורה לקבל החלטה בעניין. השאלה היא מה קורה כשזה לא קורה, וחולף, כמו שנאמר פה, זמן של שנה-שנתיים, ובעקבות זה שהם לא מאשרים, מעוכבות אלפי יחידות דיור. האם נכון להיות פה בשב ואל תעשה ולא בעצם גם פה לקבוע איזשהו מנגנון? כי אחרת כל התכלית של 158סא לא מוגשמת. פשוט אותה ההתנגדות של השלטון המקומי – זה נתקע בשלב שלפני ההגשה.
אני גם חייבת להזכיר שבתוך 158סא יש מנגנון, שבו גם כאשר זה מגיע לרשות הרישוי הארצית, מתכנן הוועדה מחויב לבחון "באשמת" מי לא ניתנה ההחלטה. ולכן, ככל שהאשמה נופלת לפתחו של היזם – לצורך העניין הוא לא נתן את מלוא החומרים, הוא לא ענה לתשובות – אז בעצם האמירה של הסעיף היא שצריך להחזיר את זה חזרה. ורק ככל שהאשמה נופלת לפתח רשות הרישוי המקומית, רק אז הסמכות תעבור לרשות הרישוי הארצית.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
שאלה טכנית נוספת, לפני שאתה מתייחס, מר רקח, לדוגמאות שחשוב מאוד לשמוע. מבחינת מערכת המחשוב הידועה בכינויה רישוי זמין, כביכול, האם קיים מצב כזה, איך זה בא לידי ביטוי במערכת הממוחשבת?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
מבחינת תוכניות הבינוי? אתה צודק שאין לתוכניות הבינוי עצמן מערכת של הגשה רשמית, זה משהו פחות מדיד וזה מלפני, וצריך לחשוב פתרון טכנולוגי ביחס לזה. רישוי זמין לא נותן באמת מענה לנושא ההגשה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
טוב, תן דוגמאות ונראה מה עושים.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
יש דוגמאות לנושא משך זמנים של תוכניות בינוי או גם לאלה שלא נקלטו אצלנו.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
לא על חלק ב' – מה שאמרת.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
אוקיי, כי באתי לציין דווקא את משכי הזמן. יש לנו את מכבי רמלה עם 530 יחידות דיור; מתחם אלקו ברמת השרון עם 600 יחידות דיור; זיכרונה עם 670 - - -
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מה קרה שם? מה הבעיה?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
לא מאשרים.
<< דובר >> רעות בניג: << דובר >>
לא מאשרים את התוכנית?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
זיכרונה – ארבע שנים.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מה קרה שם? התוכנית הראשונה שאמרת – מכבי רמלה?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מתי הגישו אותה?
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מתי התוכנית מתנה? אני מבין שזאת תוכנית להתחדשות עירונית?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
נכון. אני יכול להגיד שכאן התוכנית מתנה תנאי למתן היתר, והוועדה המקומית כבר הרבה זמן לא נתנה להם להתקדם ביחס לזה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מה זאת אומרת? רגע, מר רקח, תתרכז. מה זה לא נתנה להם להתקדם? יש מערכת ממוחשבת, אפשר להגיש בקשה. הגישו בקשה להיתר?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
בגלל שאנחנו קיימים רק חצי שנה ביחס לזה, אנחנו ישבנו איתם, ואחרי שישבנו איתם הנחינו אותם להגיש בקשה להיתר, כי כשוועדה מקומית אומרת לך: אל תגיש את הבקשה במערכת – אתה לא מגיש את הבקשה במערכת כי אתה מפחד. הם הגישו עכשיו את הבקשה במערכת, וברגע שהם הבינו שאנחנו נכנסים לאירוע – אז עכשיו אני מבין מהיזם שיש פה מעט תזוזות, אבל זה משהו שתקוע כבר שנתיים ביחס לזה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
אוקיי, דוגמה שנייה. בסדר, זה שהיזם לא מגיש זאת בעיה שלו.
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
אם צריך, אני יכולה לחדד את התהליך שקורה בזמן הזה בין היזם לרשות המקומית.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
רגע, זאת בעיה של היזם שהוא בוחר לא להגיש.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
פרויקט זיכרונה – ארבע שנים הקרקע משווקת, הקבלן דיבר איתי על זה שהוא כבר בהפסדים מטורפים של ריביות. ארבע שנים לא מאשרים לו תוכנית בינוי, וזה תנאי לאישור תוכנית בינוי.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
תנאי למה?
<< דובר >> רעות בניג: << דובר >>
תנאי להגשת הבקשה?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
תנאי להגשת הבקשה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מה זאת אומרת? כתוב בתוכנית?
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
אי-אפשר להגיש בלי זה.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
כן, תנאי להגשת הבקשה להיתר – אישור תוכנית בינוי, זה אומר שהוא בכלל לא יכול להגיש.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
על ידי מי? מי צריך לאשר את תוכנית הבינוי?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
הוועדה מקומית.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
יופי. הוגשה תוכנית בינוי?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
הוגשה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
ומה קרה?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
כלום, אין קול ואין עונה. זה פרויקט שהוועדה המקומית מתנגדת אליו ולא רוצה לקדם אותו, כבר ארבע שנים.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
את הפרויקט הספציפי הזה היא לא רוצה לקדם.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
נכון, את זיכרונה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
אוקיי, תעבור הלאה.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
ציר הנופש ברמת השרון, יש שם פרויקט של מנהרת תשתיות גדולה מאוד, כביש ויחידות דיור.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זה לא רלוונטי, אנחנו לא בתשתיות.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
זה ביחד, זאת לא תוכנית לתשתית, זאת תוכנית שכוללת את כל המגורים. גם כאן, רמת השרון פשוט לא מוכנה לאשר את תוכנית הבינוי. לאחרונה, משרד האוצר נכנס לשיח, וגם כאן יש תנאי להגשת הבקשה להיתר – אישור תוכנית הבינוי. אגב, כאן זה חטא על פשע, כי אלה גם רמת השרון וגם מתכנן המחוז, גם הוועדה המקומית וגם מתכנן המחוז. גם כאן הם לא יכלו להתחיל.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
יש לך עוד?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
יש עוד, במתחם הבננה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
כמה יחידות דיור יש במתחם שדיברת עליו?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
ברמת השרון? אלפי יחידות דיור.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
בכל זאת?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
7,000?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
כן, אלו אלפי יחידות דיור, זאת אחת התוכניות הכי גדולות. במתחם הבננה יש 200 יחידות דיור. יש שם מקרה מיוחד.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מה זה? איפה זה?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
מתחם הבננה בנתניה, זה שם הפרויקט. אני לא אחראי על השמות שהמדינה מחלקת. אגב, זה קרוי כך בגלל שיש שארית שטח בצורה של בננה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
דרך אגב, מי בוחר את השמות? זה אצלכם?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
כך אושרה התוכנית בוועדה המחוזית, מתחם הבננה, אפשר להאשים אותם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש לה ממשק עם מערכת המבצעים של צה"ל.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
אני מבין שכל התוכניות שאתה מדבר עליהן אלו תוכניות שאישרה הוועדה המחוזית.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
לא. במקרה של מה שהגיע לפה כרגע זה נכון, אבל יש גם תוכניות ותמ"ליות בצנרת.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
שהוותמ"ל מתנה את הדבר הזה?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
נכון. אנחנו מטפלים בזה במינהל התכנון.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זאת אומרת, שאתם אחראים על הבעיה.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
לא, רגע. צריך לעשות הפרדה בין מה שנקבע היום בתוכניות לבין כשאנחנו מקבלים את התוכניות של הוותמ"ל, שאלו תוכניות שאושרו ב-2020, 2021 ו-2022 אלו תוכניות שלפני, לפני כל הדבר הזה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
טוב.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
יש במתחם האלף 200 יחידות דיור.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
איפה זה? מה זה?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
זה בראשון לציון.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זה איפה שבית הכלא?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה איפה שהגשר.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
כן.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זה סמוך לבית הכלא?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
לא, לא. אלו כרגע הדוגמאות הרשמיות. יש עוד פרויקטים שמגששים איתנו ועוד יזמים שמפחדים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
להתקדם בתהליך.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
שאלה בעקבות השאלה הטכנית שענית עליה. מכיוון, שלכאורה, מה שאתם מבקשים זה לקצוב לוחות זמנים, איך בהחלט נדע שהתחיל מניין הזמן? כי אין לנו תיעוד על זה כרגע במערכת הממוחשבת.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
זאת שאלה טובה, זה משהו שצריך לפשט ברמת החוק. אני חושב שהאגף השני באוצר יכעס עליי שאני אומר את זה, אבל בתשתיות פתרנו את זה דרך המערכת לתיאום תשתיות. צריך למצוא את הכלי הטכנולוגי הנכון לפתור את זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
גל, לכם יש פתרון?
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
אני אומר בשליפה שחובת מסירה קיימת במדינה בהרבה דרכים, גם לא טכנולוגיות. יש דרך לדעת שהגשתי משהו למישהו, לא המצאנו את הגלגל.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זה לא מספק.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
במיוחד שאלו גורמים ציבוריים.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
במיוחד כשזה גורם ציבורי, זאת ועדה מקומית.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
בהינתן הדברים, כן.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
את זה שאני הגשתי לה משהו, אין בעיה לתעד אותו. לא המצאנו כאן שום דבר.
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
לוועדות המקומיות יש מערכות משלהן, לא? של הוועדה המקומית.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
לא, אין להן. למעט שתיים.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
בסוף יש כאן גורם שהוא סוג של בורר, זאת הרשות הארצית. היא נדרשת לבחון את תום הלב של כל האירוע הזה ולוודא שהחסם הוא בוועדה המקומית. אחרת, היא מונחית להחזיר את זה אל הוועדה המקומית. זה לא מסובך מאוד שהיא תבדוק שתום הלב התקיים גם פה, ותראה שהוגש מסמך. כי אין היום בעיה לתעד שהוגש מסמך בכל מיני אמצעים. יצטרכו להראות את זה לרשות הרישוי הארצית, והיא תצטרך להשתכנע שזה המועד שבו הוא באמת הוגש.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
אני אמליץ לוועדה לא לקדם את החלק הזה, בגלל התשובות שאנחנו שומעים עכשיו. כיוון שזה לא בשל וגם לא חשבתם שזה כזה חשוב כשהגשתם את הצעת חוק ההסדרים. תרצו לשנות את החוק בהקשר הזה – תגישו הצעת חוק. תפתחו את המערכת הנפלאה של רישוי זמין, שאני חוזר ואומר שוב בהזדמנות הזאת שהיא אחד מהגורמים הבעייתיים ביותר בתהליך הרישוי, והיא גורמת לעיכובים משמעותיים בהליך הרישוי – המערכת כשלעצמה. ולכן אנחנו כבר אומרים מספר שנים שעל משרד האוצר ועל מינהל התכנון לפעול להחלפתה של המערכת הזאת במערכת סבירה יותר.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
משרד האוצר ומינהל התכנון פועלים להחלפתה. במסגרת חוק התקציב שהוגש לכנסת תוקצבו כ-120 מיליון שקלים, למיטב זיכרוני, לטובת תיקון כל המערכות של מינהל התכנון.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זאת בשורה, חד-משמעית, זאת בשורה.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
אני שמח מאוד שגם הבאנו בשורה. לגבי הטענה שצריך מערכת ממוחשבת, מייל זאת גם מערכת ממוחשבת, היא מתועדת, יש לה שעה, יש לה תאריך. לא צריך בשלות גבוהה מאוד כדי לתעד מתי הגשתי מסמך למישהו.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
בהמשך למה שגל אמר, אם הבעיה היא בנקודה הזאת ואתם מסכימים ביתר ההיבטים, שיש פה חסם שנכון לפתור אותו, אפשר אולי בשיח שאחרי לנסות למצוא פתרון שיניח את הדעת. כלומר, יש פה הסדר מהותי, והשאלה היא האם הוא מוצדק, ויש את השאלה איך מגשימים את ההסדר המהותי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה חסר במערכת? זה עניין של זמן? תקציב?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
המערכת של רישוי זמין בנויה כך שאתה מקבל בה את תיק המידע ואת הגשת הבקשה להיתר. תוכנית הבינוי היא תנאי שנקבע בתוכנית, והיא לא מוסדרת כחלק מהליך הרישוי עצמו. בגלל זה היא בשלב מקדים בכלל לכל הגשת הבקשה, ולכן זה לא פתוח ברישוי זמין.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
איפה יש לנו את הגשות מקבילות שלא עוברות דרך הרישוי הזמין ואז עוברות דרך המייל?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
פניות לתיאומים לגורמים אחרים – היום הרבה מזה בתוך המערכת לתיאום תשתיות, להגיד שאני אומר שזאת הפלטפורמה המתאימה – אני לא אגיד את זה כי זה משהו שצריך להיבחן. אבל עובדה שהמדינה מצאה לדברים האלה את הפתרונות הנכונים, שאגב עובדים טוב.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
אני לא חושב – צריך להבחין פה שוב בין הסדר מהותי, שהוא, כמו שנאמר, חסם לכמה אלפי יחידות דיור, לבין ההסדר הטכני. את ההסדר הטכני אפשר לפתור בהוראות מעבר, אפשר לפתור בתקציבים – אין בעיה. אנחנו לא חושבים שזה ה-issue, כי זה מגיע לרשות מינהלית שהיא רשות רישוי ארצית שגם צריכה לבחון את העניין הזה.
זה לא שעכשיו עם התאריך הזה ניתנת לי איזושהי זכות. כל מה שזה נותן לי זה את הזכות להגיע אל רון, ושרון יגיד: פעלת בתום לב ובהגינות או שלא עשית את זה. זאת אומרת, יש כאן גורם מינהלי, ואפשר כמובן לעתור נגדו וכל הדברים הרלוונטיים. זאת לא איזושהי החלטה שרירותית שנקבעת לפי התאריך הזה. כל מה שזה אומר הוא שיש לי את הזכות להגיע לרון, ורון יצטרך להגיד: זה באמת המועד שבו הגשת תוכנית בינוי מלאה, סדורה, מותאמת, שאני כגורם רציני יודע לתת לה אישור; או שהוא יגיד: תשמעו, הגשתם פקקטה מסמך רק כדי לעמוד באיזשהו תאריך, ומתוקף הדבר הזה הוא יחזיר אל הוועדה המקומית ויגיד: זה לא המועד הרלוונטי. דרך אגב, זה נכון גם להגשת הבקשה. גם בהגשת הבקשה אתה יכול להגיש משהו שהוא קשקוש ואז רון יצטרך להגיד - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זה לא מתאים.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
זה כבר המצב היום בחוק, זה לא שונה מאוד.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
תראו, אני עדיין סבור שזה לא בשל גם מכיוון שזה לא הוגש וכו'. אבל יש לנו סעיף בחוק התכנון והבנייה, סעיף 145(ג1) שעוסק במצב שיש בו תנאים למתן היתר שמוסד התכנון שקבע אותם יכול לוותר עליהם אם מצא - - -
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
שלביות?
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
לאו דווקא שלביות, מופיע שם – תנאים למתן היתר. יכול להיות שהתרופה למצב שאנחנו מדברים עליו כרגע היא בהבהרת הסעיף הזה או בתיקון הסעיף הזה. בקיצור, יש פה כמה אופציות משפטיות, יש פה בעיה מחשובית, יש פה התנגדות של השלטון המקומי שסבור שזה לא - - -
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
בסדר, השלטון המקומי התנגד לכל מהות התיקון.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
יכול להיות, אבל זה לא הופיע בהצעת החוק.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
והבקשה במייל? כמו שגל רצה בפעם הקודמת?
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זאת בעיה.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
למה זאת בעיה? בסוף, אני אומר שוב, זה לא מגיע אל איזושהי פרוצדורה טכנית.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אפילו בהיבט הטכני?
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
המערכת הממוחשבת אמורה לבדוק שמתמלאים תנאים מסוימים להגשת אותה תוכנית בינוי שמדברים בה. כמו שהיא בודקת בקשה להיתר, שמתמלאים תנאים מסוימים מבחינה טכנית וכו'.
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
תומר, אותו הסדר שנקבע בזמנו גם לתשתיות, ואני מזכיר שמעט מהתשתיות הן בהרשאות, ובהרשאות לא הייתה מערכת ממוחשבת, מאז שקמו הרשות ורשויותיה, אנחנו עשינו ביחד עם האוצר את הפיתוח במערכת לתיאום תשתיות עבור הרשאות, אבל גם אז כשנקבע ההסדר לא הייתה מערכת ממוחשבת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
המערכת פותחה תוך כדי?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כמה זמן לקח לפתח את המערכת?
<< אורח >> רון רקח: << אורח >>
האמת, אני הופתעתי זה היה מדהים. בתוך חמישה חודשים הייתה לנו מערכת.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
בסדר, אבל ההרשאות לא כל-כך רלוונטיות להקשר הזה.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
מה שרון אומר זה אותו קונספט, לא הייתה מערכת ממוחשבת שקבעה את המועד, היה איזשהו מועד - - -
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זה לא הופיע בהצעת החוק.
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
אבל גם היום התוכניות האלו לא מוגשות במערכת בכל מקרה, אז מתייחסים אליהן באותה מידה. הן לא מוגשות במערכת, יפתחו אחר כך מערכת, אבל אי-אפשר להתעלם מהבעיה עצמה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
בסדר, אם יש בעיה יזום מינהל התכנון או משרד הפנים תיקון לחוק.
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
גם אם זה לא בתוך רישוי זמין.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
למה לא הבאתם את זה בתוך תיקון החוק הזה?
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
כמו שרון אמר, החוק נכנס לתוקף במאי, חוק ההסדרים אושר ב - - -
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זו דוגמה לכך ששוב, וכפי שהיועצת המשפטית לכנסת ציינה בוועדת הכנסת, לא נעשתה עבודת מטה ראויה, חוק ההסדרים הוגש בחופזה - - -
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
נעשתה עבודת מטה ראויה; חוק ההסדרים לא הוגש בחופזה, ועם זאת, במעלה הדרך הגיעו בקשות שנלמדו טוב יותר.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
אתה יכול לחלוק.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
עלה עוד קושי – זה קורה כל הזמן כשמנסים ליישם רפורמות, לא משנה באיזה הליך הן נחקקו. לעיתים, פספסו – במקרה שפה בנוסח, או במקרה אחר במתן הסמכות – וצריך לטייב את הדבר הזה. למדנו במעלה הדרך עוד טיוב, שאנחנו לא חושבים שהוא דרמטי והוא עונה בדיוק לאותה תכלית ולמה שאנחנו מבקשים. זה בסוף עניין של תכלית ולא עניין של טכניקה; הטכניקה היא לתקן עוד משהו בנוסח. התכלית היא אותה תכלית שהוגשה כאן לכנסת, כבר לפני שנה ואושרה.
אנחנו לא חושבים שרשות מקומית שניתנה לה סמכות עניינית לדון במתן היתר, יכולה לנצל פרוצדורות טכניות כדי לעקוף את העניין המהותי. החליטה הכנסת לקבל את העניין המהותי שאומר שאם הוגש היתר אז אפשר, אחרי זמן מסוים, לעלות אותו לרשות רישוי ארצית. אנחנו מדייקים כאן מה זה בדיוק – הוגש היתר, כי הוגש היתר זה משהו יותר מהמילים הוגש היתר, זה כל הדיוק.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
תומר, בהמשך למה שנאמר פה, יש לנו עוד מסמכים שהם מקדמיים להליך ההגשה. אם בהליך התכנון יש לנו תסקיר השפעה על הסביבה, וגם ממנו מתחילים להימנות ימים; ואיך זה נמסר למשרד להגנת הסביבה שמחויב בתקנות – גם פה אין איזו מערכת שזה מוגש בה. כלומר, הטכניקה של איך סופרים זאת טכניקה שנוכל לחדד בינינו.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זה לא אותו הדבר, וזו לא רק השאלה איך סופרים. זאת ממש לא רק השאלה הזאת, וסליחה שאני קוטע אותך. אנחנו מדברים על עניין מהותי מאוד, שהוא דרמטי מבחינת הוועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית וכו'. הוא דרמטי – לוקחים מהן את הסמכות. כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים להיות משוכנעים, אני חושב שהכנסת צריכה להיות משוכנעת שהתמלאו התנאים המתאימים לכך. התנאים המתאימים גם מבחינת הזמנים וגם מבחינה מהותית: האם הוגשה הבקשה? האם הוגשו הדברים כמו שצריך? האם התמלאו כל התנאים שבאמת נקבעו? יש בחוק מסלולי פתרון אחרים לבעיה מהסוג הזה, שצריך לשקול אותם זה מול זה. האם נכון במקרה כזה לוותר על התנאי או לשלול סמכות? זאת שאלה.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
זה לא לוותר על התנאי, זה לאפשר לגורם אחר לגשר פה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
לא, לוותר על התנאי במסגרת סעיף אחר.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
145(ג1) הוא בהחלט סעיף שחשבנו עליו גם – אם מדברים על ציר הנופש שהיא תוכנית מאוד מאוד חשובה שתקועה כרגע – חשבנו על זה וזה פשוט דורש דיון. אגב, כל תוכנית ותוכנית.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
בסדר גמור.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
וגם זה לא נכנס לסעיף באופן הכי טבעי. ההסדר פה הוא הסדר מהותי, שחל על כל המקרים, ואומר: לא עמדתם בלו"ז. סמכות ראשונית שלכם – לא עמדתם בלו"ז. לא מוותרים על התנאי, פשוט נותנים לגורם מוסמך אחר, שהוא אקוויוולנטי, לאשר את זה.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
לעניין הזה, האם עמדה הכנסת על זה שזאת באמת לקיחת סמכות? עמדה על זה הכנסת בהסדר המהותי. כבר אז היא קבעה שרשות רישוי ארצית צריכה לבחון את הדבר הזה. זאת אומרת, כל מה שאנחנו משנים פה זה את הטכניקה של מה משמעות המילים – הגשת היתר. את ההסדר המהותי, שצריך באמת לוודא שהרשות המקומית מעכבת; שהרשות המקומית פועלת באופן לא ענייני – זה כבר נמצא בחוק, אנחנו לא צריכים להוסיף אותו לחוק, הוא כתוב בחוק. הוא היה כתוב ביחס למילים: הגשת היתר, כבר בעבר. כל מה שאנחנו הצענו בהסדר שהוגש לכנסת זה לחדד את המילים הגשת היתר, ועכשיו אנחנו מציעים עוד קצת לחדד את המילים הגשת היתר.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
אבל זה לא נכון, כי מהותית זה כשמגישים בקשה להיתר כשעומדים בכל התנאים המקדימים להגיש בקשה להיתר. כאן הם מבקשים לעשות את זה לפני שעומדים בהם.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
נכון, אם הרשות המקומית לא עניינית לגבי התנאי המקדים אז אין הבדל - - -
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
אבל מי קבע שהיא לא עניינית, רק הזמן?
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
לא, יש הסדר.
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
היא מטרטרת את היזמים הלוך ושוב, הלוך ושוב; שנתיים, שלוש, ארבע וחמש.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
אפשר להגיש עתירה ולבדוק את שיקול הדעת שלה. אבל אם זאת תוכנית משמעותית, בדיוק כמו שאתם אומרים – אתם מדברים על אלפי יחידות דיור – יש לה הרבה שיקולים לשקול. האם זה ראוי שמי שיאשר תוכנית בינוי ברשות מקומית זו רשות הרישוי הארצית?
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
כן, כן.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
אוקיי. קודם כול, לא דיברתם על איזה פרק זמן ייחשב בעיניכם בלתי סביר, וכמה באמת לוקח לאשר תוכנית בינוי בסדרי גודל משמעותיים. אם באמת סבורים שהרשות המקומית מעכבת רק בשביל לעכב, יש דרכים לתקוף את שיקול הדעת שלה אם היא לא נוהגת בסבירות.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
גם בעבר היו דרכים ביחס להיתרים, זה ההסדר שהציעה הממשלה, והוא אושר בכנסת. ההסדר פה לא שונה, כל מה שאנחנו מציעים זה לשנות את המסמך.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
ההסדר פה כן שונה. כן, כי הגשת בקשה להיתר היא כשאתה עומד בתנאים שקבעה תוכנית שאישר מוסד תכנון – אגב, בכל המקרים שאמרתם, ככל הנראה מחוזי – שאלה התנאים שצריך לעמוד בהם כדי להיות זכאי להגיש בקשה להיתר. עכשיו אתה מבקש לחזור צעד אחד אחורה.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
ההסדר אומר שבמהות צריך להוציא היתר, נכון? מה שאושר פה כבר בכנסת זה שלפעמים הדיון בבקשה להיתר הוא לא ענייני ולכן אפשר להעלות אינסטנציה אחת למעלה, אחרי זמן מסוים ועם קביעה שהאינסטנציה למעלה צריכה לדון בבקשה באופן רציני ולהחליט שזה לא ענייני – אחרת, היא צריכה להחזיר את זה לוועדה המקומית.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
אוקיי.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
אתם אומרים: עכשיו יש תנאים מקדימים להיתר. אנחנו אומרים פה שגם התנאים המקדימים להיתר לא שונים במהותם כי הטכניקה - - -
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
לא, תנאים מקדימים זה תנאים למתן היתר, זה לא תנאים מקדימים.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
לא, תנאי מקדים להגשת היתר.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זאת המצאה חדשה שלך.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
בתנאים למתן היתר – אין לנו בעיה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
אנחנו מטפלים.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
רגע, התנאים למתן היתר זה מה שהצענו פה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
נכון.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
עכשיו השאלה היא האם יכול להיות אותו תנאי בדיוק. יכול להיות אותו תנאי בדיוק, אותה תוכנית בינוי גם במתן היתר וגם בהגשת היתר – זאת בדיוק אותה התוכנית. פעם אחת באופן מהותי מסכימים לפתור אותה ולהעביר את הסמכות לרשות רישוי ארצית, ופעם אחת באופן מהותי לא מסכימים לפתור אותה, למרות שההבדל ביניהן הוא טכני לחלוטין: האם זה תנאי להגשת ההיתר או תנאי למתן ההיתר, אבל אין פה הבחנה. זאת בדיוק אותה התוכנית, וזה בדיוק אותו הדבר שהרשות המקומית הייתה צריכה לבחון.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
לא נכון. להגיש תוכנית בינוי כדי - - - יתכנן את ההיתר זה לא פרוצדורלי, זה ממש מהותי.
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
זה מהותי, אבל זה לא היה צריך להיות כתנאי להגשת היתר. כולם יודעים את זה, וגם מנהל התכנון אמר את זה. זה לא היה אמור להיות מלכתחילה להגשת היתר.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
חברים.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
אני רק מחדד את מה שאמרתי: תוכנית בינוי היא תוכנית בינוי, גם אם צריך להגיש אותה לפני ההיתר וגם אם צריך להגיש אותה למתן היתר, זו אותה תוכנית בינוי. לגבי תוכנית בינוי במתן ההיתר, אם אני מבין נכון, הוועדה אומרת שזה מקובל, כי זה הנוסח שהגשנו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זה הנוסח שהגשנו.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
כל מה שאנחנו מבקשים עכשיו, זה שאת אותה תוכנית בינוי, אם במקרה נקבע לה תנאי – שהוא היסטורי והוא לא נעשה בחשיבה על החוק הזה והוא נעשה לפני החוק הזה – שהוא לא במתן ההיתר אלא בהגשת ההיתר, זאת בדיוק אותה תוכנית בינוי, וזה לא שונה באופן מהותי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נכון, אבל זה מרחיב יותר.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מרחיב מאוד, כן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מרחיב לך ושולל בעצם - - -
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
מה זה מרחיב לי? ההסדר המהותי - - -
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
מהותית אותה סמכות נלקחת, מה זה משנה?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יכול להיות - - -
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
מהותית, אותה סמכות נלקחת מהרשות המקומית. השאלה היא האם לקחתי את הסמכות לפני הגשת ההיתר, כשאני בכלל לא יכול להגיש היתר. זאת אומרת: אותם יזמים – אלו בדיוק אותם יזמים – ובמקרה, פעם אחת בתוכנית היה כתוב להם: הגשת היתר, ופעם אחת היה כתוב להם: מתן היתר. זו אותה תוכנית בדיוק, זו אותה מהות; לא שיניתי את הסמכות שנלקחת.
ההסדר המהותי שכבר אושר בכנסת הוא שנדרש מיזם להגיש מסמך. אם הרשות המקומית התעלמה מהמסמך או לא ענתה בזמן סביר, אותו מסמך עולה לאינסטנציה עליונה. האינסטנציה העליונה צריכה לוודא שהרשות המקומית באמת לא פעלה בזמן סביר, כי היא לא יכלה באמת לטפל בזה. כתוב כאן ממש במפורש בסעיף 158סא(ג)(2): אם מוסד הרישוי הארצי בדיון המקדמי לא מצא שזה באמת באשמת הרשות המקומית, הוא צריך להחזיר לה את זה. זה בדיוק אותו מנגנון, בדיוק אותו דבר, בדיוק אותה סמכות שנלקחת. כל מה שאנחנו אומרים הוא שבאופן טכנוקרטי – אנחנו מדברים על מסמך אחר, שהוא לא הגשת היתר – זה שם אחר להגשת היתר.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
זה לא נכון, אני ממש מצטערת. זה לא נכון, זה לא טכנוקרטי.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
מה לא נכון?
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
זה ממש נכון, הרי יש להם סמכות לעשות את זה.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
תוכנית בינוי ובקשה להיתר זה לא אותו הדבר.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
מה ההבדל?
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
אני אגיד בדיוק מה ההבדל: כשמוציאים היתר, כשיש תוכנית בינוי שאושרה על ידי הוועדה המקומית והרשות המקומית, יש אינסטנציה המקומית שנתנה את דעתה על איך שהתוכנית צריכה להיות פרוסה, ועל איך מוציאים היתר מכוחה כשעומדים בכל התנאים האלה.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
מה ההבדל בין הגשה לבין מתן?
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
אין שום הבדל בסמכות של הרשות המקומית.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
רגע, תנו לה לדבר.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
אני באמת הסברתי. תוכנית בינוי שמאשרת ועדה מקומית, רשות מקומית, נותנת את דעתה על איך שזה צריך להיראות, מה הפריסה שצריכה להיות, נכון? נתנה אם השיקולים הם מקומיים, אם הראייה היא מקומית. בכל זאת, נבחרי ציבור – אני יודעת שאולי כבר זה לא תמיד נוח וזה מרגיש כגורם מעכב – אבל אני בכל זאת חושבת שיש לזה עדיין משמעות. אחרי זה, אם עומדים בזה ומוציאים היתר, אולי זה באמת קצת יותר טכני. אתם מבקשים עכשיו שמי שיאשר את תוכנית הבינוי, שמי שייתן את דעתו על העמדה המקומית תהיה גם רשות הרישוי הארצית.
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
זה לא מה שהם מבקשים, זה לא נכון.
<< דובר >> תום פישר: << דובר >>
לא, רגע.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
אם בתוכנית התנאי היה שתוכנית הבינוי תאושר על ידי הוועדה המקומית כתנאי להגשת היתר, אז נא לתקן את התוכנית. אם לא מקובלות עליכם תוכניות כאלו, תוכניות שאישרו במחוזית, נכון?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לאו דווקא.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
לא? לתוכניות שנתתם עכשיו דוגמאות, יש דוגמאות קונקרטיות, לא?
<< דובר >> תום פישר: << דובר >>
אני ממשרד המשפטים, מרכז השלטון המקומי מציג עמדה – שהם מתנגדים גם לתיקון שהממשלה הביאה.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
נכון. אני אמרתי שאני לא מתקנת למבהיר.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
לא נכון, הם אמרו שהם לא מתנגדים.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
לא היה, ואז מה ההבדל?
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
זה כל מה שאנחנו מבקשים לחדד פה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
את לא מתנגדת לתיקון.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
לא התנגדתי.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
לתיקון שהממשלה הציעה הם לא מתנגדים.
<< דובר >> תום פישר: << דובר >>
המשמעות של התיקון היא שאם נקבעה תוכנית בינוי – ואני רק רוצה לפתוח סוגריים ולומר שתוכנית בינוי, היא איזשהו גשר בין תוכנית להיתר שהוא לא מוסדר מבחינה סטטוטורית, ולכן יש טענות שעולות שמנצלים את השלב הזה, שאין לו כללים ברורים בדין, כדי למשוך זמן או לגרור רגליים.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
ממתי אני מכיר את הטענות האלו? את הטענות האלו שאתה מדבר עליהן, ממתי אדוני מכיר?
<< דובר >> תום פישר: << דובר >>
מימים ימימה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
יפה מאוד, אז למה זה לא נכלל בהצעת החוק?
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
כי כל ההסדר הזה של תוכנית בינוי פיתוח לא מותנה בחוק.
<< דובר >> תום פישר: << דובר >>
רגע, אני רוצה רק להבין ממך, ההצעה הממשלתית אמרה שאם נקבע תנאי של תוכנית בינוי כתנאי למתן ההיתר - - -
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
אני לא יודעת, אני לא ראיתי את זה בהצעה, את מה שאתה אומר.
<< דובר >> תום פישר: << דובר >>
לא, המשמעות – שוב, זה מופיע גם בדברי ההסבר – אם המשמעות של ההצעה היא שאם יש תנאי בתוכנית שעניינו שתנאי למתן ההיתר הוא אישור תוכנית בינוי על ידי ועדה מקומית - - -
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
למתן ההיתר או להגשת בקשה?
<< דובר >> תום פישר: << דובר >>
למתן ההיתר. אישור של ועדה מקומית או רשות רישוי מקומית של תוכנית בינוי, וגם זה לא נעשה בלוח הזמנים שקבועים בחוק, גם הסמכות הזו תועבר לרשות הרישוי הארצית.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
אתם לא דיברתם על כשזה תנאי להגיש בקשה להיתר?
<< דובר >> תום פישר: << דובר >>
רגע, זאת הצעת החוק שמונחת ועברה קריאה ראשונה. מה שעלה פה ומבקשים להוסיף, לבחון להוסיף, הוא שאותו רעיון ללקיחת הסמכות במצב של גרירת רגליים יועבר גם אם התנאי שנקבע בתוכנית הוא לא למתן ההיתר אלא להגשת הבקשה להיתר. אני רוצה עכשיו להבין ממך עכשיו, רק על הדלתא הזאת – בין תנאי שהוא תנאי למתן היתר לבין תנאי שהוא תנאי להגשת בקשה להיתר, למה פה אפשר לקחת ופה אי-אפשר לקחת?
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
אני לא יודעת, אולי בתוכניות יותר משמעותיות עם הרבה יחידות דיור הוחלט שזה צריך להיות תנאי להגשת הבקשה להיתר, שתהיה תוכנית בינוי.
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
למה? למה זה צריך להיות תנאי להגשת היתר? זה פסול לכשעצמו.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
תשאלי את - - -
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
אני שואלת אותך, כי את אומרת שזה מהותי.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
זה לא ההסדר שעומד עכשיו לדיון, אם זה פסול או לא פסול.
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
אבל את אומרת שזה מהותי, אז למה זה מהותי כל-כך, אם אפשר לעשות את זה - - -
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
אני הסברתי למה זה מהותי.
<< דובר >> רעות בניג: << דובר >>
השאלה היא לא מהות תוכניות בינוי מאישור תוכנית בינוי. כי יכול להיות שאם רק זה הדבר היחידי שמדברים עליו זה משהו אחד, ואם - - -
<< דובר >> תום פישר: << דובר >>
יש עוד תנאים להגשת בקשה להיתר שהם לא תוכנית בינוי שאתם - - -
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
יש מקרים של כל מיני אישורים.
<< דובר >> תום פישר: << דובר >>
אלה מקרים קטנים.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
בקיצור, צריכה להיות פה עבודה, זה לא בשל.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
זו המהות.
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
אדוני, מדובר לא רק בתוכניות בינוי לגיטימיות של תוכניות מחוזיות, שגם מינהל התכנון - - -
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
תוכניות הבינוי הן העיקר. יכולה להיות עוד תוכנית שתגיד: אישור מהנדס לנקודה מסוימת, איזושהי העמדה. אבל לב העניין שבשבילו התבקש התיקון הוא תוכניות בינוי, תוכניות עיצוב, שזה זוהה כחסם. בסוף אותה סמכות נלקחת פה. הדיפרנציאציה שבין השלב שבו באמת לא ברורה. את צודקת שנלקחת סמכות, היא נלקחת רק במקרים שבהם תוך זמן – כמובן את זה הוועדה תחליט, מהו אותו זמן סביר – שבו מתבקש שתאשרו את זה, ורק במקרים כאלה זה נלקח. מה זה משנה אם זה נלקח לפני או אחרי? זו בדיוק אותה סמכות.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
יכול להיות שנשתמש; זה לא לובן, זה לא דובר, זה לא הוצג, זה לא הונח, וזה קצת מוקדם.
<< אורח >> אפרת נחלון: << אורח >>
את יכולה לערוך שינויים, היא לא חותמת גומי.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
אבל זה לא חדש. גם הוועדה בעצמה מציעה אין ספור שינויים כשאנחנו דנים פה בכל מיני סעיפים – אגב, דברים שמתחדדים ועולים – זה לא אירוע חדש.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
בסוף הכנסת אישרה פה הסדר מהותי. זה מה שהכנסת הצביעה עליו בשלוש קריאות. ההסדר המהותי הוצג פה בעבר בכנסת; השלטון המקומי, מן הסתם, מתנגד אליו – זה בסדר. נשקלו התועלות והמשמעויות, והכנסת החליטה לאשר את ההסדר הזה, בתוך הליך שבכלל לא נמצא בעניין חוקי. זאת אומרת שכל נושא תוכניות הבינוי האלו בכלל לא נמצא בחוק התכנון והבנייה, הוא נמצא בתוך תוכניות. זה בכלל מעקף של כל ההסדר שהכנסת רצתה לקדם. הגענו למצב אבסורדי שבו הכנסת החליטה לקדם מנגנון של רשות רישוי ארצית, ורשות הרישוי הארצית לא יכולה לפעול מתוקף דברים שבכלל לא בסמכות הכנסת, כי הם לא בתוך חוק התכנון והבנייה.
מה שהצענו כאן הוא לחדד את המהות הזאת, ליישם את אותו הסדר שהכנסת כבר החליטה עליו. שוב, אפשר לפתוח כמובן את ההסדר, והכנסת יכולה להחליט שהיא לא מעוניינת באותו הסדר, אבל ההסדר המהותי זה מה שהוגש לכנסת, ומה שאנחנו מציעים פה הוא לחדד אותו. השאלה היא אם החידוד של אותן תוכניות בינוי הוא במתן היתר או בהגשת היתר – אני לא רואה שום הבחנה מהותית לעניין הזה. כנציגי הממשלה שאחראים על הדבר הזה, אף אחד כאן לא יודע להגיד למה שמישהו יגיד בתוכנית: בקשה ל- כתנאי להגשה או כתנאי למתן.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
אני אתן לך דוגמה מהזמן האחרון, שאני מניח שמינהל התכנון ומשרד המשפטים מודעים לה היטב: תוכנית שקובעת מתחם נופש ותיירות – שלא רלוונטית כרגע לעניין המגורים, אבל זאת הדוגמה – שבו יוקמו 500 יחידות, 500 אוהלים לקמפינג. היא התנתה שתוכנית הבינוי תאושר מראש לפני הגשת הבקשה להיתר. היזמים הגישו תוכנית בינוי מעניינת מאוד, שהאוהלים ששם הם עם זכוכית ועם משטח בטון, ובמקום 500 הם הגישו 60 – זאת תוכנית הבינוי שהם הגישו לפני הגשת הבקשה להיתר. כמובן, כאשר מגישים תוכנית בינוי כזאת, זה משפיע מאוד על הבקשה להיתר ועל תוצאותיה.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
ואם היה נקבע שתוכנית הבינוי תוגש במתן היתר ולא בהגשת הבקשה, מתי הם היו מגישים את אותה התוכנית?
<< דובר >> תום פישר: << דובר >>
אני אענה, אני חושב שגם במצב הזה - - -
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זאת בדיוק הבעיה. במצב הזה זה עניין מהותי מאוד לתוכנית, מהותי מאוד. להבדיל מבקשה להיתר, שלגביה שיקול הדעת של הרשות המקומית הוא מצומצם יחסית – כי לא מתבקשים, כשאנחנו כבר יודעים שאין בעניין הזה הקלות או דברים כאלה – אז יש באמת שאלה משמעותית מאוד: האם יש זכות קנויה ליזם עכשיו לקבל היתר על תוכנית הבינוי שהוא הגיש או לא. וכפי שאתם יודעים, לאחרונה ניתן פסק דין מאוד משמעותי בעניין הזה, שפסל החלטה של בית משפט מחוזי שאמרה שצריך לתת היתר, למרות שתוכנית הבינוי הייתה מאוד מאוד בעייתית.
<< דובר >> תום פישר: << דובר >>
ומי אישר שם את תוכנית הבינוי הבעייתית?
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
לא אישרו, זה בדיוק העניין. היזם פנה לבית המשפט ואמר: למה לא מאשרים לי את הבקשה להיתר, למרות ששלחתי תוכנית בינוי מעניינת מאוד.
<< דובר >> תום פישר: << דובר >>
אני רוצה להשיב. השאלה היא האם יש טעם לקבוע את התנאי כתנאי להגשה ולא כתנאי למתן. גם אם היה כתוב פה שהתנאי הוא תנאי למתן ההיתר – לדעתי, זאת ההתניה הנכונה יותר לקבוע בתוכניות –
מבקש ההיתר היה יכול להגיש תוכנית ותוכנית בינוי, והיו פוסלים לו את הבקשה להיתר ואומרים לו: ההיתר לא תואם את התוכנית, כי אנחנו מפרשים את התוכנית אחרת. הוא היה יכול לערער על הקביעה הזאת – מה שלא ניתן לו כשהתנאי הוא תנאי להגשה. הוא היה יכול לערער לוועדת הערר על הקביעה הזאת.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
עובדה שהוא ערער.
<< דובר >> תום פישר: << דובר >>
בסדר, אבל אם בהליך הסטטוטורי שקיים בחוק, אם לא הגשת בקשה להיתר ולא דחו לך בקשה להיתר אז אין החלטה מינהלית שאני יכול לערער עליה.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
תומר, לא הבנתי את הדוגמה. אנחנו דווקא לא מבקשים לשנות את השלביות. 145(ג1) באמת משנה את השלביות.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
לא רק.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
אנחנו לא מבקשים לשנות את השלביות. בדוגמה שאתה נתת, בוא נניח שהוועדה המקומית יושבת בשב ואל תעשה ולא מאשרת, זה פשוט עובר אל רשות רישוי ארצית. אנחנו עדיין אומרים שזה יהיה התנאי להגשת הבקשה להיתר. אנחנו לא משנים את השלב. כל מה שאנחנו אומרים זה שאם אותו הגורם שמתנגד, כמו בדוגמאות שאתה נתת - - -
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מתעוררת שאלה נוספת.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
אנחנו לא ביקשנו לשנות את השלב.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מתעוררת שאלה נוספת. השאלה היא כזו: יש לנו תהליך של מתן היתר שבו אנחנו אומרים – אם אתם לא מתפקדים בזמן שראוי שתקדמו את התהליך הזה, אז אנחנו נעביר את הסמכות. שלב התנאים להגשת בקשה להיתר הוא בתנאים שלפני, ונניח שרשות הרישוי המקומית חדלה ולא אישרה את זה בזמן סביר או בזמן שהוועדה תחליט שהוא זמן סביר. רשות הרישוי הארצית מקבלת עכשיו את הסמכות – לכאורה, לפי ההצעה שלכם וכפי שאני מבין אותה – לא רק לאשר את תוכנית הבינוי ולאפשר את הגשת הבקשה להיתר, אלא עכשיו הסמכות עוברת אליה אוטומטית, וגם הסמכות לעניין הבקשה עצמה להיתר. זאת שאלה שצריכה ליבון, זה לא פשוט.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
שוב, מה זה שונה?
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זה שונה כי כך קבעה התוכנית.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
אבל התוכנית קבעה את זה גם לפני ואחרי.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
למשל, התוכנית קבעה שמשרד האוצר צריך לתקצב מת"ש לפני שנותנים התרי בנייה, נכון? היא יכולה לקבוע תוכנית כזאת.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
כן, למה לא?
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מכיר אדוני את המקרים האלה? ואם משרד האוצר לא נותן את הכסף למת"ש אז אי-אפשר להתקדם. אם מוסד התכנון שדן בתוכנית, חשב שזה חשוב, אז יכול להיות שיש לו סיבות טובות. כפי שאתם יודעים, אני לא שללתי באופן עקרוני את התיקון הזה המוצע, התיקון הנוסף שאתם מבקשים כרגע להציע, אבל כיוון שאנחנו שומעים פה שיש ספקות בשאלות לא מעטות, אני אמליץ - - -
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
אני מודה, שאנחנו לפחות, לא מבינים מהן הספקות.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
בסדר.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
כי אם כל הספקות הן ההתנגדות של השלטון המקומי, אז הוא הוא יתנגד גם אז.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
גל, אני חושב שמאחר וההרחבה, מה שנקרא: הותקלנו איתה הבוקר בפתח הדיון, אני מתלבט אם אנחנו נסגור את הדיון ונעשה התייעצות סיעתית של כמה דקות.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
אתה רוצה שאני אקריא קודם את הסעיף עצמו, בכל מקרה?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן, בכל מקרה.
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
אדוני, אולי כדאי לשים את הדברים על השולחן. מרבית התוכניות האלו נמצאות במרבית הרשויות המקומיות הספציפיות שגם מעכבות, וזאת תופעה שהולכת ומתרחבת. לדעתי אנחנו נראה את זה פחות ופחות בוועדות המחוזיות, כי גם מינהל התכנון הוציא הנחיות בעניין הזה. זה פשוט נהיה מיני-היתר חדש. בגלל זה פנינו למינהל התכנון בזמנו, זה נהיה מיני-היתר.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מתי פניתם למינהל התכנון בעניין הזה?
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
אני לא זוכרת עכשיו .
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
בערך, חודשים? שנים?
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
לא יודעת, חודשים. פנינו למינהל התכנון בעניין הזה והם מטפלים בזה, זה בטיפול, זה תהליך, מה לעשות. כי ועדה מקומית שהכניסה את זה לתוכנית שלה זאת הדרך שלה לעקוף את הזמנים של ההיתר, וזה מה שאנחנו רואים: פשוט עשו תהליך של היתר מחוץ להיתר, שאין לו זמנים, אין לו חוקים, קשה מאוד לערער עליו, צריך ללכת לבתי משפט. לא יכול להיות שדווקא בחלק הזה – וזה הולך ומתרחב, אני כבר לא יכולה להגיד רשויות מקומיות ספציפיות – החליטו על תהליך מחוץ להיתר, ואנחנו מתעלמים מזה, ואי-אפשר.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
בסדר. אז את אומרת שגם מינהל התכנון, כפי שכבר הבנו, מודע לעניין הזה לא מעט זמן. ולכן ועל אף זאת הוא לא הכניס את זה בהצעת החוק. עם כל הצרה שבדבר - - -
<< דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>
אבל, מהותית באנו לטפל בה בחסם מה זה רלוונטי? מה זה משנה?
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
לא, זה לא קשור לחוק.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מישהו רוצה להתייחס לפני?
<< דובר >> תום פישר: << דובר >>
לגבי החלק הראשון, שאין עליו מחלוקת להערה?
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
כן, בוודאי, רצוי אפילו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אם אין מחלוקת, מה אתה רוצה לפתוח עכשיו?
<< אורח >> גלעד אלון: << אורח >>
בוא נראה. אני ממטה התכנון הלאומי. בנוסח בסעיף אנחנו מבקשים לשנות את זה: במקום שיהיה כתוב "סמכויות לפי פרק ה'", שיהיה כתוב "לעניין מתן היתר". יש עוד כמה מקומות בחוק שהנוסח הזה קיים, שגם שם אנחנו חושבים שצריך לעשות את ההתאמות האלה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מה?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה השוני?
<< דובר >> רעות בניג: << דובר >>
לא הבנתי, שהוא לא רשות רישוי ארצית, אבל הוא צריך - - -
<< אורח >> גלעד אלון: << אורח >>
לא, שזה מובא לרשות רישוי ארצית, אבל זה לא דווקא בסעיף הספציפי של 158ס. למשל ועדת ערר יכולה, כשהיא מחליטה לתת היתר.
<< דובר >> רעות בניג: << דובר >>
תפנה אותנו, רגע.
<< אורח >> גלעד אלון: << אורח >>
ב-152.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זאת עבודת המטה שנעשתה לקראת חוק ההסדרים, כן? בוא נשמע.
<< אורח >> גלעד אלון: << אורח >>
אין במהות - - -
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
כן, אני שומע.
<< אורח >> גלעד אלון: << אורח >>
ב-152א פסקה 3, כשוועדת ערער מחליטה שיש לתת היתר, מבקש ההיתר יכול לבקש שההיתר ייצא ברשות הרישוי הארצית. שם גם כתוב: יהיה לה אתה סמכויות לפי פרק זה. אנחנו רוצים שבמקום "לפי פרק זה" יהיה כתוב: "לעניין מתן היתר".
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
טוב שאתם רוצים, הלאה.
<< אורח >> גלעד אלון: << אורח >>
במהות, השינוי - - -
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
זאת עבודת המטה כן? תמשיך, תמשיך, אני מקשיב.
<< אורח >> גלעד אלון: << אורח >>
כנ"ל לגבי מרחב תכנון מחוזי, כתוב שיש לרשות הרישוי הארצית את הסמכויות של רשות רישוי מקומית לעניין פרק ה', וכתוב לעניין מתן היתר. אלו הדברים.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
טוב. כן, גברת ברנד.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
אין לי מה להוסיף.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מדוע זה לא נכלל בהצעת החוק?
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
הצעת החוק כללה באמת דיוק לגבי חסם, שבאותה שעה הועבר אלינו מגורמי המקצוע, של השוואה טכנית של סעיף 158סא לסעיף 6(ב). כמו שרון ציין, פעילות רשות הרישוי הארצית התחילה באופן אינטנסיבי יותר במאי 2025, והבקשות לא מועברות ביום אחד. יש ניסיון שנצבר, והניסיון שנצבר, לפחות לנו, התברר ודוייק ככל שחלף הזמן, והבנו שזה חסם אמיתי. אם האמירה, גם אם היא מהותית, היא שאי-אפשר להוסיף שום דבר, אז אין לי מה לומר, אין לי איך להשיב על זה, אני יודעת אחרת.
אני יודעת שבמסגרת חוקי ההסדרים, גם הוועדה, בצדק, מעירה הערות מהותיות מצוינות שנכנסות לתוך ההסדרים המהותיים שהצענו וזה נעשה, ואנחנו מקבלים את ההערות האלה בחפץ לב. כי כאשר מוצעות הערות שמטייבות את ההסדר שהוצע, גם אם זה לא ההסדר הראשוני, כך נכון לעשות. אם האמירה היא שיש פה חסם טכני במובן הזה, אין לי מה להשיב על זה. אם האמירה היא שבהיבט המהותי אתם לא מסכימים – אז אמרנו את כל מה שיש לנו לומר, אנחנו חושבים שזה חסם שנכון לפתור אותו. שבהסדר המהותי, ככל שרשות הרישוי, מהנדס העיר או הוועדה המקומית לא עושה את מלאכתה, למרות שהבכורה ניתנה לה, אז ההסדר שהמחוקק ביקש לקבוע הוא כזה, שזה לא משנה באיזה שלב היא לא עושה את זה בהקשר של הליך הרישוי. את זה ניסינו להבהיר עד כמה שיכולנו. אם הצלחנו לשכנע, מה טוב.
אנחנו חושבים שיש כאן חסם, ונכון לפתור אותו. אם אתם חושבים שחוק ההסדרים, בגלל שזה לא עלה מלכתחילה, אי-אפשר לעשות את זה, אז אי-אפשר לעשות את זה. אם אפשר לעשות את זה, אני מאמינה שבשיח אחרי הוועדה, כמו שאנחנו עושים תמיד, נוכל לדייק את הפרטים. גם אנחנו חושבים שנכון יהיה לקבוע את הזמן המדויק שממנו זה יתחיל להיספר, ולמצוא את המנגנון. אין לנו שום רצון – שרק יהיה פה ברור, על השולחן. אנחנו חושבים שהמצב האופטימלי הוא שרשות הרישוי, מהנדס העיר, הוועדה המקומית, הם אלה שיקבלו פה את ההחלטה. לרון אין שום רצון להתחיל לדון בתוכניות בינוי. זה המצב האופטימלי, כך נכון שייעשה, כך רצוי שייעשה.
לא ביקשנו כאן, בניגוד לרשות רישוי של תשתיות, ששם יש לגבי חלק מהדברים סמכות ראשונית לגבי מיזמי תשתית ארציים, תשתיות חיוניות, ששם חשבנו שנכון לתת סמכות ראשונית לרשות רישוי ארצית. אנחנו ממש לא חושבים כך לגבי תוכניות למגורים. כאן אנחנו חושבים שבהחלט נכון שלשלטון המקומי תהיה הבכורה. השאלה מה קורה כשזה לא קורה, ויש אלפי יחידות דיור שמעוכבות. האם במצב כזה, העובדה שזה תנאי להגשת בקשה להיתר, שזה לחלוטין שרירותי בתוכנית אין שום סיבה – אולי בתוכניות עדכניות יותר נמצא שזה אחרת. אין שום סיבה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
אפרת, לא הייתי אומר את הדברים האלה בביטחון כה רב. כי יכול להיות שמוסד התכנון כן שקל. יש סיבות טובות למה זה, אבל אני לא יודע, אני לא מכיר.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
גם אם הוא שקל – יכול להיות. בסדר, תומר, אני מקבלת. אנחנו לא מבקשים לשנות כאן את השלביות. לכן חוות היען היא לא דוגמה נכונה בהיבט הזה. אתה יודע מה, יכול להיות שיש מקרים שנכון שזה יהיה תנאי להגשת בקשה להיתר. אני מסכימה, כי רוצים לראות מרחב, כי זה שטח מאוד גדול. מה קורה אם רשות הרישוי לא עושה את מלאכתה, כי היא לא רוצה את התוכנית ולכן היא תוקעת את זה בשלב הזה, מה עושים אז? האם יש הבדל מהותי בין הסמכות שאנחנו לוקחים לה כשזה התנאי לדיון, או כשזה תנאי למתן היתר, או כשאנחנו לוקחים את זה – מה ההבדל? בסוף יש כאן לקיחת סמכות שאנחנו לא רוצים בה. שוב, אני מדגישה: אנחנו לא רוצים את לקיחת הסמכות הזאת. מה קורה כשהדבר לא קורה במקום שזה צריך לקרות? זאת השאלה. אם אתם רוצים לעשות כאן חסם טכני – אז אין לי באמת מה לומר על זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הבנו ואני חושב שטחנו את האירוע הזה מכל כיווניו. נסגור את הדיון לחמש דקות להפסקה ונחזור ב-12:20
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:15 ונתחדשה בשעה 12:28.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו חוזרים לדיון ומכבד אותנו בנוכחותו - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אני אגיד את מה שאמרתי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בבקשה, זה הרעיון שלך, זה רעיון טוב.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, הצטרפתי לצוות המשפטי ואני המתמחה של המתמחה. אני הקשבתי לזה בדרך, לא הספקתי להגיע בזמן. אני חושב שאחד הדברים הטובים שעשינו – ועשינו הרבה דברים טובים כאן בחדר הזה בעזרת הצוות המקצועי – הוא שבנינו מנגנון, ואמרנו שככל שנשתמש בו פחות יהיה טוב יותר. אבל עצם היותו של המנגנון הוא חשוב. בסוף, גם אם האקדח הזה לא יורה הוא מזקק את הדברים. זאת אומרת, הדברים באים לידי בדיקה, זה חלק אחד. היה חלק שני שאני וגם הייעוץ המשפטי דיברנו עליו לא מעט פעמים כאן בוועדה, אדוני היושב-ראש, על נושא תוכנית עיצוב, תוכנית בינוי, וזה משהו אמורפי כזה שאין לו בדיוק לוחות זמנים ברורים, והוא הפך להיות קרדום – לא לחפור בו, מה שנקרא, לא להגיע לחפירה. ניסינו אז למצוא דרכים עם הייעוץ המשפטי, ולא כל-כך מצאנו, להגביל את זה לזמן כזה או אחר. ולכן אני חושב שהתוספת הזאת יכולה לעזור לעניין הזה. אני בעד, אני תומך וגם הבעתי את דעתי בשיחה איתך – וגם אתה היית באותו הכיוון. אני מצטרף לדבר הזה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נכון. כאן עלה כאן איזשהו חשש שתומר והיועץ המשפטי העלו, שזה, מה שנקרא, לא אפוי עד הסוף; שאין הרבה קילומטראז' מההחלטה הקודמת. ולכן אני חושב שיש כאן פשרה הגיונית להעביר את זה בהוראת שעה של כשנתיים, ובעוד שנתיים, בכל מקרה, אם זה דבר שעובד ונותן את התוצאות אז תכניסו את זה בהם. אני מניח שהוא יגיע בחוק ההסדרים הבא בכל מקרה, שנתיים.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
שנתיים, בגימטרייה.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
אולי אם אפשר – כמובן שאנחנו מסכימים – שתהיה סמכות הארכה לא בשלוש קריאות אלא בצו באישור ועדה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
לא, לא, זה דבר שתביאו בחוק.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תביאו את זה בהסדרים הבא. בכל מקרה אם הוא ילך לך טוב, אתה תביא את זה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מכל מקום, אנחנו נצטרך להביא את זה בחוק ההסדרים – וזה לא אנחנו אמרנו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, אני אומר לך את זה, זה בכל מקרה יגיע.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
בדיון הפיצולים בעוד כשנתיים נציין את זה, אבל אני מעדיף – ואני חושב גם באופן יותר פשוט. ההסדר המהותי הוא מצומצם מאוד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא. אני לא אומר כהמלצה, אני אומר - - -
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
אני מבין. אני אומר שהסמכה להאריך בצו, זאת הסמכה שמגיעה לוועדה והיא נדונה, היא פשוט חוסכת הליך מורכב מאוד של שלוש קריאות שמתחיל - - - בממשלה ומסתיים בתהליך לא פחות ארוך בכנסת, של משהו שהוא מאוד מדויק ולא הסדר שלם עכשיו.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
קודם כול, ההסדר הוא לא מדויק. ובמיוחד, אנחנו צריכים לקבל מכם התייחסות עד יום ראשון, לגבי לוחות הזמנים שאם מציעים, לגבי האופן שבו זה ייעשה, ולגבי השאלה ששאלתי.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
כי צריך לנסח את זה גם.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
נכון, לכן אני אומר צריכים להציע - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אני מציע שתעשו את זה מהר, קודם כול. כדי שיהיה אפשר יהיה - - -
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
אם זה יהיה עד מחר?
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש ואדוני היועץ המשפטי, לשקול כרגע לא לתת תשובה. אני שכחתי שיש דבר כזה שנקרא בצו כאין. בסוף, מה אנחנו רוצים מהעניין, למה אנחנו אומרים: הוראת שעה? זאת לא סתם פשרה מפא"יניקית, אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לראות איך זה עובד באמת. עכשיו, מי יודע איך זה עובד באמת? לא הממשלה, עם כל הכבוד, ולא ועדת שרים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, ברור שלא.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
מי שיכול לדעת ולהציף הכי טוב זאת הוועדה בעצמה. אני מציע לשקול את האפשרות של ההארכה הזאת, כמובן מה שתחליטו זה בסדר. קודם כול, אני חושב שהניסוי הזה הוא נכון, אבל זה כהתייעצות פנימית.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בכל מקרה, נשאיר לך הפתעה על הנוסח שנפרסם. אני לא שולל את האירוע, כמו שאתה אומר, יש בזה הרבה היגיון.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
מאה אחוז, אני בעד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בכל מקרה, אנחנו נסיים את הדיון הזה.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
נסגור את הדיון.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
הקראתם את זה?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
מתי אתם יכולים להגיש לנו הצעה?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אין הרבה זמן.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
מחר?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מחר זה מצוין.
<< אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>
בהשתדלות מחר או עד חמישי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מצוין.
<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>
אנחנו מחכים להצעת מינהל התכנון, הצעת הממשלה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הצעת הממשלה, ואנחנו נשלב בנוסח, בדיון שייקבע בהקדם.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
תודה.
<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה, הישיבה הזאת נעולה והישיבה הבאה בעוד שמונה דקות.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:35. << סיום >>