פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 412 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום רביעי, כ"ד בשבט התשפ"ו (11 בפברואר 2026), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> מדיניות התמיכות התקציביות של משרד העלייה והקליטה בארגונים ועמותות בשנת 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר טטיאנה מזרסקי יבגני סובה מוזמנים: אביחי כהנא – עו"ד, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה אלישבע סבתו – סמנכ"לית חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה אושרת אברמוביץ – חשבת המשרד, משרד העלייה והקליטה אירנה ראובני – מנהלת תחום עמותות וארגונים, משרד העלייה והקליטה הדס שוגרמן – יועצת משפטית, משרד העלייה והקליטה אילנה לומקין – מנהלת עלייה חמ"ע, הסוכנות היהודית אליהו שאול – מנכ"ל, מועצת ארגוני העולים בישראל דב ליפמן – חבר הכנסת לשעבר, מנכ"ל יד לעולים מאיר לב – יו"ר, התאחדות עולי אמריקה הלטינית אסתר גרניט – יו"ר, התאחדות יוצאי טורקיה אליסה יפימוב – מנהלת תחום קליטת עלייה, לובי המיליון אלקס ריף – מנכ"לית העמותה, לובי המיליון סם קדוש – מנכ"ל, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית קונסטנטין שוויביש – מנכ"ל איגוד מורים עולים איגום לאה אהרוני – מנכ"לית, Our People אילנה הלן תבוריסקי – פדרציית עולים, העמותה למען העתיד מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מדיניות התמיכות התקציביות של משרד העלייה והקליטה בארגונים ועמותות בשנת 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוקר טוב לכולם. אנחנו מתכנסים לדיון בנושא מדיניות התמיכות של משרד העלייה והקליטה בארגונים ובעמותות בשנת 2025. הדיון נקבע גם לבקשתם של חברי הכנסת יבגני סובה, ולדימיר בליאק וטטיאנה מזרסקי. הדיון נקבע בין השאר לאור כתבות שהתפרסמו בנושא וכתוצאה מהן התחדדה תשומת הלב שלנו לסוגיה הזו. אני מודה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה, אביחי כהנא, שמצטרף אלינו לדיון. המנכ"ל יציג גם מצגת, אבל אנחנו את הדיון הזה מקיימים בראש ובראשונה על מנת להציף שאלות שיתעוררו אצלנו, גם בעקבות הכתבה, אבל גם בעקבות בדיקה שאני ערכתי למול הנתונים המפורסמים של התמיכות, וגם לאור השינוי שנעשה בשנת 2025 בקריטריונים של מבחן התמיכות. אני רוצה לומר בפתח הדברים כך, ואולי המנכ"ל יתייחס לדברים גם במהלך המצגת, ולא נמתין לשלב השאלות. אני ראשית רוצה לברך את משרד העלייה והקליטה על הגידול המשמעותי מאוד בתקציב התמיכות. היה מעבר מחלוקה של 3 מיליון שקלים בשנת 2024 ל-8 מיליון שקלים בשנת 2025, וזה דבר שראוי לציון. אני מאמין גדול בפעילותה של החברה האזרחית, בוודאי בתחום קליטת העלייה, וטוב שיש גידול בתקציב התמיכות. עם זאת, בעיניי, בסופו של דבר, בתחום של תמיכות, אחת השאלות העיקריות היא שאלת התוצאה, ומה אנחנו רואים לאחר שאנחנו מפעילים את הקריטריונים, והדברים בעיקר נצרכים וחשובים כאשר ישנו שינוי משמעותי בקריטריונים, כפי שנעשה בשנת 2025. וכאשר אני מסתכל על הקריטריונים ועל התוצאה, אני חושב שבתחומים מסוימים יצאה תקלה תחת ידיכם. בתחומים מסוימים יש ברכה, אני חושב שאתה תראה את הדברים במצגת, אבל בתחומים אחרים יצאה תקלה. בעיניי, יש חשיבות לכך שכל הקהלים הישראלים הוותיקים וכל המגזרים הישראלים יעסקו במשימת קליטת העלייה. במובן הזה אני לרגע לא אטיל דופי באיזושהי עמותה על כך שהיא עוסקת בקליטת עלייה רק משום שהיא עמותה חרדית או עמותה ציונית דתית. להפך, אנחנו רוצים שבמגזר החרדי יעסקו בקליטת עלייה, בציונות הדתית, בציבור החילוני, בציבור המסורתי, שכולם יעסקו בקליטת עלייה, אדרבה, ושהאחד ידרבן את השני לעסוק יותר. אבל מתוך היכרות שלי של עשרות שנים עם הנושא הזה של פעילות החברה האזרחית בתחום קליטת העלייה, ניהלתי למעלה מעשר שנים עמותה די גדולה שעוסקת בקליטת עלייה בין השאר, הגעה לתוצאה שבה 50% מהתמיכות מגיעות ומנותבות לעמותות בעלות צביון מסוים, רעיוני, דתי ומגזרי, לא משקפת בעיניי בצורה נאמנה את פיזור המאמצים של החברה האזרחית. הדבר מעיד, בעיניי, על איזושהי הטיה שגויה באופן ניסוח המבחנים. הדבר השני שהוא בלתי מתקבל על הדעת הוא שבמבחן התוצאה הארגונים היציגים של העולים מן התפוצות השונות לא מקבלים תמיכה. בסופו של דבר, במעבר בין קריטריונים של שנת 2024 לקריטריונים של שנת 2025, הנפגעים המרכזיים הם הארגונים היציגים של קהילות העולים. הדבר הזה יכול להיות קשור באמת לדפוסי הפעילות, בחרתם לתמוך בפעילות אחרת. גם אם זה המצב, מן הראוי שהדברים ייעשו בדיאלוג עם ארגוני העולים וכולי, כי לדעתי, ארגונים יציגים של העולים צריכים להיות קטגוריה נפרדת בתמיכות. אבל חלקם הגדול לא צלח את המשוכה בגלל ששמתם את הרף של ה-30,000 ש"ח. התוצאה היא שחלק גדול מהארגונים היציגים של קהילות העולים, שהם בסוף הטלפון הראשון של העולה, כי שם מדברים בשפתו, מחוץ למעגלי התמיכה. הדבר השלישי הוא האיזון בין מה שנקרא סיוע פרטני לבין קליטה בקהילה. יש כאן מצב שבו אנחנו אפילו לא ב-50:50. אם זה היה תלוי בי, אני עדיין הייתי מתעקש ש-70% מהתמיכה הולכים לסיוע פרטני לעולים, 30% הולכים לפעילות זהות, תרבות. מדינת ישראל משקיעה מיליארדי שקלים בכל שנה, פעם זה היה רק דרך משרד החינוך, היום בממשלה הנוכחית יש חמישה משרדים שונים שיש להם תמיכה בפעולות תרבות, זהות, העמקת הזהות היהודית, מורשת, מסורת. כדרך אגב, בחלקם יש ניקוד עודף בעבור משתתפים עולים. הייתי מצפה שמשרד העלייה והקליטה, גם אם הוא רוצה להיכנס לתחום של העצמת הזהות היהודית, הציונית, בעיניי זה מאוד חשוב, אבל הפרופורציה צריכה להיות 70% טיפול פרטני בבעיות של עולים, מיצוי זכויות מיטבי. 30% תיתנו גם את המיליון וחצי שקל שלכם למיליארדי השקלים שמדינת ישראל משקיעה, ובסדר, בתחומים של היסטוריה, ציונות, מורשת, הכרת הארץ, לכל המגזרים, עם ניקוד עודף לעולים. אתם במצב הפוך, 30:70 הפוך, אפילו לא 50:50. אני רוצה כמובן להאזין לך, אדוני המנכ"ל, ואנחנו תמיד מוכנים ללמוד, וגם אנחנו פה מאוד מקפידים להכיר בדברים הטובים שהמשרד עושה, והוא עושה הרבה דברים טובים, אבל אני אומר שהנתונים מבחינתי בשנת 2025 כל כך מובהקים שהם מחייבים בעינינו בחינה מחודשת של התקנות, בדגש על הנקודות שאני הצגתי. לא יכול להיות שהגופים המרכזיים שעוסקים בסינגור למען עולים, למען קהילות העולים, למען הייצוג שלהם, הם מחוץ לרדאר שלכם בפועל, זה מה שקרה כאן. צריכים לקושש פילנתרופיה בשעה שאתם עליתם ל-8 מיליון ש"ח. הייתי מצפה שאם עליתם ל-8 מיליון ש"ח, ארגונים – אני בכוונה לא מזכיר שם מסוים כי יש פה – אבל ארגוני הסינגור וארגוני הייצוג, שהם יקבלו את הנתח הראוי בתוך הפעילות. הדברים האלה מטרידים. אנחנו יודעים שאתם קשובים להערות גם מן השטח והערות גם מהוועדה. אין כרגע תקציב לשנת 2026, כך שקשה להבטיח תמיכות, אבל את עבודת המטה שבאה ואומרת האם הצלחנו במהלך, הצלחנו חלקית במהלך, ומה צריך לתקן, את זה כדאי לעשות עכשיו. אני מאוד אשמח בהצגה שלך, אחרי שאני אתן לשני חברי הוועדה שיצטרפו להתייחס, אנחנו נשמח לשמוע אותך, אדוני המנכ"ל, ואז אני אאפשר להתייחסויות נוספות מצד החברה האזרחית, וניגש לסכם. בבקשה, חברי הוועדה, חברת הכנסת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מעדיפים לשאול שאלות תוך כדי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני תמיד מקפיד לתת לחברי כנסת לפתוח. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני מציע לשמוע את המנכ"ל, לאחר מכן התייחסות של הח"כים, ואז כל המשתתפים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> האמת, אני שלחתי מכתב וביקשתי לקיים את הדיון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ח"כים יתייחסו מתי שהם רוצים, בסדר? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בגלל שאנחנו קצובים בזמן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד שתי מילים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ח"כים אצלי, להבדיל מכמה ועדות קואליציוניות, יכולים גם להתייחס פעמיים ושלוש אם הם רוצים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מבחן התמיכה של קריב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוא מופעל באופן שוויוני, פשוט הקואליציה אף פעם לא באה לוועדת העלייה והקליטה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> באים לפעמים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, צגה מגיעה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גם משה סולומון ויוסי טייב, צריך להגיד לזכותם. אני מאמינה שאתם, כשאתם עובדים על העבודה שלכם ומחלקים תקציב שיש לכם לתמיכה לעמותות, אני רוצה להאמין שאתם משתדלים להיות מאוד הגיוניים ולהתייחס לעמותות בהתאם למה שהן הציגו, הדוחות שלהן והפרופיל של העמותות מפעילות שלהן בשנים הקודמות, ואני מאמינה שאתם מתייחסים גם לצורך של המקום שפועלת בו העמותה. עברתי על הנתונים ששלחתם, מה שמייד קפץ לי לעין, שתי תוכניות נוספות ב-2025 בעיר נצרת. אני לא מכירה עלייה בעיר נצרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי התכוונו לנוף הגליל? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא, יש נוף הגליל בנפרד, יש נצרת בנפרד. למשל אני מכרמיאל, גילוי נאות, ואני מכירה את כל מי שפועל בכרמיאל, התמיכה לא השתנתה יחסית מ-2024 ל-2025. רציתי לשאול למה זה לא השתנה. בחומר שקיבלנו אנחנו לא רואים שמות של העמותות. רצינו לראות את הפירוט, מיהן העמותות שמקבלות את התמיכות שלהן, ומה פרופיל האוכלוסייה שהן מטפלות בו ושהן משקיעות. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני המנכ"ל, אני עברתי על המצגת מראש, אני אבקש גם התייחסות שלך למספר הפקחים שמופעלים על ידי משרד העלייה והקליטה, וכמה ביקורות נערכו בשנת 2025 בעמותות שזכו לתמיכה. יש פה את הצוות, הם בוודאי יוכלו להשלים את המידע. בבקשה, ושוב תודה על הגעתך. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> כן, יתייחסו. בשמחה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש איזשהו משרד שגם קשור בוועדה הזו שאנחנו עדיין מחפשים את המנכ"ל ואת השר בשלוש השנים האחרונות, כך שאנחנו שמחים. אפילו השר האחראי על נתיב, החדש, כבר הספיק להגיע לוועדה, ויש לנו, כמו אצל השיעים, אימאם נעלם, יש בממשלת ישראל שר נעלם. מי שמוצא את שר התפוצות, אני אשמח שהוא יודיע לנו כדי שנוכל להזמין אותו פנים אל פנים לוועדה כדי שלא ייכשל ויפר את הוראות תקנון הכנסת. אם מישהו מכם נתקל בשר התפוצות ויכול למסור לו שאני מחפש אותו כדי להזמין אותו להתייצב בפני ועדת התפוצות של הכנסת בהתאם להוראות התקנון. וכל זה כדי לומר תודה לך, תמיד כשאנחנו מזמינים אתה מגיע. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני שמח על הדיון. תודה, אדוני היושב ראש. תודה גם לחברי הכנסת, ותודה לך על הדברים. אני אומר גם, אני מרגיש ואנחנו מרגישים במשרד, ואולי בזה נפתח קודם כול, עשינו שינוי, אנחנו בוחנים את השינוי הזה, אני אציג למה בעינינו השינוי הוא נכון. וביחד עם זה, גם בדיונים שקראנו ועשינו לקראת הוועדה, וגם היינו מקיימים אותם בכל אופן עם פרסום ועם זה שנדע כמה בסוף באמת יצא, וצריך גם להגיד את הנקודה הזו בהמשך – אנחנו עוד לא יודעים כמה בפועל יחולק, זה עוד מוקדם לשלב הזה, אנחנו נתקן גם את מה שצריך, הכול בסדר. אני אגיד גם כמה דברים שהחברים כאן פחות אולי ישמחו לשמוע בעמדה שלנו, אבל אני כן אגיד. אני מרגיש שהמחלוקת פה תהיה לשם שמיים. זאת אומרת, אמרת, אדוני היושב ראש, דברים מאוד מאוד חשובים, ויש כאן דיון שהוא דיון מאוד מאוד מקצועי ומאוד מאוד עקרוני על מה צריך להשקיע בו בתמיכות ובמצב שבו התקציב גם מוגבל וגם כשהוא גדל. (מוקרנת מצגת) ממש בכמה נקודות, ואת השקפים העקרוניים אני אעביר, ואני אתייחס כמובן לנקודות שאתה העלית, אדוני היושב-ראש. בכוונה, אני מכיר כבר את היושב ראש ואת מנהלת הוועדה, השקף הראשון הוא שקף התכל'ס. תכל'ס, קודם כול, וכל הנתונים שקופים ומולכם, מ-40 עמותות נתמכות עלינו ל-58 עמותות נתמכות, מ-35 מיקומים ייחודיים, ואת נצרת אכן נבדוק, אולי אירנה תוכל להתייחס, ל-52 מיקומים ייחודיים, מ-78 מוקדי פעילות, זאת אומרת בערים שיש בהן כמה, עלינו ל-166. ובעיקר, השקף שאני לא הכנתי אותו כי קיבלתי הבוקר את הנתונים, ביקשתי אותם אתמול, גם בדוברי רוסית וגם בדוברי צרפתית וגם בדוברי אמהרית וגם במגוון ארצות יש גידול בארגונים שמייצגים את השפות האלה. ואני ממש ממש מבקש, ונמצאת כאן גם אלכס שיש לנו הרבה מאוד שיחות, לא כולן פשוטות, להפוך את העלייה מרוסיה, כמו שהיה בכתבה, ואני לא מתייחס לכתבות האלה, לעניין פוליטי או לעניין ששם את המשרד באיזשהו אור, אני אומר, ואת מכירה אותי, לא היה ולא נברא, ואין אצלנו, יש פה את היועמ"שית ואת החשבת, אין אצלנו רבע דיון שמתקרב לפי שפות, לא לפי רוסית ולא לפי צרפתית. יש מדיניות של השר בנוגע לעידוד עלייה, יש על זה דיונים גם כאן בוועדה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שהוועדה הביעה את דעתה המאוד מסתייגת, לא מעידוד העלייה ממדינות המערב, סחתיין, תביאו, אדרבה, כמה שיותר עולים ממדינות המערב, אל תפגעו בעידוד העלייה ממדינות חבר העמים. היינו בדיון על זה השבוע. אדוני, לא הייתי מעיר, אתה פשוט העלית את העניין, התמונה מאוד מאוד עגומה בכל מה שנוגע לפעילות של מדינת ישראל למול הקהילות היהודיות בחבר המדינות, חבר העמים. מכיוון שייקבע עוד שבועיים דיון המשך, ואנחנו נבקש את הגעת השר ואדוני המנכ"ל לדיון הזה, אני לא אפריע עכשיו. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> בשמחה. בקליטה אני אגיד, אין שום מדיניות שקשורה. להפך, אני חושב שיש תיקוני עיוותים, ויגידו פה את זה רבים מהחברים שאני רואה סביב השולחן, שבמשך הרבה מאוד שנים, לצערי הרב, לא ניתן דגש לקליטה בשפות, לא ניתן דגש. לא יכול להיות שבמשך השנים האחרונות אני מגלה מרחבים שלמים ומחוזות שלמים במשרד העלייה והקליטה שבכל מחוז תל אביב והמרכז אין דובר השפה האנגלית, ואת התיקון הזה צריך לתקן, כמובן בשים לב לכמויות העולים. נקודה ממש, אני אעשה את זה בחמש דקות, אני מבטיח. העולים מתאמצים כדי להיקלט ולהישאר פה. כשמנטרלים את 2023-2022 ואת גל העלייה הייחודי מרוסיה-אוקראינה שאת חלקו לא הצלחנו לקלוט וחלקו הגיע באמת בלחץ מאוד מאוד גדול, העולים שעוזבים את ישראל, והשקף הזה הוא שקף בעיניי מדהים, עוזבים את ישראל אחרי שבע, תשע ועשר שנים. זה אחוז העולים שעוזבים את מדינת ישראל ולא נשארים כאן. הם באמת מנסים להישאר במדינת ישראל. וביחד עם זה, בסקר מיוחד שביצענו באוגוסט האחרון וענו עליו בתוך פחות מחודש 25,000 עולים, זה סקר ענק, 25,000 עולים, 52% אמרו שהם לא מרוצים מההיכרויות ומהקשרים החברתיים שיש להם עם אנשים וקהילות ביישוב. 34% מהעולים בישראל אומרים שלילדיהם אין קשרים חברתיים טובים עם ילדים אחרים ביישוב. חברים, כשאנחנו בסוף צריכים את הקופה התקציבית המוגבלת שלנו, לבוא ולראות האם אנחנו שמים את זה לארגונים יציגים, ואני אומר, אירוע לא פשוט, וכולם יודעים פה כמה אני מעריך וכמה אנחנו חושבים, אני לא חושב שהיה מנכ"ל שישב עם הארגונים היציגים בכמות הפעמים שאני יושב עם מי שנמצא כאן, אנחנו צריכים להשקיע בחלקים האלה, זה בדם נכתב, בדם של ילדים ובדם של אנשים. ואני מראה לכם פוסטים שנמצאים כל יום וכל שעה בקבוצות של Keep Olim In Israel, תקראו את זה לבד, לא שאני אקרא לכם: (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) "בדיוק סיימתי את תהליך העלייה שלי. איך אדם אמור להתמודד עם תחושות של בדידות ובידוד קיצוניים? האם זה משהו שחוויתם בתהליך שלכם כאן?", "אני עולה סופר-סופר חדשה, בת 22, כל מה שאני עושה זה לשתות קפה ולחכות לחברים ומשפחה מהבית בארצות הברית שיתעוררו". אנשים מרגישים בודדים ולבד. ובסוף, כשאנחנו צריכים לראות איפה אנחנו מחלקים את התקציבים שלנו ברשויות, ועשינו פעולות לא פשוטות כלפי הרשויות המקומיות, וגם בארגונים, אנחנו שמים בחטיבה של אלישבע, והיא תוכל להרחיב, את הנושא של השתלבות ארוכת טווח בישראל כנושא החשוב ביותר. המשרד, והראינו את זה לאדוני היושב ראש, והחברים פה מכירים, עושה רפורמות אדירות בשירות. אנחנו היינו מכורים בלהגיד שאנחנו מטפלים בעולים עשר שנים מיום עלייתם לארץ. החלטנו להיות ריאליים עם עצמנו ולהגיד, בואו ננסה לטפל בהם שנתיים, ונשאיר למי שיכול לטפל בהם משנתיים והלאה. ולכן המשרד מתמקד בשנתיים הראשונות: בבירוקרטיה, בשקילת תארים, ברישוי מקצועות, בביטוח לאומי, במס רכוש, במס הכנסה, בהרבה מאוד דברים כאלה. ואת כל החטיבה של רשויות, ארגונים וקהילה, ואלה פעולות לא פופולריות גם ברשויות המקומיות, מביאים למקום של השתלבות ארוכת טווח. מה זה כולל? יש לנו מדדים. לקחנו חברה אסטרטגית, שיתפנו את כל הארגונים והרשויות בחשיבה הזאת. היו ימי עיון על ימי עיון, ימי שיא, כל שנה, עם השנים התקציביות והכול, אנחנו מקפידים לקיים ימים לארגונים, ימים לרשויות. כשאני אומר "אנחנו מקפידים" זה הם עושים, כן? ויש מדדים למה זו תחושת שייכות, ואנחנו עושים סקרים ומודדים את הרשויות, ואומרים לרשויות מסוימות ואומרים לארגונים: האם אתם מטפלים בדברים האלה? בישראלים צברים שמגיעים במגע עם עולים. מבחן התמיכות הישן, אדוני היושב ראש והחברים היקרים, היה בן למעלה מ-15 שנה, והוא כמעט ולא עודכן. הוא דיבר אכן על מיצוי זכויות. כשאני אומר, ואדוני היושב ראש, אני מקבל את מה שאתה אומר, אבל אני כן מבקש לשים זרקור, המשרד, 600 העובדים, וגם ברשויות המקומיות, שם דגש, יש לנו רפורמה אדירה שנקראת מי"ם – מזהה יוזם ומתכלל, עוסק יום-יום, שעה-שעה במיצוי זכויות. אנחנו חושבים שאת הכוח של הרשויות, מה אנחנו לא יודעים לעשות, מה אנחנו לא נצליח לעשות? אנחנו לא נצליח לשלב אותם בחברה, לשלב אותם בקהילה, לשלב אותם בארגונים, ולכן את מירב מאמצינו שמנו במבחן של השפעה ותוצאה ארוכת טווח עבור העולה. את המבחן ראיתם, האם יש בו דברים מסוימים לשנות? כן. האם יש נקודות מסוימות שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים בסוף שצריך לתקן כי נוצרו עיוותים מסוימים ביחס למה זה אומר פעילות וכולי? כן. אנחנו לא רוצים שהמבחן יתמוך, כמו שהיה בעבר, בחוג טאקוונדו או בחוג קראטה או אני לא יודע במה. הלוואי, אם היה לי כסף להכול, היינו נותנים חוג לכל ילד. אבל אנחנו רוצים שתהיה פעילות ארוכת טווח. אדוני היושב ראש, בתהליך כתיבת המבחן ניסחנו טיוטת מבחן, פרסמנו את המבחן להערות הציבור, כפי שמתבקש, ולכל הזמן על פי המקובל בנוהל מבחני תמיכות, לא קיצרנו את זה. ביצענו זום משותף עם כל הארגונים ועם כל הציבור הרלוונטי כדי לשמוע הערות. וגם אחרי שהמבחן פורסם שמנו כנס מיוחד כדי להסביר את המבחן החדש, על איך מגישים למבחן החדש, והיינו בזמינות מלאה, וזה אומר אירנה והצוות של אלישבע. העלינו בשנה תקציבית קשה את המבחן מ-3 מיליון ל-8 מיליון. זה אירוע שב-2026 אני לא יודע להגיד אותו כרגע. ובתוצאה בסוף, וכאן חשוב לי לסיים בשקף שאיתו התחלנו, בסוף הבאנו פיזור גיאוגרפי הרבה יותר נרחב, גיוון שפות הרבה יותר נרחב, וגם בדוברי רוסית, אפרופו מי שמנסה להוציא את המשרד אחרת, יש יותר ארגונים דוברי רוסית שעושים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, בסדר. עכשיו אני מבקש, לפני שנפתח, אני מבקש את ההתייחסות. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> לגבי הבקרות אירנה תתייחס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אני מבקש רגע לשאול אותך, ויכול להיות שתאמר לנו שאתם מבקשים שבועיים לעשות עוד עבודת מטה. אני אמרתי, אני פתחתי בשבחים על העלייה בתקציב. איפה להערכתך יש תקלות שדורשות תיקון? האם אתם התכוונתם בסופו של דבר למובהקות כל כך גדולה בהקצאת התקציבים לעמותות שעיקר עיסוקן, ואני אומר, זה לא פסול, אני מגיע מעמותות שעיקר עיסוקן היה בתחום הזהות היהודית, אבל האם זאת הייתה כוונתכם, שבסוף חצי מהתמיכה, אלה הנתונים, מופנות לעמותות שזה עיקר פעולתן, נושא של דת ומסורת באוריינטציה מסוימת? האם התכוונתם שכל כך הרבה ארגונים יציגים של קהילות לא יעברו את תנאי הסף ובעצם יפלטו ממעגל התמיכה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> למשל קעליטה, מכירים אותם שנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ולכן אני רוצה לשאול, באמת, אני חושב שהתפקיד שלנו, פרסמתם כדין את המבחנים, אין לנו טענה שמישהו שיחק במספרים, שיהיה ברור, אין לנו טענה שמישהו כאן פעל בניגוד לחוק, עבדתם על פי נוהל תמיכות, אבל עכשיו יש לנו פעם ראשונה שורה תחתונה. האם השורה התחתונה הזאת, תוצאתית, הולמת את הכוונות ואת המדיניות של המשרד? במה אתם מתכוונים לתקן את תקנת התמיכה? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני אתייחס ואני אגיד בכנות. אני אגיד משהו לגבי התהליך, נמצאת פה גם הדס, היועצת המשפטית של המשרד, שנכנסה לתוך מבחן התמיכות הזה. תראו, מבחן תמיכות חדש, אני באיזשהו שלב כבר אמרתי להם, אני כבר לא יכול לראות את הפרוטוקולים של המבחנים. היו פה הרבה מאוד דברים שאנחנו מבינים שבסופו של דבר, בדרך ההתנהלות, למרות שאנחנו כל הזמן מנסים לקצר את הביורוקרטיה, היו הרבה מאוד שאלות: מי נכנס, איך נכנס, ואיך אנחנו יכולים להרחיב ולהכניס יותר ויותר ברמה של לאפשר ליותר לעשות, אבל לעשות את זה בצורה רחבה. אני כן אגיד בהקשר הזה שיש לנו שאלה, קודם כול, באמת צריך לעשות, אנחנו עושים עבודת הפקת לקחים, ואני מעריך שבטווח זמן של שבועיים נדע להעביר נקודות יותר מובהקות. גם מה שיגידו כאן, ויכולים להגיד כמובן האנשים, עוד לא הגענו לרמה שאני יכול להגיד, זה הדף שלנו עם הנקודות הלאה. זה יקרה לפני שנפרסם את המבחן הבא. יחד עם זאת, ישנה שאלה, האם ארגונים מסוימים שמקיימים בסוף פעילות תדירה שקורית לאו דווקא בהקשרי קליטת עלייה צריכים להיתמך בהקשר הזה. והתלבטתי, ואני מודה שנראה לי נכון, אדוני היושב ראש, ואני אומר לכולם – אני לא מסתכל במבחן התוצאה האם ארגון דתי, ואם דתי, איזה דתי הוא. אני כן מסתכל האם הפעילות היא פעילות שאותה ביקשנו לעודד. ואני לא בטוח שכל הפעילות היא פעילות - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק רוצה לומר לך, אדוני, ואני מכיר מבחני תמיכה על בוריים, התעסקתי עם מאות כאלה, למשל הדרישה שהמטרה הספציפית של קליטת עלייה תופיע במטרות העמותה לא מופיעה במבחני התמיכה האלה. כל מה שנאמר פה בצורה מאוד מוזרה ביחס למבחנים אחרים. אני הגשתי עשרות בקשות תמיכה, ובמהלך מבחנים הוסיפו את הדרישה. מה שכתוב כאן זה שמה שצריך להיות במטרות העמותה זה תחומי הפעילות שעליהם מבקשים את הפעילות, אבל לא הגדרה שאחת ממטרות העמותה היא לפעול מול ציבור העולים. מכיוון שעל פי החוק - - - << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> זו אחריות שלי, אני אסביר. אני מקבל ואני אסביר, היה לנו על זה דיון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כדרך אגב, זו לא רק הצהרה. כי כשרשם העמותות בודק ניהול תקין, אם כתובה מטרה, הוא שואל כמה באמת מהפעילות של העמותה הולכת לעניין הזה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני אתייחס, כי זו נקודה שממש עלתה על השולחן שלי וזו אחריות שלי. אני סבור שאנחנו רוצים בסופו של דבר לפתוח ליותר ויותר ארגונים שלאו דווקא שמים בהצהרתם את קליטת העלייה, לקלוט עולים, זו עמדתי. אני אגיד גם יותר מזה. ברמה הטכנית, לשנות את מטרות העמותה, ושמענו את זה מלא מעט עמותות, שהלוואי וגם הן היו מגיעות יותר לוועדות העלייה והקליטה, לשנות את מטרות העמותה היום ברשות התאגידים, ואני מכיר את זה כי עבדתי בזה במשרד המשפטים, זה אירוע שיכול לקחת גם שנים, לצערי הרב. ואנחנו מעוניינים שיהיו עוד ארגונים ועוד עמותות ועוד קהילות שיפעלו לטובת קליטת עלייה ויוכלו להיות בתוך האקוסיסטם של קליטת עלייה. חברים, אני אגיד משהו לא פופולרי. אתם צריכים גם לשאול את עצמכם בתוך איזה טווח רחב של פעילות של הארגונים היציגים אתם באמת מגיעים לעולים מאותן מדינות. וכל עוד הארגונים היציגים לא עושים, ואני אומר את זה באהבה, ואנחנו אומרים בדיונים כנים, לא עושים פעילות שמגיעה לעולה שבקצה שצריך השתלבות ארוכת טווח. העמדה שלנו היא שצריך להרחיב פעילות כדי שכל החברה ויותר ארגונים בחברה הישראלית ישתתפו בפעילות של קליטת עלייה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אתן לשני חברי הכנסת, אני רק אומר עוד פעם. אדוני המנכ"ל, אני כבר אומר שבשבועיים הקרובים ייקבע גם דיון המשך. אני רוצה להבין, עוד פעם, מה המסקנות שלכם. אם צריך עוד שבועיים לעבודת מטה, בבקשה, כי לפחות שלושת חברי הכנסת שיושבים כאן, אנחנו לא מטילים שום פסול בעבודה בתחום של הזהות היהודית, לא מכיוון חרדי, לא ציוני דתי, אבל המובהקות של התוצאה היא מטרידה, היא דורשת בחינה, ואני חייב לומר לך שמה שאתה אמרת על חוג טאקוונדו, עשיתי על זה פרצוף מסיבה אחת מאוד פשוטה – יכול מאוד להיות שלקהלים מאוד גדולים של העולים, היכולת לשלוח את הילד לחוג טאקוונדו שיש בו גם איזושהי נגישות שפתית וחיבוק לעובדת היותו של הילד, הוא ילד עולה, מבחינת קליטה מיטבית והשתלבות בקהילה, זה לא פחות חשוב מקבלת שבת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לפחות בשנים הראשונות של העלייה, זה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וגם לאור אופי העלייה, מה לעשות? רוב העלייה במדינת ישראל מהקהילות המרכזיות שעדיין מגיעות לכאן, מספרית, הן לא מוטות לכיוון של שמירת מצוות. בסדר גמור שיהיו כאלה שירצו לשנות את זה, אבל אני לא מוכן לקבל את הרעיון שעמותה שמציגה חוג טאקוונדו לילדי עולים, בהכרח זו פחות קליטה מיטיבה מאשר אירוע לקראת ט"ו בשבט, ואני מאוד אוהב אירועים לקראת ט"ו בשבט. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> משפט אחד לפני, ברשותכם, ותוכל גם הדס להתייחס לעניין. חוץ מהכותרת שבעיניי עושה עוול למבחן, ברמה הטכנית שלנו, אין שום דבר במבחן שמביא לקבלות שבת או לאירוע לט"ו בשבט. ואגב, מי שהציפה לי את הצורך בפעילות להעמקת הזהות היהודית והישראלית בקרב דוברי רוסית, והוצאנו מכרז ב-2.5 מיליון שקלים, זו אלכס, היא ישבה אצלי ואנחנו שינינו. אבל המבחן הזה הוא לא מבחן זהות, הכותרת שלו מטעה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הכול בסדר, לכן אני אומר עוד פעם, אני לא שואל מה נעשה כשישבתם על המדוכה. מבחן התוצאה אומר אחרת, ולכן יש פה צורך לכניסה מאוד רצינית לבדיקת כל העניין. ואני רושם לפניי את האמירה שלכם שבשבועיים הקרובים, שלושה שבועות, אתם מתכננים עבודת מטה, ולכן אנחנו נקבע פה לתחילת-אמצע חודש מרץ, בתיאום איתכם, ישיבת מעקב בנושא הזה, ונראה שורות תחתונות, מה אתם מתכוונים לשנות במבחני התמיכה ל-2026. חבר הכנסת סובה, חברת הכנסת מזרסקי, אלכס ריף, ואז נעשה סבב קצר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. תודה גם למנכ"ל, זה לא מובן מאליו, אני באמת מעריך אותך באופן אישי, ותודה שבאת בהתראה קצרה. כמה דברים קצרים. למה אנחנו ביקשנו ולמה היושב ראש כינס את הדיון הזה? משום שאתה מקבל פה תמונה, ובלי להיכנס לפרטים של כל עמותה, אתה רואה שכאילו כל הדבר שאתה כמנכ"ל ומשרד הקליטה רוצים רק לתמוך ביותר מ-50% בעמותות שעוסקות בדת ומדינה. אני לא חושב שזו המהות של הקליטה. אני אגיד לך. אני לא חושב שעמותות שעוסקות בדת ומדינה צריכות לקבל סיוע ממשרד העלייה והקליטה. ולכן, אם זה היה תלוי בי, אם אני אהיה מחר שר העלייה והקליטה, אני משנה את התקנות האלה, משום שזה לא צריך להיות. אתה יודע מה? אני אתן לך הצעה. תשלח את זה לתפוצות, תחזק שם את הזהות היהודית. קח את הכסף שאתה רוצה להעביר ותעביר את זה לתפוצות, כי אני חושב שצריך לחזק את התחושה היהודית בקרב קהילת אוסטרליה או בלגיה או רוסיה ואוקראינה, יותר חשוב. אתמול היה לנו פה דיון על פעילות הסוכנות ברוסיה, תחזק שם. למה אתה צריך עכשיו לתת לעמותה, בלי לפגוע בעמותות, שמנסה בכוח למצוא כל מיני עולים שאחר כך הם יבואו וירשמו את הניקוד? אני אגיד לך גם מה הבעיה שלי עם התמיכה. ככל שאתה חזק, ככה יש לך יותר נקודות, כי אתה מקבל יותר פעילות. אני ראיתי את הבקשות. אם עמותה מבקשת 400,000 שקל ואתה מאשר לה 60,000 שקל, מסיבות שונות, היא לא תוכל להתמקד בניקוד. אבל אני ראיתי שאתה מאשר, אתה כמשרד, מתוך 400,000, מאשר 390,000, כך שברור שבשנה הבאה היא יכולה לצבור עוד נקודות. באה עכשיו עמותה ואומרת, מה, אני קירבתי יותר עולים לדת? אני לא רוצה את זה. אני כמחוקק, אני כחבר כנסת לא רוצה את זה. אני חושב שבכלל, עזוב את העניין הפוליטי, אתה אמרת, אין פה פוליטיקה – יש פה פוליטיקה, בוודאי שיש פה פוליטיקה. אני לא ראיתי את כל הנושא של הגבורה היהודית למשל, נושא שאנחנו מאוד עוסקים בו. נכון שאין כבר וטרנים, כמעט לא נשארו, אבל יש לא מעט אנשים, ילדים, נכדים, ממשיכים את העניין הזה. המסורת של הגבורה היהודית היא מאוד חשובה. אני מניח שיש לא מעט עמותות שלא קיבלו תמיכה של המשרד, שעוסקות בזה. לבוא ולהגיד ש-1.5 מיליון חיילים יהודים נלחמו נגד הנאצים וכל שנה הכנסת מציינת כאן. אני למשל, שוב, אני לא לוביסט של אף אחד מכם, אבל יש פה ארגון יוצאי רוסיה, נכון? אילנה, את מייצגת אותו. הם עוסקים כל שנה בנושא של מורשת יהודית, גבורה יהודית במלחמת העולם השנייה. למה לא לתת להם? למה לא לעזור להם? בגלל שהניקוד שלהם חלש, אבל הם עוד לא קיבלו שקל, איך אתה רוצה שהם יצרו ניקוד? יש את השיטות השונות של תמיכות, כמו מאצ'ינג, שאתה תורם שקל, על כל תרומה אתה נותן. אופציה לא רעה בכלל לבדוק. אבל אתה צריך להבין פה, צריך לצאת מהקופסה. ואם זה היה תלוי בי, בוודאי שהייתי מגביל את כל הנושא של הפעילות הדתית, כי פעילות דתית רק גורמת יותר אנטגוניזם בקרב אנשים שלא קיבלו. אתה רוצה לקרב אנשים לדת, ובסוף אנשים שלא מקבלים אומרים, אתה פועל בנושא הדתי וזה גורם לאנטי-דת, זה גורם לאנשים לשנוא את הדת וקירוב ליהדות. אני אומר לך, תשקול באמת את העניין הזה, תפרידו את זה, תרחיקו את זה. תגביל, לא יודע, 25% בנושא הדתי, וכל מי שרוצה לעסוק במורשת ובדת, שיעשה את זה ממשרדים אחרים, לא ממשרד העלייה והקליטה. אני לא רוצה שהעולה עכשיו יבוא לפה ויתחילו להסביר לו, אתה לא יהודי מספיק טוב, בוא אני אקרב אותך לדת. למה? למה צריך לעשות את זה? הוא הגיע כי הוא עולה לפי חוק השבות, כל אחד יגיע מתי שהוא יגיע, לא צריך לקרב אותו. מה זה הדבר הזה? אני יודע, אני לא רוצה להגיד את השמות, אביחי, אני יודע את הפעילות הזאת. אני אתן לך לסיום עוד משפט. יש פתחון לב, עמותה מאוד גדולה עם תקציב של מאות מיליונים, הם ביקשו פה תמיכה. אני יודע בוודאות, ושוב, אני לא לוביסט שלהם ואין לי שום עניין לתמוך בהם, אבל אני יודע שלא מעט עולים חדשים מקבלים חבילות מזון כל שבוע. ואתה רואה, יש להם ניקוד של 200 ומשהו. דווקא העמותה הזאת, שבתקופת הקורונה אני פעלתי מול העמותה הזאת על מנת לתת ל-1,000 עולים חדשים כרטיסי מזון שהם לא קיבלו את זה בגלל שהייתה להם בעיה בכתובת, בעיה במצב שלהם במשרד הפנים, בסטטוס. דרך העמותה, ואלי כהן המנכ"ל ישב אצלי כמה פעמים, הם יושבים בראשון, אני פעלתי עם העמותה הזאת על מנת למצות את הזכויות של העולים ולהעביר כרטיסי מזון של משרד הפנים ל-1,000 עולים. אתה שומע? 1,000 עולים. זה קצת כואב לי. הם עמותה חזקה, הם מקבלים תרומות, מאות מיליונים, אבל קצת לא מתחבר לי למה שאתה אמרת, ואני מכבד את מה שאתה אמרת, למהות של התמיכות. לכן אני מבקש ממך, תשקול מחדש, וזה כן עניין של מדיניות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. חברת הכנסת מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ברשותכם, אני אתחיל מהסיפור האישי. כשהגעתי ארצה, וב-1994 חגגתי את הפסח הראשון שלי בארץ, עשו לנו סדר לפי הכללים האורתודוקסיים, בעברית בלבד. הייתי חמישה חודשים בארץ, לא הבנתי כלום, לא הבנתי למה אי אפשר לגעת במזון שנמצא על השולחן. לא אדייק בפרטים, אבל זה גרם לי טראומה שרציתי להתרחק מכל מה שקשור לדת היהודית. למרות שהגעתי לכאן ורציתי להשתלב פה בחברה הישראלית יותר מכל דבר אחר, אבל זה דחה אותי כי לא הבנתי כלום, אף אחד לא הסביר לי. עם השנים, אחרי ארבע שנים שלי בארץ, אני הבנתי שההשתלבות שלי גם תלויה ותהיה מוצלחת בכך שאני אכיר את ההיסטוריה, שאני אכיר את המסורת, ותהליך ההיכרות שלי הוביל אותי למקצוע, אני עשיתי גם תואר ראשון ותואר שני בהיסטוריה של עם ישראל. אמרתי, אני חייבת להנגיש לעולים החדשים את המסורת, אבל לא בדרך שהרבנים הנגישו לי כשאני הייתי עולה חדשה, בדרך אחרת, לתת להם חוויה ולגימה. וידעתי לעשות את זה בשפת אם, ברוסית, ואני עושה את זה 15 שנים ברצף למען עולים חדשים במרכז הקליטה בכרמיאל. אני מנחה כל סדר, כל שנה אני מנחה סדר, לוקחת את המשפחה שלי ואני עושה את זה כחוויה, ולא כבד, מנהגים כבדים בעברית שאנשים במקום להתקרב רק מתרחקים מהדת. זו רק טעימה. אני בעד לקרב עולים חדשים לשורשים, למנהגים, זה טוב שהם יכירו, אבל צריך שמי שיעשה את זה יעשה את זה בצורה נגישה ומקובלת, וכמובן בשפת האם. אני פתחתי עכשיו רשימה של העמותות, אני ממש בספק שהעמותות האלה יכולות להנגיש את זה ולתת חוויה, כי רוב העמותות הן עמותות דת וזרמים חרדיים. אני אפילו לא מצאתי פה אף שורה של קהילה רפורמית. דווקא אני רוצה לפרגן, יש למשל עמותת הביתה, אני יודעת שאתם עובדים איתם, למה הם לא נמצאים כאן? יש לכם הבדל בין זרוע ביצועית שזוכה במכרזים נוספים? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> משרד ההתיישבות, הם לוקחים מהתיישבות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש לכם עוד נתיבים שעמותות נוספות מקבלות תמיכות? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא כפל תמיכות, כפל מסלולי תמיכה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מסלולי תמיכה, בדיוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כשאתם נותנים תמיכה ומשרדים ממשלתיים אחרים נותנים תמיכה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> יש למשרד ההתיישבות מבחן שנוגע לקליטה ויש לו - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> צריך לבדוק. אדוני היושב ראש, אני מציעה לבדוק. << אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >> אני רק אגיד. נוגע לגרעיני משימה, ואנחנו שללנו אותו קטגורית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אין בעיה, אני אחדד את הנקודה. מכיוון שיש במדינת ישראל למעלה מ-20 מבחני תמיכה שעוסקים בזהות יהודית, בחלקם יש ניקוד יתר למי שפועל עם עולים. מכיוון שזה המצב, והממשלה זו אותה ממשלה, והכיס הוא אותו כיס, הגיוני, אני לא אומר פה מבחינה משפטית, זה לא עניין של כפל תמיכות, מבחינת מדיניות. אם משרד העלייה אומר, יש משרדים ממשלתיים שעוסקים בזהות יהודית והם מודעים לעניין העולים, ואפילו יכול להיות איתם דיאלוג. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, שיקבלו משם, בדיוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> משרד העלייה והקליטה צריך להתמקד בתחומים שיתר משרדי הממשלה לא משרתים גם את אוכלוסיית העולים. אם מחר יהיו מבחני תמיכה, לא יודע, במשרד העבודה להכשרה מקצועית ויש שם סעיפים שנוגעים לעולים, משרד העלייה יכול לומר, הנה, התחום הזה מכוסה. אני אומר קטגורית, מתוך הכרה עמוקה של התחום, תחום התמיכה בזהות היהודית, שאני, אולי להבדיל מאחרים, אני חושב שהוא דבר טוב מכוסה לא ב-8 מיליון ש"ח, ב-800 מיליון ש"ח, ופי שניים ופי שלושה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ומה עם הרשות לזהות יהודית שקיבלה תקציב נוסף, לא קטן? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> במבחן התוצאה, אם תקנת התמיכה היחידה של משרד העלייה והקליטה הולכת בסופו של דבר למעלה מ-50%, אלכס עוד מעט תטען שזה 85%, נשמע אותה עוד רגע, לעמותות שעוסקות בתחום הזהות היהודית, מוסקבה, We have a problem, בסדר? ירושלים, We have a problem, אדיס אבבה, We have a problem. כי עוד פעם, לא יכול להיות, המדינה משקיעה אין ספור כספים בתחום הזה. את המעט שיש לכם, את כבשת הרש שיש למשרד העלייה והקליטה - - - << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> סליחה, אני אגיד משפט. הדס תוכל להתייחס אחרי אלכס. המטרות של המבחן הן לא כאלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אני יודע. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתה קובע את זה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> כתוב, תראו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אתה קובע. השר, המנכ"ל, אתם קובעים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נשמח לעיין בקריטריונים של מבחני התמיכה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הקריטריונים נמצאים באתר האינטרנט. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גלעד, יש פה חברי כנסת שמכבדים את היועץ המשפטי, בניגוד לקואליציה, אבל היועצת המשפטית לא קובעת את המבחן, היא רק בודקת על פי ההנחיות שאתה קובע עם השר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נעשה סבב של התייחסויות של נציגי החברה האזרחית, נחזור אחרי זה למשרד לסיכומים, גם הנוספים. ואני מזכיר, אני ביקשתי גם את הנתונים על הביקורות, מספר פקחים ומספר ביקורות שנעשו השנה. אלכס ריף, לובי המיליון, בבקשה. << אורח >> אלקס ריף: << אורח >> שלום לכל הוועדה, תודה רבה על ההזמנה ועל ההגעה שלך, אביחי. גילוי נאות, אני אתחיל, אנחנו לא קיבלנו תמיכה השנה, אבל זו לא פעם ראשונה שאנחנו מנסים לשתף פעולה תקציבית עם המשרד. ניסינו במיזם ההנצחה לכל החיילים העולים שנפלו במלחמה, ניסינו באירועי נטוורקינג, ולא הצלחנו. למרות שאנחנו כן רואים ארגונים אחרים עושים אירועים וכנסים עם המשרד, אנחנו רגילים לקבל תשובה שלילית. אוקיי, שמנו בצד, רק כשפנו אלינו מהתקשורת. אני בכלל התעמקתי במבחן הזה וראיתי את העיוות. התאכזבתי לגלות, אני ישבתי שעות ארוכות, בזבזתי מחיי כדי לעבור עמותה-עמותה, ארגון-ארגון, כ-85% מהארגונים האלה, לא 50% – אני לא מדברת עכשיו רוסים, אתיופים, לא בעולם הזה – קשורים ליהדות, למסורת, לחיזוק יהדות. גם אם הם כאילו אומרים שהם עושים זהות, אלה ארגונים שבמהות שלהם מקרבים ליהדות. אתה צודק, ואני הראשונה שאומרת, צריך לקרב את יהדות ברית המועצות לסיפור של היהדות, אבל זה לא המבחן הזה. זה מבחן שאמור לעזור להם להיקלט, במיצוי זכויות, בקליטה מיטבית, זה לא המבחן הזה. ארגונים כמו חסידות, מרכז תורני, ישיבות, עמותות חב"ד, זה מי שקיבל. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אלכס, זה המבחן הזה, תקראי את המבחן. << אורח >> אלקס ריף: << אורח >> זה מי שקיבל את התמיכות האלה. אתה דיברת על שילוב בקהילה, כן? בסוף זה מה שאנחנו עושים. לא הרבה ארגונים עושים אירועי נטוורקינג שמשלבים, ואנחנו לא קיבלנו. אני אדבר רגע על העיוותים, איפה אני רואה שיש עיוותים תכל'ס במבחן הזה. אגב, כשאנחנו היינו בתהליך, היינו בכל התהליך של הכנס שהצגת, ובאמת, לפי כל התהליך היה נראה שיש לנו סיכוי גדול להגיש. איפה זה נופל? אחת, הכספים תמיד ניתנים בדיעבד. זה מתעדף ארגונים גדולים, עתירי משאבים, שנותנים להם כסף מכל הכיוונים, בכלל לא קשורים לקליטת עלייה. זאת אומרת, הם יעשו את האירועים האלה גם ככה, אם יקבלו כסף מהמשרד או לא יקבלו. איזה יופי, הם קיבלו גם מכאן, יקבלו עוד כסף. דווקא את הארגונים הקטנים, דווקא את הקהילות שאין להן המון עמותות. מגזר של 1.3 מיליון ישראלים דוברי רוסית, אני יכולה לספור על כף יד אחת את מספר העמותות שעוסקות בסוגיות האלה, זהו. כנ"ל לעוד כל מיני קהילות. אם אתה לא תומך בארגונים האלה ונותן להם כוח ומגדיל אותם, מעולם לא יהיה סיכוי שהם יגדלו. שתיים, העובדה שהגופים האלה, של יהדות, הם אלה שקיבלו כסף, בסופו של דבר אומרת שלא תהיה קליטת עלייה מיטבית לרוב העלייה. זה הכאב הגדול. זאת אומרת, הם אולי יחברו אותם קצת יותר ליהדות, הם אולי יפתחו להם, אגב, אני שומעת על הרבה עיוותים, על אנשים שמשלמים להם כסף להגיע לשיעור תורה מתוך הארגונים האלה, שנותנים 50 שקל לעולה, ואז הוא מגיע ומקבל ארוחה חינם, ולזה הם קוראים אחר כך קליטה בקהילה. זו לא קליטה בקהילה, זה לא יעזור לאותו בן אדם להחליט להישאר ולהיות בקהילת דומים לו. זה אולי יעשה דברים אחרים, אבל את זה זה לא יעשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כבר גובל בשחיתות, מה שאת אומרת. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> כן, בדיוק. אם יש משהו כזה, תעדכנו אותנו ונבדוק אותו. << אורח >> אלקס ריף: << אורח >> זה חלק מהשיטות שאני שמעתי עליהן, אני אומרת הכי בכנות. ולסיכום, הכאב הגדול הוא שכרגע חולקו 8 מיליון שקלים. אני לא טועה, נכון? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> אלקס ריף: << אורח >> 8 מיליון לארגונים, לעמותות שבפועל לא הולכות לקדם קליטת רוב העלייה הזאת. אנחנו נשב ונדבר בדיעבד ונגיד נו נו נו ונגיד תביאו ואיך מתקנים לשנה הבאה, אבל השנה מאות אלפי עולים לא יקבלו עזרה בקליטת עלייה, וזה נורא, נורא. לא משנה, בואו נעצור כאן, את כל השאר אני אעביר לך, אביחי. אבל זה נורא, זה לא חדש, אנחנו רואים את המדיניות הזאת של המשרד בכל מיני מקומות. לא אכפת לי, הכסף הזה יקרה, לא יקרה, אנחנו נמשיך בכל הכוח, אבל העוול לעולים הוא כואב מאוד. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> במבחן הקודם לא היה לכם שום דבר להעיר. << אורח >> אלקס ריף: << אורח >> מה זאת אומרת לא היה לנו שום דבר להעיר? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אביחי, זה לא. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> לובי המיליון מתנהל - - - << אורח >> אלקס ריף: << אורח >> מה זאת אומרת לא היה לנו שום דבר להעיר? תסביר לי למה הכוונה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, לזה אני לא מוכן, אביחי. << אורח >> אלקס ריף: << אורח >> לא, מה זאת אומרת לא היה לנו שום דבר להעיר? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אלכס, אני עוצר. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> לא, כי היא מדברת על המשרד בצורה עקבית - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אביחי, תפקידה של חברה אזרחית במדינה דמוקרטית הוא גם לבקר את השלטון, כמו שאני לא אקבל את זה שיעירו לוועדה על תפקידה לבקר את השלטון. לפחות בוועדה הזו ארגונים אזרחיים ימלאו את תפקידם לאתגר גם מדיניות. ומה הם עשו לפני? מכיוון שאני יודע איזה צרות לובי המיליון עשה גם לממשלת השינוי, תהיה בטוח שאין אפליה מבחינת החברה האזרחית. << אורח >> אלקס ריף: << אורח >> משפט אחרון. אתה דיברת על עידוד עלייה במדינות האלה שעכשיו אתה דיברת, אתם העליתם את זה עכשיו. אני רוצה להגיד, העוול הוא לא רק עידוד העלייה במדינות האלה ולא אחרות, זה שבמדינות האלה מעודדים עלייה של דתיים בלבד, זה העוול הגדול. לא של חילונים, לא של אנשים שלא קשורים, דתיים בלבד. זה נורא ואיום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אלכס, תודה. אני חושב שבסופו של דבר תפקידם של ארגוני סינגור ופעולה אזרחית זה להציב בעיות וכולי, הכול בסדר, זה בסדר גמור. אילנה, בבקשה. << אורח >> אילנה הלן תבוריסקי: << אורח >> תודה. ואביחי, תודה שהגעת. אני רוצה לשבח את העבודה של אירנה וכל המחלקה, אין דברים כאלה, ותודה רבה שיש לך עובדים כאלו. אני מייצגת פה גם את הפדרציה הארצית של עולים וגם עמותה למען הצלחה במשפחה. יבגני, תודה שהצהרת על זה שאנחנו פועלים גם להנצחת גבורה יהודית וגם לקליטה מיטבית של העולים. איך זה יכול להיות שפדרציה שפועלת ביותר מעשרות ערים בארץ, שנותנת גם מענה לקליטה מיטבית וגם מענה לזכויות העולים לא מקבלת שקל ולא עומדת בסף? מה שאני מציעה, יש עוד דבר שלא התייחסו אליו, זה כפל תמיכות. אתם רוצים להגיד שאם עמותה מקבלת כסף להנצחת גבורה יהודית מארגון שוויון חברתי או מהממשלה, ממשרד הרווחה וכולי, אנחנו לא יכולים לקבל תמיכה לקליטה מיטבית של העולים? איפה ההיגיון? אנחנו מקדמים תרבות, אנחנו מקדמים דברים שיש להם תמיכה ממשרדים אחרים, ואז אנחנו נפסלים על ידי זה שאנחנו לא יכולים לקבל תמיכה ממשרד הקליטה. מה שאני מציעה זה לשקול מחדש את כל רף הסף של התמיכות, וגם לעמותה בזמנו הייתה דרישה כזו, שבעמותה יש לא רק מטרות לעידוד וקליטת עולים, אלא הייחודיות של העמותה היא טיפול בעולים חדשים ומתן תמיכה, מתן שירות ומתן הסבר על הזכויות. הקליטה היא רק שנתיים בארץ, ואת זה אני אומרת לך מתוך ניסיון של 20 שנה שאני עוסקת בתמיכה ובקליטת עולים. אני אומרת שאחרי שנתיים מתחילה תקופה של בוא נחזור הביתה, איפה אנחנו שוקלים. הקליטה היא מעבר לשנתיים, הקליטה היא לטווח ארוך. בואו נשקול מחדש. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אילנה, גם ילדי עולים. אני חייב משפט אחד, כי אני מכיר את זה, אני השתתפתי והזמנתם אותי לכמה אירועים מדהימים, פשוט מדהימים. << אורח >> אילנה הלן תבוריסקי: << אורח >> נכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא רק פעילות לעולים, לילדי עולים. הרי ילד שנולד פה הוא צבר, אבל הוא צריך עדיין את התמיכה, כי ההורים שלו עולים, אתה מבין? הילד לא מוגדר כעולה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> דעתנו לא כדעת המשרד בנושא של הנצחה, נרטיב ואתוס. אנחנו נעסוק בזה, אני חושב שחלק מההתמודדות שלנו עם גלים עכורים של גזענות קשור באי-הטמעת הגבורה של מגוון קהילות עולים, בין השאר קהילות מסך הברזל, הקהילה האתיופית. חברה שתדע לכבד את נרטיב הגבורה של חלק מקהילות העולים, ואין מה לעשות, בעלייה מארצות המערב יש נרטיב ציוני חזק, אין נרטיב של גבורה כי הם לא באו ממסך הברזל, הם לא צעדו ברגל 4,000 קילומטר ואיבדו עשרות אלפי אנשים, והם לא חיו תחת שלטון דיקטטורי. אנחנו נדבר על זה, אני גם מכבד את האמירה שלך שאתם תשבו בשבועיים-שלושה הקרובים ותביאו מסקנות, אנחנו נראה מה המסקנות. << אורח >> אילנה הלן תבוריסקי: << אורח >> וגם הכפל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גם הכפל. אני רוצה לומר עוד פעם, כי אין לנו הרבה זמן. אני מזמין את כל הארגונים שכאן להעביר לנו גם הערות, נקודות, אנחנו נרכז אותן, נהיה בקשר עם אביחי, עם הצוות. המטרה שלנו היא להתקדם למקום הנכון. חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן, בבקשה. << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב ראש. אני רוצה להודות למשרד ולעובדים, במיוחד לאירנה. גילוי נאות, אנחנו אכן קיבלנו תמיכה בפעם הראשונה השנה. היה קשה לי לשמוע שיש ארגונים אחרים, מדהימים, אני יושב פה כמעט בכל ועדה, ואליסה פה מלובי המיליון, ואני יודע שכולם עושים עבודה נפלאה למען העולים, וקשה לשמוע שהם לא, ואני מקווה שזה ישתנה. אני רק רוצה להעלות שתי נקודות. דבר ראשון, על טרום עלייה. יש הרבה, הרבה עבודה, ואין לי ספק שכל הארגונים פה מקבלים מאות, אם לא אלפי פניות, מעולים טרום עלייה, ואין לנו דרך להראות שאנחנו עזרנו להם בתהליך העלייה שלהם, כי אנחנו לא מקבלים מהם כשהם עולים, אין להם תעודות זהות, אין להם כלום, ואין לנו דרך שאני מכיר לקבל תמיכה עבור כל העבודה של טרום העלייה. ודבר נוסף הוא הפצת מידע. כל הארגונים, אנחנו אחראים להפצת מידע לכלל העולים, ואנחנו יכולים להראות אימיילים ולהראות ש-10,000 פתחו את האימייל וקיבלו את המידע, אבל בכל העבודה שאנחנו עושים לגבי המידע גם אין דרך לקבל תמיכה. רציתי לעלות את שני הנושאים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. לאה אהרוני, מנכ"לית אנשים משלנו, בבקשה. << אורח >> לאה אהרוני: << אורח >> שלום, בוקר טוב. קודם כול, באמת רציתי להגיד תודה רבה, גם לאלישבע, גם לאירנה, גם לאביחי. באמת, אני פגשתי כמה משרדי ממשלה בחיים שלי, אין משרד מקצועי, פתוח, ידידותי לסביבה כמו משרד העלייה והקליטה, ובאמת רואים את המקצועיות. אנחנו אחד הארגונים ה"חרדים" שקיבל אישור תמיכה. חברת הכנסת מזרסקי לדוגמה מכירה אותי, פגשתי אותה כדי לקחת אישה שהקשר שלה ליהדות הוא מקרי בהחלט, מאוקראינה, להביא אותה לשיקום, ובאמת טטיאנה מאוד עזרה לנו. אם תפתחו את גיידסטאר, תמצאו שם 250 ארגוני קליטת עלייה עם תקציב של 100,000 שקל ומעלה. מתוכם, תראו ש-85% הם ארגונים דתיים, זה מי שפועל בשטח וזה מה שיש. למי שמכיר קצת את התחום, אנחנו לפני שנתיים עשינו מאיץ לארגוני קליטה לדוברי רוסית, דרך אגב, אני ילידת ברית המועצות, אני פועלת בתחום, 80% ממי שהגיעו למאיץ שלנו היו ארגונים דתיים. אצלנו עובדים כל המגזרים, גם מבחינת העובדים, גם מבחינת מי שמגיע לפעילות שלנו. אבל תחשבו מה זה, כשאני עושה אירוע לפורים, מגיעים אנשים לירושלים מטבריה. כשאני עושה אירוע לסוכות, מגיעים אנשים מבאר שבע. אנחנו עשינו עכשיו 12 שבועות פעילות לבת מצווה, הגיעה אליי משפחה כל שבוע מחריש וארבע משפחות מרחובות. על מה אתם מדברים בכלל? אין פעילות להעמקת הזהות היהודית למיליון וחצי עולים מברית המועצות, זה הקומץ שלא מספק את הארי. הפעילות לא מספיקה בכלל. אני מאוד מתחברת למה שאמר היושב ראש – צריך הרבה יותר השקעה במיצוי זכויות, חד-משמעית. אני מאוד מתחברת למה שאומרת אלכס – העובדה שהתמיכה ניתנת רטרואקטיבית מונעת מארגונים קטנים לקום. וגם מה שאומר דב לגמרי נכון – אנחנו מקבלים עשרות ומאות פניות של טרום עלייה בחודש, ואין לנו דרך לדווח את זה למשרד, כי אין להם תעודת זהות. יש לי 40 מועמדי עלייה שנמצאים בארץ שנתיים שאנחנו מלווים אותם משפטית, אין לי דרך להגיש אותם למשרד. כך שכל זה נכון. אבל אני חושבת שהגישה הזו שכביכול לקחו את הכסף ונתנו אותו לדתיים, לדת, זה לא נכון. כמו הארגון שלי, אנחנו מקיימים כל קיץ מחנה ל-200 ילדים עולים. נכון, יש לנו מדריכים וצוות מכל המגזרים, אבל מגיעה ילדה מירושלים שכל מה שהיא עושה מבוקר עד הערב זה לקרוא ספרים, כי אין לה חברה, היא בת 16, וזה בכלל לא קשור לדת. אנחנו מביאים פעילות קהילתית, ופעילות קהילתית הרבה פעמים היא סביב החגים, סביב הזהות. והעובדה שזה מגיע לארגונים דתיים, זה מי שפועל בפועל. אני חושבת שכל מי שמכיר את השטח, 80% ממי שפועל בתחום הזה הוא דתיים והמיסיון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לאה, מכיוון שגם אני, כידוע לך, מגיע מהתחום, לפעמים אנחנו נפגשים ברחבת הכותל, אבל חוץ מזה אנחנו עוסקים בעוד דברים, אני אומר, אני לא בטוח שההגדרה הגורפת "85% ממי שעוסקים בתחום", ההתרשמות שלי היא אחרת. אני חושב שכשמסתכלים על תנועות הנוער וארגוני הנוער וקהילות הבוגרים וקבוצות קהילתיות של עולי חבר העמים וקבוצות קהילתיות של עולים ממקומות אחרים, אני חושב שהתמונה היא שונה. אבל אני רוצה כן לחזק דבר אחד – עצם העובדה שעמותה היא עמותה אורתודוקסית, חרדית, ציונית, דתית, לא פוסלת אותה מפעילות, חס וחלילה אם זה מה שיקרה. אני חושב שמה שאלכס העירה, וגם אני מצטרף לאמירה הזו, וגם חבר הכנסת סובה, האם כשרואים במבחן התוצאה שבין חצי לשלושה רבעים מהכסף הולך בסוף לפעילות סביב זהות יהודית, שאני מאוד בעדה כעיקרון, האם אלה סדרי העדיפויות המיטביים של משרד העלייה והקליטה, אני כל הזמן מדגיש, לאור אפיקי התמיכה הקיימים בזהות יהודית. משרד העלייה והקליטה הוא אי של מצוינות, אבל הוא לא שטח אקסטריטוריאלי לממשלת ישראל. ולכן כשבונים את מה אני נותן בתמיכות הייחודיות שלי, אתה לא מתנתק ממבט כללי. כדרך אגב, אני בזמנו טענתי שממשלת ישראל צריכה להקים מנהל תמיכות על-משרדי. אף אחד לא רואה את התמונה. כדרך אגב, מדינת ישראל שמה קרוב ל-5 מיליארד ש"ח, אם אני לא טועה, תמיכות בשנה, אף אחד לא מתכלל את התמונה הגדולה, לא במשרד ראש הממשלה, לא במשרד אחר, לא בחשבות. עזוב ברמה הפיננסית, ברמת המדיניות. ולכן אני אומר עוד פעם, אני מאוד בעד פעילות זהות יהודית. אני הקמתי ארבע קהילות רפורמיות ברחבי הארץ שמיועדות לציבור דובר רוסית. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> הייתה להם קליטת עלייה במטרות, אדוני היושב ראש? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. כדרך אגב, אני שיניתי את מטרות התנועה הרפורמית והכנסנו את המטרה של קליטת עלייה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> ולכן אני אומר, חשוב שהם יעסקו בקליטה. << אורח >> לאה אהרוני: << אורח >> אני יכולה להוסיף עוד משהו? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, משפט אחרון. יש לנו עוד נושא יותר חשוב אפילו, של מיצוי זכויות. << אורח >> לאה אהרוני: << אורח >> במלחמה באוקראינה, הקהילה החרדית בארצות הברית גייסה 50 מיליון דולר, יותר משהקציבה ממשלת ישראל שבה היו חברים ישראל ביתנו. אנחנו יכולים להסתכל על זה ולהגיד, הכסף הולך לדתיים, אנחנו יכולים להגיד, יש פה אחדות והתגייסות מטורפת שצריך לשבח אותה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לאה, להזכיר לך שאני וחבריי שייכים לאלה שרוצים לראות את הציבור החרדי איתנו מתחת לכל אלונקה, הכול בסדר. אנחנו מאוד מאמינים בחשיבות הציבור החרדי ובחשיבות ההשתלבות המלאה והשוויונית שלו בחברה הישראלית. << אורח >> לאה אהרוני: << אורח >> אנחנו מסכימים איתך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יפה, נהדר. עוד שני דוברים, קונסטנטין ואליהו, ואני רוצה לסכם גם עם המנכ"ל ועם המשרד. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> שלום רב, שמי קונסטנטין שוויביש, ואני מנכ"ל איגוד מורים עולים – איגום. בניגוד לדוברים הקודמים, אני לא יכול להגיד תודה לכל הנוכחים פה מכיוון שאני לא מכיר אותם, למרות שאני מכיר את משרד הקליטה ב-35 השנים האחרונות, מכיוון שהעמותה שלנו קיימת 35 שנה. ואנחנו עוסקים בקליטת עלייה, וזה רשום, וזה כתוב שחור על גבי לבן. עברו דרך העמותה כ-20,000 מורים עולים ב-35 השנים האחרונות, אנחנו מעסיקים מורים עולים, גננות, מטפלות. אבל אני נמצא בתפר בין משרד הקליטה למשרד החינוך, והתבחינים שראיתי, אני לא יכול להתמודד איתם, מכיוון שאני לא נותן הרצאות, אני לא נותן סדנאות, אני לא נותן עוד דברים, אני רק מחנך את הילדים, וגם הורים. לכן אני לא יכול לקבל שום תמיכה, למרות שמתוך 220 מורים שמועסקים אצלי, 30% הם עולים חדשים של השנה-שנתיים האחרונות, 90% הם בכלל עולים, ו-80% הם ילדי עולים. אבל בכל זאת, גילוי נאות, לא ביקשתי ולא קיבלתי כסף, מכיוון שלא ביקשתי כסף, מכיוון שבתבחינים שאני רואה אני לא יכול להתמודד. אני לא יכול ואני לא עוסק בקליטה לעומת - - - << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> רק נשמח שתתחבר אלינו לחלק שהיושב ראש מכיר, למנועי הצמיחה. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אני מבקש לשנות את התבחינים כך שאנחנו - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. בבקשה, אליהו, דובר אחרון ואנחנו מסכמים. << אורח >> אליהו שאול: << אורח >> תודה. אני מייצג 23 ארגוני עולים, כולם, המטרה העיקרית היחידה היא קליטת עלייה, עלייה וקליטה. מתוכם, חלק לא קטן לא קיבלו תמיכה השנה. אני חייב להגיד פה באופן חד-משמעי ששיתוף הפעולה עם המשרד הוא שיתוף פעולה נהדר. אנחנו יושבים ביחד, שומעים אותנו. והדיון של היום, אני התפלאתי, למה? במקרה היום יש לנו ישיבה עם הסמנכ"לית לארגונים שנקבעה לפני הרבה זמן כדי לדון על הנושא הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מצוין. << אורח >> אליהו שאול: << אורח >> במקרה יצא שקבעתם באותו יום את הדיון. אבל אם כבר, אני חייב להגיד שבהחלט כל הכבוד למשרד על הגידול של התמיכה של 8 מיליון, אבל למעשה, אחרי שבדקתי כל מבחני התמיכה, אחרי שבדקתי את כל הארגונים שקיבלו תמיכה, אחד-אחד, גם בגיידסטאר וגם באתרים שלהם, וראיתי שרוב הארגונים, מטרתם היא לא קליטת עלייה. והדברים שנאמרו פה, אני לא אחזור עליהם, יש לנו רעיונות וכיוונים, אני חייב להגיד שברמה העקרונית, התפיסתית, אני חושב שיש פה איזושהי טעות. אני מסכים ואני חושב, אנחנו חושבים, שקליטה בחברה הישראלית בארגונים אחרים שמטפלים בדברים אחרים, חשוב מאוד לשלב עולים, אין שום ספק. אבל התפיסה שבגלל שהם רשומים שהם באים או מקבלים שיעור תורה או לא משנה מה, הם חייבים לקבל תמיכה עבור כל עולה, אני חושב שיש פה איזושהי טעות. אני חייב להגיד שלפני 40 שנה אני עבדתי במשרד הקליטה, עוד כשהייתי סטודנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה חברתית, והיה מושג אחד שנקרא תודעת קליטה. והנושא של תודעת הקליטה הוא בדיוק התחום שהמשרד היה צריך לעזור לארגונים הכלליים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אליהו, אני מבין, אני מסכים. << אורח >> אליהו שאול: << אורח >> הארגונים הכלליים, לדעתי, צריכים לקבל תמיכה מהמשרד, אבל לא פר עולה, אלא תמיכה בכלים, תמיכה בשפות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אליהו, אני אשמח שניכנס לדיון לגבי הארגונים היציגים של העולים, אני אתייחס לזה בסיכום. אני רק מבקש תשובה לגבי נושא מספר הפקחים שעובדים במשרד ומספר הביקורים, ביקורי הביקורת. << אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >> יש פה בחינה תוצאתית שכבר המשרד אמר, המנכ"ל אמר שהיא תיעשה, והיא ראויה והיא נכונה, היא צריכה להיעשות בכל המישורים. זאת אומרת, כל הארגונים, כל השותפים, אני חושבת שיהיה נכון, וזאת אמירה כללית, עוד לא אמירה משפטית. יהיה נכון שיבחנו את ההיבטים השונים של ההתפתחות ושל התוצאה של המבחן ולמה אנחנו נמצאים במקום הזה, ראוי, לא ראוי וכולי. כן אני רוצה להוסיף לעניין של המבחן עצמו, כי זה חשוב, וזה כן מוקד הדיון מלכתחילה מבחינת המשרד. אם בשנת 2024 המבחן כלל מספר רובריקות מאוד ממוקדות מתוך מדיניות מסוימת, מקצועית, שהיא בסדר גמור כשלעצמה – היא דיברה על קשישים, היא דיברה על אתרי מורשת, היא דיברה על מנהיגות לצעירים, היא הייתה מאוד מגודרת – המבחן הזה בשנת 2025 בא לפתוח את האפשרויות, הוא בא להכניס עמותות, הוא בא להכניס פעילויות, וזה ניכר ושזור בכל ההיבטים של מבחן התמיכה. רק כדי לסבר את האוזן, אני אגיד שהיום תיאור תחום הפעילות בהקשר של קליטה מיטבית הוא פעילות לקליטת עולים ושילובם בקהילה ובחברה הישראלית, ובין היתר מנויות כמה אפשרויות. לאחר מכן, כגון, יש כמה וכמה רובריקות, חלקן מתייחסות ליהדות, ממש לא הכרחי, חלקן מתייחסות גם לנושאים אחרים, כגון חיזוק והעשרה בנושא השפה העברית, בנושא עידוד צעירים עולים לשירות בצה"ל וכולי, כאשר התוכניות הן לא כל התוכניות, אלא כתוב שזה צריך להיות תוכניות מותאמות לעולים, תוכניות ייעודיות וכולי. צריך גם להגיד, לשאלה של השמת דגש על יהדות, שאין דירוג במבחן התמיכה שמתעדף דווקא דברים שקשורים ליהדות, אין דבר כזה. יש מגוון של פעילויות שאפשר לראות את זה גם בהמשך, אני לא אלאה, כולל אגב חוגים שגם אפשרי לעשות. כלומר, המשרד בצורה הזו מזמין את הציבור, מזמין את כלל הארגונים לפתוח ולחשוב בצורה יצירתית ופתוחה כמה שיותר לטובת קליטת העולים. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> פקחים יש לנו 20. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כמה ביקורות נערכו בשנת 2025? << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> יש כ-20 גורמי משרד שהם בתחום קליטה בקהילה, שחלק מתפקידם זה הקשר הרציף עם ארגונים, היציאה לשטח, ביקורות, כולל דוחות ביקורת חתומים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כמה ביקורות נעשו בשנת 2025? << אורח >> אירנה ראובני: << אורח >> בגדול, כל דוח ביצוע שהעמותה מגישה לנו, כדי לקבל את דוח הביצוע, כדי לשלם להם את הכסף, אנחנו דורשים שיהיה כזה דוח - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אני שאלתי שאלה. כמה ביקורות משרד העלייה והקליטה ביצע בארגונים הנתמכים? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אנחנו נעביר כדי שלא נגיד סתם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ביקורים, הגעה לפעולות. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> הם צריכים למלא מלא דוחות כדי שאנחנו לא נצטרך לבקר, שזה חלק מהבעיות במבחני התמיכה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, חברים, סליחה. דווקא בתחום התמיכות נפלתם על יו"ר שקצת חווה על בשרו איך עובדים עם משרדי ממשלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה נהוג שהעמותה מזמינה מבקר - - - ? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש תשובה לפעם הבאה, מספרית, כמה ביקורות ערכתם, כמה מתוך הביקורות היו ביקורות מתואמות, כמה היו ביקורות פתע. זהו, תשובה ברורה. אדוני המנכ"ל, אני רוצה להציע את הסיכום הבא. כל הדברים הטובים שאמרנו, אנחנו שבים עליהם, בראש ובראשונה על הגדלת התמיכה. אני חייב לציין שאם תקציב משרד הקליטה והעלייה עומד היום, על כמה? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> בגמיש, 500 מיליון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מקווה שתקציב התמיכות יגדל גם בשנת 2026. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> נצטרך עזרה שלכם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אני חושב שתחום העלייה והקליטה הוא אחד התחומים שבהם שיתוף הפעולה בין החברה האזרחית הוא מאוד מאוד נחוץ, אני שמח שאתם משקיעים בזה תשומות ארגוניות ואנושיות, ואנחנו מברכים את הגדלת היקפי התמיכה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ב-2027 אנחנו נהיה בממשלה, ברור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון, הוא יגדל. עם זאת, הוועדה מבקשת בחינה של השורה התחתונה, מבחן תוצאתי של הקריטריונים. רשמנו לפנינו שאתם מתכוונים לעשות על זה עבודת מטה. נתכנס שוב במהלך חודש מרץ כדי לשמוע מסקנות שלכם בעניין הזה, מה השר חושב שצריך ביחד איתך לחדד ולתקן. הבקשות של הוועדה הן כדלקמן: ראשית, אנחנו מבקשים שתהיה בחינה של תחומי התמיכה, בהינתן אפיקי תמיכה של משרדים אחרים בפעילות שגם אתם מעוניינים בה, כדי שמה שבאמת נתמך על ידיכם זה מה שלא נתמך על ידי משרדים אחרים, כדי שיהיה ערך מוסף, מכפיל כוח. הדבר השני הוא שאנחנו כן קוראים לבחינת האיזון בין נושא מיצוי הזכויות והטיפול הפרטני בעולים ובמשפחות שלהם לבין פעילות קהילתית – טיוב האיזון. אנחנו מבקשים בחינה של סוגיית התמיכה בארגונים היציגים של קהילות העולים ובארגוני סינגור, ואנחנו חושבים שצריכה להיות קטגוריה נפרדת במבחנים לארגונים יציגים של קהילות, במבנה כזה, במבנה אחר, ואנחנו גם חושבים שצריכה להיות תמיכה בארגונים שפועלים בסנגור. אני לא מקבל את עמדת אדוני שהתפקיד של המשרד הוא לדאוג למיצוי הזכויות והתפקיד של החברה האזרחית הוא לעסוק בקליטה מיטיבה בקהילה, כי ממשלת ישראל בגדול נכשלת במיצוי זכויות של האזרחים. ולכן, החברה האזרחית, יש לה תפקיד מאוד חשוב, לדרבן, לעזור, לסייע. לכן אני אומר, גם הנושא של ארגוני סינגור, גם הנושא של ארגונים יציגים. אנחנו קוראים לכם להוסיף למבחני התמיכה מסלול מובהק של נושא של פעולות הנצחה, תיעוד, זיכרון וחינוך הדור הבא של הישראלים בכלל ושל ילדי העולים בעצמם על סוגיית העלייה. אנחנו חושבים שנושא תיעוד גבורתם של העולים הוא מרכיב מרכזי בקליטה המיטבית של החברה הישראלית. ויכול להיות שפשוט צריכה להיות עוד רובריקה, תמיכה בארגונים שעוסקים בתיעוד. פה אני רוצה לומר משהו – אין לנו זמן. כמו שאנחנו מדברים על ניצולי שואה, מספר העולים מאתיופיה שהלכו ברגל במדבריות סודן יורד כל שנה. לא יתעדו אותם בפרויקט מקביל לפרויקט שפילברג ביד ושם, עוד חמש שנים אין את מי לתעד. מספר הווטרנים כבר נספר בעשרות. לא יתעדו את סיפורי הגבורה שלהם עכשיו, עוד חמש שנים לא יהיה את מי לתעד. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> יש בזה הרבה כסף. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תבואו עם התשובה הזו. תספרו שיש, תראו. זה תפקיד בין השאר של החברה האזרחית. אני מבקש את הנושא הזה, וישנו עוד דבר שמאוד מעסיק את הוועדה, וזה הנושא של פעולות נוער והעצמת נוער. אני רואה את הרובריקה של קורסי המנהיגות, כשאתה בודק את המבחן התוצאתי, אני מאוד מוטרד שאני לא רואה פה - - - << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אנחנו שמים 2.5 מיליון שקל לתנועות נוער בשנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בשביל זה אני רוצה לדבר על הדברים האלה. אני מאוד מוטרד ואנחנו מאוד מוטרדים, מה קורה עם הנוער, בדגש על גילאי התיכון, חטיבת ביניים ותיכון, בתוך בתי הספר. אני לא רואה פה מספיק תמיכה באפיקים האלה. תנועות הנוער, אני מאוד אוהב אותן, וארגוני הנוער חשובים, אבל פה צריך לתת גם ליוזמות מקומיות וקהילתיות לצמוח. אני מבקש שהנושאים האלה יידונו, ונתכנס שוב בתחילת-אמצע מרץ לדיון המשך בנושא. תודה לכל מי שהגיעו. אם אדוני רוצה, עכשיו עוד רבע שעה של דיון בפיטורין של הדסק הרוסי באתר כל זכות בגלל מחסור בתקציב, רבע שעה. זה לא התחום שלך? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, תמיכות אפשר להביא גם לשם, זה היה עוזר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, אנחנו סוגרים ופותחים את הדיון הבא, מי שרוצה להישאר לעוד 20 דקות מוזמן. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:41. << סיום >>