חומר רקע - גורמים חיצוניים
23
ב
אפריל
2026
,לכבוד
חברי וחברות
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
:הנדון נייר עמדה בנושא ההשלכות המגדריות
של
מבצע "שאגת הארי "והצורך במענה
מיידי
לקראת הדיון שיתקיים ב-
27.4.26
בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בנושא הצעה רגילה לסדר היום
בנושא: ההשלכות המגדריות של מבצע "שאגת הארי" והצורך במענה מיידי , נבקש להתייחס להשלכות
המגדריות של המלחמה המתמשכת בה מצויה ישראל מאז ה-
7
באוקטובר2023
, המאופיינת בעצימות גבוהה
בו השקעה מאסיבית של משאבי המדינה בביטחון, בגיוס מילואים מתמשך ונרחב ובצמצום ההוצאה הציבורית
.בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה
הניסיון והמחקר מלמדים על השפעות מובחנות של תקופות חירום על נשים בהשוואה לגברים. כך עולה גם
ממחקר שעורכות
ד"ר יעל חסון, מנכ"לית מרכז אדוה, והדס בן אליהו, מנהלת מדעית של מרכז "יודעת" במכון
.ון ליר בירושלים
המעקב אחר ההשלכות המגדריות של המלחמה המתמשכת הינו משימה מאתגרת בשל
מחסור בנתונים מוסדיים, מעודכנים בזמן אמת ומפולחים מגדרית. לפיכך, הדו"ח מתבסס גם על מידע וסקרים
עצמאיים שנערכו על -
.ידי ארגוני חברה אזרחית
ככלל, ניתן לאפיין דפוסי השפעה של עתות משבר על נשים
בהיבטים של השתתפות ב שוק העבודה, בעומס
הטיפולי, בבריאות ובאלימות כלפי נשים. הגידול בהוצאות הצבאיות גורם לצמצום ההשקעה הציבורית בשירותים
חברתיים, מצב המוביל לפגיעה מובהקת בציבור הנשים, אשר נסמכות יותר על שירותים חברתיים ועל רשת
הביטחון הסוציאלי. נשים גם מהוות רוב בקרב המועסקים ,בשירותים הללו ולפיכך, הפגיעה בהן כפולה. בנוסף
הקיצוץ בשירותים החברתיים מגביר את עומס הטיפול בילדים, בבני המשפחה ובמשק הבית -
עומס המוטל
בעיקר על נשים. בתוך כך, לצד השפל בייצוג נשים במוקדי קבלת החלטות בישראל לאורך כל תקופת המלחמה
והמבצעים הצבאיים באיראן, ב.ולט גם הגידול החד במספר הנשים שנרצחו על רקע מגדרי
גם מספר הנשים
ששוהות במקלטים לנפגעות אלימות נמצא בעליה לאחר ירידה בחודשים הראשונים למלחמה.
מהדו"ח עולים
:מספר ממצאים מרכזיים נוספים
תעסוקה ופרנסה -
קיים דפוס מגדרי בשוק העבודה בעתות משבר ,: בתחילת המשבר נשים נדחקות החוצה
משוק העבודה בהיקפים גדולים מגברים בשל ההאטה בשוק העבודה. זאת על רקע בידול תעסוקתי שמאפיין
את ציבור הנשים בישראל, המרוכזות במשלחי יד הפגיעים במיוחד לכל האטה או פגיעה בשוק העבודה, בשילוב
,האחריות המוגברת שלהן לטיפול בילדים ובמשק הבית. לפיכך
מצבי חירום מעמיקים דפוסי תעסוקה ממוגדרים
כירידה לחלקיות משרה, עדיפות למקום עבודה קרוב לבית ופערי שכר שאינם מצטמצמים. עם זאת, לרוב קיימת
התאוששות וקצב חזרה מהירים יותר של נשים לתעסוקה, בהשוואה לגברים. כך למשל עולה מדפוס התעסוקה
בחודשים אוקטובר-
נובמבר2023
עם פרוץ המלחמה בין ישראל ל
חמאס, ובחודשים יוני-
יולי2025
, במהלך
מתקפת ישראל על איראן וההכרזה על מצב מיוחד בעורף -
תקופות בהן מערכת החינוך סגורה וכך גם חלק
.ממקומות העבודה
:פגיעותן של הנשים בשוק העבודה משתקפת גם בנתונים הבאים
עובדות שעתיות-
( נשים מהוות רוב59%
) בקרב העובדים השעתיים. הפגיעה בעובדים אלה במצבי החירום
הביטחוניים היא כפולה: במקרים רבים הם אינם מפוטרים או מוצאים לחל"ת, ולם א
המשמרות שלהם מתבטלות
או מצטמצמות .
לכן
שכרם נפגע משמעותית, אך הם אינם זכאים להיכלל במנגנוני הפיצוי המוצעים ע ל-
ידי
.המדינה
בעלות עסקים קטנים -
בסקר שנערך בשנת2025
, על ידי מרכז אדוה בקרב בוגרות העמותה להעצמה כלכלית
לנשים עולה, כי68%
.מבעלות העסקים הקטנים דיווחו על ירידה בהכנסות על רקע המלחמה64%
דיווחו על
ירידה בהכנסות בעקבות המלחמה מול איראן ב-
2025. לצערנו ,
לא מפורסמים נתונים מוסדיים מפולחים
מגדרית ביחס ל .פגיעה בעצמאים ועצמאיות
הגנה חלשה בתקופות
פגיעות-
מעסיקים מגיבים למצבי משבר בשוק העבודה בפניות מוגברות לקבלת היתר
לפגיעה בתעסוקת עובדות הזכאיות להגנה על רקע הריון ולידה. לפי דו"ח מנהל הסדרה ואכיפה לשנת2024
,
בשנים2021-2020
ניכרת השפעתה של מגפת הקורונה על שוק העבודה, ובשנים2024-2023
השפעתה של
המלחמה: רוב רובן של פניות המעסיקים מתקבלות ושיעור ההיתרים הניתנים לפגיעה בתעסוקה עומד על75%
.או יותר
עוני וביטחון סוציאלי -
מצבי חירום מחריפים את מצבן הכלכלי של נשים אשר בשגרה סובלות מאי שוויון בשוק
,העבודה וזאת, ללא מערכת תמיכה ציבורית מספקת. בשל כך, הן עלולות להידרדר לחיים בעוני. בנוסף נשים
( הן רוב בקרב משפחות חד הוריות86%
) וכ-
25%
מהן חיות בעוני (ומעל ל-
50%
בקרב נשים ערביות). כמו
כן, נשים מהוות רוב מקרב ציבור מקבלי הבטחת הכנסה, כך לאורך השנים2024-2019
. שיעורן היה גבוה
במיוחד בשנת2024
ועמד על כ -
62%
.
הגירעון הטיפולי -
המלחמה חשפה את עומק השחיקה במערך הטיפול הציבורי, בין היתר במקצועות
כ פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וייעוץ חינוכי-
בהם מועסקות בעיקר נשים. הצורך הגובר במענים טיפוליים פגש
.מערכת הסובלת ממחסור חמור ומתמשך של משאבים וכוח אדם ביטוייו של המשבר רבים: במחלקות הרווחה
ברשויות המקומיות1,435
;תקנים של עובדים סוציאליים אינם מאוישים וקיים צורך באלפי עובדים נוספים
במערכת החינוך מחסור של2,674
תקנים של פסיכולוגים חינוכיים, לצד997
תקנים שאינם מאוישים; צורך
בתוספת של כ-
1,500
משרות של פסיכולוגים קליניים בשירות הציבורי; מחסור של300
פסיכיאטרים במערכת
.הציבורית עוד טרם המלחמה
:על רקע כל זאת, קיימת חשיבות רבה לנקיטה בצעדים הבאים
1. דרישה ל
מתווי פיצויים בעתות משבר, הנקבעים מתוך ראיה מגדרית
של מצבן של הנשים בשוק התעסוקה
.ותוך הכרה בעומס הטיפולי המשפיע על הנשים בעתות חירום
2. דרישה לפרסום נתונים מוסדיים בזמן אמת ובפילוח מגדרי -
כך בכל הנוגע לפרסום החודשי של סקרי כוח
,אדם, אשר עליו לכלול נתונים כהיקפי משרה, ענפי עיסוק, מקצועות והיקף עבודות שקופות בפילוח מגדרי, גילאי
.גיאוגרפי ולפי לאום. כך גם באשר להצגת נתונים עקביים בנוגע לבידול מגדרי בשוק העבודה ובהשכלה הגבוהה
3
.
יישום החלטת ממשלה1845
בנושא הטמעת חשיבה מגדרית
בגיבוש מדיניות ובקבלת החלטות בעתות
.חירום
ללא שינוי תפיסתי והכרה בחשיבות של הטמעת חשיבה מגדרית בהחלטות הממשלה, הציבור הישראלי כולו
.ימשיך לשלם את מחיר ההדרה
ב
ברכה ,
ד"ר יעל פרואקטור
מקדמת מדיניות וקשרי ממשל
מרכז אדוה -
מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל
:דוא"ל[email protected]