פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 110
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ו (10 בפברואר 2026), שעה 11:09
סדר היום:
<< נושא >> מרכז להפעלת ולניהול משאיות אוכל ("פוד-טראקס") בעיר הרצליה << נושא >>
נכחו:
חבר הוועדה:
אושר שקלים – היו"ר
חברי הכנסת:
משה אבוטבול
יצחק גולדקנופ
סימון דוידסון
צגה מלקו
מוזמנים:
ליאור עובדיה
–
עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה
חזקיהו סאמין
–
מנהל אגף שירותי דת, המשרד לשירותי דת
נעמה רוט
–
עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אדיריה פנחס
–
מרכז בכיר, כשרות מסעדות ורשתות, הרבנות הראשית לישראל
מאיה אלדר
–
סמנכ"לית פרויקטים, עיריית הרצליה
מיה חורי דוד
–
עוזרת סגנית ראש העיר
רפי קדושים
–
חבר, מועצת העיר הרצליה
שי גליק
–
מנכ"ל, ארגון בצלמו
ציפי לביא
–
עמותת עתים
ייעוץ משפטי:
ורד קירו-זילברמן
מנהלת הוועדה:
אתי שבתאי
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> מרכז להפעלת ולניהול משאיות אוכל ("פוד-טראקס") בעיר הרצליה << נושא >>
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
בוקר טוב לכולם, האמת שאני מאוד מתרגש לפתוח את הישיבה הראשונה בוועדה בראשותי. אני רואה בזה זכות מאוד גדולה. בנאום הבכורה שלי דיברתי על כך שאחת הרעות החולות אצלנו במדינה היא שאנחנו צריכים לבוא ולשפר את הנושא של השירות הן במגזר הפרטי, אבל על אחת כמה וכמה בשירות הציבורי. מבחינתי הוועדה הזו היא תפורה לי כמו כפפה ליד, ואני מאוד אשתדל להיות כמה שיותר שירותי, לשמש כאן דוגמה, ואני מבקש כאן גם בעזרת חברי הוועדה וחברי הכנסת שאיתי לנסות לפתור כמה שיותר בעיות. זה המטרה שלנו. אנחנו מעלים דברים לשיח ואנחנו רוצים תמיד לעשות דברים באווירה טובה למען האזרחים. בשביל זה אנחנו כאן ונשתמש בכל האמצעים שעומדים לרשותנו, אז שיהיה המון בהצלחה.
המקרה הראשון שאנחנו פותחים איתו, אני קיבלתי פנייה. תיכף מי ששלח את הפנייה יציג.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אחרי זה. אני רוצה לברך אותך. זה דיון ראשון שלך. שיהיה לך בהצלחה.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
תודה רבה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
שתעשה דברים טובים, שתמיד תשמע את שני הצדדים. זה חשוב. תמיד יש דעות לכאן ולכאן. אתה מכיר את האג'נדה שלי, את תפיסת העולם שלי. תמיד צריך להיות במסלול ששומע את שני הצדדים. אני מאחל לך המון בהצלחה. שתעשה בסוף טוב לאזרחי ישראל. בשביל זה יש את הוועדה הזאת.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
כמי שחתם על הרבה מאוד יוזמות שאתה עשית, אתה יודע שאנחנו רואים הרבה דברים עין בעין. אפילו יש לנו רקע דומה.
לגבי המקרה שאנחנו דנים בו היום, אני קיבלתי פנייה על הפליה לכאורה בנושא של מכרזים בעיריית הרצליה, כאשר רוצים לפתוח מתחם של פוד טראקים, ובתנאי המכרז ישנן דרישות לכך שאותם בעלי עסקים, מעבר לזה שהם יהיו פתוחים בשבת, זה חוסם כאילו את האפשרות של בעלי עסקים אחרים להתמודד, מי שהוא נחשב עסק כשר ושומר שבת, שלא לדבר גם על הנזק, יכול להיות גם התדמיתי אבל גם מבחינת השירות שהעירייה יכולה לתת. גם בכובע השני שלי שמשמש כיו"ר שדולת העסקים הקטנים, אני חושב שזה משהו שנגע לליבי יותר. דרך המקרה הזה אני מבקש לבדוק מה ההשלכות של דבר כזה גם ברמה הארצית. אנחנו לא בית משפט, לא באים לקבוע פה מסמרות, אבל אני כן רוצה להעלות את זה לדיון ציבורי ולנסות ללבן את העניין הזה כמה שיותר. זה פחות או יותר בתחילת דבריי.
אני אבקש ממי שהגיש את הבקשה לפתוח. שי גליק, ארגון בצלמו. אחר כך חברי הכנסת יגיבו מטעמם.
בבקשה, שי.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
תודה רבה. אני אפתח בסיפור קצר אישי. סבא שלי ניצול מהשואה, הגיע לארצות הברית, סבא רבא בעצם. כשהוא הגיע לארצות הברית יהודים היו עובדים במתכונת שבועית. כל יום שישי הוא היה מגיע לבוס שלו ואומר לו, אני צריך ללכת הביתה. אני שומר שבת. היה עובד ממש עד השקיעה. הוא אמר לו, אם אתה הולך הביתה, קח את המשכורת שלך ואל תחזור ביום ראשון. כל שבוע היה מפוטר קרוב לשנה שלמה, עד שהוא התבסס וברוך השם.
קיבלנו את זה במשפחה, הידיעה שיהודים מוסרים את הנפש שלהם בשביל שמירת שבת, הידיעה שיהודים מתפרנסים ועובדים בכבוד ועובדים קשה מאוד. הוא היה אומר לו, אני נמצא פה עד השקיעה ואני אחזור במוצאי שבת, והוא היה מפטר אותו.
לפני שלושה שבועות עיריית הרצליה סגרה מכרז. אני מצטט את הסעיף של המכרז. הוא מולי. "מתחמים בהם השירותים ינוקו על ידי הזוכים במכרז מידי יום, קרי הן במהלך ימי חול, ימים ראשון עד חמישי ובמהלך סופי שבוע, ימי שישי ושבת". דהיינו, חד משמעית, סעיף 6.1 במכרז, ואחרי זה יש אופציה נוספת לעשות פוד טראק במתכונת של יום אחד בשבוע, זאת אומרת בן אדם ששומר שבת, אדם דתי, מסורתי, אפילו רוצה להיות עם המשפחה שלו בשבת, בא להתמודד במכרז, רוצה לפרנס את המשפחה שלו בכבוד. הוא עומד בכל התנאים אבל יש תנאי אחד שהוא לא יכול לעמוד בו. הוא לא יכול לעבוד בשבת. זה תנאי שנוגד את האמונה שלו, את אורח החיים שלו. הוא מוכן לעבוד קשה מאוד כל השבוע, יום שישי, מוצאי שבת, אבל הוא שומר שבת במדינת ישראל, מדינת היהודים, והוא לא יכול לגשת למכרז של עסק עירוני, לא עסק פרטי, לא גוף עצמאי, לא קניון. עיריית הרצליה אומרת לו, אתה לא יכול להתפרנס, אתה לא יכול לעבוד.
הנקודה היא לא הצביון של עיריית הרצליה או העיר הרצליה. זה לא הנקודה בכלל. אמר חבר הכנסת, אולי זה פוגע בשירות לאזרח. אולי זה מה שהם רוצים, אני לא יודע, אבל זה לא הנקודה מבחינתי. בהרצליה יש המון חנויות שפתוחות בשבת ויש קניון שלם שרובו ככולו פתוח בשבת. אני לא נכנס לנושא הזה. יש אנשים אחרים אולי שנכנסים. זה לא הנושא שלי. אני גם לא נכנס פה אפילו לחוק עזר עירוני שאוסר פתיחת עסקים בשבת. אני נכנס לכך שבן אדם במדינת ישראל 2026, יהודי שרוצה להתפרנס בכבוד ולהישאר שומר שבת, עיריית הרצליה אומרת לו, אתה לא פה רק כי אתה שומר שבת. אתה עומד בכל המכרזים, אתה עומד בכל הקריטריונים אבל אם אתה שומר שבת, לא תוכל להתפרנס בעיר שלי. זה לא נתפס וזה לא קיים באף עיר בישראל וגם לא בעולם לדעתי, שיהודי ששומר שבת פשוט לא יכול להתפרנס.
אני אומר דבר נורא פשוט. עיריית הרצליה רוצה לפתוח מתחמים פתוחים בשבת. סימון קודם דיבר איתי ואמר, אני רוצה שיהיה לי מקום לשתות בשבת. קודם כל יש מלא. אין לי שום בעיה שיהיה חלק מהעסקים שפתוחים בשבת וחלק שלא. זה עניין של אלה עם בורא עולם. אני שומר שבת. מי שלא, לא. אין פה כפייה דתית. כרגע יש כפייה חילונית. כרגע מי ששומר שבת, מסורתי, דתי, חרדי, לא משנה מה, לא יכול לגשת למכרז בצורה שתפרנס את המשפחה שלו. נכון, יש אופציה נוספת להיות יום אחד בשבוע. יום אחד בשבוע זה לא מפרנס, מי שיודע. זה מי שיש לו נישה ייחודית, הוא מוכר משהו ספציפי, לכן אני דורש מעיריית הרצליה להוריד את הסעיף הזה שמחייב עבודה בשבת ולתת לכוחות השוק. אני מבטיח לך שיהיה מקומות שיהיו פתוחים בשבת, ויהיה יהודים שישמרו שבת ולא יפתחו בשבת. אני לא בא לכפות על עיריית הרצליה שום דבר. אני בא להגיד, לא יתכן שבמדינת ישראל 2026 יפלו יהודים על רקע שמירת שבת. יהודי שומר שבת לא יוכל להתפרנס.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
שי, בוא רגע נעשה סדר. מה שמפריע מבחינתך, אתה אומר, עצם זה שמחייבים לעבוד שבעה ימים בשבוע, לא משנה אם זה שבת או לא. מישהו שיעבוד בשבת, ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי זה מספיק, נכון? זה העניין.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
לא. הנקודה היא שמי שדתי לא יוכל לעבוד בשבת.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
זה מה שאני אומר. עצם העניין הוא שמתוקף זה שזה עסק שאין לו כשרות, זה מונע מהעסקים הכשרים להתמודד למכרז. זה העניין.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
לא הזכרתי נקודה בפני עצמה, שכל עסק שפתוח בשבת הוא לא כשר. זה הגדרת הרבנות וגם הגדרת צוהר. גם הרבנות האלטרנטיבית אם אני לא טועה, לא נותנים היום כשרות למי שפתוח בשבת, זאת אומרת שבאופן מציאותי 100% מאותם עסקים יהיו לא כשרים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
די כבר, נו. תפסיקו כזה דרמטי.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
רוב הציבור בישראל מקפיד על שמירת כשרות כולל הציבורי הלא דתי. בכל המכרזים של משרדים ממשלתיים, חברות ממשלתיות, גופים ציבוריים מחייבים להביא תעודת כשרות אפילו הכי מינימלית שיש. כאן עיריית הרצליה באופן אקטיבי עושה שכל המתחמים האלה כולם יהיו לא כשרים בכלל, זאת אומרת שהציבור הדתי והלא דתי כל השבוע יהיה מודר.
עכשיו אני אגלה לכם סוד. יש אנשים שקונים בשבת והם גם רוצים אוכל כשר, זאת אומרת שבאופן אקטיבי המכרז הזה הוא מפלה את כל הציבור הדתי, את כל הציבור המסורתי ואת כל הציבור שומר שבת כל השבוע, ומונע מיהודים להתפרנס, ואני לא מוכן לזה. זה לא יקרה. אין לי שום בעיה שבעיר הרצליה יהיו עסקים פתוחים בשבת ולא פתוחים, כשרים ולא כשרים, אבל שיהיה אפשרות גם לציבור הדתי לחיות בעיר הרצליה, להתפרנס בכבוד.
אני אגיד משהו, סימון. כל כך הרבה מדברים על זה שהציבור החרדי צריך ללכת לעבוד, אבל כשהוא רוצה לצאת לעבוד אומרים לו, אתה לא יכול כי אתה חייב לחלל שבת.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אה, זה הבעיה. הנה גליק פתר את הבעיה של הציבור החרדי. תודה רבה. המשיח הגיע. על חמור לבן או עם סוס לבן? איך הגעת?
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
שניהם.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני יכול?
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
כן, בבקשה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מרגיש שאני פה מיעוט אבל לא משנה. אני אתמודד עם זה.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
הבוס שלך אומר שאתם הרוב. הערת אגב, סוגריים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
חברים, תקשיבו, הוא התחיל סיפור על סבא שלו. אני רוצה להגיד לך משהו, גליק. למרות שאני נראה כמו אחד מחטופי תימן, נולדתי בליטא בעיר וילנה, רחוב מקביל לגאון מוילנה. סבא של אימא שלי היה הרב של קובנה, אם אתה מכיר. אימא שלי נולדה בגטו קובנה, הוברחה בשק תפוחי אדמה. כל המשפחה נרצחה בליטא. לא יודע אם אתה יודע את ההיסטוריה של יהדות ליטא, אבל 94% מיהודי ליטא נרצחו בשואה. ה-6% שנשארו חיים, חלק מזה זה סבא שלי, סבתא שלי ואימא שלי. הגענו לארץ בשנת 1972 אחרי שהשערים נפתחו, כי אי אפשר היה להגיע לארץ. לעולם אל תעשה השוואה בין יהודי ליהודי. אני לא פחות יהודי ממך.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
אני לא משווה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני בדיוק כמוך יהודי, רק אני בלי כיפה על הראש. אני יהודי כמו גולדקנופ, אני יהודי כמו רפי קדושים, אני יהודי כמו כל אחד אחר אבל אני יהודי חילוני.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
מאה אחוז.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני לא שומר שבת אבל אני עושה קידוש ביום שישי. אני שומר חגי ישראל. אני הקמתי עסקים בעיר נתניה, ביניהם גם קאנטרי קלאב הכי גדול באזור שסגור בשבת וסגור בחגים, אתה יודע את זה.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אבל בוא תפריד. אני גר בעיר שאני לא יכול לשתות כוס קפה ביום שבת. העיר נתניה, עיר חשוכה מאין כמוה. אני לא יכול לשתות קפה ביום שבת. אין לי איפה. אני רוצה לשתות, אני צריך לנסוע 15 ק"מ.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
קפה קרמל.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
קפה קרמל ביום שבת סגור. אם אחד פתוח לעיר של 270,000 תושבים, זה לא נורמלי. אני מתחנן למכרז כזה. עכשיו בוא נלך לעיר הרצליה. בעיר הרצליה יש עסקים כשרים ויש עסקים לא כשרים. כל אחד שרוצה לאכול ולשתות כשר בעיר הרצליה, יודע איפה, ויש מלא עסקים כשרים ומלא אנשים ששומרים מסורת, אחד מהם יושב פה והוא גם נמצא כחבר מועצה. אני לא יודע כמה פוד טראקים. לדעתי זה לא 40.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
שבעה מתוך 22.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
כבודו עבר על המכרז?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני לא עברתי על המכרז. אני הגעתי לפה ב-SOS כי ראיתי את הכותרת של הדיון. אמרתי, אם אני לא אגיע לפה, אני יודע מה יקרה, ישחטו את העיר הרצליה, ישחטו את יריב פישר, יגידו כמה אתם שונאים חרדים, כמה אתם שונאים דתיים ובזה נסיים את הדיון.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
ככה אתה מכיר אותי?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני לא אצא מפה. אני אשב פה עם אושר שקלים. אנחנו גם חברים, דרך אגב.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
נכון.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו יכולים להתווכח ואני צוחק עליו הוא צוחק עליי. הכול בסדר, אבל בסוף בוא נהיה ריאליים. יש פה מדינה שצריכים לחיות בה גם חרדים, גם שומרי מסורת, גם חילוניים, כולם ביחד. אני לא אומר שיפתחו עכשיו פוד טראק בבני ברק ואני לא אומר שצריכים לפתוח את זה בקריית צאנז בנתניה. יש מקומות שחילונים דורשים ומבקשים את זה שיהיה שבעה ימים בשבוע, ואני בטוח שהעיר הרצליה לא תשים את משאיות האוכל האלו באזור שנמצאים שם דתיים או חרדים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אל תהיה בטוח.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אז בוא נשמע את הנתונים. השולחן הזה צריך קודם כל להבין, וצגה חברתי נמצאת פה. אנחנו מדינה של פזל. הגיע לפה אחד מליטא ואחד מפולין ואחד מעיראק ואחד מבית שמש שבא עכשיו לשמור על היהדות של מדינת ישראל. אוי ואבוי שיהיה משהו פתוח בשבת. בסוף בוא נצא מפה בתפיסה שצריכים לחיות ביחד. אי אפשר להגיד רק זה או רק זה או רק זה.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
אמרתי גם וגם. אני לא אמרתי רק.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני מקווה שיהיה פה דיון של להקשיב ולא דיון של רק להטיח. זה הכול. תודה רבה, ואני קורא לעיריית נתניה לפתוח מכרז כזה.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
צגה, בבקשה.
<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>
קודם כל ברכות, חברי, חבר הכנסת אושר שקלים כיו"ר ועדה. אנחנו חברים באמת גם עם סימון, ובאמת יש פה קבוצה של חברים, אופוזיציה וקואליציה.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
שותפים.
<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>
נכון, באמת שותפים, אז אני מברכת אותך על התפקיד. אני יודעת שאתה תעשה אותו על הצד הטוב ביותר.
בעניין המכרזים, לא קראתי לעומק אבל אני נגד הפליה, נגד איפה ואיפה. בתור עולה מאתיופיה, גם היהדות כל כך חשובה לי, בדם שלי. אנחנו עלינו בשביל ירושלים. מה ששונה מעליות אחרות, יוצאי אתיופיה באמת זה התפיסה של יהדות מעל הכול, לכן חברי, חבר הכנסת סימון, למרות שאתה אומר שלהיות ביחד זה חשוב, הפסיפס הישראלי באמת מורכב, אבל יחד עם זאת הבסיס שלנו זה יהדות.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
שמעת עם מה התחלתי, צגה? אמרתי שלא נבחין בין יהודי ליהודי. אנחנו כולם יהודים.
<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>
נכון.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני לא רוצה לכפות עלייך שום דבר. אל תכפי עליי שום דבר.
<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>
כשמוציאים מכרז שפוגע - - -
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אבל אנחנו לא קראנו את המכרז.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
לפני שאנחנו יוצאים בהצהרות, בואו נראה מה מהות המכרז כי כנראה אף אחד פה לא קרא את המכרז לעומק כולל מגיש הבקשה, אז בואו, לפני שאנחנו נגיד מה המכרז עושה או לא.
<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>
מי גבירתי?
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
אני סמנכ"לית פרויקטים בעיריית הרצליה.
<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>
אני חברת הכנסת צגה מלגו.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
נעים מאוד.
<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>
תקבלי את הזמן. אני מבקשת לא להפריע לי. אני אומרת, שלום בית זה טוב. לדבר זה טוב, אבל יחד עם זאת הקשבה קודם כל. להקשיב לפני שמקבלים החלטה. אני מדברת לא רק על זה. בכל תחום. אני חושבת שצריכים לדון לעומק ולהקשיב, לקבל ביחד את ההחלטות וללכת קדימה. כמו שאמרתי לכם, העניין של יהדות זה קודם כל.
אני מתנצלת, יש לי ועדת הביקורת בנושא של עלייה מאתיופיה, אז תסלחו לי.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
בהצלחה, צגה.
<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>
תודה.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
הרב גולדקנופ, בבקשה.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
בוקר טוב. ראשית כל, אושר שקלים, אני שמח ואני מברך על הבחירה שלך כיושב-ראש ועדת פניות הציבור. זה ועדה לא קלה. עצם השם שלה, פניות הציבור, זה פרצה קוראת לגנב, יש מקום שאפשר לשפוך כאן את פניות הציבור. זה לא דבר קל. הביאו לך את הנושא הזה, ראשון במעלה זה נושא של שבת. אני מבין שהדבר הזה מורכב. יש גם חוק שעות עבודה ומנוחה וכל אותם דברים שמסתעפים מהנושא הזה, אבל בראש ובראשונה אנחנו נמצאים עכשיו בשבוע שקוראים בתורה פרשת משפטים. בשבת האחרונה קראנו את פרשת יתרו. בפרשת יתרו יש את עשרת הדיברות. עשרת הדיברות שנאמרו לעם ישראל, אחד מהם זה "זכור את יום השבת לקודשו".
אני שמח שחברי פתח קודם בדבריו ואמר מי היו הסבים שלו. דע מאין באת. כשאתה יודע מאין באת, אז אתה כבר מתייחס לכל הדברים אחרת. מדינת ישראל היא מדינה שונה מכל העמים, שיש לה ערכים. הערכים השונים הם עשרת הדיברות – כיבוד אב ואם, זה לא תחמוד, זה לא תגנוב, זה לא תנאף, זה כל הדברים כדי לדעת שיש אלוקים. אחד מהדברים שם זה "שמור את יום השבת לקודשו למען יאריכון ימיך על האדמה". זה לא דבר שאנחנו דנים פה היום באיזה שהוא דבר שאני מסכים או אתה מסכים או שאנחנו יכולים להקל או לא להקל. יש דברים בסיסיים, שמירת שבת. הוא אומר, אני שומר שבת פחות ממך, יותר ממך. אחד לא נוסע בשבת, אחד הוא חייב לנסוע, בית הכנסת כל כך רחוק. ככה אומרים בחוץ לארץ, אין לנו ברירה, אנחנו רוצים להתפלל אבל אין בית כנסת. על זה דנו כל כך הרבה רבנים ובתי דין. כאן יש דבר שבארץ ישראל קורה. הימים האלה שאנחנו מוכים מצפון ומימין, ואיך אתם קוראים לזה כל פעם? בשבע חזיתות.
אני ניהלתי מאבק במשך השנים שלי, אחד המאבקים הפופולאריים ביותר זה היה הנושא שחברת אל על לא תטוס בשבת. לא תמריא ולא תנחת.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
ממשלה פעם נפלה על זה.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
אני ניהלתי את המערכה. אני חתמתי את ההסכם גם איתם. אני חתום על צד אחד. אני זוכר שבאתי פעם ראשונה וישבתי שם עם שלושה עורכי דין, אחד היה יגאל ארנון, היה בגיל 93. הוא ייצג. השני היה יעקב נאמן והשלישי היה יעקב וינרוט. הם שלושתם באו אליי למשרד. אני הייתי מזכיר ועדת רבנים. אף אחד לא פיטר אותי מזה עד היום, אבל זה לא חשוב. מזכיר ועדת הרבנים למען השבת. הייתה מערכה חובקת עולם. לא היה עיתון אחד שלא כל יום עשה על המאבק הזה, אל על כן טסים, לא טסים. חיים רומן היה מנכ"ל אל על. סיפורי עלי באבא. יש לי 300 דפי עיתונים על הנושא הזה.
שאלו אותי בהתחלה שאלה באמת תמימה ואמיתית. תגיד לי גולדקנופ, אתה שותף פה? אתה בא להגיד לנו מה לעשות? זה החברה שלנו, אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים. אתה תגיד לנו כן לנסוע בשבת, לא לנסוע בשבת? אמרתי, אני לא אומר לכם שום דבר. אני אומר לכם מה שכתוב בתורה. אני אומר לכם מה שצריך לדעתי לנהוג. מפה ואילך אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, אבל אתם לא יכולים לכפות על הציבור שלנו שיסע אתכם. אז הייתה שביתה ולא נסעו. מקצה עולם ועד קצה סופו היה איחוד שכולם לא נסעו באל על כל זמן שהוא חילל שבת, עד שהם קיבלו על עצמם. איזי בורוביץ' ותמי מוזס לא היו קלים. אני הייתי קטנצ'יק כזה. גם היום לא אכפת לי להיות קטן.
אני רוצה להגיד לכם משהו. כשאנחנו באים לדבר על שבת, אנחנו לא באים לדבר פה ביזנס. אנחנו באים לדבר על איזה שהוא ערך, האם הערך הזה, כדאי לבטל אותו או כדאי לשמור אותו? אל על ברוך השם הגיעה היום לרווחים עם זה שהיא לא טסה בשבת. לא טסים, לא ממריאים ולא נוחתים, שלושת הדברים האלו, והם הגיעו להישגים נפלאים.
גם אם אפשר וגם אם נכון וגם אם זה יפה וגם אם זה נחמד וגם אם זה נמצא בהרבה מקומות בעולם, בואו נחשוב רגע אחד האם כדאי שאנחנו נעשה את החריש הראשון? אם הרצליה תעשה את זה, יעשו את זה גם ערים אחרות. האם אנחנו הולכים לבנות פה איזה שהוא חריש חדש שאפשר לחלל שבת? אבותינו ואבות אבותינו עלו על המוקד בגלל שמירת שבת. כמה יהודים נהרגו ונטבחו על שמירת שבת?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אם אני אגיד לך שמתוך 21 משאיות כאלו של אוכל, רק שבע משאיות יעבדו בשבת במקומות מסוימים, זה בסדר?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
על פי המכרז.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
על פי המכרז.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
אני מדבר איתך על העיקר.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
זה שבע שעובדים 24/7.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ממש לא 24/7.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
זה לא הדיון.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
אני לא נכנס אם זה שבע או ארבע או חמישה. עצם הדבר הזה שאתה לוקח ואתה פותח פה היום תיבת פנדורה חדשה, זה יגיע לעוד מקומות בארץ.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
זה נמצא בכל הארץ.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
לא מטעם עירייה.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
העניין הוא שזה מכרז ציבורי. זה הסיפור. זה לא עניין של עסק כזה אחר.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
זה מסחר ציבורי, זה מכרז עירוני. בתור שר הבינוי והשיכון נפגשתי גם עם ראשי עיריית הרצליה. אני מכיר את האנשים, אנשים נחמדים, אנשים טובים. זו עיר מכובדת ואנשים טובים גרים שם. יש שם בתי כנסיות, בתי מדרשות ויהיו עוד ועוד. אם אתם רוצים למשוך לשם תושבים דתיים, איך הם יבואו אם יש חילולי שבת שם? אתם הלא רוצים שתהיה עיר ליברלית, פתוחה. כולם רוצים לבוא לשם, אז אם גם רוצים לבוא דתיים וחרדים, זה רגש. בליל שבת אנחנו פותחים את השבת בדבר אחד, בקידוש, נכון?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
נכון.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
ובמילים האלה: "אתה קידשת את יום השביעי לשמך". כל השבוע אומר הקדוש ברוך הוא, זה שלכם. יום אחד תנו לי. יום אחד אני מבקש מכם, תנוחו. לא מבקש מכם, תעשו, תחפרו. תנוחו בבית, תשתו. איך הוא אומר, כוס קפה אני רוצה. תנוחו. אי אפשר לנסוע? אל תיסע. תנוח. בואו נקבל את זה באמת כמתנה טובה. אומר הקדוש ברוך הוא, "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל". הלא מתנה הוא נתן לנו את השבת הזאת. השבת הזאת היא באה לעשות טוב לעם ישראל. היא לא באה לעשות רע לעם ישראל. חבל שראש העיר לא נמצא גם.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
יש נציגות מכובדת. זה בסדר.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
הסמנכ"לית ומי עוד?
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
העוזרת של סגנית ראש העיר.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
תעבירו את הדברים האלה. שמעתי גם מהיועצת המשפטית שהעסק הזה מורכב וזה ביום אחד לא יסתיים. תסבירו את הדברים האלה ברחל ביתך הקטנה. זה פרצה חדשה שלא הייתה עד היום או עד לפני חמש שנים, ודאי לא בחסות רשות מקומית. אנא מכם שחו ידיכם מהנושא הזה. תיראו שכל יהודי יוכל להיות ולחבב אתכם. הוא רוצה להמשיך להיות ראש העיר, נכון? אז תעשו למען התושבים. תודה רבה.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
הרב אבוטבול, בבקשה.
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
ברשותכם, אני קודם כל אקרא ממש כמה שורות שהכנתי ואחרי זה אני אעבור למלל בעל פה. כבוד היושב-ראש, אני רוצה לפתוח דווקא בתגובה של עיריית הרצליה כפי שנמסרה לתקשורת, להתייחס לחלק האידיאולוגי שבה. אני מצטט. ככה הם כתבו: "הרצליה היא עיר ליברלית הדוגלת בחיה ותן לחיות. במסגרת זו חלק ממוסדות העיר דוגמת הספרייה העירונית ומגרשי ואולמות הספורט פתוחים בשבת וכן מופעל שירות "נעים בסופ"ש", כל זה לצד התחשבות והידברות עם התושבים הדתיים ושומרי המסורת. הרצליה תמשיך לטפח צביון ליברלי העולה בקנה אחד עם אופי העיר ודפוסי הבילוי של תושביה, ולא בכדי הרצליה נחשבת למגדלור הליברלי בישראל כולה. אנחנו גאים בכך. נמשיך לפעול לאור הערכים של חופש וליברליזם. הרצליה עיר פלורליסטית, ליברלית וסובלנית המממשת ערכים אלה כפי כלל האוכלוסיות הנפלאות המרכיבות את ציבור תושבי העיר".
במילים אחרות מה שאומרת עיריית הרצליה הנוכחית, שבעינינו אופי השבת צריך להיראות אחרת ממה שקובע חוק העזר העירוני שחוקקו בעבר חברי המועצה בהרצליה. במקום לתקן את חוק העזר כפי שמחייבת הכנסת בהתאם לחוק המרכולים, החלטנו לא לאכוף את חוק העזר. במילים אחרות, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ לפיה כל עוד לא תוקן החוק חייבת העירייה לאכוף אותו, מצפצפת העירייה על חוק העזר. תיכף אני אפרט גם כיצד. המצב הזה שבו רשויות מקומיות והרצליה בתוכן, רואות בחוק העזר רק המלצה בלבד, מתאפשר בזכות אוזלת היד שמגלה הייעוץ המשפטי של הממשלה הן בתקופת מיארה והן בתקופת קודמיה, מנדלבליט ואחרים שמאפשרים את ההפקרות הזאת. רק פה יכול ראש עיר לומר, אני לא מתכונן לקיים את החוק ולאכוף אותו על עסקים שפותחים בניגוד לחוק, והיועצת המשפטית לא פוצה פה כנגד הקריאה להפרת החוק. היא עסוקה בהרבה דברים אחרים.
הפרת החוק של עיריית הרצליה מתבטאת הן בנושא של האכיפה על פתיחת עסקים בימי המנוחה, אתם לא אוכפים את זה שם, והן בהצטרפות של שירות "נעים בסופ"ש" שמפעילה עיריית תל אביב ומהווה חריגה מתחום השיפוט המוניציפלי, תוך הפרה של חוק איגוד ערים של הנחיית היועץ המשפטי לממשלה משנת 2001, וזה גם כן הפרת הדברים הראשונים, העסקת נהגים לא יהודים האוסרת בניגוד לדיני העבודה, בניגוד לתקנת מנוחת הנהגים, וכן הפרת תקנת התעבורה האוסרת עצירת אוטובוסים בתחנת האוטובוס שקבע משרד התחבורה. חלק מהעבירות שהזכרתי, חלקן גם כן עבירות פליליות לכל דבר. אני רוצה עכשיו רק להתייחס לנושא הזה.
אני באמת מגיע לכאן גם בכתר קודם של יושב-ראש השדולה למען שמירת השבת בכנסת. השדולה מדברת על דברים שזה רק על המרחב הציבורי. אנחנו לא נכנסים לאנשים בתוך הצלחת, מה אתה אוכל או איך אתה מתנהג בתוך הבית בשבת. יש את הבית, המרחב הביתי, יש את המרחב הציבורי, וכפי שציין גם הרב גולדקנופ, אנחנו נמצאים אכן במדינה יהודית. מדינה יהודית זה מאוד מחייב.
לפני כ-30 שנה היה פה דיון בקרבת מקום, של משרד החינוך במוזיאון ישראל. מדינת ישראל, מדינה יהודית או מדינת היהודים? מי שמבין את הניואנסים, זה ברור מאוד. האם זה רק מדינת היהודים וזה קולטורה, כל מי שרוצה יכול להגיע לכאן, או מדינה יהודית שיש בסיס או סל מסוים של דברים? אני הייתי שם בתוך הכנס. היה שם גם נשיא המדינה, ושם היה ויכוח מאוד גדול בנושא הזה. לא משנה שהוא דיבר בצורה מאוד לא יפה כלפי משה רבנו. עצרתי אותו. היה המנוח עזר ויצמן. לא נתתי לו להמשיך לדבר עד שהוא ירד מהבמה, וברוך השם יום למוחרת ידע נשיא המדינה להתנצל על הדברים שהוא אמר במוזיאון ישראל.
אני אומר פה רק נקודה אחת. אנחנו נמצאים במדינה יהודית. זה לא יעזור כלום כי אנחנו רואים את האופי. באנו מהגלויות כדי לקבל סגנון מסוים. כשהמנוח, ראש ממשלתנו הנערץ מר מנחם בגין רצה לסגור את אל על, אני הייתי בחור ישיבה.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
אתה מדבר על 1983.
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
כן, ב-1983 הייתי בחור בן 17, משהו כזה. התגנבתי בשקט בהפסקת הצוהריים לחפש מקלט רדיו לשמוע את הנאום המפורסם של בגין על אל על. רציתי לדעת איך ראש ממשלה שהוא לא דתי ולא כלום, מביא לציבור את הדברים כדי לשכנע אותם. בכל אופן קואליציה חדשה שהוקמה, הממשלה הימנית הראשונה. אני לא אשכח את הנאום שלו חוצב הלהבות שהוא דיבר שם ואמר שאנחנו במדינה יהודית, ולא יתכן שבנמל של סלוניקי שהיו שם עובדים יהודים, סגרו את הנמל, ופה אל על במדינה יהודית תשאיר את אל על פתוחה בשבת. דיבר מעומק ליבו. אגב, הייתי בסלוניקי בקיץ האחרון וסיפרתי שם לכל הקבוצה, קבוצה דתית, על הסיפור של מנחם בגין. חלקם לא ידעו מי זה אבל לא משנה. אני רק אומר ששם כשהוא דיבר, דיבר מעומק ליבו. הוא הצליח לשכנע את כולם. הייתה הצבעה. אל על נסגר, ולא רק זה. מי שיודע, אל על לפני זה הייתה בחובות של מיליארדים, ואיך שהם סגרו בשבת פתאום ברוך השם האיר להם הדרך והצמיחה שלהם עלתה.
אני רק רוצה לומר משפט אחד. אנחנו יודעים גם כן על מנהיגים אחרים במדינה, לא רק מנחם בגין, כולל מאיר דיזנגוף. מאיר דיזנגוף הוציא מכתב. יש לי את המכתב, אני אשלח אותו לכל מי שרוצה, שהוא פונה לכולם לשמר את המרחב הציבורי, ודיזנגוף לא היה מאגודה ובטח לא מש"ס שהוקמה. היה אדם מתנועת העבודה וידע באמת לבוא ולהגיד, חבר'ה, המרחב הציבורי, אסור שייפרץ.
אני עכשיו פה רק רוצה לסיים בדבר אחד. הייתי בעבר ראש עיר שנים רבות. הייתי בעירייה 25 שנה וכראש עיר עשר שנים בעיר בית שמש. מה שאני יודע, מעולם זה לא היה מנדט של ראש העיר או של העירייה, כן עסקים בשבת, לא עסקים בשבת, מסיבה אחת. זה היה קשור יותר לאנשי עסקים שהם פתחו או לא פתחו. הם עשו את זה. איך היינו מסתדרים או לא היינו מסתדרים? לכל דבר יש פתרונות, את המיקום, כל הדברים, אבל העירייה, מעולם לא לקחנו על עצמנו מנדט בנושא הזה של לקיים עסקים בשבת וגם לא ביום חול. בניתי שם קניונים, קניון נעימי, קניון ביג. בניתי בלי עין הרע שטחי מסחר בצורה מלאה, אבל אף פעם לא התערבתי, פתוח בשבת, לא פתוח בשבת. מטבע הדברים אנשים שמרו על השבת סתם בגלל שזה אידיאל יהודי.
היה משאלה של קבוצת צעירים בהתחלה, רצו לעשות מועדון לנוער. אמרתי להם, תעשו אתם את זה לבד. העירייה לא עושה. היא לא מממנת את הדברים האלה. היא גם לא מממנת תפילות של בית הכנסת בשבת. היו כמה אנשים שעשו באזור התעשייה איזה מועדון לנערים. בסוף הוא נסגר מחוסר ראיות. אף אחד לא הגיע לשם וכו', מכל מיני סיבות. הם העדיפו לצאת מחוץ לעיר, אבל זכותם לעשות. אנחנו לא נכנסים, אבל ברגע שאנחנו באים ופוגמים את המרחב הציבורי, אני לא חושב שזה המנדט של העירייה לעשות את זה, מה גם שפה תמיד אנחנו מדברים על שוויון הזדמנויות, על זה שאסור שתהיה הפליה וכל הדברים האלה.
המכרז הזה, כל מי שבוחן אותו, כל מי שבודק אותו צריך לבדוק את זה שוב ולראות שיש כאן הפליה לא למי שאינו שומר שבת. מי שרוצה לזכות בכל העניין הזה, הוא לא יכול בגלל שמצפים ממנו גם לסגור בשבת. זה בדיוק מביא אותנו למיליארדר היהודי לב לבייב שכשהוא קנה את הקניון ברמת אביב, ניסו לכפות עליו לפתוח את זה בשבת. הוא אמר, לא, אני לא עושה את זה והוא לא פתח את זה.
יש לנו את סל הערכים שלנו. אנחנו לא מדברים ולא הולכים עכשיו פה לקטע אם זה יבחן במבחן בג"ץ או לא. אנחנו לא ניגשים לזה, רק אני אומר, עד שבאמת עיריית הרצליה באה ועושה עוד כל מיני דברים כאלה ואחרים, כדאי שהיא תבדוק למה היא לא אוכפת דברים שצריכים לאכוף אותם, מסעדות ששמים מוזיקה עד שעה מאוחרת ועוד כל מיני דברים. יש לי פה שורה של דברים שלא נאכפים.
לסיום אני רק רוצה לומר משפט אחד. מי שבאמת פנה אליי, אני אומר לך, אדוני יושב-ראש הוועדה, תתפלא לשמוע, אפילו לא אנשים דתיים, בטח לא אנשים חרדים. אנשים חילונים. אמרו לי, תשמע, העסק הזה יוצא משליטה. כדאי שתשימו ברקס, תשימו אצבע על הסכר כי לאט-לאט רוצים איך שאומרים, לעשות - - -.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
תודה רבה, הרב אבוטבול.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
רק משפט לגבי בג"ץ. מאפריל האחרון בג"ץ – "המשפט הישראלי מכיר באוטונומיה הנתונה לרשות מקומית להפעיל את סמכותה החוקית בהתאם לאופי תושביה ולצביון המקומי. הדברים נכונים במיוחד בכל הקשור לנושאים שעניינם דת ומדינה כמו פתיחת עסקים בשבת. במסגרת שיקול דעתה היא רשאית להתחשב בצביון העיר ותושביה".
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
זה לא דיון משפטי, סימון.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
הוא ציין את בג"ץ.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
אנחנו סוטים פה מהדיון. זה לא עניין משפטי, זה עניין ציבורי. העניין של השבת, אני שם אותו רגע בצד כי זה עניין גם של האופי של האוכלוסייה. האם בעלי העסקים מופלים פה לרעה מתוקף התנאים הבסיסיים של המכרז?
נציגת עיריית הרצליה, מאיה אלדר, סמנכ"לית פרויקטים, בבקשה.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
בוקר טוב לכולם, ראשית תודה על ההקדמה לגבי הרצליה שהיא עיר שוויונית, ליברלית וכדומה. באמת לאור הדברים האלה נכתב המכרז הזה. תיכף אני אסביר כי לדעתי פשוט רוב האנשים שיושבים סביב השולחן לא קראו את המכרז לעומקו, וגם מי שקרא את המכרז וששלח את המכתב, עולה שהוא לא הבין עד הסוף את כל הפרטים.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
176 עמודים. מורכב.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
130. דבר ראשון, המטרה של העירייה כמובן זה להחיות את המרחב הציבורי ובאמת לתת באופן שוויוני לכל התושבים שלה אפשרות ליהנות מפעילויות של ספורט, תרבות, לצד אוכל ושתייה במקומות שחסרים. נעשתה פה עבודה מאוד מעמיקה גם עם האוכלוסייה, עם כל הקהילות שלנו בעיר. פורסם RFI, זה כמו מכרז מקדים כזה שישבו על 150 פניות של בעלי עסקים. אגב, בכובעך השני, מדובר פה במכרז שזה פנייה לעסקים קטנים ובינוניים. מאוד חשוב לציין את זה. הגיעו מעל 150 עסקים, שאלו את השאלות, הביעו את דעתם ומה נכון, מה לא נכון. לגופו של עניין, המכרז הזה מדבר על 22 נקודות שבהן אפשר להציב פוד טראקים ברחבי העיר, מתוכם רק שבע נקודות צריכות לעבוד שבעה ימים בשבוע.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
ה-22 מקומות, בכמה מתחמים?
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
פרוסים ברחבי העיר, כלומר פחות משליש מחויבים לעבוד גם שישי-שבת. לשאלתך לעניין היום בשבוע, כתוב בדיוק במכרז בסעיף 4.3.6 – "הפעלת משאית האוכל תהיה אך ורק במהלך יום הפעילות", כלומר מי שניגש ל-22 מיקומים, נקבעו מספר ימים לכל מיקום ולזכיין יש אפשרות לבחור את ימי הפעילות. הוא יכול להתחיל ביום אחד ואם הוא רואה שזה מצליח ויש היענות, הוא יכול להרחיב את זה עד שישה ימים, חמישה ימים, שבעה ימים, לבחירתו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
איפה כתוב שהוא יכול להרחיב?
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
אני אקריא את זה. סעיף 4.3.6 – "בנוסף, הספק רשאי לבקש מאת העירייה להוסיף מעבר ליום ההפעלה שהוצע על ידי הספק בהצעתו על גבי טופס מספר 13, תוך שהספק יציין בפנייתו בכתב איזה ימים נוספים מבוקשים לצורך הפעלת משאית האוכל, והעירייה בהתאם לשיקול דעתה המוחלט תהיה רשאית לאשר מראש ובכתב את הוספת יום, ימי הפעילות הנוספים כאמור לעיל, ובהתאמה יידרש הספק לשלם לעירייה תמורה נוספת בסכום זהה להצעתו".
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
היא רשאית לאשר. זה לא דבר שהוא נתון מראש לשיקולו, כלומר אתם יכולים גם כן להגיד לו לא.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
כמו שאני הקדמתי ואמרתי, כל המטרה של המכרז הזה היא לעודד את הפעילות במרחב הציבורי. אנחנו רוצים שיהיה כמה שיותר פעילות ושיעבדו כמה שיותר ימים. אנחנו רוצים לאפשר לספק, לבחירתו, שאם המקום הולך, הוא יוכל להוסיף עוד ימי פעילות, ובמידה ולא, הוא יוכל להישאר ביום שהוא בחר בו. זה דבר ראשון.
מתוך 22 מיקומים, 15 מיקומים הם יכולים להיות כשרים לחלוטין. לא הייתה פה הגבלה שיהיה כשר או לא כשר. לא הייתה פה הגבלה שיעבוד בשישי-שבת או לא יעבוד בשישי-שבת. אין פה שום הפליה ואין פה שום הדרה.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
מקום שפתוח בשבת לא יכול לקבל תעודת כשרות.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
ברור לי. יכול לגשת מישהו עם תעודת כשרות - - -
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
יש הרבה אנשים שמחללים שבת אבל דואגים לאוכל כשר.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
יכול לגשת מישהו עם תעודת כשרות לאחד מ-15 המיקומים שצוינו, ולפתוח רק מראשון עד חמישי או עד שישי.
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
במקומות שאתם מציבים את שבעה המיקומים הללו, שם האוכל שיהיה, בהכרח לא יהיה אוכל כשר.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
אבל זה שבעה מיקומים מתוך 22.
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
הוא רוצה לבוא ליד גן הפיל ליהנות עם הילדים. עכשיו הוא רוצה לבוא לאכול. הוא רואה את זה פתוח.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
חבר הכנסת אבוטבול, שבעת המקומות האלה, נכון, הם לא כשרים כי זה פתוח בשבת. הם יהיו במקומות שהם חילוניים בהגדרה. אני גר בעיר נתניה. קריית צאנז לא זהה לעיר ימים. זה שכונה אחרת לגמרי.
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
אבל רחוב שפירא בנתניה זה לא קריית צאנג ויש שם עדיין - - -
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
בשפירא נכון.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
סימון, אתם מפספסים פה את הנקודה המרכזית. תנו לה לסיים. בבקשה.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
לדוגמה לשאלתך, מוזיאון הרצליה פתוח בשבת. אני משערת שמישהו שהוא שומר שבת לא יגיע ביום שבת למוזיאון הרצליה, אלא במהלך השבוע. אם שם יהיה פוד טראק, כנראה ששומר שבת גם לא יגיע ליהנות מהשירותים של המוזיאון וגם לא מהפוד טראק. אותו דבר במוזיאון ראשונים.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
והוא לא יוכל לאכול. הוא יגיע ביום ראשון, הוא לא יוכל לאכול.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
אז הוא יוכל לאכול בעוד 15 מיקומים נוספים שפרוסים ברחבי העיר.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
הוא רוצה להגיע למוזיאון שזה מקום עירוני.
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
מהמוזיאון הוא יתחיל לנדוד כדי לאכול?
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
תבדקי אותי. אין מקום אחד ציבורי במדינת ישראל, ממשלתי, שאין בו אוכל כשר. מוזיאון הרצליה הוא לא ממשלתי? אז מה הוא?
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
דבר ראשון זה עומד מחוץ למוזיאון.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
בסדר, אבל הוא שייך למוזיאון.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
בסוף מדובר על העניין שהוא ציבורי ולא פרטי. זה מהות הוויכוח.
רואת חשבון מאיה, יש לך עוד משהו להוסיף?
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
לא.
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
אני מבקשת להוסיף. מיה חורי דוד, אני עוזרת של סגנית ראש העיר. שומרת כשרות אנוכי. זה לא זר לי ובכל זאת בן אדם ששומר כשרות יכול להגיש לשישה ימים בשבוע והוא יכול לזכות עד שלושה מקומות, כלומר עסק קטן יכול להפעיל שלושה מתחמים שונים כי הם פזורים בשכונות, כשכל הרעיון היה שבן אדם שמגיש, הוא גם מזהה את האוכלוסייה שנמצאת אצלו. אם האוכלוסייה שלי היא בעיקרה דתית, אני לא ארצה לפתוח משהו שהוא לא משרת כי אני אסגור. בתור בעל עסק לא שווה לי לפתוח. יש שכונות שלמות שבהן ביקשו, אנחנו עובדים ראשון עד חמישי. מעולה, שומרים את הצביון. זה מה שהשכונה הזאת רוצה? זה מה שיהיה.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
יש מקומות שקיבלו אישור לפתוח חמישה ימים?
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
כן. אנחנו עושים עכשיו איזו שהיא עסקה עם רמ"י כדי לפתוח מראשון עד חמישי בשכונה שביקשה, כי ביצענוRFI שביקשנו מהתושבים ומבעלי העסקים, בואו תגידו לנו מה אתם צריכים במרחב. המרחב הוא לא שלנו.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
האם יש אנשים דתיים שניגשו למכרז הזה?
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
כן. המכרז לא נסגר. כגורם מקצועי על מנת להגיש את ההצעות אתה חייב להיות במפגש מציעים. היו שומרי כשרות והיו דתיים, אז כן, היה. אי אפשר להגיד שלא. עובדה שזה לא הדיר אותם. עובדה שהם הבינו שיש להם אופציה. כל המקומות האחרים של השישה ימים בשבוע הן גינות מדהימות. הן בתוך השכונות. לא הלכנו לתוך השכונות מתחת לבית של אנשים. הבנו שאנשים רוצים את השקט שלהם בשבת. הכול בסדר. הלכנו למקומות שבאמת יש בהם פעילות ציבורית – ספריות, מוזיאון, בית ראשונים, מקומות שהם פעילים ואנשים באים לפארק עם הילדים והם רוצים, הם מבקשים.
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
איך את רואה את הדברים? אנחנו מדברים עכשיו מתוך רגש כי את גם אימא בטוח. את אומרת שאת שומרת כשרות. אני לא מתערב בנושא של שבת אבל אני מניח שאת הולכת עם הבן למוזיאון. אתם באים, נהנים שם וכו'. את רוצה לצאת איתו לכיוון הבית ופתאום הוא רואה את אותו רכב שמוכרים שם כל מיני דברים. מתחיל ללחוץ, לבכות, אימא, אני רוצה לאכול, אני רוצה סנדוויץ'. למה הוא לא יכול לאכול וליהנות מאוכל כשר בגלל זה שאת שומרת כשרות, ואותו אחד של המשאית לא יכול לעשות את זה? תחשבי גם על הרגש הזה. את אימא. גם אני אבא.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
מר אבוטבול, אני לא חושב שזה הדיון.
רפי קדושים, חבר מועצת העיר הרצליה, בבקשה.
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
קודם כל זה פעם ראשונה שלי בכלל בוועדות בכנסת. אני מודה ליושב-הראש, חבר הכנסת אושר שקלים וגם לידידי היקר שי גליק, מנכ"ל ארגון בצלמו. אני נמצא פה כמי שמגיש את ההצעה לסדר בעיריית הרצליה בנושא הזה, ביחד עם חברי שי גליק כמובן. הטענה שלנו מול עיריית הרצליה, אחת היא. אני עצמי לא יכול לגשת למכרז. כמו שאמרו פה כולם ואני לא רוצה לחזור על הדברים, אני פשוט לא יכול. ברגע שהעירייה מחייבת אותי לפתוח בשבת, זה אומר שאני לא יכול. הרבה חושבים אולי שאנחנו באים חלילה לכפות על מישהו לשמור שבת או לא לשמור שבת. לא. אני אזרח במדינת ישראל. אני חושב שאנחנו אמורים להיות שווי זכויות. כמי שאמור להיות שווה זכויות, לא יכול לגשת למכרז, כבר עיריית הרצליה עשתה פה מעשה שלא יעשה. זה אחד. כמו שאמר חברי קודם. כבודו אמר זה לא הנושא אבל אני רוצה להמחיש ממש למספר דקות.
עיריית הרצליה בחרה שבעה מתחמים. איזה יפה. איזה נחמד זה גם כן. מי אלה אנשי המקצוע שישבו איתם והחליטו איזה מתחמים שאני לא מגיע, לשיטתם? בלי לפגוע, האם זה אותם אנשי המקצוע שאמרו שחמאס מורתע? מחילה שאני אומר את זה. מי זה אנשי המקצוע? הם ישבו איתי כחבר מועצה?
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
אתה אומר את זה בפרפרזה.
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
כן. הם ישבו איתי כחבר מועצה ששומר מסורת או שהם ישבו עם המפלגות הדתיות שנמצאות איתם באופוזיציה וחלילה שלא ילכו איתם יד אחת? אני לא הייתי באותו גוף שתכנן והחליט. אולי דווקא שבעה המקומות האלה שהם מדברים עליהם זה המקום שאני כן אוהב לבוא עם הילדים שלי, להראות להם את המוזיאון בהרצליה, תיראו איזה יופי? אולי זה המקום שאני דווקא כן אוהב לבוא אליו? אם כבר החלטתם על שבעה מקומות, למה לא תעשו שם שני פוד טראקים, אחד כמו שאמרתי, במועצת העיר שיהיה פתוח לשיטתם שבעה ימים בשבוע, והשני שישה ימים? כמו שאמר כבודו, חבר הכנסת אבוטבול, הוא שאל אותה שאלה כאימא ואני אמרתי את זה בישיבת מועצת העיר כאבא. אני מראש לא יכול לבוא עם הילדים שלי לשם כי הוא רואה את הבן של ההיא קונה המבורגר באמצע השבוע. אנחנו לא מדברים על יום שבת. אני לא יכול כי זה לא כשר.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
רפי, זה המקום הלא כשר היחיד בעיר?
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
שנייה. לא הפרעתי לך. אני פשוט לא יכול, אז מראש הציבור המסורתי, הדתי, החילוני ששומר מסורת ושומר על כשרות לא יכול להגיע. מראש המכרז הזה הוא פשוט מפלה לרעה ציבור שלם. אפשר לעטוף את זה במילים יפות, זה רק שבעה. אני מדבר על השבעה האלה. אני לא מדבר על שאר המקומות. אני חי את הרצליה, יודע מה זה הרצליה. 95% מהמשפחה שלי, יש לי משפחה גדולה, הם חילונים. הם לא דתיים, הם לא חרדים ואנחנו יודעים לחיות בשלום, באהבה. אנחנו גם לא צריכים את עיריית הרצליה שתקים ועדה בין יהודים לחילונים, כאילו מי שישמע יחשוב, עד לפני שהגיע ראש עיריית הרצליה, מה זה היה בלגן בין דתיים לחילוניים, אל תשאלו. הכול סיסמאות. עיריית הרצליה מלאה בסיסמאות.
קודם כבודו אמר, חבר הכנסת דוידסון, עיריית הרצליה לא תפתח במקום של דתיים. ממש לא. הוא טועה בגדול. בשכונה שאני גר בה, שכונת נווה ישראל, שכונה מסורתית, תשעה בתי כנסת, עיריית הרצליה דוחפת במתחם החדש שיפתחו בשבת, ופתחו שם עסק בשבת ויפתחו עוד עסקים, אז מחילה מכבודו, זה לא כמו שכבודו חושב. אני חי את הרצליה, מכיר את הרצליה.
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
סליחה, אתה חבר מועצת העיר?
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
כן, חבר מועצת עיריית הרצליה.
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
אני רוצה לשאול אותך רק שאלה הכי קטנה שתענה לי עליה תוך כדי דיבור. חוק העזר העירוני אוסר בעיקרון להפעיל - - - . בדרך כלל זה ככה. אוסר את זה. בגלל שזה עומד על גלגלים אז מישהו התיר את זה באיזה שהוא חוק? בגלל שזה עכשיו מזנון על גלגלים, פתאום זה הופך להיות למותר בחוק? אני את זה מנסה להבין. זו שאלה מתבקשת מכל אדם. מי התיר לכם בכלל מזנון על גלגלים? זה כמו מזנון רגיל, אז בגלל שהוא עם גלגלים, משונע? מזכיר לי את אותו אחד שלא רצה לשלם ארנונה על איזה מקום, עשה לו את המשרד על איזה משאית והוא עובר ממקום למקום כדי לא לשלם ארנונה או שכירות. אנחנו לא יכולים לשחק פה. זה עירייה. זה גוף מכובד. מי התיר להם על גלגלים לפתוח מזנון? אני את זה לא מבין.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
יש פה ייעוץ משפטי. שיענה על זה.
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
אני פה באמת לא בשביל הנושא הזה. אני יותר מדבר פה על ההפליה, אבל השאלה הזאת יותר עדיף לשאול את יושב-ראש ש"ס בהרצליה שהוא עם הקואליציה. הוא צריך לתת את התשובות איך הוא מסכים לזה. עוד לפני הקיוסק הזה על גלגלים יש קיוסקים שהם פתוחים בשבת ועיריית הרצליה לא אוכפת את זה בכלל. איך אמרנו קודם? אנחנו נמצאים בעיר ליברלית, חיה ותן לחיות. אני לא נמצא בנושא הזה. אני נמצא בנושא של ההפליה. זה הנושא. אנחנו מופלים לרעה באופן יום-יומי ועיריית הרצליה מנתבת לשם, לכן בישיבת מועצת העיר אני אמרתי לראש העיר, אתה מפלג את העיר. בדברים שאתה עושה אתה גורם לפילוג. אתה אומר, אני את הציבור המסורתי, הדתי, חילוני ששומר מסורת גם, אני לא רוצה אותם. אני רוצה רק את אלה שמחללים דווקא. אותם אני רוצה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מה זה דווקא, רפי? זה החיים שלהם.
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
אני אומר את דעתי. אפשר לקבל ואפשר לא לקבל.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
כמו שאתה אומר שיש לך משפחה שהיא חילונית. כל אחד חי את החיים שלו.
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
אני אומר לכם מה קורה בהרצליה ואני גם יודע לאיפה הרוח מנשבת, ורואים את זה באופן יום-יומי. יש סיסמה ידועה בעיריית הרצליה שאני אומר את זה יום-יום כמעט בכל ישיבת מועצת עיר. "אנחנו כולם עובדים ביחד בשיתוף פעולה, דתיים וחילוניים" וכו'. זה יפה וזה קונה גם את האנשים כי עובדים ביחד. אנחנו רואים מה קורה לעיר. בגלל זה פנינו לוועדה הזאת, ואנחנו רוצים באמת לראות תוצאה על פי חוק.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
המקרה פה שאנחנו מדברים זה על עיריית הרצליה, אני שם את זה בצד. מבחינתי זה היה יכול להיות בקריית שמונה, תל אביב, בעיר שלי, חולון או בכל מקום אחר. זה לא משנה. אני מסתכל בזווית שלי, למה אותם שבעה מקומות מפלה לרעה אנשים שרוצים להתמודד על אותו מכרז שווה מול שווה? זה הסיפור. זה הכול. זה יכול להיות אוכלוסייה ש-100% שם הם דתיים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
בסוף זה עסקים. בן אדם צריך להרוויח כסף.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
תן להם את האפשרות שכל אחד שזוכה במכרז, שיפתח מתי שהוא רוצה כולל בשבת. אין לי בעיה. אני בעצמי גם עם הילדים שלי נוסע בשבת לכל מיני מקומות גם באזור הרצליה. יכול להיות בביל"ו, בעוד מקומות אחרים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אם אתה תעשה את זה, זה יותר גרוע. הם הלכו פה למען הציבור הדתי, למה? כי הם אמרו, מתוך ה-22 מקומות רק שבעה אנחנו דורשים מהם שיעבדו בשבת. כל השאר זה לא קורה.
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
אנחנו מפלים את התושבים ברגע שאנחנו אומרים להם שהם לא יכולים לשתות קפה בשבת.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
אבל הם יכולים עדיין לעבוד בשבת. כל אחד שיפתח מתי שהוא רוצה.
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
כמו שאמרת, בעל הפוד טראק יחליט שהוא לא פותח, ואני כתושבת לא אוכל לקבל את השירות לפחות בחלק מהמקומות.
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
תקבלי את זה בימי החול.
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
בכל ימי החול אני עובדת ואני ארצה בשבת.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
חבר'ה, בואו נעשה סדר. אני רוצה שממשרד המשפטים יגידו את דעתם. נעמה רוט, מה עמדתכם בבקשה?
<< אורח >> נעמה רוט: << אורח >>
יש יעוץ משפטי לעירייה? מה עמדתו? אנחנו לא מלווים את זה. אנחנו לא מלווים רשויות מקומיות בשוטף. אני לא מכירה את המכרז הזה.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
חוק עזר עירוני שאוסר פתיחת עסקים בשבת.
<< אורח >> נעמה רוט: << אורח >>
לא יודעת. זה שאלה שהעירייה צריכה לענות עליה.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
שי, זה הליך פנימי של העירייה. זה צריך לידון במועצת העיר.
<< אורח >> נעמה רוט: << אורח >>
ביקשתי לא להגיע לדיון כי ייעוץ משפטי לרשויות מקומיות ניתן בראש ובראשונה על ידי הייעוץ המשפטי לעירייה שהוא עצמאי, ואם יש סוגיות שעולות, משרד הפנים כרגולטור של הרשויות המקומיות יודע לתת מענה לדברים שעולים מהשטח. ייעוץ משפטי של משרד הפנים מומחה לחוקי עזר, יודע לתת את הפתרון הזה, וכשמשרד הפנים חושבים שזו סוגיה שצריכה להגיע גם אלינו, בשמחה ובברכה אנחנו גם ניתן את עמדתנו. לא עבר כל התהליך הזה ולא הגיע אלינו.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
משרד הפנים, אנחנו צריכים לקבל מהם התייחסות.
<< אורח >> נעמה רוט: << אורח >>
גם מהייעוץ המשפטי לעירייה וגם ממשרד הפנים, ואם זה עדיין יידרש אז בשמחה נעביר גם עמדה.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
עם משרד הפנים אנחנו נפתור את העניין. אני על זה.
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
אני אומר שכל הסיפור הזה הוצף דווקא על ידי מגזרים אחרים. אחד מהם, דוגמה גם כן שאני ראיתי, זה בתוך אתר חדשות, נדמה לי 04, שזה גם כן עירוני וכו'. עשה עבודה וציטט. אנחנו לא אומרים מעיתון המודיע או מעיתון יתד נאמן. אנשים שם שהם מרגישים בנושא הזה סוג של - - - . הם כותבים שם על הרבה דברים, גם על בית ספר דמוקרטי שעבר ממקום למקום בלי התחשבות. זה לא מעניין אותי. אני רק אומר לך שוב פעם שתבינו שהאוכלוסייה אצלכם רגישה לאו דווקא בגלל שיש להם כיפה. גם בלי כיפה אפשר להיות רגיש.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
אני יכולה להגיב רגע?
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
כן.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
אני מבינה, אבל כאמור רוב האנשים שהגיבו למה שנאמר לפני זה סביב השולחן, לא הבינו את תנאי המכרז. קיבלנו אתמול מכתב מכבודו, משי, נכון?
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
כן.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
אתמול, ה-9.2. אני קוראת את סעיף 6 ו-7. "לנו בניגוד לטענתכם במכתב, שמי שיזכה במסלול שלב ב'", שאנחנו מדברים על 15 הנקודות, 15 מיקומים "יוכל להפעיל אותם כמה ימים שירצה במכרז". מפורשות נאמר שלא. במכתבך בסעיף 12 נכתב כי ישנה אפשרות להאריך מעבר ליום אחד. לצערי מדובר בעובדה לא מדויקת כלל וכלל. אכן ישנה אפשרות להרחיב, אולם נכתב מפורשות שניתן להרחיב עד שלושה ימים בלבד. בנקודה זאת נגעתי. זה טעות שלא הבנת את המכרז. "אדגיש ואומר כי מבחינת מרשי, ככל שאתם משנים את הסעיף הזה ונותנים למי שזוכה במסלול השני להפעיל את הפוד טראק שישה ימים בשבוע, וכמובן מפרסמים את המכרז מחדש, יתכן שיש פה סוג של ריפוי".
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
אתם יכולים לעשות את זה? לא.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
זה כבר עכשיו בתוך המכרז. כל המטרה של המכרז הזה זה להחיות את המרחב הציבורי. המטרה שלנו לא שיפתחו יום בשבוע. המטרה שיפתחו כמה שיותר, ועוד פעם, לפי בחירתם. אם האוכלוסייה המדוברת זו אוכלוסייה שומרת שבת בקהילה הספציפית וירצו לפתוח את זה חמישה ימים בשבוע או גם יום שישי בבוקר, יש את האפשרות הזאת.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
זה לא כתוב.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
זה כתוב בפירוש. אני יכולה לקרוא שוב.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
כתוב – "העירייה בהתאם לשיקול דעתה המוחלט". מה זה בשיקול דעתה המוחלט? את אומרת לבן אדם לגשת למכרז, לשלם כסף - - -
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
שי, זה לטובת בעל העסק. אם אני עושה איתך עכשיו חוזה ואני כופה עליך לעבוד שישה ימים אבל המקום לא הולך ומספיק לעבוד יומיים ולא שישה ימים, אני הולך לטובת בעל העסק.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
אבל העניין הוא מי יזכה מראש במכרז.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
אנחנו נותנים פה גמישות לבעל העסק.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
הסיפור בסוף, מי יהיה זה שיזכה במכרז.
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
יזכה מי שהוא עם תעודת כשרות או מישהו לא עם תעודת כשרות.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
באותם שבעה מקומות יזכה מישהו שאין לו תעודת כשרות.
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
יש לו 15 מקומות אחרים שהוא יכול לפעול שישה ימים בשבוע.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
זה לא משנה. אנחנו חוזרים כאילו לנקודת ההתחלה.
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
גם קהל היעד באותם אזורים הוא שונה. מי שיפתח פוד טראק במקום שיש בו צביון דתי ויפעל בשבת, הוא לא יחזיק מעמד. כל הרעיון היה לעשות את ההתאמה הזאת, לאפשר למישהו שלא יכול להפעיל שישה ימים שבוע או חמישה, להגיד, ואלה, כלכלי לי, אני אתקדם. הציבור מעורב ב-150 תגובות.
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
אני אראה לך 400 תגובות אצלי. מה זה הציבור מעורב?
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
מהלך של ה-RFI מוסדר שהתפרסם. גם אתה יכולת להגיב אליו כי ה-RFI הוא מפורסם. זה הליך כמו קול קורא.
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
אני כמעט בטוח שרוב התגובות זה מהצד שלכם. מחילה שאני אומר את זה.
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
לא. זה כמו קול קורא.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
למה לפגוע באדם שכן רוצה לקנות אוכל בשבת?
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
חבר'ה, תנו לי לעשות סדר.
הרב אבוטובול ואחר כך רפי קדושים. בבקשה.
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
אני רק רוצה לומר משפט אחד. אנחנו מדברים פה על חוקיות. אם את מדברת אליבא דה חוק ואת הולכת על פי החוק, חלק מהדברים אתם גם לא אוכפים אותם. למשל, ברמת השרון את יודעת שביג פתוח שם. נותנים שם דוחות, למה? כי יש בנושא הזה חוק והם מתייחסים לחוק. לעומת זה אצלכם האכיפה לא נעשית, אלא גם כן רק נפרצת.
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
אבל הוועדה לא דנה בזה.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
אחד הדברים שביג מתהדרת בהם אפילו בתקשורת זה שהם פתוחים בשבת.
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
הוועדה מדברת על הפליה. לא הגענו לנושא הזה.
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
סליחה גבירתי, אנחנו מדברים גם כן על הציבור. בזמן הזה יושבים, צופים בך, אושר, גם תושבי הרצליה גם דרך אתר הכנסת.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
זה לא נקודתי לעיריית הרצליה.
<< יור >> היו"ר משה אבוטבול: << יור >>
אנשים שלהם אומרים שאנחנו גם כן שייכים. הם כותבים את זה, אנשים שאני לא מכיר אותם. הם שולחים לנו תגובות תוך כדי נאומים. זה דבר שמקובל. הם אומרים, אפילו שאנחנו מצביעים והצבענו לראש העיר וכו', הנושא הדמוקרטי והשוויון מאוד כואב לנו. זה אנשים שלכם. אני לא מכיר אותם. אני רק רוצה לומר לכם כגוף שתתייחסו קצת בנושא הזה לנקודה שזה לא עניין דתי/לא דתי, יהודי/לא יהודי. יש גם כן עניין של שוויון, ואתם הורסים שאתם נותנים לנושא הזה לפרוץ כשהשוויון זה רק כשטוב לנו, או בדברים מסוימים אנחנו דואגים לשוויון. כשזה מגיע לעניין של שומר תורה ומצוות או שומר כשרות, שם, איך שאומרים, זה כבר לא דמוקרטיה, זה דמוקרציה.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
רפי, בבקשה.
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
בגלל שמקודם דיברתם על ממונה במשרד הפנים, לדעתנו הממונה זה חותמת גומי של העירייה כמובן. יותר מזה, אנחנו הגשנו תלונה לממונה על זה שעיריית הרצליה ביצעו עבירה פלילית והוציאו מידע מהמחשב. גם את זה הוא לא רוצה לחקור, אז כשאנחנו מדברים על היועצת המשפטית בעיריית הרצליה, היועצת המשפטית בעיריית הרצליה היא מיישרת קו עם כל האג'נדה השמאלית הפרוגרסיבית.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
זה מהות הדיון?
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
זה לא מהות הדיון אבל בגלל שדיברתם על היועצת המשפטית, בעקבות זה אמרתי.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
אתה מכניס פה דברים שהם לא ענייניים.
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
אין בעיה, בעיניכם זה לא ענייני. בעיניי זה כן ענייני.
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
הוועדה היא דנה בנושא הפליה.
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
זה הפליה. ההפליה באה מצד הייעוץ המשפטי. איך הייעוץ המשפטי לא רואה את ההפליה הזאת?
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
זה אמנם עניין של הרצליה אבל אני חושב שזה עניין לא פרטני אלא משהו שהוא כללי מידי. זה יכול להיות כל מקום אחר.
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
זה מתחיל בהרצליה.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
בסדר גמור, אבל זה היה יכול להיות גם מבחינתי כל מקום אחר, לכן אני רוצה להשליך מכאן על שאר המדינה, איך אנחנו מצד אחד גם מונעים את העניין של ההפליה ולראות גם מה התופעות של זה. אני אתייחס לזה בדברי הסיכום.
יש עוד משהו להוסיף, רפי?
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
כן. בשביל לסבר לנו את האוזן מה זו הפליה. כולם יכולים לגשת חוץ מערבי, אז כולם יכולים לגשת חוץ מדתי. בוא נראה איך עם זה הם יתמודדו, ואז היית רואה איך הייעוץ המשפטי היה קם והיה אומר, לא יהיה.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
איך דתי לא יכול אם יש 15 מיקומים שדתיים יכולים? והגיעו.
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
אני מדבר על השבעה.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
על השבעה האלה אתה נטפל? אתה תגיע עם הילד שלך למוזיאון שפתוח בשבת?
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
יש גם ברשויות אחרות. יצאו מכרזים.
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
כתוב, "מים גנובים ימתקו". יש דבר שיש רצון לקחת אותו תמיד. כשאתה אומר לי, אל תגיע למקום הזה, דווקא שם אני רוצה להיות. תשובה לשאלה שלך, אתה תגיע? כן, אני רוצה דווקא למקומות האלה להגיע.
<< אורח >> מאיה אלדר: << אורח >>
שאלתי על שבת, רפי.
<< אורח >> רפי קדושים: << אורח >>
באמצע השבוע אני לא יכול ליהנות מהמקום הזה בגלל שהוא פתוח ביום שבת, בגלל שאני לא יכול לקנות לילדים שלי אוכל ביום שבת. אנחנו לא מדברים על חנות בגדים. אין לי בעיה, תפתח בשבת.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
הקטע שזה מעבר לשבת, כי ברגע שהמקום עצמו הוא לא כשר, מראש גם האנשים של הרצליה וגם אנשים שמחוץ להרצליה שבאים לבקר באותו מקום לא יוכלו ליהנות מהמקום.
<< אורח >> מיה חורי דוד: << אורח >>
אם היינו מפעילים שישה ימים בשבוע, עדיין מישהו ללא תעודת כשרות היה יכול להגיש וזה בסדר גמור.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
אני לא נכנס לעניין הזה בכלל.
נציג הרבנות, בבקשה. אני רוצה שכולם יספיקו לדבר כי יש לנו עוד כמה דקות. שם בבקשה ותפקיד לפרוטוקול.
<< אורח >> אדיריה פנחס: << אורח >>
קוראים לי אדיריה פנחס, אני מרכז תחום הכשרות במסעדות ורשתות. רק אני אציין את נוהל הכשרות למסעדות ולפוד טראק, שמסעדה צריכה להיסגר לפני השבת ולהיפתח לאחר השבת או אחרי יום טוב, ולא יהיה שם אדם במהלך השבת.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא הבנתי מה אתה אומר.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
זה הנהלים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
זה כשרות גם לפוד טארק, אותו דבר?
<< אורח >> אדיריה פנחס: << אורח >>
גם למסעדה וגם לפוד טראק.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא הבנתי, זה חדש לנו?
<< אורח >> אדיריה פנחס: << אורח >>
לא. רק ציינתי את הנוהל.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
הוא אומר שכדי שהמקום יקבל כשרות, זה אומר שלא תהיה שם עבודה במהלך השבת.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
בסדר, אנחנו מבינים את זה שמקום כשר צריך להיות סגור בשבת, אבל חבר'ה, יש פה אנשים וציבור גדול מאוד שרוצה, צריך, דורש, וזה גם עסקי שחלק מהמקומות יהיו פתוחים בשבת. זה חלק מעם ישראל. למה אתם לא מסתכלים על הצד הזה?
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
שם בבקשה.
<< אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >>
עו"ד ליאור עובדיה מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה. קודם כל קיבלנו את הפנייה של שי אלינו לנציבות. בגדול אני אגיד, נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה היא פועלת מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה למיגור תופעת ההפליה בשוק העבודה ולקידום שוויון הזדמנויות בעבודה לכל העובדים בישראל. אנחנו פועלים בשני כובעים, במישור ההסברתי, במישור המשפטי. במישור המשפטי כמובן מקבלים פניות, נותנים יעוץ לפונים וכו'. במישור ההסברתי כל הנושא של הגברת המודעות, הרצאות וכו'.
כמובן אני אדגיש שמפרוץ מלחמת התקומה אנחנו בעיקר נותנים דגש לכל הנושא של הפליה בעבודה למשרתי ומשרתות המילואים ובני ובנות זוגם. אני אגיד במאמר מוסגר כי זה אולי קשור גם לדיון הזה. חוק שוויון לא חל על מעסיקים שהם מתחת לשישה עובדים, שזה חשוב כי אנחנו מתעסקים כאן בעסקים קטנים. כל הנושא של סביב המכרז הזה, אני אגיד שכל הנושא של הסמכות שלנו היא ביחסים בין המעסיק לבין העובדים או דורשי העבודה, כאשר נכון לשלב זה עדיין לא עלה חשש להפליה ולכן מתוקף סמכותנו אין לנו אפשרות להיכנס לנושא הזה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אם זה היה שמונה עובדים אז זה כן אצלכם.
<< אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >>
שוב, כן, אבל צריך שתהיה קיימת פנייה, שיהיה חשש להפליה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אם זה פנייה של עסק של שני עובדים, אז אין לכם סמכות.
<< אורח >> ליאור עובדיה: << אורח >>
אין לנו סמכות בחוק. בסופו של דבר אני יכול להגיד, גם כתבנו במכתב לשי שאין באמת מדובר במציאות הכרחית מכוח הדרישה ויתכן כי המעסיק יבחר לעשות איזונים וכו'. יחד עם זאת אנחנו ערים לכל הנאמר פה בוועדה, ואנחנו רואים את כל הנושא של שוויון הזדמנויות בעבודה כמשהו מאוד חשוב לחברה הישראלית בכל המגזרים, בכל האוכלוסיות, וכאשר יהיה חשש להפליה, אנחנו על זה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה לתת לך דוגמה. כשאנחנו מדברים על שוויון הזדמנויות, אתה מכיר את האג'נדה שלי ואת מה שאני עושה בחיים. העיר היחידה במדינת ישראל שפתחה חוף נגיש לאנשים עם מוגבלויות, ואני מזמין אתכם לראות את הפרויקט המדהים הזה, היחידי, בית על הים בהרצליה לאנשים עם מוגבלויות שמגיעים לשם. בעיקר בימי שישי תבוא לראות אנשים רגילים סו קולד, עם אנשים מיוחדים, משפחות שבאים עם ילדים עם הקושי הכי גדול, מכניסים אותם למים, גולשים בכל מיני אביזרים מיוחדים, הכול בהתנדבות. החוף היחידי בישראל שעשה את זה זו העיר הרצליה. כשאנחנו מדברים על שוויון הזדמנויות זה בעיקר על הדברים האלו הקטנים בחיים, אנשים עם מוגבלויות, אנשים הכי חלשים במדינת ישראל מקבלים את הדברים הכי גדולים דווקא בעיר הרצליה.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
כל הכבוד.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
המשרד לשירותי דת, בבקשה.
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
קודם כל רציתי לברך את היושב-ראש החדש, אושר שקלים. זה גם פרשת שקלים, אז תמיד תזכור - - -
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
אתה יודע, מה שמדהים פה בכל הסיפור, אני נכנסתי בעוונותיי בחוק הנורווגי. אני לא הייתי אמור להיות נורווגי. אני נכנסתי כמה חודשים אחרי פרשת שקלים, ונכנסתי עכשיו לדיון הראשון בוועדה כשגם הפרשה הזו היא פרשת שקלים. מישהו מכוון את הדברים מלמעלה ואין לנו שליטה על זה. סליחה שקטעתי אותך.
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
אני מהמשרד לשירותי דת. אני מנהל אגף שירותי דת, אחראי גם על הנישואין, גם על הכשרות אבל בעיקר לנישואין. כיוון שאתה פה מדבר על פניות הציבור, חשוב להדגיש שאנחנו זוכים במקום הראשון או מקום שני עשר שנים בשירות הטוב שיש בלשכות הנישואין בכל הארץ, אז כאגב אני רוצה לומר את הדברים האלו. כמובן שאנחנו נגד המכרז הזה שהוא גורם להפליה גם לבעלי העסקים הקטנים וגם לציבור הרחב.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
אוקיי.
טוב, אני רוצה לסכם. מי שמכיר אותי יודע שאני תמיד אדם שמנסה כמה שיותר להגיע לפשרות ולעשות חיבורים, אתה יכול להעיד על זה, לא פעם ולא פעמיים. סימון, דרך אגב, הוא הליכודניק של יש עתיד.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
היו זמנים יפים בליכוד.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
לא ניכנס לזה עכשיו.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מה עשיתם לליכוד.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
אני שוחחתי עם ראש העיר הרצליה. לפני יומיים הוא התקשר אליי ושאלתי גם לדעתו. בסוף אני מאוד מקווה שיהיה פה איזה שהוא רצון טוב לכולם. מצד אחד אני לא אומר לו איך לנהל את העיר. זה עניין שלו מול הציבור. יש פה התחשבות גם בציבור, גם בבעלי העסקים. צריך עם איזה שהוא שיתוף פעולה ליצור איזון מסוים כדי לא להגיע לסיטואציה של אותה הפליה.
אני מבחינתי מודה לכם שהגעתם, שהשתתפתם. אני יכול להגיד לכם שאנחנו נהיה על זה במעקב. חסרה לי כאן התייחסות של משרד הפנים, שזה קריטי להבנה של הנושא הזה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
גם משרד המשפטים לדעתי.
<< דובר >> היו"ר אושר שקלים: << דובר >>
בעניין הזה אני בקשר מול מנכ"ל משרד הפנים. אנחנו נמשיך לעקוב ונעדכן אתכם. אם יש גם דברים במהלך שרוצים לבוא ולעדכן, אני אשמח. אני חושב שבסוף אם יהיה רצון טוב והתחשבות של כולם, אפשר להגיע לפתרון מוסכם. בואו ניתן לזה הזדמנות.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:25. << סיום >>