פרוטוקול ועדה

DOC 143,117 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 868 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ו (03 בפברואר 2026), שעה 09:54 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות הגז (בטיחות ורישוי)(רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען), התשפ"ו - 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ששון ששי גואטה – מ"מ היו"ר מוזמנים: משה גראזי – עו"ד, מנהל רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה חיים מלמד – מנהל אגף בכיר, הנדסה ותשתיות, וממונה על הבטיחות, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות מיכאל קובליק – מנהל תחום מיתקני גז טבעי לצריכה עצמית, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות צחי בר ציון – עו"ד, סגן בכיר ליועץ המשפטי, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות רותם שלי – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות מאזן זועבי – מהנדס, סגן המהנדס הראשי, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות טל ויינסברג – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, כלכלי, משרד המשפטים עטרת נס שטרנברג – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה אדריאנה הדדי – פיקוח, משרד העבודה אלעד נצר – מנהל המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות, התאחדות התעשיינים כרמל פלדמן אביטבול – סגנית מנהל איגוד הכימיה, התאחדות התעשיינים אמיר פוסטר – מנכ"ל איגוד הגז הטבעי ירון ליפשיץ – מנכ"ל מרימון גז טבעי אורנה שוורץ – סמנכ"לית חוזים ורגולציה, מרימון גז טבעי צפון בע"מ ערן כהן – סמנכ"ל מסחר ורגולציה, חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל שלומי זעירא – סמנכ"ל תפעול, חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל סילבי רון – משנה לסמנכ"ל לקוחות, מסחר ורגולציה, חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל רועי מילר – עו"ד, המחלקה המשפטית, חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל שמעון עזאני – מהנדס, מנהל תפעול גז ICL וחסכון אנרגיה גלובלי בפרויקט SCO עמי אדר – רישוי גפ"ם וגז"ט, בית זיקוק לנפט, אשדוד עמית קריספין – עו"ד, פורום חברות החלוקה אמיר רשף – מנכ"ל נגב גז טבעי ייעוץ משפטי: איתי עצמון ורד קירו זילברמן מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות הגז (בטיחות ורישוי)(רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען), התשפ"ו - 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שלום לכולם. על סדר היום הצעת תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען), התשפ"ו-2025. יכול להיות שנעצור את הדיון באמצע כי מתנהלת עוד ועדה, ועדת הכנסת, ואני חייב להיות בה לדיון בנושאים שגם הם חשובים מאוד. בשבועיים שעברו ישבתם ביניכם? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> כן. אנחנו נציע נוסחים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא הגעתם להסכמים? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו חושבים שכן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתם לא יודעים מה בערך קורה? ניהלתם משא ומתן ובסוף לא יצאתם עם משהו מקובל? << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> אמרנו אתמול. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> רק אתמול? הייתי בטוח שאתם מוכנים לאירוע כבר ארבעה ימים. ניסוחים זה בסדר אבל אחר כך. בגדול, בפערים ביניכם, אפשר לסיים תוך שעה את הדבר הזה? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> עדיין יש פערים. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> עדיין יש פערים. היו דברים שנסגרו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה הפערים? התיקונים ששלחת אתמול אחרי שכבר התפרסם? << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> לא. לא שלחתי תיקונים. אתם שלחתם ביום ראשון כי זה היה קצר מדי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> צחי, אני מנהל את הדין, תהיה רגוע. מבין את מה שאתה רוצה אח שלי. לאט, לאט, לאט, הכול טוב. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, יש פערים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> למה לא הסתדרתם? מי אתה? << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> מאיגוד הגז הטבעי. עדיין יש פערים שאפשר לסגור אותם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא הסתדרתם? לא הצלחתם לשכנע אותם? << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> יש שתי נקודות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתה יודע שאתם לא יכולים לקבל את מה שאתם רוצים. צריכים להיות הגיוניים. אני רוצה שאתם תסתדרו ונגמור את זה, שתהיה הסכמה. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> אנחנו רוצים שיהיה הגיוני. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתם רוצים את הכול. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> לא. שיהיה הגיוני. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה הפערים ביניכם? בכמה סעיפים אתם לא מסתדרים? << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> בסעיף 17. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> סעיף 17 לא יידון עכשיו כי יש כל מיני ניסוחים. חוץ מסעיף 17 אנחנו מתקתקים את הכול עכשיו? << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> פורום חברות החלוקה. יש דברים שכבר הוסכמו בדיונים הקודמים וגם נכנסו לנוסח האחרון שהופץ אתמול. עדיין יש לנו בעיה עם סעיף 5. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מתווכחים על השעות בסעיף 5? << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה הרשות רצתה ומה אתם רציתם? << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> הרשות השאיר את זה כמו שזה היה. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> יש תיקונים. תן לנו להגיע. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עוד לא ראינו. << אורח >> שמעון עזאני: << אורח >> הגענו להסכמות וזה בסדר אבל יש כמה נקודות שעדיין לא ראינו אותן כתובות. נקודה אחת בסעיף 5 אבל לא בעניין השעות אלא בעניין פיצול למסלול עבור מהנדסים והנדסאים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יש. חכו ותראו בסוף. << אורח >> שמעון עזאני: << אורח >> נקודה שנייה היא בנושא של פטור מרישיון לעובד אחזקה כאשר המיתקן הוא ללא גז. זה לא מובן חד חד-ערכית כאן. אנחנו הערנו את זה והוספנו את זה במספר 18 ואנחנו מבקשים התייחסות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> היועצת המשפטית תסביר את המסגרת. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> כמו שאמרנו, חלק מהסעיפים באמת הוקראו. אנחנו נתקדם ונתחיל מתקנה 11 ואילך. זאת אומרת, הקראה והסבר עד סוף התקנות. נספחים לא צריך להקריא. אחר כך עורכת דין רוזיקביץ' תחזור לתקנות 5, 6 ו-7 שהבנתי שיש שם שינויים. תקנות שהוקראו – 8, 9, 10 – אני מציעה להקריא מחדש מכיוון שבאמת השינויים שם הם מאוד מאוד מהותיים. ככל שיש שינויים, הוספתם הגדרות או דברים כאלה, תזכירי ותציגי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> משרד העבודה, מה קורה איתכם?, אתם התחלתם להתקדם? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> משרד העבודה אנחנו ישבנו אתמול עם רשות הגז והגענו איתם לכמה חלופות – השעות, התכנים – ונחכה והם יציגו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עבדתם מול מכללות שייתנו את ההכשרות? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> המכללות זה לא קשור כי ברגע שאנחנו כותבים שאנחנו נותנים קורס ולקורס יש אישור הכרה, גם מעסיק לכאורה שעומד בנוהל שלנו יכול להגיש ולהיות מכללה. אם כן, אנחנו לא צריכים לדבר עם המכללות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יש אישור למעסיקים להפעיל הכשרה. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> לנו יש נוהל הכרה של מוסדות. ברגע שאתה עומד בו, בתנאים, גם מבחינת מבנה, גם מבחינת פדגוגיה, אתה יכול להעביר את הקורס. כלומר, אם למעסיק יש את המבנה ויש לו את המרצים, הוא יכול להעביר את הקורס גם אצלו. לכן אני חושבת שזה יכול להוות חלופה טובה לבעיה שהם מציפים כאן. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני מאמין שכאשר נגיע לסעיפים, נראה שכמעט הכול פתרנו. בוא נתקדם, נראה היכן אנחנו תקועים ונרוץ. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> נתחיל בהקראות. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> רותם, אני רק אומרת שתקריאי את מה שפורסם. ככל שיש לך תיקונים, תסבירי ותציגי אותם אבל הנוסח צריך להיות הנוסח שפורסם. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> הלשכה המשפטית, רשות הגז הטבעי. סימן ג': עבודות גז המחויבות ברישיון ובהדרכה 11. הדרכת בטיחות (א) לא יבצע עוסק, למעט מתכנן ומתכנן בכיר בלחץ גבוה או לחץ נמוך, עבודת גז טבעי כאמור בתקנה 2, אלא אם כן עבר הדרכה לגבי סוג מיתקן הגז וסוג עבודת גז שהוא צפוי לבצע לפי התוכנית. (ב) המעסיק או מי מטעמו יעבירו את ההדרכה כאמור בתקנת משנה (א). ההדרכה תכלול את הנושאים הבאים: (1) כללי בטיחות, מהות העבודה, שיטות עבודה מותרות, כלים ואמצעי בטיחות. (2) אזורי סיכון גז טבעי, סביבת עבודה. (3) התנהגות בעת התרחשות אירוע גז. (ג) עבר בעל רישיון עוסק הדרכה כאמור בתקנה זו, ימסור לו מעביר ההדרכה אישור השלמתה הכוללת פרטי המעביר הדרכה וחתימתו. (ד) לא יבצע בעל רישיון עוסק עבודת גז מיתקן גז אם אין ברשותו אישור כאמור בתקנת משנה (ג). 12. הדרכה ייעודית טרם ביצוע עבודת טיפול או בדיקת מיתקן גז או מיתקן גז שיש בו גט"ן או מיתקן גז שיש בו גט"ד (א) על בעל רישיון מורשה גז טבעי המבקש לבצע עבודת טיפול או בדיקת מיתקן גז במיתקן גז שיש בו גט"ד או מיתקן גז טבעי שיש בו גט"ן, לעבור הדרכה ייעודית לפי סוג העבודה ולמיתקן הגז שבו הוא יבצע את העבודה טרם ביצוע עבודה כאמור ולפי תקנה זו. (ב) את ההדרכה כאמור בתקנת משנה (א) יעביר בעל רישיון ספק גז או יצרן מיתקן הגז או נציג היצרן, או בעל רישיון מורשה גז טבעי שיש לו ניסיון של למעלה משנה בעבודת טיפול או בבדיקת מיתקן גז שיש בו גט"ד גט"ן. ההדרכה תכלול את הנושאים הבאים: (1) ... הגז הטבעי, מצבי הצבירה השונים ובכלל זה גט"ד או גט"ן לפי העניין והסיכונים הנובעים מתפעול ותחזוקת מיתקן הגז. (2) מיתקני גז בלחץ גבוה או מיתקני גז שיש בהם גט"ן לפי העניין. (3) מיתקן הגז והתהליכים המתקיימים במיתקן. (4) סדר הפעולות לשימוש במיתקן גז. (5) הממשקים עם מוביל מכלית כביש גט"ד או גט"ן ודגשי בטיחות. (6) כללי בטיחות בשימוש במיתקן גז. (7) זיהוי תקלות בעת שימוש במיתקן הגז והתנהגות בהתרחשות אירועי גז. (ג) עבר בעל רישיון מורשה גז טבעי הדרכה כאמור בתקנה זו, ימסור לו מעביר ההדרכה אישור על השלמתה, הכולל את פרטי מעביר ההדרכה וחתימתו. (ד) לא יבצע בעל רישיון מורשה גז טבעי עבודת טיפול ועבודת בדיקת מיתקן גז במיתקן שיש בו גט"ד או מיתקן גז שיש גט"ן אם אין ברשותו אישור כאמור בתקנת משנה (ג). 13. הדרכה טרם ביצוע עבודת טיפול או בדיקת מיתקן גז טבעי לצריכה (א) על בעל רישיון מורשה גז טבעי המבקש לבצע עבודת טיפול או בדיקת מיתקן גז במיתקן גז טבעי לצריכה כמשמעותו בסעיף 8ב(ב)(1) לחוק, לעבור הדרכה ייעודית לסוג העבודה ולמיתקן הגז שבו הוא יבצע את העבודה טרם ביצוע עבודה כאמור לפי תקנה זו. (ב) את ההדרכה כאמור בתקנת משנה (א) יעביר יצרן מיתקן הגז או נציג היצרן או בעל רישיון מורשה גז טבעי שיש לו ניסיון של למעלה משנה בעבודת טיפול או בבדיקת גז לצריכה והיא תכלול את הנושאים הבאים: (1) מיתקן גז טבעי לצריכה ומרכיביו. (2) עקרונות הפעלת מיתקן הגז והבדיקות הכרוכות בהפעלת מיתקן הגז ופתרון תקלות. (3) דרישות היצרן לתחזוקת מיתקן הגז ובדיקתו. (4) שיטות תיקון. (5) סביבת העבודה של מיתקן הגז, אזורי סיכון, אוורור והוצאת גזי פליטה. (ג) עבר בעל רישיון מורשה גז טבעי הדרכה כאמור בתקנה זו, ימסור לו מעביר ההדרכה אישור השלמתה הכולל את פרטי מעביר ההדרכה וחתימתו. (ד) לא יבצע בעל רישיון מורשה גז טבעי עבודת גז במיתקן גז טבעי לצריכה כמשמעותו בסעיף 8ב(ב)(1) לחוק אם אין ברשותו אישור כאמור בתקנת משנה (ב). לפני שמיכאל מסביר אני אציין שתקנה 11 על הדרכת בטיחות היא הדרכה שהיא כללית יותר וככל שנדרשת הדרכה למיתקן גז שיש בו גט"ד או גט"ן או לחילופין במיתקן גז טבעי לצריכה, זה לא במקום. זאת אומרת, תהיה תקנה 11, תהיה הדרכת בטיחות, תבוא הדרכה, יקבלו אישור ובנוסף ככל שיש גט"ד או גט"ן גם הדרכה או לחילופין או של מיתקן גז טבעי וגם שם יש אישור. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> יש הדרכות שצריך לקבל בעל רישיון. יש הדרכות כלליות. כאשר אתה לומד לקבל רישיון עוסק, מורשה גז טבעי, אתה מקבל רישיון עוסק, אתה עדיין לא לומד את כל הדברים הייחודיים של מחזיק במיתקן או של חברת חלוקה או הולכה או של המפעל ולכן אתה צריך לקבל השלמות במקום העבודה. יש הדרכות ייעודיות שזה מיתקן גז טבעי לצריכה ויש הגדרה בחוק שאלה הם המפעלים, תחנות תדלוק ודברים נוספים. המחזיק במיתקן יצטרך להסביר לאותו בעל רישיון מורשה את הייחודיות של מיתקני גז. יש גם מיתקני גט"ד וגט"ן שגם שם יש דברים נפרדים – מיתקני גז טבעי דחוס – ושם המחזיק במיתקן או ספק גז טבעי יצטרך להסביר לאותו עובד. בנוסף לכך יש את תקנה 11 שמדברת על אזורי סיכון וכללי בטיחות בעבודה. כאן מדובר על כל בעלי הרישיונות שסיימו את הקורסים ויצטרכו להגיע למחזיק במיתקן ולקבל הדרכה. אלה הדרכות שקיימות אצל המחזיקים וזה סוג של השלמה לאותו בעל רישיון היכן להימצא בעת אירוע חירום ואיך לתפעל אירועי גז כאלה ואחרים. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> שאלה. בית זיקוק אשדוד. במאה ה-21 הדרכות הופכות להיות ליותר ויותר מקוונות ודיגיטליות. אם יש אפשרות באיזשהו אופן להתייחס בתוך התקנה כך שאפשר לבנות איזושהי הדרכה או מערכת שהיא בעצם מקוונת ואז ההדרכה תועבר. יש היום קורס שמועבר על ידי משרד העבודה בקמפוס לנאמני בטיחות וזה תופס עם תעודה. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> זאת הדרכה מאת המחזיק. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> לפי התקנות היום מחזיק חייב לעשות הדרכה פרונטלית בלבד. אנחנו במאה ה-21 ובואו לא נחזור על אותה טעות ונכתוב את התקנות כך שהן יהיו מתאימות למאה ה-21 ולמאה ה-22. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> רשות הגז. הכוונה כאן היא לא על הדרכות כלליות אלא על הדרכות ספציפיות שמתייחסות ספציפית למיתקן שמותקן במפעל. כלומר, יש לך היום דוד אחד, מחר אתה מחליף אותו לדוד אחר מספק אחר ואז, כמו מחליף רכב כשאתה מסביר לו שהגיר פה והכפתור כאן וכולי. בסך הכו ל מדובר על הדרכות מאוד ספציפיות. אתה מדבר על בן אדם שהוא כבר מודרך והוא בעל רישיון אבל אתה צריך להסביר לו על מיתקן ספציפי כי הוא לא מכיר את כל המיתקנים שבעולם. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> 14. חובת שמירת אישורי הדרכה בעל רישיון עוסק, למעט מתכנן ומתכנן בכיר בלחץ גבוה או בלחץ נמוך, ומעסיקו ישמרו העתקי אישורי מתן ההדרכה החתומים לפי תקנות 11 עד 13 למשך כל תקופת עבודת בעל הרישיון ולמשך שבע שנם אחרי סיומה. בעקרון יש כאן איזושהי חובת שמירה של האישורים כדי שיהיה ניתן להציג אותם. סימן ד': הכשרות ובחינות 15. הכשרות (א) הכשרות לפי תקנות 5(א)(2), 6(א)(2), 7(א)(3), 8(א)(3), 20 ו-30 תועבר במוסד לימוד שמשרד העבודה מכיר בו. אני מציעה לתקן את זה ולומר תקנות 5, 6, 7, 8, 20 ו-30. כלומר, להוריד את תתי הסעיפים היות והתקנה קצת השתנתה. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אפשר לומר שבמקומות שאתם תראו, בגלל שאנחנו עושים הרבה מאוד שינויים ויש שינויים במספרים ובמספורים, ככל שזו הכשרה שמשרד העבודה מעביר, היא תועבר במוסד לימודים שמשרד העבודה מכיר בו. נעשה את זה כללי ואחר כך יהיה לשייך ולתקן אבל זו המהות. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> כן. זו המהות. 16. בחינות (א) משרד העבודה יערוך בחינות עיוניות ומעשיות לפי תקנות אלה בשפה העברית. (ב) נבחן רשאי לערור על ציון שקיבל בבחינה. הערעור יוגש למשרד העבודה בכתב, כשהוא מנומק, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסום הציונים. (ג) משרד העבודה ימסור לעורר החלטה בערר בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הגשת הערר. (ד) ההחלטה בערעור תהיה סופית. אלה נהלים של משרד העבודה מבחינת אופן הגשת הערעור, זמנים. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> בתקנה 16(ג), במקום "ערר" להתאים את זה כך שזה יהיה "ערעור". זה שונה ב-(א) אבל צריך לשנות גם ב-(ג). בכל מקום, במקום "ערר" יבוא "ערעור". << אורח >> רותם שלי: << אורח >> סימן ה': פטור מחובת רישיון או מתנאים למתן רישיון 17. על התקנה הזאת אנחנו כרגע מדלגים. 18. התקנה כבר הוקראה. 19. פטור מתנאים לקבלת רישיון לבקשת מבקש הרישיון, הממונה, בהמלצת ועדת הרישוי לפי תקנה 29, רשאי לפטור מבקש רישיון עוסק או מבקש חידוש רישיון עוסק מתנאים לפי תקנות אלה לקבלת רישיון עוסק או חידושו, כולם או חלקם, אם הוכיח המבקש להנחת דעתו של הממונה ידיעה מקצועית, מיומנות מקצועית וניסיון השקולים לתנאים למתן אותו רישיון. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> על תקנה 18 דילגת? הייתה לנו הערה. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> התקנה כבר הוקראה. מדובר באפשרות למבקש רישיון לפנות אל הממונה, לקבל רישיון ולפטור אותו מהתנאים לפי התקנות שמצריכות את ההכשרות. ניתן להגיש את הבקשה והממונה בהמלצת ועדת הרישוי, ככל שמונחת דעתו של שהידיעה המקצועית של אותו מבקש מתאימה, לפטור מהתנאים לקבלת הרישיון ולהעניק את הרישיון. סימן ו': חידוש רישיון 20. חידוש רישיון הממונה רשאי לחדש רישיון עוסק אם מבקש החידוש עומד בתנאים שבסעיף 15(א)(2) לחוק וכן בתנאי מהתנאים הבאים הנוגע לרישיון אותו הוא מבקש לחדש: (א) לעניין המבקש לחדש רישיון עוסק שאינו רישיון מתכנן או מתכנן בכיר – הוא השלים בשנים עשר החודשים שלפני הגשת הבקשה קורס חידוש ידע בהיקף של שמונה שעות לימוד שיכלול עדכונים וחידושים מקצועיים בתחום הגז הטבעי בנושאים הבאים: (1) הדין הנוגע לעניין. (2) כללי בטיחות. (3) מסקנות ולקחים מאירועי גז בישראל ובעולם. (4) ציוד וטכנולוגיות חדשות. (ב) לעניין המבקש לחדש רישיון מתכנן או מתכנן בכיר – הוא השלים עבודת תכנון אחת לפחות בתוך תקופת הרישיון האחרונה. מבקש כאמור שלא ביצע עבודת תכנון אחת יידרש להשלים קורס חידוש כאמור בתקנת משנה (א). מדובר כאן על חידוש רישיון כאשר כדי לחדש רישיון צריך להגיש אישור ממונה. יש לבצע קורס חידוש ידע שעוסק בנושאים הללו. לגבי מתכנן ומתכנן בכיר, הוא צריך להשלים עבודת תכנון אחת בכל תקופת הרישיון. תקופת הרישיון היא לחמש שנים. אם הוא לא השלים מסיבה כזו או אחרת, הוא יכול לבצע קורס חידוש ידע. אני מבקשת להציע תיקון. בסעיף (1), במקום "הדין הנוגע לעניין" יבוא "הדין הישראלי בתחום משק הגז הטבעי". סימן ז': בקשת רישיון או בקשה לחידוש רישיון 21. הגשת בקשת רישיון (א) מבקש רישיון עוסק יגיש לממונה בקשה ערוכה לפי הטופס שבתוספת הראשונה, שתכלול את הפרטים והמסמכים הבאים: (1) פרטי המבקש. (2) צילום תעודת זהות. (3) תמונת המבקש. (4) סוגי רישיונות עוסק שיש למבקש, אם ישנם, וסוג רישיון העוסק המבוקש. (5) אישור ניסיון לפי הוראות תקנה 9(א)(2) ו-(10)(1)(ג), 10(2)(ג) לפי הטופס שבתוספת השלישית. (6) הסכמה למסירת מידע ממרשם הפלילי לפי הנוסח שבתוספת השלישית לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019. (7) מסמכים המעידים על עמידתו בתנאים למתן רישיון העוסק המבוקש. (ב) מבקש רישיון עוסק, המבקש פטור מתנאים לרישיון לפי תקנה 19, יפרט בבקשת הרישיון את הנימוקים לפטור, בצירוף מסמכים המעידים על כך שיש לו ידיעה מקצועית, מיומנות מקצועית וניסיון השקולים לתנאים למתן אותו רישיון לגביהם מבוקש הפטור. מסמכים ממדינה מחוץ לישראל שאינם בשפה האנגלית, יוגשו לממונה בתרגום לאנגלית או לעברית שנוטריון אישר את נכונותם. (ג) הגשת בקשה לרישיון עוסק תיעשה באופן דיגיטלי כפי שיפרט הממונה באתר האינטרנט. אני אסביר. זה אופן הגשת הבקשה, אילו פרטים צריך לציין וכי ההגשה תהיה דיגיטלית. אני אתקן ואומר שבתקנה (א)(5): אישור הניסיון לפי התקנות יהיה לא לפי הטופס שבתוספת אלא יהיה לפי הטופס שיקבע ממונה והוא יפרסם את זה באתר האינטרנט של רשות הגז הטבעי. זאת אומרת, יש דרישה בשאלות מתכננים, אישור ניסיון ובעצם הטופס יפרט איזה מידע אמור אותו מבקש להציג על מנת שהממונה בהמלצות הוועדה יוכל לבחון את המידע ואת הנתונים כדי לדעת אם ניתן להעניק לו רישיון. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> חברת מרימון. צריך להיות ברור שבטופס הזה שיפורסם באתר רשות הגז לא יידרשו פרטים נוספים שלא מחויבים מהתקנות. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> התקנה מדברת על כך שהוא צריך להגיש את האישורים לגבי העבודות שהוא ביצע, אילו סוגי עבודות, עבודת תכנון אחת או יותר, וזה פשוט איזשהו מידע שככל שהוא תכנן והוא באמת ביצע את אותן עבודות, יש לו את המידע שהוא צריך להציג לנו. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> הכול בסדר אבל זה מחזק את מה שאני מבקשת, שאם ממילא התקנות מפרטות מה נדרש, שלא יהיה מצב שבטופס שכרגע לא ידוע מה התוכן שלו יידרשו דרישות נוספות. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> לא יידרשו דרישות נוספות. יהיו דרישות שמאפשרות לממונה שיוכל לקבל את המידע. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> אני מבקשים שיהיה טופס על מנת להעביר את המידע הנדרש בתקנות. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא. אנחנו לא רוצים להוסיף את זה. אם תחשבו שאנחנו חרגנו, יש דרכים. אנחנו לא חושבים שאנחנו נחרוג ואנחנו גם לא חושבים שצריך להוסיף את זה. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> אתה כרגע מתעקש על נוסח שגם אם אני אחשוב שחרגת מהתקנות, אתה תגיד שמותר לך. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא. אם תחשבי שאני חורג - - - << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> אתה מתעקש על נוסח שלא יאפשר לי להתמודד איתך עם תחרוג ולכן אתה מתנגד. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> בסופו של דבר אותו בעל רישיון צריך לבצע את האמור בתקנות. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו לא רוצים להוסיף את התוספת הזאת. מה שתחליט הוועדה. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> הסעיף כרגע לא מפנה לטופס שקיים בתקנות אלא אומר טופס שבעתיד רשות הגז תפרסם באתר האינטרנט. כל הבקשה שלנו היא שבטופס הזה תהיה הפלטפורמה על מנת להעביר את המידע שנדרש על פי התקנות. שיהיה ברור שהטופס הזה הוא לא אמצעי לדרוש פרטים נוספים ומידע נוסף. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> לפי התקנות, יש את המידע. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> בלבד שהתקנות מסבירות מה המידע הנדרש. זה רק מחזק את הבקשה שלנו. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> נדרשות שנתיים לפחות. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני אענה קצר והוועדה תחליט. אנחנו לא חושבים שצריך את התוספת הזאת. ברור לגמרי שכאשר אתה מבקש משהו, זה צריך להיות בהתאם לסבירות והגיון. אם יחשבו שחרגנו, יש את הדרכים לכלול את זה. לא כותבים את התוספות האלה ואז להוסיף תוספת על תוספת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני רוצה להבין. לא הייתי איתכם כי יש עוד דברים שמתנהלים אצלי. בתוך התקנה הם מבקשים שתחתמו על איזה טופס מסוים של התחייבות. מה זה הטופס הזה? << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> הסבירה רותם כמה פעמים מה המידע שמבקש הרישיון צריך להציג. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> כדי לקבל רישיון. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> רותם, את רוצה להסביר מה התקנות אומרות? << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אם אפשר, אני אסביר. מדובר במידע שמבקש הרישיון צריך להגיש לממונה. הבעיה היא שעדיין אנחנו לא יודעים מה יאושר כאן ומה לא יאושר. אנחנו מתכוונים לבנות מערכת ממוחשבת להגשת החומר לקבלת הרישיון ולכן זה יכול להיראות כך או אחרת וכן הלאה וכן הלאה. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> עד כאן הכול בסדר. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> לא. זה לא כל כך הכול בסדר כי אם אני עושה כאן תוספת לתקנות, אני צריך להיצמד למשהו מסוים ומערכת מקוונת זה משהו אחר. אין לנו כוונה לדרוש מה שלא צריך לפי התקנות כי כל מה שצריך נמצא בתקנות. כמו שצחי אמר תמיד אפשר לנסות ולומר על סמך מה אתה דורש את זה. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> והתשובה שלכם תהיה שהתקנות לא מגבילות אתכם. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> לא. לממונה יש סמכות די רחבה. הוא תמיד יכול לומר שהוכחת ניסיון שלך לא מספקת ותביא לי עוד. ממה שאת חוששת, תמיד אפשר לנפח. אנחנו מדברים על החלטות סבירות, על אנשים סבירים, על מערכות סבירות. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אם הממונה חורג, יש גם כלי כדי לתקוף. לא צריך להמציא כאן את הגלגל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> למה ההתנגדות? << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> לנו יש ניסיון לא כל כך טוב עם החלטות סבירות ועם תקיפה של החלטות שאינן סבירות. כל הבקשה שלנו היא סוג של בקשה טכנית כאשר המהות כבר קבועה בתקנות. אנחנו לא מדברים על תוכן. אנחנו מבקשים שהטופס שכרגע לא יודעים לומר מה תוכנו, וגם זה בסדר, הטופס שיפורסם באתר האינטרנט של רשות הגז בעתיד וגם זה בסדר, אנחנו מבקשים שהטופס לא יכלול דרישות שהן מעבר לדרישות שנמצאות בתקנות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> איך הם יכולים לבקש יותר דברים מאשר אנחנו מעבירים בתקנות? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> יש סעיף 23 שמאפשר - כמו שאמר חיים - בכל מקרה לממונה עובד רשות הגז מטעמו לדרוש ממבקש הרישיון הבהרות ופרטים נוספים לשם החלטה בבקשה. אם כן, הסעיף הזה קיים. מה שאני רואה, אישור ניסיון מפנה בדיוק לסעיפים הספציפיים. הנטייה שלנו היא לא לפרסם כל מיני טפסים. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> להיפך, לא ביקשנו שיפורסם טופס. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אני אומרת שהוועדה לא קוראת אותם ולא עוברת עליהם וזה כאן באמת כל כך טכני ובסוף זה בידיים של הרגולטור, של רשות הגז. אם כן, אני אומרת לשיטתך שגם אם תכתבו ותגבילו את זה, עדיין הסמכות שלו נתונה לבקש עוד דברים. בסוף זו החלטה שלהם. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> שוב, אנחנו לא חושבים שצריך את התוספת הזאת. כמו כל החלטה מינהלית של גורם מסוים, יש אפשרויות לתקוף אותה. אין לנו שום רצון לבקש מה שלא צריך. זה גם הנוהל שבדרך כלל רושמים בסעיפים כאלה ולא צריך להמציא את הגלגל. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> חשוב לציין שבסופו של דבר המטרה היא לתת את הרישיון ולדרישה של איזה סוג של ניסיון אמור להציג אותו מבקש. בטופס נפרט את אותם הנתונים המדויקים. זאת אומרת, ככל שבאמת הוא תכנן את העבודה, הוא צריך לתת את המידע. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו לא מסכימים. מבחינתנו אנחנו רוצים להמשיך בהקראה ואחר כך תחליטו מה שאתם רוצים. אנחנו לא מסכימים לזה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> נמשיך בהקראה ואחר כך נראה. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> 22. הגשת בקשה לחידוש רישיון (א) בעל רישיון עוסק המבקש לחדש את רישיונו, יגיש לממונה בקשה 60 ימים לפחות לפני שפקע תוקפו של הרישיון הקיים, ויכלול בה את הפרטים המנויים בתקנה 21 ואת המסמכים הבאים, לפי העניין: (1) אישור על השלמת קורס חידוש ידע כאמור בתקנה 20(א) לצורך חידוש רישיון עוסק שאינו רישיון מתכנן או תכנן בכיר. (2) אישור ניסיון כאמור בתקנה 20(ב) לפי הטופס שבתוספת השלישית לצורך חידו7ש רישיון מתכנן או מתכנן בכיר גם כאן מדובר על הדרך בה אפשר להגיש את הבקשה לחידוש וגם כאן, בדומה למה שהיה רשום לגבי אותו טופס שבתוספת, גם כאן אני מבקשת לתקן בפסקת משנה (א)(3) שזה אותו טופס שיקבע הממונה ויפרסם באתר. מדובר על אותו טופס שהוא לא יהיה בתוספת וגם כאן. הוא יפורסם באתר. (ב) הממונה יפרסם באתר של רשותה גז ה טבעי את דרך הגשת הבקשה לחידוש רישיון עוסק. (ג) תקופת רישיון עוסק שחודש תחל מהיום שבו יפקע תוקפו של הרישיון הקיים, למעט במקרה שבו פקע הרישיון בטרם חודש. 23. דרישת הבהרות ופרטים נוספים הממונה או עובד רשות הגז הטבעי מטעמו רשאי לדרוש ממבקש הרישיון הבהרות ופרטים נוספים לשם החלטה בבקשה למתן רישיון לפי תקנה 21 או בבקשה לחידוש רישיון לפי תקנה 22. שוב, מדובר באפשרות של הממונה או העובד לבקש פרטים נוספים הדרושים לצורך מתן הרישיון. סימן ח': ה וראו ת כלליות לעניין רישיונות 24. חובת כיסוי ביטוחי בעל רישיון עוסק לא יעסוק בעבודת גז טבעי אלא אם יהיה לו ביטוח בתוקף לכיסוי שבשל נזקים שגרם במשך כל תקופת הרישיון. מדובר על כיסוי ביטוחי שנדרש שיהיה לאותו עוסק. 25. תקנה 25 כבר הוקראה. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> לגבי תקנה 24. אני מפורום חברות החלוקה. לעניין הביטוח. העובדים שלנו מבוטחים בביטוח של החברה. אנחנו חושבים שלא צריך לחייב את העוסק עצמו בביטוח עצמאי שלו אם הוא כבר מכוסה בביטוחים של החברה. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> בדברי ההסבר רשמנו שאין בעיה. הוא צריך שיהיה לו את האישור. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> שיהיה ברור בתקנה כי כאן כתוב שיהיה לו, לעובד באופן אישי. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> כי החובה היא שלו. הוא חייב לוודא שיש לו ביטוח. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> לכן אמרנו שהוא גם יכול להיות מכוסה בביטוח של החברה. העיקר שיהיה לו כיסוי ביטוחי. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> החובה שלו היא לוודא שהוא מבוטח. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> שיש לו כיסוי ביטוחי. זו ההערה שלנו. יש לו ביטוח. זה יכול להתפרש שהוא עצמו חייב שיהיה לו את הביטוח האישי. פשוט לכתוב שיהיה לו כיסוי ביטוחי. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> יכולים להיות עוסקים שהם לאו דווקא בגופים שלכם. צריכים גם להבין שיכולים להיות כאלה שהם שלא דרככם. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> נתיבי הגז. אם תימחק המילה "לו", יכול להיות שזה לא יפריע לכם. זה כמובן לשיקולכם. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> או שיהיה כתוב שהוא מכוסה בביטוח. גם זה טוב. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אם אתם מבטחים, אפשר לראות את זה כאילו יש לו ביטוח בתוקף לכיסוי בשל נזקים. זאת אומרת, כל פעולה שעובד שלך שצריך רישיון עושה, את המכסה אותו בביטוח והביטוח קיים וכל נזק שיש, למעשה מכוסה. אני חושבת שהניסוח סובל את זה. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> מהניסוח יכול להשתמע שהוא חייב להיות בעל הפוליסה. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> לכן אמרנו אם הוא מכוסה. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> אולי המילה "ברשותו" היא יותר נכונה לנושא ביטוחי. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> זה מה שביקשנו, שיהיה כתוב מכוסה כי לאו דווקא הוא בעל הפוליסה. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> זה יכול להיות או-או. זאת אומרת, או שיש לו ביטוח של המעסיק או שזה ביטוח שלו . << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו מוכנים להחליף את המילה "לו" במילה "ברשותו". אם זה מקובל, אנחנו מוכנים. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> ברשותו ביטוח בתוקף? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני אקריא. "בעל רישיון עוסק לא יעסוק בעבודת גז טבעי אלא אם יהיה ברשותו ביטוח בתוקף לכיסוי בשל נזקים שגרם במשך כל תקופת הרישיון". << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> למה לא לכתוב שהוא מכוסה בביטוח? זה הכי פשוט. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> מבחינתנו זה בסדר ואני מבין שגם רוב האנשם חושבים שזה בסדר מה שכתוב. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אם כן, נכתוב "ברשותו"? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> זאת הבקשה שלנו ואני גם רואה שהיא מקובלת. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> הפרטים של העובד יופיעו בפוליסה? על זה אתם מדברים? בהמשך מופיע מספר רישיון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בואו נעצור. מה הוויכוח? << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> בדרך כלל ביטוח שעושים הוא לכל העובדים, לצורך העניין מטעם המעסיק, ללא פירוט של שמות, לפי מה שאני מבין. הם מבקשים שבעצם יהיה לי עכשיו רישום של 300 עובדים בתוך הפוליסה שהם מוסמכים לגז טבעי עם הרישיון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> צחי, לפי מה שהוא מספר זה לא הגיוני. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> נתג"ז הציעו שנחליף את המילא "לו" למילה "ברשותו". אנחנו חושבים שזה בסדר היכן שזה בסדר וזה אומר שזה פותר את הבעיה. אמרו שהמילה "לו" מפריעה. חשוב שיהיה ביטוח. << אורח >> שלומי זעירא: << אורח >> תחשוב שאם כל רכב אני מבטח בחברת הסעות, אני צריך לרשום את כל הנהגים רשומים. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא. רק "ברשותו". הורדנו את המילה "לו" והחלפנו ב"ברשותו". שיהיה לו ביד ביטוח. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא יהיה מכוסה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> החלק הזה של כיסוי ביטוחי של העובד, בין אם הוא נעשה על ידי חברה או על ידי מעסיק כלשהו, יש לו כיסוי ביטוחי ולכן אפשר להגדיר את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש גם עצמאים. << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר להחריג את זה עבור עצמאים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> ביטוח חייב להיות אבל שלא יתפרש מזה שפתאום צריך לרשום שמות. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> תן לי להציע, ברשותך, במקום המילה "לו" ובמקום "היה ברשותו", לומר "אם יהיה מכוסה". נקריא את זה כדי שכולם יהיו רגועים ונתקדם. אני יודע שמנסים לעכב ואני רוצה להתקדם. "בעל רישיון עוסק לא יעסוק בעבודת גז טבעי אלא אם יהיה מכוסה בביטוח בתוקף לכיסוי חבותו בשל נזקים שגרם במשך כל תקופת הרישיון". << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> נמשיך בהקראה. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> 25. התקנה הוקראה. 26. אגרות (א) בעד בחינות לפי תקנות אלה ישולמו האגרות כמפורט להלן: (1) בעד בחינה עיונית – אגרה בסכום של 250 שקלים חדשים. (2) בעד בחינה מעשית – אגרה בסכום של 250 שקלים חדשים (ב) סכומי האגרות שבתקנת משנה (א) ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום העדכון לעומת המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום העדכון הקודם. ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר יום התחילה כמשמעותו בתקנה 38, לעומת המדד שפורסם בחודש מרץ 2025. לעניין זה "המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ג) הסכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (ב) יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה. (ד) מנהל רשות הגז הטבעי יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות הגז הטבעי את סכומי האגרה המעודכנים לפי תקנה זו. 27. התקנה הוקראה. 28. פרסום בדבר פטור מתנאים למתן רישיון הממונה יפרסם באתר האינטרנט של רשות הגז הטבעי, אחת לשנה עד ליום 31 במרס, את מספר הפעמים שהוחלט על מתן פטור מתנאם למתן רישיון, התנאי שממנו ניתן פטור והסיבה למתן הפטור, והכול לגבי שנה שלפני מועד הפרסום. מדובר כאן על הפרסום. ככל שהממונה ייתן פטור מתנאים למתן הרישיון הוא יפרסם את מספר הפעמים באתר. << אורח >> כרמל פלדמן אביטבול: << אורח >> פרסום מספר הפעמים ללא שם. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> ללא שם. את מספר הפעמים והתנאים. סימן ט': ועדת רישוי 29. ועדת רישוי (א) תוקם ועדת רישוי שתפקידה לבחון בקשות ולגבש המלצות לממונה בנושאים אלה: (1) מתן רישיון עוסק בפטור מתנאים לפי תקנה 19. (2) ביטול רישיון עוסק וסירוב לחדשו או התלייתו לפי סעיף 17 לחוק. (3) הכרה בניסיון לשם מתן רישיון מתכנן לראשונה לפי תקנה 9(א)(2) או למתכנן בכיר לראשונה לפי תקנה 10(1)(ג) או 10(2)(ג) או לשם חידושו לפי תקנה 20(ב). (ב) ועדת הרישוי תמנה ארבעה חברים, ואלה הם: (1) הממונה או עובד רשות הגז הטבעי מטעמו, והוא יהיה יושב-ראש ועדת הרישוי. (2) שני חברים מבין עובדי רשות הגז הטבעי, שימנה מנהל רשות הגז הטבעי. (3) נציג משרד העבודה שימנה מנהל המינהל. (ג) החלטות ועדת הרישוי יתקבלו ברוב קולות חברי הוועדה. מניין חוקי של ועדת הרישוי יהיה שלושה מבין החברים המנויים בתקנת משנה (ב) לפחות, ובלבד שנכח בישיבה יושב-ראש ועדת הרישוי. במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב-ראש ועדת הרישוי קול נוסף. (ד) הודעה על מינוי חברי ועדת הרישוי תפורסם באתר האינטרנט של רשות הגז הטבעי. מדובר בוועדת הרישוי שהסמכות שלה לבחון ולהמליץ לממונה על מתן פטור, על התליה או סירוב של רישיון וגם בחינה של אישור הניסיון. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> פורום חברות החלוקה. לעניין הוועדה צריך לקבוע מה קורה אם יש הרכב חסר של הוועדה ומה קורה במצב בו אנחנו נמצאים בתקופה שאין ועדה ואי אפשר להתקדם. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אלה נציגים וגם רשות קוורום. צריך קוורום של שלושה ואלה נציגים של המשרד עצמו. הכול יהיה בסדר. לא צריך לכתוב את זה ואנחנו נרוץ על זה. יש לנו אינטרס שהוועדה הזאת תקום והיא תקום במהרה. כאן העמדה לא התקבלה. שמעתי אותה. כתבתם אותה כמה פעמים, שמעתי אותה ושלא קיבלתי אותה. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> אם יש לכם אינטרס שזה ירוץ, למה לקבוע לוחות זמנים? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו נעשה הכול כדי שזה יעמוד. אנחנו לא חושבים שצריך לקבוע לוחות זמנים. אני גם מזכיר לכם שיש הוראות ויש גם עניין של תחולה. התקניות לא נכנסות מיידית ואחר כך יש הוראות מעבר. אנחנו נעמוד בלוחות הזמנים והלוואי שאתם, חברות החלוקה, תעמדו בלוחות הזמנים כמו שאתם מתחייבים. מה שהוועדה תחליט, נקבל. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> אנחנו מנהלים דיון ענייני. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> ניהלנו דיון ענייני, שמענו אתכם עשרות פעמים ואנחנו לא מסכימים. מותר גם לא להסכים איתכם. אני יודע שרק מה שאתם חושבים זה נכון, אבל מותר גם לא להסכים איתכם. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> מותר לא להסכים אבל יש גם דרך להגיד את הדברים. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> ההערה שלנו היא שצריך להיות לוח זמנים לקבלת החלטות על ידי הוועדה. יכולה להיות בקשה שתלויה ועומדת ולא מתקבלת בהחלטה וזה לא מצב בריא ולכן אנחנו רוצים שיהיה משפט שגם תוחם את החלטות הוועדה בלוח זמנים. מה שרשות הגז תציע אבל שיהיה לוח זמנים מסוים. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> ואנחנו מתנגדים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא הבנתי. מה הסיפור? על מה הוויכוח עכשיו? << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> על לוחות זמנים לסדרי עבודת הוועדה ולקבלת החלטות לאחר שהיא מונתה. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אנחנו מתנהלים במועצות בהחלטות רגולטוריות ואנחנו לא תחומים בזמן. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> אנחנו לא תחומים בזמן, זאת תשובה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> כן. אני אומר לך שאנחנו מקבלים החלטות רגולטוריות הרבה יותר כבדות משקל מהדבר הזה ולא תחומים בזמן. את רוצה לכתוב שבוע, חודש? << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> אני לא אומרת כמה זמן אבל אני מבקשת שאתם תציעו את הזמן ותעמדו בזמן שאתם מציעים. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא. גם אין לזה משמעות. אני אסביר למה אנחנו מתנגדים. הוועדה תקום והיא תעמוד בלוחות הזמנים. יחד עם זאת, עם כל הכבוד, לא יהיה מצב שמישהו יהיה מאושר רק בגלל שוועדה לא עמדה בלוחות זמנים. בענייני בטיחות אנחנו לא מסכימים וגם כך כל החקיקה היא לא עובדת כך ואתם יודעים את זה טוב מאוד. בענייני בטיחות לא מקובל שרק בגלל שמישהו לא עמד בלוחות זמנים, יאשרו משהו לא בטיחותי או לצורך העניין במקרה שלנו מישהו שלא מגיע לו לקבל רישיון. יש לנו אינטרס שהוועדה תקום. כמו שאמרתי, יש כאן לוחות זמנים. התקנות לא נכנסות לתוקף מיידי ולא יהיה מצב, וזה גם לא מקובל בחקיקה ואתם יודעים את זה, שמאשרים משהו בטיחותי או רישיון רק בגלל שמישהו לא עמד בלוחות זמנים. נאמר שיש 60 ימי להחזיר תשובה לרישוי כי אחרת הרישוי תקף ועומד. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> מדובר בוועדה שממליצה לממונה. הממונה הוא זה שבסוף נותן את הרישיון. התחימה בזמן היא בהמלצות הוועדה לממונה שהוא זה שבסוף נותן את הרישיון. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> מה שהוועדה תחליט. אנחנו מתנגדים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יש ועדה שממליצה לממונה על כל מיני ענייני בטיחות או אישורים מסוימים? << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> במענה שניתן על ידי רשות הגז להערות של חברות החלוקה, מנסים לבלבל. בוא נבדיל בין מינוי של הוועדה ואנחנו מבינים שיש הוראות מעבר ושאתם תמנו את הוועדה בזמן שהוראות המעבר עדיין בתוקף ולא על זה ההערה. ההערה היא גם לא על כך שאם לא ניתנה תשובה במועד, יהיה רישיון בענייני בטיחות. ההערה היא על כך שמרגע שהוגשה הבקשה לרישיון, יהיו לוחות זמנים למתן מענה. אנחנו גם לא אומרים מה לוחות הזמנים. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> שימי לב שזאת לא בקשה לרישיון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אם באות חברות הגז ורוצות להבין שהדברים מתקדמים, צריכות לקבל אישור מסוים. האישור הזה יכול לעכב עבודה, יכול לעכב פרויקט מסוים, זה עולה להן כסף, התחייבויות, בנקים, ערבויות וכולי. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> זה לא אישור בטיחותי וזה לא אישור למבנה אלא זה אישור של בקשה לרישיון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אבל גם זה משהו שאנחנו צריכים לדעת שהדברים עובדים. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> זה רק במקרים החריגים שעולים לוועדת הרישוי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> למה יש התנגדות שזה יקרה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> משום שאין לזה משמעות. גם אם הוועדה תתעכב, אז מה אתם חושבים יקרה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> על איזה רישיון את מדברת? איזה סוג רישיון? פרויקטים? עבודה? << אורח >> רותם שלי: << אורח >> לא. מתכננים. מדובר כאן על פטור או על מתכננים, על מתכנן פשוט. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> כדי שהעובדים שלא יהיו תחת המעבר יוכלו לקבל אישור. בעצם כל התקנות האלה הן רישיונות לעסוק. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> אבל שימי לב לגבי איזה סוגים הוועדה יכולה להתעסק. הוועדה מתעסקת רק בפטור לפי 19 לגבי אישור רישיון, לגבי הניסיון של המתכננים. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> אנחנו בסך הכול מבקשים לוחות זמנים לסדרי עבודת הוועדה. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> גם בלוחות זמנים של הוועדה שהיא תגיש לממונה, עדיין הבחינה של הממונה לא תלויה בזמן. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> זה מסביר למה זה בסדר לעבוד בלי לוחות זמנים? << אורח >> רותם שלי: << אורח >> לא. בסופו של דבר מדובר בזמנים שוועדת רישיון אמורה להמליץ לממונה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שלומי, מה אתה אומר? << אורח >> שלומי זעירא: << אורח >> אני לא מבין מה הרעש כאן. אני אנסה לעזור. יכול להיות שרשות הגז גבעה איזשהו סטנדרט. הסתכלתי על מהות הסעיף הזה. מדברים כאן על מתן רישיון, על ביטול רישיון ועל הגדרות של מתכנן. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> לא. מתן רישיון עוסק בפטור. << אורח >> שלומי זעירא: << אורח >> כן, בפטור. אם רשות הגז מחליטה לדון ולקיים את הוועדה הזאת והצד שכנגד או ממול מעלה צורך בקיום הליך כזה לפי לוחות זמנים, אני לא מכיר מצב כזה שלוחות הזמנים דוחים פרויקט כזה בצד של רשות הגז. זה הניסיון עד היום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אם כן, למה היא בלחץ? << אורח >> שלומי זעירא: << אורח >> אני לא יודע. אני באמת לא יודע על מה הוויכוח. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> לא הבנתי את האמירה. עד היום לא הייתה דרישה לתקנות עוסקים והעסקה של עובד לא הייתה תלויה ברישיון עוסקים. << אורח >> שלומי זעירא: << אורח >> אני אומר שככל שזה קשור בהתכנסות של רשות הגז או אותם חברי ועדה, אני מניח שהם הולכים לעשות את זה. הם לא הולכים לייצר כאן תקנות ולא לקבוע קבועי זמן ולקיים אותם. את רוצה שזה גם יהיה כתוב ולרגולטור במקרה הזה יש מנדט לומר מתי הוא קובע את זה ומתי לא. עצם זה שזה לא כתוב, זה לא אומר שזה לא אומר שזה לא ייעשה. כך אני מסיק מזה. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> לא נאמר שלא יעשה. העניין הוא הזמנים. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> השאלה היא כמה זמן. יכולה להיות חצי שנה ויכולות להיות שלוש שנים וזה העניין. להגדיר את זה ואם הרגולטור רוצה, שירשום לצורך העניין שלושה חודשים או חצי שנה שזה נראה לו סביר לתת אבל כולנו מסכימים ששנה ושלוש שנים זה לא הגיוני ואגב, גם זה קורה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה קורה? מה הכוונה ב-קורה? << אורח >> עמי אדר: << אורח >> שיש לצורך העניין פערים או בעיות שצריך לשבת ואז בן אדם עזב את התפקיד שלו ומחכים לאדם הבא והבן אדם אחר לא נמצא. כל הדברים האלה קורים במדינה שלנו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> צחי, מה ההתנגדות לתת לוחות זמנים? אם אנחנו באמת מתכוונים לעבוד, ואני יודע שאתם מתכוונים לעשות עבודה, מה הבעיה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני אנסה להסביר. לגישתנו אין משמעות אם נקבע בתקנות את לוחות הזמנים האלה ואני אסביר למה. אנחנו לא נסכים, אם זאת הכוונה ולזה לא נסכים, שרק בגלל נסיבה כזו או אחרת ואני מקווה שהיא לא תקרה, שמישהו לא הספיק לדון, שמישהו יקבל רישיון למרות שהוא לא עומד בתנאים. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> על ההערה הזו ויתרנו. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> תני לי לסיים את התשובה. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> אתה מנסה לבלבל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> נראה לך שאני לא רואה על מה הוא עונה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני לא מנסה לבלבל. חבל שנאמרות אמירות כאלה. זה לא יפה ולא מקובל, אבל בואו נמשיך. אני אומר את האמת המקצועית שלי. את יכולה להגיד את האמת המקצועית שלי והוועדה תכריע. אל תתני לי סופרלטיבים. אנחנו לא חושבים שיש משמעות להגדרה הזאת וללוחות הזמנים ואני אסביר למה. אנחנו לא נסכים למצב שמישהו יקבל רישיון אך ורק בגלל איזשהו כשל בירוקרטי שאני מקווה מאוד שלא יקרה. כמו שאמרו כאן חברים שהם מהצד השני של המתרס, הם לא מרשות הגז, רשות הגז בדרך כלל עומדת בדברים. אין נפקות לקבוע את לוח הזמנים. אנחנו נעשה הכול כדי לעמוד בלוחות המזנים במהירות ובסבירות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> היא לא מבקשת ממך עכשיו שנביא נגר וניתן לו עכשיו אישור לעבוד בגז. היא אומרת שהיא רוצה לדעת, שיהיה לוח זמנים שהם כן יכולים לעבוד עם זה. << אורח >> שלומי זעירא: << אורח >> צחי, יש לזה משמעות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה הבעיה בזמנים? מה הרעיון? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> הדרישה כאן ללוח זמנים נובעת מזה שיש רצון בצורה זו או אחרת להגיע למצב שאם לא עמדו באיזשהו לוח זמנים, מישהו יאושר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> למה שלא יעמדו בלוח זמנים אם יש את הוועדה שתמליץ? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו לא מוכנים לדבר כזה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> למה אתה הולך לכיוון הקיצון הזה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> למה אתה צריך לוחות זמנים? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בבתי הזיקוק יש לו עבודה, ההוא בבוקר החליט לא לבוא, צריך לקבל אישור. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> הוועדה תתכנס ותעשה את עבודתה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אם כן, מה הבעיה שלך לא לתת לזה זמן? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> כי אין לזה משמעות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אם אין לזה משמעות, מה אכפת לך? בוא נגמור את החוק. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> כי אני יודע מה מסתתר מאחורי זה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה מסתתר? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> מה שמסתתר מאחורי זה זו הכוונה שאם לא נעמוד בלוחות הזמנים מישהו יאושר למרות שהוא לא נבחן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> נראה לך שיהיה אפשר לאשר בן אדם בצורה הזאת? << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> אנחנו מבהירים שזה לא מה שמסתתר מאחורי זה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אפשר לסייג את זה שבכל מקרה לא יינתן אישור בהינתן - - - << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> צחי, תתגמש כאן. מה בסוף הם מבקשים? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אם הוועדה לא מתכנסת, לא יהיה לו אישור כזה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אנשים מבקשים. אתה בא ולוקח את המצב שהם יביאו אותך לאשר אנשים שלא יודעים לעבוד בגז ואין להם את ההכשרה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> כי זאת הכוונה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אומר לך בית הזיקוק שאם מחר בבוקר אין לו את הבן אדם, הוא רוצה שתוך איקס זמן תדעו לאשר לו מישהו אחר שידע לעבוד בגז. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> ההחלטה היא של הוועדה. אנחנו מתנגדים לזה נחרצות. אנחנו מתנגדים. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אפשר לכתוב תוך זמן סביר. אנחנו גוף מינהלי והם יכולים לתקוף אותנו מתי שהם רוצים. הרבה פעמים משתמשים בדברים האלה כדי לעכב את פריסת הרשת. יגידו לא אישרתם לנו ולכן הם לא הגיעו. אנחנו מכירים את כל הטריקים ולכן זה עלה. אנחנו מכירים את זה. אנחנו שבעים מההתנהלות הזאת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה אתם מכירים? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> את כל הטריקים של חברות החלוקה למה לעכב את פריסת הרשת ואז הם יאמרו של אישרנו להן ובגלל זה הם לא חיברו את הצרכן. אנחנו מכירים את ההתנהלות של חברות החלוקה. אפשר לכתוב תוך זמן סביר. << אורח >> קריאה: << אורח >> תוך זמן סביר לאחר שהוגש כל החומר והמסמכים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה זה זמן סביר? חודש, חודשיים, ארבעה חודשים? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> הם רשות מינהלית. חלים עליהם כללי מינהל תקין. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> איזה כללי מינהל תקין חלים עליהם? מה זה זמן סביר? חודשיים? חודש? אני הבנתי את הרעיון. אתם אומרים עכשיו שהם צריכים לקבל אישור ואני הבנתי מה מסתתר. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא, הם לא צריכים לקבל אישור. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הבנתי את הרעיון. תעצור. הבנתי את האירוע. אתה אומר שהם עכשיו יכולים בגלל פרויקטים מסוימים לומר לך שלא עמדת בלוח זמנים, לא אישרת את הטכנאים ולכן הם לא עמדו בלוח הזמנים בחיבורים של אותו אחד ובגלל זה הם צריכים לקבל כל מיני סנקציות, קנסות וכולי. אתם אומרים שאתה לא רוצה לתת להם את האופציה איך להינצל מהאירוע הזה. אתה רוצה שהם יעבדו, שיהיה שוט מסוים ואם יהיה כתוב לוח זמנים – לא יהיה לנו את השוט ואז הם יכולי למשוך את העבודה. מצד אחד אני יכול להאמין לך שזה מה שאתה רוצה. אני מאמין לך שזאת המחשבה שלכם וכך אתם יכולים לזרז את העבודה שלהם אבל מצד שני חברות החלוקה או בתי הזיקוק רוצים להבין שבאמת הדברים יקרו והדברים יזוזו יותר מהר כי הם באמת רוצים לבוא ולעבוד. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו מוכנים לתוספת הבאה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כמה זמן? מה אתה אומר? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני לא קובע לוחות זמנים אלא אני אומר מה אני מציע. בסוף הוועדה תחליט. אני אומר את האמת המקצועית שלי. אני מוכן לתוספת הבאה: תוך זמן סביר מהמועד שבו הושלמו כל המסמכים וכל המידע הנדרש במפורט. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> למה מוסיפים? לוועדה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני מציע שלא יהיה תיקון אלא יהיה כמו שנאמר כאן. אם מוסיפים תיקון, אני אומר מה אני מציע. בסוף הוועד התקבל את ההחלטה שלה ואני אומר את האמת המקצועית שלי. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> במקרה של הקורונה קיבלנו בקשות לאישור עובדים על ידי נתג"ז וחברות אחרות וכל מה שנדרש מאיתנו נעשה באופן מיידי. אין שום מקום במקרה הזה לכבול את הרגולטור. זה פשוט לא מתאים. הם יבואו ויגידו לא אישרת ולכן לא חיברתי את הצרכן וישימו את זה על פרויקט אחר. אנחנו מכירים את זה. במקרה אנחנו בבג"ץ אולי חמישי בשבוע הבא. << אורח >> אורנה שוורץ: << אורח >> לפני שנייה אמרת שמה שלא נראה באופן הפעולה שלכם, שנרוץ לבג"ץ. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אותך שמעתי מספיק. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה מאשרת הוועדה? << אורח >> רותם שלי: << אורח >> היא ממליצה. היא ממליצה לפי תקנה 19 על ביטול רישיון וסירוב לחדשו לפי סעיף 17. הממונה יכול בלי קשר לוועדה לקבוע אם הוא מסרב לחדש. והכרה בניסיון לשם מתן רישיון המתכנן לראשונה או מתכנן בכיר. זאת אומרת, מבקש הרישיון שמגיש בקשה צריך לבחון את הניסיון שלו. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> זאת אומרת שזה לא קשור לרישוי בסעיפים הראשונים. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> כפי כולם רואים גם הורדנו את הסוגייה של ההכשרה של המהנדס וההנדסאי. גם את העניין של הרישום. זה מאוד ספציפי ומאוד סגור. שוב, אני מחדדת ואומרת שגם אמצעים זמניים, זה על הזמן שהוועדה תמליץ לממונה. הממונה הוא זה שמעניק את הרישיון. הוועדה ממליצה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> יש את כללי המשפט המינהלי ואם מישהו פועל שלא בסבירות או מושך זמן או כל דבר כזה, יש דרכים וחברות יודעות לפעול בדרכים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתה שוב מגיע למצב שאתה אומר שילכו לכל מיני דיונים. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> אנחנו אומרים שלא ביקשנו שזה יאושר אוטומטית אבל אני כן חושב שאם יהיה כתוב בתקנות שלו שה חודשים או ארבעה חודשים, אתה תתכנס לזה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא. אני אומר שוב שאנחנו לא מסכימים. הוועדה תחליט מה שהיא רוצה. אנחנו מציעים את הנוסח שקיים. אם מתקנים, אנחנו מציעים את התיקון הבא ושוב אני אומר שאני חושב שלא צריך לתקן. אם מוסיפים תוך זמן סביר צריך להוסיף: לאחר השלמת כל המסמכים וכל המידע לשביעות רצונו המלאה של הממונה ושל הוועדה. אני חושב שלא צריך לא את זה ולא את זה. יש את כללי המשפט המינהלי ולא צריך להמציא כאן כללים שלא קיימים בתקנות אחרות. ברשותך נמשיך בהקראת הסעיפים הבאים. סימן י': תנאים לביצוע עבודות גז טבעי שאינן חייבות ברישיון 30. ריתוך פוליאתילן לא יבצע אדם ריתוך פוליאתילן במיתקן גז, ואדם לא יעסיק אדם אחר לביצוע ריתוך פוליאתילן כאמור אלא אם כן מבצע הריתוך הוא בעל אחת מהתעודות הבאות: (א) תעודת גמר של רתך פוליאתילן – גז טבעי ומים, המעידה כי סיים בהצלחה קורס בן 18 שעות לימוד עיוניות לפחות, ו-22 שעות לימוד מעשיות לפחות ועבר בהצלחה בחינה עיונית ומעשית בנושאים הבאים: (1) הכנות לביצוע ריתוך. (2) הקפדה על כללי בטיחות. (3) בדיקת תקינות ציוד הריתוך. (4) סןוגי ריתוך פוליאתילן. (5) בדיקות לתקינות הריתוך. (6) נוהלי סיום העבודה. (ב) בעל תעודת רתך ממדינה זרה לפי תקן EN13067 פלסטיק וולדינג פרסונל קווליפיקיישן ... אסמבליס ושנת ניסיון בריתוך צנרת פלסטיק מסוג פוליאתילן. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> מדובר על סימן י', עבודות שאינן דורשות ניסיון. זאת אחת מהעבודות שאנחנו נסביר בהמשך. כרגע מדובר על ריתוך פוליאתילן והבן אדם שרוצה לעסוק בעבודות גז זו לא צריך רישיון אבל הוא כן צריך לקבל ידע, בין שהוא מקבל ידע בקורס ישראלי או קורס בינלאומי עם שנת ניסיון. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> מי שעושה את ההסמכה בארץ לא צריך שנת ניסיון אבל מי שמגיע מחוץ לישראל צריך שנת ניסיון? << אורח >> רותם שלי: << אורח >> בארץ לא צריך אלא רק מחוץ לארץ. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> למה זה שמגיע מחוץ לארץ, אם יש לו הסמכה ממדינה באירופה, צריך שנת ניסיון? זאת אותה הסמכה. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> בגדול אנחנו רצינו שיהיה רק קורס ישראלי. כל הקורס מבוסס על התקן EN13067. לבקשתכם הוספנו את התוספת הזאת. אנחנו במדינת ישראל לא יודעים לבדוק את התקן הבינלאומי. ההנחה שאם מכשירים בן אדם לפי התקן הזה והמעסיק רוצה להעסיק אותו, הוא לא יעסיק אותו סתם אלא אם יש לו ניסיון ותמיד צריך לבדוק שאכן יש לו את הניסיון. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אני אוסיף שמניסיון שלנו הגיעו רתכים מחוץ לארץ עם תעודה ומפקח הפלסטיק שלנו אמר שהם לא מספיק מיומנים. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> אם אני שולח עובדים שלי לחוץ לארץ לעשות הסמכה זרה, הם יצטרכו שנה ניסיון לפני שהם רתכי ריתוך אבל אם אני עושה להם קורס בארץ שלא לפי התקן האירופאי, הם לא יצטרכו. אנחנו חוזרים לבעיה של אין מספיק הסמכות כי היום בישראל אין הסמכות של ריתוך. פתרנו את זה דרך זה שנביא מסמיך לפי התקן הזר ועכשיו אתם אומרים לנו שזו בעצם הסמכה נחותה כי כאן צריך שנת ניסיון. בואו נחשוב על זה רגע כי זה יוצר מצב שאם אין לי מספיק אנשים - - - << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> תציע פתרון. לבקר זה קל אבל תציע פתרון והוועדה תחשוב. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> הפתרון האוטומטי שהייתי הולך אליו זה שההסמכות הן זהות. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אתה רוצה שגם לישראלים תהיה שנת ריתוך? << אורח >> עמי אדר: << אורח >> ידעתי שתלך לשם. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני שואל. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> האופציה היא להפחית את זמן הניסיון המעשי שצריך הזר. יכול להיות שהוא לא זר אלא זה עובד שלי ששלחתי אותו לעשות הסמכה בחוץ לארץ או הבאתי לו מסמיך מחוץ לארץ לפי התקן הזר. בוא נעשה את זה שלושה חודשים ניסיון מעשי או תקופה אחרת אבל משהו שהוא יותר מידתי מאשר שנה. אם אין לי הסמכה ישראלית, השנה הזאת יוצרת לי קושי. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אני לא נגד לרשום: ועבר מבחן שטח. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> מי מעביר מבחנים כאלה? << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> מפקח הריתוך. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> שלי. נשמע לי פתרון מצוין. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> מה זה מבחן שטח? << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא מתכוון שהמפקח בחן. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> בסדר. תנסחו את זה. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אם אני זוכר, הטסט נקרא פרודקט טסט. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> אותו בעל תעודת רתך עבר מבחני שטח בפיקוח מפקח. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> שיהיה ברור שצריך לשמור ולתעד את כל האישורים על המבחנים האלה באופן מסודר. זה לא משהו שהוא בעל פה. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אני אסביר מה זה מבחני שטח כי לא כולם כאן מהנדסים שעובדים בשטח. הוא עושה מספר ריתוכים, הריתוכים נשלחים למכון שבודק שלמות הריתוכים ואיכותם, אחר כך אפשר לאשר שהוא שולט בחומר. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> זה כמו שהיה נניח שהוא ביצע עבודת תכנון אחת או ביצע תחת פיקוח או משהו כזה. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> כאן זה יותר פשוט. הוא לוקח מכונת ריתוך, מרתך שני צינורות ועוד. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני רק אוסיף: ועמד בו בהצלחה. זה לא מספיק הוא עבר את המבחן אלא הוא עמד בו בהצלחה. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> העקרון ברור. תנסחו את זה. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> 31. עבודת הפעלה (א) לא יבצע אדם עבודת הפעלה של מיתקן גז, למעט מיתקן ביתי לצריכה ומחזיק בפועל לא יעסיק אדם אחר לביצוע עבודת הפעלה כאמור, אלא אם כן המבצע עבר הדרכה לשימוש בטיחותי בגז טבעי מאת המחזיק בפועל, בנושאים הבאים: (1) תכונות הגז הטבעי הנוגעות לביצוע העבודה. (2) הכרת מבנה המיתקנים, האבזרים ומקורות הסיכון. (3) סדר הפעולות להפעלת וכיבוי מיתקן הגז. (4) זיהוי תקלות והתמודדות עם אירועי גז. (ב) על אף האמור ברישה לתקנת משנה (א), לעניין מיתקן גז שהוא מיתקן גז טבעי לצריכה, יצרן מיתקן הגז או נציג היצרן או עובד של המחזיק שיש לו ניסיון בהפעלת יתקן גז טבעי לצריכה למעלה משנה, יעביר הדרכה לשימוש בטיחותי בגז טבעי במיתקן הגז. בתקנת משנה זו, "מיתקן גז טבעי לצריכה" – כמשמעותו בסעיף 8ב(ב)(1) עד (3) לחוק, שצריכתו עולה על 16 מ"ק לשעה. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> בעבר רצינו שעבודת הפעלה תועבר על ידי בעל רישיון וכל העבודה הזאת תתבצע על ידי בן אדם מוסמך שקיבל הסמכה, קיבל את הלימודים. לאור הערות הציבור, של התעשיינים, העברנו מהעבודה הלא מסוכנת לעבודות גז שמודרכות על ידי המחזיק במיתקן והעבודות המסוכנות של מילוי הגז וריקונו יתבצעו על ידי מורשה גז טבעי מוסמך. יש הפרדה בין מיתקן קטן לבין מיתקן שהוא יותר גדול. מיתקן גז טבעי לצריכה, אם זה מיתקן גז עד 16 קוב שעה, המחזיק במיתקן מחליט על הדרך בה הוא מדריך את אותו עובד. הכוונה בעבודה היא כיבוי והדלקה של מיתקן הגז ובקרה על עבודה תקינה מבלי לגעת ולתחזק את המיתקן. ככל שמדובר על מיתקן שהוא יותר גדול, מעל 16 קוב שעה, אנחנו ממליצים וכותבים בתקנות שההדרכה תועבר על ידי אנשים מקצועיים ולא כל אחד לפי הוראות בטיחות של אותו מחזיק אלא על ידי נציג יצרן, יצרן או עובד מנוסה שיש לו את הניסיון בעבודות הפעלה של מיתקן גז טבעי לצריכה. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> הפעלה של מערכת מתחילה מהזרמה של החומר לתוכה, אז המערכת נכנסת לעבודה, מתחזקים אותה במצב הרגיל. לקראת מסירה של המערכת יש מה שנקרא ריקון של המערכת עד שאנשי אחזקה או מי שצריך לטפל יכול טפל בה. כלומר, עבודת הפעלה מתחילה מהרגע של המילוי עד הרגע של הריקון בדיעבד. אגב, המצבים המסוכנים ביותר הם השלב של המילוי והשלב של הריקון. באמצע אנחנו מאוד מאוד רגועים מהעניין הזה, אני אקרא לזה כך, אחרי שעברנו אותו. ברגע שניתנת ההקלה בסעיף 31 שאומרת שלא צריך הסמכה למי שעושה עבודת הפעלה אבל עבודת הפעלה זה רק להסתכל על המערכת, זה כבר לא רלוונטי. עבודת הפעלה בבית זיקוק, במפעלים תעשייתיים, מתחילה במילוי. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> הגדרה של עבודת הפעלה בתקנות האלה השתנתה. היא לא מה שאתה אומר. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> אני יודע. זה בדיוק העניין. יש כאן סתירה. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> המינוח שלך לעבודת הפעלה הוא כנראה משהו אחר. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> סליחה, לא סיימתי את הדברים שלי. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> גם אני לא. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> בהגדרות שרשמתם בהן את הדברים הגדרתם בדיוק איך זה צריך להיות. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אנחנו הגדרנו מה זה עבודת הפעלה ואני אקריא. "פעולות הפעלה זה כיבוי של מיתקן הגז ובקרה על פעילותו התקינה של המיתקן" ככל שהבנתי מישיבות עם רשות הגז. זה לא כולל מילוי וריקון. זאת ההגדרה של עבודת הפעלה. אני מדברת משפטית. אני מסבירה לך משפטית. זאת אומרת שאתה מתכוון לסוג אחר של עבודה שמדברת על ריקון ומילוי של כל הטיפול בגז. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> אני מסכים. בהגדרות שיש, יש עבודת טיפול, הפעלה, התקנה ותחזוקה. אלה ההגדרות שקבעתם. בהגדרה של עבודות טיפול הכנסתם מילוי, ריקון ואת כל הדברים ואז עשיתם הפרדה ואז בעצם את המילוי והריקון לא הכניסו לתוך עבודת הפעלה. חלק מעניין של עבודת הפעלה, מה שאני מנסה לומר, כולל מילוי וריקון. סליחה שאני שוב מתקן. אני לא מנסה לתקן את הנוסח של התקנות אלא אני מנסה להסביר איזושהי תפיסה. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> הבנתי. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> חיים מבין למה אני מתכוון. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אני מבין אותך וגם קצת שוחחנו על כך ואפילו מספר פעמים. עמי אמר נכון כי מילוי וריקון מערכת גז היא מסוכנת במיתקן צריכה. אנחנו רצינו לפטור נושאים מסוימים מהצורך ברישיון. אני אומר בפשטות שמי שלוחץ על כפתור אדום ועל כפתור ירוק ומסתכל על מסך, הוא לא צריך להיות מוסמך, אבל מי שמכניס גז ומרוקן מגז – הוא צריך להיות מוסמך. גם עמי מסכים שזאת אופרציה מסוכנת ולכן התקנות בנויות כך. יכול להיות שזה פחות נוח, יכול להיות שלפעמים זה קצת קשה להבין את ההפרדות האלה אבל שנינו מסכימים שהאופרציה היא מסוכנת. אם כן, מה האלטרנטיבה? להגיד שמי שמפעיל מיתקן יהיה בעל רישיון, מי שלוחץ על כפתור אדום וירוק ומסתכל על מסך, לתת לו רישיון מוסמך גז טבעי? עשינו הקלה מסוימת. אגב, אני זוכר שזו הייתה בקשה של התעשיינים ואני חושב שההקלה מוצדקת. אתה למעשה עכשיו רוצה שהוא יקבל רישיון? << אורח >> אלעד נצר: << אורח >> אני אעצור אותך לשנייה. כבוד היושב-ראש, זו הקלה מאוד חשובה. אני מהתאחדות התעשיינים, מנהל ועדת אנרגיה. זו בקשה שלנו לאורך השנים והרבה תודה לצוותה מקצועי של רשות הגז. זה חשוב למשק. זה הרי לא הגיוני שלפי כל הנוסחים היותר ראשונים כל מי שמפעיל – לא כפי שאתה הגדרת מפעיל אלא איך שכרגע מוגדר בתקנות – יהיה מחויב ברגולציה ובעבודות והסמכות מאוד מאוד נוקשות. זה בעצם הפתרון המאוזן שמצד אחד מאפשר לנו לעבוד ומצד שני עונה על כל הצורך הבטיחותי. זה בדיוק האיזון שביקשנו ותודה רבה לצוות המקצועי של רשות הגז. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> רציתי להציע שיוסיפו בסעיף את האפשרות שבמידה ולצורך העניין המילוי והריקון נעשה בכפוף להנחיות סעיף 11 ו-12 בתקנות בהן אנחנו יצרנו איזושהי החרגה למפעל התעשייתי, על בסיס איזושהי הסמכה מיוחדת שהוא נתן לאותם עובדים. בצורה הזאת מצד אחד גם הכנסנו את הנושא של מילוי וריקון וגם אותם אנשים הם מוסמכים למול המערכת הספציפית שלהם. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו לא מסכימים. ברשותך, נמשיך בהקראה. 32. תדלוק רכב בגז טבעי לא יאפשר מחזיק במיתקן גט"ד, המשמש להפעלת תחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי, למי שהוא מעסיק או לנותן שירותים מטעמו לבצע תדלוק רכב בגז טבעי, אלא אם כן ערך המחזיק הדרכה מטעמו לשימוש בטיחותי בגז טבעי בהיקף ובנושאים המפורטים בתקנה 31(א). << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> מדובר על תדלוק רכב בגז טבעי שזאת גם עבודת גז והיא גם פטורה מרישיון. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> 33. מילוי ופריקת גז טבעי לא יבצע אדם עבודות מלוי או פריקה של גט"ד או גט"ן, ואדם לא יעסיק אדם לביצוע עבודות כאמור, אלא אם כן השלים מבצע העבודות את ההדרכות המפורטות להלן שבעל רישיון ספק הגז קיים מטעמו: (1) הדרכה לשימוש בטיחותי בגז טבעי בהיקף ובנושאים המפורטים בתקנה 31(א). (2) הדרכה בת שעתיים לעניין תוכנית לאירוע גז לגבי המיתקנים או המערכות שאליהם תחובר מיכלית כביש לגט"ד או מיכלית כביש לגט"ן, בנושאים הבאים: (א) היכרות עם נוהל חירום של ספק הגז, מצבי חירום ודרכי התמודדות. (ב) היכרות עם אמצעי הבטיחות האוטומטיים. (ג) אופן סגירת אספקת הגז הטבעי בשעת חירום ודרכי מילוט. (ד) דרישות דיווח. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> בנושא של גט"ן זה גז טבעי דחוס. על מנת לייצר את הגז הטבעי הדחוס ולשנע אותו, צריך למלא את הגז הטבעי הדחוס במכלים מיוחדים שנמצאים במכליות כביש ולשנע את זה למיתקן פריקה של גז שם לחץ הגז יורד מ-250 אטמוספרות ללחץ הגז שהצרכן הזמין. התהליך הזה הוא פטור מרישיון. התהליך של המילוי, לא של עבודת טיפול במיתקן גז הזה אלא תהליך המילוי של אותו גז הוא תהליך מאוד מסוכן וספק הגז - למעשה מי שמתעסק בנושא הזה זה ספק גז טבעי דחוס ויש לנו שניים במדינת ישראל והם מעבירים את ההדרכות. אנחנו גם כתבנו את זה בתקנות. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> האם אפשר את תקנה 31 להחריג גם ל-33 ולהוסיף גז"ט? מה ההבדל? מילוי וריקון. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> מילוי וריקון, זה טעון רישיון. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> אתם ניסחתם משהו. אני מתמודד מול הנוסחים שלכם. אני לא מנסה עכשיו לשחק איזשהו פינג פונג של מה אני אמרתי ומה לא. אני פשוט מנסה לומר שעניין של עבודת הפעלה ברמה שלה, כוללת גם מילוי וריקון. יש כאן גם סעיף שלם של הקלה שמדבר על זה. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> כאן מדובר על שני בעלי רישיון במדינת ישראל שהם עושים את עבודת המילוי למכליות כביש. זה הרישיון שלהם. בנוסף לרישיון הספציפי שהם מקבלים לעבודת גז בכל עבודות הגז שהם עושים, עבודות הטיפול, אנחנו חידדנו שהנהג שמגיע וממלא - הוא צריך לקבל את ההדרכה וזה צריך להיות בנוכחות שני עובדים ויש כאן פירוט מסוים. זה מאוד ממוקד. אנחנו עושים פיקוח על החברות האלה בנושא של המילוי ואנחנו יודעים לחיות עם זה בשלום. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> פרק ג': כללים לעניין ביצוע עבודות גז טבעי 34. חובת פיקוח על ריתוך פוליאתילן לא יבצע אדם עודדת ריתוך פוליאתילן במיתקן גז אלא תחת פיקוח של בעל רישיון מפקח הקמת מערכות פוליאתילן. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> אנחנו רוצים כאן לתקן את הנוסח בהתאמה לשם ששונה לאותו רישיון. זה יהיה: "רישיון מפקח מיתקני גז מפוליאתילן". זה השם המדויק יותר. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אני רק אומר שבגלל שעשיתם שינויי נוסח, המשמעות היא שבסוף זה יתוקן בנוסח. בסדר? << אורח >> רותם שלי: << אורח >> כן. 35. הדרכה למשתמש במערכת גז טבעי במבנים (א) לאחר ביצוע עבודת גז במיתקן ביתי לצריכה, בעל רישיון מורשה גז טבעי במבנים ידריך את אחד או יותר מבין משתמשי המיתקן הדרכה לשימוש בטיחותי בגז טבעי, בעל פה ובכתב, בנושאים הבאים: (1) התמודדות עם סיכונים הקשורים בשימוש בגז טבעי וזיהוי ריחו של הגז הטבעי. (2) הכרות עם מיתקן צריכת הגז הטבעי ודרך הפעלתו. (3) מיקום ברזי ניתוק הגז למיתקן ולדירה. (4) דרכי התקשרות עם מוקד החירום של בעל רישיון החלוקה. (5) בתכנון צינור ביתי בדירה בודדת, על בעל הרישיון להעביר תרשים מיקום הצינור לבעל רישיון חלוקת גז טבעי באזור. (ב) בוצעה עבודת גז במיתקן ביתי לצריכה המשמש יותר מיחידת דיור אחת, הדרכה כאמור בסעיף קטן (א) תועבר לאחד או יותר ממשתמשי המיתקן בכל יחידת דיור או לנציגות המוסכמת על אותם דיירים. מדובר על אופן ביצוע ההדרכה במבנים, למי צריך להעביר אותה ומה הם התכנים. 36. הוראות לביצוע עבודות תכנון (א) הכנת תוכנית תכלול את ביצוע שלוש עבודות התכנון הבאות: (1) תכנון מיתקן גז. (2) בדיקת תכנון הכוללת פעולות בקרה על התכנון או שינוי תכנון והתאמה לתוכנית או תוכנית ההתקנה להוראות לפי החוק, לפי חוק משק הגז הטבעי וצווי הבטיחות, בדיקה נוספת של החישובים שבוצעו במהלך התכנון, בחירת החומרים ושיטות ההקמה, ושיטות הגנה נדרשות לפי סוג המיתקן. (3) אישור תכנון הכולל אישור כי התכנון שבוצע בהכנת התוכנית או תוכנית ההתקנה למיתקן גז תואם את ההוראו לפי החוק, לפי חוק משק הגז הטבעי וצווי הבטיחות למעט אישור שנו תן גוף בודק או אישור לפי סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי. (ב) בעל רישיון מתכנן או מתכנן בכיר בלחץ גבוה או מתכנן בכיר בלחץ נמוך לא רשאי לבצע אישור תכנון של מיתקן גז אם ביצע את התכנון של אותו מיתקן הגז או את בדיקת התכנון של מיתקן הגז האמור או את שניהם. אני אציין שאנחנו מבקשים להוסיף גם את תקנת משנה (ג) שאומרת: "בעל רישיון מתכנן בכיר בלחץ נמוך יאשר אישור תכנון לשלוש תוכניות ראשונות של מערכת גז טבעי המחברת מבנה עד חמש קומות לבעל רישיון מתכנן שאינו גם בעל רישיון מתכנן גפ"ם". מדובר בתקנה שנותנת כללים לגבי סוגי עבודות תכנון והאישורים. תקנה 36(ג) מתקשרת בהמשך – עת נחזור למתכננים – לסמכויות שלו. הוא יוכל לתכנן מערכת במבנים שמחברת חמש קומות אבל בתנאי שיאושרו לו שלוש תוכניות ראשונות. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> אני אסביר. את הנושא של התכנון במדינת ישראל, בגדול תוכניות גז שמתבצעות במדינת ישראל, מתבצעות על ידי חברות ענק בעולם וגם בישראל. מהנדסים בחוץ לארץ עובדים עם איגודים מאוד מסודרים. למשל באנגליה יש איגוד מהנדסים ב-אייג'ם וכדי להתקבל לאיגוד המהנדסים האלה אתה צריך להיות מהנדס עם ניסיון רב והוועדה בוחנת אותך במשך שנה וחצי לגבי הנושא הזה. אז אתה גם לא יודע לתכנן את המיתקן הזה באופן עצמאי ויש לך עוד עובדים נוספים שיודעים לתכנן יחד איתך. גם במדינת ישראל התכנונים שמתבצעים, כל התכנונים וכל המפרטים, חתומים על ידי מעט אנשים, לפחות שלושה אנשים. גם לפי תקני איזו מדובר על התקנות שנעשות על ידי מספר אנשים רחב. מה שכתוב כאן בתקנות, אנחנו מחדדים את זה. ביצענו מספר הקלות גם בנושא של מתכנן רמה 1. בתקנה (ג) הוספנו. ביקשתם שהמתכנן שהוא הנדסאי יוכל לאשר גם מיתקנים עד חמש קומות והוספנו את זה אבל בתנאי שמתכנן לחץ נמוך יאשר אותו. זאת אומרת, יאשר את שלושת המיתקנים הראשונים שלו כדי לוודא שהוא באמת יכול לעשות את העבודה ומאז המתכנן רמה נמוכה יוכל לעשות את התכנון. לבקשת חברות החלוקה הוספנו את התיקון הזה. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> איך זה עובד עם תקנות מפרטים? בתקנות מפרט כתוב שהיועץ צריך לאשר את התכנון. מדובר בשני אישורים? << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> אתה שואל על הרגולציה הכללית במדינת ישראל? << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> לא. בתקנות מפרטי גז כאשר מתכננים את המפרט, אתה ביקשת שהיועץ יאשר את התכנון. זה בתקנות. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> כרגע כדי לתכנן את התכנון אתה צריך לתכנן, מישהו לבדוק ולאשר את זה. זאת התוכנית. אם יש לך רגולציה, לחברה שלך יש דברים נוספים, אתה יכול לגשת למנהל הרשות או למקומות אחרים ולבקש שינויים כאלה ואחרים במסגרת הרישיון. כאן אנחנו מדברים על איך מתבצעת עבודת תכנון וכך היא מתבצעת. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> בסדר, אבל אם היועץ מאשר. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> דרישת רישיון החברה. הוא דורש חתימה והשתתפות. בוא לא נעשה סלט. שם מדובר על רישיון של חברת חלוקה וכאן מדובר על תקנות. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> אני מדבר על תקנות מפרט הגז. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> בתקנות מפרט הגז יש יועץ שהוא לפי הרישיון של החברה שלך. התקנות מדברות על החברה שלך. אלה תקנות מפרטי חלוקה. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> פרק ד': הוראות שונות 37. חובת הצגת רישיון או אישור הדרכה מבצע עבודת גז הטעונה רישיון עוסק, תעודה או אישור הדרכה לפי תקנות אלה חייב להציג את רישיון כעוסק, התעודה או אישור ההדרכה, לפי העניין, לפי דרישת מקבל השירות. מדובר בחובה להציג את הרישיון. פרק ה': תחילה והוראות מעבר 38. תחילה (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), חודשיים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה). (ב) תחילתן של תקנות 2, 3(א), 11, 12, 13, 30, 32 ו-33 בתום 18 חודשים מיום פרסומן. אנחנו מבקשים להוסיף לתחילתן גם את תקנה 31 שמדברת על עבודת הפעלה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> המשמעות היא שגם התקנה הזאת תיכנס רק 18 חודשים אחרי כניסת התקנות עצמן. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> הכוונה שגם 5, 6, 7 ייכנסו 18 חודשים לאחר מכן. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> תקנה 2 מדברת על הרישוי. אם הוא התחיל את המסלול, אין חובת רישוי בעבודות הגז. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> תקנה 2 מדברת על מורשה, מורשה מבנים, על עבודות. אנחנו מדברים כאן על עבודות. תקנה 2 אומרת שלא יעסוק אדם בעבודות גז אלא אם הוא בעל רישיון, כך שזה לא חל ואתה לא נכנס ל-5. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> תכנון הוא לא עבודת גז. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> גם תכנן. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> אם כן, למה צריך לציין את 11? << אורח >> רותם שלי: << אורח >> תקנה 11 היא הדרכות. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> לעניין כל בעלי המקצועות החדשים שיהיו חייבים ברישוי. יש פרק זמן של 18 חודשים בתוכו עולם כמנהגו נוהג ותקום ועדת מעבר. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> קודם כל, התחילה של תקנה 2 שמדברת על עבודות גז דורשות רישיון, היא תתחיל 18 חודשים מיום התחילה. זאת אומרת, תוך 18 החודשים האלה עצם עבודת הגז עוד לא תצריך רישיון. מי שיעסוק בלי רישיון, הוא לא יהיה עבריין. אתה שואל על ועדת הרישוי? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. על הוראות המעבר. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> התקנה הבאה שמדברת על הוראת מעבר מדברת מיום התחילה יהיו 36 חודשים, מי הם אלה שייכנסו כדי לקבל את הרישיון בכלל. 39. הוראות מעבר (א) על אף האמור בפרק ב' – (1) הממונה רשאי להעניק רישיון עוסק גם למי שלא מתקיימים בו התנאים למתן רישיון הקבועים בתקנות אלה, אם הבקשה לרישיון הוגשה ערוכה לפי הטופס שבתוספת השנייה לא יאוחר מ-36 חודשים מיום התחילה בצירוף מסמכים המעידים על עמידתו בתנאים למתן רישיון לפי תקנות אלה, למגיש בקשה העומד בתנאים שבסעיף 15(א)(1) ו-(2) לחוק, ולפי התנאים כמפורט להלן, לפי סוג הרישיון לגביו מוגשת הבקשה: כאן אנחנו מבקשים להוסיף. היות ובתקופת המעבר יש את הצורך לבחון אישור ניסיון, גם כאן הבחינה של אישור הניסיון, זה טופס שיפורסם באתר של הרשות וגם זה יהיה חלק מהמסמכים שיצטרכו להוציא. (א) רישיון מורשה גז טבעי – מי שמתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא בעל תעודה במקצוע מתקין מיתקן גז טבעי שנתן משרד העבודה. (2) הוא בעל תעודה במקצוע מפעיל מיתקן גז טבעי רמה 1 שנתן משרד העבודה. (3) הוא עומד בשני התנאים הבאים: (א) הוא השלים קורס בתחום עבודות גז טבעי שארגן המעסיק, שלא במסגרת קורסים שהכיר בהם משרד העבודה צמתן תעודת גמר, והיקף הקורס 40 שעות לפחות, וקיבל אישור המעסיק על כך. (ב) הוא בעל ניסיון בהיקף של שנה אחת לחוות בתחום שבו ביצע את הקורס כאמור בפסקת משנה (א) וקיבל אישור המעסיק על כך. (ב) רישיון מורשה גז טבעי במבנים – מי שמתקיים לגביו אחד מאלה: (1) בעל ניסיון מוכח שאישר המעסיק של שנת עבודה אחת לפחות במיתקני גז טבעי במבנים ומתקיים לגביו אחד מאלה: (א) הוא בעל תעודה במקצוע מתקין מיתקן גז טבעי אש שנתן משרד עבודה. (ב) הוא בעל תעודה במקצוע מפעילך מיתקן גז ובעי רמה 1 שנמתן שמרד העבודה. (ג) הוא השלים קורס בתחום עבודות גז טבעי שארגן המעסיק, שלא במסגרת קורסים שהכיר בהם משרד העבודה למתן תעודת גמר והיקף הקורס 40 לפחות וקיבל אישור מהמעסיק על כך. (ד) בעל רישיון מתקין גפ"ם. (2) מי שעבר הכשרה עיונית בת 70 שעות לימוד לפחות והכשרה מעשית בת 30 שעות לימוד לפחות בנושאים המפורטים בתקנה 6(א)(2)(ב) ועבר בהצלחה בחינה עיונית ומעשית כאמור בתקנה 6(א)(2)(ג), ובנוסף עומד באחד מהתנאים הבאים: (1) הוא בעל רישיון מתקין גפ"ם. (2) הוא בעל ניסיון של שנה בעבודה לפחות לבעל רישיון חלוקה לביצוע עבודות גז במערכת גז טבעי במבנים וקיבל את אישור המעסיק על כך. אני רק אחדד שבעקבות השינויים של מיקום התקנות, בתקנה (ב)(1)(2), כאשר אנחנו מדברים על מי שעבר הכשרה בת 70 שעות לימוד לפחות והכשרה מעשית בת 30 שעות לימוד לפחות בנושאים המפורטים, זה בתקנה א(1)(ב) ועבר בהצלחה בחינה עיונית ומעשית כאמור בתקניה 6(א)(1)(ג). זה שינוי של מיקום הנושאים. (ג) רישיון מפקח התקנת מערכות פוליאתילן – מי שקיבל תעודת מפקח מערכות פוליאתילן מאת משרד העבודה. שוב, יש כאן עניין של נוסח של השם. רישיון מפקח מיתקני גז פוליאתילן. (ד) רישיון מפקח התקנת מערכות פלדה – מי שקיבל תעודת מפקח התקנת מערכות מפלדה מאת משרד העבודה גם כאן יש עניין של ניסוח של השם. בהוראת המעבר הוספנו גם הוראת מעבר לבעל רישיון מתכנן. לפני כן לא הייתה הוראת מעבר לבעל רישיון מתכנן כי... את רישיון מתכנן בהוראת המעבר וגם בתקנות, היה זהה. עשינו איזושהי הקלה כך שנוסף גם בעל רישיון מתכנן. מי שמתקיים לגביו כל אלה: (1) המבקש הוא הנדסאי או מהנדס. (2) המבקש בעל ניסיון של לפחות שנתיים בהכנת טיוטות חישובים הנדסיים בחומר גרפי לצורך ביצוע עבודת תכנון אחת או יותר במיתקני הגז הבאים: (א) לפחות מיתקני גז באורך מצטבר של קילומטר אחד. (ב) לפחות שלושה מיתקני גז ייעודיים. (3) בעל רישיון מתכנן רשאי לבצע את עבודות התכנון הבאות: (א) תכנון מיתקן גז. (ב) בדיקת תכנון מיתקן גז. (ג) אישור תכנון של מערכת גז טבעי במבנים המחברת מבנה עד שתי קומות. היה בעל רישיון מתכנן גם בעל רישיון מתכנן גפ"ם, רשי לאשר תכנון של המערכת כאמור המחברת מבנה עד חמש קומות. (ד) פיקוח עליון. (ה) אישור כי מיתקן הגז הטבעי שהוקם תואם את התכנון. אני אציין שבתוספת יש עניין של סמכות והוספנו גם של רישיון המתכנן גפ"ם כאשר בהמשך תהיה ההגדרה. בעניין של הדרישות לאישור ניסינון השוני בין הוראת המעבר לבין תקנה 9 של התכנון הוא שכאן טיוטת החישובים ההנדסיים וחומר גרפי לא מופנה ספציפית רק לבעל רישיון מתכנן וזאת כדי להקל על הכניסה לתוך הוראות המעבר. (ו) בעל רישיון מתכנן בכיר הוא אחד מאלה: (1) התנאים למתן רישיון מתכנן בכיר בלחץ נמוך הם כל אלה: (א) המבקש הוא מהנדס רשום באחד מהתחומים המפורטים בתקנה 9(א)(1)/ (ב) המבקש הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בעבודות תכנון. (ג) המבקש הוא בעל ניסיון עבודת תכנון אחת או יותר במיתקני הגז הבאים: (1) מיתקני גז מסוג צינור באורך מצטבר של 10 קילומטרים לפחות או מיתקן גז טבעי לצריכה מסוג צינור כמשמעותי בסעיף (ב(ב)(4) לחוק באורך מצטבר של קילומטר אחד לפחות. (2) לפחות חמישה מיתקני גז על-קרקעיים. (ד) בעל רישיון מתכנן בכיר בלחץ נמוך רשאי לבצע כל עבירת תכנון במיתקני גז בלחץ נמוך. (2) התנאים למתן רישיון מתכנן בכיר בלחץ גבוה הם כל אלה: (א) המבקש הוא מהנדס רשום באחד מהתחומים המפורטים בתקנה 9(א)(1). (ב) המבקש בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בעבודות תכנון. (ג) המבקש בעל ניסיון בביצוע עבודות תכנון אחת או יותר במיתקני הגז הבאים: (1) מיתקני גז מסוג צינור בלחץ גבוה באורך מצטבר של שלושה קילומטרים לפחות. (2) לפחות שני מיתקני גז על קרקעיים בלחץ גבוה. (ד) בעל רישיון מתכנן בכיר בלחץ גבוה רשאי לבצע כל עבודת תכנון במיתקני גז בלחץ גבוה. גם כאן אני מבקשת לתקן. בעלי הרישיון, התנאים, בפסקה (א) המבקש הוא מהנדס. אנחנו מורידים את "הרשום באחד מהתחומים המפורטים בתקנה". היות וזאת תקופת מעבר אנחנו מקלים ולכן בתקופת המעבר המהנדס לא יהיה צריך להיות רשום. אותו דבר גם לגבי (2) כאשר המהנדס לא יהיה צריך להיות רשום. אלה התיקונים לתקנה 2. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> תקנה 39 היא תקנה מאוד חשובה. היא למעשה אומרת שבמשך 36 חודשים אנשים שרוצים לקבל רישיון יכולים להגיש בקשה לממונה על הבטיחות, למהנדס הראשי, כדי שהוא יוכל לתת את הרישיון. ניסינו לזהות את כל הכשלים שיכולים להיות בהוראות המעבר, גם בעצם העובדה ש-18 חודשים כל אחד יכול להמשיך לעבוד וגם בעצם זה שאפשרנו גם למורשים, מורשים במבנים, למעשה כל בעלי הרישיונות שיידרשו לרישיון אחרי 18 חודשים, אפשרנו להגיש בקשות ואפילו מעבר ל-18 חודשים, עד 36 חודשים, אז יכולים להגיש בקשה לרישיון. אם זה לגבי מורשה, אם עשית קורס מתקין שזה קורס שקיים היום במדינת ישראל והרבה אנשים סיימו אותו, זה קורס מפעיל, או שעברת קורס אחר – כמו קורס JW שהוא 40 שעות כך שלמעשה גם הוא נכנס. לא כתבנו את השם כי יכול להיות שיבוא מישהו עם קורס אחר, יש לו שנת ניסיון והמעסיק חתם לו על כך. זאת אופציה נוספת, לקבל את רישיון המורשה כבר בתקופת המעבר. למעשה נתנו כאן מענה לכל הניסיונות וניסינו להקל עד כמה שניתן. התקנות האלה ייכנסו לתוקף ואנחנו רוצים לתת מענה לכולם כדי שהכול יצליח. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> אמרת משהו לגבי מה שאנחנו ביקשנו, ה-JW. לא ראיתי את זה. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> במורשה גז טבעי יש אופציה שלישית כדי לקבל מורשה גז טבעי. המעסיק יכול לחתום על ניסיון. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> זה לא נמצא בנוסח. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> זה קיים מלכתחילה. אני ניסיתי להסביר לכם כמה פעמים אבל כל הזמן ניסיתם לכתוב אך זה עוד פעם ועוד פ עם. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> תפנה אותי. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> בהוראות המעבר, באופציה השלישית, תקנה 39(א)(א), מורשה גז טבעי, מתקיים בו אחד מאלה: או שאתה מתקין, או שאתה מפעיל או מספר 3 ומספר 3 מדבר על שני תנאים מצטברים: הוא השלים קורס בתחום עבודות גז טבעי שארגן המעסיק שלא במסגרת הקורסים בהם הכיר משרד העבודה. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> למה זה קורס שארגן המעסיק אם זה לא אני שארגנתי? יש חברות שעושות ואני שלחתי בן אדם לעשות את הקורס אצלן. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> לפחות 40 שעות וקיבל אישור מעסיק על כך ויש לו שנת ניסיון. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> אם אפשר לחדד את זה בנוסח. << אורח >> קריאה: << אורח >> ארגן, יכול להיות שהיה צריך לארגן את הקורס. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין לנו התנגדות. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> יש מפקח שהוא מהוותיקים בעולם החלוקה בישראל ואין לו תעודה של משרד העבודה אלא תעודות מחוץ לארץ. יש לו מכתב שמסמיך אותו בישראל. כרגע הנוסח לא מאפשר לי להסמיך אותו בהוראות המעבר. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> באחת התקנות של הפטורים – לדעתי תקנה 19 - לממונה יש אופציה כך שהוא יגיש בקשה לממונה. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> אני עושה את זה דרך המסלול של הפטור. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> הוא יגיש את הנתונים והם יישקלו מבחינת הנתונים. זאת דרך לפטור אותו מהחובות של התקנות וכך הוא יוכל לקבל אתה הרישיון. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> אפשר לעשות תעודה ממקום אחר. אין הרבה כאלה. רציתי לוודא שהתקנות מאפשרות כדי שלא תהיה בעיה. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> הבהרה. רישיון ... גז טבעי במבנים, יש את (1) ואת (2): מי שעבר הכשרה עיונית. מי מעביר את ההכשרה הזאת? << אורח >> רותם שלי: << אורח >> של פסקה (2)? משרד העבודה. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אולי צריך להתייחס לזה. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> בתקנה 15? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> כן. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> לגבי תקנה 15 רצינו לחדד. כיום כתוב 30 אבל צריכה להיות הכשרה של סעיף 30(א). << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> שיהיה ברור שאתם מעבירים את זה. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> כן. כרגע סעיף 15, כל התקנו ת שמפורטות כאן, ההכשרות מועברות על ידינו ורק ביקשנו תיקון כך שזה זה יהיה 30(א) ולא 30 באופן מלא כי (ב) הוא למעשה ההכשרה ממדינה זרה. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> בהוראות המעבר, מערכות פלדה, רשמתם רק מי שמוסמך מצד אחד ממשרד העבודה ובתקנה יש רשימה שלמה שכוללת כל מיני מפקחי ריתוך. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> אתה מדבר על תקנה 8 לעומת הוראת המעבר. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> כן. אתם רשמתם מי שקיבל תעודה, מפקח התקנה, מאת משרד העבודה. למיטב ידיעתי למפקחי ריתוך אין הסמכה מבחינת משרד העבודה. הם מוכרים לפי סעיף 8. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> אנחנו מכירים שיש קורס כזה ואנשים סיימו אותו. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> אני מסכים שיש קורס של מפקח צנרת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יש לנו כמה פערים. אנחנו עכשיו להפסקה של רבע שעה. יש את הפערים בסעיפים 5 עד 7, סעיף 17 ו-29. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> גם סעיף 18. תקנות 5 עד 7 יש הרבה שינויים שהוכנסו בעקבות הישיבות. את תקנה 17 אנחנו נפתח ותקנה 29 שעלתה כאן בישיבה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> על מה תקנה 29? << אורח >> רותם שלי: << אורח >> ועדת רישוי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הוועדה הממליצה. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> על תקנה 18 היו הערות במקום אחר. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> צריך לחזור אחורה ולהציג את הנושאים. כל מה שלא הוצג או הוקרא בוועדה, אחרי ההפסקה נחזור אליהם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:33 ונתחדשה בשעה 11:48.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. היועצת המשפטית קיבלה חיזוק משמעותי שיעזור לב, את איתי עצמון היועץ המשפטי שלנו. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> יתווספו ההגדרות הבאות: לחץ גבוה כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי. לחץ נמוך כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי. זה בהתאם לשינויים שנערכו. נוספה הגדרה של רישיון מתכנן גפ"ם: רישיון מתכנן גפ"ם או רישיון מתכנן גפ"ם בכיר כמשמעותם בתקנות הגז, בטיחות ורישוי, 2006. אני אציין שבתקנה 2 שכבר הקראנו אותה, בהתאם למה שסוכם, בסעיף 2(ב), מי שרשות הגז התקשרה עמו לעניין זה. אני עוברת לתקנה 5 שזה רישיון מורשה גז טבעי. ננסה גם להסביר וגם להקריא את השינויים שעשינו. התנאי לקבלת רישיון מורשה גז טבעי הוא קבלת תעודת גמר לפי אחת מהחלופות הבאות. יש שתי חלופות כאשר החלופה הראשונה: המבקש עומד בכל התנאים הבאים: (א) הוא צריך להיות בעל השכלה של 10 שנות לימוד לפחות או שעבר בהצלחה מבחן שערך משרד העבודה שמט רתו להעריך השכלה ברמה של 10 שנות לימוד. (ב) הוא עבר הכשרה עיונית בת 235 שעות לימוד והכשרה מעשית בת 120 שעות בתחומי הלימוד המפורטים. (ג) הוא עבר בהצלחה בחינה עיונית ובחינה מעשית הכוללת את הנושאים המפורטים. חלופה נוספת, שנייה, הוא עמד בכל התנאים הבאים: נקרא לזה מסלול מקוצר. התנאי שלו צריך להיות אחד מאלה: הוא צריך להיות מהנדס רשום או הנדסאי רשום באחד מהענפים הבאים: הנדסת מכונות, הנדסה כימית, הנדסה אזרחית והנדסת חשמל. או שהוא יכול להיות מהנדס רשום בהנדסת חומרים. זה שהוא יכול להיות מהנדס רשום בהנדסת חומרים, אין על זה סעיף ולכן זה רשום מחוץ לרשימה אבל בעקרון ככל שהוא אחד מהאנשים האלה, הוא יכול להיכנס לאותו מסלול מקוצר שאומר שהוא צריך לעבור הכשרה בת 120 שעות לימוד והכשרה מעשית בת 60 שעות לימוד בתחומים המפורטים בתקנת משנה 5(א)(1)(ב)(1) עד (5). הסמכות שלו היא אותה סמכות ולא שינינו אותה. תקנה 6, רישיון מורשה גז טבעי במבנים. גם כאן התנאי למתן רישיון גז טבעי הוא קבלת תעודת גמר לפי אחת החלופות. יש את החלופה הראשונה של הקורס. הוא עמד בכל התנאים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני חייב לצאת להפסקה לאיזשהו דיון בוועדת הכנסת. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:59 ונתחדשה בשעה 12:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אני אקריא את כל תקנה 5 מהתחלה. 5. רישיון מורשה גז טבעי (א) תנאי לקבלת רישיון מורשה גז טבעי הוא קבלת תעודת גמר לפי אחת מהחלופות הבאות: (1) הוא עמד בכל התנאים הבאים: (א) הוא בעל השכלה של 10 שנות לימוד לפחות או עבר בהצלחה מבחן שערך משרד העבודה, שמטרתו להעריך השכלה ברמה של 10 שנות לימוד כתנאי לתחילת הכשרה. (ב) הוא עבר הכשרה עיונית בת 235 שעות לימוד והכשרה מעשית בת 120 שעות לימוד בתחומי הלימוד הבאים: (1) תכונות הגז הטבעי, היכרות עם כל סוגי מיתקן הגז והאבזרים המותקנים הם ובכלל זה מיתקן גז טבעי ... אך למעט מערכת גז טבעי מבנים. (2) כללי בטיחות בגז טבעי, שיטות עבודה במיתקני גז לרבות התקנה, הפעלה וטיפול במיתקן. (3) תיקונים הנובעים משריפה לא מושלמת בפליטות פחמן חד חמצני. (4) הכרת הדין הישראלי בתחום משק הגז הטבעי. (5) הכרת סמכויות המורשה בתחומי אחריותו. (6) הכרות מעשית עם מיתקני גז טבעי באמצעות טיוב מודרך במיתקני גז פעילים. (ג) הוא עבר בהצלחה בחינה עיונית ובחינה מעשית הכוללות את הנושאים המפורטים בפסקת משנה (ב). 2. הוא עומד בכל התנאים הבאים: (א) תנאי לתחילת ההכשרה הוא אחד מאלה: (1) הוא מהנדס רשום או הנדסאי רשום באחד הענפים הבאים: (א) הנדסת מכונות. (ב) הנדסה כימית. (ג) הנדסה אזרחית. (ד) הנדסת חשמל. (2) מהנדס רשום בענף הנדסת חומרים. (ב) הוא עבר הכשרה עיונית בת 120 שעות לימוד והכשרה מעשית בת 60 שעות לימוד בתחומי הלימוד כאמור בתקנת משנה (5)(א)(1)(ב)(1) עד (5). (ג) הוא עבר בהצלחה בחינה עיונית או בחינה מעשית כאמור בתקנת משנה (5)(א)(1)(ג). (ב) בעל רישיון מורשה גז טבעי רשאי לבצע את כל העבודות הבאות במיתקן גז למעט במערכת גז טבעי מבנים: (1) עבודת טיפול. (2) בדיקת מיתקן גז. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> אם אפשר להוסיף בבקשה מהנדס תעשייה וניהול. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> הרשימה הזאת היא רשימה שנבחנה על ידי... שמדברת על היכן המהנדס וההנדסאי יכולים להיות רשומים. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> זאת לא הבקשה שלו. הוא מבקש להוסיף תחום נוסף של הנדסאים ומהנדסים. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> לרשות אין התנגדות. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> גם לנו אין התנגדות, גם מבחינת מהנדסים. << אורח >> קריאה: << אורח >> באיזה תת סעיף זה? איפה בדיוק אתה מכניס את זה? << אורח >> עמי אדר: << אורח >> בסעיף 2(א)(1). << אורח >> עמי אדר: << אורח >> מה עם מסיק דודים? גם זה כאן? << אורח >> רותם שלי: << אורח >> רגע. אנחנו עכשיו בתקנה 5. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> בתקנה 5. המסלול המקוצר בתקנה 5, שיהיה גם למי שהוא מסיק דודים. אם זה אפשרי. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> עכשיו מבקשים להוסיף תחום נוסף שבו המהנדס הרשום או הנדסאי רשום יכולים להיכנס להכשרה. סעיף 2(א)(1), תתווסף פסקה (ה): הנדסת תעשייה וניהול. אותו מהנדס או הנדסאי יהיה רשום בהנדסת תעשייה וניהול. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> מה לגבי מסיק דודי קיטור? יש מקצוע שנקרא מסיק דודי קיטור שמועבר על ידי משרד העבודה. כדי להיכנס לקורס מקוצר. זה חוק במדינת ישראל. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> יש הבדל בין חוק ויש הבדל בין הכשרה. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> בין ביצוע הכשרה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו לא מוסיפים מסיק דודים. אנחנו מוסיפים מהנדס או הנדסאי תעשייה וניהול. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> למה לא מסיק דוודים? זה גוף מוסמך. זו הכשרה מוסמכת על ידי מדינת ישראל להפעיל דוד קיטור. אם יש לך דוד קיטור, אסור לך להפעיל דוד קיטור ללא הסמכה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא במסלול המקוצר. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> כל העיסוק של הבן אדם הזה הוא לנהל משק גז, נקרא לו כך, אל מול דוד הקיטור שזה עיקר התקנה. לעבודת הפעלה. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אני יכולה כמשרד העבודה לומר שלפי ההסבר המקצועי כאן לנו אין הכשרות כאלה. אם הכשרות כאלה מתקיימות באופן פרטי, הרגולטור יכול לקבוע אותן ככל שהוא מעוניין. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> מה זה הכשרה באופן פרטי? << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> מעסיק הדוודים מקבל אישור? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אין תעודת גמר ממשלתית שמתקבלת ממינהל הכשרות על קורס כזה. אנחנו לא מכירים כזה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה ההגדרה של זה? << אורח >> עמי אדר: << אורח >> מפעיל דודי קיטור. << אורח >> אדריאנה הדדי: << אורח >> אני לא מפקחת על אף אחד. << אורח >> שלומי זעירא: << אורח >> זה מקצוע. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עמי, למה אתה מבקש את זה? << אורח >> עמי אדר: << אורח >> כי בסעיף 31 התעקשו איתי שהפעלה היא רק להסתכל על מסך ולא כוללת מילוי וריקון של המערכת, כי כך הגדרנו את ההגדרות. אני מנסה איכשהו למצוא דרך שבתוך התקנות עצמן יהיו אותם אנשים שלי שמבצעים את ההפעלה שכוללת מילוי וריקון ושגם הם בין היתר יוכלו להיות מוסמכים. מפעיל דודי קיטור, כל התפקיד שלו הוא בעצם לוודא שההפעלה שכוללת בין היתר מילוי וריקון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אבל אין להם הכשרה כזאת. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> רק לדייק. אין לנו הכשרה למינהל הכשרות. יכול להיות הוא מדבר על הכרה אחרת שאולי מתבצעת במינהל הבטיחות. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> יש תקנות בטיחות בעבודה ושם יש מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עזוב. אתה בא לתקוע את העניין? שלחת הערות על הדברים האלה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> בוא נעשה סדר. מסיק דוודים, אנחנו לא חושבים שזה מתאים משום שאנחנו מדברים כאן על מהנדסים והנדסאים. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> אנחנו מדברים על הרמה הנמוכה ביותר שהגדרת ולא על המהנדס והמתכנן אלא על מורשה גז טבעי. ההגדרה הנמוכה ביותר שיש. תעודת הסמכה למפעילי דודים באישור ופיקוח אגף הפיקוח על העבודה, משרד התעשייה. << אורח >> אדריאנה הדדי: << אורח >> אין לי דבר כזה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בתי זיקוק, ההערה לא התקבלה, במיוחד לא ברגע האחרון. תודה. כל הדיונים היית חופשי להתבטא ועכשיו אתה בא עם זה. אפילו הם לא יודעים על מה אתה מדבר וזה אומר שלא דיברת איתם במשך הזמן. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> עכשיו דיברתי איתם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הייתם במשא ומתן וישבתם על עוד דברים. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> הם אמרו כן ועכשיו הם אומרים לא. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הוא בכלל לא מכיר את זה. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אם יש רישיון כזה ממשלתי, אז כן. אם אין רישיון כזה ממשלתי ואני עכשיו שמעתי שאין – אין אפשרות כזאת. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אני רוצה לדייק. אני לא יודעת מי נותן את הרישיון. אם זה נדרש, אני יכולה לבחון את זה אבל אני לא יודעת אם אחזיר תשובה היום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני נותן לך מילה. אני מעביר. אני לא מקבל את ההערה אבל אם יהיה לזה צורך ואתה תבוא, אני אדאג לתקן את זה ואני אסגור לך את הסיפור ונכניס את זה. נמשיך. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> 6. רישיון מורשה טבעי במבנים (א) תנאי למתן רישיון למורשה גז טבעי מבנים הוא קבלת תעודת גמר לפי אחת מהחלופות הבאות: (1) הוא עומד בכל התנאים הבאים: (2) הוא בעל השכלה של 10 שנות לימוד לפחות או עבר בהצלחה מבחן שערך משרד העבודה שמטרתו להעריך השכלה ברמה של 10 שנות לימוד כתנאי לתחילת ההכשרה. (ב) הוא עבר הכשרה עיונית בת 190 שעות לימוד והכשרה מעשית בת 135 שעות בתחומי הלימוד הבאים: (1) תכונות הגז הטבעי, היכרות עם מערכות גז טבעי והאבזרים המותקנים בהם, ובכלל זה מיתקני טיפול בגז טבעי, תשתיות גז טבעי ומיתקני גז טבעי לצריכה. (2) כללי הבטיחות במערכות גז טבעי במבנים, הכרת כללי האוורור והסיכונים הנובעים משריפה לא מושלמת ופליטות פחמן חד חמצני. (3) הכרת הדין הנוגע למערכות גז טבעי במבנים. (4) היכרות עם ציוד ואביזרים המותקנים במערכות גז טבעי במבנים. (5) שיטות עבודה בהתקנת מערכות גז טבעי במבנים, בהפעלתן ובאחזקתן, לרבות אופן התקנה והלחמה של צנרת נחושת. (6) היכרות מעשית עם מתקני גז באמצעות סיור מודרך במתקני גז פעילים. (ג) הוא עבר בהצלחה בחינה עיונית ובחינה מעשית הכוללות את הנושאים המפורטים בפסקת משנה (ב). עכשיו אנחנו מדברים על חלופה נוספת. (2) הוא עומד בכל התנאים הבאים: (א) הוא בעל רישיון מתקין גפ"ם. (ב) הוא עבר הכשרה עיונית בת 128 שעות לימוד והכשרה מעשית בנות 50 שעות לימוד בתחומי הלימוד כאמור בתקנת משנה 6(א)(1)(ב)(1) עד (5). (ג) הוא עבר בהצלחה בחינה עיונית או בחינה מעשית כאמור בתקנת משנה 6(א)(1)(ג). (ב) בעל רישיון מורשה גז טבעי במבנים רשאי לבצע את עבודות הגז הבאות במערכות גז טבעי במבנים: (1) הקמה של מערכת גז טבעי מבנים לרבות מילוי וריקון. (2) בדיקת מיתקן גז. (3) עבודת טיפול. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> הסכמנו בפעם הקודמת שנוסיף שהוא בעל רישיון מתקין גפ"ם או שהוא מורשה גז טבעי. זאת אומרת שהמסלול המקוצר יהיה רלוונטי גם למי שכבר מורשה. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> לא. בסוף לא יהיה משהו כזה. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> זאת אומרת שמורשה גז טבעי צריך להתחיל מאפס? << אורח >> רותם שלי: << אורח >> כן. זה מה שכרגע אפשרי. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> בהיקף השעות היה 70 שעות עיוני ו-40 מעשי. אם הבנתי עכשיו מדובר במספרים הרבה יותר גבוהים. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> 70 עיוני בהוראות מעבר. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> במסלול המקוצר. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> במסלול המקוצר היה כבר 70-40 ועכשיו יש 120 ו-60. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> השעות נבחנו בהתאם למשרד העבודה ואלה השעות עליהן הוחלט. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> מדובר במישהו שהוא מתקין גפ"ם ברמה 1. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> זה הופחת לו מ-190 ו-135. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> צריך לייצר מסלול שיהיה קל לנו. אמרנו שאם הוא מתקין גפ"ם, בואו נעשה מסלול מקוצר. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> זה ירד מ-190 שעות לימוד והכשרה של 135 ל-128 שעות ו-50 שעות לימוד. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אני יודעת למה אתה מתכוון ואני רוצה להתייחס כי לעניין השעות אנחנו, משרד העבודה, תיקפנו את זה. אנחנו לקחנו יועץ מקצועי שבאמת עבר על התכנים ובדק וראה מה אנחנו צריכים לעשות. כמו שאתם רואים, בחלק מהמקומות השעות ירדו ובחלק מהמקומות השעות גם עלו. כמובן שכל השעות האלה, בסוף תיקפנו אותן עם הרגולטור, עם רשות הגז. בסופו של דבר זה מה שאנחנו מחליטים וזה מה שנקבע. זאת אומרת, אנחנו כרגע כאשר אנחנו רוצים לתת את הרישיון - אלה הן השעות הנדרשות. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> היושב-ראש, אנחנו החברה שמחברת בתים לגז טבעי, וההסמכה אפס היא כבדה אבל אני מבין את זה. אבל ההסמכה של מישהו שעבר מסלול גפ"ם צריכה להיות יותר מקוצרת מהשעות שהחליטו עליהן כאן עכשיו. זה היה בנוסחים קודמים. אני גם צריך להעסיק עובדים מהדרום כי אזור הפעילות שלי הוא בדרום ויוצרים לי כאן ממש בעיה. אני אקח מישהו שעשה גפ"ם ואעשה לו את ההסמכה המקוצרת, וזה בסדר, אבל שהיא תהיה ריאלית. הגיעו כאן לשעות שלא נוכל לעמוד בהן. אף אחד לא יעשה לי את הקורס הזה. אף מכללה לא תעשה אותו. צריך להיות משהו הרבה יותר הגיוני. הבן אדם ילמד גפ"ם, אני מוכן שניקח מהגפ"ם ונעשה התאמות לגז טבעי אבל בעולם הביתי - - - << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה מבקשים? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> היו כבר 70-40, 70 עיוני ו-40 מעשי. בעקבות הדיון הקודם העברתי מייל גם לממונה על גז טבעי וגם לאדריאנה. עשינו הסבה לגז טבעי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עכשיו הם הוסיפו שעות? צחי, יש מצב שבהצעה הראשונה היו שעות אחרות ועכשיו אתה ה ספת עוד שעות? << אורח >> קריאה: << אורח >> השעות לא היו מתוקפות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יש מצב כזה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> מה לעשות שבדברים בטיחותיים אנחנו בודקים את הכול. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא בדקת את התקנות שעשית אותן בהתחלה ולקחת חוות דעת? משהו השתנה ברגעים האחרונים? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> משרד העבודה לקח יועץ והם מעבירים את ההכשרות והם התייחסו לזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> הלוואי שהייתם נצמדים לכל בקשה ופסיק שאנחנו ביקשנו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לכולם יש אינטרסים ביותר שעות. המכללות רוצות את זה וההוא רוצה את זה. צחי, אתה יושב הרבה זמן על האירוע. הסיפור הזה של השעות, אתה העלית את מספר השעות? למה בהתחלה קבעת כך והעלית את המספר? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אפשר להתייחס? יש לי תשובה עניינית. במסגרת כל המסלולים, הרישיונות שרוצים לחוקק, גם המקוצר שהתווסף, לקחנו יועץ מקצועי ולמעשה תיקפנו את השעות ואת תכני הלימוד מהתחילה. ממש ביקשנו שיעשה עבודה מסעיף 5 עד סעיף 7, לבחון את כל השעות באופן פרטני כי הבנו שאנחנו כבר במועד שבו התקנות כבר עומדות להסתיים. במסגרת העבודה המקצועית הוא ביצע, הוא ראה לנכון להגדיל את מספר השעות בגפ"ם. בחלק מהרישיונות הוא הוריד את מספר השעות ובחלק מהמקצועות הוא החליט להעלות אותן. זו עבודה מקצועית. לנו, בטח לא לי כיועצת משפטית וגם לא אדריאנה כמפקחת על המקצוע, לא היה איזשהו עניין מבחינת השעות. את אותן שעות גם תיקפנו מו ל רשות הגז. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שאלה לצוות המקצועי. איך אתם קבעתם את מספר השעות? על סמך מה עשיתם את זה? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> עוד משהו שחשוב לי לציין. בראשית הנוסח המקורי היה שזה יהיה עם התמחות. לאור העובדה שגם הורדנו את ההתמחות אצל המעסיק, חשוב לנו להעלות את מספר השעות כי למעשה השטח כבר לא מתמצא. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה בדק היועץ? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> הוא בדק את כל תקני הלימוד, מה קורה בעולם, מה נדרש ללמוד. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> היועץ כאן? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> לא. היועץ שלנו לא. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> זאת הצגה מאוד חלקית. הורדנו את ההתמחות ועשינו המון שינויים. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> נתנו הרבה מאוד הקלות. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אי אפשר לקחת רק חלקיק. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יש הבדל בין לימודים להתמחות. בהתמחות העובד עוד עובד אבל כאן העלית להם את שעות הלימוד. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> הם ביקשו להוריד את ההתמחות והורידו. המומחה, אחרי שבדק את זה, כשהוא שיקלל את הורדת ההתמחות, עשה את השקלול המקצועי. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> זה בא לידי ביטוי בהעלאת מספר השעות העיוניות. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אי אפשר להציג את זה כך. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כמה זמן הייתה ההתמחות? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אם אתה מוכן להחזיר את שעות ההתמחות, בואו נחזיר. ביקשתם שזה ייבדק וביקשתם שיורידו את ההתמחות ולכן עשו את הבדיקה. צריך לומר דברים כהווייתם. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> זה בן אדם שעשה הסמכת גפ"ם למבנים 480 שעות, אני לא זוכר איך זה מחולק לעיוני ומעשי. זה הבן אדם. הוא יודע לעשות צנרת נחושת בתוך הבית. עכשיו אומרים לו שיעשה את זה עם גז וזה דורש התאמות מסוימות. רותם, את יכולה לחזור על מספר השעות שהקראת למי שכבר יש לו הסמכת גפ"ם? אני לא יודע איזו הסמכה כזאת ארוכה הוא צריך לעשות. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> כרגע זה עבר הכשרה עיונית בת 128 שעות לימוד והכשרה מעשית בת 50 שעות. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אנחנו מדברים כאן על מקצוע בטיחותי. אנחנו כל הזמן מנסים להוריד את מספר השעות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה היה בהתחלה? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אנחנו מנסים להוציא כאן רישיונות ולהכשיר אנשים שמתעסקים עם גז טבעי. זה לא אני כעורכת דין קבעתי את זה, זאת לא אדריאנה שהיא מפקחת קבעה את זה, אלא לקחנו מישהו מהתעשייה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> זה היה חוסר אחריות של רשות הגז שקבעה את זה בלי יועצים? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> לא, זה לא היה חוסר אחריות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לי מה שזה נשמע, זה חוסר אחריות. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> לא, כי הנוסח המקורי הורה גם על התנסות אצל המעסיק. ברגע שהורדנו, זה מתבטא בכך שצריך לגלם את השעות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני יכול להגיד לך שבנושא של ההתמחות זה דבר שכן הייתי יותר מתעקש. עבדתי באיזשהו מפעל ובעבודה אתה לפעמים לומד יותר טוב מאשר אתה לומד בכל מכללה. האורגינל, בשטח, כשאתה צמוד למישהו יותר בכיר, אתה לומד הרבה יותר דברים. זה יותר טוב מאשר זה שאתה יושב באיזו כיתה ולפעמים אתה מנמנם. זה אני אומר כמי שהיה עובד מפעל. לא תמיד ישבנו כאן אלא היינו עובדים. אני אפילו רתך במקצועי ועשיתי הכול בחיים. הכול. אין מקצוע שלא עבדתי בו, מזה שמכרתי ביצים ועד לרתכות. יש דברים שכן מקובלים ויש דברים שלא. הנושא של ההתמחות למשל, אני לא הייתי נותן להם לבדוק. אני חושב שאם עובד שמסיים את הלימודים והוא צמוד למישהו יותר בכיר, הוא יכול ללמוד הרבה יותר טוב מכל מכללה. כמובן שצריך את המכללה אבל אתם הורדתם כאן את ההתמחות שזה באמת הדבר החשוב. אני למדתי מסגרות. איפה אתם חושבים למדתי לרתך ולעשות עבודות יותר טובות? מהבכיר שהיה לידי שאמר לי לפתוח כאן, להיזהר כאן, להתחיל מלמעלה וכולי. דברים כאלה שלמדתי בשטח כשהייתי עובד צעיר עד שהתקדמתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הם לא רוצים להחזיר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני לא אומר גם וגם. אין גם וגם. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> נכון לעכשיו זו העמדה המקצועית שלנו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה היה לפני כן? עכשיו יש 120 שעות? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> 128. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> ומה היה לפני כן? << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> לפני כן היה כתוב שאם המבקש בעל רישיון מתקין גפ"ם, עבר הכשרה עיוני בת 70 שעות לימוד והכשרה מעשית בת 40 שעות במיתקן גז שאינו מעבדה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> ומה עם ההתמחות? הייתה גם התמחות? << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> זה מה שהיה. אלה 40 שעות. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> עכשיו 128 שעות בעיוני ו-50 שעות במעשי. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אתם באמת חושבים שאנחנו כאן בצוות נקבע את השעות או שנעשה כאן בזאר תורכי? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא. אלך תגיד לי בזאר תורכי. אתם קבעתם תקנות, אתה מהנדס וקבעת תקנות של השעות מהתחלה. זה לא בזאר תורכי. אם אנחנו מדברים על שעות ולא מוצא חן בעיניכם שקצת החוורתם, אז זה בזאר תורכי. על סמך מה קבעת את השעות? << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> רציתי להסביר אבל בוא נוריד טון. אנחנו לקחנו ניסיון הסמכות בישראל בתחום גפ"ם, הסתכלנו על העולם והסתכלנו על תחומים שצריך ללמוד. אתה זוכר שבתקנות אנחנו כתבנו ראשי פרקים, מה צריך ללמוד. יש לנו הערכות מאוד מאוד טובות כמה זמן זה ייקח. זה לא סתם מהאוויר. זה היה מבוסס. הלכנו לרופא, לקחנו יועץ מקצועי במשרד העבודה, הרופא אומר לקחת כדור ירוק. אנחנו כאן כולנו אומרים, לא, ירוק לא נוח לנו ואנחנו רוצים אחר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני אשאל אותך שאלה ותענה לי בצורה כנה. אתה ממונה בטיחות. כמה שנים אתה בגז? << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אני למדתי גז באוניברסיטה כשאתה עוד לא נולדת. ברשות הגז אני עובד מ-2010. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יש לך ניסיון גדול. אני עריך את הניסיון שלך. אתה ראית שגם רוב הדברים שאתה כאן אמרת, אני מאוד מכבד כי אני מעריך את הניסיון. אם אתה קבעת שעות, אתה היית מאלה שבנו את התקנות, אני לא באתי לחלוק על מה שאתה עושה. אני אומר שמה שאתה עשית, זה בא מהניסיון שלך, מהידע, מזה שלמדת באוניברסיטה ומהידע שיש לך בניסיון התעסוקתי שלך. יש לי שאלה. יועץ הלימודים שהביאו ואני לא יודע אם יש לו התמחות בגז, הוא מבין יותר ממך? הרי אתה קבעת את השעות. לא התווכחתי על מה שאתה עשית. מה שאתה עשית, זה בסדר, יש לך את הניסיון, את ההתמחות ואני סומך עליך, אבל ההוא, יועץ הלימודים, יש לו יותר הבנה מאשר יש לך? בן כמה היועץ הזה? כמה ניסיון תעסוקתי בגז יש לו? גם הוא למד לפני שנולדתי? << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> הפער בשעות לא קיים. תשים לב. הסבירו לך. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> למה הפער בשעות לא קיים? << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> היה עיוני 70 פלוס 40. אנחנו כמדינה לא יודעים לארגן התמחות בשטח ואז אמרנו – יש חלק א' וחלק ב' – יצא בדיוק אותו סכום של שעות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתה עונה לי אמיתי ולא עושה חשבון לאף אחד. היכן למדת יותר טוב, מה שלמדת באוניברסיטה, שזה טוב ללמוד בה, אבל תסכים איתי שבשטח התמקצעת יותר, בהתמחות? << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אין ספק. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אם כן, ההתמחות חשובה. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אני רק אומר האם אנחנו מסוגלים לארגן את מה שאנחנו רוצים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> זו המשימה. עשינו תקנות ולכן זאת לא המשימה שלנו לדאוג לדברים האלה? אם אנחנו מדברים על בטיחות, דווקא בשביל הבטיחות כן היינו צריכים להשתדל, ללכת למשרד הרווחה ולראות איך אנחנו חושבים בעניין ודואגים לדבר הזה. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אתה חושב שלא עשינו כל מה שאפשר לעשות עם התקנות בשנים האלה? עשינו סלטות ויותר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני יודע. אני לא חולק על מה שעשית. אני איתך. אתה לא הבנת את הרעיון? אני סומך על מה שאתה אומר ואני נשען על זה ולא על שום דבר אחר. זה בסדר מה שעשית. אני חושב שכן צריך להיות סטאז' ואם אין, זה לא בסדר וצריך להפעיל את הגורמים הנכונים כדי לבדוק איך אנחנו כן עושים את זה, שנראה את העבודה בשטח, שההוא התמקצע יותר חוץ מהלימודים העיוניים. << אורח >> שלומי זעירא: << אורח >> אני חושב שאתם אומרים את אותם דברים ודווקא הדברים של חיים בתחילת דבריו, זה שהוא עשה עבודה מקדימה, בדק והתייעץ – רק מחזקים את זה כי המספרים שנקבעו בהם בהתחלה לא מצוצים מהאצבע אלא אלה מספרים שנבדקו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה התוספות שהיועץ הביא? << אורח >> שלומי זעירא: << אורח >> אם היועץ הזה ההביא משהו שאנחנו לא יודעים מה הוא הביא ומה הוא בחן באותה תוכנית לימוד ואיזה פערים הוא מצא ומתוך זה הוא כימת משהו אחר, לעניין ה-128 וה-50 שעות, כדי לתת תשובה נכונה ומדויקת צריך לשבת עם היועץ הזה ועם רשות הגז – אנחנו נשמח להיות חלק מזה – ולהגיד האם התוספות האלה שהוא מבקש כדי להעלות ל-128, יש בהן ממש. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> ניסינו לעשות את זה אבל לצערנו היועץ גויס לשירות מילואים. לכן הוא גם לא זמין. ניסינו להשיג אותו וניסינו לשקף לוועדה על מה הפערים יושבים. אנחנו כן יכולים להגיד שמבחינה מקצועית הוא עבר על כל אישורי ההפעלה, הוא עבר על כל תכני הלימוד, הוא עבר על כל מה שלומדים בגפ"ם, הוא עבר על כל מה שאתם דורשים כאן, שהרגולטור דורש שילמדו, והוא מצא שיש פער. מה היה עדיף לומר, לא, בוא נשאיר את הטעות או אולי בוא נתקן את זה ונעלה למה שצריך? << אורח >> שלומי זעירא: << אורח >> אין בעיה. אני רק אומר שכדי להכיר ולהבין מהו אותו פער, צריך ללמוד אותו ולהכיר אותו כי בינתיים מי שמכיר את הפער הזה אלה אנשי משרד העבודה והיועץ שלכם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> באחריות אני אומר לך שהיועץ שלך – ואני לא יודע מי הוא ואני לא בא להעליב אותו – אין לו 10 אחוזים מהניסיון שיש לבחור הזה. מה שהוא קבע כאן, הוא באמת עשה את הדבר הנכון. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אבל זה לא הוא קבע. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה שחיים עשה, איך שהוא עבד בהתחלה, על זה אני רוצה להישען. אני לא רוצה להישען על יועץ אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם אתם קיבלתם אז את הנתונים ממשרד העבודה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מתי שיניתם את זה? לפני כמה דיונים? << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אני יכול לתת לך הערה כללית. אנחנו לקחנו תקנות. ליד השולחן הזה יש כאן ניגוד אינטרסים מוחלט אבל לאט-לאט אחרי כל הוויכוחים, בהרבה מקרים אנחנו חוזרים למקור. יש הרבה סעיפים שאחרי כל הוויכוחים כאן מצאו שהניסוח הראשון היה הנכון. כשאתה משקלל ואתה כותב את זה, אתה מנסה. אני מבין שזה לא יכול להתאים לכולם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> צחי, אתם רוצים לסיים ואתם שמים לעצמכם רגליים. רציתי לזרום אתכם ולסיים את זה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> יש לי כאן יועץ של משרד העבודה ואנחנו הלכנו איתו. אתאם רוצים לחזור לנוסח המקורי, החלטה שלכם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתם רוצים שנעשה כאן תקדימים שרק יועצים יתחילו לקבוע, לא אנשי מקצוע, מי שעבד בשטח, מי שלמד לפני כן? די, עברת על זה לפני כן ופרסמת את זה. איך פרסמת את זה לפני כן? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אפשר לשאול אם טווח זה גם נגיד בין 70 למה שהוצע? זה אפשרי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה זה אומר טווח? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> טווח של שעות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ומי קובע בכל פעם? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> רק לתקנה הספציפית של הגפ"ם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא חושב שניתן משפטית לקבוע טווח. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> יש כאן הצעה האומרת לכל הפחות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> דרישת מינימום? זה מה שאתה אומר? << אורח >> משה גראזי: << אורח >> לכל הפחות ואז נישאר עם הנוסח ואחר כך כאשר יבנו את הסיליבוס ידעו בדיוק כמה שעות. אם זה עובר אתכם משפטית אתכם - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> אז זה יגיע ל-200 שעות. זה כמו השיח שהתנהל קודם על הזמן הסביר. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> אני לא רוצה להתייחס לזה. זאת ההצעה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עצרו. אל תיכנסו לזה. אני בכל זורם איתכם, אני לא רוצה לשלוח אותם. אני גם רוצה לעשות ישיבה על רשות הגז. דיברתי עם עידית ואני רוצה לעשות ישיבה על רשות הגז. היו לי סיורים במקומות רבים. לפני כמה שנים היה איזה מכרז וההוא שלקח את המכרז באותו זמן לא חישב נכון את התשומות ולכן לצפון לא מגיע גז טבעי, מה שהיה מחויב לקרות. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> הוויכוח הוא לא איתנו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> גם איתכם. אתם צריכים לסייע. החברה תפשוט רגל? בואו תעזרו להם. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> הם קיבלו רק 700 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> זה למדינה שלמה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> זה לדיון אחר. בוא ננסה לסגור את זה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> צחי, אני רוצה לעזור לכם אבל אני רוצה שמשהו יהיה נורמלי. אני אומר לכם שיש לכם זמן עד שעה 13:00 כי אז לוקחים לנו את האולם. יש לנו חמש דקות הפסקה כדי שתקבלו ביניכם החלטה. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> יש לנו הצעה כבר עכשיו. לכל הפחות מה שהיה בנוסח הקודם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 70 ו-40. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> כן. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:39 ונתחדשה בשעה 12:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. משרד העבודה. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> הצלחנו להשיג את היועץ שהוא במילואים ולכן הוא לא הגיע לכאן אבל הוא השיב לנו. למעשה הפער בשעות שהוא שיקף לנו זה שאין הלחמות צנרת, אין ... במבנים ואין התקנות של מערכות גז טבעי שהגפ"ם למעשה עושים התקנות במערכות גפ"ם ולא גז טבעי. הוא שקל את זה שוב ואמר שלאור העובדה שאם רשות הגז מוכנה לתקף את ה שעות ואומרת ש-70 שעות ו-40 שעות זה בסדר, אנחנו נדחס את כמות השעות ואת כמות חומרי הלימוד ואנחנו נשאיר את זה על 70 ו-40 שעות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אני רק רוצה לחדד. זה יישאר בנוסח המקורי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בלי "לפחות". << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> נכון. בלי "לפחות". << אורח >> רותם שלי: << אורח >> בנוסח שאנחנו מתקנים, זאת חלופה שנייה, הוא עמד בכל התנאים הבאים: כלומר, (א) הוא בעל רישיון מתקין גפ"ם ו-(ב) נכנס לעניין של ההכשרה. הוא עבר הכשרה עיונית בת 70 שעות לימוד והכשרה מעשית בת 40 שעות לימוד בתחומי הלימוד כאמור בתקנת משנה 6(א)(1)(ב)(1) עד (5). הוצאנו את זה מתוך זה ועשינו את זה ממש חלופה מבחוץ. הוא עבר בהצלחה את הבחינה העיונית והמעשית. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בסדר. נמשיך בהקראות. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> 7. רישיון מפקח מתקני גז פוליאתילן (א) תנאי למתן רישיון מפקח מתקני גז פוליאתילן הוא קבלת תעודת גמר לפי כל התנאים המפורטים להלן: (1) מתקיים לגביו אחד מאלה: (א) הוא בעל תעודת רתך פוליאתילן גז טבעי ומים ושנת ניסיון אחת בעבודה בריתוך צנרת פלסטיק מסוג פוליאתילן. (ב) הוא בעל תעודת רתך ממדינה זרה לפי תקן 13067EN, פלסטיק ... אסמבליס, ושנת ניסיון בריתוך, צנרת פלסטיק משום פוליאתילן. (ג) הוא מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית, הנדסת חומרים, הנדסה כימית או הנדסת מכונות וכן בעל תעודת רתך פוליאתילן גז טבעי ומים. (ד) הוא מהנדס רשום בעל שנתיים ניסיון לפחות בעבודה עם מפעלים כימיים, תהליכים כימיים, תהליכים פטרוכימיים או הקמת תשתיות כן בעל תעודת רתך פוליאתילן גז טבעי ומים. (ה) הוא הנדסאי רשום בעל שלוש שנות ניסיון לפחות בעבודה עם מפעלים כימיים, תהליכים כימיים, תהליכים פטרו כימיים או הקמת תשתיות וכן בעל תעודת רתך פוליאתילן גז טבעי ומיםך. (2) הוא עבר הכשרה עיונית בת 80 שעות לימוד והכשרה מעשית בת 64 שעות לימוד בנושאים הבאים: (1) תכונות מכניות וכימיות של פוליאתילן. (2) כשלים ופגמי ריתוך. (3) קריאת תוכניות. (4) שיטות עבודה במערכות פוליאתילן. (5) סוגי הבדיקות שעל מפקח התקנת מערכות פוליאתילן לבצע בשלבי העבודה השונים. (6) בקרת איכות, אופן תיעוד ודיווח פעילות. (7) כללי בטיחות. (8) טיפול באירועי גז. (9) היכרות מעשית עם מתקני גז באמצעות סיור מודרך במיתקני גז ופוליאתילן. ב) הוא עבר בהצלחה בחינה עיונית ובחינה מעשית הכוללת את הנושאים המפורטים בפסקה (א). (ב) בעל רישיון מפקח מיתקני התקנת מפוליאתילן רשאי לפקח ולבצע פעולות לגבי מיתקני גז מפוליאתילן ובכלל זה: (1) לפקח על ביצוע כל העבודות ותהליכי העבודה הנדרשים לשם הקמת מיתקן גז מפוליאתילן בהתאם לתוכנית ובכלל זה פיקוח על קבלת צנרת ואבזרים מפוליאתילן, אחסונם בהתאם להוראות היצרן ופיקוח על ב יצוע עבודות ריתוך, הצנרת ואבזרם כאמור. (2) לפקח בעת ביצוע בדיקות לחץ ואישורן. (3) לאשר גמר התקנת מיתקן הגז. (4) לפקח על עבודת טיפול מסוג שינוי שמתבצעת בשל כל שינוי בתוכנית והכול לפי הוראות החוק וצו הבטיחות ולפי חוק משק הגז הטבעי. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> מדובר כאן בתנאים לקבלת רישיון המפקח, בעצם קבלת תעודה, וכדי לקבל תעודה יש את כל התנאים הבאים: יש לנו רשימה של תנאים שצריכים לעמוד באחד מהם. הוספנו גם את בעל תעודת רתך 167PM. לעניין הקורס, סעיף קטן (ב), המבקש ישלים התמחות מעשית, הוכנס לתוך הקורס ולכן יש את השוני של השעות. סעיף קטן (ב) נמחק והשעות השתנו בהתאם. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> מה השעות? << אורח >> רותם שלי: << אורח >> כרגע השעות הן 80 שעות לימוד עיוניות ו-64 שעות מעשיות. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> זה לרתך או למפקח? << אורח >> רותם שלי: << אורח >> למפקח. רתך זה משהו אחר. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> זה היה קודם 60 ו-14. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> 60 ו-14 והיה לו למטה סעיף קטן (ב) בו הייתה התנסות מעשית של עוד 16 שעות ועוד 24 שעות. 16 השעות עבודות מפקח וה-24 שעות עבודה תחת פיקוח נמחק ונכנס פנימה לתוך תקנה 2(א), לתוך הקורס עצמו. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> השינוי שבוצע עבור רתך שלפיו אם יש לו הסמכה זרה, צריך בדיקת שטח ולא שנה ניסיון. האם אפשר לעשות אותו גם למי שבא לקורס מפקחים? << אורח >> רותם שלי: << אורח >> שים לב שגם לתעודת רתך פוליאתילן יש שנת ניסיון שדרושה. לכן לגבי אותה תעודת רתך, דרושה לו גם שנה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> 8. רישיון מפקח מיתקני גז מפלדה (א) תנאי למתן רישיון מפקח מיתקני גז מפלדה הוא קבלת תעודת גמר לפי כל התנאים המפורטים להלן: (1) מתקיים לגביו כל אלה: (א) הוא הנדסאי רשום או מהנדס רשום. (ב) הוא בעל תעודה, השלמה של אחת מההכשרות הבאות ובעל שנת ניסיון כמפקח. (1) Certification scheme for welding (CSWIP) 3.1 Welding inspection personnel (2) American welding society (AWS CWI) (3) American petroleum institute (api) 570 (4) International welding inspector (IWI) (5) Israeli … (ICWI) (2) עבר הכשרה עיונית בת 60 שעות לימוד לפחות בנושאים האלה: (1) תכונות הגז הטבעי וכללי בטיחות בעבודה במיתקני גז טבעי ומערוכת לחץ. (2) הכרת סוגי מיתקני גז. (3) אחריות ותפקידי מפקח התקנת מערכות גז טבעי מפלדה. (4) סוגי הבדיקות שעל המפקח לבצע בשלבי העבודה השונים. (5) בקרת איכות, אופן תיעוד ודיווח פעילות. (6) מערכות ומיכלי לחץ. (ב) עבר בהצלחה בחינה עיונית בנושאים המפורטים בפסקה (א). (ב) בעל רישיון מפקח מיתקני גז מפלדה רשאי לפקח ולבצע פעולות לגבי מיתקני גז מפלדה ובכלל זה: (1) לפקח על ביצוע כל העבודות ותהליכי העבודה הנדרשים לשם הקמת מיתקן גז מפלדה לפי התוכנית ובכלל זה פיקוח על קבלת צנרת ואבזרים מפלדה, אחסונם לפי הוראת היצרן ופיקוח על ביצוע עבודות ריתוך הצנרת ואבזרים כאמור. (2) לפקח בעת ביצוע בדיקות ללחץ ואישורן. (3) לאשר גמר התקנה במיתקן הגז. (4) לפקח על עבודת טיפול מסוג שינוי שמתבצעת בשל כל שינוי בתוכנית והכול לפי הוראות החוק וצו הבטיחות ולפי חוק משק הגז הטבעי. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> גם כאן התנאי למתן רישיון המפקח הוא בעצם כל אלה. ראשית, הוא צריך להיות הנדסאי רשום או מהנדס רשום. אתם רואים שאנחנו לא מציינים איזה סוג של ענף. שנית, הוא צריך להיות בעל תעודה המעידה על השלמת אחת מההכשרות האלה. גם זה וגם זה ביחד מכניסים אותו לשלב הבא שזה שהוא הכשרה עיונית בת 60 שעות בנושאים הבאים והתחומים בהם יש לו את הסמכות לפקח. אני מקריאה שוב את סעיף 9 כי נעשה בו תיקון. 9. רישיון מתכנן (א) התנאים למתן רישיון מתכנן הם כל אלה: (1) המבקש הוא הנדסאי רשום או מהנדס רשום. (2) המבקש בעל ניסיון של לפחות שנתיים בהכנת שיטות חישובים הנדסיים וחומרים גרפיים לבעל רישיון מתכנן לצורך ביצוע עבודת תכנון אחת או יותר במיתקני הגז הבאים: (א) לפחות מיתקני גז באורך מצטבר של קילומטר אחד. (ב) לפחות שלושה מיתקני גז ייעודיים. ב) בעל רישיון מתכנן רשאי לבצע את עבודות התכנון הבאות: (1) תכנון מיתקן גז. (2) בדיקת תכנון מיתקן גז. (3) אישור תכנון של מערכת גז טבעי ומבנים המחברת מבנה עד שתי קומות. היה בעל רישיון מתכנן הוא גם בעל רישיון מתכנן גפ"ם רשאי לאשר תכנון של המערכת כאמור המחברת מבנה עד חמש קומות. (4) פיקוח עליון. (5) אישור כי מיתקן גז טבעי שהוקם תואם לתכנון המאושר. גם כאן המבקש הוא צריך להיות הנדסאי רשום או מהנדס רשום. הורדנו את הרשימה. הוספנו בסמכות של אותו מתכנן, הוא גם מתכנן גפ"ם, רשאי לבצע תכנון של מערכת המחברת... << אורח >> עמי אדר: << אורח >> לא הבדלי לחץ? זה כאילו מתכנן רמה 1? << אורח >> רותם שלי: << אורח >> כן. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> ללא הבדלי לחץ. כאן לצורך העניין אני צובר את הניסיון שלי כדי להיות מתכנן בכיר, לחץ גבוה, לחץ נמוך. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> שאלת הבהרה לגבי זה שהוא צריך להיות בעל ניסיון של לפחות שנתיים... לא יכול להיות מצב שזה יגביל אותו? יש לכם דוגמה? << אורח >> רותם שלי: << אורח >> כן. אני אתחיל ומיכאל ישלים אותי. גם בתקנות של הגפ"ם, גם שם למתכננים יש פיקוח כאשר אותו מתכנן צובר את הניסיון של מתכנן בכיר יותר. כמו שיש שם כמות של שעות, כאן לא הכנסנו עניין של שעות אלא אנחנו רק דורשים שהטיוטות שיוכנו יהיו לאותו בעל רישיון מתכנן במטרה שבאמת יהיה ביצוע ובאותן טיוטות ישתמשו בהן לצורך התכנון. 10. רישיון מתכנן בכיר בעל רישיון מתכנן בכיר הוא אחד מאלה: מתכנן בכיר בלחץ נמוך, מתכנן בכיר בלחץ גבוה. (1) התנאים למתן רישיון מתכנן בכיר בלחץ נמוך הם כל אלה: (א) המבקש הוא מהנדס רשום. (ב) המבקש בעל רישיון מתכנן במשך לפחות חמש שנים. (ג) המבקש בעל ניסיון בביצוע עבודת תכנון אחת או יורת במיתקני הגז הבאים: (1) מיתקן גז מסוג צינור באורך מצטבר של לפחות 10 קילומטר או מיתקן גז טבעי לצריכה מסוג צינור כמשמעותו בסעיף 8ב(ב)(4) לחוק באורך מצטבר של 1 קילומטר. (2) לפחות חמישה מיתקני גז ייעודיים בלחץ נמוך. (ד) בעל רישיון מתכנן בכיר בלחץ נמו ך רשאי לבצע כל עבודת תכנן במיתקני גז בלחץ נמוך. (2) התנאים למתן רישיון תכנן בכיר בלחץ גבוה הם כל אלה: (א) המבקש הוא מהנדס רשום באחד התחומים. (ב) המבקש בעל רישיון מתכנן במשך לפחות חמש שנים. (ג) המבקש בעל ניסיון בביצוע עבודות תכנון אחת או יותר במיתקני הגז הבאים: (1) מיתקני גז מסוג צינור בלחץ גבוה באורך מצטבר של לפחות שלושה קילומטרים. (2) לפחות שני מיתקני גז ייעודים בלחץ גבוה. (ד) בעל רישיון מתכנן בכיר בלחץ גבוה ראי לבצע כל עבודת תכנון במיתקני גז בלחץ גבוה. גם כאן יש לנו שני סוגי המתכננים. אני עוברת לסעיף 17. סימן ה': פטור מחובת רישיון או מתנאים למתן רישיון 17. פטור מחובת רישיון לעובד חוץ (א) על אף האמור בתקנות 5 עד 10, מזמין שמתקשר עם עובד חוץ לצורך ביצוע עבודת גז במיתקן גז שאינו מערכת גז טבעי במבנים, פטור מחובת רישוי לפי תקנות אלה, ובלבד שהמזמין וידא באמצעות קבלת אישור מתאים מגורם מוסמך במדינת המוצא כי עובד החוץ הוא בעל הכשרה וניסיון מתאימים לעסוק בעבודת גז. (ב) המזמין יוודא כי עובד חוץ שעמו התקשר יבצע עבודות גז לפי סוג העבודה ולמיתקן הגז. (ג) מזמין לא יעסיק עובד חוץ לתקופה העולה על 24 חודשים רצופים. (ד) בתקנה זו - "מזמין" – מחזיק, ספק גז או בעל רישיון כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי שהזמין עובד מחוץ לישראל לבצע עבודת גז. "עבודת גז" – למעט עבודות מסוג המפורט בפסקאות (2) עד (5) להגדרה עבודת תכנון. "עובד חוץ" – אדם ממדינת חוץ שהגיע לבצע עבודת גז למזמין. מדובר כאן בפטור שניתן למזמין שמתקשר עם עובד החוץ. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הפטור הוא לעובד ולא למזמין. העובד הוא זה שחב בחובת רישוי ואנחנו פוטרים, לפי ההצעה שלכם, את אותו עובד מחובת הרישוי. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו רוצים להדגיש בתנאי שהמזמין בדק והחובה על המזמין לבדוק שכל התנאים מתקיימים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו שאלה אחרת. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני רוצה שזה יהיה ברור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש טעות בנוסח. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא. אין בעיה אבל חשוב לי שזה יהיה ברור. המזמין לא יכול להתחכם או להתנער מאחריות ולומר שזה הפטור של עובד החוץ. חובה על המזמין לוודא שכל התנאים מתקיימים כי אחרת ההפרה היא שלו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. זה כתוב. את התיקון הזה אנחנו נשלב. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> המזמין מוודא באמצעות קבלת האישור המתאים לגבי ההכשרה והניסיון. מדובר בתקופה של 24 חודשים, עבודות גז למעט מסוג העבודות שבתקנה (2) עד (5). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה הרציונל של הגבלת התקופה וסוגי העבודות? אני מבקש שתסבירו לוועדה את הרציונל שעומד בבסיס הגבלת התקופה והגבלת סוג העבודות. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> מבחינתנו זה סוג של פטור. רצינו לעשות איזשהו איזון. להגיד לך את האמת, אחרי ששמענו כאן את כל הגורמים אנחנו כן חושבים שצריך להאריך את התקופה של ההגבלה. אנשי המקצוע חושבים שצריך להאריך את התקופה של ה-24 חודשים ושהיא צריכה להיות 60 חודשים. זה מבחינה מקצועית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה? מה הסיבה ל-60 החודשים? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> החשיבה הייתה שבגלל שזה סוג של חריג על הפטור של הרישיון, עושים איזושהי חבילה שמנסה להתאים את זה ככל הניתן בהשוואה הניתנת לישראל. אנשי המקצוע – חיים, תבדוק אם אני מדייק – אחרי ששמעו ובחנו חושבים שצריך לשנות מ-24 ל-60 אבל זה מבחינה מקצועית כי תקופה של שנתיים זה מעט מדיי. חשוב לנו לשנות מהנוסח שהוקרא ב-(א) בשורה אחת לפני האחרונה. במקום מדינת המוצא, אנחנו רוצים שזה יהיה מדינת החוץ. אנחנו לא רוצים להתחיל לאתר האם מדובר במישהו שיש לו תושבות מסוימת, הוא גדל שם הוא משהו כזה אלא שיהיה מדינת חוץ. אנחנו חושבים שזה מיותר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם כן, מבחינתנו כרגע יש שני תיקונים בנוסח כאשר האחד הוא לעניין הפטור שהוא לעובד לא למזמין. השני, במקום מדינת המוצא, יבוא מדינת החוץ. << אורח >> רותם שלי: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מדוע השתכנעתם שצריך להאריך את התקופה מ-24 חודשים לכמעט יותר מכפול, ל-60 חודשים? על מה זה מסתמך? << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אנחנו ראינו שכל עובד חוץ כזה מקבל היתר מרשות האוכלוסין וההגירה. עד כמה שאנחנו מבינים ההיתר שם הוא מקסימום לחמש שנים. אם בן אדם עבד באופן בטיחותי במשך שנתיים, הוא יכול לעבוד 20 שנים. אבל כמו שצחי אמר יש איזשהן מסגרות רגולטוריות במדינת ישראל ואנחנו מצאנו חמש שנים. גם חברות אמרו לנו שחמש שנים זה בסדר וכך אנחנו רוצים לקבוע. זה לא שבן אדם לא יכול להמשיך לעבוד. כמובן שיש כאן כל מיני שיקולים אחרים שאפשר להביא כאן אבל אני חושב שאין צורך. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> אנחנו ביקשנו בנוסף לכך, מאחר שיש לנו יועץ תחת תנאי הרגולטור, תחת תנאי הרישיון שלנו, שיהיה שיקול דעת לממונה להאריך את זה מעבר לתקופה שנקבעה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא. אנחנו לא רוצים שיקול דעת כזה. אנחנו מתנגדים להצעה הזאת. זה הורחב וזה מספיק. כמוט שנאמר זה הורחב משמעותית. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> אנחנו מדברים על אותם יועצים זרים שמחויבים להעסיק אותם. אם קיבלנו היתר, פטור לחמש שנים, אפשר לקבל עוד חמש שנים או צריך להחליף את היועץ? לפי הרישיון אנחנו לא יכולים להחליף את היועץ. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> לדעתי אתה פונה מחדש לרשות האוכלוסין. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> עזוב את רשות האוכלוסין. אני מדבר מבחינת הפטור לפי החוק הזה. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> יש עוד נקודה. אנחנו מבקשים למחוק את ההגדרה של עבודת גז כאן שקשורה לכל הנושא של התכנון. על פי מה שכתוב כאן לא יינתן פטור לנושא של תכנון. הסיבה שאנחנו מבקשים את זה היא שהפעילות שאנחנו עושים היא פעילות שאין לה מתכננים בישראל. כלומר, התכנונים האלה הם בדרך כלל תכנונים שמגיעים עם מספר מאוד מצומצם של חברות או בעלי ידע בעולם. זה לא משהו גנרי. אלה מתקנים שיחסית יש בהם נדירות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתה מתכוון לאתרי קידוח ולפרויקטים הענקיים האלה. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> גם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הם מביאים הרבה חבר'ה מחוץ לארץ. במקרה הייתי בסיור בשני מקומות. אתה אומר שיש חברות זרות שמשקיעות בישראל בקידוחים והן מביאות אנשים מבחוץ. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> אני מדבר על התכנון. צריך לבוא לתכנן פרויקט וזה לא משהו שיש ידע כזה בארץ. זה לא נגיד לתכנן מיתקן קטן שעכשיו הולכים לתכנן מאות כאלה ולפזר אותם. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אני מסכים עם הסיטואציה הזאת אבל היא לא מובילה. אני אומר עוד כמה שיקולים. חוק התכנון והבנייה דורש חתימה של מתכנן ישראלי. יש פרויקטים שנוגעים במקרקעין ושם לפי חוק צריך חתימה של מתכנן ישראלי. הנושא השני הוא אחריות. כלומר, אם אני מבין נכון כאשר עובד באתר כזה – ואני מסכים לכל מה שתיארת – מתכנן חוץ ומשהו קורה, אני חושב שהוא לא יקנה כרטיס טיסה ויגיע לישראל להישפט. כלומר, צריך להיות ברור שהמזמין הוא נושא באחריות מלאה על עבודת המתכנן. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> זאת לאו דווקא פעילות בים אלא בכלל הפעילות שקיימת. הרבה מהאישורים שנעשים הם באמצעות חברות זרות ולכן השאלה היא למה אי אפשר להוריד את זה. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> זה לא להוריד אלא פשוט לחדד. היכן שהתכנון כולל מקרקעין, שם חייב להיות מתכנן ישראלי. אתם לא יכולים להיות נגד חקיקה ישראלית. שנית, המזמין נושא באופן מלא באחריות על כל מה שנעשה כאן על ידי המתכנן שלו. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> הצענו שני תיקונים. בתיקון הראשון דיברנו עלה ארכת משך ושיקול דעת ואמרתם שאתם לא מקבלים את זה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו מציעים להאריך את זה ב-60 חודשים. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> את זה הבנו. דווקא מה שאמרתם חידד יותר את הנושא. יש אדם שנמצא כאן 10 שנים, אין לכם שום שיקול דעת להאריך. דווקא הניסיון שלו, של אותו יועץ חיצוני שהרגולציה מחייבת, חברת ווד עושה כמה דברים. היא עושה אישור ובקרה של תכנון ואתם הוצאתם את זה מגדר הדברים ואמרתם שרק תכנון הוא יוכל לבצע וזאת בעיה. הוא גם בודק ומאשר תוכניות של אחרים. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> הוא מאשר בכובע אחר. הוא מאשר כיועץ זר של חברה לפי רישיון החברה שקיבלנו. זה מקרה מאוד ספציפי וזה לא מתקשר עם דרישות התקנות אלא זה משהו אחר. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> אולי נכתוב במפורש שיש פטור מהיועץ הזה. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> לא נדון כאן על הרישיונות שלכם. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> אני מדבר על רישיון מתכנן. לפי התקנות כולם צריכים רישיון מתכנן. אתה אומר שהיועץ הזר לא צריך רישיון אבל זה לא כתוב בתקנות. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> כתוב. הוא כתוב כעובד זר. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> לעובד זר אין פטור מזה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אנחנו חושבים ש-60 חודשים רצופים זה מספיק. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> מדובר על משהו אחר. אנחנו לא מדברים על הזמן אלא הבעיה היא בעיה טכנית אחרת. יש חובה להעסיק יועץ זר. היועץ הזר הזה, אין לו פטור מרישיון כי בעצם אתם הוצאתם את זה מגדר הפטור, את כל (2) עד (5) בהגדרה של עבודות תכנון. למעשה כרגע כמו שזה כתוב, היועץ הזר צריך רישיון אבל ליועץ הזה אין רישיון ולא יהיה לו . << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> חיים, אין לנו התנגדות שהיכן שיש חובה לפי חוק התכנון והבנייה זה יישאר כך אבל כאן אנחנו מוסיפים על זה. אנחנו כאילו מכבידים רגולציה בצורה לא מובנת. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> לא צריך ליצור ניגוד. יגידו שמגישים לך עכשיו תוכנית מיתקן גז שתופס שטח איקס ואתה לא דרשת שהתוכנית תיחתם על ידי מתכנן ישראל. אגב, באישור מפרט אנחנו בודקים גם מקרקעין וגם את ההנדסה. אנחנו בודקים שאתה לא מתפרס על שטח פרטי של מישהו אחר. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> אולי לקבוע פטור ליועץ זר שמועסק לפי תנאי הרישיון. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> זה מה שאנחנו ביקשנו כי לא הבנו עד הסוף שכאשר אתם אומרים מתכנן אתם בכלל לא מתכוונים ליועץ הזר כי מבחינתכם הוא לא עושה עבודת תכנון. נכון? << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> מתכנן זר הוא למעשה בקר. הוא עושה בקרה על העבודות שעושים מתכננים. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> אתה השתמשת במילה מתכנן זר או יועץ זר? אם הוא מתכנן זר שעושה בקרה, אתה צריך להתייחס אליו בתקנה הזאת כי הוא מתכנן זר והוא בעבודת תכנון ואז אתה לא יכול להוציא את הבקרה שלו ולומר שזה דבר שהוא לא יכול לעשות. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אני חושב שהוא כמו כל העובדים החיצוניים שנמצאים בתקנה 17. אני חושב שזה חל על כל העובדים האלה. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> חיים, ברור לנו שמהנדס ישראלי לא תורם לרמת התכנון. זה לא הגיוני לדרוש שמהנדס ישראלי יבדוק ויאשר את התכנון של המהנדס הזר רק כדי שאפשר יהיה לנקוט הליכים נגד המהנדס הישראלי. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אני הצעתי פתרון לפיו צריך להדגיש את רמת האחריות של המזמין. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> נשמע את הפתרון ומה חושב היועץ המשפטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה לומר כמה דברים על תקנה 17 שהיא תקנת פטור כלומר חריג. חריג אמור להיות מגודר ומצומצם ולא פותח פתח נרחב להקלות ולחריגים מהוראות התקנות. התקנות האלה כפי שהוצגו כאן הן בעלות תכלית בטיחותית ברורה ולכן הסדרת העיסוק, לכן הגבלת חופש העיסוק, ואני מבין שהרציונאלים הוסדרו גם בדיונים הקודמים. לכן אני חושב שהתקנה כפי שהוגשה במקור עם שני הדיוקים האלה שצוינו עכשיו כאן מקובלת עלי ונראית לי סבירה. אני חייב לומר שגם באנו בדברים עם משרד המשפטים כדי לבחון שוב את ההסדר וזה גם המענה שקיבלנו ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. אני חושב שלעניין הארכת התקופה, אני חייב לומר שאני לא לגמרי מבין למה צריך להעלות את התקופה מ-24 חודשים ל-60 חודשים כאשר אנחנו לא יודעים מה משך הזמן הממוצע שאותו עובד חוץ נמצא כאן. אתם מכירים נתונים כאלה? מה משך הזמן הממוצע? << אורח >> רועי מילר: << אורח >> 20 שנים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא מדויק. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> בכל מקרה יש לו אשרה לחמש שנים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מבחינתי אפשר להאריך את זה ל-60 חודשים אבל אני לא חושב שאפשר לכרסם בהוראה הזאת של הפטור. שוב אני אומר שהענף נמצא כבר שנים ארוכות ללא הסדרה של העיסוק ובעצם התקנות האלה משנות סדרי עולם מבחינת הסדרת העיסוק ומבחינת הרישוי. ברור שכל השחקנים בשוק יצטרכו להתרגל למציאות הרגולטורית החדשה, יש הוראות מעבר שכבר נדונו בישיבות הקודמות, ואם יהיה איזשהו קושי בעתיד לעניין הפטור – אני מניח שתציפו את הבעיות בפני רשות הגז ורשות הגז תבחן, תעשה עבודת מטה ותביא תיקון לתקנות במידת האפשר ובמידת הצורך. כרגע אני לא רואה מקום לשנות למעט שלושה שינויים שדיברנו עליהם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אם כן, אין בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר להאריך. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה שני השינויים הנוספים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אמרתי קודם. תיקון אחד, תיקון טעות שנפלה בנוסח שמדברת על פטור למזמין אבל זה פטור לעובד ולא למזמין. שינוי שני הוא במקום מדינת המוצא – מדינת החוץ. שינוי שלישי בתקנת משנה (ג), במקום 24 חודשים – 60 חודשים. מעבר לכך המלצתי היא לא לשנות את נוסח התקניה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מקובל עלי . << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> לפי איך שזה מנוסח כרגע, בעצם אנחנו צריכים למצוא נוסח שמאפשר לזרים לפתח ולאשר מפרטים הנדסיים אבל לפי הנוסח כרגע זה לא נמצא וזה פוגע לנו באפשרות לעבוד עם עובדים חיוניים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אולי אפשר לוותר על כל התקנות, תעשו מה שאתם רוצים, תביאו עובדים מחוץ לארץ ונוותר על כל האירוע. לשם מה הוועדה מתכנסת כאן לדון שעות ארוכות בחובות רישוי מדוקדקות ומדויקות שנועדו להגביר את הבטיחות ואתה עכשיו אומר שאתם רוצים פטור כל כך רחב. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> הרישיון שלנו מחייב אותנו שיהיה יועץ זר שילווה את התהליך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא יודע מה כתוב ברישיון שלכם. לשם כך נמצאים נציגי רשות הגז שיתייחסו לטענה כי אני לא יודע מה נכתב ברישיון שלכם ומה לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> הרישיון לא מחייב יועץ זר. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> זאת שאלה מקצועית. לא אני עונה עליה. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אני רוצה לשמוע שוב את השאלה. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> אני מקריא את הרישיון. הרישיון של חברת החלוקה כותב: החברה תקבל שירותי ייעוץ וליווי של תהליכי התכנון, ההקמה וההפעלה של התחזוקה מאת יועץ התכנון שהוגש במכרז – ואני מקצה – בהתאם להסכמים שנחתמו ואחרי שנתיים אפשר להחליף את אותם יועצים באישור המנהל. עדיין צריך להעסיק את היועצים והדרישה היא ליועצים זרים. להבנתי היועץ הזה לא מתכנן בפועל אבל התקנות משתמע שכאילו צריך רישיון. לכן יש כאן עניין פרטני ספציפי ואני רוצה שזה יהיה ברור. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> מה לא מסתדר לך בסעיף 17? << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> סעיף 17 אומר שאין פטור מעבודות גז בכל מה שקשור בתכנון. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> עמית, מה אתם מבקשים? תסביר מול התקנות מה אתה רוצה ולמה. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> שבסעיף 17 יהיה פטור נוסף או במקום אחר. שיהיה ברור שיועץ זר שמועסק בהתאם לסעיף 59 לרישיון פטור מרישיון לפי התקנות כי הוא לא עושה את העבודה בפועל. הוא יועץ ומפקח. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אין לי בעיה לכתוב שזה שייך רק לבעלי רישיונות לפי חוק משק הגז הטבעי והוא יהיה פטור. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני לא חושב שזה היה ברור ובכל אופן אני לא הבנתי. תחזור על הדברים שוב כדי שכולם יבינו. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> חברות בעלות רישיון לפי חוק משק הגז, כתוב שם שנדרש יועץ כולל יועץ תכנון. יש יועץ הקמה וגם יועץ תכנון וכולי. אני חושב שאפשר לכתוב בסעיף 17 למעט יועץ תכנון או יועצים הנדרשים לפי תנאי הרישיון של בעלי רישיון לפי חוק משק הגז הטבעי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא לגמרי מבין את ההתעקשות מכיוון עוסקים בתקנות. הרישיון למיטב הבנתי אמור להיות כפוף לחקיקת משנה. אם אנחנו מתקנים עכשיו את חקיקת המשנה, אתם יכולים להתאים את הרישיון. הרישיון הוא בסוף פרטני וניתן לגוף מסוים. אמרתי שהשאלה הזאת היא לפתחכם אבל אנחנו עוסקים בחקיקת משנה שאמורה לקבוע עכשיו כלל גורף לגבי הענף. אם יש בעיה פרטנית לגבי רישיון של חברה מסוימת. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> להבנתי הדרישה ברישיון באה כי אמרו שכיוון שאין יותר מדי ניסיון במשק הגז הישראלי, יהיו מתכננים ישראלים ויהיו עובדים ישראלים, אבל אנחנו רוצים שיהיה מעין יועץ-על שהוא בעל ניסיון עולמי, שיבוא מחוץ לארץ וילווה את הפעילות הזאת. ברישיון הם דורשים שזה יהיה מישהו זר ולכן צריך לפטור את המישהו הזר הזה כי אחרת הוא יצטרך לעבור קורסים בארץ. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> רשות הגז מבקשת מישהו זר? << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> כן. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אפשר לומר את הדברים שוב? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נשמעה כאן טענה שברישיון נכתב תנאי שמחייב העסקה של מעין יועץ זר שמפקח על הפעילות כיוון שלכאורה במשק הישראלי אין מספיק ניסיון בתחום. מה שמבוקש כאן זה להתאים את נוסח התקנה להוראה שכתובה ברישיון. אני חושב שההסדר הנכון הוא בדיוק הפוך. חקיקת המשנה שמאושרת כאן בוועדה, נצטרך להתאים את תנאי הרישיון לאותה חקיקת משנה. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> על הדבר הזה אני יכול לומר משהו נוסף. נכון שאפשר להכפיף את הרישיון אבל כאן מדובר על שני דברים שונים. היועץ הוא לא עובד עבודת גז לפי התקנות. הוא לא המתכנן הישראלי והוא לא עובד אלא הוא בנוסף. לכן אלה שני משטרים שונים. אנחנו מדברים על יועץ. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל לפי התקנות החדשות הוא יהיה חייב בחובת רישוי? << אורח >> רועי מילר: << אורח >> לא. זה בדיוק מה שאומרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם כן, אני לא מבין למה אנחנו מדברים על זה. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> אנחנו חייבים להבהיר את זה. אני אסביר שוב. אם בתוך הרישיון - דווקא בגלל מה שאמרת שהרישיון כפוף לחוק ולתקנות - כתוב מתכנן, ההצעה היא שימחקו את המילה מתכנן? היועץ לא יעסוק בתכנון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא מתכוון לחוות דעה מה צריך להיות כתוב ברישיון ומה לא. אני לא הרגולטור. אני רק אומר אם יש קושי עם הוראות הרישיון ואנחנו עכשיו בוועדה מאשרים חקיקת משנה חדשה, אני חושב שרשות הגז צריכה לבחון שינוי, התאמה של הרישיון להוראות התקנות. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> עם כל הכבוד, זה דבר שייצור דבר מהפכני שהוא לא - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מהפכני שחקיקת משנה גוברת? << אורח >> רועי מילר: << אורח >> לא, מהפכני שהרישיון שחל כבר 20 שנים אצל כל החברות ויש להם יועץ שעוסק בכל התחומים האלה והוא בנוסף לעבודות שכאן מנסים להסדיר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ני מחזיר את השאלה לנציגי רשות הגז. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> לנסח את הרישיונות מחדש? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. אני שואל האם אותו יועץ יהיה חייב בחובת רישוי לפי התקנות החדשות. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> הם טוענים שלא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם הם טוענים שלא, אז אין בעיה. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> התקנות כרגע גוברות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם כן, ההערה שלך היא להגדרות ולא לנוסח תקנה 17. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> אין לי בעיה עם ההגדרות כל עוד יהיה אותו אקספשן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התקנות מדברות על מה גדר חובת הרישוי. נכון? בעצם הן קובעות באילו מקרים תהיה חובת רישוי. אתה עכשיו אומר שבעצם יש איזושהי בעיה עם ההגדרה של התחום. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> לא. כיוון שבסעיף 17 קבעו פטור לעובד חוץ אלא שיש הבדל בין עובד חוץ שהוא עובד באחת מן העבודות האלה לבין אותו יועץ רגולטורי שהוא לא עובד באף אחת מן העבודות האלה. הוא יועץ. הוא בנוסף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם הוא לא חייב רישוי, אין מה לתת לו פטור. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> אני אנסה להסביר. אני קורא את ההגדרה של עבודת תכנון. "עבודת תכנון היא תכנון מיתקן גז, בדיקת תכנון מיתקן גז, אישור תכנון מיתקן גז, פיקוח עליון, אישור כי מיתקן גז שהוקם תואם לתכנון המאושר". עכשיו אני אומר מה עושה היועץ. היועץ עושה ייעוץ בליווי של תהליכי התכנון, ההקמה וההפעלה. לכאורה הוא נכנס לתוך ההגדרה של עבודת תכנון. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> תשים לב, לא כתוב ייעוץ. כתוב מתכנן. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> מה זה ייעוץ בליווי תהליכי תכנון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> להבנתי זה לא נכנס בכלל בגדר חובת הרישוי. אני שואל עכשיו את נציגי רשות הגז האם זה נכון. << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> יש אפשרות לחפור ולחפור אבל ייעוץ ויועץ הם לא חלק מעבודות תכנון. זה יועץ. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא בודק את התכנון ולכן זה נכנס לעבודות תכנון. בדיקת תכנון. הוא גם צריך לחתום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הבנתי. עברנו לנושא הבא. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> ישבתי כאן בשקט והקשבתי. כל גוף כאן הוא גוף אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה התבטאת. למה אתה אומר שלא התבטאת? << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> אני אומר שבנוסח שיש עכשיו לא יכול להיות תכנון על ידי עובד זר וזה תוקע פרויקטים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ורשות הגז במשך ארבע שנים שהיא עובדת על התקנות לא יודעת את זה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יכול להיות שרשות הגז נפלה בעניין הזה? צחי, חיים, תנו תשובה על מה שהם אומרים. חיים, תבדוק ובינתיים נעבור לסעיף 29. << אורח >> שלומי זעירא: << אורח >> חיים אמר לפני רגע שיועץ החברה בתוקף הרישיון שניתן לחברה הוא בודק ומלווה את כל שלבי התכנון, הביצוע, התפעול ויש לנו כמה יועצים כאלה. הוא בסוף חותם על איזשהו מסמך שהמיתקן בוצע לפי תכנון ואנחנו מגישים אותו במסגרת הרישיון להגזה של המיתקן הזה, לאישור השלמה. מה שמוגדר כאן באופן מפורט יותר על ידי רשות הגז לעניין המתכנן זה שהולכים איכשהו לגדר את הנושא הזה של התכנון והגבלה של 60 חודשים אבל מדברים על מתכנן זר ולא מדובר על היועץ של החברה. כך אני הבנתי. חיים, אם זה אחרת, בואו נגיד את זה. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> חיים, בסוף אתם תחייבו פיקוח ואישור על ידי מקומי שאין לו את היכולת לעשות את זה. זה עקום על עקום על עקום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הבנתי. יש לך תשובה עכשיו או שנעבור לסעיף אחר? << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> אני מודה שיש בעיה. נכון שיש מתכננים זרים כמו שאמרתי שהם עושים את כל התכנון שלא שייך למקרקעין, למשל על פלטפורמות, וגם במפעלים יש מיתקנים מיוחדים ושם צריך לכתוב משהו. כמו שאמרתי לפני כן במקרה שיש מתכנן זר, המזמין לוקח אחריות על מעשיו. אם משהו מתפוצץ מחר, צריך לחפש את מי לתלות ואם המתכנן הזר נמצא במדינה זרה, לפחות שהמזמין ירגיש שהוא הזמין מתכנן שהוא שווה את הריסק שלו. << אורח >> כרמל פלדמן אביטבול: << אורח >> בכל מקרה לחברה יש את האחריות. הם בהסכמים. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> אלה שתי ההערות שהערנו. למה אי אפשר לקבל אותן? << אורח >> חיים מלמד: << אורח >> תנו לנו כמה דקות. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> שתי ההערות שלנו פותרות את כל העניין. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> איזה שתי הערות? << אורח >> רועי מילר: << אורח >> שב-(ג) יש אפשרות להאריך. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא. לזה אני מתנגד נחרצות. אי אפשר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא רק זה. שחרר את זה. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> בעבודת גז הם החריגו רק את התכנון. אנחנו אומרים להחריג את כל סוגי עבודות התכנון. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> להפך. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא אומר הפוך. אתה רוצה להגיד שאתה רוצה למחוק את עבודת הגז. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> כן, לגבי יועץ. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תגמרו את הסעיף הזה. אתם אלה שטענתם שיש בעיה ולא אנחנו. יש לנו את סעיף 29 ומבחינתי לעבור להצבעה. << אורח >> שמעון עזאני: << אורח >> לפני כן, הערנו לסעיף 18 ולא קיבלנו תשובה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני חוזר ואומר אנחנו מתנגדים נחרצות לתקן את סעיף 29. אנחנו חושבים שלא צריך לתקן. אם מתקנים, אנחנו מתנגדים. זה היה על ועדת רישוי ולוחות זמנים. אנחנו לא רוצים שיהיה תיקון. אנחנו חושבים שכללי המשפט המינהלי חלים. נאמר שתהיה סחבת אבל לא תהיה סחבת. יש את כללי המשפט המינהלי אם מישהו מתרשם וכדומה או יש סחבת או פועל באי סבירות וכדומה. ככל שהוועדה רוצה לתקן, אני ממש מבקש שלא אבל ככל שכן, צריך להוסיף זמן סביר ולומר שלאחר שהוגשו שכל המסמכים וכל המידע לשביעות רצונו המלאה של הממונה או של הוועדה לפי העניין. אני עדיין מציע לא להוסיף את הסרבול הזה. יש כלל בסיסי איך כותבים את התקנות ואני לא חושב שצריך להמציא את הגלגל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מסכים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תקנו את העניין כדי שנוכל להקל עליהם. << אורח >> שמעון עזאני: << אורח >> יש את סעיף 18(ב) שהוא משהו מהותי. רשות הגז הסכימה לדבר הזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו לא פותחים את סעיף 18. << אורח >> שמעון עזאני: << אורח >> הם מכירים בנושא ואנחנו המלצנו לשים את זה ב-18. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הפסקה חמש דקות ועוברים להצבעות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:31 ונתחדשה בשעה 13:54.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני מחדש את הישיבה. יש תשובות? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> יש לנו בעיה לפתור את זה בלוח הזמנים הזה. יש לי כאן הצעה שאני לא בטוח שהיא מקובלת על כולם או על משרד המשפטים. אני אציע ואם היא לא מקובלת על משרד המשפטים, אני לא הולך להתווכח אלא אני מסיר אותה. אני חושב שלא נצליח לפתור את הדבר הזה בלחץ הזמנים הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפני כן תחדד לנו מה הקושי להבנתכם. אני אגיד לך מה החולייה שחסרה. האם העבודה שמתארים כאן בכלל חייבת בחובת רישוי. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> יש כאן איזשהו לופ שצריך לפתור אותו אבל לא נצליח לפתור אותו בוודאות של 100 אחוזים כמו שהיינו רוצים בתקנות בלחץ הזמנים הזה. לכן יהיה לי קשה לתת תשובה מדויקת. כל אחד מבין את זה מעט אחרת, אחד מבין איקס ואחד מבין וואי. ההצעה שלי - ושוב, אני לא יודע אם היא מקובלת ואם היא לא מקובלת על משרד המשפטים, אני מסיר אותה ואני לא הולך להתווכח עם משרד המשפטים. יש כאן עוד הצעה שניתן להציע גם אותה. אני אישית אומר שאני בנסיבות האלה לא יודע להגיד בוודאות שכל ההצעות האלה טובות. ההצעה שלי היא לומר בהוראת שעה שההגדרה של עבודת גז לא תחול בשנתיים הראשונות. זה נותן לנו פתרון ואני אסביר את הצד המשפטי ואחר כך את הטכניקה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התקנות נכנסות לתוקף תוך שנה וחצי, לא? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא. החלק הזה נכנס מיידית ולא בעוד שנה וחצי כי אם לך פטור, אין הוראת מעבר. יש כאן איזשהו לופ ואנחנו קצת נתקעים איתו. לכן אני מציע להכניס את השנה וחצי לדבר הזה. אני מציע שנתיים כי לוקח זמן לתקן תקנות. אני אציע את ההצעה וכל אחד יבחן אותה. ההצעה שלי שהגדרת עבודת גז לא תחול כהוראת שעה בשנתיים הראשונות שהתקנות נכנסות לתוקף ואז זה ייתן לנו זמן לבחון. אם נגלה ששחררנו יותר מדיי, אין בעיה, אחרי שנתיים זה מסתיים אוטומטית ואז לא צריך לתקן. אם נגלה – כמו שהם טוענים – שאנחנו משתקים אותם, בלחץ הזה אני לא יודע לוודא אם הם צודקים או לא, יש שנתיים לבקש מהוועדה להאריך את השעה. אני חושב שזה הפתרון האידיאלי בלחץ הזמנים הזה כדי לוודא שמצד אחד לא נרחיב יותר מדיי ברמה שנדע בוודאות מה הרחבנו ומצד שני לא נשתק את המערכת על התקופה. אני חושב שזה איזון טוב וכמו שאמרנו יש גם שנה וחצי הוראת עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה שתחדד לוועדה מה המשמעות של הוראת השעה של שנה וחצי. האם זה מיום הפרסום או מיום התחילה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> תכף נחדד אם זה מיום הפרסום או מיום התחילה. המשמעות היא שבצעם בתקופה הראשונה, בתקופת הוראת המעבר המיוחדת שאנחנו מגדירים, בעצם אפשר יהיה להעסיק את היועץ הזר בכל סוגי העבודות ולא תהיה המגבלה שנמצאת כרגע. כרגע יש סוגי עבודות בהן הפטור של העובד הזר לא חל. זאת אומרת, אנחנו מרחיבים את תקופת הוראת השעה שתכף נתווכח על כמה היא ותכף נדון ונחדד. אם כן, התוצאה תהיה שבתקופה הזאת הפטור יחול על כל סוגי העבודות ולא תהיה מגבלה ויהיה לנו זמן לבחון את זה בשקט ובניחותא, לוודא האם באמת כצעקתה או שמגזימים בדרישות, ואז נדע לעשות את זה באופן מושכל. לא הייתי רוצה עכשיו לקבוע משהו שבסוף יסתבר שטעינו, עשינו רחב מדיי ומעט מדיי. זה רגיש ולא הייתי רוצה לעשות את זה. אני חושב שהפתרון שזה הוא פתרון שנותן לנו את כל האיזונים הנדרשים כדי לוודא אם הרחבנו יותר מדיי או פחות מדיי. עכשיו אפשר לדון האם זה מיום הפרסום או שנה וחצי מיום הכניסה. אני הייתי מעדיף שנתיים אבל אפשר להתווכח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפני כן הייתי מעדיף לשמוע התייחסות משרד המשפטים. << אורח >> טל ויינסברג: << אורח >> אין לי כאן התנגדות בהכרח להוראת שעה משפטית. הבעיה שלי היא התשתית העובדתית. אני לא מבינה את ההסדר הזה. אני מוכנה שנפתח את זה לדיון ונבחן את זה ואם צריך אני גם מוכנה להתייעץ. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הנושא הזה נכנס מיידית לתוקף? << אורח >> קריאה: << אורח >> להבנתנו כן. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> כל התקנות ייכנסו לתוקף רק עוד חודשיים כך שהמיידי הוא חודשיים. זה מיום הפרסום ולא מיידי מהיום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתה תוכל להביא תיקון תוך שבועיים כי אם לא, אנחנו משביתים את החברות? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> זו ההצעה שהצעתי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני רוצה להבין. אני רוצה לסיים היום את התקנות בהצבעה אבל אתה אומר לי שאם אני מסיים את זה היום, תוך חודשיים לכל החברות האלה יש בעיה עם האנשים שלא יכולים לעבוד איתם כי זה נכנס במיידי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אולי אפשר לכתוב הוראת תחילה יותר ארוכה. גם זאת אופציה. << אורח >> מיכאל קובליק: << אורח >> להוסיף את התקנה. הרי יש כאן תקנות שמתחילות את ה-18 חודשים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מדבר על כל התקנות. אני הצעתי אולי לקבוע זמן תחילה ארוך יותר, לא חודשיים אלא שכל התקנו יהיו 18 חודשים ואז אני חושב שזה ייתן מענה גם לבחינה שלכם. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> 18 חודשים לכל התקנות זה הרבה זמן כי הייתי רוצה שהמכללות יתחילו לעבוד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר לבצע פעולות לקראת ההיערכות. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני לא יודע איך המכללות יגיבו לשנה וחצי, האם הם יפתחו את שוק העוסקים או לא. לכן חשבתי לתת עוד קצת רק לדבר הזה אבל כל פתרון יתקבל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא כל כך הבנתי על בסיס מה. אני אומר שוב שהשאלה אם העבודה הזאת של ייעוץ באה בגדר חובת הרישוי, כן או לא. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> להבנתי זה לא קשור לגדר הרישוי. אני אומר את זה בזהירות. כדי לבדוק ב-100 אחוזים צריך עוד קצת זמן. אני לא מתווכח. אני אומר שכל אחד מהשחקנים כאן מציג א זה כאילו זה ממוטט אותו או לא ואנחנו לא רוצים לעשות זאת. כדי לבדוק את זה עד הסוף, זה לוקח זמן. אני רק אומר שבעיניי השאלה היא לא הרישיון למרות שזה מה שנאמר כאן ויכול להיות שצודקים אלא שבעיניי השאלה היא אחרת. השאלה אם העבודות של הייעוץ – שנכון שבאים עם הרישיון כי זה משהו שאנחנו צריכים - אנחנו רוצים שבעלי הרישיונות, היועצים שלהם ישרתו אותם. בעיניי הרישיון הוא סדר שני. אני מדבר על המהות. הרציונל הוא שאנחנו רוצים שהיועצים הזרים ילוו את החברות. עכשיו מתעוררת כאן שאלה שקשה לי לענות עליה בזמן הזה והיא האם באמת נכונה הטענה שהיועצים האלה לא יוכלו לעבוד בגלל הסעיף הזה או לא. בגלל הקושי הזה חשבתי לדחות את הסעיף הזה. כל אחד יקבל את ההחלטה שלו. זו העמדה המקצועית שאני מאמין בה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מדבר על כל התקנות ולא רק על סעיף 17. זה שסעיף 17 יהיה בתחילה נדחית, זה אומר שלא יהיה פטור. << אורח >> רועי מילר: << אורח >> הוא מדבר על 17(ד)(2). << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> הוא מדבר רק על החריג. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, תחילה נדחית. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> של החריג. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> של עבודת גז. << אורח >> עמית קריספין: << אורח >> כן. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> מתקנים אותי ואומרים לי שטעיתי. אני רוצה לומר שבגלל שאמרנו ש-18 חודשים עד שתיכנס תקנה 2 שזאת חובת התכנון – יש לנו תוך שנה וחצי. אני טעיתי. אם כן, יש את הגרייס הזה ואני טעיתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כך הבנתי. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אם כן, אני אומר מה אני מציע. זאת בדיוק למה לא צריך לקבל את הדברים האלה בחיפזון אלא לקרוא אותם במדויק. אני מציע שנדחה את התחולה של הכול אבל לא בשנה וחצי אלא בתשעה חודשים. אני חושב שהאיזון נותן לנו מספיק זמן, בהנחה שצודקים לגבי ה-18 חודשים ונצטרך לעשות תיקונים. אם מסתבר שהחמרנו יותר מדיי, נעשה את זה הכי מהר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך לדייק ולומר מה ההצעה לגבי תשעה חודשים. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני אדייק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כאן שני מועדי תחילה. מועד התחילה העיקרי הוא חודשיים מיום הפרסום. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני אומר שוב שלא ניגע ב-18 חודשים אלא נשאיר אותם כמו שהם. במקום חודשיים נאמר תשעה חודשים ואז תשעת החודשים ועוד ה-18 חודשים ייתן לנו – אני מקווה ואני מקווה שלא נתבדה – את הזמן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> זה היה 18 חודשים עכשיו אתה רוצה להוריד לתשעה חודשים? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> לא. אני אסביר מהתחלה. יש שתי תקופות של גרייס. יש גרייס ראשון שהוא מתי כל התקנות נכנסות לתוקף מרגע הפרסום וכרגע כתוב חודשיים. אני מציע שכל התקנות לא ייכנסו לתוקף של חודשיים אלא לתשעה חודשים. אחר כך יש את הגרייס השני כאשר הוראות המעבר הן עד 18 חודשים. להבנתנו זה נותן ביחד את הזמן המספיק. אם נגלה שכמו שנאמר כאן בשולחן הגזמנו, נעשה את התיקונים הכי מהר שאנחנו יכולים, אבל צריך לומר שזה בעצם תיקון תקנות לכל דבר ועניין עם שיתוף הציבור ועם כל התהליכים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני חושב שזה הוגן. זה מאוד הוגן. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני רק רוצה לוודא שעם ה-18 חודשים לא פספסתי כאן כי זה קרדינלי להחלטה. תנו לנו רגע כדי לראות את זה רגוע. אני מחדד את הצעתי כדי שיהיה ברור לכולם ושלא יהינו בלבולים. במקום תשעה חודשים, אני מציע תאריך עגול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה בטוח? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני אציע ואני אקבל את עמדתך. בדברים האלה אתה יותר מנוסה ממני. אנחנו נציע 1 בינואר 2027. זה תאריך שכולם ידעו כדי שלא נפספס ולא יהיו ויכוחים. גם את זה קצת יותר, לא נורא אבל יהיה תאריך שכולנו נדע וניערך אליו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני איתך. תודה רבה. היית הוגן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק לחדד. תקנה 38, אני מקריא: תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום 1בינואר 2027. תקנת משנה (ב) שקובעת תחילה נדחית מאוחרת יותר לגבי חלק מהתקנות נשארת 18 חודשים. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> יש אפשרות שההארכה הזאת תוכל להיות באישור שר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. אין הליך כזה. זה לא חוק ראשי. בחוק ראשי אפשר להסמיך את השר באישור ועדה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני מבקש לסגור את זה. אני חושב שההצעה שהצענו נותנת זמן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני איתך. סגרנו תיקונים. לא פותח את החוק. כל מה שיש לכם מגיע ב-2027 ויש לכם זמן לראות מה אפשר לתקן. אני מבטיח לכם שהם יהיו בסדר. אם יש דברים הוגנים, אני אדע לדבר איתם. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> זה אומר שהערות יהיו בעוד שנה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוועדה מיצתה את הדיון בתקנות. << אורח >> עמי אדר: << אורח >> יש את העניין של האחזקה, להוציא אותה מתוך המערכת לפחות. דיברנו על זה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אנחנו נסכם את הדיון. מאז שאני חבר כנסת בשלוש השנים האחרונות זה דיון ראשון שאני מנהל. אלה תקנות מורכבות וקשות ואני לא רוצה שאתם חלילה תיפגעו אבל מצד שני הבטיחות חשובה. הגענו למקום טוב. אני מקווה שבעזרת השם נמשיך כולם לעבוד יחד, נשמור על הבטיחות, אתם תבצעו את העבודה ואם יהיו תיקונים אני אשמח לבוא אפילו בימים לא רגילים כדי לזרז לכם את העניינים. אני מעמיד להצבעה את תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען), התשפ"ו-2025 עם כל השינויים שנעשו. מי בעד? אני בעד. הצבעה התקנות אושרו << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> התקנות אושרו. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:13. << סיום >>