פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 540 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, כ"ד בשבט התשפ"ו (11 בפברואר 2026), שעה 10:07 סדר היום: << נושא >> הצעת אכרזת חומרי נפץ (חומרי נפץ מאושרים) (תיקון), התשפ"ו - 2026 << נושא >> נכחו: חברת הוועדה: דבי ביטון – מ"מ היו"ר חבר הכנסת: איימן עודה מוזמנים: יובל אביעד – ראש תחום בטיחות בעבודה, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה אלי שמואל – מנהל תחום בכיר - בטיחות, משרד העבודה ירון קנטר – חטיבת התביעות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי יניב פדידה – רמ"ח מעבדות חבלה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי נאור אושר – עו"ד, יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת אכרזת חומרי נפץ (חומרי נפץ מאושרים) (תיקון), התשפ"ו - 2026 << נושא >> << דובר >> היו"ר דבי ביטון: << דובר >> בוקר טוב, 11.02.2026, כ"ד בשבט התשפ"ו. השעה 10:07. הנושא: אכרזת חומרי נפץ (חומרי נפץ מאושרים) (תיקון), התשפ"ו – 2026. ברשותכם אנחנו נתחיל. אבקש מעו"ד יובל. יובל, תפרט מי אתה לפרוטוקול. תודה. << אורח >> יובל אביעד: << אורח >> תודה רבה, יושבת-הראש, עו"ד יובל אביעד, ממונה תחום בכיר בלשכה המשפטית של משרד העבודה. בהתאם להודעת מזכיר הממשלה מה-08.02, עברה אכרזת חומרי נפץ בממשלה ומובאת בפני הוועדה לאישורה. האכרזה היא למעשה גלגול של הוראת שעה שהיום אנחנו רוצים לעגן אותה כהוראת קבע. המטרה של האכרזה עצמה היא פשוט לקבוע את זיקוקין מסוג 12 שזה זיקוקי דינור, שהם כוורות זיקוקים מועפים או חלקיהם ופגזי זיקוקין וחלקיהם כחומר נפץ מאושר לפי חוק חומרי נפץ שהממשלה מאשרת, חומרים שהם מאושרים כחומרי נפץ. המטרה של האכרזה הזאת זה לאפשר למשטרת ישראל וגורמי האכיפה והפרקליטות להפליל בצורה יותר מהירה, לאכוף את זה בצורה שהיא יותר מטיבה ובכך להגביר את ההרתעה. << דובר >> היו"ר דבי ביטון: << דובר >> כמובן תוך כדי נלקחו השיקולים, אני מניחה, גם של הלומי קרב, כל הרעשים. לצערי היום זיקוק הוא לא בדיוק אותה חוויה, לפחות כמו שמרביתנו גדלו. אני יכולה לומר לכם כמי שגרה בשדרות, שבדרך כלל יש המון הודעות לפני שעושים זיקוקין. הציבור צריך לדעת. אנחנו מכינים את הילדים. << אורח >> יובל אביעד: << אורח >> אני אסביר לגבירתי שהנושא הזה של רעש בזיקוקין ואינטרסים ושיקולים אחרים באים לידי ביטוי בחוק חומרי נפץ בהיבט אחר. אנחנו אחראים גם על מתן היתרים לשימוש, מכירה וכן הלאה, ושם למעשה נלקחים גם השיקולים האלו. בין היתר גם במהלך המלחמה, אחראי על חוק חומרי נמצא לצידי, המשרד שקל שיקולים כאלו ואחרים, אבל זה הליך שהוא הליך בנפרד מהאכרזה שנמצאת בפניכם. << דובר >> היו"ר דבי ביטון: << דובר >> זה הרחבת סמכות. << אורח >> יובל אביעד: << אורח >> בעבר היכולת להפליל את סוג זיקוקין דינור הזה הייתה קצת יותר ארוכה ומסובכת, והיום הממשלה באה ואומרת, אנחנו יודעים לאבחן. אנחנו קובעים שזה חומר נפץ. עשינו את כל הדיונים, שאלנו את עצמנו את כל השאלות והיום אנחנו קובעים שהסוג הזה הוא מבחינתנו חומר נפץ מאושר. << דובר >> היו"ר דבי ביטון: << דובר >> אין ספק. לצערנו נתקלנו בלא מעט ילדים שנפגעו פגיעות גופניות, שבאמת בסוף זה די דומה. << אורח >> יובל אביעד: << אורח >> המטרה היא גם להתמודד עם אירועים פח"עים. אם קוראים את דברי ההסבר של אכרזת חומרי הנפץ, הרי בסופו של דבר לפי גורמי האכיפה והמשטרה נעשה שימוש גם בחומרים האלו בעיקר באירועי פח"ע, בין היתר גם כנגד גורמי הביטחון, ולכן כל הדברים ביחד הם הביאו את הממשלה לאשר את זה. זה אישור כמובן של הממשלה. זה הליך לפי סעיף 1 לחוק חומרי נפץ. צריך לעבור את הממשלה ולכן זה נידון בישיבת הממשלה, עבר שם והגיע לכאן. דבר נוסף שצריך לשים לב אליו זה סעיף התחילה. מכיוון שהוראת השעה הקודמת, פג תוקפה, הרי בסופו של דבר זה הופך את זה למותר בתקופה הזאת עד שנאשר אותה, ולכן יש את סעיף 2 שהוא למעשה סעיף שתחולתו היא מאוחרת, כלומר צריך להודיע למשטרה והמשטרה תגיד איפה אפשר לאחסן את זה, איפה לתת את זה, כלומר לקבל הוראות. בזמן הזה התחולה הזאת לא תחול על מי שכבר מסר הודעה מיוזמתו למשטרה, כדי שזה יהיה גם הליך תקין והוגן ויעמוד בכללי המידתיות והסבירות של האכרזה. סעיף התחילה הוא סעיף שהוא יחסית ארוך ושונה בדרך כלל ממה שיש בחוקים אחרים כדי לאפשר לציבור להחזיר את זה, להתארגן לזה, כי בשלב הביניים בין הוראת השעה שפגה לבין שנאשר את זה, זה הופך להיות מותר באופן כזה או אחר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אם אתה יכול רק להזכיר לנו. מ-2023 החומר הזה מתגלגל בהוראות שעה ובעצם יש לנו פרק זמן יחסית קצר שההוראה פקעה. אני חושבת שזה בינואר, נכון? אנחנו לא מדברים פה על תקופה ארוכה שאפשר היה לצבור. << אורח >> יובל אביעד: << אורח >> אנחנו כממשלה מחויבים לבצע הליכי ריא לפני, והיה חשוב לנו לבצע את תהליכי הריא כמו שצריך ולסיים אותם בצורה מיטיבה מאשר להביא משהו שהוא באמצע, וזה מה שקרה. יש פה עיכוב של איזה שבועיים-שלושה, משהו כזה. << דובר >> היו"ר דבי ביטון: << דובר >> תודה רבה. המשטרה, תציגו את עצמכם בבקשה. << אורח >> ירון קנטר: << אורח >> בוקר טוב, אני ירון קנטר, אני מחטיבת התביעות במשטרה. אני אתמקד בהיבטי האכיפה. בסוף הליך האכיפה בהגשת כתב אישום בתיקים שהבשילו, שעברו את כל הדרך, כמו שהוזכר כאן קודם על ידי הדובר הקודם, באמצע 2023 זה עבר לראשונה התיקון הזה. אנחנו יכולים לומר שעד אמצע 2023 כמעט שלא הייתה אכיפה שהבשילה לכתבי אישום ברכיב הזה. אני לא יודע לאיזה רזולוציה להיכנס, אני אתאר את זה בקווים כלליים. כתובע, בשביל להגיש כתב אישום אני צריך שיהיה לי ראיות בתיק. הראיה המרכזית בתיקים מהסוג הזה היא שאותו אלמנט שנתפס, אני צריך להוכיח לבית משפט שהוא חומר נפץ. כדי שהאלמנט הזה יהיה חומר נפץ צריך איש מקצוע, איש ממערך החבלה במשטרה שנותן חוות דעת מומחה. עד שהתיקון הזה הגיע לעולם אנשי מערך החבלה, היה להם קושי לתת חוות דעת שאותו פריט שנתפס הוא מהווה חומר נפץ, וזה מכיוון שאנשי מערך החבלה הם אנשי מקצוע. יניב בהמשך יתאר את זה יותר טוב. יכול להיות שאני מפספס בתיאור, אבל בצורה סכמטית, הוא לא מומחה בתקינה. הוא מומחה בהיבטים המקצועיים ולא בהיבטים הרגולטוריים. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שאלת ביניים, בבקשה. לפני החגים אצלנו ילדים בני 10 משחקים בחומרי נפץ שממש פוגעים בעין. זה בעיה רצינית, לכן מה ההגדרה של חומר נפץ? << אורח >> אלי שמואל: << אורח >> לי קוראים אלי שמואל, אני מנהל תחום בכיר חומרי נפץ במשרד העבודה. סקירה קצרה של חצי דקה. זיקוקין דינור מתחלקים לארבע קטגוריות, 1, 2, 3 ו-4. 1 זה צעצוע. מותר לקנות בחנויות, מה שמוכרים זיקוקי עוגה, כל מיני מזרקות ששמים על עוגה. כל מיני כאלה דברים מותרים לשימוש הציבור הרחב. יש קטגוריה 2 שהיא נקראת צעצוע מסוכן. למה צעצוע מסוכן? מי שמותר לו להפעלה זה רק מי שיש לו רישיון להפעיל זיקוקין דינור, אבל הם נקראים צעצוע מסוכן כי ככה התקינה גם בעולם מחולקת. 3 ו-4 זה חומר נפץ על פי חומרי נפץ לפני התיקון שלנו. שם צריכים היתרים, צריכים אישורים, המשטרה בודקת, ומפעיל זיקוקין דינור מן הסתם צריך להפעיל את זה. זה זיקוקי יום העצמאות. קטגוריה 2 זה מה שאנחנו רואים בחתונות, המזרקות האלה שהדיג'יי מפעילים. זה צעצוע מסוכן. אסור לילד לקחת אותו. הייתה בעיה שהיו תופסים צעצוע מסוכן או משהו שהוא זיקוק דינור שמעיפים אותו. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מדבר על מספר 2. << אורח >> אלי שמואל: << אורח >> לפני ה-2. היו תופסים משהו שהוא 3. היו יורים את זה על שוטרים ועל חיילים בכל מיני הפרות סדר ואז הם היו טוענים, לא, זה צעצוע מסוכן. ההגדרה הייתה בעייתית ואז אנחנו החלטנו מבחינה טכנית, מה שאנחנו רואים בעין, לא צריך מעבדה, לא צריך ראיות, לא צריך שום דבר. בצורה מאוד ברורה, דבר שיכול לעוף ויכול לגרום נזק בירי ויכול לשמש לאיזה שהוא אירוע כזה הוא חומר נפץ בהגדרת חומרי נפץ. מה שאתה מדבר זה כבר משהו שונה של אכיפה של צעצועים וצעצועים מסוכנים. זה לא המשרד שלנו. מי שמטפל בזה זה משרד הכלכלה. אנחנו לא יכולים להעביר את הגבול עד הצעצוע, כי ברגע שזה יעבור אז גם משהו שתופסים שהוא מותר, שמותר לילדים להשתמש בפורים, אז כן מותר. הדברים האלה הם בעייתיים. גם בצעצועים שהם מותרים יש הוראות יצרן שלנו, הוראות מפעיל או הוראות רגולציה, מה מותר ומה אסור. זה שמשתמשים בזה בצורה לא תקנית או צוברים את זה ועושים עם זה כל מיני בעיות, אנחנו מכירים. אנחנו מכירים את הילדים שנפגעים, אנחנו מכירים את האסונות שקורים. מכירים את הדברים האלה, אבל אנחנו באנו לגזור קו מאוד ברור שמה שמשמש לירי ומשהו שהוא מסוכן, שיהיה לנו יכולת הוכחה חד-חד-ערכית. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יש מקומות בעולם שגם הסוג השני אסור בשימוש? << אורח >> אלי שמואל: << אורח >> לא. זה העניין. העולם לומד מהרגולציה שלנו. היות וכל הנושא הזה של הפרות סדר מתחזקות בעולם גם כן, הם צופים בנו והם לוקחים את הדוגמה הזאת שלנו. << אורח >> יובל אביעד: << אורח >> אני רק רוצה שנייה לגדר את הדיון. משרד העבודה אחראי על חוק חומרי נפץ ועל אכרזת חומרי נפץ, וישנם משרדים אחרים מקבילים לנו שמשלימים גם אכיפה על צעצועים מסוכנים, אבל לצורך הדיון אנחנו נמצאים במסגרת חוק חומרי נפץ. חשוב לומר את זה. << דובר >> היו"ר דבי ביטון: << דובר >> סנ"צ פדידה, בבקשה. << אורח >> יניב פדידה: << אורח >> אם אפשר להרחיב לשאלה שנשאלה, אז בעיקרון כל הפריטים הפירוטכניים שנמצאים בשוק מקטגוריה 1 ועד קטגוריה 4 ועוד פריטים אחרים, הם מכילים תערובות נפץ כאלה או אחרים. הם מכילים חומר נפץ. לכל אחד מהפריטים האלה יש סוג של אכיפה שונה . כמו שנאמר, הקטגוריות 3 ו-4 הן קטגוריות יותר כבדות והן נמצאות באחריות של משרד העבודה, בפיקוח על ידי מפעילים מורשים. גם חלק מקטגוריה 2. המזרקות נמצאות בפיקוח שלהם. יש פה פריטים מסוימים שנופלים בין הכיסאות, שהם מוגדרים צעצועים מסוכנים. צעצועים מסוכנים, היום יש פרצה בחוק שאומרת שאסור למכור אותם. אם בן אדם נתפס עם צעצוע מסוכן, אין פה עבירה. העבירה היא על עצם המכירה במהלך עסקו של אדם, שזה אמור להיות בפיקוח של משרד הכלכלה. << דובר >> היו"ר דבי ביטון: << דובר >> רק המוכר יהיה מואשם, לא זה שרכש? << אורח >> יניב פדידה: << אורח >> נכון. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בין היתר מי שמשתמש בזה הוא מתחת לגיל. << אורח >> יניב פדידה: << אורח >> נגם אם עבריין הוא מוכר ונרצה להרשיע אותו והוא מחזיק את הקטגוריה 2 וצעצועים מסוכנים, יש בעיה באכיפה כי אין חוק שאוסר את הדבר הזה, כדוגמה דברים נוספים כמו כל הפריטים הימיים, פרטי סימון ימיים שמשרד התחבורה מתיר או מכריח ספינות להחזיק. רואים את זה המון במגרשי כדורגל, כל הזיקוקין ונורי עשן ונורי סימון שגם כן הם חומרי נפץ. הם מכילים תערובות נפץ. הם נמצאים מחוץ לקטגוריה של זיקוקין. הם נמצאים כפריטי בטיחות. אם משתמשים בהם לצרכים זה בסדר גמור, אבל אם בן אדם לוקח את זה למשחק כדורגל או יורה את זה על השכן שלו או ילדים משחקים עם זה, יכולים להיפצע ולהיהרג. שוב, אין חוק שאוסר את הדבר הזה. << אורח >> אלי שמואל: << אורח >> אני אסביר רק משהו קצר. פירוטכניקה ימית, אנחנו גם חשבנו ודנו בעניין הזה. מה הבעיה? פירוטכניקה ימית היא מותרת כאמצעי חירום לכל משיט כלי שיט. גם ילד בן 16 שיש לו רישיון לאופנוע ים, מותר לו להשתמש בפירוטכניקה ימית. אנחנו בחוק חומרי נפץ מגבילים גם את הגיל מגיל 21. יש בדיקות משטרתיות. הרגולציה הזאת היא מאוד כבדה. אנחנו מדברים מחומר נפץ שאנחנו משתמשים להפלת מבנים ולמחצבות. רק לסבר את האוזן, כל יום מפוצצים במדינת ישראל לצרכים תעשייתיים ומחצבות ותשתיות קרוב ל-40 טון. פירוטכניקה ימית נמצאת תחת אחריות של משרד התחבורה ומותרת לילדים בגיל 16. לעשות את הסייגים האלה זה מאוד בעייתי, לכן ביקשנו את השינוי כדי לעשות הפללה חד-חד-ערכית לנושא הפרות סדר וירי על שוטרים. << דובר >> היו"ר דבי ביטון: << דובר >> מאה אחוז. תודה. << אורח >> נאור אושר: << אורח >> עו"ד נאור אושר מהלשכה המשפטית במשרד לביטחון לאומי. אני רק אגיד כמה מילים. משטרת ישראל מתמודדת מזה שנים עם תופעות של ירי זיקוקין. כתוצאה מכך נגרמים להם מספר סיכונים, בין היתר במהלך אירועי הפרות סדר, ירי באירועי שמחה, דבר שפוגע באיכות החיים של האזרחים. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מזה הרבה שנים יש מעקב עיקש ויש הבנה ציבורית שאסור. אנשים מצהירים, אם יהיה ירי, אנחנו יוצאים מהחתונה. עכשיו זה נהיה מקום פה, מקום שם מקסימום, וצריך להיאבק שיהיה אפס. ידוע לך פרטים, כמה זה עוד מתמשך? << אורח >> נאור אושר: << אורח >> לא ידוע לי כרגע. אולי נציגי המשטרה פה יכולים להשיב על זה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש תמימות דעים בקרב הציבור שזה אסור. << אורח >> נאור אושר: << אורח >> בשנת 2021 התקבלה החלטת ממשלה מספר 549 שהמטרה שלה הייתה טיפול בתופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. בין היתר הממשלה הטילה על שר הכלכלה דאז, כיום זה שר העבודה, להביא אכרזה על זיקוקין מסוג 2 כחומר נפץ מאושר. כפי שיניב אמר וגם ירון אמר, הוראת השעה סייעה רבות למשטרת ישראל להילחם בתופעה הזאת. עיגון הוראת השעה כהוראת קבע היא בשורה חשובה לאזרחי ישראל, לשוטרי משטרת ישראל בטח בכל הפן שאתה גם ציינת, שילדים נפגעים כתוצאה מכך. נודה באמת לעיגון הוראת השעה כהוראת קבע. << דובר >> היו"ר דבי ביטון: << דובר >> טוב, תודה רבה. אנחנו נבקש מהיועצת המשפטית להקריא את התקנות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אכרזת חומרי נפץ (חומרי נפץ מאושרים) (תיקון), התשפ"ו – 2026 בתוקף סמכותה לפי ההגדרה "חומר מאושר" בסעיף 1 לחוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, מכריזה הממשלה לאמור: תיקון סעיף 1 1. באכרזת חומרי נפץ (חומרי נפץ מאושרים), התשנ"ט-1999, בסעיף 1, בסופו יבוא: "סוג 12: זיקוקין דינור: שהם כוורות זיקוקין מועפים או חלקיהן ופגזי זיקוקין או חלקיהם." תחילה 2. תחילתה של אכרזה זאת שבעה ימים מיום פרסומה, ואולם לגבי מי שהחזיק בחומר נפץ מסוג 12 כאמור בסעיף 1 לאכרזה זאת (להלן – חומר נפץ מסוג 12) ערב יום הפרסום, ודיווח למשטרת ישראל עד שישה ימים מיום הפרסום – תחילתה 14 ימים מיום פרסומה; הוראות לעניין הדיווח כאמור, הגורם שאליו יש לדווח וכיצד לנהוג בחומר הנפץ מסוג 12, יפורסמו באתר האינטרנט של משטרת ישראל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני רק מעירה שמדובר בהחלטת ממשלה שמגיעה אלינו מכוח סעיף 2(ב) לחוק העונשין, שקובע שחקיקת משנה שיש בצידה עבירות או עונשים צריכה אישור של ועדה בכנסת, וזה האישור כרגע. כמו שנאמר, אנחנו קובעים כהוראת קבע את החומר הזה של סוג 12 כחומר נפץ מאושר, והתחילה היא שבעה ימים מיום הפרסום, כשכמו שיובל הסביר, לגבי מי שדיווח שיש לו את החומר הזה, אז אנחנו נותנים אורכה של 14 ימים מיום הפרסום והמשטרה תיתן הוראות איך לנהוג במקרה כזה. << דובר >> היו"ר דבי ביטון: << דובר >> מאה אחוז. תודה. יש שאלות? מישהו רוצה להגיד עוד משהו? << אורח >> נאור אושר: << אורח >> רק חשוב לי לציין כפי שאמרתי, שעיגון הוראת השעה כהוראת קבע היא מאוד חשובה, בטח לאור אירועי הרמדאן ההולכים וקרבים. << דובר >> היו"ר דבי ביטון: << דובר >> כן, ברור. ההתכנסות הייתה מכוונת בהתאם ללו"ז. מי בעד? אין מתנגדים, אין נמנעים. הצבעה אושר << דובר >> היו"ר דבי ביטון: << דובר >> האכרזה אושרה. תם הדיון. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:27. << סיום >>