פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 415 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ו (16 בפברואר 2026), שעה 13:44 סדר היום: << נושא >> התנהלות מס רכוש כלפי שוכרים שביתם נפגע במבצע "עם כלביא" << נושא >> ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו בנושא ב-8.9.25, ב-6.8.25, ב-21.7.25, ב-15.7.25, ב-2.7.25 וב-23.6.25 נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר מוזמנים: קטי פיאצסקי – משנה לראש עיריית בת ים טל אביטבול – חברת מועצה, עיריית חולון משתתפים באמצעים מקוונים: רותם כהן – סמנכ"ל שירות לציבור, משרד העלייה והקליטה חיה לוי – מנהלת תחום נזקים עקיפים, רשות המסים מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> התנהלות מס רכוש כלפי שוכרים שביתם נפגע במבצע "עם כלביא" << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שלום לכולם, צוהריים טובים. אנחנו פותחים דיון קצר של מעקב אחרי התנהלות מס רכוש ביחס לשוכרים שביתם נפגע במבצע עם כלביא, בדגש על מפונים שהם עולים חדשים שמצויים בטיפול משרד העלייה והקליטה. מדובר בישיבת מעקב שביעית שאנחנו מקיימים בנושא הזה, האחרונה התקיימה ב-8 בספטמבר. אני אציין שנמצאות איתנו כאן בחדר הוועדה שתי חברות מועצה, חברתנו טל אביטבול, חברת מועצת חולון, וחברת מועצת בת ים קטי פיאצסקי. שתיהן עסקו רבות בנושא הזה של ציבור המפונים בעיר חולון ובעיר בת ים, ושתיהן גם עסקו לא מעט בעניינן של משפחות עולים שפונו במתקפת הטילים על שתי הערים. חברתי טל אביטבול גם מדברת מתוך ניסיון אישי של משפחתה. המטרה שלנו היא לוודא שגם שמונה חודשים אחרי סיום המערכה מול איראן, המדינה יודעת ללוות בצורה מיטבית את המשפחות, ושהמדינה יודעת לא להציב בפני המשפחות דרישות שלא מתכתבות עם מציאות החיים של משפחות בכלל, בוודאי של משפחות שפונו מביתן. אנחנו ביקשנו מענה על שלוש שאלות, אני אציג אותן, נשמע את סמנכ"ל השירות לציבור של משרד העלייה והקליטה ואת מנהלת תחום נזקים עקיפים ברשות המסים, שאני מקווה שתצטרף, כי היא הרלוונטית ביותר. השאלה הראשונה שאנחנו מציגים היא לקבל נתונים מספריים: כמה אזרחים וכמה משפחות עדיין חיות מחוץ לבתיהם כתוצאה מנזקי המערכה מול איראן, האם יש עדיין משפחות שחיות במלונות, או שכולן נמצאות בהסדרים של דירות חלופיות ודירות מפונות. הדבר השני שאנחנו מבקשים לקבל עליו תשובה הוא האם ישנה איזושהי דרישה של רשות המסים ממשפחות לפנות את הדירות שהן שכרו באמצע שנת הלימודים או לפני תום שנת שכירות. זו נקודה שאני רוצה להדגיש גם לפרוטוקול. מטבע הדברים, כשאנשים הלכו לשכור דירות חלופיות, הם לא שכרו דירות לכמה חודשים, הם לא ידעו מתי דירתם תהיה מוכנה. וכולנו מכירים את שוק השכירות, אתה שוכר דירה לכל הפחות למשך שנה. ואני מזכיר שכל החוזים הועברו לעיון רשויות המס. ומכיוון שאנחנו קיבלנו דיווחים שמשפחות קיבלו הודעות שהן צריכות או לפנות את הדירה ולחזור לדירתן המקורית, או שהן ימשיכו לשכור אבל זה יהיה על חשבונן, אנחנו כינסנו את הדיון הזה כשלנו מבחינתנו ברור שאחרי שהחוזים אושרו על ידי רשויות המס, לא ניתן לדרוש ממשפחות לשבור חוזה, על ההשלכות המשפטיות של זה, או לשאת לבדן את עלויות השכירות. והדרישה שלנו היא שהמדינה לפחות תשלים את תקופת השכירות בחוזים כפי שאישרה אותם רשות המסים. זו הסוגיה המרכזית שאנחנו מבקשים לברר. הנקודה השלישית היא השאלה מה יקרה כאשר תמה תקופת השכירות אבל הדירה המקורית לא מוכנה, מה ההנחיות למשפחות. בואו נתחיל עם חיה. חיה, ברשותך, אני חוזר בקצרה, נעשה את זה שאלה אחרי שאלה. השאלה הראשונה הייתה מה מספר האזרחים/המשפחות שעדיין מפונות מדירתן, והאם ישנן עדיין משפחות שמתגוררות במלונות, או שכל המשפחות מתגוררות היום בדירות חלופיות? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> ממה שאני קיבלתי מידע, אין לנו אנשים כבר בבתי המלון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. כמה משפחות היום חיות בדירות חלופיות והמדינה נושאת בתשלום שכר הדירה שלהן? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אין לי את המידע הזה, אבל בעיקרון, כל מי שפונה לבתי מלון קיבל את הדיור החלופי שלו, או שעבר מועד השכירות שלו והוא צריך כבר להמשיך בעצמו, או שהוא עדיין בשכירות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. אני מבקש שאנחנו נקבע עוד דיון מעקב לנושא הזה, דיון קצר. בשבוע הבא אני מבקש שיהיו לנו את המספרים. אני רוצה לדעת כמה ישראלים היום עדיין מפונים מדירותיהם. חיה, הסוגיה השנייה היא הסוגיה הבאה. משפחות נשלחו על ידי המדינה לשכור דירות לשכירות בשוק הפרטי, ההסכמים בשוק הפרטי לא נחתמים למספר לא ידוע של חודשים, המקובל בשוק הוא לחתום לשנה. החוזים הללו, למיטב ידיעתי, הועברו לבחינתכם ולאישורכם, אתם אישרתם את החוזים האלה. זאת הייתה הבקשה, טיפלנו בזה כאן בוועדה. לבוא היום, באמצע שנת לימודים, לומר למשפחה: אתם או צריכים להפר חוזה, או אתם צריכים לשאת על גבכם את הדיור החלופי, זה דבר לא הגיוני. גם אם הסתיימו השיפוצים בדירה של המשפחה, המשפחה לא יכולה להשכיר לכמה חודשים את הדירה. אף אחד לא שוכר במדינת ישראל באמצע שנת לימודים דירה בחולון או בבת ים לחמישה חודשים. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> סליחה, אני רוצה להבין, יש מקרים ספציפיים של אנשים כאלה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הגיעו אלינו תלונות לוועדה. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> שביקשו מהם לעזוב את הדירות למרות שאישרו להם? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> לאחר שאישרנו להם חוזה אנחנו אמרנו לפנות את הדירות? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אני ארצה לראות דוגמאות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נעביר. חיה, קודם כול, התשובה היא כן, כי הדיון הזה נקבע בעקבות הפניות שקיבלנו, אבל אני רוצה לשאול שאלת מדיניות, אני לא צריך מקרים פרטניים. מה המדיניות? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> כשאנחנו פינינו אנשים מבתי המלון, אנחנו העברנו אותם והם עברו לדירות שכורות, אישרנו להם חוזים לתקופה מסוימת. יש שני דברים – אתה בא ואומר לי עכשיו, אישרנו להם חוזה לשנה ועכשיו אנחנו אומרים להם תצאו מהדירה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. החוזים הרי הגיעו אליכם. חיה, אתם קיבלתם את החוזים, אנשים שלחו לכם את החוזים. אתם אישרתם את החוזים. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> ועכשיו אנחנו אמרנו להם שאנחנו לא מאשרים? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, הודעתם להם שהם צריכים לצאת תוך חודש-חודשיים מהדירה, ואני רוצה להבין כאן - - - << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אתה אומר, אנשים שאושרו להם חוזי שכירות לתקופה מסוימת - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> קיבלו הודעה ממס רכוש שהחל מעוד חודש לא ישלמו להם את שכר הדירה. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> זאת שאושרה או לתקופה נוספת? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זאת שאושרה. אני רוצה רגע לומר משהו. תראו, אתם אישרתם חוזים, אתם יודעים שאי אפשר לשכור דירות לשלושה-ארבעה חודשים בתוך הערים, ולכן אנשים הגישו אליכם חוזים שהייתה בהם חתימה או לשנה או עד סוף שנת הלימודים הנוכחית כדי לאפשר לשוכרים אחרים להיכנס. הרי כל החוזים נשלחו אליכם, אתם לא אישרתם - - - << אורח >> חיה לוי: << אורח >> בדרך כלל כשאישרנו חוזים, אישרנו לתקופה מסוימת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איזו תקופה? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> לא משנה, כל אחת מהתקופות שאישרנו לו. לא יכול להיות, זה קצת נשמע לי מוזר שאחרי שאמרנו לבן אדם, יש לך חוזה לשנה, עכשיו אנחנו אומרים לו, לא, אדוני, עברה חצי שנה, תעזוב את הדירה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו חד משמעית אומרים שקיבלנו פניות כאלה. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אוקיי, אני אבדוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חיה, נמצאות איתנו כאן שתי חברות מועצה, הן רוצות להתייחס לנקודה הזאת. קטי פיאצסקי. << אורח >> קטי פיאצסקי: << אורח >> אני רוצה לחזור אחורה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא לדבר על מקרים פרטניים. << אורח >> קטי פיאצסקי: << אורח >> לא פרטני. אני משנה לראש עיריית בת ים, מחזיקת תיק הרווחה, עסקתי הרבה, ממש מהלילה של הנפילה, בפינוי. אני חושבת שהמצב שהגענו אליו התחיל בקבלת החלטה לא נכונה כבר באותו לילה. כי תקני אותי אם אני טועה, חיה, אתם אישרתם לאנשים תשלום על שכירות עד תום החוזה מהדירה המפונה, אני צודקת? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם הם היו שוכרים. << אורח >> קטי פיאצסקי: << אורח >> אני רוצה לשאול שאלה. ניצולת השואה בת ה-96 שעברה לדיור חלופי והחוזה שלה נגמר בימים אלו, מה היא אמורה לעשות? איך היא אמורה לשלם את הפער? היא שילמה 3,200 ועכשיו היא משלמת 5,000, מה היא אמורה לעשות? בעיר בת ים אנחנו פינינו 1.6% מהתושבים של העיר, מהאזור החלש ביותר. אנחנו העיר המבוגרת בארץ עם 40% עולים, שזה מתקשר באמת לציבור דוברי הרוסית. הקצבה שלה לא עלתה. יש לנו 19 בניינים שאתם מונעים כרגע את ההריסה והבינוי שלהם, ולמעשה עוצרים גם את השיפוץ. מה אני אמורה להגיד לאותה אישה, שמה היא אמורה לעשות? לעבור לרחוב? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> תראי, מלכתחילה, אם החוזה שלה היה מסתיים באפריל 2026, מה היא הייתה אמורה לעשות? << אורח >> קטי פיאצסקי: << אורח >> להמשיך את החוזה ב-3,200. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ב-3,200 באותה דירה. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> או שכן או שלא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל חיה, מה אנחנו עכשיו - - - << אורח >> חיה לוי: << אורח >> או שכן או שלא. אתם מצפים ממס רכוש, מהמדינה, לשלם למישהו על תקופה שמעבר לחוזה ראשוני שהיה לו? << אורח >> קטי פיאצסקי: << אורח >> אבל אם היא הייתה ממשיכה עם עליות המחירים בשכירות, היא לא הייתה מגיעה ל-5,000 שקל כמו היום. 8% מהמשפחות בעיר בת ים הן משפחות חד-הוריות, את באמת חושבת שעם הכנסה אחת אפשר להתגבר על הפער הזה? את הקצבאות הרי לא העליתם, של אף אחד. המדינה לא טרחה לשבת ולראות איך אנחנו מגשרים על הפער הזה. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> סליחה, את מבקשת ממס רכוש לתת עכשיו תשובה על איזושהי מדיניות ממשלתית, העלינו או לא העלינו את קצבת הזקנה או את קצבת הלא יודעת מה. << אורח >> קטי פיאצסקי: << אורח >> האם אתם העליתם את הסוגיה הזו למשרדי הממשלה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נכנס על זה דיון. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> זה משהו שלא קשור למס רכוש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אנחנו נכנס בימים הקרובים דיון על העניין, אנחנו נבקש מהרשויות המקומיות מידע, כי זה באמת דבר שצריך לתת עליו את הדעת. אם 19 בניינים בלב בת ים ניזוקו ולא ניתן לחזור אליהם, צריך לתת את הדעת מה קורה עם התושבים שפונו משם שהסתיימו להם חוזי השכירות, אי אפשר לזרוק אותם לרחוב. שייכנס כאן המשרד לשירותים חברתיים ומשרד העלייה והקליטה במקרים של העולים וימצא לזה פתרון. לכן אנחנו נכנס פה דיון, כי אני מניח שחלק מהציבור הזה הוא ציבור של עולים, אנחנו נכנס כאן, ואנחנו נפנה, אני אבקש מעיריית בת ים, עיריית חולון, עיריית חיפה. ולכן אני כדרך אגב מבקש לקבל ממס רכוש פירוט של כמה אנשים עדיין מפונים בחתך הרשויות. אנחנו נבקש שבשבוע הבא תשלחו לנו טבלה כדי שנדע גם להזמין את הרשויות האלה לדיון. אני חוזר לסוגיה. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אבל ברור לכם שהסוגיה הזאת לא נכנסת לשערים של מס רכוש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הסוגיה הזאת היא לא של מס רכוש, אבל היא של הממשלה. חיה, זה ברור לי. לכן אנחנו נביא לפה את משרד השיכון, את המשרד לשירותים חברתיים ואת משרד העלייה והקליטה. עוד פעם, א', יש מקרים פרטניים, הסיבה שהישיבה הזאת מתקיימת היא כי קיבלנו פניות. קיבלנו פניות שקשורות בעיר חולון, אני מניח שזה קורה בעוד מקומות. אני רוצה להבין בצורה ברורה, אנשים שכרו דירות, לא שוכרים דירות לכמה חודשים, אנשים שכרו דירות או לשנה או עד הקיץ הקרוב, ואני רוצה לקבל אמירה מכם שחוזים שנחתמו והועברו אליכם וכללו את השכירות לשנה, אתם לא מבקשים מאנשים לעזוב את הדירה השכורה לפני תום מועד החוזה ואתם לא מבקשים מהם לשאת בעצמם. כי אם החוזה שנחתם נחתם לסוף השנה ואתם ראיתם את החוזה הזה, אתם צריכים לשאת בזה. כי גם המשפחות האלה לא יכולות להשכיר את הדירות. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אם אנחנו אישרנו למישהו לשנה, זה נשמע לי לא הגיוני שאנחנו עכשיו נגיד לו תצא מהדירה. אבל אני מאוד אשמח, כמו שאמרתי קודם, לקבל מקרים ספציפיים ולבחון אותם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> א', אנחנו נעביר לכם מקרים ספציפיים, אבל אני שואל את שאלת המדיניות. מי שאושר לו חוזה - - - << אורח >> חיה לוי: << אורח >> המדיניות היא שזה לא הגיוני שאם אישרנו למישהו שנה, אנחנו חוזרים בנו ואומרים לו תצא מהדירה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, מצוין, רשמנו את זה לפנינו. אני חושב שחשוב שהרשויות המקומיות יביאו את זה לידיעת המשפחות. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> עכשיו אני מבינה מה השאלה, השאלה היא בכלל אם המחיר של הדירה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חיה, יש פה שתי סוגיות נפרדות. סוגיה אחת היא לחלוטין בפתחו של מס רכוש. כשמס רכוש אמר לתושבים תחתמו על חוזה, אתם אישרתם את החוזים האלה, אתם ראיתם אותם, ולכן אנחנו עומדים על זה שגם אם הדירה של אותו אזרח תוקנה ואפשר להיכנס אליה, כל עוד אושר לאזרח חוזה לשנה, אתם צריכים לשאת בזה, אין מה לעשות. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> לא, רגע, מר קריב. אתה מדבר איתי על מקרה שבו הדירה שלו כבר מוכנה, הוא יכול לעבור אליה, והוא ממשיך להישאר בשכירות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה הוא יעשה? אתם רוצים שהוא יפר חוזה? חיה, אתם אישרתם חוזה, אתם רוצים שאותו אזרח יפר את החוזה? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> החוזים שאנחנו אישרנו הם בדרך כלל בהתאם למועדים שאנחנו צפינו שיהיה מועד סביר להחזיר את הנכס הפגוע לקדמותו ושאנשים יוכלו לחזור אליו. מאוד הייתי רוצה לראות את המקרים הספציפיים ולהגיב עליהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. על פי האישורים שלכם. אני אומר עוד פעם, אם אתם אישרתם למישהו חצי שנה ואמרתם לו את זה וזה ממוסמך שאמרתם לו את זה והוא הלך וחתם על עוד חוזה - - - << אורח >> חיה לוי: << אורח >> ודרך אגב, אם יש קנס על הפרת חוזה, אנחנו נושאים בו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל זה לא קנס. מה זה זה קנס? אתם משאירים את בעל הדירה. בכל החוזים יש קנסות? ומה בדיוק יעשה בעל הדירה שחי - - - << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אנחנו משאירים את בעל הדירה בלי שוכר? הוא מוצא שוכר אחר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, סליחה, מבחינתי הכלל הוא פשוט – אישרתם חוזה, תעמדו בחוזה על פי כל ההתניות שלו. כי לא יכול להיות שאתם באמצע שנה תחשפו עכשיו אזרחים שגם פונו - - - של בעלי הדירות. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אני לא שומעת, סליחה, נקטעת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר, אני רושם לפניי אמירה ברורה: החוזים שאתם אישרתם, אתם לא יכולים באמצע תקופת החוזה שאישרתם, לא משנה מה המצב של הדירה המקורית, אתם לא יכולים לדרוש מאזרחים מפונים להפר חוזה. ואם אתם אישרתם חוזה לשנה, זה חוזה לשנה. אני כבר לא מדבר על העניין של להוציא ילדים ממסגרות לימודים ולהעביר אותם. אתם לא יכולים לחשוף את האזרחים המפונים לתביעות מצד בעלי הדירות על הפרת חוזה, ולכן זו המדיניות שאני רושם מפיכם. אנחנו נבדוק האם יש מקרים קונקרטיים ונעביר להם, אבל אני מבקש גם מכם שאתם תנחו את האנשים שלכם – אתם לא מודיעים לאזרחים, אחרי שאישרתם להם חוזה לשנה, שאתם מפסיקים להם כעבור שמונה חודשים את התשלום וחושפים אותם. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אני אשמח לקבל מקרים קונקרטיים ולהתייחס אליהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, אנחנו נעשה את הבדיקה הזו ונעביר לכם, אבל את המדיניות אני רושם. חיה, מה קורה כאשר תמה תקופת השכירות והדירה עדיין לא מוכנה? אתם מאפשרים לאנשים להאריך? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> לא הבנתי. תמה תקופת שכירות של מי? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תקופת השכירות בדירה החלופית הסתיימה, החוזה הסתיים, והדירה של האנשים עדיין לא מוכנה, אתם מאפשרים להם לחתום על הארכה? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> למה היא לא הסתיימה? אני לא יודעת, צריך להבין מה הסיפור. כי בדרך כלל כשאישרנו חוזים בשכירויות, אנחנו בדקנו את הנכס ואישרנו על ידי שמאי ומהנדס מה תקופת תיקון הנכס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואם זה לא תוקן? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> תלוי למה. יש אנשים שפתאום החליטו שהם מרחיבים את הבית. << אורח >> קטי פיאצסקי: << אורח >> לא נגעו. 19 בניינים בבת ים כרגע לא ראויים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 19 בניינים בבת ים מוגדרים כלא ראויים למגורים. מי הגדיר את זה, התושבים? העירייה ופיקוד העורף, המדינה הגדירה את זה. האם האנשים בבת ים יקבלו הארכה אם היה להם חוזה שם? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אתה מדבר על הארכת חוזים לאנשים שמלכתחילה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אני צריכה להבין מה קורה עם הדירות האלה, מי מעכב את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל מי מטפל בזה עכשיו? לאן הם פונים? אני רוצה רגע לומר משהו. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> יש כל מיני מבנים עם כל מיני החרגות, חלק הועברו לטיפול של העיריות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו חייבים לסיים בגלל ישיבות הסיעה. אנחנו נקבע פה דיון שייעשה כאן בתוך הוועדה, לא בזום, אנחנו נזמין אליו את משרדי הממשלה הרלוונטיים, את העיריות הרלוונטיות. אני מבקש שלדיון הזה נגיע עם מספרים כמותיים. אני רוצה לדעת מה הסטטוס, אני מבקש לדעת כמה אזרחים מפונים ואתם משלמים להם. מישהו חייב לתכלל את האירוע הזה. אנחנו צריכים להבין כמה אזרחים היום מפונים. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> יש פה כל כך הרבה גורמים שמתכללים את האירוע הזה, חלק מהם אלה העיריות והמועצות, חלק מהם אלה אנחנו. אנחנו אמורים בעיקרון לפצות אנשים על פגיעה עד למועד שבו הנכס שלהם אמור - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. חיה, אני אומר עוד פעם, אני לא אומר את זה בתור תלונה, אנחנו צריכים לדעת שיש גורם ממשלתי. לא יכול להיות שעכשיו עברו כמה חודשים מאז המבצע באיראן, שמונה חודשים, ועכשיו אנשים יפלו בין הכיסאות, ואין להם כתובת, והם לא יודעים למי לפנות, ואנחנו כבר עברנו לאירועים הבאים. ולכן אני אומר עוד פעם, בואו נעשה ישיבה מסודרת, אנחנו נוציא בקשה לקבל את הנתונים. אני מבקש לדעת לקראת הישיבה הבאה כמה אנשים מפונים היום, כמה מתוכם עולים, לכמה משפחות היום המדינה - - - << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אנחנו לא יכולים לענות על כמה מפונים, אני חוזרת על הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם לא יודעים כמה, אז מי יודע? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אנחנו לא יודעים מי העולים, אין לנו את האופציה לדעת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חיה, את העולים יאמר משרד העלייה והקליטה. אתם תאמרו לכמה משפחות אתם היום משלמים דמי שכירות וכמה מהחוזים נגמרים באפריל וכמה אמורים להיגמר בקיץ. ואתם אמורים לדעת מה מצב הבינוי של המבנים כדי לדעת אם אנשים יכולים לחזור או לא. הציפייה שלי היא שמשרד העלייה והקליטה וגם המשרד לשירותים חברתיים יפתחו מוקדים בדיוק בעבור אותה ניצולת שואה שלא יכולה לחזור לדירה של ה-3,200, אתם לא תשלמו לה יותר כי החוזה המקורי שלה עם ה-3,200 נגמר, אבל מישהו צריך למצוא לה דירה. לעולה או לקשישה הזו, בת 85, מישהו צריך לטפל בה. זה לא מס רכוש, אבל יצטרכו לתת פה פתרון. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אוקיי, מי שצריך לתת את הפתרונות אמור לתכלל את הדבר הזה ולתת את הפתרונות. אני רוצה רק לחדד. אנחנו אמורים לפצות אנשים בשכירות עד המועד בין החזרה לדירה שראויה למגורים לבין סוף חוזה שהיה להם מלכתחילה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> המוקדם מביניהם. זו אחריותו של מס רכוש. מעבר לזה, עם כל הצער, יש דברים, כשמישהו ידע שהחוזה שלו היה אמור להסתיים באפריל, היה צריך לדאוג לחוזה אחר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אני רק רוצה לומר לך, יש לי פה הודעה שלכם שנשלחה לאזרח שאומרת: באישור מנהל מאושר כרגע לאשר שכירות עד תחילת אפריל. כלומר, כעת ניתן לך שכירות עבור חודשיים נוספים עד הערכות מצב שיקום נוספות שייעשו ברחוב ביאליק 162. תאמרו, בשוק השכירות במדינת ישראל מאריכים שכירות בחודשיים? איפה אתם חיים? האנשים יהיו ברחובות או שהם יוציאו מכיסם. ולכן אני אומר עוד פעם, אנחנו נאסוף את המקרים האלה, נעביר לכם, אבל אני רושם את המדיניות. אתם אישרתם חוזים, אתם תעמדו בחוזים שאושרו. אם יש חוזים שלא אושרו, צריך לבדוק האם ניתן לחזור כבר לדירות, ואם לא ניתן לחזור לדירות, תצטרכו להאריך. ואי אפשר להאריך כל פעם בחודש, אין דבר כזה בשוק השכירות בישראל. אתם תצטרכו לעבוד. מה תעשו? תחזירו אנשים למלונות? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אנחנו נצטרך, כמו שאמרתי קודם, לראות מקרים קונקרטיים ולהתייחס אליהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. אנחנו נקבע עוד דיון. רותם, האם יש לכם נתונים מספריים? << אורח >> רותם כהן: << אורח >> כמו שציינו בפניך, היו 135 משפחות של עולים שפונו בכל הארץ, המשפחה האחרונה עזבה את המלונות לפני פחות מחודש, בסוף ינואר, קיבלה הארכה ופינתה את המלון בסוף ינואר. לא ידוע לנו על מקרים כמו שאמרת, אבל תוך כדי הוועדה כבר ביקשתי שנעשה שיחות יזומות לכל משפחות העולים שפונו כדי לראות אם יש בעיות, למקד את הבעיות הספציפיות ולהכין פתרונות בעניין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> למשרד העלייה והקליטה ידוע על 135 משפחות עולים מפונות? << אורח >> רותם כהן: << אורח >> נכון, שפונו בשעתו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רותם, אני אבקש שלדיון הבא שנקיים תביאו בבקשה פילוח של ה-135, כמה מתוכן כבר חזרו לבתים, מה החלוקה בין הרשויות. << אורח >> רותם כהן: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה לטל ולקטי, אנחנו נמשיך לעסוק בנושא הזה בשבועיים הקרובים, תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:12. << סיום >>