פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 832 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, ה' באדר התשפ"ו (22 בפברואר 2026), שעה 12:00 סדר היום: הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים אסירים וכלואים (הוראת שעה), התשפ"ו–2025 (פ/6253/25) (כ/1169), של ח"כ צביקה פוגל נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר מוזמנים: יפעת רווה – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים גאל אזריאל – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נילי פינקלשטיין – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים זוהר שדמון – משפטנית יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים שמרית גולדנברג – עו"ד, ראש אשכול ענישה וחלופות, משרד המשפטים דגנית כהן ויליאמס – עו"ד, ממונה במחלקה הפלילית ור' צוות חקיקה, פרקליטות המדינה אביב ישראלי – עו"ד, יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי סהר סרור – עו"ד, עוזר ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק קרן גולדשטיין – ק' ייעוץ וחקיקה מדור אכ"ל, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סג"ד אוהד בוזי – יועמ"ש משפט מנהלי ופלילי, המשרד לביטחון לאומי סג"ד שלומי אדרי – ק' אג"מ נחשון, המשרד לביטחון לאומי שלומי עזרא – רת"ח זימונים ארצי, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי ליליאן ארזדה – חוליית פחע 1 שב"ס, המשרד לביטחון לאומי רב-כלאי אלדד מוכתר – רת"ח שליטה שב"ס, המשרד לביטחון לאומי רב-כלאי יעל גולן – רת"ח תכנון כליאה, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי ישי שרון – עו"ד, מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית אביגיל פלג – רפרנטית בט״פ באג״ת, משרד האוצר סרן אסמרה טגניה – סגן רמ״ד חקיקה, משרד הביטחון חנית אברהם-בכר – עו"ד, ממונה ייעוץ וחקיקה, הנהלת בתי המשפט שי גליק – מנכ"ל בצלמו ייעוץ משפטי: אפרת חקאק נועה ברודסקי לוי מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: ירון קוונשטוק רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים אסירים וכלואים (הוראת שעה), התשפ"ו–2025 (פ/6253/25) (כ/1169) << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צוהריים טובים, אנחנו בעניין הצעת חוק קיום דיונים בוועדות חזותית בהשתתפות עצורים אסירים וכלואים (הוראת שעה), התשפ"ו, של חבר הכנסת צביקה פוגל. באיזה סעיף היינו, גבירותיי היועצות? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> דיברנו על הסעיף של החלת התקנות, שזה סעיף 15. שם עצרנו בעיקרון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, עצרנו ב-17. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, התקדמנו עוד. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> סיימנו את 15. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אבל דיברנו על מוגבלויות? לא, דיברנו בהקשר של ה-16 וגם על ה-17. חברים, כל פעם אנחנו חוזרים שתי תקנות אחורה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא, בטוח על 17 לא דיברנו. זה בוודאות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> על 17 לא דיברנו. התחלנו לדבר על 16. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> דיון בעניינו של עצור או אסיר שהוא אדם עם מוגבלות 16. היה העצור או האסיר אדם עם מוגבלות, יורה בית המשפט על קיום הדיון בעניינו בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, תוך עריכת התאמות הנגישות הנדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו–2005‏‏, או לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998‏‏, בשינויים המחויבים כנדרש לפי סוג המוגבלות וצרכיו של העצור או האסיר. כן דיברנו על ההסדר, לא יחול על אנשים עם מוגבלויות או כן יחול, ואמרנו שהוא כן יחול. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא, אבל אנחנו העלינו את הנושא של אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית, שזה קצת שונה מיתר המוגבלויות. ואנחנו ביקשנו החרגה של הדבר הזה, כי בזה אנחנו רואים קושי מיוחד. זה לא אותו דבר, מישהו שנותנים לו כיסא שמתאים מאשר - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> זה לא אותו דבר, אבל מצד שני, דיברנו בהרחבה בפעם הקודמת גם על השיקולים למה לא לעשות את זה, שהם נכונים למען האמת אפילו יותר לגבי אנשים בעלי מוגבלות שכלית או נפשית, כלומר שישתמשו בהם, שילחצו עליהם, וגם בגלל המוגבלות שלהם יכול להיות שיהיה יותר קשה אחר כך אם הם יתפסו אותם להטיל עליהם איזושהי אחריות על זה, אז גם האחריותיות שלהם יורדת. הדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי גם בהתאמות, וגם בשיקול הדעת המוגבר שבית המשפט יפעיל, אם בכל זאת מבקשים להגיע. אבל בוודאי ובוודאי שאני לא רוצה כלל גורף שאנשים האלו יובאו, למעשה גם על כורחם. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אז אולי הדבר הנכון לעשות זה כמו עם הקטינים, זאת אומרת עם בדיקה פרטנית. ואז אם יש משהו כזה, כמו שאתה אומר, שיש חשש - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, להפך. שוב, בשנייה שייוודע שזה הכלל זה אומר שישתמשו בהם כ-mules להעביר דברים. << אורח >> קרן גולדשטיין: << אורח >> בישיבה הקודמת - - - ההסדר לפי התיקון בסעיף 14. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את התיקון של סעיף 14 עשינו. << דובר_המשך >> קרן גולדשטיין: << דובר_המשך >> - - - שזה יחול באותו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, תיקון 14 עשינו. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> על כמה אנשים מדובר? כי השאלה אם בכל זאת ברגע שאנחנו מפחיתים בכלל את הכמות שיוצאת, ויש אפשרות להגביר בכל זאת את האבטחה סביב כל אחד שיוצא, על כמה אנשים עם מוגבלות שכלית למשל מדובר? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בעיניי זה לא משנה, כי אני עושה כרגע הסדר חקיקתי לפרק זמן ארוך, שיכול להיות שמחר בבוקר יהיה שונה. השאלה פה היא שאלה מהותית: האם האנשים האלו הם אנשים יותר מסוכנים, פחות מסוכנים אינהרנטית? והאם הסכנה שישתמשו בהם לטובת הדברים האלו דווקא בגלל היותם אולי פחות מסוכנים היא גדולה? הסברנו את החלוקה בין קטינים לבין אנשים רגילים, זו סוגיית האגף הנפרד, אין חובה להחזיק אותם באגף נפרד. אם יום אחד תהיה חובה בחוק להחזיק אותם באגף נפרד, נדבר על זה. כרגע, מאחר שהסכנה היא פתיחת אגף והעברת אנשים, אני לא משנה את זה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אני רק אגיד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הטיעונים בנושא הזה נדונו גם בדיון הקודם. בסדר. כנראה שלא השתכנעתי. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> - - - של היומיים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר. לא, אחרי זה. דיון בהיוועדות חזותית של חשוד שחלות עליו תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) 17. בתקופת תוקפו של חוק זה, דיוני מעצר בהתאם לחוק המעצרים בעניינו של חשוד בעבירת ביטחון כאמור בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים, שחלות עליו הוראות תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2023‏, יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית בלבד, ויחולו הוראות סעיפים 15 ו־16. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז אנחנו מציעות כרגע למחוק את הסעיף הזה. יש הסדרה ספציפית היום בחוק של הארכת התקש"חים שמסדיר את העניין של ה-VC לעניין אותם אנשים. ובהמשך אנחנו בוועדה הזאת נקדם את הצעת החוק - - - אז זה כבר לא רלוונטי. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר, אז אין בו צורך. דיון בהיוועדות חזותית של עצור לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) 18. (א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – (1) ניתן לקיים דיון לפי סעיף 4, 5 או 7 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) בעניינו של עציר כמשמעותו בחוק האמור (בסעיף זה – עציר), ללא נוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 15 ו־16; מדובר על מעצרים מנהליים. (2) ניתן לקיים דיון לפי סעיפים 9, 11, 12 או 13, שנדרשת בו נוכחותו של עציר לפי דין, לרבות לפי החלטת בית המשפט, ללא נוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו לעניין זה הוראות הסעיפים האמורים וסעיפים 15 ו־16. מה ההבדל בין הסעיפים 4, 5, 7 ו-9, 11, 12, 13? << אורח >> דגנית כהן ויליאמס: << אורח >> הכרזה מלאה מול - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, שניהם על הגבלה ביטחונית. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אם אני זוכרת נכון, יש סעיפים שלא נדרשת נוכחות, ויש סעיפים שכן נדרשות נוכחות. נוציא את החוק עוד שנייה, אבל אנחנו כן נשמח לדעת בכמה עצורים מדובר. שוב, אנחנו מדברים רק על עצורים מנהליים בתוך מדינת ישראל, שמגיעים לבתי משפט בישראל. על כמה עצורים החוק הזה חל? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> - - - לפי הדין בישראל. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לפי הדין בישראל, אוקיי. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> למיטב זיכרוני, אחד מהסעיפים האלה כולל מעצר ראשון, שאתם מחריגים אותו עכשיו מהחוק הזה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז אנחנו החרגנו מעצר ראשון בעצם לפי החסד"פ. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לפי החסד"פ, אבל לא במעצרים מנהליים. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אין שום סיבה במעצר מנהלי גם לא להחריג. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> נכון. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אין לנו מניעה בהקשר הזה, שדיון ביקורת שיפוטית ראשון על מעצר מנהלי יתקיים באופן פיזי, יתר הדיונים של מעצר מנהלי בהיוועדות חזותית. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אז איזה סעיף זה יוצא? צריך להסתכל באיזה סעיף זה. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> ולשאלתך, 90. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> 90 לפי החוק הישראלי? << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> לפי חוק סמכויות שעת חירום. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> וכמה זמן הם במעצר? << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> זו כבר שאלה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> לא, כי יש הבדל בין דיון ראשון במעצר חסד"פ לבין הדיונים - - - << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> ואז הדיונים הבאים זה דיוני ביקורת שיפוטית על המשך המעצר המנהלי, ככל ש - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אבל דווקא השחרורים כן מגיעים אחרי דיון שני או שלישי במעצר מנהלי. ולכן גם לדיונים האלה יש יותר משמעות. הדיונים המהותיים במעצר מנהלי גם יכולים להיות הדיונים בהמשך. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> לכאורה כל דיון בביקורת הוא דיון מהותי. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כל דיון הוא דיון מהותי. אני לא יודע לגבי ראשון, שני או שלישי. לפעמים גם יעדיף עורך הדין שזה לא יהיה הדיון הראשון מהרבה מאוד סיבות – לוקח לו זמן להבין בדיוק, נכון? לא יודע אם הסנגוריה מייצגת בנושאים האלו. לפעמים במעצר המנהלי לוקח זמן להבין מה יש, מה אין. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> אתה יכול להגיד אותו דבר במעצר הפלילי, שהוא תוך 24 שעות במעצר, 48 שעות. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> נכון, אין ספק. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> והדיון הבא, למיטב זכרוני, הוא תוך שישה חודשים, שזה הרבה זמן. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני יודע. אבל השאלה בדבר הזה, האם זה הסדר מיטיב בהקשר הזה? דווקא בדיון הראשון אף אחד לא יודע כלום. וגם לדעתי זה לא שישה חודשים, יש פחות. יש כל ארבעה חודשים, אני חושב, הדיון הראשון. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא, אבל אז אתה אומר שעוצרים מישהו לשישה חודשים בלי שבכלל רואה אותו שופט. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר. אני שואל פה. אם הם מסכימים לראשון, אני לא אתנגד. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אנחנו מסכימים מאותו עיקרון שהסכמנו לראשון של מעצר ימים ראשון. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> מאותו עיקרון שלא פותחים אגף. בסדר. רק אפשר להגיד מה זה הסעיפים? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה. זה אמור להיות פסקה (1). פסקה (2), אני אבדוק אם צריך לשלב אותה. << דובר >> דגנית כהן ויליאמס: << דובר >> הפסקה השנייה, מזיכרוני מההסדר בתקופת החירום, מדברת על הסעיפים בחוק - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> שלנו. 4, 5 ו-7 זה הביקורת השיפוטית, העיון התקופתי מחדש, וה-7 זה ערעור. זה בפסקה (1). (2), אנחנו צריכים באמת לבדוק למה הייתה הכוונה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> הייתה פה איזושהי כנראה טעות בנוסח זה, כי אני חושבת שזה באמת להחיל את הסעיפים של החוק שלנו על ההסדרים - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לפעמים בן אדם הוא גם עצור מנהלית וגם עצור רגיל. זאת אומרת, גם מתנהל הליך בעניינו, והוא גם עצור מנהלית. ולכן צריך את ההוראות, מה אתה עושה עם הדיונים שלו בזמן שהוא עצור מנהלי. יכול להיות שהוא עצור מנהלי ויש לו דיונים בנושא משפחה, יכול להיות שהוא עצור מנהלי ויש לו דיונים בנושא הליך פלילי שתלוי ועומד נגדו. ולכן צריך להחיל את ההוראות האלו גם על עצור מנהלי. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אנחנו בכל מקרה נבדוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תבדקו את זה בנוסח, אבל זו הכוונה, למיטב זיכרוני. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין פסקה (1) של אותו סעיף קטן – השופט הדן בתיק, ולעניין פסקה (2) של אותו סעיף קטן – נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולעניין קטין – גם ללא טעמים כאמור, ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי הדיון יתקיים בנוכחות העציר, בהתחשב בין השאר בפרק הזמן שהעציר נמצא במעצר ובנזק שעלול להיגרם אם הדיון יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, ולעניין עציר שהוא קטין – גם את טובתו, ולאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו של העציר לדיון; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד. בסדר, את ההחרגה של הדיון הראשון – אין בעיה, תכניסו אותה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> רגע, אז יש כמה הערות. עכשיו בעצם החרגנו את הקטינים גם לעניין הזה, נכון? אז אנחנו נתקן בנוסח. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כן. החרגנו את הקטינים במובן הזה שקטינים יצאו כרגיל? << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> כן, שינינו את ברירת המחדל לעניין קטינים. ברירת המחדל שהם יוצאים, אלא אם כן - - - << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> יש אפשרות לבקשה כמו בפקנ"צ. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> צריך להתאים את זה. בסדר גמור. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> קיבלנו באמת את ההערה מחנית. << דובר >> חנית אברהם-בכר: << דובר >> אני מהלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט. רק שאלה: בעיקרון בחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), מעצרים מנהליים, ממילא הסמכות היא של נשיא או סגנו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא. ולכן זה השופט הדן בתיק. אבל פסקה (2) היא בדיונים שהם לא לפי חוק המעצרים. << אורח >> חנית אברהם-בכר: << אורח >> הבנתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולכן זה ככה. לכן זה מנוסח נכון. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> עוד פעם, גם לעניין הזה, צריך להגיד: יש פה רגישות אפילו נוספת. אנחנו מדברים באמת על הליכים שהם יוצאי דופן, וכן צריך לקחת את זה בחשבון בהסדר. טוב שהחרגנו את הדיון הראשון. אבל כן צריך לקחת גם את זה בחשבון גם הלאה, שגם הדבר הנכון היה לעשות איזושהי בדיקה פרטנית על הקושי בהוצאה. גם אם עולה מהם מסוכנות באופן כללי, על עצם ההוצאה, זאת שאלה בפני עצמה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> טוב. נשקל כמו בפעמים הקודמות, והתשובה לא השתנתה. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> ידועה עמדתנו לאורך כל העניין הביטחוני, בוודאי ובוודאי גם לגבי המעצרים המנהליים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> מה הדין במעצרים מנהליים בתקופת הגבלה מלאה? אין לזה החרגה, זה כללי כזה. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> לא, אין החרגה כי יש סכנה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, אני שואל: האם יש סעיף שעוסק בזה? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> יש סעיף שמחיל. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> יש סעיף שמחיל? רק לוודא שלא שכחנו. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> נוודא את זה בכל מקרה, אבל בעיקרון זה חל עליהם גם זה חל על כולם. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אין בעיה. כתב ערובה 19. נוסף על הוראות סעיף 49(א) לחוק המעצרים, בתקופת תוקפו של חוק זה, אם לא ניתן לחתום על כתב ערובה לפי אותו סעיף, משום שהעצור משתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, או אם בית המשפט הורה על כך, יפורטו תנאי השחרור בדיון, לרבות התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי כאמור בסעיף 49(ב) לחוק המעצרים, ובפרוטוקול הדיון יירשמו התנאים כאמור והסכמת העצור והערבים להם, ויראו כאילו העצור, ובהגבלה ביטחונית – העצור או הערבים, חתמו על התנאים שפורטו. למה זה בהגבלה ביטחונית – העצור או הערבים? להפך, בהגבלה מלאה זה העצור או הערבים, ובהגבלה ביטחונית צריך שהעצור והערבים יהיו נוכחים פיזית, לא? << דובר >> חנית אברהם-בכר: << דובר >> בהגבלה מלאה, נכון, גם כמובן הערבים לא יכולים להגיע, ולכן הם גם יכולים לעלות בהיוועדות חזותית ולחתום בהיוועדות חזותית. אבל בהגבלה ביטחונית אין בעיה שהערבים יגיעו למזכירות בית המשפט ויחתמו. ולכן זה צריך להיות רק העצור. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אנחנו רוצים להכריח אותם לבוא אם העצור לא שם, או האם אנחנו יכולים לחיות עם זה שהם לא שם? << דובר >> חנית אברהם-בכר: << דובר >> יש חשיבות לאקט החתימה, שאתה מגיע ואתה חותם על - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אם אף אחד לא יכול להגיע לזה בגלל שאנחנו בהגבלה מלאה – לכן זה הפוך פה, זה צריך להיות בהגבלה מלאה – העצור והערבים; ובהגבלה ביטחונית – העצור והערבים שיגיעו. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> רגע, במלאה אני מסכימה שזה צריך להיות כולם ב-VC. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> גם בהגבלה מלאה, תיאורטית יכול להיות שהערבים יכולים, אם ההגבלה המלאה היא לאזור בית הכלא ואין הגבלה מלאה לאזור בית המשפט. כלומר, כשזו הגבלה מלאה חלקית או הגבלה מלאה אזורית, אז זה תיאורטית יכול להיות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> בהכרזה הביטחונית, אני שוב שואלת, הרבה פעמים אנשים מגיעים גם כי הם רוצים לראות את העצור. השאלה אם זה קריטי לנו מבחינת הסימבוליזם של החתימה, שנכריח אותם להגיע לבית משפט לחתום כשהעצור - - - << דובר >> חנית אברהם-בכר: << דובר >> אני חושבת ששווה גם לשמוע את התביעה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני לא רואה סיבה שלא. ערבים – הכלל הוא שהם חותמים. אם הם לא רוצים להיות ערבים, לא יהיו ערבים. צריך שיחתמו. עכשיו, כשהם לא יכולים להגיע בגלל שיש הגבלת טילים, שתהיה הגבלה, אז לא יבואו. אבל בהגבלה ביטחונית שיבואו. זה שהם רוצים לפגוש את העצור, זה טוב ויפה, אבל זה לא קשור. גם לא בהכרח מי שבא לבקר הוא ערב או קרוב משפחה או מישהו שרוצה לראות. התפקיד שלי הוא לא לדאוג להם לביקורים, התפקיד שלי הוא לדאוג לערבות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אבל אני אומרת, כמובן זה detour גם להגיע לבית משפט. השאלה אם אנחנו חייבים את זה כשאנחנו יכולים כבר לחיות עם זה שזה יהיה ב-VC. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כשמישהו חותם ערבות ברירת המחדל שהוא יחתום. אם הוא לא יכול לבוא, הוא לא יכול לבוא. << דובר >> דגנית כהן ויליאמס: << דובר >> הרי לצורך קביעת ערבים מתקיים דיון, שבו בית המשפט מתרשם מהם, מסביר להם את מחויבותם להקפיד על התנאים. יש צורך. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כן צריך. רק אם זה בהגבלה מלאה, שכולם לא יכולים לבוא, אז זה משהו אחר. חיוניות המעצר 20. בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בלי לגרוע מהוראות סעיפים 13(א) ו־(ב) ו־21(ב) עד (ד) לחוק המעצרים, בבואו לצוות על מעצרו של אדם לפי סעיף 13(א) לחוק המעצרים או לתת צו מעצר לפי סעיף 21(א)(1) לחוק האמור, ישקול השופט גם את חיוניות המעצר, בין השאר בהתחשב במצב הכליאה באותה העת, ובהתחשב בפגיעה בעצור הנובעת מקיומו של הדיון ללא נוכחותו אלא בהיוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה; הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מעצרים בשל חשד לביצוע עבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור אם ניתנה הכרזה על מצב מיוחד בעורף. << דובר >> ישי שרון: << דובר >> יש לי הערה פה לגבי הסיפה. למה לא לקחנו את הנוסח של הקודם, זאת אומרת של הוראת השעה שפקעה, שזה היה כדי לפגוע בביטחון הציבור בעת ששורר המצב הביטחוני שבשלו ניתנה ההכרזה? זאת אומרת לעשות איזה linkage – זו הייתה המטרה מאז – בין הפגיעה בביטחון הציבור לבין המצב - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אנחנו שינינו שם את הנוסח? אני לא זוכר ששינינו שם את הנוסח. << דובר >> ישי שרון: << דובר >> כן, אני קורא. מה שהיה כתוב אז זה בשל חשד לביצוע העבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור בעת ששורר המצב הביטחוני שבשלו ניתנה ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, ואפשר להוסיף פה: אם ניתנה כזאת. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> בזמנו אנחנו ידענו על איזה מצב אנחנו מדברים, אנחנו דיברנו על חרבות ברזל. ברגע שניתקנו את זה מחרבות ברזל, אז היינו חייבים לתקן - - - << דובר >> ישי שרון: << דובר >> אבל בכל מקרה הסיפה הזאת רלוונטית. אני אזכיר, את כל הסיפה הזאת הכניסו – אני לא אוהב את הסיפה הזאת, אני חושב שהיא מיותרת, אבל - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אז בואו נעשה" שיש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור. נקודה. << דובר >> ישי שרון: << דובר >> לא. הסיבה שהכנסנו את הסיפה הזאת זה שאם למשל מבוצעת עבירה - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> שבן אדם עושה ביזה במצב טילים, זה אינהרנטי לאירוע. << דובר >> ישי שרון: << דובר >> אינהרנטי למלחמה, למצב המיוחד בעורף. כי יש בעיה עם ביטחון הציבור הזה, אפשר לפרש אותו קצת בהרחבה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> עבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור בשל הסיבה שבגללה ניתנה ההכרזה, לא קשור למצב המיוחד. לפגוע בביטחון הציבור בהקשר למצב שבגינו ניתנה ההכרזה. כי זה יכול להיות גם ביזה באסון טבע, לצורך העניין. << דובר >> ישי שרון: << דובר >> כן. לעשות באמת את ה- linkage הזה – שבשלו ניתנה ההכרזה על מצב מיוחד בעורף. אגב, אם ניתנה כזאת באמת. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, נחבר את זה להכרזה המלאה. יש הכרזה מלאה בגלל X, אם העבירה קשורה ל-X, אז זו עבירה רגילה. זה לא קשור כרגע עכשיו להכרזה או לא להכרזה. הייתה לנו בראש מתקפת טילים, ולכן חוקקנו את זה ככה, אבל זה יכול להיות גם בגלל דברים אחרים. אם זה קשור לזה, לעבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור הקשורה לסיבה שבשלה ניתנה ההכרזה. << דובר >> ישי שרון: << דובר >> קשור למצב החירום הזה שאנחנו מדברים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> שבגינו ניתנה ההכרזה מלאה. בסדר גמור. שמירת דינים 21. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 34 ו-35 לחוק המעצרים לעניין זכות העצור להיפגש עם עורך דין והסמכות למנוע פגישה כאמור. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אדוני, לפני שאנחנו עוברים לפרק הבא, יש לנו כמה חובות מהדיונים הקודמים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מציע שנסיים את ההקראה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> פרק ג': השתתפות כלואים בדיונים בבתי דין צבאיים בוועדות חזותית. << דובר >> אסמרה טגניה: << דובר >> אני ממחלקת הייעוץ והחקיקה בפרקליטות הצבאית. אז אנחנו נבקש לתקן את הפרק הזה שנוגע להכרזה על הגבלה מלאה בבתי הדין הצבאיים, בעצם בהתאם לתיקונים שבוצעו ביחס להכרזה על הגבלה המלאה הכללית. קיימנו בחינה של ההסדר ביחד עם הגורמים הרלוונטיים, גם גורמי הכליאה וגם יחידת בתי הדין הצבאיים. אנחנו חושבים שנכון להחיל הסדר דומה בצבא בהתאם להסדר שמוצע במערכת המשפט הכללית. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אוקיי. שזה אומר שאת סעיף 22 אנחנו נקרא אותו בשינויים המחויבים. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> נכון. שעדיין לא מולכם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לנו את ה-22 המתוקן? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> עדיין לא. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אבל בעצם מה שהקראנו אז, כאשר הגורם המכריז זה שר הביטחון במקום שר המשפטים ושר הבל"ם. << דובר >> אסמרה טגניה: << דובר >> נכון, והגורם המוסמך – קצין המשטרה הצבאית. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כן, והגורם המוסמך להכרזות הקצרות. לגבי העמדות, העמדות כן נכונות פה. זאת אומרת, שזו עמדת יחידת בתי הדין הצבאיים, שזה במקום עמדת הנהלת בתי המשפט, עמדת הסנגור הצבאי במקום עמדת הסנגוריה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אפשר להקריא, כי כמעט ולא שינינו בסוף מהקריאה הראשונה. שינינו את זה קצת לפני שעשינו בקריאה הראשונה, אבל אפשר להקריא את 22(א). << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> נכון. שינינו טיפה בעניין המועדים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, אבל לא שינינו את ההגדרה של החשש הממשי וכל זה? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> עשינו את זה לדעתי לפני הקריאה הראשונה, ולכן זה כן כבר מותאם למה שעשינו עכשיו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר, אבל מה שיתוקן שם, יתוקן שם בשינויים המחויבים בנוסח. הכרזות 22. (א) השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, רשאי שר הביטחון, לאחר התייעצות עם השר, להכריז כי לא ניתן לקיים בבתי דין צבאיים, במדינה כולה או בחלק ממנה, את הדיונים בנוכחות כלואים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, והכול לאחר ששוכנע כי אין דרך לקיים את כלל הדיונים בנוכחות כלואים בלא סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים ולאחר ששקל את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של הכלואים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה מלאה); הכרזה כאמור יכול שתינתן גם לגבי מקום שבו מוחזקים כלואים. (ב) לא יכריז שר הביטחון על הגבלה מלאה לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר ששקל את כל אלה: (1) קיומה של הודעה של השר על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים בבתי משפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א–1991‏; (2) הוראות פיקוד העורף - - - זה שינינו. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> כן, אמרנו שעצם העניין של ההכרזה הוא כבר שיקול. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אז את (2) אני לא מקריא, כי זה מתוקן בהתאם למה שתוקן שם. (3) חוות דעת בכתב מאת הגורם המוסמך המתייחסת למידת הסיכון הנשקפת מהוצאת כלואים מהמקום שבו הם מוחזקים; (4) עמדת יחידת בתי הדין הצבאיים; (5) עמדת הסניגור הצבאי הראשי. (ג) (1) הכרזה על הגבלה מלאה החלה בכל המדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על - - - << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> בזה עשינו שינוי. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> נכון. פה אנחנו קבענו שההכרזה תהיה לתקופה של שבוע. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> של שבעה ימים. אוקיי. (2) שר הביטחון, לאחר התייעצות עם השר, רשאי להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בפסקה (1) עד תום התקופות האמורות, לפי העניין, ואם חלפו התקופות כאמור, רשאי הוא, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת, ואם הוכרז מצב מיוחד בעורף – לתקופות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת. (ד) הכרזה לפי סעיף זה תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים והמסמכים שעמדו בעת מתן ההכרזה בפני שר הביטחון; הוועדה רשאית לבטלה או לקצוב את תוקפה בכל עת. (ה) חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה לפי סעיף זה, יבטל שר הביטחון את ההכרזה בלא דיחוי. (ו) הכרזה לפי סעיף זה תיכנס לתוקף עם נתינתה ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי לאחר נתינתה. (ז) בוטלה הכרזה לפי סעיף זה, ייכנס הביטול לתוקף ב-07:00 בבוקר שלאחר הביטול, והודעה על הביטול תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי; ואולם, בוטלה או פקעה הכרזה ביום חמישי לאחר השעה 07:00 בבוקר, ייכנסו הביטול או הפקיעה לתוקף ביום ראשון ב-07:00 בבוקר. (ח) החליט הגורם המוסמך או נציב בתי הסוהר, לפי העניין, כי מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף קטן (א) ויש סיכון מיידי הנשקף לחיי אדם בהבאת כלואים למקום שבו מתקיים הדיון או בהוצאתם מהמקום שבו הם מוחזקים, יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה מלאה לפי סעיף קטן (א) למשך 12 שעות; - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> ופה אמרנו שאנחנו נוסיף שאי-אפשר להמתין גם להכרזה של השר. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כן, נכון. - - הודעה על החלטה כאמור תימסר לשר הביטחון, לשר, ליחידת בתי הדין הצבאיים ולסניגור הצבאי הראשי וכן לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בלא דיחוי, ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אמרנו שסעיף (ז) לא יחול על (ח), בהתאם למה שקבענו שם. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> סימן ב': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות כלואים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה. קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה 23. (א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, ניתן לקיים דיון שנדרשת בו נוכחותו של כלוא לפי דין, לרבות לפי החלטת בית דין צבאי, ללא נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה. (ב) ביקש הכלוא, באמצעות סניגורו, שלא לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה מלאה; ואולם נשיא בית דין צבאי, סגנו או שופט צבאי משפטאי שנשיא בית הדין הצבאי הסמיך לכך, רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפות הכלוא בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> פה בסעיף המקביל אנחנו בסוף אמרנו שהשופט הדן בתיק יכול להחליט אם דיווח מיידי - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> נכון. זה מנגנון שמתאים אצלכם או שאצלכם זה פחות משנה? ברגיל אמרנו שזה יהיה השופט הדן בתיק. << דובר >> אסמרה טגניה: << דובר >> אז אנחנו נעשה את זה גם בהתאם. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר גמור. אבל עם דיווח. זאת אומרת, בשנייה שדבר כזה קורה מדווחים לנשיא בית הדין. דיון מעצר ודיון הקראה בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה 24. (א) על אף האמור בסעיף 23(ב), ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק השיפוט הצבאי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה דיון מעצר בעניינו של אדם שהוא כלוא ודיון הקראה ראשון בעניינו לפי חוק השיפוט הצבאי, יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית ולא יידחו לבקשת הכלוא; לעניין סעיף זה, "דיון מעצר" – דיון לפי סעיף 240, 241 או 243 לחוק השיפוט הצבאי, או דיון לפי סעיף 47, 52, 62 או 62א לחוק המעצרים כפי שהוחל בסעיף 243א או 243ב לחוק השיפוט הצבאי. (ב) הורה שופט צבאי משפטאי על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה בדיון שהתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית והכלוא ביקש, באמצעות סניגורו, כי יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם בית הדין הצבאי, לאחר תום תקופת ההכרזה על הגבלה מלאה. (ג) (1) בדיון לפי סעיף 237ב לחוק השיפוט הצבאי שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד פקיעת המעצר בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי שופט צבאי משפטאי, באישור נשיא בית הדין הצבאי או סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, על קיום הדיון בשיחת טלפון. (2) הוארך המעצר לפי פסקה (1), ישוב בית הדין הצבאי וידון בבקשה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן ההחלטה, בדרך של היוועדות חזותית, והוראות סעיף 237ג לחוק השיפוט הצבאי יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; ואולם, שופט צבאי משפטאי, באישור נשיא בית הדין הצבאי או סגנו, רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ־24 שעות ממועד מתן ההחלטה; הכלוא רשאי לוותר באמצעות סניגורו על קיום הדיון החוזר כאמור. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> עשינו כמה שינויים לגבי העניין הזה של השופט שדן בתיק ושידווח לנשיא. אתם רוצים לעשות אותו דבר בחוק? << אורח >> אסמרה טגניה: << אורח >> כן. פשוט בהתאמה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> הכול בהתאמה. בסדר גמור. דיון שנשמעת בו עדות בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה 25. (א) על אף האמור בסעיף 23(א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה – (1) דיון בעניינו של כלוא שנשמעת בו עדותו לפי סעיפים 364 עד 371, 384 או 386 לחוק השיפוט הצבאי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף 28; (2) דיון שנשמעת בו עדות של עד שאינו הכלוא לפי סעיף מהסעיפים המנויים בפסקה (1) לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף זה או הוראות סעיף 28. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בית הדין הצבאי רשאי להורות על קיום דיון שנשמעת בו עדותו של עד, שאינו הכלוא, כאמור באותו סעיף קטן בהשתתפותו של הכלוא בהיוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים שני אלה: (1) הכלוא ביקש, באמצעות סניגורו, להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר למשטרה הצבאית ולתובע הצבאי לא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד הדיון; (2) התובע הצבאי נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו. (ג) הודעת התובע הצבאי על אי-הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן (א)(2) בדרך של היוועדות חזותית, תוגש באישורו של פרקליט צבאי או סגנו. (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מצא בית הדין הצבאי, לבקשת פרקליט צבאי או לבקשת סניגורו של הכלוא, במקרה חריג, כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, רשאי הוא להורות על השתתפותו של הכלוא בדיון כאמור בהיוועדות חזותית, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים שני אלה: (1) לא ניתן לדחות את הדיון למועד אחר; (2) השתתפות הכלוא בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו. החלת הוראות על דיוני הוועדה לעיון בעונש בהכרזה על הגבלה מלאה 26. (א) על אף האמור בסעיפים 509 עד 513 לחוק השיפוט הצבאי, הוראות סעיפים 23, 27 ו-28 יחולו גם לעניין דיוני הוועדה לעיון בעונש, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 23, במקום "נשיא בית דין צבאי, סגנו או שופט צבאי משפטאי שנשיא בית הדין הצבאי הסמיך לכך" יקראו "יושב ראש הוועדה לעיון בעונש". (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דיון בעניין ביטול שחרור על-תנאי לפי סעיף 510 או 511 לחוק השיפוט הצבאי יתקיים בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של הכלוא. (ג) החליטה הוועדה לעיון בעונש שלא לשחרר על-תנאי כלוא, בדיון שהתקיים על דרך של היוועדות חזותית ללא הסכמתו של הכלוא לפי סעיף 23(ב), תשוב ותדון הוועדה בעניינו של הכלוא בנוכחותו, אם הכלוא ביקש זאת, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה מלאה. אופן קיום דיון בהיוועדות חזותית 27. על דיון בהשתתפות כלוא שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה יחולו הוראות סעיפים 15(1) ו-(2)(א) ו-(ב) ו-16, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 15(2)(א) יראו כאילו מדובר בכלוא, בבית דין צבאי, בשוטר צבאי ובתובע צבאי. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> ואני כן אגיד שהיה לנו דיון בדיון הקודם על החלת כל התקנות בסעיפים 15 ו-16. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> עשינו אותו דבר גם פה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> כן, אז זה יחול גם פה. אני רק אומרת את זה בהתאמה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> דיון בנוכחות כלוא בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה 28. בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, רשאי נשיא בית דין צבאי להורות, במקרים חריגים, כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סימן זה יתקיים בנוכחות הכלוא, אם מצא, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם וקיבל עמדה בכתב מטעם המשטרה הצבאית או שירות בתי הסוהר, לפי העניין, ולאחר ששקל את הסכנה לחייו של הכלוא ושל המשרתים במשטרה הצבאית או בשירות בתי הסוהר, לפי העניין, כי מתקיימים שני אלה: (1) קיום הדיון בנוכחות הכלוא חיוני על אף הנסיבות שבהן ניתנה ההכרזה, וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום לפגיעה ממשית בכלוא; (2) על בית הדין הצבאי להתרשם מהכלוא פנים אל פנים, לרבות מאחר שהכלוא הוא אדם עם מוגבלות אשר מקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון בהיוועדות חזותית. כתב ערובה 29. נוסף על הוראות סעיף 243א לחוק השיפוט הצבאי וסעיף 49(א) לחוק המעצרים, בתקופת תוקפו של חוק זה, אם לא ניתן לחתום על כתב ערובה לפי אותו סעיף משום שהכלוא משתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, או אם בית הדין הצבאי הורה על כך, יפורטו תנאי השחרור בדיון, לרבות התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי כאמור בסעיף 49(ב) לחוק המעצרים, ובפרוטוקול הדיון יירשמו התנאים כאמור והסכמת הכלוא להם, ויראו כאילו הכלוא או הערבים חתמו על התנאים שפורטו. חיוניות המעצר 30. בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בלי לגרוע מהוראות סעיפים 240(א) ו־243(א) לחוק השיפוט הצבאי, בבואו לצוות על מעצרו של אדם לפי סעיפים אלה, ישקול השופט הצבאי המשפטאי גם את חיוניות המעצר, בין השאר בהתחשב במצב הכליאה באותה העת, ובהתחשב בפגיעה בכלוא הנובעת מקיומו של הדיון ללא נוכחותו אלא בהיוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה; הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מעצרים בשל חשד לביצוע עבירה - - - - גם פה אנחנו נתקן: שקשורה להכרזה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני כן אשמח לשמוע: בתקופות של הכרזות מלאות, האם נתקלתם בעוד בעיות? ניסוח לא ברור של הסעיפים, משהו שלא עבד? << דובר >> אסמרה טגניה: << דובר >> אז בעצם באמת במהלך מבצע עם כלביא ביקשנו להכריז על אותן הכרזות בהתאם להכרזות שניתנו בבתי המשפט הכלליים << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> הביאו לנו הכרזות להארכות? אני לא זוכר של ביטחון. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> זה חוץ וביטחון נראה לי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה אצלנו. << דובר >> אסמרה טגניה: << דובר >> לא זה היה כאן בוועדת החוקה. זאת אומרת, זה הגיע יחד עם יחד ההכרזה הכללית. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> זה הגיע נכון. אה, נכון. כן, זה היה copy-paste. אוקיי. פרק ד': תיקונים עקיפים תיקון חוק סדר הדין הפלילי 31. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏, בסעיף 133ו(ג), במקום "(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023" יבוא "(הוראת שעה), התשפ"ו–2026". תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) 32. בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996‏, בסעיף 16ה, במקום "(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023" יבוא "(הוראת שעה), התשפ"ו–2026". << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> 32-31 זה הוראות שנוגעות למצבים שבהם יש הכרזה. זה תיקונים להסדר השגרה, לפיילוט של השגרה, וזה תיקונים שנועדו להסדיר מה קורה במצב של הכרזה לפי החוק שלנו לגבי הסדר השגרה. אז זה פשוט התאמות. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אין שום בעיה. תיקון חוק שחרור על-תנאי ממאסר 33. בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–2001‏ – (1) בסעיף 16א(ב), במקום "(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023" יבוא "(הוראת שעה), התשפ"ו–2026"; (2) בסעיף 25א(ב), במקום "(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023" יבוא "(הוראת שעה), התשפ"ו–2026"; << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> סליחה שאני עוצרת אותך. זה בעצם תיקון שנוגע לא לגמרי לוועדות חזותית, זה תיקון שנוגע למצב חירום, מה קורה בוועדות השחרורים, כי בניגוד למה שקורה בבתי המשפט ובהוצאה לפועל, שיש תקנות שלפיהן שר המשפטים מוציא הודעה, ויכול להגביל את הדיונים שיש בעת מצב חירום, אין הסדר דומה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, ולכן נדרשנו לזה בחרבות ברזל, וכן עשינו איזשהו הסדר. יש איזושהי עבודת מטה שהתחילה באמת במשרד המשפטים בנושא הזה, וכדאי לשמוע אותם, מה הם מציעים להכניס עכשיו. סעיף 45 שהתחלת להקריא – עצרתי אותך כי הוא בעצם כבר פקע, ולכן אולי כדאי לשמוע מה מוצע כרגע לעשות. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> אז אני אגיד שלמעשה, כפי שהיועצת המשפטית ציינה, אנחנו כתבנו במהירות מאוד מאוד גדולה בשעתו כשגובשה הוראת השעה הסדר חירום, כיוון שההסדר המקורי שהצענו לא התקבל. בתקופת הוראת השעה למעשה הניסיון שהצטבר העלה שהנוסח הקיים הוא לא מיטבי, הוא לא מספק את המענה לכלל הצרכים שעלו. ולכן הכוונה שלנו היא בהחלט לגבש הסדר חירום מתאים לוועדות השחרורים. אני כן אומר שבסופו של דבר ההסדר הוא גם הסדר חסר, במובן הזה שאיך שהוא כתוב היום לא תואם איך שאנחנו כותבים הסדרי חירום כיום. יחד עם זאת, הנושא הזה כן מצריך עבודת מטה ממשלתית יותר משמעותית. צריך לראות גם את ההסדרים מול ההסדרים בבתי המשפט ושיקולים נוספים. וזה דבר שאנחנו לצערי לא נוכל לעשות בלוחות הזמנים של הדיון כאן. ולכן סברנו שנכון יהיה בכל זאת להכניס מספר תיקונים לנוסח הקיים כדי לטייב אותו מעט, כדי שלא ניוותר בלי שום הסדר חירום לוועדות השחרורים. אני אגיד שני דברים. קודם כול גם ההסדר הזה הוא הסדר חסר, הוא לא תואם את הכתיבה של הסדרי חירום היום – גאל תשלים אם צריך – באמת עשינו תיקונים שהתאפשרו בלוחות הזמנים האלה. כמובן, הרעיון של ההסדר, ואנחנו נציע כבר את הנוסח, הוא כן להתגבר גם על הוראות בחוק שחרור על תנאי במצב שייכנס תחת הסעיף הזה. לא על הוראות כמובן מחוקים אחרים, אבל כן לתת איזשהו מענה. לפני שאציע את הנוסחים, את רוצה להתייחס גם כן? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> לא, תסבירי ואז. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> אז אני אקריא את הנוסח שאנחנו מציעים: שר המשפטים רשאי – זה היה בדרך כלל באישור הוועדה, זה כמובן לשיקולה של הוועדה – לקבוע הוראות שיחולו בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד בוועדות השחרורים בעניינים אלה – בעניינים עצמם לא הכנסנו שינויים, הם מצריכים עוד שיח, אני אקרא בכל זאת: (א) ההליכים שהתקיימו בוועדת השחרורים; (ב) לאחר שקיבל את עמדת השר לביטחון לאומי לעניין זה – הוראות לעניין סדרי הדין שיחולו בוועדות השחרורים. (2) ההוראות לפי פסקה (1) יחולו אם פרסם הודעה על כך, לתקופה שיקבע שר המשפטים, לאחר ששוכנע כי סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה השתבשו מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, באופן המחייב הוראות לפי סעיף זה (להלן –מצב חירום מיוחד בוועדת השחרורים). ההודעה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט ותיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות או במועד מאוחר יותר שייקבע בה – זה בדומה להסדר שהיה גם בהוראת השעה. (3) על אף האמור בפסקה (2), שוכנע השר כי יש דחיפות מיוחדת המחייבת את כניסתה לתוקף של הודעה כאמור באותה פסקה לפני הפרסום ברשומות, תפורסם ההודעה באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט או בדרך אחרת מתאימה בנסיבות העניין, כך שתובא לידיעת ציבור, ובלבד שתפורסם ברשומות מיד כשניתן לעשות כן. פורסמה ההודעה כאמור, יצוין בה מועד תחילתה שלא היה מוקדם ממועד הפרסום כאמור, ובלבד שהנוסח שפורסם ברשומות יהיה הנוסח המחייב. אני אגיד עוד הערה אחת שהייתי צריכה להגיד עוד קודם: למעשה בנוסח שפורסם על ידי הוועדה התיקון הוא תיקון טכני, אבל למעשה ההוראה הזאת פקעה כשהוראת השעה של חרבות ברזל הסתיימה, ולכן צריך לחוקק את ההוראה כולה מתחילה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אז כמה שאלות: איזה דיונים יתקיימו במצב חירום? אני מבינה שזה משאיר איזשהו שיקול דעת מאוד רחב. זאת אומרת, זה לפי דחיפויות? לפי מה? << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> זה ייקבע בהוראות שהשר יקבע. בעבר דיונים שנקראו – אתן מכירות אותם, אני חושבת – ביטול, שחרור מטעמים רפואיים, ולדעתי אם זה נכנס לתוך השליש בסופו של דבר. << דובר >> ישי שרון: << דובר >> בזמנו היה לנו באמת נוסח שהגענו נראה לי לכל מיני הסכמות, עם דברים שכן ייקבעו בכל זאת. זה נכנס עכשיו בנוסח או לא? << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> לא, אנחנו השארנו את הנוסח כפי שהוא אושר על ידי הוועדה בבסיס, כי הרי סוגי העניינים וכדומה, הוועדה סברה שלא נכון לחוקק אותם בסיבוב הקודם. ולכן השתמשנו בנוסח הקיים, פשוט טייבנו אותו בכמה נקודות. << דובר >> ישי שרון: << דובר >> אבל יש איזשהו שינוי כאן? פשוט לא מכירים את זה. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> אני אגיד שוב, הרישה של סעיף (1), שמתייחסת לתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, השתנתה, מסיבות ברורות. אחרי המילים "לקבוע הוראות", אז הוספנו: שיחולו בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום מיוחד בוועדות השחרורים. סוגי העניינים לא השתנו. ובסעיף (2) החלפנו את המילה "תקנות" ב"הוראות", כדי שזה יהיה מסודר, והוספנו גם את הטעמים לשיבוש סדרי החיים. זאת אומרת, לא רק מצב הביטחון, יש כאן גם עניין של בריאות הציבור, פגע טבע. ובפסקה (3) יש תיקון שאחרי המילים "בדרך אחרת", במקום "שימצא שר המשפטים לנכון" – "בדרך אחרת מתאימה בנסיבות העניין". << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> אני אסביר בכל זאת. המבנה כרגע הוא מאוד דומה למבנה של תקנות בתי המשפט במצב חירום, שכידוע אנחנו צריכים לעשות עבודה שלמה כדי לחשוב איך נכון לבנות חקיקה ראשית מתאימה הן מבחינת הסמכויות, היקף הסמכויות, ההכוונה שלהן ברמה של חקיקה ראשית ומה יאושר על התקנות, מה מידת המעורבות של הכנסת, בשים לב למצבי החירום, וזה אחד מהאתגרים הכי גדולים כדי לבנות הסדר נכון של בתי משפט בחירום. ועדת השחרורים זה סוג של מקרה מיוחד. שים לב לעובדה שכרגע אין להם הסמכה בכלל. חשבנו שעדיין, גם אם זה הסדר שהוא לא מיטבי, כרגע עדיף שיהיה משהו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שתהיה הסמכה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> כן, שתהיה הסמכה שהיא כרגע דומה למה שיש - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה אם זה מנותק מההכרזה. זאת אומרת, האם יכול להיות מצב שלא תהיה הכרזה ויהיה את זה על ועדות שחרורים, או להפך. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> אוקיי, כרגע המבנה הוא כזה: יש הכרזה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> היום זה אותן נסיבות. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> לא בדיוק. הנסיבות העובדתיות, כמו בעצם ה-VC שכתבתם בהגבלה המלאה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> זה כמו תקנות של בתי המשפט. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא מדויק, כי התקנות של בתי המשפט, הסעיף המסמיך שלהן נראה קצת אחרת. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> אני אסביר. הנסיבות העובדתיות, הנוסח הוא דומה, כמו שבחרתם גם בהכרזה המלאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> סדרי החיים התקינים במדינה השתבשו מחמת מצב ביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע. זה מבחינה עובדתית האירוע החיצוני. אותו דבר בחרתם בהגבלה המלאה, אותו דבר קיים בבתי המשפט, ולכן אמרנו: לא נכון עכשיו שאגב ההסדר הראשוני הזה נעשה משהו אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול ברור. << דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >> כן הוספנו: באופן המחייב הוראות לפי סעיף זה. לא מספיק שמצב החיים התקינים ישתבשו, צריך באמת שהשר ישקול - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני מבין. זאת אומרת, האם מבחינתם יכול להיות מצב שיש הכרזה מלאה, אבל השר לא עושה שימוש בסמכות הזאת שלו? << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> אני חושבת שנדע את זה כשהנסיבות יקראו, ונבחן את הדברים לפי הצורך. אותו דבר בבתי המשפט. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אני חייב לשאול, רק כדי להבין: האם בעצם אנחנו יוצרים פה עוד מנגנון של הכרזה? האם נקודת המוצא היא שיכול להיות שתהיה הכרזה על הגבלה מלאה שהיא לא תכלול את ועדות השחרורים? מכיוון שהרציונל בהקשר הוא אותו רציונל. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> תיאורטית כן. << אורח >> אוהד בוזי: << אורח >> אז זה לא טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תאורטית כן, תלוי כמובן מה ההוראה. יכול להיות מצב שיש הכרזה על הגבלה מלאה בגלל שבית המשפט או כמה בתי משפט נמצאים באזור בעייתי, אבל בכלא שוועדת השחרורים סמוכה אליו אין שום בעיה לתפקוד רגיל, למשל. אז תהיה לך הכרזה מלאה, אבל להוביל בתוך תחומי בית הכלא ואולם ועדות השחרורים הסמוך אליו, כן אפשר לעשות. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. אבל זה לא עוד הכרזה שדורשת פה - - - << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אבל זה כן, כי המציאות לימדה אותנו - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, כי בתקנות סדרי דין המיוחדות של בתי המשפט לא צריך אישור. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> כרגע לא. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני רוצה שיהיה. אפשר לעשות פה תיקון עקיף על הדרך, כי יש לי חוק על זה. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> יש תקנות קבועות, אני מניחה שאתה לא רוצה אישור בדיעבד בכל זאת או לבטל את תוקפן, אבל כשנדבר על תקנות סדרי דין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, יום אחד. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> מה שאני אומר, שמבחינת הרציונל זה בדיוק אותו רציונל של הכרזה - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר. השאלה היא כזאת - - - << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> אני חושבת שלאור העובדה שאנחנו באמת בונים את ההסדר הזה די מהר, שצריך לעשות חשיבה רחבה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> מה אכפת לך? עזוב, זה לא באמת משנה. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> פשוט המציאות הראתה שהיינו בהכרזה על הגבלה מלאה, אבל בתי המשפט לא הכריזו על מצב חירום אצלם. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> קודם כול זה לא בתי המשפט מכריזים. << דובר >> ישי שרון: << דובר >> הינה, בקורונה למשל היה VC ואחר כך היו דיונים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר. זה טוב. יאללה, בואו נתקדם. << דובר >> ישי שרון: << דובר >> בקורונה היו תקופות שהיה VC אבל הדיונים התקיימו כרגיל. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> נכון, כי לבתי המשפט יש אינטרס שונה מאשר האינטרס שלנו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> זה לא קשור. אבל בוועדות שחרורים אתה לא צריך לטייל בארץ. אתה כשב"ס לא מטייל בארץ לוועדת שחרורים. << אורח >> אוהד בוזי: << אורח >> בוודאי שכן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, ועדת השחרורים יושבת ליד בית הכלא. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> לא תמיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא בהכרח. << אורח >> אוהד בוזי: << אורח >> הינה, זו אחת ההשלמות שאנחנו רוצים להגיד עוד רגע בהקשר של הסיפור של ועדות השחרורים. לדוגמה, ליד בית סוהר גנות אין אולם של ועדת שחרורים, והאסירים של בית סוהר גנות, לצורך העניין, נוסעים לאולם ועדת השחרורים באשל. אגב, אסירים ביטחוניים שצריכים לנסוע לדיונים אחרים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> השאלה היא כזאת: אני חושב שהכרזה מלאה בגדול זה אותו סט עובדות ואותו סט נתונים. השאלה היא האם לא מספיק לעשות את ההסמכה לפירוט בתוך זה? להגיד: בתקופת תוקפה של הכרזה מלאה, שר המשפטים רשאי לתת הנחיות לזה וזה וזה. ואז ההכרזה המלאה הכרזה מלאה, והוא יכול להגיד: אוקיי, אשל מוחרג, גנות עובד, לא יודע. כאילו, במקום לייצר עוד הכרזה, בטח עוד הכרזה באישור ועדה. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> ההסמכה פה היא לא הסמכה ל-VC, בסדר? היא כוללת גם אפשרות ל-VC, אבל היא הרבה יותר רחבה מזה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כולל לעצור דיונים, לבטל דיונים. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> לבטל דיונים, בהרכב שונה. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> כל האנשים שמעבר לשליש. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> ולכן זה נראה לי לא נכון לעשות את זה ב - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אוקיי. אני מקבל. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> מצוין. רק כמה הסברים בכל זאת כדי להשלים. אחד מהשינויים ששמרית הסבירה עליהם זה לא רק שינוי נוסח. כתוב: לקבוע הוראות שיחולו בתקופת תוקפה של ההכרזה. כלומר, הכוונה שלנו, אם נצליח, זה כן להתקין תקנות מראש לפני האירוע, וכמובן שאם צריך להתאים בעת אירוע. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כן, שיהיה אישור ועדה. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> וכן עולה השאלה: האם נדרש או לא נדרש? האם אתם רוצים שיהיה אישור ועדה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> גם בעת חירום. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> שוב, אני חושב שבסופו של דבר זה אותו רציונל, זו הכרזה שיש לה השלכות על זכות אסיר להשתחרר או לא זכות אסיר להשתחרר. זה אותו רציונל. ואני מניח שהם יגיעו ביחד, כמו ביטחון, כמו זה, אז פשוט יגיע עוד סט. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> לא, זה אחרת. תקנות זה לא הכרזה. לתקנות יש מהות, זה לוקח יותר זמן לדון בזה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא, לגבי התקנות היושב-ראש כבר קבע שזה יובא לאישור הוועדה. השאלה היא של ההודעה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אם אני מבין נכון, אתם רוצים תקנות שיחולו כדרך קבע בזמן - - - << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> ועם טריגר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כטריגר של הפעלה. והתקנות האלו צריכות לבוא לאישור הוועדה, וההפעלה גם לבוא לאישור הוועדה, כי ההפעלה זה ON/OFF. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> ההפעלה כרגע היא לא בנויה. זה מה שניסינו להגיד, שאת ההסדר הזה בנינו כמו בתי משפט בחירום בצורה מהירה, כדי שתהיה פלטפורמה. ועדת שחרורים, בכל זאת, זה לא כמו כל בתי המשפט או הכרזה מלאה, יש בכל זאת הבדלים. כרגע אין את כל המעטפת של ההכרזה. יש הודעה, כמו שיש הודעה בתקנות של בתי המשפט, שמפעילה, שהיא הטריגר לכניסה להפעלה של התקנות, לא מעבר לזה. אין זמנים, אין הכוונת שיקול הדעת, אין אישורים, אין הערכות. אם אתם רוצים את כל זה צריך לשבת ולכתוב את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וזה לא בעיה? << דובר >> ישי שרון: << דובר >> צריך לעשות גם בזה סדר. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> לא, שמרית פתחה ואמרה שבנינו ממש פלטפורמה ראשונית כדי - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אז אני מציע שזה - - - << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> אם צריך את כל זה, צריך לעשות עבודה משמעותית נוספת. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, אני אומר שפשוט ההודעה דורשת אישור ועדת החוקה. אותו דבר. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> בוודאי לא ההודעה הראשונה, אני מניחה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> נכון, ההודעה הראשונה – או השר רשאי לקבוע תקנות שיחולו בתקופה של הכרזה מלאה, זה הכי פשוט. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> למה זה שונה מהבחינה הזאת? כאילו, כבר הגענו למסקנה שיכול להיות שצריך את התקנות - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כי כשאני אאשר את ההכרזה, אני אאשר את ההכרזה כולל התקנות שיחולו בזמן הזה. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> בסדר. אם הוועדה מתכנסת, לא נראה לי שזאת הבעיה. הבעיה זה שהוועדה תתכנס בזמן חירום, שלפעמים זה אפשרי ולפעמים זה פחות אפשרי. זה מה שמטריד אותנו תמיד בחירום. אבל יש את זה בהגבלה המלאה מהבחינה הזאת. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אבל ההגבלה המלאה חלה על ועדות שחרורים. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> לא, מה שאני מנסה להגיד, שאין סיבה להגיע למסקנה שצריך לקשור בין שתי ההכרזות כדי לייתר דיון בוועדה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> ההכרזה המלאה חלה על שאלת ה-VC. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואז רוצים גם לעניין דיונים. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> השאלה שלהם זה אם אנחנו מגבילים את הדיונים שבכלל מתקיימים. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> או איך הם מתקיימים. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> לא, הרעיון הוא שכן תהיה אפשרות, למשל במצב חירום, לצמצם את היקף הדיונים שמתקיימים, להגיד איזה דיונים בכל זאת כן מתקיימים. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> זאת אומרת רק את ההיקף, לא את האופן. האופן נשאר ב-VC בכל מקרה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אם יש הכרזה, כן. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אז הגבלה מלאה בכל מקרה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> השאלה פה זה איזה דיונים מתקיימים או לא מתקיימים. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> למעשה ההסדר הזה היה יכול לעמוד במנותק. הוא למעשה זר להסדרה המלאה כאן. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר. אני יכול לחיות זה, זה לא מפריע לי. רק שהתקנות יהיו באישור ועדה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> שהתקנות האלה יהיה באישור הוועדה. על ההודעה אני מניחה שיהיה אפשר לדון בהסדרים, אנחנו נדון כשיגיעו התקנות, ואיך זה בעצם יקרה. מה שגם עוד חסר פה מאוד זה העניין של התקופה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר, זה בתקנות. פה זו הסמכה כללית לתקנות. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> לא, בתקנות לא תהיה תקופה להודעה, בסדר? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, יכול להיות שבתקנות תגידי: הודעה כזאת צריכה חידוש כל שבעה ימים. לא? הגיוני שכן. בוא נראה כשתעשו את התקנות. זה בכל מקרה תקנות באישור ועדה. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> בכל מקרה זה חוק לארבע שנים, ואנחנו אמורים לכתוב חוק שיחליף את כל זה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> - - - שתשלחו את ההודעה לוועדה, נכון? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> זה בתקנות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה גם יהיה בתקנות? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כן. יביאו לנו את התקנות, והתקנות באישור ועדה. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> נוסיף סעיף שההודעה תימסר - - - לוועדה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> רגע, אם אתה רוצה שנכתוב את זה, לפני שאתה רץ. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בשביל מה אתן שתיים פה? בבתי הדין על פי דין תורה יש שני סופרים או שלושה סופרים. יש סופר אחד שכותב דברי המחייבים, סופר אחד שכותב דברי המזכים, ואחד שכותב דברי שניהם. אז גם פה צריך אחת שכותבת מקומות שבהם אני נכנע, אחד שכותב מקומות שבהם אני מתעקש, ואז אחד שמפקח על הכול. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> יש לנו אחר כך double checking. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה נורא חשוב, אז שתינו כותבות. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> שתיכן מזכות. תיקון פקודת בתי הסוהר 34. בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971‏, בסעיף 62א1(ב), במקום "(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023" יבוא "(הוראת שעה), התשפ"ו–2026". פרק ה': הוראות שונות דיווח לכנסת 35. הגופים שלהלן ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, עד ליום 10 בכל חודש, על העניינים שלהלן, לעניין התקופה שבה הייתה בתוקף הכרזה לפי חוק זה, בפילוח לפי מחוזות, לפי מקומות מעצר ומאסר, לגבי כל יום בתקופה שקדמה למועד הדיווח: (1) נציב בתי הסוהר – (א) מספר העצורים שנקלטו במקומות מעצר ובבתי הסוהר שבאחריות שירות בתי הסוהר, ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – הערכה לגבי פילוח העבירות המנויות בסעיף 2(ב)(2), ובכלל זה עבירת טרור חמורה ועבירת טרור שאינה עבירת טרור חמורה, להיותם של העצורים קטינים או בגירים ולסוג המעצר; << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> עכשיו אין לנו הבחנה בין עבירות יותר חמורות – לא, סליחה, זה עדיין בסדר. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> מה ההבחנה? הורדנו, עשינו דיון מעצר ראשון בכולם, אז אין פה הבדל. לגבי פילוח העבירות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> נבדוק את זה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אין צורך בחמור ולא חמור. << דובר >> חנית אברהם-בכר: << דובר >> יש לי גם הערה. לגבי הרישה, אולי צריך לשנות את הדיווח לכל שלושה חודשים ולא אחת לחודש? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> למה? << אורח >> חנית אברהם-בכר: << אורח >> כי עכשיו ההכרזות הופכות להיות לשלושה חודשים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, אבל בהגבלה מלאה ההכרזות הן הרבה יותר קצרות. החוק הזה חל על כל סוגי ההגבלות. סעיף דיווח חל על כל סוגי ההגבלות. << דובר >> חנית אברהם-בכר: << דובר >> לא, אין בעיה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> שנייה, סעיף הדיווח – כרגע זה עוד לא הדיווח שלך, כשנגיע לבתי המשפט נדבר. << דובר >> חנית אברהם-בכר: << דובר >> לא, למה? סעיף הרישה הוא לגבי כולנו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, אבל כרגע אנחנו מדברים על מה שנציב בתי הסוהר מדווח עליו. את אומרת שבהגבלה ביטחונית, שזה יהיה פעם בשלושה חודשים. בסדר, יכול מאוד להיות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> למרות שברגע שאתם אוספים את ה - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> הם אוספים, עדיף שזה יהיה פעם בחודש, וגם יותר נוח. לפחות שירות בתי הסוהר, תכף נדבר על הנהלת בתי המשפט. שירות בתי הסוהר – זה דווקא נותן צפי כמה יצאו, כמה לא יצאו. שלושה חודשים – אני לא יודע אם זה חודש אחד שיצאו בבוסט ושני חודשים אחרים שלא יצאו בכלל. הדיווח החודשי, מה שהיה עד עכשיו זה לא רע. זה דיווח. זה לא מחייב את הדיון. כל דיון יהיו לנו שלושה דיווחים לדון בהם במקום אחד. זה דווקא לא מפריע לי. (ב) מספר העצורים והאסירים שהשתתפו בדיונים בהיוועדות חזותית, מספר העצורים או האסירים שהשתתפו בדיונים בשיחת טלפון ומספר העצורים והאסירים שהובאו לדיונים בבתי משפט, ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – בפילוח לפי עבירת טרור חמורה או עבירת טרור שאינה עבירת טרור חמורה; - - כנ"ל, לא חשוב. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> ביקשנו את זה גם כדי לראות מגמות, לא רק בגלל ההבחנה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, אבל זה כבר לא רלוונטי. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> בהכרזה מלאה זה אף פעם לא היה רלוונטי. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> נכון, אבל בהכרזה על הגבלה ביטחונית הייתה הבחנה בעניין דיון המעצר ראשון לזה, אחרת הנתונים מבלבלים אותנו. אפשר להוריד את זה. - - דיווח כאמור יימסר גם לשרים וליועץ המשפטי לממשלה; (ג) מספר הפעמים שהתבקשה עמדה של שירות בתי הסוהר לעניין הבאת עצור או אסיר לדיון ומספר העצורים שהובאו לדיון לפי סעיף 14 בתקופת הדיווח; (2) המפקח הכללי של משטרת ישראל – מספר העצורים המוחזקים בתחנות המשטרה שהשתתפו בדיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, מספר העצורים שהשתתפו בדיונים בשיחת טלפון; (3) מנהל בתי המשפט – (א) מספר הדיונים שהתקיימו בדרך של היוועדות חזותית, בסיווג לפי סוג הדיון, ומספר הדיונים שבהם הובאו עצורים ואסירים לדיון בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה לפי סעיף 8; (ב) מספר הדיונים בוועדות השחרורים שהתקיימו בהיוועדות חזותית ומספר הדיונים כאמור שהתקיימו בנוכחות אסירים; דיווח כאמור יימסר גם לשר וליועץ המשפטי לממשלה; (ג) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – מספר בקשות המעצר הראשונות לפי סעיף 13 לחוק המעצרים, ומספר בקשות המעצר הראשונות לפי סעיף 21 לחוק המעצרים, שהוגשו לבתי המשפט; << דובר >> חנית אברהם-בכר: << דובר >> ב-(ג) לדעתי - - - << אורח >> ישי שרון: << אורח >> "המלאה" צריך להיות. << אורח >> חנית אברהם-בכר: << אורח >> כן, אמרנו את זה גם פעם שעברה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא. למה? בביטחונית יש את הראשונות שיוצאים אליהן. אז לכן אני רוצה לדעת כמה ראשונות היו להם לעומת כמה אנשים שהם הוציאו לראשונות. זה עוזר לי להשוות את הנתונים. << דובר >> ישי שרון: << דובר >> זה גם עוזר למלאה - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במלאה אין ראשונות. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> - - לבחון את חיוניות המעצר. אני לא יודע מה הייתה כוונת המשורר המקורית. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> המקורית דיבר על זה שאמרנו שלדיון מעצר ראשון יוצאים או יותר נוטים לצאת. רק היו את הדברים שאמרנו שיהיה עליהם דיווח פנימי לנשיא, נכון? החלפנו במקום החלטות? << דובר >> חנית אברהם-בכר: << דובר >> על התקלה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כן, על מתי דבר מאושר על ידי שופט ומדווח לנשיא. << דובר >> חנית אברהם-בכר: << דובר >> בעקבות תקלה טכנית בלתי - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> רק זה היה הדבר הזה? << דובר >> חנית אברהם-בכר: << דובר >> כן, זה היה סעיף שאמרנו שאז ידווח לנשיא. << דובר >> ישי שרון: << דובר >> אז אולי צריך פה גם מלאה, כי אם אנחנו רוצים לדעת אם חיוניות המעצר, באמת איך הוא מומש, אז זה נתון טוב. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כן. << דובר >> חנית אברהם-בכר: << דובר >> אבל את זה אין לנו. << דובר >> ישי שרון: << דובר >> היה לכם את זה בקורונה. זה אותו דבר. << דובר >> חנית אברהם-בכר: << דובר >> אין לנו את זה. מה שיש לנו כאן זה מה שיש לנו, אני לא יכולה להוסיף עכשיו עוד דברים. << דובר >> ישי שרון: << דובר >> במלאה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> במלאה יש לך. יש לך במלאה כמה היה לך לפי 13 ו-21. זה בסיווג. << אורח >> חנית אברהם-בכר: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה שיש לך בביטחונית את יכולה לעשות גם במלאה. << דובר_המשך >> חנית אברהם-בכר: << דובר_המשך >> אני בודקת. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בשתי הכרזות. (4) ראש ענף ארגון וביקורת של יחידת בתי הדין הצבאיים – מספר בקשות המעצר לפי סעיפים 240(א) ו-243 לחוק השיפוט הצבאי, שהוגשו לבתי הדין הצבאיים; גם זה מתאים, כדי שיהיה כמו בתי הדין הצבאיים. אחרת זה משונה. (5) קצין משטרה צבאית ראשי – (א) מספר העצורים שנקלטו בחדרי משמר ובבתי הסוהר הצבאיים; (ב) מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים שהתקיימו בשיחת טלפון ומספר הכלואים שהובאו לדיונים בבתי הדין הצבאיים; (ג) מספר הדיונים בוועדה לעיון בעונש שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים כאמור שהתקיימו בשיחת טלפון ומספר הכלואים שהובאו לדיונים בוועדה לעיון בעונש; דיווח כאמור יימסר גם לשר הביטחון ולפרקליט הצבאי הראשי. תוקף 36. חוק זה יעמוד בתוקפו ארבע שנים מיום פרסומו. אתם רוצים שזה יהיה פחות, אני רוצה שזה יהיה יותר. איפה ניפגש? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> זה פרק זמן באמת ארוך. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אין בעיה, אפשר לעשות ארבע עם הארכות של ארבע שנים כל פעם. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> זה באמת הסדר שכן מדבר בכל זאת על המצב הביטחוני, גם אם זה לא מלחמה ספציפית עכשיו. ארבע שנים זו תקופה מאוד מאוד ארוכה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> זו תקופה, לדעתי, שלפחות לגבי חלק מהדברים מאוד הגיוני שיהיה ארבע שנים. החלק של הגבלה מלאה, ככל הנראה צריך להפוך לקבע בכלל. החלק של הגבלה ביטחונית, אנחנו מקווים שבארבע שנים יקרה משהו. אין פה מנגנון הערכה, וזו בעיה, אבל בסדר, אני מניח שאפשר יהיה לשנות את זה או בחוק ממשלתי או בחוק פרטי, להאריך את זה בהמשך, אם נגיע לארבע שנים. אני לא אעשה פה צו, כי זה באמת חוק מקיף מדי להאריך אותו בצו. אבל ארבע שנים זה נראה לי זמן מינימלי כדי לבדוק את האירוע הזה. אני לא רוצה לקצר אותו. << אורח >> אוהד בוזי: << אורח >> אביב בזום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תעלו את אביב בזום, בבקשה. וגם יש לכם חובות על הפרקים האחרים מקודם. << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> שלום לכולם. דבר ראשון, תודה רבה על האפשרות לעלות בזום. אני מתנצלת שאני בלי מצלמה. כמה דברים, חלק באמת סוגיות שאנחנו חייבים - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> מילא שאת בלי מצלמה, אבל אי-אפשר לשמוע אותך. תראי מה זה VC. תראי מה זה. << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> בשב"ס הוא יותר טוב. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אז אולי נשקול מחדש. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כן, נשקול מחדש. מותר לכבות מצלמה. << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> אז ככה, דבר ראשון, לעניין סוגיית הדיווח שעכשיו בדיוק סיימתם לדבר עליה, אנחנו מבקשים לרווח את הדיווח ביחס להגבלה הביטחונית, והלימה להכרזות כל שלושה חודשים. כשאנחנו מסתכלים פה על הסדר שהוא יותר ארוך, אז כן נראה לנו נכון גם לרווח את תקופות הדיווח - - - זה הגבלה מלאה, אין בעיה להשאיר את זה כל חודש, בהנחה שאם תהיה הכרזה כן נכון להשאיר את זה תקופות מצומצמות יותר של דיווח. זו סוגיה אחת. לעניין מה שעלה פה מקודם על ועדות השחרורים, אז כן נבקש שכל הנושא של הודעת שר המשפטים תהיה בהסכמה של השר שלנו, כי בסופו של דבר גם על כמות הדיונים שיהיו בהיוועדות חזותית יש - - - על שב"ס ועל היכולת שלהם לנהל את המערך הזה, בוודאי כשמדובר בהגבלה מלאה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אבל, אביב, ה-VC יחול שם גם ככה. הם הוסיפו משהו אחר שלא רלוונטי. הם הוסיפו הגבלה של מספר הדיונים, ויש שם חלק שהוא התייעצות איתכם לגבי כל הנוגע לסדרי הדין. << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> אבל בסופו של דבר אתה אומר: יש גבול כמה עמדות היוועדות חזותית יכולות לעבוד בזמן מסוים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, אבל זה לא חל על היוועדות חזותית. היוועדות חזותית זה מכוח ההכרזה המלאה, ששם אתם צד. << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> לא, אבל בכמה דיונים התקיימו. נכון, זה בסופו של דבר אומר כמה דיונים יתקיימו לי במקביל. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אביב, ה-VC – אתם שם באירוע, אי-אפשר להכריז על ההכרזה המלאה בלעדיכם. זה לא קשור. פה לא מדובר על זה. מדובר על ביטול דיונים או על סוגי דיונים או על סדרי הדין שיחולו, שהם לא קשורים ל-VC. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> אני אגיד יותר מזה, היושב-ראש, שהחלק שלא נגענו בו זה באמת סעיף קטן (ב), בעניינים של הוראות לעניין סדרי הדין שיחולו בוועדות השחרורים, לאחר שקיבל את עמדת השר לביטחון לאומי. לעניין זה, מתוך זה שהמשרד לבל"ם הבהיר בשעתו שיש היבטים – לא מדובר על כל סדר דין, אבל עניינים שכן נוגעים לזה שהאכסנייה בסוף היא אצל שב"ס. אז כן צריך שיהיה את - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> ברור. לכן אני אומר לך: VC זה לא קשור לאירוע. פה זו תוספת אחרת של להשוות את המצב בוועדות שחרורים למה שנהוג בבתי המשפט, שאפשר לבטל דיונים, שאפשר לקבוע שלא יתקיימו בכלל דיונים בתקופה הזאת. להפך, זה להקל עליכם יותר, אבל בסופו של דבר זה בשים לב לסמכותו של שר המשפטים בבתי המשפט הרגילים. אנחנו גם לא רוצים לייצר אנומליות. הקליינטים המרכזיים פה זה הנהלת בתי המשפט וציבור עורכי הדין ופחות אתם. תם ולא נשלם. שתיקה כהודאה. אה, הורדתם אותה מה-VC? עשיתם לה השתק? הינה, היא חזרה. כן, אביב. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> בשב"ס זה לא היה קורה, שתדעו לכם. עוד שתי סוגיות. אחת זה נושא של התקנות. ההצעה של היו"ר הייתה שביחס להגבלה המלאה זה יהיה ככל הניתן, וביחס להגבלה ביטחונית התקנות יחולו. אחרי בדיקה ששב"ס עשה, לא ניתן בשלב הזה להחיל את התקנות במלואן ביחס להגבלה הביטחונית, ונציע שגם שם זה יהיה ככל הניתן. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא, לזה אנחנו ממש מתנגדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> אני רק אשלים, בבקשה. בסופו של דבר יש לא מעט דיונים שמתקיימים בהיוועדות חזותית. שב"ס עושה את מרב המאמצים להרחיב את עמדות אד"מ. צריך להגיד שגם העמדות האחרות זה עמדות שיש בהן את כל הציוד הנדרש. ויש עוד הצעה שמתנהלת פה בתוך הוועדה של היושב-ראש, שגם כנראה תביא לעלייה משמעותית בהיקפי דיונים בהיוועדות חזותית. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, זה לא קשור אחד לשני. לזה יש הקצאה נפרדת. זה לא קשור. << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> זו הקצאה נפרדת, אבל זו היערכות - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, אני לא יכול, חברים. אביב, תפסת מרובה. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אביב, אני רק אפרוס את הנתונים. כרגע אנחנו לא ערוכים מבחינת עמדות האד"מ שכל הדיונים שאנחנו מדברים עליהם יהיו - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אז מי שאתם לא ערוכים תובילו. תקשיב, כשאין טילים. בטילים נתתי לכם את זה, בהכרזה מלאה נתתי לכם את זה. בהכרזה ביטחונית, להפך, זה יהיה לכם תמריץ מצוין, שתדאגו שיהיו מספיק עמדות, כי תדעו שמי שאין לכם מספיק עמדות בשבילו, אתם צריכים להוביל אותו. לא, יש גבול באמת, סליחה שאני אומר. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אז לפחות הוראה של תחולה שתיתן לנו גם זמן להיערך. לא לגמרי לא יחול, אלא הוראה תחולה מאוחרת בהקשר הזה. אגב, גם התקנות שדיברו על עמדות אד"מ נתנו הוראה תחולה מאוחרת בהקשר של VC שגרה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אבל אנחנו לא בעולם - - - << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> כל ההסדר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. חברים, לא להיסחף. << אורח >> אוהד בוזי: << אורח >> כן, אבל להסדר הזה יש רציונל מסוים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> מי שאתם לא יכולים לתת לו VC בהתאם לדין הקיים, תובילו אותו. יש גבול לכל תעלול. באמת אי-אפשר. התקנות הן די מינימליות. יש עמדות, העמדות שלכם עומדות בתקן. מי שאתם לא יכולים לתת לו VC מסודר, בעולם של טילים זרמתי אתכם עד הקצה, זה ככל הניתן, אין בעיה. אין מה לעשות. אבל בעולם ביטחוני, שיעשו את החשבון. אגב, בשנייה שהנהלת שב"ס תעשה את החשבון, תאמינו לי, ישימו שם עמדת VC ניידת תוך שנייה, כי הם יעשו את החשבון כמה לוקח להוביל את האיש. אם זה עניין לוגיסטי, יפתרו את הבעיה הלוגיסטית ככה. יש גבול. מהות אני נותן לכם עד הקצה, אבל לוגיסטיקה – זה באמת לוגיסטיקה. זה כבר לא סכנת חיים, זה לוגיסטיקה. תביאו עמדת VC ניידת, תביאו אותה על משאית, ותוציאו לבן-אדם החוצה. בואו, זה יעלה לכם יותר זול מלהוביל צוות של נחשון. כן, מה עוד? << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> נקודה אחרונה זה סוגי הדיונים. נותרו שתי סוגיות פתוחות, אחד זה הנושא של דיוני ההוכחות, שאנחנו ביקשנו שהוא יובא רק לדיון שהוא מעיד בעצמו. עלתה בזמנו הצעה של הפרקליטות, אבל לא המשכנו את השיח ביחס לנושא הזה. מבחינתנו חשוב לאפשר רק בדיון שהוא מעיד בעצמו, ואפשר לדון על ההצעה של הפרקליטות ביחס לדיונים הנוספים. זו נקודה חשובה מבחינתנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> קודם כול בקריאה ראשונה הרי העברנו את זה שבעיקרון כל דיוני ההוכחות נעשים בנוכחות. היושב-ראש הסכים לזה. שב"ס העלה פה זה שלדעתם רק צריך להביא בדיון שבו הנאשם מעיד. דיברנו פה על הבעייתיות של זה. עלתה פה הצעה של הפרקליטות שניסינו לנסח, היושב-ראש ביקש שנחזור לזה בסוף. בעיקרון לפי הנוסח שדיברנו עליו ניסינו לנסח את מה שדובר פה בוועדה לפני שני דיונים, שלפיו בעצם בדיונים מסוימים שבהסדר השגרה קבעו שלא ניתן לעשות אותם שלא בנוכחות, גם לבקשה העצור, אז המחשבה פה בדיון הייתה שכן באותם מקרים יביאו אותם לדיון. אנחנו מדברים למשל על הכרעת דין, גזר דין, הודעה בעובדות כתב האישום שכן יביאו אותם לדיון, אלא אם כן העצור או האסיר ביקש שלא להגיע, שזו כבר סטייה גם מהסדר - - - בכל מקרה, וגם מעמדת הפרקליטות שרצתה שהם יובאו בכל מקרה והעצור לא יוכל להגיד שהוא לא רוצה להגיע. ולגבי העניין של העדות, מה שהוצע כאן היה שאם זו עדות של מישהו אחר ולא של הנאשם, שבעצם העצור יוכל לבקש שלא להגיע, וזה יהיה בכפוף גם להחלטה של בית משפט ולהסכמה בכלל של התביעה בנושא הזה, כי הרבה פעמים זה גם אינטרס של התביעה שהעצור יהיה נוכח בדיוני ההוכחות. וכך גם לגבי העניין של הודאה באשמה, הכרעת דין, גזר דין, שזה גם אינטרס של התביעה ושל המדינה, שאותו אדם יהיה כשמכריעים את דינו, כשגוזרים את דינו, גם מבחינת נפגעי העבירה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> מה את רוצה לשנות שם? לא הבנתי למה זה לא טוב לך. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אני אגיד בגדול מה ההצעה שלנו, ונראה איך אפשר גם לבוא לקראתנו בהקשר הזה, מכיוון שבסוף יש פה רציונל לחוק. ככל שאנחנו מוציאים יותר אז אנחנו לא עומדים ברציונל. מצד שני אנחנו גם רוצים שבדיונים הקריטיים, כמו שנאמר פה, אותו נאשם יוכל לבוא ולהיות נוכח בדיונים בעניינו. ולכן אנחנו רצינו להציע ככה: סוגי דיונים שבהם יופיע הנאשם, שזה אחד, דיון שבו הוא מעיד כמובן להגנתו, דיון של הכרעת דין ודיון של גזר דין, כמו שנאמר על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה. יתר הדיונים יהיו כפופים לסעיף 14. זאת אומרת שבמידה שיש נסיבות מיוחדות שדורשות את הנוכחות שלו, אז תוגש בקשה בהתאם ויינתנו ההתייחסויות. כנ"ל לגבי דיון טיעונים לעונש בנקודה הזאת. אני חושב שההצעה הזאת יוצרת יותר ודאות מצד אחד, כי יש סוגי דיונים שבוודאות הוא יהיה נוכח, ומצד שני אנחנו יודעים שבדיונים שבהם הוא לא מעיד או אין את ההכרח הזה, אז הוא יוכל להיות כמובן בהיוועדות חזותית, ועדיין אנחנו כפופים כמובן לסעיף 14. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אנחנו דיברנו רבות על ההחלטה של דיוני ההוכחות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אני לא רוצה - - - << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אז נקודת המוצא כרגע היא לפי החוק שבכל דיוני ההוכחות נאשם יוצא, ובעצם לא עשינו בזה כלום. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אלא אם הוא מבקש - - - << אורח >> אוהד בוזי: << אורח >> ברגע שאת מכפיפה את היציאה שלו לרצון של אסיר ביטחוני - - - << דובר >> ישי שרון: << דובר >> למה? רוב הדיונים הם לא הדיונים האלה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> סליחה, לא נכון. רוב המוחלט של הדיונים - - - << אורח >> אוהד בוזי: << אורח >> אבל למה אתם אומרים? דיוני המעצרים – הם לא יוצאים. הכלל הוא שבדיוני ההוכחות, זה האיזון שעשינו. המספרים ירדו, ואתם בהחלט, גם בשיח כל הזמן, גם מול התביעה, למנן מול בתי המשפט. אתם תמננו את זה, שלא יהיה ביום אחד את כולם. אתם בשיח כל הזמן. אני לא רוצה להוריד, וגם אני אגיד יותר מזה: כל התכתובת הזאת, בסופו של דבר הבקשות שיוגשו, ושופט יצטרך סיבה מאוד מאוד כבדת משקל כדי לפגוע בזכות דיונית של אסיר לא לבוא לדיון הוכחות, כאשר הוא מעיד או מישהו מעיד לעניינו. אז זה בסוף יהיה, ורק יצרתי עומס ועלות על בתי המשפט ועל הפרקליטות. ולהפך, דווקא הנושא של לאפשר לאסיר לא לצאת, ובדיונים שזה לא מהותי, והפרוצדורה של לצאת היא לא כיפית, דיברנו על זה כבר כמה וכמה פעמים. הנחת העבודה שלי היא שלא כל האסירים יבקשו לצאת כל הזמן, כמו שעכשיו לא כל האסירים מבקשים לצאת כל הזמן. ובסופו של דבר אל תשכח, כל זמן שיש דיונים הבן-אדם בגדר עצור, ואז יש לך דיוני מעצר. בשנייה שמוכרע הדין, הבן-אדם כבר בגדר שפוט, יורד לך ממנו מסת הדיונים. לפעמים גם לעניין צמצום הדיונים זה מועיל לך שיהיו לך כמה שיותר שפוטים וכמה שפחות עצורים. ולכן אני חושב שההסדרים, ודנו בהם רבות, זה לא זמן פציעות להוסיף עכשיו. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> לא, זה לא זמן פציעות. אנחנו דיברנו על זה כבר כשעלה הסעיף הזה, ואמרנו שנשאיר את השיח על הנושא הזה לסוף, כי בסוף דיוני ההוכחות – סתם ניתן דוגמה, היה לנו דיון בבית משפט מחוזי בתל אביב, שהיו שם שמונה נאשמים בו זמנית. ברור שדיון כזה, להביא כל פעם שיש את כל העדויות את כל שמונת האנשים, זה אירוע שהוא מבצע צבאי לכל דבר ברמת האבטחה ורמת הסיכון שנשקף, ואת זה בדיוק רצינו למנוע. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אתם יכולים להשפיע על המועד. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר. אבל בגלל המקרה הזה אנחנו עכשיו נפגע בכל מה שאין בו שמונה, שיש בו אחד. עשינו פה איזון, הלכנו המון המון לקראת. בוא לא ניסחף, בבקשה. דבר אחרון? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> הדבר האחרון זה הסוגייה - - - << אורח >> אוהד בוזי: << אורח >> ועדות שחרורים. << דובר >> אביב ישראלי: << דובר >> כן. אתה רוצה להרחיב, אוהד? << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> דיברנו בדיון הקודם על הנושא של ועדות שחרורים, ולא סגרנו מבחינת איך זה יהיה עם בתי סוהר שיש להם אולמות סמוכים, גם בהקשר של ועדות שחרורים וגם בהקשר של עתירות אסירים. העמדה שלנו, כמו שהצגנו אותה בדיון הקודם, הייתה שגם ההוצאה לדיון באולם סמוך עדיין יוצרת את אותו סיכון שדיברנו עליו. מבחינת הפריסה, אם תרצו לשמוע איפה מתקיימים הדיונים לגבי כל אחד מבתי הסוהר, ואז בהתאם נחליט. רוב הדיונים, אגב, בכל אופן לגבי ועדות שחרורים, מתקיימים באולמות שהם לא סמוכים לבתי הסוהר. כך לדוגמה דיברנו על בית סוהר גנות, שהדיונים שלו מתקיימים באשל, ועופר שהדיונים שלו מתקיימים בשרון, וגלבוע שהדיונים שלו מתקיימים בשטה, שאומנם הם סמוכים, אבל לא. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> אבל אז זה לא יחול. << אורח >> אוהד בוזי: << אורח >> אז במקרה הזה זה לא יחול. אז רק לחדד את הנושא הזה, שבמקרה הזה זה באמת לא יחול. נשארנו עם קציעות, שזה מקום מאוד משמעותי, ורק להבין, מה לגבי עתירות אסירים? כי זה סעיף שבא ביחד, ושם הפריסה היא אחרת. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא, זה אותו דבר. מה שאני הבנתי זה אם זה מתקיים באולם הסמוך לאותו בית סוהר שבו מוחזק האסיר, אז בין אם זה עתירות אסירים לבין אם זה ועדת שחרורים - - - << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> זאת אומרת, ככל שיש לו אולם שמתקיים. נצטרך לראות את זה בנוסח. << דובר >> ישי שרון: << דובר >> - - - את האופציה שהוא יכול לבקש במצבים שזה קרוב. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> הוא יכול לבקש שלא לבוא? << דובר >> ישי שרון: << דובר >> כן, שזה לא קיים בהסדר שגרה. << אורח >> אוהד בוזי: << אורח >> זו הייתה ההצעה שלכם. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> של היושב-ראש. לא הצעה שלי. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אז רק לוודא, וצריך לראות שזה בא לידי ביטוי בנוסח: כשמדובר בדיון של ועדות שחרורים, עתירות אסירים וההפרדה באולם שהוא לא בסמוך לבית הסוהר, אז בבית הסוהר שבו הוא נמצא כרגע הדיון מתקיים בהיוועדות חזותית. ומה שאתם אומרים זה שבעצם אם זה מתקיים באולם שהוא סמוך לבית הסוהר, אז הדיון יהיה באופן פיזי, למרות הסיכון שאני הצבעתי עליו. אלא אם כן הוא מבקש שלא להיות נוכח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. זה מה שקבענו. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> זה מה שהבנו מהיושב-ראש. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> טוב, חברים, בסדר גמור. היו לנו עוד חובות שהייתם צריכים להביא לנו על איך זה יתנהל בשלושה חודשים האחרונים? << דובר >> דגנית כהן ויליאמס: << דובר >> זה הובהר מבחינת הדיונים בנוכחות - - - << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אז זה מה שרצינו בכל זאת, או שנפיץ כבר נוסח עם העניין הזה של - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לפני הפצת נוסח, אנחנו הקראנו ואנחנו גם נצביע. נשאיר רוויזיה פתוחה בשביל הנוסח. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא על הנושא הזה. לא, ספציפית על מה שדגנית שאלה, אתם רוצים שאני אקריא איזשהו נוסח בכל זאת לגבי העניין של ההחרגות של הדיונים שכן יובאו, מה שדובר עכשיו בשיח בעל פה? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא הבנתי מה את אומרת. מה לא הקראנו, מה לא דיברנו? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> את כל העניין הזה של הכרעות דין, גזר דין, הודאה בכתב האישום. הדיונים האלה שעליהם דיברנו, אבל כל השיח היה בעל פה, גם לפני שני דיונים כשעשינו את זה וגם עכשיו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אוקיי. אז יש לנו נוסח סעיף חדש להקריא? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> יש פה כמה אפשרויות, אבל אם רוצים בכל זאת שנקריא או שנעשה את זה - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני ממליצה - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, אנחנו נסיים. אני גם הולך להגיש על זה בקשה לפטור חובת הנחה. זה צריך להיות מוצבע מחר, בעזרת השם. כן, כן. אז זה חוק בהול דחוף. << דובר >> דגנית כהן ויליאמס: << דובר >> אז שאני אבהיר שוב מהם הדיונים מבחינתנו? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> שנייה, רק רגע. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> דיונים בהליך העיקרי - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> שנייה, חברים. קודם כול החובות שלכם. אמרתם שתביאו נתונים על מה שנעשה מאז שפקעה הוראת השעה. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אמרנו את זה כבר בכל הדיונים הקודמים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> שתביאו יומיים לדוגמה. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אז לקחנו שני ימים, אחד בחודש דצמבר ואחד בחודש ינואר. באותם הימים – באחד, 23 סך הכול יצאו, וביום אחר 31. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> כמה ביום הראשון? << אורח >> אוהד בוזי: << אורח >> ביום אחד יצאו 23, ביום השני – שוב, זה מדגמי – 31. יש גם ימים שיש בהם פחות, לכן דיברנו על זה שהממוצע הוא פחות או יותר 20. החלוקה הייתה ככה: ביום של ה-23 התקיימו חמישה דיוני מעצר ימים; ארבעה דיוני החלטה אחרת; תום הליכים – 12 דיונים; ושני דיונים של שפוטים. מה שמאוד חשוב לי להגיד לכם, וזה מה שאמרתי מקודם לגבי דיוני ההוכחות, בזימונים שאנחנו מקבלים אנחנו לא מקבלים זימונים שכתוב עליהם: אתה מוזמן לדיון הוכחות. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> התיק העיקרי. << אורח >> אוהד בוזי: << אורח >> בדיוק. ולכן זה גם משהו שפרקטית אנחנו נצטרך לראות, כדי למלא את החקיקה הזאת, איך אנחנו עושים את זה בפתרון מול הנהלת בתי המשפט, כדי שנדע שאנחנו מקבלים זימון לדיון דווקא בתיק העיקרי ולא בתיק המעצר. אז סך הכול יש לנו, אפשר להגיד, 16 דיונים של מי שמצוי בסטטוס של החלטה אחרת אותו מוליכים, שאנחנו לא יודעים להגיד אם זה היה דיונים דווקא של הוכחות או דיונים בתיק המעצר, בתיק המ"ת. ויש שני דיונים של שפוטים, שזה יכול להיות גם עתירות אסירים או משהו כזה. סך הכול 23 דיונים ליום הזה. ביום של ה-31, אז היה לנו דיון אחד של ימים; שלושה דיונים של מעצר מנהלי; דיוני החלטה אחרת, תום הליכים – סך הכול 13, שוב, שאני לא יודע לפלח אם זה היה דיונים במ"ת או בת"פ. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אתה אפילו לא יודע להבחין בין מעצר לבין תיק עיקרי? << דובר >> דגנית כהן ויליאמס: << דובר >> לא, גם לעניין היום הקודם, זה 17 שלא - - - << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אנחנו לא יודעים. שוב אני אומר: אנחנו לא יכולים להגיד האם זה היה דיון בהליך העיקרי או בהליך המעצר, מכיוון שאנחנו מקבלים את הזימון לדיון. אז סך הכול אנחנו על 31 באותו היום. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> וכמה שפוטים היו? << אורח >> אוהד בוזי: << אורח >> באותו יום היו ארבעה שפוטים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לגבי הדיונים – פרקליטות, רצית להגיד את הדיונים? באיזה סעיף אנחנו? << דובר >> דגנית כהן ויליאמס: << דובר >> אז אני חוזרת פשוט מבחינת ההסדר. בעצם אגב סעיף 11 אנחנו מדברים על זה, כי בסעיף 11 נקבע שדיוני ההוכחות יהיו בנוכחות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> וזה קשור גם לסעיף 9. זה השילוב של שני הסעיפים האלה. << דובר >> דגנית כהן ויליאמס: << דובר >> ולמעשה מה שאמרנו, דיוני ההוכחות שלהכרה ראשונה נקבע שכולן חובה, בהסדר השגרה יש אפשרות לבחור, ולכן נוסיף כאן ברירה: אלא אם ביקש העצור אחרת. למעט עדות נאשם, אבל זהו. לעומת זאת יהיו דיוני חובה בנוכחות, שזה אחד מהם. זה בעצם הודאה שהיא או הודאה או הסדר טיעון או הכרעת דין – שלושתם אותו דיון למעשה. זה דיון אחד. הדיון השני זה טיעונים לעונש. ויש לנו את עדות הנאשם. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אבל כל זה נכנס תחת תיק העיקרי, מה שאמרנו, לא? << דובר >> ישי שרון: << דובר >> יש את זה בהסדר שגרה. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אבל זה מה שאמר היושב-ראש, שזה דיונים שמתקיימים באופן פיזי. << אורח >> דגנית כהן ויליאמס: << אורח >> נכון. << אורח >> אוהד בוזי: << אורח >> אז איפה הבעיה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> אוהד בוזי: << דובר_המשך >> רצינו בהתחלה להציע לפי סוגי דיונים. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא תמיד יש בעיה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אלו דיוני החובה. וכל השאר, גם אם הם חובה לפי הסדר השגרה, הם הופכים להיות לרשות, לבקשת הנאשם. << דובר >> אוהד בוזי: << דובר >> אז אם אני ככה מסכם: נקודת המוצא, לפי מה שאמר היו"ר, זה שהם מתקיימים באופן פיזי, אלא אם כן - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא אלו. עדות נאשם עצמו, הודאה, הסדר טיעון. כאילו דיון ראשון בעצם, ששואלים אותו אם הוא מודה או שיש הסדר - - - << דובר >> דגנית כהן ויליאמס: << דובר >> לא, זה הקראה. זה מה שאנחנו אומרים. הכלל, כשיש הכרזה ביטחונית: כל דיון יתקיים ב-VC. לכאורה את כל המשפט אפשר לקיים ב-VC. ואז אנחנו מגיעים לשלב של הכרעת דין. אם אנחנו בתיק של הסדר טיעון או הודאה, בין אם החלו הוכחות ובין אם לא, לפעמים זה הדיון היחיד שבית משפט רואה את הנאשם ומסביר לו. אז זה דיון הוכחה. הודאה או הסדר טיעון זה יכול להיות אחרי כמה דיונים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אין שום בעיה. הודאה, הסדר טיעון - - - << אורח >> דגנית כהן ויליאמס: << אורח >> זה בעצם דיון של הכרעת הדין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש סעיפי חוק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כתוב בהסדר השגרה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כפי שכתוב בהסדר השגרה. אז הדברים האלו – עדות נאשם, הודאה או הסדר טיעון, טיעונים לעונש וגזר דין - - - << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> והכרעת דין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> והכרעת דין? << דובר >> דגנית כהן ויליאמס: << דובר >> בעצם ההודאה או הסדר טיעון או הכרעת דין זה דיון אחד. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> זה דיון אחד, אני יודע. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> זה לאו דווקא דיון אחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בדרך כלל דיון אחד. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> לא תמיד. לפעמים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הוא מודה, בדרך כלל זה בדיון אחד. שוב, אנחנו לא שוללים את זה. זה אומנם שלושה דברים, אבל הם בדרך כלל דיון אחד. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> יכול להיות דיון אחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ועדות נאשם, גזר דין וטיעונים לעונש. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> כל זה גם אם הוא מסכים? << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> זה לא מותנה בהסכמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בלי קשר להסכמה, ויש עדות אחר שאיננו הנאשם, וכל הדיונים האחרים בעצם במסגרת הליך ההוכחות, אם יש עוד סוגים או דברים - - - << דובר >> דגנית כהן ויליאמס: << דובר >> עדויות – הכלל נוכחות, אלא אם ביקש אחרת. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, אבל פה אמרנו הפוך. פה אמרנו שהוא יצטרך לבקש לבוא. זה לא מה שאמרנו? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא, הוא מגיע. אלא אם כן הוא מבקש שלא להגיע. אבל גם אז, מה שעשינו גם בחרבות ברזל וגם בהסדר השגרה, זה שאם הוא מבקש לא להגיע עדיין יש שיקול דעת - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> שנייה. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:19 ונתחדשה בשעה 13:21.) << הפסקה >> << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בבקשה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> בדיון שבו נשמעת עדות לא של הנאשם. גם אם הנאשם מבקש בעצם שלא להגיע, גם בהסדר השגרה וגם בהסדר של חרבות ברזל, אמרנו עדיין שצריך עמדה של התובע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אוקיי, אז זה מה שאני רוצה לוודא. זה בהסכמה של התובע ובהחלטה של בית המשפט. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> יש לי דז'ה וו. אני ממש כמעט זוכר שאמרנו את כל הדברים האלו. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> בסדר. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר גמור. עוד משהו? אז מבחינת הלו"ז וההצבעות היום, אז מה שנעשה עכשיו, איזה הסתייגויות הוגשו כבר? << דובר >> איל קופמן: << דובר >> חד"ש, יש עתיד-עבודה, ישראל ביתנו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> יש עתיד והעבודה ביקשו להגיש גם מעט הסתייגויות מהותיות, אז אני אמרתי להם שאני אאריך להם את הזמן. אבל את אלו שכבר הגישו לדיון הזה אנחנו נעלה ונדחה. את חד"ש-תע"ל, ישראל ביתנו ומחנה ממלכתי אני מעלה להצבעה. מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. מי נגד? הצבעה לא אושרו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ההסתייגויות נדחו ויעלו למליאה. לגבי יש עתיד והעבודה, לבקשתם, אני אאפשר להם להגיש הסתייגויות עד מחר בשעה 09:00 בבוקר. מחר בשעה 09:00 בבוקר תהיה הצבעה סופית על החוק, בעזרת השם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. מחר בשעה 13:30 תהיה הצבעה. תודה רבה לכל הנוכחים ולכל מי שסייע להכנת החוק. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:24. << סיום >>