חומר רקע
1
רקע והקדמה
1.
מאז הקמתה מתמודדת מדינת ישראל עם מציאות ביטחונית מורכבת, אשר מטילה על משרתי
צה"ל, בסדיר ובמילואים, אחריות כבדה. חיילי צה"ל מחויבים לרוח צה"ל ולערכיו, שבראשם
גבורה, חתירה לניצחון, ומסירות – עד כדי חירוף הנפש – לצורך הבטחת שלום המדינה
ותושביה. מחויבות זו של המשרתים מביאה לעיתים לחשיפה כואבת אך הכרחית למראות
הקשים של הלחימה והאובדן.
2.
צה"ל ומשרד הביטחון עוסקים מקדמת דנא וללא לאות במתן מענה הולם למשרתי צה"ל,
לצרכיהם ולצרכי בני משפחותיהם. במסגרת זו, מוענקים למשרתי החובה, הקבע והמילואים
טיפולים רפואיים, טיפולים נפשיים, סדנאות עיבוד ועוד.
3.
למשרתי צה"ל שנפלו במהלך שירותם הצבאי, שמור המעמד "חלל צה״ל". מעמד זה נועד
להוקיר, להכיר ולייחד את החיילים שנהרגו במהלך שירותם הצבאי, ומבטא את ההערכה
הייחודית שמייחסת החברה הישראלית לשירותם ולתרומתם לביטחון המדינה. מדובר, כפי
שיודגש בהמשך, במעמד מיוחד השמור לפי דין רק למי שהיו חיילים בעת נפילתם.
4.
מלחמת "התקומה" היא מלחמה חסרת תקדים בהיקפה, עצימותה, התמשכותה ונסיבות
פריצתה הנוראיות. נוכח עוצמת האירועים ועומס השירות החריג במלחמה נדרש לבחון מענה
מותאם.
5.
בחלק מן המקרים, לדאבון הלב, חיילים משוחררים או אנשי מילואים שלא היו בשירות פעיל
בעת מותם, אף שמו קץ לחייהם. זאת, כשברקע לכך ייתכן ועומד, גם אם לא באופן בלעדי,
השירות הצבאי התובעני שביצעו במהלך המלחמה. מקרים מצערים אלה, בהם המנוחים לא
היו בשירות פעיל בעת מותם, אינם מזכים במעמד "חלל צה״ל", שכן כאמור מדובר במעמד
מיוחד השמור למי שהיה חייל בעת נפילתו.
מנדט הוועדה ופעילותה
6.
בהתאם לכתב המינוי של הוועדה, הוועדה נדרשה לבחון את הסוגיות הבאות:
א. התנאים להכרה בצה"ל למשפחות משרתים בסדיר או במילואים ששמו קץ לחייהם לאחר
שירותם הצבאי.
ב. המענה הניתן למשפחות במהלך הליך בחינת ההכרה במשרד הביטחון ובצה"ל.
ג. חלוקת האחריות, התפקידים והסמכויות בין צה"ל לבין משרד הביטחון; ובחינת דרכי
ההסדרה של המלצות הוועדה, לרבות הצורך בתיקוני חקיקה.
7.
לחברי הוועדה מונו אלוף )מיל'( מוטי אלמוז )יושב ראש הוועדה(; מר הרצל שמואל ראש
היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון; הגב' אוסנת שרעבי, ראש היחידה להכרה וקביעת
זכאות באגף המשפחות, הנצחה ומורשת, משרד הביטחון; הרב פרופ' יגאל שפרן, מומחה
לאתיקה רפואית וחבר הוועדה המייעצת לראש אכ"א לענייני נפגעים; עו״ד עידן קליימן, ארגון
נכי צה"ל; פרופ' גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה ופרופ' מן המניין בפקולטה
2
לרפואה באוניברסיטת תל אביב; פרופ' שלמה מור יוסף, נציג המועצה הציבורית להנצחת
החייל. אל"ם )מיל'( יאיר הירש, מפקד בכיר; סא"ל ד"ר כרמל קלה, חיל הרפואה; אל"ם ענבר
סיטבון, רמ"ח פצועים ושו"ן; אל"ם מיטל סאמט-כהן, רמ"ח נפגעים;
כיועצים משפטיים לוועדה שימשו רס"ן רועי חכם, היועמ"ש לתחום הפרט ונפגעים, ועו"ד נגה
שילדהוז-טאובר, היועצת המשפטית של אגף משפחות הנצחה ומורשת במשהב״ט. סא"ל נטלי
ברדה, רע"ן הנפגעים היוצאת, שימשה מזכירת הוועדה.
8.
יודגש, כי הוועדה לא עסקה במקרים פרטניים, אלא בחנה את הסוגייה באופן מערכתי
ועקרוני. כמו כן הוועדה לא עסקה בבחינת המענה )טיפולי או אחר( הניתן למשרתים לצורך
מניעת אובדות – סוגיה כבדת משקל בפני עצמה, אשר צה"ל ומשרד הביטחון עוסקים בה
רבות.
9.
במהלך עבודתה התעמקה הוועדה במחקרים מקצועיים, מאמרים אקדמיים ונתונים עדכניים
מהארץ ומצבאות נוספים, העוסקים בקשר שבין שירות צבאי ו"חווית המלחמה" למצבי דחק
נפשיים ואובדנות, לרבות השלכות אפשריות לאחר השחרור.
10
. במהלך בחינתה של הוועדה, נשקלו מספר שיקולים מרכזיים, ובהם ההבחנה הקיימת בדין בין
חיילים לאזרחים; המעמד הייחודי של מעמד "חלל צה"ל" בחברה הישראלית;
מסגרת נורמטיבית
11
. חוק בתי קברות צבאיים, תש"י-
1950
)להלן: "חוק בתי קברות צבאיים"(, קובע את זכאותו
של מי שנפטר כ"חייל" להיקבר בבית קברות צבאי. סעיף 1 לחוק בתי קברות צבאיים קובע כי
"'חייל' פירושו – אדם בשירות צבאי", ו"שירות צבאי" מוגדר כ"שירות בצבא-הגנה לישראל".
בצד זאת, קובע חוק בתי קברות צבאיים רשימה סגורה של אוכלוסיות נוספות אשר להן זכאות
לקבורה צבאית, אף שאינן נכנסות בגדר ההגדרה "חייל", כגון חייל מילואים שנהרג בדרכו
לשירות מילואים או בחזרתו ממנו, וגורמי ביטחון נוספים.
12
. כמו כן, למעמד "חלל צה"ל" נלווים היבטים נוספים מעבר להכרה עצמה .כך למשל, בני
משפחתו של "חלל צה"ל" זכאים לקבל ליווי מטעם הצבא, הניתן על-ידי חטיבת הנפגעים
באכ"א, וכן על-ידי נציגים ומפקדים מן היחידה שבה שירת החלל. בנוסף, הדין מאפשר,
במקרים המתאימים, להוקיר את פועלם של אלה שנפלו כ"חיילים", באמצעות עיטורים
וציונים לשבח אשר מוענקים על-ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון.
13
. בני משפחה של חייל שנספה או חייל שנספה במערכה, כהגדרתם בחוק משפחות חיילים
שנספו במערכה )תגמולים ושיקום(, התש"י–
1950
)להלן: "חוק משפחות"(, זכאים
לתגמולים ולהטבות מכוח חוק זה. הקניית זכאויות אלו מותנית בהכרה של המנוח כ"נספה"
על ידי קצין התגמולים במשרד הביטחון. לצורך הכרה לפי חוק משפחות, נדרש להוכיח קשר
סיבתי בין השירות הצבאי לבין נסיבות מותו של הנספה. בהתאם, בני משפחותיהם של
3
חיילים משוחררים ומשרתי מילואים שלא היו בשירות פעיל בעת מותם, ששמו קץ לחייהם
עקב שירותם הצבאי – רשאים להגיש בקשה להכרה במשרד הביטחון כנספה עקב השירות,
ולקבל תגמולים והטבות מכוח חוק משפחות. בנוסף לכך, הכרה זו גם מקנה הנצחה בהיכל
הזיכרון הממלכתי בהר הרצל, בקיר ייעודי, וכן ציון קורות חיים באתר "יזכור" לזכר חללי
מערכות ישראל, והצבת ״נר זר ודגל״ על המצבה לקראת יום הזיכרון. בהתאם לבקשת
המשפחה ובתיאום מראש, יעמוד לצד הקבר ביום הזיכרון בזמן הצפירה נציג צה"ל, ויתואם
חזן צבאי ביום האזכרה. כמו כן המשפחה תלווה ע״י מדור ייעודי במטה מערך הנפגעים,
ובמסגרת זו בין היתר תוזמן לקחת חלק באירועים הנערכים ביוזמת המטה, ככל שיחפצו בכך.
למען שלמות התמונה, יוער כי חייל משוחרר שהוכר כנכה צה״ל בשיעור של 100%
נכות )פיזית
או נפשית(, יהיה זכאי למצבה צבאית בהתאם לחוק, וזאת אף אם בקשתו הוגשה טרם מותו,
כך שייתכן ויוכר כנכה שנפטר מחמת נכותו.
למען ההשוואה- פצועי גוף אשר השתחררו מצה״ל ולא היו באשפוז רציף מאז פציעתם, אינם
יוכרו כחללי צה״ל בהתאם לחוק.
14
. יצוין כי עצם ההכרה מכוח חוק המשפחות לא מקנה זכאות לקבורה צבאית, ולהפך – עצם
הזכאות לקבורה צבאית אינה מקנה זכויות מכוח חוק המשפחות.
15
. ההחלטה על זכאות לקבורה צבאית הינה נגזרת של הגדרת הצבא לפיה האדם היה בשירות
צבאי בעת מותו, הרי שמדובר בהליך בדיקה מהיר באופן יחסי מול המרשם הצבאי. לעומת
זאת, החלטת משרד הביטחון לבקשת ההכרה של משפחה הנספה, נשענת גם על רכיבים
הנוגעים לקשר בין הפטירה לשירות הצבאי, הרי שמדובר בבדיקה ארוכה יותר, אשר נשענת
על מצג עובדתי ורפואי רחב הכולל בחינה של כלל המסמכים הקיימים בצה״ל, לרבות ממצאים
העולים בחקירה הצבאית או המשטרתית, כך שלעיתים מדובר בבחינה שאורכת זמן רב.
16
. מכל מקום, במקרים שבהם מדובר בחיילים משוחררים או משרתי מילואים שלא היו בשירות
פעיל בעת ממותם, נוצר פרק זמן, מרגע הפטירה ועד להחלטת משרד הביטחון בבקשת ההכרה
כנספה, המהווה מעין "תקופת ביניים". במסגרת הועדה עלה כי במהלך תקופה זו בני
המשפחה אינם מקבלים ליווי או הכוונה מטעם מערכת הביטחון, מאחר שכאמור, בעת מותם
יקיריהם לא היו בשירות, וכנגזרת מכך אינם זכאים למעמד של
"חלל". כתוצאה מכך,
המשפחה נותרת ללא תמיכה מסודרת בשעה קשה ורגישה זו.
המלצות הוועדה ואופן יישומן
17
. הוועדה בחנה חלופות אפשריות להסדרת המעטפת הניתנת מטעם מערכת הביטחון במקרים
של אובדנות בקרב אזרחים לאחר שירותם הצבאי, בנסיבות העשויות להיות קשורות לשירות.
18
. אחת החלופות שנבחנו היא לפעול לשינוי הדין באופן שיאפשר הכרה באזרחים ששמו קץ
לחייהם לאחר שירותם כחללי צה"ל. עם זאת, לאחר ששקלה את הדברים בכובד ראש סברה
הוועדה כי לנוכח המעמד הייחודי של "חלל צה"ל", השמור למי שהיו חיילים בעת נפילתם,
4
נכון להמשיך ולשמר את ההבחנה הקבועה בדין בין אזרח לבין חייל, וכי אין בנסיבות הפטירה
כדי להשפיע על מעמד זה.
19
. שיקול שעמד לנגד עיני הוועדה נגע להשלכות הרוחב מרחיקות הלכת במתן הכרה כאמור, שכן
– לצד ההערכה העמוקה למי ששירתו את המדינה במלחמה הארוכה והקשה שידעה
בתולדותיה, הרי שמדובר בהכרעה רגישה ביותר.
20
. לנוכח השיקולים שתוארו לעיל, והצורך במציאת מענה הולם לנסיבותיה החריגות של מלחמת
"התקומה", סברנו כי יש לפעול בדרך של מענה ייעודי ומותאם: קידום מענה ייעודי לבני
משפחותיהם של חיילים משוחררים ואנשי מילואים, אשר אינם בשירות פעיל ושמו קץ לחייהם
לאחר סיום שירותם, בנסיבות העשויות להיות קשורות לשירותם הצבאי. המענה הייעודי
יכלול רכיבי ליווי ותמיכה למשפחת הנפטר, לצד הבעת הוקרה על שירותו ותרומתו במלחמה
הקשה והארוכה שידעה מדינת ישראל. זאת, תוך שימור המעמד הייחודי של "חלל צה"ל".
21
. לאור ההבנה כי נדרש מענה ייעודי לטיפול בין תקופות שירות המילואים, ממליץ יו״ר הועדה
לבנות תוכנית ייעודית למענה רגשי בין תקופת שירות לזו שלאחריה.
רכיבי המענה הייעודי ואופן יישומו
22
. המענה הייעודי, אשר מוצע לגלמו בנוהל מוגדר שעניינו ליווי והוקרה, ייושם בהתאם לשלבים
הבאים:
א. עם קבלת דיווח על מותו של אזרח בנסיבות החשודות כאובדנות העשויה להיות קשורה
לשירותו הצבאי, ראש אכ"א, לאחר היוועצות בוועדה מיוחדת, יבחן קיומן של נסיבות
ייחודיות הקשורות בשירות צבאי משמעותי בתקופת המלחמה. בחינה זו תסתפק בזיהוי
אופי השירות בלבד, ובתבחינים שנקבעו במסגרת הועדה, וזאת מתוך כוונה לאפשר מתן
מענה ראשוני למשפחה. מדובר בדרישה ברף נמוך מן הדרישה המשפטית להוכחת קשר
סיבתי על-ידי משרד הביטחון לצורך הכרה כ"נספה". יודגש כי בדיקה זו לא תשליך על
הצורך בהוכחת הקשר הסיבתי ע״י משרד הביטחון, ולא תעלה או תוריד מהליך הבחינה
העצמאי שיערוך המשרד.
הבחינה תיעשה, בין היתר, בהתאם לקריטריונים הבאים:
-
משך השירות הצבאי במלחמת התקומה – תקופת השירות שביצע המשרת, לרבות האם
מדובר בשירות ממושך או רציף.
-
אופי התפקיד
– שירות קרבי, תומך לחימה או עורפי, והיקף האחריות שהוטלה על
המשרת.
-
חשיפה לאירועים חריגים במהלך השירות – חציית גבול, השתתפות ממושכת בלחימה,
חשיפה למראות קשים ואובדן חברים לנשק, מפקדים או פקודים.
5
-
סמיכות הזמנים בין השירות הצבאי למועד המוות – פרק הזמן שחלף בין סיום השירות
והאירועים הקשים שחווה בשירות לבין מועד המוות.
-
אינדיקציות על מצוקה נפשית במהלך שירותו של המנוח
– תיעוד רפואי מתקופת
שירותו )או בסמוך לאחריה( המעיד על קשיים נפשיים, פניות לגורמי בריאות הנפש או
ביטויי מצוקה נוספים בזמן השירות וכתוצאה מהשירות, דו״ח אירוע חריג, פרופיל
פוסל שירות.
-
שיח עם מפקדים- יתקיים בסמוך לאירוע על מנת לקבל פרטים אודות אופי השירות.
-
קבלת ממצאים ראשוניים ממשטרת ישראל.
ב. לאחר קבלת החלטה כי קיימות "נסיבות ייחודיות" כאמור בסעיף קטן )א(, חטיבת
הנפגעים תציע לבני משפחתו של הנפטר לקיים קשר עם נציג מטעם צה"ל לאורך הלוויית
יקירם ובמהלך ימי השבעה.
ג. בתום ימי השבעה יסביר נציג צה״ל למשפחה את האפשרות העומדת למשפחה להגשת
בקשה להכרה במשרד הביטחון כנספה עקב השירות. הנציג יעניק הכוונה וסיוע, ככל
שיידרש, במילוי הטפסים ובהגשת הבקשה לגורמים המוסמכים במשרד הביטחון.
23
. לצד ליווי המשפחה, יכלול הנוהל המותאם רכיבים של הוקרה, שנועדו לבטא את תרומת
המנוחים למאמץ המלחמתי ולביטחונה של מדינת ישראל. זאת, באמצעות עריכת טקס לוויה
אזרחי )באחריות המשפחה( עם סממנים צבאיים בבית עלמין אזרחי. הסממנים הצבאיים
יכללו: הנחת זר צה"ל, מספיד צבאי, נציגות צבאית והצדעה. הכל, כמובן, בכפוף לרצון
המשפחה.
24
. מענה זה נועד לצמצם, עד כמה שניתן, את אי-הוודאות השוררת בקרב בני המשפחה, ולהעניק
לה מענה מוסדר ואחיד, החל מרגע הפטירה ועד לסיום ההליכים לבחינת ההכרה במשרד
הביטחון כנספה עקב השירות.
25
. הוועדה בחנה בהרחבה גם את תקופת הזמן הראויה לתחולת המענה המוצע, ובפרט את
השאלה האם נכון להגביל את מתן המענה לתקופת מלחמת "התקומה" בלבד. לאחר שקילת
הדברים מומלץ להגביל לשנתיים מיום תום שירות סדיר או מתום שירות מילואים פעיל
משמעותי אחרון במלחמת ׳התקומה׳. בסיומו של פרק זמן זה, תשוב ותיערך הערכה מחודשת
באשר לצורך בהארכת תוקפו של הנוהל המוצע והמשך מתן המענה, לרבות תוך ביצוע
ההתאמות הנדרשות.
6
סיכום
26
. סוגיית האובדנות לאחר השירות הצבאי היא סוגיה רגישה, כואבת ומורכבת, המעוררת
שיקולים רבים ונושאת השלכות ניכרות. כעוצמת הרגישות, כך עוצמת החובה החלה על כל
הנוגעים בדבר להידרש לסוגיה באופן רגיש ואחראי, בחרדת קודש, ולאור עיקרון כבוד האדם,
רוח צה"ל ומורשת ישראל.
27
. לאחר בחינה יסודית ושקילת הדברים בכובד ראש, סברה הוועדה כי לנוכח המעמד הייחודי
של "חלל צה"ל", כמעמד השמור למי שהיו חיילים בעת נפילתם, נכון להמשיך ולשמר את
ההבחנה הקבועה בדין בין אזרח לבין חייל, וכי אין בנסיבות הפטירה כדי להשפיע על מעמד
זה. לצד זאת, לנוכח ייחודיות התקופה, האתגרים החריגים בפניהם ניצבים משרתי צה"ל
במהלך מלחמת "התקומה", וההבנה כי השפעות אתגרים אלה נמשכות גם לאחר תום השירות
– מצאה הוועדה לנכון להמליץ על קידום מענה מותאם וייעודי לבני משפחותיהם של חיילים
משוחררים ואנשי מילואים שאינם בשירות פעיל, אשר שמו קץ לחייהם לאחר שירותם הצבאי,
בהתאם לקריטריונים שפורטו.
28
. המענה המוצע מתבסס על קיומן של נסיבות ייחודיות הקשורות בשירות צבאי משמעותי
בתקופת המלחמה, אשר ייבחנו על-ידי ראש אכ"א, על בסיס המלצה של ועדה מיוחדת בסמוך
למועד הפטירה ובהתאם לתבחינים קבועים. במסגרת בחינה זו יישקלו, בין היתר, משך
השירות, אופי התפקיד, חשיפה לאירועים חריגים, סמיכות הזמנים לשחרור ונסיבות
אישיות ייחודיות. במקרים בהם ימצא כי עשויות להיות קיימות "נסיבות ייחודיות" כאמור,
תקבל המשפחה ליווי של נציג מטעם צה"ל, אשר יתמוך במשפחה לאורך ההלוויה, ימי
השבעה ולאחריהם. הליווי יתמקד במתן תמיכה, ובמתן הכוונה לצורך פנייה והגשת בקשה
להכרה כנספה עקב השירות במשרד הביטחון. בנוסף לליווי המשפחה, יכלול המענה קיום
לוויה אזרחית עם סממנים צבאיים בבית עלמין אזרחי. יודגש כי זיהוי הנסיבות הייחודיות
הקשורות בשירות צבאי משמעותי בתקופת המלחמה הוא שלב נפרד ועצמאי, ומנותק מבחינת
הקשר הסיבתי ע״י משרד הביטחון בשלב בחינת ההכרה, במקרים בהם הוגשה בקשה
להכרה כנספה עקב השירות במשרד הביטחון.