פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 889 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, י"ט באדר התשפ"ו (08 במרס 2026), שעה 14:55 סדר היום: << הצח >> פרק ה' (ריווח מדרגות מס הכנסה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל נעמה לזימי נאור שירי מוזמנים: יואב הכט – רכז מקרו באג"ת, משרד האוצר נילי בן טובים – מנהלת תחום בכירה, תכנון מדיניות, משרד האוצר רודין נפסון – עו"ד, רשות המסים, משרד האוצר אביאל מגנזי – דובר הוועדה מוזמנים באמצעים מקוונים: ישי פרלמן – עו"ד, עוזר ראשי מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר תומר שמוקלר – עו"ד, פורום ארלוזורוב ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אמיתי כהן-סגן מנהל הוועדה: טמיר כהן ליאת קרפטי-סגנית רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> פרק ה' (ריווח מדרגות מס הכנסה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, ריווח מדרגות מס הכנסה. אדון הכט, איפה אנחנו נמצאים באירוע? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אנחנו השבנו לוועדה אתמול על השאלות האחרונות מהדיון הקודם. הוועדה רצתה לדעת תשובה לשאלה תיאורטית – אם היו פורסים את ההטבה על פני כלל העשירונים על ידי זה שלוקחים ממדרגה יותר נמוכה, כיצד זה היה משפר את המצב? בניתוח ששלחנו לכם אתמול, השורה התחתונה היא השורה האחרונה בטבלה שמיטיבה את מצבם של האנשים שהם בעשירון חמש ב-15 שקלים בחודש. בעשירון שש ב-80 שקלים בחודש. בעשירון שבע ב-144 שקלים בחודש, בעשירון שמונה ב-180 שקלים בחודש. 180 הזה הוא לא בהשוואה לאפס, בהשוואה ל-102 ההטבה היא רק 78 שקלים בחודש. בעשירונים תשע ועשר, ניזוקים באופן יחסי. עשירונים אחד עד ארבע לא מושפעים כלל מכיוון שהם לא משלמים את המס הזה. נזכיר שאנחנו מתנגדים מאוד להצעה התיאורטית הזו מכיוון שהיא לא משפיעה על אחוזי מס השוליים. יוצא שלא רק שהיא לא עוזרת לשוק העבודה, היא במובן מסוים פוגעת בו, כפי שהסברנו על אפקטים של תחלופה והכנסה בשוק העבודה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה פוגעת בו? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אם את משפרת את ההכנסה של פרט ולא משנה לו את המס השולי – התמריץ שלו לעבודה פוחת. כמו שאמרתי, אפקט הכנסה עובד כך – אם יש לי עוד 1,000 שקלים בחודש בלי שעבדתי, אני אעדיף לעבוד פחות. אלה ההשלכות. כמובן שזה לא ברמות האלה. לא מדובר פה על 1,000 שקלים, מדובר פה על 15 שקלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יואב, תן את הטווח הנמוך והגבוה. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> בעשירונים חמש עד שבע, הם העשירונים שנכון לעכשיו לא מקבלים הטבה ובהצעה החלופית יקבלו הטבה. הממוצע הוא 75 שקלים לחודש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה משהו שדנו בו ארבע או חמש פעמים במהלך הדיונים. יש לי שאלה אחרת, אתם מצד אחד מרווחים את מדרגות מס ההכנסה לעשירונים הללו והסברתם למה. מצד שני, אנחנו כבר תקופה מקפיאים את המדדים של אלה שמקבלים תמיכה וקצבאות. אני מבין שאתם רוצים מצד אחד לתמרץ את אלה שעובדים. מצד שני, העובדה שהחלשים תקועים כבר למעלה משנתיים עם כסף שהולך ונשחק - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא רק החלשים. גם נכים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם נכים, חלשים. מי שנזקק לדברים האלה, הם החלשים. זה קצת מעיב על כל האירוע הזה. לא ראיתי בינתיים בתקציב שום התייחסות לזה. פה יש חוק שמדובר על ריווח מדרגות מס הכנסה. איפה הדאגה לאנשים הללו? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> מה שהיה בשנה שעברה בתקציב 2025, אנחנו הצענו כמשרד אוצר להקפיא את כלל הקצבאות. בפועל אריה דרעי, יושב-ראש תנועת ש"ס סרב לתמוך בהצעה הזו למעט בהקפאה של קצבת ילדים. כלל הקצבאות לדעתי מקודמות למעט קצבת ילדים וההצעה הזו ירדה מהפרק. זה ההסבר לכך שהייתה עלייה זמנית בדמי הביטוח הלאומי. זה הצעד החלופי שהוחלט בממשלה וגם אושר בוועדת העבודה והרווחה, עליה זמנית בדמי ביטוח לאומי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו גם פגיעה בעשירונים. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> זו פגיעה בעובדים, לא בקצבאות. ככל שמישהו גם משלם קצבאות וגם עובד, כמובן שהוא נפגע מהעלייה ודמי הביטוח הלאומי. באופן יחסי זה אומר שהנטל הזה לא על מקבלי הקצבאות אלא דווקא על אותם אנשי שמשלמים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הקצבאות בשחיקה של 20 שנים. הקצבאות בישראל הן מלכתחילה מאוד נמוכות. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> מה שממודד, ממודד ולאינפלציה מאשר ממודד. יש דברים שממודדים גם מעבר לאינפלציה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צריך להיות בשכר הממוצע ולא לממד. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> יש כאן דברים שממודדים לשכר הממוצע. יש פה מה לדבר, הרבה מבחינת התיאוריה. לא בטוח שאפשר להצדיק את ההצמדה לשכר הממוצע. זה לא נושא הדיון שלנו. לשאלתך הדבר היחיד, הקצבה היחידה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מרוויחי שכר מינימום - - - הולך לעלות להם ל-6,440 שקלים באפריל. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> הקצבה היחידה שמוקפאת היא קצבת ילדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסיפור שרציתם לעשות לנכים, כל הכיווצים בכל מה שמקבלים, זה ירד מהפרק? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אני מכיר צעד בנכים של תווי החניה. זה צעד שאמור לעזור לנכים עצמם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא לתווי חניה. יש שם עוד כל מיני דברים ברמת השתתפות. הם שלחו לפה מכתב די רחב על כל מיני שחיקות וקיצוצים שתוכננו להיות במה שהנכים מקבלים. זה ירד מהפרק האירוע זה? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אני לא מכיר שיש כזה דבר. אני אבדוק עם הצוות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אשמח. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> גם אם היה משהו בתור רעיון, אני לא חושב שהוא משהו שממש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך להקריא או שהקראנו? בואו נקריא. צריך להקריא לפני שמצביעים. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אנחנו מכירים ששר האוצר עדיין מקווה להעביר את מס רכוש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> השאלה הרלוונטית, האם יש לזה מקור גם ללא מס רכוש או שלא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שאני מציע, שאנחנו נסיים את ההליך פה והם יחליטו למה יש מקור, למה אין מקור, וינהלו את זה כמו שצריך. אנחנו את שלנו צריכים לעשות. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> עמדת שר האוצר הייתה ברורה מאוד. הוא לא מתכוון לקדם את הריווח מדרגות מס, אלמלא מס רכוש עובר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זו התניה לא הגיונית. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אלמלא עליית מס רכוש עובר, הוא לא מתכוון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבל שלא היית פה בדיון הקודם. בדיון הקודם קיבלנו הסבר מרשות המסים עד כמה מורכב יהיה להתעסק בשומות של חברות ארנק. יש שם אולי כמה עשרות מקרים כאלה. כמה מורכב יהיה ואיזו בירוקרטיה זה ייצור. הם לא רצו להיכנס לאירוע. זו גישה מעניינת בהתחשב בגישה שהפגנתם פה באירוע של מס רכוש, שאתם צפויים להוציא בין 500,000-250,000, כך לפי הערכות שלכם, של רשות המסים. שומות. אתם חושבים שתוך שנה, זה מה שאמרו לנו בדיון הקודם, כבר יגבו פה 5 מיליארד שקלים. נקרא, עדיף. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> שלום לכולם, עו"ד רודין נפסון מרשות המסים. פרק ה', ריווח מדרגות מס הכנסה. מס הכנסה בפרק זה הפקודה. בסעיף 121, 121 מסתיר את מדרגות מס הכנסה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שהוא המס היחיד. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> פרק ה': ריווח מדרגות מס הכנסה תיקון פקודת מס הכנסה 10. בפקודת מס הכנסה, בסעיף 121 – (1) בסעיף קטן (א) – (א) בפסקה (1), במקום הסכום הנקוב בה יבוא "301,200"; סעיף (1) מסדיר את הנושא של מדרגות הכלליות ו-(ב) מסדיר את המס מיגיעה אישית. פרק ה': ריווח מדרגות מס הכנסה תיקון פקודת מס הכנסה 10. (ב) במקום פסקה (2) יבוא: << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נאמר שפה 301,200 מחליף את 269,280 שקיים היום, במדרגה של 31%. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> פרק ה': ריווח מדרגות מס הכנסה תיקון פקודת מס הכנסה 10. (ב) במקום פסקה (2) יבוא: "(ד) על כל שקל חדש מ-301,201 שקלים חדשים עד 560,280 שקלים חדשים–35%;"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה נותר סכום הגג של 560,280 כפי שהיה קודם ומחליפים את ה-301,201 במקום 269,281. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> נכון. (2) בסעיף קטן (ב) שמסתיר את המדרגות ליגיעה אישית. פרק ה': ריווח מדרגות מס הכנסה תיקון פקודת מס הכנסה 10. (2) בסעיף קטן (ב), בפסקה (1) – (א) בפסקת משנה (ג), במקום הקטע החל במילים "שקלים חדשים עד" עד המילים "שקלים חדשים–יבוא "שקלים חדשים עד 228,000 שקלים חדשים–"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שזו המדרגה של ה-20%, במקום 193,800 שקיים היום. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> כן. עכשיו המדרגה של ה-31%. פרק ה': ריווח מדרגות מס הכנסה תיקון פקודת מס הכנסה 10. (2) בסעיף קטן (ב), בפסקה (1)– (ב) במקום פסקת משנה (ד) יבוא: "(ד) על כל שקל חדש מ-228,001 שקלים חדשים עד 301,200 שקלים חדשים–31%;". פה אנחנו מבקשים להוסיף, אני אקריא את התחילה קודם ואחרי זה אני אבקש להוסיף. פקודת מס הכנסה–תחילה ותחולה 11. תחילתו של פרק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) והוא יחול על הכנסה שהונפקה או נצמחה ביום האמור או לאחריו. פה אנחנו מבקשים להוסיף הוראת מעבר מאחר וכפי שאנחנו יודעים, הסכומים בפקודה מוקפאים. אנחנו רוצים להקפיא את הסכומים שאנחנו שותלים עכשיו. אני מקריא את הוראת המעבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה מתייחס להקפאה שהייתה בסוף השנה הקודמת, נכון? << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במסגרת חוק ההסדרים הקודם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חוק ההסדרים הקודם היה בהוראת שעה, לא? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו הוראת שעה שאומרת שב-1 בינואר של שנות המס 2027-2025, לא יתואמו הסכומים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא צריך לבטל את הוראת השעה הזו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני מניחה שהם לא רוצים לבטל את הוראת השעה. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> גם הסברנו את זה תוך כדי הדיונים, את הטעם לכך. אמרנו שבהינתן שיש פה רצון להוריד את מס ההכנסה, הצורה הנכונה יותר כלכלית, היא במקום לפרוס את זה על פני כלל המדרגות באופן אחיד, שזה מה שההקפאה עושה, להתמקד דווקא במדרגות ספציפיות. אילו היה במקום מה שאנחנו עושים עכשיו, לוקחים את הסכום הזה, מבטלים את ההקפאה או פורסים את זה על פני כל המדרגות, מי שהיו נהנים הכי הרבה זה עשירון עשר כי הם יושבים על כל המדרגות והם ייהנו מזה הכי הרבה. גם שם ההשפעה של המדד היא הכי גדולה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם לא מעבירים את ריווח מדרגות במס? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המשמעות היא שאם אנחנו מכניסים פה הוראת הקפאה, ההטבה לא תהיה כפי שדיברתם עליה מהתחלה. ההטבה גם מצטמצמת כי היא מוקפאת. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> נכון. בגלל זה נציג רשות המסים בא להגיד שלעומת הנוסח שיש פה צריך לעשות תיקון כדי שההקפאה לא תחזיר אחורה את המצב לקדמותו. מוקפא עד תחילת 2028. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה עלות התקציבית של המהלך הזה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> העלות הזו שקללה כבר את ההקפאה כשהבאתם את זה בחשבון? ההקפאה לא נמצאת - - - << דובר >> יואב הכט: << דובר >> כן. ההבדל בין שנה הראשונה לשנה השנייה היא נטו עניין של גבייה שיש במס הכנסה. של גבייה שנדחה לשנה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה שנה ראשונה וכמה שנה שנייה? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> שנה ראשונה ארבע ורבע ובשנה שנייה חמש. זה נטו אפקט של דצמבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ההקפאה בכל מקרה תימשך. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> ההקפאה של סכומים שאנחנו שותלים היום, כן. עם ההוראה הכללית עדיין קיימת. הסעיף שמוצע להוסיף זו הוראת מעבר. סעיף 11 אחרי סעיף 10 בפרק ה'. פקודת מס הכנסה –תחילה ותחולה 11. לעניין תיאום סכומים הנקובים בפרק זה לפי סעיף 120ב(ה). זה סעיף עמידות בפקודה. פקודת מס הכנסה –תחילה ותחולה 11. לעניין תיאום סכומים הנקובים בפרק זה לפי סעיף 120ב(ה), בפרק זה הסכומים יראו בסכומים כאילו היו הסכומים מתואמים ליום כ' בטבת התשפ"ד 1 בינואר 2024. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ואתם לא רוצים להתייחס למה קורה ב-1 בינואר 2028 כמו - - - << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> זה נותן מענה. אם אני פותח את החוק שם, אני מקריא עכשיו את חוק ההקפאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חוק ההקפאה מדבר על. חוק ההקפאה (א) ב-1 בינואר של שנות המס 2027-2025, לא יתואמו הסכומים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) והסכומים באותה שנת מס יהיו כפי שהיו ביום 1 בינואר 2024 לאחר עיגולם. (ב) ביום 1 בינואר 2028 יתואמו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) הסכומים כפי שהיו ביום 1 בינואר 2024. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה אם צריך לעשות פה גם פיקציה של עירוב ולהגיד פה - - - << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אני אגיד מה הכוונה שלנו ויכול להיות שמבחינת הנוסחים תמצא דרך לדייק את הדברים. הכוונה שלנו כאן שהסכומים שאנחנו מציעים לתקן פה מבחינת הריווח, יחולו ללא שינוי. עם הקפאה עד ה-1 בינואר 2028 ולאחר מכן יקודמו באותו אופן כמו כל יתר הסכומים. למה נדרש תיקון לעומת הנוסח שמונח בפניכם? מכיוון שהנוסח שמונח בפניכם, אם הוא זה שעובר, ב-1 בינואר 2028 היו מצמידים את הסכום של 1 בינואר 2024, משמע הריווח היה בטל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריכים לחשוב על זה. הוא נכנס לתוך - - << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> הבסיס להקפאה אלה הסכומים של 2024. אנחנו מבקשים לראות בסכומים החדשים שאנחנו שותלים עכשיו - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מכיוון שסעיף 120ב מדבר על ההצמדה ומדבר על זה שב-1 בינואר של כל שנה יתואמו תקרות ההכנסה, הסכומים, השאלה אם מתקנים פה וזה משתלב. זה הרי תיקון שנשתל לתוך הפקודה, ממילא לא חל עליו סעיף 120ב שאומר שהוא לא יתואם. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> אני מסכים עם הבחינה הזו. יש את המדודים אצלנו ברשות המסים. כשהוא בא לממד ב-2028 את הסכומים האלה, הוא ישאל את השאלה על הסכומים ששתלנו השנה, הם לא מ-2024 כפי שכתוב. יכול להיות שההקפאה תמשיך. מה נעשה אחרי ההקפאה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה אם ממילא כבר לא חל סעיף ה(2)? << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> הוא יכול לחול לעניין ההקפאה, לא לעניין מה קורה אחרי ההקפאה ב-2028. תסתכלי על (2)(ב). מה עושים ב-2024? שם הוא אומר להם, קח את הסכומים של 2024. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נבחן את זה ונראה. הכוונה הובהרה. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> עוד דבר אחד שצריך להבהיר בכוונה הזו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פה את פורום ארלוזורוב שהגישו נייר עמדה עם הצעה, אפשר לתת להם כמה דקות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני גם מצטרף לבקשה. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> דבר אחד שלא אמרנו מבחינת ביטול הקפאה. יתר המדרגות הוקפאו על רמה מסוימת ויהיה צריך להצמיד אותן, לדעתי זה יוצא שלוש שנים. פה לא יהיה צריך להצמיד שלוש שנים, אתה מתקן אותן עכשיו. זה צריך להיות מצוין רק שנתיים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תרשום שהמדד בסיס זה השנה. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> נדייק את הנוסח איתכם במשותף עם רשות המסים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לדייק את מה שיואב אמר. בשנת 2028 ממדדים את כל הסכומים משנת 2027. אין הבדל מהבחינה הזו, זה מידוד של שנה אחת. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> צודק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, אתה חושב שצריך לקבוע הוראה מיוחדת? זה לא חל ממילא? סעיף 120ב(ה)(1) ו(2) לא יחולו ממילא? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זו שאלה פרטנית שאין סיבה להיכנס אליה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מנסחים את זה. הרעיון הובהר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סיימנו להקריא? אני רוצה לסיים הקראה, אחר כך לתת למי שצריך. סיימתם להקריא? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פורום ארלוזורוב בבקשה. << דובר >> תומר שמוקלר: << דובר >> תודה אדוני היושב-ראש על האפשרות להתייחס. אני רוצה להתייחס בשלוש נקודות להוצאה הזו שכמו שאמרו כאן, היא בערך 5 מיליארד שקלים בשנה. אני רוצה לחדש לכם מהדיונים הקודמים. דבר ראשון, רק לפני מספר ימים בדיון כאן בוועדת הכספים על המסגרת התקציבית, משרד האוצר עצמו הדגיש את האי ודאות התקציבית בעקבות המלחמה. במצב כזה אנחנו קוראים לבחון מחדש את ההצעה. יש כאן לא רק מהלך יקר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מניח שזה ייבחן בכל מקרה, מהבחינה הזו זה יקרה, ההצעה שלכם לבחון מחדש. הבחינה מחדש תיערך בכל מקרה לנוכח מה שמתגבש והולך. << דובר >> תומר שמוקלר: << דובר >> אתה מתכוון למס רכוש או אתה מתכוון למלחמה אדוני? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בכלל. << דובר >> תומר שמוקלר: << דובר >> הדבר הזה הוא בסתירה למה שאמרו נציגי האוצר בדיון אצלכם פה בוועדה בשבוע שעבר. הם אמרו שהתוספת לביטחון בעקבות המלחמה צפויות להגיע על חשבון התוספות להשקעה אזרחית. זה אומר ש-5 מיליארד שקלים זה מהלך שמגדיל גם את הסיכון לשחיקה נוספת של ההוצאות האזרחיות. יש כאן נורת אזהרה אחת. דבר שני, אני שמח שהביאו את הנתונים הפעם. בנוגע לריווח חלופי צריך לשים לב, המספרים שנתנו מדברים על זה שעשירון שש ייהנה מההטבה, סדר גודל של 1,000 שקלים בשנה. עשירון שבע – 1,250 שקלים בשנה ועשירון שמונה – מי שלא נכנס נכון לעכשיו להטבה, קצת יותר מ-2,100 שקלים. בכל זאת הטבה שהיא משמעותית. ההצדקה היחידה לא לרווח את זה יותר, הייתה טיעון של עידוד עבודה. לעודד עבודה דרך הפחתת המס השולי. בנייר ששלחנו שאני מניח שלא ראיתם, שלחנו אותו הבוקר, לפחות חלקיכם לא ראיתם, מראים נתונים על שוק העבודה, נתונים מה-OECD ומבנק ישראל, שבעשירונים שמונה ועשר מספר שעות העבודה החציוני עומד כבר על 45 שעות בשבוע. רוב העובדים שם עובדים משרה מלאה לפחות ושיעור גבוה עובדים שעות נוספות באופן קבוע, מעל 42 שעות, שלא לדבר שבהשוואה בין-לאומית ישראל גם כך נמצאת בין המדינות עם שעות העבודה הכי גבוהות שיש. הטיעון המרכזי לרווח רק לעשירונים הגבוהים שהוא עידוד עבודה, לא מתיישב עם הנתונים. מה יש עוד לעודד את העבודה בעשירונים שמונה ותשע? הטיעון המרכזי למה אנחנו מרווחים את זה רק לעשירונים תשע ועשר וחלק משמונה, לא מתיישב עם הנתונים. אנחנו קוראים לעצור את הקידום של המהלך. אנחנו מבקשים לבחון האם לבטל אותו בשעה הזו של המלחמה או האם נכון לפרוס את ההטבה כך שתגיע לציבור יותר גדול של עובדים. אני אשמח להתייחסות של משרד האוצר אם זה מתאפשר. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> לגבי הסוגייה הראשונה, כמו שאמר היושב-ראש, גם אני בטוח שהדברים ייבחנו מחדש לאור הסיטואציה. כפי שאמרנו בדיונים קודמים, אנחנו עדיין מנסים לגבש תמונה לגבי העלויות של הסבב הנוכחי אלא אם כן מישהו פה יודע במקרה, אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יהיה. זה משליך באופן דרמתי על העלויות של המלחמה. אנחנו מנסים לצד זה לקדם את התקציב, חושבים שקידומו הכרחי גם בשביל ניהול המלחמה וגם בשביל כל שאר הסיבות. אין לנו פריבילגיה להגיד בואו, קודם נחכה לראות מתי האירוע מסתיים ולפי זה נתמחר וכעבור חודשיים נביא את התקציב לכנסת. << דובר >> תומר שמוקלר: << דובר >> כמובן שאני בעד להעביר את התקציב. אני מדבר על ההטבה הספציפית הזו של 5 מיליארד שקלים. היא לא בדיוק מעודדת צמיחה. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אני חושב שהיא כן מעודדת צמיחה. כפי שניגע בזה עוד מעט בהתייחסות להיבט השני שאתה הזכרת. זה לגבי ההיבט הראשון. לגבי ההיבט השני, הטיעון שלך קצת נוקשה. אתה טוען שאנחנו כבר עכשיו נמצאים במצב שבו יותר ממחצית העובדים שנמצאים בעשירונים שמונה ומעלה עובדים במשרה מלאה או אפילו יותר מכך ולכן אין למדינה יתר עניין בהגברת שעות העבודה שלהם, מה שכמובן לא ברור. לא ברורה לי הטענה. אנחנו נשמח שאנשים שעובדים במשרה מלאה יעשו שעה נוספת. אם מישהו עושה שעה נוספת ואנחנו רואים בזה ערך משמעותי לתוצר, למה שלא יעשה עוד שעה נוספת? ומי שעושה גם משרה וחצי, אין לי בעיה שיעשה גם 160% משרה. אנחנו שמחים. זה נכון שמבחינת איכות החיים שלהם אנחנו לא רוצים לעודד אותם לעבוד יותר מדי, אנחנו שמחים שאנשים לוקחים את הזמן לפנאי. ברור שמבחינת הצמיחה והתוצר יש בזה רק טוב שאנשים יעבדו. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> ההסתכלות על שעות עבודה זו הצורה היחידה של אדם להגדיל הכנסתו, היא הסתכלות מאוד מצומצמת. בטח בעשירונים שמונה, תשע, עשר, שעות עבודה זה לא המדד היחיד לתפוקה שאדם שם. אדם יכול לעבור מעבודה טכנית יותר לעבודה ניהולית יותר. אולי הוא יהיה באותן שעות ובעומס מנטלי גדול יותר ועל זה הוא יתוגמל יותר. הטיעון של שעות עבודה הוא הסתכלות מצומצמת מאוד של איך אנשים מגדילים את ההכנסה שלהם. בהסתכלות בין-לאומית המסים השוליים על עשירון שמונה, תשע ועשר הם גבוהים מאוד ביחס לעולם. אם מכניסים לתוך זה גם את ההסתכלות של חיסכון לפנסיה, 70% מההכנסה של אדם לא הולכת לתוך הנטו שלו לבנק. אלה שיעורים מאוד גבוהים ביחס לעולם. ברור שאנשים מגיבים לתמריצים. זה ה-א', ב' של כלכלה, של חברה. כשרוב ההכנסה של אדם לא נכנסת נטו לבנק שלו, הוא בהחלט מגיב לכך ולכן אנחנו בהחלט חושבים שזה צעד שיעודד צמיחה וצעד מאוד חשוב. << דובר >> תומר שמוקלר: << דובר >> אני אתייחס לשני דברים. אחד, יש קצת סתירה בדברים שאמר יואב. הוא אמר, מצד אחד חשוב לנו שלאנשים תהיה איכות חיים גבוהה ואנחנו לא רוצים שיעבדו בלי גבול. אני לא מצטט במדויק. מצד שני אנחנו רוצים שיגדילו את שעות העבודה. מה יותר? יש כאן כבר אחוז מאוד גבוה של אנשים שעובדים שעות נוספות באופן קבוע. לא ברור למה דווקא העשירונים האלה צריכים להיות מתומרצים בנפרד. לגבי מה שאמרה נציגת רשות המסים. הנתונים של בנק ישראל שפורסמו ב-2024 בדו"ח האחרון שלהם, מדברים על זה שמס שולי הגבוה במיוחד הוא בעשירון עשר. עשירונים שמונה ותשע לא שונים מעשירונים שבע ושש לפי הנתונים של בנק ישראל, לא שונים מהותית. לכן עולה השאלה, למה דווקא העשירונים האלה ולא גם העשירונים האחרים? מה גם שאתם מצביעים בנתונים שלא תהיה לזה השלכה דרמתית. עדיין רוב ההטבה תגיע לאן שאתם מכוונים שהיא תגיע. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> לפי דעתי התייחסנו לשאלות האלה לאורך הדיונים פעם אחר פעם, כמעט בכל דיון. אם היושב-ראש ירצה שאתייחס גם הפעם, אני אשמח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא בכל זאת שאל. זו מעורבות חברתית כזו. בוא נענה. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> למה לעשירונים האלה ולא לעשירונים נמוכים יותר? יש מספר טעמים שניתנו כאן, חלקם מדברים על בחינה של מי נושא בנטל ושל המס הזה וכיצד המס מתפלג. מס הכנסה מתפלג כיום על פי עשירונים. אני רוצה להתמקד בטיעון החשוב ביותר שהוא הטיעון הכלכלי. כשאנחנו נוגעים במס הכנסה, אנחנו יכולים להוריד לכולם את מס ההכנסה באמצעות כך שניתן לאנשים עוד נקודת זיכוי. עזבו לרגע את הסכומים. כרעיון. זה לא עוזר לשוק העבודה בכלל, כי מבחינת המס השולי שאנשים חווים לא נגעת בכלום. נתת להם עוד 250 שקלים לנטו בלי קשר למה הם עבדו וכמה עבדו והשעה הנוספת שהם עבדו. לעומת זאת אם אתה נותן להם עוד מס שולי יותר נמוך, אתה מתמרץ אותם לעבוד יותר. אצל מי אתה יכול לגעת במס השולי? המס השולי של המדרגה הנמוכה יותר מהמדרגות שאנחנו נוגעים בהן של 14%, כמעט ואין שם אנשים מעל סף המס. גם היום כמעט אין אנשים שרואים במדרגה הזו מס שולי. היא משפיעה על אנשים כמובן, מי שאין לו נקודות זיכוי. מה לעשות שרוב האנשים שעובדים במדרגת המס הזו שהיא הייתה אמורה להיות המדרגת מס השולית שלהם, ממילא לא משלמים היום מס בגלל כל מיני הטבות שונות, במיוחד נקודות זיכוי שמאוד צמחו להזכירכם, על פני השנים האחרונות עם ההרחבה המאוד משמעותית של נקודות זיכוי בגין ילדים בעיקר, גם מסיבות שונות. אם אנחנו לוקחים חלק מהטבת המס מהעשירונים הגבוהים, מהמדרגות שיצא לנו לגעת בהן למדרגות יותר נמוכות, האפקטיביות של הצעד מאוד יורדת ונשחקת וזו הסיבה. אנחנו לא באים לתת הטבה, פרס, לעשירונים שמונה עד עשר, זה לא מה שמעסיק אותנו. אותנו מעסיק היקף העבודה משק. זה טוב לצמיחה, זה צעד שמקדם צמיחה. לכן, זה מה שמעסיק אותנו והדרך שלנו לגעת בזה זה לגעת במדרגות של ה-16,000 ושל ה-25,000. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו סיימנו. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:25. << סיום >>