חומר רקע - גורמים חיצוניים

23.4.26 ו' באייר ה 'תשפ"ו עמדת :קואליציית ארגונים למען ים המלח לקראת דיון מעקב– בעניין דו"ח ביקורת המדינה בנושא ניהול זיכיון ים ,המלח והפיקוח עליו היבטים בתחומי ה סביב ה וה מקרקעין 1. מאז חקיקתו של חוק זיכיון ים המלח בשנת1961 , מנוהל משאב הטבע הייחודי הזה על ידי .משרד האוצר 2. את התוצאות של ניהול זה אפשר לראות בסיור קצר באזור: מבנים נטושים, בולענים, חופים בלתי נגישים, ומפעל אחד משגש ג ., בבעלות פרטית אלא שמעבר למה שרואה העין, ניתן ללמוד על תוצאות הניהול של משרד האוצר מ קריאת דו"ח מבקר המדינה שבחן את ניהול הזיכיון ,והפיקוח עליו נשו א דיון זה. כך סיכום כבוד מבקר המדינה : " מכלול ממצאי הביקורת מלמדים על כשל רגולטורי ואכיפתי רב- מערכתי מצד הגורמים המאסדרים , ובראשם המשרד להג"ס, משרד האנרגייה, רמ"י ומשרד האוצר … אוצרות הטבע של ים המלח שייכים בראש ובראשונה לציבור. יש בממצאים החמורים והרבים שה ועלו בדוח כדי להדאיג כל אזרח ואזרח במדינה בשל האופן הלקוי שבו נוהל זיכיון ים המלח עד כה, בלי ש נשמרו האינטרסים הסביבתיים והכלכליים כיאות, בניגוד לעקרון "המזהם משלם" ותוך פגיעה ."בצדק החלוקתי "(דו''ח מבקר המדינה" :ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו :היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין. 11.3.2025 ) 3. .דו"ח המבקר דורש בחינה ותיקון של מכלול הממצאים שעלו בו ואו לם בנוסף, הוא מצביע על .הצורך בשינוי דרמטי באופן שבו מנוהל איזור ים המלח שינוי כזה יכול לבוא כבר היום, כאשר במשרד האוצר מנסחים ממש בימים אלו את ההסדרה החדשה לז י כיון ים המלח שתוקפו יפוג .בעוד שנים ספורות אלא של מרות הדברים החד משמעיים של המבקר , הנוסח שבחר משרד האוצר לפרסם– הוא של תזכיר חוק שלא זו בלבד שאינו מפנים את הביקורת ולא פועל לתיקון המצב, אלא שהוא מתעלם ממנה ממש- תוך שהוא מבסס עוד יותר את כוחו הבלעדי של משרד .האוצר לנהל את משאב הטבע הזה 4. הגדלת כוחו של משרד האוצר כגורם המרכזי המנהל והמתכלל של ים המלח היא ההפך מהמלצות המבקר, והיא תוביל לכך שניהולו של ים המלח יופנה להשאת רווחים במובן הכי צר ,של המילה, כאילו היה מכונה להדפסת מזומנים ותו לא. לציבור, שרואה בים המלח נופים, טבע 2 היסטוריה ומורשת, הצעת החוק לא מציעה דבר. יוער בהקשר זה שסקר שבוצע לאחרונה מגלה ש- 90% מהציבור סבורים כי במסגרת חידוש הרישיון יש לחייב את המפעלים בתכנית לשיקום איזור ים המלח ולשאת בעלויות ישומה. 5 . במקום לקחת בשתי ידיים את ההזדמנות של זיכיון חדש, ולקדם חזון כולל של שיקום אקולוגי לאגן ,ים המלח, להקים בחוק רשות ייעודית לניהול כלל האינטרסים הציבוריים בים המלח להסדיר בחקיקה קרן לשיקום האזור ולהזרמת מים בנהר הירדן אל ים המלח, ולהבטיח כלכלה משגשגת לצד סביבה משוקמת ונקייה ממפגעים , התזכיר מתמקד בהגדלת ההכנסות לקופת המדינה תוך התעלמות מכל ההיב טים הנוספים בשטח ומהמציאות שנוצרה באזור בעשרות השנים האחרונות. מבלי לטפל בנזקים שגורמת התעשייה, מבלי לטפל במפגעים הסביבתיים והאקולוגים, מבלי להקצות כספים משמעותיים ולהבטיח את האטת ירידת המפלס וייצובו- הרי שהצעת החוק גוזרת את דינו של ים המלח- .לחיסול 6. זאת.ועוד במקום להקים רשות מתכללת אזורית ומקצועית, לקבלת החלטות מאוזנות, כפי שגם המליץ מבקר המדינה, מקים משרד האוצר רשות פרטית שבה גם יתקבלו החלטות, גם יבוצעו, גם יאכפו, וגם ייעצו לשאר הרגולטורים. משרד האוצר נדרש לנהל את הצד הכלכלי והמיסויי של הזיכיון- אבל מי שמע שמשרד אוצר גם לוקח לעצמו סמכות לקבוע תנאים סביבתיים, לעצב תכניות שיקום, לטפל בייצוב קרקע, בהעלאת מפלס הים, ולאחר מכן גם לאכוף את התנאים הסביבתיים. הייתכן שמשרד האוצר , שנכשל עד היום גם בניהול ההיבטים ,הכלכליים של ים המלח יהיה הגוף?שינהל את היבטיו הסביבתיים של ים המלח 7. למשרד האוצר אין את היכולת, הידע והסמכות החוקית לניהול ולהבטחת האינטרסים הסביבתיים, האקולוגים והציבוריים האחרים בים המלח, ובכלל זאת אלו הקשורים בזיכיון. יש להקים רשות מתכללת, שאינה כפופה למשרד האוצר, ולהבטיח ניהול מאוז ן של כלל .ההיבטים הכלכליים והסביבתיים בים המלח כפי שגם קבע מבקר המדינה 8. על רקע דו"ח מבקר המדינה, בולטים במיוחד החלקים החסרים בתזכיר החוק שהציג משרד האוצר : א. התזכיר לא מקים או מורה על הקמתה של רשות מתכללת לניהול איזור ים המלח, להבטחת השמירה על כלל האינטרסים ,שיש למדינת ישראל בים המלח, לרבות הסביבתיים כפי שגם הומלץ בדו"ח המבקר .תוך הבטחת כוח עודף למשרד האוצר ב. ,התזכיר לא מטיל על ממשלת ישראל לגבש ולאשר תכנית לאומית למדיניות לאזור ים המלח שתגובש על ידי כלל משרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיות, תבטיח את כלל האינטרסים .הציבוריים, ותכלול תקציב ומקורות תקציביים ליישום התכנית ולשיקום המרחב ג. אין בתזכיר החוק תנאים קשיחים לשמי רה על ערכי הטבע ולשיקומם. ד. אין בתזכיר מנגנון ניטור בלתי תלוי במפעלים . 3 ה. אין בתזכיר חובת הפקדת ערבויות להבטחת ניטור ושיקום כלל המפגעים האקולוגים .והסביבתיים הקיימים ואלו העתידיים ו. התזכיר לא מגדיר את מימדי הפגיעה הסביבתית המותרת (למשל הצבת יעד למפלס ים המלח שאי ן לרדת ממנו או הגבלה על כמות המים הנשאבת), ובכך מאפשר ניצול יתר של מי ים המלח .והמשך ירידת מפלס האגן הצפוני ז. )אין בתזכיר החוק מנגנון מתבקש של "המזהם ישלם" (כפי שגם כן עלה בדו"ח המבקר. ח. אין בתזכיר החוק הקמת קרן ייעודית לניטור המפגעים ולשיקום ים המלח וסביבתו שאליה יגיעו מאות מיליוני שקלים מהכנסות המפעלים. ט. אין בתזכיר החוק- חובה על מפעלי ים המלח להחזיר את המים שהם שואבים מהים– "קוב תמורת קוב", כלומר לקחתם– תחזירו, או לחלופין מימון עלות השבת המים בדרכם הטבעית דרך נהר הירדן. התזכיר מטיל לראשונה, וטוב שכך– חוב ה על המפעלים לשלם עבור המים שהם שואבים מהים, אבל התשלום הזה לא ייועד לשיקום, או להשבת המים שאבדו לים, וגובהו .נמוך, חסר, ולא מבוסס על עלות אמיתית של השבת מים לים, כלומר עלות השיקום י. הצעת החוק מצמצמת את שטח הזיכיון, אבל עדיין כלולים בזיכיון שטחים בעלי ערכיות .סביבתית גבוהה כמו מיצרי לינץ' ומלחת סדום 9. בעיקר מה שלא ניתן למצוא בתזכיר החוק– .הוא חזון אזורי לטווח הארוך לפי הצעת החוק בתום הזיכיון הבא– ,נמצא את עצמנו שוב באותה נקודה בדיוק, עם ים המלח הרבה יותר קטן עם יותר מפגעים סביבו, ומול שוקת שבורה וריקה ממשאבי.ם לשיקום 10 . הצעת החוק היא הזדמנות שלא תחזור לגבש מדיניות חדשה לים המלח, שתהיה טובה לכולם ולא רק למפעלים. על משרד האוצר לגלות אחריות- ולתקן את החוק כך שישקף חזון לשיקום ים המלח ונהר הירדן לטובת כלל האינטרסים הציבוריים, להחייאת האזור כולו על מנת שיתפקד כעורק חיים של טבע בריא, לצד פעילות כלכלית משגשגת.