פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 900 מישיבת ועדת הכספים יום חמישי, כ"ג באדר התשפ"ו (12 במרס 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו-2026<< נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ יו"ר הוועדה ולדימיר בליאק אלי דלל אכרם חסון נעמה לזימי נאור שירי חברי הכנסת: שלי טל מירון משה טור פז עודד פורר יוראי להב הרצנו יצחק פינדרוס מוזמנים: אוריאל שם טוב – רפרנט מאקרו באגף תקציבים, משרד האוצר אלקנה אהרן ריקלין – רפרנט פנים באגף תקציבים, משרד האוצר דנה דובר – רכזת תשתיות באגף תקציבים, משרד האוצר ראיה אנגל – רפרנטית תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר עומר בראון – אגף תקציבים, משרד האוצר אריה קרינץ – רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר דוריה גנות – רפרנטית, אגף תקציבים, משרד האוצר משתתפים באמצעים מקוונים: עידו מור – רכז סביבה ומים, אגף תקציבים, משרד האוצר מאי אלון – רפרנטית אנרגיה, משרד האוצר צבי נוסבוים – אגף תקציבים, משרד האוצר עומר כהן – אגף תקציבים, משרד האוצר ליאור דוד פור – סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר אורטל רן – רפרנטית חימ"ש, אגף תקציבים, משרד האוצר אייל ברוך – רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר מיכאל רזין – מנהל הדיור הממשלתי, החשב הכללי, משרד האוצר עמית גולדמן – אגף תקציבים, משרד האוצר יובל אורן – סמנכ"ל הרשות לאכיפה במקרקעין, משרד האוצר הודיה כהן – מנהלת אגף תקציבים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יוסי שבת – סמנכ"ל תקציבים, משרד הבינוי והשיכון איתי אמיר – מנהל אגף בכיר, מדידה תכנון ותשתיות, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית יובל פרידמן – מנהל מינהל כספים ומשאבי אנוש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ניר ברלוביץ – סמנכ"ל תקציבים, מדיניות ושירות, המרכז למיפוי ישראל אולגה בכשי – סמנכ"ל תקציב ובקרה, מנהלת תנופה חנן שרון – ראש תחום בכיר תכנון ותקצוב, רשות מקרקעי ישראל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אמיתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן ליאת קרפטי – סגנית רישום פרלמנטרי: דנה אנקר, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו-2026<< נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב. יום חמישי, כ"ג אדר תשפ"ו, 12 במרס 2026, סעיף 89 מפעלי משרד ראש הממשלה והאוצר. מי מציג? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> ראיה אנגל, אגף תקציבים, בוקר טוב. זה בחוברת ג', זה מתחיל בעמוד 11. מפעלי משרד ראש הממשלה והאוצר, יש פה את המדפיס הממשלתי ולשכת הפרסום הממשלתית. הם עובדים במעגל סגור, המשרדים מעבירים להם תקציב עבור השירות והם מבצעים בפועל. מבחינת תקציב המדינה, מדובר במשהו שהוא אפס. ההכנסות וההוצאות הן באותו גובה מבחינת התקצוב. מדובר במסגרת תקציבית לפעילות המפעלים האלה ולא לתקצוב בפועל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, אלה יחידות רווח? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> נכון. יכול להיות גם הפסד, אבל אנחנו מקווים שיהיו יחידות רווח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין מושג של יחידת הפסד. << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> אני אתחיל עם המדפיס הממשלתי. יש לו בהוצאה 103,575 אלפי ש"ח וכוח אדם של 72 תקנים. מבחינת לשכת הפרסום הממשלתית, ההוצאה עומדת על 1,038,746 אלפי ש"ח, עם כוח אדם של 28 תקנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה עושה המדפיס הממשלתי? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> המדפיס הממשלתי אחראי לספק את כל צרכי הפקות הדפוס של משרדי הממשלה ויחידות הסמך, כל התיעודים הרשמיים, למשל, דרכונים, תעודות בגרות, תעודות ביטחוניות, חוברות התקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המסמכים הביומטריים זה גם המדפיס הממשלתי? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> דרכונים כן. לא יודעת לגבי תעודות הזהות. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> הביצוע פחות מ-50%. << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> זו מסגרת תקציבית שנועדה לפעול. מה שמשנה בפועל, זה כמה משלמים לו וכמה הוא מוציא. בתקציב יש את הגג שבתוכו הוא יכול לפעול ולכן, אין כאן כסף שלא נוצל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה היה בשנה שעברה? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> בשנה שעברה, המדפיס היה אותו דבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> והביצוע? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> הביצוע היה 51 מיליון ש"ח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, פחות מחצי. << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> נכון. זו מסגרת פעילות. ההכנסות שלו היו 67 מיליון ש"ח בשנה שעברה, מתוכן הוא הוציא 51 מיליון ש"ח והדלתא חוזרת להכנסות מדינה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לתקצב פי שניים מהביצוע ב-2025? אם הכוונה להדפיס כמה שפחות, שזו כוונה מבורכת. << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> אפשר לבחון את זה, אבל זה לא שריון של כסף בצד. זה נועד לאפשר להם מרחב תמרון, למקרה שיאלצו להגדיל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להרחיב על לשכת הפרסום? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> לשכת הפרסום היא זרוע הביצוע של משרדי הממשלה, בכל הנוגע לפרסום פעילות, או פרסומי חובה. למשל, מכרזים או מידע שחובה לפרסם לציבור. הם עושים פעילות של הסברה בחו"ל, שגדלה בשנה האחרונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התקציב גדל? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> בלשכת הפרסום התקציב גדל. שנה שעברה זה תוקצב ב-600 מיליון ש"ח והשנה זה כבר מגיע למיליארד, בעיקר בגלל גידול במשרד החוץ. שנה שעברה ניתנה תוספת למשרד החוץ, בכל הנוגע - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כ-540 מיליון. << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> בדיוק. אז גם השנה יש צפי לגידול. זו תמונת מראה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו תוספת במסגרת התוספת שניתנה ולא עוד תוספת? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא 700 ועוד 400. << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> נכון. לשכת הפרסום היו צריכים לגדול מבחינת המסגרות שלהם, כדי להכיל את הגידול בפעילות של משרד החות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה מתוך הביצוע של 2025 שייך למשרד החוץ? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> אני לא יודעת להגיד בוודאות, כי זה לא מוחלק לפי משרדים. זה מחולק לפי אזורי פעילות, למשל, פרסום בעיתונות, פרסום בטלוויזיה, פרסום בחו"ל. אני אוכל לבדוק כמה מתוך הביצוע של 2025 נוצל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשלוח לנו את הפילוח של הביצוע? כמה זה טלוויזיה, כמה זה אינטרנט וכולי? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> אני אוכל לשלוח פירוט כזה. רוב הגידול הוא בעקבות ההסברה בחו"ל, זו עיקר הפעילות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מבחינת המדיה לפרסום, כל משרד מחליט עבור עצמו, או שיש כללים? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> זו המומחיות של משרד הפרסום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למשל, משרד מסוים מחליט לפרסם 80% בערוץ 14. << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> משרדים יכולים גם לפרסם בעצמם. הם לא מחויבים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו השאלה. האם המשרד יכול להחליט לבד איפה לפרסם ואיפה לא? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> במקרה כזה, הוא לא עובר דרך לשכת הפרסום הממשלתית ואני לא יודעת מה קורה באפיקים האלה. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אני לא חושב שזה אפשרי. מי שזוכה במכרזים, מפרסם לכל משרדי הממשלה. אף שר לא יכול לקבוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני שואל. << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> ברגע שמפרסמים דרך לשכת הפרסום הממשלתית, הכול מנוהל דרכה, בצורה שקופה, במכרזים, יש לה ספקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המשרד לא יכול להחליט לבד? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> אם הוא עובר דרך לשכת הפרסום הממשלתית, לא. הם מפרסמים, באמצעות מכרזים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה כוח האדם שם? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> 172 במדפיס ו-28 בלשכת הפרסום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסעיף הזה יש רק שני מפעלים? << דובר >> ראיה אנגל: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. סעיף 95, נמל חדרה. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> דנה דובר, אגף תקציבים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לא לפרסם את החוברות בהתאם למספרי הסעיפים בתקציב? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> הסעיפים מוצמדים למשרדים ולא להיפך. כל הסעיפים של משרד התחבורה למשל, נמצאים באותה חוברת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סעיף 04, משרד ראש הממשלה, למה זו לא חוברת 04? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> יש חוברת משרד ראש הממשלה, כי אם יש יחידות סמך מסוימות, כמו המפעלים העסקיים, הם צריכים להופיע ביחד. מבחינת הנושא, זה אותו דבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להוסיף רישום על החוברת לאיזה סעיפים היא מתייחסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בטאבלט של הוועדה, לכל קובץ יש את הסעיפים שהוא עוסק בהם. אפשר להוסיף על זה את מספרי הסעיפים. מי מציג? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> גם נמל חדרה הוא נמל עסקי. זו יחידה שפועלת בשביל לספק את שירותי הפחם הנדרשים לתחנת הכוח בחדרה. ההכנסות וההוצאות שלו הם בהתאם לצורך בפריקת הפחם. הוצאה 24,994 אלפי ש"ח, ההכנסות הן 24,994 אלפי ש"ח. זו גם הייתה הצעת התקציב ב-2025. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש רק 7 תקנים בנמל חדרה? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> כן. זו יחידה מאוד מצומצמת. זה נמל לא מסחרי, הוא רק לטובת פריקת הפחם לתחנות הפחם של חברת החשמל בחדרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה הוא זכה לסעיף נפרד בתקציב? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> בגלל שהוא מפעל עסקי, לא היה נכון להכניס אותו תחת סעיף הפיתוח, או סעיף התקציב הארגוני של המשרד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה חשמל מיוצר על ידי פחם? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני אוכל לבדוק ולתת תשובה על כך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לדעתי, היינו אמורים לסיים עם זה ב-2025. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אתה צודק. יש מלאי חירום של פחם, למשל, במבצע הנוכחי, שאגת הארי, היה צורך לסגור את מאגרי הגז מחשש לפגיעה בהם, אז יש שימוש בפחם. השאיפה היא להימנע משימוש בפחם עד כמה שניתן ולרוב, משק החשמל מצליח לעשות את זה. עיקר הייעוד כרגע זה היתירות האנרגטית של מדינת ישראל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הייתה תוכנית לסיים את השימוש בפחם ב-2025. אחר כך, זה נדחה. יכול להיות שיש חשיבה מחודשת? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני לא ממשרד האנרגיה ולא אחראית על חשמל מטעם אגף התקציבים ואני אומרת את הדברים בזהירות, להבנתי אין חשיבה מחודשת, המטרה היא להשתמש ביתירות. במהלך מבצע שאגת הארי היה צורך להשתמש בתחנות הפחם, כי לא הייתה ברירה. זה נועד גם למקרים ששימוש במאגרי הגז לא יוכל לספק את החשמל הנדרש ויהיה צורך בהפעלת תחנות פחם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם יש כוונה להפסיק שימוש בפחם, למה התקציב עלה ב-2026-2025 לעומת 2024? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> מה שרואים כאן זה הביצוע בשנת 2024. הביצוע בשנת 2025 הוא דומה, הוא עומד על כ-20.5 מיליון שקלים. השאיפה היא לאפשר להשתמש בנמל חדרה רק לחירום. יש עכשיו תוכניות משותפות למשרד התחבורה ולמשרד האנרגיה, לבחון איך אפשר להשתמש בנמל הזה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו השאלה הבאה שלי. אמרו שב-2028-2027 נסיים עם הפחם ועם נמל חדרה. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> בתקווה שהוא ייסגר. הוקם בהחלטת ממשלה צוות של משרד התחבורה ומשרד האנרגיה יחד עם חברת נמלי ישראל, שתפקידו לבחון איך אנחנו יכולים לנצל תשתית נמל במרכז הארץ לשימושים אחרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה נמל? או שזה רק בשם? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> יש שלושה מסועים שמהם פורקת האונייה את הפחם והם מגיעים לחוף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להשתמש בנמל הזה לשימושים האחרים? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> יש סוגיות שונות שצריכות להיבחן, כל אונייה דורשת פרמטרים מסוימים ועכשיו מתבצעת העבודה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא כל אונייה יכולה להיכנס לשם? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> נכון. עכשיו נעשית העבודה לבחון איך מנצלים את התשתית הזאת שהיא חשובה וקריטית, לשימושים אחרים ובמקביל, לשמור את האפשרות של פריקת פחם בחירום, לטובת הצרכים האנרגטיים של מדינת ישראל. מאי אלון, רפרנטית אנרגיה, נמצאת כאן בזום, כדי לענות על השאלות בנושא חשמל. << דובר >> מאי אלון: << דובר >> פריקת הפחם שיש בנמל חדרה, נובעת מהמלחמה. עכשיו במלחמה אנחנו משתמשים יותר בתחנות הפחם, בין היתר, בגלל הפחתה בהפקת הגז הטבעי שמבוצעת במהלך המלחמה. גם בשגרה, עדיין לא הסתיים השימוש בפחם בחדרה. יש עדיין שתי תחנות פחם שעובדות גם בשגרה. הן צפויות לעבור תהליך הסבה לגז טבעי, התהליך אמור להסתיים עד 2027 ועד שהוא יסתיים, תמשיך עבודה עם פחם בשגרה ולאחר שהוא יסתיים, בחירום התחנות יופעלו על פחם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה צריך את הנמל הזה? אי-אפשר היה לפרוק את הפחם בנמלים האחרים? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> המשמעות של פריקה בנמלים אחרים היא שצריך לשנע את המטענים ויש יעילות גדולה בזה שהדברים יהיו צמודים. מעבר לזה שהיסטורית, הפעילות שם קורית אד הוק, מה שמאפשר לצמצם עלויות ומשאבים. זה לא שאי-אפשר לפרוק בנמלים אחרים, אנחנו פשוט מאמינים שפריקה בנמל הזה היא יעילה יותר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו חברה ממשלתית? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> זה משולב, יש עובדי מדינה, שבעה תקנים שאמונים על פריקת הפחם ויש עוד עובדי חברת החשמל שאחראים על יתר התפעול של הנמל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. סעיף 73. מפעלי מים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא תקין שאנחנו לא מקבלים את זה. חוברות התקציב צריכות לעבור לחברי הכנסת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בעד לחסוך הדפסות, אבל במקרה הזה צריך לדאוג לזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו טענה שלי להתנהלות של הכנסת, שלא מבינים מה חברי הכנסת צריכים לקבל כשירות עבור הציבור. העובדה שאנחנו צריכים להתחנן למזכירות לקבל עותק של החוברות, זו תקלה של הכנסת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא צריך 120 עותקים, אבל לפחות לחברי הוועדה. לפחות לפנות ולשאול אם יש צורך להדפיס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אפילו חברי ועדת הכספים לא קיבלו העתקים. כל שנה הטענה הזו עולה. הכנסת מתפרקת בשירות שהיא נותנת לחברי הכנסת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה להסתכל באתר, אבל כשמגיעים לוועדה עצמה ועוברים, זה בלתי אפשרי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מדפיסים חוברות, אבל לא מחלקים אותן. רק מי שיוזם פניה לקבל, מקבל. תנו לחברי הכנסת את החוברות, שיוכלו לעבוד. אני הלכתי לבית דפוס והדפסתי הכול, המזכירות לא מעבירה את החוברות, כי זה לא התבקש לפני הקריאה הראשונה. למה צריך לבקש את זה? זה קורה בכל תקציב ובשלוש השנים האחרונות היו עשרה תקציבים, אז ציפינו שזה יקרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי מציג מפעלי מים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ועדת הכספים יכולה לעזור לחברי הכנסת. הצעת ייעול, שימו לנו מסודר את כל הסעיפים שדנים עליהם היום, שלא נצטרך לחפש. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> יש חוברת של משק המים, שכוללת את סעיפים 41 ו-73. שניהם מתייחסים למשק המים, סעיף אחד זה סעיף פיתוח והסעיף השני זה הסעיף הרגיל. << דובר >> עידו מור: << דובר >> עידו מור, רכז סביבה ומים, אגף תקציבים. סעיף 73 הוא סעיף הפיתוח של משק המים, כלומר, כלל ההוצאות התקציביות, הוצאה 737,603 אלפי ש"ח. הוצאה מותנית בהכנסה, 36 מיליון שקלים, הרשאה להתחייב 742,888 אלפי ש"ח. אין כוח אדם ואין משרות עבודה בלתי צמיתה. פעולות הסעיף הן השקעות תקציביות במשק המים, עיקר ההשקעות הן בתחום הקולחים והביוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לצורך מה הכסף בסעיף הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה הוא בזום? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> הנציגה שאמורה להציג את זה נמצאת במילואים, הוא הרכז שלה והוא נמצא בדיון אחר ולכן הוא עולה מהזום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא צריך היום להיות בוועדת כספים. זה בלתי אפשרי העניין הזה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> הבאנו סוללה של רפרנטים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תראה מה הולך פה. זה לא הגיוני. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> הוא יעלה עוד רגע שוב ונקווה שזה יעבוד כמו שצריך ואם לא, אנחנו נציג את זה במקומו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תציגו את זה אתם בבקשה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> סעיף 73, מפעלי מים, בהוצאה מתוקצב ב-737,603 אלפי ש"ח, בהוצאה מותנית בהכנסה, מתוקצב ב-36 מיליון שקלים, בהרשאה להתחייב, מתוקצב ב-742,888 אלפי ש"ח. אין כאן שיא כוח אדם, כי מדובר בסעיף פיתוח. יש כאן תוכנית אחת ורזרבה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה יש כאן קפיצה כל כך גדולה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני מתנצל, זה שני תחומים. מבחינת תוכניות, יש פה תוכנית 733001, זה פעולות שונות במשק המים, 151,247 אלפי ש"ח. גם בהרשאה 174,783 אלפי ש"ח. יש תוכנית פיתוח מפעלי ביוב. 541,727 אלפי ש"ח. יש פה גם הוצאה מותנית, 36 מיליון, זו כל ההוצאה המותנית בסעיף. הרשאה להתחייב 365,445 אלפי ש"ח. התוכנית האחרונה פה, שאינה רזרבה, זו תוכנית, 733003, מענקים לתאגידי מים, 25,530 אלפי ש"ח, פה בהרשאה להתחייב יש 202,660 אלפי ש"ח. סעיף 73 הוא סעיף הפיתוח של משק המים. הסעיף שאינו פיתוח, הוא סעיף 41, שהוא הרשות הממשלתית למים וביוב. המזומן פה, למעט המענקים לתאגידי המים, נועד לממן את ההרשאה שניתנת לפיתוח של תשתיות מים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להרחיב על כל תוכנית? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני אציג גם את 41 ואז עידו יוכל להרחיב על כל תכנית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 73, הפער בין ביצוע התקציב של 2024, לבין הצעת התקציב לשנת 2026 הוא פער מאוד משמעותי. למה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> הביצוע של 528 מיליון? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן. הביצוע היה 528 ובהצעת התקציב זה 773, יש כאן קפיצה של 200 מיליון, למה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> 737 זו ההוצאה. בשנת 2024, זו הייתה שנה של מלחמה עצימה ויכול להיות שזה השפיע על הביצוע. למיטב זיכרוני, בוועדת הכספים אישרנו העברה של תקציב מהסעיף הזה לסעיפים אחרים, לאור הביצוע הנמוך יחסית. השאיפה שהשנה נוכל לבצע פרויקטים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם עכשיו אנחנו במלחמה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כשבנינו את התקציב, לא ידענו שנהיה במלחמה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין את הפער של 200 מיליון שקלים. מה היה התכנון התקציבי ב-2024? מעניין אותי הפער בין התכנון לביצוע. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> תכף אני אבדוק. מדובר בסעיף פיתוח ולכן, המזומן הוא תוצאתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תסביר בבקשה מתודולוגית מה זה סעיף פיתוח. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> בתקציב המדינה, אנחנו עושים הבחנה בין הוצאות להון, הוצאות פיתוח לבין הוצאות שוטפות. בחלוקה גסה, הסעיפים שהם בין 01 עד 60 אלה סעיפים של הוצאה שוטפת והסעיפים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוצאה שוטפת, כולל הרשאה להתחייב. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> יש בהם גם הרשאה להתחייב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא הכול שוטף. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זה שוטף, במובן הזה שלא מדובר בהוצאה שמטרתה להקים תשתיות, להשקיע בהון. יש הוצאות שגם אם הן שוטפות, הדרך לבצע אותן היא באמצעות הרשאה להתחייב, כי הביצוע אורך יותר מ-12 חודשים. הסעיפים החל מסעיף 60 שזה חינוך, 67 בריאות, 73 מים, 79 פיתוח תחבורה וגם תעשייה ותיירות, אלה סעיפים שהמטרה שלהם היא להשקיע בפיתוח תשתיות ולכן, הם גם לא כוללים התייחסות לכוח אדם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם נשווה את זה למאזן חשבונאי, זה ההבדל בין רכוש שוטף לרכוש קבוע. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> נכון. ההוצאה המעניינת בסעיפים האלה היא הוצאה של הרשאה להתחייב, כי כאשר יוצאים לפרויקט, אי-אפשר להחליט שמתקצבים רק את אבן הדרך הראשונה, צריך לאשר את כל אבני הדרך של הפרויקט, בשנים קדימה והמזומן הוא תוצאתי. אם עמדו בכל אבני הדרך, אז המזומן שחזו שייצא, הוא זה שיוצא. מה שקרה פה, בשנת 2024 תקצבנו מזומן מסוים, בהתאם להערכות שהיו לנו, הייתה שנת מלחמה עצימה מעבר לתחזיות, מה שהשפיע על הביצוע בפועל ודרש פחות מזומן. אני אציג את סעיף 41, הרשות הממשלתית למים ולביוב, מתוקצב ב-102,962 אלפי ש"ח, שיא כוח האדם, 197 וחצי ומשרות עבודה בלתי צמיתה, חמש משרות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עובדים זמניים. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> עובדים זמניים, שעובדים לפי חודש. הדוגמה הקלאסית זה צוערים במשרד החוץ. מבחינת החלוקה לתוכניות, יש לנו תוכנית של שכר ופעולות, זו תוכנית 413001, כאן כל ההוצאה של המשרד 98,844 אלפי ש"ח. כל שיא כוח האדם ומשרות בלתי צמיתות מתוקצבות פה. תוכנית נוספת היא תוכנית הרזרבה, של 4%, 4,118 אלפי ש"ח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שתספרו על כל תוכנית. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> פה ספציפית אין תוכניות. יש את תוכנית הרזרבה, שאני יודע לספר לך עליה הרבה ויש את תוכנית הפעולות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה פעולות? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כל הפעולות של הרשות הממשלתית למים וביוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה הפעולות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מסתכל על היעדים המרכזיים, ייעול משק המים העירוני והמרחב הכפרי, באמצעות המשך הפרדתו המבנית וסגירת המשק. אני אשמח שמישהו יסביר את המשפט הזה. גם לעניין היעד של צמצום פערים בתשתיות, אני אשמח להבין על איזה פערים מדובר וכיצד מצמצמים אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בדיונים בשבוע הבא, לא יהיה זום. אם יש מישהו שבשל נסיבות ספציפיות ירצה לעלות בזום, אני רוצה לדעת ואני אאשר אחד-אחד. זה לא יכול להימשך בצורה הזאת. אנחנו נחזור לזה אחר כך. רשויות פיקוח, סעיף 54. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רצינו לחכות עם רשויות פיקוח. אם אפשר משהו אחר בינתיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סעיף 43, המרכז למיפוי ישראל. בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שלחתי את היועצת שלי לבקש חוברות או להדפיס והתברר שאין דפוס ואין מזכירות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני הדפסתי מהקשר עם הבוחר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין אפילו את הכותרות המתאימות. צריך לעבוד עם החוברות. שמזכירות הכנסת תדפיס עותקים. << דובר >> ליאת קרפטי: << דובר >> מזכירות הכנסת מסרה שהם הודיעו לחברי הכנסת כשהחוק הונח ומי שרצה, לקח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מציעה שזה יהיה בדחיפה ולא במשיכה. לשאול אם יש צורך בהדפסה לחברי הכנסת. לשבוע הבא לפחות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם יש והדפיסו, אין בעיה שזה יהיה כאן בוועדה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם לא נותנים. אני לא יודעת למה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נטפל בזה היום אחרי הדיון. << דובר >> צבי נוסבוים: << דובר >> צבי נוסבוים, אגף תקציבים במשרד האוצר. נמצא גם ניר ברלוביץ מהמרכז למיפוי ישראל. סעיף 43, הצעת התקציב של המרכז למיפוי ישראל, סעיף ההוצאה עומד על 108,751 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה סך של 16 מיליון, הרשאה להתחייב 10,639 אלפי ש"ח ושיא כוח האדם עומד על 203 עובדים. המרכז למיפוי ישראל יש לו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה היחידה הזו עושה? << דובר >> צבי נוסבוים: << דובר >> המרכז למיפוי ישראל, בראש ובראשונה אחראי על כל פעולות המיפוי שנדרשות בהליכי תכנון שונים והליך רישום החלקות לצורך רישום בטאבו. זו עיקר הפעילות, רוב העובדים הם מודדים, אנשים שהולכים לשטח ומבצעים את העבודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנשי שטח בעיקר. << דובר >> צבי נוסבוים: << דובר >> נכון. יש להם פעילות מיפוי רוחבית, יותר דיגיטלית. הם אחראים על אתר Govmap שאפשר לראות שם את מפת ישראל בצורה אינטראקטיבית. הם מבצעים פעולות של רישום תלת-ממד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה הוצאה מותנית בהכנסה? << דובר >> צבי נוסבוים: << דובר >> למרכז למיפוי ישראל יש הוצאות והכנסות. הוצאות כוללות רכישת מפות שונות ותוכנות שונות ולצד זה, יש הכנסות ממכירה של התוכנות האלה לגופים פרטיים וזה מממן את ההוצאות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באופן כללי, על המערכות והפרויקטים. << דובר >> צבי נוסבוים: << דובר >> ניר יכול להרחיב. עיקר הפעילות זה אתר Govmap. יש להם עבודה במערכת לתיאום תשתיות לאומיות, שיושבת על תשתית שהמרכז למיפוי ישראל היא חלק ממנה. ניר יוכל להרחיב על המערכת לתיאום תשתיות. << דובר >> ניר ברלוביץ: << דובר >> הסעיף של הרשאה להתחייב, הוא בעיקר בשביל פרויקטים של מחשוב ארוכי טווח. העיקרי הוא אתר Govmap שהוא תשתית לאומית של מרכז מפות, מערכת GIS שנותנת פתרונות גם לשלטון המקומי וגם למשרדי הממשלה. כל המידע הגיאוגרפי נמצא על פלטפורמה אחת וכולם יראו את כל המידע. יש מערכת טופוקד, שנועדה לאנשי מקצוע, למודדים ולרשויות התכנון. מודד שמגיש תוכנית, הוא מאשר אותה על פי המפרט המיפוי הלאומי, זה עובר ונשמר ונותן מידע, כדי להפוך את העבודה ליותר דיגיטלית ולא להשתמש במפות פיזיות. אנחנו מאגר המידע של חוק התשתיות הלאומיות ולכן, אנחנו מוגדרים תשתית לאומית קריטית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היחידה נמצאת תחת משרד השיכון? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן. זו יחידת סמך של משרד השיכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה התפתחות התקציב שלה לאורך השנים? יש ירידה השנה, אחרי עלייה משמעותית ב-2025. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ברשויות פיקוח יש גם את חבל תקומה ותנופה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא דיברנו על רשויות פיקוח. << דובר >> צבי נוסבוים: << דובר >> אין שינוי משמעותי בפעילות. היה פלאט בכל משרדי הממשלה שהשפיע גם על תקציב המרכז למיפוי והתקציב שלהם פחת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה אחוז הביצוע ב-2025? << דובר >> ניר ברלוביץ: << דובר >> לדעתי 103%-104% בבסיס. אנחנו מבקשים לבצע יותר ולקדם דברים, זה דיונים מול אגף תקציבים. << דובר >> צבי נוסבוים: << דובר >> הביצוע של המרכז למיפוי ישראל בסוף השנה, עמד על 88%. במהלך השנה, אם יש צורך, אנחנו מבצעים התאמות שמגיעות לאישור ועדת הכספים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש פרויקטים ארוכי טווח מבחינת המיפוי? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אחד הפרויקטים שהוצגו, זה הפרויקט שחוקק בחוק תשתיות לאומיות, מתוך הבנה שיש לנו פער קריטי במיפוי הרכיבים התת-קרקעיים. המרכז למיפוי ישראל התגייסו והקימו מאגר למיפוי תשתיות ואחר מהפרויקטים ארוכי הטווח - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הכוונה מאגר למיפוי תשתיות? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> זה אומר שנעשית עבודה מול כל הגופים שמחזיקים תשתיות להעברת המידע על מיקום התשתיות באופן שוטף, כי לפעמים יש תחזוקה או העתקה של תשתיות. המטרה היא לאפשר מידע נגיש ומהימן. עובדים על הנגשת המידע הזה לגופים רלוונטיים שצריכים את המידע הזה, דרך המערכת לתיאום תשתיות. זה שיתוף של שתי התשתיות. מדובר בפרויקט טכנולוגי מאוד מורכב, כי צריך לקחת הרבה מידע היסטורי ולהפוך אותו לשכבות GIS שניתן לשלב ביניהן ולהפוך את המידע לנגיש לציבור, לטובת הקמת תשתיות בצורה מהירה ויעילה. הפרויקט הזה נמצא בעבודה כבר שלוש שנים. יש אנשים שמתעסקים רק בדבר הזה, כדי לתת שירות כמה שיותר ארוך טווח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המערכת הזו כבר פעילה? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> זה פעיל וזה כל הזמן מתעדכן ומשתפר ומפיצים תקנות, כדי שהדבר הזה ישתפר. מדובר בפרויקט ארוך טווח, שנועד לראות איך אפשר המרכז למיפוי ישראל יוכל להחזיק בכל המידע הגיאוגרפי של מדינת ישראל ולהפיץ אותו בצורה מהירה ויעילה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נחזור למים. עידו, תציג את סעיפים 73 ו-41 ותענה מענה לשאלות של חבר הכנסת בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ביקשתי להרחיב מעט על כל תוכנית ומה הכוונה ביעד של ייעול משק המים באמצעות המשך הפרדתו המבנית וסגירת המשק? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם יש פה כסף לעניין הבצורת שעלה בוועדה? הפיצוי למגדלים בצפון, על הייבוש היזום של חלק מהשטחים והמטעים, כדי לכלכל את משק המים. האם יש פעולות שמתבצעות בנושא הזה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פיצוי הבצורת הוא כאן? או מחקלאות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יודע. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני אתייחס. בהצעת התקציב של רשות המים, יש סעיף פיתוח ויש סעיף של הוצאות שוטפות. סעיף הפיתוח הוא סעיף 73, סך ההוצאה היא 718,504 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה של 36 מיליון, הרשאה להתחייב של 742,888 אלפי ש"ח. מדובר בגידול של כ-200 מיליון שקלים מתקציב 2024 וגידול של 40 מיליון שקלים מתקציב 2025. הסעיף מחולק לשלוש תוכניות. הראשונה, 733001 פעולות שונות של המשק, הוצאה של 151,2437 אלפי ש"ח, הרשאה להתחייב של 174,783 אלפי ש"ח. מדובר בפעולות שהן לא פיתוח, מדובר בהנחות לזכאים ופעולות יעוץ שנדרשות לצורך תפעול משק המים. השנייה, 733002 פיתוח מפעלי ביוב וקולחים, הוצאה של 540,727 אלפי ש"ח והוצאה מותנית של 36 מיליון, הרשאה להתחייב של 365,445 אלפי ש"ח. התוכנית הזאת מאגדת את כלל התמיכות התקציביות שניתנות למשק המים והביוב לצורך פיתוח תשתיות ביוב וקולחים. השלישית, 733003 מענקים לתאגידי מים, הוצאה של 25,530 אלפי ש"ח, הרשאה להתחייב של 202,660 אלפי ש"ח. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> התאגידים לא מרוויחים? << דובר >> עידו מור: << דובר >> המענקים לתאגידי המים לא נועדו כדי לשמור על הרווחיות של התאגידים עצמם, התאגידים מקבלים כיסוי תעריפי מלא. זה לצורך השגת המטרה של סיום סגירת משק המים. במסגרת ההפרדה המבנית במשק המים, שהחלה כבר ב-2006, משק המים עבר לניהול על ידי חברות פרטיות, תאגידי מים, זה תהליך שנמשך הרבה זמן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זו תמורה עבור הנכסים? << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא. התמורה עבור הנכסים מוכרת בתעריף. מצב התשתיות במשקים שלא סגורים הוא פחות טוב מהמשקים שנסגרו ולכן, בשנת 2025 פרסמנו נוהל תלת-שנתי, שהוא נוהל תמיכה במי שרוצה להעביר את המשק לתאגיד, גם במגזר העירוני, באמצעות תאגיד מים וגם במגזר הכפרי, באמצעות ספק כפרי ובמסגרת - - - << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> הייתה החלטה לצמצם את תאגידי המים וחלק להחזיר לרשויות החזקות, למה לתת לתאגידים עוד תקציבים? << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני לא מכיר החלטה של סגירת תאגידי המים. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> השר אלי כהן הוביל את זה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אין החלטת ממשלה ואין כרגע חוק שמאפשר לסגור תאגידי מים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מדובר על צמצום, זה נדון בוועדת הכלכלה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> צמצום כן. בשנה שעברה, הנוהל היה בשנה הראשונה שלו ושבע רשויות שלא היו מאוגדות התאגדו. למעט רשות אחת, לא דובר על תאגידים שמוקמים לכל רשות בנפרד. עיקר החשיבות בהתאגדות משק המים, היא הפרדה מבנית לצורך הפיכתו למשק סגור. המענקים שכתובים פה, נועדו לגשר על פערים בעולם התשתיות. לתת תמיכות גם במים וגם בביוב, למי שעובר ממצב של רשות מקומית לניהול על ידי תאגיד. במסגרת החלטת ממשלה של הצפון, בשנה שעברה, הוחלט להעביר תוספת תקציב, שבאה לידי ביטוי ב-733002, שנועדה להגדיל את ההשתתפות התקציבית במאגרי המים שנדרשים כדי למנוע את מה שקרה שנה שעברה, את החוסר במים שגרם לאגודת המים לפנות לחקלאים שלה ולבקש מהם לייבש שטחים. מהבחינה שערכנו, לא הופחתו כמויות המים שהמערכת סיפקה למועצה, אלא היה משבר שנובע ממחסור בגשם ובמסגרת תקציב 2026, אנחנו נותנים לזה מענה באמצעות יצירת פרויקט שכולל גם השתתפות תעריפית וגם השתתפות תקציבית, כדי למנוע את הבעיה הזו בעתיד. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אמורים להזרים מים מותפלים לכנרת, כמה זה אמור לעלות? איפה זה נמצא בתקציב? << דובר >> עידו מור: << דובר >> מה שנמצא פה, כ-718 מיליון שקלים, זה מתוך מחזור שנתי במשק המים של כ-15 מיליארד שקלים שמגולמים בתעריך המים. תקציב המדינה משתתף בביוב וקולחים רק במקומות שבהם יש כשל ובמקרה הספציפי של קולחים בעקבות תיקון חוק שנעשה שנה שעברה והסדרים שנועדו לעודד את השימוש בקולחים. כלל ההוצאות, לרבות הוצאות של השבת מים לטבע, מגולמות בתעריף המים והשבת המים לכנרת, שמטרתה לחזק את מאגר המים - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> המטרה ברורה לי. כמה זה עולה? אם אין לכם את זה פה, אני אשמח לקבל. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני אבדוק את העלות, אבל אין לזה השלכה תקציבית. זה לא משוקף בתקציב המדינה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בסוף זה משוקף מבחינת יוקר המחייה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> מבחינת יוקר המחייה, כן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> עלות מים היום היא גבוהה, היא מגיעה ל-14-13 ש"ח לקוב וחשוב לי לדעת כמה עולה ההשבה הזאת והמדינה צריכה להשתתף בזה ולא האזרח. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> ועדת השרים לחקיקה, אישרה בדצמבר האחרון הצעת חוק של שר האנרגיה אלי כהן המאפשרת לרשויות מקומיות איתנות לסגור את תאגידי המים והביוב ולהחזיר את הניהול לעירייה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה לא תיאור מדויק. ההחלטה של ועדת השרים הייתה לאפשר לרשות מקומית שמעוניינת להפעיל את משק המים שלה שלא באמצעות תאגיד, לעשות זאת באמצעות חברה כלכלית ייעודית, SPC, שתופרד לחלוטין מהרשות המקומית. ההחלטה צמצמה את החסמים של רכישת שירותים מהרשות המקומית. לא התקבלה תמיכה ממשלתית או החלטה ממשלתית שמאפשרת לרשויות מקומיות להשיב את ניהול המים אליהן בצורה ישירה, מהטעם שבהיעדר הפרדה מבנית, לא ניתן להבטיח את המשאבים הנדרשים למשק המים שמשולמים על ידי האזרחים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש קפיצה גדולה בתוכנית פיתוח מפעלי ביוב ב-2026-2025 לעומת 2024. מדוע? ומה אחוז הביצוע ב-2025? למה נועדה ההרשאה להתחייב? << דובר >> עידו מור: << דובר >> מתקני טיפול בשפכים היום הם חסם משמעותי בפיתוח. הבעיה היא לא בעיה כלכלית של הכרה תעריפית, התעריף מחויב על פי חוק לשאת בכל העלויות, אלא יש קושי שנובע מזהות הגורמים שאמורים להקים את מתקני הטיפול בשפכים ויכולת הביצוע שלהם. בשלוש השנים האחרונות קיבלנו מספר החלטות ממשלה שמטרתן הייתה לטפל בבעיה הזאת. בין היתר, נעשה תיקון חקיקה שנועד לאפשר לממשלה, באמצעות חברה ממשלתית או באמצעות יזם פרטי להקים מתקני טיפול בשפכים. אנחנו מנסים לחזק את הרעיון של חברות ביוב אזוריות. לצורך כך, במסגרת התוכנית הכלכלית של השנה, התקבלה החלטת ממשלה שיש לה שתי מטרות. האחת, להסדיר את הכללים הנדרשים בשביל לתת הכרה תעריפית נאותה ליזם פרטי או חברה ממשלתית או חברה אזורית, שמקים מתקן טיפול בשפכים ומפעיל אותו באמצעות מכרז. זה באחריות רשות המים ואני מקווה שזה ייעשה בחודשים הקרובים. השנייה, תוכנית מענקים שנועדה לסייע למי שמעביר את מתקן הטיפול בשפכים שלו למכרז - - - לסייע לו בשינויים הכרחיים בטווח הקצר וכך ניתן מענה לטווח הקצר ולטווח הארוך. לכן, בעקבות החלטת הממשלה, הגדלנו ב-2026 את ההרשאה להתחייב הנדרשת ואת המזומן הנדרש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו בעצם ההרשאה להתחייב? << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה לא כל ההרשאה להתחייב. יש הרשאה להתחייב שניתנה גם בעבר, אבל זה מסביר את הגידול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מהי הוצאה מותנית בהכנסה פה? << דובר >> עידו מור: << דובר >> הוצאה מותנית בהכנסה של 36 מיליון שקלים, של פרויקט שנקרא נפתולי הירדן, לצורך שיקום מורד הירדן, דרומית לכנרת. רשות המים פנתה לקרן לשטחים פתוחים במטרה להשתתף במימון של פרויקט שהמטרה שלו זה לטהר את החלק שנמצא דרומית לסכר אלומות ולאפשר השבה שלו לשימוש הציבור והטבע. לצורך כל, צפויה להיכנס הכנסה של 36 מיליון מהקרן לשטחים פתוחים לרשות המים וההוצאה מותנית בהכנסה, מבוססת על ההחלטה בנושא הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בתוכנית 733003, למה חתכתם בחצי את הסעיף של המענקים לתאגידי מים? ומה ההרשאה להתחייב כאן? << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה סעיף פיתוח. הביצוע של פעולות חדשות נעשות בהרשאה. בשנת 2024 נעשה תאגוד של מועצה אזורית - - - שהוא תאגוד שיש בו השקעות רבות שנדרשות. סברנו שתהיה הוצאה משמעותית בשנת 2025. בפועל, בעקבות המלחמה וקשיים שונים, הביצוע היה נמוך יותר בשנת 2025. בשנת 2026 התאמנו את התחזית למה שהיה נראה לנו ולרשות המים יותר הגיוני מבחינת מזומן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לגבי צמצום פערים בתשתיות, על איזה פערים מדובר? מה עושים בתחום הזה? רשום אצלכם ביעדים. << דובר >> עידו מור: << דובר >> צמצום פערים בתשתיות, המקום היחיד שבו ההשקעות התקציביות במשק המים נכנסות, זה במקומות שבהם נדרש לעשות צמצום פערים בתשתיות, שנובע מכשלי עבר. במסגרת הזאת, כל ההוצאה הנדרשת לתשתיות ביוב, למעט מתקני טיפול בשפכים, נועדה לרשויות שהביוב שלהן הוא במצב שלא תואם את הסטנדרט הארצי, בשל מחדלי עבר. עיקר התקציב יוצא היום במגזר הערבי, עדיין מהחלטה 550. מעבר לזה, יישובים שלא נמצאים בתאגידים ולכן, יש להם פער בתשתיות ואנחנו נותנים מענה לפער הזה באמצעות נהלי תאגוד ובמקרים בהם יש מצב אקוטי בביוב, ששם אנחנו נותנים תמיכה תקציבית לצמצום פערים בטווח המיידי, בתנאי שבטווח הארוך ההסדר מבוסס על משק המים הסגור והתעריף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תרחיב בבקשה על ההסדרה של המרחב הכפרי. מה נעשה ובכמה זה מתוקצב? << דובר >> עידו מור: << דובר >> יש הבדל בין איך שחוק תאגידי המים והביוב חל על המגזר העירוני ובין איך שהחוק חל על המועצות האזוריות. בעוד על המגזר העירוני, שזה רוב הצרכנים, יש חובת תאגוד. החוק חל בצורה אוטומטית. מסיבות היסטוריות, החוק לא חל על מועצות אזוריות. זה נובע בין היתר מכך שהרבה מהצריכה במועצות האזוריות היא צריכה חקלאית ויש גופים שמספקים את הצריכה הזאת. לאורך השנים, התברר שהמצב שהצרכנים הביתיים במועצות המקומיות, שהם עיקר צרכני הביוב, לא נמצאים במשק סגור, הקשה על פיתוח של הצרכים וזה יצר חסם לפיתוח מתקני טיפול בשפכים ותשתיות. זה הוביל למצב שבו התשתיות לא עומדות בסטנדרט במדינת ישראל, שהוא סטנדרט יחסית גבוה מבחינת ביוב ומים. בשנת 2024 פורסם נוהל הספק הכפרי. לפי הנוהל, מועצה אזורית שמעוניינת להעביר את היישובים בתחומה להפרדה מבנית, יכולה לעשות את זה באמצעות הקמת חברה כלכלית שתספק שירותי מים וביוב, לשני יישובים בשטח המועצה לפחות. זה מאפשר לקבל הכרה תעריפית בתשתיות וההוצאות הנדרשות בתחום היישובים האלה, במסגרת תעריף המים. בשנת 2025 פורסם נוהל שנועד לתמרץ את המעבר הזה ולצמצם את הפערים הנדרשים בתשתיות היום. האפשרות להקים ספק כפרי, התחילה בצורה מוצלחת. למיטב ידיעתי, נכון להיום כחצי מהמועצות האזוריות מחזיקות כיום בספק כפרי. המטרה היא שסטנדרט הטיפול לתושבים במועצות האזוריות יהיה דומה לסטנדרט שניתן ברשויות העירוניות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לגבי מפעלי המים, אמרתם שב-2024, ככל הנראה בגלל המלחמה, הביצוע היה יותר נמוך. הביצוע היה 528 מיליון, כשהצעת התקציב לשנת 2026, היא 773 מיליון. יש כאן פער של 200 מיליון ש"ח ויש שתי שאלות בהקשר הזה. האחת, מה היה התכנון בשנת 2024? ולמה הפער הזה אם גם עכשיו אנחנו במלחמה? גם במפעלי הביוב, יש פער של 200 מיליון, יש כאן פער גדול בשני הסעיפים. << דובר >> עידו מור: << דובר >> הצעת התקציב נכתבה בשנת 2025. ב-2024 היה לנו את הביצוע הנמוך ביותר בהיבט הזה. יש לנו מספר פרויקטים רב, הרשאות להתחייב שחויבו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני עוצרת אותך. ב-2024 מה הייתה הסיבה שהובילה לאי-קידום הפרויקטים? איום טילים? כוח אדם? << דובר >> עידו מור: << דובר >> חלק ניכר מהפרויקטים, בפרט בתחום הקולחים, הם פרויקטים שנמצאים באזור עוטף עזה וגם בצפון. לכן, היו פרויקטים שלא ניתן היה לבצע. מה שניתן היה לבצע, בוצע. בכל פרויקטים של תשתית שלנו, היו עיכובים רבים, בגלל חוסר יכולת לסיים את העבודה המקצועית בלי מומחים זרים שנדרשים לצורך ביצוע פעולות ובדיקות לפני כניסה לפעולה. העיכוב העיקרי בשנת 2025-2024, הוא לא בעוטף עזה, אלא בצפון. בצפון היה קושי לאורך כמעט כל השנה לבצע פרויקטים בקצב נדרש. אנחנו עושים מודל מזומן בגין הרשאה ואנחנו רואים שהיה עיכוב בגלל סיבה חד-פעמית, ההנחה היא שהמזומן בסוף ייצא. התחלנו גם פרויקטים נוספים באותן שנים וזה מצטבר. הגידול בהצעה נובע מכך שאנחנו מניחים שתהיה הצטברות של ביצוע בשנת 2026. אם גם השנה יהיו לנו עיכובים בגלל אילוצים ביטחוניים כאלו ואחרים, נחזור לוועדה ונבקש לעדכן את התקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה אזורים היום מנותקים ממערכת המים הארצית? << דובר >> עידו מור: << דובר >> האזורים המנותקים היום, הם אזורים בגבול המזרחי, הערבה. יש היום תוכנית לחבר את הערבה למערכת הארצית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש שם יישובים? << דובר >> עידו מור: << דובר >> יש שם יישובים. אזורים שהיום מתבססים על מקורות מים מקומיים. בערבה מדובר בשאיבות מים שמבוססות על אקוויפר פוסילי, אקוויפר עתיק שלא מתמלא מחדש ועל התפלה מאילת. היום נערכים שם שני פרויקטים משמעותיים. הקמת מתקן התפלה נוסף באתר סבחה, צפונית לאילת, שיספק מים לערבה הדרומית וחיבור של הערבה המרכזית למערכת הארצית. יש לנו את אזור העמקים, עמק המעיינות היום עדיין נחשב אזור מנותק, למרות שיש שם חיבור מינימלי למערכת הארצית ויש פרויקט שכבר אושר בתוכנית החומש של רשות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה המשמעות של הניתוק הזה מבחינת התושב? << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה משפיע בעיקר על המגזר החקלאי שהגמישות של הביקוש שלו יותר גבוהה. זה לא אידיאלי. בשנה שעברה, בגליל העליון, ייבשו שדות כי לא הייתה יכולת לתת מענה לכלל הצרכים, שהיו גדולים יותר בגלל הבצורת. בטווח הארוך, כשמסתכלים על תחזיות ארוכות טווח, בעיקר באזור אצבע הגליל, שהוא אזור שהולך לעבור שינויי אקלים מאוד משמעותיים, תוכל להיות לזה השפעה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ההשפעה היא בעיקר על החקלאות, לא על האזרח בקצה? << דובר >> עידו מור: << דובר >> היום זה משפיע רק על החקלאות. בישראל, לפחות בעשור האחרון לא נותקו צרכני מים מהמערכת הארצית, בגלל חוסר יכולת לספק מים. יש תוכנית, בעקבות הבצורת של שנה שעברה, בנוסף לחיזוק היכולת המקומית והאיגום, לחבר את אזור הגליל העליון למערכת הארצית, זה מופיע ביעדים וזה אושר במועצת רשות המים. בעבר אושרה תוכנית כזו לגולן ולעמק המעיינות. הצפי הוא שתוך חמש עד עשר שנים, כלל האזורים בארץ יהיו מחוברים למערכת הארצית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בהערכה גסה, כמה יישובים היום מנותקים ממערכת המים הארצית? << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני צריך לעשות מיפוי, אני אעשה בדיקה ואחזור אליך. יש את המועצות האזוריות של הגליל העליון, מבואות חרמון, גליל עליון - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בעיקר בצפון ובגבול המזרחי? << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה רק בצפון ובגבול המזרחי. מורד הירדן כן מחובר, כי הירדן מחובר בצורה דו-כיוונית למערכת הארצית. אין אזורים מחוץ לגבול המזרחי שמנותקים מהמערכת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה חלק מהפער בתשתיות? << דובר >> עידו מור: << דובר >> נכון. אלו פרויקטים שאושרו. במסגרת החלטת ממשלה צפון, אושר פער שנועד לשפר את האיגום המקומי ובמקביל, יש תוכנית תלת-שנתית למקורות, במסגרתה אושר להם פרויקט של חיבור המערכת הארצית למאגר עינן, שהוא מאגר שנמצא באצבע הגליל ואמור לאפשר מענה בטווח הארוך. בטווח הארוך, מקורות הירדן לא יאפשרו היקף מים מספק, כדי לאפשר גם זרימה בטבע וגם אספקת מים לכולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במה עוסק השירות ההידרולוגי? << דובר >> עידו מור: << דובר >> השירות הידרולוגי הוא יחידה בתוך רשות המים שעוסקת בניתוח וחיזוי מצב משאבי המים הישראלי. ניתוח האקוויפר, ניתוח הזרימות. הוא אחראי על כל התחזיות והמידע לגבי מצב המים בישראל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה. שליטה מדהימה בחומר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פעם הבאה תבוא לפה. אין זום יותר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. סעיף 45, תשלומי ריבית ועמלות. מי מציג? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> עומר כהן, אגף תקציבים. סעיף 45, תשלום ריבית ועמלות, מתוקצב בהוצאה בשנת 2026 בסך של 64,580,000 אלפי ש"ח. אין תקציב הוצאה מותנית או הרשאה להתחייב ואין גם שיא כוח אדם. אני אשמח לענות לשאלות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה רק ריבית ועמלות? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זה חוץ וכמה זה פנים? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> מלוות הפנים, הריבית עליהם 50,110,000 אלפי ש"ח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רואה שזה מפורט, סליחה. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש כאן קפיצה לעומת 2024 ו-2025. כמה שילמנו ריבית ועמלות ב-2022? כמה אנחנו צפויים לשלם ב-2028-2027? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> סעיף 45, בניגוד לסעיף 84, הוא מפרט את תשלומי הריבית על החוב ולא את מחזור החוב. בשנת 2022, תשלומי הריבית הסתכמו ב-42.1 מיליארדי ש"ח ולגבי התחזית לשנים הבאות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש וחברי הוועדה, בשנת 2026 רק על הריבית, אנחנו נשלם 22.5 מיליארד שקל יותר בשנה ממה ששילמנו ב-2022. חלק לא מבוטל מזה, זה בגין הגיוסים שעשינו על עלויות המלחמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הרבה ניהול כושל של שר האוצר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בנוסף, זה מחיר של הורדות דירוג האשראי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ברור. אפשר להתנהל כלכלית נכון. זה שירותים חברתיים שייגרעו מהילדים שלנו ומהצרכים הלאומיים. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> לעניין הצפי לשנים העתידיות, אנחנו לא מפרסמים את תחזית ההוצאה לסעיף 45 בלבד, אלא יחד עם סעיף 84 - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אשאל אחרת, ב-2026 לעומת 2025 יש גידול של מעל 8 מיליארד שקלים, אפשר להניח שגם ב-2027 יהיה גידול של 8 מיליארד שקלים ואפילו יותר? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> בסדר גודל דומה. לא בהכרח יותר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, ייתכן שב-2027 נשלם 30 מיליארד יותר ממה ששולם ב-2022, רק על הריבית. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> נכון. אנחנו היום צופים שב-2028-2029 - - - אבל בשנת 2027 צפוי גידול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מבחינת פרמיות, כמה הסיכון היום לעומת מה שהיה לפני המלחמה ולפני הורדות דירוג האשראי? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> אנחנו עומדים על נתון שהוא גבוה מהתקופה של לפני המלחמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שזה גבוה, בכמה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> חבר הכנסת בליאק, את הפער ב-CDS אנחנו נצטרך לבדוק ולהחזיר תשובה. אם יש שאלות נוספות, נשמח לענות עכשיו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במלוות, כמה כסף מדינת ישראל גייסה בשנה שעברה? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> אני אצטרך לברר את הנתון המדויק ולבקש מהחשב הכללי. אנחנו יודעים להגיד - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה נתון שהוא די בסיסי. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> הגירעון התקציבי שנה שעברה היה בערך 102 מיליארד ש"ח. אנחנו נבדוק את הגיוסים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין קורלציה מלאה בין הגירעון לגיוסים. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> נכון. אין קורלציה מלאה, כי זה מורכב ממחזור חוב וגיוס חוב. אבל זה החוב החדש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שב-2024 גייסנו כ-250 מיליארד. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> גם לי זכור 247, אבל נבדוק ונחזיר תשובה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש מישהו מהחשב הכללי בזום? לסעיף הזה החשב הכללי יותר רלוונטי. יש לי הרבה מאוד שאלות בהקשר הזה. השלמת הבטחת התשואה, זה אג"ח מיועדות? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> הרפורמה שהחליפה את האג"ח המיועדות ואכן מבטיחה תשואה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה 4.8 נכון? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו רפורמה שהעברנו בקדנציה הקודמת והיא חוסכת לא מעט כסף לתקציב המדינה כל שנה. אני צודק? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> אכן צודק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה היא חוסכת? כשהעברנו את הרפורמה, נאמר לנו שהיא צפויה לחסוך בסביבות 100 מיליארד שקל בעשור הקרוב, זה עומד בציפיות? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> יש קרן שמצטברת בהתאם לתשואות בשוק ההון ורק אחרי חמש השנים הבאות, נוכל - - - של האג"ח המיועד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה הסיבה שהנוכחות של עומר נמנעה באופן פיזי? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כל מי שלא נמצא כאן, יש לו את הסיבות שלו ואני אוכל לפרט על כך לאחר הדיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא עובד ככה. מי שיש לו בעיה עם ילדים או שהוא נמצא במילואים, אין בעיה. אם מישהו הולך לדיון אחר, זו לא סיבה מקובלת שבגללה הוא לא פה. תדאגו שבדיון יהיה מי שצריך. אי-אפשר לקבל תשובות ככה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני מבין את הבעיה של הוועדה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו לא בעיה של הוועדה, זו בעיה שלכם. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זו בעיה של כולנו, שאנחנו שותפים לה. אני מסביר שיש פה מאמץ שכל האגף מנסה לחפות על אנשים שלא נמצאים כי הם במילואים, או מסיבות כאלה ואחרות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם רוצים שנדחה את התקציב בשבועיים שתוכלו לפתור את הבעיה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני בעד שנצביע על הרעיון הזה של יושב-הראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מבין. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אנחנו מנסים לתת את המענה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין לנסות פה. מענה צריך להיות. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> גם הרפרנטים שהגיעו לפה, נתקלו באזעקה בדרך ונאלצו לשכב בכביש. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם אני נשכבתי בכביש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> או שנותנים מענה מקצועי או שלא, אל תעשה מניפולציה בבקשה. זה לא מכבד גם אותך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשיהיה דיון על הפיצוי של העסקים, אתם תגידו אחרת לגמרי. אתם תגידו שלא הייתה מניעה מאנשים לעבוד ותתחילו לנתח כמה נפילות היו פה וכמה היו שם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בואו נמסגר את מה שאמרת עכשיו לפיצויים לעסקים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא צריך להגיע לעבודה, זה מה שאתה אומר. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אנחנו מנסים לעשות את המיטב, כדי שכולם יגיעו לכאן - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מנהל על זה ויכוח. הדרישה של הוועדה היא שיהיו פה אנשים. אם אתם לא יכולים לעמוד בדרישה הזו, תגידו לי ואני אסביר לשר האוצר וראש הממשלה שאי-אפשר לקיים פה דיונים, כי אגף תקציבים לא יכול להעמיד פה אנשים. אני לא מוכן שהאירוע הזה יתקיים יותר, אין לו הצדקה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני חושב שיש לו הצדקה ואם תרצה, אני אוכל לפרט על זה לאחר הדיון. אנחנו עושים ככל יכולתנו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תביאו מישהו אחר שיישב פה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כל מי שיכל להגיע, הגיע. מי שלא הגיע, יש לו סיבה ואני לא חושב שזה המקום לפרט את הסיבות האישיות של כל אחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תגידו שאתם לא יודעים להעמיד פה אנשים שיודעים לתת מענה בנוגע לתקציב. אתם יודעים להעמיד פה אנשים שיידעו לתת תשובות לשאלות? לא באופן הזה. אני מנסה להקשיב למה שהוא אומר ולא מצליח, כי זה נקטע כל הזמן וזו לא הפעם הראשונה. דיון אחרון שזה יהיה ככה, אין יותר זום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש נציג של החשב הכללי? מבחינת התפתחות הריבית והקרן וגם מבחינת פרמיית הסיכון, אלה שאלות שרלוונטיות לחשב הכללי ולא לאגף התקציבים. יש פה סכומים מאוד גבוהים שהולכים ונערמים עם השנים ומסכנים את היכולת לתקצב משרדים חברתיים. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> חבר הכנסת בליאק, סך הגיוס בשנת 2025, הסתכם ב-207 מיליארד שקלים, על פי האומדן הראשון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה פי שניים מהגירעון כמעט. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> נכון. בעיקר בגלל סיבות של מחזור החוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ניסיתם לעשות ניתוח של הסכומים האלה? כלומר, מה הסכום העודף של הריביות שאנחנו משלמים שנובע מהורדות דירוג האשראי? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> לא ידוע לי על ניתוח כזה. יש מורכבות גדולה בביצוע ניתוח כזה, בגלל שבתקופה האחרונה העלינו את מלאי החוב, אז קשה להפריד בין האפקט שנוצר בגלל הגידול במלאי החוב, לעומת ההתייקרות של החוב. כל זה קורה במקביל לעלייה בריבית העולמית ולכן, יש כאן המון אפקטים מקבילים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקחת את פרמיית הסיכון, לפני הורדת הדירוג הראשונה ולהשוות עם פרמיית הסיכון שאנחנו משלמים עכשיו. זה לא נשמע בלתי אפשרי. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> להעריך בכמה התייקרה עלות החוב, זה ניתוח שניתן לעשות. אבל בתוך אותו ניתוח יהיו כלולות הרבה השפעות ולא נוכל להגיד איזו השפעה נובעת מדירוג האשראי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כרגע אנחנו יודעים שהשנה אנחנו משלמים 22 מיליארד שקל יותר ממה ששילמנו לפני המלחמה ובשנה הבאה כנראה נשלם 30 וזה ימשיך לעלות. יכול להיות שתוך חמש-שש שנים, נגיע ל-40 מיליארד שקל יותר ממה ששילמנו לפני המלחמה בתשלומי ריבית? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> אנחנו חושבים שבשנים 2028-2029 לא צפוי גידול משמעותי. אמורה להיות הישארות על אותה רמה של החזרי ריבית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> זה קשור לאופן שבו אנחנו עושים את התחזית שלנו, שכוללת רק את המחויבויות הנוכחיות של הממשלה ואנחנו מאמינים שהמחויבויות האלה צפויות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם השנה, בהנחה שהגירעון יעמוד על 5.1 לפחות, נצטרך להגדיל את החוב. זה יותר מ-100 מיליארד שקל גירעון בשנה. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> כל התחזיות שלנו עדיין לא לוקחות בחשבון את העדכון של 5.1. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נניח שעל 102 מיליארד שקל גירעון בשנה שעברה, גייסנו 207 מיליארד ונניח שהשנה נצטרך לגייס לפחות עוד 100 מיליארד שקל, זה אומר שמגדילים את החוב. פרמיית הסיכון, יכול להיות שתעלה שוב, אבל היא עדיין תהיה יותר גבוהה מהפרמיה ששילמנו לפני המלחמה. סביר להניח שגם בשנים הקרובות תשלומי הריבית יעלו. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> הכול תלוי בגירעונות שהממשלות יחליטו עליהם. גירעונות מסוימים יכולים להפחית את יחס החוב לתוצר ובהתאם לזה, גם את תשלומי הריבית שהמדינה מחויבת בהם. אני מסכים שהגירעון הנוכחי של 5.1 לא מאפשר את המתווה היורד, לפחות בשנה הזו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה נשלם השנה לקרן? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> הכוונה לסעיף 84? החזר קרן החוב? כלל סעיף 84, שכולל בתוכו כ-20 מיליארד שקל החזר חוב לביטוח הלאומי, צפוי לעמוד על 171 מיליארד ש"ח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי כאן 182. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> נכון. 182,410,000 אלפי ש"ח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 182 לעומת 156 בשנה שעברה. 22 מיליארד שקל יותר. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה היה החזר החוב לביטוח לאומי בשנה שעברה? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> גם השנה וגם שנה שעברה, ההחזר עומד על 19.5 מיליארד שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה אותו סכום. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> יש שם הבדל של 150 מיליון שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו משלמים השנה 26 מיליארד שקל יותר החזר על הקרן. כמה שילמנו החזר חובות ב-2022? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> בשנת 2022, שילמנו כ-126.5 מיליארד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השנה אנחנו נשלם 56 מיליארד שקל יותר, לעומת 2022. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 78 מיליארד שקל יותר על החזר חוב וריבית יחד. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> סעיף 84, הרכיב שאינו החזר לקרן, לא נספר במגבלת ההוצאה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על מספרים אבסולוטיים. אני לא מדבר על המתודולוגיה, אני מדבר על הכסף. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> להסתכל על כסף שיוצא למחזור חוב בצורה זהה לכסף שיוצא לתשלום ריבית, זו לא הסתכלות נכונה בספירה של העלויות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תסביר. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> האופן שבו המדינה מסתכלת על מחזור חוב הוא בתור - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא יכול להקטין את החוב לטווח ארוך. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> מחזור חוב זה משהו שהוא כמעט טכני והעלות המשתנה שלו היא ההוצאה האמיתית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ב-2026 צריך להוציא 78 מיליארד שקל יותר מהכיס, לעומת מה ששילמתי לפני ארבע שנים. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> יש מקומות שבהם ההשוואה הזאת מועילה, אבל דווקא בהקשרים של חוב וריבית, ההשוואה הזו לא נכונה. המדינה יכולה להמשיך ולמחזר את החובות שלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> החוב הולך וגדל. המצב לא משתפר. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> לכן החשיבות שאנחנו רואים, היא בכמה ריבית אנחנו משלמים על החוב הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שאלתי על פרמיית הסיכון. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> לפני פרמיית הסיכון, העלייה בתשלומי הריבית היא באמת מטרידה והיא העלות האמיתית שאנחנו תופסים שיש לחוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לכם הערכה כמה נשלם על בסעיף 84 בשנה הבאה? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> אני חושב שלא. אני יכול לבדוק עם החשב הכללי. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> יש כאן נציג של החשב הכללי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עומר, תודה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בהקשר של סעיף תשלום חובות, לעניין ביטוח לאומי, איך אנחנו מונעים את הקריסה של ביטוח לאומי? זו אחת הרשויות החשובות ביותר שיש מבחינת אחריות המדינה לאזרחים. בהקשר הזה של עליית הריבית, מול המצב בביטוח לאומי והגדלת ההוצאה של ביטוח לאומי, איפה זה עומד? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> אנחנו דנים כרגע בסעיף 45. הסיפור של החזרי ביטוח לאומי מצוי בסעיף 84. החזר חוב ביטוח לאומי נוגע להתחשבנות שבין אוצר המדינה לביטוח הלאומי, אבל התמונה הגדולה יותר של החשש מגידול ההוצאות בביטוח הלאומי אל מול גידול הכנסות שאינו מספק, ראוי יותר שיידון בדיון הכללי על סעיף הביטוח הלאומי. כך שרפרנט ביטוח לאומי באגף התקציבים יוכל להתייחס לזה בהרחבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תן לנו את המסגרת בהקשר של תשלום חוב לביטוח לאומי. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> בסעיף 84, היקף ההוצאה הצפויה בו בשנת 2026 הוא 182.4 מיליארד. מתוך זה 19.6 מיליארד, הולכים להחזר החוב לביטוח לאומי. שזה סכום דומה לסכום שהיה שנה שעברה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לגבי פרמיית הסיכון, כמה אנחנו משלמים היום יותר ממה ששילמנו בשנה לפני המלחמה? מה הצפי של תשלומי הריבית בשנים הבאות? כמה אנחנו צפויים לגייס השנה? << דובר >> ליאור דוד פור: << דובר >> פרמיית הסיכון שלנו קפצה בשלוש השנים האחרונות, מאז תחילת המלחמה ומשקפת את סיכון האשראי. בשיא היא הגיעה לפרמיה של אחוז וחצי מעל ה-treasury והייתה ירידה אחרי עם כלביא. היום היא עומדת 30-20 נקודות בסיס מעל מה שהיינו ערב המלחמה. עדיין יותר גבוהה, אבל פחות ממה שהייתה בשיא ולאורך התקופה האחרונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה משקף את דירוג האשראי או שזה מעל דירוג האשראי? << דובר >> ליאור דוד פור: << דובר >> ה-CDS משקף תנודתיות בשוק שהיא יותר מהירה מדירוג האשראי. המתודולוגיה של דירוג האשראי נשענת על ארבעה פרמטרים שבודקים יציבות של החזר חוב והוא מגיב באופן יותר איטי מהשוק. דירוג האשראי שלנו התחיל לרדת רק אחרי המצב - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם פרמיית הסיכון היום משקפת דירוג אשראי יותר גבוה? << דובר >> ליאור דוד פור: << דובר >> אי-אפשר לגזור את זה מיד לדירוג. בדירוג לוקחים תרחישי החמרה וחלק מחברות הדירוג לקחו תרחישים יותר חמורים ממה שהיה בפועל ולכן, אי-אפשר לקשר את זה אחד לאחד. חברות דירוג האשראי גם ביצעו תיקונים והורידו את חלק מהתחזיות השליליות. המצב הזה של הדירוג השתפר לטובה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למרות שזה לא שונה לדרגה חיובית, רק לדרגה יציבה. << דובר >> ליאור דוד פור: << דובר >> מהניסיון שלי, כמי שהיה מנהל החוב בעבר, לא מעלים מיד, אלא אם קרה משהו דרמטי ומעלים את הדירוג משלילי ליציב ולאחר מכן, מבצעים בחינה. יש להם פרק זמן של עד שנה וחצי לבחון את הדירוג. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה אנחנו צפויים לגייס השנה? ומה לגבי תשלומי הריבית בשנים הבאות? << דובר >> ליאור דוד פור: << דובר >> תשלומי הריבית, משנת 2020 הלכו וגדלו. היו שלושה רכיבים שגרמו לדבר הזה. הראשון, עליית הריבית ב-2023. היינו בריביות אפסיות שהתחילו לגדול עד 4.5. השני, הגירעון שנצבר מ-2020, תשלומי הריבית הלכו וגדלו. הגענו מ-50 מיליארד, ל-58 מיליארד, היה פה גידול של כ-8 מיליארד שקלים באופן הדרגתי. לוקח לתשלומי הריבית זמן לגדול, כי זה לשנה העוקבת. הצפי הוא לעליית הריבית, בגלל הגירעון, שהוא יותר גבוה מהגירעון הנורמטיבי של 3%. השלישי, האינפלציה הייתה גורם משמעותי. הירידה באינפלציה תמשוך את הריבית למטה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם מסתכלים על תשלומי ריבית השנה לעומת שנה שעברה, מדובר בגידול של 8 מיליארד שקלים. האם יש צפי לגדילה דומה בשנה הבאה? << דובר >> ליאור דוד פור: << דובר >> זה תחזיות שצריך לעשות. הגידול בריבית הולך ופוחת. כל מה שאני אומר תלוי במה יהיה הגירעון ומה תהיה הריבית, אבל על פניו, הקפיצה החדה כבר הייתה והיא משקפת - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם השנה יש גירעון גבוה. << דובר >> ליאור דוד פור: << דובר >> נכון. היינו בגירעון של 6.8 לפני שנתיים ותשלומי הריבית הם באיחור של שנה. לכן, המגמה היא עליה אבל הצפי שהעלייה תלך ותתמתן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש תחזית להיקף הגיוסים? << דובר >> ליאור דוד פור: << דובר >> אנחנו מפרסמים את הגיוסים כל חודש. החודש יש גיוסים של 13 מיליארד שקלים. הגיוסים מתבצעים על פני כל השנה, אחת לשבוע ואנחנו מפרסמים תחזיות של הגיוסים החודשיים. אפשר להעריך מה תהיה תחזית הגיוס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לפחות שלושה מרכיבים שמשפיעים על הגידול בתשלומי הריבית, סביבת הריבית, הגירעון המצטבר ודירוג האשראי/פרמיית סיכון שנגזרת. מה המשקל של כל מרכיב בגידול תשלומי הריבית? << דובר >> ליאור דוד פור: << דובר >> יש דוח של החוב שעתיד להתפרסם ויציג את הרגישות של תשלומי הריבית ושל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם עושים את הניתוח הזה? אם אני רוצה לדעת מה ההשפעה של סביבת הריבית ומה ההשפעה של דירוג האשראי. << דובר >> ליאור דוד פור: << דובר >> נכון. לדירוג אשראי, זה קצת יותר מורכב, כי קשה לכמת כמה זה משפיע. אם מניחים עליה של חצי אחוז בפרמיית הסיכון ומנפיקים בשנה 10 מיליארד דולר, אז אפשר להגיד שזה בעצם 50 מיליון דולר תוספת על הגיוסים. המלאי כבר הונפק ולכן, זה לא משפיע על כולו. זה מאות מיליונים, אבל אין מודל שיכול לכמת דירוג אשראי לתוספת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מופיע בדוחות שאתם מפרסמים? << דובר >> ליאור דוד פור: << דובר >> על הריבית, על המדד ועל שער החליפין. לדירוג האשראי אין משהו כמותי. יש לוחות סילוקין, יש פריסה, אנחנו יודעים מה הריביות שמשלמים, זה נבנה מלמטה. לגבי דירוג האשראי, זה סדרי גודל. זה לא יהיה מיליארדים, זה יכול להיות במאות מיליונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הביקוש בעולם לאג"ח שלנו? << דובר >> ליאור דוד פור: << דובר >> הביקוש היה מאוד גבוה. בהנפקה האחרונה היה לנו ביקוש של פי 6. הנפקנו 3 מיליארד, עם ביקושים של כמעט 20. ההנפקה האחרונה שהייתה בחו"ל הייתה הנפקה מאוד מוצלחת עם ביקושים גבוהים. הנפקה בחו"ל נעשית בתדירות יותר נמוכה ונעשתה בתחילת השנה, אז כרגע אין לי אינדיקציות לביקוש אחר ממה שהיה בהנפקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בשנים הקרובות התשלומים צפויים לגדול והיכולת שלנו למתן את זה, תלויה ביכולת שלנו למתן את הגירעון ולהוריד את היחס חוב תוצר ולצפות לעליית דירוג האשראי. << דובר >> ליאור דוד פור: << דובר >> נכון. הנקודה הכי חשובה, שהחוב באופן נומינלי, כל עוד אתה לא בעודף, שהייתה שנה אחת, 2021 שהיינו בעודף תקציבי, נומינלית החוב - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 2022. << דובר >> ליאור דוד פור: << דובר >> ב-2021 התחיל לרדת ונכנס לעודף לכמה חודשים ב-2022. החוב נומינלית הולך וגדל ולכן, גם תשלומי הריבית באופן נומינלי, אמורים ללכת ולגדול. אבל צריך להשוות אותם ביחס לתוצר, ביחס להחזר. כשמסתכלים על כל התוצר של המשק, המספרים האלה הולכים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה תלוי גם בצמיחה, בגידול של התוצר. אם נעבור לצמיחה חיובית משמעותית, אז באופן יחסי גם תשלומי החוב ירדו. << דובר >> ליאור דוד פור: << דובר >> בדיוק. זה הסמן שעליו מסתכלים וזה מאפשר להשוות בין מדינות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. סעיף 46, חוק חיילים משוחררים. << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> סעיף 46 משולם כולו - - - , לכן נסתכל על המזומן. חוק חיילים משוחררים, יש לנו הצעת תקציב 2026, שעומדת על 3,220,138 אלפי ש"ח. הצעת חוק התקציב בשנת 2025 הייתה 2,977,555 אלפי ש"ח. מבחינת תוכניות, התוכנית הראשונה היא מענקי שחרור 460101, ההוצאה בשנת 2026 היא 1,219,435 אלפי ש"ח, כשחוק התקציב ב-2025 הייתה הוצאה של 1,818,107 אלפי ש"ח. תוכנית קרן פיקדון 460102, הוצאה 1,538,627 אלפי ש"ח ב-2026 וב-2025 ההוצאה הייתה 1,622,672 אלפי ש"ח. תוכנית קרן לסיוע נוסף 460103, ההוצאה בשנת 2026, 149,540 אלפי ש"ח, בשנת 2025 ההוצאה הייתה 140,640 אלפי ש"ח. רזרבה להתייקרות, 460108 בשנת 2026 ההוצאה הייתה 127,536 אלפי ש"ח, בשנת 2025 ההוצאה הייתה 110,136 אלפי ש"ח. תוכנית 460110 קרן לעידוד רכישת השכלה, הוצאה של 85 מיליון ש"ח ב-2026 וב-2025. התוכנית האחרונה, 46011 ממדים ללימודים, הוצאה של 100 מיליון ש"ח ב-2026 וב-2025. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש שאלות? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ממדים ללימודים, זה נראה נמוך. יש חוסר ניצול? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> יש ביצוע חורג שהוא בהשתתפות ממשרד הביטחון ולכן, הביצוע בפועל הוא סביב 260 מיליון שקלים בשנה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כאן זה 100 מיליון והביצוע בפועל הוא 260 מיליון? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> נכון. כל מה שמעל 100, זה בהשתתפות משרד הביטחון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא מתקצבים בחוק את הכול? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> זו החלטת ממשלה 290. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> שיהיה במקום אחד, שלא יהיה פיצול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רוב החיילים שהשתחררו משירות סדיר, מיד גויסו למילואים בשנתיים האחרונות, אז איך יש ביצוע יתר? הם לא הלכו ללמוד ישר אחרי, כי הם זומנו למילואים. << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> ביצוע יתר, הכוונה שאנחנו חורגים מהגג של התוכנית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לכם נתונים? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כדי לקבל את המענק הזה, צריך להירשם ללימודים? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> כן. הכוונה בביצוע יתר, שיש לנו גג לתוכנית של 100 מיליון שקלים וכל דבר שחורג מעבר לכך - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. איך מודדים את זה בפועל? חייל שהשתחרר, נרשם ללימודים, התקבל ואז הוא מקבל את המענק? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> לוחם משוחרר, עד חמש שנים מהשחרור שלו, נרשם ללימודים, הוא מגיש את הקבלות של הלימודים והוא מקבל את ההחזר בחודשים העוקבים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> סביר להניח שאחרי שנתיים של מלחמה, שהרוב לא התחילו לימודים כי גויסו למילואים, שהשנה יהיה גל מאוד גדול של אנשים שייכנסו לתוכנית. << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> הלוואי שזה באמת יהיה ככה. כנראה שהרבה אנשים ירצו לקחת הפסקה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה היפותטי, אנחנו לא יודעים באמת מה אנשים יעשו. אבל יש הרבה אנשים שאולי לא ניצלו את הדבר הזה בגלל המלחמה. יכול להיות שנצטרך פה תוספת תקציבית בעתיד. << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> החשיפה היא של משרד הביטחון. כל חריגה מעל 100 מיליון שקלים, מתוקצבת על ידי משרד הביטחון. גם אם יש כרגע חשיפה יותר גדולה, כי אנשים לא ניצלו את ההטבה בגלל המלחמה, היא של משרד הביטחון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מהן ההטבות והתוספות לגבי סיוע באקדמיה והממשק עם מערכת ההשכלה הגבוהה? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> אני אפנה לצוות המקצועי שייתן תשובה. אורטל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם בהקשר של ההכשרות התעסוקתיות, ליווי תעסוקתי ובכלל. צריך לתת לחיילים אחרי השנים האחרונות הרבה יותר הכוונה. << דובר >> אורטל רן: << דובר >> אורטל רן, תקציבים חימ"ש. לגבי סוגיית המלגות, יש לנו בקרן לרכישת עידוד השכלה מלגות פריפריה לאלו שגרים באזור הפריפריה ועבור אלו שהם ומשפחותיהם גרים בפריפריה. יש את מדים ללימודים, יש קרן לסיוע להכשרות מקצועיות - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הטבת ממדים ללימודים נשארה אותו הדבר? מה המימוש שלה? << דובר >> אורטל רן: << דובר >> 100 מיליון שקלים מסעיף 46, כל תקציב מעבר הוא מסעיף משרד הביטחון. אנחנו רואים שיש גידול בביצועים במהלך השנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גידול בביצוע בגלל ההנגשה בהטבה? << דובר >> אורטל רן: << דובר >> זו מלגה שהיא בהתהוות. כל שנה אנחנו רואים עליה, עוד ועוד מממשים את ההטבה הזאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לעניין הפריפריה, בהקשר של דור ראשון להשכלה גבוהה בקרב חיילים משוחררים, האם יש התייחסות לזה, כדי לייצר מוטיבציה ללימודים אקדמיים גם בקרב דור ראשון להשכלה גבוהה? בעיקר בקרב אוכלוסיות מודרות שהצבא הוא דווקא הזנק עבורן. << דובר >> אורטל רן: << דובר >> אנחנו יוצאים בפרסומים וקמפיינים ובאתר ואנחנו מעודדים את הפריפריה לבוא ולהירשם. יש קשר מאוד חזק עם מוסדות הלימוד. לפני שנפתחת הטבה, אנחנו מפרסמים בכל פלטפורמה אפשרית ובחיזוק עם מוסדות הלימוד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מבורך. אני מדברת על אוכלוסייה שהיא דור ראשון להשכלה גבוהה. אנשים שהוריהם לא רכשו השכלה גבוהה ובדרך כלל, הסיפור האקדמי פחות נגיש למשפחה. בוועדת הצעירים אנחנו עוסקים בזה לא מעט. להנגיש את האקדמיה זה מאוד חשוב, כי זה מאפשר הזדמנות לייצר מוביליות באקדמיה, מוביליות חברתית. חיילים משוחררים זו הזדמנות טובה להנגשת אקדמיה לאוכלוסיות הספציפיות הללו. האם יש התייחסות ספציפית לזה? << דובר >> אורטל רן: << דובר >> אנחנו מנסים לייצר שוויון הזדמנויות וזכויות גם לאוכלוסיות המוחלשות. יש לנו בקרן לסיוע תוכניות לאוכלוסיות שונות, לא בהכרח דור ראשון להשכלה גבוה, למשל, אתיופים, דרוזים, שאנחנו פותחים תוכניות ייעודיות ויותר ממוקדות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש יכולת לאתר קבוצות מסוימות שתהיה להם כמה שיותר מעטפת? << דובר >> אורטל רן: << דובר >> אנחנו נעזרים ברשויות כדי לנתב כמה שיותר את האוכלוסיות האלה ונראה שאנחנו במגמת עלייה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל הכבוד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חשוב מאוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות נוספות? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן. אני חוזרת ממדים ללימודים. אני מסתכלת על דוח של ה-ממ"מ. מבחינת מספרים, יש ירידה מהותית במימוש הזכאות לתוכנית, בגלל המלחמה. מ-2024 ל-2025 הייתה קצת עליה, אבל עדיין, שיעור אי-המימוש בשנת 2025 עמד על 77%. אני מבינה שיש הצעת חוק פרטית של אופיר כץ, שמדברת על זה שצריך להאריך את תקופת הזכאות, בגלל המלחמה, שנמשכת כבר שנתיים וחמש השנים הקיימות לא מספיקות. זה חוק תקציבי ואתם מכירים את זה, זה עבר קריאה טרומית והיה דיון על זה בוועדת החינוך. לא ציינת את זה כששאלתי אותך. אולי אתה לא מודע, אבל אם אתה כן מודע לזה, היה ראוי לציין את זה. אני רוצה שהמדינה תעודד את הלוחמים לממש את ממדים ללימודים וללכת להשכלה גבוהה, בוודאי אחרי המלחמה הזאת. זה צריך להיות בהצעת חוק ממשלתית ולא פרטית. אני לא מבינה למה אתם לא מטפלים בזה ומביאים את הדבר הזה לאישור מידי. אני אשמח להתייחסות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה את רוצה מהם? הם רפרנטים של האוצר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שאלתי אותו על המימוש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם לא קשורים לזה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> תוכלי בבקשה לחזור על השאלה? שנדע על מה אנחנו צריכים לענות << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ממדים ללימודים, יש ירידה בשיעור המימוש של ההטבה, בגלל המלחמה. יש מסמך של ה-ממ"מ, עם פירוט לשנים 2022, 2023, 2024, 2025, שיעור אי-המימוש עומד בשנת 2025 על 77%. סביר שזה קשור למלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת טל מירון, אם המשלה תרצה ותיתן להם הנחיה, הם ידעו לעשות את זה. זה אירוע של הממשלה, לא אירוע שלהם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה סעיף תקציבי משמעותי, צריך להאריך את התוקף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי שמאשר בסוף את התקציב זו הממשלה. בתקציב הזה, אם אני מבין נכון, הממשלה לא האריכה את התוכנית בשנתיים נוספות ולכן, הם לא נדרשו לתת לזה מימון תקציבי. אם היו נדרשים לעשות, זה היה מגיע לתקציב בצורה כזו או אחרת. הטענה היא לממשלה, לא אליהם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני לא מאשימה אותם בשום דבר. אני אומרת מה שגיליתי עכשיו. כל הכבוד לחבר הכנסת אופיר כץ שהגיש הצעת חוק פרטית, אבל הממשלה הייתה צריכה להפוך את זה להצעת חוק ממשלתית ולטפל בנושא. ככה עובדת כנסת וממשלה שרוצות שהלוחמים יממשו את הזכאות שלהם ללימודים גבוהים. זה משהו שכולנו רוצים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם לא יכולים לתת לך תשובה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כששאלתי אותו את השאלות הוא לא התייחס לזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צריך לעודד את זה יותר היום, בגלל הלחימה והטראומה. למנוע נשירה, זה ודאות כלכלית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כשרוצים להביא הצעות חוק כממשלתיות, יודעים לעשות את זה. אין יותר חשוב מהלוחמים שלנו. זה לא קשור לפוליטיקה, לא לקואליציה ולא לאופוזיציה. הלוחמים והחיילים צריכים לממש את ממדים ללימודים ואנחנו צריכים לעודד אותם לעשות את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה חלק מההשלכות של המלחמה. מי שחוזר ממאות ימים לא יכול להתחיל לימודים מיד כשהוא חוזר, זה לא רק הלימודים, זו בכלל ההתנהלות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, שיוכלו לתפקד רגיל מבלי לסבול מפוסט-טראומה. אבל זו אחריות שלנו כמדינה ואנחנו צריכים לדאוג לזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש עוד שאלות בנושא הזה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. מה זה קרן לעידוד רכישות? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> זו קרן לעידוד רכישת השכלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חסרה פה מילה. איך משתמשים בה? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> יש לקרן הזו שתי זרועות, בעיקר בפריפריה. הזרוע הראשונה מתוקצבת על פי חוק. אנחנו מעניקים לכל מי שהשתחרר החזר שכר לימוד, כל עוד הוא גר בחמש מתוך שש השנים האחרונות בפריפריה והגיע ללמוד במוסד אקדמאי בארץ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה פריפריה? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> פריפריה חברתית. אורטל תוכל לענות בצורה מדויקת מה האשכולות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חברתית וגיאוגרפית? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> לדעתי כן. אורטל תדייק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם הוא גר בחמש השנים האחרונות בפריפריה והוא יכול ללמוד בכל מוסד בארץ? << דובר >> אורטל רן: << דובר >> לגבי מלגות סטודנטים, זה עבור מי שגרים בפריפריה. פריפריה זה לפי החלטת ממשלה מי מוגדר באזורי פריפריה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם גיאוגרפית וגם חברתית? << דובר >> אורטל רן: << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה אחוז המימוש של הקרן הזו בשנה שעברה? << דובר >> אורטל רן: << דובר >> כ-1,500 שמימשו בשנה שעברה את המלגה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסביבות 60 מיליון אם אני עושה את החישוב. << דובר >> אורטל רן: << דובר >> נכון. כ-60 מיליון. קצת פחות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם משווקים את הקרן? איך הזכאים יודעים שהיא קיימת? << דובר >> אורטל רן: << דובר >> יש לנו את האתר לחיילים משוחררים, ששם יש את כל הפלטפורמה של כל הזכויות. אנחנו מפרסמים בטיק-טוק, בפודקאסטים, בשיח מול המל"ל ומוסדות הלימוד. משווקים בכל פלטפורמה אפשרית. לפני המלחמה, הספקנו לעשות כנס משתחררים, שבמסגרתו הצגנו את כל הזכויות וההטבות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה יש תנודתיות בקרן הפיקדון, מ-1.5 מיליארד ש"ח ב-2024, ל-1.3 מיליארד ב-2025 וחזרה ל-1.5 מיליארד ב-2026? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> קרן פיקדון משולמת על פי חוק לשש מטרות, למשך חמש שנים. קשה לחזות מתי הפרט יגיע למשוך את הפיקדון, יש לנו מחזוריות דו-שנתית, אפשר להסתכל אחורה על הביצועים ולראות שזה 1.4, 1.3, 1.5 לאורך כל הדרך ואנחנו צופים שהשנה זה יהיה 1.5. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, אתם עושים הערכה? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה אחוז הביצוע ב-2025? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> ב-2025, התאמנו את התקציב בסוף השנה ל-1.48 מיליארד. כשהתקצוב בתחילת השנה עמד על 1.3 מיליארד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מהי קרן לסיוע נוסף? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> בעיקרה הכשרות מקצועיות, שמטרתן לשלב חיילים משוחררים בשוק העבודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תוכל להרחיב קצת לגבי זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קרן הפיקדון, חייל משוחרר שרוצה להתחיל ללמוד, הוא יכול לעשות את זה מיד, או שהוא צריך לחכות תקופה? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> אני לא מכיר שיש תקופת המתנה. בכל מקרה, את שכר הלימוד אפשר לשלם דרך הפיקדון לאורך השנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מוסד אקדמי בארץ או גם בחו"ל? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> בארץ. צריך להיות עם אישור של מל"ג. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי שרוצה לצאת ללימודים בחו"ל, הפיקדון לא רלוונטי לו. << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> אני יודע שיש תוכניות משולבות, צריך לבדוק. אורטל מכירה את הדקויות יותר טוב. << דובר >> אורטל רן: << דובר >> הקרן לסיוע נוסף, מסייעת לחיילים משוחררים במימון הלימודים שלהם במכינות קדם-אקדמיות, במכללות להנדסאים, במוסדות להכשרה מקצועית. זה נועד לתת דחיפה להיכנס לאזרחות, להתחיל עבודה. למשל, אם יש צורך בקורס באנגלית כדי להתקבל לעבודה מסוימת, יינתן קורס באנגלית. יש פה מיומנויות וכישורי עבודה, עולם ההייטק. מתן מעטפת, כדי לשלב אותם באופן מידי וראשוני בשוק העבודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באיזה מקצועות? << דובר >> אורטל רן: << דובר >> שלל מקצועות. טכנאים והנדסאים זה המקצועות המובילים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם אפשר להשתמש בפיקדון לצורך לימודים בחו"ל? << דובר >> אורטל רן: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד שאלות? תודה רבה. דיור ממשלתי, 51. << דובר >> עומר בראון: << דובר >> עומר בראון, אגף תקציבים, משרד האוצר. סעיף 51, דיור ממשלתי, בהוצאה 2,556,250 אלפי ש"ח, בהוצאה מותנית 2,242,634 אלפי ש"ח ובהרשאה להתחייב 4,88,190 אלפי ש"ח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להרחיב על כל תוכנית? להסביר ממה נובעת הוצאה מותנית בהכנסה והרשאות להתחייב. << דובר >> עומר בראון: << דובר >> התוכנית הראשונה זה הבינוי הממשלתי, 5107 זה התחום, שם נעשים כל הפרויקטים של הדיור הממשלתי. הפרויקטים המשמעותיים שקורים היום, זה הקריה המחוזית בירושלים. אמור להיות מאוכלס השנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה דיור ממשלתי? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> כן. פרויקט של הדיור הממשלתי. בהליכי בינוי, יש את ג'נרי 3, זה הבניין שמעל הדפו, יש קריה נפתית בעפולה, שיש שם גם בית משפט ויש את הביטוח הלאומי. פרויקט גדול, שאפשר לראות את העבודה שלו. מבחינת ההרשאות, יש שני פרויקטים בהליך של מכרז, זה גן חוצבים, שאמור לרכז את כל היחידות הטכנולוגיות של משרדי הממשלה והיכל ומגדל המשפט, שאמור לרכז את כל הערכאות השיפוטיות בירושלים במקום אחד, למעט בית המשפט העליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איפה זה? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> ליד הקריה המחוזית בירושלים. יש את 5108 זה התחום של גביה ותשלומי שכר דירה. יש מבנים בבעלות הדיור הממשלתי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בתוכנית הקודמת, מה ההוצאה המותנית בהכנסה? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> יש נכסים של הדיור הממשלתי שהוא מוכר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מוכר למי? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> לשוק הפרטי. חלק מההכנסות מהמכירות האלה, יוצאות בהוצאה מותנית. לדיור הממשלתי יש פרויקטים בבעלות המדינה, או פרויקטים בשכירות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דיור ציבורי נכנס פה? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איפה הדיור הציבורי? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בשיכון ופיתוח. << דובר >> עומר בראון: << דובר >> הפרויקטים שהם בשוק הפרטי, כל התשלומים נעשים דרך תכנית 5108. אלו תשלומים שנגבים מהמשרדים ומשולמים ליזמים הפרטיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה ההרשאה להתחייב כאן? 1.5 מיליארד. << דובר >> עומר בראון: << דובר >> כל החוזים שנחתמים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חוזים לטווח ארוך. << דובר >> עומר בראון: << דובר >> נכון. כל החוזים שהדיור הממשלתי מנהל, בדרך כלל חמש או עשר שנים. הביצוע הוא בערך 1.550 מיליארד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה יש כאן קפיצה של כ-30%? בין 2025 ל-2026 בתוכנית 5108. << דובר >> עומר בראון: << דובר >> תשלומי שכר הדירה, לא רואים פה בהוצאה. שנה שעברה הדיור הממשלתי רכש את הבניין הממשלתי בתל אביב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק בשנה שעברה רכשו אותו? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> כן. הוא היה בשכירות. זו ההוצאה. ההוצאה שיש השנה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במקרה כזה, שכר הדירה אמור לרדת ולא לעלות. << דובר >> עומר בראון: << דובר >> לא תראה כאן את תשלומי שכר הדירה, כי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה שכר הדירה עלה השנה לעומת שנה שעברה? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> מה שרואים כאן בהוצאה, זה לא תשלומי שכר דירה. תשלומי שכר הדירה בפועל הם באפס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. << דובר >> עומר בראון: << דובר >> אני אסביר. הדיור הממשלתי גובה ממשרדי הממשלה כסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שנקרא טריק חשבונאי? שכר דירה אפס אומר שהם לא משלמים שכירות. << דובר >> עומר בראון: << דובר >> משלמים. הביצוע שנראה בסעיף הזה יהיה באפס. נניח למשל שלמשרד החינוך יש נכס בירושלים, שהוא בבעלות פרטית. משרד החינוך מעביר את הכסף לדיור הממשלתי והדיור הממשלתי משלם את זה לבעלים הפרטיים. בתקציב זה מופיע במינוס ופלוס, זה יוצא אפס. לא מה שיופיע פה בהוצאה. בפועל, ברור שיש תשלומים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני שואל משהו אחר. ב-2025 ההוצאה הייתה 672 מיליון, ב-2026 ההוצאה 943 מיליון. יש פה גידול של 270 מיליון שקל. << דובר >> עומר בראון: << דובר >> ההוצאות האלה הם על שלושה פרויקטים שלא קשורים לשכר הדירה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה הם בסעיף שכר דירה? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> כי יש כאן גם תשלומים של הדיור הממשלתי. שנה שעברה היה תשלום על הקריה הממשלתית בתל אביב. שולם 90% מהכסף, חלק נוסף מהכסף צפוי להיות משולם השנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה על בסיס מזומן כאן? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> נכון. שני תשלומים נוספים שייצאו מכאן, אלה תשלומי קרקע לרמ"י על שני פרויקטים, האחד, גן חוצבים השני, היכל ומגדל המשפט. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מבחינה חשבונאית, התשלום בגין הרכישה, לא אמור להיות ב-5107 ולא ב-5108? הקונוטציה של שכר דירה ותשלומים היא תשלומים שוטפים ולא רכישת נכסים. אם רוכשים נכס זה אמור להיכנס ב-5107. << דובר >> עומר בראון: << דובר >> אנחנו חשבנו שנכון להכניס את זה ב-5108. ב-5107 זה הבינוי. זו ההפרדה שאנחנו עשינו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הסיווג הנכון לדעתי הוא ב-5107. ב-5108 יש קונוטציה לתשלומים שוטפים ולא לרכישה. << דובר >> עומר בראון: << דובר >> שנה הבאה נדייק את השם. אין בעיה. יש לנו את 5109, זה רזרבות ו-5110 שזה פרויקטים של משרד הביטחון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הם? יש פה הוצאה מותנית בהכנסה ענקית. << דובר >> אייל ברוך: << דובר >> אייל ברוך, רפרנט ביטחון באגף תקציבים. תוכנית 511002 מתקצבת פרויקטים של בינוי שנובעים מהסכמי פינוי מחנות של צה"ל מאזורי ביקוש, כדי להגדיל את היצע הדיור. תקציב ההוצאה בתוכנית בשנת 2026 יעמוד על 1,379,244 אלפי ש"ח, בהוצאה מותנית בכנסה יש 2,110,634 אלפי ש"ח והרשאה להתחייב 1,648,700 אלפי ש"ח. לעניין ההוצאה המותנית בהכנסה, השתתפות של נתחי רמ"י בפרויקטים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לגבי 5108, מה זה ביצוע תקציב 2024 במינוס? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> פער קטן של גביה עודפת. הדיור הממשלתי גובה ממשרדי הממשלה ומשלם ליזמים, אז הוא גבה מעט יותר ממה שהוא שילם ליזמים. זה הפער בביצוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חלק מהכנסות המדינה. מה קורה עם הבניין בתל אביב ששנים משרד הרווחה רצה לעבור לשם? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> נכון. מה שנשאר, הולך להכנסות המדינה. בדקתי לפני הדיון, יש נכס אחד של הדיור הממשלתי שעומד ריק בבאר שבע. בתל אביב אני לא מכיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שאכלסו אותו כבר. (היו"ר ינון אזולאי 12:42) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה זמן הבניין בבאר שבע עומד? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> ארבעה חודשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה הוא היה ולמה הוא מיועד? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> זה קורה. יש חילופי משרדים, הדיור הממשלתי מנהל מאות נכסים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה בנו אותו? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> בנין ישן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא צריך להיות מאוכלס בזמן הקרוב? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> כן. הבניין הוא של רשות המיסים. הדיור הממשלתי איתנו בזום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם נכנסים לשם? << דובר >> מיכאל רזין: << דובר >> מיכאל רזין, מנהל הדיור הממשלתי, החשב הכללי במשרד האוצר. בנכס בבאר שבע מדובר בדיור משותף למספר משרדי ממשלה שיזם פרטי בנה עבורנו. זה נכס בשכירות, מותאם באופן מלא עבור משרדי הממשלה. העבודות עבורו הסתיימו בחודש נובמבר והתחלנו לאכלס, חלק ממשרדי הממשלה אכלסו וחלק עדיין לא אכלסו. מעל 50% מהבניין מיועד עבור כל יחידות רשות המיסים בבאר שבע. כרגע יש סכסוך עבודה של עובדי רשות המיסים והם יאכלסו את הנכס אחרי שסכסוך העבודה ייפתר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הבניין ממוגן? << דובר >> מיכאל רזין: << דובר >> הבניין חדש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאמר שיש בנין ישן. << דובר >> עומר בראון: << דובר >> אני טעיתי. << דובר >> מיכאל רזין: << דובר >> בנין חדש, ממוגן, עם הסטנדרט הכי חדש שיש. העובדים רואים בזה עילה לסכסוך עבודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בינתיים רק משלמים שכירות ואין שם עובדים. << דובר >> מיכאל רזין: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא מרוהט? הכול? << דובר >> מיכאל רזין: << דובר >> בפן התפעולי עשינו הכול, הם יכולים לעבור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם עובדים במקום אחר? << דובר >> מיכאל רזין: << דובר >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמו הבניין בתל אביב, שאני לא זוכר את הכתובת. << דובר >> מיכאל רזין: << דובר >> ברחוב קיבוץ גלויות. אוכלס כבר למעלה משבע שנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי יושב שם? << דובר >> מיכאל רזין: << דובר >> יושבת שם יחידה של רשות המיסים ומשרד הרווחה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רשויות פיקוח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 76 קודם. תעשייה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תעשייה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אם עושים את 76, כדאי לעשות גם את 38. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נתחיל מ-76 ונעבור ל-38. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי מציג? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> סעיף 76, זה סעיף הפיתוח של משרד הכלכלה. ההוצאה היא 280,714 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה 150,268 אלפי ש"ח, הרשאה להתחייב 368,987 אלפי ש"ח. סעיף הפיתוח של משרד הכלכלה מתנהל כמשק סגור, מקבלים הכנסות בגין שיווק ליזמים ועם אותן הכנסות מפתחים אזורי תעשייה חדשים באזורי הפיתוח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה הוצאה מותנית בהכנסה? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> מקבלים הכנסות מהיזמים, משרד הכלכלה מפתח אזור תעשייה חדש. אחרי שהוא מפתח את אזור התעשייה, יוצאים לשיווק, חלק במקצים שנקראים מקצים תחרותיים וחלקם במקצים שונים, כתלות בביקוש בפועל בשטחים האלו. היזמים משלמים כסף על השיווק של אזור התעשייה החדש, זה נכנס כהכנסה לסעיף הפיתוח ועם המזומן שקיבלנו כהכנסה, אנחנו מפתחים אזורי תעשייה חדשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לכם עידוד לאזורי תעשייה בדרום, בגליל למשל? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> כן. כלל האזורים שאנחנו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה אזורי תעשייה נמצאים עכשיו בפיתוח, בשלבי סיום? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> יש לנו סך הכול כ-100 אזורי תעשייה באזורי פיתוח א', שאנחנו מפתחים. גם במסגרת החלטות הממשלה האחרונות שנעשו, לחבל תקומה, לחבל צפון הוקצו תקציבים ייעודיים לפיתוח אזורי תעשייה חדשים, גם מענקים לאזורים שאין בהם ביקוש. יש אזורים שאין בהם ביקוש מספק ובאזורים כאלה, אנחנו מאפשרים לתת מענקים כדי לפתח את אותו השטח. בכל אזור פיתוח שאנחנו מפתחים, על 400 אלף שקלים הראשונים, המחיר הוא 31% ממחיר השומה ולאחר מכן, על כל שקל שולי נוסף, זה 91% ממחיר שומה. יש עלות קרקע יותר נמוכה בבסיס לכולם, לא משנה איזה סוג מכרז אנחנו יוצאים. יש אפשרות לייצר מענקים במקומות שאין מספיק ביקוש. יש גם הקצאות ייעודיות שניתנות במסגרת החלטות ממשלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה מענקים היו בתקציב של שנת 2025? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> 24 מיליון ולאחר מכן, הייתה הגדלה. זה הגיע לסדר גודל של 32 מיליון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה ניצול היה? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> ניצול מלא. ניצול המענקים הוא מלא וגם ניצול ההרשאה הוא מלא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה יש פער כל כך גדול בין 2024 ל-2026? זה כמעט פי שלוש. ב-2024 הביצוע היה 134. << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> התקציב הזה הוא תקציב הרשאתי. המזומנים משרתים הרשאות עבר שניתנו. המודל הזה של משק סגור השתנה ב-2022 מה שהוביל לשינויים בקצב הוצאת המזומן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הפרויקטים המתוכננים הגדולים? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> יש לנו את התקציבנית של משרד הכלכלה שתפרט לגבי הפרויקטים. היו מספר החלטות ממשלה שהקצו בהרשאה 150 מיליון שקל. אם זו החלטת ממשלה צפון, שם הקצו 125 מיליון שקלים, החלטת ממשלה בנוגע לדרוזים, 15 מיליון שקל. במסגרת החלטת ממשלה 550 היה 80 מיליון שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה קיבל אזור התעשייה בקריית שמונה בשנת 2025? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> זה נכלל בהחלטת ממשלה צפון ויש כספים ייעודיים שיוקצו בשנת 2026. מעבר לזה, גם תקציבי מענקים. << דובר >> רימונה חן: << דובר >> לקריית שמונה, אושר 13 מיליון מתקציב צפון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה נוצל? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> הניצול עדיין לא היה, כי החלטת הממשלה הייתה בשנת 2025 והתקציבים מיועדים לשנת 2026. לרוב, מתכנסות שתי וועדות מרכזיות, גם ועדת מענקים וגם ועדת פיקוח. הוועדות מתכנסות בסוף השנה, משרד הכלכלה יוצא עם המכרזים במערכות שלו, מגישים בקשות, אנחנו בודקים את כלל הבקשות בסוף השנה ומאשרים אותן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 13 מיליון שקלים לקריית שמונה זה לא מעט? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> זה התקציבים שהוחלטו בהחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה המלצתם כגורמי מקצוע? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> ההמלצה שלנו הייתה בסדר גודל זהה. לפני כל הקצאות קרקע חדשות, אנחנו בודקים מה יהיה הביקוש הפוטנציאלי ועל בסיס זה אנחנו קובעים מה יהיה סך התקציב ההרשאתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ההמלצה שלכם גם הייתה 13 מיליון, נכון? << דובר >> רימונה חן: << דובר >> כן. 13 מיליון וזו ההמלצה הכי גבוהה שהייתה מתקציבי הצפון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו רואים את ההתמודדות של קריית שמונה ורוצים להחזיר תושבים. כדי להחזיר תושבים, צריך לייצר תעסוקה ותעסוקה נוצרת גם מתעסוקה חדשה. אני לא חושב שאפשר להגיע למצב הזה עם 13 מיליון. << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> במהלך הדיונים על החלטת ממשלה צפון, ניתנו תקציבים משמעותיים לצפון בכלל ולקריית שמונה בפרט. היינו צריכים לייצר סדרי עדיפויות באופן חלוקת הכסף מתוך התקציב הכולל שהיה. 13 המיליון האלה מאוד משמעותיים ביחס לביקוש הפוטנציאלי שקיים שם. מעבר לזה, תקצבנו גם פעילויות לעסקים. דרך הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, דרך תקציבים ייעודיים של רשות ההשקעות במשרד הכלכלה. היו תקציבים שיועדו לשכר, תקציבים שנוגעים בעולמות השכר, כדי למשוך תעסוקה איכותית לקריית שמונה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה הייעוד של אותם 13 מיליון? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> לצורך פיתוח אזורי התעשייה הקיימים בקריית שמונה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה הולך לרשות או ליזם? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> גם וגם. ההכנסות חוזרות למשרד הכלכלה, אחרי שיוצאים לשיווק. הפיתוח עצמו הולך עבור אזור התעשייה בקריית שמונה שבו מפתחים את הכבישים, את הביוב, את התשתיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה קורה בדרום? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> מבחינת תקציב? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מבחינת תקציב, מבחינת אזורי תעשייה שמפתחים שם. << דובר >> רימונה חן: << דובר >> יש החלטה של הנגב, 6400. בספירים יש לנו 70 מיליון שקל של תקומה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש משהו בערד? << דובר >> רימונה חן: << דובר >> לא. << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> בדירקטיבה הכללית, אנחנו שואפים לעשות אזורי תעשייה משותפים לכמה שיותר רשויות. זה מיטיב מבחינת ההכנסות של הרשויות, שהחלוקה ביניהן תהיה יותר טוב וגם מבחינת היתרון לגודל, שיוכלו לספק אפשרויות תעסוקה מרובות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמו אזור תעשייה בר לב בצפון? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא תוקצב? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> זה לא במסגרת החלטת ממשלה, אבל יש שם תקציב ספציפי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יוצאים להפסקה של 20 דקות. 13:40 חוזרים ואז נדון בסעיף 36. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:15 ונתחדשה בשעה 13:40.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו שבים ופותחים במשרד הכלכלה והתעשייה, סעיף 38, מי מציג? עמית. תקרא אותו, תסביר. << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> סעיף 38 מחולק לשניים. << דובר >> צח בסול: << דובר >> סעיף 38 מכיל את משרד הכלכלה, את רשות הרגולציה ואת רשות החדשנות. סעיף 38, כלכלה ותעשייה, בהוצאה 4,475,149 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה 604,551 אלפי ש"ח, הרשאה להתחייב 3,103,828 אלפי ש"ח, בשיא כוח אדם, 571 תקנים. בחלוקה לתוכניות, תוכנית המדען הראשי היא תוכנית של רשות החדשנות, בה מופעלות ומתוקצבות כל הפעילויות של רשות החדשנות, היא מתוקצבת בהוצאה ב-2,107,756 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה ב-499 מיליון ובהרשאה להתחייב ב-2,039,680 אלפי ש"ח. עידוד המגזר העסקי ושכר ותפעול המשרד, אלה תוכניות של משרד הכלכלה. 3890 היא התוכנית של רשות הרגולציה ו-3899 זה חשבון מעבר לא פעיל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לגבי הקיצוץ הרוחבי שאושר בממשלה, איפה אנחנו יכולים לצפות אותו במשרד הכלכלה? << דובר >> צח בסול: << דובר >> הקיצוץ שאושר אתמול בערב? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> הקיצוץ שאושר בממשלה במסגרת תיקון המסגרות, זה לא חלק ממה שאתם רואים כרגע בסעיפים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חלק משמעותי מהעבודה של משרד הכלכלה זה לעודד תעסוקה באוכלוסיות שפחות מועסקות. למשל, נשים ערביות, גברים חרדים. אתה יכול להפנות אותי לזה? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> הקיצוץ הוא רוחבי. הוא יחול על כלל המשרד באופן שוויוני, בין כלל התוכניות השונות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה סעיף תעסוקה של אישה ערבייה או גבר חרדי למשל? << דובר >> צח בסול: << דובר >> תעסוקה לא נמצאת בסעיף שאנחנו דנים בו כרגע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, בקרן להלוואות בערבות המדינה. כמה יש בקרן לשנת 2026? מה מצב ההחזרים של הקרן שנפתחה בקורונה ב-2021? האם היו סכומים שלא הוחזרו? במלחמת חרבות ברזל, נפתחה קרן לעסקים ב-2024, מה מצבה? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> לגבי הקרן להלוואות, סך התקציב הוא 55 מיליון שקלים. הניצול היה גם בחרבות ברזל וגם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 55 מיליון שקלים בסך הכול, כולל הקורונה וחרבות ברזל? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> לגבי היקף ההחזרים, אני צריך לבדוק את זה. << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> הקרן שאתה מדבר עליה, היא בחשכ"ל, היא לא במשרד הכלכלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רואה אותה בפרק ד'. הקרן עדיין קיימת, ההלוואות עדיין קיימות, כמה היה בקרן בשנת 2021? כמה הכניסו לקרן בחרבות ברזל? האם נותר כסף בקרן? האם יש כאלה שלא משלמים? כמה ריבית ניתנה בשנת 2021 וכמה ריבית ניתנה בשנת 2024? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> נציג חשכ"ל יענה על השאלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שר הכלכלה היה בוועדה ואמר באופן נחרץ שחשוב לייצר פתרונות, כדי להוריד את יוקר המחיה, מה אתם עושים לגבי זה? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> השאלה הזאת לא רלוונטית לסעיף 38. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא לא אמר שהיא לא רלוונטית לגמרי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה עידוד המגזר העסקי? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> אני אוכל להתייחס למה נעשה במשרד הכלכלה בדברים שקשורים ליוקר המחיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלתי על 3840. << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> בתוכנית 384004 יש שתי פעילויות מרכזיות. האחת, הפעילות של הסוכנות עסקים קטנים ובינוניים והשנייה, של סחר חוץ. בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ניתנים מענים בדמות ליווי וייעוץ עסקי ורגולטורי לעסקים השונים, בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים. תוכנית סחר חוץ מרכזת בתוכה גם את הנספחויות הכלכליות, של הנספחים הכלכליים שנמצאים - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תפרט בבקשה על חמש הנספחויות החדשות, שיש תקציב של 8 מיליון ש"ח. << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> יש תקציב ייעודי במסגרת תקציב 2026 עבור פתיחה של נספחויות כלכליות חדשות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איפה? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> יש תיעדופים של משרד הכלכלה איפה הם יהיו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> קשה לי להאמין שתקצבתם בלי לשאול מה ששאלתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה עונה לי? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> נשאלה שאלה מה זו תוכנית 384004, אז הסברתי מה יש בתוכנית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי שאל את זה? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> אתה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אחדד. שאלתי על תוכנית 3840. בכל ההקשר של הפטור ממע"מ והנושא של העסקים הקטנים ובינוניים שזעקו את זעקתם ויש מה לעשות עם זה. אמרת שהיא לא רלוונטית, אבל כתוב עידוד המגזר העסקי, איפה זה בא לידי ביטוי שאתם מנסים לפצות על ה-130 דולר שנכנס לתוקף ולא כיבדו את כנסת ישראל? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בג"ץ פסק בעניין, הוא מבקש שוועדת הכספים תקיים על זה דיון עד ה-16 במרץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בביצוע התקציב בשנת 2024, התקציב לעידוד המגזר העסקי היה 2,700,000 אלפי ש"ח והיום אנחנו בצעת תקציב של 2 מיליארד וזאת, מבלי להתייחס לקיצוץ שאושר. << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> לגבי הפטור ממע"מ, זה לא קשור לסעיף 38. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה זה לא קשור לסעיף 38? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> כי אין קשר בין הפטור ששר האוצר חתם עליו והגיע לוועדת הכספים ולמליאה, לבין סעיף 38. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה אומר סעיף 38? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> סעיף 38 מרכז בתוכו את הפעילות של משרד הכלכלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מבין מה אתה אומר. נאור שואל בפריזמה רחבה יותר. מה המשרד עושה כדי לעודד את המגזר העסקי? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> עזוב את הפגיעה בהיבט של מה נגרם ליצרן המקומי, אתה מוביל לצמצום המגזר העסקי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הצו של 130 דולר לא קשור לסעיף 38, אנחנו מסכימים. בהקשר רחב יותר, מה משרד הכלכלה עושה כדי לעודד את המגזר העסקי, בהינתן שיש את הצו? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> משרד הכלכלה עושה מגוון פעילויות. במסגרת תחום 3840 יש את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, שנותנת מענה למגוון רחב של עסקים קטנים ובינוניים במדינת ישראל. למשל, עסק חדש שלא יודע איך לקרוא דוחות חשבוניים ומה הרגולציה שהוא צריך לעמוד בה ומשרד הכלכלה נותן מענה לאותם עסקים בדמות ייעוץ ומיפוי עסקי ורגולטורי, כדי לסייע בשיפור העסק. יש לנו גם את התוכנית - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי על הירידה של 700 מיליון שקל. מה היה הביצוע ב-2025? למה יש ירידה כזו חדה? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> במשרד הכלכלה יש גם את הרשות להשקעות. הרשות מתוקצבת ברובה בהרשאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 38? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> בסעיף 38, זה בתוכנית 384001. המזומנים שם משתנים בצורה יחסית גדולה. הם משרתים הרשאות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 38, אין את הרשות להשקעות. אתה מדבר על הרשות לחדשנות? << דובר >> צח בסול: << דובר >> הוא מדבר על 3840. << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> בסעיף 38, בתוך התחום של עידוד המגזר העסקי, 3840 יש את רשות ההשקעות. << דובר >> צח בסול: << דובר >> בתחום 3840 נמצאת ההרשאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בהרשאה להתחייב? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> חבר הכנסת שירי, השונות שהתייחסת אליה היא שונות במזומן. המזומן משרת הרשאות עבר שניתנו ברשות ההשקעות. יש הרשאות משמעותיות שניתנו לאורך השנים והמזומן הזה הוא בהתאם לביצוע בפועל כל שנה. אנחנו מסמנים את המזומן בהתאם לתחזיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה היה הביצוע ב-2025? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> ברשות ההשקעות, המזומן ניתן בחלוקה לשניים. החברה מגישה בקשה ומקבלת תשובה חיובית או שלילית, במסגרת הוועדות שמתקיימות ברשות ההשקעות ולאחר מכן, המזומן הוא לפי ביצוע בפועל. למשל, כאשר המפעל קונה מכונה חדשה, הוא מקבל אחוזים מסוימים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה היה הביצוע ב-2025? אני מדבר על המזומן. << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> הביצוע של המזומן הוא מלא. אני יכול לבדוק את המספר המדויק, אבל זה מעל 85%. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתקרב ל-2 מיליארד. (היו"ר חנוך דב מלביצקי 14:00) << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש תשובה לשאלה שלי לגבי ההלוואות? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> מוריה שליסל נמצאת כאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשנת 2021, היו הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בזמן הקורונה, מה היה הסכום הזה? כמה נותר בקרן הזאת? מה אחוז הריבית? מה מצב ההחזרים? ואותן שאלות, לגבי ההלוואות שניתנו ב-2024 במלחמת חרבות ברזל. << דובר >> מוריה שליסל: << דובר >> בזמן הקורונה ניתן אשראי בסך של 26 מיליארד שקלים. הריבית המקסימלית הייתה פריים פלוס 1.5 והמסלול כבר סגור. הוא נסגר בסוף הקורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל הסכום נוצל? << דובר >> מוריה שליסל: << דובר >> ניתנו 26 מיליארד. לגבי הסכום שנותר, אנחנו עכשיו מסכמים את המספרים לדוחות הכספיים, זה יופיע בדוחות הכספיים של המדינה, בהערכה זה בין 4 ל-6 מיליארד. בחרבות ברזל, ניתנו במסלולים השונים 8.4 מיליארד שקלים, בריבית בין פריים לפריים פלוס 1, כתלות במסלול, אם זה שירות מילואים, או מסלול רגיל. לגבי הסכום שנותר, אני אצטרך לבדוק ולהשיב. כנראה נשאר סכום גדול, כי ניתן עוד גרייס במבצע עם כלביא. כשהקרן נוצרה, ניתן גרייס של שנה על קרן וריבית, אז כל ההלוואות נדחו בשנה, כך שהרבה הלוואות לא נפרעו במלואן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה מצב ההחזרים? יש עסקים שלא שילמו, בלי קשר לדחייה של השנה? << דובר >> מוריה שליסל: << דובר >> יש עסקים שנפלו בתקופת הגרייס, גם בקורונה וגם בחרבות ברזל, אני אצטרך לבדוק את המספר המדויק ולהחזיר. זה יופיע בדוח הכספי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאנחנו מסתכלים על שנת 2021, בקורונה, היה פריים פלוס 1.5, נכון? << דובר >> מוריה שליסל: << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בחרבות ברזל היה פריים פלוס 1, נכון? << דובר >> מוריה שליסל: << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפריים פלוס 1, זה בזמן שהריבית הייתה גבוהה יותר, לא היה נכון להוריד את הריבית כדי שעוד עסקים יוכלו לקחת את ההלוואות? << דובר >> מוריה שליסל: << דובר >> במסלול הנוכחי? במסלול 2023? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. הוא עדיין קיים? אפשר לקחת? << דובר >> מוריה שליסל: << דובר >> כן. חרבות ברזל נסגר במאי 2024. יש היום מסלול קיים בקרן, שהוא קרן 2023. אנחנו מתייחסים לקרנות לפי שנת החתימה על ההסכמים עם נותני האשראי והתקציב שאנחנו מבקשים כרגע, זה תוחלת הסיכון לקרן הזאת. הריביות משתנות לפי המסלול. יש שמונה מסלולים שונים. יש מחקר עם ערבות המדינה, ככל והערבות - - - אנחנו תמיד מנסים להוריד את הריביות. בקרן צפון למשל הגענו לפריים פלוס רבע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם מתכננים לייצר קרן עבור המלחמה הנוכחית, שאגת הארי? << דובר >> מוריה שליסל: << דובר >> כרגע אנחנו בוחנים את הנושא הזה יחד עם יתר המענים שניתנים כרגע לעסקים. נתנו הקלות לעסקים, דחינו הלוואות לכלל הלקוחות, כדי להקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשדוחים להם הלוואות, אחר כך לוקחים להם את הריבית. אם אתם מביאים קרן, להפיק לקחים מהקרנות הקודמות, בעיקר עבור חיילי המילואים. לבוא גם עם ריבית יותר טובה וגם להביא בשורה לעסקים שיש להם יותר סיכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נציגת משרד הכלכלה, היית כאן בדיונים שעסקו בנמל אילת? << דובר >> רימונה חן: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בנמל אילת, יש בעיה שהוא לא מתפקד כבר למעלה משנתיים, כי מדינת ישראל לא יכולה לספק מעבר בטוח לספינות שמגיעות לשם. עיקר פרנסתו של הנמל היה פריקת רכבים וכרגע, בגלל העיקוף שנדרש שמוסיף ארבעה עד חמישה ימים, ספינות לא מגיעות לנמל ולמעלה מ-100 עובדים נמצאים בסוגים שונים של הפסקת עבודה. יש גם חובות של הנמל לעירייה שלא נגבים. הנמל מוגדר על ידי מדינת ישראל כנכס אסטרטגי והוא לא מטופל על ידי המדינה כנכס אסטרטגי. במסגרת ועדת הכספים היה הסדר שדיבר על כך שהמדינה תזרים 21 מיליון שקל ומשרד הכלכלה לא רצה להוציא צו ייבוא שיחייב את הספינות להגיע. הוחלט שנותנים אופציה להביא מתווה שהמדינה משתתפת בחצי מהעלות העודפת של הספינות, היבואנים ברבע מהעלות והנהלת הנמל ברבע במשך שלושה חודשים, כדי לנסות להחיות את הנמל. אם זה לא יעבוד, משרד הכלכלה היה צריך להטיל צו ייבוא, כדי לגרום לספינות להגיע. משרד האוצר התחייב לשלם 21 מיליון שקל, גם אם, ואני מצטט במדויק מהפרוטוקול, יהיה צורך לעשות פלאט בשביל הכסף הזה. משרד האוצר חזר בו מההסכמות. בידי משרד הכלכלה יש אפשרות לפתור את האירוע על ידי הוצאת צו ייבוא, אפילו לכמה חודשים, כדי להחיות את הנמל. בדיוני התקציב, לא ביקשתם סכום כדי לעזור לנמל אילת. למה אתם לא מוציאים צו ייבוא ופותרים את הבעיה של נמל אילת? << דובר >> רימונה חן: << דובר >> אני לא מכירה את הנושא הזה. אני אבדוק ואעביר לכם תשובה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמעתי את התשובה של משרד הכלכלה שזה ייפגע בתחרות. יש כאן תקציבים של מיליארדים ולוקחים מקום, שכרגע מת, שהוגדר על ידי ממשלת ישראל כנכס אסטרטגי ולא עושים שום דבר כדי לעזור לו. אני רוצה להבין מה עושים עם נמל אילת. תכניסו את ה-21 מיליון האלה בקיצוץ הרוחבי. האירוע הזה לא הגיוני. \ << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לגבי הסעיף שנקרא צמיחה כלכלית וקידום הייצוא על בסיס תוכנית הצמיחה, 160 מיליון תוספת, אם אפשר לפרט לגבי זה. האם זה חופף לתוכנית מה שטוב לאירופה טוב לישראל? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> אין חפיפה. הסכום של 160 מיליון ש"ח זה פעילות שמקודמת במשרד הכלכלה, פעילות הקלאסטרים. הם מקודמים במשרד. אחת המרכזיות מקודמת בתוך התוכנית של רשות ההשקעות. שם מקודם מסלול השקעות לקלאסטרים, במסגרתו מקדמים תשתית פיזית שאמורה לתת מענה לקלאסטרים שונים. הטענה שיש חסם לחברות הייטק קטנות, אין את היכולת הכלכלית להקים תשתיות כדי לקדם את האינטרס שלהן ולכן, מוקמת תשתית מסוימת שאותן חברות יוכלו להשתמש בה. החברות ישלמו לאותו מכרז שזכה והן יוכלו לגשת ולבצע את הפרויקטים שלהן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי מקים את התשתית הזאת? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> זה נחלק לשניים. למשל, במצפה רמון, יש קמפוס חלל, בהשקעה של 35 מיליון שקלים. ההשקעה היא על ידי היזם. אחרי שהוגשו הצעות לרשות ההשקעות, בדקו לפי קריטריונים מסוימים ברשות ההשקעות, היזם זכה ונקבע גובה המענק. גובה המענק משתנה ביחס למיקום הפריפריאלי שלו. במצפה רמון המענק היה 14.1 מיליון ש"ח. המטרה שחברות שונות יוכלו לגשת ולבצע את הפרויקטים שלהן שם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 35 מיליון האלה יוצאים מתוך ה-160? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> הדוגמה שנתתי היא משנה שעברה. אני לא יודע מי יזכה השנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעמה, את רוצה לשאול על משרד הכלכלה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לגבי הסל של המדינה, תחת איזה סעיף התוכנית נמצאת? מה הליך העבודה והאסטרטגיה מאחורי התוכנית? אני אשמח לשמוע על תהליך העבודה. אני גם פניתי לרשות התחרות בחשש לתיאום מחירים, אני עדיין מחכה לתשובה מהם. כמה יצא על תקציב הטיסות של השר ופמלייתו בשנת 2025? << דובר >> רימונה חן: << דובר >> לגבי התהליך של פרויקט הסל של המדינה, בחנו את המוצרים הנמכרים ביותר, באמצעות בדיקות אינטרנט שונות, בדקנו את המחירים שלהן ונטרלנו את נושא המבצעים. האסטרטגיה היא שברגע שנכריז על מחיר נמוך מהמחיר הקיים היום, זה ייצר תחרות. רשתות השיווק שלא זכו במכרז, או לא נכנסו לתהליך, ייאלצו להוריד מחירים על הסל הנבחר, כי הסל יימכר אצל הזכיין במחיר נמוך. הזכיין שזכה הציע מחיר נמוך ב-30% מהמחירים הקיימים היום בשוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי שזכה היה היחיד שהגיש, נכון? << דובר >> רימונה חן: << דובר >> כן. היה הליך תחרותי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה תחרותי? מופע של אדם אחד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מתי התחלתם לעבוד על זה? << דובר >> רימונה חן: << דובר >> במהלך שנת 2025. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> באיזה חודש? << דובר >> רימונה חן: << דובר >> לא יודעת להגיד לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בנובמבר. << דובר >> רימונה חן: << דובר >> לא. עשינו עבודת שטח לפני כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה עבודת השטח שנעשתה שהובילה לכלול כריות ובירה בתוך הסל? נראה שלא הייתה פה עבודת מטה מקצועי, אלא משהו אחר. בבקשה תתני לנו את הנתונים מתי היה תהליך העבודה ואיך נבחרו המוצרים הללו לעומת מוצרים שכבר שנים מדברים עליהם, כמו מזון בריא. << דובר >> רימונה חן: << דובר >> בדקנו את המוצרים הנמכרים ביותר. למשל, כריות זה מוצר נמכר ביותר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה רציונל העבודה במוצרים הנמכרים ביותר? שאנשים יהיו פחות בריאים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יכולתם להוסיף סיגריות, זה גם נמכר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תני לי את הרציונל המקצועי של עבודת איסוף הנתונים, המידע, החשיבה האסטרטגית המקצועית של משרד, שבמקום לבחור במוצרי מזון בריאים, בעלויות מופקעות, בחרתם מוצרים שמזיקים לבריאות ועשיתם משהו שלא עומד בשום כלל של תחרות, שמוביל לתשלום של 50 מיליון שקלים מכספי המיסים לטייקון. << דובר >> רימונה חן: << דובר >> אותו אדם שנכנס לסופר, קונה את המוצר הזה בכל המקרה, הרעיון הוא - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו לא רוצים לעודד לקנות מזון בריא? << דובר >> רימונה חן: << דובר >> הוא ייכנס ויקנה את הבירה בכל מקרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האמירה שלכם לאוצר היא לא לעשות מס סוכר, כי אין בזה טעם? למרות שהמס הוכיח הורדה בצריכת הסוכר. אחד מאנשי המקצוע כאן טועה. אם מזון בריא יהיה יותר זול, לא נוכל לתמרץ תזונה בריאה ומונעת מחלות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש הגבלה על כמויות בסל הזה? למשל, על בירה או שתייה ממותקת? << דובר >> רימונה חן: << דובר >> אין הגבלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לקחתם את הסל הנמכר ביותר, יש שתיה ממותקת ובירה, צריך להגביל. למה לא הכנסתם סיגריות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סיגריות לא המוצר הכי נמכר במדינה? << דובר >> רימונה חן: << דובר >> אנחנו בחנו מוצרי מזון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הגיוני שמישהו יוכל לקנות כמות בלתי מוגבלת של אלכוהול בסל הזה. מוצרי חלב, מים, זה הגיוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש כאלה שיאמרו שגם מוצרי חלב זה לא בריא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על זה אין קונצנזוס רפואי, אבל יש קונצנזוס רפואי על זה שצריכה יתרה של סוכר היא לא בריאה. יש כאן סתירה למה שמשרד הבריאות אומר. משרד האוצר אמר שמדינת ישראל מספר שתיים בעולם בכריתת גפיים, אנחנו נותנים תמריץ לרכוש מוצרים מלאים בסוכר, כי בכל מקרה יקנו אותם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחרי שיצרתם את הסל הזה, בדקתם ברשתות אחרות שהסל לא יותר זול ממה שתמרצתם? << דובר >> רימונה חן: << דובר >> לפני שיצאנו במכרז, עשינו בדיקה של מחירים בכל רשתות המזון, לא רק אצל מי שזכה. התהליך צפוי להתחיל ב-17 במרץ. אנחנו נעשה מעקב על המחירים כדי לבדוק אפקטיביות של התהליך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מתי התחילה עבודת המטה בנושא הזה? תעבירי לנו את הנתונים בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תשלחו לוועדה את הכול, את המכרז, את העבודה. << דובר >> רימונה חן: << דובר >> המכרז מפורסם באינטרנט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התהליך המכרזי, לא המכרז עצמו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את עבודת המטה, מתי התחילה? איך נקבעו הקריטריונים? פרוטוקול שמפרט איך נקבעו הקריטריונים, מה תהליך החשיבה? הכסף הציבורי מממן צריכה לא בריאה שחוזרת בריבית דריבית למדינה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מיד עם פרסום המיזם הזה, פניתי לשר הכלכלה וביקשנו את הדוח ועד עכשיו לא קיבלנו שזה קצת משונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היה חשד לתיאום מחיר, או שזה סל מועדף על ידי אדם מסוים, הכול היה נראה חשוד, ללא סדרי עבודה. תעבירו לנו מה האסטרטגיה. במקביל, אני מבקשת לדעת מה תקציב הטיסות של השר ופמלייתו, כאשר הוא משלם על הטיסות שלו בעצמו. מדד הפירות והירקות עלה ב-17% בשלוש שנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לכם נתונים בנוגע לטיסות? << דובר >> רימונה חן: << דובר >> למשרד הכלכלה יש נספחויות בחו"ל ויש את יחידת סחר החוץ שהעבודה שלהם - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא דיברתי עליהם. עבודתם חשובה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מדובר רק על השר ופמלייתו. לא על הפעילות השוטפת. << דובר >> רימונה חן: << דובר >> אין לי פילוח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו מבקשים לקבל את זה. << דובר >> רימונה חן: << דובר >> הטיסות שהשר טס, יש פעילות של המשרד, שהיא בליבת העשייה של אגף סחר חוץ. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אחדד. כל מה שכרוך בטיסת שר והצוות שלו וכמה זה עלה בשנת 2025. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הסעיפים עידוד תעסוקת חרדים, עידוד תעסוקה של האישה הערבייה ועידוד תעסוקה של אנשים עם מוגבלויות, מה הביצוע? << דובר >> צח בסול: << דובר >> אתה מדבר על דברים שנמצאים בסעיף 36 או בסעיף 38? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע. כי זה במלל, 36. << דובר >> צח בסול: << דובר >> כשנגיע לסעיף 36, נענה על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משהו נוסף? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לגבי מעוף לעסקים, של משרד הכלכלה, יצא מכרז חדש ומדובר בצמצום של שעות יעוץ לעסקים ופיטורים של יועצים. אני אשמח לקבל מידע על זה. << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> היה שינוי בכל המכרז. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כשזה פורסם בקיץ 2025, שר הכלכלה הבטיח לי במענה לשאילתה במליאה שהיקף המענה לעסקים לא ישתנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם צריכים עוד זמן לאתר את הנתונים? << דובר >> רימונה חן: << דובר >> של הטיסות, כן. זה פילוח שצריך לעשות. לגבי המודל של מעוף, במודל החדש אנחנו הולכים על כיוון של עידוד אזורי של עסקים קטנים ולכן, העבודה תהיה מול אזורים ורשויות מקומות. זה יכלול גם יעוץ, גם פרויקטים מיוחדים. בניית המודל החדש נעשה בעקבות שיתוף ציבור ושולחנות עגולים שעשינו עם עסקים קטנים. עדיין יהיה יעוץ, אבל יהיה גם פיתוח אזורי של עסקים קטנים ופרויקטים מיוחדים אזוריים, לפי המאפיינים של אותו אזור שנבחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה זמן את צריכה בשביל להביא את הנתונים שחברת הכנסת לזימי ביקשה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם התאריך שבו התחלתם את העבודה על הסל של המדינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו פה בינתיים, כשזה יהיה מוכן תאותתי. תחבורה, סעיפים 40 ו-79. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> סעיף 40, הוצאה 659,873 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה 265,379 אלפי ש"ח, שיא כוח אדם, מטה המשרד, 942.5 תקנים. סעיף 79, סך ההוצאה הוא 44,900,972 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה 3,361,094 אלפי ש"ח והרשאה להתחייב היא 45,466,405 אלפי ש"ח. זה סעיף פיתוח ולכן, אין בו שיא כוח אדם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תקציב הטיסות של השרה רגב לשנת 2025. כמה עלתה אבטחת עבודות הרכבת הקלה בשנת 2025 וכמה היא מתוקצבת לשנת 2026? כמה עלה מערך ההסעות למירון בשנת 2025 וכמה הוא מתוקצב לשנת 2026? האם גם השנה מתכוונים למנוע מנוסעים לעלות לרכבת בזמן הסעות למירון, במקום להוציא הסעות מיוחדות? לגבי סעיף 79, רגב וסמוטריץ' התגאו בהקצאה של 7 מיליארד ש"ח לכבישים להתנחלויות בחומש הנוכחי, מדובר בסכום של כ-1.4 מיליארד ש"ח לשנה. לשם השוואה, תקציב הכבישים הבין-עירוניים בכל ישראל, בארבע השנים האחרונות עמד על 4.5 מיליארד. בשנה, מדובר בהוצאה של 30% מתקציב הכבישים הבין-עירוניים של כל המדינה עבור 5% מהאוכלוסייה. הסיכומים התקציביים בין האוצר לתחבורה לא פורסמו, שלחתי שאילתה למשרד התחבורה שלא נענתה וגם תוכנית החומש לכבישים לא פורסמה. כמה היה הביצוע של הכבישים הבין-עירוניים ביו"ש בשנת 2025? מאיפה הכסף שמגיע לכבישים ביו"ש וממה מקצצים? תקציב משרד התחבורה לא גדל באופן משמעותי. יש ירידה של מאות מיליוני שקלים בתקצוב כבישים לתחבורה ציבורית, סעיף 795103 לעומת המצב בשנת 2022, האם זה אחד המקורות להגדלת התקציבים לכבישים ביו"ש? מהי התפתחות תקציב התחבורה הציבורית, כולל כבישים ורכבות בשנים האחרונות? אני מבקשת לקבל את תוכנית החומש לכבישים של המשרד. רפורמת צדק תחבורתי, שהייתה אמורה להקל על אוכלוסיות מוחלשות, אך עשתה ההיפך, מחירי התחבורה הציבורית עלו ב-45%, נטל כבד על הציבור. למעשה, נוצרה מגמה הפוכה של הרחקת אנשים מהתחבורה הציבורית, במקום עידוד השימוש בה. אני אשמח לקבל מידע לגבי זה. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני אנסה להשיב על מה שאני יכולה ואחר כך, נפנה למשרד שיענה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם זה נכון שההסעות להילולה במירון סובסדו ב-12.5 מיליון שקל? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> לעניין ההילולה במירון, עלות ההפעלה בשנת 2025 הייתה כ-11 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שזה נכלל ב-100 מיליון שקלים של מירון, או שזה בנוסף? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אצטרך לבדוק ולהשיב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מדובר על ההסעות הנוספות או כל הסבסוד? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוריאל, תבדקו בבקשה כמה כל משרדי הממשלה השקיעו במירון. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אנחנו נבדוק ונרכז את העלויות של הפעלת אירועי מירון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו דורשים תשובה לפני ההצבעה. כנראה שזה לא רק 120 מיליון שקיבל המשרד, יש עלויות נוספות ממשרדים אחרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האוצר לא יודעים את זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם יעשו בדיקה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ה-11 מיליון, זה השאטלים הייעודים, או הסבסוד של הנסיעות ברכבת? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> השאטלים הייעודיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה עלה הסבסוד של הנסיעות ברכבת? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני אבדוק. לעניין האבטחה של הרכבות הקלות, צריך להבחין בין אלו שכבר נוסעות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בירושלים. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> בירושלים ובר אילן, יצא עד כה תקציב אבטחה של מעל 320 מיליון שקלים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זו גם העלות של ההשחתה, כ-300 מיליון שקלים. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> זו לא עלות של האבטחה, זו עלות של הפיצויים שהיה צריך לתת לקבלנים על העבודות שם. במקביל, יש עלויות נוספות, למשל, מתחילת ההתפרעויות, תוקצבה במשטרה יחידה נוספת לצורך כך וזה בנוסף. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה תחת המשטרה? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> נכון. אני צריכה לבדוק מבחינת עלויות. מבחינת תקנים, משנת 2021, תוקצבו 30 תקנים של יחידת יס"מ שהתפקיד שלהם למנוע את הדבר הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היחידה הזו תוקצבה למען אותו קו, אבל נשאבה על ידי המחוז, דבר שהוביל למימון אבטחה פרטית לאותו קו. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> נכון. זה התקציב שיצא עד כה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> באילו שנים? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> בשנים 2022-2021. סיימנו את מה שנקרא עבודות של אינפרא 1. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כולל האבטחה ממשרד התחבורה? לא היחידה הפרטית. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> לא היחידה הפרטית. האבטחה נעשתה על ידי חברות פרטיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שמשרד התחבורה שכר. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> שהקבלן שכר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הנזקים לקבלן, ההשחתה והאבטחה מהקבלן, כל זה בנוסף לפרויקט, עוד 326 מיליון שקלים, בארבע שנים. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> נכון. לא סיימנו את הפרויקט. הוא עדיין קורה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה ההערכה לשנת 2026? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> קשה לנו לצפות את אופי הוונדליזם ושריפת הכלים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה שוריין ב-2026 לוונדליזם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם לא שריינו. הם יבואו לפה להבהרות. התביעות של הקבלנים בכלל לא מוגשות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה ארגון פשע. משחיתים פרויקט לאומי, כמעט חצי מיליארד ש"ח יוצא על הדבר הזה. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אנחנו כל הזמן מנסים לייצר היערכות מחדש לאירוע הזה, בכוונה לצמצם את הוונדליזם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הכוונה היערכות מחדש? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> מנסים להפיק לקחים ולראות איך אפשר ליישם - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר בפועל? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> כרגע הוונדליזם ממשיך ויש מאמצים גם של המשטרה וגם של משרד התחבורה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה לעשות מארב של המשטרה? יש מצלמות, יודעים מתי זה קורה, שיעשו מבצע. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> המשטרה נמצאת בשטח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את רפרנטית של אגף תקציבים, נכון? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני רכזת תשתיות באגף תקציבים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשהמשטרה תגיע, נשאל אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש אנשים שזה התפקיד שלהם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היא עוסקת בזה. יש לה את המידע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא לא עוסקת בזה. היא עוסקת בהיבטים התקציביים. היא לא קובעת מדיניות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא נכון. היא אמרה שבגלל שמכירים את התופעה וזה עולה המון כסף, הם רוצים למגר את התופעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לבוא ולשאול פקיד של אוצר - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא אישי. היא מיוזמתה אמרה שעושים מאמצים כדי למגר את התופעה, אני רוצה לדעת איזה מאמצים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתם לא מבטלים את הקו הזה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה לא עוצרים את כולם ומגישים כתבי אישום וסנקציות ופיקוח? נבטל קו כי יש קבוצה שלא רוצה שיהיה קו תחבורה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. שלא ייהנו מזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה ענין לאומי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הבעיה שזה תוקע את כל הקו של ירושלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש מעקף. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אי-אפשר לעשות מארב ולעצור את האנשים? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> בעקבות הוונדליזם, תהיה דחייה בהפעלת הקו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה העלות המשקית כתוצאה מהעיכוב הזה? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> צריך לבדוק. היא מורכבת מהעלות של נזק משקי של תחבורה, גם מהוצאות הנוספות. אנחנו בעולם של אי-ודאות מאוד גדול כרגע. כדי לא לפגוע בתושבי ירושלים, מנסים למצוא פתרונות להפעלת חלקים אחרים בקו, תהיה פה השפעה גם על התדירות וגם על - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתם יודעים להגיד מה הייתה הענישה במקרים כאלה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המשטרה גם לא יודעת להגיד. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> בוצעו מעצרים, אך האנשים שנעצרו שוחררו באותו לילה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין למה אנחנו לא מצליחים למגר את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זו שאלה למשטרת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נשאל את המשטרה כשהיא תגיע וגם לא נקבל תשובות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הטיסות של השרה. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני אבקש מהמשרד שיוציא. לעניין הכבישים ביו"ש, ההחלטה על תקצוב כבישים נעשית במסגרת התוכנית האסטרטגית. יש נוהל אחיד של בדיקת כדאיות כלכלית. הכבישים, גם ביו"ש וגם בשאר הארץ מתוקצבים בהתאם לנוהל הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה בודק הנוהל? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> הנוהל הוא נוהל פרט, הוא בודק את הכדאיות הכלכלית, את התועלת מביצוע הכביש, את המשמעות מבחינת יצירת גודש במקומות אחרים, עלות כלכלית. מדובר בבדיקה מקצועית שבודקת את הכדאיות של הקמת הכביש במודלים של תחבורה יחסית מורכבים. מסתכלים איפה צירי הביקוש, איפה המקומות הכי מורכבים ואיפה צריך לתקצב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> המידע שקוף לציבור? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> הנוהל מפורסם לציבור ומשרד התחבורה בשיתוף משרד האוצר מפרסם את התוכניות האסטרטגיות ואת הדרך לבדוק את הדברים. בפרויקטים גדולים במיוחד, מבצעים בדיקה ספציפית שמפורסמת. התוכנית האסטרטגית נגזרת מהכבישים שנמצאים בדירוג הכי גבוה מבחינת הצורך התחבורתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> צורך תחבורתי זה תאונות דרכים או פקקים? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> הנוהל מסתכל על כל הדברים ביחד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך עובד הדירוג? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> יש כסף ייעודי שמוקצה לשיפור הבטיחות בדרכים ותוכניות ייעודיות שהמטרה שלהם לשפר את הבטיחות בכבישים. יש את הנוהל הכללי שמסתכל גם על הדברים האלה, אבל גם על צרכים תחבורתיים בהיבטים רחבים יותר. תוכניות הפיתוח של הרכבת ושל הסעת ההמונים, בשנת 2025 הביצוע ברכבות כבדות היה 5.3 מיליארד, בתחבורה ציבורית והסעת המונים 8.7 מיליארד ובמטרו 880 מיליון. אנחנו צופים את המשך ההתפתחות של הפרויקטים הללו. בשש השנים האחרונות, אנחנו נמצאים בשנים מורכבות לביצוע פרויקטים, גם בשל הקורונה וגם בשל מלחמות, שיצרו הרבה מגבלות וגם השפיעו על הפעילות של הקבלנים הזרים שמעורבים בפרויקטים האלה. חברות התשתיות פועלות כדי לקדם את הפרויקטים. זה מייצר התנהגויות מורכבות בתקציב מבחינת קצב ההוצאה. אנחנו במגמה של עלייה משמעותית בכל התוכניות של התחבורה הציבורית. לגבי ההסעות למירון, דובר על כ-3 מיליון שקלים של עלויות בפדיון. מתוך 11 מיליון, יש 3 מיליון שקלים שהיו כתוצאה מפדיון - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה היה הצפי? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> בגלל שאלו היו הסעות שלא גבו עבורן כסף. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ממה ההכנסות? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> לא היו הכנסות. זה היה סבסוד של השאטלים. << דובר >> הודיה כהן: << דובר >> אני מנהלת אגף תקציבים, תפעול. כרגע אין את הנתונים לגבי הנסיעות של השרה. צריך לפלח את זה, כי הייתה נסיעה לחו"ל לקראת סוף השנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי תסיימי? << דובר >> הודיה כהן: << דובר >> אני צריכה לבדוק את זה מול החשבות, אני לא יודעת תוך כמה זמן יוכלו לענות לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשמגיעים לדיון בוועדת כספים על אישור תקציב, הנחת המוצא שצריך לתת תשובות על כל רכיבי התקציב. << דובר >> הודיה כהן: << דובר >> אנחנו נעביר את התשובה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחד מרכיבי התקציב הוא נסיעות. המחשבה שאתם בכל רגע נתון יכולים ללכת ולבדוק ולחזור אלינו עוד יומיים, היא לא מחשבה נכונה. אני מניח שאם נגיד שאנחנו לא מאשרים את התקציב, תהיה בחשבות פניות. לכן, אני לא מוכן לשמוע דברים מהסוג הזה. תדאגו שיהיה פניות למי שצריך ותחזרו אלינו עם תשובות בהקדם. אנחנו לא נוכל להתקדם עם אישור התקציב שלכם, בלי לקבל מענה על כל מה שנשאל פה. << דובר >> הודיה כהן: << דובר >> אני אבדוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מחירי התחבורה הציבורית עלו ב-45% בשלוש שנים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוועדת הכלכלה נעשו המון דיונים על רפורמת צדק תחבורתי ובפועל, מי שמקבל את ההטבה, זה אוכלוסייה שבמילא מקבלת הטבות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המחירים עלו, זה לא מעודד תחבורה ציבורית וזה מעלה את יוקר המחיה. האם יש תכנון להוריד את מחירי התחבורה הציבורית? להקל על הציבור? איך אתם תופסים את הרפורמה עד עכשיו? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה אחוז המימוש? כמה מימשו מאלה שאנחנו מעודדים להשתמש והם לא משתמשים בתחבורה ציבורית? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> כרגע אין תכנון להוריד את המחירים של הנסיעה בתחבורה הציבורית. המחשבה היא לנצל את תקציב הסובסידיה כדי להגדיל ולהיטיב את השירות לאזרח. איתי אמיר מהרשות לתחבורה ציבורית יוכל להתייחס לשאלות לגבי המימוש. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מישהו יכול להגיד לנו מה קורה מבחינת מערך התחבורה הציבורית בזמן האזעקות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש נסיעה חינם למפונים, יש לכם נתונים לגבי המימוש בפועל? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> איתי יוכל להשיב על השאלות האלה. מבחינת תחבורה ציבורית בזמן אזעקות, ברכבת ישראל יש מערכות שיודעות - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה, האם יש פחות קווים של הרכבת? האם הרכבת מגיעה לכל התחנות? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> גם אוטובוסים וגם הרכבת עובדים בצורה חלקית, ב-60% בערך. מרבית תחנות הרכבת פתוחות, היום כבר פועלות 47 תחנות מתוך 67. ביום ראשון צפויות להתווסף עוד ארבע תחנות. כ-313 רכבות מופעלות מדי יום. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה תחנות סגורות? הרשימה הזאת קיימת? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני אעביר. התחנות שפועלות הן נהריה, עכו, מוצקין, מרכזית המפרץ, חיפה מרכז, בת גלים, חוף כרמל, בנימינה, קיסריה, חדרה, נתניה, בית יהושוע, הרצליה, תל אביב אוניברסיטה, סבידור, השלום, לוד, קריית גת, באר שבע, רעננה, כפר סבא, ראש העין, קריית אריה פתח תקווה, נתב"ג, ירושלים, יוספטל, משה דיין, וולפסון, יבנה, אשדוד, אשקלון, שדרות, אופקים, נתיבות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל אלה פתוחות? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> הפתוחות. אני אעביר רשימה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> התקציב לשנת 2026, על פי סעיף 4050301 הוא 65,415 אלפי ש"ח. לאור מספר הנפגעים בתאונות הדרכים בשנת 2025, מה מתכוונים לעשות ב-2026 כדי להקטין את המספר הזה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הבטיחו 150 מיליון שקל. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> יש תוכנית של 350 מיליון ש"ח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איפה היא? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> בהרשאה להתחייב. זה היה אחד הדברים שהשרה התעקשה עליו בתקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באיזה סעיף? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> בסעיף 79. << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> התוכנית הלאומית מתוקצבת ב-350 מיליון שקל וכולם נמצאים בסעיף הפיתוח. סעיף 40 לא השתנה ולא נעשה קיצוץ. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ה-350 נועדו בעיקר לתשתיות? << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> נכון. התוכנית מדברת על 120 מיליון שקל לתוכנית שנקראת עיר בטוחה שבמסגרתה עושים שיפורי תשתית בטיחותיים בשבע עד 13 ערים. 100 מיליון שקל עבור כבישים חד-מסלוליים וכל השאר, זה מידע ומחקר ואכיפה והסברה כמובן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה הייעוד העיקרי של ה-61 מיליון? << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> ה-61 מיליון נועד לתפעול שוטף של הרשות. שכר ומנהלה זה בין שליש לחצי מהסכום הזה. פעולות הסברה שוטפות, פעולות עם הרשויות המקומיות, מידע ומחקר עולה לא מעט כסף. פעולות שדומות לדברים שעשינו בשנים קודמות. התוכנית הלאומית היא בנוסף ל-61 מיליון שקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה נמצא תכנון רכבת קריית שמונה לאילת? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> בתוכנית של הרכבת. בסעיף 79. יש שם כסף גם לחברת נתיבי ישראל, בהרשאה להתחייב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 001, רכבות כבדות? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה אפשר לראות את הפירוט? כמה בוצע שנה שעברה הרכבת מקריית שמונה לאילת? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני אבדוק כמה בוצע ואחזיר תשובה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה מתוך זה בהרשאה להתחייב לשנה הזו? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> ההרשאה ניתנה לכל התכנון המפורט בשנה שעברה. לא היה טעם לדחות את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה סך התכנון? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> ניתנה הרשאה של כ-200 מיליון שקלים לתכנון שנדרש לשלב הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בשנה שעברה. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> נעשה שנה שעברה והשאלה עכשיו היא לעניין הביצוע ואבני הדרך והתשלומים לתכנון שיצטרכו לתת השנה. ההרשאה כבר יצאה לפועל והצוותים עובדים ומתכננים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-2025 היה פרויקט משמעותי של הסכם פורץ דרך שיביא לאינטרנט מהיר וקליטה סלולרית איכותית גם בקרונות של הרכבת, איפה זה תוקצב? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> תוקצב שנה שעברה בתוכנית של הרכבת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה בוצע? אין קליטה עדיין. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> כדי להביא לשידור טוב יותר בתוך הרכבת, התוכנית כוללת שני רכיבים. האחד, חריצת חלונות. לוקחים את כל הרכבות ועושים עליהם פעולת חריצה, כדי שהאות יוכל להיכנס לרכבת בצורה טובה יותר. השני, מגדילים את כמות המשדרים כדי לייצר את הקליטה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה חורצו? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אבדוק כמה חורצו עד היום ואשיב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה נתבים הותקנו בקרונות? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני אבדוק את הנתונים נכון להיום ואעדכן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בהסכם הקואליציוני ב-2024, היו 9.5 מיליון שקלים לעידוד תעסוקה של נהגים חרדים. איפה זה? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> איתי אמיר יוכל להשיב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה חוות דעת האוצר על חברת צים? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> הנתונים מחברת צים טרם התקבלו במלואם ולכן, משרד האוצר נמנע מגיבוש חוות דעת על בסיס הנתונים בתקשורת. משרד האוצר רואה ערך בצורך להבטיח שכלכלת ישראל, שמבוססת על כך ש-99% מהסחורות מגיעות מהים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> באילת, סחורות דרך הים לא מגיעות הרבה זמן. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> לאילת מגיעים בדרך כלל רכבים. משרד האוצר מנסה להוריד רכבים מהכביש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם צריכים להביא רק את ה-21 מיליון שקל שהתחייבתם להם בוועדה. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אנחנו רואים ערך בייבוא רציף ותחרותי למדינת ישראל. משרד האוצר צריך להבטיח את כל האינטרסים. מצד אחד, שוק חופשי ותחרות ומצד שני, הבטחת הרציפות של הגעת סחורות למדינת ישראל. יש לנו גם הסכמים מול צים, כדי להבטיח שבמצבי משבר הרציפות של ייבוא הסחורות - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה יקרה כשזה נמכר לחברה שאינה ישראלית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נמכר כבר. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> העסקה טעונה אישור המדינה וצים מודעת לדבר הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כפי שעלה מהדיונים בנושא, החברה שרכשה את צים, עומדת בתנאי מניית הזהב. מבחינה חוקית, המדינה לא תוכל לעשות כלום. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> הייעוץ המשפטי של משרד האוצר ורשות החברות, סבורים שיש מה לעשות. בסופו של דבר, העסקה טעונה אישור מדינת ישראל. אנחנו נחכה לקבל את הנתונים מצים בצורה מסודרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היה דיון בוועדת הכלכלה. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> הייתי. אנחנו נגיב אחרי שנקבל את כל המידע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה מופיע אבטחת נהגים ברשות הציבורית? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> איתי יוכל לענות על השאלה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש השקעה בגרעינים תורניים, במשרד התחבורה בשנים 2027-2025? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> באיזו מסגרת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במסגרת החלטת ממשלה הרחבה וחיזוק של פעילות גרעינים תורניים. החלטה מתוך חשיבות לאומית שהממשלה רואה בגרעינים התורניים, יש התחייבות לסכומים במשרד התחבורה, הבטיחות בדרכים חצי מיליון שקל ב-2026 ועוד 2 מיליון שקלים ב-2027. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני אבדוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בשנה שעברה איתמר בן גביר, העביר מסמך מה כל אחד נותן לימ"מ והשרה התחייבה לתת כסף, כמה ניתן? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני אבדוק. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> מדובר בהחלטות ממשלה שכבר לקחו כסף מהמשרד. זה לא יופיע בתקציב של המשרד. זה כמו פלאט, רק שהוא לא אחיד על פני כל המשרדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא קרה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> למה לא קרה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הסכום לא הגיע לימ"מ. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לדעתי זה קרה. נבדוק את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם יש סבסוד לתחבורה ציבורית לחיילי מילואים, שנקראים לשירות בשישי שבת? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> נעלה את איתי שיענה על הכול. << דובר >> איתי אמיר: << דובר >> איתי אמיר, מנהל אגף בכיר תכנון תשתיות ומדידה וממלא מקום אגף בכיר לכלכה ברשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. עם תחילת מבצע שאגת הארי הפעלנו אוטובוסים לטובת חיילים סדירים וחיילי מילואים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בשבת? << דובר >> איתי אמיר: << דובר >> בשבת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למשל, באזור השרון, איפה הייתה התחנה? << דובר >> איתי אמיר: << דובר >> אני אבדוק ואענה. לגבי המימוש של רפורמת צדק תחבורתי, ממרץ 2024 65% מימשו את ההטבה. 775 אלף זהב קו, שיעור מימוש של 72%. גיאוגרפי, 601 אלף, 55%. צעירים, 487 אלף, 37%. סטודנטים וחיילים, 146,118. סך הכול צעירים 485 שזה 633,118. חיילים משוחררים 159 אלף, שזה 58% מהזכאים. כל הזמן מצטרפים והאחוזים גדלים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה שבע רצון מהניצול? אחוזים מאוד נמוכים על בסיס גיאוגרפי. החידוש המרכזי היה הנושא הגיאוגרפי. למה קרוב לחצי לא מימשו? << דובר >> איתי אמיר: << דובר >> אני לא יודע כרגע את הסיבה לאי-המימוש. קצב המימוש בעינינו הוא טוב. המימוש במגמת עליה כל הזמן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מהו אחוז אי-התיקוף מאז תחילת הרפורמה? << דובר >> איתי אמיר: << דובר >> אנחנו לא רואים גידול בתופעת אי-התיקוף. אנחנו לא חושבים שיש קשר ודיברנו על כך בוועדת הכלכלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איך תראו גידול אם לא מתקפים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך אתה מכיר את התופעה אם אתה לא רואה גידול? התופעה מתפתחת עכשיו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה תוספות שירות הוקצו בשנה שעברה? << דובר >> איתי אמיר: << דובר >> אנחנו לא רואים גידול בתופעת אי-התיקוף ואנחנו לא רואים קשר בינה לבין רפורמת צדק תחבורתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין קשר מבחינתכם בין אי-התיקוף לעליית מחירים של 45%? << דובר >> איתי אמיר: << דובר >> אנחנו לא זיהינו שום אינדיקטור מספרי שמראה על קשר. לגבי תופעת אי-התיקוף, זה אחד מתוך חמישה ואנחנו כל הזמן עובדים כדי לצמצם את התופעה הזו, באמצעים טכנולוגיים ובסיוע של השוק הפרטי. לאחרונה יצאנו בקול קורא לחברות שימצאו פתרונות לנושא הזה ויש היענות גדולה. אנחנו כל הזמן עובדים על לצמצם את התופעה. מעבר לנזק הכלכלי, זה פוגע בניתוח הביקוש ומקשה לבצע תכנון יעיל של הקווים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנשי האוצר, אם אתם מכירים שירות ציבורי ש-20% מהציבור לא משלם עליו ומקבל אותו, אני אשמח להכיר. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> חברי הוועדה יוכלו לעזור לנו להעביר תקנות שיאפשרו לנו לבצע אכיפה יעילה באוטובוסים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בהתאמה להפסקת הגזל בתחבורה הציבורית וקביעת מחירים נורמטיביים ונוחים, נעשה גם תקנות. תחבורה ציבורית זה הדבר הכי בסיסי שיש, נוריד את מחירי התחבורה הציבורית, במקביל ליצירת תקנות. אני אתכם. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> עלתה שאלה לגבי האכיפה, זו המשמעות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מדיניות של השרה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שאלתי אם אתם מכירים שירות ציבורי אחר שבו 20% מהציבור לא משלמים על השירות שהם מקבלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. כל מי שלא מגיע למס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מעונות יום, יש 20% מהציבור שמקבלים סבסוד. הנחות מגזריות בארנונה. משכנתאות מסובסדות. יש 20% מהציבור שמקבל דברים שהוא לא משלם עליהם. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אנחנו מצטרפים למחשבה שהמצב ש-20% לא מתקפים בתחבורה הציבורית הוא מצב לא ראוי ואנחנו רוצים לעשות כמה שיותר צעדים בשביל להגביר את התיקוף בתחבורה הציבורית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שזה איתות להוריד את המחירים. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> משרד האוצר ומשרד התחבורה חושבים שיש צורך בייעול השירות בתחבורה הציבורית. זו הסיבה שהושקע כסף לפיתוח פרויקטים של תחבורה ציבורית והסעת המונים << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בשם חבריי לאופוזיציה בוועדה, אנחנו לא נסייע לשום מהלך כזה, ללא הורדת מחירים. אני מסכימה שצריך לטפל בתופעת אי-התיקוף, אבל צריך לחזור להיות הגונים במחירי התחבורה הציבורית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש אוכלוסיות שנהנות מהרפורמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא החזירה את המגזריות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במקרה האוכלוסיות האלה מקורבות לקואליציה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל תקנה תצטרך לבוא בכפוף להורדת מחירים. שלי, תרשי לעצמך לומר את זה לגבי ועדת הכלכלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוודאי. << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> כבוד יושב-הראש יש לי תשובה ביחס למירון. בשנת 2025, הילולת מירון תוקצבה ב-90 מיליון ש"ח בחוק מקורי, עברה גם החלטת ממשלה 3409 של 11 מיליון ש"ח, שכללה 6 מיליון ש"ח להילולה עצמה ועוד 5 מיליון לפיתוח. יש 13 מיליון ש"ח מבט"פ עבור אבטחה, משטרה, סדרנים ועוד. 12.5 מיליון ש"ח ממשרד התחבורה. אנחנו מגיעים ל-121.5 מיליון ש"ח עבור הילולת מירון בשנת 2025. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואתם באים בתלונות על הרב-קו. אתם מבינים למה אנשים לא מתקפים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נזכור את זה בדיון על מתווה הפיצויים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הדיון על הרב-קו התחיל מהטיק-טוק. הציבור הצעיר בא ואמר שאם מזלזלים בו, הוא מזלזל בחזרה. אם אפשר לא להתגייס, אפשר לא לתקף. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם נותנים הטבות ספציפיות למקורבים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 97% מהחרדים זכאים להנחות במסגרת הצדק התחבורתי. כמה כסף מומש ב-2025 על תוספות שירות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 9.5 מיליון שקלים לעידוד נהגים חרדים. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> שאלה נוספת על האבטחה של הנהגים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הייתה תקלה ברכבת שהשביתה את הרכבת - - - << דובר >> איתי אמיר: << דובר >> לגבי פרויקט גיוס נהגים בחברה החרדית, יש לנו זוכה במכרז ואנחנו מוכנים עם פרסום קמפיין. כרגע הקמפיין לא מתפרסם, כי יש לנו חסם בהכשרת נהגים בכל מה שקשור באישור מהמרב"ד שמהווה צוואר בקבוק להכשרת נהגים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה בוצע מתוך ה-9.5? << דובר >> איתי אמיר: << דובר >> אני צריך לבדוק. לגבי אבטחת נהגים, זה תקציב של 8 מיליון שקלים, מתוכו חויבו 5.5 מיליון שקלים בשנת 2025. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היחידה הוקמה? << דובר >> איתי אמיר: << דובר >> היחידה בשלבי הקמה. השנה אמור להתחיל פיילוט במספר ערים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באילו ערים? << דובר >> איתי אמיר: << דובר >> הפריסה הראשונית היא בירושלים, חיפה, באר שבע, מודיעין עילית ורהט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התקלה ברכבת, כמה עלה הנזק? מה מסקנות ועדת החקירה? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> עלות התיקון של התקלה הספציפית עלתה פחות מ-10 מיליון שקלים. המשמעות המרכזית כאן הייתה שהיה צריך להפנות את הצוותים שהיו אמורים להתעסק בבניית התשתית החשמלית במקומות אחרים לצורך טיפול בתקלה וזה הוביל לעיכוב בפרויקט החשמול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה קצת יותר ממיליונים בודדים. מישהו לקח אחריות? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני אענה בזהירות, הייתה ועדת חקירה שהגישה את ההמלצות שלה לדירקטוריון הרכבת ודנה בשאלת חיזוק נהלי הבטיחות לסגירה. מפרסומים בעיתון, היו סמנכ"לים שסיימו את תפקידים, אני לא יודעת לאשר את זה. הרכבת בימים אלה עובדת כדי להבטיח שתקלה כזאת לא תקרה שוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד שאלות? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי הרבה שאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש עוד הרבה נושאים ואנחנו כאן עד 17:00. << דובר >> איתי אמיר: << דובר >> לגבי ניצול תקציבי של 9.5 מיליון שקלים, טרם בוצע תשלום, כי נקבע זוכה במכרז אבל הפרויקט טרם יצא לפועל. לגבי תוספות שירות, התקציב היה 250 מיליון שקלים בשנת 2025, עד כה שוחררו 177 מיליון שקלים שנמצאים בהליכי מימוש וה-60 הנותרים ימומשו השנה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה תוספות שירות מומשו ב-2025 אל מול צדק תחבורתי? כמה מוקצה ל-2026? מה ההקצאה ב-2026 לטובת חשמול אוטובוסים? << דובר >> איתי אמיר: << דובר >> לגבי החשמול, התקצוב משתנה מדי שנה. מדובר על עשרות מיליונים בשנה. אחרי שיאושר התקציב לשנה, נוכל לבנות תוכנית חשמול ל-2026. לגבי מימוש ב-2025, בפועל לא מימשנו, אבל קיבלנו תקציב של 177 מיליון מתוך 250 ובסוף שנת 2025 פנינו למפעלים להצטייד במה שנדרש כדי לממש אותן, כולל ציי רכב ונהגים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ב-2025 מחיר התחבורה הציבורית עלה, אבל לא הושקע שקל בשיפור השירות. << דובר >> איתי אמיר: << דובר >> ניתן לשפר את השירות בתחבורה הציבורית גם בלי תוספת תקציב ואנחנו כל הזמן פועלים לשיפור השירות. תהליך היישום לוקח זמן. תהליך יישום של מכרז בתחבורה ציבורית אורך כשנתיים בממוצע. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> משרד התחבורה ומשרד האוצר עובדים על כך שהתקציב הגדול שמועבר לצורך התחבורה הציבורית, יוקצה בצורה טובה ויעילה שתוביל לשירות טוב. תוספות שירות שניתנו בצורה משמעותית בשנים האחרונות, ממשיכות להינתן, אבל יש חשיבה על ייעול הקווים, מתן שירות טוב יותר לנוסע, איך בודקים שהשירות אפקטיבי. עובדים על תוכניות ליצירת מתחמי תחבורה משותפים שיאפשרו קישוריות, הגברת תדירות ואמינות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם ב-2025 לא הושקע שקל לטובת שיפור השירות, אז השירות לא שופר. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> מימוש תוספת שירות הוא לא הפרמטר היחידי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לשיפור השירות? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> כן. יש תקציב גדול שאפשר להקצות בצורה יעילה וטובה, גם בלי להוסיף שקל. למשל, לקחת קווים שיש בהם נוסע אחד בשבוע ולהמיר אותם לקווים שיכולים לשרת יותר אנשים. אנחנו צריכים לוודא שהשימוש בכסף שאנחנו מקצים הוא יעיל וטוב ונעשים הרבה צעדים כדי להבטיח שיבוצע שיפור של השירות בתחבורה הציבורית במשאבים שיש. << דובר >> הודיה כהן: << דובר >> בדקתי מול החשבות על הסכום לטיסות והגענו ל-2.5 מיליון שקל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה הערכה? זה מספר סגור? << דובר >> הודיה כהן: << דובר >> זה מספר סגור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בשנת 2025? << דובר >> הודיה כהן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות נוספות בנושא הזה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כולל הוצאות אבטחה? << דובר >> הודיה כהן: << דובר >> כולל הכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סיימנו עם המשרד? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם צריכים לתת עוד תשובות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חוץ מהתשובות שהם צריכים לשלוח בכתב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש תחבורה ציבורית בחינם לנפגעי הטילים, כמה מימוש ואיך עובד הליך המימוש? << דובר >> איתי אמיר: << דובר >> אני אצטרך להעביר את הנתון יותר מאוחר, כי זו החלטת ממשלה מלפני שבוע סך הכול. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מדוע יש פער של 3,000 שקל בין שכר גברים לשכר נשים במשרד התחבורה, למרות שיש יותר נשים שמועסקות במשרד? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> הנתונים של השכר נקבעים בצורה שלא מאפשרת משא ומתן על שכר ולכן, זה תלוי בעובדים ובדרגות שלהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים למשרד השיכון, סעיפים 29 ו-70. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> דוריה גנות, משרד האוצר. יוסי שבת, התקציבן, נמצא בזום. סעיף 29, הוצאה נטו 337,359 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה 39,493 אלפי ש"ח, הרשאה להתחייב 12 אלף ש"ח ושיא כוח אדם 517.5. זה סעיף התפעול, יש תוכנית שכר ותוכנית של הפעילות השוטפת של המשרד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש שאלות על הסעיף הזה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש סעיף של שכירות לטווח ארוך, נכון? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> בסעיף הפיתוח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא כאן? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> הסעיף הזה מתקצב את העובדים, את חברות הבקרה, התפעולי. כל הפרויקטים הגדולים של המשרד הם בסעיף הפיתוח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה תקציב הדיור הציבורי בשנת 2025 ומה התקציב לשנת 2026 ובכמה מתומחר חוק המכר? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> אני אתייחס לזה בסעיף הפיתוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סעיף 70, בבקשה << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> סעיף 70, סעיף הפיתוח. ההוצאה נטו לשנת 2026 היא 2,398,112 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה, 3,667,767 אלפי ש"ח, הרשאה להתחייב 7,167,922 אלפי ש"ח. יש כאן את נושא הפיתוח של הבניה החדשה וגם נושאים נקודתיים, כמו שכירות ארוכת טווח, דיור ציבורי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לגבי השכירות ארוכת הטווח, יש כמה מוקדים שבהם זה אמור להתבצע, איפה זה קורה? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> יש לנו מכרזי שכירות ארוכת טווח, שמתפרסמים על ידי רמ"י. כאן זה בא לידי ביטוי בתוכנית 701001, המשק הסגור של הבניה, במסגרתה מתקבלות ההכנסות ממכרזי המקרקעין ומתבצע פיתוח של האתרים. יש את התקציבים שקשורים להתקשרות של משרד השיכון, אל מול חברת דירה להשכיר, שהיא זרוע הביצוע הממשלתית, שזה נמצא בתוכנית 702001. ההתקשרות עם דירה להשכיר עובדת כך שבכל תחילת שנה ולרוב, גם במהלך השנה, החברה מגישה לוועדת תכנון ופיתוח וגם לוועדת היגוי ייעודית את רשימת הפרויקטים שהיא מתכוונת לבצע תכנון ושיווק שלהם באותה שנה. אנחנו דנים בהם ומאשרים מסגרת תקציבית בהתאם. זה קורה במהלך השנה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תקציב השיפוצים של הדיור הציבורי ותחזוקת הדירות. כמה מתכוונים להשקיע בממ"דים וסיוע לאוכלוסיות המוחלשות של המשרד. המצב ממש קשה. ניכר שיש מעט מאוד מענים אל מול מציאות קשה. הדיור הזה הוא אחד המוזנחים שיש, ללא מיגון ראוי ורבים מהדיירים הם אנשים עם מוגבלות, כך שיש בעיה. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> אני אבדוק את הביצוע בשנה שעברה של השיפוצים. << דובר >> צבי נוסבוים: << דובר >> לעניין תחזוקה ושיפוץ דירות, מוקצה סך של כ-210 מיליון שקל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה היה שנה שעברה? << דובר >> צבי נוסבוים: << דובר >> התקציב הזה משמש לתחזוקה שוטפת, אבל בעיקר לשיפוצי עומק. התקציב הוא לשימוש המשרד והוא יכול לתעדף אותו. אם עכשיו המשרד רואה שיש צורך אקוטי יותר באזורים מסוימים, המשרד יכול להשתמש בכסף הזה. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> היו תקציבי שיפוצים שנדחו בגלל המלחמה, שנה שעברה הרבה מזה תוקצב וסך הכול התקציב והביצוע לתחזוקה וניהול דירות היה 248 מיליון ש"ח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חוק המכר נכנס לתקציב 2026? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> חוק המכר אינו בתוקף ולכן מה שיש בתקציב - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש כוונה להעלות אותו לקריאה שלישית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה חוק מכר? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חוק זכויות הרכישה של דיירי הדיור הציבורי שהעברנו בקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קריאה ראשונה לא בא לידי ביטוי בתקציב. << דובר >> צבי נוסבוים: << דובר >> חוק דיור ציבורי (זכויות רכישה), אין לו עלות תקציבית. ההכנסות שנכנסות לקופת המדינה ממכירת הדירות, הולכות לרכישת דירות חדשות. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> זה עובר בתקציבי עודפים שיבואו לאישור הוועדה בהמשך השנה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש תקציב חדש לדיור הציבורי? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> אין לזה תקציב. << דובר >> צבי נוסבוים: << דובר >> אין תקציב לרכש. יש תקציב לתחזוקה ושיפוץ. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש קיצוץ בתקציב הדיור הציבורי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה עם בניה? יש חשיבה על בניית דיור ציבורי נוסף? << דובר >> צבי נוסבוים: << דובר >> לא נמצא בתקציב. יש שיח בין המשרדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם יקדמו פרויקטים של בניה לשכירות ארוכת טווח, אחוז מסוים ניתן להקצות לדיור ציבורי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבעיה בזה שבפרויקטים של שכירות, התחזוקה ירודה. אם אתה מראש מוסיף לשם אנשים שאין להם יכולת לשלם על התחזוקה השוטפת, זה יורד עוד יותר. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> בפרויקטים של שכירות ארוכת טווח, דמי הניהול מאוד יקרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> רמת התחזוקה היא ברמה גבוהה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יודע, כי זה פרטי. אנשים בדיור הציבורי לא יכולים לשלם את הסכומים האלה. שאלות נוספות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלתי על בית שמש. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> מבחינת ההגרלות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בשנים האחרונות זכו 46% חרדים שהאחוז שלהם באוכלוסייה הוא רק 13%. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> בהגרלות שלנו, אנחנו נותנים מענה לכל האוכלוסיות, כולל לציבור החרדי. מבקר המדינה הצביע על המצוקה שלהם. הפרויקטים האלה פתוחים לכל הזכאים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשבונים פרויקטים שאמורים לשרת אוכלוסיות עובדות ומשרתות, במקומות שיש בהם אוכלוסייה עם צביון חרדי, כנראה שהאוכלוסייה הרלוונטית לא תגיש. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> אין לנו יכולת לבדוק את השיוך המגזרי וכל אחד יכול להיות בעל דירה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איזה חילוני ירכוש דירה בפרויקט חרדי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שר השיכון התגאה בזה שהוא העביר דירות מהמגזר הכללי למגזר החרדי. 50% מהדירות במחיר מטרה, הגיעו ליישובים עם רוב חרדי. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> זה לא 50%. הייתה הגרלה אחת בעבר שהיה יותר בבית שמש, כי הפרויקט היה זמין לשיווק. כל העבודה מתבצעת מול הרשויות המקומיות, לפי התקדמות התכנון והפיתוח. יש לנו יישובים אחרים עם מאות דירות, שגם שם מגרילים לפי התקדמות השיווק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל 46% היו אצל החרדים. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> אולי בהגרלה אחת. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> ב-2024 היו 4,000 יחידות בבית שמש. זה משמח שהמכרז הצליח. מה שאפשר להגריל לציבור, מגרילים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא מכרזים רגילים. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> חלק בצביון חרדי, אתה צודק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש הנחה. מדובר בפרויקט שמלכתחילה נותן הנחה ובמקרה ה עבד רק בבית שמש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רמת בית שמש ד', אין אדם לא חרדי אחד שגר שם. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> אתם צודקים. רק להבהיר שהייתה מסה של בית שמש בשנה מסוימת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שר השיכון הודה בזה, הוא התגאה שהוא הצליח להעביר מהמגזר הכללי למגזר החרדי. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> בהגרלה האחרונה שהייתה, היו ברעננה 1,200 יחידות דיור ובקריית עקרון. זה תלוי בזמינות ובתיאום עם רשאי הערים. אלה דברים שלוקח להם המון זמן להבשיל. המטרה שלנו לתת לכל האנשים את האפשרות להגיע לפתרונות דיור, גם לחרדים. אי-אפשר לא לתת לחרדים כי הם חרדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי לא לתת לחרדים, אמרתי תתנו לכולם. הבעיה שיש תיעדוף של אוכלוסיות. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> בהגרלה האחרונה, באר יעקב 800 יחידות דיור, יבנה 700. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה שיעור הבעלות על דירה במגזר החרדי? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> אני לא יודע להגיד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא סביב 80%. במגזר הכללי זה עומד על 72%. מה הממוצע הסוציו-אקונומי במגזר החרדי? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> הוא נמוך. אבל אי-אפשר בגלל זה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כל הנתונים מראים הפוך ואתה ממשיך להתעקש שזה מקרי לגמרי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צריכים לתת לנו תשובה לגבי תקציב הטיסות של משרד הכלכלה. אני מבקשת לקבל מידע לגבי תקציב הטיסות של מכון הייצוא לאורחים של השר לטיסות ונספחים של השר לטיסות, שגם משם הוא מתקצב טיסות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רשויות פיקוח, סעיף 54. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לנו שאלה אחרונה על השיכון. לפי הנתונים שפורסמו על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024, שיעור הבעלות על דירה באוכלוסייה החרדים עומדת על 78%, במגזר היהודי הלא חרדי, זה 72%. איך יכול להיות שהמגזר הכי עני במדינה מחזיק בהכי הרבה דירות? האם הנושא של התלושים הפיקטיביים יכול להסביר את האירוע הזה? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> אני לא מכירה את נושא התלושים הפיקטיביים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מדובר בתלושים פיקטיביים של אנשים שלא באמת עבדו, אבל מקבלים תלושי שכר, כדי שיוכלו לקנות דירות. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> אני לא מכירה את הסוגייה מספיק טוב בשביל לענות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תוכלו לבדוק ולחזור אלינו עם תשובה? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> זה לא קשור לשיכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש קשר באופן ישיר לנקודה הקודמת, שאם אתם מוציאים מחיר למשתכן שמי שניגש אליו בשכונות או ערים מסוימות הם רק חרדים, זה תומך את התהליך הזה של אחוזים גבוהים של בעלות על דירות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין היגיון שהאוכלוסייה הכי עניה מחזיקה בהכי הרבה דירות. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> הנושא של צביון חרדי במחיר מטרה הוא חדש, כך שזה לא בהכרח יכול להסביר נתונים מ-2024. מהיכרותי, המגזר החרדי רוכש הרבה דירות מחוץ לאזורי הביקוש. יש נטייה של קהילות לעבור למקומות בפריפריה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא דיברתי על אזורי הביקוש. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> אני יודעת. אבל זה יכול להסביר את התופעה. אני לא חושבת שיש לנו עבודה ייעודית כדי לתת מענה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הלוואות לרכישת דירה לזוגות צעירים. הקריטריון הכי משמעותי לחישוב גובה ההלוואה מהמשרד, הוא מספר האחים של בני הזוג. אם לחרדים יש יותר אחים ולחילונים בממוצע יש אח אחד או שניים, נוצר מצב שהחרדים מקבלים הלוואות יותר גדולות. למה אחים זה הקריטריון הכי משמעותי לקבלת הלוואה לזוגות צעירים? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> המשרד בודק את הקריטריונים האלה, הם מאוד ישנים והמשרד, יחד עם משרד האוצר, בוחן אפשרות לעדכן את כל הנושא הסיוע בהלוואות לדיור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ממתי הנושא בבדיקה? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> הוא בבדיקה כעת. יש לו משמעויות של התקשרויות מול הבנקים, הלוואות לדיור. נושא מאוד מורכב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה נקבע הקריטריון הזה? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> המשרד צריך לעדכן את הקריטריונים האלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה מחכים? שאנחנו נעלה את זה? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> אני אעלה את זה שוב למנכ"ל המשרד, שמדובר בנושא שחשוב לוועדה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נושא שחשוב לציבור, לא לוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הלוואה ממשרד השיכון, היא לא הלוואה מגוף מסחרי, היא נמוכה משמעותית בהיקפה מהלוואה מסחרית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ההטבות הן סקטוריאליות. למה הציבור העובד, משלם המיסים, המשרת מקבל פחות הטבות ממגזרים שנותנים פחות למדינה? אוכלוסייה של אנשים במעמד סוציו-אקונומי נמוך במדינת ישראל, שאינם חרדים, הם עובדים ומשלמים מיסים, למה מגיע פחות, כי יש להם פחות אחים? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> בודקים גם שירות צבאי. אם מחיר דירה ממוצע היום הוא 2-1.5 מיליון שקלים, גובה ההלוואה הוא בסך הכול 100 אלף שקלים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לאוכלוסייה חלשה זה הרבה כסף. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> זה בשוליים. זו הלוואה שבעבר היה לה משקל יותר גדול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שהשוליים יהיו פתוחים לכל האוכלוסייה החלשה במדינת ישראל שאינה סקטוריאלית. שה-100 אלף האלה יהיו זמינים למשרתים מדימונה במעמד סוציו-אקונומי נמוך, בדיוק כמו שהם זמינים לחרדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שירות צבאי הוא גם חלק מהקריטריונים להלוואה? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> יש גם שירות צבאי. אני אעלה את הנושא הזה מול מנכ"ל המשרד ואציג שחשוב לוועדה שנבחן את זה לעומק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רשויות פיקוח, סעיף 54. << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> רשויות פיקוח, הוצאה 5,883,271 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה 97,886 אלפי ש"ח, הרשאה להתחייב 5,829,026 אלפי ש"ח, שיא כוח אדם 1,152, משרות עבודה בלתי צמיתה 1. רשות התחרות, 5410, הוצאה 76,662 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה 366 אלף ש"ח, שיא כוח אדם 123. הרשות להגנת הצרכן, 5411, הוצאה 31,271 אלפי ש"ח, שיא כוח אדם 50. המועצה הישראלית לצרכנות, 5412, הוצאה 5,893 אלפי ש"ח. רשות הטבע והגנים, 5513, הוצאה 308,536 אלפי ש"ח. רשות החשמל, 5430, הוצאה 69,932 אלפי ש"ח, שיא כוח אדם 30.5. רשות הגז הטבעי, 5431, הוצאה 40,893 אלפי ש"ח, שיא כוח אדם 36.יחידת סמך מנהל התכנון, 5433, הוצאה 406,485 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה 20,000 אלפי ש"ח, הרשאה להתחייב 253,780 אלפי ש"ח ושיא כוח אדם 316.5. היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה, 5434, הוצאה 85,599 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה 2,000 אלפי ש"ח, שיא כוח אדם 131. הרשות להתחדשות עירונית, 5435, הוצאה 434,683 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה 50,000 אלפי ש"ח, הרשאה להתחייב 226,000 אלפי ש"ח, שיא כוח אדם 33, משרות עבודה בלתי צמיתה 1. רשות שוק ההון, 5436, הוצאה 116,516 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה 24,500 אלפי ש"ח, שיא כוח אדם 199. השקעה בתשתיות מיעוטים, 5440, הוצאה 982,445 אלפי ש"ח, הוצאה מותנית בהכנסה 1,020 אלפי ש"ח, הרשאה להתחייב 393,324 אלפי ש"ח, שיא כוח אדם 88. תוכניות שיקום, 5450, הוצאה 3,324,356 אלפי ש"ח, הרשאה להתחייב 4,955,922 אלפי ש"ח, שיא כוח אדם 95. תחום 5499 חשבון מעבר, אין בו כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי נמצא כאן מהרשות לאכיפת מקרקעין? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> אני מאגף תקציבים, הרשות איתנו פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי מהרשות? << דובר >> עומר בראון: << דובר >> איילת מלכה, התקציבנית ויובל אורן, הסמנכ"ל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נמצא פה הסמנכ"ל של הרשות לאכיפה במקרקעין? איך יכול להיות שחיילים דרוזים, תוך כדי שירות המילואים או הקבע מקבלים צווי הריסה על בתים? לא יכול להיות אירוע כזה. מטבח שמחת תורה והלאה, בכל חודש או חודשיים שומעים על מקרה כזה של חייל שתוך כדי מילואים, המשפחה שלו מקבלת צו. אני לא יודע איך אתם מנהלים את האופרציה שלכם, אבל לא יכול להיות שהדבר הזה ממשיך להתרחש. אני בטוח שזה לא היה מתרחש אם הבית הזה היה בפתח תקווה או ברעננה, או בכל מקום אחר. זה כל כך מכעיס, אני באמת לא מבין אתכם. מה צריך לקרות כדי שהעוול הזה יפסיק להתרחש? << דובר >> יובל אורן: << דובר >> צווי הריסה מנהליים מוצאים על מבנים. אנחנו לא יודעים מי הבונה. אני אחראי על ארגון ומנהל, פחות בעניין של צווי ההריסה. לא פנו אלינו ואנחנו מטפלים בכל מקרה לגופו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי היית פעם אחרונה בשירות מילואים? אני בטוח שעשית מילואים בעברך. << דובר >> יובל אורן: << דובר >> ודאי. הייתי לוחם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יכול להבין את המשמעות שאתה נמצא איפה שאתה נמצא ומישהו מהמשפחה מתקשר אליך עם הבשורה הזו. בזמן שיש מלחמה, יש מצב חירום בעורף, לא מוציאים צווים. אם אתם לא יודעים להגיד בוודאות שאתם לא פוגעים במילואימניק או באיש קבע בזמן הזה, אז אל תחלקו צווים בכלל. << דובר >> יובל אורן: << דובר >> מתחילת המלחמה לא יצאנו בכלל לשטח. אנחנו לא יוצאים לשטח ולא מדביקים צווים. כל הצווים האלה ניתנו לפני המלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך למצוא דרך שזה לא יקרה יותר. בבקשה, שאלות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תוכניות שיקום, זה כולל גם את מנהלת תקומה ותנופה. נכון שקוצץ מהתקציב הזה 150 מיליון שקל ביממה האחרונה? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> אני עדיין לא יודע להגיד את הסכום המדויק. אבל בוצע קיצוץ של 3% מכלל משרדי הממשלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש תוכניות עבודה מפורטות גם בדרום וגם בצפון, מה לא יתבצע בגלל הקיצוץ הזה? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> יש הבדל בין הצפון לדרום. בצפון יש הרבה החלטות ממשלה שטרם התקבלו, אז צריך לשים את זה בצד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני קיבלתי מהסדנה לידע ציבורי שהקיצוץ במנהלות תנופה ותקומה הוא הגדול ביותר, כ-4% לעומת הקיצוץ במשרדים האחרים. התקצוב יורד באופן חד. << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> האמירה היא שהקיצוץ הוא של 4% ולא 3%? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סעיף רשויות פיקוח קיבל קיצוץ גדול יותר באחוז משאר המשרדים. יש לי גרף ספציפי על מנהלת תקומה שמלמד על ירידה חדה בתקצוב משנת 2024. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זה לא נכון. כשהממשלה מקבלת החלטה על קיצוץ רוחבי, הוא רוחבי. הקיצוץ הוא לא מכל תקציב המשרד, אלא רק מהתקציב שניתן לעשות בו קיצוץ. כלומר, בניכוי הוצאות על פי חוק והוצאות קשיחות ברמת שכר ומעלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה אחוזים מהווה ה-150 מיליון מתוך התקציב של תנופה ותקומה? 3%? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> צריך להוות את הסכום שהוא סך כל הפלאטים שנקבעו בממשלה. אין חריגה לא למעלה ולא למטה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 150 מיליון זה 3% בוודאות? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> אני לא אמרתי 150. אתם אמרתם את הנתון הזה. אני לא יודע לתת כרגע מספר מדויק. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> את מדברת על הקיצוץ של 3% שנקבע בממשלה השבוע? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מדברת על המכתב שקיבלנו מראשי הרשויות בפורום קו העימות, בקשה להחרגת תקציבי תקומה ותנופה מן הקיצוץ הרוחבי בתקציב המדינה. כתבה מאתמול של יאיר קראוס, "דווקא עכשיו 150 מיליון שקל קוצצו מתקציבי שיקום הצפון ועוטף עזה". כתבה של אמיתי גזית ויובל אזולאי, "הממשלה לא חסה על הצפון ועוטף עזה, קיצוץ של 150 מיליון שקל בתקציבי השיקום". << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה המשמעות של הקיצוץ הזה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> והנתון. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני לא מכיר את המכתב שהקראת. אני מניח שהוא מתייחס להחלטת הממשלה על הקיצוץ שהתקבלה השבוע והיא אינה חלק מהמספרים שאתם רואים כרגע לפניכם, כפי שכבר ציינו קודם לכן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יהיה דף החלפה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא יהיה דף החלפה. נפרט, באותו האופן שעשינו שנה שעברה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא יהיה דף החלפה, יהיה דרך העברות תקציביות. << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> הסכום של הקיצוץ עומד על כ-150 מיליון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מגלם 3%? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> חד-משמעית. תנופה ותקומה לא שונים מכל השאר. בתוך החלטת הממשלה יש בסיס פלאט לכל סעיף, לסעיף 54 יש בסיס פלאט וממנו גוזרים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לי עוד שאלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שיענה קודם מה המשמעות לתוכניות העבודה. << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> ההחלטה עברה ממש לפני יומיים וזה קיצוץ רוחבי. אנחנו נשב עם מנהלת תנופה ומנהלת תקומה ונבין בהתאם לקיצוץ שחל איפה מקצצים. אני לא יודע להגיד בשלב הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש תקציבים שמחריגים אותם, ראינו את זה שנה שעברה. תקציב תקומה הוא תקציב שעוגן בחוק. האם זה אומר שהקיצוץ בתקציב יגיע לוועדת הכלכלה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אין החרגה של מנהלת תקומה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תקציב משרד הביטחון לא בפלאט, נכון? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> תקציב משרד הביטחון לא בפלאט, כי הפלאט מתקצב את משרד הביטחון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> התקציב הזה הוא תקציב שיקום של המלחמה. זה הדבר הראשון שהקמנו. היה אפשר להחריג את הצפון והדרום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין ניצול מקסימלי של תקציבי תנופה ותקומה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שיוותרו על התקציבים של הקואליציוני וישקיעו את זה בצפון ובדרום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין מספיק ניצול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין ניצול בשנה ראשונה של בניית תוכניות. בתקופת בניית התוכניות, הניצול תמיד יותר חלש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה נוצל בשנה? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> אני אבחין בין מנהלת תקומה למנהלת תנופה, כי זה שונה. מנהלת תקומה בשנה שעברה ביצעה 2 מיליארד. מנהלת תנופה שנה שעברה, בגלל אתגרים חשבותיים הוציאו הרבה מהכסף דרך המשרדים שפעלו במרחב ולא דרך סעיף 54. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה ימשיך להיות ככה? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הדבר הזה יצר גם בעיה אמיתית בביצוע. הרבה מהביצוע התעכב, בגלל הצורך שלהם ללכת דרך משרדים אחרים. << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> זה יוסדר וזה ייצא דרך סעיף 54. << דובר >> דנה יוליוסבורגר: << דובר >> דנה יוליוסבורגר, אגף תקציבים, משרד האוצר. ב-2025 חלק מהתקציבים הוסטו ישירות למשרדים ולא למנהלת תנופה ולכן, מדובר על תקציב מזומן של כמעט 3 מיליארד. הביצוע היה 429,219,000. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה הוקצה לזה? << דובר >> דנה יוליוסבורגר: << דובר >> הוקצה כמעט 3 מיליארד במזומן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הביצוע הרשמי הוא 429 מיליון, מתוך 3 מיליארד? << דובר >> דנה יוליוסבורגר: << דובר >> נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בשנה הראשונה כתבו תוכניות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ו-2 מיליארד מתוך כמה? << דובר >> דנה יוליוסבורגר: << דובר >> מנהלת תנופה מתוקצבת לפי החלטת ממשלה 2330 שקבעה 15 מיליארד לשיקום הצפון, לאורך חמש שנים. לא כל הכסף הוקצה בהחלטות ממשלה. יש עדיין יתרת תקציב שלא הוכרעה בהחלטות ממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המשמעות היא שזה כסף שאי-אפשר לגעת בו? << דובר >> דנה יוליוסבורגר: << דובר >> יש כסף שהתקבל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המשמעות של מה שלא התקבלה לגביו החלטת ממשלה, היא שאי-אפשר לגעת בו עדיין, נכון? << דובר >> דנה יוליוסבורגר: << דובר >> נכון. אבל לא נכון להסתכל על זה ככה, כי כמעט 7 מיליארד כבר עברו בהחלטות ממשלה. לכן, כבר יצרנו הרשאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לכם הרשאות להתחייב ב-7 מיליארד? << דובר >> דנה יוליוסבורגר: << דובר >> סדר גודל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צריך למצוא פתרון לדבר הזה. יש זמן היערכות לכתיבת תוכניות עד שהכול מתבצע. בגלל זה המימוש של תוכניות חומש נעשה בשנים המתקדמות יותר ולא בהתחלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דווקא מכיוון שאנחנו בשנה התחלתית, אז הקיצוץ כרגע פחות ישפיע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שנה שלישית לטבח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שנה שלישית, בואכה רביעית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מבחינת התקציבים, אנחנו בשנה השנייה שלהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לרמ"י. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הייתה לי שאלה על משרד התפוצות, על היקף השטחים בתוכניות המפורטות להסדרת הפזורה. אמרתם שתענו על זה ב-54. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> החלטת ממשלה 3556 מליל התקציב של ה-04.12, במסגרתה הוקצו 41 תקני כוח אדם שהוקצו לרישום מקרקעין ביו"ש וזה נעשה כחלק מהחלטת ממשלה שנוגעת לאיחוד מנהלות תנופה, תקומה ותקצובן, תחת תקנה 54500101 שיא כוח אדם. איחדו את תנופה ותקומה וביקשו 41 תקני כוח אדם לרישום מקרקעין ביו"ש, על חשבון הכסף של תנופה, תקומה. האם זה תוקצב? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם נכון שעד עכשיו נוצל רק 10% מהתקציב לבניית ממ"דים בצפון? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> החלטת הממשלה נותנת פלאט של אחוז מסוים מכוח אדם ומנחה איך לחלק אותו. בין היתר, 29 שיאי כוח אדם ויש גם 41 שיא כוח אדם עבור רישום מקרקעין ביהודה ושומרון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קיצצו ולקחו את הכסף הזה לטובת התקנים האלה? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> זה מה שכתוב בהחלטה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לקחו מתנופה ותקומה. << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> לא אמרתי שקיצצו מתנופה ותקומה. החלטת הממשלה אומרת בסעיף 5, שלוקחים 0.3% ובסעיף 12 פורטים מה עושים עם הפלאט הזה. בנספח א' אומרים מה בסיס הפלאט לכל משרד. לקחו מכל המשרדים ובסעיף 12 מפרטים לאן לוקחים אותו. יש פה למנהלת תנופה, לרישום מקרקעין, למשרד האוצר, למשרד החינוך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא כסף שנלקח מתנופה, תקומה? << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> שיא כוח אדם שנלקח מכל המשרדים. פלאט רוחבי מכלל המשרדים, בנספח א' מתואר כמה נלקח מכל משרד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בהחלטת הממשלה מופיע מנהלת תנופה לצפון, שינוי סדרי עדיפויות בהחלטת ממשלה. << דובר >> אלקנה ריקלין: << דובר >> זו הכותרת של ההחלטה. החלטת הממשלה אומרת שיש פלאט רוחבי של 0.3% בכוח אדם למשרדי הממשלה, כפי שמתואר בנספח א' וממה שנוצר, יש חלוקה לכמה גורמים, ביניהם מנהלת תנופה, ביניהם יהודה ושומרון. יכול להיות שתקומה ותנופה הן חלק מבסיס הפלאט של סעיף 54 ונלקח מהם 0.3%, אבל זה כמו שלוקחים מכל משרד. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> סעיף 5 מדבר על הפלאט בכוח האדם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש תשובה לגבי הממ"דים בצפון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בתוך תקציב תנופה יש אחוז מסוים שמוקצה לבניית ממ"דים בצפון, נכון? הכסף שאתם מקבלים צבוע בשביל משהו. << דובר >> אולגה בכשי: << דובר >> נכון. כל החלטות הממשלה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה כסף הוקצה עד היום עבור בניית ממ"דים בצפון? ומתוך זה, כמה נוצל? << דובר >> אולגה בכשי: << דובר >> אבדוק ואחזיר תשובה במהלך הדיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לרמ"י. מי מציג? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> דניאל סרגי, אגף תקציבים, משרד האוצר. רמ"י היא מפעל עסקי, הכנסותיה ממנות את ההוצאות שלה, על מנת לייצר עוד הכנסות בהמשך, כחלק מפעילות עסקית. הגוף הזה אמון על ניהול קרקעות המדינה, שיווק שלהן לשימושים השונים, דיור, תעסוקה, שימושים נלווים. בהוצאה יש לנו 35,822,318 אלפי ש"ח, בהרשאה להתחייב 20,763,526 אלפי ש"ח, שיא כוח אדם 831. יש חלוקה לתחומים, שכר תפעול ושירות לאזרח, הוצאה 654,290 אלפי ש"ח, הרשאה להתחייב 305,001 אלפי ש"ח. שמירה על הקרקע 169,900 אלפי ש"ח, 91,502 אלפי ש"ח הרשאה. פעולות עסקיות, 19,922,350 אלפי ש"ח והרשאה 20,217,022 אלפי ש"ח. העברות לבעלים, 14,873,878 אלפי ש"ח. הרשות להסדרת הבדואים, 202 אלפי ש"ח, הרשאה 151 אלפי שח. תוכניות ההכנסה ממנות את ההוצאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי מפרקים את רמ"י? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> אני לא יודע לענות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה במסגרת חוק ההסדרים לא הבאתם הצעה לפירוק רמ"י? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לדעתי, זו החלטה של מדיניות וזה מחוץ לכללים לשאול על מדיניות. ב-15 באוגוסט 2025, שר האוצר פרסם פוסט לגבי 100% מהמכרזים על המגרשים בהתיישבות הכפרית למשרתי המילואים. אני מבקש לקבל נתונים על המכרזים האלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה 14 מיליארד העברה לקק"ל? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> מה השאלה? מה היקף הקצאות הקרקע שהיו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה מכרזים פורסמו? כמה זכו? מה עלות העתקת הספארי מרמת גן לפארק אריאל שרון? מה התקציב שאתם נותנים לטיפול המצוק בסידני עלי? האם יש מנכ"ל לרשות מקרקעי ישראל? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> שאלות נוספות חבר הכנסת שירי? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> לגבי הספארי, נחתם הסכם עקרונות. עדיין לא נערכו אומדנים להעתקה ועוד לא קודמו התוכניות. הספארי הוא פינוי כלכלי שמשרד האוצר, ביחס עם רשות מקרקעי ישראל והמשרד להגנת הסביבה מאוד רוצים לקדם. הסכם העקרונות אומר שהספארי יועתק ממקומו הנוכחי לפארק אריאל שרון. יש 180 יום להגיע להסכם מפורט, ששם תיכנס עלות ההעתקה ומה יכללו התוכניות, כמה מגורים, כמה שימושים נלווים. הסכם העקרונות, מניע את התהליך ולכן, אין עדיין אומדני העתקה שאפשר להציג. לגבי מנכ"ל, כרגע לרמ"י מונה ממלא מקום מנכ"ל, עידן מועלם. יש ועדת איתור לחיפוש מנכ"ל קבוע. שר השיכון אחראי עליו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי המכרזים? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> בבדיקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה אחוז משטח הקרקעות לבנייה מופקד בידי רמ"י? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> המספרים מלמעלה עומדים על כ-90%. ככל שהמדינה משווקת יותר קרקע, היא מחזיקה בפחות ולכן, המספר הזה הולך ופוחת עם הזמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה הועברו 14 מיליארד שקל לקק"ל? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> אתה מדבר על התקצוב לשנת 2026 של תוכנית העברות לבעלים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> התוכנית חוזה פני עתיד. בכל שנה, רמ"י מכניסה כסף, שניתן רק לחזות אותו, אנחנו עדיין לא יודעים כמה הוא יהיה, הוא תלוי בשיווקי הקרקע. אחרי שהיא מכניסה את הכסף, היא מוציאה אותו על תכנון, על פיתוח, פינויים כלכליים למשל, פינוי הספארי. לוקחים את ההכנסה שלה, מנכים ממנה את ההוצאה וזה מה שנשאר בהעברות לבעלים. העברות לבעלים מתחלקות בין כל מי שהוא בעלי הקרקע במדינת ישראל. יש שני בעלים לקרקע במדינת ישראל, המדינה, יש שם חלוקה לרשות פיתוח ומדינת ישראל וקק"ל שמחזיקה בקרקעות בהיקף של למעלה ממיליון דונם במדינת ישראל. רמ"י רק מנהלת את הקרקע, גם עבור המדינה וגם עבור קק"ל. כשרמ"י משווקת קרקעות ששייכות לקק"ל, היא מנכה את ההוצאות ואת היתרה, היא מחויבת להעביר לבעלים. מה שמופיע פה, זה התחזית שלנו. הביצוע בפועל יהיה בהתאם לכמה שרמ"י תשווק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתם יכולים להגדיר כמה קרקעות באזורי הביקוש ניתנו לקק"ל על ידי המדינה וכמה נרכשו על ידי קק"ל לפני קום המדינה? האם נעשתה פעם בדיקה שאין כאן עסקה סיבובית, שמדינת ישראל נתנה לקק"ל קרקעות ועכשיו היא משלמת להן עבור אותן קרקעות? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> אני לא אדע לענות על השאלה הזו כרגע. רשמתי את השאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אולגה, יש תשובה לגבי הממ"דים? << דובר >> אולגה בכשי: << דובר >> כן. מתקציבי תקומה לא הוקצה תקציב לבניית ממ"דים. יש החלטה שקדמה למלחמה והכסף הוקצה למשרד הביטחון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בכלל? << דובר >> אולגה בכשי: << דובר >> בכלל. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> יש תקציב של 1.2 מיליארד שקלים שהוקצו לפיקוד העורף. זה לא בסעיף 54. זה בסעיף 16. התקציב יועד לממ"דים בצפון. הביצוע הוא נמוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בערך 10%? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אין לי את המספרים כרגע, אבל תקציבנית של פיקוד העורף תצטרף לדיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם זה תחת פיקוד העורף, נדון על זה בסעיף של פיקוד העורף. תודה על ההבהרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תחקיר שנעשה באתר אתר מידה, על מכרז בכרמי גת ל-232 יחידות דיור בשווי של 2,600 שקל למטר. במקום אחר בעיר, נמכרה קרקע ל-110 יחידות בשווי של 19 מיליון ש"ח, בחצי מיליון שקל בלבד, 160 דירות ברכסים בשווי 31 מיליון שקל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היית פעם ברכסים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. אתה זוכר מה המחיר המוצע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא זוכר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פי 10. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. יש שם מצוקה של דיור, כי אוכלוסייה חרדית רוצה לגור שם, אבל מחירי הקרקעות שם לא גבוהים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באלעד, קרקע בשווי 460 מיליון שקלים, עם תוכנית ל-460 יחידות דיור פלוס שטח מסחרי ענק, שהוא קניון בהיקף של 20 אלף מטר מרובע למסחר פלוס 34 אלף מטר לתעסוקה, כל זה נמכר ב-160 מיליון שקל. אתם מכירים את התחקיר הזה ואת המכרזים האלה? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> אני לא מכיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אתה רוצה שהם יגידו על זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא רוצה תשובות על זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה תשובות הם יכולים לתת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם הם מכירים את המכרזים האלה? האם הם מכירים את - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי? אגף תקציבים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. רמ"י. לא דיברנו עם רמ"י עדיין. << דובר >> חנן שרון: << דובר >> חנן שאול, כלכלן ותקציבן רמ"י. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מכיר את המכרזים שחבר הכנסת שירי הזכיר? << דובר >> חנן שרון: << דובר >> לא. אני יכול לבדוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תבדוק ותחזיר תשובה לוועדה. עוד שאלות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יום ראשון נפתח עם תשובות? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> לגמרי. אפשר להוציא את הנתונים מרמ"י. במקביל אני בודק על המצוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד משהו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה תוקצב מענק הפרישה של יענקי? שנעשה במיוחד בשביללו, רבע מיליון ש"ח, נכון? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> רזולוציה כזו אני לא מכיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. האירוע של הזום הסתיים. אלא אם כן תסבירו לי על אנשים ספציפיים שאי-אפשר למצוא להם מחליף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שנציגי משרד החינוך יגיעו פיזית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא אדון במשרד החינוך, עד שלא יגיעו דפי החלפה למשרד החינוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק במשרד החינוך יש החלפה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אין לנו רשימה ודאית, אבל זה לא רק משרד החינוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש הרבה. אני מקבל הרבה פניות בנוגע להחלטת בג"ץ בנושא הפטור ממע"מ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שתמכה בהחלטתה של הכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרבה אנשים חושבים שהחלטת בג"ץ העניקה לוועדה הזאת סמכות לקבוע האם צו הפטור ממע"מ יהיה בתוקף או לא וזה לא כך. כל מה שנאמר בהחלטה של בג"ץ זה שאנחנו צריכים לכנס דיון בהקדם ולהביע את עמדתנו בנושא הזה. העמדה הזו תובא בפני בג"ץ. אנחנו נכנס דיון, נביע את עמדתנו ואם אחד מחברי הכנסת ירצה להביא את זה שוב להחלטה במליאה, ניתן יהיה. לוועדת הכספים אין סמכות לעשות אובר-רולינג על הצו שהוציא שר האוצר. זו סמכותו המלאה והבלעדית להוציא צו כזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תוך הפרת החלטות הריבון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השבוע הקרוב יוקדש כולו לנושא התקציב. דיון בנושא הפור ממע"מ ייקבע בשבוע שלאחר מכן. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:00. << סיום >>