פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 497 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, כ' באדר התשפ"ו (09 במרץ 2026), שעה 9:30 סדר-היום: << הצח >> הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025, של ח"כ יעקב אשר << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – מ"מ היו"ר אכרם חסון – מ"מ היו"ר משה ארבל אלי דלל מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: איתן גינזבורג מוזמנים: ארבל אלטשולר – סמנכ"ל הרשות, משרד הבינוי והשיכון אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר תמר צ'ין – רכזת פנים באג"ת, משרד האוצר מתן יגל – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר צבי נוסבוים – רפרנט שיכון, באגף התקציבים, משרד האוצר כרמית יוליס – משנה ליועצת המשפטית לממשלה, משרד המשפטים בנימין ארביב – סגן ליו"ר מטה התכנון הלאומי, מטה התכנון הלאומי משתתפים באמצעים מקוונים: ניר קפלן – אגף פנים תכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה איתמר ריבלין – אגף החשב הכללי, משרד האוצר שי אוחיון – רשות המיסים, משרד האוצר רודין נפסון – עו"ד ברשות המיסים, משרד האוצר אסתר זיו – סגן מנהל מיסוי מקרקעין רשות המיסים, משרד האוצר רחלי בן יהודה – מנהל תחום מקצועיות, שומת מקרקעין ברשות המסים, משרד האוצר תום פישר – רפרנט התחדשות עירונית ותכנון ובנייה, אשכול נדל"ן, משרד המשפטים ירדן כרמלי – עוזרת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (אזרחי), משרד המשפטים תמר עברי שטרן – יועצת משפטית, משרד המשפטים רוסלאן עותמאן – רפרנט תכנון ובניה, משרד המשפטים אפרת ברנד – יועצת משפטית, מינהל התכנון סיגי בארי – סמנכ"לית מגורים ועירוניות, מינהל התכנון רועי (ארסני) זסלבסקי – רפרנט חטיבת מגורים ועירוניות, מינהל התכנון אתי רוזנבלום – סגנית היועצת המשפטית, מינהל התכנון עפרה כרמון אבן – מנהלת תחום בכיר - היבטים חברתיים בתכנון ובנייה, מי, משרד הרווחה והביטחון החברתי ליאור עינבר – סטודנט, הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי איריס פרנקל כהן – יועמ"ש, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית גורי נדלר – מנהל אגף תכנון, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית קולין רונן – מנהלת תחום בכירה מדיניות ואסדרה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שיר אביטן – אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל שירי גז – מנהלת תחום חקיקה וליטיגציה, מרכז השלטון המקומי שלום זינגר – יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי מאיה קרבטרי – מנהלת סביבה וקיימות, פורום ה-15 שירה שפרכר סגלוביץ – אדריכלית העיר ומנהלת אגף תכנון, עיריית בת-ים עומר זיו – ראש המנהלת להתחדשות עירונית, עיריית בת-ים ישי ולנסי – מהנדס העיר, עיריית בת-ים לינור גולומב קרזנר – ראש מינהלת התחדשות עירונית, עיריית רמת גן מרינה רובין – אדריכלית ומנהלת פרויקטים בהתחדשות עירונית, עיריית חיפה שרה טודובר – רכזת חברה ושיתוף ציבור מנהלת להתחדשות עירונית חיפה, עיריית חיפה רועי פרייברון – מנהל אגף תכנון ורישוי, עיריית רחובות מנחם שפירא – סגן ראש העיר ויו"ר הועדה לתכנון ובנייה, עיריית בני ברק גידי מור – מנהל מדיניות ותכנון אסטרטגי, הפורום להתחדשות עירונית דוד נזר סונינו – יו"ר, הפורום להתחדשות עירונית ישי ולנסי – מהנדס העיר בת-ים, איגוד מהנדסי ערים בישראל נחמה בוגין – יו"ר לשכת שמאי מקרקעין, לשכת שמאי מקרקעין מירי רימון – יו"ר ועדת חקיקה, לשכת שמאי מקרקעין מיכל ברייאר – מנהלת מחלקת מחקר, עמותת במקום תומר צליח – יו"ר אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ יפית טווסי – סגנית מנהלת אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ניצן פלדמן – מנהלת אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ דנה פריד – יועמ"שית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ישי איצקוביץ – יועמ"ש, התאחדות הקבלנים בוני הארץ חמי שאול – מנהל חטיבת מגורי בוטיק- קרסו נדל"ן, התאחדות הקבלנים בוני הארץ שרון קרני כהן – חוקרת, אוניברסיטת תל-אביב ארז קמיניץ – ב"כ קבוצת כנען עינת גנון – בעלת משרד עינת גנון ייעוץ נדל"ן ניצה פרקש – מנהלת קרן שח"ף תלתן קציר – שותפה ייעוץ משפטי: רוני טיסר רעות בינג תומר רוזנר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: נטע רבקינד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025, מ/1907 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני פותח את הישיבה הנוספת על הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת יעקב אשר במיזוג עם הצעת החוק הממשלתית. אנחנו נמצאים בתוך ההקראה, יש לנו עוד סעיף אחד מתוך הפרק הקודם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, יש לנו עוד כמה סעיפים, אבל יחסית קצרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לנו עוד כמה סעיפים מהפרק הקודם שלא הספקנו. השיטה, גם בעקבות האילוצים של הנחיות קצין הכנסת, מי שנמצא בזום יוכל לקבל רשות דיבור על אותו סעיף או פרק שיוקרא. אנחנו נשלים עכשיו את החלקים האחרונים. אני רוצה לומר בהתחלה שאני גם נמצא בקשר מול תושבים במקומות שונים – בבת ים, בתל אביב ובמקומות אחרים. הם צריכים ודאות, הם צריכים לדעת לאן הולכים ואנחנו צריכים לספק להם תשובות. המדינה בכל מקרה משקיעה כסף רב בכל הנושא הזה וצריך פשוט לגמור את העניין הזה. לכן אנחנו נעשה היום דיון ולא נקצר במה שלא צריך לקצר, אבל נקצר במה שמיותר. לא יהיו נאומים. אני אתן לחברת הכנסת מטי ואם חבר הכנסת ירצה גם כן, ממש בקצרה. אנחנו נעבור להקראה ונתקדם. אני רוצה לומר רק עוד דבר אחד: זה לא כל כך מקובל במקומותינו, אבל אני קיבלתי עבורי ועבור הצוות המשפטי שלנו ומשרדי הממשלה הרבה מאוד תשבחות על איך החוק נראה עכשיו לעומת איך שהוא הגיע. אני חושב שהוא הרבה יותר ממוקד. הוא לא חף מדברים שצריך ללבן וללטש ואני חושב שזו חובתנו לעשות, ולכן מפה והלאה אנחנו נרוץ קדימה. מטי, שתי דקות לרשותך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. ראשית אני רוצה להשתתף בצער המשפחות שאיבדו אתמול את מיטב בנינו, בניהם. לאחל הצלחה לכל כוחות הביטחון באשר הם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והחלמה לפצועים, יש הרבה פצועים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> והחלמה לפצועים, בהחלט. אני חושבת שהחשיבות שהחוק שאתה מוביל בדיונים כאן ברורה, במיוחד כשאני רואה שיש 71 אנשים בזום. זה אומר איזו חשיבות גדולה יש לחוק שמובא כאן בפנינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. 50% מהם זה משרדי ממשלה שלא נותנים להם לבוא לפה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות, אבל עדיין זו נוכחות מדהימה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין ספק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היית צריך את אולם ירושלים או יותר מכך. אדוני יודע שב-15 ביוני 2025 הוקם צוות בין משרדי שמטרתו הייתה לקבוע את אותו מנגנון מהיר ויעיל של החלת ההתחדשות העירונית על אותם מתחמים של בתים שנהרסו. זה היה ביוני 2025, כמעט שנה, ואז התגלגלו הצעות החוק. אחת הסוגיות שאני הייתי רוצה לשמוע מתוך הצוות הבין משרדי זה האם נתנו דעתם על ההיבט הקהילתי. זאת אומרת, לצד המסלול המואץ בתכנון ובבנייה, האם נתנו דעתם על זה שעיר צריכה כוח אדם ייעודי לסוגיה הקהילתית? אם זה עובד סוציאלי, אם זה מישהו שילווה בעצה בכל מה שקשור לתקציבים לדיור חלופי, אולי עובד מתכלל קהילתי או מטעם העירייה שידע לעשות את הממשק הזה. כי בסוף זה לא רק הבית שנהרס. החוסן הקהילתי הוא עוגן חשוב לא פחות. אז מי מכם, משרדי הממשלה, שהיה בצוות הבין משרדי – בפרקטיקה של בינוי, תכנון ובנייה והחוקים שמתייחסים לזה, זה פן אחד. אבל האם נתתם דעתכם בכדי שגם החוסן הקהילתי יקבל מענה? שוב, זה לא במסגרת החוק, אבל בראייה הכוללת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה קצרה, אם אפשר. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מתן יגל, אגף תקציבים. התשובה היא כן, בהחלט לקחנו את זה בחשבון, זה גם עלה בשיח עם הרשויות המקומיות שבגדול מבינות ויודעות שהן לוקחות אחריות על הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הן גם מובילות את החלק הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> צריך כוח אדם. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לגמרי. גם בהיבט התקציבי, למשל, אנחנו עם עיריות שיש פגיעות משמעותיות – אתמול הייתה לנו עוד ישיבה עם מרכז שלטון מקומי בשביל לקחים שהיו גם בעם כלביא, מעדכנים את הפיצוי או שיפוי שאנחנו רוצים לתת לעיריות לפי הפגיעות שהן קיבלו וגם לתת פרמטר משמעותי לעומק הפגיעה. זה מתכתב בצורה ישירה עם המקומות שיצטרכו התחדשות עירונית ומענה מהסוג הזה בסוף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בצורת כוח אדם ותקציבים ותקנים? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תראי, בסוף אנחנו נותנים כסף, הרשות יכולה לעשות עם זה מה שהיא רוצה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אתם נותנים כסף לפי מפתחות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. אם את שואלת אם בתוך השיקום או החקיקה ייכנס אלמנט שאומר שאם עושים התחדשות עירונית אז נדאג שכולם יגורו שם כדי לחזק את הקהילה הקיימת וכולי – זה לא קיים ואני גם לא חושב שצריך להיות קיים. אולי הוא בא מעצמו, אולי יש התארגנויות שם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת על מעטפת קהילתית סוציאלית בתקופה הזאת. אז אני שומעת, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה קיים בלי קשר לפרויקט שיצא מזה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אשמח להתייחס. ארבל אלטשולר, סמנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית. כמובן שבהיבטים הרווחתיים זו עבודה של הרשות המקומית, וכמו ששמעת ממתן הם גם קיבלו תגבור מסוים. לעניין התכנון עצמו: אל"ף, ביישובים שאנחנו מדברים עליהם יש מינהלות שהרשות להתחדשות עירונית מפעילה. וכמובן שלמינהלות יש היבטים של סיוע לארגון התושבים, סיוע לשיקוף עמדותיהם במהלך התהליך התכנוני. אנחנו מדברים פה על תכנון ביוזמה ציבורית, במקרה הזה יש כוונה להעסיק גם יועצים חברתיים כחלק מצוות התכנון כדי לתת מענה גם להיבטים האלו. שוב, אנחנו לא מדברים על הפן הסוציאלי, לזה יש לשכות רווחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ברור, אבל עדיין זה אירוע קיצון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטי, שתי דקות חלפו להן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל קיבלתי תשובה מאגף התקציבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע שקיבלת תשובה, לכן אני עוצר אותך. אכרם, אתה רוצה? בבקשה. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב לכולם, אדוני היושב-ראש, מכובדיי כולם. קודם כול תרשה לי להשתתף בצערן של שתי המשפחות מהנדסה, אוגדה 91, שנהרגו בלבנון. אחד מהם הוא בן העדה הדרוזית, מאהר ח'טאר. הוא החלל הראשון ממג'דל שמס. אחרי שאנשים קיבלו תעודות זהות ודרכונים והתחילו להיות ישראלים גאים, ואני מקווה שברית החיים הזו בין העדה הדרוזית לעם היהודי תישאר עד אחרית הימים. בקשר לחוק שאנחנו מדברים עליו, אני רוצה להגיד לך, כבוד היושב-ראש, שביקרתי בשתי ערים גדולות, אחת מהן חיפה, ואני אישית חסיד זירוז התכנון ועזרה לאזרחים. לא להיתקע בביורוקרטיה של בתכנון שאנחנו תקועים בה שנים רבות ואנחנו סובלים ממנה. ולכן אני מברך על ההצעה של הממשלה, אנחנו תומכים בה ומקווים שבאמת נצא לדרך חדשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני אמשיך את ההקראה. תוכן ההכרזה על אזור לשיקום והתחדשות 12. (א) בהכרזה על אזור לשיקום והתחדשות לפי סעיף 11 (בסימן זה – ההכרזה) תכלול הממשלה את כל אלה: (1) תחום האזור ובכלל זה מספרי הגוש והחלקה, שם השכונה והרחוב ומספרי הבתים שכלולים באזור; (2) הצפיפות המזערית באזור, ורשאית היא לקבוע צפיפות שונה לסוגים שונים של תוכניות, ובלבד שהצפיפות שתקבע כאמור לא תפחת מהצפיפות שנקבעה בתוכנית מיתאר ארצית החלה באזור; (3) תקופת תוקפה של ההכרזה, ובלבד שלא תעלה על שלוש שנים. (ב) הכריזה הממשלה על אזור לשיקום והתחדשות לא יינתנו באזור כאמור היתרי בנייה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע שיש בהם כדי לסכל את שיקום האזור בדרך של התחדשות עירונית, בתקופה של חצי שנה מיום ההכרזה או עד לקביעת תנאים לפי סעיף 78 לחוק התכנון, לפי המוקדם. פרסום באתר האינטרנט 15. הודעה על הכרזה לפי סעיף 11 תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון ותכלול את תוכן ההכרזה כאמור בסעיף 12. פרסום על ידי הרשות המקומית 15א. הרשות המקומית שהאזור לשיקום והתחדשות נמצא בתחומה, תפרסם במקום בולט באזור כאמור, ככל הניתן בהתחשב במצב באזור, בין השאר, עקב נזק המלחמה, ובאתר האינטרנט שלה בתוך 3 ימים מיום ההכרזה הודעה הכוללת את כל אלה: (1) הודעה על ההכרזה לפי סעיף 11 הכוללת את תוכן ההכרזה כאמור בסעיף 12; (2) פרטים בדבר המנגנון לרכישת זכויות במקרקעין מבעלי הדירות באותו אזור בידי יזם שיקום, לפי פרק זה, במסגרת חלופת היציאה, ובכלל זה הדרך למתן הסכמה לרכישת זכויות במסגרת החלופה האמורה ותוצאות מתן ההסכמה, לרבות התנאים שבהתקיימם תושלם רכישת זכויותיו של בעל דירה כאמור בידי יזם השיקום וישולם לו סכום הרכישה; (3) פרטים בדבר התנאים שעל יזם שיקום לעמוד בהם כדי לקבל סיוע מהמדינה לפי סעיף 51; (4) זכותם של בעיל הדירות באותו אזור להעביר נתונים הנוגעים לעריכת השומה לפי סעיף 48(א) לשמאי הממשלתי הראשי, והדרך להעברתם. (5) זכותם של בעלי הדירות באותו אזור להגיש השגה על השומה, לפי סעיף 49, והדרך להגשתה. אזור לשיקום והתחדשות – מתחם פינוי ובינוי 16. אזור לשיקום והתחדשות שהוכרז לפי סעיף 11, יראו אותו גם כמתחם פינוי ובינוי שהוכרז לפי סעיף 14(א)(1) לחוק הרשות להתחדשות עירונית, וזאת אף לאחר תום תקופת תוקפה של ההכרזה לפי סעיף 12(א)(3) בכפוף לאמור בסעיף 14(ו) לאותו חוק. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני אסביר את עיקר התיקונים שעשינו מהנוסח הממשלתי. התיקון הראשון הוא בעצם הקפאת היתרים אוטומטית מתוקף החוק, שנעשית לתקופה של חצי שנה או עד שמוסד התכנון שאמון על הדבר קובע תנאים מסוימים בהתאם לסמכות שקיימת לו לפי סעיף 78 לחוק התכנון והבנייה. המשמעות היא – כדי שלא יהיה אפשר, על-ידי עשיית מעשים בשטח שעליו חלה ההכרזה, לסכל את שיכון האזור בדרך של התחדשות עירונית. תיקון נוסף משמעותי שעשינו הוא להגביר את השקיפות לתושבים שעליהם חלה ההכרזה על מנת שהם יבינו מה הדרכים שעומדות לרשותם להשיג על המנגנון, על אילו בתים ההכרזה חלה, מה היכולת שלהם להתמודד, להגיש השגות על השומה, איך הדברים עובדים. לתת מענה לדיירים בתקופה הקצרה הזו שיש להם להביע את עמדתם. אני חושבת שאלה התיקונים העיקריים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך אנחנו יודעים שכולם קיבלו את המידע? הרי לא מדובר פה על כל עם ישראל, מדובר פה על אזורים מסוימים. קודם כול על הדיירים עצמם, נשואי העניין. בהודעות יהיו גם שכנים שיקראו את זה ויגידו מה יש להם להגיד על העניין. אבל השאלה היא איך אנחנו מוודאים. זה רק הפרסומים? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הפרסום באינטרנט ובמקום. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הפרסום באינטרנט הוא במקור. כמו כן הכנסנו שיתוף ציבור בשלב ההכרזה שבו הם יכולים להשיג. הפרסום יהיה במקום עצמו על גבי שלט. כמובן שבגלל שיכול להיות - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> למה הורדתם את ההודעות האישיות? אנחנו הצענו הודעות אישיות בממשלתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאני שואל. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הצעתם הודעות אישיות על השומה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> איפה היו הודעות אישיות? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בעלי הדירות, אפשרותם למסור לשמאי הממשלתי נתונים הנוגעים לעריכת שומה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן, זה רק על השומה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אבל אז לפחות מקבלים משהו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל זה לא בשלב ההכרזה, זה כבר אחרי ההכרזה. אנחנו רצינו שעוד - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה בשלב השומה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 15(2) היה הודעה שזה התוכן שלה, אבל לפחות הם מקבלים משהו מאיזשהו גורם ציבורי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל להיפך, אנחנו הוספנו פרסום במקום ובאתר האינטרנט. אתם אפשרתם הודעות - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כן, אבל הן לא רק במקום. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הודעות אישיות היו רק לגבי השומה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כן, אבל אגב זה שאתה מקבל הודעה לגבי השומה, זה מישהו מתכתב איתך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אתם מתווכחים, אני עוררתי את זה. אבל אני אגיד למה עוררתי את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב – ואני אגיד גם את הצד השני – שמאחר שמדובר פה ברשימה סגורה של אנשים, רק על מי שבמתחם, הרי לכל עירייה יש את השמות של כולם, אין לי ספק. פה כן הייתי חושב על משהו שהוא מין הודעה. אבל אליה וקוץ בה: בן אדם אחד יכול, אם הוא לא קיבל את זה בדואר או שלא מצאו את השם שלו - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> או שאין לו בית והוא מפונה למקום אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או שאין לו בית והוא מפונה – אני לא רוצה שיתחילו מזה ימים של המתנות, ואז יכול לבוא מישהו שירוץ לבית משפט ויעצור את כל התהליך. לכן אני שואל האם יש פתרון בעניין הזה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, יש הוראות בחקיקה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני אזכיר גם – מדובר לעתים בסוחרים ויכול להיות על יורשים. ואז כדי למצוא את בעלי הזכויות - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא, בעלי הדירות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל לוקח זמן למצוא. אנחנו מדברים על תקופה קצובה של 60 ימים שצריך הכרזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אין לי בעיה לשלוח להם ארבע הודעות, אני רק רוצה לדעת שאני בתוך 60 הימים האלה ואף אחד לא עושה לי פאול טכני על זה. אם אתם יודעים למצוא לי דבר כזה אז אני כן חושב - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> איפה יש לנו את המגבלה של 60 יום? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> של ההכרזה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זו הודעה על ההכרזה, זה כבר אחרי ההכרזה. זה לא קשור למגבלה של 60. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה אחרי ההכרזה. אבל מרגע ההכרזה כל התהליך מתחיל לרוץ במקביל, וחלק מהתהליך זה העניין של השומה, שם יש הסדר יותר מפורט לגבי המסירה של השומה. זאת אומרת שאותם אנשים כן ידעו. אולי זה יהיה בשלב טיפה מאוחר להכרזה אבל הוא אמור להיות באותם ימים של אחרי ההכרזה, בשלב של האפשרות להשיג על השומה או למסור נתונים על שומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מנסה לחשוב בקול רם איתכם, כרמית: אולי לעשות את זה בצורה לא מחייבת? זאת אומרת, אם אנחנו כותבים "פרסום באתר האינטרנט והודעות במקום" אפשר להוסיף "ובאמצעות הודעות אישיות". זאת אומרת או זה או זה או זה או שלושתם ביחד. משהו שלא תוקע את התהליך. להפנות לרשות המקומית את זה שצריך לעדכן את האנשים – אני מתאר לעצמי שזה גם קורה לכאורה, כי זה הופך להיות קומונה של אנשים שמכירים אחד את השני. השאלה היא אם אפשר להכניס משהו שמבנה או מנחה את הרשויות המקומיות, אבל לא סוגר לי את העניין שמחר עורך דין חריף ידע לעצור פה ואחר כך לבוא ליזם ולהגיד לו שרק על זה הוא עוצר אותו לחצי שנה. את זה אני לא רוצה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בני ארביב, סגן ראש מטה התכנון. הנקודה ברורה. אני חושב שיש בחקיקה, לדעתי גם בחוק התכנון, דוגמות שנוכל להצביע עליהן של הודעה אישית שאין בה – שלא תישמע טענה, ככל הניתן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם קיים דבר כזה, מצוין. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> קיים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל אני חושבת שבהקראה וגם בעקבות ההערה של כרמית מה שמתחדד זה שאולי צריך לעשות שלב טרם ההכרזה, שהדיירים ידעו ויוכלו – הרי עשינו מנגנון של שיתוף - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> יש לנו מנגנון של שיתוף ציבור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> של הגשת השגות והתנגדויות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל שוב, אני רוצה לוודא, ואני לא בטוחה שזה מדויק מספיק, שיהיה גם במקום שלט טרם מתן ההכרזה שיאפשר לדיירים לדעת - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אולי צריך להוסיף את זה לסעיף. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אבל את זה הכנסנו. יש שלט. יש יידוע מסוים לפני ההכרזה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> יש את זה? אוקיי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, למה אתם מסתבכים? אני אומר דבר אחד. אם קיימת בחוק התכנון והבנייה סוג של הודעה שלא יכולה להפוך לאמברקס - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הודעה אישית ככל הניתן שלא תישמע טענה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הודעה אישית ככל הניתן וגמרנו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התחדשות עירונית, מה אתה אומר? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אל"ף, ככל הניתן לגבי הודעות אישיות – זו גם העמדה שלנו, ככל הניתן. בשקידה סבירה בסופו של דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתי מכניס את זה ביחד עם הפרסום ברחוב והפרסום באינטרנט. שלושה כלים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> צריך להפנות למנגנון הרגיל של חוק התכנון והבנייה, יש בו מנגנונים של שליחת הודעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. בני, תקן אותי אם אני טועה – המנגנון הרגיל של שליחת הודעות זה - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> שהוא יהיה ברירת המחדל, שלא כל אחד יתחיל להמציא בדרך אחרת. אפשר להגיד ככל שניתן לאתר אותם, בשקידה סבירה, במהירות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן. יש הוראות בחוק התכנון שכך צריך להודיע, ואם לא זה פגם בפרסום. זה מה שאדוני לא רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רוצה, גם אדוני וגם אני, שנינו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה לא יהיה פגם בפרסום, אבל עדיין תהיה חובה על הרשות ליידע בשקידה סבירה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. תמצאו את הנוסח. אבל תראי איך אני ערני. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אשמח להוסיף שני דברים. אחת, אני מזכיר שאמרנו בישיבה ביום חמישי שהכוונה היא שכל הדברים ייכללו כבר בצוות המייעץ והממשלה תאשר או תדחה את המלצת הצוות המייעץ. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> עדיין לא אמרנו את זה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה נאמר ביום חמישי, לגבי "אישרה הממשלה את המלצת הצוות המייעץ". בכל מקרה יכול להיות שנכון לומר אישרה הממשלה את המלצת הצוות המייעץ ברישא של סעיף 12 או לומר במפורש שבהמלצתו יכלול הצוות המייעץ את כל אלה. כלומר להבנות את זה ככה שזו ההמלצה של הצוות המייעץ, היא כוללת את המגרשים, את הצפיפות ואת כל ההיבטים, ואז באה הממשלה ומאשרת או דוחה אותה. ולהתאים לזה את הנוסח. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מבחינתנו בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולכם בסדר? אתם בהקשבה, אוצר? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כן. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> גם לגבי סעיף 12(ב): את היתרים שיש בהם כדי לסכל את שיקום האזור בדרך של התחדשות עירונית למחוק, ולהוסיף בסיפא של המשפט – אלא אם אישר הצוות המייעץ כי אין במתן איזה מן ההיתרים או האישורים האמורים כדי לסכל את שיקום האזור בדרך של התחדשות עירונית. אני חושב שנכון שזה יהיה מותנה באישור הצוות, לגבי עניין הסיכול. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני אבהיר: אתה רוצה שהצוות המייעץ, בעת מתן ההמלצה, יחליט אילו היתרים להקפיא ואילו לא? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אלה היתרים פרטניים בסוף. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו רוצים להבטיח שלא יינתן היתר שיש בו כדי לסכל, זו בסופו של דבר המטרה. יכול להיות שנכון שזה יובא גם בפני הצוות המייעץ כדי שייתן את האישור. כרגע האופן שבו זה מנוסח - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה היתר? עשינו 77–78. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא. קבענו כברירת מחדל שיש עצירת היתרים. מה שארבל מציע זה שהצוות המייעץ ייתן בעת מתן ההמלצה – נכון? אני מדייקת? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לא בעת מתן ההמלצה, לאחר מכן. ככל שיש היתר שיש בו כדי לסכל - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כל היתר פרטני יגיע לצוות? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני חושב שצריך להבטיח שלא יהיה סיכול. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> למוסד התכנון יש כאן הבנייה של שיקול הדעת. הוא לא יכול לתת היתר שמסכל את התהליך. השאלה היא האם חושבים שמוסד התכנון לא - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> רשות הרישוי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני רוצה להעיר הערה בהקשר הזה. כתבתן פה שהקפאה מכוח החוק עצמו של הוצאת היתרים, אבל מה שכתוב פה זה שיש בהם כדי לסכל. מבחן הסיכול הוא ידוע בפסיקה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נכון. כשמישהו יגיש בקשה להיתר רשות הרישוי או הוועדה המקומית תצטרך לבחון האם יש בזה כדי לסכל, זה ההסדר המוצע כרגע. כמובן, ככל שמוסד התכנון שדן בתוכנית יחליט לקבוע הוראות אחרות הסעיף הזה נותן לו את הסמכות. מה שארבל מציע עכשיו זה משהו אחר, ממה שאני מבינה; שהצוות המייעץ הוא זה שיחליט אילו היתרים לתת. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זו הצעה. אפשר להשאיר את זה גם כשיקול דעת של רשות הרישוי או של מוסד התכנון. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אולי, הצוות רשאי להתייחס לעניין הזה? אולי הוא לא חייב? יכול להיות שלפעמים זה טריוויאלי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו קצת מוטרדים מהשאלה מה זה שיש בהם כדי לסכל. המבחן הזה לא ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא מבחן קיים? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הוא קיים. מבחן הסיכול שקיים בפסיקה הוא אכן האם חיזוק מסכל – אנחנו מכירים את הדברים האלה מימים ימימה. השאלה הנוספת, המשמעותית יותר, היא האם לתת את הסמכות הזו לרשות הרישוי או לצוות, שזה מה שארבל מציע. זאת אומרת, האם מהנדס הרשות המקומית הוא זה שיבחן האם יש כדי לסכל או לא. זו השאלה שצריך לדון בה, לדעתנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אתם רוצים להפוך את הצוות המייעץ למוסד תכנון, בבקשה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני חושבת שהצוות המייעץ בגדול אמור להיפגש פעם אחת, לקבוע קו ולהתפזר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה להקים צוות שמחר גם יפקח על הבנייה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לא, בעיניי הוא גם לא יודע להיות בטכניקה הזו. אבל זה כן מציף בעיה שגם בני מציין, שאני חושבת שצריך לפתור: מה קורה עד שהגענו למוסד התכנון? הרי יש תקופה – אפרת תתקן אותי – לפני שמגיע למוסד התכנון ובה צריך לייצר - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני לא מבינה, אז יש הקפאה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כרגע אין, צריך הקפאה גורפת. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הקפאה עם שיקול דעת של רשות הרישוי למקרים שבהם - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אבל אין לך רשות רישוי עדיין. לא הגדרת. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא של התוכנית החדשה, של תוכניות קודמות. יש רשות רישוי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם עוד אין תוכנית קיימת? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אם יש תוכנית ואפשר להגיש היתר, אז רשות הרישוי שהיא בעלת הסמכות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מישהו רוצה לתקן את החלון והוא נדרש להיתר, נגיד. הוא בא לרשות הרישוי והיא צריכה לבחון האם זה מסכל או לא מסכל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפרת, את רוצה להוסיף משהו? << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> כן, בוקר טוב, אפרת ברנד, היועצת המשפטית של מינהל התכנון. אני חושבת שהצעה מאוזנת תהיה: מצד אחד לקצר את תקופת ההקפאה ומצד שני לעשות אותה הקפאה גורפת. כלומר, להגיד שמרגע ההכרזה יש הקפאה גורפת ל-60 יום עד שנבין מי מוסד התכנון שמכין את התוכנית, ואז ממילא הסמכות תעבור אליו. כי מצד אחד תקופה של חצי שנה היא ארוכה מדי להקפאה גורפת ומצד שני לא ברור מי יכריע מה שיש בה כדי לסכל. אני לא חושבת שנכון לתת את זה לרשות רישוי כיוון שלרשות הרישוי יכול להיות אינטרס לאו דווקא לטובת התוכנית. לכן אם התקופה לא ארוכה נכון להקפיא רגע. אני חושבת שתקופה של 60 יום, גם אם זו הקפאה גורפת, זה סביר. ולאחר מכן מוסד התכנון שמכין את התוכנית יוכל לקבל החלטה באשר למגבלות הקונקרטיות, אחרי שהוא יבין מה התוכניות במקום. זה לא משהו שנכון שהצוות המייעץ יעשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את לוקחת בחשבון שמדובר באזור שיש בו נזקים? זאת אומרת, יכול להיות שאדם עומד כרגע עם היתר להשלמת קיר חיצוני שנפל. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה לא נכון, כי הוא לא יהיה בקו הכתום. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> כן, אבל אם יש כרגע רצון לקדם שם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא כן בקו הכתום, מה זאת אומרת? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הוא לא בקו הכתום, תומר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> למה לא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי שכן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> תלוי. אם הוא בקו הכתום זה מסכל, זה בניין ירוק - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא מסכל, כי הוא רק צריך לסגור את החלון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נו, באמת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סתם נתתי דוגמה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם הוא נפגע הוא לא שם, אנחנו משלמים לו שכירות והוא לא - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> יכול להיות שבמקרה קיצון יהיה בניין שלא יוכל לעשות את החלון כי החלון שלו דורש היתר. אבל עדיף פשטות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה לא נראה כזה קצה. - - - כאלה שיש אזור הרס. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> חלון גם לא דורש היתר. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה לא דורש היתר. ככלל, נזקים קלים לא דורשים היתר. אפילו לבנות קיר או חדר בחזרה אתה לא צריך היתר, אתה עושה את זה - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בטח שצריך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מי אמר לך? בוודאי שצריך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא מדויק, אני אסביר: סעיף 60(ד) לחוק המקרקעין קובע שאם נפגע בית או נהרס מנזק מלחמה או שריפה – אנחנו עם מינהל התכנון על זה, יש בעיות בחקיקה שם – רשום שאתה יכול להשתמש בהיתר הקיים אבל אתה צריך לעבוד בהוראות התקן של היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לחדש את ההיתר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל אתה לא יכול לחדש את ההיתר, כי רוצים שהמהנדס יחתום שהבניין עמיד לרעידות אדמה. יש סתירה בסעיף כרגע, אנחנו בישיבות עם היועצת המשפטית למינהל התכנון בנושא הזה. לא לגבי בניינים פה, יש לנו בניינים שאנחנו צריכים להרוס רק קורה או קיר. בדה וינצ'י בתל אביב לא הייתה בעיה כי ההוראות הן של היום, אז הם עומדים בתקנים. יש לנו מקומות ברמת גן שבתים תקועים. בניינים ישנים שצריך להרוס רק קומה אחת וזה לא במתחם פינוי בינוי, ואנחנו לא יכולים לעבוד כרגע כי אף מהנדס לא רוצה לחתום על התקנים של היום. יש בעיה עם הנושא וצריך לחדש את ההיתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר דהן, אני מאוד מתפלא על מה שאתה אומר עכשיו. אנחנו שאלנו חזור ושאול אם יש בעיה לגבי חידושי היתרים. עכשיו אתה אומר שיש בעיה עם זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תלוי באילו מקרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא משנה, במקרים מסוימים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כרגע הם הולכים לתת חוות דעת משפטית ולפתור את הבעיה הזו במינהל התכנון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ומה הייתה חוות הדעת המשפטית? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי כרגע יש סתירה, אין חקיקה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי הולך לתת חוות דעת משפטית? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> היועצת המשפטית של מינהל התכנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא פה. אפרת, את הולכת להוציא חוות דעת משפטית? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אפרת, לא איתך דיברנו השבוע, דיברנו עם מינהל התכנון. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> כן, אני מעודכנת. יש שם באמת לאקונה כאשר נדרש להחליף רכיב שיש לו תלות ברכיבים אחרים בבניין והמהנדס דורש שיציבות הבניין כולה תעמוד בתקנים שכמובן לא ניתן, ואנחנו מתכוונים לתת לזה פיתרון. כמו שאמיר ציין, זה בשיח ואנחנו נסדר את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הפיתרון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כנראה שהמהנדס יחתום שהחיזוק שעשינו החזיר את המצב לקדמותו ולא פחות מזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אבל יעקב, ההצעה של אפרת היא לתקופה יחסית קצרה, אז גם לא הייתי מוטרד מזה יותר מדי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני פשוט לא מאמין למה שאני שומע. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> תומר, הנוסח כרגע - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> למה זה רלוונטי לפה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, בואו נשמע אותה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה רלוונטי לנושא נזקי מלחמה. אנחנו שאלנו עכשיו – ברוב המקרים זו הבעיה ולא התחדשות עירונית, עם כל הכבוד לרצון הממשלה לעשות התחדשות עירונית. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אוקיי, אני לא הכרתי את זה, אבל זה לא קשור - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם אני לא, כי אמרו לנו שאין בעיה. אני מסכים שלא הכרת את זה. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אני יודעת שיש - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל אתם צריכים להבין שברוב הבניינים הכתומים היום – לדוגמה ניקח את בת ים – לא צריך לחדש את ההיתר כי אין פגיעה קונסטרוקטיבית ואין שום בנייה, זה יותר על חלונות וצבע, אז שם לא צריך לחדש את ההיתר בכלל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, ובמקום שצריך לחדש היתר - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תומר, ענו לך שיש פה בעיה והם דנים על זה בימים אלה והם מקווים להוציא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סליחה, עם כל הכבוד, מר יגל, אנחנו מדברים על שמונה חודשים אחרי האירוע. איך אפשר להגיד שדנים בזה עכשיו? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה לא קשור, זה עוד לפני – מה זה שמונה חודשים? אתה יכול להגיד גם שזה שלוש שנים מהאירוע. זה יכול להיות גם טיל שהגיע מעזה לפני חמש שנים. זו בעיה שקיימת שנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. ובזכות הטיל האחרון התחילו לטפל בזה עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל רשות פירשה את זה בצורה אחרת. עד היום לא עשו בעיות עם הנושא הזה, זה עלה רק בעם כלביא. כל רשות נתנה לנו לחדש את ההיתר בלי התקנים הישנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, חברים, זה לא קשור לחוק, זה דבר בסיסי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> דרך אגב, זה כנראה נפתר במציאות. אנחנו רואים שבכל השנים האחרונות בסוף הבתים האלה נבנים איכשהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, יכול להיות שאנשים צריכים לרוץ ולהוציא היתרים מחדש, לגמור את הפיקות של הרגליים. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אפשר לעשות בדיקה. קשה לי להאמין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא משנה, השאלה היא אם אנחנו צריכים להיכנס לעניין הזה. הוא לא קשור בהכרח לחוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא קשור להתחדשות העירונית אבל הוא הרבה יותר נפוץ בפגיעות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא בנוסח שלנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, ודאי שלא. אני רק אומר שהוועדה צריכה לדעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מרים לכם דגל אדום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ברוב המקרים שבהם קרן הפיצויים מטפלת בקימום בניינים, דורשים חידוש היתר. למרות ששאלנו מספר פעמים אם בחידושי ההיתר יש בעיה אמרו לנו שאין שום בעיה, נחדש את ההיתר והכול בסדר – עכשיו אנחנו שומעים שיש בעיה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, תומר, רגע, אני רק רוצה להגיד, הביקורת - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון, זה עלה רק עכשיו, תומר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנו לאפרת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני רק אסביר שכשהתחלנו לעבוד על החוק, הבחינה שלנו הייתה בין השאר למה החוק הזה נותן מענה, האם צריך להרחיב את הדברים, האם צריך לטפל גם בחידושי ההיתר, האם החוק הזה ייתן מענה גם לנזקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש בעיה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> רגע, חבר הכנסת יעקב אשר, מה שמס רכוש מסבירים פה זה שעד היום כל ההיתרים ניתנו על סמך היתרים קיימים. גם אם יש איזו לאקונה בין הדברים האלה בחקיקה, במבחן התוצאה – בכל המקומות, חוץ ממקרה בודד שקרה לאחרונה – נתנו להוציא על סמך ההיתרים הקיימים למרות שיש פה אי התאמה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לפני חודש וחצי נוצרה הבעיה ברמת גן. לא הבנו למה לא נותנים, התחלנו לברר ואז גילינו את הלאקונה. עשינו כבר שתי ישיבות בנושא הזה עם מינהל התכנון ומנסים לפתור את זה, כי זה לא עלה לפני. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני מציעה שעד לישיבה הבאה הממשלה פשוט תציג - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפרת. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אני רוצה לחזור על מה שאמר מתן בדיוק. אנחנו לא נתקלנו בבעיה הזו, להיפך, נאמר לנו שאין בעיה של חידוש היתר והבעיה הזו הוצפה בשבועיים האחרונים. אנחנו על זה וככל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אני אסכם דקה. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אנחנו לגמרי בכיוון של לייצר פתרון, כי הדרישה של המהנדסים בעינינו לא סבירה בעניין הזה. בכל מקרה, זו לא בעיה שנתקלנו בה בעבר והתעלמנו ממנה, כמובן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אנחנו נרצה לשמוע בדיון הבא שיש פתרון, כי אם לא, הכלי שנמצא כרגע על השולחן יכול לשמש גם עבור זה. אנחנו יכולים להוסיף עליו התייחסות לעניין, לא להשאיר את זה ככה. מר איצקוביץ, רצית להוסיף משהו? << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> כן, אני רוצה להוסיף זווית נוספת לסעיף הזה מהפרקטיקה שלא התייחסתם אליה. כשרוצים לקדם תוכנית של התחדשות עירונית, בדרך כלל החשש – וזו הסיבה שמקפיאים – זה שיש פרויקט של תמ"א 1, חיזוק שרוצים לעצור אותו ולמנוע הוצאת היתרים כדי שהוא לא ימנע את ההתחדשות בדרך של הריסה ובנייה. מה שעוד נפוץ זה כשלאנשים יש היתר להוספת ממ"ד או משהו כזה והם כבר התחילו בתהליך. אלה המקרים הנפוצים יותר שאנחנו מכירים. השאלה היא מה מטרת הסעיף: לאפשר הקפאה של היתרים כאלה או אי הוצאה של היתרים כאלה? זו השאלה הראשונה. השאלה השנייה, לגבי מה שמתן אמר: כתוב פה חצי שנה או קביעת תנאים לפי סעיף 78. זאת אומרת שהתביעה יכולה להיות גם מעבר לחצי שנה. דבר שלישי, אם אנחנו רוצים להוציא את תמ"א 1 שזה בדרך כלל מה שמסכל את ההתחדשות, צריך לדייק במונחים. כתוב שיש כדי לסכל את הדרך של התחדשות עירונית. השאלה היא אם התחדשות עירונית זה רק הריסה ובנייה או גם חיזוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תראה, הבעיה הזו כבר פחות קיימת, כי היתרים לתמ"א כבר קצת קשה להוציא. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> לא. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> למה? יש את סעיף 23. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> נכון, ואנחנו רואים את זה בפרקטיקה. עוד נקודה אחת, בני ארביב העיר אותה בפעם הקודמת, וזה יותר מטריד אותי: מה קורה עם תוכניות פינוי בינוי שקודמו טרם ההכרזה על האזור? בבת ים יש תוכנית בוותמ"ל כבר. השאלה היא אם גם מכוחה - - - להוציא היתרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא אומר שדרך של התחדשות עירונית כוללת גם תמ"א. הוא צודק. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> אני לא יודע, צריך לחדד את זה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הוא צודק. אם צריך אפשר להבהיר, נראה לי שזה ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יחודד. מה לגבי הסיפור שדיברה אפרת, להוריד ל-60 יום וגורף? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זו שאלה שמוטלת לפתחה של הוועדה. אני אומר שוב, אנחנו קצת מוטרדים מי יבחן האם זה יסכל את שיקום האזור להתחדשות, כי יש מקרים שזה לא ברור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו בכל מקרה של 77–78, נכון? יש תמיד פתח לשינוי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יופי, אז מי בוחן את זה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שם באמת יש זכות ערר, יש דיונים, יש החלטות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מי אמר שפה אין? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> פה מצד אחד החוק עצמו מורה את זה והוא נותן את הסמכות לרשות הרישוי, לא למוסד התכנון ואפילו לא לוועדה המקומית עצמה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למיטב ידיעתי רשות הרישוי גם עושה תכנון, מר ארביב. עכשיו, גם על החלטות רשות הרישוי - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, אבל מי שקובע 77–78 זה הוועדה המקומית. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אם הם יתנו היתר ומישהו יחשוב שהוא לא עולה בקנה עם הוראות הדין? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אפשר לערור, כמו בכל החלטה של רשות רישוי לא לתת היתר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ערר על מה? כי זה לא תואם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה לא תואם? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כי זה מסכל. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> רק בגלל הסעיף הזה יש בעיות עם ההיתר. זאת אומרת, ההיתר כן תואם תוכנית, לא בטוח שיש על זה זכות ערר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה לא? הוא מסרב לתת היתר בגלל הוראת חוק מסוימת. המבקש טוען שמגיע לו היתר. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> צריך לבדוק את זה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא יודע אם יש זכות ערר על זה. בכל מקרה בתייחס למה שישי אמר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה לא? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני חושב שזה ברור, אני חושב שזו גם כוונת הוועדה. כדי לסכל את שיקום האזור בדרך של התחדשות עירונית – הכוונה היא לפי הקו הכתום. זה ברור שזו הכוונה, ההכרזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ברור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רק בהתייחס לתמ"א 1. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם בורחים עוד פעם מ-60 יום או שישה חודשים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה שאפרת הציעה – אנחנו חושבים שזה יותר נכון, אבל יש פה שאלה האם לקצר את הזמן, לא משנה, כרגע ל-30 יום, אבל לעשות את זה הרמטית: מה כבר יקרה ב-30 יום אם לא יינתן שום היתר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ומה יהיה אחרי? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אחרי זה מוסד התכנון קובע את התנאים, זה כבר הוועדה המקומית, רשות רישוי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי. מצד אחד חוששים שלרשות הרישוי לא ברור מה זה יסכל. אחרי 60 יום היא או מוסד התכנון הגאון יקבל החלטה שהוא עושה 77–78. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון, ועל זה יש זכות ערר בהגדרה. הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית – גם המדינה יכולה להגיש ערר ולדבר על זה. זה לא איזו רשות רישוי שדנה מכוח סמכות ראשונית בחוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. עכשיו מסרבים לתת היתר מכוח הוראת חוק מסוימת, אוקיי? סעיף 157 או 152, לא זוכר. סירבה רשות הרישוי לתת היתר, אפשר לערור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון, אנחנו לא חוששים מזה, אנחנו חוששים הפוך: שרשות הרישוי תיתן היתר שעלול לסכל, זה החשש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואם זה אחרי שהיא עשתה 77–78? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שם יש ערר על עצם קביעת התנאים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, נקבעו התנאים ואין עליהם ערר. עכשיו רשות הרישוי חושבת שמה שהמבקש מבקש לא מסכל את התנאים. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> אז שתהיה זכות ערר - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נו? על זה ודאי שיש זכות ערר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על מה? הוא לא עורר על התנאים, הוא עורר על זה שהחליטו לתת לו היתר. יש ערר או אין ערר? יש ערר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> עוד פעם, אני שואל שאלה פשוטה, תומר: האם הוצאת היתר, לא סירוב לתת היתר, רשות הרישוי תוציא את ההיתר כי היא סבורה שזה לא יסכל והמדינה סבורה שזה כן יסכל. זה החשש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עכשיו נקבעו תנאים לפי 77–78 והוא מוציא היתר. מה קורה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בניגוד לתנאים? התנאים בדרך כלל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא בניגוד לתנאים, הרי התנאים לא יהיו הרמטיים, נכון? התנאים בדרך כלל קובעים שלא יוציאו היתרים שמסכלים את התוכנית. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, ויש שם הוראה ממוסמך, והוראה לגבי ממ"דים, והוראה לגבי זה ולגבי זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר גמור. עכשיו קבעו הוראה כזו והוא מוציא היתר. מי יערור? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אפשר לערור על התנאים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא על התנאים, לדעתו זה עומד בתנאים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בדרך כלל התנאים לא כתובים ככה כמו שכתוב פה. אבל בסדר, זו השאלה. חבל להתווכח על זה, זו לא כזו שאלה חשובה בעיניי. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אפשר לבדוק את זה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> סעיף 152 מדבר על הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית, מסרב – אה, אבל זה לסרב. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון, אני לא מדבר על מסרב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הפסיקה קובעת שגם זה - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אבל זה לסרב, פה זה לא לסרב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רבותיי, באמת, הפסיקה קבעה שלסרב זה גם לתת, ואנחנו יודעים שאפשר לערור גם על מתן היתר, נכון? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מכירים היטב את הפסיקה, אדוני. צומת האלופים והלכת שפר. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> נראה לי שכדאי שנבדוק את זה לדיון הבא, האם תהיה זכות ערר בסיטואציה הזו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לכם עכשיו, אחרי צומת האלופים - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> השאלה היא קונספטואלית, היושב-ראש, האם לתת את זה לשלטון המקומי שיחליט מה מסכל או להשאיר את זה בידי הוועדה שיש לה מרכז כובד ממשלתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הוועדה? אמרנו שהוועדה מייעצת, עכשיו הוועדה מחליטה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אין שאלה, הוועדה המייעצת לא יכולה להיפגש באופן שוטף, נראה לי היה פה קונצנזוס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר להגיד שאם יש ערר אפשר שמתכנן המחוז יאשר את זה, בסדר? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה בסדר גמור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם רוצים מישהו ממשלתי, שיהיה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה מתכנן מחוז? למה ממשלתי? למה כל דבר ממשלתי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במקרה שיש על זה ויכוח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, כשיש ויכוח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על כל דבר יהיה ויכוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש ויכוח, יכריע בתוך ארבעה ימים מתכנן המחוז. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זו שאלה מאוד מצומצמת, חבר הכנסת גינזבורג. זה רק בשאלה אם אפשר להוציא היתרים אחרי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכנסת באמצע. מדובר רק על הקטע של 77–78 בהתחלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רואה, סעיף 12(ב). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אני אסביר לכם עוד פעם: אני בא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אומר למה אני מציע את מתכנן המחוז – כי הוא מעורב כבר בתהליך. הוא קובע את הבניינים ההכרחיים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הוא מכיר את ההכרח, את ההצדקה. בדיוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אפשר להגיד שהוא יפקח, מה שנקרא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. עכשיו אני אגיד לכם למה אני - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם רוצים, אני לא חושב שצריך. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל מה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לפעמים 77–78 קובעת ועדה מקומית מיוחדת. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מי פונה? אם רשות הרישוי נתנה - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כדי לסכל – לדעת מתכנן המחוז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה כל דבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא כל דבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק אם הגישו על זה - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> תומר, אז מה ההליך? הוא יפנה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם מסרבים לתת היתר יש ערר, אנחנו מסכימים, נכון? לדעתי גם אם נותנים היתר יש ערר או בעצם הנפגע ממתן היתר, זה אפשר לבדוק. כפשרה הצעתי לכם את האפשרות להוסיף במקרה שמישהו סבור שמתן ההיתר – רשות הרישוי תודיע שהיא הולכת לתת היתר, אם מתכנן המחוז יסבור שזה מסכל הוא צריך לפעול, הוא לא פסיבי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אפשר לחשוב על זה, לא פוסלים את זה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל אולי נבדוק קודם כול אם יש ועדת ערר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שיש ועדת ערר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אם הוועדה רוצה, אני יכול לפרט את הלכת שפר וצומת האלופים שהיועץ המשפטי התייחס אליהם. לדעתי זה לא חל פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יכול רגע לומר משהו לא מקצועי? אדוני שר הפנים לשעבר ולשעתיד, אני מבקש או שתצטרף לשורות או שתפסיק לעשות רעש מהיציע. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אני נהנה לראות את יו"ר הוועדה המיתולוגי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי יו"ר הוועדה רוצה עכשיו להגיד משהו לא מקצועי. יש פה משרדים שמייצגים, אני מייצג את משרד הפרקטיקה. ולמה אני כן אוהב את הרעיון שעדיף 60 יום משהו סגור ובחינה מהירה? 60 יום זה מעט זמן בדברים האלה, במיוחד ששמענו שברוב הקירות שנפלו השיפוצים יכולים להסתדר גם בלי היתר. אני רוצה להפוך את הדבר הזה לכמה שפחות מסובך ולהשאיר אותו במסגרת מה שקיים בחוק היום. אם יש ערר ואפשר, אוקיי. אני אסכם את זה ככה: אדוני היועץ המשפטי, תנסו להתכנס להסכמות ולהבנות האלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. אני הצגתי את זה כפשרה, אני לא חושב שצריך את זה. ממה נפשך? כי גם אחרי שיקבעו את התנאים, מי שיקבע את התנאים הוא מוסד התכנון המקומי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מסכים עם תומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה היא האם 60 יום עצירה מוחלטת. הסבירה אפרת, ואני די - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שזה מיותר. מה שאתם רוצים, תחליטו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> רק רגע: קימום מבחינתכם זה חידוש היתר? לפי מה שאמיר אמר עכשיו. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לבנות בדיוק את אותו מבנה? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן, זה חידוש היתר? כי מבחינתנו - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> סעיף 60(ד) – לא לחוק המקרקעין, זה כמובן לתקנות התכנון והבנייה – שמדבר על בניין שנשרף או נהרס. מה הייתה השאלה? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הסעיף של הקפאת ההיתרים נועד כדי שלא יסכלו את השיקום בדרך של התחדשות עירונית. ממה שאמיר אמר עכשיו, במקרים האלה ניתן לעשות חידוש היתר מכוח סעיף 60(ד). לכאורה גם במקרים של קימום, שבפועל זה יסכל את השיקום של התחדשות עירונית, יהיה ניתן לחדש היתר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לחדש את ההיתר. כל הרעיון היה למנוע קימום. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זאת אומרת, אם זאת הסיטואציה - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל את לא יכולה למנוע קימום אם רק החלונות התנפצו, זה לא רלוונטי. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא, לזה היא לא קוראת קימום. קימום זה לבנות את המבנה הקודם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. אנחנו רוצים למנוע קימום, כידוע. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז מה השאלה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ולכן צריך את ההקפאה הזו? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, מה שארבל אומר – ההקפאה לא רלוונטית, כי זה חידוש היתר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אתם שואלים אם חידוש היתר נעצר ב-78 מכוח ההוראה הזו? התשובה היא כן. אני אסביר – שוב, זו עמדתנו, זה לא מהיום – חידוש היתר חוסך את הגשת הבקשה להיתר ואת ההחלטה למתן היתר. לוקחים את הנייר ומחדשים אותו. הפסיקה קבעה ש-77–78, שלכאורה הסעיף הזה אמור להתפרש אותו דבר, מונע גם הוצאת ההיתר עצמו וגם חידוש היתר. זה נקרא מניעה בדין לחדשו. ולכן ההקפאה הזו תמנע גם חידוש היתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי, סבבה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> רק הערה אחת בנושא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רוח הוועדה היא כן לתת חודשיים במקום שישה חודשים למשהו שיכול להיות גם חד צדדי, הקפאה גורפת. אבל כל הזכויות של העירור אחרי 60 היום האלה ייכנסו באופן רגיל, וזהו. ואנחנו יודעים שעד אז צריך להגיע להחלטה לכאן או לכאן ולהתמודד עם ההשלכות שלה. השאלה היא אם כן להוסיף - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז אדוני אומר את מה שאפרת הציעה? שחודשיים תהיה שלילה מוחלטת בלי מתכנן המחוז? לא הבנתי את ההצעה. יש שלוש אפשרויות. מה שכתוב פה כתוב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אתה אומר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בלי כלום, יעקב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני גם חושב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה, הקפאה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה מיותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלא? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפי ההחלטה של הוועדה של רשות הרישוי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ההצעה שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בלי מפקד המחוז? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הצעתי את זה כפשרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בלי המתכנן וגם בלי הממשלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסופו של דבר מוסד התכנון המקומי הוא גם זה שיחליט אחרי שישה חודשים על 77–78. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> תקשיבו, לדעתי המקרים האלה ממש בשוליים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה אתם מתעקשים על זה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> - - - הרשות המקומית יכולה לשקם - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה אתם מתעקשים על זה? אז למה את מתעקשת על זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נורא נינוחים, נחמדים פה, אל תדליק לי את האווירה עכשיו, הכול בסדר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, חס וחלילה. אתה כבר ויתרת על זה שהממשלה צריכה להכריז, או שאתה מתעקש שהממשלה תכריז? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אני צריך להחליט היום מה שאני צריך להחליט עוד יומיים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה צודק. זה דגל התורה, זו המנטרה הכי טובה שלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על זה לא חשבת, הא? אני מציע שתחשבו על זה. אם אתם מרימים דגל כזה או אחר כמה זה קריטי ונלך עם זה קדימה. אלי דלל, אתה רוצה להוסיף את הדברים שלך? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אדוני היושב-ראש, יש לי עוד הערה אחת על הסעיפים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שנייה, אלי – נתתי לך, הראיתי לך שאני זוכר. כן, מה רצית להעיר? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> עוד הערה אחת לגבי סעיף 12(א)(3). תקופת תוקפה של ההכרזה ובלבד שלא תעלה על שלוש שנים. אני מזכיר, הפרויקט כולו, ממועד ההכרזה ועד לטופס 4, אורך יותר משלוש שנים. כלומר, צריך לראות שכל הסעיפים של החזרי כספים – לקופת מס רכוש, למשל, כל מה שכבר נכנס לביצוע – בהגדרה מסתיים אחרי תום שלוש השנים. אז שתהיה הארכה לפרויקטים שכבר נכנסו לתהליך, כי נמחק הסעיף שמדבר על הארכת תוקפה של ההכרזה, סעיף 14. אני רואה את ההתייעצות, שוב אני מזכיר: ההכרזה היא מה שמכונן את הכול. ההכרזה על האזור היא גם לעניין התכנוני וגם לפרק הקנייני. כיוון שיש כאן תהליכים שעתידים להסתיים לאחר תום שלוש שנים צריך שהחוק ימשיך לחול לגביהם וההחלטה לא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לטעמי לא צריך תוקף להכרזה, ההכרזה תתבטל במצב שבו לא מתקדמים. אם התקדמו ההכרזה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כן, כשמתקדמים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו בהתחדשות עירונית. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה ממילא - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בעקבות השינויים אפשר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם מתקדמים - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אבל, זה כתוב? הכנסתם את זה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לא. בסעיף כתוב שההכרזה לעניין האזור תפקע ורק ההכרזה לעניין דיני ההתחדשות העירונית בדין הרגיל, בדין החליפי, תישאר בתוקפה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> וזה כתוב? כי אם אין הסכמות אז - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ולכן זה כתוב, בנוסח הנוכחי באמת לא צריך גם. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא, זה אם יש הסכמות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם יש הסכמות ולא מתקדמים צריך להגביל את תוקף ההכרזה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אם יש הסכמות נכון להתקדם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אז עד שהיא לא תפקע - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אבל ביטלתם את היכולת להאריך את התוקף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא צריך להאריך, לא צריך בכלל לקבוע תוקף, צריך למחוק את הסעיף של התוקף. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אם יש הסכמות התהליך מתקדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במידה שיש הסכמות לא צריך תוקף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו בהתחדשות עירונית רגילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל התוקף הוא רק במידה - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> קחו למשל אדם שעושה בעיות, הוא צריך לרכוש דירה חליפית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נקרא מתקדם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> - - - המס הוא פה בחוק הזה, לא יכול להיות שדיני המס יפקעו לגביו לפני תום שלוש שנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נקרא מתקדם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה לא כתוב כרגע בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז הם יתקנו את זה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מעולה, אז הוסכם ונתקדם. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, תהיו בהקשבה, לא רק לטעון את הטענות. עוד לגבי הסעיף הזה. אם יש בזום משרדי ממשלה – עפרה כרמון, משרד הרווחה. איתנו? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אני רוצה להתייחס לסוגיות שעלו עוד בדיון הקודם, ביקשנו אז זכות דיבור ולא ניתנה עקב התארכות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אל"ף, אני רוצה להצביע על כך שאנחנו לא היינו חברים בצוות המייעץ וחבל שכך. מדובר במהלך עם השלכות רווחתיות דרמטיות על התושבים ואנחנו מבקשים להיות חברים בצוות המייעץ. אני שומעת ומקשיבה: ציפייה מאנשים שעולמם חרב עליהם תוך שלושה ימים, תוך 40 יום, להיות זמינים – זה בכלל לא מתחבר למציאות הרגשית פסיכולוגית בשטח. אני אמנם מתכננת המשרד, אבל היום מייצגת את מכלול ההיבטים, כולל היבטים רווחתיים. אז אנחנו מבקשים לכלול בהצעת החוק קודם כול - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> סליחה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם בהצעה הממשלתית לא הייתם חברים, כן? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> לא היינו חברים במהלך, אנחנו גילינו את המהלך - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זאת אומרת? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא שיתפו אותם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שר הרווחה לא היה בממשלה כשאישרו את הצעת החוק? אנחנו התבשרנו בבוקר ועדת השרים שהנושא עולה לסדר-היום, אז לא הייתה אפשרות להציג עמדה מקצועית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אני רוצה לומר כמה דברים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> התזכיר הופץ, עלה לוועדת השרים, עבר גם ישיבת ממשלה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> רק רגע, תמר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יכולה להמשיך. << מנהל >> (היו"ר אכרם חסון, 10:39) << מנהל >> << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אז אנחנו מבקשים לכלול נציג משרד רווחה בצוות המייעץ לקביעת אזורי שיקום פעם אחת. אנחנו מבקשים לכלול בהצעת החוק מעטפת ייעודית של עבודה סוציאלית פרטנית וקהילתית במחלקות לשירותים חברתיים לשם ליווי הפרט המשפחה והקהילה ולסייע לתושבים בתהליכי בניית הסכמות וגיבוש חזון משותף. אני רוצה להזכיר שבפרט כשרוצים לקיים תהליך מואץ לא דומה ליווי תושב בתהליך התחדשות עירונית קלאסי – שגם הוא מורכב, במיוחד כשאנחנו מדברים על קשיש ערירי או אדם עם צרכים מיוחדים – לליווי בהקשר הזה, טראומתי עם מציאות רגשית מסוימת של התושב וזמן שנדרש לתהליכי התאוששות והחלמה. זאת אומרת שאם אנחנו רוצים להאיץ את התהליך נדרשת מעטפת אינטנסיבית יותר ממה שקיים היום. אנחנו מבקשים גם שיינתן מענה ייעודי לשוכרי הדירות ובכלל זה שיפוי פערי שכירויות, למנוע הדרה של האוכלוסייה הזו מתהליך השיקום הקהילתי שהתרחש במקום. אני רוצה לדבר על סעיף 11(ג)(2)(א) שנידון בדיון הקודם, שעסק בהכללה של בניין שלא נפגע. לנו חשוב למנוע פגיעה לא הכרחית בדיירי בניין שלא נפגע. הנוסח בסעיף הוא עמום מדי, מדברים שם על הכרח, איך הוגדר הכרח? האם שימוש בבניין שלא נפגע ייעשה רק על מנת לתת את ההיתכנות לשיקום ספציפי של אותו בניין שכן נפגע? או שאנחנו חותרים למיקסום פוטנציאל ההתחדשות על-פי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה את מבקשת, גברתי, שיהיה כתוב בעניין הזה? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> בהקשר הזה אני מבקשת גם להבין, כי בנוסח לא ברור מה מוגדר כהכרחי. כי אם אנחנו חותרים פה למיקסום פוטנציאל ההתחדשות על-פי התוכנית הרשותית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התשובה היא לא. גברת יוליס אולי תבהיר. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא לזה. אנחנו דנו דקנו פורתא בביטוי הזה המון, עוד לפני שהנוסח הממשלתי בא לעולם - - << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אבל זה עדיין מאוד עמום. מה זה הכרח? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> - - מתוך הבנה שאנחנו רוצים להכניס בניינים שלא נפגעו רק אם הם דרושים מאוד לקידום ההתחדשות העירונית, ומפה בא הביטוי הכרח בדברי ההסבר להצעה הממשלתית - - - << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אבל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל היושב-ראש אמר – דיברנו בישיבה הקודמת להוריד את זה לרמה של נדרש, ולא הכרח. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני בכל מקרה אתייחס - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני חושבת שאם נגיד נדרש, נראה הרבה מאוד בניינים שלא נפגעו שיש - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אבל אנחנו אמרנו שיכול להיות שדווקא בהקשר - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> שיהיה להם כלל קנייני מאוד קשה, זו הסוגיה שעומדת על הפרק. הכריחו אותם להיכנס. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק ברגע שהלכת דיברנו על זה, על נדרש והכרח. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני מציעה – אנחנו פשוט חוזרים לדיון - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואמרנו שלמשרד המשפטים יהיה מה לומר. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> חברים, בואו ניתן לה בבקשה - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אנחנו פשוט חוזרים לדיון שהיה כבר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בואו ניתן לה לסיים. בבקשה. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> לעניין ההכללה של עד 25% מהבניינים שלא נפגעו במתחם שיקום, מדברים ברזולוציה של בניין ושל מגרש, ואני שואלת, למה לא מדברים ברזולוציה של כמות הדירות? למה לא להגיד ש-25% מהדירות ולא כמות הבניינים יהיו כאלה שלא נפגעו? כי תארו לכם שאנחנו לוקחים בניין אחד, חמש קומות, עתיר יחידות דיור. וכשאתה משקלל את כמות הדירות שלא נפגעו שנתרמות לטובת שיקום של דירות שנפגעו אתה מגיע לפרופורציות לא סבירות – 50% על 50% או 40% על 60%. לדבר ברזולוציה של בניין זה לא מספיק מדויק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא יודעת, אני לפחות לא חשבתי על - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> רק שנייה, בואו ניתן לה לסיים. יש לך עוד דקה, גברת כרמון. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> סיימתי. יש לי עוד הרבה מאוד דברים לומר, אבל אנחנו - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> ניתן לאוצר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אתייחס קודם כול לעניין העבודה הרווחתית. גם ארבל מהרשות להתחדשות ציין את זה לפני כן. יש את מינהלות ההתחדשות העירונית שעושות את העבודה גם בעזרה לדיירים בהתארגנות. זה תפקידן בעולם וזה מה שהן יעשו גם לעניין המתחמים של חוק שיקום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תתייחסי בבקשה לנקודות האחרות. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אבל אי אפשר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה רגע, גברת כרמון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ליתר הנקודות אני חושבת שדנו ארוכות בשבוע שעבר על הגדרת המתחם. הצעת החוק הממשלתית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה נכון, אבל יש פה ערעור ממשלתי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> - - - לא קורה בוועדת הפנים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הסעיפים שהכי פחות השתנו מההצעה הממשלתית אלה הסעיפים האלה. גובשה הצעה ממשלתית שעברה ועדת שרים ואפילו עברה ישיבת ממשלה, שלא כל הצעות החוק הממשלתיות עוברות. העמדה הממשלתית חד היא, אחרי המון שיחות ומורכבות ופרסום של הדוח ושל תזכיר - - << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אבל לא איתנו. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> - - והמון הזדמנויות של כל משרדי הממשלה להשתתף. הצעת החוק הממשלתית שהוגשה, שלעניין הזה גם לא השתנתה מהצעת הוועדה, היא זו שמונחת לפנינו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. הנקודה שהעלתה הגברת כרמון, ואני חושב שהיא כן דורשת התייחסות, היא הנקודה של ליווי תושבי המתחם. אכן, מדובר בתופעה, יש לנו תושבים שעברו טראומה לא פשוטה ואנחנו מבקשים מהם לקבל החלטות בפרק זמן מאוד קצר. לא בכל הרשויות המקומיות יש מינהלות עירוניות, לא בכל הרשויות יש תמיכה בעניין הזה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה מתחבר, בעיניי, לפתיחת הדיון. קודם כול, כרגע ברשויות הרלוונטיות במקומות שבהם אין בהכרח מינהלת ברשות עצמה יש לפעמים מינהלת אזורית או מינהלת אחרת שיודעת לעזור. כמו שמתן ציין בהתחלה, בכל הרשויות שנפגעות יש עיבוי של הרשות עצמה והרשות נמצאת ועובדת עם התושבים בשטח על כל התהליך, לרבות התהליך הזה. לכן מלכתחילה הצעת החוק נתנה כל כך הרבה כוח לרשות, כי היא צריכה לנהל את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. אני רוצה לשאול את גברת כרמון: למה גברתי סבורה שהמינהלות העירוניות או הרשויות המקומיות שמקבלות, כפי שאת יודעת, גם סיוע ממשלתי לאחר אירוע כזה ובהחלט מעורבות ברמת השירותים החברתיים וכולי – בלי קשר לנושא של התחדשות עירונית, הן מאוד מעורבות במצבים שיש פגיעות כאלה. יש גם את המינהלות האזוריות או העירוניות. למה גברתי סבורה שהמערך הזה אינו מספיק? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> לא דומה יועץ חברתי לעובד סוציאלי שמלווה את הפרט, את הקשיש עשרות בשנים, את המשפחה עם אדם עם צרכים מיוחדים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, אבל הוא נמצא, הוא לא נעלם. העובד הסוציאלי מלווה אותו – ככל שיש, כמובן. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אנחנו מכירים את העומסים ואת המחסור השוטף, הכרוני. ובאירוע כזה טראומתי שמצריך כזו מעטפת אינטנסיבית חייבים לאפשר את המעטפת. ובמשאבים השוטפים זה לא קורה, זה לא זמין, זה לא קיים. לא בכל רשות יש לנו עובדים סוציאליים קהילתיים. ואני חושבת שזה יתרום לאפקטיביות של המהלך. אם אנחנו רוצים להבטיח תהליך אינטנסיבי קצר ומהיר, לחסוך בתשומות ובמעטפת שינגישו, יסייעו במיצוי זכויות לתושבים - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לא חוסכים, פשוט החוק לא מדבר על כל המשאבים שהרשות המקומית מקבלת - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני באמת לא מבין איך את חושבת שבתוך ועדה מייעצת כזאת עובדת סוציאלית תשב ותתחיל - - - << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> לא בהכרח עובדת סוציאלית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> משרד הרווחה, לא חשוב. לרשות המקומית - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> חברים, סליחה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שנייה רגע. לרשות המקומית יש אגף רווחה, אגף שירותים חברתיים שיכול לבטא את כל מה שהם חושבים ביחס לתושבים שלהם. להביא עוד משרד ממשלתי? גם ככה זו ועדה מיותרת. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> חברים, בואו נתקדם, יש לנו עוד כמה אנשים שרוצים להתייחס. דוד מהפורום להתחדשות עירונית, יש לך שתי דקות. << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> בוקר טוב לכם. אני רוצה להתייחס לנקודה חשובה שעלתה בתחילת הדיון, הנושא של מסירה אישית של הודעות לבעלי הנכסים. כשרוצים להכניס את התיקון הזה של ככל הניתן או ככל האפשר, זה סעיף די מעומעם כשמדובר בניסיון לפגיעה בקניין של בעלי הדירות. צריך להבין גם שרוב בעלי הדירות הם אוכלוסיות מוחלשות. הם אינם יודעים לקרוא את ההודעות שנתלות ואינם מבינים איך לחפש - - - של הרשויות המקומיות. אני חושב שהדבר הזה לא יעמוד בביקורת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> אנחנו פשוט מאוד הולכים אחורה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מר דוד, תודה רבה. הנושא הזה עלה ודיברו עליו כאן בוועדה, כך מעדכן אותי היועץ המשפטי תומר. אנחנו כעת נעבור לנציגת השלטון המקומי, גברת שירי גז, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> לא שומעים אותה. אנחנו נחזור אלייך. אנחנו נעבור לחבר הכנסת אלי דלל, בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> רציתי להעיר הערה באופן כללי בנושא התחדשות עירונית, בקטע שיש פה כרגע בגלל המלחמה: נניח שנפגע בניין שלם ויש צורך להרוס אותו, ובבניין הזה יש מבוגרים מעל 75. אני מציע שהתמורות לבני 75 יהיו כמו בהתחדשות עירונית. יש שם מנגנון ברור וידוע, ולכן לאותה משפחה או אדם מעל גיל 75 זה נותן איזושהי תמורה במקום אחר, כך שאפשר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מציעים את זה לכולם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אה, בסדר. אני רק מנסה לחסוך כסף, שהמדינה לא תצטרך לשלם שכירויות עד לאין סוף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שחבר הכנסת צודק. אני רק אומר: בחוק הקיים יש שלוש חלופות שמתאפשרות לקשיש. אחת, לקבל כסף כדי לקנות דירה אחרת – שבהצעת החוק הזו זה מוצע לכל הדיירים, לא רק לקשיש, זו מה שנקרא חלופת היציאה. שתי חלופות נוספות שכרגע לא קיימות, ואני חשוב שאדוני צודק, שצריך לשקול אותן, הן להציע לקשיש אפשרות של מעבר לדיור מוגן - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> יש את זה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סליחה, מתקנות אותי חברותיי - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> תומר, המנגנונים שיש בדין הרגיל לגבי קשישים נשמרים, רק נוספו עוד. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כן, זה רק משפר לעומת המצב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צודק, כן. זה משפר לעומת המצב הקיים. בהחלט, עמדתו של חבר הכנסת נכונה והיא מופיעה בהצעת החוק. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה מעל גיל 70, לא מעל גיל 75. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> עוד יותר טוב. יש לי גם אינטרס, אני בן 71. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה. חבר הכנסת איתן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלטון מקומי ביקשו לפניי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בבקשה. << אורח >> שירי גז: << אורח >> אני אעשה את זה קצר, יש לי רק שני דברים: אחת, לגבי סעיף 12(א)(2). רציתי לשאול, יש פה את עניין הצפיפות המזערית, שעל פניו הוא בסתירה לזה שהצפיפות צריכה להיקבע בהכרזה. פה זה מכפיף את זה למצב הסטטוטורי, אז רציתי לדעת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מה? << אורח >> שירי גז: << אורח >> בסעיף (2) בתוכן ההכרזה כתוב שהצפיפות לא תפחת מהצפיפות שנקבעה בתוכנית המתאר ואילו בסעיף 11 כתוב שהצפיפות המזערית תיקבע בהתאם להמלצה של הצוות המייעץ. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חשבתי שהצוות המייעץ מתעסק רק בקו כחול. וצפיפות, ומה עוד? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מי יענה לה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בואו ניתן לה לסיים, בבקשה. << אורח >> שירי גז: << אורח >> עוד דבר קטן, לגבי תוכן הפרסום: אני רואה שיש כאן את סעיף 15א(1) פרטים בדבר המנגנון לרכישת זכויות וכולי. רציתי לשאול אם מדובר בטמפלט או שטנץ או שזה פר פרויקט. כי אם זה פר פרויקט יהיה מאוד קשה לפרסם את זה בשלושה ימים. ואם צריך לפרסם את זה תוך שלושה ימים, מי אמור להעביר את המידע לרשות המקומית לפרסום? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה רבה. מישהו רוצה לענות לה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אגיד בעניין הצפיפות - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> רק רגע, יש לכם התייחסות להצעה שעלתה כאן לגבי הודעה אישית? כי זה מוטל על הרשות המקומית בסופו של דבר. << אורח >> שירי גז: << אורח >> תראי, מכיוון שמדובר בשלושה ימים – אנחנו כמובן מבינים את החשיבות, אבל מדובר בשלושה ימים – זה יהיה לא פשוט לאתר מענים, גם אנשים מפונים. אני חושבת שאם זה ככל הניתן ולא מלווה באיזשהן סנקציות לגבי מתי צריך להגיע לאנשים זה נראה לי סביר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> והערכה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה 60 ימי עבודה אחרי שהייתה ההכרזה, זאת אומרת שאנחנו שלושה חודשים מהאירוע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אדם שנמצא בבית מלון, חבר'ה. << אורח >> שירי גז: << אורח >> אז רציתי לשאול לגבי זה, אני לא בטוחה שאני מבינה מה אמור לקרות בתוך 60 הימים - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה מוסיף עוד נטל. זו השאלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת שאלה לרשויות המקומיות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסוף תזכרו שמדובר באנשים שחרב עליהם עולמם וביתם. עכשיו הם צריכים להתעסק גם בשיקום חייהם וגם בתוכנית מתאר שמוכרזת על-ידי הממשלה ומקודמת על-ידי הרשות המקומית. קחו את זה בחשבון. עם כל הרצון להתחדשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה. אני חושב שקודם כול צריך להוסיף כאן שהרשות המקומית תפרסם את זה במה שנקרא ריכוזי מפונים. כלומר, בבתי מלון או במקומות אחרים, רצוי שגם שם יהיה פרסום כללי. << אורח >> שירי גז: << אורח >> זה ממש נשמע לי בסדר. פיזית, אתה מתכוון? לא אישיות. אישיות יהיה קשה לאתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אישיות בוודאי יהיה קשה לאתר כי אני מניח שחלק לא נמצאים במלונות אלא הלכו לבני משפחה או דברים כאלה. אבל אתם לא אוספים מידע גם על מי שפונה ולא נמצא במלונות? בפרקטיקה, מה שנקרא. << אורח >> שירי גז: << אורח >> יש לנו מידע, אבל זה יהיה מאוד קשה. בוודאי בשלושה ימים. על מלונות יהיה יותר קל, זה בטוח. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה לך. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו כנראה נציע נוסח אחיד כלשהו לפרסום לציבור. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ולעניין הצפיפות – הוועדה אכן קובעת צפיפות, היא פשוט לא יכולה לפחות, אנחנו קובלים את שיקול דעת הוועדה המייעצת שהיא לא תוכל לפחות מתוכנית המתאר. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אוקיי. תודה רבה, אנחנו רוצים להתקדם. << אורח >> שירי גז: << אורח >> מהתוכנית - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, איזו תוכנית מתאר? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מתמ"א 35. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ארצית? אז אני מציע שזה יהיה המקומית. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> איתן, אתה רוצה עכשיו? בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אלא אם כן אתה רוצה לתת למישהו בזום. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> יש בזום עוד כמה אנשים, יש לך זמן? בוא נשמע עוד אחד שניים. אנחנו נשמע את מר שלום זינגר מפורום ה-15. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 10:57) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זה, שלום זינגר? תורידו אותו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לגבי הצפיפות המזערית, אני רוצה להצטרף להערה שהייתה פה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני מייצג את פורום ה-15 ואת עיריית בת ים, שהיא בעלת עניין גדול - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> דבר ראשון, אנחנו חושבים שהקביעה שזה לא יכול לפחות מתמ"א 35 היא מרחיקת לכת. אני אתן את הדוגמה של בת ים: בת ים עכשיו באמצע הליך הכנה של ותמ"ל. אני לא מכיר את התוכנית לפרטיה, אבל נניח שהוותמ"ל קבעה דברים אחרים ממה שנקבעו בתמ"א 35. נניח שניתן היה להשיג על הדברים האלה. למה שהוועדה תצטרך עכשיו לכבול את עצמה בדברים שלא תואמים את מה שהוסכם עם הוותמ"ל ובטח לא עם מקומות אחרים, שיש לך תוכנית מתאר כוללנית שעברה לפני התיקונים בתמ"א 35 – למה פתאום רק בגלל ההתדיינות עכשיו כשנהרס הבניין, הטקסטורה והבנייה המקומית תצטרך להשתנות? זה נראה לנו לא סביר. נדמה לי שבמקרה הזה כדאי גם לשמוע את מהנדסת עיריית בת ים שנמצא פה, שיוכל להגיב על הפרטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מהנדס עיריית בת ים, בבקשה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> דקה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אחזור אליך. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תחזור אליי? אז בסדר גמור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אני עוד מחזיק ראש בגילי המתקדם. מהנדס עיריית בת ים, ישי ולנסי. תתייחס לנקודה הזו. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> שלום, אתה יכול לחזור על הנקודה? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הנקודה הייתה שמה שמפריע לכם זה הכבילות למה שתמ"א 35 קובעת לגבי הצפיפות המזערית. דבר על זה ביחס לוותמ"ל שנמצא כרגע בהכנה. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> מאה אחוז. אני אגיד סוגיה שמבחינתנו היא מאוד מרכזית. יש אי בהירות בחקיקה לגבי הסיוע הכלכלי של המדינה למיזמים האלה. אם הכוונה שהכלכליות שלהם תסתמך על צפיפויות שתיקבענה על-ידי הצוות המייעץ אנחנו חושבים שזו ממש לא הדרך, זה לא ייתכן. הפרויקט צריך להיות מקודם משיקולים תכנוניים ולהסתמך על הסיוע הכלכלי של המדינה לפי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, תומר. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> לא יכול להיות - - - הפרויקטים יועמסו ביחידות דיור נוספות, אנחנו לא יכולים להכיל את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על פניו יש בדבריהם המון טעם. אנחנו נשמח לשמוע מדוע הממשלה סבורה שבמצבים אלה – אם אני מבין נכון בתוכנית מתאר כוללנית מוקנה לוועדה המקומית שיקול דעת לסטות מהוראות תמ"א 35. האם זה נכון? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, אנחנו לא מכירים את זה. יש הוראות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שאומר מר זינגר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אגיד מה ידוע לנו, אולי אפרת תתקן אותי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא, בני, תן לי רגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר זינגר, אולי אתה תבהיר את הדברים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שהוא מנסה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כי על פניו מה שאתה אומר נשמע הגיוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באופן יוצא מן הכלל, כן. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני אבהיר. אם אי אפשר להכין תוכנית בניגוד לתמ"א 35 אי אפשר יהיה להכין אותה, אז לא צריכה לקבוע את זה הוועדה המייעצת. כשיגיעו לשלב הכנת תוכנית, אי אפשר לסטות מתמ"א 35. יש מקרים שבהם גם התמ"א נותנת קצת אפשרויות לסטות ממנה או שהתוכנית אושרה לפני כן מכל מיני סיבות. מה שאנחנו אומרים זה שהקביעה שהוועדה המייעצת תוכל לקבוע צפיפות מזערית בלי קשר לשאלה האם מבחינה דיני התכנון כשלעצמם התמ"א הארצית הזו מחייבת או לא, היא החלטה לא סבירה. זה הכול. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זאת אומרת, לא לתת לוועדה בכלל לקבוע את הצפיפות המינימלית? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא אומר לא להגביל אותה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> גם לא להגביל אותה, זה בסדר, אני לא רוצה להגביל את הוועדה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אחזור למה שנאמר על-ידי הייעוץ המשפטי בישיבה הקודמת: עצם ההצדקה לחוק היא התחדשות עירונית משמעותית, ולכן מלכתחילה היא - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זאת אומרת משמעותית? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם היא סוטה מהמדיניות - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזו מדיניות? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מתמ"א 35 - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אומר מר זינגר, אני רוצה לשים את הדברים על השולחן - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, דברו על מדיניות עירונית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק דקה. אני שואל שאלה עובדתית: טוען מר זינגר – כך אני מֵבִין מִבֵּין השורות, אבל יתקן אותי אם אני טועה – שבמסגרת הדיונים בוותמ"ל בנושא תוכניות בבת ים לא מקפידים על הוראות תמ"א 35. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אין דבר כזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שהוא אומר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז נסביר, אני לא מכיר. כל ותמ"ל כמובן כפופה גם לתמ"א 35 בהגדרה, זו התמ"א היחידה שלא ניתנת לשינוי גם בוותמ"ל. יש בתמ"א 35 עצמה הוראות גמישות בנוגע לצפיפות. ייתכן שבוותמ"ל, אולי אפרת מכירה את התוכנית הספציפית - - - << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> לא, הוותמ"ל כפופה לתמ"א 35 על 4, זה לא - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אם אפשר לדייק, שלום: הסעיף הזה אומר את המובן מאליו, והדבר היחיד שהוא לא רצה שישתמע זה שבזה שנותנים את הפררוגרטיבה לצוות המייעץ ולאחר מכן לממשלה לקבוע את הצפיפות אז יכולה להיות איזו הווה אמינא שאפשר לגבור גם על תמ"א 35. תמ"א 35, הוראות הצפיפות על הגמישויות שבה כמו שציינת, מחייבת גם תוכנית בוועדה המקומית, בוועדה המחוזית וגם בוותמ"ל, כיוון שזו התמ"א היחידה שגם הוותמ"ל לא רשאית לסטות ממנה. היא כן רשאית לעשות שימוש בהוראות הגמישות שלה, וזו הכוונה. לא הייתה שום כוונה לסטות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מהן הוראות הגמישות? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הוראות הגמישות מתאפשרות גם פה. אגב, מבחינתנו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך? לא, אני לא רוצה שילכו למועצה הארצית עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, זה לא מותנה באישור הצעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מהן הוראות הגמישות? מי קובע אותן? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רגע, תומר, יש לי הצעה פשוטה. אפרת, תגידי אם זה מקובל עליכם. מבחינתנו אפשר להוריד את מה שכתוב פה, שהצפיפות לא תפחת ממה שכתוב בתמ"א מסיבה פשוטה, התוכנית בין כה וכה כפופה. ולכן מה שכתוב פה - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> נכון, מצוין - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה. השאלה הנשאלת היא – אתם אומרים שיש בתמ"א 35 הוראות גמישות. מי מוסמך להפעיל אותן? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש שם הוראות שונות, אני לא יודע - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במקרה שרלוונטי. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> בדרך כלל מוסד התכנון שמקדם את התוכנית הוא שרשאי להפעיל אותן. יש שם הוראות גמישות שגם דורשות אישור של מועצה ארצית. אבל כאשר הצוות המייעץ יבחן תוכנית – לצורך הדוגמה, אם זו תוכנית במחוז צפון שלגביה יש הוראות גמישות – אז כשהוא קובע את הוראות הצפיפות הוא יוכל לקחת בחשבון את הוראות הגמישות שקבועות בתמ"א ולקבוע את הצפיפות המינימלית בהתאם להן. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> למה את רוצה - - - << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה שאת כל סוגיית הצפיפות תתנו לשלטון המקומי? למה הממשלה צריכה לקבוע את הצפיפות המינימלית והמקסימלית? כל רשות יודעת מה אופי הבנייה שצריך ברשות שלה. למה צריך שהממשלה תקבע את זה? למה הממשלה צריכה לקבוע את הצפיפות? באמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי יש פה אינטרסים שונים. לא הכול טהור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אדוני, בסוף מדובר בתוכנית, מדובר בתכנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איתן, שנינו היינו שם. אני אומר עוד פעם, אני כן רוצה לתת את העצמאות, אבל יש כללים מסוימים שצריך להיות בתוכם. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אין מחלוקת על זה - - - << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, לא לדבר עכשיו, רק זינגר. מה חסר לך אחרי כל מה ששמעת פה עכשיו? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> מה שחסר לי הוא שאין ספק שתוכנית שתוכן לפי החוק הזה איננה גוברת על תוכנית מתאר ארצית לסוגיה. גם לא על תמ"א. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין ספק. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לכן אפשר להוריד את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני חוזר ושואל - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם ועדה מקומית שרוצה לסטות מהוראות הצפיפות של תמ"א 35 תזדקק לוועדה המחוזית או למועצה הארצית? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זו שאלה מצוינת, התשובה היא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמו שהיום. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא. אני לא מכיר את הוראת הגמישות. אם צריך את אישור המועצה הארצית, אז צריך אישור מועצה ארצית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אנחנו חושבים שהצוות המייעץ הוא זה שצריך לקבוע את הצפיפות המזערית אז אנחנו לא ניתן למוסד התכנון להגיד לא למועצה הארצית, נכון? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה זאת אומרת? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זאת אומרת? מה שאתה שומע. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא הבנתי, הצוות המייעץ יחליף את המועצה הארצית? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במקרה הזה החוק אומר שהוא יקבע את הצפיפות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש תמ"א 35, לא הבנתי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, אבל אנחנו רוצים שהצוות המייעץ יקבע את הצפיפות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא מבין איך הצוות המייעץ - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> רגע, אני רוצה להבין, תומר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל צוות מייעץ זו לא בריאה חדשה שגוברת על דברים רגילים שקיימים היום. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כל תוכנית, אם רוצים לסטות צריך אישור ועדה מקומית או אישור מועצה ארצית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כל התוכנית הזו הולכת למוסד התכנון - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני שאלתי את השאלה: אם נדרש לפי התמ"א – אנחנו רוצים, הממשלה גם הציעה זאת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> (התראה לפני אזעקה) << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תירגעו, זה בני ברק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רעננה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רעננה ובני ברק זה - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שכנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - ערים תאומות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תאומות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא דומים מי יודע מה, אבל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קרובים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה להבהיר. אם הכוונה הייתה – הרי לא מתקבל על הדעת שהצוות המייעץ יציע והממשלה תאמץ צפיפות מזערית מסוימת ואחר כך יידרש עוד אישור של המועצה הארצית. זה לא מתקבל על הדעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מדבר כרגע טכנית. אנחנו לא רוצים עוד הליך. השאלה איך אתה משלב את הדברים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו רוצים שלצוות המייעץ יהיו כל סמכויות המועצה הארצית לפי תמ"א 35 לעניין הצפיפות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא יודע, אני לא מכיר את ההוראות, אתם תגידו לי למה התכוונתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זו בעיה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כי אם לא, לא צריך אותם. צודק תומר. אם בין כה וכה - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שלום, אנחנו מסכימים לגמרי שהסיפא מיותרת, מסיבה פשוטה: התוכנית עצמה תפעל בהתאם להוראות הגמישות של תמ"א 35. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> להבנתי ההחלטה של הצוות המייעצת מדברת רק על התוכנית שתוגש. התוכנית הזו תגיע אחרי זה למוסד התכנון שידון בה, ואם היא תצטרך להגיע למועצה הארצית אז כן, אולי עוד מישהו יהפוך את ההחלטות האלה במעלה הדרך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל אם יבוא אחר כך מוסד התכנון ויגיד שהצפיפות הזו לא מקובלת עליו? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא, הוא לא יכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מי יכול? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בסוף, בגלל תמ"א 35, זה מגיע למועצה הארצית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא מבין, המועצה הארצית תוכל להגיד שזה לא מקובל עליה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא לא תוכל, כי זו החלטת ממשלה, אתם מבינים? זו הזיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו הזיה, בדיוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם מבקשים שהממשלה תקבע את זה, זו לא הוועדה מחליטה, מי שמחליטה זו הממשלה, שזה גם הזיה וצריך לבטל את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל הם לא יכולים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אתה קובע את הצפיפות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא, זה לא הגיוני שזה יגבור על המועצה הארצית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זאת אומרת? ברור שזה הגיוני. אבל הממשלה קבעה צפיפות מזערית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו החלטת ממשלה. אתם רציתם החלטת ממשלה. אני מתנגד לזה, אבל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הממשלה קבעה צפיפות מזערית מסוימת. עכשיו המועצה תגיד לא? אז מה אתם מציעים? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> במובן ההיררכי זה לא סביר שאם הממשלה קבעה אז המועצה הארצית תחליט אחרת. אבל - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> היום הממשלה היא מוסד תכנון, היא מאשר תמ"אות, בואו נזכור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי, אז היא קבעה צפיפות, אז איך אפשר לערער על הצפיפות? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה אומר שזה בסוף לא יגיע לדיון - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז עכשיו ביבי והשרים ידונו כל יום בצפיפויות ובעררים של אנשים על צפיפות. באמת. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> צריך לבדוק את זה, תומר. אנחנו לא נתנו את הדעת לסינרגיה שבין הצוות המייעץ למועצה הארצית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מבקש לדיון הבא – נכון, אני מסכים. אני לא יודע, אני לא מכיר את הוראות הגמישות של התמ"א עצמה, אבל בהחלט צריך לבדוק ולוודא שברגע שמתקבלת החלטת ממשלה לא נידרש לעוד החלטה, לא של המועצה הארצית ולא של ועדה מחוזית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מציע לשקול שוב את סוגיית הממשלה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אצלנו לא היה החלטת ממשלה, כן? מזכירים שאנחנו באירוע מתגלגל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל מה אתם סברתם? בהנחה שהוועדה הזו תקבע צפיפות מזערית, אני לא מבין. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בהצעה הממשלתית הצוות המייעץ יקבע את הקו הכתום - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוועדה קובעת, תקבע קו כתום ותקבע צפיפות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> קבעה, אבל לכאורה כל זה כפוף להוראות הדין, ולכן אם לפי הדין זה היה מגיע למועצה הארצית יכול להיות שמישהו עוד היה חושב אחרת. אתם הכנסתם שהממשלה קובעת את זה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואז המועצה הארצית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תומר, רגע, התהליך לא הגיוני, אבל יש פה היגיון. יש פה דבר אחד שאמרו: גם במבחן של כל התחדשות עירונית כיום, בסוף, כל דבר – אם הוא בתוך המסגרת של תמ"א 35 והגמישויות, הוא עובד. ומה שלא, לא עובד. עד הממשלה תהיה כבולה? אני לא רוצה שהממשלה - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> - - - הרוב פי שתיים ופי שלוש מהמינימום. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אלה מקרים מאוד נדירים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יכול לשאול שאלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מציעים לאמץ את המנגנון שאומץ בסעיף 266ו, רוני, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתם לא קובעים שהצפיפות המזערית באזור תהיה המקסימום של תוכנית המתאר המקומית? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> פשוט אז הסיכוי שתוכנית התחדשות תתממש יורד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא תמיד יש - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה לא תמיד יש? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> - - - אבל בוא נאמר שיתחשבו בזה, לפחות. גם נניח שלא, אבל בשים לב - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אי אפשר להתעלם ממה שקורה ביישוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא שומע אותו, מה? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני אומר שאתם קבעתם, אדוני היושב-ראש, כשדיברתי בשעתו על התחדשות עירונית אמרתי - - - כוללת התחדשות עירונית. במקום שהתוכנית כוללת התחדשות עירונית, בוודאי שצריך להתחשב בה. אבל גם במקום שבו יש תוכנית כוללנית שאושרה לא מזמן, נניח שהיא לא קובעת, אבל צריך לשים לב. זה הרי ברור לנו שיש מתח בין הרצון של המדינה ליצור צפיפויות גבוהות, בין השאר כדי לממן את הפרויקטים, לבין תכנון אופטימלי. לקחתם הרכב שבו יש מיעוט ניכר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל לפעמים יש גם עמדת רשויות שהיא לאו דווקא תכנון אופטימלי אלא סתם לא רוצים עוד דיירים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, בגלל זה אתה אומר שיש לכם תוכנית כוללנית - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - הרי תוכנית כוללנית אומרת טווח, "מ-" ו-"עד". בוא נגיד שה-"עד" זה המינימום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובעיר שאין תוכנית כוללנית? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אין תוכנית כוללנית זה אירוע אחר. אבל במקום שהוא כבר מסודר וממילא אתה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אבל כוללנית בדרך כלל קובע מקסימום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרתי, המקסימום הזה הוא המינימום, הוא המזערית. אבל מה שאני רוצה להגיד – לא דין תל אביב או בני ברק כדין עפולה. לכן אי אפשר לקבוע שהכול יהיה תחת הוועדה הזאת. אתם לא חיים את המקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, בואו נסכם שנייה. מה אתה צריך לעניין? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נבדוק יחד עם הממשלה את הוראות הגמישות ונראה מה. את היחס בין הדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפרת? << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אני רק אגיד שתוך כדי הדיון אני עוברת מהר על הוראות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מרפרפת. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> ויש פה הוראות גמישות. מה שאני רואה כרגע, אבל כמובן שנבדוק את זה יותר לעומק: הסמכויות הן של מוסד התכנון שדן בתוכנית. כלומר לא צריך - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מצוין. אז בכלל אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד יותר טוב. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אני אומרת את זה בהסתייגות של מעבר מהיר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, נבדוק את זה עד הדיון הבא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבדקו את זה עד הדיון הבא והכול יהיה בסדר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני מוסיף רק משפט: סמכות של ועדה מחוזית גם לא תהיה בעיה, כי לוועדה המקומית וגם לוותמ"ל, לפי תמ"א 35, יש סמכות של ועדה מחוזית. רק אם יש מועצה ארצית בכלל מתעוררת הבעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, אז נבדוק. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אבל גם לוותמ"ל יש סמכויות מועצה ארצית, רק מול הוועדה המקומית - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, זה ועדה מקומית אם יש מועצה ארצית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטה התכנון, תודה רבה לשניכם. זינגר, תמשיך. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני רוצה עוד הערה אחת בהקשר הזה. מקום שבו התוכנית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולם קפאו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> (התראות בפלאפונים) << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו זה פה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב באזורך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. זו לא אזעקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו כן אזעקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, זו אזעקה כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה כתוב? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> באפליקציה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מישהו קיבל על ירושלים? אם כך, בשעה זו נשמעת אזעקה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני באזורך, יש רעננה ואזורך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תן לי לנהל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא שאלה אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני צריך להקריא משהו, יפטרו אותי. בשעה זו נשמעת אזעקה של פיקוד העורף, הוועדה יוצאת להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:15 ונתחדשה בשעה 11:19.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חידשנו. היית באמצע הנאום שלך, מר זינגר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני לא יודע באיזה שלב זה נקטע, אבל אני אחזור בקצרה: אני חושב שגם אם אתם רוצים לאפשר לוועדה המייעצת לקבוע את המזערי כלפי הוועדה המקומית, אני חושב שאין שום הצדקה לקבוע את המזערי במקום שבו מי שיאשר את התוכנית וידון בה יהיה הוותמ"ל. כפי שאתם מציעים, בכל מקרה שבו הוועדה המקומית לא דנה או שלא דנה מספיק מהר, אין שום סיבה להכפיף את הוותמ"ל לוועדה המייעצת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש פה חישוב כלכלי, אתה לא רוצה שהם יעשו פחות? עם כל הכבוד. המתחם הזה הוכרז בגלל שיקולים כלכליים בין היתר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן שהכול יישאר בצורה הזאת, גם הדברים של הוותמ"ל? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. הצוות אמור לתכלל את כל ההיבטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. הצעתך זו לא התקבלה. עוד משהו? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כך הבנתי. ל-15א אני מציע שתקבעו שיהיה פרסום אחיד גנרי שמשרד הפנים או משרד השיכון יכין כדי שלא יהיו טענות אחר כך בדיוק כמו שאתם חוששים לגבי הודעות אישיות. אם הפרסום פה לא יהיה זה – יהיו לנו בעיות כל פעם כי לא פרסמתם בדיוק ככה. תעשו פרסום גנרי שיישלח כמו שהוא, כי אחרת נתחיל בצו פרטים בדבר המנגנון, כל אחד ינסח את זה אחרת - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הרשות להתחדשות כבר אמרה שהיא תייצר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תעשו בתוספת טופס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקשתך התקבלה. עוד משהו אדוני? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רציתי לשאול, מה עמדתך לגבי הסיפור של הודעה אישית? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הודעה אישית היא בעייתית במקרה הזה, כי בדרך כלל הודעה אישית נשלחת הביתה, אין פה בתים במקרה הזה. אני חושב שללכת לחפש את האנשים במקומות שלהם יהיה בעייתי מאוד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל שלום, הרשויות לא בקשר עם המפונים? הם הרי יודעים מי הם. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הן בקשר עם 70%. אני מסכים. יש אנשים שנעלמים. ואל תשכח שאתה מדבר על תקופה של 60 יום. בהתחלה יודעים איפה הם, אחר כך חלק מהאנשים מתפזרים, בטח אנשים צעירים שהולכים לחברים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואם זה ככל הניתן וזה לא איזשהו אמברקס? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אז אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין בעיה, גמרנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, יעקב, אני חושב שעשינו איתך משהו עם SMS. אולי גם פה אפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ככל הניתן אומר לרבות SMS. אבל אני לא רוצה משהו שיהפוך לאמברקס. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> להיפך, זה נותן לך עוד כלי שבכל מקרה צריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. אז תטמיעו בתוכו, היועץ המשפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה היא, ואנחנו מבקשים מנציגי הממשלה לבדוק, לא תמיד לרשויות המקומיות יש את זה. האם אנחנו יכולים לנצל את מרשם האוכלוסין לצורך שליחת SMS? כמו שעשינו במקרה שמציין חבר הכנסת גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני בעד, אבל אנחנו רוצים לשמוע את עמדת הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ייבדק עד הדיון הבא, תבדקו את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? עשינו את זה בחוקים אחרים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> נבדוק ונעדכן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבדקו. איתן, אני רוצה להתקדם. מר זינגר, סיימנו? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קשה לך להוציא את הכן הזה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> קשה לי להוציא כן בכלל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע. מעיריית רמת גן, עורכת הדין לינור גולומב קרזנר. הערות לסעיף הזה? או לכל מה שדנו עד עכשיו. היא איתנו? כנראה שלא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, עשר דקות במרכז. נחמה בוגין? כנראה גם בממ"ד. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> הייתה אזעקה וחזרנו. ההערות שלי הן לגבי סעיפים מאוחרים יותר, אז אני אצבור את הזמן שלי לשם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, נצבר לך. עינת גנון, לשעבר מהתחדשות עירונית? שלום. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> בוקר טוב. עינת גנון, אני היום פה כיועצת עצמאית מומחית להתחדשות עירונית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אזרחית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אזרחית גאה. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> אזרחית גאה ומייצגת את הציבור הרחב. שתי הערות קצרות לייעול התהליך: כל הפרסומים באתרי האינטרנט – הייתי מבקשת מהממשלה למצוא אתר אחוד לצורך העניין. כי התושבים שאיתרע מזלם ונמצאים מחוץ לבית צריכים עכשיו להתחיל לנדוד מאתר האינטרנט של הרשות המקומית, של מינהל התכנון, של הרשות להתחדשות עירונית, של רשות המסים – בואו נעזור ונייעל את זה, בימינו זה דבר מאוד פשוט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש אפשרות לייעל את זה אבקש - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> התכוונו בכל מקרה באתר הרשות להתחדשות עירונית לייצר פורטל לנושא הזה, ולפרסם את כל המידע אצלנו, גם שאחרים אמורים לפרסם ככל הניתן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אם יש רעיון יותר טוב נשמח לשמוע. הערה מצוינת, השאלה אם היא בת יכולת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריך לבדוק את הבקשה עם ממשל זמין, למיטב ידיעתי הם מקיימים פורטל לגבי המלחמות והבעיות האלה, פורטל שלפחות מפנה לאתרים האחרים, אני מבקש שזה ייבדק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואו נתקדם. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> הערה נוספת, גם לייעול התהליכים. בסעיף 16 מדברים על כך שהכרזה על אזור שיכון תיחשב גם כהכרזה על אזור פינוי בינוי. בואו נייעל את זה ונעשה את זה גם הכרזה ותמ"לית ככל שהתוכנית תקודם בוותמ"ל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי, זאת הכוונה. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> כרגע זה לא כתוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את צודקת, ויהיה כתוב. תודה רבה. ניצה פרקש מהשלוחה למדיניות בהתחדשות עירונית. << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> שלום, אני עדיין בממ"ד, אני מקווה ששומעים אותי. דיברו פה על נושא השיקום הקהילתי, והתשובות ששמענו פה מהאוצר ומהרשות להתחדשות עירונית מראות שיש הסכמה שהנושא מאוד חשוב, אבל אנחנו חושבים שצריכה להיות התייחסות הרבה יותר משמעותית בתוך החקיקה לדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למשל? תני הצעה קונקרטית. בגדול אני מסכים איתך. << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> מעולה. קודם כול, שלחנו את נייר העמדה שלנו. אנחנו מבקשים להוסיף בחוק קיצור סל קהילתי מחייב ליזמים, התניה של אישור המתחם והמענקים ליזמים בקיום מעטפת קהילתית שכוללת מתכלל עירוני 100% משרה, עובד קהילתי בתקציב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היזם יתפעל? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> רגע. אנחנו לא מדברים על המון כסף, מדובר בסכומים קטנים בשביל היזמים. בסופו של דבר אנשים עברו פה טראומה, כבר דיברו על זה, ותהליך השיקום לוקח זמן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה קשור לחוק? << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> זה קשור, כי החוק הזה מגדיר - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אם הממשלה הכריזה על מתחם, אולי נכון שהממשלה תיקח אחריות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל זה לוועדת הכספים, זה לא פה. << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> שנייה, לא נתתם לי לסיים. אני חושבת שגם היזמים וגם הממשלה צריכים לתגבר את אגף הרווחה בתפקידים ייעודיים לדבר הזה. אני יכולה לספר שאני בעם כלביא – אני עובדת מטעם קרן שח"ף – נכנסתי לאחת הרשויות שנפגעו, הקמנו מינהלת חירום, הכול מכספים פילנתרופיים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שזה קיים גם היום. << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> מה שקיים היום לא מספק, אנחנו עבדנו בעירייה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. אני - - - << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> רגע. גם הטילים שנפלו השבוע כבר נכנסים כספים פילנתרופיים לתוך הרשויות כדי לעזור בדבר הזה. ואם מחוקקים עכשיו חוק שעוסק בתהליך ייחודי של התחדשות עירונית במקרים של פגיעה במלחמה ראוי להכניס לתוך התהליך הייחודי הזה גם מענה ייחודי לקהילה. גם ככה אנחנו יודעים שהתהליך של התחדשות עירונית הוא תהליך עם רגישויות קהילתיות, ועל אחת כמה וכמה אם המערכות הקיימות לא מסוגלות לתת לו מענה, זאת עובדה. זה לא יעזור להגיד הם יעשו, הם לא עושים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, גברתי, מאה אחוז, לאט. כשמדברים מהר מבינים לאט. מתן, אני מבקש עד הישיבה הבאה בתור נציג משרד האוצר בעניין הזה – אני לא רוצה לערב את זה לתוך החקיקה כאן כי אני חושב שלא הייתי מכניס את היזם להתחיל לעבוד עם פילנתרופים, בסוף אני אשלם את החשבון או שאחרים ישלמו את החשבון. אבל אנחנו כן רוצים לדעת מהממשלה, לפחות כמו שהיה במבצע הקודם, שיש תגבור של עובדים סוציאליים ברשויות האלו. לתת לזה מעמד מסוים. בישיבה הבאה אני מבקש הצהרה שלך לפרוטוקול. אם היא לא תמצא חן בעינינו נצטרך לחפש ולחטט בתוך החקיקה, לראות איפה להכניס את זה. עוד משהו רצית להוסיף? << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> לא, זאת התחלה טובה מאוד, תודה רבה. תעיינו בנייר העמדה שלנו, כי עבדנו על זה הרבה זמן עם הצעה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, ישר כוח. שרון קרני כהן, אוניברסיטת תל אביב. << אורח >> שרון קרני כהן: << אורח >> אני קצת מתנשמת מהריצה במדרגות, חזרנו מהמקלטים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה רק מראה שאת בכושר, אנחנו שמחים שחזרת. << אורח >> שרון קרני כהן: << אורח >> לא, זה גרוע, אתם צריכים לשנות את זה ולא להתגאות בזה, אבל הייתי חייבת להגיד את זה, כי נמאס לי לשמוע - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נדאג לך למעלית בפעם הבאה. << אורח >> שרון קרני כהן: << אורח >> לא, שתסיימו את זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לי הצעת חוק על ממ"דים שנדחתה עוד בממשלה הראשונה, כשלפיד היה שר האוצר ומיקי לוי הסביר למה לא צריך את זה. על הורדת מע"מ מבניית ממ"ד ועוד דברים מהסוג הזה. חבל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה לא עשית את זה בממשלה הזו? << אורח >> שרון קרני כהן: << אורח >> אני יודעת שזה לא הדיון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מנסה עכשיו. << אורח >> שרון קרני כהן: << אורח >> אבל בגלל שאמרת, אני אגיד שלא חסר לי הממ"ד, חסר לי שיהיה שקט, שהילדים יהיו בבית ספר ואנחנו בעבודה ויהיו לנו חיים נורמליים. אני אגיד את מה שרציתי להגיד - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד יבוא שלום עלינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני כבר במצב של נכדים, אז אני את הרעש כבר פחות שומע. << אורח >> שרון קרני כהן: << אורח >> קודם כול, נושא שעלה אבל חשוב מאוד בעיניי: תראו, אנחנו כבר למדנו מהסיפור של התחדשות עירונית שבלי נציג חברתי זה לא עובד. אני מבינה את החשיבה שהמינהלות יודעות לטפל בפן החברתי, וזה בסדר, אנחנו מאוד מעריכים את עבודת המינהלות, אבל זה גם ברור מאליו שיהיה שמאי ובכל זאת בוועדה המייעצת יש שמאי, וזה ברור מאליו שיהיה נציג אוצר ובכל זאת כתבתם בהצעת החוק שיהיה נציג אוצר. אז בואו נכתוב גם שחייב להיות שחקן חברתי באירוע הזה. הרי אנחנו יודעים שמאפייני המתחמים שממילא היו מיועדים להתחדשות עירונית – כל הסיפור של ייצוג יתר של אוכלוסיות חלשות, ייצור יתר ביחס לציבור הכללי – שוכרים יותר קשישים, אנשים עם מוגבלות, נתמכי רווחה, דיור ציבורי וכן הלאה. חייב להיות שחקן חברתי באירוע הזה מההתחלה ועד לשלב האיכלוס. וחוץ מכל הסיפור של הכדאיות הכלכלית חשוב מאוד לקבוע שצריך להתחשב במצב חברתי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. גברתי, אני מסכים עם כל מילה שאת אומרת - - - << אורח >> שרון קרני כהן: << אורח >> - - - וכן הלאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עוצר אותך שנייה כדי שתוכלי לנשום ולשאוף. << אורח >> שרון קרני כהן: << אורח >> אני ככה מדברת תמיד, אתה מכיר אותי הרבה שנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים איתך, אני גם ביקשתי מנציג האוצר לדיון הבא והלשכה המשפטית שלנו כאן במהלך דברייך וקודמתך, לנסות למצוא בחקיקה שתהיה פונקציה כזו שמתנקזים אליה הדברים האלו והמבט שלהם בעניין הזה. אז בואי נראה, אני מקווה שנגיע לישיבה הבאה עם הצעות בעניין. עוד משהו, גברתי? << אורח >> שרון קרני כהן: << אורח >> יופי, אני שמחה לשמוע. עוד משהו בקצרה: הסיפור של מה שמכונה פה – בתום לב, כמובן – שיתוף ציבור. 14 ימים לפרסום ועוד שבעה ימים להערות זה מעט. בעינינו צריך לתת לזה עוד קצת זמן לאנשים להתעשת ולהגיב. בראייה כוללת של כמה זמן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בניגוד לנושא הקודם, פה אני לא מסכים איתך. אני יודע דבר אחד, שאם אנחנו נתחיל להוסיף עוד קצת זמן ועוד שיתוף ציבור ועוד הערות של מנהל המחוז, אנחנו נגיע לתהליכים כמו הרגילים שיש היום. כל מטרתנו כאן היא לעשות תהליך מהיר וזריז. מדובר בקהל יעד מאוד תחום וברור, זו לא מדינה שלמה, לא צריך בשביל זה 25 ימים. לתת לאנשים את הזמן שלהם במהירות האפשרית. הצעתך זו נדחית, תודה רבה לך, שיהיה לך יום טוב. << אורח >> שרון קרני כהן: << אורח >> רגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, עוד משהו? תגידי. פה יש דמוקרטיה בחדר הזה. << אורח >> שרון קרני כהן: << אורח >> הסיפור של הציפוף – אנחנו מצטרפים למה שנאמר לגבי זה. אני רק אוסיף, לא לחזור על מה שנאמר, אלא להוסיף שגם המגמה, גם במשטר דמוקרטי וגם בכלל אנחנו רואים היום בעולם התכנון והבנייה, המגמה היא ביזור, וזו צריכה להיות המגמה. ולהכפיף את כל נושא הציפוף להוראה של הממשלה בעינינו לא מתאים. אני מבינה שעוד לא הגענו לסיפור של עילות סירוב, אז זה יהיה בהמשך, נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. תודה רבה לך. אם ככה, סיימנו. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> רק שאלה לגבי סעיף 16 ברשותכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> אני כבר צופה את הדיונים לגבי 16 שקובע שיראו את ההכרזה כהכרזה לפי סעיף 14(א)(1). אני אשמח שיובהר לפרוטוקול שלמעשה לא נדרש לעמוד בכל התנאים של 24 יחידות וה-70 וכל התקנות שמקשות לא אחת על הכרזה על מתחם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בני? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ככה הבנו. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כן, צודק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו צריכים לשמוע את זה מרשות המסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תחזור עוד פעם בשביל אמיר, איצקוביץ. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> סעיף 16 קובע שברגע שיש אזור לשיקום משמעותו כהכרזה למתחם פינוי בינוי לפי סעיף 14א1 לחוק הרשות. אני רוצה לוודא שהתנאים בסעיף 14 ובתקנות מיסוי מקרקעין הכרזה העמידה בהן לא נדרשת בנוסף. זאת אומרת, ברגע שיש - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> למה זה משנה לך אמיר דהן, תומר? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא, זה לא אמיר, זה מיסוי מקרקעין. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אשמח להתייחס לעניין חוק הרשות אבל כמובן בסופו של דבר גם בחוק מיסוי מקרקעין יקבעו תנאים מסוימים לצורך קבלת ההטבות במס רכישה ומס שבח שצריך לעמוד בהן לפי הוראות החוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> שנייה. גם היום כשאזור מוכרז הוא מוכרז. אחר כך, אם יש למשל חלק מיחידה או סוגיות של דיור מוגן - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת לא השאלה, השאלה היא אם יש עכשיו הכרזה על פחות מ-24 יחידות דיור, היא תעמוד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. האם זה מפיל את זה או לא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואני רוצה לשמוע את מיסוי מקרקעין. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מיסוי מקרקעין לא פה. אנחנו נבדוק ונעדכן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מיסוי מקרקעין איתנו בזום? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> כן, אני פה. רחלי בן יהודה, מנהלת המחלקה המקצועית מיסוי מקרקעין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום לך, כן, תשובתך. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> לא שמעתי את השאלה, עליתי מהממ"ד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יחזור היועץ המשפטי עבורך ואנחנו צריכים את בדיקתך ותשובתך, בבקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה היא פשוטה: יש בחוק הרשות להתחדשות עירונית ובתקנות שמכוחו או מכוח חקיקה קודמת שהפכה להיות מכוחו תנאים מקדימים להכרה במיזם כמיזם שמקנה את הטבות המיסוי. אנחנו רוצים לוודא שהמיזם שיוכרז לפי החוק הזה – זה מה ששאל עורך הדין איצקוביץ – יוכרז לפי החוק הזה גם אם אינו עומד בתנאים שנקבעו בתקנות, יקבל את הטבות המיסוי. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אז מה שעשינו בחוק השיכון – כתוב בו שהוא מהווה פרויקט פינוי בינוי כהגדרתו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי, גם אם אין בו 24 יחידות או 12 יחידות. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> לא, לפי חוק השיכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סבבה. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> יש ממש הוראה בחוק שאומרת שהוא נחשב כפרויקט פינוי בינוי ומשכך הוא נכנס להוראות חוק מיסוי מקרקעין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> רק להוסיף לנקודה הזו – צריך להבין שלפי חוק ההסדרים, לדעתי לפני שלוש שנים, תוקן שההכרזה לא פגה אלא במקרים חריגים שראש הרשות רשאי לבטל אותה. פה יש הוראה של שלוש שנים, מצד אחד - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, את זה אנחנו מוחקים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלוש שנים נמחק. אני רק מעביר לך מה שאומר פה תומר. אני רק המלצר. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> זו בעיה, אם אתם רואים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מבחינתו זו בעיה שזה יימחק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא מסביר. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אשמח להתייחס, אפשר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, איצקוביץ קודם, אחר כך איריס ואחר כך תום. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> - - - ההכרזה עצמה ברגע - - - יש לה השלכות גם לגבי היטלי השבחה, גם לגבי תביעת סרבנים וגם לגבי הטבות המס. ולכן בחוק ההסדרים בשנת 2021 תיקנו את הוראות הסעיף שהכרזה לא פגה, קבעו כל שש שנים, היא צריכה להיות בתוקף עד הסוף אלא אם כן יש סיבות מיוחדות שראש הרשות להתחדשות עירונית פוסל אותן. ולכן צריך לראות פה שהסנכרון בין סעיף 16 לבין סעיף 14 מתקיים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> למה היה לך כל כך חשוב שלא להאריך את ההחלטה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי מה הוא רוצה; אבל אנחנו מוחקים את השלוש שנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, מוחקים זה טוב או לא טוב? << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> זה טוב. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> רגע. מוחקים מכוח החוק הזה, עדיין יש את הסמכות לפי חוק הרשות - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שם ההכרזה לא פוקעת והכול טוב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, איריס, בבקשה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> שלום, רק להשלים. קודם כול, ההכרזה היא לפי 14(א)(1) ולא 2, כך שלתקנות אין רלוונטיות, ישי, בזה אתה יכול להירגע. לכן כל השאלה אם יש 24 במקרה הזה זה לא יחול כי אנחנו מסתכלים על אזור שיקום ולא מתחילים לספור יחידות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא חושב, 14(א) - - - לפי תקנות וכללים שיקבע השר. התקנות מ-2004 הן מכוח הסעיף הזה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> לא, התקנות הן לפי 14(א)(2) וזה למיסוי. ופה למעשה זה לפי ההכרזה של רשות מקומית או מנהל הרשות, ולכן תקנות המיסוי פחות רלוונטיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אבל נשארת ההבהרה של ארבל שהזכאות למס תיקבע לפי חוק מיסוי מקרקעין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, לא היה על זה ויכוח. תום, בבקשה, משרד המשפטים. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> עוד הערה אחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, איריס. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> רק כדי להפיס את דעתה של עינת גנון, חוק הוותמ"ל – יש פה הכרזה לפי סעיף 21 המתחם ייחשב כמוכרז גם לפי חוק הוותמ"ל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, תודה. תום, כן. אל תקלקל את המסיבה, הכול נגמר כבר. << אורח >> תום פישר: << אורח >> איריס חידדה את זה, אין לי מה להוסיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז שמחנו לראותך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מציע דרך אגב שסמכויות המנהל לבטל הכרזה יהיו בידי הממשלה ולא יישארו בידי המנהל. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לפי 14(ו). << אורח >> תום פישר: << אורח >> רגע, לזה אני אשמח להתייחס. הסעיף הזה, שאומר שיראו בהכרזה על אזור שיקום גם מתחם פינוי בינוי לפי חוק ההתחדשות, נועד להכניס את כל ההטבות שקיימות בעולם ההתחדשות העירונית גם למסלול של אזורי השיקום. כל עוד ההכרזה של הממשלה בתוקף ברור שגם ההכרזה על מתחם פינוי בתוקף. אבל ברגע שההכרזה של הממשלה פקעה מסיבות כאלה ואחרות, גם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה ודאי, אם ההכרזה של הממשלה פוקעת. אבל הסמכות של המנהל – הממשלה תפקיע גם את ההכרזה הזו. << אורח >> תום פישר: << אורח >> - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לאיזו תכלית? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא מתקבל על הדעת שהמנהל יבטל החלטת ממשלה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בכלל לא מבטלים כל כך מהר החלטות ממשלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדיוק. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה תיאורטי - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בואו נבין אם תהיה החלטת ממשלה ואז נבין אם המנהל צריך לבטל אותה או לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תיאורטי, אבל צריך לסגור את זה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> קצת תיאורטי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> נראה לי שזה דיון כשנחליט על המנגנון. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אנחנו כן רוצים להשאיר את סמכות המנהל לבטל את ההכרזה על מתחם למקרים שבהם ההכרזה על האזור פקעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בוודאי, אין לו סמכות כזו. ברגע שהממשלה הפקיעה את ההכרזה אז היא הפקיעה את ההכרזה גם לצורך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממילא הוא נלקח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, לא יכול להיות שתמשיך הכרזה כזו. הוא רוצה, שיכריז הכרזה עצמאית שלו על מתחם רגיל. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אנחנו כתבנו בהצעת החוק, לפחות בנוסח הממשלתי שימשיכו לראות אותה כמתחם פינוי בינוי וזאת אף אם לאחר תום תוקפה של ההכרזה על אזור השיקום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אין תום תוקפה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אבל אין תוקף, הם שינו את זה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> לא, אין תום תוקפה, אבל יש מצבים שבהם ההכרזה פוקעת. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההכרזה פוקעת ולכן גם ההכרזה על פינוי בינוי מכוח החוק הזה פוקעת. ירצה המנהל להכריז הכרזה אחרת, יכריז בהתקיים התנאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. מאיה קרבטרי, פורום ה-15, רצית להעיר משהו? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> כן. כיוון שאנחנו מעירים על הסעיפים הספציפיים – ואני מתנצלת מראש, היינו בממ"ד, אז אם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, דברי, זה בסדר. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אני רוצה להשלים את חבריי בנושא סעיף 15, כל מה שנוגע לפרסום. אחד הדברים שמטרידים אותנו הוא תוכן ההודעה. קודם כול, יש הוראות שונות לגבי הפרסום שצריכה לעשות רשות מקומית והפרסום שצריך לעשות המסלול השני. רוצים להבין האם זו הכוונה, שיהיו הוראות שונות - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מה זה המסלול השני? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על מה גברתי מדברת? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> כל 15א, הדרישות שמופיעות כאן שונות מדרישות הפרסום בנוגע למסלול של הוותמ"ל - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מה? לא. סליחה, את יכולה להפנות לסעיף שאליו את מתכוונת? לא 15א, את זה הבנו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה לא רלוונטי אם זה בוותמ"ל או בוועדה המקומית. החובה על הרשות המקומית לפרסום היא לעניין ההכרזה. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> סליחה, בלבלתי אתכם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איפה את רואה הוראות שונות? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> התכוונתי להוראות בדבר חובת הפרסום של הרשות המקומית וחובת הפרסום של מינהל התכנון, סליחה שהטעיתי אתכם. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> נכון, זה שונה. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> יש כאן שני סוגים שונים. למה לסרבל? למה ששני הגופים לא פשוט יפרסמו את אותה הודעה עם אותם פרטים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כי אלה הודעות בעניינים שונים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> דיברנו על כך שיהיה נוסח גנרי שהרשות הממשלתית עכשיו עובדת עליו ואנחנו נתקן את הנוסח בהתאם. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אוקיי, בהחלטות האלה לא היינו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המנהל של הרשות יורה על נוסח אחיד ויפרסם אותו באתר שלו. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> כן, זה עונה על השאלה שלנו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה נעשה בעקבות הערה שאני הערתי בשמכם. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אז כנראה שלא היינו בשלב הזה. אני מתנצלת ובזה מסתיימות הערותינו כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אם כך נעבור להמשך הקראה, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איתן, נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא בטוח שזה קשור לסעיפים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא חייב להיות קשור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מצוין. נכון, אני פטור מלהיות קשור, אני יכול לדבר פרי סטייל. אבל בהקשר הזה אני רוצה להציע הצעה בהזדמנות שהתכנסנו לאירוע הזה ולאפשר גם לחברות כלכליות, תאגידים כלכליים של רשויות מקומיות לקיים את ההתחדשות העירונית, לא רק ליזמים פרטיים ושהם יגיעו או לא יגיעו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התפרצת לדלת פתוחה שנטרקה די מהר - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה, מי טרק אותה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - על-ידי הייעוץ המשפטי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה ייעוץ משפטי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא דיברנו על זה כאן עוד - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מי זה הייעוץ המשפטי שטרק לי את הדלת ככה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא טרק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי מביע התנגדות לאירוע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לנו ניסיון רב - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הוא לא נמצא בדיון הזה, הוא צריך לשמוע גם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי לא נמצא? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הייעוץ המשפטי של משרד הפנים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה הוא מתנגד? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה מעורר שאלות משמעותיות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> על סמכות של הגופים האלה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אל"ף, ברוכים הבאים: כנסת ישראל, אפשר להעניק סמכות. אם קיימת היסמכות כזו בחוק, אני לא מכיר. ובכל מקרה אני מדבר על הרמה העקרונית. אני חושב שזה דבר חשוב ונכון, אנחנו בעולם של ביזוריות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתה בקשה כזו מכמה רשויות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מכיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני העליתי את זה. אני תמכתי בה ותומך בה גם עכשיו רעיונית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין שום סיבה שלא, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אומרים שיכול להיות שיש פה בעיה, זה לא ניגוד עניינים, אולי בחופש העיסוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי בסוף אתה בונה לעצמך את המכרז שאתה הולך לזכות בו בצורה כזו או אחרת. זאת אומרת, אתה גם המנהל, גם המוביל, גם הרגולטור וגם המבצע. צריך לחשוב על זה, לא אמרתי לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תאגידים עושים את זה. הם מפתחים תשתיות, הם מקימים מבני ציבור, עושים כל מיני דברים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> - - - שכיר לגמרי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. אני חושב שדווקא בעולם הזה שאתה רוצה שדברים יהיו מהירים ויעילים – אני שומע שיש מקומות שמבקשים להשית עלויות וזה יהיה יותר יקר – דווקא חברה כזו יכולה לצמצם. בוא לא נטרוק את הדלת. בוא נגיד למי שמתנגד על אוטומט, לאט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש לדיון הבא חשיבה שלכם, ובואו נבדוק את זה. אני רואה בזה – לתת לרשויות המקומיות לנהל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, מבחינתי שגם החברה דירה להשכיר תוכל להתמודד בדבר הזה, זו חברה ממשלתית. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כיזם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, כיזם. מה קרה? תפתחו את הראש. אני חושב שצריך לאפשר להם את זה. אלה חברות עם יכולות ביצועיות, אין שום סיבה שלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני איתך בכיוון, אני אומר רק שנצטרך לראות את חוות הדעת המשפטיות בעניין. אני לא הולך לתקוע את כל העניין בגלל זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אל תתקע את הכול. רק נזכיר לעצמנו שאנחנו קובעים את החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש עוד כמה בקשות של רשויות לגבי ניוד זכויות במקרים מסוימים, יצטרכו לדון בעוד שניים שלושה דברים כאלה. אבל אני לא רוצה, ואמרתי את זה בהתחלה וגם בישיבה כאן - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא יתקע את החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק לא תקיעה, אני גם לא רוצה להפוך את החוק – ואמרתי את זה גם לנציגי הממשלה – לחוק שמתחיל לתת כל מיני דברים. צריך להיות בזה היגיון. אגב, יש ויכוח גדול אם ניוד זכויות הוא דבר נכון לעשות ביום-יום. אני אומר לכם כראש עיר לשעבר: במידה ובמשקל, אני בעד. אבל אנחנו לא נעשה את זה בזמן שפושקין מת כדי שזה יכריע על הכול. מה כן? לגבי פרויקטים מסוימים שנמצאים בתוך הקווים הכתומים האלה, צריך לחשוב עד גבול מסוים כמה אפשר לנייד זכויות, כי בסוף יכול להיות שזה לטובת האזרח. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש לנו הרבה מה להגיד על ניוד זכויות, אבל בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נגד או בעד? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> באמצע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תישאר באמצע ואל תגיד כלום, אתה מקוזז. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, דווקא במקרים כאלה כל המנגנונים רואים את התמונה בצורה שונה ופתאום יודעים איך לייעל דברים. תראה איך בקורונה, כשלא ידענו איך להתנהל פה בכנסת, הבאנו את רעיון הזום והיום אנחנו משתמשים בזה בדברים אחרים לגמרי. אני אומר שלא נסגור את הדברים. גם כשפושקין מת אפשר תוך כדי החוק הזה ליצור ולהצמיח דברים טובים למציאות שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה אדוני, אני מצטרף למה שאתה אומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אוסיף לדברי חבר הכנסת גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תחזק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מחזק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש לא להנחות את העד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הממשלה מצאה לנכון, באמצעות מר דהן שנמצא כאן, להשתמש בחברות ממשלתיות שעוסקות בדיור ציבורי, בקבלני שיפוצים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדרבה ואדרבה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עמידר וחברות נוספות משמשות כמרכזות, הן מעסיקות קבלנים - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, לא מדויק. זה ניתן בפטור ב-2006, מאז יצאנו למכרזים פומביים. אם חברה ממשלתית כמו עמיגור, עמידר, יפה נוף או שקמונה החליטו להתמודד במכרז – יכלו. עמידר לא התמודדו במכרז - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שאמרתי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> - - ומי שעובד איתנו זה עמיגור ועוד שלוש חברות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא אמר אוטומטית, הוא התכוון שנותנים להן את האפשרות להשתתף במכרז. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לאזרח לתקן? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, איזה האזרח לתקן? אתה לא היית איתנו, היית בטלפון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, הוא דיבר על מס רכוש, וזה לא עובד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מדברים על חברות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אמר שחברה ממשלתית ניגשה למכרז - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איתן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דיברתי יפה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממש, מקסים. בבקשה, רעות או רוני? מי החזנית? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אנחנו בעמוד 12 בנוסח. פרק ג': תכנון ובנייה באזור לשיקום והתחדשות סימן א': הוראות לעניין תוכניות באזור לשיקום והתחדשות הגשת תוכנית לשיקום והתחדשות 17. על עף האמור בסעיף 61א לחוק התכנון – (1) תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת באזור לשיקום והתחדשות תכלול את כל המגרשים באזור לשיקום והתחדשות שבהם בניינים כאמור בסעיף 11 ויכול שתכלול את המגרשים הציבוריים לפי סעיף 11(ב)(4) ותוגש לוועדה המקומית, על-ידי רשות מקומית או ועדה מקומית בלבד, כל אחת בתחום מרחבה, ובלבד שהודיעה בכתב למנהל מינהל התכנון ולמנהל הרשות להתחדשות עירונית בתוך 21 ימים ממועד ההכרזה, כי היא מעוניינת להגיש את התוכנית (בפרק זה – תוכנית לשיקום והתחדשות); (2) לא הודיעה הרשות המקומית או הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (א), או שהודיעה ולא הופקדה תוכנית בתוך שישה חודשים ממועד ההכרזה, תוגש תוכנית לשיקום והתחדשות, בתוך חודשיים מתום התקופה האמורה, לוועדה למתחמים מועדפים על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית; ואולם הודיע – משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק או חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות כי בכוונתו להגיש את התוכנית כאמור, תוגש התוכנית לוועדה למתחמים מועדפים על ידי אותו גורם. מסמכים שיש להגיש לוועדה המקומית עם הגשת התוכנית 18. על אף האמור בסעיפים 61א ו-62ב(ה) לחוק התכנון – הוגשה תוכנית לוועדה המקומית על ידי רשות מקומית או ועדה מקומית יוגשו הערות מהנדס הוועדה המקומית לאחר בדיקה תכנונית מוקדמת כאמור בסעיף 62ב(ה) לחוק האמור, עם הגשת התוכנית לוועדה המקומית; סמכויות הוועדה המקומית 19. הוגשה תוכנית לוועדה המקומית על ידי הוועדה המקומית או על ידי הרשות המקומית כאמור בסעיף 16(1), יהיו לה, לגבי אותה תוכנית, כל הסמכויות הנתונות בחוק התכנון לוועדה מקומית ולוועדה מחוזית, בכפוף להוראות אלה: (1) הצפיפות שתקבע בתוכנית לא תפחת מהצפיפות שקבעה הממשלה לפי סעיף 12(א)(2); (2) לא מתקיים לגבי התוכנית אחד או יותר מהמפורטים בסעיף 62א(ו) לחוק התכנון; (3) נקבעו בתוכנית שימושים לצורכי ציבור במגרש שאינו מיועד רק לצורכי ציבור – השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים האמורים לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע; בפסקה זו, "צורכי ציבור" – גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, בית תפילה, מרפאה ומרכז קהילתי שכונתי, וכן שימושים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות ומוסדות קהילתיים, כפי שיקבע, בצו, שר הפנים; בצו כאמור רשאי שר הפנים לקבוע שימושים שונים למגרש אחד או לכמה מגרשים. סמכויות הוועדה למתחמים מועדפים 21. (א) יראו באזור לשיקום והתחדשות, כמתחם מועדף שהוכרז לפי סעיף 3(א)(3) לחוק מתחמים מועדפים, ואולם הוראות סעיף 3(ז) לחוק האמור לא יחולו על מתחם זה. (ב) לעניין קידום תוכנית לשיקום והתחדשות בוועדה לקידום מתחמים מועדפים, יחולו הוראות אלה: (1) סעיף 4(א) – לא יקרא; (2) הוראות סעיף 9(א) עד (ב1) לחוק מתחמים מועדפים – לא יחולו; (3) תצורף לתוכנית המלצת הוועדה המקומית; לא נתנה הוועדה המקומית את המלצתה בתוך 30 ימים מהמועד שפנה אליה מגיש התוכנית, תוגש התוכנית בלא המלצתה. הוראות מיוחדות לעניין תוכנית לשיקום והתחדשות 22. (א) תוכנית לשיקום והתחדשות תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בנייה מכוחה, בלא צורך באישורה של תוכנית נוספת או באישור של גוף שאינו רשות הרישוי כתנאי למתן ההיתר. (2) מוסד התכנון יחליט לאשר תוכנית לשיקום והתחדשות או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה. העברת תוכנית למוסד תכנון אחר 22א. (א) הוגשה תוכנית לוועדה המקומית על ידי רשות מקומית או ועדה מקומית ולא אושרה במועד האמור בסעיף 22(ב), תועבר התוכנית – לוועדה למתחמים מועדפים. (ב) הוגשה תוכנית לוועדה למתחמים מועדפים ולא הופקדה או אושרה במועדים הקבועים בחוק זה, ידווח יושב ראש הוועדה למתחמים מועדפים לממשלה או לוועדת שרים שמונתה לפי סעיף 11(ב) ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על האמור 7 ימים מיום שחלפו המועדים הקבועים בחוק זה. הגבלה על הגשת תוכנית נוספת 24. אושרה תוכנית לשיקום והתחדשות, לא תוגש ולא תאושר בתקופה של עשר שנים מיום האישור תוכנית אחרת בשטח שבו חלה התוכנית לעניין שטחי הבנייה ומספר יחידות הדיור אם יש בה כדי לעכב את התוכנית לשיקום והתחדשות; בסעיף קטן זה, "תוכנית" – למעט תוכנית נושאית כהגדרתה בסעיף 62א(ח)(1) לחוק התכנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. הסבר. תומר בבקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו הקראנו את פרק התכנון שעוסק בהוראות התכנוניות שיחולו על ההסדר. נדמה לי שחסרה ההוראה שקובעת שככל שלא נקבעה הוראה אחרת יחלו הוראות חוק התכנון שאמורה להיות כאן, אבל כנראה שהיא מופיעה במקום אחר. אני מציע שתקריאי אותה, כי זה חלק מהפרק התכנוני. זו הערה ראשונה. לגבי הסעיפים עצמם, הסעיפים קובעים קודם כול – צריך להבהיר בסעיף הראשון שהתוכנית תכלול גם את המגרשים הריקים שנוספו שהושמטו כאן בטעות. היא תכלול גם מגרשים של בניינים, גם מגרשים ציבוריים וגם מגרשים ריקים ככל שנכללו בהכרזה. אני רוצה לשאול את גורמי התכנון – התייחסתם פה באופן מאוד מעניין לנושא של חוות הדעת התכנונית המוקדמת של מהנדס הוועדה, כי זה משהו שמוזכר בחוק העיקרי. אבל השאלה שלי היא לגבי תנאים מוקדמים שנקבעו בתוכניות ארציות, מחוזיות ואחרות להגשת תוכניות. אנחנו רוצים להבין מה קורה איתם. אנחנו לא רוצים שייווצר מצב שבו צריך לחפש ולהתחיל להביא אישורים מכל מיני גורמים עלומים שלכאורה נקבעו בתוכנית כזו או אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה מסלול ה-VIP כאן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו רוצים והצענו לממשלה להקים ליד הוועדה או ליד מוסד התכנון שמטפל בתוכנית הזו צוות ממשלתי שכולל את כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר שיעמוד ליד הוועדה המקומית וייתן לה את כל האישורים הנדרשים בין לצורך הגשת התוכנית ובין במהלך הכנתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בעד. אפשר להכניס את זה לתוך החוק? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריך להכניס את זה. אם רוצים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה כמו במטרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני מבקש, קחו את זה כמו מה שעשינו במטרו וזהו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה עשינו במטרו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הוא רוצה צוות הסרת חסמים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הסרת חסמים, בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע? אמרו לי כמו במטרו. אני לא זוכר. המטרו זה 102 עמודים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> יש חובה לתת התייחסות בתור משרדי הממשלה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, שאם לא נותנים זה אישור. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אישור שבשתיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה גוף ממשלתי שנותן - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אנחנו רוצים להבין – מבחינת משרד האוצר, הדברים האלה צריכים תקצוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בשבילכם, זה חוק תשתיות לאומיות מספר ארבע עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הדברים האלה צריכים תקצוב, כי אם אנחנו רוצים שחברת החשמל תעמיד מישהו שיהיה ליד הוועדה המקומית וייתן את מה שצריך, מישהו צריך לשלם את זה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אלה לא אירועים של תקצוב, אלה דווקא אירועים של לדעת ללחוץ עליהם לפתור את זה, אנחנו לא מתקצבים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה בדיוק העניין. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אם יש חסם ספציפי יכול להיות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כמו בוותמ"ל, פשוט מביאים את כולם לשולחן ולכן בסוף הגופים כולם נותנים מענים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם זה קורה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לי אין בעיה עקרונית לקבוע שיהיה איזה צוות הסרת חסמים ממשלתי, אני לא יודע אם צריך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע, תעצרו אותי, כי המילה צוות קצת מפחידה אותי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני רק לא רוצה שהוא יעכב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. אני הייתי נותן – השאלה אם יש אפשרות לעשות את זה בחוק – למשרד האוצר, שהוא משרד מתכלל, את הסמכות להביא את האישורים האלה ממי שצריך, ואם הוא לא מביא את זה תוך זמן רואים בזה אישור שבשתיקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. מה שמוצע בחוק המטרו, הוראה שקובעת - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה הופך את זה עכשיו לחוק תקציבים, אתה מקים צוות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני לא רוצה להקים צוות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, ההוראה שנקבעה בחוק הרכבת התחתית היא הוראה גורפת של אישור שבשתיקה, שאם תוך 21 ימים לא עונה גורם כזה או אחר רואים את זה כאישור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> גם שם זה היה מאוד מדוד, ועל כל דבר שם ישבנו עשרות שעות כדי לראות מה רלוונטי הסכמה שבשתיקה ומה לא. אני ממש בספק אם זה רלוונטי לחוק הזה. לכאורה זה גם אמור להתעורר יותר בשוליים, זה אזור מבונה. אנחנו בדרך כלל ברגולציות יותר פשוטות, זה לא כמו לבנות בשטח פתוח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. הנושא הראשון שיהיה פה - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני מסכימה שצריך לקצר את לוחות הזמנים האלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אני שואל קודם כול לגבי מסירת מידע מגופי התשתית. בגלל שזה אזור מבונה תהיה בעיה קשה מאוד. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה יהיה מאוד רלוונטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה יהיה מאוד רלוונטי ואנחנו חייבים ליצור מצב שהם יתנו את המידע. יכול להיות שהפתרון הוא לאפשר גישה למאגר המידע של מפ"י. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> תומר, אבל זה הסעיף שקשור לרישוי שקשור לגורמים המאשרים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ממש לא. גם לצורך הכנת התוכנית צריך את זה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אומר, יש פה סעיף שאתה מכיר היטב שקשור לשלב הזה שהחלנו את ההוראות שלו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אולי נרחיב אותו גם על זה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, פה אנחנו צריכים לקבל מידע. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה תחום בעולם של התחדשות עירונית בתוך מרקם עירוני בנוי. החסמים האלה רלוונטיים הרבה יותר בשלב הרישוי מאשר בשלב התוכנית. אני לא אומר שהם לא קיימים, אני אומר ששם החסם נמצא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ושם יש פתרון? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שם יש הוראה שנגיע אליה בהמשך. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני אומר, באמת ממקום של פשטות, כמה פעמים אנחנו נתקלים בקושי לקדם תוכנית, אגב מידע ממישהו אחר ולעשות לו עכשיו הסדרה של זה בתוך החוק? אני לא חושש מזה, אבל אני מפחד שאנחנו קצת במצוין שהוא האויב של הטוב מאוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תשאל את הרשויות המקומיות, הם יגידו לך, תבדקו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יכול לסכם את הדיון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עוד עניין אחד, כתוב בהוראה שבתוכנית אסור לקבוע שנדרש אישור של מי שאינו רשות רישוי. אני מציע להוסיף: שלא יידרש לו אישור, לא תיאום ולא התייעצות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כתוב שלא תקבע בתוכנית הוראה שיידרש אישור של מישהו אחר שאינו רשות רישוי. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> התוכנית עצמה לא תקבע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אז אנחנו רוצים שהיא גם לא תקבע אישור תיאום או התייעצות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי ההערה הקודמת של היועץ המשפטי, אם יש איזשהו נוסח שיכול להכווין או לסגור את העניין, בבקשה. אם לא, אז לא, הלאה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> צריך לבדוק את הנושא של המערכות האלה לתיאום תשתיות, אולי אפשר שם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הייתי רוצה לקשור את זה בחוק הזה עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עכשיו צריך לומר את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אמרתי, תכניסו פה איזו אמירה שאפשר יהיה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שאפשר להפעיל, שאפשר יהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם זה יהיה מעשי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל לא עכשיו, תביאו את זה בנוסח הסופי. מישהו נוסף מיושבי השולחן רוצה להעיר על הסעיפים האלה? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. למה צמצמתם את השימושים בצורכי הציבור? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זו קומה ציבורית, אני אסביר. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אי אפשר ספורט? חדר כושר? אי אפשר משרדי עירייה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה לקוח מחלופת שקד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לקוח מחלופת שקד ואתה אומר שבאותו היגיון גם עובד כאן? תסביר בקצרה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> 19(3) קובע מכסה של 10%, הוא מדבר על מה שאנחנו קוראים קומה ציבורית בנויה, קומה מבונה. זה תחום ל-10% ותחום לשימושים מסוימים. הנוסח שבפניכם לקוח מתיקון 139 מה שנקרא, חלופת שקד ומאותן סיבות שהוא נכתב שם הוא נכתב גם פה. תוכנית בסמכות הוועדה המקומית, יש רצון, זה התכלית של הסעיף הזה, לתחום את היקף הקומה הציבורית במגרש השכיר כדי שהרשות המקומית לא תשתולל, מפה הגיעו המספרים וגם השימושים שכתובים פה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נעשה העתק/הדבק, לא אתחיל לתקן פה דברים. יש למישהו עוד הערות? מרינה רובין, התחדשות עירונית, בבקשה. << אורח >> מרינה רובין אדרי: << אורח >> מרינה רובין, מעיריית חיפה התחדשות עירונית. רציתי להתייחס לסעיף 17(2), שגם יזם יוכל להיות מגיש תכנית. יש לנו הרבה מתחמים שיזמים כבר נמצאים בחצי הדרך ולקראת הגשת מסמכים עם צוות תכנון ואם בית נפגע בתוך מתחם שכבר הוגדר להתחדשות עירונית, זה יכול להיות דווקא המסלול המהיר יותר ולא שהרשות המקומית תגיש את התוכנית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עמדת ממשלה? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> את מתכוונת בהגשה לוותמ"ל? כי 17(2) זה הגשה לוותמ"ל, או שאת מתכוונת שהם יוכלו להגיש גם לוועדה המקומית? << אורח >> מרינה רובין אדרי: << אורח >> יוכלו להגיש לרשות המקומית. בהרבה מתחמים יש כבר יזמים פעילים, תכנון ואם המטרה של החוק זה לקדם למסלול הכי מהיר, אז אם יש כבר יזם פעיל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלה מתחמים שנפגעו על ידי טיל? << אורח >> מרינה רובין אדרי: << אורח >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> והקו הכחול שלהם תואם לקו הכתום? << אורח >> מרינה רובין אדרי: << אורח >> אותו מתחם שכבר נמצא בתהליך בהתחדשות עירונית, אז כבר יש יזם פעיל עם רוב ועם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך את יודעת שהוא יהיה במתחם הכתום? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך את יודעת שהקו הכתום יהיה תואם למה שהוא עשה? << אורח >> מרינה רובין אדרי: << אורח >> יש אפשרות להגדיר את הקו הכתום לפי היגיון תכנוני, אם כבר הוגדר מתחם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא? כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש מגבלות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר, אבל יש גם שיקולי תכנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התשובה היא: "כן, אבל". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל יש מגבלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אבל זה לא, "לא". << אורח >> מרינה רובין אדרי: << אורח >> אפשר להחליט מה המגבלות, אבל חשוב שגם יזם יוכל להגיש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש תשובה או שלקראת הדיון הבא ניתן את התשובה? לדיון הבא. סיגי ממנהל התכנון, בבקשה. << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> רציתי להתייחס לעניין לוחות הזמנים. אנחנו חושבים שמהרגע שמתניעה תוכנית עד ההפקדה אפשר לצאת לרשות המקומית ששה חודשים, עם אפשרות של הארכה שתהיה נתונה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה יש עכשיו? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> עכשיו יש ששה חודשים עד הפקדה. << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> ששה חודשים, אבל עם אפשרות של הארכה, שהיו"ר של הצוות יוכל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רוצה. << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> אני רוצה להסביר, אנחנו מבינים שלפעמים לוקח יותר זמן מאפס למאה ולגבי ששה חודשים, מצד אחד אנחנו רוצים מאוד להגביל את הרשות ולתת להם את הכיוון ומצד שני, לפעמים יש דברים אובייקטיביים שבגללם לוקח זמן. לכן, אם זה הנתון של מנהל מינהל התכנון, הוא יכול לתת את האורכה עד עוד ששה חודשים, זה נראה לנו סביר. המטרה בסופו של דבר שנקבע שרשות מקומית כן תיקח אחריות. דבר שני, אם מדובר על תוכנית בהליך רישוי, תוכנית פלוס רישוי, לוקח מעט יותר זמן ולכן אנחנו מבקשים שגם למנהל מינהל התכנון תהיה את האפשרות להאריך את זה ב-12 חודשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה חמישה מגרשים, חמישה מגרשים. << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> אנחנו צריכים לדעת כמה זמן לוקח ואשמח שגם הרשות להתחדשות תתייחס. עוד דבר, אם התוכנית קודמה על ידי הרשות המקומית ובסופו של דבר עובר מקל לרשות להתחדשות לקדם תכנית בוותמ"ל, אנחנו חושבים שצריך לתת את אותו פרק זמן, את אותם שישה חודשים בשביל לבשל את התוכנית. הדברים האלה הם לוחות זמנים, מצד אחד אנחנו מבינים את החיוניות ואנחנו בעדה. הייתי בראש הוועדה של הוותמ"ל שבאמת מקדמת את הדברים הכי מהירים. מצד שני, באופן ריאלי, אנחנו באמת מנסים לתת פיר צ'אנס לרשות המקומית לקדם את התוכנית, לכן ששה חודשים להפקדה נראה לנו סביר פלוס יכולת הארכה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בכמה? << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> עד ששה חודשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עוד ששה חודשים? << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> מנהל התכנון יכול לתת חודש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לומר דבר אחד, מבחינתי, אתם צריכים להקים בתוך הוותמ"ל, וותמ"לון מיוחד, שירוץ עם הרשויות, שיעזור לרשויות לקדם את זה, להעיף את הדברים האלה, זה בקדימות עליונה. אני לא מוכן לתת עוד דחיות ועוד דברים, לא מוכן, תמצאו את הדרך איך להתארגן על זה. אם תהיינה תוכניות אחרות שיתעכבו בגלל זה, שיתעכבו, מה לעשות. אם משרד האוצר יהיה לו שכל, שיתקצב אתכם יותר. אתם צריכים ותמ"ל על הוותמ"ל לקטע הזה של המקומות שנהרסו על ידי האיראנים וחיזבאללה וכל אלה. אין דחיות, אין שום דבר. אני יודע שאני מדבר כמו אדם לא מקצועי, נכון, עכשיו אני מדבר כמו אדם לא מקצועי. אם נתחיל עם זה, לא נגמור את זה. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אם אפשר להוסיף משהו קטן לפני שהרשות מדברת, צריך להגיד שהנוסח עבר שינוי מאוד משמעותי, שאנחנו מסכימים לו לגמרי והוא, שהיום התכנית חייבת להיות תוכנית מפורטת, כלומר היא חייבת מראש לכלול גם טבלאות איחוד וחלוקה ואני חושבת שהתייחסות לתוכנית כזו חייבת להיות אחרת. בסוף, החוק הזה כן רוצה לתת פררוגטיבה ראשונית לוועדה המקומית לאשר את התכנית והסנקציה פה, ככל שאין עמידה בזמנים, זו העברת סמכות לפעמים לא לטובת הציבור. כשתכנית כבר בשלב מתקדם, אנחנו נמצאים בפער קטן עם טבלאות שכבר מוכנות והסנקציה היא סנקציה מאוד קשה. לכן, בגלל השינוי הזה שנעשה בנוסח, שהוא שינוי טוב לדעתנו, אנחנו חושבים שכן צריך לדבר על זמנים מהירים אבל על זמנים ריאליים. אם כל גורמי המקצוע פה אומרים שחצי שנה, שכוללת בתוכה גם הכנה של תוכנית, הכנה של טבלאות, על כל מה שמשתמע מכך, זה לא זמן מספיק להפקדה, אז אני חושבת שזה בסדר לתבוע את זה ככלל, אבל כן לאפשר במקרים המתאימים איזושהי אורכה כדי שבסוף גם הציבור לא יצא נפסד, העברה למוסד תכנון אחר, יש לזה משמעויות. לכן כל מה שאנחנו מבקשים זו איזושהי אורכה, לתבוע כלל, לתת סמכות במקרים המתאימים, אפשר גם להתנות את שיקול הדעת לתת אורכה. הדברים בוודאי נכונים כשמדובר בתכנית לריצוי מהיר, שאז עם אישור התוכנית יש כבר גם היתר בניה, כלומר אנחנו מקצרים את לוח הזמנים פה בצורה מאוד משמעותית. תוכנית לרישוי מהיר כרגע יכולה להיות רק בוועדה המקומית ולא בוותמ"ל, לכן אם מוצאים את הסמכות, מוותרים גם על הרישוי המהיר, לכן צריך לשמוע מה גורמי המקצוע אומרים ולתת את האפשרות הזאת לאורכה במקרים המתאימים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו מבינים את הצורך בזה, אבל יש סמכויות בסעיף 109א' << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שאנחנו רוצים לקבוע במפורש שאינו חל. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אין בעיה, אני רק אומר, החשש בתוכנית שכוללת גם טבלאות איכות וחלוקה, גם תוכנית לרישוי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. אני רוצה להציע הצעה וסופית - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לתת סמכות ליושב-ראש המועצה הארצית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ליושב-ראש המועצה הארצית, עד חודשיים בלבד. מטעמים מיוחדים, עד חודשיים בלבד. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> גם לגבי הפקדה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם וגם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל איחוד וחלוקה זה לא באישור, זה רק בהפקדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה גם וגם. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה אתם לא עושים את זה הכול ביחד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אין פה כפילות? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה לא גם וגם. אם אתה דוחה את ההפקדה, זה משתרשר גם לאישור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריך לשמוע אותם ולהחליט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתי נותן חודש אם הייתי יודע. 60 יום, רק באישור של יושב-ראש המועצה הארצית. בהצלחה בתפקידכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי תוכניות איחוד וחלוקה, מי יממן את המדידות ואת השמאות? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מה קורה בדרך כלל? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדרך כלל לא מתקדמים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדרך כלל היזם עושה את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל פה עדיין אין יזם, זו בדיוק הבעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך לא חשבנו על זה קודם? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אם התוכנית מוגשת על ידי הוועדה המקומית וזו אחת הסיבות שכתוב שזה מוגש על ידי הוועדה המקומית, אז זה מכספי הציבור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה מכספי הציבור? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה השאלה? אם ועדה מקומית מגישה תוכנית, אז היא מגישה תוכנית. << אורח >> תמר צין: << אורח >> ואם הרשות להתחדשות מגישה, אז הרשות להתחדשות - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> יכול להיות שצריך להגיד שמגיש התוכנית, שזו יכולה להיות גם הרשות להתחדשות, אחראים על כל הדברים האלה, שוב, לא ממקום של לחסוך את ה-1.5 שקלים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו לא שאלה של אחריות, זו שאלה של כסף ואיך לעשות את זה מהר. ברשות מקומית זה יכול לקחת חודשיים עד שגזבר יאשר את זה, יצטרכו מכרז ויצטרכו זה ויצטרכו זה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> מה המשמעות כשהיא מגישה את התוכנית וזה לא כולל את הטבלאות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אי אפשר? הרשות להתחדשות לא יכולה להפעיל מחלקת מדידות? מה קורה בדברים האלה אצלכם? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בשגרה, ככלל, כשאנחנו מקדמים תוכנית מפורטת, אנחנו עורכים גם תוכנית איחוד וחלוקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למיטב הבנתי, כשאנחנו מדברים על תוכנית של הוועדה המקומית, יתקנו אותי עם מר זינגר ואחרים, ברוב המקרים כשמדובר בתוכניות מפורטות, הרשות המקומית לא יוזמת את התוכנית, אלא היזמים יוזמים את התוכניות. בדרך כלל הרשות המקומית עוסקת בתוכניות מתאריות יותר, או שהיא מצטרפת כיזם ולא נושאת בעלויות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אבל כאן כל הפלטפורמה של החוק זה לתת לה את זכות הבכורה, שהיא גם תיזום, גם תדון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בסדר, אבל מישהו צריך לשלם. שימו לב שאנחנו מדברים על מצב שלא תוקצב על ידי הרשות המקומית, זה כנראה מאות אלפי שקלים, או עשרות אלפי שקלים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הכנת תוכנית איחוד וחלוקה? זה מאות אלפי שקלים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הרשות המקומית לא תקצבה את זה כי היא לא ידעה שיפול הטיל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההערה של תומר היא הערה נכונה וחשובה מאין כמותה ואם לא יימצא הפתרון לזה, לא 60 יום ולא עוד חודשיים, זה לא רלוונטי. אני זוכר תוכניות איחוד וחלוקה במתחמים ברשויות מקומיות מסוימות, באחד מהם, גם כשכיהנתי ועוד לפני שכיהנתי כראש עיר, שנים התעכבו התוכניות בגלל הדברים הללו. פה צריך מדידות, מיפוי, צריך שמאי שעושה את זה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נבוא עם הצעה על זה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> - - - המטרות שמאפשרות לקבוע במסגרת הוראותיה של תוכנית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם לא דיברו על זה, אבל אתה דיברת בשמם וזה בסדר גמור. << דובר_המשך >> יעקב אשר: << דובר_המשך >> גם בסעיף 69(12) ישנן דרכים לגבות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתן, יש לך מאיפה להתחשבן על זה אחר כך. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני לא מוטרד מאיפה להתחשבן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תמצא לי את הפתרון. << דובר_המשך >> מתן יגל: << דובר_המשך >> הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << אורח >> תומר מצליח: << אורח >> צוהריים טובים, אני רוצה להצטרף לדברי מרינה מעיריית חיפה, כאשר יש יזם שיקום ובהרבה מהמקרים יש יזם שיקום, אנחנו מכירים אירועים כאלה גם בבת ים, גם ברמת גן, גם במקומות נוספים, שיש כבר יזם שיקום, צריך לאפשר לו להתקדם עם הדיירים. הדיירים בחרו בו, הדיירים רוצים אותו, זה יפשט את כל הדיון שהתחיל פה כרגע בהקשר של מי יממן את התכנון. אני חושב שצריך לקבוע את זה באופן מפורש. אני חוזר על הדברים, אם הדיירים התקשרו עם יזם שיקום עוד קודם לפגיעה מנפילת הטיל, שאז הוא עוד לא היה יזם שיקום, הוא היה יזם שהדיירים בחרו, צריך לאפשר לאותו יזם להמשיך ולקדם את התכנון מול הרשות המקומית, לא צריך להוציא אותו ולא צריך להמתין אם הרשות תגיש או לא תגיש ולא צריך לבדוק אם יש מימון או אין מימון, כפי שגם העלתה מרינה מעיריית חיפה. אם יש יזם שיקום שכבר נבחר על ידי הדיירים, צריך לאפשר לו להישאר. לא צריך להוציא אותו ולא צריך להמתין שהרשות להתחדשות עירונית תיזום שם תוכנית. מרגע שניתנה ההכרזה ובתוך המתחם יש כבר רוב של דיירים שבחרו יזם, צריך לאפשר לו להמשיך. זה גם מתחבר לדבר נוסף שהעליתי כבר בדיון הראשון שהיה בנושא של החוק הזה, קולם של הדיירים, קולו של יזם השיקום, לחלוטין לא נשמע פה בהקשר התכנוני. אני חושב שזו לקונה בהצעת החוק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה לא נשמע? לא הבנתי. תסביר מה אתה רוצה, אני לא מבין כלום. << אורח >> תומר מצליח: << אורח >> הדרך היחידה של הדיירים והדרך היחידה של יזם השיקום שכבר נבחר על ידם, להשפיע על התכנון בהצעת החוק הקיימת, היא רק בדרך של התנגדות, לא בדרך המלך שמלכתחילה תינתן לו האפשרות להגיש - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> חוץ מהגשה, יש עוד משהו שאתה חושב שנכון שהוא ייכנס? אמרת שקולו לא נשמע, יש עוד משהו חוץ מהגשה? << אורח >> תומר מצליח: << אורח >> אני חושב שאם יש כבר יזם ואם יש כבר דיירים, צריך שקולם יישמע באופן מוסדר בתהליך. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> באיזה חלק של התהליך? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> איפה חסר לך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תחשוב עד לדיון הבא. << אורח >> תומר מצליח: << אורח >> היזם צריך להיות זה שמגיש את התוכנית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש תשובה לחלק הראשון של דבריו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי נושא מעמדו של היזם, כפי שנאמר כבר קודם, הנושא הזה צריך להיבדק. יחד עם זאת אעיר שיש פער זמנים לא מבוטל בין המועד שבו הוא נבחר. אם יש יזם שיקום מלכתחילה, אולי באמת יש מקום לשקול את זה, אבל יש פה תהליך של בחירת יזם שיקום במצבים שבהם אין רוב מובהק, שאם ניתן מעמד ליזם, זה עלול לעכב את המשך התכנון. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כמובן שנשמח שיזם יצטרף לתכנון של הרשות המקומית שלנו, שיצטרף לתכנון ונקבל את האינפוטים של היזם במהלך ההליך התכנוני, דובר על זה כל הזמן, צריך להכניס את זה לתוך החוק. לגבי סעיף 17(2) מעבר לעניין הלו"ז, שסיגי כבר אמרה את עמדתנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרנו, הלאה. << דובר_המשך >> ארבל אלטשולר: << דובר_המשך >> לגבי סדר הפעולות בלו"ז, לא יכול להיות מצב שבו כל גורם שמודיע, עוצר תכנון של גורם אחר. לכן, אם הרשות המקומית הודיעה שהיא לא מתכוונת לקדם את התכנון, אז בכוונת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לקדם את התכנון. אם אנחנו הודענו שלא, אז יכול לבוא משרד ממשלתי אחר, או חברה ממשלתית אחרת רלוונטית - גם החברה הממשלתית שמוזכרת כאן כרגע לפי הנוסח זו חברת ערים, כשחברת ערים לא עוסקת בתכנון סטטוטורי - צריך להתאים את זה. לבוא ולומר, אם הרשות המקומית לא מקדמת, אז אנחנו ברשות הממשלתית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם העתיקו מהממשלתית? זאת אומרת זה הנוסח, הם לא העתיקו, אתם העתקתם מאיזשהו מקום, מישהו אצלכם העתיק. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> היו הערות מסוימות, הם לא התקבלו, נשלח לכם את זה מסודר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 100%. עוד משהו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק שזה יבוא מטעם הממשלה, לא מטעם הרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. נצא להפסקה עד 12:45 והדיון יימשך עד השעה 14:00 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 12:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את הישיבה, ישי איצקוביץ, בבקשה. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> שאלה לגבי הסעיף האחרון, יש נקודה שהייתי רוצה להתייחס אליה, זה הזמן משום שהסעיף הבא הוא סעיף שנמחק. זה קשור לחלוקה חדשה בהסכמה, זה קשור גם לאיחוד בחלוקה שדיברתם קודם לכן. בנוסח הקודם הופיע הסדר שהוא מאוד חיובי, אמנם הוא היה מסורבל, אבל הוא נדרש בוודאי בתוכניות של התחדשות עירונית של פינוי בינוי והוא נמחק מהנוסח. הוא בעצם מאפשר לדחות את החלוקה בהסכמה של איחוד וחלוקה לשלב ההיתר, זה גם פותר את הבעיה שקודם דיברתם לגבי המימון וזה גם פותר התנגדות של בעלי דירות בטענות קנייניות במסגרת תביעת סרבן. עורך-דין רוזנר מכיר את הטענה הזאת, אני אשמח לדעת מדוע זה הושמט מהנוסח? אני חושב שזה הסדר כל-כך חיובי שאפילו בחוק ההסדרים בנוסח הקודם שלו הוא נכלל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הכנסת לא ראתה באופן חיובי את הדבר הזה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא הבנתי את ההערה, למה הורדנו איחוד וחלוקה בהסכמה? << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> נכון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני יכול להסביר למה. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> בנוסח הקודם הרי המשמעות היא שלדחות את איחוד וחלוקה לשלב ההיתר אם יש הסכמה, זה פותר לא מעט בעיות, לדעתי גם היה על זה קונצנזוס, לא ברור למה זה הושמט. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני יכול להסביר שוב, אפשר כמובן לדון בזה, זה פרק חשוב שדווקא רצינו לחוקק אותו, אבל יש שתי סיבות למה כרגע הוא הושמט. הסיבה הראשונה היא שלא בהכרח תהיה הסכמה, אנחנו עושים פה הכול כדי שלוחות הזמנים יהיו הכי מהירים שאפשר, כמו שיש היום את הוותמ"ל לצורך העניין. איך נעשה את כל הלו"ז הכי מהיר שאפשר והתוכנית, לא ניתן יהיה להוציא יותר מכוחה כי צריך איחוד וחלוקה, הרי איחוד וחלוקה בהסכמה דורש הסכמה מלאה מכל בעלי הזכויות, מה שספק גדול אם יקרה. לכן, בהנחה שזה לא יקרה, יצטרכו תוכנית נוספת לעשות איחוד וחלוקה. מבחינת יעילות, לא רק שאין דרך להבטיח, אלא סיכוי גבוה מאוד שלא תהיה 100% הסכמה להליך של איחוד וחלוקה שלא בהסכמה ואז יהיה צורך בתוכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמה. לכן אמרנו שמראש התוכנית תכלול איחוד וחלוקה, זו הסיבה הראשונה. הסיבה השנייה, אני מודה על האמת, למרות שהממשלה הציעה את ההצעה הזאת פעמיים, גם בשיח עם הייעוץ המשפטי וגם מההערות שקיבלנו, יש חורים בהצעה הזאת. אני חושב שזה לא המקום לפרט אותם, אבל יש חורים בהצעה הזאת של איחוד וחלוקה שלא בהסכמה בהצעה הממשלתית. זו סיבה נוספת שלא היה לנו זמן לדון בבעיות האלה. איחוד וחלוקה בהסכמה ללא תוכנית, בהצעה הממשלתית שכתובה גם פה וגם בהסדרים זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איחוד וחלוקה שלא בהסכמה זה לא חור, זה תהום. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אם תרצה אני יכול לפרט. אם היה לנו זמן היינו דנים בזה, אולי אפשר לפתור את הבעיה. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> לפחות להשאיר את זה כאופציה, כי אם אתה דוחה את זה ויש מקרים שזה כן יכול לעבוד, הרי היו דיונים רבים עוד לפני כן, שאתה דוחה בעצם את זה לשלב ההיתר - תנאי להוצאת היתר לתוכנית איחוד וחלוקה בהסכמה, אז כבר תהיה הסכמה של כולם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואם אין הסכמה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה קורה אם לא תהיה הסכמה? << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> ברגע שאתה משמיט את החלופה הזאת - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> צריך להבין שאם אתה נותן את החלופה הזאת, מוסד התכנון יקפוץ על המציאה ולא יעשה איחוד וחלוקה ללא הסכמה כי הוא יגיד, אוקיי, תהיה הסכמה ואז אנחנו שבויים תלויים ועומדים בשאלה אם תהיה 100% הסכמה. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> אפשר לקבוע שאם במועד אישור התוכנית יש רוב של 66%, אז למעשה אתה מניח - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לגמרי מבין מה אתה אומר, אבל יש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה הנשאלת היא אחרת, לטעמי לפחות, מהי הפרקטיקה הנהוגה, בעיקר בוותמ"ל, במצבים בהם החוק מחייב תוכנית איחוד וחלוקה במסגרת התוכנית המפורטת? מן הסתם במקרים רבים תיווצר אי הלימה בין מה שאושר בתוכנית לבין מה שהוסכם בין היזמים לבעלי הדירות, עסקאות השיקום או עסקאות פינוי בינוי במקרה הרגיל. מה הפרקטיקה במקרים האלה? מה קורה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא הבנתי את השאלה, מה קורה מבחינת מה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> העסקאות שנחתמו לא תואמות את התוכנית. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לתוכנית יש טבלאות, ברוב המקרים ההסכם עם היזם לא תואם את מה שכתוב בטבלאות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שאני שואל, אז מה הפרקטיקה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> עושים עסקאות, העסקאות המאוחרות בהסכמה מלאה, אם מגיעים להסכמה עם כל בעלי הזכויות, אז מעניין אותם מה כתוב בטבלה? לא מעניין אותם מה כתוב בטבלה אם יש הסכמה מלאה של כל בעלי הזכויות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי. התוכנית אושרה עם טבלאות איחוד וחלוקה. עכשיו צריך להוציא היתרים, מסתבר שבמקרים רבים יש אי הלימה בין מה שכתוב בתוכנית לבין ההסכמים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בטבלאות לא כתוב כמעט כלום. בטבלאות בסך הכול יש את רשימת בעלי הזכויות במצב הנכנס ברמה של תת חלקה, בעלי הדירות, בעלי הזכויות, גם זה לא כל-כך אחיד, אבל כתוב את החלק היחסי שלהם בנכנס ואת החלק היחסי ביוצא, זה מה שכתוב. כתוב, היה לו אחוז בנכנס ויש לו אחוז ביוצא, לא כתוב אם הוא יקבל דירת 3 חדרים או 4 חדרים, איזה גודל, איזה מפרט, לא כתוב כלום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איזה מן איחוד וחלוקה זה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> איחוד וחלוקה אומר, את השווי היחסי בנכנס אתה משמר ביוצא, זו ההוראה שכתובה בחוק. לכן השמאי מעריך את שווי הדירה במצב הנכנס, את שווי צד חלוקה במצב הנכנס ואומר, היה לך אחוז מהעוגה בנכנס, יש לך אחוז מהעוגה ביוצא. לפעמים הוא קובע באיזה מגרש, ברוב המקרים הוא אומר, אתה תקבל את החלק שלך בחלקה איקס זה מגרש התמורה שלך, אבל לא הרבה מעבר לזה, בטבלה אין מעבר לזה. אבל זו הטבלה ואפשר להוציא היתרים מכוחה. בפועל, דיני ההתחדשות העירונית שמדברים על כפיית עסקה עם יזם פלוני, כדי להגיע לרוב הדרוש או כדי לפנות לבית משפט בעילת תביעת דייר סרבן, אז הדיירים מגיעים להסכמות, לעיתים פחות ממה שכתוב בטבלה, לעיתים יותר ממה שכתוב בטבלה. זה גם נראה אחרת, אומרים, אני אקבל דירה בקומה א' - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז איך נותנים לו את זה? איך אפשר לתת לו את זה בהיתר? הרי זה לא תואם את התוכנית. אם אמרו שמגיע לו 3.2% ולפי ההיתר שמבקשים מגיע לו 3.6%, מה קורה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בשווי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא בשווי, בהיתר. אי אפשר לתת לו היתר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הטבלה לא מתייחסת להיתר, הטבלה מתייחסת לחלק היחסי של כל בעל זכויות בשווי של העוגה במצב - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> חבל להוריד את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא מבין. יש עכשיו טבלה שאומרת שמגיע לי 3.2%. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מהעוגה במצב היוצא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. מגישים היתר ובהיתר כתוב שאני אקבל 3.6% מהמצב היוצא. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אבל יש הסכמה מלאה של כל בעלי הזכויות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל יש אי התאמה בין ההסכמה הזאת לתוכנית. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> היתר הוא תואם תוכנית, ההוראות התכנוניות בהיתר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תוכנית היא תוכנית היא תוכנית. אין בה הוראות תכנוניות, אלה אותן הוראות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אבל איזו הוראה זה סותר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את הטבלה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מגיע לו איקס, או שהוא יקבל פחות או שהוא יקבל יותר כי יש הסכמה של כל בעלי הזכויות בהמשך, מה זה נוגע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההיתר שניתן לא תואם את התוכנית. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> למה הוא לא תואם? האיחוד החלוקה אומר שמגיע לו 3.6% בעוגה, זה לא אומר שאתה לא יכול לוותר ולקבל 3.1% כי החלטת לוותר, או שחבר שלך ויתר לך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לוותר, נכון. אבל לקבל יותר זה קצת נשמע לי מוזר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה אומר שמישהו אחר ויתר בסך הכול, זה מה שזה אומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני גם יכול להעביר את הזכויות? נגיד שאני שהוא יוותר על חדר ואני אקבל עוד חדר? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש פה היבטים של דיני מיסוי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא מיסוי, מבחינת תוכנית. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מבחינת תוכנית, יש הוראות תכנוניות שאומרות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, יש הוראות בתוכנית. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון, ההוראות המהותיות שאומרות שהשוויון היחסי נשאר, שהיה בנכנס נשאר ביוצא, הן הוראות שמדברות על חלוקת העושר של העוגה. ההיתר תואם תוכנית כי הוא תואם הוראות תכנוניות, הוא לא צריך להיות תואם לטבלה, הוא לא רלוונטי, כי אם בעלי הזכויות הגיעו להסכמה מאוחרת לטבלה של חלוקת העוגה באופן אחר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם יכולים להגיע להסכמה גם על חלוקה של הזכויות התכנוניות? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה? מה ההבדל? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש גובה, יש תכסית, יש קווי בניין, יש יחידות דיור - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם יכולים לנייד זכויות למשל. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא מנייד שום זכויות, אני בסך הכול אומר תת חלקה א' מקבל 3% ביוצא בנכנס. - - - אומר איך? זה יכול להיות תשלומי איזון בכלל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה קבוע בתוכנית. << אורח >> תמר צין: << אורח >> אם אני מבינה נכון, צריכה להתקבל החלטה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הייתי שמחה שנחזור לנוסח הממשלתי בעניין הזה. בהמשך גם למה שישי אמר, לא הבנו למה זה נמחק. הרעיון היה שככל שאנחנו מתקדמים למימוש יהיה כבר 100% של הסכמות, לא משנה באיזה דרך, אנחנו נלך ונתקדם להסכמות. למעשה הפרק הזה שנמחק פה מאפשר לעשות את האיחוד והחלוקה יותר קרוב לשלבי המימוש בהינתן שתהיינה הסכמות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואם אין הסכמות? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> גם בשלבי המימוש לא תהיינה הסכמות? אז כל החוק הזה, איך הוא יצא לדרך? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש תוכנית איחוד וחלוקה שלא בהסכמה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> החוק הזה מניח שאם לא תהיינה הסכמות זה יידון בבית משפט ואז בית המשפט יכריע בגורל הפרויקט הזה אם הוא ממשיך או לא ממשיך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא מבין את זה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> מה אתה לא מבין? זה כל ההסדר הקנייני שמלווה את החוק. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הסעיף שנמחק הוא בהלימה לסעיף נוסף שנמחק, שבעצם אפשר לדחות את מועד איחוד והחלוקה לשלב ההיתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שאנחנו לא רוצים אותו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הסיבה שמחקנו אותו היא כי אנחנו רוצים לייעל את התהליך. אנחנו לא רוצים שתקודם לכאורה התוכנית לאזור השיקום וההתחדשות ואז בסוף נצטרך לקבוע תוכנית נוספת שתיקח עוד הרבה יותר זמן. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> למיטב זיכרוני הנוסח הממשלתי מדבר על תוכנית בתנאים הרבה יותר מקלים. מספיק שאתה מגיש תצהיר שכל בעלי הקרקע הסכימו לפרטים שכלולים בטבלה, אתה בעצם מתקדם. אני מרגישה שזה כסות שנוגעת למשהו הרבה יותר מהותי. ההבנה שלנו בממשלה הייתה שיש את ההיבט התכנוני והצד השני של המטבע זה ההסדר הקנייני. אתם ביקשתם הצעות בהסדר הקנייני, עוד רגע נגיע אליהן, נדבר עליהן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מריחים את התהום. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בסוף ההסדר הקנייני יביא לזה שהפרויקט יצא לדרך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תכף כולכם תיפלו לתוך התהום הזאת. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> ההסדר הקנייני מאפשר לבית משפט בסופו של דבר, בין אם בדרך כזאת, בין אם בדרך אחרת, זאת ההצעה של הוועדה, להכריע בגורלם של אלה שלא רוצים את הפרויקט. אם בית משפט יחשוב שההתנגדות שלהם היא מוצדקת, ממילא אין פרויקט. אם בית משפט יחשוב שההתנגדות שלהם היא לא מוצדקת, אז הפרויקט הזה הולך למימוש. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אבל יכול להיות פרויקט גם אם ההתנגדות שלהם מוצדקת, זה חלק מההסדר, מההצעה. גם אחרי זה בשלב הקנייני, יש לבית משפט סמכות, בניגוד לדין הקיים, יש לו סמכות גם אם - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בסופו של דבר בית משפט יקבע שהפרויקט הזה הולך למימוש בין אם הם מסכימים ובין אם הם מתנגדים, הוא ישמע את כולם, הוא יאזן את כלל האינטרסים ובשורה התחתונה כולנו מקווים שאכן גם בית משפט יחשוב שהפרויקט הזה הולך למימוש. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל זה לא מייתר את האיחוד והחלוקה. יכול להיות עוד לפני שבית המשפט - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> למה האיחוד והחלוקה הוא זה שאמור להכריע לכאורה את גורל המתנגדים, בעוד שהאיזון הנכון יותר זה שבית המשפט שומע אותם ומכריע בהם? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני מניחה שבית המשפט יתחשב במצב התכנוני החדש, אם אכן תאושר תוכנית איחוד וחלוקה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> נכון, אבל את יכולה לאשר תוכנית גם בלי האיחוד והחלוקה ולהביא אותה בפני בית המשפט במסגרת המסד העובדתי שמונח בפניו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בהחלט, אבל איחוד וחלוקה בהסכמה, מניח לתפיסתי - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כשהסתכלנו על ההצעה, זו הייתה נקודת האיזון שלנו ביחס לזה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> שמה? שיהיה בשלב הזה? אנחנו רוצים שהאיחוד וחלוקה יהיה בשלב של התוכנית הראשונית. האם יכול להיווצר מצב שבו יהיה 100% הסכמה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר ארביב אמר שבמצב כזה ההיתרים יינתנו לפי ההסכמה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מבין את הניסוח, פעם כל תוכנית הייתה יחד עם איחוד וחלוקה, מתישהו מישהו בוועדה המחוזית החליט לפצל את האירוע הזה ומאז זה התחיל לרוץ במקביל. זה סתם מיותר, לא מבין למה לא עושים תכנון, הכול ביחד באותו זמן, זה מקצר הליכים, זה סתם בלגן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חד משמעית. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תוכנית תכנון וטבלה ביחד, לא שני דברים בנפרד. התנגדויות בנפרד ודיונים בנפרד - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> היו כל מיני סיבות לפיצול הזה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> סיבות לא ענייניות ולא טובות, << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חוויתי את זה, זו תקלה שנפלה תחת ידי, צריך להחזיר את הדברים לפשטותם כמו שהיה בעבר, תוכנית יחד עם טבלת איחוד וחלוקה. זו התוכנית, היא חלק מתוכנית, אי אפשר מסמכים שונים. למה אתה עושה תוכנית בנפרד ונספח תנועה בנפרד? ככה. אגיד לך למה זה קרה, כי מישהו רצה אז לאשר מהר יחידות דיור בוועדה המחוזית ואמר, אחרי זה יהיה לי איחוד וחלוקה, המימוש לא חשוב לי. זו תקלה, זה כי מישהו רצה לרצות את השר שמעליו. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אולי אפשר עכשיו להכניס איזה תיקון בחוק התכנון והבניה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה? זה בחוק עכשיו? << דובר_המשך >> מתן יגל: << דובר_המשך >> לא, תחייב בחוק שזה יהיה בתוך תוכנית. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מי קבע שזה לא? << דובר_המשך >> מתן יגל: << דובר_המשך >> עובדה שזה קורה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מי קבע שזה לא? זה יושב-ראש הוועדה המחוזית, אחרי זה יושב-ראש ועדה ארצית ואחרי זה ראש הוותמ"ל - - - << דובר_המשך >> מתן יגל: << דובר_המשך >> אבל אתה יכול כמחוקק לא לאפשר לו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> איתן, תגיד שלא סופרים את זה במלאי של יחידות הדיור - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ממש ככה. אני זוכר את היום שבו פיצלו את זה רק כי רצו להראות שאישרו יחידות דיור. מה נעשה? אישרו יחידות דיור, רק שאי אפשר לבנות אותם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בואו נשים את הדברים על השולחן, אנחנו לא עוסקים בשאלה הגדולה, שאני לא יודע מתי נגיע אליה, אם נגיע אליה, ביחס בין איחוד וחלוקה ללא הסכמה לדיני הקניין. כרגע לא עוסקים בשאלה הזאת. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני אגיד לך את האמת יעקב, גם כשאתה היית ראש עיר, זה היה הכול ביחד. תוכנית עם טבלה היה משהו אחד, מה הם צריכים לפצל את זה בכלל? אם אני יכול על הדרך לעשות תיקון עקיף, בוא נעשה תיקון עקיף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני שואל שוב ואני מבקש תשובה ברורה, אושרה תוכנית שיקום עם טבלת איחוד וחלוקה, בין בהסכמה ובין שלא בהסכמה. עכשיו מסתבר שהעסקאות לא תואמות, בית המשפט דן, אישר את הפרויקט, קבע את חלוקת הזכויות הקנייניות וכולי. האם בשלב ההיתר נזדקק לתקן את התוכנית כדי להתאים את טבלאות האיחוד והחלוקה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אגיד שההצעה הזאת, שהייתה בממשלתית, היא איזשהו פרי של דיונים ממש ותיקים שהתנהלו בדיוק בגלל מה שאתה אומר, שהעולם הזה של טבלאות איחוד וחלוקה הוא לא בדיוק מתאים לעסקאות של התחדשות עירונית ושלעיתים קרובות החוזים לא עולים בקנה אחד בדיוק עם החלוקה שבטבלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך בסופו של דבר עסקאות התחדשות עירונית יוצאות לדרך? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> להבנתי לא בהלימה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז מה קורה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> החוזה גובר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הכיצד? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זו שאלה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני רוצה להסביר לגבי ההתאמה לתוכנית, מה כתוב בסעיף 145, שהיתר צריך לתאום לתוכנית להנחיות מרחביות, הוא לא צריך לתאום לטבלאות הקצאה ואיזון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך זה? מאיפה אתה לוקח את זה? כתוב תואם תוכנית. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בוא נשאל את השאלה ונענה את התשובה המתבקשת לפי השכל הישר. הרי הטבלאות האלה כולן מדברות על חלוקת עוגה, הן לא הוראות תכנוניות, הן קניין, הם בסך הכול קניין. איחוד וחלוקה כולו קניין, לא צריך להסביר את זה לוועדה הזאת. שוב, זו דעתי ואם רוצים לפתוח את הדיון נפתח אותו. כשכתוב שהיתר צריך להיות תואם תוכנית, הנחיות מרחביות, תקנות וכו', בכלל לא רלוונטי הטבלאות. אין מה לבדוק את ההיתר אם הוא תואם לטבלאות, הוא לא רלוונטי בכלל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מוזר מאוד, אבל בסדר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה נראה לי פשיטה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בכל מקרה אתה לא יכול לתת היתר, במצב היוצא חלק גדול מהזכויות עוברות ליזם בכוח החוזים. כלומר בהגדרה, חוץ מזה שאין הלימה ביניהם, נכנס כאן עוד שחקן שהחלק הארי של הזכויות עובר אליו, אז בהגדרה חלקים של כל השאר קטנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> טוב, דיה לצרה בשעתה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לנו אין בעיה, אם הוועדה רוצה להכניס את זה, אנחנו בוודאי לא נתנגד בגלל שזה היה בהצעת החוק הממשלתית, אבל ספק אם זה יעיל. מה שחשוב לנו להגיד, אני לא יודע אם הייעוץ המשפטי מכיר את הסוגיות האלה, בהליך שהממשלה הציעה, שאנחנו עומדים מאחוריו כי הוא הליך חשוב של איחוד וחלוקה בהסכמה ללא תוכנית יש באג אחד חמור שכדאי להגיד אותו, ההצעה מציעה שרק בעלי הזכויות, שהם בעלים או חוכרים לדורות יוכלו להתנגד ורק מעילות שלא יתקיימו ההוראות שכתובות בחוק, זה מה שכתוב בהצעה הממשלתית. קיבלנו פניות, אני מניח שגם הוועדה קיבלה, שההסדר הזה לא הגיוני ולא נכון. יש קונים ביושר שטרם נרשמו ויש להם הרבה מה להגיד על החלוקה החדשה, אם הוא מסכים או לא, זה בכלל לא עניינו של הבעלים הרשום, אלא של הקונה, מה החלק היחסי שלו בנכנס ויוצא, אז צריך לשמוע גם את הקונה שטרם נרשם. צריך לשמוע גם את בעל זיקת ההנאה ובעל שעבוד, צריך לשמוע גם את הבנקים שיש להם משכנתא וכן הלאה וכן הלאה. לכן ההצעה הממשלתית לדעתי, אני מודה על האמת, כמי שלקח בה חלק, היא חסרה וצריך לחשוב על פתרונות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> רציתי להוסיף עוד משהו, בעצם ההצעה הממשלתית, יכול להיות שיש בה דברים שצריך לתקן, אבל היא כן נתנה מענה למורכבות הזאת של החוזים, הטבלה שם היא לא לפי כללי האיזון הרגילים, היא תהיה בהלימה לעסקאות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אני מבין שאין צורך בכך, כי בפועל ההיתרים ניתנים בהתעלם מהטבלה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני חושבת שיש לזה ערך לפחות בהסדר הכללי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שאמרו נציגי רשויות התכנון הוא שבשלב היתרי הבנייה מתעלמים מטבלאות החלוקה, זה מה שהם אומרים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני לא יודעת, אני חושבת שההצעה הממשלתית, כמו שאני אומרת, באה כדי לתת לזה מענה. היה איזשהו צוות שעמדתי בראשו עוד ב-2018 שדן באחד מהפרקים שמציעים כדי להשתחרר מהעול של טבלאות איזון וחלוקה שלא מתאימות בעצם לעולם ההתחדשות העירונית, למצוא מענה אחר וזה היה המענה שגובש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עמדתנו הייתה ועודנה שאין להפריד בין השלבים ושהתוכנית צריכה להתייחס, כל תוכנית ובוודאי גם תוכנית זו, להתייחס גם לנושא של איחוד וחלוקה. מתברר, זה מה שאנחנו מבינים שהפרקטיקה הנוהגת - שתוקפה המשפטי הוא שאלה מעניינת שאני לא נכנס אליה כרגע - שכאשר נותנים את היתרי הבנייה מתעלמים מהטבלאות ומסתכלים על ההסכמות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אם זה מה שבסוף מחוקקים צריך להכניס את הפרקטיקה במלואה ולהגיד שהכניסה לתוקף של הטבלאות היא בעצם בהמתנה עד להשגת הרוב, כי הטבלאות האלה לא נכנסות לתוקף באופן מיידי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהחלט, את זה אני מקבל. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני מציע שתכריע ונתקדם. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה משקף את הפרקטיקה עד הסוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מסכימים על זה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, ודאי שלא מסכימים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זו הייתה הפרקטיקה, או שחוזרים לממשלתית - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זו לא הפרקטיקה, אני אשמח להסביר מה הפרקטיקה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אנחנו רק מתגלגלים לבור העמוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי את זה כבר בהתחלה. מר איצקוביץ? << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> הנקודה, גם לפי עורך-דין ארביב, עדיין יכול להיות דייר שניים שיעכבו את הפרויקט, בוודאי בנסיבות הללו יש לזה משמעות, כאשר הוא יטען טענה שטבלת איחוד וחלוקה נותנת לו תמורה אחרת ממה שה - - - נותנת, זה עיכוב אחד. דבר שני, זה יכול לפתור את הבעיה של המימון שעורך-דין רוזנר העלה. דבר שלישי, אני רוצה לחזק את הדברים של כרמית יוליס, משום שהבעיה בהקשר הזה בהתחדשות עירונית היא הרבה יותר רחבה, היא רחבה כאשר מדובר בצורך לשעבד את הקרקע לגבי חלק מהמתחם. כל תוכנית איחוד וחלוקה היא בעיה מאוד מהותית שמעכבת את ההתחדשות. בהקשר הזה, אני חושב שלהתעלם מהבעיה יכול בסופו של דבר רק לגרום לעיכוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה לשאול את רשויות התכנון, הוותמ"ל מאשר את תוכניות התחדשות עירונית חדשות לבקרים ובוותמ"ל נקבע שהתוכנית הוותמ"לית צריכה לכלול גם איחוד וחלוקה. איך בעצם אנחנו מתגברים על המצב שאם כניסתה לתוקף של התוכנית, האיחוד וחלוקה נכנס לתוקף? זה לא יכול להיות בהתחדשות עירונית, כי אנחנו יודעים שזה לא המצב, כפי שאמרה גברת יוליס וזה נכון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא הבנתי מה נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהאיחוד וחלוקה לא נכנס לתוקף. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הוא נכנס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> החוק אומר שהוא נכנס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> החוק הקיים, אבל זה לא המצב בפועל. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אענה על השאלה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין טעם, זה כאילו להיכנס עכשיו ל - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אגיד את הפרקטיקה, לא אכנס עכשיו לשאלות משפטיות ולא לשאלות הרות גורל. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אנחנו לא רוצים להכריע את הסוגיות האלה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אענה לשאלה של תומר, כי היא שאלה חשובה. בפרקטיקה, יש כ-50 תוכניות שאושרו רק בשנים האחרונות במסלול התחדשות עירונית בוותמ"ל. כולן, ללא יוצא מן הכלל חלות על בתים משותפים וכולן ללא יוצא מן הכלל, קבעו איחוד וחלוקה ללא הסכמה, ללא יוצא מן הכלל ויש עוד מאות רבות של תוכניות כאלה. כיוון שמובן מאליו שאיחוד וחלוקה משנה את הקניין, לא צריך להסביר לוועדה הזאת, זה כל המשמעות וכיוון שכתוב בסעיף 124 לחוק שהתוקף של איחוד וחלוקה הוא במועד אישור התוכנית וכפי שקבעו בתי המשפט בשורה ארוכה מאוד של פסקי דין, הקניין משתנה עוד לפני הרישום - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה הם לא קבעו, בית המשפט המחוזי קיבל הכרעה, אבל לא חשוב. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> קבעו 40 פסקי דין במשפט המחוזי, צריך להגיד את הדברים, כי זה פסקי דין חשובים. אין פסק דין בעליון ויש בערך 40 פסקי דין מחוזיים. זה המצב המשפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נניח שכן. רק אוסיף בחוק המקרקעין, שאין זכויות שביושר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בבתי המשפט המחוזיים התמודדו עם השאלה - - - אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, תמשיך, אנחנו שואלים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כשיושב-ראש מטה התכנון הקודם, עורך-דין שלומי אייזלר עבר מתפקידו כממונה על המתחם ועבר להיות יושב-ראש מטה התכנון, הוא אמר לנו שאחת הבעיות הכי קשות שיש זה שאיחוד וחלוקה-בתים משותפים משנה את הקניין ומבטל את הבתים המשותפים. לכן התכנסנו וטיכסנו עצה, יחד עם משרד המשפטים באותה עת והנחינו את מוסדות התכנון לדחות לקבוע הוראה בתוכנית שכניסתה לתוקף של החלוקה החדשה תידחה, היא לא תיכנס לתוקף מיד, יש כאלה שאומרים שזה לא חוקי, תידחה למתי? זה הכי חשוב, למועד הגשת בקשה להיתר ראשון במתחם לאיחוד וחלוקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יפה מאוד, זה בדיוק מה שאמרה גברת יוליס שצריך לקבוע בחוק. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא בגלל חוק דייר סרבן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא קשור לדייר סרבן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז מה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדיוק בגלל מה שתיארת, לא מתקבל על הדעת שהאיחוד וחלוקה ייכנס לתוקף באופן מיידי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> על זה אנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנה הוא מסכים, הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרה גברת יוליס בצדק, שצריך לשמר את - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> את הפרקטיקה שציינתי עכשיו? אין שום בעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שאמרנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גמרנו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אבל מה שאמרתי רשום בפרוטוקול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא קשור לפרוטוקול, עם כל הכבוד, הוועדות המקומיות אינן מחויבות בהנחיות שלכם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הפרקטיקה שתיארתי זה הגשת בקשה להיתר ראשון במתחם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עם כל הכבוד, את מה כתוב בפרוטוקול או לא, אני קובע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הדבר הזה צריך להיכתב בחוק. כיוון שהוועדות המקומיות אינן מחויבות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> עם זה אין לי בעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא רק זה, שעד שיינתן היתר בנייה לכל מגרש ומגרש, תהיה הוראה מפורשת שהשימוש הקיים נשמר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה כבר הרבה יותר מסובך כי זה היתר ראשון במתחם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ניתן היתר ראשון, אבל ההיתרים האחרים עוד לא ניתנו, אז מה? הבתים המשותפים עכשיו הם עבריינים? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אף אחד לא מדבר על שאלות תכנוניות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא תכנוניות, השימוש. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> המשך שימוש מבחינת דיני תכנון, אז יש הוראה שעד להריסה יותר השימוש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יפה, זה מה שצריך לכתוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אני לא יודע אם צריך לכתוב, אם זה קיים אז צריך לכתוב? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כי זה לא קיים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אם משנים את הקניין ברגע שזה נכנס לתוקף, אלה הוראות סופר דרמטיות. אני מודה שבעבר הדיונים האלה לא מאוד התחדדו, הנוהל הזה היה בהסכמה, אבל אם עכשיו זה חוזר לשולחן, אז צריך להבטיח את ההליכים שנמצאים שם בתקופת הביניים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והיום איך הם מובטחים? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> - - - לא הגיונית, בן אדם גר בדירה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הסכמה, תנסחו אותה. ארז קמיניץ, רצית לשאול משהו, להעיר משהו? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אולי הוא רוצה להתייחס לעניין הזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה להתייחס לעניין הזה? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> שיתייחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דברים שרואים משם, לא רואים מכאן. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני לא רוצה לסבך את דיוני הוועדה בדיוק עכשיו כשהגעתם להסכמות, אני אגיד שלושה דברים ברשותך כבוד היושב-ראש, אני חושב שאפשר להגיע לניסוחים וצריך לשבת עליהם כי זה לא פשוט, אלוהים יהיה בפרטי הניסוח. דבר ראשון, חייבים לשנות את הנקודה של תוכניות התחדשות עירונית שכפופות לדרך של פרק איחוד וחלוקה בחוק התכנון והבנייה, משום שהפרק לא מתאים להתחדשות עירונית. ידענו את העובדה הזאת כבר מזמן וניסינו למצוא פתרונות, אבל האמת היא שהתחדשות עירונית צריכה לבוא בדרך אחרת באדפטציה של פרק האיחוד וחלוקה, זה לא מתאים והשאלות של תומר במקומן. נקודה שנייה, בהמשך לפרקטיקה שציין בני, בהחלט אפשר להגיד שלעת מתן ההיתר או בשעת הגשת בקשה ליתר, יש כבר הסכמה של כולם, בין אם ההסכמה הזאת נוצרת תוך כדי הליכי התכנון, תוכנית שהתחילה לא כאיחוד והסכמה ומגיעה להסכמות ובין אם בשלב ההיתר אחרי תביעת דייר סרבן. בעת מתן ההיתר יופיע הדייר עצמו או כונס הנכסים שמינה בית המשפט, או המפקח על המקרקעין בשעתו ולכן ההסכמה קיימת בעת מתן ההיתר. מרגע שההסכמה הזו קיימת, הרי לא הייתי - - - פרוטה ואומר שההיתר אינו תואם תוכנית, כי בתוכנית איחוד וחלוקה בהסכמה כידוע לא צריך טבלת הקצאה ואיזון, מספיקה טבלה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם יש תוכנית. אי אפשר להתחמק מזה, זה חלק מהתוכנית. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אז רק אחרי הכרעה של בית משפט האיחוד והחלוקה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הכרעה של בית משפט, היתר. לא קשור לבית משפט. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא זה מה שהצענו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אומר משהו אחר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הוא אומר, רק שימנו. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני לא אגיש בקשה להיתר לפני ש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, ברור שלא תוגש בקשה. זה ברור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא הבנתי למה ברור שלא תוגש בקשה להיתר? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כשזה יגיע לבית המשפט, לא יתחשבו באיחוד וחלוקה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נו, באמת, רוצים לדבר על זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קמיניץ, אתה חייב להיות מעורב בעניין הזה? או שאתה יכול לתת הערות אחרות? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אמרתי שאני לא רוצה לפתוח ולהתחיל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אל תפתח. יש הערות נוספות? << דובר_המשך >> ארז קמיניץ: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, בעניין הזה, יחסית להצעת החוק, אני חושב שכדאי מאוד להכניס את הפרק הזה של איחוד וחלוקה בהסכמה כי הוא פותר הרבה בעיות פרקטיות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> להתחדשות העירונית זה עושה טוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא במצב הנוכחי של זה. << אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >> הנחת העבודה שלא מגישים בקשה להיתר לפני שיש 100% הסכמה היא לא נכונה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ברור, אנחנו יודעים שהיא לא נכונה, לכן דייקתי, זו הגשת הבקשה, לא מתן היתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתן היתר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא. הגשת בקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתן היתר. אי אפשר להגיש בקשה להיתר כשלא יודעים מה החלקות החדשות, נכון? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בטח שיודעים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ומי בעליהם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> צריך טבלה, יש תצ"ר, יש טבלה, יש הכול. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תצ"ר וטבלה אלה שני דברים שונים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש טבלה בעקבותיה יש תצ"ר, מה הבעיה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> והגיעו להסכמות אחרות, מה עושים? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הסכמות לא קשורות להיתר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסכמות עסקיות? איזה הסכמות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסכמות עם בעלי הדירות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו הפרקטיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה קשור להיתר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היתר שאתה נותן לבניה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסכמות עסקיות, בתור מוסד תכנון אני נכנס לתוך העניין הזה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא קשור. אתה יודע מה גודל החלקה, מה גובה המגרש, מה מספר יחידות הדיור, מה התכסית, מה זה נוגע? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> גם אנחנו שמענו מהפרקטיקה, בהמשך למה שארז אומר פה, שבסוף מגישים את הבקשה להיתר כשיש הסכמות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה לא נכון. אפשר להעלות את הרשות הממשלתית להתחדשות? רוב הבקשות להיתר לא מוגשות כשיש הסכמה מלאה, רחוק מזה. אלה העובדות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> יש כאן מחלוקת אדירה. << אורח >> תמר צין: << אורח >> ועוד לא הגענו לסעיפים של דייר סרבן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואו נראה מה ההשלכה לדייר סרבן? אני לא רוצה לשנות סדרי עולם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא נשנה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תשנה, תשנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא לשנות, לא לכאן ולא לכאן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> עם זה אין בעיה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מצבי חירום מתקנים את הדבר בצורה הכי טובה. תראה מה עשו במשרד השיקום כשהייתה עלייה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השעון רץ. עוד משהו בעניין הזה? אמרת שיש לך שלושה דברים להגיד. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> הדבר השלישי, לדעתי צריך להכניס פנימה את הפרק שהיה בהצעה ממשלתית. הבעיות שבני העלה לעניין דיירים או בעלי שיעבוד כאלה או אחרים, יכולות להיפתר או נפתרות כמו שזה נפתר באיחוד וחלוקה בהסכמה. אני חושב שהפרק הזה חשוב כי הוא מייצר דרך מהירה למצבים שבהם מגיעים בסוף להסכמה בתקופת זמן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. תשובה בבקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אחזור על מה שאמר מר ארביב, שבזה הוא צודק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר שעל זה הוא צודק, אני אומר שעל מה שהוא אמר קודם הוא צודק, אנחנו מיושרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא צודק בכל מה שהוא אומר, תמיד. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל הפעם במיוחד. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> הפעם במיוחד. אם תהיה אפשרות כזו, מוסדות התכנון יעוטו עליה כמוצאי שלל רב ולא יאשרו טבלאות איחוד וחלוקה במסגרת התוכנית. ככה ייווצר לנו מצב, הרי לא בהכרח תתגבש הסכמה של 100%, לכן במצב הזה יצטרכו לעשות עוד תוכנית וזה לא מה שהחוק הזה רוצה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> גם בהיעדר הסכמה של 100%, אני חושב שיש מצבים רבים שאתה כן מגיע בהם להסכמות, להגיד שבסופו של דבר אתה תמנע את הדרך המהירה הזאת לייצר את החלוקה החדשה בגלל החשש שאולי לא תעשה תוכנית איחוד וחלוקה כדבר ראשון, אז בואו תקבעו כמו בוותמ"ל, גם את זה אפשר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שעשינו, אבל זה לא מתיישב עם הפרק הזה שאתה מדבר עליו. אם התוכנית כבר קבעה איחוד וחלוקה אז אין צורך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, מיצינו את זה, תודה רבה. רשות מקרקעי ישראל, שיר אביטן בבקשה. << אורח >> שיר אביטן: << אורח >> אני מתייחסת לסעיף 172 והשאלה שלי היא שאלת הבהרה, אם הרשות או הוועדה המקומית לא מגישה את התוכנית או לא עומדת בזמן הנדרש בחוק, האם רמ"י מורשית להגיש את התוכנית בהתאם למסלול? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ברירת המחדל היא הרשות הממשלתית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מזכיר לי, מה עם הסכמת רמ"י? אנחנו צריכים לכתוב שלא צריך, כמו בתשתיות לאומיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוי, את תצטערי על השאלה הזאת גברתי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני תומך ביתר שאת בעמדתו של תומר, שלא צריך את אישור רמ"י לדבר הזה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בסוף זו הצעה ממשלתית, יש גבול למה שאפשר לעשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדומה לתשתיות לאומיות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה די נדיר שזה קרקע רמ"י, על איזו סיטואציה אנחנו מדברים? זו קרקע פרטית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יכול להיות. זה קורה הרבה בהתחדשות עירונית. << אורח >> שיר אביטן: << אורח >> לא קיבלתי מענה לשאלה, אני רוצה להבין, רשום שם: הרשות להתחדשות עירונית, או מוסד "ואולם הודיע משרד ממשלתי או רשות שהוקמה על פי חוק, או חברה ממשלתית שכל עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות", אז הכוונה לא יכולה להיות גם רמ"י? << אורח >> תמר צין: << אורח >> אגיד שוב את מה שארבל מהרשות להתחדשות אמר, שברירת המחדל היא שהרשות להתחדשות היא זו שמתכננת התחדשות עירונית. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה מה שהוספנו בנוסח החדש, אבל כן הוספנו בספח, ככל שאחד משלושת הגורמים הנוספים שמנויים בסעיף - - - שהם רוצים להגיש - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> ברובד המשפטי בוודאי שרמ"י נכנסת לתיבה הזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהיא משרד ממשלתי. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> פורמלית היא בפנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא יחידת סמך. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> היא הוקמה לפי חוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא לא רשות שהוקמה לפי חוק. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> למה לא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כי היא יחידת סמך. אם אתם חושבים שהיא נכללת בהגדרה של משרד ממשלתי, זה סבבה, היא לא רשות שהוקמה לפי חוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נשמע את איריס, היועצת המשפטית של התחדשות עירונית. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> תודה. אני רק רוצה לעשות סדר, אני חושבת שזה מה שהסעיף אמור לומר, או לפחות מנסה לומר, שיש פה מדרג של מגישים. בראש ובראשונה הוועדה המקומית, לא הולך? אז הרשות הממשלתית, לא הולך? אז שותפים אחרים. אני לא בטוחה שזה מספיק מדויק בנוסח, אבל כדאי להבהיר את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את מה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שברירת המחדל היא הרשות המקומית, שרק בסוף בסוף זה הם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגברת מרמ"י שנמצאת פה על הקו? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> רמ"י אמורה להיות גם אחד הגופים שרשאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל רק אחרי כל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, בשרשור. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אנחנו נבדוק את הדיוק הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הכוונה היא שהיא תוכל לעשות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רמ"י בפנים, הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מבקש שתבדקו גם את הסוגיה שהעליתי פה לנושא ויתור על הצורך בהסכמה, כמו שנהוג במקומות אחרים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ועוד שאלה, איריס אמרה שהסעיף קובע מדרג, הוא לא קובע מדרג כרגע ובכוונה לא קובע מדרג. הצעה החוק הממשלתית נתנה מעמד שווה לשורה של גופים ואנחנו לא רצינו שייווצר מצב בו אף גוף לא מגיש. לכן אמרנו, ברירת המחדל היא הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אבל ככל שגוף אחר מהגופים האלה ירצה להגיש, הוא יוכל להגיש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מרוץ הגשות? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אם אתם רוצים לקבוע מדרג - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפוך. ברירת המחדל זו הרשות, לא אם היא לא מגישה, אם רשות אחרת רוצה, היא יכולה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה נקרא מרוץ הגשות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נכון. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הראשון שמגיש, הוא הזוכה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לא חייב שיהיה מרוץ הגשות, אם במקרה, במקום מסוים ישנו גוף אחר שכבר מקדם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, אז למה שהם יתערבו? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ברירת המחדל זו אחריות של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ברירת המחדל, אין כאן מדרג, זה לא שככל שאתם לא מגישים - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין בעיה, ברירת המחדל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר לסיים את הפרק הזה. התייחסות שלכם לגבי מה ששאל היועץ המשפטי, על אם צריך הסכמה או לא. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בסדר, נבדוק את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רעות בבקשה, נא להקריא את הסימן הבא. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מסכימים שיישאר המרוץ הזה בחוק? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הצענו נוסח לנושא הזה, שאם הודיעה הרשות להתחדשות עירונית שהיא לא - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אתה לא מונע אפשרות שרשות אחרת תגיש על הראש שלך. אתה לא מונע את זה. << דובר_המשך >> ארבל אלטשולר: << דובר_המשך >> ברירת המחדל - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא כתוב, אין דבר כזה. << דובר_המשך >> ארבל אלטשולר: << דובר_המשך >> אנחנו יודעים מי הגופים האחרים - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> עזוב, אני מדבר איתך על החיים. << דובר_המשך >> ארבל אלטשולר: << דובר_המשך >> אני מבין, לכן זה צריך להיות באישורנו, ככל שאמרנו שלא אנחנו - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל זה לא כתוב כאן. << דובר_המשך >> ארבל אלטשולר: << דובר_המשך >> הערנו את זה כבר לנוסח, הערנו את זה עוד לפני ההפסקה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה לא כתוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> קיבלתם החלטה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> נציע נוסח לנושא הזה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, צריך לקבל החלטה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש פה מספר אפשרויות, הנוסח כרגע לא קובע טור. כמו שאמר חבר הכנסת גינזבורג, הוא קובע אפשרות של מרוץ סמכויות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כל אחד יכול להגיש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הרשות המקומית לא מגישה, כל אחד יכול להגיש. ברירת המחדל היא הרשות להתחדשות עירונית, אך גם גופים אחרים יכולים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל כל אחד יכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה רע? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא אומר, אנחנו רוצים שברירת המחדל תהיה הרשות להתחדשות עירונית, אני אומר לך שהנוסח הזה לא עושה להם את ברירת המחדל הזאת. אין לי בעיה, תשאיר את זה ככה, אבל הוא רוצה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הם יהיו הם טובים ומצוינים, ירוצו אחריהם. אם לא, אז לא ירוצו אחריהם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא קובעים טור. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> - - - אם נודיע שאנחנו לא מתכוונים לקדם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. התשובה היא, עמדתך לא התקבלה, תודה. << אורח >> תמר צין: << אורח >> מה שארבל מציע, מקובל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא על חברי הכנסת. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לא עליך, תומר. חברי הכנסת לא עשו את הדיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מייצג את מרשו. איך שזה עכשיו, זה מצוין. נעבור הלאה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> לנו זה לא מצוין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מצוין לנו ואולי לא מצוין לכם, זה בסדר, כי זה יהיה תלוי בכמה ירצו. אם יבינו שהרשות להתחדשות יודעת להריץ את הדברים יותר מהר, יכול להיות שאף אחד לא ירצה, אלא אם יש בעיה משפטית? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה בעיה משפטית? זה חוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זו לא בעיה משפטית - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ירוצו שני גופים - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה מה שיקרה, זה יכול לקרות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין דאגה כזאת. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה אין דאגה כזאת? יכולים, למה לא? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> רק ותמ"ל, למה שני מוסדות שונות? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> תוכניות התחדשות עירונית דורשות מומחיות מיוחדת. הרשות צברה את המומחיות הזאת במהלך השנים האחרונות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אם היא תחדל ולא תמלא תפקידה, כמו שאנחנו יודעים שהרבה זמן אפילו לא היה לה מנהל, אז אחרים יעשו את העבודה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> עדיין אין לה מנהל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עדיין אין לה מנהל. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יועצת משפטית יש לה. איריס, את כבר נכנסת לתחום שלי, כל אחד מגן על היבשת שלו וזה בסדר. בקטע הזה אני אומר שכרגע זה ככה, תעשו שיקול עוד פעם ביניכם וזהו. בבקשה רעות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אנחנו בעמוד 16 בנוסח בעקוב, סעיף 25 סימן ב', זה עוד ספיח של התכנון, אחרי זה נעבור ברצף לרישוי: "סימן ב': תוכנית מצומצמת באזור לחידוש והתחדשות. 25. תוכנית מצומצמת. הוגשה לוועדה מקומית תוכנית באזור לשיקום והתחדשות, יחולו לגביה הוראות אלה: (1) סעיף 86א(א) לחוק התכנון, בשינויים אלה: (א) פסקה (2) - לא תחול; (ב) בפסקה (3), הסיפה החל מהמילים "חוות הדעת" – לא תחול; (ג) בפסקה (4), במקום "בתוך 45 ימים יבוא "בתוך 15 ימים מיום שהוגשה לוועדה המקומית", כאן אני לא מקריאה את הסוף, כי זה לא רלוונטי, זה בעצם רק רשויות שמגישות לוותמ"ל. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> צריך למחוק את הסיפה של (ג)? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> את הסיפה. אם התוכנית הוגשה בידי הוועדה המקומית או הרשות המקומית ובתוך 30 ימים, כל זה לא רלוונטי, כי זה מדבר על הגשה לוותמ"ל. (ד) בפסקה (5), אחרי "שהוא מפקיד תוכנית" יבוא "ובשים לב לחוות דעת והערות המהנדס כאמור בסעיף 18 לחוק זה; (ה) במקום פסקה (6) יבוא: "(6) הוראות סעיפים 89א(ג), 97,97א, 108(ג) ו-201 לא יחולו על התכנית" אני עוברת לעמוד 19, סימן ג': הליכי רישוי באזור לשיקום והתחדשות, סעיף 35. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא תסבירי מה הסעיף הזה? מה כל ההחלפות האלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אסביר בקצרה, הסעיף הזה מאמץ מנגנון שנקבע בחוק המקורי לתוכניות מצומצמות, כאשר הוא אפשר הפקדת יושב-ראש מוסד התכנון, במקרה הזה יושב-ראש הוועדה המקומית, להפקיד את התוכנית ללא כינוס הוועדה. כל ההוראות שמכוחן נקבעו בחוק המשמעויות של הפקדה, כלומר שאפשר להקפיא 97 במקרה הזה, כל ההוראות שנותנות נפקות מעשית להפקדה, לא יחולו במקרה הזה. זה פשוט נועד לקצר את התהליך כאשר היושב-ראש מפקיד לבדו את התוכנית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בלי היכולת הדרקונית יותר. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני חושבת שזה פחות נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוסיף שחסרה כאן ההוראה שהופיעה בתזכיר הממשלתי ולא הופיעה בהצעת החוק, שקובעת העניין הזה לא הופיע בהצעת החוק הממשלתית כפי שהבנתי, אבל אנחנו סברנו שכפי שהופיע בתזכיר זה דבר שכן נכון לעשות אותו. אני חושב שכן צריך היה לאמץ את ההוראה מהתזכיר שקובעת שלמרות העובדה שהתוכנית הופקדה בידי היושב-ראש, מוסד התכנון במליאתו, או מוסד התכנון עצמו, במקרה הזה הוועדה המקומית, יכול להפעיל את הסמכויות של הגבלות וכו', כלומר לתת אפשרות למוסד התכנון לכנס דיון אם רוצים להטיל הגבלות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא הבנתי, תוכל לחזור על מה שאמרת עכשיו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי ההצעה, כפי שהופיעה בתזכיר החוק ואנחנו סבורים שהיא נכונה, צריך לאפשר למוסד התכנון לקבל החלטה, לא יודע אם במליאתו, אבל כמוסד התכנון, במקרה הזה הוועדה המקומית, אם הוא רוצה להפעיל את הנפקויות המשפטיות של הפקדה, כלומר הטלת הגבלות על הוצאת היתרים, אז זה דבר שצריך להתקבל במוסד התכנון עצמו, מה שהופיע בתזכיר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הבנתי, בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לדבר הזה יש יתרונות ויש חסרונות. היתרונות הן כמובן שזה מקצר מאוד את התהליכים, לא צריך לכנס את מוסד התכנון ולקיים דיון בשאלת ההפקדה. מצד שני, במקרה של ועדה מקומית, פחות נשמע קולם של נבחרי הציבור לגבי התוכנית בשלב שלפני הפקדתה, אלה היתרונות והחסרונות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי בעד נבחרי הציבור ומי נגד? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה באמת היה בתזכיר ואמרנו שנמשיך ללבן את זה. באופן כללי מאוד הסתייגנו מההוראה הזאת ואני רוצה להסביר, בסוף, בתוך כל הרצף של אישור תוכנית, מועד ההפקדה הוא מועד חשוב וכמובן מי שמנהל את הוועדה הוא בעל תפקיד מאוד בכיר, אבל לצידו יש עוד נציגים באותו מוסד תכנון, גם אם זה מוסד תכנון מקומי. אנחנו חושבים שהעמדה שלהם היא רלוונטית לכאן ואני שמה דגש מרכזי על זה שאלו תוכניות עם השפעה קניינית משמעותית הרבה יותר מעולם התכנון הרגיל. בסופו של דבר אנחנו משנים פה את האיזונים הקנייניים ויכולים להיות בעלי דירות או בניינים ירוקים שאפילו לא נפגעו ורק בגלל ההסדר הקנייני המיוחד שיש בחוק הזה, אנחנו נביא לזה שהתוכנית תתבצע למרות ההתנגדות שלהם. אנחנו חושבים שזה לא המקום לצמצם את כמות הנציגים בוועדה המקומית מתוך כל היבטי הייעול שיש בחוק הזה, לא על זה תפארתנו. עד שכבר דנים בתוכנית כזו שבאה בגלל המצוקה ובגלל החירום לכנס דיון בוועדה מקומית, לא נראה לנו שמזה תצמח הישועה ונראה לנו שהדיון הזה הוא חשוב ושהוא יביא קולות נוספים. לכן מאוד הסתייגנו מהדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם לא תצמח הישועה אז למה זה חשוב? << דובר_המשך >> כרמית יוליס: << דובר_המשך >> אני אומרת שלא יהיה נכון לחוקק את זה לטעמנו ולאפשר דיון רק על ידי אדם אחד שהוא זה שיכריע את לתוכנית להפקדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יש אפשרות של חברי המועצה לבקש דיון. << דובר_המשך >> יעקב אשר: << דובר_המשך >> למה שזו תהיה ברירת המחדל? תוכניות עם השלכות קנייניות כל כך חשובות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כיון שמדובר באנשים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כי זה מהיר. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אם עכשיו יזמינו נבחרי ציבור בבת ים, הם לא יבואו לדיון בהפקדת תוכנית על המתחם הזה שנפל מטילים? קשה לי להניח, לא נראה לי שזה הייעול של החוק הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנו לי בפרקטיקה, מה הפרש בזמנים בין זה לזה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הוא יכול לכנס את זה בצ'יק צ'ק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וזה דיון פומבי, דיון שהציבור בא. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה דווקא משהו שאנחנו לא רוצים למנוע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> קודם כל, זו ועדת משנה שלא בטוח שהיא פתוחה לציבור. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא חשבתי דווקא על הציבור, גם נבחרי הציבור, כרגע אנחנו מדברים על נבחרי ציבור מקומיים. אלה אנשים שהבתים שלהם נהרסו וכל אחד בא ומדפק על דלתות ומאוד יכול להיות שהם יביאו קולות חשובים לדיון הזה. תמיד בוועדה הזאת אנחנו מפארים עד כמה הדיון התכנוני חשוב, אז דווקא פה לצמצם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כך אני סבור. הציבור נשמע כבר בשלב ההכרזה, אז ניתנת לו הזדמנות, מה שלא היה בהצעה הממשלתית. יש פה מספר הזדמנויות לציבור להישמע, גם בשלב ההכרזה וגם בשלב ההתנגדויות לתוכנית. לגבי האפשרויות, אנחנו כמובן תומכים בהצעה כפי שהופיעה בתזכיר, כיוון שהיא בעצם מנטרלת את המשמעויות המשפטיות של הפקדה, כמו שאמרה הגברת יוליס. להפקדה ברגיל יש משמעויות מאוד מאוד נכבדות, פה בעצם אנחנו מנטרלים את המשמעויות המשפטיות. אם רוצים להפעיל את המשמעויות המשפטיות יצטרכו לכנס את מוסד התכנון המלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואז יהיו משמעויות משפטיות ומה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם רוצים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יש משמעויות משפטיות, זו הפקדת תוכנית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו הפקדת תוכנית שאין לה משמעות משפטית. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> מה זאת אומרת? עצם ההפקדה זה קידום מאוד - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה שאפשר להגיש התנגדות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה קו פרשת מים מאוד משמעותי בעולם תכנון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מבחינה משפטית, גם בתוכנית מצומצמת וגם כאן, בעצם נוטרלו המשמעויות המשפטיות של הפקדה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> חלקן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או כולן. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לטעמי כן. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> מה זאת אומרת? אבל עצם ההפקדה? זה אבן דרך משמעותית בעולם החיים של תוכנית וכרגע מי שמביא לשם זה אדם אחד בלבד. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה את רוצה? את רוצה שזה יהיה בדיון בוועדה מקומית? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני רוצה שזה יהיה בדיון, שזו לא תהיה החלטה רק של היושב-ראש. למה לא לעשות דיון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה העניין הטכני הזה, אני מציע - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כמה זמן לקח לך לכנס ועדה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברגע שזה נכנס, אמרת שיש לזה השלכות משפטיות. מה עוד ההשלכות? מעמד משפטי? מה זה אומר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אחד זה שאי אפשר להוציא אתרים שסותרים את התוכנית המופקדת. בתוכנית רגילה, כשיש הפקדה, יש משמעויות משפטיות, גם בנושא הפיצויים, סעיף 201, גם בנושא - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא מצליח להבין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כלומר זו לא רק הבעיה של כינוס הישיבה או לא? אם מתכנסת הישיבה ומאשרת את זה? נניח שהם עשו את זה תוך 24 שעות, הכול בסדר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם זו הפקדה רגילה, זו הפקדה רגילה, כמו כל הפקדה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה אומר? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> איפה הבעיה? אנחנו לא מצליחים להבין את הבעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מחביא לי פה משהו שאני לא מצליח להבין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא מחביא, יש בחוק הקיים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע כאילו אין הפקדה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש הפקדה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש מפקיד בלי דיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, בלי דיון, אבל יש הפקדה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש הפקדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל המשמעות החוקית של הפקדה קיימת גם פה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני יכול להסביר שוב, אולי מר ארביב יסביר? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אסביר, יש סעיף 86א' בחוק התכנון, סעיף קיים, קוראים לו תוכנית מצומצמת. הסעיף הזה אומר: כדי לחסוך בזמן, ההחלטה להפקיד תוכנית, היא לא בידי מליאת הוועדה או וועדת המשנה שלה, אלא בידי אדם אחד עם וטו מהנדס, ראש הרשות המקומית וצריך חוות דעת חיובית של מהנדס הרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> בנימין ארביב: << דובר_המשך >> מה זה אומר? התוכנית מופקדת, כמובן להתנגדויות, הסעיפים שצוטטו פה, שהם כמעט זהים למה שכתוב בחוק, בעצם אומרים שהנפקויות שבחוק התכנון והבנייה שנותנות מעמד לתוכנית מופקדת, קרי: לא יינתן היתר בניגוד לתוכנית מופקדת, לא ישולמו פיצויים על בנייה אחרי תוכנית מופקדת וכולי, פה אין אותם. הסטטוס המשפטי שהחוק נותן לתוכנית מופקדת, שיוצר נפקויות - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> חלשות יותר? התוכנית המופקדת בתוכנית חלשה יותר? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בגלל שהחלטת ההפקדה היא יושב-ראש - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> היא מצד אחד מופקדת וחלק מההשלכות לא מתלוות לזה, בגלל שזו החלטה רק של יו"ר. אני אומרת למנוע את כל זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לשאול אתכם, לטובת העניין של הפרויקט הזה שלנו, אנחנו רוצים שכל הדברים האלה יחולו? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ברור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> השאלה לא אם הם יחולו, השאלה שכרמית מעוררת, היא שאלה של יעילות מול סוג של פגיעה בנבחרי ציבור. אם זה יחסוך חודשיים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עכשיו אני שואל על היעילות. יחסוך חודשיים לכינוס הוועדה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אז תן להם שבוע להתכנס, אם לא אז לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. שבוע, אם הוועדה לא מתכנסת - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> מקובל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שבוע ממה? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוועדה תתכנס תוך שבוע מהחלטת היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היושב-ראש יקבע דיון להפקדה. אם לא מתכנסת המליאה, הוא יכול להחליט לבד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוועדה, לא המליאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך שאתם רוצים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה הבעיה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כדי לזמן ישיבת מועצה או ועדה, צריך שהיועץ המשפטי יגיד שבסדר, צריך שהמהנדס יגיד שבסדר. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה? איפה זה כתוב? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא כתוב, זה המצב. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> תומר, זה לא מתייתר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראש עיר שלא ידע להביא דבר כזה במהירות לוועדה - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ממילא בתוכנית מצומצמת צריך את אישור המהנדס מלכתחילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שבעה ימי עבודה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש יזמן תוך שבעה ימים את כינוס המליאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אם הוא לא יזמן אז הוא מקבל בונוס שהוא מחליט על זה לבד. חסר לי פה משהו. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הוא צריך להודיע על המועד, לכל הפחות שבעה ימים לפני - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה יותר גרוע מהמצב היום, כמה חוק התכנון והבניה אומר? 48 שעות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שבעה ימים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אתם רוצים עוד שבעה ימי עבודה? בבקשה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה עוד שבעה? כמו היום. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> תשאירו כמו היום, פשוט תיתן לו - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה אותו דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לגדר את זה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יכול להיות שהמשמעות המשפטית זה פשוט לא לקבוע הוראות קוורום, שהוא מודיע שבעה ימים, כמו היום ואם הם לא מגיעים, הוא מקבל את ההחלטה לבד. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> יפה מאוד. אם חברי הוועדה לא מגיעים לדיון, למרות שהוא זימן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע, אבל אני רוצה לסגור את האירוע הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני יכול לומר מניסיוני בדברים אחרים, יכול להיות שזה לא נכון לגבי הפקדת תוכניות, אני מניח שזה כן. משעה שלדוגמה היו מוגשות בקשות להקלה ברשויות הגדולות, עד שהם היו מגיעות לדיון בוועדה היה לוקח כמעט שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יופי, אתה רוצה לחכות שנה לוועדה? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל תומר, תרד לסוף דעתנו, אנחנו רוצים שהדיון על ההפקדה יהיה מעט יותר ציבורי ולא החלטה של אדם אחד, זה כל מה שאנחנו אומרים. לא רוצים להגיד לאנשים, אתם לא יודעים שום דבר ולהסתיר מהם. לכן אנחנו אומרים, אנחנו מכנסים ועדה תוך שבוע, אם לא מתכנסת הוועדה כי הם לא באים, הוא מפקיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא חייב לכנס את הוועדה והוא יכול בכל קוורום לקבל את ההחלטה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רק תגידו תוך שבוע ממה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המשמעות של מה שאתם אומרים היא שאתם מבקשים לוותר על הסיפור של התוכנית המצומצמת, זה בסדר גמור, זו החלטה שלכם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא מוותרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לזה עוד השלכות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> האמת שהיושב-ראש ואני לא מכירים את מוסד התוכנית המצומצמת, זה משהו חדש, לא מתקופתנו, אנחנו לא יודעים מה זו תוכנית מצומצמת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בחוק הקיים זה עד חמישה מגרשים , עד 5,000 מטר. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה לא רלוונטי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז כל ההבדל הוא היכולת להפקיד בלי דיון בוועדה, אבל מצד שני אפשר לתקוע אותו תוך כדי ההפקדה? אין לו הגנות להפקדה הזאת, אפשר לעצור, אפשר כל מה שאמרתם, להפקדה אין הגנות. אפשר להגיש היתר, אפשר לעשות כל מיני דברים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שאנחנו מציעים, אם רוצים את ההגנות האלה - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> שיהיה דיון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז צריך דיון בוועדה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אז במקום זה אומרים פשוט שיהיה דיון ויהיו את ההגנות וזהו. זה לא כזה סיפור לכנס דיון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה ייקח המון זמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפחות מניסיוני, תקנו אותי אם אני טועה, מניסיוני בוועדות מקומיות, עד שתוכניות מגיעות לדיון בוועדה לוקח זמן, אם זה לא נכון, אז סבבה. אני יודע שעד שתוכניות מגיעות לדיון, לוקח חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראש העיר רוצה וחודשים לוקח עד שזה מגיע לדיון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שקורה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ואם הוא רוצה להפקיד תוכנית מצומצמת והמהנדס מאשר, למה את זה הוא יכול מיידי ולכנס - - - הוא לא יכול מיידי? לא הבנתי את האירוע הזה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> העניין של המהנדס והיועץ המשפטי, בכל מקרה הוא יצטרך שהם יהיו לידו ויגידו - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה לגבי ההצעה של היושב-ראש לגדר בזמן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתי מגדר בזמן רק שאני לא יודע להגיד ממתי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מזכיר לכם שכבר הקראנו שהוועדה המקומית מוגבלת לששה חודשים להפקדה, עם התוספת שעכשיו הוספנו של אפשרות להארכה של חודשיים. יש תקרה למועד שבו היא צריכה לקבל החלטה על הפקדה. התקרה כבר קיימת, אז לא צריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אז אם לא, שישבור לעצמו את הידיים ואת הרגליים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בעקבות הדיון שהתקיים בנוגע לסעיף הקודם, אני מזכירה שהמועדים שקבועים הם רק לעניין ועדה מקומית, הם המועדים בהם הוועדה המקומית מודיעה האם היא רוצה היא רוצה להגיש, שזה תוך 21 יום ועוד מועד נוסף, שזה מועד להפקדה, תוך חצי שנה עם אפשרות להארכה בחודשיים. אנחנו מציעים שייקבע מועד נוסף להגשה, כך שככל שהוועדה המקומית לא עומדת במועד הזה, זה כבר יתקדם ויועבר לוותמ"ל ולא נצטרך לחכות חצי שנה. ההצעה שלנו זה חודשיים להגשה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> של הוועדה המקומית? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן, חודשיים להגשה לוועדה המקומית, כמו לוותמ"ל. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> חודשיים ועדה מקומית ורק אם לא קורה כלום זה עובר לגופים הממשלתיים? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן, שמגישים לוותמ"ל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה אם אנחנו צריכים לאפשר כאן, אתם תגידו כמי שמתעסק יותר מאיתנו בנושא של הגשת תוכניות, צריך לאפשר למגיש התוכנית, יהא אשר יהא מגיש התוכנית, להגיש תוכנית גם אם לא מתמלאים כל תנאי הסף להגשת תוכנית, כי התייחסתם לחוות הדעת התכנונית - - - << אורח >> תמר צין: << אורח >> קבועי הזמן שנקבעו עכשיו הם פשוט לא ריאליים, זה אומר שבהגדרה אתה תמיד תקדם, שזו לא המטרה - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מה לא ריאלי? << אורח >> תמר צין: << אורח >> החודשיים להגשה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> השאלה אם המועד הוא הבעיה? נגיד שלושה חודשים? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מבחינתי לא יתחיל לתכנן לפני שהודיעה הוועדה המקומית שהיא לא מתכוונת לקדם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> המשמעות היא שקרוב לוודאי שהוועדה המקומית תודיע לפני שהיא רוצה להגיש, אבל לא תגיש. אז בעצם נצטרך לחכות חצי שנה. << אורח >> תמר צין: << אורח >> כלומר אם הודיעה בעצמה שהיא לא רוצה להגיש? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא אומרת שהיא רוצה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> היא רוצה. << אורח >> תמר צין: << אורח >> אבל זו המשמעות של הדד-ליין, המשמעות של הדד-ליין הוא שאם היא אומרת שהיא רוצה להגיש והיא לא תגיש חצי שנה, אז מתקדמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את הדבר הזה תסגרו ביניכם לאחר מכן. התקדמנו יפה, לא מספיק לטעמי. נתראה בישיבה הבאה, תודה לכולם, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:03. << סיום >>