פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 190 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום רביעי, ג' בשבט התשפ"ו (21 בינואר 2026), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> מצבן ומעמדן של נשים בישראל - הצגת מדד המגדר 2025 של מכון ון ליר וסקר הנשים הגדול של שדולת הנשים בישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מטי צרפתי הרכבי – מ"מ היו"ר מירב בן ארי אימאן ח'טיב יאסין שלי טל מירון עדי עזוז חברי הכנסת: מרב מיכאלי איימן עודה עאידה תומא סלימאן מוזמנים: רם בן דוד – מנהל תחום בכיר אגף ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה גבריאלה אפל – אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד העבודה טלי רוזנפלדר – תחום פ"א-אלימות במשפחה קהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל ליאת שני – ממונה על שוויון בין המינים וזכויות התלמיד והתלמידה, משרד החינוך ניצה קסיר – סמנכ"לית, המוסד לביטוח לאומי מולוגטה מהרי – מנהל תחום ייצוג הולם, נציבות שירות המדינה תמר קרביץ – אקדמי, מל"ג-המועצה להשכלה גבוהה הדס בן אליהו – מנהלת 'יודעת'-מרכז ידע נשים ומגדר, מכון ון ליר תומר מרון – מנהלת ידע ונתונים, שדולת הנשים בישראל רחלי סונגו – מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל יעל פרואקטור – מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, מרכז אדוה נגה ארבל – חוקרת גיאו-אסטרטגיה, מדיניות חוץ ומדיניות ציבורית רן מלמד – מנכ"ל 'נקודת מפנה' איילת עירון – מקדמת מדיניות, פורום נשות המילואימניקים שחר סלע – ראש תחום תעסוקה, פורום נשות המילואימניקים יעל לביא – עמותת 'פנים חדשות' יהודית רוקח – עמותת 'פנים חדשות' שירן הלוי – יועצת מס ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: דלית אזולאי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מצבן ומעמדן של נשים בישראל - הצגת מדד המגדר 2025 של מכון ון ליר וסקר הנשים הגדול של שדולת הנשים בישראל << נושא >> << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח דיון של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בנושא מצבן ומעמדן של נשים בישראל. לפני שאני מרחיבה אני רוצה להצר על כך שהמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה בחרו שלא לשלוח נציג לדיון הזה, וגם הרשות לקידום מעמד האישה, גם הם לא הגיעו לדיון. אז קודם כל תודה לכל מי שהגיע. הדיון הזה הגיע אלינו מארגוני הנשים וכמובן שזו יוזמה חשובה ונדרשת, בטח בתחילתה של שנה אזרחית כשכל הסטטיסטיקות אחורה ניבטות או מוטחות בפנינו. אנחנו חייבים לעצור, לבחון, לסכם וגם להחליט על צעדים על מנת להמשיך ולהיאבק ולקדם את זכויות הנשים במדינה. אנחנו ניצבים בפני שנת בחירות וחשוב שכל אחת מאיתנו, ואנחנו 51% מהאוכלוסייה, לא נשכח לדרוש מהמפלגות ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית, ייצוג ואמירה מאוד מאוד ברורה במצע לגבי ייצוג נשי, מאבק כנגד הדרת נשים, עשייה למען צמצום הפערים. בכנסת ישראל יש מפלגות שמדירות נשים בהגדרה. אני יכולה רק להיות גאה בזה שאני באה ממפלגה שבממשלת השינוי שברה שיאים, ייצוג מנכ"ליות במשרדי הממשלה, כולל מנכ"לית במשרד ראש הממשלה ונשים בתפקידים בכירים היו בשיא, ולצערי אנחנו עכשיו בנסיגה מתמדת. הדיון הזה מבחינתי חשוב, מראה כיוון בעתיד. אנחנו נציג בדיון גם את מדד המגדר בנושא אי שוויון מגדרי שחקר מכון ון ליר. גב' הדס בן אליהו תציג את הסקר וגם את סקר הנשים הגדול שנערך על ידי שדולת הנשים, אותו יציגו עו"ד רחלי סונגו והגב' תומר מרון שאיתנו. אנחנו נחלק את הדיון, ננסה לבנות אותו לפרקים בכדי שנוכל לדון בכל פרק ונוכל לסכם בצורה מסודרת, נחלק את הדיון לכמה נושאים מרכזיים, היריעה היא רחבה ויש כל כך הרבה נושאים, אבל ננסה למצות לפחות סביב שלושה מוקדים, עוצמה פוליטית וכלכלית, מתחבר למה שאמרתי בפתיח, נושא של שוק העבודה, לרבות פערי שכר, תעסוקה והשכלה, והנושא השלישי אלימות והטרדות מיניות כלפי נשים. זה לא מלמד שום דבר על סדר החשיבות. אני רוצה להודות מראש לכל השותפות לארגון הדיון הזה, כמובן ליושבת ראש הוועדה, השרה לשעבר לשוויון חברתי, חברה טובה שלנו, חברת הכנסת מירב כהן, כמובן למנהלת הוועדה דלית, לצוות הוועדה, לשדולת הנשים, למכון ון ליר, לכל ארגוני הנשים והחברה שפעילים ללא לאות וכמובן לכל מי שמשתתף. אני מקווה שאנחנו נציין ציון דרך למען עתיד בעיקר בנותיי, נכדותיי, נינותיי לעתיד, ושל כולנו, שנוכל להיות במדינה בשוויון מלא, ליברלי. זה גם למען הבנים, החברה תהיה טובה יותר, אם יהיה שוויון כולנו נרוויח מכך. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. אני אתן לך אפילו את זכות הראשונים, או שאת רוצה אחרי ההצגה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מילה קצרה. תודה רבה, גברתי היושבת ראש, אני מאוד שמחה על הדיון הזה, אני מקווה שיגיעו עוד חברי כנסת, חברות וחברי כנסת, לדיון החשוב הזה ולסקירה שאנחנו עומדים לקבל. חשבתי על זה אתמול, הבת הבכורה שלי בשבוע הבא מסיימת קורס קצינים, נזכרתי במה שאמר ינון מגל לדעתי בשבוע שעבר על כך שלמה צריך שנשים יהיו בצבא. אני הייתי סרן בצבא, בתקופה שלי, ממש לפני שהתגייסתי היה את בג"צ אליס מילר, אני זוכרת בדיוק את רוח הדברים והתקופה ולשמחתי מאז כל כך הרבה תפקידים נפתחו בפני נשים. עדיין לא הכול, עדיין לא מספיק, אבל עשינו כברת דרך, וחשבתי על זה שיש נשים צעירות במדינת ישראל היום שנלחמות כדי לתרום יותר בזמן שיש אנשים שמשתמטים ולא רוצים לתרום בכלל. הנשים הצעירות שלנו, המופלאות האלה, שרק רוצות לתרום יותר, אותן אנחנו נעצור? להם לא ניתן את האפשרות? איזה דיסוננס מטורף ומציאות לקויה והזויה. אנחנו בשנת בחירות כאמור ועוד מעט תקום כנסת חדשה וממשלה חדשה בעזרת ה', אחרת לחלוטין. אני מקווה שנוכל לחזור לימים השפויים יותר מכל ההיבטים, אבל בטח ובטח בהיבט המגדרי, שיהיו לנו פה יותר חברות כנסת ויותר שרות ויותר מנכ"ליות משרדים ויותר נשים בקבינט ויותר נשים בשולחנות מקבלי ההחלטות ובטח ובטח במוניציפלי ובשדות אחרים. אנחנו נמשיך להעיר את זה כל הזמן כל הזמן עד שזה יקרה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אולי אני אומר למי שלא מכיר, אני הייתי ראש מועצה אזורית. כשאני נבחרתי ב-2011 היינו משהו כמו 2% ראשות מתוך 257 רשויות מקומיות. היינו חמש, היום יש 15. הדרך מאוד מאוד ארוכה במוניציפלי, בטח בכנסת ישראל כשהיום אנחנו כ-25% חברות כנסת, שלא לדבר על כך שבכלל אין מנכ"ליות משרדי ממשלה. אני משתתפת תדיר בדיונים על חוק הגיוס, בשבוע האחרון מגיעים אין סוף אנשים לומר שצריך להדיר נשים מהשירות הצבאי כי אחרת לא יוכלו לגייס חרדים. נכון להיום במערך הלוחם יש יותר נשים כמובן מחרדים בכלל צה"ל, 20% מהלוחמים הם לוחמות, נראה לי שאת חובת ההוכחה אנחנו לא חייבות לאף אחד, בטח לא אחרי ה-7 באוקטובר. זה הזוי שב-2026 אנחנו עוד צריכות להגיד את זה שוב ושוב. תודה רבה. ראשונת הדוברות שלנו תהיה הגב' הדס בן אליהו ממכון ון ליר, בבקשה. << אורח >> הדס בן אליהו: << אורח >> תודה רבה על הדיון ולכל מי שהגיעו לוועדה. (מצגת). אני מציגה את מדד המגדר ומדד של אי שוויון מגדרי בישראל, זו השנה ה-13 שהוא מתפרסם. מי שפיתחה את המתודולוגיה שלו זו ד"ר הגר צמרת והוא מאפשר לנו לראות התפתחות של מגמות לאורך זמן ברמת השוויון המגדרי. זה נותן לנו כלי להסתכל על מה שמתרחש ולזהות דפוסים שמתפתחים ועל בסיס הזיהוי הזה להגיד כיווני פעולה והשלכות. המדד מכסה פחות או יותר את כל תחומי החיים, הם מוצגים לכם במצגת. לכל תחום חיים יש מספר אינדיקטורים. אנחנו נציג היום חלק קטן מהמדד, הוא זמין כולו, כל בסיס הנתונים שלו, זמין באופן חופשי באתר של 'יודעת' ואני מקווה שתיכנסו ותעשו שימוש. גם הפירוט של המתודולוגיה מופיע והכול מוצג באתר. אנחנו מסתכלות על כלל הפערים בין נשים לגברים, אבל גם בתוך הקבוצות הספציפיות, בהצטלבות בין מגדר לבין מיקום חברתי ואגע בזה ממש בקצרה בהצגה. חשוב להסתכל על הסך הכול של רמת השוויון המגדרי. אנחנו מסתכלות מ-2004, זאת אומרת 20 שנה, ואנחנו יכולות לראות שעל פני 20 שנה יש לנו שיפור של בערך 15%, זאת אומרת פחות מ-1% בשנה. בהשוואה למדינות אחרות בעולם זה שיפור מאוד איטי, ואני אגיד אפילו יותר מזה, כשאנחנו מדברות על פערים ועל אי שוויון, כשאין לנו התקדמות משמעותית זה כמו ללכת אחורה, כי קבוצה שהיא יותר פגיעה ויותר מוחלשת והפערים בינה לבין הקבוצה היותר דומיננטית לא מצטמצמים, זה אומר שהיא בעצם הולכת אחורה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אפשר לראות גם שלהנהגה יש תפקיד מרכזי במדד, בקפיצה בממשלת השינוי. << אורח >> הדס בן אליהו: << אורח >> נכון, תיכף נראה את זה בנתונים. אנחנו רואות את הירידה בשנה האחרונה של המדידה, תיכף נסתכל עליה באופן יותר ספציפי. החישוב הזה מבוסס על בערך 140 אינדיקטורים, כל התחומים שראינו מפורטים גם בחוברת שקיבלתם וגם באתר. התחום של עוצמה פוליטית וכלכלית הוא התחום שבו הפערים הם העמוקים ביותר. זה נכון גם למדינות האיחוד האירופי ששם גם רואים את התחום הזה כתחום שהוא משפיע לשלילה על רמת השוויון המגדרי ואנחנו רואות פה בצורה מובהקת את הצניחה ברמת השוויון בזירה הזאת בשנת 2023 לאחר הבחירות האחרונות והקמת הממשלה הנוכחית. החישוב הזה מבוסס על ארבעה אינדיקטורים, שניים של נבחרות ציבור, חברות כנסת וראשות רשויות מקומיות, ושניים של מינויים פוליטיים, שרות ומנכ"ליות של משרדי ממשלה. אנחנו רואות את הצניחה המאוד גדולה אחרי הבחירות האחרונות. יש עלייה קטנה, לכאורה, שנובעת מזה שהייתה התפטרות של שרים גברים, לא מזה שמונו נשים נוספות, שלא נתבלבל ונחשוב שאכן משהו השתנה לחיוב. עוד בעוצמה פוליטית וכלכלית יש לנו את הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. הממשלה העבירה בשנת 2000 חוק שמחייב ייצוג שוויוני בדירקטוריונים, זאת זירה שהיא גם פוליטית וגם כלכלית ואנחנו רואות את הירידה בייצוג נשים בדירקטוריונים. חברות ממשלתיות, תיכף נדבר על הפרטיות. אנחנו רואות גם שהמינויים שהממשלה מעבירה לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, יש לנו עלייה בחברות שאין להם בכלל נשים במינוי ממשלתי וזה כבר מתקרב לשליש מהחברות. הנושא הבא הוא יותר בזירה הכלכלית בשוק הפרטי. אני קוראת לשקף הזה להסתפק בפירורים. יש פה פירורים. מספר המנכ"ליות במשק על פני 20 שנה עלה ב-4%, היקף המנכ"ליות, ובחברות הציבוריות יש שיפור מאוד מאוד איטי בייצוג. זה מה שנקרא תסתפקו בפירורים. כשאנחנו מסתכלות על שכר, שזה קשור כמובן להשתתפות בשוק עבודה, הפערים בישראל הם מהגבוהים ב-OECD, ישראל לדעתי היא עכשיו רביעית בגודל הפער, והיא גם שייכת לקבוצה הקטנה של המדינות שהפער בהן על פני נגיד 12-10 השנים האחרונות לא הצטמצם ואפילו העמיק. זו סוגיה שאנחנו יודעות שהיא לא גזרת גורל משום שפערים בשכר ברוב המדינות של ה-OECD הם בירידה על פני זמן. כשמסתכלות רואות שמה שגבר מרוויח בשנה, אישה צריכה לעבוד שנה וחצי כדי להרוויח. הבן שלי אמר לי להגיד את זה הפוך, הוא אמר מה שאישה מרוויחה בשנה גבר מרוויח בשמונה חודשים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> הבן שלך חכם, והוא גם עובד פחות טוב, כי אנחנו עובדות יותר טוב. סתם סתם. << אורח >> הדס בן אליהו: << אורח >> תיכף נדבר על העבודה. בשכר, דרך הפערים בשכר אנחנו מדגימות גם את זה שנשים וגברים זה לא קבוצות הומוגניות ומיקום חברתי לפעמים משפיע או מעמיק את הפער ומדגיש איזה שהיא פגיעות ומוחלשות של נשים ממגזרים שונים. קשה מאוד למצוא נתונים על קבוצות. מה שמוצג פה זה מתוך מדד הגיוון, הוא לא נתון ישיר שאנחנו כוללות במדד, אבל חשוב לנו להציג את זה פה כי הפערים הם מאוד עמוקים ונשים מקבוצות חברתיות שונות, רמת ההכנסה שלהן נמוכה במיוחד והפערים האלה נכונים גם בתחומים אחרים ולא רק כמובן בשכר. בתעסוקה, נשים בישראל מועסקות בסך הכול בשיעורים מאוד גבוהים. הקבוצה שבה התעסוקה היא נמוכה יותר היא החברה הערבית, בסביבות 39%. יש שיפור, אבל הוא עוד לא במקום שהיינו רוצות שזה יהיה. אני מציגה פה נתונים של משרד העבודה, מינהל הסדרה ואכיפה על נשים בתקופה מוגנת, על פגיעה בתעסוקת נשים בתקופה מוגנת. הקו השחור הוא שיעור ההיתרים שניתנים על ידי הוועדה לפגיעה בנשים בתקופה מוגנת, פיטורים או הוצאה לחל"ת, או קיצוץ בהיקף משרה או שכר לנשים בהיריון ואחרי לידה ובכל הקריטריונים של מה שנחשב תקופה מוגנת. אנחנו רואות שכמעט כל הפניות של המעסיקים נענות בחיוב. אז אם זה אכן מנגנון הגנה זאת שאלה מצוינת. הוא רלוונטי רק לנשים שמועסקות מעל חצי שנה במקום העבודה שלהן, מי שמועסקת פחות מחצי שנה זה בכלל לא חל עליה ואין לה את ההגנה הזו, אז יש פה שאלה האם זאת באמת הגנה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> שמונה מכל עשר נשים לא נהנות מההגנה הזו, בממוצע. << אורח >> הדס בן אליהו: << אורח >> בהשכלה אנחנו יודעות שנשים השקיעו ומשקיעות ברכישת הון אנושי ומשכילות יותר מגברים בישראל, אבל אני רוצה להגיד מילה על מה לומדות ועל איפה עובדות וגם על מה קורה לאורך זמן. אנחנו מציגות פה נתונים של קצת יותר מעשור, על סטודנטיות בתחומי לימוד שונים באוניברסיטאות ועל נשים במשלחי יד מקבילים. מה שאנחנו לומדות מהתמונה הזאת היא על קיבעון מגדרי מאוד עמוק בדפוסים. אפילו אני אגיד שבשוק העבודה יש לנו העמקה של דפוסים מגדריים שהיינו בתהליך שהיה גיוון יותר גדול בתחומי העיסוק של נשים ומשנת 2021 אנחנו בחזרה רואות עלייה במגדור של המקצועות, וגם בתחומי הלימוד שזה נושא שמאוד משקיעים להסב נשים. אף פעם לא משקיעים בלהסב גברים, רק נשים, רוצים שהן יסבו את עצמן. אז יש מאמצים מאוד גדולים בתוכניות באקדמיה, אבל בפועל השינויים הם מאוד מאוד קטנים. המקצועות עצמם הם לא גבריים או נשיים. מקצוע ההוראה היה מקצוע שגברים עסקו בו לפני 200 שנה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> צריך לומר שבתעסוקה הן תופסות אחוז קטן יותר מחלקן באקדמיה. זאת אומרת בסוף במימוש או ביישום של ההשכלה הן בפחיתות לעומת האחוז שלהם ברכישת ההשכלה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זאת עוד סוגיה שצריך לשים לב אליה, לא יודעת אם התחום שאתן עוסקות בו, שבאמת יש לנו בחברה הערבית הרבה נשים שלמדו באקדמיה, אבל הן מובטלות, או נשים שרכשו מקצוע ועדיין הן לא מוצאות עבודה. למשל בתחום ההוראה יש לנו משהו בסביבות 13,000 מובטלות בעיקר, כי אין לנו הרבה עכשיו גברים שהולכים ללמוד הוראה, למרות שיש נטייה לפחות בעשור האחרון שפחות נשים הולכות להוראה ונפתחות יותר לכיוון כמו מקצועות הרפואה, פרא רפואי, גם הייטיקיסטיות וגם עורכות דין. וגם שם זה מקצועות מאתגרים, במיוחד בתחום ההייטק בשלוש השנים האחרונות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה נכון בכל החברה, בחברה הערבית אני מניחה שזה עוד יותר. << אורח >> הדס בן אליהו: << אורח >> אני מציגה את השקף הזה בגלל המשמעות של המילה עבודה. לפעמים אומרות, אה, היא לא עובדת, נשים תמיד עובדות, אבל לא תמיד בשכר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא רק בלי שכר, בלי תלוש שכר, את זה צריך להדגיש, כי בתלוש השכר יש את העתיד, כשהן מזדקנות. << אורח >> הדס בן אליהו: << אורח >> נכון, אבל אני מדברת על מה שנקרא עבודה שקופה, עבודות הבית, עבודות טיפול בילדים, גידול המשפחה. כשאנחנו מסתכלות, לא רק בישראל, אבל גם בישראל, על סך שעות העבודה או זמן העבודה, בשכר או לא בשכר, נשים עובדות יותר ואם זה היה נכנס כחלק מהחישוב הכלכלי בחשבונאות הלאומית, התמ"ג שלנו היה נראה אחרת לגמרי והתרומה הכלכלית של נשים לעומת גברים לתוצר המקומי הייתה עולה בעשרות אחוזים, וזאת סוגיה מאוד משמעותית, כי האחריות המוגברת של נשים על עבודת המשפחה משפיעה על אופן ההשתלבות שלהן בשוק העבודה. אני לא ארחיב על אלימות, הנושא הזה מדובר פה רבות, אני כן אגיד שהמדד מבוסס על שיתופי פעולה מאוד משמעותיים בעדכון הנתונים, גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גם המוסד לביטוח לאומי, מגוון של גופים, ופה יש לנו שיתוף פעולה מאוד יפה עם משטרת ישראל שאנחנו מגישות בקשות חופש מידע ומקבלות מענים ועל תיקים שנפתחים בגין עבירות מין במשפחה, יש גם נתונים על עבירות של אלימות פיזית במשפחה. אין ירידה. מה שהיינו רוצות לראות זה ירידה, אז אנחנו לא רואות את זה. והדבר השני, גם דובר פה כבר, הנושא של שימוש בכלי ירייה ורצח נשים ועלייה מאוד משמעותית, ככל שההתחמשות של המרחב האזרחי עולה כך השימוש בכלי ירייה ברצח נשים עולה. זו סוגיה מאוד מאוד כואבת שמובלת על ידי השר לביטחון לאומי. זה נראה לי פגיעה ישירה בנשים. מה אנחנו רואות בסך הכול? אם הייתי צריכה כסיסמה להגיד מה אני לומדת מהמדד, אז אני לומדת שהמדינה אומרת לנשים תעבדו ותשתקו. תעבדו בשכר נמוך או לא בשכר ותשתקו, אל תשפיעו, אתן לא משפיעות על המציאות, אתן לא במוקדי קבלת ההחלטות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תגידו תודה שאתן עובדות. << אורח >> הדס בן אליהו: << אורח >> נכון, בחלק מהמקרים גם תגידו תודה שאתן עובדות. ואנחנו יודעות ורואות לאורך השנים גם מהמגמות במדד שבלי שיש כוח פמיניסטי פורמלי בזירה הפוליטית, שינויים לטובה, צמצום של פערים, לא מתרחשים. אני אחזור על מה שחברת הכנסת מטי הרכבי אמרה, הרווח לחברה כולה משוויון מגדרי הוא מאוד גבוה, זה לא משהו שעוזר רק לנשים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ואני פה רוצה שוב לקרוא לכל הנשים בישראל, לא להצביע למפלגות שאין בהן ייצוג, אני רוצה להגיד שווה, אבל בכלל, ושווה של נשים, לא להצביע למפלגות שאין להן במצע אמירה על שוויון מגדרי. << אורח >> הדס בן אליהו: << אורח >> התחום של עבודה ומשפחה, כתבנו פה מספר המלצות שהן מוכרות גם מהעולם כתורמות לצמצום פערים. אחת זה קיצור של שבוע העבודה, חינוך חינם כמובן מגיל אפס. דברים שנאמרים שנים רבות. וגם לחשוב אחרת על החשבונאות הלאומית ולהכליל בתוכה את החישוב של העבודות השקופות. צמצום הבידול המגדרי בשוק העבודה ובהשכלה. נשים הן גם מועסקות עיקריות בשירותים החברתיים וגם מי שצורכות אותן ואת רשת הביטחון הסוציאלית הן צורכות יותר כי הן פגיעות יותר וכשהמדינה מסיטה את התקציבים והמשאבים מהתחומים האלה לטובת הביטחון, הנשים משלמות על זה מחיר כבד. אני אגיד כדבר אחרון, כשאנחנו רוצות לזהות מגמות ולעקוב אחרי התרחשויות ולהבין איך מצבים שונים משפיעים על נשים, אנחנו צריכות נתונים רגישי מגדר. זה דבר שמאוד מאוד מסובך להשיג במדינת ישראל, בוודאי שאנחנו לא מדברות רק על החברה הכללית אלא גם על קבוצות בתוך החברה הכללית, בין אם זה למשל נשים לעומת גברים בעלי מוגבלות, בין אם זה גברים ונשים יוצאי הקהילה האתיופית, נתונים שמאוד מאוד קשה להשיג ולקבל, בטח בזמן אמת. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למה? << אורח >> הדס בן אליהו: << אורח >> לא מפלחים, לא מציגים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> השאלה אם יש בחברה האזרחית עמותות או מוסדות שבאמת חשוב להם הדבר הזה, לא רק אתיופיות, גם נשים ערביות ועוד מגזרים, אולי גם חרדיות, שמתעסקות גם בסוגיה הזאת, כי זה גם דבר חשוב. אני חושבת שלא רק בחברה הערבית אלא בכלל בכל החברות שנחשבות כמיעוטים, הן יכולות להוות מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית בנושא הזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שאחד האתגרים גם של ארגוני חברה אזרחית, שהם לא מצליחים לקבל נתונים כשהם מבקשים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני מודה להדס בן אליהו, סקר מדהים בעוצמת הנתונים. << אורח >> יעל לביא: << אורח >> אנחנו נמצאות כאן הרבה בכנסת ורציתי להגיד לגבי האלימות. אנחנו רואים שכשנשים חלשות וכשהמגדר חלש הוא גם יותר מותקף ויותר חשוף לאלימות, שזה משהו שצריך לשים אותו בראש. המצב של הנשים הוא חוצה חברה. הוא לא ימין ולא שמאל, וזה צריך לשים על השולחן שזה לא עניין של ימין ושמאל, ומפלגות בכנסת לא יכולות שלא יהיה להן ייצוג נשים ונשים לא יכולות להתנגד להצעת חוק שיש בה חובה לייצג נשים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני הגשתי הצעת חוק, סתם ככה כאנקדוטה, לייצוג שווה של נשים בוועדות התכנון. גם עולם התכנון, פארקים ציבוריים, אולמות, כל דבר - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה לא סתם, זה סופר חשוב. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> נכון. הגשתי הצעת חוק שהופלה על ידי הקואליציה הנוכחית. אבל כדוגמה, זה צריך להיות בכל מקום ואנחנו צריכים להיות אקטיביות בחקיקה. הגשתי הצעת חוק לייצוג שווה של נשים בדירקטוריונים של חברות פרטיות, בדומה לציבוריות, שגם שם זה לא הכי טוב, אז גם זה כמובן נפל. ועוד כהנה וכהנה הצעות חוק שמדברות על שוויון מתוך תפיסה שאנחנו צריכות להיות אקטיביות בחקיקה. זה לא עובר, אבל בסדר. אני אעביר, ברשותכן, את רשות הדיבור לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, אם יש לך משהו לומר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בוקר טוב לכולם, תודה ענקית על המאמץ, תודה לכל מי שהגיע וטרח להשמיע קול. פספסתי את ההתחלה, בגלל הפקקים, אבל אני רוצה להעלות שתי נקודות עיקריות בקשר לכל החלוקה גם של תעסוקה מגדרית וגם של שכר. בקשר לתעסוקה מגדרית הוזכר פה הנושא של העבודה שאנחנו עושות כנשים בבית בלי לקבל עליה שכר וגם הרבה נשים היום מביאות אנשי או נשות מקצוע שעושות את העבודה הזאת, אם זה הלימוד של הילדים, אם זה בייביסיטר, ניקיון, כל מיני דברים, כי הן לא יכולות לעשות את הכול, אבל זו עדיין הוצאה לא מוכרת. וזה התפקיד שלנו כחברות כנסת, אני מבקשת מהוועדה, מחברות הוועדה, לנסח חוק שזה יהיה הוצאות מוכרות. אנחנו משלמות הון תועפות על מיסים, למה אין לנו זכות להחזר על דברים שאנחנו בסופו של יום כדי להתפרנס בכבוד מתקמצנים על עצמנו והורסים את הגוף שלנו כדי להספיק את הכול ולהמשיך להוכיח את עצמנו בכל המקומות, גם בעבודה וגם בבית הדבר השני, גם לגבי התעסוקה. הרבה נשים, צעירות בעיקר, שגם היו להן יכולות ורכשו מקצוע שהן יכולות בעמדות משפיעות, אבל הן לא זוכות למקום הזה ואני חושבת שצריך לחזור לנקודה הזאת של העדפה מתקנת. הנקודה האחרונה, כל הסוגיה של הפער הנוראי בשכר שבשנה האחרונה הוא גם עלה. ראינו שהוא מתקרב ל-40% השנה. אני חושבת שצריך להתריע בנקודה הזאת ולקום ולעשות מעשה וזו גם החובה שלנו כאן. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אנחנו נמצאים בקואליציה מאוד מאוד מיזוגינית, שיתפתי גם בוועדה לחוק הגיוס, רוצים להדיר נשים "בתמורה", כי נשים הן פריצות, כי נשים לא יכולות לעמוד ליד. היה שבוע מאוד קשה ברמה של ההתקפה המגדרית כתנאי לגיוס חרדים ונושא של צניעות וקדושה וטומאה. היה שבוע קשה בוועדת חוץ וביטחון בנושא המגדרי, נשים לא יכולות להיות פרמדיקיות, דרישה למסלולים נפרדים. היה ממש שבוע טעון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי, על הדיון, דיון מאוד חשוב. אני מקשיבה לדברים וכמי שבאה כבשר מבשרה של החברה האזרחית, קשה לי לשמוע את זה, זה כל הזמן מרגיז לשמוע את זה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מגרד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אמת, מגרד. ובא לי להגיד, נשים הן חלק מהמרחב ומי שלא טוב לו יום טוב לו. באמת, מספיק, כל פעם הנתונים האלה על רצח נשים, על כלכלה, על אקדמיה, בבית, אלימות מינית, איפה שלא נזרוק אבן אנחנו נראה שאנחנו נמצאות במקום נמוך. גברתי, הקואליציה הזאת הגיעה לי עד כאן, אנחנו צריכות לצאת מהדיון הזה, יש פה ארגוני חברה אזרחית מפוארים, אנחנו יכולות לצאת מפה עם כמה הצעות חוק, וכמו שהם עושים לנו בליץ חקיקה מיזוגינית, בואו נעשה בליץ חקיקה של זכויות נשים. נגיש בשבוע הבא עשר הצעות חוק על קידום זכויות נשים ושזה יעלה לכותרות. אישה נרצחה שלשום, זה בקושי היה בכותרות. אני אומרת שנצא היום מהדיון עם איזה שהוא בליץ חקיקה של זכויות נשים ובשבוע הבא נשים את כובד משקלנו עם תקציב המדינה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עזוז. חברת הכנסת מרב מיכאלי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשמוע קודם. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מצוין, כי זה הפרומו לדוברות הבאות שלנו משדולת הנשים בישראל. ראשית הגב' רחלי סונגו, מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים. בבקשה ותודה על הסקר. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> קודם כל תודה רבה, גברתי, שהזמנתם אותנו לבוא ולהציג את הסקר שלנו, תודה גם למנהלת הוועדה. באוגוסט 2025 שדולת הנשים בישראל קיימה סקר מקיף בקרב כ-1,000 נשים, מדגם מייצג של הנשים הישראלית על כל גווניהן. שאלנו נשים שורה רחבה של שאלות שנוגעות חיים עצמם, שוק התעסוקה ושכר, הורות, בריאות, ביטחון אישי במרחב הציבורי, אלימות במשפחה, הטרדות מיניות וייצוג נשים בקבלת החלטות. אנחנו בוחנות את השוויון המגדרי לא כיעד תיאורטי אלא דרך המציאות היום יומית של נשים בישראל ואת הצעדים הדחופים שנדרשים כדי לקבל שוויון אמיתי. הסקר נערך מתוך הבנה שהשנים האחרונות בישראל, תקופה של משברים מתמשכים, מלחמות וחוסר יציבות, פוגשות נשים בדיוק בנקודות הרגישות ביותר, בעבודה, בבית, בבריאות ובתחושת הביטחון האישי. זהו הקול של הנשים שבישראל על כל גווניהן, יהודיות וערביות, חילוניות ודתיות, קול שאנחנו מביאות היום לקדמת הבמה כדי שיישמע ויתורגם למדיניות. אנחנו נתחיל בהצגת הסקר, תציג אותו תומר מרון, מנהלת ידע ונתונים בשדולת הנשים ולאחר מכן אני אציג בקצרה את צעדי המדיניות ששדולת הנשים מציעה לעשות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אולי לפני שתומר מתחילה, הסקר שהציג מכון ון ליר הוא סקר אמפירי, בעוד שאתן מציגות סקר בנקודת מבט נשית, זו השלמה לתפיסה ההוליסטית של המעמד והמצב של הנשים. << אורח >> תומר מרון: << אורח >> תודה רבה על ההערה הזאת, אני חושבת שזו בדיוק התמונה המשלימה, יש לנו מבט אחד שנותן לנו מבט-על ואנחנו יורדות לרמת הפרט ושואלות נשים איך הן חוות את הפערים האלה ומה הן חושבות עליהן. שלום לכולן, תודה על הדיון הזה. אני אמשיך את רחלי מהנקודה שהיא התחילה. (מצגת). כמו שרחלי אמרה, היו לנו כ-1,000 נשים במדגם הזה, כולן בנות 18 ומעלה, מדגם מייצג של האוכלוסייה, כל מה שיוצג מובהק סטטיסטי והנתונים נאספו באוגוסט 2025 ואנחנו ביצענו את הסקר יחד עם מכון גיאוקרטוגרפיה שערכו אותו בשבילנו. נתחיל ממבט כולל על המצב העכשווי ביותר והוא השלכות המלחמה על נשים. הנשים במדגם נשאלו אילו קשיים ייחודיים הן חוו מאז תחילת המלחמה. כאן אתם רואים את התשובות. הן יכלו לבחור מספר תשובות, לכן זה גם נסכם ליותר מ-100%. הקשיים העיקרים שאנחנו רואים שנשים חוו הם בראש ובראשונה חשש מוגבר לביטחון האישי במרחב הציבורי. במקום השני קושי רגשי ותחושת בדידות ובמקום שלישי פגיעה בהכנסה או באפשרות לעבוד. זה אנחנו רואות ש-32% מהנשים ענו. אני רוצה לקחת אתכם יותר למטה, דווקא הכי למטה בגרף הזה ולהראות ש-4% מהנשים מדווחות שמאז תחילת המלחמה הן חוו קושי מוגבר בתחום של התנהגות אלימה בזוגיות ובמשפחה. 4% נשמעים כמו מעט אבל אנחנו יודעות ויודעים כמה קשה להשיג דיווח מלא על דבר כמו התנהגות אלימה, וככה בשאלה כמעט שרירותית קיבלנו 4% שמדווחות את זה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ו-15% פגיעה במערכות יחסים קרובות. זה מסתכם ב-20%, אחת מכל חמש נשים בערך, זה יכול להיות גם וגם, אבל זה אומר – << אורח >> תומר מרון: << אורח >> מערכת היחסים המשפחתית, נכון. נמשיך לנשים בשוק התעסוקה. אנחנו שאלנו נשים האם קרה להן שהן ידעו על גבר מקביל להן בעבודה שמקבל שכר יותר מהן. 35% מהנשים אומרות שהדבר הזה קרה להן פעם אחת או יותר. יש המון נשים שלא יודעות או שלא ענו על השאלה. זה כמות מאוד משמעותית. גם 17% מהנשים מכירות מישהי אחרת שזה קרה להן, לא בגוף ראשון, אבל כן מכירות את המקרים האלה. 35% מהנשים חוו את זה על בשרן. אחר כך הצגנו להן נתונים עדכניים לגבי פערי שכר בין גברים לנשים ושאלנו אותן מה הן חושבות שהסיבות לאותם פערים. שאלנו שתי שאלות, שאלנו מה לדעתן הגורם העיקרי, זה מה שאתם רואים בסגול, הן התבקשו לבחור גורם אחד עיקרי, ובכחול שאלנו מה הגורמים הנוספים, כאן הן יכלו לבחור כמה שהן רוצות. נתמקד בצד הסגול, בגורמים העיקריים. הגורם העיקרי שהנשים רואות, 43% מהנשים אומרות שהגורם העיקרי לפערי השכר הוא פשוט אפליה מגזרית גרידא. הגורם העיקרי הבא הוא האחריות על ילדים ועל תחזוקת הבית, 26% מהנשים אומרות את זה. אנחנו רואות שכשהן התבקשו לבחור את שאר הגורמים אז הסדר הוא דומה. שאלנו מה הן חושבות שמעסיקים צריכות לעשות כדי לקדם נשים בשוק התעסוקה. גם כאן הן יכלו לבחור יותר מתשובה אחת, 59% סבורות שעל מעסיקים לבחור את העובדים והעובדות על פי הכישורים שלהם, 54% סבורות שעל מעסיקים לעודד נשים לתפקידי ניהול ו-50% מהנשים סבורות שעל מעסיקים לאפשר גמישות בשעות עבודה. הנושא הבא, חלוקת אחריות בין בני זוג. שאלנו נשים בשני תחומים, בתחום של טיפול בילדים ובמשפחה ובתחום של תחזוקת הבית, מי אחראי יותר, את או בן הזוג שלך או שווה בשווה. אנחנו רואים ש-51% מהנשים דיווחו שהן האחריות העיקריות על טיפול שוטף בילדים, 26% דיווחו שהם מתחלקים שווה בשווה ורק מעט מאוד אחוזים אמרו שבן הזוג יותר אחראי על הטיפול בילדים. בתחזוקת הבית יש לנו 66%, האחוז עוד יותר גבוה של נשים שהן האחראיות הבלעדיות. אפשר להניח שגברים כן מוכנים לטפל בילדים, זה משהו קצת יותר מתגמל. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מעניין לשמוע גם פילוח לפי גיל. << אורח >> תומר מרון: << אורח >> בוודאי, יש לנו פילוח כזה. שאלנו נשים גם לגבי חופשת לידה לאבות. אנחנו יודעים שלפי נתוני ביטוח לאומי בכל שנה כ-1% מהאבות יוצאים לחופשת לידה מוכרת בביטוח לאומי, תקופת לידה והורות. כאן שאלנו את הנשים האם אב הילדים שלכן יצא לתקופת לידה והורות, אם לא, למה. אנחנו רואים כאן את מי שענו שהוא לא יצא ומה הסיבות שהוא לא יצא. חשוב להגיד, אנחנו רואים שהסיבה הראשונה היא: אני לא רציתי לחזור לעבודה. 15 השבועות שניתנים בחוק של תקופת לידה והורות הם קצרים לכל הדעות, גם בהשוואה למדינות מתקדמות אחרות. << אורח >> נגה ארבל: << אורח >> מה האחוז מתוך המדגם שלא יצאו? << אורח >> תומר מרון: << אורח >> היה לנו שם אחוז יותר גבוה ממה שהוצג בביטוח לאומי, זה היה בערך 4%, אנחנו משערות שזה בגלל שלא הבינו לגמרי את השאלה כשאנחנו אומרות מוכר בביטוח לאומי, וגם בגלל עניינים של הדגימה. זה הרבה יותר מהאחוזים שאנחנו יודעים מהמציאות. רוב מאוד מוחלט של המדגם - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני לא יודעת אם הצעירות פה יודעות אבל כשאני הייתי בחופשת לידה זה היה 12 שבועות. << אורח >> תומר מרון: << אורח >> 15 שבועות הם זמן מאוד מאוד קצר שלרוב הנשים הוא לא מספיק, ולכן כשאנחנו רואות כאן שנשים עונות שהן לא רצו לחזור לעבודה, זה לא כי הן כפויות טובה, זה כי הזמן הזה לא מספיק ולחלק את 15 השבועות בין הגבר והאישה זה לא משהו שאנחנו באמת יכולות לעבוד איתו. לכן, כמו שרחלי תפרט אחר כך, יש אלטרנטיבות שהן הרבה יותר הגיוניות כדי לאפשר בחלוקה את האחריות הזו. אנחנו עוברות לנקודה קצרה בנושא של בריאות. שאלנו נשים האם הן תומכות או מתנגדות להוספה של אמצעי מניעה לסל הבריאות בתוך שקילת כל השיקולים התקציביים. יש לנו 67% שמסכימות עם הכנסת אמצעי מניעה לסל הבריאות באופן מסובסד. תמיכה רחבה דרך אגב נצפתה בכל המגזרים, בכל רמת הדתיות, זה אומר חילוניות, מסורתיות, דתיות, חרדיות, נשים ערביות, כולן תומכות בדבר הזה. נעבור לנושא של מדיניות ונשים במוקדי קבלת החלטות. מה שאנחנו מציגות כאן זו שאלה ששאלנו את הנשים, האם היית רוצה לראות יותר נשים, או שההרכב המגדרי הקיים מספק אותך בכל אחד מהתחומים הבאים של המדיניות. שאלנו על תקציב, על ביטחון, על מדיניות חוץ ועל מדיניות פנים. בכל התחומים מעל 65% מהנשים היו רוצות לראות יותר נשים במוקדי קבלת ההחלטות ובאופן בולט אנחנו רואים את זה בתחום של תקציב ובתחום של מדיניות פנים. בנוגע לאלימות והטרדות מיניות, אני אעבור רק על דיווחים של נשים על החוויות האישיות שלהן בנושא הזה. אנחנו שאלנו האם קרה שהרגשתן לא בטוחות במרחב הציבורי. 58% מהנשים דיווחו שהרגישו לפחות פעם אחת לא בטוחות במרחב הציבורי. שאלנו על תלונות על הטרדה מינית במקום העבודה. 57% מהנשים אומרות שמי שנפגעת בסופו של יום מתלונה על הטרדה מינית במקום העבודה היא בעיקר המתלוננת. אנחנו רואות חוסר אמון במנגנון בתוך מקום העבודה שנועד להגן על נשים מהטרדות מיניות. אחריות המדינה בטיפול באלימות במשפחה. 88% מהנשים חושבות שהמדינה צריכה לעשות יותר כדי למנוע אלימות במשפחה. גם זה נמצא בהסכמה רחבה בין מצביעות קואליציה, מצביעות אופוזיציה, כל המגזרים, כולן מסכימות שהמדינה לא עושה מספיק. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> מרחב ציבורי, נשים שהרגישו לא בטוחות במרחב הציבורי, מדובר על הרחוב או גם על מקומות עבודה, בתי ספר או מה? << אורח >> תומר מרון: << אורח >> אנחנו שאלנו מרחב ציבורי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> השארתן את זה פתוח? << אורח >> תומר מרון: << אורח >> כן. בעניין של נכונות להחזיק נשק בבית, שאלנו נשים האם הייתן רוצות שיהיה נשק אישי בבית שלכן, 63% מהנשים קודם כל אמרו שלא היו רוצות, 30% כן היו רוצות, אבל אם אנחנו לוקחות את 63% שלא היו רוצות שיהיה נשק בבית שלהן, אלה הסיבות למה הן לא היו רוצות. 23% אומרות שזה מסוכן אם יש ילדים בבית, 23% חוששות מתאונות או משימוש לא נכון, אבל הדברים שאני רוצה להתעכב עליהן הן 12% שמתנגדות עקרונית, 10% שאומרות שנשק עלול להגביר את תחושת האיום או האלימות בבית ו-5% שחוששות שהנשק ישמש נגדן. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה 15% בתחושה של איום פיזי, שזה מזעזע. << אורח >> תומר מרון: << אורח >> ממש ככה. יכול להיות שיש חפיפה ביניהן. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כן, עדיין, אחת מעשר או אחת משמונה זה נתון קשה. << אורח >> תומר מרון: << אורח >> בעניין של הטרדות מיניות, 31% מהנשים חוו הטרדה מינית במקום העבודה, 25% חוו הטרדה מינית מנותן שירותים כלשהו שנתקלו בו ו-9% הוטרדו על ידי רופא הנשים שלהן. הטרדות מיניות פוגשות נשים בכל מקום שהן מגיעות אליו, אם זה במקומות העבודה שלהן, סתם במרחב הציבורי על ידי אי אילו נותני שירותים וגם במקום הכל כך אינטימי שזה כשהן מקבלות טיפול רפואי. 9%, שוב, נשמע מעט, זה כל כך הרבה, זה כמעט אחת מעשר נשים. ואנחנו מסיימים כאן את הנתונים באלימות בתוך המשפחה. 14% מדווחות שחוו אלימות מבן זוג או מקרוב משפחה לפחות פעם אחת במהלך החיים שלהן, זה אחת משבע נשים. שוב אני אומרת, אנחנו יודעות כמה קשה להגיע לדיווח מלא של הנתון הזה וכשאנחנו מגיעות כאן, בשאלה שלא הלכנו סחור סחור, שאלנו האם חווית אלימות מבן זוג או מקרוב משפחה, 14% אומרות: כן, חוויתי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> היה פה לא מזמן דיון על אלימות כלכלית. אלימות היא אלימות היא אלימות. << אורח >> תומר מרון: << אורח >> לגמרי. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אחרי שראינו את הנתונים אני אציג בקצרה כמה צעדי מדיניות של שדולת הנשים בישראל. חברת הכנסת עדי עזוז דיברה על חקיקה, שוק התעסוקה הוא פערי שכר. הנושא של פערי שכר זה נושא שנשים הכי תופסות שצמצום פערי שכר יוביל לשוויון. מה שיפה היה לראות שזה גם היה באופוזיציה וגם בקואליציה, שגם לא משנה מה הזיקה הפוליטית שלך, צמצום השכר זה אחד מהנושאים שנשים מרגישות שמעכב אותם לשוויון. דיברנו על דברים שאפשר לעשות. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תיקון מספר 6 קובע שמעסיקים מעל 518 עובדים צריכים לפרסם טבלאות אם יש פערי שכר בין עובד לעובדת. 518 עובדות זה חברות גדולות, אנחנו חושבים שצריך להרחיב את תיקון החקיקה לחברות גם קטנות יותר. צריך לקבוע סנקציות, כיום אין בכלל סנקציות בנושא. אנקדוטה קטנה, זה החוק היחיד שמוזכר פה עובדת ועובד, לשון נקבה. צריך לקבוע גם סנקציות, כל עוד אין סנקציות אז זה לא באמת קורה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> בגלל שהייתי ראש רשות מילאתי את הדוח הזה, מאחר שברשות קטנה רוב המועסקות הן נשים ורוב המועסקות הן סביב הוראה ומעונות וסייעות, אז בהגדרה גם על פי חוק השכר הרבה יותר נמוך מהמהנדס או מנהלי מחלקות. << דובר >> קריאה: << דובר >> מדובר באותו תפקיד. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> שם אין פערים, אבל לפעמים הדיווחים האלה לא עושים את ההבחנה של פר תפקיד, עושים הבחנה של מה הממוצע של העסקת נשים מול העסקת גברים, אבל זה לא בסיס השוואה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> לא, זה צריך להיות באותו תפקיד. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ברור, אבל בדיווחים שאנחנו נדרשים זה לא, ואז לכאורה יש פער שלא תמיד הוא נכון. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> עוד נושא שעלה פה זה הנושא של איזון בית-עבודה. היום משרד הכלכלה נותן את אות ההעסקה והשוויון לחברות שמקדמות שוויון מגדרי, אבל מדובר רק בחצי מיליון ₪, צריך להרחיב את זה לעוד חברות, צריך להרחיב תוכניות של משרד העבודה שנותנות מענקים לחברות שעושות שוויון חברתי. דיברנו על הנושא של אמצעי מניעה. כיום אמצעי המניעה לא בסל הבריאות, אלא בסבסוד גלולות עד גיל 20. שדולת הנשים בישראל כחלק מ'פורום 21' הגישה בקשה לוועדת סל הבריאות להכניס את הנושא של אמצעי מניעה לסל הבריאות לסבסוד עד גיל 25. חופשת לידה. דיברנו על הנושא של חופשת לידה לאבות. היום באירופה נותנים חופשת לידה ייעודית רק לאבות, זו חופשת לידה שאו שהאב לוקח או שהיא אובדת, והיתרון הוא שזה כלי מאוד חזק לצמצום פערים מגדריים בשוק העבודה ולחיזוק התא המשפחתי. אני לא צריכה להגיד שאב שמבלה עם הילד שלו בכאלה זמנים חשובים זה אחרי זה יכול לשפר את כל הדינמיקה המשפחתית סביב הורות. אלימות כלפי נשים, דיברנו על 88% מהנשים שאמרו שהמדינה לא עושה מספיק. הצעדים שאנחנו מציעות, היו על זה הרבה דיונים, אחת, משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי, תפרסמו את הנתונים בלי להתחנן אליכם כל שנה, גם הנתונים של רצח נשים וגם נתונים של אלימות במשפחה מפולח לפי פרמטרים כדי שאנחנו נוכל לזהות מגמות ומניעה, להרחיב את החוק של הפיקוח הטכנולוגי, האיזוק האלקטרוני, הקמפיין הייעודי שהבטיחו לנו ותיקוני חקיקה. דיברו פה על חיזוק חוק למניעת אלימות במשפחה, הגדרת נושאים של אלימות רגשית, כלכלית, טכנולוגית ומשפטית ולוודא שכלי נשק לא יגיע לידיים מסוכנות. אנחנו מבקשים הקמת ממשק מידע משותף בין אגף כלי הירי, הרווחה, בריאות וביטוח לאומי. היה תיקון חקיקה מסוים שעובד סוציאלי יכול לדווח לאגף כלי הירי על שהוא יודע שיש אדם שאשתו מדווחת על אלימות במשפחה שהגיש את הבקשה, אבל הוא לא יכול לדווח לפני זה שיש גברים מסוכנים שאנחנו לא רוצים שיגיע אליהם כלי נשק. וקביעת תוכנית לאומית ייעודית למאבק באלימות ורצח כלפי נשים בחברה הערבית. לגבי פגיעות מיניות, למשל דיברנו פה על הנושא של הטרדות מיניות מצד רופא. אנחנו סבורות שצריך לעשות הצעת חוק שתקבע שיש לשלול רישיון של רופא לצמיתות במקרים שהוא הורשע בעבירת מין במסגרת טיפול רפואי שהוא נתן, וזה בעקבות המקרה של בני שכטר, רופא שפגע מינית במטופלות שלו ומשרד הבריאות קבע שיוחזר לו הרישיון אחרי שבע שנים. אנחנו יחד עם מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי פגיעה מינית הגשנו על זה ערעור ועכשיו אנחנו מחכים לתוצאות. לסיום אני רוצה לדבר על אחריות הכנסת והממשלה לנושאים האלה. אנחנו עדות לגל חקיקה שבפועל מחליש נשים בישראל ומעמיק פערים מגדריים. חוק בתי דין הרבניים (בוררות), חוק הטרדה מגדרית באקדמיה בתארים מתקדמים, חוק הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי, חוק הג'ובים של אמסלם לביטול נבחרת הדירקטוריונים. אנחנו ראינו במדד המגדר בשנת 2015, 47% מהנשים בדירקטוריונים בחברות הממשלתיות, בשנת 2025 34%, ועכשיו עם חוק הג'ובים שהולכים לבטל את נבחרת הדירקטוריונים ולקבוע שהשרים הם אלה שיחליטו על המינויים אנחנו רק נראה שזה יקטן. אנחנו מבקשות מהמדינה ומהממשלה לקיים את פסיקת בג"צ בבג"צ המנכ"ליות של שדולת הנשים בישראל שקבע שחייב להיות ייצוג הולם לנשים בתפקידים בכירים ואנחנו רואות שזה בפועל לא קורה ואנחנו עדיין באפס מנכ"ליות של משרדי ממשלה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה לגב' רחלי סונגו. מרב, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> יש לנו עוד סקירות? << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לא, ועכשיו נעבור למשרדי ממשלה ונעשה קצת פינג פונג, אבל אם את רוצה, אז בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בשמחה. בעיקר שמחה, כל האירוע הוא שמח, חגיגה שנתית. צריך להגיד, אני לא רוצה לחזור לדיון על עונש מוות, אבל אם את מסתכלת על נתוני רצח נשים בשנה החולפת זה נראה לי שעונש מוות לנשים הופך להיות עניין שבשגרה במדינת ישראל. העלייה המטורפת ברצח נשים והעלייה המטאורית בתחושת חוסר הביטחון במרחב הציבורי והנתונים על פחד של נשים מכלי נשק בבית כשהשר לביטחון לאומי מחלק אותם לא רק ביד קלה ורחבה אלא גם באופן חלקי בצורה לא חוקית - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא מחלק אותם כמו בקלאווה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> הלוואי שהיה כמו בקלאווה, עזיזתי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מרב, בשנת 2025 נרצחו 46 נשים, את יודעת כמה נרצחו בשנת 2022 בממשלת השינוי? 23. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אין ספק שבממשלת השינוי נעשתה עבודה מאוד מאוד משמעותית בכלל להורדת הרצח במדינת ישראל, גם פחות ערביות וערבים נרצחו בשנת 2022 בממשלת השינוי, אבל צריך להגיד שבשנת 2018 נרצחו עוד פחות נשים. אין ספק שבממשלה הזאת יש פשוט יד קלה על ההדק על מלא והגופות נערמות פה ברחובות בכל התחומים, ברצח נשים, ברצח בחברה הערבית, בהרוגות והרוגים בתאונות דרכים. אני בטוחה שאם ניכנס לתאונות עבודה, למתות ומתים בבתי החולים מזיהומים, אין לי שום ספק שאנחנו נראה את זה על כל הסקלה הזאת. היחס לחיי אדם הוא ממש של זילות. אני אגיד יותר מזה, ראינו מה קרה עם החטופות והחטופים, זה יחס של מטבע עובר לסוחר, חיי אדם הם מסחרה ממש, יש חיים שווים וחיים שווים פחות וחיים של נשים במדינת ישראל ב-2025 ו-2026 שווים הרבה פחות. הנתונים המאוד עגומים שמביא מדד המגדר שעושות הנשים הקדושות בוון ליר, גם הדס בן אליהו, באמת היכולת לעשות את זה בצורה כל כך עקבית, כל כך עמוקה, רצינית ויסודית כל השנים האלה, הדס, באמת, זה להסיר את הכובע מעומק הלב. בהשראת כמובן נעמי חזן וחנה הרצוג ורונה ברייר, שהן שם מהתחלה. הנתונים המאוד עגומים שמביא המדד, צר לי להגיד לכן, שהם לא מתחילים לייצג את עומק המצב הגרוע באמת, ואני חושבת שאין מישהי מסביב לשולחן הזה שלא מרגישה את זה, כי זה לא רק שהמצב הוא יותר גרוע, אלא אנחנו במקום שאם בשנות ה-90 וקצת בשנת האלפיים המצב היה גרוע, אבל אז באנו וצעקנו והצלחנו להשיג תשומת לב והצלחנו להשיג שינויי חקיקה ואיזה שהוא שינוי נורמטיבי, היום יש כאילו הסכמה שזה גרוע, אבל מצד שני יש אפס יכולת להשפיע על המדיניות. המדיניות רק משתנה לרעה. משום שהציבור היא בלאו הכי שבורה ומותשת ומרגישה חסרת וחסר אונים באופן כל כך עמוק, לא רק לגבי מצב נשים, אלא באופן כללי לגבי החיים שלנו כאן, אז היכולת להניע שינוי היא כמעט אפסית. אני אומרת את זה לא כדי לרפות את ידינו חלילה, משום שכמו שאמרה גלוריה סטיינמן, אם אישה יכולה להיות או פמיניסטית או מזוכיסטית, ואלוהים יודעת שמזוכיסטיות אנחנו לא, אז אין לנו אלא לקום כל בוקר ולהיאבק על הדבר הנכון, אבל צריך להבין מול מה אנחנו עומדות ועומדים היום. אנחנו עומדות ועומדים מול מצב שהוא הרבה הרבה יותר קשה ממה שהוא היה לפני שני עשורים. המצב הוא יותר קשה כי כביכול עשינו התקדמות ולמרות ההתקדמות הזאת אנחנו הולכות אחורה, יש תחושה של כמו גל שלוקח אותך אחורה ואת לא מצליחה לעצור ואת לא מצליחה לחזור לחוף. אני חוששת, גברתי יושבת הראש, שאנחנו לא בסוף התהליך הזה, משום שבבית הזה מקודמות יוזמות הרסניות לנשים כמו הפרדה, כמו דיבורים על לשמור על הבתולים עד הנישואים, אלוהים שתשמור, אנחנו רואים בסקר של שדולת הנשים שרוב מכריע של נשים במדינת ישראל, חוצה, מילא עמדה פוליטית, אבל גם עמדה דתית לצורך העניין, רוצות שאמצעי מניעה יהיו כלולים בסל הבריאות והם מנסים לגרום לך לחזור להיות עם חגורת צניעות, עוד שנייה יחלקו פה מנעולים לגברים. אנחנו רואות תהליכים שלוקחים את הנשים עוד יותר אחורה והם לא הסתיימו עדיין. אנחנו כולנו צריכות לקחת בחשבון שבשנה הקרובה, אני לא מעריכה שהבחירות יוקדמו, אבל כשיגיעו הבחירות כל מי שיושבת כאן מסביב לשולחן ויש לה איזה שהיא השפעה על נשים נוספות צריכה לזכור שלבחירות הבאות צריך לדבר עם נשים על הנושאים האלה. לאורך השנים, בגלל הרבה מאוד הסתה ואלימות מימין, נשים עברו להגיד, והרבה גם, צריך להגיד, הארגונים לא היו נקיים מהדבר הזה, ושוב, אני לא שופטת אותם, אני מבינה את זה, אבל כל הזמן אמרנו שזה לא פוליטי, זה לא ימין ושמאל, זה לא קואליציה אופוזיציה. זה מעולם לא היה נכון וזה ודאי לא נכון היום. כשעשינו את הדבר הזה ואמרנו שזה לא פוליטי לקחנו מנשים את האפשרות להבין שיש להן יכולת להשפיע על החיים של עצמן באמצעות ההצבעה שלהן, באמצעות הבחירה האם את מצביעה למישהו או מישהי שתדאג לאינטרסים שלך, על הגוף שלך, על הבריאות שלך, על הביטחון האישי שלך, על הילדות והילדים שלך, על החינוך שלהם, שהם לא ימותו באיזה מעון לא מפוקח, אני לא רוצה להשתמש בביטויים חמורים, או שאת תצביעי לכאלה שמוכרים לך סיפורים על איזה סיפור לאומי גדול, אבל בפועל זורקים אותך לכלבים בצורה אקטיבית, לא בצורה פסיבית, מרעים את תנאי החיים שלך ושל הילדות הילדים שלך ואת הסיכויים של כל אחד ואחת מכם להישאר בחיים ובטח ובטח באיכות חיים. אם יש משהו שאנחנו צריכות לקחת לבחירות הקרובות זה את ההבנה שאם אנחנו לא ניתן לנשים את הכלים להבין את הדבר הזה ולפעול לפי ההבנה הזאת אז אנחנו נדרדר את עצמנו אחורנית עוד ועוד ועוד ואלוהים יודעת מתי תהיה לנו הזדמנות שוב להתחיל ולתקן. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני אומר לך, כי אולי לא היית בהתחלה, זאת הייתה הקריאה הראשונה, לא להצביע למפלגות שאין בהן ייצוג. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כן, העלאת התודעה קצת. גם אישה היא לא בהכרח פמיניסטית. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לכן אני רוצה להגיד, במסגרת זה שאני אומרת שהמצב היום הוא חמור לאין שיעור ממה שהוא היה, הייתה תקופה לא מבוטלת בכנסת הזאת שהיו שיתופי פעולה של פמיניסטיות גם בקואליציה וגם באופוזיציה ובאמת היה מין דבר כזה של אישה במקום מסוים יש לזה משמעות. לצערי אנחנו היום במקום שספירת ראשים של נשים לא רק לא משרתת אותנו, אלא פוגעת בנו. אנחנו היום במקום שבו יש אישה במקום מסוים לא רק שלא מבטיח שזה יותר טוב לנשים, אלא בהרבה מקרים זה יותר רע לנשים מכל בחינה שהיא. אז גם על זה צריך לשים כוכבית. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני התחלתי את הדיון גם מזה שהמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה והרשות לקידום מעמד האישה מדירים את הדיון הזה ולא הגיעו ולא משתתפים. תודה רבה. << אורח >> יעל פרואקטור: << אורח >> תודה רבה על הדיון החשוב הזה, זה לא מובן מאליו במציאות הנוכחית. אני מבקשת להמשיך את הדברים שפורטו כאן על הפערים. הרעיון הוא שאני רוצה להראות שעל רקע מגוון הפערים שהוצגו כאן לנשים הסיכון להגיע לחיים בסביבת העוני הוא גדול בהרבה לעומת הסיכון של גברים להגיע לחיים בסביבת העוני. הדברים המרכזיים שגורמים לזה, דובר על רעיונות לחקיקה, זה למשל נשים הן רוב בקרב העובדים השעתיים לעומת עובדים חודשיים, כשהתנאים והמשכורת כמובן הם שונים. נשים הן רוב בקרב עובדי כוח אדם, עובדי קבלן, כמעט שליש מהן מועסקות במשרות חלקיות, וזה מתחבר לדברים שגם נאמרו כאן, נשים עוסקות פי שניים בעבודות השקופות, טיפול בילדים, בבני משפחה, בבית. נשים שמועסקות בענפי הטיפול, הניקיון והסיוע הן חשופות יותר להעסקה פוגענית לעומת גברים שמועסקים, והקבוצה שהכי חשופה לחיים בעוני זו קבוצת האימהות החד הוריות. בישראל רוב המשפחות החד הוריות, בראשותן עומדת אישה, ורבע מהן, 25% מהן, חיות בעוני, בחברה הערבית 50% מהן חיות בעוני. זה לא בגלל שהן לא עובדות במשרה מלאה, הרוב מועסקות במשרה מלאה, אבל פערי השכר שהוצגו כאן, השכר הנמוך יחסית, יוקר המחיה והיעדר מסגרות טיפוליות מסובסדות. עלה לכותרות בצורה מאוד דרמטית ביומיים האחרונים הנושא של מסגרות לגיל הרך, בגלל האסון שקרה, אבל הדבר הזה הוא כל כך לא חדש, זה מחסור כרוני במסגרות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אסור להקיש בין נושא סבסוד המעונות לבין הנושא של הפיקוח והניהול ומצבת המעונות. << אורח >> יעל פרואקטור: << אורח >> אבל זה הולך ביחד. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה הולך ביחד עם הסוציואקונומי אולי, אבל בסוף יש מחסור במסגרות לגיל הרך, זאת עובדה. << אורח >> יעל פרואקטור: << אורח >> הנושא עולה בכל מערכת בחירות, גם במערכת הבחירות האחרונה הובטח ש – מעונות לגילאי אפס עד שלוש זה הגורם המרכזי שמונע מנשים לחזור למעגל העבודה. אני אקצר, אני רוצה להגיע לדברים הקונקרטיים של מה אפשר לעשות. קודם כל הנושא של מדיניות הרווחה בישראל. הקצבאות שמוענקות הן נמוכות. אין איך להסתתר מזה, הן לא מאפשרות לנשים, בטח כאלה שנמצאות כבר במעגל העוני לצאת ממנו, בין אם זה הקצבאות של הבטחת הכנסה, מזונות, זקנה, סיוע בשכר דירה. המודלים של מבחני זכאות, למשל לנשים שמועסקות במשרות חלקיות, כבר לא משתלם להן לצאת לעבוד כי אחרת הן לא זכאיות לקצבה. זה נגיד משהו שאפשר לנסות לקדם. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> הדיסריגרד זה מאבק של אני לא יכולה להגיד כמה שנים, אי אפשר לתאר את זה. << אורח >> יעל פרואקטור: << אורח >> כדאי לנסות. המחסור הכרוני במסגרות טיפוליות מסובסדות נובע ממחסור עצום שיש בכוח אדם, למה? בגלל שכר נמוך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תלוי באיזה מגזר. << אורח >> יעל פרואקטור: << אורח >> אני מדברת נגיד על מעונות יום, השכר נמוך, אין גננות, לכן המסגרות נסגרות. ועוד דבר, מודל מבחן לזכאות לדיור ציבורי, רק 5% מהאימהות החד הוריות, שרבע מהן חיות בעוני, זכאיות לדיור ציבורי. אני יודעת שזה מאתגר, אני יודעת שזה קשה, אבל אפשר לנסות להוסיף את הזכאות גם על רקע חד הוריות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה ליעל. עאידה, אם אפשר בקצרה. אני אבקש מכולם מעכשיו בקצרה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אקצר כמו מרב. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מרב היא בלתי נשלטת. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> גם עאידה, חמדולילה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מי אמר לך שאני נשלטת? << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> את גם לא, ועאידה הייתה יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ועשתה את זה ביד רמה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כל החיים שלי נאבקתי להיות בלתי נשלטת. אני קודם כל רוצה לברך שוב על הוצאת המדד, על העבודה הקשה שאתן עושות, אני הכרתי את המדד גם כשהייתי בוועדה והפכנו את זה למסורת לארח אתכן כל שנה. אמנם השנה חסרה לי נעמי חזן בהצגה, אבל אתן עושות עבודה נהדרת. אני חושבת שהמדד, למרות השיפורים שנעשו במדד וההערות שתמיד לקחתן אותן בחשבון כשערכתן את המדד החדש, אבל אני חושבת שהוא כתב אישום מאוד חזק נגד המדיניות, נגד הממשלה ונגדנו אנחנו גם כפוליטיקאים ופוליטיקאיות. למה אני אומרת את זה? אני חושבת שעצם העובדה שהפערים הולכים ומתרחבים, ואני רק חושבת על המדד שיהיה בשנה הבאה ולצערי אני חושבת שהתוצאות יהיו יותר גרועות, כי המדיניות והשפעתה והחקיקה שנעשית לוקח לה זמן להתבטא בסופו של דבר בסטטיסטיקות ובמדדים האלה, אני חושבת שאנחנו בכיוון מאוד גרוע, אם ימשיך. זה בידיים שלנו אם תמשיך ההידרדרות הזו או נצליח לבלום אותה ולחזור למצב שבו גם ארגוני השטח, גם התנועה הפמיניסטית, וגם המחוקקות יצליחו לעשות שינוי שאי אפשר יהיה לזלזל בו. מה שקורה היום במדינה זה תנועה ריאקציונית שמשתלטת על המרחב הציבורי ועל ההחלטות ועל המדיניות, עושה הדתה למרחב הציבורי, שאף אחד לא יגיד לי למה אני קושרת את זה במעמד נשים כי אם מישהו ישאל אותי את השאלה הזו, אז הוא כנראה לא יודע מה זה מעמד נשים ומה משפיע על מעמד הנשים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> עאידה, כשאת אומרת הדרה מהמרחב, את מתכוונת - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הדתה למרחב. ולא רק למרחב, גם לחוקים. מי שעובר על החוקים שהתחילו לחוקק, כולל הרחבת סמכויות לבתי דין - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רבניים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא רק רבניים, הם כוללים בזה דתיים שרעיים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> סמכויות אזרחיות לבתי דין רבניים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> את הכנסייתיים הם עוד לא כוללים כי הם לא תחת החוק או האחריות של המדינה, אבל גם האווירה הכללית, אני חושבת שאנחנו במצב מסוכן. מרב, דיברת על מי מחולל את ההידרדרות הזו ולצערי נשים לוקחות חלק בלתי מבוטל בתנועה הזו ולצערי הרב גם נשים שחושבות שהן נאבקות למען נשים, בפסיביות שלהן ובהתפשרות שלהן ויישור הקו עם האווירה הכללית במדינה גרמו להידרדרות הזו להיות יותר ברורה. הגיע הזמן שגם הוועדה הזו תיקח את עצמה בידיים. אני מתנצלת שאני אומרת את זה, הייתי רוצה שהיושבת ראש תהיה פה. שנתיים וחצי, תבדקו מה היו – אמנם היא לא אחראית על השנתיים הקודמות, אבל תבדקו בשלוש השנים האחרונות איזה דיונים התקיימו בוועדה הזו, עד כמה הוועדה אתגרה את השיח הקיים בחוץ. על הפסיביות הזו אני מדברת, על יישור הקו הזה, על הפחד לערער על הקונצנזוס והשיח הקיים. אם לא נעשה את זה אנחנו בוגדות בערכים שאנחנו מדברים עליהם, שאנחנו צריכות להוביל את השינוי הזה ולהגן על הנשים. להגן על הנשים לא רק כאשר הן קורבנות של המדיניות, להגן על הנשים זה אומר לשנות את המדיניות ולא רק לתמוך בקורבנות. זה השינוי האמיתי. זה להתעמת עם המדיניות שגורמת לנפילת הקורבנות האלה. אני מסתכלת על המדד, וזו אחת התוספות שביקשתי במדד הראשון בהשקה שיפרידו לחברה הערבית, מה שקורה בחברה הערבית אמור להיות מעורר צעקה גדולה במדינה, לא רק בגלל רצח נשים. הפערים נסגרים שם לא רק בגלל שהנשים מתקדמות למקומות יותר טובים, ההתקדמות היא מאוד מינורית, אלא בגלל שהגברים נופלים באפליה יותר קשה ואז פתאום יש שוויון באפליה. אין שוויון אמיתי בהזדמנויות, יש שוויון באפליה, ועל זה צריך לדבר. זה ש-24 נשים מתוך 43 שנרצחו במדינת ישראל בשנה האחרונה הן נשים ערביות, זה אמור לעורר את כולם ולשאול מה קורה. האינטגרציה של הפשיעה, הנשק והעניין המגדרי. אחוזי הפענוח של המקרים מזעזעים, איזה סוג של עסקים הנשים עובדות בהם, כמה הפשיעה משפיעה על ההתקדמות של נשים בחיים. אני חושבת שהגיע הזמן להקדיש זמן בוועדה הזו לטפל בכלל הנשים במדינת ישראל ולאתגר את השיח הקיים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> גברתי היושבת ראש, אני רוצה נקודה אחת שעאידה אמרה. תסתכלו במדד המגדר, יש את הנתונים על השתתפות בשירות המדינה. סך הכול יש יותר גברים בשירות המדינה מנשים, אבל בשתי חברות יש יותר נשים מגברים, שזה החברה האתיופית והחברה הערבית, שם באופן דרמטי הפער יותר גדול. זה מעיד על החולשה המאוד גדולה של הגברים מבחינת היחס של המדינה אליהם ומבחינת ההפקרה של המדינה אותם, שלא לומר התנכלות אליהם הרבה פעמים, וזה דבר שהוא מסוכן. שלא נתבלבל ונחשוב, איזה יופי, נשים מתקדמות, בדיוק כמו שעאידה אמרה. גם אם הנשים מתקדמות, אבל הגברים נשארים מאחור ומידרדרים אחורנית, לא התקדמנו בחיים, לא עשינו שוויון מגדרי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה. חבר הכנסת איימן עודה ואז נעבור למשרדי הממשלה ועוד נציגות. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה לך, כבוד היושבת ראש היקרה מאוד, אני מעריך אותך מאוד מאוד. זה המאבק של כולנו, זו החברה של כולנו, או חברה דמוקרטית או חברה מפלה. רציתי להגיד מילים יותר קשות, שזה או שוויון או אכזריות. רציתי להצביע על נקודה שלדעתי היא החשובה ביותר וזה האם יש בחברה תרבות דמוקרטית או לא. אני הגעתי למסקנה שאפילו עם חוקים וחוקים טובים מאוד, אם אין תרבות דמוקרטית כולנו ניפגע. יש מדינות שיש בהן חוקות שנכתבו בצורה המעולה ביותר, לא שוות את הנייר שנכתבו עליו, כי אין תרבות דמוקרטית. יש מדינות שאין בהן חוקה אבל יש תרבות דמוקרטית. אני רוצה לדבר על הפיל שבחדר שלא שמעתי שמתייחסים אליו, וזה רגיש, ולכן אנחנו לא נדבר, לא על הסיבות, לא על מי אשם, אבל עצם העובדה היא שכשיש מלחמה אין ציבור שנפגע יותר מהנשים. כשיש אווירה של שלום, פיוס, אחת מהקבוצות הכי מרוויחות זה נשים, מאלף סיבות, לכן רציתי להצביע על זה בלי להיכנס לפוליטיקה במובן של תפיסות פוליטיות, במובן של מפלגות, אידיאולוגיות, אבל עצם העובדה הזו של אווירה למען שלום או אווירה של מלחמה, מה מצב הנשים. אני חושב שהמצב השליך על הדוח הזה וכולנו צריכים להיאבק למען השלום, חברים וחברות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה, אמן ואמן. משרד ראש הממשלה, אם יש לך משהו להוסיף, מנהל תחום בכיר אגף ממשל וחברה, מר רם בן דוד. << אורח >> רם בן דוד: << אורח >> האגף שלנו עורך ועדה בין-משרדית בנושא הזה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בנושא שוויון מגדרי? << אורח >> רם בן דוד: << אורח >> שוויון מגדרי, ביחד עם הרשות לקידום מעמד האישה. אני רשמתי את הדברים שעלו פה, עלו פה דברים מאוד משמעותיים ואנחנו ניתן את ההתייחסות המתאימה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אתה יכול לומר לנו איך זה בא לידי ביטוי בתקציב 2026 שהונח על שולחן הממשלה? בהשוואה גם ל-2024 ו-2025. אולי אם תוכל להעביר לוועדה נתונים קצת על תקציב, אם יש מסמך מדיניות, אבל בעיקר סביב מקורות, האם זה בא לידי ביטוי בתקציב 2026, אבל ביחס השוואתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ואני רוצה לשאול, כמה זמן הוועדה הבין-משרדית נמצאת, מה בדיוק עומד על סדר יומה, האם אתם בונים תוכנית ברורה? בניתם כבר? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> מה המנדט שלה? << אורח >> רם בן דוד: << אורח >> אני די חדש בנושא הזה. הוועדה עוסקת בכמה מישורים, אחד מהם זה הנושא שעלה פה, הכרה בשעות עבודה מהבית, צמצום פערים בשכר. אם אתם רוצים שהאגף ירחיב על זה אני ארשום את זה ו - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כמה זמן הוועדה הזו? כי לא שמענו עליה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה בעקבות פסיקת בג"צ, אני מניחה. הייתה פסיקת בג"צ, במרץ אם אני לא טועה, לגבי הייצוג של נשים במשרות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, זה לא שייך. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אולי כן, אני לא יודעת. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> בקשר לתקציב, יש החלטת ממשלה שקובעת שיש חובה של ניתוח מגדרי של התקציב וזה לא קורה. זו החלטת ממשלה משנת 2018. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה כבר שלוש שנים לא קורה, לצערי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> עוד שבוע וחצי יש לנו דיון בדיוק על זה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מר בן דוד, יש החלטת ממשלה מ-2018 לפילוח תקציב בראייה מגדרית, אז אם גם אפשר לקבל התייחסות לכך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ואם אפשר גם לקבל מידע על הוועדה עצמה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אם יש תוכנית עבודה, אם זה בא לידי ביטוי בתוכניות 2026, באיזה תדירות היא נפגשת, מה המנדט שניתן לה, קצת יותר מידע. ואולי אפילו נקצה דיון ייעודי לנושא. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מטי, בעוד שבוע וחצי יש לנו דיון בדיוק על זה, על ניתוח התקציב המגדרי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, על הוועדה הבין-משרדית. זה נראה לי קצת משונה שיש דווקא משרד שאמון על העניין ואתם הקמתם ועדה שהמשרד הוא חלק ממנה ולא מרכז את הפעולה. כדאי מאוד שהחלטת הממשלה להקים את הוועדה, אם אפשר לקבל אותה, מתי בדיוק ומה המנדט והתכנון של הוועדה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מי מוביל את הוועדה? << אורח >> רם בן דוד: << אורח >> אני חושב שזה בהובלה משותפת של משרד ראש הממשלה ו - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> והשרה למעמד האישה. << אורח >> רם בן דוד: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> הוא יבדוק לנו ויחזור. מר בן דוד, עוד משהו שרצית להוסיף לדיון? אם תוכל לשלוח לנו אנחנו נודה לך. הדוברת הבאה שלנו היא עורכת הדין יעל לביא, מעמותת 'פנים חדשות'. << אורח >> יעל לביא: << אורח >> קודם כל רציתי להודות על הדיון ועל הנוכחות המרשימה, גם של ארגוני הנשים וחברות הכנסת, חבל שאין פה חברי כנסת. עמותת 'פנים חדשות', אנחנו עמותה של 60-50 נשים שכולן עצמאיות ובהתנדבות עושות את העבודה שלהן, אנחנו מאמינות בקידום נשים למצוינות. זה לאו דווקא אלה שהן מצוינות, גם אלה שהן מוחלשות, אנחנו רוצות לקדם אותן כלפי מעלה. אנחנו גם חושבות שהפתרון הוא לא רק בחקיקה, אלא הפתרון הוא בעשייה יום יומית, במתן דוגמה בפורום של מנטוריות שיש לנו בעמותה, בפורום של מדע וטכנולוגיה. יש לנו משמר מגדרי לכנסת שבו אנחנו סוקרות ומודדות את פעילות חברי הכנסת בנושא של הגשת הצעות חוק ונוכחות בוועדות בנושא של שוויון מגדרי ואנחנו מגישות בסוף שנה מדד מגדרי ליושב ראש הכנסת. בשנה שעברה הגשנו את זה לחבר הכנסת אוחנה. הקמנו פורום בתוך העמותה שלנו של שמונה משפטניות ועורכות דין כשאנחנו מציעות את העזרה שלנו בכתיבת הצעות חוק בכל התחומים של שוויון מגדרי ואנחנו מגיעות כמעט מדי שבוע, וגם נשמח להשתתף עם כל חברת כנסת שתהיה מוכנה להרים כל הצעת חוק, אנחנו נעשה את זה בהתנדבות וכולנו עורכות דין פעילות ויודעות את התכנים. הגישה שלנו אומרת שבמקום שיש שוויון לנשים החברה היא יותר ערכית וגם תגיע לתוצאות עסקיות, אם מדובר בגופים מסחריים, הרבה יותר טובים. מחקרים של מקנזי, סטנדרט אנד פורס, שזה חברות בין-לאומיות, הוכיחו שכאשר יש בהנהלות או בחברות או בעמדות מפתח נשים, החברות הן רווחיות יותר. הן אנושיות יותר, רגישות יותר ובסופו של דבר גם מביאות בשורת הרווח תוצאות יותר טובות לכל החברה, לעובדים, לבעלי המניות ולכל מי שצריך, וכמובן שהחברה כולה מרוויחה מכך. יש לנו רעיון שהוא מיזם שנקרא בין-מגדרי, אנחנו לא מאמינות שרק אם נשב סביב השולחן נשים נצליח לעשות את השינוי, כי שינויים, כמו שאמרה חברת הכנסת תומא סלימאן, לוקחים הרבה זמן. אנחנו מאמינים שאם גברים לא ייקחו חלק בקמפיין הזה ולא יהיה שוויון מגדרי במפלגות, כשאנחנו יודעים שיש שתי מפלגות בכנסת שאין בהן בכלל נשים, וגם הייתה הצעת חוק של חברת הכנסת שרון ניר שנפלה, ונשים חברות כנסת פה בבית הזה לא תמכו בה, אנחנו חושבות שאם לא יהיו גברים בנושא הבין-מגדרי הדבר הזה לא יתקדם. לכן עשינו פיילוט ראשוני עם מכון וייצמן שבו 30-70, זאת אומרת 70% מהמנהלות יהיו נשים ו-30% גברים, ופעם ברבעון ופעם בשנה יבדקו את התוצאות האם באמת המנעד הזה של 30-70 מביא יותר רווחיות ותוצאות עסקיות יותר טובות. אנחנו מזמינות את חברות הכנסת להקים איתנו את השדולה הזאת פה בכנסת וגם להציע לחברי כנסת להשתתף בפיילוט הזה ולהזמין גורמים, לאו דווקא עסקיים, גם חברתיים, לקחת חלק בזה ולבנות איתנו את התוכנית הזאת. וגם נציג במסגרת הוועדה, עם חברת הכנסת מירב כהן, את התוכנית הזאת שיש לנו ואנחנו מאמינות שאנחנו יכולות לעשות את השינוי ובטח לא להרים ידיים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה. אני אשאל חידה, מי מכירה או שמעה על הגברת אורה ביטון? הגב' אורה ביטון היא נציגת ש"ס בדירקטוריון קק"ל. למה ש"ס מינו אישה בדירקטוריון קק"ל? כי הם חייבים. אז אם אנחנו נחוקק חקיקה רלוונטית, גם ש"ס וגם המפלגות המדירות האחרות יכולות למצוא נשים סופר ראויות. אז הגב' אורה ביטון, אני מצדיעה לה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> בהקשר הזה בתי הדין הרבניים, המנכ"ל שלהם מסיים את תפקידו ואנחנו, ארגוני הנשים, הגשנו מכתב שאנחנו מבקשות שיעשו ייצוג הולם וישלבו אישה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> נמצאת איתנו הגב' ניצה קסיר מהמוסד לביטוח לאומי. בבקשה. << אורח >> ניצה קסיר: << אורח >> דבר ראשון אני רוצה לברך על הדיון הזה, הוא דיון מאוד מאוד חשוב וכל הכבוד גם לכל מי שפעיל בנושא הזה. לגבי הסיפור של הפער המגדרי, אני רוצה שיהיה ברור לכולנו שזו בעיה חברתית כלכלית ולא רק בעיה של נשים. אנחנו הרבה פעמים נוטים להסתכל על זה כבעיה של נשים. המכלול של הפתרונות, אני לא איכנס למכלול של פתרונות שהוזכרו פה, כי הוזכרו פה הרבה דברים, בהרבה מהדברים אני תומכת ויש גם דברים נוספים שאפשר להוסיף, אני אזכיר רק דבר אחד, כל הנושא של החינוך וההסברה שצריך להתחיל בגיל הרך. זה אחד מהפתרונות. החינוך צריך להיות לא רק כלפי בנות אלא גם ביחס לבנים, כי זה צריך להשפיע על הדברים שמשפיעים. אני אציג לכם כמה נתונים עדכניים שלנו לגבי פערים בשוק העבודה בשנת 2025, אלה נתונים על המחצית הראשונה של 2025 שמציגים תמונה מאוד עגומה. לגבי נשים שמתקשות יותר בשוק העבודה ולכן הן עובדות יותר, דיברתם על חלקיות משרה. נשים גם עובדות ביותר ממשרה אחת, בעוד שבקרב הגברים השכירים, 7% רק עובדים ביותר ממשרה אחת, נשים זה יותר ב-50%, כלומר 10% עובדות ביותר ממשרה אחת. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> וגם המשרה השקופה, זאת אומרת זה שלוש משרות כבר. << אורח >> ניצה קסיר: << אורח >> נוסיף לזה עוד כמה נתונים. אני מקווה שלא תיפלו מהכיסא, כי אותי כל פעם זה מזעזע כשאנחנו עושים את העיבודים מחדש. השכר הממוצע של גברים, זה לא סקר, אלא מדובר על כלל נתוני השכר של השכירים במדינת ישראל, היה גבוה ב-54% מהשכר הממוצע של נשים. משהו מטורף, מההסברים שהסבירו פה. לגבי השכר החציוני, שם המצב קצת יותר טוב, מה זה קצת יותר טוב? השכר החציוני של גברים גבוה ב-40% משל נשים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> על בסיס מה הנתונים? מאיזה משרות? של הביטוח הלאומי מכלל ה – << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כלל האוכלוסייה. << אורח >> ניצה קסיר: << אורח >> אנחנו מקבלים טופס שכר חודשי כמעט מכל המעסיקים ועל סמך זה אנחנו מבצעים את העיבודים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כי זה נתון חריף יותר ממה שאנחנו מכירות. << אורח >> ניצה קסיר: << אורח >> וזה לא על סמך סקר. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה נתון חד חד ערכי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> 54% יותר מהחציוני 40%? << אורח >> ניצה קסיר: << אורח >> לפעמים גם חלק מהנתונים שאתם מכירים זה בכיוון ההפוך, כשמסתכלים איזה אחוז של שכר הנשים זה מהגברים, אז תשימו לב תמיד על מה מסתכלים, אבל זה בהחלט נתון מאוד מאוד עגום. לגבי הגילאים, אנחנו רואים שהפער הולך וגדל עד גיל 60, זאת אומרת המצב של הצעירות הוא גרוע יותר של נשים מאשר של הגברים, אבל על פני גיל העבודה זה הולך ומחריף. הדבר הנוסף האחרון זה כשמסתכלים על העשירונים. כשאנחנו מסתכלים על עשירוני שכר אנחנו רואים שבחמשת העשירונים הנמוכים, לא יפתיע, יש יותר נשים מגברים, אבל בכמה יותר? ב-49% יותר. אלה שיעורים שהם ממש מפחידים. כשמסתכלים על חמשת העשירונים הגבוהים, כמובן ששם אנחנו מוצאים הרבה יותר גברים, בכמה? ב-45%. עוד נתון אחד, התופעה בולטת במיוחד בעשירון העשירי, שם הפער הגיע ל-166%. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה, גב' קסיר. << אורח >> ניצה קסיר: << אורח >> בקרוב תראו גם נתונים שאנחנו הולכים לפרסם בדוח העוני. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> באמת נתונים מטלטלים. << אורח >> גבריאלה אפל: << אורח >> דיון חשוב, אני מצטרפת גם לדברים של ניצה. אני חושבת שזווית חשובה לא פחות זה ההתייחסות לנשים בנות 50 פלוס. אנחנו כבר כמה שנים מקדמים תוכנית לשילוב תעסוקה של נשים בנות 50 פלוס, מדובר על תוכנית שמי שזכאית להיכנס אליה זה נשים שמרוויחות עד 10,500 שקל, מספקת מגוון רחב של כלים, גם להכוון תעסוקתי, גם למציאת תעסוקה, גם להכשרה מקצועית. נכנסות אליה נשים ממגוון רחב של רקעים, גם מבחינת אוכלוסיות וגם מבחינת רמות ההשכלה. בדיוק עכשיו, בדצמבר 2025, פרסמנו דוח, אתם יכולים להיכנס לאתר האינטרנט, שנותן תמונת מצב על תעסוקת נשים מעל גיל 50. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני באמת חושבת שזה העובדות הכי טובות, כי הן בשלב של החיים, גם בניסיון, גם בסטטוס המשפחתי, זה העובדות הכי טובות. << אורח >> גבריאלה אפל: << אורח >> יש לנו שם אתגרים, כי אם היקף תעסוקה של נשים בממוצע בחלק מהאוכלוסיות, נגיד באוכלוסייה החרדית, דווקא גדל למרות שאיכות התעסוקה ושעות התעסוקה שלהן נמוכות יותר, אז בגילאים המבוגרים יותר היקפי התעסוקה יורדים, חלקן עובדות בכמה וכמה עבודות. יש לנו שם נתונים מאוד מאוד מעניינים. אני חושבת שגם הסקר של שדולת הנשים חייב גם את הזווית הנוספת של נשים בנות 50 פלוס וגם המדד. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כן, אולי באמת להוסיף לשנה הבאה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אם את יכולה לתת לנו נתונים על פיטורי נשים בהיריון, מה המנגנון, איך הוא עובד, ואם יש לך נתונים עדכניים. << אורח >> גבריאלה אפל: << אורח >> דווקא בהיבט הזה רציתי לומר שאלה נתונים מנהליים שאני לא מחזיקה בהם, אני ממחלקת מחקר. זה לא שאני לא אמורה לשלוט בהם או לדעת אותם, אני מתנצלת מראש. מה שאת הצגת זה פקח את עיניי, כי אני לא הכרתי את הנתונים האלה. זו פשלה שאני לא מכירה את הנתונים, זה שיעורי בית שלי, אני פחות מכירה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה. הגב' איילת עירון מפורום נשות המילואימניקים. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> גברתי יושבת הראש, חברות הכנסת. כשאנחנו מדברות על שוויון מגדרי אנחנו רגילות לדבר על פערי שכר, על ייצוג, על תקרות זכוכית, אבל בשנים האחרונות מתרחש תהליך שקט ומדאיג יותר, נסיגה ממשית של קבוצה אחת שזה נשות המילואימניקים. אם נחזור רגע אחורה ליום כיפור, לדור ההורים שלנו, המציאות הייתה ברורה, נשים עבדו פחות, חיו סמוך לבית, נשענו על המשפחה המורחבת והנטל הביתי היה כמעט כולו על כתפיהן, מאז התקדמנו ובמאמצים רבים של הממשלה, הגבר פעיל יותר בבית, נושא בחלק גדול יותר מהנטל המשפחתי, נשים בנו קריירות והתקרבו למוקדי התעסוקה ופחות ופחות נשענו על המשפחה ואז בשנתיים האחרונות צעדנו אחורה. אנחנו מדברות בשם נשות מילואימניקים, כ-100,000 משפחות, נשים שהיו חלק מהחברה העובדת, יצרנית, עצמאיות, והפכו כמעט בן לילה להורות יחידניות בפועל תחת מציאות ביטחונית מתמשכת. הנתונים מבהירים שזו לא תחושה, זו מגמה, למעלה מ-54% מהשכירות נאלצו לצמצם משרה, 33% מהעצמאיות מדווחות על פגיעה בהכנסות. השיעור של נשים בקבוצה הזאת שמשתכרות מתחת לשכר הממוצע במשק זינק ביותר מ20% בשנתיים האלה, במקביל 74% מהילדים בגיל הרך פיתחו תלות קיצונית בהם, 68% מהנשים מדווחות על מצוקה נפשית משמעותית, שיעור גבוה יותר מזה שנמצא בקרב המשרתים עצמם. חשוב לומר, הנתונים האלה אינם עומדים בפני עצמם, הם מתכתבים באופן מובהק עם הנתונים של ביטוח לאומי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מראים ירידה בהיקפי תעסוקה של נשים, עלייה באי רציפות תעסוקתית והעמקה של הפער המגדרי. המדינה מאבדת היום נשים שהיו בתוך שוק העבודה. הוועדה הזאת מנסה לקדם את הרף ואנחנו בעצם הולכים אחורה. בקורונה זה היה ברור, בלי תקציבים מתקנים נשים ייפלטו ממשק העבודה והפער יעמיק ולכן המדינה פעלה, אבל כאן כשהפגיעה נגרמת לא רק בגלל משבר פרטי אלא בגלל שירות ביטחוני לאומי מתמשך אין מנגנון דומה, אין מספיק עזרה, אין מספיק הסתכלות על המקום התעסוקתי של הנשים הללו. כשאישה נדחקת חזרה הביתה, כשמעמדה הכלכלי נשחק, אנחנו מוחקות עשורים של התקדמות בשוויון מגדרי ולכן הבקשה שלנו מהוועדה הזאת היא ברורה, להפסיק לראות בנשות המילואים סוגיה רווחתית ולהכיר בהן כקו שבר מרכזי בשוויון המגדרי בישראל. נשות המילואימניקים כבר שילמו את המחיר, אנחנו עדיין משלמות יום יום ועכשיו תור המדינה לבחור אם היא מקדמת או נסוגה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה לגב' איילת עירון. דרך אגב זה חוצה בכל דיוני הוועדות בכנסת על המצב העגום של משפחות המילואימניקים, של נשות המילואימניקים. ושוב, אני סיפרתי בהתחלה על הדיונים על החוק שאני קוראת לו חוק ההשתמטות, ובסוף אם לא כולם ייכנסו תחת האלונקה השבר יעמיק. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> אז אני מתמרנת פה בין הוועדה שלכם לוועדה של ימי המילואים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כן, וראיתם את מכתב הרמטכ"ל מאתמול שממש זועק. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> אנחנו מנסים שם להוריד את עומס המילואים עליהם. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> וזה דרך אגב מתחבר למה שאמר חבר הכנסת איימן עודה שבעת מלחמה הנשים והילדים נפגעים הכי הרבה, אבל אין לי ספק שגם האבות, המילואימניקים והמילואימניקיות, נפגעים מכל המצב הזה. המדינה חייבת להתעורר, אין לי ספק. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> בשבוע הבא יש דיון בוועדה על המצב של נשות המילואימניקים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני מבקשת לשאול אם יש כאן מנציבות שירות המדינה, מולוגטה מהרי, מנהל תחום ייצוג הולם. << אורח >> מולוגטה מהרי: << אורח >> בוקר טוב, תודה רבה על הדיון באמת, דיון מלמד ומעשיר ופוקח עיניים. אני אתייחס לשתי נקודות, אחת מהן זה לעניין של ייצוג הולם של גברים בשירות המדינה באוכלוסיות גיוון. כן נעשים מאמצים וכן מנסים להסיר חסמים, יש התקדמות איטית, אבל יש כיוון. בהקשר לבג"צ מנכ"ליות, עשינו תהליכים מאוד משמעותיים ואנחנו בתהליכים של להוציא שלושה נהלים באוויר שכל שר שמקדם מנכ"ל או מנכ"לית שיעשה תהליך מסוים של לפחות לראיין נשים בשביל שיוכל למנות גם גבר, שיקבלו את ההזדמנות השווה, ואנחנו עושים תהליכים ועוד כמה מהלכים משמעותיים להגיע לשוויון. לכולנו יש אינטרס להגיע לשוויון המיוחל, וכמובן שאני תומך בזה ששוויון מגדרי הוא ערך חברתי שייתן לנו תוצאות יותר טובות ובטח השוויון יימדד ברגע שאוכלוסיות מוחלשות יותר יגיעו לשוויון, כל שכן ששאר האוכלוסיות יגיעו לשוויון. אז אנחנו כן תומכים ועובדים באמת ימים כלילות על - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה על כנות הכוונות, אבל במבחן התוצאה המצב עגום והעובדה שבכלל צריך לגשת לבג"צ ולפחות לפי לוחות הזמנים של בג"צ זה לא ממש מיושם, שוב, זה לא אתה, אבל - - - << אורח >> מולוגטה מהרי: << אורח >> לא, זה כן מיושם, זה כן מקודם, כן יצאו נהלים באוויר, שגם השדולה מודעת לזה ואנחנו עובדים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אנחנו נראה רק במבחן התוצאה. << אורח >> מולוגטה מהרי: << אורח >> מבחן התוצאה, בשביל שיהיו תוצאות אנחנו בשיח עם כל המשרדים ולא לבוא מכוח החוק, אפשר לחוקק חוקים או - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני ממליצה לך לבדוק איזה משרות בכירות יש באוויר ולמה לא ממונות נשים. << אורח >> מולוגטה מהרי: << אורח >> בשביל זה אנחנו עושים את המיפוי. אפשר להיכנס למדד שוויון מגדרי ולראות, חלק מהתהליך שאנחנו עושים זה מיפוי של כל התפקידים המתפנים בתפקידים הבכירים בשביל שבאמת נוכל להיערך ולתת מענה בהתאם. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה למר מהרי. רן מלמד מנקודת מפנה ואחר כך חברת הכנסת מירב בן ארי. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אני עוסק בקידום מעמדן של נשים בחברה הישראלית יותר משלושה עשורים. אני יכול להצביע על איפה התקדמו דברים ואיפה לא התקדמו דברים. הייתי רוצה לגעת בכמה דברים שלדעתי הם נאמרו או לא נאמרו בחוסר. אני רוצה להתחיל בתדמית הנשים המוחלשות כלפי עצמן, דבר שאני לא יודע אם עלה בסקר למשל של שדולת הנשים. בפרויקט תעסוקתי גדול שעשינו בדימונה, בירוחם ובערים נוספות שאלנו נשים כמה כסף הן היו רוצות להשתכר, משרה חדשה לקידום התעסוקה, לקידום הכלכלה הביתית. רוב הנשים לא הביעו מחשבה שהוא יכול לקבל יותר משכר מינימום או שכר מינימום וקצת, מתוך תפיסה שלא מגיע להן. אני חושב שזאת אחת הבעיות המרכזיות שצריך לעבוד עליהן ולהוציא אותן. בזמנו העברנו החלטת ממשלה שדיברו עליה כאן שלוקחת אוכלוסיות ייחודיות ומחייבת את משרד הכלכלה לעסוק בפעולות לקדם אותן בשוק התעסוקה. באוכלוסיות האלה יש אימהות חד הוריות, יש נשים בנות 45, יש נשים חרדיות, אבל מה קרה כשרצו לקדם גברים חרדים בשוק העבודה, את התקציבים של קידום הנשים בתעסוקה החרדיות, לקחו ונתנו לגברים. כשל שצריך באמצעות הטיפול בתקציב המגדרי לטפל בו. הנקודה השנייה, וחבל לי שחברי הכנסת עודה וסלימאן הלכו ואימאן, זה נושא אכיפת שכר מינימום בעיקר בחברה הערבית. יש בעיה, גברתי, וזה לקראת החקיקה שתרצו או לא תרצו להוביל, בנושא של אכיפת שכר מינימום. בעיקר בחברה הערבית הפרקטיקה שלפיה אישה מקבלת כאילו את השכר שמגיע לה, אבל היא הולכת עם המעסיק שלה לבנק, פודה את הכסף במזומן ונותנת לו חלק בחזרה, או שהיא מקבלת תלוש פיקטיבי, זו פרקטיקה שנהוגה לצערי עד היום. יש דרכים מאוד פשוטות להתמודד איתה. יש הצעת חקיקה שלי אם תרצו בנושא אכיפת שכר מינימום שאפשר לקחת אותה ולפעול בה בצורה מהירה ויעילה כי אני חושב שהיא בעייתית. לגבי הנושא של החד הוריות, צודקת מי שאומרת שקבוצת האימהות החד הוריות, יחידניות, היא קבוצה גדולה מאוד שחייבת התייחסות, אבל לפני שמדברים על להכניס נשים חד הוריות לקריטריונים צריך לזכור שהיום לפי הקריטריון אם חד הורית שזכאית לדיור ציבורי צריכה שיהיו לה שלושה ילדים. ברגע שהילד עבר גיל 18 והאמא לא קיבלה את הדיור, לא רק שהיא מאבדת את הזכאות היא גם מאבדת את שכר הדירה המוגדל שהיא קיבלה עד אז מהממשלה וזה כן אפשר לתקן בחקיקה באופן מהיר. << אורח >> יעל פרואקטור: << אורח >> לכן אמרתי לתקן בחקיקה את מודלי המבחן. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אמרתי, זה דבר שאפשר לתקן אותו במהירות ובקלות יחסית. אני חייב להגיד משהו לסיום על חברות וחברי הכנסת שהיו פה ואלו שלא הגיעו. היו פה בתחילת הדיון, כמו שיש בהרבה דיונים, לא מעט חברי וחברות כנסת, אמנם מהאופוזיציה, אבל היו, תסתכלו כמה נשארו בסוף. לדיון כל כך חשוב שעוסק בנושא כל כך חשוב, אפילו חלק מחברות הכנסת שזה כל כך חשוב להן, חשבו שהן צריכות ללכת לדיונים אחרים, חשובים אולי לא פחות. צריך לעשות תעדוף אחר אולי, אבל אני חושב שהדיון הזה היה מצדיק שיהיו פה הרבה חברי כנסת. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה, רן, אבל אני יכולה לומר לך שדווקא חברות וחברי הכנסת מהאופוזיציה מנהלים קרבות בלימה במקביל, אם זה על חוק התקשורת ואם זה על חוק ההשתמטות וחוק היועמ"שית, ולכן אין מה לעשות, מאחר שמתנהלות כל הוועדות במקביל אנחנו מחלקים את זמננו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא מתאים לך, גם אתה כבר מאה שנה פה. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אי אפשר להעביר ביקורת אף פעם? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא קשור, העברת ביקורת, תן לי לענות ולהגיד לך שבזמן שאתם כאן מתנהלים במקביל עוד ועדות שרוצים לחסל את מדינת ישראל. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אני מסכים איתך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז למה בכלל אתה מעיר את ההערה הזאת? מה נראה לך? שאם יכולתי לא הייתי יושבת כאן שעתיים? אבל יש לי בוועדה לביטחון פנים את ה - - - << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אז אני אגיד לך, ברשותך - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא צריכה להסביר לך, סיימתי. שמעתי את הדברים שלך, לא הסכמתי עם כלום ואני מתפלאת בכלל שזה בא ממך כי אתה כבר שועל כנסת ותיק ולמה להגיד את זה? כן, אתה יכול לבוא ולהגיד ביקורת עניינית על זה שזה תמיד חברות אופוזיציה ותמיד תמיד אין חברות קואליציה. היה כאן ביום שני דיון כל כך חשוב על אלימות נגד נשים, הגיעו לכאן משפחות של נרצחות, גם לזה אף אחת לא באה ואחרי זה אתה בא לנשים שאתה פוגש בכל מיני מקומות והן אומרות לי: כן, רק ביבי, רק ביבי. אני מנסה להגיד להן: תגידי לי משהו אחד, לא רק שאין, גם שלוש שנים של חיסול של הוועדה הזאת, חיסול של זכויות נשים. זה לא שלא אומרים לי: כן, אבל הוא ראש הממשלה, סבבה, אז אני אומרת להן: אוקיי, תכלס, מה הוא עשה? כל חוק כאן מאבק. החוקים היחידים שהגיעו פה למען נשים, הטרדות מיניות, נפגעות, זה רק של האופוזיציה, יש פה אפס עניין בנשים. אני מהבוקר מתה להיכנס לדיון הזה, מנסה להיכנס, אבל אמרתי שעכשיו 20 דקות אחרונות אני איכנס כדי לשמוע. מה שקורה כאן, אני אגיד את האמת, פגשתי גם את שדולת הנשים, עשיתי איתם שיחה בעניין ואני אומרת מפה לכל ארגוני הנשים במדינת ישראל, שיהיה לכם ברור שהבחירות האלה בעיניי של 2026 יחליטו אם תהיה כאן מדינה לנשים או לא. ברמה כזאת. שלא יבלבלו את המוח, בשנת 2026 יחליטו האם תהיה כאן מדינה לנשים, כי כמו שזה נראה, לפחות בשלוש השנים האחרונות, אנחנו באבדון. אני פה שנים, וגם אתה שנים, לא הייתה כזו כנסת עצובה ועגומה לנשים. אגב זה לא רק פה, גם בוועדת עבודה ורווחה, גם בוועדת חינוך עם החוק המזעזע של הפרדה מגדרית שהצלחנו לקבור אותו. כל חוק. את יודעת כמה דיונים עשינו בוועדת עבודה ורווחה על חד הוריות? אין כאן כלום, כלום, חד הוריות. אני לא יודעת אם ימנית או שמאלנית, לא אכפת לי גם, שום דבר. העובדה הזאת צריכה להיות לנגד עיניכם, ואמרתי את זה גם לשדולת הנשים, יותר מזה, אני חושבת שצריך לעשות קמפיין, ברמה כזאת, אני לא אקח אותן למחוזות הפוליטיקה, אבל צריך להבין, מצבנו כנשים הכי גרוע שהיה אי פעם. ולא דיברתי על השרות, את דעתי עליהן אתן יודעות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת בן ארי. אני אנסה להכניס עוד דובר או שניים לפני שאני מסכמת. משרד הרווחה והביטחון החברתי, הגב' טלי רוזנפלדר. << אורח >> טלי רוזנפלדר: << אורח >> אני אתייחס לשתי נקודות חשובות. הוועדה הבין-משרדית בהובלת משרד הרווחה פועלת עם הרבה מאוד משרדים לאיגום משאבים ויצירת שפה משותפת ומענים משותפים. ראיתי את מה שעלה בסקר, ש-88% מהציבור חושב שהממשלה לא עושה מספיק. אני אגיד שאנחנו מאוד הרחבנו גם את המענים וגם את מרכזי הטיפול ושיפרנו מאוד את המענים לאלימות במשפחה, אבל כנראה שאין למאמצים האלה מספיק נראות בציבור ואולי הציבור לא יודע מספיק על המענים שקיימים ואנחנו אמורים לצאת בקמפיין בקרוב כדי לדברר את כל המענים שקיימים ולאן אפשר לפנות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זאת אומרת את לוקחת מכאן שצריך לעבות את נושא החשיפה או ההסברה של המענים. את יכולה לומר משהו האם קיימות מגבלות תקציביות? << אורח >> טלי רוזנפלדר: << אורח >> לא קיימות מגבלות תקציביות, הוועדה הבין-משרדית הקדישה לזה תקציב. אנחנו יושבים כרגע גם עם כל מי שאמון על הנושא של הפרסום ועובדים על קמפיין - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> רק לומר שזה בסדר שעושים את זה, אבל את מבחן התוצאה ראית, עכשיו התפקיד שלכם זה איך משנים את התמונה. << אורח >> טלי רוזנפלדר: << אורח >> אני מאוד מסכימה ואנחנו עובדים על זה. דגש נוסף בנוגע לכלי ירייה שגם עלה כאן. יצא לאחרונה חוזר מנכ"ל משרד הרווחה שמתייחס לחובת דיווח על כל מקרה שיש סיכון ממחזיק נשק או ממבקש נשק, יש הנחיות מאוד ברורות לעו"סים איך לפעול במצב כזה, איך לאתר את המקרים האלה, יש הדרכות כדי להגביר את המודעות שבאמת גם אצלנו בתוך המחלקות לשירותים חברתיים תהיה ערנות לנושא הזה. אני אתייחס גם לנושא של תעסוקה, גם של נשים נפגעות אלימות וגם בכלל. המשרד מפעיל שתי תוכניות בשילוב גם עם עמותת 'רוח נשית' שהיינו פה בדיון איתם בשבוע שעבר וגם דף חדש בקהילה ליוצאות מקלט וגם לנשים שנפגעות אלימות בקהילה שמסייע גם בקידום כלכלי תעסוקתי שאנחנו כולנו יודעים שהוא גורם מכריע ביציאה ממעגל אלימות ובעיקר באי חזרה למעגל אלימות כשיש מצב כלכלי יותר יציב. התוכניות האלה גם מסייעות בקידום תעסוקתי, גם בהכשרות כדי לסייע וגם בסיוע כלכלי. בנוסף, שזה פחות קשור לנושא של אלימות במשפחה, אבל אני גם מייצגת כאן את מרכזי ההזדמנות שמשרד הרווחה מפעיל מרכזים כאלה בשיתוף עם משרד העבודה ועוד מוקדי תעסוקה של משרד הרווחה שפזורים ברחבי הארץ שנותנים שירות בעיקר לנשים, גם נשים בעוני, חד הוריות, אימהות לילדים עם מוגבלויות, שורדות זנות, שהמרכזים האלה מסייעים לעשות תהליך שיקומי שבסופו מסייע לנשים להשתלב בתעסוקה. לא חייבים להיות מוכרים ברווחה כדי להשתלב במרכזי הזדמנות ואין ספק שככל שנשים גם ישתלבו יותר בתעסוקה ומצבן הכלכלי ישתפר אז גם נראה פחות נשים בעוני ובטח פחות נשים נפגעות אלימות. << אורח >> תמר קרביץ: << אורח >> ות"ת ומל"ג פועלות בנושא של קידום הוגנות מגדרית בצורה מאוד משמעותית, במיוחד בשנים האחרונות, בשיתוף ועדת היגוי ושיפוט שהוקמה באופן ייעודי לנושא, פועלים גם ברמה של הסגל הבכיר ובתפקידים בכירים וגם להגדלת שיעור הסטודנטיות בתחומי ה-STEM שאנחנו יודעים שזה תחום בעייתי יותר. ומעבר לפעולות השוטפות שנעשות, שזה הענקת מלגות גם לפוסט דוקטורנטיות מצטיינות וגם לסטודנטיות לתואר שני ב-STEM וכו', הפעילות המשמעותית ביותר שאנחנו עושים בימים האלה היא מדד קו המשווה, שזה מדד שמל"ג השיקה בתשפ"א שהמטרה שלו היא לתמרץ את המוסדות לבנות תוכניות אסטרטגיות לקידום הנושא. במהלך השנה האחרונה נעשה מחקר הערכה בתוך מחלקת הפרויקטים שלנו על התוכנית הזאת ונמצאה קורלציה חיובית בין הפעלת התוכנית במוסדות שהשתתפו במדד בהתייחס לעלייה בייצוג הנשים בסגל, בתפקידי ניהול, בחיזוק מחויבות מוסדית לנושא והגברת מודעות. בימים אלה התקבלה החלטה עקרונית בוות"ת להמשיך את התוכנית הזאת לחמש שנים נוספות ובימים אלה יש ועדת היגוי שיש לה גם יושבת ראש חדשה שמונתה ממש לאחרונה והיא פועלת לעדכון התוכנית, להכניס אוכלוסיות נוספות שלא נכללו בה עד היום, כמו דוקטורנטיות ופוסט דוקטורנטיות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה לתמר קרביץ. משרד החינוך. << אורח >> ליאת שני: << אורח >> אני ממונה ביחידה שמדברת גם על זכויות התלמידים והתלמידות וגם על שוויון בין המינים והמגדר ואנחנו רואים את הקשר, שאם לא מכירים גם בבנים וגם בבנות, אז בעצם אנחנו פוגעים בזכות שלהם לחינוך. אנחנו פועלים בהרבה זירות, יש לנו צוות בין-מנהלי שעוסק בתחום הזה, זה ממש בהוראת המנכ"ל, יש לנו גוף ידע, אנחנו עובדים תמיד סביב נתונים, פיתוח מקצועי, ימי עיון, הכשרות ואנחנו מדברים על זה. מה שאתם רואים בכנסת ובעוד מקומות שונים, אנחנו פועלים בחינוך שיהיה שוויון גם במועצות תלמידים ובוועדות, שזה יהיה כבר נוכח בגיל הרך. יש לנו מחקרים עם אקדמיה, שדה וגופי ידע שונים, תוכניות התערבות, ממש מערכי שיעור במוסדות החינוך ותוכניות שפועלות בבתי הספר, כלים וחומרים שאנחנו מנגישים וגם הרצאות להורים על החשיבות. אנחנו מדברים גם על הנושא של צמצום פערים ובעצם לתת הזדמנות שווה לכולם וגם מדברים על נושא של אלימות, אסרטיביות וכן הלאה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה. אני רק אומר בנושא של משרד החינוך, אני פעם ראיתי סקר לגבי אחוז הגברים המנהלים לעומת אחוז הנשים המנהלות, שזה לא באופן פרופורציונלי להוראה, לסגל, שזה אומר משהו גם על, לא יודעת אם העדפה, אבל גם עניין של חינוך. דבר שני, החינוך הזה לשוויון מגדרי צריך להתחיל כמובן מהגן, בלי פינת בובות רק לבנות וכדומה. שירן הלוי, יש לך דקה בלבד, כי אני חייבת לסגור את הדיון ולסכם. אז בקצרה. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> אני מגיעה מגוף פרטי. יש לי שאלה לגבי משרד העבודה, מדוע אתם לא פותחים איזה שהיא מחלקה של אנשים מומחים שהם יעשו ביקורות אצל המעסיקים וברגע שהם יראו שיש הפרשים כל כך גבוהים במשכורות, אותם מעסיקים יקבלו קנסות, יתחילו לקבל עיצומים כספיים, בדיוק כמו שעשיתם בשנת 2018 עם בודקי שכר מוסמכים מטעם משרד העבודה. אני אמנם שמחה שאתם מוציאים את זה, אבל עצוב לי לראות את כל מה שקורה כאן, למה אתם לא מוציאים אנשים מומחים בתחום, בדיוק כמו בודקי שכר. בודקי שכר מגיעים מבחינת דיני עבודה לאותו מעסיק ובודקים. אם ישנן חריגות, אם ישנם כל מיני דברים שאינם תקינים אצל אותו מעסיק בדיני עבודה, אז יש לכם קנסות מנהליים ויש את כל העיצומים הכספיים ואנחנו מדברים על סכומים יחסית מאוד מאוד גבוהים. אני חושבת שזה הדבר היחידי שייתן הרתעה לאותם מעסיקים, זאת אומרת כרגע תיקחו קבוצה, ואני אשמח כן להתקדם עם הנושא הזה, גם כשאני בפנים, להיכנס ולהתחיל לעשות בדיקה. אני בטוחה שבקרוב, במכון ון ליר, בעוד לפחות שלוש-ארבע שנים, נראה שיש לנו התאמה בין כל המגזרים ובכל החברות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה על התרומה שלך לדיון. אני רוצה ברשותכם לסכם, כי נגמר לנו הזמן. תודה רבה למכון ון ליר וגם לשדולת הנשים על הנתונים המגוונים, המעמיקים, המקצועיים בעולמות התוכן של בני אדם בכלל ונשים בפרט. הנתונים, חלקם, מדאיגים מאוד מאוד מאוד, ונראה לי שהייתה כאן הסכמה. החברה בישראל צריכה לעשות חשבון נפש על הנתונים שהוצגו כאן, ומשרדי הממשלה צריכים לעשות חשבון נפש. אנחנו צריכים להבטיח שאכן יש מענים לכל הפערים שהוצפו כאן, שיש את התקציבים הרלוונטיים, שיש את התעדוף המתאים לעשות את השינוי, ובסוף מדובר פה בסדרי עדיפויות של מדינה, בסדרי עדיפויות של הנהגה של מדינה. נאמר כאן סביב השולחן, השתלבות נשים, הצלחת נשים, שגשוג נשים, זה הצלחה לא רק של נשים, זה הצלחה של החברה כולה, גברים ונשים כאחד. עלה כאן נושא הבג"צ של שדולת הנשים, פורום דבורה וארגון נעמת בנושא של מינוי נשים למשרות בכירות. אני פונה גם לאדון ממשרד ראש הממשלה, עברה כמעט שנה מהבג"צ, היה פרק זמן של תגובה והתייחסות, לצערי ולדעתי זה לא מטופל, פסיקת בג"צ לא נלקחה בדחיפות ובחשיבות שהיא הייתה צריכה להילקח. יש גם את בג"צ ארגון עיתים ומרכז רקמן וארגון 'קולך' יחד עם עוד שש עותרות בנושא הזכות להיבחן בבחינות ההסמכה לרבנות, הפתרון היה שפשוט מפסיקים את הבחינות ולא מכניסים נשים. אם אתה יכול לבדוק את זה, יש כאן פסיקה מפורשת, נשים יכולות להיבחן להסמכה לרבנות. אנחנו פנינו לגבי שני הבג"צים האלה למשרדים הרלוונטיים, לשרים הרלוונטיים, חייבים לוודא שזה קורה, זה באמת בושה לנו כחברה בישראל. עלה כאן שיש הרבה מאוד חקיקות שמדירות נשים, חקיקות מיזוגיניות שמתרחשות כאן ועכשיו בבית הזה, במיוחד בשנים האחרונות, וברור לכולנו שאם לא נהיה דמוקרטיה ליברלית לא נהיה. כך, חד משמעית, וגם צוין כמה הבחירות הקרובות הן קריטיות לגבי היותנו מדינה דמוקרטית ליברלית. עלתה הסוגיה של הקצבות הנמוכות ומבחני ההכנסה שצריך לתת את הדעת על כך, להתאים אותן לכלכלה הנוכחית. הנושא של אכיפת שכר המינימום עלה. כמובן שנדרש לצמצם את פערי השכר, אם נדרשת חקיקה ייעודית אז חקיקה ייעודית, כמובן דיווח, אכיפה. סוגיית התקציבים, לוודא שכל התקציבים גם נמצאים בראייה מגדרית. עלתה הבעיה של מענים לגילאי לידה עד שלוש והגברת כל השירותים הציבוריים והביטחון הסוציאלי, אבל גם פה אם לא יהיו מענים הולמים לחינוך לכל הגילאים זה יעכב. העליתם את הנושא של צמצום שבוע העבודה וצמצום הבידול המגדרי בשוק העבודה, בהשכלה הגבוהה, היה פער בין אחוז הלומדות לבין אחוז המועסקות, הפער בסקר הוא דרמטי. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, היה אמור להיות בזום והוא ירד, אבל אני יכולה רק להלין על כך שנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לא נמצאת במשרד העבודה, היא נמצאת במשרד הכלכלה. יש כאן כשל לוגי, בלוגיקה המוגבלת שלי זה לא יכול להיות, זה לא יכול להיות במשרד הכלכלה שמעודד מעסיקים ולחשוב על הזדמנויות. מידע ושקיפות של נתונים רגישים למגדר, הגברת חקיקה, דיברנו על שקיפות נתונים ממשטרת ישראל, תקציבים כלפי אלימות כנגד נשים, הכוח הפוליטי, ייצוג שוויוני במשרות בכירות, דירקטוריונים, גם ציבוריים, גם משרדי ממשלה, מודלים לזכאות, הוצאה מוכרת בהוצאות הבית, תיקוני חקיקה בכל המגוון. עלתה סוגיית אמצעי המניעה, חופשת לידה לאבות כבחירה כאקסטרה ולא כתלות בחופשת האישה. נושא הנשק עלה, מענים לחברה הערבית והנושא של שלילת רישיון לרופאים פוגעניים. הייתה בעבר הצעת חוק כזו שלא עברה. אני אומר משפט סיכום, אני כמובן אמשיך להילחם כנגד הדרת נשים בכל מרחב, בכל תחום, אנחנו כולנו יחד ניאבק בשביל עתיד מדינת ישראל. תודה רבה, אני נועלת את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:02. << סיום >>