פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 81 מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון ועדת המשנה לענייני איו"ש יום חמישי, כ"ה בשבט התשפ"ו (12 בפברואר 2026), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> סיכול פח"ע בכבישי יו"ש (בדגש על כביש עלי - רחלים) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר טלי גוטליב – מ"מ יו"ר עמית הלוי מוזמנים: סא"ל שמוליק כהן – סגן קמב"ץ, פיקוד מרכז, משרד הביטחון סא"ל שלמה זגה – רע''ן דרג מדיני, משרד הביטחון מיכל אודסר – תושבת גבעת הראל, מטה בנימין הדס מדמון – ארגון הצופות מרים סופר – תושבת שבות רחל נטלי כהן – עובדת סוציאלית אורי עזיזה – יושב-ראש מטה התושבים בבנימין מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיכול פח"ע בכבישי יו"ש (בדגש על כביש עלי - רחלים) << נושא >> << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> בוקר טוב ותודה רבה לכל מי שהגיע. יום חמישי, 12 בפברואר 2026. אני ממלאת את מקומו של חבר הכנסת צבי סוכות שמחמת תקלה אישית שלא מאפיינת אותו הוא לא נמצא. הוא יגיע מאוחר יותר. מפאת חשיבות הנושא הוא ביקש שאחליף אותו והנה אנחנו כאן. נושא הישיבה הוא סיכול פעילות חבלנית בכבישי יהודה ושומרון. התייצבו כאן אזרחים שיספרו לנו על זה. אני מבקשת להתחיל עם סקירה על הנתונים מנציג הצבא וזאת ככול שאפשר לומר את זה בגלוי ואין מניעה לומר את זה בגלוי. אני לא מגוננת על מחבלים ועל מספר הפיגועים שהם עושים לנו. אני גם לא מגוננת על מחבלים שעושים פיגועים שקופים או נוסעים בצורה הזויה בתוך כבישי יהודה ושומרון. אני לא מדברת על נסיעה ועקיפה בקו רצוף, נסיעה ממול במהירות אדירה בכבישים שאין בהם שול בצורה במפחידה ומטרידה. אני מבקשת לקבל סקירה מבחינת מספר הפיגועים של יידוי אבנים בכבישים ואיך אנחנו סופרים את זה. האם יש פיגועים שלא נכנסים בסקירה? האם כאשר מדובר רק בשתי אבנים אז אנחנו לא סופרים את זה? איך אנחנו יוצרים פה את סיכום ההתנהגות החבלנית של מחבלים ביהודה ושומרון? תודה רבה. אם אפשר שנציג הצבא יציג את עצמו. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> בוקר טוב לכולם שמוליק מאג"ם פיקוד מרכז. ראשית, אני אומר שמשימת צה"ל ופיקוד מרכז היא כמובן להגן על תושבי מדינה וגם לספק ביטחון ותחושת ביטחון. לגבי מי שגר ביהודה ושומרון ומי שנוסע ביהודה ושומרון בצירים, ביישובים או בכל מקום אחר, משימתנו היא גם להגן ולסכל טרור. לא צריכות להיות זריקות אבנים בצירים שמסכנות חיי אדם ועלולות להרוג אנשים. משימתנו היא לסכל את זה. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> מה הפקודה מבחינתכם? מה מותר לעשות למיידי אבנים? אם אפשר לדעת לידע כללי. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> יש הוראות פתיחה באש. אני לא אכנס ואפרט אותן פה אבל יש מענה מבצעי שניתן להתמודד מול מיידי אבנים וזאת כדי לעצור את יידוי האבנים וגם להרתיע. בסוף לא צריכה להיות זריקת אבנים בציר. זו הנחת העבודה שלנו. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אתה יכול לסקור לי כמה פיגועים של יידוי אבנים אתה מכיר? << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> לאורך השנים אל מול חיזוק ההגנה ביהודה ושומרון בשנים האחרונות יש ירידה בזריקות האבנים. בתחילת מלחמת חרבות הברזל ובשלהי שנת 2023 היינו עם למעלה מ-3,000 אירועי זריקות אבנים בצירים בכל יהודה ושומרון. בשנת 2024 היו 2,200. בשנת 2025 היו 1,015 אירועי זריקות אבנים. לשמחתנו, יש פה ירידה - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> 1,015 אירועים בשנת 2025 אומרים מה? לפחות פעמיים ביום או יום אחד יש פה ארבעה אירועים וביום אחד אפס אירועים? 1,015 פיגועי יידוי אבנים. תחשוב על אימא שנוסעת עם הילדים שלה או ילד חוזר מהצבא. זו הזיה. זה רק כאלה שאנחנו יודעים. יש כאלה שאנחנו לא יודעים ולא סופרים אותם כי זה היה על הדרך. אם לא פגעו בך אז אתה לא בהכרח מדווח. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> לחלוטין. לכן אנחנו פועלים כדי לסכל את זה ולהגן על האזרחים. אנחנו נמצאים גם בצירים וגם בעומק השטח. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אני רוצה להבין, אדוני. היו 1,015 פיגועי יידוי אבנים בשנת 2025. אתה יכול לעשות לי חלוקה כמה ביום או בממוצע. האם יש תקופות? האם אתה יכול לתאר לי את התוכן של זה? << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> זה מתחלק פחות או יותר בממוצע שווה. אין פה חודש אחד שיש - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> זה אומר שיש בכל יום שני פיגועים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שלושה. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> פעמיים ביום לפחות יש פיגועים ולפי המתמטיקה אפילו שלושה פיגועים של יידוי אבנים שאתם יודעים עליהם. כמו עצורים יש לי בעקבות 1,015 המקרים האלה בשנת 2025? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להרחיב את השאלה, ברשותך. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת הלוי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מצד אחד אתה מציג ירידה. מצד שני, כמו ששואלת חברת הכנסת גוטליב, יש פה שלוש פעמיים ביום ניסיון לרצח, כמו שאמרה פה הדס. הדבר מעיד על משהו שאנחנו לא תופסים בשורש של העניין, שמוליק. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> תיכף נגיע לזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> את שואלת על עצורים. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אני אבנה להם את זה לאט-לאט. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הגיע לפה מפקד משטרת קדם ואמר שבהר הזיתים בירושלים הם יוצאים מבית הספר. הדבר נקרא הפסקה פעילה. יוצאים עם המורים ומיידים אבנים. צריך ללכת לשורש או ללכת לבית הספר. מספר ההתארגנויות של שלוש פעמים ביום הוא אירוע - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> תרשה לי, עורך הדין חבר הכנסת עמית הלוי, לשאול אותו כמה שאלות ואחר כך תקבל זכות דיבור. זאת רק כדי שהדבר יהיה סדור. 1,015 מקרי יידוי אבנים בשנת 2025. כמה עצורים יש לנו מתוך 1,015 הללו? << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> יש אלפי עצורים - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> כתוצאה מפיגועי יידוי האבנים. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> אני לא יודע כרגע להצביע מתוך אלפי העצורים מי נעצר על יידוי אבנים ומי נעצר על אירועי טרור אחרים. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אני רוצה תשובה לשאלה הזו. היום 1,015 מקרים בשנת 2025. אנחנו יודעים לספור אותם כי הנה הבאת לי את הנתון הזה. אני רוצה להבין מהמקרים הללו של פיגועי יידוי אבנים כמה נעצרו בגין מעשה יידוי אבנים. צריך להיות רישום אחר. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> אפשר להביא את הנתון הזה אבל לא התבקשתי להביא אותו לדיון הזה. זה נתון שהוא קיים. יש גם מעצרים, גם כתבי אישום וגם אנשים שיושבים מאחורי סוגר ובריח לשנים רבות וגם כאלה שחוסלו - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אף אחד לא יושב במעצר לשנים רבות בגין יידוי אבנים. אני מכירה את כל פסקי הדין. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> יש אנשים שהם אחרי כתבי אישום אבל יותר מזה יש גם מי שבסוף מיידה אבנים ומסכן חיי אדם. יש גם מחבלים שמתים על ידי כוחות הביטחון בשטח. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> למען הסר ספק ומפאת כבודם וחוסנם של לוחמינו עזי הרוח יש עבודות סיכול אדירות, עצימות ונכונות שמדגימות גם יכולות, גם אומץ, גם השקעה וגם מסירות של לוחמינו ביהודה ושומרון. כן ירבו וכך צריך לעשות. אנחנו צריכים להפגין את כבודנו, חוסנו ויכולתנו מול האויבים. אין שאלה. הפיגועים הספציפיים שאנחנו דנים בהם הם יידויי אבנים. אלה פיגועים שהעובדה שהם מתרחשים במספרים כאלה מלמדת, בעיניי, שאנחנו עושים משהו לא נכון. זה שאנחנו יודעים לסכל פיגועים חמורים יותר אז הדבר ברור וזה שאנחנו יודעים להשיג מודיעין על אמל"ח ולסכל את זה הכול נכון. בהקשר ליידוי אבנים אני רוצה להבין האם יש לנו מצלמות כמו עין הנץ ביהודה ושומרון. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> הן לא בשם הזה אבל יש הרבה מצלמות. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אם יש לי מצלמות לאורך כל הכבישים שהרי זה לא עולה כסף ואמורים לשים מצלמות לאורך כל הכבישים אז יש מי שמפענח את זה? יש מי שרואה איפה זרקו ומי זרק והולך ועוצר אותם מייד אחרי הפיגוע? יש לזה תשובות? << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אין מצב של פיגוע יידוי אבנים שאני לא יכולה לאתר את המחבל. משהו לא מסתדר לי בתשובה הזו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש מבצעים. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> ברשותכם, הדיון מחולק לשניים – דיון פתוח ודיון סגור. מה שאפשר להתייחס באופן פתוח נתייחס. את השאלה הספציפית הזו נשאיר לחלק הבא. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> מה חסוי בזה? מבחינתי, כל מה שקשור להכנעת האויב לא צריך אף פעם להיות חסוי. שהאויב ידע באופן גלוי שאם הוא מיידה עלינו אבנים סופו בתפיסה מהירה ומעצר מהיר. הוא יודע שזה לא כך. כך אני מרגישה. מה אתה אומר? אני מנומסת כי אני עכשיו מחליפה את חבר הכנסת סוכות. אני לא רוצה להיות טלי גוטליב. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> אני יכולה לענות על השאלה שלך. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> רגע, הוא בסקירה. מה אתה עוד רוצה לסקור בפנינו? << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> יש הרבה מצלמות אבל לא המצלמות לא מכסות מאה אחוז. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אני יכול לשאול עוד שאלה? << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> יש אזורים שלא מכוסים. באזורים שיש יותר זריקות אבנים אז מציבים גם מצלמות גלויות וגם מוסתרות וגם כוחות צבא גלויים וגם כוחות צבא מוסתרים. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> למה לא הכול מרושת במצלמות? זה לא עולה כסף. זה גרוש ורבע. המסקרה עולה יותר ממצלמה, שכה יהיה לי טוב. זה לא כסף. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> זה כסף. יש אלפי קילומטרים ביהודה ושומרון של צירים שנוסעים בהם אזרחים. צריך מאחורי המצלמות האלה גם אנשים שיסתכלו על המצלמות ויטפלו. המסר שלי - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> המצלמה היא כוח מרתיע. המחבל שמיידה אבנים בתעוזתו וחוצפתו לא רוצה שיתפסו אותו. אם הוא יודע שיש מצלמות אז זה אלמנט של הרתעה. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> חשוב לי להגיד לי מסר אחד מרכזי. אנחנו מתייחסים לכל זריקת אבן כאל אירוע טרור שצריך לטפל בו, לסכל אותו ועוקבים אחריו. בעקבות כל דיווח שיש על זריקות אבנים מגיעים כוחות ביטחון לשטח וסורקים את השטח. מגיע גשש ומגיעים כוחות פיענוח וגם כוחות צבא. אנחנו מייצרים תשתית מודיעינית כדי לתפוס את אותם מחבלים. כשיש לנו מידע מודיעיני אנחנו עוצרים את אותם מיידי אבנים ופועלים לטפל בזה. זה העיסוק היום-יומי שלנו. אלה הלחם והחמאה שלנו. כל יום להגן על הצירים זה בבסיס משימת ההגנה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש מבצעי מעצרים יזומים גם למיידי אבנים ולא רק מעצרים בשטח? << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> בוודאי. מי שאנחנו יודעים שהוא זרק אבנים אז הולכים לעצור אותו ואוספים חומרים ראייתיים ובסוף מביאים אותו למשפט וכל מה שכרוך בזה. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> למה דובר צה"ל לא מוציא אף פעם והוא צריך לעשות את זה על בסיס יום-יומי - - - למה לא מוציאים על בסיס יום-יומי פוש שהיה פיגוע יידוי אבנים ביהודה ושומרון כדי שהציבור יראה? אני אף פעם לא מבינה מה קורה שם. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> אני חושב שהציבור יודע. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> לא, לא. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> אני לא יודע אם השיטה היא להוציא פוש כל יום אבל בטח - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אני אגיד לך למה אני שואלת את השאלה הזו. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> בסיכומי שנה יוצאים נתונים. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> סיכום השנה לא מעניין מהסיבה הפשוטה שיש פה הטמעה של מידע סלקטיבי בכוונת מכוון של דובר צה"ל. סליחה, אתם נציגים של הצבא פה ולכן אני אומרת את זה. לא יכול להיות שבשבת, במקרה, כאשר רוב מתיישבי יהודה ושומרון דתיים מוציאים תדרוך על אירוע אלים ולא מתקבלים התייחסות מהחברה הדתית כי הם שומרי שבת. על בסיס יום-יומי יש פיגועים ביהודה ושומרון ואלה פיגועים חמורים של ניסיונות רצח פעמיים, שלוש ביום ואין שום פרסום. למה? למה? את מי אנחנו מאדירים תוך כך? על מי אנחנו מגוננים תוך כך? למי אנחנו עוזרים לעשות לעצמו גלוריפיקציה? אני שואלת באמת. אשמח לקבל על זה תשובה. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> אנחנו רוצים לנרמל את החיים שלנו. אני נמצאת בדיסוננס. מצד אחד אני משדרת - - - << אורח >> אסף דורון: << אורח >> שם לפרוטוקול. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> מיכל אודסר, תושבת גבעת הראל. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> רגע. אדוני סגן אלוף, סיים או רוצה להוסיף? תודה לך על הסקירה. קודם סקירה ואז נעבור אלייך. נציג אגף המבצעים, אתה רוצה להוסיף משהו? מה השם? << אורח >> שלמה זגה: << אורח >> שלומי גזה. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> שלומי, אני זקנה. אני כבר סבתא ומותר לי לשכוח שמות. אדוני רוצה להוסיף משהו או לפרט משהו? << אורח >> שלומי זגה: << אורח >> לא בשלב זה. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אם תרצה לומר אז בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש פער גדול בנתונים לפי הדוחות. אני לא יודע מה המדדים שלהם אבל הדוח של הצלה ללא גבולות שהוא על בסיס הדיווחים למוקד של שומרון ובנימין. אמרת 1,015 ופה יש 3,299. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> תסתכל על השנים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 2025. בשנת 2025 היו 3,299. בשנת 2024 אמרת שהיו 1,200 ופה יש 1,900. אני מדבר על יידוי אבנים ואני שם בצד בקבוקי תבערה, מטענים, סנוורי לייזר ורציחות וכולי. יש פה פער גדול מדי. אם זה היה פער של 200 - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> השאלה מהו בסיס הנתונים. מכיוון שאין לנו את זה בפנינו, אתה יכול לומר לי מה בסיס הנתונים של המקור שאתה מקריא? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה מקור הנתונים? << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> לדוגמה, הצבא סופר את הפיגועים בהתאם למה שמודיעים לו. אמרתי בפתח הדברים שאנחנו לא סופרים את הפיגועים שהאבן לא נגעה בך ולא דיווחת. חבל על כל העניין. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הם צרפו את הדיווחים ועשו הצלבה של הפרסומים של כוחות הביטחון והדיווחים שהם קיבלו למוקד ביחד. מה שהיה חופף הם הורידו. יצא שהיו 3,299 יידוי אבנים ו-458 בקבוקי תעברה. אני מדבר על שנת 2025. היו 19 אירועי ירי ו-286 מטענים. זה נראה כמו אירוע של עשרה ביום ולא - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> רגע שנייה. קודם כול, לא ביקשנו את ההתייחסות לזה. אני נכנסת בנעליו של יושב-ראש הוועדה ואני מנהלת את הדיון על זה. מה שמפריע לנו ולאזרחים בתוך יהודה ושומרון וצודק חבר הכנסת הלוי הוא שבסוף כולנו רוצים בטוב. אני לא מניחה אפילו לשנייה הנחה שהיא לא רצון בטוב. ההסתכלויות הן אחרות. בעיניי, ההסתכלות על האויב צריכה להיות אחרת. התפיסה שלו וההסתכלות עליו הן באלף ואחת וריאציות ואנחנו רואים את זה אפילו פה בכנסת. אני לא מתפלאת על שום דבר. אם פה בכנסת מנרמלים תמיכה בטרור אז מה יש לי לומר. אני אומרת לכם בשיא הרצינות. אין לי מה לומר. יש פה אנשים בכנסת שהם נגד מדינה יהודית. הם נגד מדינה יהודית. אין לי מה לומר חוץ מלהתבייש, להוריד את הראש שלי, להיות פה במליאה שעות ולהיאבק פה. צריך עור של מאה פילים כדי לשרוד את הטירוף הזה שאתם רואים מול העיניים שלכם פה. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> ישר כוח, ישר כוח. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> ישר כוח לחיילים וללוחמים וכל הכבוד לכם שאתם שומרים על רגבי ארץ ישראל. אני אומר לך דבר אחד בהקשר של הדיסוננס שאת מרגישה באשר לפרסום או אי פרסום, באשר לתחושת הביטחון או אי הביטחון או כוחו של הסיפור עליך עצמך כמי שחי ביהודה ושומרון. כמי שחיה בשדה השיח עצמו ואני חיילת קרב בשדה השיח על הלגיטימציה שלנו זה דבר הכי בסיסי שיש. אל מול הלגיטימציה, שאני לא מצליחה להבין למה אני צריכה להצטדק, למדתי משהו. מספיק להצטדק. השיטה לשמור על חוסנך, על זכותך, על ביטחון היא לא להצטדק אלא להאשים. כל הזמן להאשים כי אנחנו תחת האשמה כל הזמן. אני לא שומרת שבת ואני מסתכלת ואין אפילו למי לסמס. לפעמים אני רואה פרסום שברור שאין קשר בין מה שאני רואה לבין מה שהיה. אני לא יכולה להגיב כי אני לא הדוברת. אני יכולה לנסוע לשם כדי לראות אבל אני לא יכולה לעשות שום דבר. שדה השיח לא פחות חשוב משדה הקרב. אנחנו נמצאים תחת תופעה נוראית עולמית של קודם כול אסלאם קיצוני רדיקלי שמבקש לאסלם את העולם בתחכום הזוי שאתם לא מבינים. אל תתביישו לומר את זה. אנחנו לא אנשים גזעניים ואנחנו לא אנטי אסלאם. זה לא מעניין. אנחנו לא חיים לא על חרבנו ולא חיי מלחמה. זה לא המוטו שלנו בכלל ולא של אף אחד. אנשי ימין ככאלה הם אנשים שוחרי אהבת אדם ושוחרי חיים אבל גם שוחרי ארץ ישראל של עם ישראל בבטחה. אני אומרת לכם שאני נמצאת בתקשורת ערבית בערך שלוש שעות ביום כדי להבין כל הזמן איפה אני חיה ומה התכונה שאני רואה סביבי. בגלל זה אני יודעת להרגיש או להעריך סיטואציות מסוימות. אני אומרת שבתוך הדיסוננס שאת מרגישה כרגע מה שחזק יותר הוא המניעה והגדיעה של התחכום של חמאס וחיזבאללה וקני טרור שמטרה אחת להם – את בים. המטרה המוצהרת היא להוכיח שאת אכזרית, שאת משקרת, שאין פיגועים, שהם בסדר ואת לא בסדר. אל מול זה אנחנו חייבים לתת משקל בכורה אמיתי של פרסום יום-יומי על כל פיגוע שמבצע מפגע בעם שלנו. יידוי אבנים בשנייה יכול להיגמר ברצח. אני מבינה את הכול מהכול. אם תפתחי בארצות הברית ערוץ תקשורת רגיל או ערוץ חדשות רגיל ולא בהכרח פרוגרסיבי מאוד את תראי כל הזמן שאנחנו כיבוש, כיבוש, צבא כיבוש וצבא כיבוש. די. לא כיבוש ולא נעליים. מספיק. אני לא מוכנה להצטדק יותר ולכל הפחות אני אבהיר שזה לא כיבוש. אני עוד לא נכנסת לסיפור ההיסטוריה שאנחנו לא יודעים לספר אותה. אנחנו לא יודעים לספר אפילו איך אדמות יהודה ושומרון הן לא כיבוש וזאת בהגדרת הדין הבינלאומי. גם את זה אנחנו לא יודעים לעשות. רוב חברי הכנסת לא מצויים בהיסטוריה הסדורה. אני אומרת לך בשיא הרצינות. חבר הכנסת איימן עודה אומר לי אתמול בכנסת בשנת 1948 כבשתי אותו ואני היחידה שאומרת לו על מה אתה מדבר. אי אפשר לשאת את זה. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> בשביל זה בא לפה. באתי לפה כדי לדפוק על השולחן. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אמרתי זאת מפאת כבודך, רגישותך, דאגתך וההתלבטות שלך באשר לפרסומים. אני חייבת לומר לכם שבשדה השיח אנחנו צריכים לעסוק בגדיעת הגלוריפיקציה של טרור. הם פשוט זוכים להאדרה בעולם. אין הזיה כזו. זה מדהים. זריקת אבנים. מי זורק אבן על מישהו? באיזו ברבריות אתה מתנהג? באיזה שדה לחימה זה מוכר? באיזה עולם זה מוכר? אני שואלת בשיא הרצינות. באיזה דין בינלאומי זה מוכר? לכן צריך לומר את זה ולפרסם את זה כל הזמן. בזה אני מסיימת. עכשיו תורך, גבירתי. התחלת וקחי את זכות הדיבור. תציגי את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> תודה. אני מיכל אודסר תושבת גבעת הראל במטה בנימין ואימא לחמישה ילדים. זה נס שאני יושבת פה. ביום ראשון ניסו לרצוח אותי. אני עובדת באוניברסיטת אריאל ונסעתי חזרה הביתה בדרך היחידה שהיא הציר הראשי היחיד. בכפר לובן זרקו עליי אבן. ניפצו לי את השמשה הקדמית והאבן נחתה ממש לידי על בלם היד. טיפה יותר שמאלה ולא הייתי. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> איפה זה פורסם? << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> לא פורסם בשום מקום. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> בשום מקום. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> אם יורשה לי להגיד לנציג הצבא שהצבא הגיע מהר מאוד. הגיע גשש ואפילו לקחו אותי עם הרכב של התאג"ד לראות איפה בדיוק זרקו. אמרתי שזה היה בין שני בתי הספר של לובן. מה הם עונים לי? זה הכי מתסכלת, חברת הכנסת גוטליב. זה היה לי הכי קשה. הם אומרים לי שזה מוכר. זה האזור שהם תמיד זורקים ממנו. אמרתי להם מה זאת אומרת. יש משהו שהשתנה במציאות? הם אומרים כן, בטח. עכשיו יש הרבה יותר. בשבוע שבעבר היה מישהו שנפצע. כמו שאומרת, אף אחד לא מדבר על זה. אף אחד לא מדבר על זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זו שגרה. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> יש ניסיונות להרוג יהודים וזה רצח לכל דבר. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> מה השאלה. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> האבן מתעופפת. אם אני יכולה לתאר לכם את הסיטואציה אז זה יום ראשון - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אני לא רוצה לדמיין את זה אפילו. פחד אלוהים. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> שמתי לי פלייליסט של מתי כספי בדרך חזרה בשעה 15:30. אנחנו לא מדברים אפילו על לילה. לא הייתי דרוכה בשום צורה. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> מה הייתה עוזרת לך הדריכות. זה "פוקס". << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> לא יודעת. שאלו אותי מהצבא אם ראיתי מישהו. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אין אפשר לראות? << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> נסעתי בכיף שלי, השמש מול הפנים. בלילה אני נוסעת דרוכה יותר. בלילה אני נוסעת ומסתכלת מאחורי העצים. באמת, כך אנחנו נוהגות. התרגלנו להסתכל על המרחב. זהו. אבן התעופפה לכיווני. הצלחתי בגוף רועד להמשיך לנסוע עד צומת עלי ואז שמה חברו אליי כל הכוחות. אני אומרת שזה פשוט לא ייאמן שהדבר הזה קורה באור יום בעורק תחבורה ראשי ועד כמה גודל התסכול שאנשים אפילו לא מבינים את הסיטואציה. מרצה אחת באוניברסיטה אומרת לי וואי, נשמה את בטח לא תיסעי דרך שם יותר. אני אומרת לה שאין לי דרך אחרת לנסוע. זה כמו שאני אגיד לך אל תיסעי בכביש אחת או אל תיסעי בכביש שש. זה עורק התחבורה היחיד שמוביל אותי מהבית לעבודה. נסעתי באור יום. אלף רכבים איתי, כמובן, בעיקר רכבים פלסטינים. מה אני אמורה לעשות? << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> הרכבים שלכם לא ממוגני אבנים, נכון? הזכוכיות לא ממוגנות. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> לא. אני אעשה את זה. זה תהליך שלוקח זמן. עכשיו נסעתי לפה עם הרכב המנופץ ואני מבזבזת יום עבודה להחליף את השמשה. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> מדהים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אולי נקים מדינה. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> דיברנו על כוח הרתעה - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אגב, הביטוח של הרכב לא כולל את זה, נכון? << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> לא, זה מס רכוש. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> מדהים, אין לתאר. זה מס רכוש. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מס רכוש משלם את זה. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> בקיצור, זה יום מפוקפק של בילויים במס הכנסה וכולי. אני לא באה לתת פתרונות. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אני חייבת לשאול את נציגי הצבא לאור מה שאני שומעת. האם יש מקומות שמועדים בין שני בתי הספר האלה אז למה לא לשים שם משהו מרתיע? << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> אני לא יודעת אם מצלמות היו עוזרות אלא - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> לא מצלמות אלא כוח אדם. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> נוכחות צבאית. אני בטוחה שאם היו שם "דוידים" - - - << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> יש לי תשובה. התשובה אצלי. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> הגברת תסיים ואנחנו נעבור אלייך. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> אם היו מצלמות אני מניחה שאותו נער או מחבל היה לבוש בצורה שמסווה עצמו אז אני לא יודעת אם מצלמה הייתה עוזרת. בכנות, חברת הכנסת גוטליב, אני לא יודעת אם זה היה מרתיע אותם. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אנחנו צריכים לעשות את הכול. מי שמופרע בראש, תסלחי לי, שזורק אבן על אישה שנוסעת ברכב, בעיניי, הוא תת-אדם. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> זה סלע גדול. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> הוא תת-אדם, אכזרי מאין כמוהו. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> מן הסתם, הוא הסתכל בעיניים שלי - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> תקשיבי טוב, הם אכזרים מאין כמוהם. זה לא שדה קרב. אדם הזורק אבן על אישה ברכב נוסע הוא אדם אכזרי, הוא תת-אדם. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> הצבא גם אמר שזה קורה הרבה לנשים. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> ברור, אנחנו יהודיות. אנחנו יהודיות מחמד. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> אני לא אנהל מרדף כמו בעלי שהיה פורק מהרכב ורץ אחריהם. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> יהודיות מחמד. אל תתבלבלי. אלה אלמנטים ברורים מאוד-מאוד. הכול חלק מאתוס איום. צריך להבין אותו היטב ולכן גם צריך לומר אותו. שמישהו יבוא לפה וייתן לי הסבר לדבר הזה ולא משנה מה הוא טוען. לזרוק אבן על אישה? מה זו הברבריות הזו? מה זו הברבריות האכזרית המכוערת הזו? מה הולך פה? יש בעיה להגיד את זה? יש בעיה? כך מדברים. כך מדברים אליהם. מצטערת. אין שום דרך אחת לדבר את זה. שום דרך אחרת. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> הדס מדמון, ארגון הצופות. יש עוד שפה שהם מבינים. בבוקר לאחר 7 באוקטובר הם ידעו שילד שמתכופף להרים לאבן לא קם. ראו איזה פלא שבועיים, שלושה לתוך 7 באוקטובר היה רגוע. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> רבותיי, הקונספציה חוזרת. שום דבר לא עבר ולא נגמר. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> הם חזרו להרים את הראש ולהרים אבנים. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> ברור. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> אלוף אבי בלוט במקום אחר ידע להוריד עצים שדרכם הם מסתתרים. בטוח שיש כלים שאפשר לעשות חוץ מנוכחות צבאית שזה ברור. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> בחושך זה לא משנה אם זה עץ או לא עץ, עם כל הכבוד. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> כדי שלא יהיה להם איפה להסתתר אז תשטחו. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אני לא בטוחה שהכול צריך לשטח. אני חושבת שעצים הם תפארת ואני לא חושבת שאני צריכה להיכנע לזה שלא יהיה להם איפה להסתתר. בעיניי, עצים הם תפארת התפארות. בזה אני אמביוולנטיות מאוד. למה לעקור עץ? אל נא תעקור נטוע. העצים הם האחיזה שלך בתוך רגבי האדמה. כדי שלא יהיה להם איפה להסתתר? שלא נגיע למצב הזה בכלל. במקומות שהם מועדים שתהיה נוכחות צבאית. אין דרך אחרת. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> נוכחות צבאית או להזיז את בית הספר - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> גם לא להזיז את בית הספר. << אורח >> מרים סופר: << אורח >> בית הספר יושב על הכביש. הכפר נמצא במעלה ההר. הם כל בוקר יורדים מהכפר לבית הספר. כל בוקר כאשר אני נוסעת באותה דרך אני רואה את כולם הולכים לכיוון בית הספר ואני אף פעם לא יודעת אם זה ייגמר - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> סליחה, כמה תלמידים יש בבית הספר הזה? << אורח >> מרים סופר: << אורח >> מה? << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אני תמיד חושבת קדימה. כמה תלמידים יש בבית הספר הזה? << אורח >> מרים סופר: << אורח >> אני לא יודעת. יש תלמידים רבים-רבים שהולכים - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> סליחה על הבורות, כמה כיתות? זה בית ספר יסודי או תיכון? << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> אלה שני בתי ספר. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> לדעתי, שלושה. << אורח >> מרים סופר: << אורח >> לדעתי זה תיכון וזה לפי איך שהם נראים. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> הבנתי. << אורח >> מרים סופר: << אורח >> אין שם אף פעם נוכחות צבאית, לא בבוקר כשהם הולכים ולא בצוהריים. קוראים לי מרים סופר ואני תושבת שבות רחל. אני יכולה להגיד שכל בוקר כשאני נוסעת שם אני לא יודעת אם זה יגמר בזה שהתלמידים נכנסים לתוך בית הספר או שזה יגמר בפיגוע. זו התחושה על הכביש כל בוקר מחדש. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אני שומעת פה משהו קשה מהדברים שאומרת לי הגברת הזו. זה מפחיד. אני חושבת שראיתי על זה סרטונים ששלחו לי. זה מפחיד ממש. << אורח >> מרים סופר: << אורח >> אם תרשו לי רגע - - - << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> רגע, הבטחנו לה את זכות דיבור. את רוצה לוותר לה כדי שהיא תסיים? << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> הגברת משבות רחל. גברתי, תציגי את עצמך באופן מסודר לפרוטוקול. << אורח >> מרים סופר: << אורח >> קוראים לי מרים סופר ואני משבות רחל. אני גרה שם כבר 30 שנה. אני מצטערת שאני קוראת מהדף. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> הכול טוב. << אורח >> מרים סופר: << אורח >> אני גם נסערת וגם מתרגשת. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> הכול בסדר. << אורח >> מרים סופר: << אורח >> ב-30 שנה האחרונות יצאתי כל בוקר לירושלים בשעות מוקדמות מאוד. החברות שלי היו אומרות שהייתי מעירה את השמש. התנועה הייתה דלילה על כביש 60. לא מעט אירועים עברתי ונסיעות בזמן יידוי אבנים, יריות, מחסומי אבנים ובקבוקי תבערה. אני אציין פיגוע אחד שהגענו, מסתבר, דקה וחצי אחרי הפיגוע של בנימין וטליה כהנא, השם יקום דמם. אנחנו הגענו לאזור הפיגוע. דיווחנו על רכב שראינו בוואדי. מסביב הכול היה מנופץ באבנים. לא עצרנו. עד היום אני רואה את התמונה הזו. לא עצרנו כי אז נאמר לנו שאם עוצרים יש סיכוי שגם אנחנו נחטוף. ראינו את המעיל יושב מאחורי המושב של הנהג ואמרתי לחברות שלי שהיו איתי באוטו שלא יכול להיות שמישהו עזב את האוטו בלי מעיל כי קר בחוץ. אלה המילים היחידות שלי ורק כשהגענו לירושלים שמענו מה קרה. הנסיעה בכביש 60 בכלל ובפרט באזורים של סינג'יל, תורמוס עיא ולובן א-שרקיה מאתגרת מאוד לנוסע. זהו ציר צר עם אפס יכולת לתמרון. בית הספר בלובן א-שרקיה יושב על הכביש. התלמידים יורדים מהכפר במעלה ההר עד לכביש ואין יכולת לדעת אם הנסיעה תסתיים בכניסה לבית הספר או בעוד פיגוע. כנ"ל סינג'יל עם הכביש הצר והגדר הגבוהה מצד אחד ודרכי עפר צדדיות מהצד השני. אתה לא יכול לדעת מה יקרה שם. גם ב-8 באוקטובר 2023 יצאתי בבוקר לעבודה בירושלים בלי שום מדד של מה קורה בכבישים. כולם היו בתוהו ובוהו. לא הצבא ולא המוקד יכלו להגיד לי. כך נסעתי כל יום. הצבא ציין שבזכות התושבים על הציר הם היו צריכים פחות כוחות כי עזרנו להם לשמור על הציר. אם אנחנו שומרים על הציר אז אנחנו גם מבקשים שישמרו עלינו. כאשר גוש שילה עוד היה תחת חטמ"ר בנימין עוד ראינו את הצבא פועל. גם אם לא במצב של מאה אחוז ביטחון, מבחינתנו, הרגשנו איך אנחנו מקבלים מענה רב. מהרגע שעברנו לחטמ"ר שומרון אנחנו מרגישים הרבה פחות ביטחון. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> מתי עברתם לחטמ"ר שומרון? << אורח >> מרים סופר: << אורח >> לפני בערך שלושה חודשים. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> זו הייתה החלטה של מי? << אורח >> מרים סופר: << אורח >> אני לא יודעת. בעלי בהגמ"ר ופתאום יום אחד הודיע לי שהם עברו לחטמ"ר שומרון. אני לא מבינה שום דבר בעניינים צבאיים ואני גם לא באה חס וחלילה בטענות לצבא. כפרים בגודל של סינג'יל ולובן לא דומים לטרור של ג'נין ושכם. אנחנו מבינים איפה צריך את הכוחות אבל אנחנו מבינים שגם אצלנו צריך את הכוחות. זה לא אומר שאין לנו צורך בביטחון. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> זה לא קשור לטענות. לרצות כוח אדם צה"לי במקומות מסוימים זה לא לבוא בטענות. אנחנו מדינה שיש לה צבא ויש לה הכרח לשמור על עצמה. אם אנחנו לא לומר את זה ונהסס לומר את זה אז אנחנו חוטאים לעצמנו, עם כל הכבוד. זה לא שהילדים שלך לא ילכו לצבא וזה לא שהילדים שלכם לא ילכו לצבא. << אורח >> מרים סופר: << אורח >> יש לי ילדים בצבא. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> בדיוק. זה לא שאנחנו לא משרתים את המדינה הזו וזה לא שאנחנו לא משרתים בצבא. אנחנו עושים ככל יכולתנו גם אנחנו, אז מותר לבוא באמירה הזו שצריך עוד כוח אדם. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> דורשים ביטחון. << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >> אנחנו בוועדת חוץ וביטחון מאשרים צווי שמונה בהיקפים אדירים. מתוך הצווים שאנחנו חותמים עושים שימוש בחמישית אז יש להם מאיפה לקחת. יש כוח אדם. צריך להגביר את החשיבות של הדבר הזה ואת הצורך. זו לא ביקורת. מה אני עושה פה? אני צריכה להגיד על הכול תודה רבה? אני לא מבינה. << אורח >> מרים סופר: << אורח >> גם היוזמות של - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רגע. תודה רבה, אדוני יושב-הראש. סיכמתי לך את הדברים. (היו"ר צבי ידידיה סוכות 09:37) << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. מאיפה להמשיך? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנשי הצבא עשו סקירה. אפשר להגיד במשפט סיכום שנאמר שיש ירידה של כמות הפיגועים. בשנת 2024 היו 1,200 ובשנת 2025 היו 1,015 פיגועי יידוי אבנים. שמענו כאן משתי נשים את הקשיים בכבישים מסוימים. יש לנו שלושה פיגועי יידוי אבנים ביום בערך. זה קשוח. שמענו מהאזרחים את הצורך בנוכחות צה"לית במקומות שהם מועדים. זהו. הבטחתי לגברת - - - אני גרועה בשמות ואל תכעסי. אני לא זוכרת את השם שלי. הגברת משבות רחל לא סיימה. אני זוכרת את המקומות בארץ. << אורח >> מרים סופר: << אורח >> כיום במסגרת העבודה שלי אני עובדת עם פגועי ראש. אחד המטופלים שלי הוא פגוע ראש כתוצאה מזריקת אבנים. זה לא חצץ של ילדים בגן משחקים אלא זה סלע שבכוונתו להרוג אם לא ישירות אז בעקיפין על ידי סטייה מהכביש או התנגשות. מספיק לנו עם הטרור הזה. אסיים במשפט שהבן הבכור אמר לי לפני הרבה שנים שגם אז הטרור השתולל בכבישים. הוא קם בבוקר לפני שיצאתי לעבודה ואמר לי אימא, אל תמותי לי היום בכביש. אין סיבה שילד יעלה בדעתו משפט כזה, בטח לא אז ובטח לא היום. תודה רבה על ההקשבה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גבירתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. מי עוד לא דיברה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> דיברנו שתי הנשים הנכבדות. לאדון יש מצגת שהוא צריך להציג. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אורי, הצגת כבר? עוד לא. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> קודם הגברת. << אורח >> מיכל אודסר: << אורח >> אנחנו נאלצות ללכת. תודה רבה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה שבאתן. << אורח >> מרים סופר: << אורח >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה לכם ואני מתנצל על האיחור. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> בוקר טוב, שמי נטלי כהן. חבר הכנסת סוכות מכיר אותי, אמנם לא פנים אל פנים אבל כבר החלפנו כמה דברים בינינו. אני במקצועי עובדת סוציאלית קלינית ואני מתמחה במצבי טראומה, פוסט-טראומה ואחרי לוחמה וכן ניהול אירועי חירום וסיכון תחת מתקפת טרור. זו המומחיות שלי מטעם משרד הבריאות שנים רבות. ב-7 באוקטובר נקראתי בהתחלה מטעם משרד הבריאות כדי לטפל בלוחמים באזורי אש, לתת להם סיוע ראשוני ולתת למפקדים תדרוך ראשוני כדי למנוע פוסט טראומה. עם הזמן נכנסתי לצבא כמתנדבת ולא כעובדת. יש לי את העבודה שלי באזרחי ואני מעדיפה לשמור עליה. אני גם אימא לשישה ילדים. אני חד-הורית. אני גרה בעיר בני ברק אבל זה לא משנה כי ליבי יוצא לכל הארץ. במהלך הזמן הזה הכרתי את הלוחמים והכרתי את הצבא כגוף בפני עצמו. לאט-לאט חברתי למישהו שפתח עמותה שמספקת ציוד טקטי לצבא כי גם את זה הצבא לא מספק, לצערנו, כמו מזונות, אוכל ודברים כאלה. היום אני מכירה היטב את העניינים. בחודשים האחרונים מאחר שהדרום, ברוך השם, מבחינתי ומבחינת אספקת ציוד ומזון התאזן תחת התרומות ותחת כל החמ"לים האזרחיים שנפתחו אז עברתי לאזור של איו"ש. שם הכרתי את לוחמי הגמ"ר. הגמ"ר למי שלא מכיר ויודע הוא הגנה מרחבית. לוחמי הגמ"ר נקראו ב-7 באוקטובר - - - מדובר בלוחמים שגרים באזורים שלהם כשהמטרה מטעם הצבא היא למלא את הגמ"ר כי בלוחמים האלה כי הם מכירים הכי טוב את הצירים ואת נקודות הסיכול הכי חזקות שם, הכי בעייתיות והכי רגישות. ברשותכם אני אקריא נתונים לגבי מה שקרה עם לוחמי הגמ"ר. נתתי גם לחבר הכנסת צבי סוכות את הנתונים על דף לפני כמה זמן. מה שקרה עם לוחמי הגמ"ר הוא שהצבא החליט שהוא מדרג אותם אחרת. המדרג שלהם אחרת גם מבחינת תגמולים וגם מבחינת פעילויות בשטח, אם כי הלכה למעשה הדבר לא כך. פעמים רבות כולל עכשיו ובתקופה הזו גדודים שחסרים להם מקומות והתקנים שלהם פתוחים וכשאין מספיק - - - ואין כוח אדם הם לוקחים את כוחות הגמ"ר שישרתו את הגדודים. זה אומר שהחבר'ה האלה עושים את העבודה שגדודים עושים אבל לא מקבלים את אותו תגמול מצד אחד וגם לא מקבלים את המקום כדי לעשות מה שצריך. לאחרונה הוחלט בצבא על רידוד הגמ"רים שזה אומר להוריד את הכוחות בערך ב-30% עד 35%. אני לא בקיאה באחוזים בכמויות המדויקות. גם בצפון ובדרום יש הגמ"רים אבל אני לא נוגעת בפצ"ן ופד"ם אלא אני נוגעת רק באיו"ש כי איו"ש הוא אזור אחר. הוא לא נחשב לעוברי גב"ל. עוברי גב"ל הם עוברי גבול ואז ההתייחסות אליו היא אחרת. בגלל שהם כביכול לא מתערים עם אוכלוסייה עוינת כמו בעזה, לבנון וסוריה אז ההתייחסות ללוחמים היא אחרת. לא מייחסים להם את החשיבות כמו שמייחסים כמו למקומות לאחרים. זה לא נכון בשטח כי כמו שאתם שומעים ובעצם כמו שכולם באו להציג את העניין של הצירים, חסימת כבישים, בקבוקי תבערה שלא דיברנו עליהם, יידוי אבנים וכל מיני אירועים כאלה ואחרים. מצד שני אנחנו עדים למצב שהצבא מרדד את הכוחות. ב-22 בינואר, חבר הכנסת סוכות, הייתה ועדת הקבינט וחברת הכנסת סטרוק נכנסה ועשתה את המלחמה הזו ולכן נעצר הרידוד של הגמ"רים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רוצה לחדד את מה שאת מנסה להגיד כאן. יש הבדל בין איך שמוגדר חייל הגמ"ר - - - << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> לוחם חוד וחייל הגמ"ר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לבין מי שמוגדר היום לוחם בשטח. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את אומרת בסוף שאנשים יעשו את אותה פעילות. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> כמעט את אותה פעילות. יש פעילויות רבות שהגמ"רים יעשו והחוד לא יעשו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא יוגדר כלוחם והוא לא יוגדר כלוחם. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> יש רמות פעילות לאנשי מילואים וזאת לפי רמת הסיכון, לפי משך התעסוקה וכולי. אני לא בקיא בזה אבל אפשר - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה השתנה ב-2025. בשנת 2024 כל חיילי הגמ"ר קיבלו כמו לוחמי חוד. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> זה שינוי שהיה בשנה האחרונה. אפשר להבין שבסוף לוחם שנמצא בעזה במשך 70 יום ברצף - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> את מדברת על תוך עזה? << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> לא. אני מדברת כרגע רק על איו"ש. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> לבין חייל הגמ"ר שנמצא ביישוב בבית שלו, הולך למשימה וחוזר לבית. זה קצת שונה. אולי בגלל זה משרד הביטחון החליט - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עדיין לצורך העניין, מילואימניק שיעשה את אותה משימה כמו אותו חייל הגמ"ר, את אותה משימה - - - << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> לפעמים יש דברים שאלה לא עושים ואלה כן עושים. << אורח >> אסף דורון: << אורח >> לא שומעים כך. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> אם אני לא טועה היה תורי לדבר עכשיו. << אורח >> אסף דורון: << אורח >> שמוליק, תסיים לדבר. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> בבסיסן אלה משימות שונות. הייעוד של חייל שנמצא כחלק מגדוד שעושה תעסוקה מבצעית הוא לייעוד מסוים וחייל שהוא שומר ביישוב במשימת הגמ"ר הוא ייעוד אחר. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> הגמ"רים לא שומרים ביישובים אלא שומרים בהגנה המרחבית מסביב ליישובים ואותם אתם צריכים לדברים שאתם מדברים עליהם עכשיו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תעסוקה מבצעית היא לעשות גם מעצרים וגם לטפל בהפרות סדר. זה הפער. שאר הדברים הם סיורים - - - << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> חבר הכנסת סוכות, הגמ"רים מבצעים גם מעצרים. יש חוסר בגדודים והרידוד לא נעצר אז גם הגמ"רים מבצעים מעצרים. הגמ"רים נכנסו לעשות תפקידים של לוחמי חוד ועושים מעצרים. << אורח >> שלמה זגה: << אורח >> אני לא מכיר שיש הפרדה או שוני בין היחס לחייל מילואים כזה או לחייל מילואים כזה. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> אני אומרת לך שיש מדרג חזק מאוד והמדרג עכשיו נהיה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נטלי, שנייה. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> חברת הכנסת גוטליב, את מפסידה את החלק הכי חזק של הסיפור. כל השאלות שלך נענו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלמה, מה אתה אומר? << אורח >> שלמה זגה: << אורח >> חייל שמתגייס למילואים מקבל על זה - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> האם פעם אחת הייתה החלטה לא לבנות בסמוך לצירים? אפילו אחת כזו לא הייתה. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> כשאלוף פיקוד מרכז - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האירוע הוא פשוט מאוד. בואו נעשה את הדברים פשוטים. ב-2023 וב-2024 הגמ"ר הוכר בחלק מהמערך הלוחם וב-2025 לא. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה מה שהיא מציפה. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> זו לא הנקודה שלי כרגע. אני רוצה לחדד את הנקודה, חבר הכנסת סוכות. << אורח >> אסף דורון: << אורח >> גם אם היה שינוי בין השנים 2024, 2025 ו-2026 אז השאלה אם זה שינוי קטגורי בין פצ"ן, פד"ם ופקמ"ז. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> לא. פצ"ן, פד"ם ופקמ"ז כרגע אוחזים בהגמ"ר את אותה - - - << אורח >> אסף דורון: << אורח >> אז השינוי הוא לא קטגורי או חלוקה גאוגרפית אלא החליטו באופן רוחבי לעשות את השינוי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> על זה היא מדברת. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> החלוקה היא מדורגת ורוחבית. << אורח >> אסף דורון: << אורח >> היא ציינה שפצ"ן ופד"ם מקבלים עדיפות. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> זה לא העניין שלי עכשיו. העניין שלי הוא לתת את התשובה למה שחברת הכנסת גוטליב אמרה. אתם מדברים על חסימות כבישים, אתם מדברים על בקבוקי תעברה ועל אבנים. כולם שואלים מה קורה פה. חסר לכם פה משהו. חסר לכם נתון. הגמ"ר אמורים לעשות את העבודה הזו. במקום שיתנו להגמ"ר כוח וירימו אותם אז רידדו אותם. ועדת הקבינט ב-22 בינואר החליטה על רידוד הגמ"רים שזה נעצר. חברת הכנסת סטרוק הייתה שם ונלחמה את המלחמה. הוחלט על רידוד הגמ"רים. סליחה, ציפור קטנה לחשה לי שהצבא קיבל את זה ואלוף פיקוד מרכז החליט שהוא מחזיק את התקנים אצלו וממשיך את הרידוד באופן רגיל ושולח את הגמ"רים הביתה במקום לתגבר את הכוחות, לתת להגמ"ר כוחות ולתגבר מבחינת ציוד. אני לא אמורה להיות זו שתביא עמותה ותספק להם ציוד ותרומות ואז הצבא לוקח את זה מהם, מדלל את הכוחות בצירים האלה ואנחנו יושבים פה ועדים ליידוי אבנים ולכל מיני חסימות כבישים ואירועי פח"ע. תגידו לי אתם מה קורה פה. זה העניין. זו בדיוק התשובה לשאלה שלך. זה בדיוק זה. ההגנה המרחבית צריכה לעשות את העבודה הזו. העניין הזה שהם הולכים הביתה - - - מה זה הם הולכים הביתה? הצבא לקח אותם מהבתים שלהם ושם אותם באזורים שלהם כי הם מכירים את האזורים האלה ואת נקודות הרגישות הכי טוב. זה אליה וקוץ בה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> אני יכולה לתת לכם את כל הנתונים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הנתונים שהגברת הנכבדה אמרה על סגירת כוחות הגמ"ר ורידודם הם נכונים. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה פורסם בכל מקום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הם נכונים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, מה שהיא אומרת, ואני רוצה לשמוע על זה תשובה מהצבא, זה שבשנים 2023 ו-2024 הכירו בהגמ"ר כחלק מהמערך הלוחם וב-2025 הפסיקו את זה. אנשים שהיו בהגמ"ר ב-2025 לא קיבלו את מה שהם קיבלו שנה קודם לכן. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> חבר הכנסת סוכות, אני מוסיפה לזה. הוסיפו את הרידוד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> על הרידוד דובר פעמים רבות. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> הוא כל פעם נעצר מחדש. כל נושא הוועדה הוא לדבר על כל האזורים הרגישים האלה וכל אירועי הפח"ע שמתרחשים כל הזמן. כולם שואלים את השאלה מה קורה? חסר מצלמות? כוחות הגמ"ר הם הכוחות שאמורים לתגבר את המקומות האלה. במקום לתת יותר כוח לכוחות הגמ"ר - - - נתתי לך רשימה של איזה ציוד אני מספקת כעמותה כי הצבא לא מספק ללוחמי הגמ"ר ושם אותם בחיכוך פנים אל פנים עם אוכלוסייה פלסטינית ועם אוכלוסייה עוינת. טוענים שהיא לא עוינת מספיק כמו האוכלוסייה בגב"לים בעזה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נטלי, אני אדייק אותך למרות שהם יעשו את זה, אני מניח, עוד רגע. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> בבקשה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הגמ"ר לפחות לפי מה שאני מכיר לא מתפעל את הצירים. הוא עסוק בהגנה על היישובים. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> הוא לא מתפעל אלא מגבה את הצירים. בגלל שנעשה רידוד אז הביאו גדודים לתפעל הצירים אבל בגדודים חסר - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גם לפני כן. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> שנייה, חבר הכנסת סוכות, אני מביאה לך נתונים שאני יודעת אותם בוודאות. הביאו גדודים. הרידוד ממשיך אפילו שוועדת הקבינט אישרה שהוא ייעצר. אלוף פקמ"ז, בלוט, מחזיק את התקנים אצלו. הרידוד ממשיך. אנשים מהגמ"ר נשלחים הביתה. אם יש פה מנשות הגמ"רים אז הן יכולות להגיד את זה. לי אישית יש קבוצה של כמעט אלף נשות הגמ"רים ו-3,000 משפחות שאני יודעת עליהן שזה קורה אצלן למרות שזה נעצר. במקום שיגבו את הצירים מפחיתים את הכוחות בצירים. הכניסו גדודים אבל בגדודים חסרים לוחמים. מה עושים? לוקחים את כוחות הגמ"ר וממלאים אותם כשהם שומרים על אותן זכויות כביכול שנלקחות מהם אבל הם ממלאים עכשיו - - - למשל עכשיו, הם כן עושים מעצרים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה שאת אומרת עכשיו - - - << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> מאז שנתתי לך את הדף הזה לפני שבועיים דברים השתנו ועכשיו הם כן עושים מעצרים אבל מכירים בהם ככוחות נמוכים יותר במדרג. אל תכעסו עליי בבקשה כי אני מביאה לכם את האמת האמיתית. אני מצטערת שהאמת כואבת אבל זו האמת. זה מה שחסר כדי לחסום את כל הסיפור של האנשים היקרים האלה שבאו לפה. אני מדברת איתכם על כל החטמ"רים ובגלל זה נעשה שינוי בין חטמ"ר שומרון לחטמ"ר בנימין הזה. זה הכול יושב על המקומות האלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה, נטלי. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> תודה רבה, חבר הכנסת סוכות, על כינוס הוועדה החשובה. אני רוצה לקחת את השיח למקום אחר. התעסקנו פה הרבה - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תציגי עצמך. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> הדס מדמון, ארגון הצופות. אני רוצה לקחת את השיח למקום אחר. כל מה שאנחנו מתעסקים הוא חשוב מאוד-מאוד אבל הוא לא שורש הבעיה. שורש הבעיה הוא שינוי התפיסה וזה מה שאנחנו מבקשות להוביל בארגון שלנו. אני יכולה לומר שב-8 באוקטובר אני התעוררת מהקונספציה האישית שלי כאימא. זו קונספציה הזויה שאני לא יודעת איזה אימא מוכנה לקבל אותה אבל אנחנו אימהות שגרות בהתנחלויות וביישובים מקבלות אותה שזה לגיטימי שינסו לרצוח אותנו בכבישים. התרגלנו לזה שהדבר לגיטימי. אחרי 7 באוקטובר כשהבנתי שהם רוצים לרצוח ילדים יהודים לא משנה איפה, פתאום גם אני התעוררתי כאימא מהקונספציה ההזויה והבנתי שאני הולכת להילחם על העתיד של הילדים שלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא הייתי שותפה לקונספציה הזו אפילו לא שנייה אחת. בוועדות חסויות ובגלויות אמרנו כל הזמן אני וחברת הכנסת סון הר מלך ונראה לי שגם חבר הכנסת הלוי - - - עם כל הכבוד, לא הייתי שותפה לזה שנייה אחת. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> אני שמחה אבל את בודדה מיני רבים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אפילו שנייה אחת. כאשר אני ב-3 באוקטובר אמרתי שיש אימון ארטילרי בעזה שנועד לפגוע במעוזים צבאיים והצבא המליץ לדרג המדיני להעביר כסף אמרתי שזה טירוף הדעת. הם אמרו לי שהיא לוחמת אלא היא מטורללת. לא אכפת לי שיגידו עליי שאני מטורללת עד מוחרתיים. אני את האויבים שלי מבינה. מבינה מאוד. הם רוצים לרצוח אותי, אותך, שמאל או ימין, ילד, ילדה, גבר או אישה. זה מה שהם רוצים. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> נכון. בגלל זה אנחנו פה. אנחנו ב-8 באוקטובר התעוררנו לזה והבנו שזה לא לגיטימי, לא אפשרי ואנחנו צריכים לעצור את זה. איך אפשר לעצור את זה? אנחנו צריכים לשנות קודם כול את התפיסה אצלנו. אנחנו דורשות שני דברים. אחד, להביא לשינוי התפיסה קודם כול אצלנו. אנחנו יכולים להבין שצריך לזנוח אקסיומות ישנות של אוסלו ולבנות תפיסה חדשה שמבינה שלכל ילד מגיע לנסוע בביטחון לבית ספר בין אם זה בכביש 60 ובין אם זה כביש שש. כל אימא שיוצאת לעבודה או ללדת, כמו צאלה גז, תדע שהיא יכולה לחזור הביתה בשלום. זו תפיסה שקודם כול ולפני הכול אנחנו צריכים לשנות אותה אצלנו כאזרחים וכקובעי מדיניות. אני אומר פה לזכות פיקוד מרכז והמוביל אותו האלוף בלוט שאנחנו רואים שינוי לטובה בשטח. מאז שהוא נכנס יש שינוי לטובה בשטח. הצבא עושה ככול יכולתו אבל אני פונה אליכם קובעי המדיניות ואני פונה גם אלינו אזרחי מדינת ישראל, זה לא ימין ולא שמאל אלא ביטחון בסיסי שמגיע לנו כילדים, כמשפחות, כאנשים שומרי חוק - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> השמאל יגיד לך שלא. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> כאזרחי המדינה - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני אפילו לא פותחת את הקרדיט הזה כי זה כן ימין ושמאל. זה כן ימין ושמאל. הימין מבין לגמרי שתפיסת ארץ ישראל היא תפיסת ביטחון. לכן יהודה ושומרון, לא רק שהם חלק מארץ ישראל שאני זכאית לה מכוח כל כלל ודין, הם קודם כול ביטחון. השמאל אומר אחרת. יש כאן אנשים שאומרים שחררו את יהודה ושומרון. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> חברת הכנסת גוטליב, אני פה כי אני מאמינה בשינוי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שחררו את יהודה ושומרון ולא תרצחו. זו האמירה. זה כן שמאל וימין, לצערי הרב. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> אני פה כי אני מאמינה בשינוי ואני מאמינה בבית הזה שהוא יכול לשנות. אני פונה מפה וצר לי מאוד שמי שנמצא פה זה רק שלושה חברי כנסת מהימין ואין פה חברי כנסת מהאופוזיציה, כי הקריאה הזו צריך לצאת - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה בדיוק מה שחברת הכנסת גוטליב מנסה להגיד לך. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> אני מאמינה בשינוי. בסוף כולנו יודעים שהסכמי אוסלו היו נשמעים לפי 40 שנה הזיה. כולנו היינו בהלם. אני זוכרת בתור נערה כשיאסר ערפאת נכנס לארץ אבא שלי מסתכל בטלוויזיה ולא מאמין למראה עיניו. זאת אומרת שאם את אוסלו הצליחו לשכנע אותנו לקבל - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אף אחד לא שכנע אותך, אל תתבלבלי. אוסלו, וגם ההתנתקות אגב, לא היו מתרחשים היום. בעידן הרשתות החברתיות אנחנו שולטים בשיח. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> לכן אני פה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין יותר שמעל הראש שלנו שולטים בסיפור ההיסטורי. זה נגמר. נגמר. אנחנו משקיעים את כל מרצנו בשליטה בסיפור ההיסטוריה. הרשתות החברתיות הן חזקות בתקשורת. קחי לדוגמה את הטמעת המידע באמצעות ערוץ 12 למשל. לפני שבועיים ביום שישי אני מקבלת הודעות רבות. מה קרה? אומרים שיש חסר במפת ההגנה בשמים. זה מדהים. תדרוך הזוי בחדשות 12 שנועד להחליש את העם, להפחיד את העם ולשכנע למה לא לתקוף באיראן. אמירה שקרית בעליל. זה נגמר כי אנחנו נמצאים פה על מנת שתוך שנייה ניתן להעביר מסרים ומידע מהיר מאוד, אמין מאוד וישר מאוד. יש עדיין אנשים ששבויים בקונספציה שאנחנו בשוויץ. אנחנו ניתן להם וניתן להם והם יגיעו אהלן וסהלן. תקשיבי טוב, מנסור עבאס הוא הדוגמה להכול. מנסור עבאס עומד פה בכנסת, מתראיין ואומר אני מתנתק ממועצת השורא. אני קוראת לו מר "נחמדי" ומר "שקרני" ואני לא יהודיית המחמד שלך. הוא עובד על כולם בעיניים. האיש הזה הוא האחים המוסלמים על סטרואידים. הם למדו שיטה גאונית. הם ישליטו את השריעה בסוף באמצעות כניסה לפרלמנטים במדינות השונות. כך הם עשו באנגליה בשיטת החלוקה האלקטורלית. כך הם הצליחו למנוע כניסת אוהדים של כדורגל - - - איזו קבוצה זו הייתה? אני גרועה בספורט. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מכבי תל אביב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שלא יבואו לברמינגהם והצליחו להעביר את זה בפרלמנט. הוא אומר אני מתנתק ממועצת השורא כי הוא שומע שהנשיא טראמפ הולך להוציא את האחים המוסלמים מהחוק. מה הוא אומר באל-ג'זירה? איזה באסה לו שאני רואה אל-ג'זירה. מה הוא אומר שם? שואלים אותו איך אמרת דבר כזה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את רואה אל-ג'זירה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה לעשות, אין ברירה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> איך את קולטת? עברו שני חוקים. איך זה יכול להיות? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> העברנו חוקים רבים. זה אדיר. גם העברת חוק שמורים תומכי טרור לא יהיו מורים אז קיבלנו צו על תנאי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> צו ביניים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כן, צו ביניים. אני אומרת לך שבאל-ג'זירה הוא אמר שהוא אמר את זה כי כך זה נשמע טוב וזה עובר טוב. אני לא יכול להגיד אחרת. כך אומר מר "נחמדי". אנחנו צריכים לזכור בכל רגע נתון מי האויבים שלנו. לרוב אנחנו לא באמת יודעים. לרוב אנחנו לא באמת יודעים. בגלל שאנחנו אנשים נורמלים, מחונכים שלא נזרוק אבנים על אישה אז אנחנו לא מסוגלים להבין שרוב האויב שלנו באמת חושב שצריך לחסל ולחדל את כל מי שהוא לא מוסלמי. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> אני ממשיכה. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> אני חושבת שאת טועה ונדבר על זה באחר כך כי בהפגנות שהיו אז בזמנו של השמאל זרקו אבנים והיו נשים שילדו ונתקעו בפקקים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא מסכימה איתך וגם אני לא אתן ליוצא מן הכלל של היוצא מן הכלל, ככול שיש כאלה - - - << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> לא. אני חושבת שפה הבעיה. מותר לשחוט את הפרות הקדושות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, לא. אני לא יוצרת את הטון הזה, אפילו לא בקצת ואפילו לא ברבע. לא. ממש לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בואי נתקדם. הדס, תסיימי. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> אני רוצה לסיים. שמעתי ראיון של איתן מור עם איילה חסון שהוא אמר לה שהלוואי שאנחנו נהיה אובססיביים לחמאס כמו שהם אובססיביים אלינו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בול. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> אני מבקשת להיות הנציגה של האובססיביים הזו. אני הבטחתי לעצמי שאני אשמור על ילדים שלי ואני לא אוריש להם מלחמות ולא אוריש להם טבח בירושה. אני אומרת שהצבא עושה את מה שהוא יכול לעשות ואני פונה אליכם, קובעי המדינה ואני גם פונה אל אזרחי מדינת ישראל זו אחריות שלנו כאזרחים. אנחנו צריכים לזנוח את תפיסת אוסלו ולהבין שטרור אפשר להכריע וצריך להכריע. כל הסיפור שסיפרו לנו שאי אפשר להכריע טרור הוא לא נכון. אם יהיו ענישה והתרעה כמו שצריך לא יהיה טרור. אם אנחנו לא נכריע טרור הוא יכריע אותנו. כל הטפטופים שהיו בשדרות והביאו לנו את מבול אל-אקצא קורים עכשיו יום-יום בכבישי יהודה ושומרון. מה שאנחנו רואים זריקות האבנים, זריקות בקבוקי תבערה, פיגועי דריסה אלה טפטופים שהולכים להביא לנו את מבול אל-אקצא על מרכז הארץ. אני קוראת מפה גם לתושבי כפר סבא וגם לתושבי רמת השרון שיבינו שמה שקורה אצלנו הולך לקרות באזור חיוג 03. אם לא כולנו נתעורר, ולכן אני אומרת פה שזו לא קריאה של ימין ושמאל, אלא זה ביטחון בסיסי שמגיע לי כאזרחית מדינת ישראל. אם בעלי עכשיו נמצא בסבב הלא יודעת כמה בדרום הארץ כדי להגן על תושבי מדינת ישראל אני דורשת שיגנו עליי. כמו שלא יקבלו רצח בבארי - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמה ימים הוא עשה? כל פעם שאת מגיעה הוא במילואים. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> נכון. הוא במילואים כבר 400 ימים. הוא בחטיבת אלכסנדרוני והם היו שותפים, ואנחנו שמחים מאוד, בחילוץ של רן גואילי ולעוד דברים רבים חשובים שנעשו. אנחנו לא רוצים עוד רן גואילי. אנחנו לא רוצים להיות החטופים הבאים. עמית סגל אמר את זה בחדשות 12. הוא אמר, לצערי, אני עכשיו מדבר וצופה בי החטוף הבא. אני עוד לא יודע מה שמו. אני נמצאת פה כדי לשנות את התפיסה הזו ולקרוא גם לאנשי השמאל כי אני מאמינה שגם חבר הכנסת גנץ שלא נמצא פה וגם חבר הכנסת איזנקוט שלא נמצא פה מאמינים שמגיע לי ולילדים שלי ולשכנים שלי ביטחון בסיסי בכבישים. לכן אני לא מצפה רק מהצבא לעשות מעצרים אלא מצפה שיאפשרו לי - - - כמו הילדים שאני רוצה בבית. הילדים שלי נוסעים יום-יום בכביש הזה שאנחנו מדברים עליו. יש את בית הספר ליד לובן. הן הולכות שם עם תלבושת אחידה והתיקים בצדי הכביש. אני אומרת למה שהילדים שלי לא יוכלו לחזור כך מבית הספר. למה הילדים שלי צריכים לנסוע בהסעה ממוגנת ירי וכשהם בדרך הביתה אני אומרת להם תעמדו מאחורי הבטונדות. באיזה עולם זה נשמע לכם שפוי שאימא אומרת כך לילדים שלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדס, תודה רבה. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> אני מבקשת לא רק ההגנה אלא אני מבקשת משהו מהפכני שגם הילדים שלי יוכלו ללכת בצדי הדרך מעלי לצומת תפוח. זה לא בקשה מוזרה. בתור ילדה גדלתי במושב במישור החוף. הייתי הולכת לחברים שלי מבית הספר ברגל מרחק של 20, 30 דקות. אני מבקשת שהילדים יוכלו לטייל שם בחופשיות. למה זה נשמע לי בכלל בקשה הזויה? זו צריכה להיות הנורמליות של החיים שלנו ואני נמצאת פה כדי שאנחנו נצליח בעוד 20 שנה להגיד שהצלחנו להפוך את המציאות הזו לנורמליות. המציאות שאנחנו חיים בה היום היא הלא נורמלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. אני חייב להעיר על העניין של ימין ושמאל. אני מרגיש שזו אמירה שחוזרת לא רק ממך אלא מעוד הרבה אנשים פה בבית שאוהבים להגיע לוועדות ולהגיד שזה לא עניין של ימין או שמאל. האמת היא שזה בדיוק העניין של ימין ושמאל. זו בדיוק הנקודה. בסוף בשם ערכים מעוותים, בשם דמיונות הם מכרו את הביטחון שלנו ושיחקו לנו בחיים. ברור שכל האנשים רוצים שיהיה ביטחון לך וילדים שלך אבל בסוף הם הרשו לעצמם לקבל פה החלטות בבית הזה שגרמו לזה שיהיו עשרות אלפי נשקים אם לא מאות אלפי נשקים ביהודה ושומרון - - - << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> לכן אמרתי לזנוח את הסכמי אוסלו. . << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הם גרמו לזה שבסוף יהיה בעזה "חמאסטן". הם גרמו לזה שנברח מלבנון וחיזבאללה יצמח מכך. הם גרמו לזה שבסוף יפתחו מחסומים ביהודה ושומרון כדי להקל על החיים של האויב. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> והפקירו את דמנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדבר הזה הוא מלחמה על ערכים. יש כאן מלחמה אמיתית על ערכים. ברור שלכולם אכפת אבל בסוף יש פה ערכים, יש כאן דמיונות ויש כאן בסוף, בעיניי, גם קצת רוע של אנשים שמוכנים לשחק בחיים שלי, בחיים שלך, בחיים של הילדים שלנו בשם כל מיני דמיונות וכדי שילטפו אותם בעולם. זה עניין פוליטי מאוד. זה עניין של ימין ושמאל. הבחירות במדינת ישראל הן בחירות על החיים שלנו והן לא רק בחירות על מי ינהל את הסופר וכמה יעלה מחיר החלב, למרות שזה גם חשוב. בסוף הבחירות פה הן על החיים שלנו ולכן זה מאוד עניין של ימין ושמאל. את יודעת כמה שאני מכבד ומעריך אותך. את מגיעה לפה תמיד ואני יודע מ-7 באוקטובר כמה את עושה אבל לאור האמירה הזו של זה לא עניין ימין ושמאל בסוף צריך לזכור שהאנשים האלה שיחקו לנו בחיים. אנשים מתו בגלל החלטות שהתקבלו בבית הזה. אנשים מתים בגלל החלטות שהתקבלו בבית הזה. החלטות שהתקבלו בשם ערכים ובשם כל מיני דמיונות ורצונות לחיבוק בתקשורת הישראלית והעולמית. אנחנו פה כדי לשנות את הדבר הזה. אנחנו באמת פה כדי לשנות. אנחנו נמצאים כאן ולא בטעות את רואה פה רק אותנו יושבים פה. זה לא בטעות. אנשים אחרים שהיו כאן היו מתחילים להגיד לך שצריך הסדר, צריך לתת להם, צריך לראות איך הם לא - - - דמיונות שלא התחילו אף פעם ולא נגמרו אף פעם ועלו לנו באין סוף דם ובאין סוף חיי אדם. אנחנו רואים פה את התמונות ושמענו פה את האמירות מקודם. אנחנו תיכף נראה את המצגת. יש אנשים מתים ואנשים חוטפים אבנים. מי שנוסע בכביש וחוטף סלע מילד ואנחנו לא הורסים את בית הספר שממנו זורקים את הסלע ואומרים אמירות כאלה ואחרות זה בסוף בדיוק עניין של ימין ושמאל. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> חבר הכנסת סוכות, זה מה שאני אמרתי שאנחנו רוצים לזנוח את תפיסת אוסלו ולהבין שאפשר להכריע את הטרור. החלומות האלה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היה קשה לי עם האמירה שזה לא ימין ושמאל. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> זה לא ימין ולא שמאל אלא זו האחריות לשמור עליי. אנחנו יודעים טוב מאוד מי הביא אותנו להסכמי אוסלו וברור שצריך לזנוח אותם. התפיסה ההזויה הזו שאי אפשר להכריע טרור – אותה צריך לזנוח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדס, זה לא היה אירוע אישי מולך, חס ושלום, כי אני באמת מעריך ויודע מה עשית פה מאז 7 באוקטובר. לי צורם מאוד לשמוע את האמירות האלה כי אני בחוויה שלי בקצה אנשים מתים בגלל החלטות פוליטיות שהתקבלו כאן. זו האמת. צריך לדעת את זה. הטבח ב-7 באוקטובר התאפשר בגלל החלטות שהיו כאן, ויכול להיות שגם מימין, אבל החלטות שהיו כאן בבית הזה שאנשים קיבלו בטעות. אף אחד לא היה בכוונת זדון. אף אחד לא אמר בוא בכוונה נגרום לזה שאנשים ימותו. הייתה קלות דעת, הייתה יהירות, היו אנשים שחשבו והאמינו בערכים ושבשם הערכים האלה אפשר לשחק בחיי אדם. הדברים האלה עלו ועולים בחיי אדם והדבר הזה הוא הכי דרמטי שיש. תודה רבה. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> חבר הכנסת, כעו"סית שמתמחה בטראומות כבר שנים אני חייבת להגיד לך שאני מוסיפה על הדברים שלך שהמקום הזה גם אחראי על מוות של הרבה אנשים שמתאבדים בסוף. אם זה היחס ללוחם ששמים אותו במקום של לוחם ובסוף מתסכלים אותו, לוקחים אותו מהייעוד שלו להגן על האנשים כמו האנשים האלה פה ונותנים לו את המדרג הזה שלא מתאים לייעוד ולא מתאים לתפקיד שלו בפועל ולמה שהוא עושה בפועל - - - זה שוב מחזיר אותי למקום הזה של החוסרים האלה שמההתחלה הוועדה הזו דיברה עליהם אז כאן זה מתחיל. כאן זה מתחיל. זה מסריח מפה. לא מורידים לאנשים לוחמים את המדרג. לא נותנים להם חשיבות נמוכה יותר - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נטלי, דברייך נשמעו באריכות מקודם. תודה רבה. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> רגע אחד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא. נטלי - - - << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> ולא מורידים את ההגנה מהצירים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נטלי, זה לא עובד כך. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> סיימתי, תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אחרי המצגת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר. אורי? << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> שלום וברכה. אורי עזיזה, יושב-ראש מטה התושבים של בנימין. כל קודם תודה רבה, חבר הכנסת צבי סוכות ולכל היושבים כאן וגם לנציגי הצבא. אתם נציגים של כל הצבא כולו. תודה רבה. אנחנו באנו לפה במטרה אחת לדרוש שינוי. קודם כול, אני רוצה להגיד לכם תודה רבה על מה שאתם עושים ביום-יום שלכם אבל אנחנו דורשים שינוי. המציאות היא שבציר הזה היו 250 אירועי טרור בשלוש שנים האחרונות ושישה ניסיונות רצח בחודש האחרון. כן, זה ניסיונות רצח. מי שרואה את כמויות הסלעים רואה בזה ניסיונות רצח. אני הולך לעשות את זה קצר וענייני - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לך פה את התמונה משבוע שבעבר? שמת אותה במצגת? שמוליק ושלמה, ראיתם את התמונה משבוע שעבר? << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> התמונה שלה. היא נפגעה. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> כן, זה היה ביום ראשון השבוע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ראיתם את התמונה? היא נועדה להבין למה הוא אומר שזה ניסיון רצח. אתה רואה את החור בשמשה ואתה רואה את האישה שישבה כאן. עוד שנייה לא הייתה איתנו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בעודנו יושבים פה אני בדיוק קוראת את ההחלטה של נציב התלונות על השופטים, אשר קולה. האם הוא כתב איזו החלטה נגד שופט המחוזי בבאר שבע שאמר שצריך לחסל את הציונות הדתית אחרי החמאס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא כתב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הוא כתב עכשיו החלטה. הוא נתן היום החלטה נגד הדיין זרביב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא דווקא כתב על השופט מבאר שבע. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה עוד לא ראיתי. כנראה שלא פורסם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> פורסם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה, לא ראיתי. אני צריכה להיות יסודית יותר. אני קוראת את ההחלטה נגד הדיין זרביב. מי שרואה את הסרטונים שלו - - - הם שייכים ליחידה בעזה. איזה איש מרומם רוח בכניסות שבת, מסביר מה הם עושים בעזה. בסוף המלחמה אמר שחבל שזה רק חצי עשייה ורק חצי עשוי וצריך להתיישב בעזה. עכשיו הוא קיבל תלונה. התלונה נגד הדיין זרביב התקבלה שהוא עבר על כללי האתיקה. אם רציתם דוגמה קטנה להתבזות אישית שלנו מול העולם אז זו ההחלטה הזו נגד דיין. הדיין זרביב, אתה לא מכיר אותי ולא הופעתי בפניך ומקווה שאני לא אצטרך להופיע בפני בית הדין הרבני אף פעם. התגרשתי פעם אחת. תודה רבה, היה נעים מאוד. אני מקווה שתמשיך להרים את רוח הלחימה ואת רוחך שלך. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> (הצגת מצגת) אני הולך לעשות את זה ענייני. יש לי פה תעודת זהות. לכל אחד שיושב פה יש תעודת זהות. למי שיושב עם בגדים ירוקים יש עוד תעודת זהות. תעודת הזהות הזו נקראת רוח צה"ל. ברוח צה"ל כתוב דברים פשוטים מאוד. את רוח צה"ל אתם מכירים בעל פה וזה לסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין במדינת ישראל ולהגן על ביטחון אזרחיה ותושביה. אנחנו אלפי תושבים בבנימין. האמת, אנחנו לא מרגישים בטוחים. אז אולי רוח צה"ל לא ממומשת כמו שצריך. אנחנו נבקש ממכם עזרה. המרחב המוגן שאנחנו מדברים עליו באופן ספציפי הוא המרחב הזה, קילומטר הדמים. פה נמצאת אריאל, כאן הוא עלי. כל הקילומטר הוא קילומטר שיש בו 250 אירועי טרור בשלוש שנים האחרונות ושישה ניסיונות רצח ממש בחודש האחרון. זו דוגמה לזריקת אבנים. זה בית ספר הנחמד, היפה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בית ספר לטרור. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> בית ספר לטרור גמור. יש פה שלושה בתי ספר ובערך 500, 600 תלמידים שרובם קמים בבוקר ורוצים להרוג אותנו. הם יוצאים מכאן, מהאזור הזה. יש להם הרבה מאוד סבך להסתתר בו. בעיקול איפה שכל הנהגים מאיטים הם מקבלים זריקת אבנים. איזה יופי. השם ישמור. כמה נתונים על פי מוקד בנימין 1208 שאליו מדווחים הכול. אפשר לראות שבשנת 2024 היו שתיים כל חודש. כל זה בבתי הספר בלובן. אני לא מדבר על סינג'יל או תורמוס עיא ודברים כאלה אלא רק על בית ספר בלובן. זה גם בשנת 2025. רק בחודש מאי ותראו את התאריכים – 14, 17, 18, 18, 18, 20, 27, 31 ועוד זריקות אבנים. מחודש מאי עד השבוע שעבר לא היו זריקות אבנים, לפחות לא כאלה שדווחו למוקד. בזריקות האבנים שלא היו היה גם חיסול של שני ניסיונות זריקת אבנים. פתאום בשבוע שבעבר זה חזר. למה? זו מנטרה שאנחנו רואים ב-30 השנים האחרונות. ב-30 השנים האחרונות עוד לפני שנולדתי היו זריקות אבנים. הייתה תגובה של הצבא. שקט. עוד זריקות אבנים. כך עוד פעם ועוד פעם. בשנתיים האחרונות אנחנו קצת מנהלים את המאבק הזה. נפגשנו עם מח"ט בנימין דאז ועם מח"ט שומרון הנוכחי וכל פעם אותן אמירות. אמירה של אנחנו מטפלים והאחריות היא שלנו. גם פה זה נאמר בוועדה הקודמת לפני 153 ימים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שמוליק, הייתי פה? << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> לפני 153 ימים גם זה היה. האמירות הן שאנחנו מטפלים בזה. זה מצוין. אני בתור אזרח תמים, השתחררתי בתור מ"כ, אני אומר שאני סומך על הצבא עליו אז קדימה. אני רוצה לראות את זה בשטח. אנחנו רואים שבשבוע הראשון יש נוכחות בכבישים. שאפו. הערבים מפחדים והם הולכים ומסתתרים. אחרי זה לאט-לאט קצת נרגע. כמו שקורה עכשיו. שנתיים אחורה התחילה מלחמה אז כל הערבים היו בשוק. לאט-לאט הם חוזרים חזרה. למה? כי יש מטרה – להרוג. יש מטרה לגרש אותנו מכאן ולראות אותנו בים כמו שחברת הכנסת גוטליב אמרה. זה בחודש האחרון. תראו את התאריכים. 11 בינואר, 21, 25, 2 בפברואר, 4 ו-8. יש שאלה גדולה. חס ושלום, אני לא רוצה בכלל להגיד את זה כדי שלא יהיה כוח בדיבור אבל יש פה סימן שאלה אדום. סימן השאלה האדום הזה אומר מה יהיה בפעם הבאה. מתי זה יהיה? היום? מחר? מוחרתיים? לא יודע. כמה תיעודים ועדויות. התמונה הזו קצת מפחידה אבל הבאנו אותה. יש פה שמשה מנופצת. היא לא מנופצת אלא היא סדוקה ויש ילד שיושב פה. קצת זה היה נחתך פה אז הילד לא היה איתנו. גם פה האישה הזו - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מיכל צברי. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> אלה תמונות שאפשר לראות בכל מקום. אפשר לראות את גודל האבן. זה גודל של אבן שהורגת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מיכל צברי הייתה בדרך לקניות לבת-המצווה של הבת שלה. במקרה, דיברתי איתה אחר כך. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> הגודל של האבן הזו הורג. פשוט הורג. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חזרה מקניות וחטפה אבן לפנים. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> נציגי הצבא, אתם יודעים את זה ואתם מתעסקים עם זה יום-יום, שעה-שעה ואשריכם. תודה לכם שאתם קמים בבוקר ורוצים לעשות שינוי. אני באתי לפה כדי לשאול, להבין ולדרוש למה אין שינוי רוחבי שורשי? אנחנו לא נקרא פה הכול. אלה כמה דוגמאות של נשים ששלחו השבוע הודעה שנפגעתי באזור הפה והלסת, בכפר לובן עמדו שני מחבלים עם אבנים גדולות ונפגעתי באזור הרקה, מטופלת בפוסט טראומה ועוד. יש עשרות כאלה. הבאנו תמצות. עולות פה שתי תמונות. תמונה אחת עולה של ואוו, הם נפגעו. ניסו לרצוח אותם והם נפגעו אבל יש פה עוד תמונה שעולה. התמונה שעולה פה ואפשר לקרוא את זה גם אני כבר מפחד לנסוע בכבישים. מישהי אתמול אמרה לנו ילדתי לפני חודש, ברוך השם, איזה כיף. אני בבית עם הילדים. איזה כיף אבל אימא שלי לא רוצה לבוא אליי. היא לא רוצה לראות את התינוקת החדשה. היא רוצה מאוד לראות את התינוקת החדשה אבל היא לא רוצה לנסוע לפה כי היא מפחדת למות בדרך. אנחנו נדלג על הסרטונים אלא אם כן חבר הכנסת צבי סוכות אתם רוצים לראות. אלה עדויות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חושב שהדברים האלה נאמרו. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> אני גם חושב שהדברים האלה נאמרו. זה סרטון חשוב באורך של חצי דקה. אנחנו נראה אותו. אלה זריקות אבנים אבל לפני שנה בערך הייתה ישיבה עם המח"ט והמח"ט אמר שאנחנו מטפלים בזה, הכול בסדר. שלחו שוטרים פלסטינים לכפר. השוטרים הפלסטינים עשו שם סריקה ואמרו שלא מצאו שום נשקים. תשמעו מה היה באפריל האחרון. אתה יכול להפעיל את הסרטון? (הקרנת סרטון) הנקודה היא שיש פה קולות ירי מטורפים שנשמעים מהכפר. אנחנו חיים במציאות הזויה. הדברים ידועים. אנחנו דורשים שינוי. המצגת הזו לכאורה מיותרת. יושבים פה סגני אלופים. יש מעליכם אלופי משנה ומעליכם מפקדי אוגדות ואלוף פיקוד. אתם יודעים הרבה יותר טוב ממני מה צריך לעשות. אז למה אני מביא כמה הצעות? זו שאלה טובה. בציר אריאל-תפוח לכיוון מגדלים היו הרבה מאוד זריקות אבנים מכיוון יתמא. הרבה מאוד. שמו מכ"ם מחובר לתצפיתניות ופתאום זה ירד. למה לא לסגור את בתי הספר? פעם האחרונה שהוועדה התכנסה לפני 153 ימים ישב פה סגן אלוף דביר עלמי ואמר את המשפט הבא. אני שאלתי אותו האם אתם רואים את בתי הספר כמוקד ליציאה לפיגוע טרור של אבנים. הוא אמר לי כן. בתי ספר שקרובים לציר הם פרצה למי שרוצה לבוא לבצע. עברו 153 ימים. למה הצבא מאפשר כניסה של ילדים לשם? כמו שאתם עושים בשכם ואתם יודעים לעשות טוב מאוד את העבודה. הפכתם את עזה לחורבות, הפכתם את לבנון לחורבות, הפכתם את שכם לחורבות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את שכם עוד לא. רגע. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> לאט-לאט. בעזרת השם, תצליחו בדרככם. למה לא להתייחס כך גם ללובן? נכון שעוד לא רצחו ב-15 שנה האחרונות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה נס. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> יש אמירה של מישהו שתפס את הגזרה, ואני לא אגיד מי, שאמר אנחנו רוצים אבל אין כוח אדם. באמת? אין לכם כוח אדם? אני מחר בבוקר יכול להביא לכם 50 קצינים מאלכסנדרוני שגרים אצלנו באזור שמוכנים להתחייב עכשיו לחודש לבוא למילואים ולעזוב את האישה בבית. אותם 50 קצינים שאני מוכן להביא אותם מחר בבוקר עשו 300 ימי מילואים והשאירו את האישה שלהם בבית. זה מצחיק. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> אני אלכסנדרוני. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> ישר כוח. זה קצת מצחיק. לאן הם הלכו? להגן. על מי הם הלכו להגן? על עם ישראל. האישה שלהם והילדים שלהם בעם ישראל? כן. אז איך הם יצאו מהבית והשאירו את האישה והילדים שלהם עם גדוד שלא מסוגל לעשות את העבודה? איך זה יכול להיות? הם אומרים שהם מוכנים להתגייס עוד חודש מילואים רק שיתנו להם להיכנס לכפר לובן לעשות מה שהמח"ט אומר. אני מוכן להכול כמו לחשף את כל הציר. יש לנו עזרים ששלחנו. בשמחה בואו תיקחו. אני לא חושב שאתם צריכים. אתם הרבה יותר טובים מאיתנו. אנחנו מסכמים. יש פה תמונה. בתמונה הזו, שגם בפעם שעברה הראנו אותה בדיון, אבי ואביטל ולנסקי משמאל והתינוק יהודה-שוהם בשנת 2021. שלושת האנשים האלה נרצחו. איפה? ממש בציר הזה. אנחנו לא רוצים לראות עוד פעם. גם אתם לא וגם אנחנו לא. הדבר היחיד שאנחנו מבקשים הוא תעשו שינוי. תודה לכם על הכול ועל זה שאתם קמים בבוקר ועושים משהו למען עם ישראל. אנחנו דורשים שינוי. אנחנו ממלכתיים מאוד כמו עלי ושילה. אנחנו ממלכתיים מאוד. כל ההפגנות שעשינו עד עכשיו היו בצורה ממלכתית מאוד. ירדנו לשם, סגרנו את הציר באישור של הצבא. זה לא איום. אנחנו לא רוצים לקחת את החשש לידיים. ממש לא אבל אנחנו צריכים שינוי. אני לא יכול עם זה שאשתי נוסעת ואומרת לי - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הם רוצים לשנות אתכם. הם מזהים אצלכם סממנים נאציסטיים וכולם שותקים. אלה אמירות של יאיר גולן, אם מישהו לא יבין. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עד לפי שלושה שבועות או חודש פתחו שם את החסם שהיה ואז החזירו אותו. המשחקים האלה מפחידים. הם באמת מפחידים. אני מבין את המשחקים שעושים. אני אתן לך דוגמה. באדנא בהר חברון היה אירוע בספטמבר 2024, אתם זוכרים את זה אני מניח. מתחילת המלחמה עד ספטמבר 2024 המחסום בשער הכניסה לאדנא היה סגור. צה"ל החליט לפתוח אותו. התושבים הזהירו וצעקו בכל מקום והגיעו לכאן וצעקו אתם תפתחו את זה והדבר הזה יביא לרציחות. שעה אחרי שצה"ל פתח את המחסום הזה באדנא נרצחו שם שלושה שוטרים. שעה אחר כך זה היה מחבל שעבר שם. העובדה שאמרנו לכם כואבת כל כך. למה אני אומר לך את זה? הבוקר שולח לי מישהו שפורסם בטלגרם של אדנא שעוד פעם הם הגיעו להסכמה עם צה"ל - - - מר מוחמד ג'ועברה ומנהל העירייה ג'אבר א-תזימי הגיעו להסכמה שעוד פעם יפתחו את שער הכניסה לאדנא. אתה אומר לעצמך ריבונו של העולם, לא למדנו כלום? פעם קודמת שפתחנו את השער אחרי שכל התושבים הזהירו היה פיגוע אז היום נפתח את זה עוד פעם. זה קרה שעה אחר כך. בשביל למה? למה המשחקים האלה? מה זה נותן? בסוף אני מבין שאתם מנהלים את הביטחון ואני חושב שאתם עושים את זה הרבה יותר טוב מכל מי שהיה לפניכם אבל עדיין בסוף המשחקים האלה - - - צריך להבין, כשאנשים צועקים אל תפתחו הם לא אומרים את זה סתם. כאשר הוא במילואים אשתו צריכה לנסוע שם בכביש. אנשים ייסעו מחר ליד אדנא וזהו אירוע שהוא בעיניי בלתי נתפס. אני מבקש שתנסה להבהיר את זה ואם אתה רוצה אפשר להתייחס בחסוי. הסיפור הזה של אדנא הבוקר בעיניי הוא פשוט טירוף מוחלט. לפתוח את השער הזה אחרי שבפעם הקודמת שעה שאחרי שפתחו אותו היה פיגוע? אני לא מצליח להבין את ההתנהלות. למה בכלל לפתוח מחסומים? ישב פה ראש הממשלה בשבוע שעבר ואמרתי לו שפותחים. הוא אמר אני לא מכיר ואין הנחייה כזו. הטענה של הדרג המדיני היא שאין הנחייה לפתוח מחסומים ואתם עושים את זה. פתחתם בלובן ואתם רוצים לפתוח באדנא עכשיו. זה אירוע בלתי נתפס. אנחנו דורשים תשובות ואם אתה רוצה בחסוי אז יהיה בחסוי אבל זה יעלה בחיי אדם. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> יש לי משפט אחרון. אנחנו אוהבים אתכם. אנחנו באמת אוהבים אתכם. אנחנו משרתים בצבא ואנחנו חלק מהצבא. אנחנו דורשים משילות, משילות, משילות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת הלוי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה. אני חושב שהדברים ששמענו חמורים מאוד. אני רוצה שתהיה התייחסות גם לנתונים. לא היית פה אדוני יושב-הראש אבל יש פער בין נתונים הצבא לבין נתוני המוקד. זהו פער גדול של פי שלושה. זה לא פער שאפשר לומר שהיו כמה שלא דווחו בין 1,015 לבין 3,200. זהו אירוע שצריך התייחסות של הצבא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין שפה משותפת? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא יודע. אלה הנתונים. הם מפורסמים. שלחתי לך ולמי שהיה פה קודם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ראיתי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני תיכף אשלח לך. דבר שני, צריך התייחסות גם לנתונים שאמרה הגברת לגבי רידוד הגמ"ר. אני מכיר את זה ושמענו על זה. אמרו שזה נעצר בקבינט. אם זה לא נעצר בפועל אז כדי שתהיה התייחסות שלכם. העיקר הוא מה שאמרה כאן הדס ואמרו אחרים ואמרת אתה שהסיטואציה היא לא נורמלית. זו צריכה להיות נקודת הפתיחה של הדיון. לא יכול להיות שכך אנחנו מתייחסים. אם מבחינתנו לגיטימי שיהודי יהיה מועמד לרצח אז זו ההתנהלות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מועמד להירצח. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא צריך שבעל הבית ישתגע אלא צריך שבעל הבית יתנהל נורמלי. בעל הבית צריך להתנהג בצורה נורמלית. מה בעל הבית נורמלי עושה? הוא לא משתגע הוא פשוט דואג שהילדים שלו לא יהיו מועמדים להירצח. לא נראה שזה המצב. שמוליק, גם לפי הנתונים שלך שאנחנו ב-1,015 אירועים, כלומר שלוש פעמים בשבוע קם אדם ואומר לעצמו, זה לא חשוב אם זה ילד או לא ילד יאללה, בוא ננסה לדוג יהודי או נעשה פעולה ג'יהאדית קטנה. כשעושים זום אין לאותו קילומטר בלובן ולמקומות האלה אז אי אפשר להמשיך כך. לא יכול להיות שיש את צה"ל וכמו שאמרה הדס בצדק שבמובן הזה הדבר לא עניין של ימין ושמאל. גם השמאל שר פה מדי פעם את ההמנון עדיין. היה פה ניסיון בכנסת לשנות את ההמנון אבל עדיין אומרים עם חופשי בארצו וגם בצה"ל יש טקסים. עם חופשי בארצנו זה בדיוק כמו שאת אמרת שהילד ילך ברגל מעלי ומעלה לבונה. כך צריך להיות ולא בגדרות ולא בכלובים. בשביל זה הקמנו בעבר בר-גיורא והשומר והיום יש צה"ל בדיוק בשביל זה, כדי שילכו באופן חופשי. אם יש מישהו שחושב שאנחנו לא צריכים להיות חופשיים אז צריך להפוך אותו ללא חופשי. העובדה היא שיש 85 אירועים בשלושת החודשים האחרונים ושמונה בחודש האחרון. 85 אירועים אמרת? אולי בשנה. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> כן, בשנה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בקיצור, זה בלתי מתקבל על הדעת. זה בסוף אומר שאין ירידה בנתונים הכלליים. שלומי ושמוליק, זה אומר שאנחנו נכשלים. קודם כול, צריך לומר את האמת. אם בסוף בעוד אנחנו מדברים זורקים אבנים על האישה שחזרה, על מיכל או על מרים, זה אומר שאנחנו נכשלים. בשורה התחתונה הצבא נכשל, מדינת ישראל נכשלה. אנחנו נכשלים. אם בסוף יש שלוש פעמים ביום ניסיונות רצח ויש לנו צה"ל גדול שיש לו היום 111 מיליארד שקל זה אומר שאנחנו נכשלים. הדבר העיקרי, ואני לא יודע אם זה בחסוי או בגלוי, הוא הדפ"א, מה עושים. אם יש בית ספר והוא מהווה מוקד לטרור ואנחנו עוד פעם חוזרים לנסות ליירט את המיידה זו השגיאה היסודית. אני רואה אותה שלוש שנים. יש מיידה ומנסים לתפוס את האבן בעת מעופה אלינו במקום לכרות את התשתית. התשתית היא פשוטה מאוד והיא כוללת את החינוך, הארגון, המימון ואז באה הפעולה. אם אחרי 85 ניסיונות רצח - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גם המסתור. הכול מגיע מאותו מקום – בית הספר. שם הם מחנכים, שם הם לומדים, שם הם תומכים ומשם זורקים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני בוגר. יש לי כמה זכוכיות שהחלפתי ברכב. זכיתי גם לקבל את האבנים הללו ולכן אני אומר את זה גם מבשרי. קודם כול, צריך להבין שמבחינה צבאית זה נקרא כשלון. אם אתה יודע שמחר ביום שישי יהיו לפחות שלושה ניסיונות רצח אז אתה אומר שמשהו לא טוב במערכת. אני ממליץ כבר שלוש שנים ואני אומר את זה גם לגבי הדפ"א בהקשר הזה ללכת לתשתיות. הדס, מה שאמרת היא אמירה נכונה. אסור לקבל את זה. אנחנו שווי נפש לעניין זה שהבן שלה יכול למות ובעלה - - - אנחנו לא יכולים להיות שווי נפש. לא יכולים להיות שווי נפש. אנחנו התרגלנו לזה. זה נכון. מיכל אודסר תיארה שבא הצבא לאחר שהיא חטפה את האבן שנחתה על בלם היד ואומר לה נכון, באמת זורקים פה אבנים. באמת ניסו לרצוח אותך ונראה מה אנחנו יכולים לעשות בעניין. לא. קודם כול, צריך להשתולל ברמת הדה-לגיטימציה לתופעה הזו. לא נראה לי שיש מישהו שמשתולל. נכנסנו לשגרה ומופיעה זריקת אבנים. דבר שני, צריך לשנות את דרך הפעולה. לא יכול להיות שבית הספר נשאר על כנו. זה לא צריך להיות כך. גם את זה אני אומר מניסיון מסוים מבלי להיכנס לפרטים. אולי אומר אותם בחסוי. תאמין לי, שמוליק, כשאתה מגיע למנהל בית הספר אתה תופס לו באוזן חזק ולא חלש. אתה אומר לו שעוד פעם אחת יש זריקת אבנים – עדיף שתאמר את זה בערבית אבל לא חייב – לא אתה, לא המשפחה שלך ולא הבית שלך יישארו פה ולא יהיה פה בית ספר. לא יהיה בית ספר. למוחרת הוא ינסה אותך. הוא יזרוק שוב אבנים. אין שום ספק בזה. אז אם תוציא צו סגירה לבית הספר ותדאג שלא יהיה שם אף אדם - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הייעוץ המשפטי לא אישר להם לעשות את זה. מה זה קשור אליהם? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ותהרוס להם - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, הייעוץ המשפטי אפשר להם בג'נין ואפשר להם בטול כרם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תהרוס בניין. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה צריך ייעוץ משפטי? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא צריך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> התחלתי בזה שכל המערכות - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה צריך ייעוץ משפטי לשיקולים ביטחוניים? תגלה לי שאבין סוף-סוף את הדבר ההזוי הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא צריך. את אמרת ייעוץ משפטי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הם אמרו פה באחת הוועדות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כל המערכות משתפות פעולה עם הלגיטימציה בפועל לרצח ועם חוסר דה-לגיטימציה לפעילות הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה כל כך כואב? אם חס ושלום מישהו יירצח שם היום אז למוחרת תעשו שם - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נקודת המוצא שמישהו כבר נרצח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמו שעשיתם באל-מוע'ייר ועשיתם בדרום. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> באותו קילומטר היו שני פיגועים מזעזעים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני חייב לומר לכם שאנחנו רואים את זה גם בתוצאות. הדס הזכירה, ובזה אני אסיים, שיצאה צאלה גז. היא והתינוק שלה נרצחו. מה צה"ל עשה בבורקין באותו לילה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> דווקא שם צה"ל הרס. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא חישף שם. זו פעם ראשונה שזה קרה ביו"ש. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> על הכביש? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא הרס הרבה. פעם ראשונה שזה קרה ביו"ש. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> היה פיגוע בגוש עציון לפני חודשיים ואותו דבר. המפגע יצא מצוריף או ג'בעה. אז מה העניין? הורידו את הכוחות. זו הייתה האבטחה של המקום הזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שהפעולה צריכה להיות ויכול להיות שחשפו אבל אני אומר לגבי הדברים שהזכרת אותם והצעות שלך. כל הדברים אלה הם דברים בסיסיים ודברים טקטיים וטוב שחשפו שם. בסוף נכנסו, חבר הכנסת סוכות, ולקחו את האח של הרוצח ואת הסבא שלהם ושיחררו אותם אחרי יומיים. חיפשו את הרוצח וחיפשו איזה - - - כאילו מדובר במעשה פלילי. יש פה אינדיבידואלים שהם טרוריסטים. אין אויב אבל יש מולנו אויב, הכפר בורקין כולו. העובדה שכל יום שישי האימאם שם קורא לרצח יהודי, העובדה שבבתי הספר שם מחנכים לרצח יהודים, העובדה שיש תשתית כלכלית ואני לא נכנס פה לחמאס שזו הפקרות מוחלטת אבל גם ביהודה ובשומרון לא נוגעים כמו שצריך בתשתית הכלכלית ולא בתשתית הארגונית. יש שתי תנועות נוער ביהודה ושומרון, גורי אריות ופרחים. אלו תנועות נאו-נאציות ממש מבחינת הפעילות שלהן. לא עושים את זה ולא מוציאים להם צווי סגירת פעילות או עוצרים את הראשים להם. צריך לנטרל את התשתית, את החינוך, את הארגון, את המימון, את הדת, את התרבות ולא רק את הרובה. הרובה לא יורה מעצמו. השינוי צריך להיות פעמיים גם בשינויו התפיסה שלנו כלפי עצמנו שאנחנו לא מוכנים יותר. זה מבחינתנו קו אדום. לא מוכנים יותר. דבר שני, אנחנו פועלים באופן נורמלי ולא באופן לא נורמלי שאנחנו פועלים כיום. אני מציע שניקח את זה כמקרה בוחן למרות שלובן היא רק מקרה אחד בעוד שזה לאורך כל יהודה ושומרון. אנחנו נקבל גם תשובה לגבי הנתונים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבר הכנסת הלוי, זה הקילומטר עם הכי הרבה ביו"ש. אין מקום עם יותר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שכדאי שניקח את זה כמקרה בוחן, אדוני יושב-הראש. נבקש מאלוף הפיקוד - - - מצד אחד אומרים שיש פה שינוי לטובה אז צריך לברך על כל שינוי לטובה. שינוי לא צריך להיות שינוי קוסמטי או שינוי כמותית אלא שינוי צריך להיות מהותי. אם מנהל בית הספר לא נעצר עד עכשיו בשל ההפסקות הפעילות שלו ליידוי אבנים ולא נעשו פעולות מהותיות אז השינוי לא מספק. אני מציע שניקח את זה ותוציא סיכום לאלוף הפיקוד ובו דברים ברורים מאוד לגבי מקור הטרור שהוא בית הספר. לא בכדי זה בית הספר, כמו שאמרת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוצאנו לו מכתב אחרי הדיון בפעם הקודמת לפני חצי שנה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה לא השתנה. צריך תשובות. שר הביטחון צריך לקבל מאיתנו דיווח לעניין. זה צריך להיות ברור מאוד. הוא צריך לקרוא לסדר גם את אלוף הפיקוד ולראות מה עושים, מה שינוי הדפ"א ומה שינוי הדוגמה. לא צריך להוסיף עוד חייל שלא לומר כפי שאומרים פה שמורידים חיילים. אני אומר שוב שצריך תשובות לגבי הנתונים גם לעניין חיילי הגמ"ר. האם רודדו בסוף בפועל התקנים. יכול להיות שהיו שומנים שהיה צריך להוריד אבל צריך לבדוק אם בפועל יש פחות. העיקר הוא מה הדפ"א ואיך אנחנו מתייחסים לזריקת האבן. כדאי לקחת את זה כ-case study. אני מציע לך אדוני יושב-הראש לעשות סיור בבית הספר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה שמחבלים לא יזרקו אבנים - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אולי אנחנו נעשה סיור בלובן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה שמחבלים לא יזרקו אבנים אם חבר הכנסת עופר כסיף כותב השבוע על חיילת שהיא קלגסית מנוולת? אלה מילותיו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה שמחבל לא יזרוק אבנים אם עופר כסיף חבר כנסת במדינת ישראל השבוע כותב על חיילת שהיא מנוולת קלגסית. בואו תגידו לי אתם מה אתם רוצים? מה אתם רוצים מהם? האם יש לנו קונספציה כאשר יש לנו חברי כנסת כאלה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חושב שזה רעיון טוב מאוד. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> בכביש הזה ואני לא זוכרת בדיוק ,ואולי אתה תעזור לי, אורי, יש מקום שהקימו בתקופה האחרונה תחת האלוף בלוט גדר תיל ענקית כדי למנוע זריקת אבנים. במקום שלא יזרקו אבנים אז מה עשו? איפה זה? זה ליד לובן? זה בין מעלה לבונה לשילה הרימו גדר ענקית עם תיל. אנחנו יודעים שהגדרות האלה נועדו רק כדי לעבור אותן. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> הם ממשיכים כמה מטרים אחורה. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> זה דבר שחייבים להוריד אותו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה נקרא אפקט מחמם. זה מלמד את המחבלים מה הקו המקסימלי של צה"ל. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> הייתי מצפה שאלוף הפיקוד יורה להוריד את זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> חזרנו לדוגמת הגדר והסלארי. טוב שלא עשו סלארי שם. אסף, הרעיון הוא לבוא ללא משמר הכנסת ללובן אלא רק חבר הכנסת סוכות ואני. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה חייב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ואם חברת הכנסת גוטליב רוצה להיכנס אז גם. היא יכולה להפחיד אותם יותר מדי. מפסיק שחבר הכנסת סוכות ואני נבוא. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> אנחנו נצטרף אליכם, הכול בסדר. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> השם קוד אצל הילדים שלי הוא בית הספר שזורקים בו אבנים. זה התיאור של בית הספר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חמישי הבא נעשה סיור של הוועדה אז תתכוננו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודיע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מודיע עכשיו שזה יהיה בחמישי הבא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אסף, אמרתי את זה ברצינות. לא צריך משמר הכנסת ולא שום דבר. צריך לבוא. יבואו כל חברי הכנסת ויכנסו לבית הספר. או שבלוט יאמר למנהל מה שצריך לומר או שאנחנו נאמר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חמישי הבא ב-10:00. רשמו בפניכם. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> ישר כוח לחברי הכנסת. תודה רבה לכם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נשאל אותם למה אתם זורקים אבנים. למה אתם זורקים אבנים. למה הם זורקים אבנים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אסף חזר מהודו. כאן זה לא הודו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לכם משהו שאתם יכולים להגיד בגלוי? אני חושב שראוי כי אנשים הגיעו לפה. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> תודה לכל מי שבא וחשף את הדברים בוועדה ומשתף אותנו. פתחתי ואמרתי שתפקידנו הוא להגן על האזרחים גם בצירים וגם ביישובים. כל אירוע של זריקת אבנים הוא אירוע טרור לכל דבר. תפקידנו למנוע ולסכל אותו וכל יום שיש זריקת אבנים אז אנחנו לא עומדים במשימה הזו. בכל אירוע קטן כגדול אנחנו מטפלים בו מקצה לקצה בכל היכולות ובכל האמצעים שעומדים לרשותנו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> השב"כ מעורב בזריקות האבנים? << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> בהחלט. אנחנו מתייחסים לכל - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השב"כ מעורב בזריקת אבנים? << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> כן. אנחנו מתייחסים לכל אירוע שכזה במלוא הרצינות ובמלוא היכולות, הכוחות והמשאבים שיש לנו ויש לנו עוד עבודה נרחבת. המטרה, היעד והחזון הם שיהיו אפס זריקות אבנים וכל מה שצוין פה כדי שיהיה אפשר לנסוע בבטחה. כולם ירגישו כך גם בביטחון וגם בתחושת הביטחון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם השב"כ מעורב בזריקת אבנים אני מציע שתבקש מראש השב"כ, דויד זיני, דוח וגם אם זה דוח חסוי חשוב מאוד שנראה אותו. אני מניח שאם שב"כ מעורב אז הוא חקר. אם מתייחסים לזה כל אירוע טרור אז לכל זריקת אבנים יש בק אופיס. יש לה מאחורה מה קורה, מי המעודד, מי שילם לילדים. בחלק מהמקרים בירושלים משלמים לפעמים. אז נראה את מי עצרו בעקבות המקרה ומה התשתית. שב"כ אמור לחשוף תשתית של אירוע הטרור הזה שנקרא זריקת אבן. כדאי לפעם הבאה, אסף, להזמין נציג שב"כ. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תנוח דעתך, חבר הכנסת הלוי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כבר שנה לא נחה דעתו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> צריך לדעת מה נעשה מבחינת השב"כ. שב"כ מעורב ויש לו שמות. האם הוא תחקר כל עצור. נניח שעצרו אנשים על זריקת אבנים אז הם הלכו לחקירת שב"כ - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עצרו בלובן? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שמוליק, אני מכיר יהודים שעל גרפיטי היו בצינוק בשב"כ. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> גם בחודש האחרון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> היו בחקירת שב"כ. אני מסופק. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> אני אפרט אחר כך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני בספק אם הם היו בחקירת שב"כ כמו היהודים שעושים גרפיטי. הם לפעמים מוצאים את עצמם שבוע, שבועיים בלי עורך דין. אני מסופק מאוד. אתה יודע מה? אני מפרגן, אולי כן. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> אני יכול לשאול שאלה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע, שמוליק, סיימת? בסדר. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> שאלה קטנה. אני הנציג של כל תושבי בנימין ואני רוצה לשאול שאלה. אני מסיים את הוועדה הזו ואני חוזר אליהם. מה אני אומר להם? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שהיית מעולה. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> אתם מעולים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא צוחקת איתך. אתה לא מבולבל לרגע. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> מה זה קשור עכשיו? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> צריך אנשים כמוך. אני לא צוחקת בכלל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הוא שאל אם הוא יחזור הביתה בשלום. הוא לא יודע אם הוא יחזור אליהם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רגע, עכשיו ברצינות. אתה לא מבולבל לא מהמציאות, לא מהאויב שמולך ולא מההתנהלות שלו. הצעת פה פתרונות מצוינים ואנחנו מקווים שזה ייפול על אוזניים שומעות. אנחנו בחסוי נעביר את זה הלאה וגם נעביר את זה הלאה לממשלה. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> המזל שלנו הוא שיש חברי כנסת כמוכם בכנסת. אחרת, השם ישמור. אנחנו רק רוצים תשובה. עזבו תשובה, אני לא צריך תשובה. אני רוצה שינוי. אנחנו יודעים מי האויב שלנו. אנחנו גם נמצאים ברשתות החברתיות של הערבים ואני מקווה שגם אתם כי מי שרוצה להבין מה זה ערבים חייב להיות בפנים. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> נכון. << אורח >> אורי עזיזה: << אורח >> חייב. אנחנו באמת רוצים לראות שינוי. אני רק רוצה לנסוע הביתה ולחזור חזרה בבטחה. זה הכול. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> אני מצטרפת למילים שלך. אנחנו רוצים שינוי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלומי, אתה רוצה להתייחס לסיפור של הגמ"ר? << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> אנחנו ביקשנו אכיפה ברשתות החברתיות. 300,000 או 400,000 איש בטלגרם של ג'נין ושכם שיום-יום קוראים לרצח יהודים ומציעים איך לעשות את זה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הפתעה. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> למה אין שם אכיפה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איפה אכיפה? בטלגרם? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדס, חייבים להגיד את האמת. באירוע של עבירות הסתה שאנחנו התחלנו לדבר על זה לפני שלוש שנים - - - הדס, כשאני הייתי חבר כנסת חדש בכנסת היו אפס עצורים בסיפור הזה והיום יש מאות. יש שינוי. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> מהטלגרם? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עושים. הגזמת. הטלגרם הוא בסיס למודיעין. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> יש עצורים? אתה יודע על עצורים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << אורח >> הדס מדמון: << אורח >> אני שמחה מאוד לשמוע. זו מלחמה שאנחנו כל הזמן נלחמנו אותה. זה אינדיקציה טובה לראות מה קורה. מיד אחרי 7 באוקטובר השכנים שלנו ידעו שאם ילד יתכופף להרים אבן הוא לא יקום אז מה הם כתבו בטלגרם? היהודים השתגעו. זה מה שאני רוצה שהם יכתבו שהיהודים השתגעו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שלומי ושמוליק, צריך להתחיל במה שהדס אומרת. צריך להתחיל מהרף הנמוך. במערכות שלנו החשיבה היא הפוכה. הם אומרים נתחיל מהרף הגבוה. זה כמו שעכשיו הייתה שלילת אזרחות. באו מהפרקליטות ואמרו אל תתחילו מהרף הנמוך של אלה שרק פצעו למרות הורשעו במעשה טרור. בואו נתחיל הרף הגבוה. בזה הם מייצרים סטנדרט שבהקשר של פסיקה אבל בהקשר של השטח, כמו שאת אומרת, צריך להתחיל מהרף הנמוך. אדם רק התכופף, רק הרים יד כמו אצל משה רבנו בזמנו אז זהו. הוא כבר רשע. הוא רק הרים יד. הוא רשע וצריך לטפל בו. אז אתם מייצרים סטנדרט. אתם גודעים את זה מהרף הרצחני הנמוך ולא מהרף הגובה. אצלנו זה הפוך. יש רצח. כמו שיושב-הראש אמר יש פיגוע אז תטפלו. הפוך. יש זריקת אבנים ומטפלים. זה הרף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלמה, אתה רוצה להתייחס להגמ"ר? << אורח >> שלמה זגה: << אורח >> אדוני יושב-הראש, בגלל שביקשת שאתייחס ספציפי לזה אני אמשיך את שמוליק שאמר שאנחנו, כל המערכת, רואים בכל אירוע שכזה, כמו שציינתם פה, כשלון. המשימה שלנו היא קלה כחמורה. בין זריקת אבנים וצפונה אין הבדל. אנחנו רואים בזריקת אבנים היום אירוע טרור חד-משמעית. אנחנו לא מקלים בזה את הדעת. המשימה שלנו היא רוחבית. כמו שאמרנו יש דברים טקטיים, יש דברים אופרטיביים רחבים יותר ויש גם דברים אסטרטגיים כפי שציינו פה. המסר הוא שאין פה את קלות הדעת. אנחנו מתייחסים לכל אירוע במלוא הרצינות וכל הגורמים הרלוונטיים מתעסקים במטרה לצמצם את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה האמירות האלה? מה הכוונה במלוא הרצינות? אם חס ושלום נרצח שם מישהו הטיפול היה אחרת. אתה מסכים איתי? אם היה שם פיגוע ירי הטיפול היה אחר. מה הכוונה במלוא הרצינות? בסוף בקצה יש לך שישה אירועים בחודש וחצי. זה לא במלוא הרצינות. כשאתם עושים משהו במלוא הרצינות זה לא נראה כך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> המילה אולי צריכה להיות אחרת. << אורח >> שלמה זגה: << אורח >> אני מבין מה שאתה אומר ויש בי משהו שגם מסכים. אנחנו שמענו את הדברים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה לא עניין של במלוא הרצינות. חלוקת הקשב בגלל המורכבות - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש עוד דברים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עדיף להגיד את זה. אני חושבת, במלוא הצניעות, שחלוקת הקשב בגלל ריבוי ה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש סדרי עדיפויות. זה לגיטימי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנחנו אומרים אל מול חלוקת הקשב שאנחנו מציעים פתרונות אחרים כמו נוכחות צה"לית. אנחנו מוכנים לתת לכם עוד צווים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא צריך נוכחות אלא צריך בעל הבית השתגע. יש שם לא מעט מבנים לא חוקיים. אם יתחילו להרוס שם אז את תראי שמרביצים למי שבא לזרוק אבנים. << אורח >> שלמה זגה: << אורח >> אין סיבה שהקטע הזה ייראה כך ואני גם מכיר את הקטע היטב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> התמונות שלי מתנוססות בהפגנות פרו-חמאס בעולם לא כי אני יפה ולא כי אני נחמדה אלא כי אני מדברת בשפה שהם מבינים. זה הכול. זה פשוט מאוד. << אורח >> שלמה זגה: << אורח >> לגבי הגמ"ר אני לא יודע להתייחס באופן פרטני למה שעלה פה. אתה יודע להגיד שככלל אנחנו וגם הוועדה שהייתה בראשותך לא צמצמנו את כוחות הגמ"ר. אחרי הוועדה, אני מזכיר לך, הייתה החלטת קבינט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה היה באותו יום. << אורח >> שלמה זגה: << אורח >> אנחנו לא מכירים שיש פגיעה בכוחות הגמ"ר. לגבי הבדל בתשלומים ובתנאים אני לא יודע להתייחס לזה. אני רק יכול להגיד שכוחות הגמ"ר לא אמורים לעשות מעצרים. משימת כוחות הגמ"ר היא להגן על היישוב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> העניין הוא שיהיה פער בין השנים 2023, 2024 לבין 2025. בשנים 2023 ו-2024 הם קיבלו מענקים כמו לוחמים בשנת 2025 אמרו שהם לא מקבלים. << אורח >> שלמה זגה: << אורח >> אני לא יודע להתייחס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה ברור שזה לא אנשים שהיו בעזה. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> ההוראה החדשה עכשיו היא שהם כן עושים מעצרים בפועל. הם ממלאים תפקידים של לוחמים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גם לא כל אחד שעושה מילואים ומוכר כלוחם הוא בעזה. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> הגמ"ר ממלא כמעט תפקיד של גדוד לוחם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השאלה היא למה הפער הזה ואם אפשר לשנות את זה. << אורח >> שלמה זגה: << אורח >> אני לא יודע להתייחס לזה. אני מבטיח שאני - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תכין ותביא לנו. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> מבחינת הרידוד של הכוחות - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שבוע הבא אנחנו נפגשים בלובן ותביא תשובות. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> אלוף פיקוד מרכז מחזיק את התקנים שרודדו אצלו. הרידוד נעצר. בלוט מחזיק את התקנים אצלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בואו נדייק. היה קיצוץ בהגמ"ר. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> הרידוד נעצר. לא היה קיצוץ בסוף. ועדת הקבינט שהתכנסה ב-22 בינואר החליטה שזה נשאר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נטלי, תאמיני שאני יודע מה שאני אומר. היה קיצוץ קטן ואני חושב שהוא מידתי. בסוף מה לעשות, אנחנו לא יכולים להחזיק הכול כל הזמן. יש במדינה עוד שיקולים. דובר בהתחלה על קיצוץ רחב שהיה מפקיר את היישובים. הקיצוץ שקרה בסוף אני חושב שהוא מידתי. היה קיצוץ קטן. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> בפועל התקנים שנשארו לא הועברו חזרה להגמ"רים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עברו. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> הקיצוץ הראשוני - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה שהיה צריך לעבור עבר. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> חבר הכנסת סוכות, אני אומרת לך שההוראה הראשונית שניתנה לפני ועדת הקבינט מיושמת עכשיו. אנשים שהיו צריכים להישאר הולכים הביתה. אתה יכול לבדוק את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יכול להיות שאותם החליטו לקצץ. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> אתה יכול לבדוק את זה. אני אומרת לכך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תאמיני לי שהתעסקת בזה הרבה מאוד. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> זה היה 1,840. זה ירד ל-1,200. החזירו את זה למעל 1,700 וזה עדיין יושב על 1,200. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. זה 1,200. זה היה אמור לרדת - - - << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> זה נעצר על 1,200. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היום זה 1,200. כרגע יש 1,200. אני לא יודע אם כולם מאוישים אבל יש 1,200. << אורח >> נטלי כהן: << אורח >> צריך לבדוק את זה כי אני יודעת אחרת וגם השרה סטרוק אמרה לי אחרת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שמוליק, אני טועה? << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> 1,200. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> 1,200 הוא המספר. אנחנו נעבור לדיון החסוי בעוד חמש דקות. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:40. << סיום >>