פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 498
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"א באדר התשפ"ו (10 במרץ 2026), שעה 10:00
סדר היום:
<< נושא >> קידום חוסן רשויות קו העימות הצפוני בעת מבצע "שאגת הארי" << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק קרויזר – היו"ר
מוזמנים:
ענת לנקסנר
–
מנהלת מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים
רעות שרון
–
מנהלת מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה
רם קדרון
–
אחראי על המרחב העירוני במנהלת "אופק צפוני", משרד הביטחון
אורלי אלמגור לוטן
–
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
יוחאי וג'ימה
–
ראש מינהל ביטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי
משתתפים (באמצעים מקוונים):
נועה שוקרון
–
רכזת פנים באגף תקציבים, משרד האוצר
ערן הוליץ
–
יועץ משפטי, משרד החינוך
לימור לב
–
ממונה מחוזית תכלול נושא שיקום צפון, משרד הרווחה והביטחון החברתי
לימור מוסייל
–
מנהלת שירות, השירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה והביטחון החברתי
אלון פרידמן
–
מ' מרכז העורף, משרד הביטחון
יונתן אלשיך
–
רע"ן פרויקטים, משרד הביטחון
שרית נשיא
–
מנהלת תחום בכירה פרויקטים ויזמות, המשרד לביטחון לאומי
ספדי גדעאן
–
מנהל מחוז צפון ברשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי
משה אלפסי
–
ק' אק"מ משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
אמיר דהן
–
מס רכוש, רשות המיסים
משה דוידוביץ'
–
ראש המועצה אשר ויו"ר פורום קו העימות
רונן מרלי
–
ראש עיריית נהריה
אסף לנגלבן
–
ראש המועצה האזורית גליל עליון
מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי
רשמת פרלמנטרית:
רויטל יפרח
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> קידום חוסן רשויות קו העימות הצפוני בעת מבצע "שאגת הארי" << נושא >>
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בוקר טוב. אנחנו רוצים לפתוח את הדיון של הוועדה הבוקר. היום ה-10 במרץ 2026, כ"א באדר התשפ"ו. אנחנו פותחים את הדיון בנושא "קידום חוסן רשויות קו העימות הצפוני בעת מבצע "שאגת הארי"." כמובן שאנחנו הולכים לדבר על התקציב, רגולציה, השמירה על הרציפות התפקודית הכל-כך חשובה בימים האלה. היום אנחנו ביום ה-11 מפרוץ המערכה בשבת בבוקר. אנחנו נמצאים בעיצומה של מערכה שבה צבא ההגנה לישראל, בשיתוף פעולה עם הצבא האמריקני, תוקף במספר חזיתות. כמו שראינו ממה כרגע כאן, בירושלים ובמרכז, אזעקות בגלל שיגורים שמגיעים מכיוון איראן. את הדיון הזה אנחנו נדייק לכיוון יישובי הצפון כי המערכה באיראן, ככל שהיא מתקדמת והולכת ויש שם באמת הצלחות מאוד מאוד משמעותיות בפירוקו של ציר הרשע או קוראים לו "ראש הנחש", "ראש התמנון". מוקד הרוע של המרחב מגיע מהמשטר הזה זה. וכמו שאתמול גם אמר נשיא ארצות-הברית, כבר ממונים שם דרגים שלישיים ורביעיים לניהול המדינה הזו, שהולכת ומתפרקת לה. כולנו כאן תפילה לשלום כל חיילינו וחיילי צבא ארצות-הברית באשר הם, באוויר, ביבשה ובים. אבל לכולנו ברור שהמערכה הקרובה יותר וזו שאנחנו לצערנו נמצאים בה כבר לא מעט שנים, אסור לנו לפספס את ההזדמנות הזאת. אני אומר לנו – אני מכוון כאן, לבית הזה פנימה, לכנסת ישראל ולממשלת ישראל, להשמיד ולפגוע באויב הקרוב אלינו מהאזור הצפוני. תושבי הגולן רואים בעין את המשמעות של הסרת איום אחד, של המשטר הסורי שקרס במהלך המערכה הזו. אמנם צמח שם משטר טרור אחר עם כוונות מאוד ברורות, אפילו בשמו של ג'ולאני להגיע, והעיניים שלו נשואות לרמת הגולן בואך ירושלים. אבל כמובן שככל שיש שם כאוס ואין שם שלטון יציב, מדינת ישראל שולטת שם וגם נכנסה לאזור חיץ עמוק, בתקווה שילך ויורחב עד מתן מענה לא רק לוגיסטי ורפואי אלא ביטחוני משמעותי גם לאחים הדרוזים שלנו שנמצאים בסוריה, ובכך להביא בשורה מאוד משמעותית לתושבי רמת הגולן, שיושבים על הרמה ומגינים על צפונה של מדינת ישראל.
העיסוק פה הוא אל מול מדינה נוספת שנמצאת באיום עלינו, ומתוך בלבול אנחנו מכנים את האויבים שלנו בשמות "חיזבאללה", "אמל", גופים כאלה ואחרים. בסוף בגבול הצפוני יש מדינה ריבונית בשם לבנון והיא זו שצריכה לשלם את המחיר הכבד של הפרת הריבונות של מדינת ישראל. ראינו אתמול, מי שפספס, שיגורים שיוצאים מתוך בסיס או בצמידות ובסמיכות לבסיסים של צבא לבנון, ולשם אנחנו צריכים להסתכל. שלא נתבלבל חלילה שאפשר להפריד בין הגוף הזה שנקרא צבא לבנון לחיזבאללה, לגופי טרור אחרים ולממשלה שיושבת שם. ולכן האש וההרס והנזק צריכים להתבצע אל המדינה הזו, שתשית את הריבונות שלה בגבולות שלה או שמדינת ישראל תרחיב את גבולה הצפוני ותייצר אזור חיץ עד קו הליטאני.
במערכה הזאת, לצערנו, יש גם מחירים קשים בנפש, בוודאי גם בגוף. בהודעות קשות של חיילים שנפגעו באחד הקרבות שהתחוללו שם. אתמול הותר לפרסום גם שמו של אורי דמרי הי"ד מלימן, ולפני כן פורסם שמו של מאהר חטאר, שנפל גם הוא. שני לוחמים של אוגדה 91. מאהר תושב מג'דל שאמס. גם פה, כתושב הגולן, הייתה אמירה מאוד משמעותית. מאהר הוא ההרוג הראשון מבין הדרוזים תושבי רמת הגולן, ארבעת היישובים הדרוזיים שנמצאים בגולן, והדבר הזה רק מוכיח לנו עד כמה אנחנו מחויבים להמשיך ולעבור ביחד ולקיים את הצוואה של מאהר עצמו, כפי שאשתו חידדה וממשיכה לחדד, שהוא קרא לכולם, בוודאי גם לבני העדה בגולן אבל בוודאי גם כאן לאזרחי מדינת ישראל, להגיע ולהתגייס. מאהר התגייס בגיל מבוגר והיה לו חלום גדול להיות חלק ולקחת חלק ממש בצורה הכי משמעותית שיכולה להיות. הוא התגייס לצה"ל והתעקש להיות לוחם. כל מי שהכיר אותו פגש באדם מבריק, חכם ואהוב, והאבדה שלו היא אבדה כבדה לכל תושבי רמת הגולן. הייתה הלוויה קשה אבל מצד שני, הלוויה עם הרבה גאווה. הלוויה עוצמתית. ההלוויה הצבאית הראשונה שהתקיימה במג'דל שאמס ולכבודו נפתח שם חלקה של חללי צה"ל. חלקה צבאית שנפתחה שם במאמץ מאוד גדול של כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים בנושא הזה. והחיבור הזה והחינוך הגדול שהתושבים הדרוזים מקבלים ממדינת ישראל, כמו שפתחתי ואמרתי, גם הדרוזים שנמצאים בחאדר ובסווידא ובכל ההתיישבויות הדרוזיות שנמצאות בסוריה – יש פה הבנה מאוד מאוד ברורה עם השלכות מאוד משמעותיות, שיש כאן מעצמה אזורית שיודעת לפגוע בו זמנית בלא מעט חזיתות, בלא מעט אויבים. וכמו שאמרתי, למערכה הזו יש גם מחירים כבדים. יש לנו לא מעט חיילים פצועים. זו גם הזדמנות לאחל רפואה שלמה לכלל הפצועים שנפצעו בתקריות השונות שהיו בגבול הצפון, מהן גם כמו שהתפרסם בניה, הבן של שר האוצר, שלצערנו היה מי שניצל את הוויכוחים הפוליטיים הפנימיים כאן בלהכפיש את השר ואת משפחתו ופוליטיקאים אחרים ומדד השותפות שלהם במערכה על הגנתה של מדינת ישראל. אולי זה יהיה תמרור אדום בוהק לכל מי שמנסה לנכס לעצמו איזה שהוא סמל לאיך נראה החייל הישראלי. החייל הישראלי הוא הפנים של כולנו, מכלל האוכלוסיות ומכלל העדות והדתות שנמצאות כאן במדינת ישראל.
הדיון הזה, כמו שאמרתי, הולך להתרכז בקו העימות, שאמנם הפורום מתייחס לרשויות שנמצאות בגליל וכבר נשמע את דוידוביץ' שמוביל אותו. אבל מבחינתנו, קו העימות, קו המגע, מתחיל בנהריה ועד ליישובי דרום רמת הגולן. אולי צריך קצת לעדכן שם כמה ק"מ בהגדרה היבשה של עד התשעה ק"מ וה-23 רשויות שנמצאות בתוך הפורום בגליל, אבל כמובן נדרש להרחיב אותו גם ליישובי רמת הגולן.
אני אתחיל בפער המרכזי לפני שאנחנו צוללים כי יש כאן פער, כמו שפתחתי ואמרתי, שבסופו של דבר המערכה מול איראן תגיע לאיזו שהיא נקודת סיום, הכרעה והחלפת משטר ושינוי משטר ושינוי סדרי עולם של ציר הרשע, אבל המערכה בלבנון היא מערכה וותיקה וההשלכות שלה היא אפס זמן תגובה של התושבים שגרים בצפון. אין לנו התרעה מקדימה ואין התרעה ממוקדת. אתה בדרך כלל שומע את הבום יחד עם האזעקה. ההבנה שההגדרות שיוצאות לכלל אזרחי מדינת ישראל צריכות להיות מוחרגות מאלה שגרים בצמידות לגבולותיה הצפוניים של מדינת ישראל, סוריה ולבנון. אני חושב שזו תהיה התייחסות שתוכל לגזור את שאר הדרישות אחורה, שתכף נצלול אליהן, וזה יתחיל מנושא של תקציבים. בוודאי שאנחנו מדברים גם על החלטות ממשלה שצריך להפעיל, לדחוף וליישם אבל ברור שבראש וראשונה זהו תקציב גמיש שרלוונטי לכלל הרשויות במדינת ישראל שנמצאות במתכונת חירום.
הייתי בלא מעט רשויות, ישבתי גם בנהריה ונפגשתי גם עם פורום קו העימות אבל בסוף, כל רשויות מדינת ישראל נמצאות במתכונת חירום. למתכונת הזאת יש עלויות משמעותיות ברמה התפעולית-כלכלית של עובדי הרשות. יש לזה משמעות בהנגשה ובסיוע לתושבים, לילדים, שנמצאים בסיטואציה של מערכה שלרגע לא נשכחת מאיתנו, שהתחילה ב-7 באוקטובר 2023, ומאז אנחנו נמצאים במערכה מתמשכת עם מבצעים כאלה ואחרים, למיטוט יכולות צבאיות ושלטוניות של האויבים שלנו, מאיראן ועד טהרן. אבל תוך כדי הלחימה, לפני שממש ניגע בעניינים הרלוונטיים לתוך המערכה הזאת, "שאגת הארי", אנחנו צריכים גם להרים ראש ולהסתכל על העתיד, אל האופק, אל היום שאחרי היום שבו תושבי הצפון צריכים לעמוד ולדעת שאין אויב קרוב ולא שנראה לעין, ולא רק מעבר לגבול אלא גם להבין שללא הספר, יישובי הפריפריה, גם במרכז לא תיתן ולא יכולה להיות שגרה. ואלה שבחרו לגדל את ילדיהם מתוך תחושת שליחות וציונות על קו המגע, על קו הגבול, צריכים לראות גם שמדינת ישראל נמצאת איתם לא רק באירועי חירום אלא גם בשגרה בחינוך, ברווחה, בתשתיות, בהשכלה ובכל מה שניתן בצורה הגיונית. אם אלה צורכי אזרחי מדינת ישראל במרכז, אין שום סיבה שאנחנו, תושבי הצפון, נצטרך להתמודד עם מציאות של פערים משמעותיים מאוד בדברים הברורים לכל אזרח, כמו שאמרתי, בחינוך, בבריאות, בהשכלה ובתשתיות.
לצערי, אחד הוויכוחים הגדולים היו בפרוץ המלחמה על המחיר הגדול של פינוי אוכלוסייה, ששמחתי לשמוע גם את הדרג המדיני וגם את הדרג הצבאי, שבמערכה הזו אזרחי מדינת ישראל לא יפונו, ומי שיפונו אלה אותם אזרחים ממדינות האויב. אבל כאשר אזרחי הצפון, תושבי הפריפריה הגיעו למרכז, הם ראו בעין והרגישו בחוש את הפערים האדירים שיש במה שמקבל ילד בתל-אביב, וזה מבורך וכך צריך להיות, לבין מה שמקבל ילד בקרית-שמונה, בנהריה או בקצרין. לדבר הזה אסור לנו להסכים.
אז נתחיל לצלול אל הנקודות ואחר-כך נעבור לאורחים שלנו שנמצאים בחזית בזום ונשמע גם אותם. זאת גם הזדמנות נהדרת, כמו בכל מפגש שלי עם ראשי הרשויות. בסוף גם השלטון המרכזי, וכך חזרנו אין ספור פעמים כאן בוועדה, השלטון המרכזי צריך להעביר לא רק בהבנה אלא ממש בפעילויות אקטיביות, את הסמכויות ואת האמצעים לאותם ראשי רשויות. כשהייתה קורונה שהוכיחה שבסוף אותם ראשי ערים, אותם מכלולים שנמצאים בערים, הם אלה שבסוף נמצאים במגע עם התושבים. הם אלה שמחזיקים את החוסן של אזרחי מדינת ישראל. והאמירה של "חזקים בעורף, מנצחים בחזית" היא אמירה שהיא לא באוויר. היא מושתת על כך שיש לנו ראשי רשויות חזקים שמחזיקים את האוכלוסייה בשגרה, בטח בחירום. בייתר שאת, כמו שאמרתי, ראינו את זה בפרוץ המערכה ב-7 באוקטובר. אנחנו רוצים לרדת ממש לרזולוציות האלה ולאחר מכן גם נשמע את משרדי הממשלה, שגם אותם, אני חייב לציין, אני פוגש בכל רשות שאני נמצא, מנהריה ועד יישובי דרום רמת הגולן בואך הרשויות הדרוזיות ברמת הגולן, בפורום קו העימות – בכל מקום הם נמצאים. גם המשרדים השונים, גם מנכ"ל משרד הפנים, כולם נמצאים בשטח ומנסים לסייע אבל הדבר הזה צריך להיות דבר שבשגרה ולא רק בעתות חירום.
כמו שאמרנו, זו הקצאה של התקציב השוטף והגמיש לשחרר אותו. ההבנה שהרשויות מעסיקות את אותם עובדים 24/7, שבתות ולילות, יש לזה עלויות מאוד משמעותיות. בהיעדר שר הפנים, יכול להיות שאתמול הועברו עוד סמכויות לראש הממשלה כדי לחתום על נושאים מסוימים אבל יש פערים עדיין בחקיקה, בחוקי עזר, שנדרשת חתימת שר. הדבר הזה מגביל ומקשה על הרשויות בעת של הלחימה הזאת וכמובן גם בשגרה וזה דבר שצריך לטפל בו.
יש מענים פרטניים לרשויות בקו העימות, לא סיימו להעביר את התקציב שלהן ולכן יש שם חסמים. המענים הביטחוניים – אנחנו יודעים שיש רצון, וטוב שכך שיש רצון, לחזור לאיזו שהיא מציאות של שגרת חירום, בעיקר סביב מערכות החינוך אבל גם הבריאות, הדואר, מרפאות קופות החולים, בתי מרקחת. הפיזור וההיתכנות לפתוח אותם מותנית בהגעה בטווח אפס למרחבים מוגנים ופיזור של מיגוניות.
הנושאים של מערכת החינוך, כמו שאמרתי, לייצר כאן מערכת של שגרת חירום. לכולנו ברור שהמערכה אל מול החזית הצפונית יכולה להיות מערכה ארוכה יותר, אפילו אל מול החזית של איראן וצריך להיות ערוכים לזה. אנחנו לקראת חג הפסח, צריכים להיות ערוכים ולהבין מה המשמעות של כל-כך הרבה ימים, כל-כך הרבה זמן במרחבים מוגנים. אנחנו צריכים לא לשכוח לרגע אחד שהמעבר בקו הזה הוא אפס. זאת אומרת, ההתרעה מגיעה עם פיצוץ. ולכן הילדים באמת נמצאים שם בסיטואציה שצריך לתת עליה דגש משמעותי גדול יותר.
גם הנושא של הרווחה ומענקי הסיוע הקהילתיים, מרכזי החוסן לאוכלוסיות מוחלשות, לקשישים, לעולים חדשים, לבעלי מוגבלויות וכמובן הנושא של פיצויים – להגדיר את כלל יישובי קו העימות במסלול של הפיצוי האדום והירוק לנזק עקיף, כמו שנעשה במלחמת "חרבות ברזל". הדברים האלה צריכים להגיע בדחיפה ולא במסכת דיונים כאן בוועדה, שהתושבים שמתמודדים גם עם הסיטואציה של המערכה נדרשים להתמודד גם עם מערכה בירוקרטית. זה עבד פה בצוותים, גם של מס רכוש. הצוותים נמצאים בשטח. הבוקר פגשתי אותם גם בבתי מלון עם המפונים מבית שמש כאן בירושלים. הם נמצאים בשטח, עובדים ומחכים לתושבים שמחפשים מענה. באמת, אלה אנשים מדהימים שהגיעו לשם לדעתי כבר בשמונה בבוקר, היו עמדות פתוחות, תוך כדי שהמפונים אוכלים שם ארוחת בוקר. ניגשו אליהם אנשים יקרים מאוד וזו גם הזדמנות להביע הערכה עצומה לכל מי שנמצא בשטח יחד עם האזרחים שנמצאים בסיטואציה הזאת, ותוך כדי זה שגם בבתים של אותם אנשים, אותם פקידים, אתם עובדי מדינה, עובדי רשויות, גם להם יש ככל הנראה בני ובנות זוג במערכה במילואים וילדים שנמצאים בבית המרחבים מוגנים. אז לשם כך התכנסנו כאן, בדיון.
אנחנו נפתח את הדיון הזה בזום עם החברים שלנו, עם ראשי הרשויות שנמצאים כל אחד ברשות שלו ובאמת עושים שם עבודה מעוררת התפעלות. אפשר לראות את זה גם בשגרה אבל כשרואים את התושבים שם שמקבלים את המידע, מבינים שיש מערכת עוצמתית שעובדת בסנכרון מלא בין השלטון הישיר שלהם לבין משרדי הממשלה וכמו שאמרתי, עוד לא נתקלתי ברשות אחת שהגעתי אליה ולא היה נציג של המשרדים הרלוונטיים, בדגש על הפנים, שנמצאים בכל מקום ובזמינות ראויה לכל שבח.
אנחנו נפתח עם משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות. בוקר טוב. מה שלומכם?
<< דובר_המשך >> משה דוידוביץ': << דובר_המשך >>
בוקר טוב אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת קרויזר, אנחנו קום כל רוצים להודות לך על הנוכחות שלך בשטח. על האכפתיות שלך ממה שנעשה בכלל בארץ ובצפון בפרט.
ברשותך, אני רוצה להתייחס לכמה סוגיות קרדינליות כרגע, בשלב הזה. נכון שמשרדי הממשלה, כולם כאחד נרתמו למערכה הזאת אבל היית יחד איתנו במפגש עם מנכ"ל משרד הפנים בסוף השבוע שעבר. ואנחנו, ראשי הרשויות פה בצפון – אני מדבר בעיקר על ראשי הרשויות שנמצאים בקו העימות אבל בכלל, משוועים לשני דברים עיקריים ואני לא רוצה להלעיט ביותר מדי סוגיות. האחת, זה הנושא של תקציבי פנים. אני מבין שאתמול הייתה החלטה להעביר סמכויות לראש הממשלה על מנת שניתן יהיה לשחרר את הסוגיות של חוסר בשר פנים אבל לנו זה קרדינלי הקטע הזה של השוטף כאן. ראשי רשויות מוציאים מיליוני שקלים להפגות. אנחנו נכנסנו ליום ה-11 של המלחמה הזאת, וכמו שאמר הרמטכ"ל ושר הביטחון ואלוף פיקוד צפון – לכשהמערכה באיראן תסתיים, אז פה אנחנו נמצא את עצמנו עדיין במלחמה עצימה. אנחנו מבקשים ודורשים מהממשלה לסגור את הפינה הזאת של תקציבים שוטפים מתנופה. אני לא מדבר על תקציבים ממשלתיים שצריך להביא אותם מקופת האוצר אלא מתקציבי תנופה.
סוגיה שנייה קשורה לתכנית תנופה. אתמול היה פה השר אלקין אצלי. הוא על זה יחד עם האוצר אבל צריך גם בהקשר הזה לגמור את תכנית תנופה לצפון ולשחרר את ה-5.5 מיליארד שנותרו כדי שאנחנו נוכל אחרי המלחמה לא להשתקם אלא להסדיר את כל הסוגיות שקשורות בחקלאות, בתיירות, בטיפול באזרחים ובצמיחת הכלכלה.
דבר אחרון נוגע לחינוך. אדוני היושב-ראש, אי אפשר לעשות הקבלה בין מרכז הארץ או כל מקום אחר, אפילו לא לעוטף עזה היום, למה שקורה בצפון. אצלנו כרגע יש מלחמה שבאה משתי חזיתות. אנחנו שומעים את האזעקות שבאות מאיראן ואז יש לנו 10 דקות להיערך, ואנחנו שומעים כל יום, כולל היום, עשרות אזעקות שבאות מלבנון, שזמן ההתרעה לפעמים הוא אפס או 10 שניות או 15 שניות.
לכן כל מה שקשור בהיערכות העורף צריך להיות שונה, גם מבחינת פיקוד העורף. אמרתי את זה גם לקלפר וגם לרמטכ"ל. אנחנו בסיטואציה אחרת לחלוטין. ובטח ובטח בכל מה שקשור בבתי הספר ובמוסדות החינוך. מוסדות החינוך במרכז הארץ יכולים להיפתח בהדרגה או שלא בהדרגה. פה אנחנו מוציאים ילדים עם אוטובוסים. לא אני ואני מניח שלא אף אחד מעמיתיי ראשי הרשויות, ייקח על עצמו שאוטובוס ייסע בדרך וחלילה חלילה תהיה מתקפה או ילדים ייכנסו לפאניקה כתוצאה מהאזעקות.
לכן הסוגיה הזאת היא קריטית לטפל בה כאן ועכשיו לפני שביום ראשון – כי כרגע ההחלטות של שר החינוך הן שעד יום ראשון אין לימודים. אבל לכשהמערכת תשנה זווית ותתחיל להפעיל את מערכות הלימודים בהדרגה, בצפון צריך לחשוב על טיפול אחר, אולי לימודים בתוך מקלטים, לימודים בתוך ממ"דים, לימודים במרחבים מוגנים ולא בבתי הספר, לא עם היסעים, אולי ביישובים כמו שעשינו ב"חרבות ברזל".
ושוב, תודה על כל מה שאתה עושה. אנחנו מחזקים אותך ואנחנו מחוזקים ממך.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> רונן מרלי: << אורח >>
ברשותך, חבר הכנסת קרויזר, אתה שומע אותי?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן.
<< אורח >> רונן מרלי: << אורח >>
משה ייצג אותנו נאמנה. אני רק אבקש עוד שתי נקודות קטנות: האחת – חוקי עזר תקועים לנו כבר שמונה חודשים. זה הזיה, אי אפשר להתקדם עם זה וזה הפסד כספי אדיר לכל רשות. השנייה – אנחנו משלמים שכר לפני חג הפסח עם הממשלה או בלי הממשלה. אנחנו מצפים שישפו אותנו על זה כי לי לפחות בנהריה יש 1,800 עובדים שלא עובדים כרגע ואני חייב לתת להם משכורת, בטח לפני חג הפסח.
<< אורח >> משה דוידוביץ': << אורח >>
מרלי, זה לכל קו הצפון. ולכן חשוב מאוד שהשוטף יוזרם עכשיו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
על שתי הנקודות האלה דיברנו. הנקודה הנוספת שקיבלה חידוד ממשה היא לגבי האתגרים הקצת יותר מורכבים של השלטון האזורי, עם המרחקים בין המסגרות והדרך שאותם ילדים מגיעים למוסדות. שתי הנקודות האלה עברו. אני רואה את הנציגים של משרד הפנים כאן בחלונות של הזום. אני מקווה שהדברים נרשמים. אני יודע שהמנכ"ל מקבל אחר-כך את כל מה שנאמר כאן ויקבל גם את הסיכום. הוא גם הבטיח לטפל בזה במפגש אצלך, רונן, ולהעביר ככל שזה תלוי בכנסת את כל הסמכויות. נשמח שיתמנה שר פנים אבל ככל שאין, לפחות שהסמכויות יעברו למשרד ראש הממשלה והוא יוכל לשחרר את השוטף ואת מה שאמור להגיע כבר ולא "על חשבון" אלא כמו שאמרנו, להמשיך את הרצף התפקודי של הרשויות. זה הדבר הכי חשוב.
<< אורח >> רונן מרלי: << אורח >>
ותדעו שאנחנו חזקים ויש לנו זמן ואורך רוח וסבלנות. העיקר שנמגר את ארגון הטרור הזה מתוך מדינת לבנון, ואנחנו בסדר גמור פה ב"ה. רק שננצח בע"ה, זה הכל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זאת אמירה חשובה וזה גם הקול שהאויבים שלנו שומעים וזה אולי מה שמאתגר אותם ומטריף אותם יותר, שיש פה אזרחים חזקים בזכות ראשי רשויות חזקים שנותנים להם תחושה טובה ותחושת ביטחון.
<< דובר_המשך >> רונן מרלי: << דובר_המשך >>
תודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה, רונן. אסף, ראש המועצה האזורית גליל עליון.
<< דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >>
בוקר טוב. אני מודה לחבריי. תודה גם לאנשים ממשרדי הממשלה שהצטרפו לדיון. אני לא אחזור על מה שאמר משה אבל אני אומר שאם המערכה הצפון תימשך ובמרכז יהיו הקלות, זה הזמן שלכם לעשות את התכניות. אני לא רואה את עצמי משאיר את הילדים פה בחופשת הפסח כשיכול להית שכל מדינת ישראל בעוד שבועיים תחזור להקלות. ולכן כשמדברים על תקציבי שוטף והיכולת שלנו לתת מענה לאנשים שלנו להיות חלק ממדינת ישראל בעוד שבועיים והמערכה בצפון תימשך – אנחנו מתחילים לזהות שיש יותר ירי פה בצפון, זה לא סוד. זו לא חכמה רק להגיד שאין פינוי ולא פינוי מפני שלא יהיה פינוי. צריך לתת פה ערך לאנשים. בזמן התרעה אפס כמעט ולא ניתן לתת ערך.
אגב, אני דיברתי עם השר קיש וככל שאני אוכל, אני מפעיל בתוך הקיבוצים מלידה ועד כל הגנים לכמה שיותר זמן כי אחרת אנשים לא יישארו במשגב ומנרה ומלכיה. הם יהיו כל היום ספונים בבתים בזמן ההתרעה. לכן אני מצפה שגם שיהיו לנו יותר כלים להביא הפוגות למקלטים, להביא לאנשים מה שהם צריכים כדי שהם יישארו, אחרת הם לאט לאט ילכו.
בנושא הטיפול – זה צף ועולה. צה"ל נמצא פה מסביב ליישובים עם לא מעט צרכים רווחתיים שקורים בגלל פעילות של הרעש של התותחים שלנו. אם הגענו מ-50 ביום רגיל ל-300, אנחנו כבר מגיעים ל-400 ו-500. זה המקום שבו אתם צריכים להיות איתנו, לאפשר לנו ויש פה נציגות יפה של משרד הרווחה, לאפשר לנו את הכלים המהירים להתערב כשהמשק סגור גם המטפלים לא מגיעים לעבודה. זה מעגל. לא סתם אני מתעקש לפתוח למסגרות של לידה עד שש כמה שאפשר כדי שאנשים שלי יוכלו לבוא לעבוד ולעזור לנו.
כלכלה – אנשים נערכו פה לפסח. זה תחילת החופש ואני לא יודע אם זה הדיון פה כרגע, אם זה המיקוד שלו אבל קנו מלאים, קנו דברים לקראת הפסח ועם ישראל, ואם הפסח לא יהיה פה, יש לזה השלכות כלכליות וזה הזמן. עוד שנייה תיגמר המלחמה, עוד חודש, ואז כל המשק כולו, כולל האוצר יהיה עסוק בדברים אחרים.
אז משה מוביל את זה ביד רמה ואנחנו מצפים לראות פה – באמת, אנשים הקימו עסקים בשנה האחרונה, נענו לקריאות שלנו, שלכם, לפתוח עסקים חדשים וליזום. הם עובדים פה חודשיים, שלושה והתזרים נתקע. אין להם שנה אחורה, הם צריכים לקחת את האנרגיה לפתוח מחדש, ופה אנחנו צריכים אתכם ואת כל המדינה וירושלים איתנו. תודה רבה ושנדע יום טוב.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה אסף על הדברים החשובים. נרשם אצלנו. אני רואה את החבר'ה כולם רושמים ומדייקים ואחר-כך נשמע את התגובות.
אורלי ממרכז המחקר והמידע רוצה להתייחס. לאחר מכן נעבור לשמוע סקירה של צה"ל ואז כל השאר.
<< דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >>
אני ראש צוות במרכז המחקר והמידע. אני רוצה להתחבר למה שמשה דוידוביץ' אמר לגבי האבחנה בין מסגרות החינוך באזור קו העימות ובצפון בכלל לבין שאר הארץ, ולהעלות את זה רגע קומה לסיפור של הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף, שהן גוזרות את הפעילות של מערכת החינוך. אז מערכת החינוך זה נדבך אחד אבל יש גם את העניין של מקומות העבודה.
אז נכון לעכשיו, הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף מסתכלות על כל הארץ בתור אזור אחד, גם אם בצפון, כמו שנאמר פה זמן ההתרעה הוא אפס, וגם אם אנחנו רואים מנתונים שעיקר הירי באזור הצפון מגיע מצפון ואין כאן את ה"פריבילגיה" כמו שהיו"ר אמר, שיש בשאר הארץ.
אני מעלה שאלה, ואני מבינה שאחרי ידבר נציג צה"ל ופיקוד העורף, למה לא נקבעו הנחיות התגוננות שונות לאזורים שונים בארץ כפי שלמשל נקבע במהלך מבצע "חיצי הצפון", ששם נעשתה אבחנה בין הדברים? כן חשוב להדגיש שהנחיות ההתגוננות האלה משליכות על זכויות של עובדים. האם העובד חייב להגיע למקום העבודה כשהמעסיק דורש ממנו והמקום ממוגן או לא? ולכן יש לזה השפעה מאוד משמעותית על הפרט.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה על החידוד. תת-אלוף אלון פרידמן, אתה שומע אותנו? אני חושב שזו הזדמנות נהדרת להגיד לך תודה רבה על כל מה שאתה עושה. הם נפגשים לא מעט ברשויות ובכלל, הצוותים שלכם שפרוסים ונמצאים – זו הזדמנות אדירה וחשובה לחזק אתכם. אנחנו באמת שואבים מכם הרבה הרבה כוח, אז תודה רבה.
<< דובר >> אלון פרידמן: << דובר >>
תודה לכם. ראשית, אנחנו נמצאים מזה שבוע ויומיים במלחמה משולבת, רב-זירתית וזה באמת אתגר גדול לכל תושבי מדינת ישראל. בכל מקום עוצמת החוויה טיפה שונה ומאתגרת. אני חושב שנכונו לנו עוד ימים ואולי גם שבועות מאתגרים ועלייה כזו או אחרת ובשינוי מקומות. אני כולי תקווה שמרבית הארץ תחזור לשגרה בטווח זמן יותר מהיר, וכנראה שאזור הצפון ויישובי קו העימות ייכנסו או יחזרו לשגרה מדורגת, כנראה במדרגה יותר איטית.
קודם כל, חשוב לנו להגיד שאנחנו נחושים להשלים את המשימה בלבנון לא פחות מהמשימה באיראן. אנחנו סומכים על מקבלי ההחלטות שיקבלו את ההחלטות הנכונות ושיתנו לנו את חופש הפעולה. אני סמוך ובטוח שתושבי הצפון וראשי הרשויות יתנו לנו את הגב הנדרש כדי לעשות את זה עם כל הקושי והאתגר שעומדים מאחורי הדבר הזה.
בהקשר של מדיניות ההתגוננות – נכון להרגע, נוכח היקפי הירי השונים במרחב הארץ ובדיונים שעולים בין פיקוד הצפון לפיקוד העורף, המדרגה שאנחנו נמצאים בה היא מדרגה מאוד גבוהה יחסית. להיות במדרגה גבוהה ביותר, מדרגה ארבע, זו במידה מסוימת מציאות משתקת באופן מוחלט שלא משאירה חופש פעולה לתושבים, לראשי הרשויות וגם לא לנו. ולכן אני חושב שאף אחד מאיתנו, לא במרחב האזרחי וגם לא אנחנו בתוך הצבא, פיקוד העורף ופיקוד הצפון, אוהבים את המדרגה הזאת. זאת מדרגה קשה, היא צריכה להיות קצרה מאוד, היא צריכה להיות מאוד אינטנסיבית והיא צריכה להיות בנסיבות כמו שהיא קרתה באותו יום שבת שפתחנו את המערכה, ומהר ככל האפשר לרדת.
צריך להגיד ביושר שאני חושב שהרבה מאוד אנשים לא שמים לב לסמנטיקה שלמרות שכולנו נמצאים במדרגה שווה, יש שוני מאוד מהותי בתוך המדרגה. כיוון שמי שקורא את המשפטים כפי שהם מנוסחים, והם מנוסחים היטב, כתוב שניתן להפעיל מקומות עבודה במקומות שבהם קיים מיגון תקני וניתן להגיע בזמן ההתרעה העומד לרשות - - - אל מרחב ההתרעה. ולכן בפיקוד הצפון, בקו העימות, אחד המרחבים הבודדים בארץ, קו עימות וגולן, זמן ההתרעה עומד על אפס ובחריגים 15 שניות. 15 שניות ואפס זה כמעט אותו דבר, ולכן מרבית מקומות העבודה שאינם מפעלים חיוניים, לא באמת יכולים לפתוח את מקומות העבודה שלהם בהגדרת המדיניות הזאת. ולכן למרות שזה נראה מדרגה דומה, היא בהחלט לא דומה. היא שמה מגבלות על המפעלים ועל מקומות התעסוקה ומחייבת באותם סדרים. עדיין היא מאפשרת למקום עבודה קטן, לבית מרקחת או למקום שאינו מפעל חיוני או לחנות מכולת או לנגריה לצורך העניין, כן להמשיך לעבוד. אבל האם מחר אתר החרמון יוכל לפתוח את דלתותיו? לא. בית מלון יוכל לפתוח את דלתותיו? לא.
לכן יש מדרגה, וחשוב מאוד שנבין את העניין הזה גם בבואנו לדון אחר-כך באופן שבו אנחנו מסתכלים על האתגרים ששמנו על התושבים ועל המשמעויות הנלוות לדבר הזה.
הדבר השני – אני מקווה מאוד, לא מבטיח, שנוכל לשחרר את מרבית הארץ בהתאם למה שאלוף פקע"ר יחליט. כרגע, עד יום שבת החליטו שלא אבל אני מניח שלקראת אמצע השבוע או סוף השבוע הזה יתקיימו דיונים לגבי השבוע הבא ואת מרבית הארץ כן נוכל לשחרר. אני אומר לכם שיישובי הצפון וקו העימות כנראה לא ישתחרר ואז תיווצר מדרגה יותר חדה, יותר ברורה, יותר מובהקת שאולי תהיה יותר קלה להבנה, והיא תקרה.
ולמרות הכל, גם אחרי שנשאלנו הרבה מאוד שאלות, גם על-ידי התקשורת וגם על-ידי לא מעט חברי כנסת ושרים בממשלה, גם אחרי התייעצות שאני קיימתי עם ראשי הרשויות בצפון, מרביתם הגדול, אם לא כולם, חושבים שהמדרגה הנוכחית היא המדרגה הנכונה לקו העימות וגולן, ועליית מדרגה אחת נוספת תייצר שיתוק שלא באמת באמת מאפשר איזה שהוא אורח חיים מינימאלי.
לכן אני חושב שאנחנו צריכים לעמוד ביחד מאחורי הדבר הזה ולדעת למצוא את הפתרונות המשפטיים שלכם, מקבלי ההחלטות, בניואנסים הקטנים האלה. עד כאן. מקווה שתרמתי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה. ענית לי על השאלה ואחר-כך נשמע את האוצר, איך הוא מתרגם את זה ואת הסיטואציה של הצפון כי בהגדרה אתה אומר הוא כבר בהחרגה, ובאמת עליית מדרגה נוספת זה סגירה מוחלטת.
<< אורח >> משה דוידוביץ': << אורח >>
רק הערה – אני מסכים עם כל מה שאלון אמר. אני ויתר עמיתיי בקו העימות ניתקל בבעיות אחרי זה עם הסוגיות שקשורות בפיצויים. בסוף זה יתפרס על כל הארץ ויגידו אותו אזור, אותה קטגוריה. אני אומר לך שהיה פה אתמול שר החקלאות בביקור אצלי, וחקלאים פה שהגישו בקשות במלחמת "חרבות ברזל" עדיין לא קיבלו על 2023, 2024. פה טמונה הבעיה, ופה צריך להיות הפתרון.
אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שעסקים כמו בתי מלון, החרמון, עסקי תיירות, הצימרים שהם תעסוקה מאוד מאוד משמעותית, ימשכו את עצמם לעוד שנתיים ללא תקבולים וללא תשלומים וללא פיצויים. זו סוגיה ראשונה במעלה שצריכה הוועדה לתת את הדעת איך פותרים אותה מול האוצר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הדובר הבא יהיה נציג האוצר. השאלה השנייה שרציתי להגיד לאלון על ההתמודדות היותר מאתגרת של השלטון האזורי והערים, כל אחד והמורכבות שלו אבל בסוף גם הרצון לפתוח באיזו שהיא קונסטלציה, נקרא לזה כך, את החיים המינימאליים של המרחב האזורי הוא מאתגר הרבה יותר כי בסוף המרחקים אדירים, לא רק באירוע אסון חלילה אלא בשגרה המינימאלית הזאת. אז איפה אתם כן מוצאים את ההסתכלות שלכם, ואני חוזר עוד פעם, כי בסוף זו תשובת אוצר. בסוף הדברים האלה צריכים להיות מתורגמים לכסף. מי שפחות מכיר, רוב תושבי הפריפריה, בוודאי בגליל ובגולן, הפרנסה שלהם זה התיירות, החקלאות, והדברים האלה נמצאים בעליות ומורדות ובדכדוך קשה כבר מה-7 באוקטובר, אחרי התגברות על הקורונה לפחות בפן התיירותי.
משרד האוצר, מי נמצא איתנו? נועה את איתנו?
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
האוצר, צריך את כפיר בטאט שיענה על הסוגיות שמעלה קרויזר.
<< דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>
בוקר טוב לכולם. אני רכזת פנים ושלטון מקומי באגף התקציבים. הסוגיות שמשה דן בהן, הוא כבר מכיר ויודע שהן אכן סוגיות של מס רכוש. אני כן יכולה לומר שיש ניסיונות לייצר איזו שהיא דיפרנציאציה ולשקול אבחנה של רשויות קו העימות לאור הנחיות פיקוד העורף שכרגע הן ככן כלליות וזה כן מקשה עלינו כי זה באמת לרוב המסלולים השונים במס רכוש כן נבנים על בסיס השונות של פיקוד העורף. אנחנו כן מקווים שנצליח לייצר איזה שהוא מתווה כזה. מעבר לזה, בשלב הזה לא אוכל לומר בהקשרים האלה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
קודם כל, הבת החמודה שלך עושה לנו הצגה אז חיבוק גדול מצוות הוועדה והערכה גדולה שאת עולה בכל זאת לזום. באמת אלה ימים מאתגרים, אין ספק.
<< דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >>
תודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו תכף נתפוס את החבר'ה של מס רכוש כי בסוף הדברים האלה צריכים להיות מסונכרנים גם אצלכם, דרך הרפרנטים השונים של המשרדים השונים, ובאמת הדברים צריכים להיות בדחיפה מאוד מאוד משמעותית לראשי הרשויות.
משה או אחרים, יש לכם שאלות לאגף התקציבים לפני שאנחנו מתקדמים?
<< אורח >> משה דוידוביץ': << אורח >>
לא, נועה מכירה היטב, היא אמרה, אנחנו בקשר רציף. סוגיית הפיצוי לא קשורה אליה. סוגיית משרד הפנים לגמרי קשורה אליה. לכן אני מקווה מאוד שנגיע להבנות אתמול, לא מחר. סוגיית הפיצויים זה כפיר בטאט, והיינו רוצים לשמוע מה הוא אומר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ננסה לתפוס אותו. בקשר לנושאים הראשונים שעלו, על הרשויות שלא העבירו תקציב ולגבי הסיוע לתקציבים בדחיפה ומענקי איזון וכו' – הדברים האלה כן נמצאים אצל נועה. אז האם יש פתרון לבעיות האלה?
<< דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >>
מה השאלה לגבי מענק איזון?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הרשויות בקו העימות שעוד לא העבירו את התקציב.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
זה לא אצל נועה, זה במשרד הפנים.
<< אורח >> משה דוידוביץ': << אורח >>
כן, זו בעיה של משרד הפנים, קרויזר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז ענת, אנחנו נדלג אליך.
<< דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >>
למיטב ידיעתי, אני כן אומר שהכסף כבר הועבר מזמן. אני כן מאמינה שזה משהו שייפתר בימים הקרובים. אני יודעת שבאמת גם - - - והמנכ"ל ויתר המשרד עוסקים בזה הרבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ענת, שומעת אותנו?
<< דובר >> ענת לנקסנר: << דובר >>
אז נפגשנו ביום חמישי האחרון - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ענת, אם תכבי את המצלמה אולי נשמע אותך יותר טוב. לא שומעים כלום. תנסי אולי חיבור רשת אחר כי לא שומעים טוב. תנסי להתנתק ולהתחבר חזרה ונדלג למשרד הרווחה. מי נמצא איתנו מהרווחה?
<< דובר >> לימור לב: << דובר >>
צוהריים טובים. נמצאת כאן גם לימור מוסייל. אני אגיד שהמשרד מלווה את הרשויות כמיטב יכולתו. המחלקות עובדות, נותנים שירותים, מנסים להגיע לאנשים. עסוקים בסיוע פרטני בהתאם לצרכים, גם לאזרחים ותיקים וגם לאנשים עם צרכים מיוחדים.
ברמת השוטף – בימים אלה אנחנו כתמיד עושים את העבודה. וכמו שנאמר פה גם קודם, גם אנחנו, משרד הרווחה, מחכים לסגירת תקציבי החלטת הממשלה בכלל לחיזוק הצפון כדי להביא משאבים נוספים לרשויות קו עימות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נשאל שאלה, למרות שאנחנו בקו העימות, בנושא של המפונים והאתגרים שלהם בשהייה שהולכת להיות ארוכה, בטח אלה בבתים עם הנזק היותר משמעותי.
<< דובר >> לימור מוסייל: << דובר >>
אני אתייחס, ברשותך. אני אתייחס כי זו שאלה שהמטה מטפל בה. אני מנהלת השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה. זה שירות שאחראי על סיוע לקהילות להתארגן, על חוסן קהילתי, על תשתיות הצח"י והצח"ש. כמובן הכל יחד עם הרשויות המקומיות ובשותפות אמיתית. גם על מרכזי גישור ודיאלוג קהילתי, ותכנית מעברים, למי שמכיר.
לגבי המפונים והתושבים שנותרים בשכונות שבהן יש פגיעה של טיל – משרד הרווחה קידם עכשיו התקשרות על כלל המינהליים, שאנחנו למעשה ניתן סיוע פרטני-קבוצתי-קהילתי, ככל שיידרש בתיאום עם מרכזי החוסן של משרד הבריאות, שגם בהם אנחנו שותפים. ממש בימים האלה נרקמה ההתקשרות ואנחנו בעבודה על זה.
אני אגיד שמבחינת העבודה שלנו להיערכות לחירום – כל הצוותים שלנו, צוותי החוסן היישוביים, פועלים בעת הזו. מי כמוכם, ראשי המועצות האזוריות מכירים את זה מקרוב. אנחנו מכירים ומגלים את המשמעות שלהם כל פעם מחדש. עסוקים מאוד בסיוע לקהילה בהתארגנות בזמן החירום, במתן מענה.
גם תכנית הצח"ש, תכנית שהקמנו בשנה וחצי האחרונות במגזר העירוני – יש לנו היום 107 רשויות שמפעילות את תכנית צוותי חוסן שכונתיים, וגם הם בעבודה מאוד אינטנסיבית של לסייע בכל הנושא של הפצת מידע, בכל הנושא של לסייע לארגן את המקלטים. במקביל, אני אשתף שהקמנו במסגרת תכנית גישורים של משרד הרווחה קו לגישור במקלטים. גישור וסיוע ביישוב סכסוכים במקלטים. זהו קו טלפוני. כמובן שמגשר מתנדב יכול גם להגיע. אז גם זה שירות שמשרד הרווחה הקים ומסייע מאוד.
אני אגיד שגם הצוותים שלנו של שי"ל – שירות ייעוץ לאזרח, עומדים לרשות התושבים בכל הנושא של מיצוי זכויות.
מילה לפני שאסיים – אני חושבת שהנושא של להכין את התשתיות לשיקום הכלכלי, החברתי, הקהילתי, מכל הבחינות הוא דרמטי. הרשויות מחכות, כמו ששמענו, לתקציבים שיגיעו דרך תנופה ועוד. אני חושבת שזה הזמן להתחיל לשחרר את התקציבים כדי שנוכל לסייע להיערך ככל האפשר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה על הדברים. אני קופץ רגע אחורה לאמיר דהן מרשות המיסים. אתה איתנו?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אני אתכם. בוקר טוב.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הקשבת לדיון או שהקפצנו אותך?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
הקפצתם אותי בזה הרגע.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
עשינו לך התקלה. אז תודה רבה על הזמינות. אנחנו מדברים פה בדגש על קו העימות הצפוני – גולן, גליל, ועל ההגדרות של פיקוד העורף. ובסופו של דבר, ההשלכות של זה על מתווה הפיצויים שיגיע לאותם עסקים, חקלאים, תיירות וכולי. אשמח לשמוע סקירה שלך. שומעים אותנו גם כמה ראשי רשויות. משה דוידוביץ' העלה כמה נקודות, אתה כבר מכיר את הנקודות מהסבבים הקודמים. אשמח לשמוע את התייחסותך.
<< דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>
אני לא יכול לומר מעבר למה שהשר שלנו הצהיר. שר האוצר הצהיר ביום שני בשבוע שעבר שכרגע יהיה מתווה פיצוי כלל ארצי לכל מדינת ישראל של הוצאות מזכות כמו שהיה ב"חרבות ברזל" ו"עם כלביא". הוא אמר שהוא יבחן את אזור הצפון בצורה יותר פרטנית ככל שהאירוע יתקדם כי צריך לזכור שכרגע ההנחיות של פיקוד העורף זהות על כל מדינת ישראל עד מוצאי שבת. כך הם הוא היו עד יום חמישי ב-12, היינו אדומים כל המדינה, ומיום חמישי ב-12 ועד יום שבת הקרוב, אנחנו כתומים כל המדינה. אנחנו מבינים שזמן ההתרעה בצפון יותר קצר אבל זה משהו שהוא באמת מדיניות של שר אוצר וממשלה. אני לא יכול לתת מעבר לזה.
בנזק הישיר – אני חושב שמרגישים אותנו בשטח, אנחנו נמצאים בכל מקום, בצפון, בדרום ובמרכז כי זה החוק שלנו ואנחנו מתפעלים אותו.
לגבי הפיצוי העקיף – אני חושב שהפנייה צריכה להיות לשר האוצר, להחלטה שלו. כרגע הוא החליט שיהיה פיצוי אחד לכל הארץ.
<< דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >>
אתה מבין שמה שאומר לך במילים אחרות חברי הטוב - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
קודם כל אמיר, כמובן שחילקנו את השבחים. הוא לא היה אז הוא לא שמע.
<< דובר_המשך >> משה דוידוביץ': << דובר_המשך >>
כן. אמיר אומר לך במילים אחרות שעורף צפון כמו גם קו עימות כמו גם תל-אביב כמו גם הרצליה. אמיר יודע ואתה יודע, ואמיר שוטט פה והסתובב פה בצפון על ימין ועל שמאל, שזה לא נכון. לא רק שזה לא נכון אלא גם כשהוא יצטרך לעשות תחשיבים לפיצויים, ונגיד והוא ישווה את זה ל-2025 כי בעצם למה הוא השווה את זה? לשנת מלחמה פה. או ל-2024, לשנת מלחמה פה. זה לא מה שהיה בעורף. גם בקרן הפיצויים, אתה לא יכול להשוות את הצפון. אם תיקח עסק תיירותי שהיה סגור ב-2024 וב-2025 - -
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
כן, אבל נראה לי שאתה - -
<< דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >>
אמיר, אני אומר משהו יותר נחרץ: תבואו בבקשה כולם לעשות ישיבה במנרה ואז נחליט שזה אותו דין. בואו נעשה דיון. לא אתה, אני אומר לקרויזר.
<< דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>
נראה לי שלא משנה מה שאני אגיד, אתם באים עם אג'נדה.
<< דובר >> קריאות: << דובר >>
לא מולך. לא, לא.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אמרתי ששר האוצר עדכן כבר ביום שני, כשרק התחילה המלחמה, על כל מדינת ישראל. אחרי זה, הוא גם הודיע שהוא יבחן את אזור הצפון בפרט. ברור לנו שתקופות הבסיס והזכאות, גם במתווה, ברור שלא ניקח את 2024, משה. זה לא רלוונטי.
<< דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >>
אז אמיר, היית צריך להתחיל לטפל קודם כל - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זאת אמירה משמעותית, אמיר.
<< דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>
סליחה שאני אומר את זה אבל אני לא חושב שאני צריך לעלות לזום פה ולהגיד לכם מה המדיניות. אני לא קובע מדיניות, אני עדיין בורג קטן.
<< דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >>
אתה צודק. אתה לא בורג קטן. בוא, אל תקטין את עצמך, אתה בורג גדול מאוד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש שיגידו שהוא הפטיש.
<< דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>
ברגע שאומרים לנו שיש פיצויים, אנחנו מוצאים את הפתרונות שיתאימו לכל אזור בתקופות, בשיא שלו, בזכאות שלו, ולא נפגע באף אחד. אני חושב שמי שמכיר אותי יודע שאני לא אתן שאף אחד ייפגע בנושאים האלה. אבל יש כאן החלטת מדיניות שכרגע השר הצהיר שהוא יבחן גם את אזור הצפון. ברגע שזה יהיה, משה, אנחנו נפתור את כל הבעיות של הצפון.
<< אורח >> משה דוידוביץ': << אורח >>
אני חושב שהוא צודק, המדיניות ברורה. אתה, כיושב-ראש ועדת הפנים, ואנחנו חייבים לייצר פגישה בכל מה שקשור לצפון עם שר האוצר בעניין בעיית מדיניות בכל הקשור לפיצויים לעסקים בלי כל קשר פגיעות. פגיעות – מה שנפגע בגבעתיים ונפגע בתל-אביב ונפגע במטולה ונפגע במלכיה זה אותו דבר. צריך לשפות אותם על הפגיעות. אני מדבר על הפיצויים שהם לא אותו דבר, ופה באמת צריך מדיניות. אנחנו מסכימים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מסכימים. אבל האמירה הייתה אמירה חשובה לגבי תקופת החישוב.
<< דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>
אני אגיד משהו – לתקופת החישוב ששר האוצר ביקש מאיתנו להכין את קופת החישוב להוצאות ולזכות את כל המדינה, אנחנו נתנו הבדל בין יישובים מפונים ולא מפונים. ברור שיישוב מפונה, אין מה להשוות. אנחנו יודעים את כל הבעיות האלה אבל אני חושב שזה מוקדם מדי. אני בטוח שכל הבעיות במקומות האלה יפתרו. אך אחד לא מתעלם מזה שהם לא עבדו שנתיים והם היו מפונים שנתיים אבל נראה לי שזה כרגע עוד שלב שאנחנו צריכים להמתין אליו. לקבל את המדיניות, את ההחלטה ואת ההתאמות בחוק – אנחנו נעשה.
<< אורח >> משה דוידוביץ': << אורח >>
אמיר, אני רק מבקש לדייק עוד דבר אחד: כשאתה אומר "מוקדם מדי", אני כראש מועצה מקבל את המשכורת שלי ואתה כפקיד בכיר באוצר מקבל את המשכורת שלך. החקלאי והתיירן, הם לא מקבלים את המשכורות שלהם, הם מזינים את עצמם. וכשיש לי חקלאי עכשיו בלימן שישב אתמול עם משרד החקלאות ואמר שב-2023 הוא לא קיבל עדיין וב-2024 הוא לא קיבל עדיין, ואני אומר לך שזה לכל אורך קו העימות, אני לא יודע כמה זמן הוא עוד יוכל לשרוד. אז צריך להתייחס לזה פה קצת אחרת כי זה לא אותו דבר.
<< דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>
משה, אני איתך. אנחנו מתייחסים לזה אחרת. אמרתי שאת ההתאמות של התקופות באמת קל לעשות. בישיבה של שעה אנחנו סוגרים את ההתאמות לתקופות. קודם כל, אני צריך מדיניות שמחליטה.
<< אורח >> משה דוידוביץ': << אורח >>
מסכים, אבל צריך פה לתת דגש בעניין המדיניות ובעניין הפיצוי לחקלאים ולתיירנים ולבעלי העסקים והחברות בקו העימות.
<< דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>
אני אגיד לכם שוב: השר אמר את זה שהוא ייתן לצפון יותר. מעבר לזה, אין לי תשובה לתת. זה מה שקיבלנו כמדיניות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הבנתי. אמיר, אתה יודע להתייחס לאמירה לגבי הפיצוי לאותם תושבים לגבי הבחירה לצאת לעבודה או לא לצאת לעבודה? אתה יודע לתת לזה התייחסות? אתה מכיר את האמירה הזאת.
<< דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>
אני לא יכול לתת. זה לא אלינו. בסוף אם תהיה חקיקה, יכול להיות שהחקיקה תיתן להם את הפתרון אבל אם לצאת או לא? מבחינתנו זה לא אצלי וגם לא נושא החל"ת. לשמחתי, - - - מקרן פיצויים אני שמח. אז הנושא הזה לא קשור אלי. מצטער.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר גמור. אמיר, תודה רבה לך. ענת ממשרד הפנים, הסתדרתם עם התקשורת? לא.
נחזור לרווחה. קפצנו לסקירה של המפונים, נחזור לתושבי הצפון. נציגות הרווחה, שומעות אותנו? לימור לב, התייחסות ספציפית בפן של הרווחה ליישובי הצפון של קו העימות.
<< דובר >> לימור לב: << דובר >>
אני חושבת שהתייחסנו. אני ממחוז צפון, משרד הרווחה. דיברנו גם על ההיערכות שלנו המידית עכשיו לצרכים שעולים מהאוכלוסיות, בעיקר האוכלוסיות הפגיעות. וגם על ההיערכות שלנו עם הפנים לשיקום על-אף שאנחנו שוב בסבב לחימה. אנחנו מחכים להחלטת הממשלה שתהיה בקרוב.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר גמור. תודה רבה. משרד החינוך. ערן אתה שומע אותנו? התנתק מהזום. ענת מתחברת? לא נמצאת.
אנחנו ממשיכים. יוחאי, תרצה לתת התייחסות?
<< דובר >> יוחאי וג'ימה: << דובר >>
אנמי ראש מינהל ביטחון וחירום בשלטון המקומי. אני אתייחס יותר לאלמנטים של ההיערכות של הרשויות המקומיות. מדובר בתקציבים ואני חושב שפה ביצעו את הנושא של התקציבים. משה פירט אותם גם. בראייה שלנו, כשאנחנו מסתכלים, אנחנו מסתכלים כמו שאתה אמרת, לא 0-9 אלא הרבה יותר רחב מזה. יש את היישובים הדרוזיים ברמת הגולן, יש צפת ויש עוד יישובים אחרים שגם נמצאים באותה סיטואציה. כמו שאנחנו רואים, המערכה בלי לדעת סודות מדינה, הולכת צפונה. אתה רואה לפי כמות ההתרעות שהולכת וגוברת, וכנראה שזה הולך צפונה.
בחצי השנה האחרונה אנחנו עושים הכנות והיערכות של הרשויות המקומיות בניתוח של "עם כלביא", כמשהו שהוא אירוע שונה קצת והכנו את הרשויות יחד עם רשות החירום הלאומית ויחד עם פיקוד העורף, עם כל הלקחים.
אני רוצה להגיד מה זה רשות מקומית ואירוע כזה בצפון, בקו עימות ובכלל בצפון – הוא הרבה יותר קריטי. אני אומר את זה גם לגבי זמני התרעה. אבל בכלל, רשות מקומית שנמצאת תחת אש, יש לה המון משימות שהיא לא עוסקת בהן ביום יום, וגם הכוח והאמצעים שקיימים אצלה דלים לעומת התרחיש עצמו. ולכן ניסינו לחדד בחצי השנה האחרונה את כל הנושא של הטיפול באוכלוסייה שנמצאת תחת מיגון, באוכלוסייה שנפגעה ובמיוחד אנחנו מדברים על אתרי הרס אם קיימים, שזה אירוע בפני עצמו. ואחר כך לטפל באנשים במקביל במלונות, כמו שקורה היום בבית שמש. בית שמש מתחלקת היום לירושלים ולעיר עצמה. צריך גם לטפל באתר עצמו. האתר עצמו זה לא איפה שפגע הטיל, ואני מניח שביקרת שם אלא זה 400,500 מטר מסביב, ההיקף גדול. ולכן הרשויות עושות המון מאמצים.
אני רוצה להגיד שאפרופו רח"ל, שלקח את הטיפול במלונות לכל המפונים, פתח מטה שמטפל בזה ברמה היום יומית מול משרדי הממשלה. כל משרדי הממשלה נמצאים שם – רווחה, חינוך, בריאות, רשות האוכלוסין. בסוף מדובר באנשים שאיבדו את כל מה שיש להם והם מגיעים כמעט עירומים למלון וצריכים את הטיפול המתאים ולאורך זמן.
בתוכם יש גם את מס רכוש שמלווה את האנשים גם במלונות אבל גם בעיר עצמה, אנשים שנמצאים ביישוב עצמו.
ומשרד התיירות, שנכנס לפה כשחקן, מה שלא היה ב"עם כלביא", בכל הנושא של היישום בתוך המלונות. ההסכם הראשון שחתמנו עם מס רכוש, אנחנו כשלטון מקומי, הרשויות טיפלו גם במלונות. כלומר הם עשו את ההתקשרות עם המלון וגם את כל ההתחשבנות, ומס רכוש תקצב את הרשות. היום משרד התיירות פנה חמ"ל שהרשות פונה אליו, מקבלת את החדרים ושולחת עם וואוצ'ר את האנשים למלונות. מצד אחד, זה מוריד מהרשות את הטיפול מול המלונות אבל מצד שני, מצריך עבודה של דיגיטציה בתוך מרכז הסיוע לאוכלוסייה במקומות האלה.
דבר אחרון שקשור לתכנית עצמה – אם האירוע מסלים, צריך לחשוב על הטיפול באוכלוסיות מיוחדות שאין להן מיגון ואנשים עם צרכים מיוחדים. צריך לחשוב על תכנית פינוי שקיימת עוד מ"חרבות ברזל". צריך לראות שמיישמים אותה. אנחנו רואים היום בדיונים בכנסת שפונים לרשויות עכשיו, בכל רחבי הארץ, ומבקשים שנטפל באנשים שאין להם מיגון. מצד אחד, ברשויות אין מדיניות של המדינה שמתקצב את הרשות או אומר לה: הנה, יש פה מלונות או שאתם פונים ומגלים שיש אנשים ללא מיגון ותפנו אותם. מצד שני, לרשות אין מענה. המענה שהיא מספקת זה מחסות המונים שבהם היא פותחת ומטפלת. גם זה לא מתוקצב אבל הרשויות עושות את זה, ושם מטפלים באנשים. הרשות המקומית מטפלת באנשים ככל יכולתה.
אנשים מדברים על צרכים מיוחדים אבל צריך להבין שזה לא רק קשישים וצרכים מיוחדים. זה גם אישה שבעלה במילואים והיא נשארה עם ארבעה ילדים קטנים וגרה בקומה שלישית והיא צריכה לרדת ארבע קומות באמצע הלילה – גם היא לפעמים עוצרת בדרך. פעם ראשונה היא יורדת, פעם שנייה היא כבר עוצרת וגם לזה צריך לתת מענה. צריך לתת מענה רחב שהרשויות עושות אבל בסוף, כשאתה מסתכל על כמות המשימות של הרשות המקומית, אתה מבין שאנחנו לא מגיעים להכל. תודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה. את רוצה להתייחס?
<< דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >>
אני ממרכז המידע והמחקר של הכנסת. שאלה: אני לא יודעת אם משה נמצא עדיין או מישהו מראשי הרשויות האחרים נמצא. בהמשך למה שיוחאי אמר, אז באמת הפעם אין פינוי אבל באזור קו העימות בצפון יש עדיין שיעור לא מבוטל של אוכלוסייה שאין לה ממ"דים אלא מסתמכת על מקלוט ציבורי. השאלה היא מה כרגע אתם עושים מול האוכלוסייה במקום שמתקשה בניידות ואין לה ממ"ד בבית? מה הפתרון כרגע כשאין החלטה, גם לא על פינוי חלקי של אוכלוסיות מסוימות?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני לא חושב שמשה נמצא בזום. על זה יכולות לענות הנציגות של משרד הרווחה.
<< דובר_המשך >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר_המשך >>
אנשים בקהילה, לא במוסדות של הרווחה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ענת, הסתדר לך הזום? יכול להיות שענת תדע.
<< דובר >> ענת לנקסנר: << דובר >>
אז קודם כל, באמת לעדכן שהמנכ"ל ביקר וגם אתה היית ופגש את כל יישובי קו העימות בצפון ביום חמישי האחרון. אנחנו באמת עובדים פה במרץ על החלטת הממשלה הצפונית שבתוכה יהיה גם שוטף. אנחנו מאוד מקווים שבשבועיים הקרובים זה יצא אל הפועל.
דבר נוסף – גם את מענקי האיזון הקדמנו, של מרץ. כלומר כבר בתחילת החודש, הכסף כבר נמצא אצל הרשויות. רוב רשויות הצפון לצערנו זכאיות למענקי איזון, וזו באמת גם איזו שהיא הקלה עם המשכורות. גם כל הרשויות שדיווחו על נפגעים בצפון – ברוך השם יש מעט רשויות אבל גם הכסף הזה שהוקצה שם, 50 מיליון לפינוי, גם עובר ממש במהירות. איך שמדווחים, הרשויות אחרי יום יומיים מקבלות.
לגבי חוקי עזר – פתחנו חמ"ל שלנו, של מינהל שלטון מקומי לכל ההקלות הרגולטוריות למעט בחוק עזר של חנייה, שבאמת צריך חקיקה של שר. אין כרגע שר, וגם זה אנחנו מקווים שייפתר בזמן הקרוב. הכל מטפול. רשויות מקבלות את המענים.
אני חייבת לציין שיש דברים שהם לא חירום, שהם חצי שגרה של חוקי עזר, דברים של סוגיות משפטיות ודברים שהם באמת השלמת מסמכים וכולי, וזה לא חירום. פשוט עכשיו, בתוך חירום, אנחנו מבינים שהרשות צריכה כל כסף אפשרי אבל יש גם לסיים את התהליך המשפטי שצריך לעבור.
לגבי הנושא של פיצוי ושיפוי – אנחנו יודעים לתת את המתווים, כמובן ברגע שיסגרו כל העניינים של תקציב וכולי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש לך אפשרות להתייחס? אורלי, את רוצה לחדד את השאלה. זה לא המסגרות הרווחתיות.
<< דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >>
בהתייחס למשהו שיוחאי העלה קודם, אני לא יודעת אם שמעת, לעניין אנשים עם מוגבלות וקשישים – מה קורה כרגע באזור קו העימות בצפון, שחלק ניכר מהמיגון הוא לא ממ"דים אלא מקלוט ציבורי, ואין הנחייה על פינוי אוכלוסייה. זה שונה ממה שהיה ב"חרבות ברזל". האם את יודעת להגיד מה קורה כרגע עם האנשים האלה שאין להם מיגון ביתי בבית והם מתקשים בתנועה, גם זה קשישים, אם זה אנשים עם מוגבלות? רק בקהילה, לא אנשים במוסדות של הרווחה.
<< דובר_המשך >> ענת לנקסנר: << דובר_המשך >>
השאלה מופנית אלי?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו מנסים לכוון מי ידע לתת את התשובה פה.
<< דובר_המשך >> ענת לנקסנר: << דובר_המשך >>
אני רק יכולה להגיד שבמשרד אצלנו יש את מנהלי תחום המחוזות, יש מנהלי תחום חירום כאשר הם למעשה מתורגלים ויודעים. כל הנושא של מלון אורחים הוא אצלנו בסמכותנו אם הוא יופעל. ויש כמובן מה שרשויות רבות עושות בנושא של מחסה המונים. לדוגמה, ראשון לציון, שכל מבנה העירייה למטה, החניון הוסב וכולי. אנחנו יודעים שיש פערים, זה לא חונה אצלנו. גם הייתה מנה קודמת של מקלוט מקלטים. אני לא אמונה על תחום חירום במשרד אבל יש מינהל שלם ועבודה שלמה שמתוכללת יחד עם פיקוד העורף ויחד עם המשרדים האחראים בנושא.
<< דובר >> לימור לב: << דובר >>
אז אני יכולה להוסיף שיש במשרד קריטריונים ברורים לפינוי של אזרחים ותיקים או אנשים עם צרכים מיוחדים אבל הפינוי נעשה למסגרות חוץ-ביתיות, זאת אומרת לבתי אבות או למקומות אחרים והוא רק עבור הבן אדם עצמו ולא למשפחתו ולא פינוי למלונות.
אני אגיד שאנחנו רואים פניות מאוד גדולות של האוכלוסיות האלה לפינוי למלונות. אז יש פער בין הציפיות והבקשות, הדברים שמגיעים למוקדי הרשויות, לבין היכולת של המשרד לתת מענה שנערך לפי קריטריונים שנקבעו במשרד. נכון להיום, אני לא יודעת מספרים מדויקים אבל יש כבר עשרות שיצאו בהסדרים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתם יודעים לעדכן את התקנות במידה והאירוע הצפוני נמשך לקראת החגים, גם לאותן אוכלוסיות שלא למרכזי יום אלא לבתי מלון עם מעטפת משפחתית ובני זוג כמובן? השאלה אם זו תקנה או החלטות ממשלה?
<< דובר_המשך >> לימור לב: << דובר_המשך >>
זו סוגיה בעיקר תקציבית אבל אני בהחלט יכולה להעלות את זה מול מנכ"ל המשרד.
<< דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >>
קיבלו החלטת ממשלה על אשקלון מס' 978, שנתנה את המענה שהיה מותאם לאדם ואפשרה לרשויות המקומיות לכוון - - - לא כל האוכלוסייה אלא רק מי שאין לו מיגון ביתי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נשמח שתעלי את זה.
<< דובר >> לימור מוסייל: << דובר >>
אבל אולי זאת ההזדמנות להגיד כאן: אני חושבת שבכל מצב חירום ובכל מצב מלחמה אנחנו נתקלים בעובדה המאוד מצערת שלפחות 30% ממדינת ישראל, אין לה מקלוט. אני יודעת שיש תהליכים בוועדה אחרת לקדם את הנושא של התחדשות עירונית, כמנוע לזה שיהיו ממ"דים בסופו של יום להרבה מאוד אוכלוסיות. זה לא על המידי עכשיו אבל נראה לי שצריך ממש לחתור לזה שיהיה כמה שיותר מקלוט כי בסוף, יש אנשים שאין להם מענה, ואנחנו צריכים להגיד את זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר. זה מה שנקרא שאלה אסטרטגית יותר אבל כרגע, בפתרונות האפשריים, זה באמת פינוי לבתי מלון או מענה לאוכלוסיות היותר מאותגרות. תודה רבה על החידוד.
משרד הביטחון, אתם רוצים להתייחס?
<< דובר >> רם קדרון: << דובר >>
רק כמה מילים. אני ממנהלת "אופק צפוני" של משרד הביטחון. משרד הביטחון מפעיל את מנהלת "אופק צפוני" החל מתחילת "חרבות ברזל" בדצמבר 2023, על מנת לסייע לרשויות קו העימות בצפון במגוון תחומי האחריות של משרד הביטחון, בשיתוף פעולה עם גופי צה"ל, פיקוד העורף וגופי משרד הביטחון. למשרד הביטחון יש כידוע פרויקטי ליבה מרכזיים בקו העימות – מיגון הצפון, מגן לצפון, מרכיבי ביטחון ועוד. הפרויקטים האלה ימשיכו להתממש על-פי תכנית העבודה, בהתאם להערכת המצב. גם בימים האלה אנחנו בקשר רצוף עם הרשויות וניתן מענה לכל צורך שיעלה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז שאלה בהמשך לאחד הדיונים שעלו פה דווקא בנושא של רעידות אדמה. עלה פה פער של חוסר תקשורת בין השיקום לביטחון, בנושא של כל אחת והזווית שבה הוא רואה את חיזוק המבנים. אתם רואים מהבחינה הביטחונית, הם רואים מהצד של רעידות אדמה, למרות ששני הצוותים יושבים במשרד הביטחון כי האחריות על רעידות אדמה גם יושבת אצל שר הביטחון, ועדת ההיגוי. אז השאלה דווקא, ופה זה נושא שמחדד עוד יותר, שבגלל הפער הגדול של מקלוט והכספים האדירים שאתם משקיעים כדי למקלט, בעיקר ביישובים של קו העימות עצמו – השאלה פה אם הפער הזה כבר עלה אצלכם? אתה מכיר אותו? איך אפשר לגשר עליו?
<< דובר_המשך >> רם קדרון: << דובר_המשך >>
אני באופן אישי לא עוסק בזה. נמצא איתנו סגן אלוף יונתן אלשיך מפיקוד העורף, אני מניח שהוא ידע להתייחס לנושא הזה בהרחבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יונתן, תציג את עצמך.
<< דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >>
אני ראש ענף פרויקטים בפיקוד העורף. שלום לכולם. שלום ליושב-ראש הוועדה. אנחנו עושים את הליווי שהזכיר קודם חברי מהמינהלת. לגבי חיזוק לרעידות אדמה – ועדת ההיגוי קבעה 10 ערים שמתוכן רק קריית שמונה, שהיא בחלק הצפוני וגם צריך לחזק אותה לרעידות אדמה. אנחנו מתואמים גם עם ועדת ההיגוי בהקשר הזה כי הפרויקט בקריית שמונה, שעוד לא מתניע כל-כך אבל הוא צריך לצאת לדרך השנה, כולל בתוכו כמובן גם את החיזוק וגם את המיגון.
אנחנו מתואמים גם עם הרשות להתחדשות עירונית בהקשרים האלה. זאת אומרת, אנחנו לא עושים עבודה למיגון איפה שיש התחדשות עירונית קרובה. אנחנו מתעדפים כמובן דברים שלא צריכים להיכנס להתחדשות עירונית. אנחנו מעדיפים שדברים ייכנסו להתחדשות עירונית, אנחנו מתואמים איתם על מלא ברמת הבניין. אני לא יודע למה יש טענות כאלה אבל זה נוגע בעיקר לקריית שמונה הסיפור הזה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתם מכירים את הפער בגישות ביניכם? זה משהו שיצא לכם לדבר עליו? להעלות אותו?
<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>
זה אירוע רב מטפלים, כל אחד ועניינו. אני לא מכיר גוף שממש מרכז את הכל אבל בהקשרי החיזוק לרעידות אדמה, אנחנו בהחלט מתואמים איתם. יש המון היבטים בהקשר של רעידות אדמה. יש את החילוץ ויש את - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו מדברים על הפרויקטים של המיקלוט.
<< דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >>
האם כל בניין שמוסיפים לו ממ"דים בהכרח גם מחוזק לרעידות אדמה? כי אחת הטענות שלו זה שאם אתה מוסיף ממ"דים - -
<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>
בקריית שמונה התשובה היא כן. היא אחת מעשר הערים שהגדירה ועדת ההיגוי והתשובה היא כן. אם עכשיו תלכו לשלומי – התשובה היא לא. שלומי היא לא עיר שהכירה בה ועדת ההיגוי.
<< דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >>
אבל עדיין, כשאתה בונה ממ"ד בלי לחזק, אתה רק מגדיל את הסיכון של הבניין, לפי מה שהבנתי, בגלל שהוספת לו עוד משקל. ולכן אולי זה חוסר התיאום.
<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>
יש פה הרבה היבטים, לפעמים זה דווקא מחזק אותו, תלוי איך עושים את זה. הממ"ד הוא גם קיר שמקשיח וגם עוזר נגד רעידות אדמה, תלוי איך עושים את זה. אם עושים את זה נכון, זה גם עוזר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
השאלה ברמתכם, אם אתם יכולים להציף את זה אצלכם במסגרות ולייצר איזה שהוא חיבור בין ועדת ההיגוי? בסוף אני מניח שזה ציר מרכזי.
<< דובר_המשך >> יונתן אלשיך: << דובר_המשך >>
אנחנו מכירים אותם, מדברים איתם], מתואמים עם כולם. אבל אם יש משהו ספציפי, נשמח להתייחס אליו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זה עלה פה באחד הדיונים במוכנות לרעידות אדמה, הצורך בסנכרון בין שני הגופים שיושבים תחת אותו משרד ועושים פחות או יותר את אותה עבודה, לחזק ולמגן מבנים.
רעות ממשרד הכלכלה, בבקשה.
<< דובר >> רעות שרון: << דובר >>
שלום לכולם. אני ממשרד הכלכלה, מנהלת מינהל תעשיות. אני אעדכן אצלנו, במשרד הכלכלה. כרגע אנחנו פועלים במסגרת החלטת ממשלה 3265, שזו תכנית להצעה כלכלית והשבת פעילות עסקית לצפון. התכנית הזאת היא ל-2025-2026 ואושרה ביולי 2025.
ההיקף התקציבי שלה הוא 610 מיליון שקל, כשמשרד הכלכלה מתוכו הוא 390 מיליון. ב-2025, 247 מיליון שקל הוקצו והיתרה, שזה כמעט 140 מיליון, היא ל-2026. יש מעל 10 מסלולים, גם לתעשייה וגם לעסקים קטנים, גם מסחר ושירותים.
יש עוד החלטת ממשלה שאתה דיברת עליה – לא רק על 0-9 אלא גם על עוטף צפון. אז יש החלטת ממשלה נוספת שכרגע בהתהוות. עדיין אני לא יכולה לתת עליה פרטים, אנחנו עובדים על הסעיפים, אז גם לא תקציבים וגם לא מעבר לזה.
בשוטף, כרגע, במהלך המלחמה, כל המשרד עובד ובקשר ישיר גם עם התעשייה וגם עם העסקים הקטנים, כל אחד בתחומו. קשובים מאוד לצרכים שלהם, מה הקשיים שלהם, ומנסים ביחד עם שאר המשרדים לעשות מה שאפשר כדי להקל עליהם. זה העדכון עד כה.
ש << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בהחלטות של האוצר לגבי מנגנוני הפיצויים לעסקים, אתם יושבים איתם בתוך הצוותים האלה כדי להציף מהצד שלכם, של התעשייה?
<< דובר_המשך >> רעות שרון: << דובר_המשך >>
אז לפני כמה ימים הייתה פגישה של ההנהלה של המשרד שלנו עם נשיאות העסקים והתאחדות התעשיינים. השר היה שותף בשיח הזה, גם השר וגם המנכ"ל. קיבלנו מהם את הפידבקים, וגם השר וגם המנכ"ל מעבירים את זה הלאה למקבילים שלהם במשרד האוצר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה. ערן ממשרד החינוך, אתה שומע אותנו?
<< דובר >> ערן הוליץ: << דובר >>
כן, אני שומע. תודה רבה. אני מהלשכה המשפטית במשרד החינוך. סוגיית החינוך בתקופה הזו, מטבע הדברים נוגעת בהרבה היבטים מקצועיים תחת משרד החינוך. ולצערנו, בגלל ההתראה הקצרה יחסית, לא הספקנו להיערך לקראת הדיון מול כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, ויש הרבה כאלה.
כמובן שאני כאן ואנחנו רושמים את כל הנקודות הרלוונטיות ונעביר את ההתייחסות במלואה בכתב בהקדם לוועדה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתם ערוכים מבחינת משרד החינוך לגבי היערכות משך הלחימה בקו הצפוני, בדגש על האתגר הגדול של לפי זמן התרעה? נהיה ברצף ארוך מאוד אם המערכה מתמשכת, אנחנו מייצרים גשר פורים-פסח, גשר ארוך במתקנים שלכם. ודרך אגב, עוד שאלה שעלתה, אם תוכל להציף אותה כלפי מעלה: הרבה רשויות הופכות את מתקני בתי הספר למרכזים מוגנים לאוכלוסייה. העניין הוא שהתכנון של בתי הספר מיועד לתלמידים ולמידה ולא באמת לשהות מתמשכת של אזרחים בשעת חירום. זה אולי איזה שהוא מנגנון להטמיע בתוך המערכת של משרד החינוך הכנות או מוכנות או הרחבה של סניטציה, מקלחות ושירותים, להכניס איפה שהוא בתוך התכנון נגישות של אזרחים בעלי מוגבלויות. יש רשויות שיש להן איזו שהיא תכנית לאוכלוסייה מונשמת וכל אוכלוסייה שנעזרת במתקנים רפואיים, להעביר אותם לבתי ספר.
אני מניח שאין לך איזו התייחסות ספציפית לדבר הזה אבל אולי זה כן שווה להציף את זה כלפי מעלה. זה עלה וחזר כמה פעמים. זאת אומרת, זה הגיע גם ממתקני חניונים שהפכו פתאום למקלטים המוניים אבל גם לבתי ספר, ששם יש יתרון גם של הממ"דים וגם של אולמות ספורט ומגרשים, שאפשר ככה תוך כדי הלחימה לעשות הפוגה לילדים, והאזרחים ממש הפכו את בתי הספר למתקני שהייה. אז זה משהו שאפשר להציף.
ואולי באמת התייחסות לשאלה שלך בנושא שלא מצאנו את התשובה המדויקת במשרדים לגבי האוכלוסייה שלא נעזרת במתקנים הרשמיים של משרד הרווחה אלא אלה שהם על התפר. יכול להיות שמשרד החינוך יודע לתת פה מענה.
<< דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >>
גם למונגשים וגם לא שמוסדות החינוך בהכרח ממוגנים באזור של קו העימות בצפון. גם שם יש פערי מיגון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, אבל רוב בתי הספר הגדולים שיודעים לאכלס מסות הם כן ממוקלטים.
<< דובר_המשך >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר_המשך >>
יכול להיות שהם - - -
<< דובר_המשך >> ערן הוליץ: << דובר_המשך >>
אני רוצה להתייחס לזה בבקשה. בבתי הספר בכל קו העימות, יש תכניות למיגון שלהם. אנחנו בביצוע מאוד - - - יש הוראת שעה שעזרה לנו מאוד להקים ללא היתרים. איפה שנדרשים היתרים, יש קצת יותר עיכובים. בעיקר הבעיה הזאת שאתה אומר, על מקלוט ציבורי בבתי הספר, היא ברשויות מגזר. שם יש פערי מקלטים. אין מקלטים ציבוריים ויש בעיה עם - - - שם אנחנו פוגשים את זה יותר.
אנחנו משתדלים במקרים כאלה לעשות - - - יחד איתם אבל זה בהחלט יכול להיות רעיון לקחת את מוסדות החינוך ולחשוב על מקלוט ציבורי, איפה שיש פערים גדולים. אני חושב שזה בעיקר פוגש את רשויות המגזר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר גמור. תודה על החידוד. אלון ביטון מהמרכז לשלטון אזורי, שומע אותנו? הוא אמור להיות בזום. לא.
המשרד לביטחון, לאומי, המשטרה, מי איתנו?
<< דובר >> שרית נשיא: << דובר >>
אני מהמשרד לביטחון לאומי, וגם נמצא איתנו ספדי, מנהל המחוז של הרשות לביטחון קהילתי וגם נציגי המשטרה. אני אתן אולי לנציג המשטרה מהמחוז להתחיל ואנחנו נמשיך אחריו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מעולה. תודה.
<< דובר >> משה אלפסי: << דובר >>
בוקר טוב. אני מאגף המבצעים של מחוז צפון. מתחילת המערכה, אנחנו עובדים ברצף של 24 שעות במענה לכלל היישובים. בסך הכל, בנושא הציוד והמענה ליחידות ולתרחישים – אנחנו קיבלנו את כל הציוד כולל כלי רכב ממוגנים. מערך החבלה עובד יום ולילה בזירות במשמרות, כולל השוטרים. אנחנו בקשר ישיר גם עם אלון פרידמן. גם מפקד המחוז וגם המפכ"ל ביקר אתמול בקריית שמונה וגם היה כאן, במחוז.
לצד זה, אנחנו גם נלחמים בתחום הפשיעה – זה לא פוסח גם אצלנו, גם בזמן המלחמה. מבחינת קשר עם הרשויות – אנחנו בקשר הדוק עם הרשויות ואפילו מקיימים דברים שהם קהילתיים עבור הקהילה גם כמשטרה בזמן הזה. בסך הכל, אנחנו ערוכים ומוכנים לכל התרחישים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מבחינת תרגולות, מה שאני רואה ברשויות – אני רואה שיש לא מעט תרגילים שלכם עם המועצות ועם הרשויות. עם פקע"ר, כיבוי ושאר גופי חילוץ וההצלה. יש אתגרים, כמו שאני לפחות ראיתי במועצות האזוריות, שהמרחקים בין ההגעה ליישובים קצת מאתגר יותר. אבל כמו שראיתי לפחות בשטח, בלא מעט רשויות, עודכנתי שגם תוך כדי הלחימה ותוך כדי ההתעסקות בפשיעה והמציאות המלחמתית, כבר הספקתם לעשות לא מעט תרחישים ותרגילים בצפון, כולל הקפצות ותרגולים משמעותיים.
<< דובר_המשך >> משה אלפסי: << דובר_המשך >>
ברצוני להוסיף שבאמת כמו שציינת, לצד זה אנחנו עושים את התרגולות לתרחישים יחד עם הרשויות. חשוב לציין שפה יש את העניין של כיתות הכוננות וזה בא לידי ביטוי בצורה מובהקת בהפעלה שלהם. בסך הכל יש 100% מענה מבחינת כיתות הכוננות. יש לנו מעל 200 כיתות כוננות, כולל משמר הגבול ביישובים וגם מול צה"ל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מעולה. תודה רבה ותודה על כל העשייה שלכם. שרית, חוזרים אליך.
<< דובר >> שרית נשיא: << דובר >>
תודה. אני אבקש להוסיף על מה שמשה סיפר מצד המשטרה. גם מצד כב"ה כמובן, בכל התחנות, כל גורמי המקצוע פרוסים בכל מחוז הצפון ונותנים מענה ככל שנדרש.
אני אזכיר שכבר בתחילת המבצע של מלחמת "חרבות ברזל", אנחנו חילקנו למעלה מ-150 טרקטורונים בכל יישובי הצפון שמופעלים על-ידי כיתות הכוננות שמשה תיאר אותן קודם, ונותנים מענה מידי עד להגעת כוחות הכיבוי למקום במקרה הצורך. זה נותן מענה מידי באמצעות הגורמים שנמצאים כבר בשטח. הם כמובן עברו הכשרות והסמכות והם מיומנים בהפעלת הטרקטורונים ובציוד כיבוי האש במידת הצורך.
אני אגיד שמבחינת הרשות לביטחון קהילתי – הרשות פרוסה בכל המלונות שבהם שוהים מפונים ופועלת גם בקהילות בגזרת האם שלהן, כל מנהל ביישוב האם שלו אל מול הקהילות. אם תרצו, ספדי יוכל להרחיב על זה מיד אחר-כך.
אני אגיד שבמקביל לזה אנחנו כבר ערוכים ליום שאחרי. אתם דיברתם הרבה על המצב הנוכחי ועל הקושי של הרשויות המקומיות להתמודד. לצד זה ולצד המענה הביטחוני שאנחנו נותנים, אנחנו גם חושבים על היום שאחרי גם בהקשרים של השיטור המקומי שאנחנו רוצים להרחיב אותו, גם בהקשרים של פרויקט קווי החיץ שנועד להגן מפני שריפות ביישובים, וכמובן ברשות לביטחון קהילתי, עם מחשבות על פריסת מערכים טכנולוגיים שיוכלו לסייע בחיזוק הביטחון והחוסן הקהילתי ברשויות הללו. אנחנו עסוקים בזה מאוד לצד השוטף.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מעולה. תודה. רגע לפני ספדי יש לי שאלה אליך, אולי משה ידע לתת תשובה יותר טובה לנושא של רשויות אזוריות, מועצות אזוריות בשונה מהערים, שלראש העיר במקרה של אסון, יש לו תחנת משטרה שלו, תחנת כיבוי שלו. הכל נמצא תחת קורת גג אחת. בשלטון האזורי יש מועצות אזוריות שחולשות לפעמים על שש או שבע תחנות משטרה ומוקדי כיבוי, והסנכרון שם מאתגר. זאת אומרת, בשונה מעיר, כל יישוב יש לו צוות צח"י שלו, כיתת כוננות שלו. לפעמים זה צבא, לפעמים זה משטרה, לפעמים זה מג"ב. הסנכרון שם, אתם מכירים את האתגר אבל אפשר לשים על זה דגש?
<< דובר >> משה אלפסי: << דובר >>
חשוב לומר שאנחנו ערוכים לזה כבר מהמערכה שעבר. לכל יישוב ולכל תחנת משטרה, יש לנו תחנת משטרה חלופית כולל הנושא של המשל"ט שלנו. יש משל"ט חילופי שהוא כרגע במערך מלא בתחנת טבריה, מתחת לתחנת טבריה, משל"ט חילופי. ככה שבכל תחנה אנחנו בקשר עם הרשותי. כשאנחנו צריכים לעבור לתחנה חילופית – אנחנו לא עברנו לתחנות חילופיות במחוז צפון בשלב זה אבל יש תחנה חילופית ואנחנו בקשר ישיר עם הרשות, עם הקב"ט, עם מל" ועם פקע"ר, והם יודעים את זה בקרות המעבר, כולם מגיעים לאותו מקום.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מעולה. תודה רבה. ספדי, אתה איתנו.
<< דובר >> שרית נשיא: << דובר >>
אני אוסיף לגבי הסנכרון, ברשותך היושב-ראש. מבחינת הסנכרון הזה, זה משהו שקורה גם ביום יום. כל ראש עיר או ראש מועצה יודע מי אנשי הקשר שלו. המת"חים – מפקדי התחנות, גם במשטרת ישראל וגם בכב"ה, יודעים לבצע שיתוף פעולה גם בינם לבין עצמם, גם בין הגופים שלנו וגם מול הרשות המקומית. אז בהקשרים הללו אין לנו פערים. אנחנו עוברים על חיזוק הקשר גם עם הגורמים האזרחיים בתוך הרשות המקומית, בראש ובראשונה המנהל היישובי שמופעל על-ידי הרשות לביטחון קהילתי אבל גם גורמי מקצוע נוספים ברשויות המקומיות כמו הקב"ט, מנהל אגף הביטחון וגורמים נוספים שהם רלוונטיים לפעילות השוטפת שלנו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מעולה. תודה רבה. ספדי שומע אותנו?
<< דובר >> ספדי גדעאן: << דובר >>
אני מנהל מחוז צפון ברשות לבטיחות קהילתי במשרד הבל"מ. אתייחס בקצרה לשתי נקודות: קודם כל, הרשות לביטחון קהילתי מיוצגת על-ידי מנהלי מחלקות לביטחון קהילתי בכל רשות בארץ. בדגש על הצפון – אנחנו מתמקדים הרבה בנושא של התנהגויות בסיכון, תכניות - - - לפי דגש של מחסות המונים וגם מבקרים ואתרים צרכים. לצורך העניין, כדוגמה: אתמול הייתי בטבריה במלון "אירופה", ושם פגשתי אמנם כמות קטנה של מפונים, ושם אנחנו באמת מזהים את הצרכים ומנסים לענות ולתת מוגנות במקומות האלה, במכסות ההמוניים. כמו שאמרתי, בדגש על התנהגויות בסיכון וצעירים.
אני רוצה להתייחס לנקודה מערכתית: אני חושב שבמצבי חירום כאלה חשוב מאוד לחשוב על מקדמות לרשויות עם גמישות הפעלתית בתחומים שלנו על מנת שנוכל באמת לא לחכות ומיידית להפעיל את התקציב ומיידית להפעיל תכניות מניעה עד כמה שניתן כי ברור לכולנו שהתנהגויות בסיכון במצבים האלה, הן ברף הגבוה ביותר וגם זה הולך ומתגבר. חשוב מאוד שניתן את התשובות ואת המענים באון-ליין, ולא לחכות להקצאת תקציבים אלא ממש בלחיצת כפתור יהיו מקדמות על מנת שנוכל לפעול בשטח בצורה מעשית.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה. עוד נציג מהמשרד לביטחון לאומי שנמצא איתנו ורוצה לעדכן?
<< דובר >> שרית נשיא: << דובר >>
אלה שלושת הנציגים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מצוין. אז אנחנו נעבור לסיום הדיון. בוודאי שקודם כל נפתח בתודות לכל הנציגים שעלו ולנציגים שהגיעו הנה. זו באמת תקופה מאתגרת. הדיון התעכב מאחר והיו כאן התרעות ואזעקות, אז בוודאי אלה שנמצאים עם המשפחות שלהם בבתים ועדיין נותנים שירות לאזרחים, זה דבר שכל המדינה נמצאת בו כרגע.
עלו פה לא מעט נקודות שדיברנו עליהן, מהתקציב הגמיש, הנושא של חוקי עזר. המענים הפרטניים לרשויות שעוד לא העבירו את התקציב והמענים הביטחוניים לגבי המיגון. בנושא החינוך ורווחה, חוקי עזר והמענים הכלכליים בנושא מתווה הפיצויים, בדגש על יישובי הצפון.
מכאן נשלח את תודתנו חזרה לכל מי שנמצא בשטח ועוסק בסיוע לאזרחי מדינת ישראל. הנקודות עלו, וכמובן שיועברו למשרדים השונים להמשך טיפול.
תודה רבה לכל מי שהגיע. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:57. << סיום >>