פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 424
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ב באדר התשפ"ו (11 במרץ 2026), שעה 9:30
סדר היום:
<< נושא >> צרכים ומענים לילדים וצעירים עולים חדשים בזמן חירום ומלחמה << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד קריב – היו"ר
ולדימיר בליאק
טטיאנה מזרסקי
יבגני סובה
מוזמנים:
מזכיר הכנסת דן מרזוק
משתתפים באמצעים מקוונים:
אלישבע סבתו
–
סמנכ"לית חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה
עדי וולס
–
מנהלת שירות רווחה, משרד העלייה והקליטה
מיכל אנגלרט
–
מנהלת אגף פסיכולוגיה חינוכית, משרד החינוך
טירה גלינויר
–
מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך
שרי אורים
–
מנהלת תחום (פיתוח מקצועי, תורה והדרכה), משרד הרווחה והביטחון החברתי
וורקי קסאי
–
מנהלת תחום פ"א (קליטת עלייה), משרד הרווחה והביטחון החברתי
ורד אחיהון
–
מנהלת תחום תוכן, הסוכנות היהודית
ישעיהו יחיאלי
–
נעל"ה
אלקס ריף
–
מנכ"לית, לובי המיליון
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
רישום פרלמנטרי:
אושרה עצידה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> צרכים ומענים לילדים וצעירים עולים חדשים בזמן חירום ומלחמה << נושא >>
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכובדיי, בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר- היום: צרכים ומענים לילדים וצעירים עולים חדשים בזמן חירום ומלחמה.
תודה לכל אלו שהצטרפו אלינו הבוקר הזה, וזאת אחרי לילה לא פשוט, גם בערי ויישובי המרכז וגם כמובן ביישובי וערי קו העימות הצפוני. נסעתי אתמול לקו העימות הצפוני. ביקרתי בקריית שמונה, בעראבה, ובמועצות האזוריות מבואות חרמון וגליל עליון. הייתי גם בבית האבלים במג'דל שמס, שבו יושבת משפחתו של מאהר חטאר, שהוא אחד משני החיילי שנהרגו באירוע בראשית השבוע.
אתגרים גדולים מאוד ניצבים בפני העורף הישראלי. ליבנו כמובן עם המשפחות השכולות האבלות. איחולי החלמה לכל הפצועים. אנחנו מחזקים את ידי כל העוסקים במערכה בחזית ובעורף, ובאמת מתפללים שלא נתבשר בבשורות קשות.
נמצאים איתי כאן חברי הוועדה: חבר הכנסת ולדימיר בליאק וחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. תודה שאתם כאן איתנו. יתר המשתתפים נמצאים בזום.
מכיוון שחבר הכנסת ולדימיר בליאק בדרכו לדיוני התקציב בוועדת הכספים, אתן לו בעוד רגע קט לומר דברים, ולאחר מכן נחזור לדברי הפתיחה. אני רק מבקש בפתח הדברים, לפני שאני אומר אחריו את דברי הפתיחה שלי, לציין שביום שני נהרגו שני אזרחים ישראלים באתר בעיר יהוד כתוצאה מנפילת הטיל המתפצל. משום מה בדיווחים התקשורתיים, ברשתות החברתיות, צוין כי ההרוגים הם מהגרי עבודה, אבל כאן, בחדר הזה, חשוב שנזכיר ונעמוד על כך ששני ההרוגים הם אזרחי ישראל שעלו לארץ ובחרו בארץ, יחד עם משפחותיהם. אנחנו אבלים על רציחתו או הריגתו או נפילתו של רוסטם גולומב, בן 61. רוסטם הותיר אחריו אישה, בן, בת וארבעה נכדים. הוא עלה מאוזבקיסטן לפני 14 שנה, והמשפחה עלתה בעקבות בנו, ששירת כחייל בודד. אנחנו משתתפים גם באבל הקשה של משפחת מורטוזוב על רציחתו והריגתו של אמיד ז"ל, שגם הוא היה פועל בניין. אמיד הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים, וגם הוא ומשפחתו עלו לארץ. זהו מחיר דמים נורא, ואנחנו משתתפים באבל הכבד של המשפחות. כמובן שנעשה מאמץ לעמוד לצידם, גם בימי השבעה וגם לאחר מכן.
חבר הכנסת בליאק, גם אתה מיוזמי סדרת הדיונים שלנו, שמתמקדת בדור הצעיר של העלייה. אתה תפתח גם מכיוון שדרכך אל עבר ועדת הכספים, וזאת כשאנחנו נמצאים אחרי ליל השוד והביזה של הקופה הציבורית שאותו חווינו אתמול. רק נציין שבמסגרת הקיצוץ הרוחבי נפגע גם תקציב משרד העלייה והקליטה, נפגע גם תקציב משרד התפוצות, תקציב משרד הרווחה, תקציב משרד החינוך, וכל המשרדים שרלוונטיים למה שאנחנו עוסקים בו היום. אני בטוח שתנהל בוועדת הכספים מאבק ראוי נגד ההחלטות הבאמת השערורייתיות האלה של הכספים הקואליציוניים. למיטב בדיקתי, חבריי חברי הכנסת, לא מצאתי סעיף אחד בכספים הקואליציוניים שקשור בקליטת עלייה.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
זה לא בסדר העדיפויות.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש, ותודה על הדיון הזה. כמובן שגם אני אחרי לילה לא פשוט. אני רוצה להצטרף להשתתפות בצערן של משפחות ההרוגים, כשביניהם שני עולים מחבר העמים, ואני כמובן רוצה לאחל החלמה מהירה לכל הפצועים מהאירועים במשך 12 הימים האחרונים.
אנחנו יזמנו את סדרת הדיונים על מצב ילדי עולים, וזאת בעקבות מספר מקרים טרגיים, גם בראשון לציון וגם בנוף הגליל ובעוד מקומות. ציינו במהלך הדיונים הללו שילדי העולים הם קבוצת סיכון בהגדרה, ובוודאי שהם קבוצת סיכון בעיתות חירום.
הסתכלתי בלילה על סעיפי הקיצוץ הרוחבי. אגב, גם ב-2026 וגם ב-2027. הם מקצצים כבר קדימה בשנת 2027.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
רק שהציבור יבין, אין תקציב ל-2027, אבל הם כבר החליטו על קיצוץ רוחבי כדי לתת עוד 160 מיליון שקל לאיתמר בן גביר, שכרגע לא מצליח למצות את התקציב שיש לו להגדלת המשטרה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
נכון. הסתכלתי על רשימה הקיצוצים: משרד הרווחה – 85 מיליון שקלים, משרד החינוך – 105 מיליון שקלים, וקיצוצים במשרד הקליטה. כלומר, קיצוצים בכל המעטפת הרלוונטית לעולים חדשים, ובאופן ממוקד גם לילדי עולים. ולכן, אני מאוד מאוד מודאג מיכולת משרדי ממשלה לתת, בכלל בהמשך השנה, מענה הולם, בוודאי בזמן מלחמה, אבל גם אחרי המלחמה. אתמול, עוד לפני שהסעיפים האלה פורסמו, היה לנו דיון על תקציב משרד הרווחה והשירותים חברתיים, ושאלתי את נציג המשרד האם יהיה קיצוץ רוחבי, וכיצד זה ישפיע על יכולת המשרד להמשיך ולהעניק את השירותים לאזרח. והתשובה הייתה מאוד מאוד ברורה: ישפיע ביותר. המשרד הזה הוא משרד ללא שומנים, ללא עודפים, ולכן כל שקל של קיצוץ, ובוודאי של 85 מיליון שקלים, ישפיעו מאוד קשה על היכולת שלו להעניק שירותים לאזרח.
לצד זה, אני חייב לציין שהסתכלתי על הקיצוץ בתקציב משרד ראש הממשלה, שזה 6 מיליארד שקלים – קיצוץ של 64 מיליון שקלים. וצריך להבין שתחת משרד ראש הממשלה יושבים כל המשרדים המיותרים: משרד ההתיישבות והמסורת והמורשת ושיתוף פעולה אזורי, וכל המשרדים הפיקטיביים שהוקמו פה בממשלה הזאת. הקיצוץ שם הוא כמעט אפסי. ושוב, זה מול קיצוץ בקליטה, ברווחה, בבריאות, בתרבות והספורט, ובכל ישראלי שעובד, משרת ומשלם מיסים.
אני באמת מאוד מודאג אחרי הלילה הזה מסיבות שונות, אבל גם מהסיבה הזאת. אני מאוד אשמח לשמוע התייחסות ממשרדי ממשלה, עד כמה שניתן היום לתת התייחסות, גם לנושא הזה. בנוסף, מה קורה היום ואיזה מענה ניתן לילדי עולים. הם נמצאים באמת כמו כל עם ישראל במצב מאוד מאוד מאתגר. תודה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תודה.
חברת הכנסת מזרסקי, בבקשה.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה על הדיון. אנחנו בתקופה מאוד מאוד קשה. גם אני רוצה להצטרף, ואני מוסרת את תנחומיי לשתי משפחות ההרוגים, ומאחלת החלמה מהירה לפצועים. אין לילה בו אנחנו ישנים בשקט. זה קורה בכל האזורים. גם בצפון יש מתח, גם בירושלים, במרכז, בדרום. אי-השקט פוגע בכולנו. אנחנו לילה אחרי לילה ללא שינה רצופה, וזה משפיע על מערכת הבריאות ועל העצבים שלנו. וכשילדים לא ישנים בלילה, זה משפיע פי שניים על הבריאות ועל הריכוז והתפקוד שלהם ועל יכולתם ללמוד. כל אחד מאיתנו חווה אי-ודאות. יש אי-ודאות בקרב צוותים חינוכיים והורים. ילדים סופגים הכול, וזה משפיע עליהם. גם נושא חוסר המעש. אין חוגים. הם לא יוצאים החוצה לטייל כי הם צריכים להיות בקרבה למרחבים מוגנים. אני מקבלת פניות רבות מהציבור, ובמיוחד מציבור העולים. יש שעה אחת ביום של לימודים בזום, ובשאר שעות היום הילדים מסתובבים בחוסר מעש. אני לא יודעת למה רק שעה אחת ומי החליט שהלימודים מרחוק הם רק שעה אחת בזום. אני אשמח לשמוע את משרד החינוך.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
את יודעת שהם לא בדיוק מסתובבים. הם בחדרי הבית.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
הם מסתובבים בבית. ואני כבר לא מדברת על שעות עברית. אני לא יודעת האם ממשיכים לתת שעות עברית בזמן חירום. אולי זה הזמן להפעיל אפליקציות ייעודיות לילדים לחיזוק העברית. אולי צריך לצאת מהקופסה ולהשתמש בכלים ובטכנולוגיות חדשניות. ילדים עולים חדשים סופגים עכשיו, והם סובלים הרבה יותר לעומת ילדים אחרים, כי הם גם הגיעו לסביבה חדשה וגם הגיעו לשעת חירום והאתגרים שלהם כפולים. צריך לתת להם תמיכה, וזאת מבלי לשאול אותם. אולי לתת לכולם שעת תמיכה וטיפול רגשי, כי אין דבר כזה שילד לא סובל ושהוא מרגיש שהכול רגיל וסבבה בתקופה הזאת. נשמח לשמוע את משרדי הממשלה. תודה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. תודה, חברת הכנסת מזרסקי.
חבריי, אנחנו ניגשים לפתיחת הדיון. הדיון מתקיים ברובו באמצעות השתתפות בזום. אני מנצל את ההזדמנות הזו כדי לחזור על האמירה המאוד ברורה וחריפה שלי: מתכונת הדיונים בוועדות, שנקבעה על ידי יושב-ראש הכנסת, לא מקובלת עליי לחלוטין כיושב-ראש ועדה. אני בספק גדול אם היא עולה עם הוראות תקנון הכנסת. אני פניתי בעניין הזה, גם במכתב וגם בעל פה. העובדה שנציגי משרדי הממשלה לא נמצאים כאן בחדר הדיונים, והעובדה שיש מגבלות קשות על הגעה לכנסת, בשעה שעל פי הנחיות פיקוד העורף המרחבים הציבוריים שבהם יש ממ"דים, מקלטים, מתפקדים, והדבר הזה הוא בלתי נתפס. עם כל הכבוד לקיומם של דיונים בזום, יש בזה פגיעה חמורה באיכות הדיונים, ביכולת למצות אותם. דווקא בזמן חירום, עבודת ועדות הכנסת מקבלת משנה חשיבות בכל מה שנוגע לפיקוח הפרלמנטרי. הרבה פעמים הדיונים בכנסת הם אלה שמאפשרים הצפת סוגיות ופתרונות. אני מוחה נמרצות על המתכונת הזו בכנסת. היא התקבלה ללא היוועצות בין יושב-ראש הכנסת לבין יושבי-ראש הוועדות. מאז הקמת הכנסת הזו, לא התקיים כינוס אחד של יושבי-ראש הוועדות. הציפייה שלי מהנהגת הבית הזה היא שכשמקבלים החלטות בנוגע לשאלה איך מתנהלות הוועדות, מתייעצים עם יושבי-הראש.
אני קורא להנהגת הבית, ליושב-ראש הכנסת, מנכ"ל הכנסת ומזכיר הכנסת, לשנות לאלתר את הנהלים בנוגע להזמנת נציגי משרדי ממשלה, ואני אעמוד על הנושא הזה. אנסה לרתום לעניין הזה גם יושבי-ראש ועדות אחרות. לא הגיוני שהכנסת מנהלת דיונים בחדרים ריקים בתקופת המלחמה, שבה צריך להיות פיקוח פרלמנטרי מואץ. זו חרפה גדולה לבית הזה.
לגבי נושא הדיון – אנחנו נמצאים בדיון במתכונת מיוחדת. מצד אחד, הדיון הזה בוודאי מתכתב עם סדרת הדיונים שקיימנו בנושא הצרכים והמענים לילדים ולבני נוער עולים בתוך מערכת החינוך הפורמלית ומערכת החינוך הבלתי פורמלית, על רקע מציאות של התגברות התקיפות האלימות על רקע גזעני של תלמידים עולים. ברקע הדיונים הללו, היו המקרים הקשים והכואבים בראשון לציון, בנוף גליל. הדיון היום מתכתב עם אותם דיונים. עם זאת, מכיוון שאנחנו מצויים בתוך מערכה צבאית ובזמן חירום, כותרת הדיון שלנו מתמקדת במענים שניתנים על ידי המערכת לאותם ילדים ובני נוער בזמן החירום. כפי שהטיב לומר חבר הכנסת בליאק, אנחנו מראש, גם בימי שגרה, מדברים על קבוצת סיכון או קבוצה בסיכון מוגבר לתופעות בריונות, אלימות והדרה, וגם לתופעות של הסתגרות מרצון, התכנסות והתבדלות.
הדברים מועצמים בזמן חירום וכשהמורים והיועצים החינוכיים לא רואים את הילדים בגובה העיניים אלא מבעד למסכים בהיקפים הרבה יותר נמוכים של זמן. אנחנו חייבים לוודא שאוכלוסיית ילדי העולים ובני נוער עולים לא נופלת עוד יותר בזמן חירום בין הכיסאות ולא נעלמת מהמסך, אם אפשר להשתמש במטאפורה הזו. ולכן, אנחנו נבקש לקבל היום עדכונים, גם ממשרד החינוך וגם משרד העלייה.
עם זאת, חשוב לי להדגיש שאני לא מתכוון להרפות מהנושא הגדול. בדיון הקודם התקדמנו בעיקר בגיבוש השאלות וטיפסנו לרזולוציות גבוהות בשאלות הקונקרטיות שלנו לגבי ההתמודדות עם התופעה הזאת של אלימות ובריונות, ובין השאר, כלפי אוכלוסיות עולים. ברגע הראשון שאני אוכל, אני אקבע דיון מעקב בנושא הכללי. אני מבקש, בעיקר מגורמי משרד החינוך, להשיב לנו מבעוד יום על השאלות שאנחנו שאלנו. והשאלה המרכזית שהעליתי בדיון הקודם, ואני כן אשמח לקבל עליה תשובה מנציגות ונציגי משרד החינוך כבר בדיון הזה, היא האם קיים חוזר מנכ"ל מחייב בנושא ההתמודדות עם תופעות בריונות ואלימות בתוך מוסדות החינוך. לא מצאתי בחיפושים שלי חוזר מנכ"ל שכזה. אני מבקש לקבל תשובה ישירה לשאלה האם קיים חוזר מנכ"ל. ואם אין, מדוע. ואם קיימים נהלים כתובים, הוועדה ביקשה לקבל את הנהלים הכתובים. למיטב ידיעתי, עוד לא קיבלנו. יש פה איזשהו פרק זמן נוסף שניתן להכנת התשובות. אבל הדיון הבא לא יהיה דיון של שמיעת עדויות קורעות לב, אלא זה יהיה דיון של תשובות מנציגי משרדי הממשלה. אני מבקש מנציגי משרדי הממשלה לעבור על סיכום הדיון הקודם מה-11 בפברואר ולהתכונן היטב לדיון שייקבע מייד כשנוכל לחזור לשגרת דיונים בוועדת העלייה והקליטה.
כאמור, נתמקד היום בעיקר במענים בזמן החירום. ממש עכשיו הגיע מענה של המינהל הפדגוגי, ואני מודה לכם על שליחת המענה. אני מניח שידיכם עמוסות עבודה בחירום, אז הפעם הזו נדלג על ענייני לוחות הזמנים של המענה. תודה ששלחתם מענה בכתב. אנחנו נתחיל עם משרד החינוך ונעבור אחרי זה למשרד העלייה והקליטה. נציגי משרד החינוך, אשמח שתציגו את התשובות. אבל אני כבר רוצה לומר שאני אבקש גם התייחסות. עברתי במהירות על החומרים. אני רוצה להבין, כפי שציינה חברת הכנסת מזרסקי, בין השאר, מה קורה עם לימודי העברית באותם בתי ספר שמתקיימים בהם לימודי עברית, כי אנחנו חושבים שיש צורך להמשיך את לימודי העברית בזום לטובת התלמידים העולים. אני מבקש להבין מה קורה עם התוכניות שאני אקרא להן "תוכניות החינוך המשלים והתומך". אם אני לא טועה, מדובר על תוכניות פל"א ויע"ל. אני מבקש לדעת מנציגות משרד העלייה והקליטה מה קורה עם התוכניות הללו והאם הן מופעלות במתכונת מקוונת. אגב, אני רוצה להזכיר שאומנם הנחיות פיקוד העורף לא בתוך בתי הספר ובמערכת החינוך, אבל יכול להיות שבהידיינות עם פיקוד העורף, אפשר באותם מקומות בהם יש מרחבים מוגנים לקיים גם מפגשים. זה קריטי לטובת משתתפי תוכניות פל"א ויע"ל. הרבה פעמים אלו ילדים שהעורף המשפחתי שלהם הוא יותר מוחלש ופחות מהודק בגלל אתגרי העלייה והקליטה. אבל אם לא פנים אל פנים, האם התוכניות החינוך המשלים הללו ממשיכות באופן מקוון בזמן מלחמה?
אני אבקש לקבל התייחסות לתוכנית נוער נעל"ה ולמצב נוער נעל"ה. וכמובן לקבל התייחסות כוללת לגבי התוכניות שמופעלות כרגע באמצעים מקוונים ולא מקוונים לנוער ולצעירים בתוך מסגרת החינוך הפורמלי ובחינוך המשלים. אחרי שנשמע את הסקירות של שני המשרדים, נציף עוד שאלות.
הצטרף אלינו כאן לדיון מזכיר הכנסת. אני מברך אותך. אתה יודע, אצלנו, במסורת היהודית, ברכות ודברי תוכחה משתלבים זה בזה. פתחתי את הדיון, ואני חוזר על זה, באמירה מאוד חד-משמעית, נוקבת וברורה שכיושב ראש ועדה כאן בכנסת, בעיניי, הכללים שנקבעו הם לא ראויים ולא הולמים. הם פוגעים במעמדו של הבית הזה, פוגעים בתפקוד של הבית הזה. אני מוחה על כך שלא התקיימה היוועצות עם יושבי-ראש הוועדות לפני קביעת כללים שנוגעים לפעולת הוועדות. אני יודע שהדברים הם לא החלטה שלך, אבל אני קורא לך להפעיל את השפעתך, כמי שאחראי, בסופו של דבר, על תפקודן התקין של הוועדות. לא כך צריכה להיראות ישיבת ועדה בנושא קריטי, שבעיניי קשור בפיקוח נפש. מי שמכיר את הנתונים של מה שקורה לילדי עולים בתוך מערכת החינוך – זה לא צריך להיראות כך. אני לא צריך לדבר עם מסכים. יש פה משרדי ממשלה שנמצאים מעבר לרחוב. המשק פתוח. הסתובבתי היום בתל אביב. הבוקר אספו אצלי את הזבל מתחת לבית. אז אם עובדי תברואה של העיריות יוצאים לרחוב, והם לא באולם ועדה ממוגן, אז גם פה זה יכול להיות. אגב, ועדת עלייה וקליטה יושבת באולם ממוגן. מדוע נציגות משרד החינוך ונציגי משרד העלייה והקליטה לא יושבים איתי פה לשיחה? הדבר הזה לא מקובל עליי כיושב-ראש ועדה. אני בדין ודברים עם יושבי-ראש הוועדות האחרות. אני מאוד מאוד מקווה שהיום הזה יסתיים בהודעה שלכם שבשבוע הבא נציגי משרדי הממשלה נמצאים יחד איתנו בדיונים. עוד פעם, תמיד תוכחה וברכה ביחד.
אני כן מנצל גם את ההזדמנות לומר תודה לך ולכל עובדי הכנסת בוועדות, ובצד האדמיניסטרטיבי של הבית הזה. אני יודע שאתם עושים עבודה מאומצת וקשה כדי לקיים את מה אפשר לקיים. תודה לכל העובדים, מעובדי הניקיון ואחזקת הבית ועד מנהלות הוועדה ועובדי מזכירות הכנסת. אנחנו מודים ומעריכים את כל אנשי הכנסת ועובדי הכנסת. להפך, אנחנו רוצים להיות איתם יותר זמן כאן, בבניין, בצורה יותר אפקטיבית.
אדוני, בבקשה.
<< דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני מודה לך על הברכות, וגם מצטרף אליהן בכל מה שקשור לעובדי הכנסת בכל המחלקות. ולעניין דברי התוכחה, כפי שהגדרת אותם – הדברים נשמעים בקשב רב. אנחנו נמשיך לקיים שיח בעניין הזה, כפי שגם קיימנו בימים האחרונים, וכמובן לא בפורום הזה, על מנת שהדברים והשיקולים יהיו ברורים. כמו כולם, גם אני מקווה שנוכל לחזור במהרה לשגרה מלאה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תודה, אדוני המזכיר, ותודה שאתה מכבד אותנו בנוכחות שלך.
ברשות משרד העלייה והקליטה, נתחיל עם משרד החינוך. נמצאת איתנו חברתנו טירה, מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים. טירה, שלום לך. אנו מקווים שאת והיקרים לך בטוב.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
בוקר טוב. אנחנו אחרי לילה קשוח. כבר בשבת, ב-28 לחודש, כל הודעה, כל מסמך שיצא מטעם המשרד להורי העולים, בכלל להורים במערכת החינוך, אנחנו תרגמנו, לפחות בשש שפות. גייסנו את המגשרים החינוכיים, וכמובן שמשרד העלייה שותף שלנו, ודאגנו שכל מה שהורי התלמידים העולים צריכים לדעת, הם יידעו. כמובן שאנחנו עושים להורים השבוע מפגשים כמעט כל ערב בשפה אחרת, גם על חוסן וגם על כלים.
לגבי העניין של חברת הכנסת מזרסקי – גם לי יש בנות במערכת החינוך, גם אחיינים, וגם ילדים של חברות. אני לא מכירה שלומדים רק שעה בזום. זה אולי תלוי גם במקום ובכמה אזעקות מתקיימות במהלך זמן הלימודים. לצד זה, אנחנו מאוד מאוד, ביחד עם מורות התלמידים העולים, שלפחות כל יום רוב הילדים יזכו לשעה אחת של מורת העולים, היכן שזה מתאפשר. ואם לא, אז לפחות כמה פעמים בשבוע.
צריך להבין שהמציאות מאוד מאוד מורכבת עבור כולם. גם הילדים של המורות בבית, וגם בעלים רבים מגויסים. אנחנו קצת מכירים. זה לא שאני עושה הנחות לעצמי – חלילה וחס. אבל יש כן רגעים שצריך להסתכל על המציאות נכוחה. אני יכולה להגיד שבדשבורד יש נתונים של המשרד כמה ילדים נכנסים בכלל. זכינו ויש לנו גם נתונים. יש לנו ממש מרחב בתוך הדבר הזה, בדיוק כמו החינוך המיוחד ואוכלוסיות אחרות שמאופיינות במערכת, וכן יש לנו יכולת לדעת כמה ילדים מפונים, כמה ילדים נמצאים במרכזים. אם תרצו, נוכל להעביר גם את זה.
שיתופי פעולה התוך משרדים מאוד מאוד הדוקים. גם עם שפ"י. כל הרצאות הורים נעשות על ידי אנשי מקצוע. השפ"חים הם מאוד מקווננים, וזאת במיוחד ברשויות קולטות עלייה, לטובת הנגשת מענים, וזאת בקדימות לילדים עולים ולהורים שלהם. אנחנו נשמח לטייב כל צורך שיעלה.
גם המוקד "קול לכולם" שלנו. יש לנו גם פילוח לפי שפות – כמה הורים פנו ולפי שפות. המשרד מוציא איגרת מאוד מסודרת, מובנית, שלא צריך לחפש אוכלוסיות או מענים. כל יום יוצאת איגרת כזאת לקראת יום המוחרת. אני אוכל לשלוח לכם גם דוגמה.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
האם זה לילדים או להורים?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
להורים.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
יש שם גם כל מידע שהצוותים החינוכיים צריכים לדעת וגם אם ההורים צריכים לדעת. זה מונגש לצוותי חינוך ולכל קהילה כי אנחנו רואים במוסדות החינוך עוגן בעבור התלמידים וההורים שלהם. אבל אנחנו כמובן בעוד הרבה פלטפורמות, יחד עם משרד העלייה והקליטה, יחד עם המגשרים והסוכנות. אני יכולה להגיד שאנחנו מאוד מאוד משתדלים.
לדוגמה, יש לנו מורות חיילות, שנקראות "מורות קל"ע". הן ממש ברכה ומתנה. בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית והצבא, שינענו את המורות החיילות אל תוך מרכזי הקליטה מאחר ובתי הספר סגורים כרגע. אנחנו החרגנו את מרכזי הקליטה כי יש שם ריכוז ילדים, ורצינו כן להמשיך לתת להם סיוע והחזקה ולשמור על רצף תפקודי. המורות החיילות שלנו נמצאות במרכזי הקליטה. יש לנו לא מעט בנות שירות, וגם הן בקשר עם התלמידים, ואיפה שצריך לחזק אז גם בזומים. אנחנו מאוד משתדלים לקדם איזושהי יוזמה שנקראת "עולים לשיחה", וכן מרימים טלפונים לילדים. המגשרים בקשר עם ההורים בשפת האם, ואנחנו נמצאים איפה שצריך בשביל לתווך.
אלו ימים לא פשוטים, אבל אנחנו מנסים להיות הכי טובים והכי רגישים ולעשות כל מה שאפשר. אנחנו כאן בשביל כל צורך שעולה מהשטח. אנחנו כאן באמת באמת בפניות. אפילו על ההודעה על הוועדה שהנושא משתנה, וגם השעה. אנחנו עשינו הכול בשביל להיות מוכנים ולאסוף את כל הדברים. אנחנו מגויסים באהבה גדולה ובשליחות נאמנה לטובת המשימה החשובה הזו ולכל צורך שרק תגידו. תודה לכם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טירה, תודה לך גם על המענה. אבל חשוב הרבה יותר מהמענה, תודה גם על כל העשייה על כל העשייה החשובה שלכם ושל הצוותים שלכם בתוך מערכת החינוך.
ברשותך, אני רוצה רגע לחדד כמה שאלות. הדברים שקיבלנו גם במענה בכתב, וגם בדברים שלך, התמקדו מטבע הדברים באמת בהורים. זאת אומרת, בהנגשת המידע ובמתן המענה להורים. תודה על הפירוט של השפות לגבי הפניות במוקד – זה בהחלט חשוב. וגם הוובינרים ותמונת המצב במשל"ט. ברשותך, אני רוצה להתמקד בשאלה שנוגעת למגע עם בני הנוער עצמם. בסופו של דבר, אם אני זוכר נכון, תלמידים עולים זוכים באותם בתי ספר בהם יש ריכוזי עולים לשעות תגבור, ובעיקר בעברית. אבל זה מעבר לעברית. זה מהווה איזושהי מסגרת של כל התלמידים העולים. ואגב, זה רלוונטי גם לילדים של תושבים חוזרים. אם אני לא טועה, בהיקף שעות יותר נמוך. למיטב זכרוני, ילדי עולים מקבלים שש שעות תגבור בעברית וילדי תושבים חוזרים שתי שעות תגבור. יש איזושהי מסגרת של מורה ייעודי, שמדבר איתם מעבר למחנכים. ואולי גם מסגרת קבוצתית של לימודי עברית. אני רוצה לשאול האם ישנה הנחיה שלכם אל בתי הספר לקיים, לפחות במתכונת מצומצמת, אבל לקיים, לימוד מקוון של עברית כדי לא לפגוע ברצף הלימודי לחלוטין. והדבר השני, מבחינתי, מעבר ללימוד השפה, עצם המפגש של מורה נוסף עם התלמיד העולה. אני מניח שהרבה פעמים יש שם גם תיווך יותר טוב של העניין, של המצב, ועוד עין בוחנת מעבר למחנך או המחנכת שאחראים על 30 ילדים בכיתה, אם לא יותר. מאוד חשוב לנו לשמוע, וגם אם לא מתחילת המלחמה, אז מעכשיו, שלימודי העברית ממשיכים.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
אני לא יכולה להתחייב שזה קורה בדיוק כמו בשגרה. אבל באופן חד-משמעי ההנחיות שלנו הן להשתדל לממש את כלל הזכאויות של הילדים. זו גם ההנחיה למוסדות החינוך. ברוב מוסדות החינוך, בטח ובטח במוסדות קולטי עלייה, זה דבר מוחזק. בטח בתיכוניים, כשהם לקראת בגרויות, אז כן נפגשים איתם.
לגבי תלמידי נעל"ה – יש לנו כאלף תלמידי נעל"ה במוסדות החינוך, בכפרי הנוער ובפנימיות, והם מקבלים באמת מענה הוליסטי. יש לנו 75 תלמידי נעל"ה שנסעו לביקור משפחתי ונשארו שם בעקבות המציאות שקפצה עלינו, וגם איתם אנחנו בקשר. אנחנו גם דואגים לחפש אלטרנטיבות אם הם לא יצליחו לחזור לפני מועדי בחינות הבגרות, ואיך כן נוכל לסייע בדבר הזה על מנת שהם לא יפסידו. אנחנו מאוד משתדלים לתת לילדים את המסגרת. מורי העולים כן בקשר עם הילדים, בנוסף על המסגרת הכיתתית שלהם. אני מניחה שיש לנו אולי חלקים עיוורים, ולכן הזמנתי את כל מי שיודע. אנחנו נשמח לדייק היכן שאנחנו חסרים
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. טירה, את מכירה את שיטת העבודה שלנו בוועדה. אם מצב החירום יימשך בשבוע הבא, אני מניח שאנחנו נקיים עוד ישיבה קצרה למעקב. אני רוצה כן לבקש, ואני בטוח שחברת הכנסת מזרסקי מצטרפת אליי, שתבצעו עוד מהלך פרואקטיבי של בדיקה מול אותם עשרות בתי ספר שמוגדרים אצלכם במערכת כבתי ספר קולטי עלייה. תעשו איזושהי פנייה פרואקטיבית לאותם בתי הספר ותבקשו דיווח על קיום שגרת הלימודים בזום. גם אני הורה לשני ילדים שנמצאים עדיין בתוך המערכת. אני יודע את כל האתגרים שיש בזום. זה לא שהילדים ששים לקום בבוקר אחרי לילה של אזעקות, ולרוץ לתוך שיעורי הזום. ברור לי שבתקופת חירום לא מגיעים למלוא השעות במתמטיקה. גם לא מגיעים למלוא השעות בעברית – הכול ברור. אנחנו לא מנותקים מהמציאות. אבל דווקא ההיבט הרגשי, וההיבט של מבט גם מתוך המסך אל מה שקורה בבית והמגע הבסיסי עם התלמיד העולה, ובטח בגיל ההתבגרות.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
באופן יזום.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נכון. אני ממש מבקש שתנסו לגבש תמונת מצב בכמה מבתי הספר שבהם יש מסגרות של לימודי עברית קבוצתית, הדבר הזה נמשך. בנוסף, שתהיה גם הנחיה מאוד מאוד ברורה, ואם צריך, שהיא גם תגובש כאן כהנחיה של מנהל הפדגוגי או של המנכ"ל, להמשיך לפחות מתכונת של איזשהו חלק מהשעות. אני מציע לכם כן להגדיר מינימום, בין אם זה שעה, בין אם זה שעתיים. תגדירו חובה ברורה לעבודה הזאת עם ילדי העולים. אנחנו נבקש קצת יותר מידע פרטני – זה דבר אחד.
תודה שהתייחסת לנעל"ה. בין אם נספיק היום, ובין אם לא, נקיים חצי שעה כדי לשמוע סקירה מהנהלת נעל"ה על מה שקורה כאן.
אני עושה סיכום מספרי של הפניות בחתך שפות. בסך הכול, הפניות למוקד הטלפוני שלכם הוא כ-700 פניות. 40 מתוכן הן בשפות זרות שהן לא ערבית. אני מניח שהפנייה בשפות הזרות שייכות בעיקר למשפחות עולים ולמשפחות תושבים חוזרים. אם אני צודק, אז היחס הוא אפילו טיפה יותר מיחס לתלמידים העולים בתוך מערכת החינוך, נכון? אנחנו מדברים היום על 100,000 תלמידים?
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
לא, 50,000 תלמידים עולים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מתוך כ-2 מיליון תלמידים במערכת.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
2.5.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תראו, זה דבר מעניין. זאת אומרת, אנחנו מדברים על 50,000 עולים בתוך מערכת חינוך של 2.5 מיליון תלמידים. אני מגיע מהתחום ההומני, לא הריאלי, ולכן אני לא אנסה לחשב בראש. אבל ברור ש-40 שיחות מתוך 700 זה שיעור הרבה יותר גבוה משיעור התלמידים העולים במערכת. זו עדות שהורים עולים והורים לילדים עולים זקוקים יותר לקו הסיוע.
אני רוצה לבקש. ועוד פעם, אם אין כרגע תשובה, ברורה, זה בסדר. נקבל את התשובה בימים הקרובים מכם. אני חייב לומר לך שכהורה לילדים במערכת, אני לא נחשפתי למסע פרסום או לשיווק טוב של הקו החם של מערכת החינוך. אני לא קיבלתי את זה בהודעות בית הספר, שנשלחו אלינו כהורים. לא ראיתי את זה בפרסומות ברשתות החברתיות, לא ראיתי את זה בטלוויזיה. לא שמעתי את שר החינוך מדבר על זה כשהוא נותן ראיונות מאוד נרחבים, ובצדק, על מה קורה במערכת החינוך. אני רוצה לבקש שתימצא הדרך להעביר, בין אם מידע קונקרטי למשפחות העולים. אני מניח שגם אפשר לשלוח להם הודעה. הרי משרד העלייה והקליטה פה מחזיק את החמ"ל. תכף נשמע את משרד העלייה והקליטה. אנחנו יודעים גם לפנות דרך שרי ודרך אחרים לרותם. יכול להיות שזה לא דרך משרד החינוך. יכול להיות שמשרד העלייה והקליטה, שיודע לדחוף הודעות בטלפון הנייד למשפחות עולים, יכול לשלוח הודעה לקו החם בשפות האלה למשפחות העולים, בסדר? טירה, האם יש התייחסות לעניין הזה?
<< דובר_המשך >> טירה גלינויר: << דובר_המשך >>
כמעט כל פלטפורמה שאנחנו מנגישים, אנחנו כמובן ביחד מעבירים את זה גם לשותפים שלנו במשרד העלייה והקליטה. לדוגמה, אתמול בערב היה לנו מפגש להורים עולים חדשים מאתיופיה, ו-128 הורים נכנסו בשעה 20:00, וזה באמת מאוד מאוד מרגש ומשמח. אנחנו רואים את הפלטפורמות המשותפות שלנו, יחד עם משרד העלייה והקליטה והסוכנות. אנחנו, במשרד, כל הזמן למדים. הצלחנו להעביר לכל ההורים – לנטר אותם במערכת לפי ארץ עלייה ושפה דבורה. יחד עם שפ"י עשינו מיפוי של ארצות לפי ארצות דוברות שפה. נניח, כל ההורים העולים דוברי הצרפתית, קיבלו הודעת אס אם אס על ערב הורים בצרפתית. אבל אני לוקחת את זה, ואני אבדוק. ואם המוקד לכולם לא מונגש באופן הזה, אז אנחנו גם נעשה את זה, גם דרך המשרד וגם - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני אשמח מאוד שתצא הודעה לגבי המוקד. אני רוצה לומר לשבחכם שלפחות הנתונים המספריים מראים שאתם נותנים פה מענה בשיעור גבוה לדוברי שפות זרות.
אני מבקש שאלה נוספת. שוב, זה לא ציפייה לתשובה עכשיו. אבל אנחנו כן נבקש בהמשך הדרך, ואז נעבור למיכל, מנהלת את אגף הפסיכולוגיה החינוכית בשפ"י, לגבי נושא הקלות בבגרויות. אני יודע שעדיין אין מתווה מסודר למשרד החינוך. אני לא מצפה לתשובות כבר עכשיו, אבל אני כן רוצה לבקש מחשבה שלכם, יחד עם מטה המשרד, האם יש מקום להרחיב את ההקלות, שממילא ניתנות לילדי עולים בבחינות בגרות. יש יותר זמן שניתן, נכון?. אני לא נכנס כרגע לפרטים. עדיף שאתם תעשו את מה המחשבה שלכם שלכם, ואז תדברו איתנו.
הייתי אתמול אצל ראש העיר בקריית שמונה. קריית שמונה היא עיר מוטת עלייה וקולטת עלייה. לפני זה, ביום חמישי שעבר, הייתי בצד השני של הגליל, במטה אשר. אין שום דרך לנהל איזושהי התכוננות לבחינות בגרות כשאתה נמצא בלחימה עצימה. מה שאנחנו חווים בערי המרכז, קורה שם פי שלושה ופי ארבעה. הרבה פעמים זה בגלל אש כוחותינו. אבל אין שום דרך לשבת בזום כשהתותחים שלנו יורים. זה נכון לכל התלמידים. להערכתי, תידרשו לשאלה של הקלות ופקטורים בבגרויות של התיכוניסטים בקו העימות הצפוני. אני מעלה את סוגיית ילדי העולים. להרחיב את ההקלות בזמן, לחשוב על פקטורים. שוב, תחשבו. אני לא מצפה לתשובה ברגע הזה, בסדר?
מיכל אנגלרט, מנהלת אגף הפסיכולוגיה החינוכית בשפ"י, ביקשה להתייחס. בבקשה.
<< אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >>
תודה רבה. תודה גם על הדיון החשוב. כמו שכולכם יודעים, אנחנו באמת ברצף דיונים במעקב לגבי ילדי העולים ולגבי מענים. בשל המלחמה אנחנו ממשיכים להנגיש ולראות את האוכלוסייה הזאת כאוכלוסייה במיקוד, ואנחנו כל הזמן מדייקים את המענים.
לגבי נושא "קול לכולם" – כמו שציינת, העלייה במספר הפונים באמת מעידה על כך שיש יותר ויותר שיווק ושזה מגיע ליותר ויותר עולים. אתמול גם התחיל הקמפיין, גם ברשתות, בנוסף לאס אמ אסים שנשלחו להורים ביום הראשון של המלחמה. ב-28 בפברואר נשלחו להורים אס אם אסים עם קישור למוקד "הקול לכולם" יש היום גם באינסטגרם, וגם בפייסבוק, וגם ברשתות חברתיות של בני הנוער. מגיעים אליהם ממש עם קמפיין מסוים של בני נוער לגבי האם הם רואים ילדים במצוקה, בני נוער במצוקה, ומה הם יכולים לעשות והפנייה למוקד. המוקד בקמפיין הוא לא רק להורים, אלא גם לבני נוער. נשמח להעביר אליכם את הקמפיין. כמובן שנמשיך להפיץ אותו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נשמח. האם הוא מתנהל ביותר מעברית?
<< דובר_המשך >> מיכל אנגלרט: << דובר_המשך >>
הקמפיין הראשון מתנהל כרגע בעברית, אבל אנחנו כמובן נדאג לתרגם ולהפיץ אותו. אנחנו נעדכן גם על זה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר. כמובן גם ערבית, אבל כמובן שגם שפות העולים.
<< דובר_המשך >> מיכל אנגלרט: << דובר_המשך >>
חשוב להגיד שזה באמת מגיע לרשתות שבהן נמצאים יותר בני הנוער ושהם יותר חשופים אליהן. כמובן אני אבדוק את נושא תרגום הקמפיין. נעדכן לגבי זה.
הייתה פה התייחסות ללמידה מרחוק. האיגרת מופצת כמובן לעובדי ההוראה ולמנהלי בתי הספר. בהתחלה, בתחילת המערכה הנוכחית, זה התמקד בעיקר בנושאים רגשיים חברתיים, ולאט-לאט זה הורחב גם ללמידה. כמו שאתם יודעים, אנחנו קוראים לזה - - - משותף בין איש ההוראה לבין הילדים והתלמידים שנכנסים לזום, לבין אפיוני האוכלוסייה לבין מקום המגורים ומה עברו הילדים באותו לילה או באותו יום. יש לפעמים גם רצף של אזעקות במהלך היום. אבל כאשר ההנחיה היא שבעצם בתחילת יום ובסוף יום יש איסוף במליאה, ובתוך זה יש למידה מרחוק בצורה מקוונת, סיכרונית או אסינכרונית, כאשר זה נע עד חמש-שש שעות בכיתות י' עד י"ב. אבל כמו שציינת, אנחנו יודעים גם את המורכבויות של התלמידים להיכנס. אנחנו משלבים, גם היבטים רגשיים וגם היבטי למידה, מתוך המגמה שגם שמירה על רצף למידה זה משהו שהוא הכרחי לשמירת הרצף עבור ילדים במצבי חירום לשם החזרה לאיזושהי רמת תפקוד, ושוב, בדיוקים הנכונים.
דבר נוסף במיוחד גם לגבי אוכלוסיית העולים שלנו, כמו שאתם יודעים, זה פורסם גם בתקשורת, משרד החינוך הקצה תקציב תוספתי להרחבת המענים של השירותים הפסיכולוגיים. השירותים הפסיכולוגיים נותנים מענים, וגם היועצות החינוכיות, להורים, תלמידים חינוך, גם באופן מקוון וגם באופן פיזי. לפעמים במרכזי היחד, במרכזי קליטה. כן היה לנו בעקבות אירועים של נפילת הטילים, מפגש בבאר שבע, למשל, במרכז קליטה אחד ליוצאי ברית המועצות ועוד מפגש אחד ליוצאי אתיופיה והעולים, וגם בבית שמש היה לנו שלוש קבוצות של עולים, ויש לנו עוד ועוד דוגמאות ברחבי הארץ. כתגבור לכך, משרד החינוך הקצה כ-20.5 מיליון שקל למענים תוספתיים לשירותים הפסיכולוגיים, כשהקריטריונים שמופיעים שם הם התייחסות במיקוד גם לאוכלוסיית העולים, בייחוד ברשויות שבהן יש אוכלוסיות עתירות עולים. מדובר ב-22 רשויות שאנחנו הדגשנו את הצורך במענה ספציפי וממוקד אליהן. ויש גם עוד תגבור במהלך השבועיים האחרונים לכל מענה שבו יש צורך. אם יש צורך להגברת המענים הפסיכולוגיים, אנחנו מאפשרים ומנגישים את המענים הללו.
לגבי נושא הגזענות שהעלית פה – אני כן יכולה להגיד כתשובה, ואנחנו גם כמובן נגיש את התשובה בכתב, שבחוזר מנכ"ל אקלים בטוח, אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון, יש לנו בפרק 3.2, גם בחלק א' וגם בחלק ב', התייחסות מיוחדת, גם לנושא גזענות וגם אלימות, מה שנקרא, עלבון או השפלה, התבטאות גזעית, לרבות, התייחסות מבזה ומשפילה לתלמיד בנוגע לזהותו, וכולל היבטים שקשורים גם בנושא מוצא ובכל דבר כזה – זה בתוך חוזר מנכ"ל. כמובן שנשלח לכם בדיוק את הקישור, וגם מה המדרג הסנקציות וכמובן הטיפול שצריך להיעשות, גם מבחינה מערכתית וגם פרטנית, ברגע שנושא זה עולה.
יש מה שנקרא שאלון "מה נשמע", שבו צוותי ההוראה מנגישים לילדים שאלונים שבם הם יכולים לאסוף מידע עכשווי על מצב הילדים ומה מצבם במשפחה. כל מורה יכול לאסוף את המידע הזה ולחזור לתלמידים במקרה הצורך. זה גם משהו שאנחנו נעשה במעקב.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
האם זה מופעל בכל הרשויות, בכל בתי הספר, בכל הרשתות החינוכיות?
<< אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >>
"מה נשמע" – כן. אבל זה שאלון וולונטרי לתלמידים – אם הם עונים עליו או לא עונים עליו.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
איך זה נשלח לילדים ואיך זה מופעל? האם זה נעשה באמצעות דואר אלקטרוני או אס אם אס? איך זה מגיע לילדים ולילדי עולים?
<< אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >>
המורים שולחים להם את זה. אני אבדוק איך זה מגיע לילדים. כל מורה מעביר את זה לילדים שבכיתה שלו. כמובן שאותם ילדים פוגשים את המחנך שלהם, אני אבדוק איך באותו - - - זה מועבר אליהם.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
נשמח לשמוע.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מיכל, ראיתי דוגמאות לזה בשיעורי הזום של הילדים שלי. זה רק מחדד אבל את הצורך שלנו להקפיד על אותה מסגרת ייחודית של לימוד פרטני או לימוד קבוצתי לילדי העולים, בסדר?
<< אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >>
אנחנו נעלה את הנקודה הזו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה קריטי בעיניי. גם חשבתי במהלך הדברים החשובים שלך ושל טירה שבייחוד במשפחות של עולים שעלו לאחרונה, הרבה פעמים הילדים נושאים על גבם את תיווך המציאות להורים. זה לא רק המצב שבו הילדים מתמודדים כמו כל יתר הילדים, עם איזשהו פקטור תוספתי של שפה וכו'. הרבה פעמים הילדים, בייחוד התיכוניסטים או חטיבת הביניים, הם אלה שהעברית שלהם יותר טובה לפעמים מהעברית של ההורים והם נושאים בזה. בעיניי, הקיום של המסגרות הייעודיות לילדי עולים בזמן חירום עוד יותר חשובה. פחות מעניינת אותי ההתקדמות בלימודי העברית בשבועיים-שלושה האלה. יעשו בזה האצה אחרי שיחזרו להיפגש. כן מאוד מעסיקה אותנו שאלת ה-Touch Base הייחודי עם הילד העולה בסביבה קצת יותר קטנה ומצומצמת, מוטת אוריינטציה של קליטה. אני פה גם חוזר לטירה ואלייך. אני ממש מבקש שתבדקו האם המסגרות הייחודיות האלה באמת מתקיימות.
<< אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >>
מאה אחוז. יש לי תשובה לגבי שאלון "מה נשמע". כל מורה מתאימה את זה לילדים. הרוב מעדיפים שזה יישלח אליהם בוואטסאפ.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן, כן. אני רואה את ילדיי מקבלים את זה. תודה, מיכל. ותודות באמצעותך לכל עובדי השירות הפסיכולוגי הייעוצי והחינוכי.
מכובדיי אנחנו עוברים למשרד העלייה והקליטה. נמצאות איתנו גם אלישבע סבו, סמנכ"לית המשרד, שעוסקת בנושא הרשויות, הארגונים והקהילה, וגם חברתנו עדי וולס, מנהלת שירותי הרווחה.
נתחיל עם אלישבע הסמנכ"לית. אני חוזר לשאלה המרכזית ששאלנו והיא מה קורה עם מסגרות החינוך המשלים, תוכניות פל"א ויע"ל, שאתם מפעילים? האם יש להן מתכונת מיוחדת לזמן החירום, מתכונת מקוונת? זה דבר שבעינינו הוא מאוד קריטי וחשוב.
אלישבע, בבקשה
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
שלום. תודה על הדיון החשוב הזה. אני אדבר על התוכניות הייעודיות שלנו לילדים ונוער, וכמובן כולל פל"א ויע"ל, ואז בהסתכלות טיפה יותר רחבה על הקשר של המשרד עם אוכלוסיית העולים, ומשם עדי תמשיך על היבטי הרווחה.
תוכניות הילדים והנוער שפועלות בשגרה – קודם כול, פל"א ויע"ל פועלות במסגרת מלאה בחירום. זאת אומרת, כל הקבוצות קיבלו הנחיה להמשיך להיפגש מרחוק, ויש לנו גם מעקב וקשר עם המפעילים לגבי הדבר הזה, כולל קישורים לכל המפגשים ולוודא שהם קורים. ויש גם הנחיה לקיים קשר פרטני בין התלמידים למורים. בוודאי תלמידים שלא משתתפים במפגשים המקוונים. המפעילים מייצרים כל מיני מערכי תוכן מותאמים לחוסן. יש גם את העיסוק הלימודי, אבל נמצא עכשיו יותר במוקד העיסוק הרגשי והיבטי החוסן –זה לגבי פל"א ויע"ל, שזה היקף ההערכה ובפריסה ארצית מ-א' עד י"ב.
תוכניות מחוברים – זה 24 רשויות. זה מועדונים לנוער, לנוער עולה. זה באמת עוגן משמעותי בשביל בני נוער שמשייכים למועדונים האלה וגם הקשר עם אנשי הצוות. המועדונים מקיימים מפגשים. בחלק מהמקומות מייצרים מפגשים פיזיים במרחבים מוגנים. זה לא דבר פשוט, זה נתקל בכל מיני אתגרים. אבל הקשר נשמר באופן רציף, ואיפה שאפשר מקיימים את המפגשים, ואיפה שלא, אז זה כקשר פרטני.
בנוסף, באופן קצת יותר רוחבי וכללי, גם פה עם שותפינו ממשרד החינוך, דווקא ממינהל חברה ונוער במקרה הזה, יש לנו עבודה מול תנועות הנוער. בשנה האחרונה הכנסנו במועצת תנועות הנוער רכזת ייעודית לענייני קליטת עלייה ואנחנו בקשר איתה. יצאה הנחיה לכל התנועות, מעבר לקשר הרגיל. בתקופה הזו הסניפים לא פועלים. בטח לא בגילים הנמוכים. יש לפעמים בנוער כל מיני התארגנויות, אבל לגבי הגילים הנמוכים יותר התנועות הן כמובן לא בפעילות סדירה. אבל נעשה בהחלט עידוד מול הסניפים עתירי העולים, או בכלל הסניפים שיש בהם עולים, כדי לראות את האוכלוסייה הזו באופן מובחן וליצור קשר עם חניכים עולים באופן פרטני – זה מול תנועות הנוער וביחד עם משרד החינוך.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מה אמרת לגבי פל"א ויע"ל?
<< דובר_המשך >> אלישבע סבתו: << דובר_המשך >>
פל"א ויע"ל עבר למתכונת מלאה מרחוק. בימים הראשונים, בתחילת שבוע שעבר, התבססנו על קשר פרטני של הורים ותלמידים עד שנראה לאן הדברים הולכים. אחרי שעברנו את פורים, כבר מחמישי שעבר, זה בהלימה ובתיאום עם משרד החינוך וההנחיות שלו. הדברים עברו לסדירות מרחוק.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
האם יש לכם מעקב אחרי זה והאם אתם יודעים?
<< דובר_המשך >> אלישבע סבתו: << דובר_המשך >>
כן. יש לנו בכל רגע נתון מכל אחד מהמפעילים את כל הקבוצות שפועלות. למעשה, קישור לכל אחד מהמפגשים. אנחנו יכולים להיכנס ולפגוש שם את התלמידים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אם נעשה דיון מעקב קצר בשבוע הבא, אשמח שתנסו להביא לנו נתונים על זה, בסדר? אנחנו רוצים לדעת כמה קבוצות, מה הטייק שלכם על אחוז ההשתתפות, האם בצד הפעילות הקבוצתית יש כן הנחיה לכל המפעילים להמשך הקשר הפרטני, כמו שקורה במערכת החינוך כשמורים מתקשרים לתלמידים ולהורים, בסדר?
<< דובר_המשך >> אלישבע סבתו: << דובר_המשך >>
אני אגיד כבר עכשיו שיש הנחיה. אנחנו נעביר בדיון המעקב נתונים בפועל לגבי מספר קבוצות, אחוז השתתפות וקשר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר.
<< דובר_המשך >> אלישבע סבתו: << דובר_המשך >>
אני עכשיו הסתכלות טיפה יותר רחבה, ומשם אני גם אעביר לעדי. לצערנו, בפעם השלישית במסגרת אירועי החירום של השנים האחרונות, המשרד יצא במבצע עוטף עולים. זה אומר שיש שיחות יזומות לעולים לפי משך שהות בארץ. זאת אומרת, בהתחלה מתחילים בעולים החדשים חדשים שנמצאים עד שנה אחת בארץ. כשמסיימים את השיחות האלה מרחיבים את טווחי השנים. יועצי המשרד מתקשרים. אני חושבת שמיום ראשון שעבר כבר נעשו אולי 15,000 שיחות, ואולי יותר, ואני לא מעודכנת, למשפחות עולים, במטרה לשאול מה נשמע, לקבל צרכים, ולאפשר מקום להציף בו את הצרכים, וזאת מבלי שהעולה צריך לחפש אותנו ולפנות. חוץ מעוטף העולים, שנעשה בצורה כללית, בהתאם לוותק עלייה, אנחנו עובדים מול - - - ומקבלים מידע מדויק, וכשיש פגיעה אנחנו מקבלים את הפרטים של עולים בהיקף במרחק מסוים מהפגיעה. בהתאם לסוג הפגיעה מגדירים את המרחק שנדרש. וגם ששם יש כמובן פנייה לכל העולים, וגם בוותק הרבה יותר גדול, כדי להבין אם יש צורך כלשהו, אם יש צורך בליווי מול מס רכוש, סיוע רגשי, וכל סוג של צורך. הרבה מהשיחות האלה בעוטף עולים עוברות להמשך טיפול אצל עדי במערך מענה הרווחה של המשרד. אני אשמח שעדי תרחיב עליהם, וגם אחר כך בהמשך על הוויבנרים ועל דברים שהם לאו דווקא לעוטף עולים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אלישבע, תודה על הדברים. אני שמח בייחוד לשמוע שתוכניות פל"א ויע"ל עברו למתכונת מקוונת. וגם נושא המועדונים מאוד חשוב בעינינו. נשמח לקבל בשבוע הבא סקירה יותר ממצה של הנתונים.
בדיון שקיימנו, שבו רותם ייצג את המשרד, למדנו ש-68 משפחות עולים הן בתוך קבוצת המפונים. אנחנו יודעים שאתם מלווים אותם. תודה, גם באמצעותך, לכל עובדי ועובדות המשרד.
הצטרף אלינו חבר הכנסת יבגני סובה, ומייד ניתן לו לדבר.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
רציתי לעדכן אותך לגבי דיון בוועדת החינוך כי זה אולי מתקשר. תן לי שתי דקות ואז אני אחזור לשם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חבר הכנסת סובה יספר לנו על נפלאות העידן הנוכחי שבו מדברים בכנסת בזום.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
קודם כול, תודה רבה אדוני היושב-ראש. בדיוק יצאתי מדיון בוועדת החינוך. התרשמתי שלמרות כל מה שאנחנו עוברים בשנים האחרונות, קורונה ומלחמות, עדיין כל פעם מערכת החינוך מופתעת מחדש מגודל האירוע. בוודאי שזה גם מקרין על העולים החדשים, כי אני, אישית, קיבלתי לא מעט פניות, בימים האחרונים. אנחנו ביום ה-12 של המלחמה, ויש עולים חדשים שרק הגיעו. הם נמצאים פה שנתיים, שלוש או ארבע שנים. אנחנו בכלל תכננו לעשות דיון בכלל על תופעת ההצקות, על גזענות ועל כל הדברים האלה. ושוב, אני לא בא סתם להשמיע ביקורת, אני אומר עובדתית. אני לא יודע להסביר להם למה שר החינוך, שעולה בזום ומסביר למה הוא לא יכול להגיע, אבל הוא יגיע לכנסת אחרי השעה 11:00, אומר שזה בכלל לא בסמכותו להפעיל את מערכת החינוך, אפילו במתכונת הצהובה. כרגע כל מדינת ישראל אדומה.. אין לימודים. גם לא חינוך מיוחד. אולי עושים קצת הנחה חינוך בלתי פורמלי, וזאת כשיש אפשרות להימצא בסמוך למרחב מוגן. למשל, אני רואה שביתי הגדולה כן הולכת לפעילות בצופים כי הם נמצאים במרחב. אבל אני מקבל פניות, למשל, ממשפחות שיש להן ילדים במערכת חינוך מיוחד ואין מערכת בכלל חינוך מיוחד. מדובר בעולים שגם כך מתקשים. הם חווים כרגע דברים שהם לא חוו קודם לכן כי הם נמצאים שנה, שנתיים ושלוש בארץ. אני לא יכול להגיד להם מה יהיה ביום ראשון, וזאת כאשר שר החינוך, שמופיע בפני ועדת החינוך, התרבות והספורט, אומר שזה לא בסמכותו כי פיקוד העורף יכול להורות לו במוצאי שבת לא לפתוח את מערכת החינוך אפילו כשזה צהוב.
אני קורא מפה, ואני בטוח שגם אתה תצטרף לקריאה הזאת, שאם יש אירוע שאותו מנהלת הממשלה, אז ראש הממשלה צריך לשבת עם אלוף פיקוד העורף ועם שר החינוך ולהבהיר לו שאם יש אפשרות לשלוח ילדים בכיתות א' ו-ב' במיגון מלא, ולהגיד להורים שלהם שהם יכולים לשלוח אותם, וזאת על מנת שהם יוכלו לחזור למשק. אחרת המסרים של שר האוצר לא מסונכרנים עם שר החינוך ומערכת החינוך. הרי שר האוצר מדווח לנו שהוא רוצה להחזיר את המשק, אבל שר החינוך אומר שזה לא בסמכותו להחזיר את מערכת החינוך לפעילות. זו התוצאה שכרגע שמענו עליה בוועדת החינוך. אני מניח שזאת התשובה להרבה משפחות עולים שהן לא יודעות אם הן יכולות לשלוח מחר את הילדים. בטוח שהן לא ישלחו את הילדים מחר את הילדים כי מחר, יום חמישי, לא תהיה מערכת חינוך. אבל גם לא בטוח שביום ראשון הם יוכלו לעשות את זה. ואני מדבר לא על המקומות שהם מוגדרים כרגע אדום, אלא על כאלה שמוגדרים צהוב. למשל, דרום, בקעת הירדן, אשכול. חלק מהרשויות, כמו אשכול, ביקשו בעצמם לחדש את הלימודים, אבל אין להם אישור. כי גם כשאתה היום צהוב, אין שום ודאות שביום ראשון תקבל אישור לחידוש הלימודים וזאת גם כשיש לך מיגון. אם כך, אני מצטרף ל - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אתה חוזר לייצג אותנו בוועדת חינוך.
<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
כן, אני חוזר לשם. ויש גם דיון גם - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נציין שגם שר החינוך לא טרח להגיע לבית המחוקקים כדי לתת סקירה, אלא - - -. בושה.
<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
הוא יגיע ב-11:00 ואנחנו נשאל את השאלות האלה. נרצה לשמוע גם ממנו. הבנתי שהוא עונה לשאילתות במליאה. תודה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חבר הכנסת סובה, תודה.
ישעיהו יחיאלי, מנכ"ל נעל"ה, יצא לרגע מישיבה שעוסקת בחירום. אני רוצה לשמוע ממנו בקצרה על המצב בתוכנית נעל"ה. ישעיהו היקר, לא נגזול הרבה זמן מזמנך. רק דיווח קצר על תלמידי נעל"ה בשבועיים האחרונים. תודה שעלית.
<< אורח >> ישעיהו יחיאלי: << אורח >>
בכיף. תודה רבה על ההזמנה, למרות שזה מהרגע להרגע. תמיד אמרתי שאתם בית של נעל"ה, אז צריך להתנהג כמו בבית.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נכון.
<< אורח >> ישעיהו יחיאלי: << אורח >>
קודם כול, מספרית. אנחנו כרגע עם כ-1,700 ילדי נעל"ה בתוכנית. מתוכם 900 נמצאים בפנימיות מתחילת המלחמה. בפנימיות מקיימים סדר יום מלא, לימודים מרחוק. לפעמים גם מקרוב, אם המורים מצליחים להגיע. הם ישנים במרחבים מוגנים. בסך הכול, הם מרגישים מצוין. הם מקיימים קשר יומי עם ההורים, זום מול זום, כל בוקר. יש כ-100 ילדים שכבר נמצאים בחו"ל. חלקם עזבו לפני פורים לשם חופשה קצרה והם לא הצליחו לחזור, וחלק נסעו אחרי שהמלחמה התחילה. כמובן באישור ההורים, דרך טאבה עם ליווי. יתר התלמידים, שזה משהו כמו 600–700 ילדים אחרים, נמצאים אצל משפחות שלהם בארץ. לחלק זה הורים שעלו, ולחלק זה קרובי משפחה מדרגה ראשונה, שההורים שלהם הסכימו שהם יהיו אצלם בזמן המלחמה. כמובן שהם יחזרו ברגע שמערכת החינוך תחזור.
המורל הוא גבוה. הורים די רגועים, זה לא ההיסטריה שהייתה בערב פתיחת חרבות ברזל, עם כל מה שהשתמע מזה. מהיום הראשון של המלחמה, למעט יום א', אנחנו מקיימים מהארץ מיונים בזום בכל העולם מארץ, עם הפרשי שעות. לפעמים זה 8 שעות, 10 שעות. אין לנו שום ביטולים במיונים. אבל ההרשמה כמעט נעצרה. נרשמו ילדים בודדים, והכול מובן וברור.
צריך להצדיע לאנשי הפנימיות. הםמחזיקים את הילדים במצב הזה סביב לשעון, עם משמרות של צוותים חינוכיים שחלקם מגויסים. ובסך הכול, נעל"ה כמו - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ישעיהו, תודה. זה מחזק את כולנו לשמוע על החוסן שלכם ועל העשייה החינוכית והקהילתית והמשפחתית שלכם. יישר כוח ותודה לכל הצוותים שמעורבים, גם בצוות נעל"ה וגם בפנימיות הקולטות. אמרנו לך, ואנחנו נעמוד בזה, שנקיים דיון ספציפי של הוועדה לכבודה של תוכנית נעל"ה ולמתן מענה לצרכים הייחודיים.
<< אורח >> ישעיהו יחיאלי: << אורח >>
אני מבקש סליחה מאלו שידברו אחריי. אני חייב לפרוש.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בוודאי. אמרנו זאת מראש. תודה, ישעיהו.
עדי, מנהלת שירותי הרווחה של משרד העלייה והקליטה.
<< אורח >> עדי וולס: << אורח >>
תודה ובוקר טוב. אני כמובן מברכת על הדיון. זו הרי ועדת מעקב, ואני אגיד את מה שאמרתי כבר בוועדות הקודמות. אגף הרווחה מזהה את אוכלוסיית בני הנוער העולים כאוכלוסייה עם סיכון גבוה מאוד. אנחנו יודעים שיש פה כפל של הצטלבויות: גם היעדר שפה, גם פערים תרבותיים, גם בדידות רבה, שמייצרת את הסיכון הזה. אנחנו רואים את זה מתחילת המלחמה, מתחילת חרבות ברזל. זה במיקוד השנתי שלנו, זה בתוכנית העבודה של אגף הרווחה. לצערי, גם הכנס השנתי שלנו, שזה המיקוד והנושא שלו, נדחה למאי. אבל הוא יתקיים. מאוד מאוד ברור לנו שזה צריך להיות בפוקוס המשרדי ובפוקוס של אגף הרווחה.
עיקר העבודה של אגף הרווחה היא לא באופן ישיר מול בני נוער וילדים עולים. אנחנו עובדים בעיקר מול הורים. העבודה שלנו עם ההורים היא עבודה צמודה. גם אוכלוסיית הרווחה שמלווה על ידינו. אבל פה במצב מלחמה, כמו שאלישבע תיארה לפני כן, משפחות שמזהות, משפחות שזקוקות לגיבוי, גם אם זה לא משפחות שהיו אצלנו לפני כן, לפני תחילת המלחמה, מועברות אלינו והצוותים הסוציאליים שלנו מלווים אותן באופן צמוד.
אני אומר כמה דברים על העבודה עם ההורים. קודם כול, המוקד לסיוע נפשי שלנו עובד. בשבוע שעבר הוא עבד במתכונת חירום ובשעות נוספות. המוקד עובד בחמש שפות. עיקר הפניות בשבועיים האחרונים הן סביב הדרכות הורים. הרבה עניינים של חרדות ולחץ בקרב ילדים, הרבה בקשות להדרכות, ייעוץ סביב ילדים, מענים פרטניים לילדים –אלו עיקר הנושאים שמלווים את המוקד בשבועיים האחרונים. המוקד באיוש מלא. יש כל הזמן שיחות למוקד. ככל שיש צורך, נעביר גם פילוחים. המוקד פעיל בחמש שפות ונותן מענה קליני. יש לנו פסיכולוגים קליניים בעבר השני של הקו. המענה פעיל ונותן את המענה הזה.
מעבר למוקד לסיוע הנפשי, יש לנו את הוובינרים הארציים. בשבוע הזה אנחנו מעבירים וובינרים בכלל לכלל אוכלוסיית העולים, בנושא החוסן, ובשבוע הבא כל הוובינרים במיקוד של הורים, עם כלים לעבודה עם הורים. יש לנו רישום, אנחנו מלאים בוובינרים. אני מזמינה את כולם להצטרף. אתמול התקיימו וובינרים גם ברוסית וגם באנגלית, ובהמשך השבוע יש לנו בשפות נוספות. הוובינרים הם הכלי שלנו לעבודה עם הורים, ואנחנו עושים את זה באופן קבוע. והחלק הנוסף, שהוא מאוד ייעודי לבני נוער, זה שאנחנו מקבלים הרבה מאוד בקשות לצרכים קונקרטיים, גם על טיפולים נפשיים, גם על מחשבים. מדובר בכל מיני דברים קונקרטיים לבני נוער, ואנחנו נענים ונותנים אותם במהלך השבועיים האחרונים. אנחנו נותנים אותם גם בשגרה, אבל במהלך השבועיים האחרונים קיבלנו הרבה מאוד בקשות כאלה, וזה החלק הנוסף.
ומעבר לזה, הצוותים הסוציאליים מלווים באופן קבוע את ההורים בליווי מאוד מאוד מתוגבר בשבועיים האחרונים, שלא כמו הליווי שלנו בשגרה, כדי לזהות את כל המקומות שבהם אנחנו צריכים להיכנס, וביניהם המקומות שאנחנו מזהים בהם סיכון מוגבר ושצריך להיכנס בהם באופן יותר מהיר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תודה, עדי. נשמח לקבל קצת פילוחים לדיון המעקב שנעשה בשבוע הבא של כמות הפניות וכו'. אתם מצליחים לתת את המענים בנושא המחשבים למשפחות שמצויות במצוקה חריפה?
<< דובר_המשך >> עדי וולס: << דובר_המשך >>
המשרד מחפש מענה כללי לילדים ובני נוער שזקוקים למענה הזה. ככל שאלה הן אוכלוסיות רווחה, שאותן אנחנו מלווים, יש לנו את האפשרות לתת להם פתרון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. עדי, תודה.
אלקס, בבקשה.
<< אורח >> אלקס ריף: << אורח >>
בוקר טוב לכולם. תודה רבה על הישיבה הזאת. אני מזכירה לנו שהיא נולדה בכלל מתוך חשיבה על גזענות ואלימות. רגע לפני המלחמה הקמנו מטה משפחות נגד גזענות והתחלנו לאסוף את המשפחות שהילדים שלהן עברו גזענות. יש כבר מעל 200 אנשים בתוך הקבוצה הזאת. אפרט כמה מענים וקשיים שעלו בשבוע האחרון דווקא מתוך הקבוצה שהיא כבר קבוצה שהיא בסיכון. קודם כול, יש סיפורים שמצפים מהעולים להפגין פטריוטיות, בדומה ליתר החברה הישראלית. אבל אנשים שנמצאים כאן כמה חודשים, אולי שנה ושנה וקצת, לא מגיבים באותה צורה. למשל, אימהות מספרות שהן לוקחות את הילדים לכמה חודשים לחו"ל. הן חוזרות, ואז התגובה כלפי הילדים האלה היא תגובה של ביקורת או של תקיפה, ושהרבה ממקרי הגזענות התחילו במלחמה הקודמת כשהם נסעו לכמה חודשים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה מעניין.
<< דובר_המשך >> אלקס ריף: << דובר_המשך >>
יכול להיות שצריך לדבר עם בתי הספר, עם המורים, על זה שהילדים האלה מגיבים אחרת. הם מפחדים, הם מגיעים ממלחמה, ולכן הם לפעמים נוסעים לכמה חודשים, ולא לבקר את המהלך הזה.
אמרתי את זה בישיבה הקודמת שלנו, ובכלל בנושא אחר, היושב-ראש. אבל אני עכשיו רואה ויש לי ממש דוגמאות. העולים וההורים הם הראשונים שסובלים מזה שפתחו את המשק לעבודה לכאלו שיש להם מרחב מוגן. איפה זה קורה? יש כמה משפחות חד-הוריות, וגם לא חד-הוריות, שפנו אלינו ואמרו לנו שאין ברירה ושהן היו צריכות לעבודה, ואז הילדים נשארים לבד בבית עם זומים. לא תמיד הם עולים. ואז מבקרים את ההורים ואומרים: למה הילדים לא במערכת החינוך? למה הם לא עולים לזומים? מה קרה? הילדים ממש מפחדים שיערבו את הרווחה. יש ממש דיון על זה שעוד רגע מערבים את הרווחה ושייקחו את הילד או לא. ההורים מבועתים. הם גם ככה אוכלוסיות סיכון, גם ככה קשה להם בשוטף, גם ככה הם חייבים לצאת לעבוד.
יש כאן צורך במעטפת מתנדבים שייכנסו לתוך בתי הספר, לתוך הקבוצות האלה, ופשוט יעזרו ויהיו עם הילד בזמן הזה שהוא לבד וכשהאימא או האבא יצאו לעבוד ואין אף אחד שיהיה איתו. דיברנו על צורך במחשבים. אני יודעת שיש הורים עולים שלא מביעים צרכים. הם לא אומרים שחסר להם ושהם צריכים, ואין שם מחשבים. צריך לעשות פילוח דחוף איפה חסר דברים, ופשוט להביא מתנדבים. למשל, את פר"ח או את התיכוניסטים שיושבים בבית ויכולים לבוא ולהתנדב. צריך לעשות ביקורי בית בתוך הילדים האלה ולהיות איתם. חייבים לראות איך אנחנו עוטפים את המשפחות האלה יותר צמוד.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אלקס, תודה. אנחנו ננסה לראות איך אנחנו, יחד עם טירה ועם משרד החינוך ומשרד העלייה והקליטה, יכולים לתת לזה מענה. אין לי ספק שבחלק מהמהלכים בפל"א וביע"ל, בתוכניות של החינוך המשלים, צריך לרתום תיכוניסטים לטובת ילדים יותר צעירים. אם תהיה הקפדה על הקבוצות המקוונות של לימודי העברית, יהיה אפשר לזהות שם איפה פערי המחשוב. לפעמים קשה לילד לעלות לשיעור עם עוד 30 חברים צברים, ולעומת זאת, דווקא בקבוצה של שישה ילדי עולים מבית הספר הוא כן יעלה. ולכן, בעיניי, העמידה על המסגרות, בין אם המקוונות ובין אם הפנים אל פנים, של העולים בתוך המערכת הפורמלית הם הכלי לאתר את המקרים האלה. תודה על ההערות. אנחנו נראה מה אנחנו עושים. צריך לקיים פה דיון. תכננתי בעבר לקיים פה דיון על המקום של החינוך הבלתי פורמלי בקרב אוכלוסיות העולים, ארגוני הנוער, תנועות הנוער. יש פה הרבה שאלות של נוער מתנדב למען נוער עולה יותר צעיר. בואו נחשוב על הדברים האלה ביחד ונראה אם אפשר לקדם כאן מהלך. תודה אלקס על הדברים החשובים.
וורקי קסאי, מנהלת תחום קליטת עלייה במשרד הרווחה, שלום. אינפוט שלכם בעניין.
<< אורח >> וורקי קסאי: << אורח >>
משרד הרווחה והביטחון החברתי מנגיש, קודם כול, במוקד המידע והסיוע שלנו, באמצעות מענה טלפוני. המענה ניתן במספר שפות: רוסית, אנגלית, אמהרית וצרפתית. אנחנו מנגישים שם את כלל המידע לכל פנייה שיש.
לגבי בני נוער וצעירים וילדים – גם מבדיקה שערכנו לקראת הדיון, וצריך לומר שהיינו צריכים להיערך ממש ביום כדי להתייחס לדיון הזה, יש לנו היום מלידה עד גיל 30 כ-1,471 ילדים ובני נוער וצעירים ששוהים במסגרות של שירותי הרווחה. יש לנו במסגרות חוץ-ביתיות – 218. בסך הכול, יש לנו 1,666 עולים חדשים בתוכניות הרווחה.
בשעת חירום המחלקות לשירותים החברתיים ברשויות המקומיות נמצאות בקשר עם בני הנוער והצעירים והן נותנות מענה בהתאם לצרכים שעולים. וכשצריך גם להנגיש למשפחות מענה בשפה, אז זה גם ניתן. יש הכוונה בכל מה שקשור למוקדי הסיוע ומיצוי זכויות. כל נושא הסברה, גם על נושא ההתמגנות והשהייה במרחבים מוגנים, הם נושאים שחשוב מאוד באמת להסביר לעולים החדשים ולמשפחות על מנת שימגנו את עצמן. לגבי כל מה שקשור לבני הנוער – כמו שציינתי, הרבה מאוד מסגרות פועלות על פי הוראות פיקוד העורף, ובהתאם להנחיות של פיקוד העורף ניתן מענה פרטני. היכן שלא ניתן לעשות את זה פרונטלית, ניתן מענה פרטני של העובדים הסוציאליים. הם נמצאים בקשר טלפוני עם בני הנוער. יש קבוצות טיפוליות שמתקיימות באופן מקוון. ואם לא ניתן לקיים את זה באמת באופן פרונטלי, עושים את זה מקוון. מרבית התוכניות לבני הנוער פועלות. למעט תוכניות האיתור. זה דורש לצאת באמת לשטח ולאתר בני נוער, ולכן את החלק הזה לא עושים היום במצב החירום.
ובכלל, צריך להגיד שכשנותנים שירות לבני הנוער, עושים גם התאמה תרבותית או מגדרית על מנת לתת מענה הולם לאוכלוסייה, וגם לגייס כוח אדם שהוא דובר שפה, אם זה מדריכי נוער שאמורים להיות דוברי שפה וכאלו שמכירים את התרבות כדי לתת באמת מענה משמעותי. הקשר והאמון שנבנים הם גם מאוד חשובים.
נמצאת איתנו גם שרי. היא עובדת במטה יתד. יתד עובדים עם מעל גיל 18 עד גיל 26. היא תוכל להתייחס גם למענים שאנחנו נותנים לצעירים כמשרד.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני אשמח לשמוע את שרי. אני רק אומר שככל שהמצב יימשך, אני מתכוון שאנחנו גם דיון, ככל הנראה בשבוע הבא דיון, בנושא החיילים הבודדים והחיילים העולים. זהו גם נושא שמשיק כמובן לפרויקט יתד. הוא נוגע לצעירים חסרי עורף.
שרי אורים, מנהלת תחום בתוכנית יתד, בבקשה.
<< אורח >> שרי אורים: << אורח >>
בוקר טוב. אני שמחה להיות פה. בתוכנית יתד, אנחנו נותנים מענה לצעירים וצעירות במצבי סיכון מגילאי 18 עד 26. כמו בשגרה, גם בחירום אנחנו ממשיכים לתת מענה צמוד, ליווי לצעירים, איתור צרכים, סיוע. ברמת החירום, אנחנו גם מקפידים על קשר שוטף עם הצעירים באיתור צרכים וגם ניסיון להנגיש מענים כלכליים, מחשבים, סל גמיש.
צריך לזכור שהצעירים הם הראשונים להיפגע כי הם מפסיקים לעבוד והם נמצאים בבית ללא מסגרת. עשינו וובינר, גם בשפה העברית וגם בשפה הערבית, גם לצעירים וגם לעובדים על זכויות כלכליות. יש לנו פדלט שבו אנחנו מעדכנים כל הזמן על מידע בכל ההקשרים של השפעת המלחמהעל צעירים וצעירות במצבי סיכון. כל המענים שאנחנו עושים ומנגישים רלוונטיים גם לאוכלוסיית העולים. זאת אומרת, אנחנו נותנים את המענה הזה לכולם בניסיון להיות מחוברים לשטח ולצרכים שעולים. כל המענים שאנגחנו נותנים ביתד, גם בשגרה וגם עכשיו בשעת חירום, ניתנים כמובן גם לצעירים שהם צעירים עולים.
לא קיבלנו תקציבי חירום. אנחנו מקוות לקבל כדי שנוכל באמת להגביר את הסיוע שאנחנו נותנים לצעירים. ושוב, הם באמת האוכלוסייה שנפגעת בצורה די משמעותית באירועים האלה באופן די מתמשך, טראומה מתמשכת. אנחנו נקווה גם לזה כדי להמשיך ולתת מענים לצעירים שלנו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
איפה כרגע הפערים הגדולים ביותר, מבחינתכם, במענים?
<< דובר_המשך >> שרי אורים: << דובר_המשך >>
אני גם בקשר עם פורום נראות שמאגד מתחתיו ארגונים. אנחנו בקשר שוטף איתם. גם הצרכים שעולים מהם הם, קודם כול, צרכים כלכליים. כמו שאמרתי, צעירים הפסיקו לעבוד. הם נמצאים בבית. אנחנו דואגים שהם לא ייכנסו לחובות. יש צעירים סטודנטים שצריכים מחשבים כדי להמשיך ללמוד מרחוק. כמובן שהדבר הראשון זה שהצעירים הם הראשונים להיפגע מבחינה כלכלית, והצורך הראשון באמת הוא סיוע כלכלי עבורם דרך תלושי מזון, דרך סיוע בשכר דירה, דרך רכישת מחשבים, ועל כל הסקאלה הזאת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אחת הבעיות היא שהם גם נופלים בין הכיסאות במתווים של הסיוע לעובדים, כי הרבה מהם עובדים שעתיים ועובדי פלטפורמות.
<< דובר_המשך >> שרי אורים: << דובר_המשך >>
נכון. כמובן שלא צריך להרחיב פה על ההשפעות הנפשיות. זה באמת טראומה על גבי טראומה, על גבי טראומה. אני לא מדברת רק על אוכלוסיית הקצה של שורדי מסיבות אלא על כלל אוכלוסיית הצעירים, שבאמת חיה כבר המון שנים במצב של דחק מתמשך. יש לזה השפעות נפשיות, יש לזה השפעות ביכולת להחזיק, חוסן. ושוב, אנחנו יודעים שביטחון כלכלי נותן גם ביטחון רגשי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן. האם אוכלוסיית דרי רחוב צעירים גם בטיפול שלכם? זאת לא ועדת העבודה והרווחה, אבל מעניין לדעת.
<< דובר_המשך >> שרי אורים: << דובר_המשך >>
זה גם משהו שאנחנו מטפלות בו. זאת אומרת, אירועי הקצה מגיעים אלינו. אנחנו רואים צעירים וצעירות שהם או חסרי עורף משפחתי, שאין להם כרגע איפה לגור. אנחנו גם שומעים קצת יותר סיפורים על צעירים שבעקבות מתחים ולחצים בבית בגלל השהות הממושכת לא יכולים להישאר בבית. זאת אומרת, צעירים וצעירות שכן היה להם איזשהו מענה, ובעקבות המלחמה אין להם כרגע מענה כי הבית הפך להיות לא אופציה עבורם. לצד מסגרות החוץ-ביתי, הלנות החירום הוציאו איזושהי הנחיה לשטח שצריך לקלוט כל צעיר וצעירה שמגיעים, גם אם זה מעבר למכסות ולתקנים. בסופו של דבר, אנחנו מטפלים בלא מעט, לא המון, צעירים וצעירות שאין להם איפה לגור וצריך לייצר עבורם פתרון מגורים. ברוב המקרים אנחנו מצליחים. יש מקרים שאנחנו יותר מתקשים, אבל עושים הרבה מאמצים, יחד עם החוץ ביתי, כדי לפתור את זה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תודה. שוב, לא נכנסנו בשגרה לנושא הזה על מנת לנסות להבין האם באמת יש הטיה של ציבור העולים בתוך קבוצות הצעירים שבו יתד מטפלת. זה אולי נושא שנדון בו אחרי המערכה. אבל כדאי להבין אם יש פה איזושהי מוחלשות צולבת. יהיה מעניין להבין איפה נמצאים צעירים עולים, בלי קשר לנושא החיילים הבודדים, בתוך האוכלוסייה הכללית של יתד.
<< דובר_המשך >> שרי אורים: << דובר_המשך >>
אנחנו יודעים שבתוך ההצטלבות מיקומי שוליים, שעדי דיברה עליהם, להיות גם עולה חדש זה עוד גורם סיכון, או עוד גורם שיכול להוות גורם סיכון. נשמח להמשיך את הדיון על זה. תודה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. שרי, תודה. אני מעריך מאוד את כל העשייה בשגרה, ובטח בחירום.
ורד, הסוכנות היהודית, בבקשה.
<< אורח >> ורד אחיהון: << אורח >>
בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, קודם כול, תודה על הדיון החשוב והמשמעותי. עם פרוץ המלחמה, אנחנו, במרכזי הקליטה, מנסים לתת מעטפת מאוד טובה לעולים, למבוגרים, לצעירים, ולכל מי שנמצא. כבר בשעות הראשונות הגיעו צוותי מרכזי הקליטה כדי לראות שהכול בסדר, ושהם מכירים את הנוהל, את הירידה למקלטים וכל מה שצריך. כרגע יש לנו כ-1,000 ומשהו תלמידים במרכזי הקליטה. כמו שטירה אמרה, באמת מעבר לפעילויות החברתיות שאנחנו נותנים בתוך המקלטים, בכפוף להנחיות פיקוד העורף, אפשר לומר שהעולים שלנו הרגישו את אווירת פורים בתוך מרכזי הקליטה. הבאנו מפעילים ותחפושות, והאווירה הייתה מאוד חשובה לנו. וגם היה חשוב לנו לשמר את זה, ואני מדגישה, לצד ההנחיות של פיקוד העורף במקלטים מוגנים עם משפחות וקריאת מגילה, ובאמת כמו שצריך. וגם פעילויות הפגה בשביל השחרור והמתח.
לצד זה, אנחנו יודעים שיש קשיים מאוד גדולים בכניסה ללמידה מרחוק, ולכן יש לנו גם את המורות החיילות של משרד החינוך, שטירה דיברה עליהן. וגם חונכים ובנות שירות, שהצמדנו לילדים, ובמיוחד לילדים בשנה הראשונה שבאמת קשה להם, כדי שהם יוכלו לצמצם את הפערים הלימודיים. לצד זה, צוותי מרכז הקליטה, רכזי התרבות, יצרו קשר ישיר עם המחנכות של התלמידים. חלקם הגדול אפילו באו לתוך מרכזי הקליטה כדי לפגוש את הילדים, לשמוע אותם, לתת להם חיבוק, כי בתוך הזום הילד יכול להרגיש שהוא הולך לאיבוד, וכדי לתת את התחושה שהוא חלק ושרואים אותו ושהוא יקבל צוות, ושהמורה כמובן תגיע אליו, כשזה ניתן. יש מורות שמלמדות כיתות עולים. הן באמת הגיעו ללמד בתוך הכיתות, וזאת מעבר ללמידה מרחוק, כי היה לנו באמת חשוב לנו לתת להם את המענה הזה ולהכין אותם. וכמובן שיש לנו את צוות הרווחה שנותן, גם מענים פרטניים, גם מענים משפחתיים, בהתאם לצורך שעולה מהשטח.
אני יכולה להגיד שגם הסוכנות היהודית באמת גייסה תקציבים לפעילויות החברתיות כדי לתת מענה ולחבק את העולים ולתת גם עבור צרכים רווחתיים שעולים מהשטח ומהעולים. אפשר להגיד שאנחנו באמת עוטפים את העולים. לצד זה, נותנים להם להבין, כי אנחנו רוצים להכין אותם לדיור הקבע. אבל לא תמיד יהיו הצוותים. אנחנו מנגישים להם את המידע בשפתם, ואפילו באנשי צוות שנמצאים ומגיעים ומבקרים ורואים וזאת כדי באמת לבנות להם את החוסן האישי והמשפחתי על הצד הטוב ביותר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ורד, תודה.
ממש ביום הראשון של המלחמה ביקרתי עם יושב ראש הסוכנות, עם חברנו דורון אלמוג, במרכז קליטת הצעירים ברעננה. זה היה מרגש ומרשים לראות אותם. נמצאים שם גרעיני צבר, התוכניות של אולפני עציון. זה מרשים מאוד ותודה לסוכנות.
נטלי ממרכז השלטון המקומי לא איתנו.
חברותיי, אני רוצה לסכם. קודם כול, אני רוצה להודות באמצעותכן לכל עובדי ועובדות המשרדים והרשויות. אין לי ספק שהם עושים את מלאכתם תמיד נאמנה, אבל בטח בזמן החירום. מרגש לשמוע על כל העשייה. העשייה נעשית בזמן שהעובדים והעובדות, אנשי החינוך ונשות הרווחה, וכולם, גם נמצאים במצב בו הם חווים את זמן החירום בעצמם. באמת הרבה הערכה ותודה. אנא, מצאו את הדרך להעביר את המסר הזה בשם חברי וחברות הכנסת.
אנחנו נקיים דיון מעקב קצר בנושא הזה בשבוע הבא. אני רוצה לומר את הדגשים שאני רשמתי לעצמי מתוך הדברים החשובים שאמרת. הדבר הראשון, שבעיניי הוא בעל החשיבות הגבוהה ביותר, זה לוודא את ההפעלה במסגרות מערכת החינוך של המסגרות המיוחדות לעולים. אני מניח שהציר המרכזי הוא שיעורי העברית שמתקיימים בשגרה. צריך לראות שהם עברו באמת למתכונת מקוונת ושבתי הספר לא שמטו את הנושא הזה מתוך הלחץ הגדול שבו הם נתונים. אני ממש מבקש שמשרד החינוך, גם יפעל פה פרואקטיבית לחזק את החובה של בתי הספר להפעיל את השיעורים המקוונים לילדי העולים, וגם יחזור אלינו עם הנתונים.
אני מבקש שתהיה מחשבה איך אנחנו עושים גל פרסום נוסף של המוקד של משרד החינוך באופן ישיר למשפחות העולים. אני בטוח שהחבירה בין משרד החינוך למשרד העלייה והקליטה היא מאוד רלוונטית כאן. ראינו שיעור גבוה של פניות של משפחות עולים, על פי המספרים שמשרד החינוך הציג. אנא, עשו עוד מהלך פרסומי שינכיח את המערכת הזו.
אני שם על סדר יומנו את נושא הרחבת ההקלות והתחשבויות לבגרויות לילדי עולים. עדיין אין כאן מתווה כללי, אבל אני אבקש שהנושא הזה יוצף לשולחן הרלוונטי במשרד החינוך.
אנחנו נבקש ממשרד העלייה והקליטה את המידע על היקפי ההפעלה של תוכניות פל"א ויע"ל ושל המועדונים לנוער עולה, עד כמה שידכם מגעת.
אני מחדד את הצורך לתת מענה בנושא ציוד הקצה של המחשבים, גם באפיק של הרווחה של משרד העלייה והקליטה בהקשר של יתד מול צעירים. אנסה להיות בקשר עם הגורמים הרלוונטיים לגבי התקציב התוספתי למענים על רקע חירום בתוך משרד העבודה והרווחה.
רשמנו לעצמנו את ההערות החשובות של חברתנו אלקס ריף. נמשיך לעקוב אחרי הדברים האלה.
ושוב, תודה לכולם. והלוואי ונתבשר רק בשורות טובות בימים הקרובים.
הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>