פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 844 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום חמישי, כ"ג באדר התשפ"ו (12 במרס 2026), שעה 12:30 סדר היום: 1 << הצח >>. בקשה להארכת תוקפה של ההכרזה על הגבלה מלאה על קיום דיונים בנוכחות עצורים או אסירים (הארכה מס' 4) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים)(הוראת שעה), התשפ"ו–2026 2. בקשה לאישור הארכה רביעית של ההכרזה על הגבלה מלאה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים)(הוראת שעה), התשפ"ו–2026 (בתי דין צבאיים) 3. דיווח לפי סעיף 38(4) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה מטעם בתי הדין הצבאיים << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר מוזמנים באמצעים מקוונים: נילי פינקלשטיין – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נתנאל לגאמי – עו"ד, המשנה לסניגורית הציבורית הארצית, הסניגוריה הציבורית שחר יערי – רפ"ק, ע' משפטי, חטיבת החקירות, המשרד לביטחון לאומי יאיר כהן – רס"ן, יועמ"ש, קמצ"ר, משרד הביטחון אסמרה טגניה – סגן, רמ"ד חקיקה, משרד הביטחון רותם קס – עו"ד, יועמ"שית לחקיקה, משרד הביטחון דגנית כהן ויליאמס – עו"ד, ממונה במחלקה הפלילית ור' צוות חקיקה, פרקליטות המדינה עידן דביר – עו"ד, לשכת עורכי הדין ייעוץ משפטי: אפרת חקאק מנהל הוועדה: אבירן יחזקאל רישום פרלמנטרי: אתי רוקח, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. 1. בקשה להארכת תוקפה של ההכרזה על הגבלה מלאה על קיום דיונים בנוכחות עצורים או אסירים (הארכה מס' 4) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 2. בקשה לאישור הארכה רביעית של ההכרזה על הגבלה מלאה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 (בתי דין צבאיים) 3. דיווח לפי סעיף 38(4) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה מטעם בתי בדין הצבאיים << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צוהריים טובים. אנחנו בעניין בקשות להארכת התוקף של ההכרזה על הגבלה מלאה על קיום דיונים בנוכחות עצורים או אסירים. ההארכה האזרחית, ההארכה הצבאית ויש לנו דיווח לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת ההכרזה על הגבלה מטעם בתי הדין הצבאיים - - - אמרנו שנפתח את הדיון הזה בסוגיה שאיתה סיימנו בפעם הקודמת לעניין חיוניות המעצר. ההארכה הזאת די מתבקשת, לאור מצב הטילים והאזעקות, והעובדה שאנחנו עדיין במצב מיוחד בעורף, וכל הדברים קיימים. אמרנו שנדבר על חיוניות המעצר. תכף נעלה את נציג הסנגוריה שידבר ראשון. מבחינת לוחות התאריכים, עד אילו תאריכים הם ביקשו? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> יום שלישי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. בואו נתחיל לדבר על סוגיית ההארכה, היא די מתבקשת, אני לא מפתיע אף אחד בכך, לאור מצב הטילים והאזעקות והמצב המיוחד בעורף. אמרנו שנדבר על חיוניות המעצר. בבקשה מהסנגוריה. נתנאל. << דובר >> נתנאל לגאמי: << דובר >> צוהריים טובים לכולם. בהמשך לדיון הקודם ולסיפא של הדיון שבו ישי דיבר על חיוניות המעצר, אנחנו בשטח בכל התקופה של הלחימה, וגם בהליכי מעצר ימים, וגם בהליכים של מעצר עד תום ההליכים, לא רואים יישום בכלל של חיוניות המעצר אצל גורמי האכיפה. ההפך הוא הנכון, אני גם יכול לתת נתונים, אנחנו רואים עלייה במעצרים. - - - היא עלייה קטנה של כמה אחוזים, שניים או שלושה אחוזים, - - - עד תום ההליכים, עלייה של עשרה אחוזים, 15%, תלוי איך בוחנים את הדברים. חשוב לומר שהעלייה במעצרים לא קשורה לאוכלוסייה מסוימת או לעבירה מסוימת. גם את זה בדקנו ופילחנו כדי לבדוק אם זה קשור איכשהו אולי למלחמה, אבל ממש לא. יתרה מכך, אנחנו רואים יום אחרי יום מעצרים שלא הסנגוריה הציבורית, אלא בתי המשפט אומרים, שהמעצרים האלה לא חיוניים. חשוב להזכיר, חיוניות המעצר במהותה אמורה להיות רלוונטית לכל השנה. מעצר במהותו, בבסיסו, צריך להיות האמצעי האחרון, צריך להיות חיוני. בתקופה הזאת, על אחת כמה וכמה. כמה דוגמאות קטנות. מעצר שבית המשפט ביקר אותו כלא חיוני, אדם קנה 0.4 גרם של סם, גניבה מסופרמרקט, שריטה של רכב, דחיפה, וכל התיקים האלה, ועוד רבים אני מדבר על עשרות, שבתי משפט מבקרים על היד הקלה במעצרים. אנחנו בשיח מיטיב עם גורמי האכיפה, גם הם מודעים לדבר הזה, אבל אנחנו לא רואים יישום בשטח. אנחנו לא יכולים מצד אחד להגיד, שאנחנו נמצאים בתקופת חירום, ושאנחנו צריכים לנצל את המשאבים בצורה נכונה, והכול נכון, שיהיה ברור. אבל לצד זה, גם אנחנו צריכים לראות הפחתה במעצרים. לא רק שלא רואים הפחתה, עוד רואים עלייה במעצרים. חשוב לשים דגש על הדבר הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לי שאלה, הנושא של מעצרי ימים, או מעצרים על סיבות שאתה וגם בית המשפט אומרים שהן לא חיונית, זה אירוע אחד. הנושא של בקשות למעצר עד תום, אתה מבחין בנושאים האלו בין דיונים שמטרתם באמת מעצר עד תום, לבין דיונים שמטרתם קביעת תנאים, שמבחינת פרוצדורה זו אותה פרוצדורה, זה דיון מעצר, אבל המטרה היא לייצר את אותם תנאים מגבילים, ולא להביא למעצר במטה המעצר. << דובר >> נתנאל לגאמי: << דובר >> עכשיו אתה אפילו מרים לי להנחתה. אני מדבר על בקשות מעצר ממש, לא על בקשות לתנאים. בעניין הזה לפני שלוש שנים בערך, שנתיים או משהו כזה, הייתה הנחיה של פרקליט המדינה, 5.24, לעודד בקשות להשתת תנאים, בקשות לתנאים מגבילים, חלף בקשות מעצר. גם פה אנחנו רואים יישום שהוא לא יישום מיטבי, ופה אני מדבר בימים רגילים, בטח ובטח בימים האלה. אני חוזר שוב לחבריי, גם מהפרקליטות, גם מהתביעה. יש הנחיה של פרקליט המדינה, זו ההנחיה, יש אפילו שם מקומות מסוימים שבהם פרקליט המדינה מנחה את התביעה, ואומר להם, למשל בעבירות רכוש, גם בעבירת רכוש חמורה, גם בעבירות תעבורה, גם בעבירות אלימות, שהן לא משמעותיות או שהן כאלה עם מסוכנות ספציפית, להגיש בקשות לשחרור. אנחנו לא רואים את הדבר הזה בימים רגילים, אנחנו בוודאי ובוודאי שלא רואים את זה בימים האלה. לא יכול להיות שבתקופה כזאת, שבה המשאבים אמורים להיות מוסטים לדברים אחרים, אנחנו רואים עלייה גם במעצרי ימים וגם במעצרים עד תום ההליכים. כולם מודעים לזה, כולם מכירים את זה, אבל אנחנו מרגישים שעולם כמנהגו נוהג. אני בבתי המשפט, כל יום, גם בבאר שבע, גם בלכיש וכולי, ובתי המשפט מלאים, ובגדול רק מעצרים עובדים. צריך לשים דגש על העניין הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי, בוא נשמע את המשטרה. משטרת ישראל. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> צוהריים טובים. שחר יערי, יועמ"ש חטיבת החקירות. צר לי שוב שהסנגוריה בוחרת להתמקד רק בנתונים היבשים. אנחנו בקשר, כפי שאמר נתי חברי, ועברו אלינו 16 תיקים שבהם הייתה טענה של הסנגוריה הציבורית על מעצרים בלתי חיוניים. בדקנו אותם אחד-אחד. בחלק מהמקרים אפילו הסכמנו עם הסנגוריה שהמעצר היה מיותר וההנחיות חודדו ספציפית נקודתית. טעות בשיקול דעת, זה קורה. אני מדברת על 16 מקרים שלא בכולם הסכמנו. היו מקרים שבהם אנחנו סברנו אחרת ממה שסברה הסנגוריה. כשאנחנו מדברים בסך הכול על 2,067 מעצרים בתקופה מפרוץ המלחמה. נתון שהוא, גם לטעם הסנגוריה בטל בשישים, והבחינה צריכה להיות מהותית ולא מספרית - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם נציג הסנגוריה אמר, יש שיח ומתנהל שיח מיטבי. גם הסנגוריה, בסופו של דבר, רואה חלק מהתיקים, היא לא רואה את הכול. אם אנחנו לא רוצים שבוועדת החוקה נצלול לתוככי תיק-תיק, כי זה באמת פחות מתאים, לא כי אסור, פשוט זה לא רלוונטי כל כך, זו לא פונקציית הפיקוח הרלוונטית, אבל ודאי שלדבר על המספרים, זה נתון רלוונטי, כי כשאת מדברת על המספרים ואת אומרת בשבוע מקביל, יכול להיות שיהיה ויכוח למה בדיוק צריך להשוות, אבל אם אני רואה שמתחילת המלחמה מספר בקשות המעצר עולה, בדיון הקודם אמרו ב-60%, יכול להיות שהכול - - - << דובר >> שחר יערי: << דובר >> אני אתייחס, אדוני. בדקנו את הנתון הזה, מובן שאנחנו מתייחסים גם למספרים מוחלטים. אבל בתקופה המקבילה, מספר הימים שקדמו למלחמה, אנחנו מדברים על 1,747 תיקי מעצר, לעומת 2,067. זו אכן עלייה, לא עלייה דרמטית של 60% כפי שהציגו פה בדיון הקודם, אבל עלייה. משטרת ישראל עובדת במתכונת שלדית מפרוץ המלחמה, המשמעות היא ששוטרים עובדים במשמרות של 12 שעות. בוטלו כלל החופשות, כלומר יש שוטרים רבים יותר בשטח מאשר בשגרה, כולל בפגרות ובסופי שבוע. עכשיו כבר מתחילה להיות חזרה לשגרה של אנשי המנהלה, אבל שוטרי השטח ממשיכים לעבוד במתכונת שלדית. מטבע הדברים גם האכיפה גוברת כשיש לנו יותר שוטרים שמסתובבים בשטח. בדקנו גם בפילוח לפי עבירות, ואנחנו יכולים לראות שהעבירות שבהן יש עלייה משמעותית יותר, זה דווקא עבירות השהייה בישראל שלא כדין ועבירות הביטחון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אותם הסנגוריה לא רואה. הנתונים של הסנגוריה מדברים על העבירות שהם מטפלים בהן. יכול להיות שיש עלייה, אבל הנתונים - - - << דובר >> שחר יערי: << דובר >> לא, למה? עבירות של שב"ח, שהייה בלתי חוקית בישראל, בהחלט הסנגוריה מייצגת. פה לצורך הדוגמה באותה תקופה, לפני פרוץ המלחמה, דיברנו על 338 תיקים, לעומת 547 תיקים של עבירה של שהייה שלא כדין בישראל. זו בהחלט עבירה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. את אומרת שעיקר העלייה זה בגלל הנוכחות בשטח וזיהוי של יותר שב"חים. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> בהחלט, אדוני. וגם עבירות ביטחון, אנחנו רואים גם בעבירות האלה עלייה באחוזים ניכרים. יש לנו פה שני סיווגים, אבל בעבירות לפי סיווג מסוים יש לנו בתקופה שקדמה 247 תיקים, לעומת 317 בתקופת המלחמה. בסיווג האחר אנחנו מדברים על 165 תיקים באותה תקופה, לעומת 249 גם עבירות ביטחון. בהחלט יש עלייה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הסיווג האחד, הסיווג השני, מה זה הסיווגים האלו? << דובר >> שחר יערי: << דובר >> זה סוגי עבירות, חלקם נכנסים ביחד עם עבירות נלוות, גם עבירות נשק מסווגות לכאן כעבירות ביטחון. יש שם ממש פילוחים לפי סוג העבירה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי בין 165 ל-249 זו עלייה גדולה מאוד באחוזים. מה זה העבירות האלו? << דובר >> שחר יערי: << דובר >> אני אבדוק ואגיד לאדוני בדיוק מה נכנס בכל עבירה, אם זה חשוב לדעת, אבל שם אנחנו רואים את הגידול המשמעותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת, לפי מה שאת מזהה, עיקר העלייה זה בעבירות בעלות אופי ביטחוני. כי מבחינתי גם שב"ח זה ביטחוני, אני יודע שגם מדיניות השר היא כזאת, שמבחינתו הוא רואה את השב"ח כאירוע ביטחוני לכל דבר ועניין. למרות שיש עבירות שהייה בלתי חוקית שהן קשורות לעובדים זרים ומסתננים. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> לא, אלה לא נכנסות בעבירות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם מבחינתכם, הכוונה זה השב"חים הביטחוניים. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> נכון. סעיף 12 לפי חוק הכניסה לישראל זה לא עבירות של עובדים זרים וכולי. אנחנו גם עשינו בדיקה מדגמית על התיקים. בדקנו יותר מ-30 תיקים בתקופה האחרונה כדי לבחון את חיוניות המעצר, ממש בדיקה מהותית של תיק-תיק. אני שמחה לומר שבאמת מצאנו תיק אחד שבו המעצר היה לא מוצדק לטעמנו, לטעם המטה, ושוב, טעויות יהיו, לצערנו, אנחנו משתדלים לעבוד במקצועיות, אבל מצאנו חריגה אחת בבדיקה המדגמית שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, בואו נשמע את הסנגוריה שוב. בבקשה להתייחס. << דובר >> נתנאל לגאמי: << דובר >> אני אדגיש, אמרתי את זה בהתחלה, אני בכוונה לא רציתי לפתוח על זה דיון, אבל לא סתם אמרתי שעשינו בדיקה עם פילוח לאוכלוסיות ולעבירות, ובלי פילוח התכוונתי לשב"ח. ידעתי שזה יעלה. בדקנו, וראו איזה פלא, דווקא העלייה הגדולה יותר הייתה ללא תיקי שב"ח. לקחנו את כל התיקי שב"ח, הוצאנו אותם החוצה. באמת עבירות ביטחון הסנגוריה פחות מייצגות, אני לא יודע איך בדיוק סיווגו את זה המשטרה, אבל אנחנו בדקנו עבירות שב"ח, הוצאנו אותם החוצה, והעלייה הגדולה יותר דווקא של 15% הייתה בלי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באיזה עבירות? אתה יכול לתת דוגמה לעבירות שעלו באחוזים? << דובר >> נתנאל לגאמי: << דובר >> אנחנו ידענו שהשאלה הגדולה היא שב"ח, עשינו עבירות פליליות עם שב"ח ועבירות פליליות בלי שב"ח. ראינו שהעלייה עם השב"ח הייתה תשעה עד עשרה אחוזים והעלייה בלי שב"ח הייתה 15%. זאת אומרת, העלייה היותר גדולה הייתה דווקא בלי תיקי השב"ח. אני מדבר כמובן על תיקי סנגוריה. עבירות ביטחון פחות רלוונטי אלינו, אנחנו באמת לא מייצגים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לפי המספרים שהם מדברים, משהו לא מסתדר לי - - - << דובר >> נתנאל לגאמי: << דובר >> עוד משפט אחד אחרון חשוב לי לומר לדברים ששחר אמרה, ואני חוזר על מה שאמרתי, באמת מערכת היחסים היא מצוינת ואנחנו מדברים ומעבירים, אבל כן חשוב לי להדגיש. 16 המקרים האלה שאנחנו הגשנו הם באמת כאין וכאפס לעומת המקרים שאנחנו רואים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, את זה הבנתי. אני מנסה להבין. תגידי שוב פעם את הנתונים על השב"ח, כי משהו פה לא מסתדר לי. הנתונים על השב"ח, כמה היה וכמה עלה? << דובר >> שחר יערי: << דובר >> עבירת שב"ח, עכשיו, בתקופת המלחמה, 547 תיקים לעומת 338. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משהו לא הגיוני לי. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> יכול להיות שהנתונים, כפי שאמר נתי חברי לפני כן, מתייחסים גם למעצרים עד תום הליכים. הנתונים שאנחנו מציגים הם מעצרי ימים זה תיקים שמתקיימים עכשיו לראשונה, לא עד תום הליכים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שוב, שב"ח, 547 לעומת כמה? << דובר >> שחר יערי: << דובר >> 338 תיקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אפילו לא צריך להוציא את המחשבון כדי להבין שמשהו פה לא מסתדר בנתונים ברמה הבסיסית ביותר שיש. כי את מדברת על עלייה של 30% לפחות, אם לא 40%. ולכן לא יכול להיות, שאם בשב"ח אתם בתשעה-עשרה אחוזים ובלי שב"ח - - - משהו לא מסתדר. יכול להיות שאתם לא מדברים על אותה תקופה. << דובר >> נתנאל לגאמי: << דובר >> יכול להיות שהתקופות הן שונות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על איזה תקופות את מדברת? << דובר >> שחר יערי: << דובר >> אני מדברת על התקופה שלפני המלחמה היא בין 19 בפברואר ל-27 בפברואר, והתקופה הרלוונטית עכשיו היא בין 28 בפברואר ל-8 במרס. << דובר >> נתנאל לגאמי: << דובר >> אנחנו עשינו בכוונה תקופה שהיא מקבילה חודש קודם, שזה יהיה גם אותם ימים. כי לצורך העניין כולם יודעים שבימי שישי-שבת לא מגישים בקשות למעצר עד תום ההליכים. כדי להיות הגונים, לקחנו את אותם ימים בדיוק בחודש שעבר, לא רק אותם תאריכים, אותם ימים שיהיו לנו. ואם למשל יש לי שישי-שבת אחד בתוך התקופה הזאת, שיהיה לי שישי-שבת אחד בתוך התקופה הזאת, בשתי התקופות. ולכן לקחנו ימים מקבילים אותו הדבר, חודש קודם ואלו הנתונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב וגם צריך לזכור שחודש קודם, וגם שבוע קודם, יש פה את האלמנט, בוודאי בתחום השב"ח זה נתון מאוד רלוונטי, נושא הרמדאן והוא משליך, צריך לבדוק מתי בדיוק זה התחיל מבחינת הימים והחודשים, כי הוא משליך גם על המספרים. לדיון הבא אני מבקש שנתכנס על נתונים שהם יותר מדוקדקים. הוא יתקיים ביום שני או שלישי תלוי בהערכת המצב של פיקוד העורף, אם חס ושלום צריך להאריך, בין אם כלל-ארצי, בין אם אזורי, יכול להיות שיהיו לנו שינויים. לא נקדים את המאוחר אבל אנחנו כולנו מכירים את ההבדלים בין האזורים, והכרנו את זה גם בפעמים הקודמות. לכן אני מבקש ניקח את השבוע, אפשר אפילו לקחת, ככל שלוקחים פרק זמן מעט גדול יותר, זה מנטרל רעשי רקע בצורה טובה יותר. אני מבקש שניקח את הנתונים של שבועיים אחורה מיום ראשון, שזה מכסה לנו את התקופה של ההכרזות, אל מול שבועיים המקבילים בחודש הקודם. אנחנו עכשיו ב-12, אני מבקש שנעשה את השוואת הנתונים מ-1 במרס עד ל-15 במרס, זה בדיוק שבועיים, לעומת 1 בפברואר עד 15 בפברואר. << דובר >> נתנאל לגאמי: << דובר >> זה מצוין, כי החודש הוא של 28, זה גם יוצא אותם ימים. לכן זה גם קל יותר וזה טוב, שאי-אפשר להגיד שאיזה שישי-שבת נכנסו כאן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, בדיוק. אני מבקש שיהיה לנו את הנתונים האלו לדיון הבא. אני יודע, לכולם יש משימות ומטרות למכביר. אנחנו כבר יודעים שסוגיית השב"ח ועבירות הביטחון דורשות התייחסות מיוחדת, תבודדו אותן. ככל שאתם יודעים לתת יותר נתונים מדויקים או פילוחים יותר מדויקים, אני מניח שגם אצל המשטרה וגם אצל הסנגוריה יעלו לכם דברים מהנתונים. אבל אני מבקש שנסתכל על הדברים האלו, ונראה אם באמת מדובר באיזשהו - - - הרמדאן התחיל ב-18. יהיו לנו שבועיים של עם רמדאן ובלי רמדאן, יכול להיות שלהתייחסות כדאי לבדוק שבועיים מהרמדאן הקודם. אם אתם יכולים לעשות את הבדיקה הזאת. שבועיים שכוללים בתוכם שני שישי-שבתים, כדי שבאמת יהיו לנו נתונים להשוואה, שנוכל לבדוק לא רק חודש קדימה, חודש אחורה, אלא שנה, שנוכל לבדוק ולנטרל משתנים בהקשר הזה. אני שמח על השיח הפורה שמתקיים ביניכם באופן שוטף, ומנטרל לפחות חלק מהבעיות. דברים משתנים, משתנים מחודש לחודש, משנה לשנה, ואנחנו באירועים מתגלגלים. חשוב שההנחיות לשטח יהיו, תזכרו שכשאתם עוצרים אדם, זה לא מעצר רגיל, אלא יש אפשרות שעד שהוא יראה שופט יעבור פרק זמן ממושך מאוד, שימו עוד יותר דגש על נושא חיוניות המעצר. זו הנחיה כללית לחדד לשטח. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> אנחנו נבדוק את הנתונים שביקש היו"ר. אני רק רוצה לומר שגם בהשוואה לרמדאן קודם, אי-אפשר לנטרל את הנתון שהמשטרה עובדת בכוחות מתוגברים בהרבה בתקופה הזו. מתבקש שתהיה אכיפה מוגברת. כשאנחנו עובדים במשמרות שלדי, בלי שישי-שבת, יש הרבה יותר כוחות ברחובות. אנחנו כמובן מטפלים גם בזירות פשיעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור שככל שיש יותר מפגשי שוטר-אזרח, יכולים לעלות יותר מצד אחד. מצד שני, כשיש יותר נוכחות של שוטרים ברחובות, אמורה להיות גם ירידה בפשיעה. זה חלק מהאירוע. זה יכול להשפיע לכיוון אחד, ויכול להשפיע גם לכיוון שני. אנחנו היינו בשלדי גם במלחמת עם כלביא. תשווי גם ל-12 יום של מלחמת עם כלביא. אני זוכר שהמספרים לא טיפסו כך, אפילו שהייתם בשלדי. << דובר >> שחר יערי: << דובר >> אני דווקא זוכרת אחרת, אבל שוב, כמובן, בלי קשר, חיוניות המעצר זה דבר שהוא חשוב לנו, ואנחנו מחדדים אותו לשטח כל הזמן. להתרשמותי יש הפנמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור, מצוין. מקבל. בסדר גמור. פרקליטות, יש לכם גם התייחסות לנושא? << דובר >> דגנית כהן ויליאמס: << דובר >> בדקנו את הנתונים לפי מה שהעביר ישי מהסניגוריה בפעם הקודמת, לפי אותן תקופות. בשבוע שקדם למלחמה ובשבוע של המלחמה עצמה. זה תיקי פרקליטות, מדברים על מעצר עד תום הליכים. בשבוע שקדם למלחמה היו 55 תיקים, ובשבוע של המלחמה 65 תיקים. נכנסתי לעשות בדיקה מדגמית בנט, וזה נראה לי מקרי, כי מדובר באנשים שנעצרו במחצית השנייה של פברואר למעצר ימים. זה עבירות נשק, עבירות מין, עבירות אלימות, דברים חמורים כאלה. בחלק מהדיונים כבר בדיון הראשון הוזמן תסקיר. כפי שאדוני אמר בתחילת הישיבה, בחלקם זה באמת, זה בקשות למעצר, אבל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות שיש כשל, כי התסקירים עובדים בקצב אחר בגלל המלחמה, יכול להיות שתסקירים מתעכבים ובגלל זה אנשים הולכים למעצר? << דובר >> דגנית כהן ויליאמס: << דובר >> בכל מקרה, בדיון ראשון של מעצר עד תום ההליכים לא יהיה תסקיר. יכול להיות שעכשיו הם יצטרכו לחכות יותר בגלל המצב. זה נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. טוב. אבל 55 ו-65 זה קצת חוק המספרים הקטנים. קשה ללמוד ממנו מגמות. טוב, אני מבקש שבאמת לדיון ביום שני נהיה חכמים יותר, גם הסנגוריה, גם המשטרה. גם את התאריכים שאמרתי וביקשתי מהסנגוריה ומהמשטרה, אשמח אם גם את תוכלי לבדוק. אני לא יודע אם תוכלי, אבל אם תוכלי לבדוק גם את התאריכים האלו בשביל השוואה אצלך, ונוכל לראות מגמות באותם תאריכים. אנחנו עוברים להכרזות. נתחיל בהכרזה האזרחית. יש לי את הנוסח של האזרחית. משרד בל"ם, משרד המשפטים, אתם רוצים לומר משהו לפני או שהכול כתוב? << דובר >> נילי פינקלשטיין: << דובר >> עורכת דין נילי פינקלשטיין, משרד המשפטים. אני מפנה לבקשה הכתובה ולטיוטת ההכרזה. שר המשפטים, אחרי שהתייעץ עם השר לביטחון לאומי ושקל את השיקולים בהתאם לחוק, מבקש להאריך את ההכרזה עד יום שלישי הבא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. "הודעה על הארכת תוקפה של ההכרזה על הגבלה מלאה על קיום דיונים בנוכחות עצורים או אסירים (הארכה מס' 4) לפי חוקים דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 בתוקף סמכותי לפי סעיף (2)ב לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסורים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 (להלן – החוק), לאחר שהתייעצתי עם השר לביטחון לאומי ולאחר ששקלתי את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של העצורים והאסירים הנובעת ממנה וכן את השיקולים המנויים בסעיף 4(א) לחוק, שוכנעתי שאין דרך לקיים את הדיונים בבתי משפט בכל המדינה בנוכחות עצורים או אסירים, בשל סיכון ממשי נשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים, אני מאריך, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, את תקופת תוקפה של ההכרזה על הגבלה מלאה שנתתי ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ"ח באדר התשפ"ו (17 במרס 2026). " בטרם האישור, אני מזכיר לכל הגורמים הנוגעים בדבר, שאם פורץ לו השלום, הסמכות ואף החובה בידיכם על פי החוק לבטל את ההכרזה. אתם לא צריכים אותי בשביל ביטול ההכרזה, למרות שאני מאריך לכם. אם בהערכת המצב החדשה שתהיה במוצאי שבת, כנראה, של פיקוד העורף, יתגלה שאפשר לחזור בחלק מהארץ או בכל הארץ לשגרה, אני מצפה, והחוק מצפה, שתחזרו לשגרה ככל הניתן, גם בלעדיי. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> במיוחד שההודעה על מצב מיוחד בבתי המשפט כרגע היא רק עד יום ראשון. << דובר >> נילי פינקלשטיין: << דובר >> בהחלט, אדוני, אנחנו נמשיך ונהיה במעקב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אני רוצה להעלות את ההכרזה להצבעה. מי בעד? אחד. מי נגד? אין. מי נמנע? אין. הצבעה אושר אושר בנוסח שהוקרא. אנחנו עוברים להכרזה הצבאית, שיקוליה, כאמור, אותם שיקולים. << דובר >> עידן דביר: << דובר >> שלום אדוני. עו"ד עידן גביר, יושב-ראש ועדת צבא וביטחון של לשכת עורכי הדין, אחראי על לשכת הקשר עם בתי הדין הצבאיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אולי לפני שנשמע אותך, נשמע את בתי הדין הצבאיים שמבקשים את ההכרזה, או יותר נכון את נציגי משרד הביטחון. << דובר >> רותם קס: << דובר >> תודה אדוני. עו"ד רותם קס, משרד הביטחון. גם שר הביטחון, לאחר שנועץ עם שר המשפטים, מבקש להאריך את ההכרזה עד 17 בחודש, אחרי שכמובן נשקלו כלל השיקולים וכלל העמדות בהתאם לחוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רואה שהסנגוריה הצבאית לא מתנגדת. - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הסנגוריה גם כתבה שהתגבש מתווה מוסכם נוסף - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הסנגוריה לא פה. את רוצה להסביר על המתווה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסנגוריה לא פה אבל נציגי הצבא כאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. מי מהצבא מדבר? מקמצ"ר או מפצ"ר? << דובר >> אסמרה טגניה: << דובר >> עורך דין אסמרה טגניה מהפרקליטות הצבאית. כמו שהעברנו גם בדיון הקודם ביחס להסכמות שהבנו שהיו בין התביעה לסנגוריה, אנחנו מבינים שיש הבנה, סיכום, על איך יישמו את ההסדר. הסברנו את זה גם בדיון הקודם, והסנגוריה בחרה שלא להתנגד, והם לא בדיון כרגע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני מבין שיש איזה הסכם נוסף על הימנעות מחקירה ומעצר חשודים בעבירות סמים מסוג עוון? << דובר >> אסמרה טגניה: << דובר >> יש איתנו גם את היועץ המשפטי של המשטרה הצבאית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין שזה קמצ"ר, אוקיי. << דובר >> יאיר כהן: << דובר >> התגבש מתווה בין כלל הגורמים שכוללים את הסנגוריה הצבאית, התביעה הצבאית וגם המשטרה הצבאית. בקצרה, המשמעות היא שיש פחות חקירות יזומות בחלק מן העבירות. כמובן שכאשר יש חקירות המתפרצות שדורשות ביצוע פעולות חקירה מיידיות כדי לשמור על שרשרת ראיות, לדוגמה, הן עדיין מתבצעות, אבל בחלק מהמקרים, כפי שסוכם במתווה, כרגע לא פותחים בחקירה. או שמצמצמים פעולות חקירה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אני לא יודע כל כך איך להתייחס לזה, כי חקירה בלי מעצר זו לא אפשרות? אני לא מתערב לכם בסדרי עבודה בזמן חירום, ותיעדופים כמובן, אבל חקירה זה תמיד מעצר? << דובר >> יאיר כהן: << דובר >> מובן שלא, אדוני. הכוונה היא שכרגע חלק מהמשאבים של החיל מוסתים למשימות חירום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. בסדרי העדיפויות שלכם בחירום אני לא מתערב. לשכת עורכי הדין, כן. עידן דביר. << דובר >> עידן דביר: << דובר >> שלום, אני מתנצל שהתפרצתי קודם, יושב-ראש הוועדה - - - אני אמקד את העניין ואעלה קושי. יש נתונים שקיבלתם מבתי הדין הצבאיים. חלק גדול מהעצורים שהתקיים דיון בנוכחותם, רובם ככולם, למעט אני חושב שניים או שלושה, הם עצורים במסגרת מעצר ימים. יש סטטוס מיוחד במצב של מעצר ימים בצבא, להבדיל מערכאות אזרחיות שבהן יש לך את הנושא של שב"חים ועבירות ביטחון וכל מה שנגעת בו קודם, בצבא זה מיוחד מאוד. כי מתקן הכלא הצבאי נמצא במרחק של 30 שניות הליכה ברגל, מהמרחב המוגן של בית הדין הצבאי לכלא הצבאי. וכאשר זה המצב וזה הקושי להוביל את עצורי הימים, אני רוצה לגבש איזושהי עמדה או להעביר לכם התייחסות לפחות שזה ייבחן, ואם לא היום, לכל הפחות עד המועד הבא, אם יהיה צורך, שיידרשו לעניין הזה. במעצר ימים, הקשר בין עורך הדין שנמצא באולם למי שיהיה החייל, ומדובר פה על חיילים שמשרתים את הביטחון של כולנו, צריך לתת לזה איזשהו תיעדוף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל לפי מה שאני מבין, בגלל המצב הזאת שאתה מתאר, מאשרים באופן נדיב יותר להוציא אנשים לדיונים מאשר במערכת האזרחית. << דובר >> עידן דביר: << דובר >> היה לי דיון אתמול בפני אחד הנשיאים של בית הדין, והוא אומר, ובצדק, שהוראת השעה לא מדברת על החיוניות אלא אומרת שמצב המוצא הוא הכלל שלא מביאים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה אכן הכלל. אבל יש סעיף בחוק שעשינו שמאפשר את החריג. במערכת האזרחית, אני לא יכול לדבר באחוזים, כי במערכת האזרחית זה קרה אפס פעמים, למיטב ידיעתי, ובוודאי גם בפעמים הקודמות, ולעומת זאת במערכת הצבאית, אם באחוזים אנחנו מדברים על עשרה אחוזים או משהו כזה מכלל הבקשות שבכל זאת נותנים דיון פרונטלי, כך לפחות מהמסמך שהסנגוריה הצבאית כתבה לנו בפעם הקודמת. << דובר >> עידן דביר: << דובר >> הנתונים האלה הם לא נכונים ומעודכנים לאתמול והיום, אולי הם מעודכנים לתחילת השבוע עד 10 בחודש, לכל המאוחר. אני אסביר את הבעייתיות. בית הדין מבקש את בקשת הסניגוריה, הסניגור או עורך הדין, שהיא תגובה יזומה, מבקש את תגובת התביעה ומבקש את תגובת הכלא. לי יש היום שני דיונים של עצורי ימים שהכלא לא העביר תגובה עליהם כי מפקד הכלא לא זמין להעברת תגובה. לכן קיבלתי שתי החלטות שונות משתי נשיאות שונות של בית הדין הצבאי, שאומרות שלאור העובדה שהכלא לא העביר תגובה, אנחנו לא יכולים להביא את העצור באופן פרונטלי. מדובר פה בקשר בין סנגור לעצור ימים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מתכנן לקבוע קטגורית שבכל פעם שסנגור מבקש, הוא צריך לקבל. זה ודאי לא העניין. אבל דובר על שיש מתווה, הסנגוריה דיברה עליו, הפרקליטות הצבאית דיברה עליו, מתווה שעובד, ועכשיו גם בכלל לא צמצמו את המעצרים, אבל יש קו הרבה יותר ליברלי בבתי הדין הצבאיים לראות שופט מאשר בבית דין אזרחי. את מה שצריך קובע שופט הדן בתיק. אם זה חיוני, לא חיוני, אם תהיה פגיעה ממשית בעצור או שלא תהיה פגיעה ממשית בעצור. אולי יש סנגורים שמבקשים, יש סנגורים שלא מבקשים, אפשרי או לא אפשרי, אני לא יודע. - - - כתבתי בהוראה בחוק שהוא צריך לקבל עמדה בכתב מטעם המשטרה הצבאית. << דובר >> עידן דביר: << דובר >> זה לא בכתב כי יש קושי להשיג אותם בחלק מהמקרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נציג קמצ"ר בבקשה, תעלו אותו. << דובר >> יאיר כהן: << דובר >> קשה להתייחס באופן קונקרטי לבקשה שאני לא מכיר ושאני לא חלק ממנה. כמובן שבסופו של דבר מדובר בשיקול דעת של השופט באותו התיק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור שמדובר בשיקול הדעת של בית הדין, וזה בסדר גמור. הטענה היא אחרת, כתבנו בחקיקה שצריך לתת לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, וצריך לקבל עמדה בכתב מטעם המשטרה הצבאית. אומר פה הסנגור, שיש מקרים שבהם לא הוגשה עמדה, לא שהוגשה עמדה מתנגדת, פשוט לא הוגשה עמדה, ומכיוון שלא הוגשה עמדה, אמר השופט, אני מנוע מלקבל את ההחלטה שאני רוצה לקבל, או שאולי הייתי מקבל, אם הייתי רואה עמדה, כשאני כן מביא אותו. האם אתה מכיר מצב שמתבקשת עמדה ולא מוגשת עמדה? ואם כן, מה עושים כדי לפתור את זה? << דובר >> עידן דביר: << דובר >> אני אעזור לחברי רב-סרן כהן, שלחתי לך כרגע שתי דוגמאות טריות "חם מהתנור" בטלפון, שכתוב שעמדת מפקד הכלא בוששה מלהגיע. << דובר >> יאיר כהן: << דובר >> אני לא אבחן אותן בעת הזו, אני אאמין לחברי שהוא שלח לי החלטות, שזה המקרה בהם. זה כמובן החריג וזה לא הכלל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אני רק מבקש, ואני אומר את זה גם לך, עידן, אני מבין שאתה בראש לשכת קשר כזאת? << דובר >> עידן דביר: << דובר >> לא, אני יושב-ראש ועדה מקצועית של לשכת עורכי הדין, אני גם אחראי על לשכת הקשר בבתי הדין הצבאיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, מכיוון שאתה לשכת קשר, הבעיה שאתה מתאר בשני התיקים האלו, קיבלת תלונות נוספות מעורכי דין, או שזה רק המקרה שלך שאתה מכיר? << דובר >> עידן דביר: << דובר >> כן, יש מקרים נוספים שעמדת הכלא מבוששת מלהגיע. אני אציע לך, אדוני, לקראת הדיון הבא, לבקש התייחסות גם של הפרקליטות, גם של הסנגוריה הצבאית וגם של מפקד הכלא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, , תודה על ההצעה. יש לי פה נציג של משטרה צבאית שהוא אמור לתכלל את האירוע הזה. אני לא יורד לרזולוציה של מפקד כלא ספציפי. אם אתה גם אפילו יודע את הוואטסאפ שלו, אתה כבר יודע הרבה יותר ממני לגבי הדבר הזה. אם יש בעיות כאלו שעמדות של משטרה צבאית לא מגיעות, אני מבקש שלא לחכות לדיון ועדה, תציפו את זה באופן מיידי. אתה לשכת קשר של לשכת עורכי הדין, תציף את זה באופן מיידי. תעדכן כמובן את הוועדה, אבל תציף את זה באופן מיידי מול האנשים שאתה איתם בקשר, כדי קודם כול לפתור את הבעיה ברמה הפרטנית לאנשים, זה לא מדובר פה על מספרים גדולים, אנחנו מדברים פה על בודדת בכל מקרה. גם אם מדובר בשניים, גם אם מדובר בעשרה, מדובר פה בסופו של דבר במקרים בודדים. אני מבקש שתציף את זה באופן מיידי, ולקראת הדיון הבא ביום שני או שלישי, אם נראה שממשיכה להיות בעיה שעמדות המשטרה הצבאית לא מוגשות באופן מספיק מהיר, וצטרך לצלול לתוך העניין. אני גם לא יודע כמה זמן הקציב בית הדין לעמדה הזאת. אם הוא הקציב לו שעה והוא לא הספיק בשעה, יכול להיות שהבעיה היא פה בבתי הדין, ולא במשטרה הצבאית. אני לא יודע. ולכן אני מבקש, אם אתה ראש לשכת הקשר, תרכז את הפניות האלו, תעביר אותן לגורמים שאיתם אתה בקשר בבתי הדין הצבאיים ובמשטרה הצבאית, ונשמע על זה עדכון בדיון הבא. << דובר >> עידן דביר: << דובר >> אולי צריך לשקול, ואני אבקש שגם משטרה צבאית תשקול לקראת הדיון הבא, להוריד את החובה ולכתוב "במידת האפשר יעביר מפקד בסיס" - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את זה אני לא יכול לעשות כרגע, כי זה בחקיקה. אני לא רוצה לתת פה פתח לפרשנות אקטיביסטית, אבל אני לא בטוח שהוא לא יכול להוציא זימון. זה עניין של הגדלת הראש של השופט. הוא יכול להגיד, אני מעכב את הדיון בשעה, אני מוציא זימון לנציג משטרה צבאית, שייתן לי עמדה כתובה. אני לא בקיא כרגע ביכולות ובסמכויות של בית הדין הצבאי ובפרוצדורות שלו. יכול להיות שהם בחרו לעשות כך, יכול להיות שהם בחרו אחרת, זה דורש כמובן בחינה לגופו של תיק. אבל באופן עקרוני, כשבית דין אומר, תגיבו עד שעה מסוימת, ונציג המשטרה הצבאית והפרקליטות הצבאית לא מגיב במועד, בית הדין לא חסר אונים בהקשר הזה. אני לא יודע איפה זה נמצא בשרשרת, אבל אני מבקש שתציף את הנקודות האלו. ובמסגרת הכרזות, אני לא יכול להוריד את זה מהחקיקה. כי זו דרישה שמופיעה בחוק. אבל את הדרישה שמופיעה בחוק יכול בית הדין להגיד, אני דוחה את הדיון בשעה, ולתת עוד ארכה ועוד הזדמנות, ולהגיד להם אם לא תבואו פיזית, ותכתבו לי עמדה כתובה, כי אני לא אתן לכם באמצעות הימנעות ממענה להכתיב לי את שיקול הדעת שלי כשופט או כדיין. זה כבר עניין של בית הדין. בסדר גמור. << דובר >> עידן דביר: << דובר >> הבעיה נוספת היא שעל החלטת הנשיא אין לא זכות ערעור ולא עיון מחדש, כך שאם מפקד הכלא לא מסר עמדה וניתנה החלטת נשיא בהיעדר מפקד, אין לנו שום עילה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מכיר דבר כזה בהליכי מעצר שאין עיון מחדש. << דובר >> עידן דביר: << דובר >> בהחלטה להביא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אבל בדיון הבא שיהיה בנושא המעצר, אפשר יהיה להגיש בקשה חדשה. הרי בסופו של דבר יש בקשה לקיום דיון, אתה לא צריך להגיש ערעור על ההחלטה הקיימת. אתה יכול פשוט לבקש דיון נוסף במעמד הצדדים, ולבקש לזמן לדיון הזה את נציגי המשטרה הצבאית, שלא מסרו עמדה בפעם הקודמת. אתה לא צריך פה מסגרת של ערעור. בסדר גמור. תודה. "הודעה על הארכת תוקפה של ההכרזה על הגבלה מלאה על קיום דיונים בנוכחות עצורים, אסורים או כלואים בבתי הדין הצבאיים (הארכה מס' 4) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 בתוקף סמכותי לפי סעיף (25)ג לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסורים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 (להלן – החוק), לאחר שהתייעצתי עם שר לביטחון לאומי ולאחר ששקלתי את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של הכלואים הנובעת ממנה וכן את השיקולים המנויים בסעיף 25(ב) לחוק, ושוכנעתי שאין דרך לקיים את הדיונים בבתי דין צבאיים במדינה כולה בנוכחות עצורים ואסירים, בשל סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים, אני מאריך, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, את תקופת תוקפה של ההכרזה על הגבלה מלאה שנתתי ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום כח' באדר התשפ"ו (17 במרס 2026)." מי בעד הארכת ההכרזה כפי שהוקראה? אחד. מי מתנגד? אין. מי נמנע? אין. הצבעה אושר אני מודה לכל הנוכחים באולם ובהיוועדות חזותית. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:15. << סיום >>