חומר רקע - גורמים חיצוניים

שדולת הנשים בישראל | הברזל32 , ת"א- יפו | טל. 054-4955361 Israel Women’s Network | Habarzel 32, Tel Aviv-Yafo | Tel. 972-544-955361 [email protected] | www.iwn.org.il 26/04/26 ט' באייר תשפ"ו לכבוד חברות וחברי הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי הנדון: עמדת שדולת הנשים בנושא ההשלכות המגדריות של מבצע "שאגת הארי" והצורך במענה מיידי מדינת ישראל מצויה במלחמת "חרבות ברזל" מאז ה־7 באוקטובר2023, כאשר מבצע "שאגת הארי ", שהחל ביום28.02.2026 , מהווה את הסבב השלישי של לחימה רחבה מאז פרוץ המלחמה. מציאות זו אינה אירוע חד־פעמי, אלא מציאות מתמשכת של חירום, המאופיינת בפגיעות חוזרות בשוק העבודה, סגירת מסגרות .חינוך, פגיעה בהכנסות והעמקת אי ודאות כלכלית וחברתית למלחמות ולמצבי חי רום יש השלכות רחבות על כלל האוכלוסייה, אך מחקרים בארץ ובעולם מצביעים .בעקביות על כך שנשים הן הראשונות להיפגע ובאופן עמוק ומתמשך יותר1 הפגיעה מתבטאת בכלל המישורים: תעסוקתיים, כלכליים, משפחתיים ורגשיים. נשים נושאות בנטל מוגבר של טיפול בילדים ובבני משפחה, ובמיוחד כאשר מסגרות החינוך נסגרות או פועלות באופן חלקי. בנוסף, נשים רבות הן בנות זוג של .משרתי מילואים, ונדרשות להתמודד לבדן עם ניהול התא המשפחתי לצד שמירה על יציבות תעסוקתית נוכח מציאות מתמשכת זו, מתחדדת ביתר שאת החשיבות בהטמעת חשיבה מגדרית שיטתית בעבודת הממשלה, וביצירת פתרונות הרואים גם את הצרכים, האתגרים וההשלכות הייחודיות על נשים. חובה זו 'מעוגנת בהחלטת ממשלה מס2096 שהתקבלה ביולי2024 , הקובעת כי יש להטמיע חשיבה מגדרית בכלל עבודת משרדי הממשלה, לרבות בתהליכי קבלת החלטות ובגיבוש מדיניו .ת2 ואולם, בפועל, יישום עקרונות .אלה וסעיפי החלטת הממשלה לוקה בחסר3 היעדר חשיבה מגדרית ומתן מענה לצרכים הייחודיים של נשים בא לידי ביטוי גם בהרכב מוקדי קבלת ההחלטות עצמם. כך, למרות פס״ד בג"ץ המנכ"ליות משנת2025 ., של שדולת הנשים בישראל4 בפועל, נכון להיום, מספר המנכ״ליות במשרדי הממשלה עומד על אפס. אין מדובר בנתון סטטיסטי בלבד. היעדר נשים במוקדי קבלת ההחלטות מוביל לכך שהחלטות מדיניות ובפרט בתקופות חירום אינן משקפות באופן מלא את המציאות המורכבת של חייהן של נשים. כתוצאה מכך, מדיניות שנקבעת ללא ייצוג מספק של נשים נו טה להתעלם מהצרכים הייחודיים של נשים: ,אימהות עובדות, נשים בהריון ובנות זוג של משרתי מילואים .ולעיתים אף להעמיק פערים קיימים בהקשר זה, שדולת הנשים בישראל מפעילה את""הקו של אליס מרכז למיצוי זכויות לנשים בתקופות חירום, וכן.קו ייעודי לייעוץ בדיני עבודה במהלך מבצע "שאגת הארי" נרשמה עלייה של מאות אחוזים ,במספר הפניות והתקבלו מאות פניות מנשים בנושאים .הקשורים לעבודה בשעת חירום פניות אלו ממחישות כי למרות שמדובר כבר במערכה השלישית מאז תחילת המלחמה, הממשלה והגורמים הרלוונטיים לא הפיקו את הלקחים הנדרשים, ובראשם הצורך בהטמעת חשיבה מגדרית במדיניות .הממשלה 1 ( .שבע, נ2024 .)מצבן התעסוקתי של נשים בתקופת משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. מרכז המחקר והמידע של ( .הכנסת, כנסת ישראל; בוורס, ל2020 .)משבר הקורונה והשפעתו על נשים בשוק העבודה :נזק בלתי הפיך או ירידה לצורך עלייה ? ; . מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הדס בן אליהו ,יעל חסון ונוגה ־ דגן בוזגלו ,השלכות המלחמה על נשים בישראל :חיוניות ,שקופות ומודרות , 2024 . 2 החלטת ממשלה מס ׳2096 - סיוע לנשים בשעת חירום(30.07.24) 3 ( .בן משה, ר2025 .)דוח מוניטור : סיוע לנשים בשעת חירום. .המרכז להעצמת האזרח ושדולת הנשים בישראל 4 בג״ץ1363/23 שדולת הנשים בישראל נ׳ ממשלת ישראל ואח׳ (פסק דין מיום24.02.2025 .) שדולת הנשים בישראל | הברזל32 , ת"א- יפו | טל. 054-4955361 Israel Women’s Network | Habarzel 32, Tel Aviv-Yafo | Tel. 972-544-955361 [email protected] | www.iwn.org.il להלן הנושאים המרכזיים שעלו מן הפניות ומהעבודה בקווים של שדולת הנשים :, לצד המלצות המדיניות 1. היעדר הגנה תעסוקתית על עובדות חיוניות המסגרת הנורמטיבית החלה על עובדים ועובדות חיוניים בתקופת חירום מעוגנת בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז- 1967 . החוק מאפשר למדינה להכריז על עובדים כעובדים חיוניים ולחייב אותם להתייצב לעבודה בעת חירום, לצורך שמירה על רציפות תפקודית של שירותים חיוניים במדינה. בהתאם לחוק, עובד או עובדת שנקראו להתייצב לעבודה מחויבים לעשות כן, והיעדרו ת ללא היתר עשויה להוות עבירה ולהוביל לסנקציות שונות. מדובר, אם כן, בחובה משפטית משמעותית, המוטלת על העובד או העובדת גם בתקופות .לחימה לצד חובה זו, קובע סעיף3 (ג) לחוק כי כאשר עובדת חיונית נקראת להתייצב לעבוד ה, על המעסיק להביא בחשבון את הקשיים העלולים להיגר ,ם לה, ובכלל זה בטיפול בילדיה. ואולם, מדובר בהוראה כללית ועמומה הנתונה לשיקול דעתו של המעסיק, ואינה יוצרת הגנה אפקטיבית בפועל. עמימות זו מתחדדת במיוחד ביחס לעובדות עם ילדים קטנים: החוק אינו מספק מענה ברור למצבים שבהם אין מסגרת חינוכית, א ך בן הזוג .מגויס למילואים או נקרא אף הוא לשרות עבודה חיוני, ואין דמות הורית נוספת זמינה ,במצבים אלה, נשים רבות ניצבות בפני מציאות בלתי אפשרית, מחד, חובה חוקית להתייצב לעבודה, ומנגד היעדר פתרון לטיפול בילדים. בהיעדר הסדרה ברורה, עובדת שאינה מתייצבת לעבודה עלולה להיות חשופה .להשלכות תעסוקתיות, לרבות פיטורים, ואף לסנקציות מכוח הדין כך לדוג' התקבלו ב - "קו של אליס" פניות ממספר עובדות בסופרמרקטים (סופרים מוגדרים כמפעלים חיוניים ומשכך העובדות בהן נחשבות לעובדות חיוניות המחויבות בהתייצבות לעבודה). מדובר בעובדות שהן אימהות ליל דים קטנים, אשר נקלעו למציאות בלתי אפשרית בתקופת סגירת מסגרות החינוך. במקרה אחד, עובדת שבן זוגה משרת במילואים לא יכלה להתייצב לעבודה בהיעדר פתרון לטיפול בילדים. חרף נסיבות אלה, ובהיעדר הגנה תעסוקתית אפקטיבית לעובדת חיונית במצב זה, המעסיק פיטר אותה. במקרה נו סף, עובדת בסופרמרקט, אם לילד קטן, פנתה למעסיקה בבקשה לצאת לחל״ת בשל סגירת מסגרות החינוך. המעסיק סירב לאשר את היציאה לחל״ת, ובמקום זאת ניכה לעובדת את ימי החופשה שעמדו לרשותה, מבלי לאפשר לה מענה חלופי. מקרים אלה ממחישים את הפער בין החובה החוקית להתייצבות לעב ,ודה, של עובדת חיונית, לבין היעדר מענה למציאות המשפחתית בפועל, ואת הפגיעה הנגרמת לעובדות .ובפרט לאימהות, בהיעדר הסדרה ברורה והגנה תעסוקתית מספקת ,בעיה נוספת נוגעת לעצם ההגדרה של "עובדת חיונית". בפועל, לא תמיד ברור מי נחשבת לעובדת חיונית ובמציאות בשטח נוצר בלבול רב. במבצעים האחרונים, ובעיקר במבצע "עם כלביא", עלה קושי משמעותי בשטח בהבחנה בין "עובד חיוני" לבין "תחום חיוני". כתוצאה מכך, לא היה ברור לעובדות רבות האם הן אכן נחשבות כעובדות חיוניות. הבלבול התעצם במקרים שבהם מעסיקים הודיעו לעובדות כי הן מוגדרות כ"חי וניות", אך בפועל לא היה לכך בסיס ברור או אחיד, ולא ניתנו הנחיות מסודרות מטעם המדינה. מצב זה הוביל לחוסר ודאות משמעותי, והותיר את העובדות להתמודד לבדן .מול המעסיק כך לדוג' מקרה שהגיע ל״קו של אליס״: פנתה אלינו עובדת ברשת קמעונאית גדולה, שאינה ברשימת המפעלים החיוניים. המעסיק טען כי מדובר בתחום חיוני, ועל כן מחויבת להתייצב לעבודה. למרות .שמבדיקה שלנו לא מדובר במפעל חיוני בתקופת לחימה, שבה עובדות ועובדים נדרשים לקבל החלטות מהירות תחת לחץ, לא ניתן להותיר סוגיות .מהותיות אלו לפרשנות פרטנית של מעסיקים נדרש כי משרד העבודה והגורמים הממשלתיים הרלוונטיים יבהירו באופן חד וברור מי נחשב עובד או עובדת חיונית, באילו תחומים ובאילו תנאים, תוך פרסום הנחיות מסודרות, אחידות ונגישות לציבור העובדים והמעסיקים כאחד . שדולת הנשים בישראל | הברזל32 , ת"א- יפו | טל. 054-4955361 Israel Women’s Network | Habarzel 32, Tel Aviv-Yafo | Tel. 972-544-955361 [email protected] | www.iwn.org.il :לאור האמור לעיל, להלן צעדי המדיניות המוצעים 1. הגדרה ברורה של עובדות ועובדים חיוניים - קביעת הגדרה אחידה, שקופה ומחייבת של .תחומים ותפקידים חיוניים, ויישומה באופן עקבי על ידי כלל המעסיקים 2. הנחיות מחייבות וברורות - פרסום הנחיות מסודרות על ידי משרד העבודה, שיבהירו את היקף החובה להתייצבות לעבודה ואת גבולותיה, כולל מיהם העסקים המוגדרים חיוניים וכיצד המעסיק נדרש לחייב את העובדת להגיע למקום העבודה החיוני. 3. הסדרה כוללת למצבים משפחתיים והגנה תעסוקתית לעובדות חיוניות- קביעת הסדרים ברורים שיתייחסו למצבים של הורים לילדים קטנים, ובפרט כאשר בן או בת הזוג מגויסים למילואים או ששני בני הזוג עובדים חיוניים כאשר מסגרות החינוך סגורות; לצד זאת, יצירת מנגנונים שיגנו על עובדות שאינן יכולות להתייצב לעבודה בשל נסיבות אלו, וכן עיגון התאמות .גמישות כגון עבודה מהבית, הפחתת היקף משרה או שינוי שעות עבודה 4. פיתוח פתרונות טיפול בילדים - הרחבת מסגרו ת לילדי עובדים ועובדות חיוניים ופיתוח .מנגנונים ייעודיים של מטפלות לשעת חירום 2. נשים בהריון נשים בהריון מהוות קבוצה פגיעה במיוחד בתקופות חירום. במהלך מבצע "שאגת הארי" התקבלו ב״קו של אליס ״ פניות מנשים בהריון, שהביעו חשש להגיע למקום העבודה בשל הסיכון הביטחוני בדרך, בין היתר נוכח האפשרות שתישמע אזעקה במהלך הנסיעה, שייאלצו לצאת מהרכב ולהישכב בצד הדרך, או שלא יספיקו להגיע למרחב מוגן בזמן. עבור אישה בהריון, סיטואציות אלה עלולות להיות מורכבות ומסוכנות יותר, הן מבחינה פיזית, בשל הקושי להתנייד במהירות, והן מב חינה נפשית ., בשל הצורך לסכן את העובר הדין הקיים נותן מענה חלקי בלבד ורק לעובדות חיוניות. בהתאם לסעיף3 (א) לחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז - 1967 ., אשה הרה וכן אשה שטרם חלפה שנה מיום לידתה אינן חייבות להתייצב לעבודה עם זאת, ביחס לעובדות שאינן מוגדרות חיו ניות, אין כיום בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס״ו - 2006 , הסדרה ברורה ומפורשת המאפשרת היעדרות או עבודה מרחוק בשל חשש ביטחוני מוגבר הנובע .מההיריון, לנשים שזה להן הריון ראשון אמנם חוק עבודת נשים מעניק הגנ ה מפני פיטורים בהריון, ופגיעה בהיקף משרה או הכנסה, א ך בהעדר פטור מפורש בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, לא ברור אם בקשה להיתר לפיטורי אשה בהריון, אשר נאלצה להעדר מהעבודה בשעת חירום בשל מצבה, תחשב לפיטורין ״בקשר להריון״. בנוסף, תקופת החירום עלולה ליצור חוסר וודאות לגבי רצף הזכויות והוותק של נשים .בהריון ,כך לפי סעיף9 (א) לחוק עבודת נשים, ההגנה מפני פיטורים של עובדת בהריון מותנית בכך שצברה ותק של שישה חודשי עבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה. רק לאחר תקופה זו, מעסיק המבקש לפטר .עובדת בהריון נדרש לקבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה ,זאת בעוד שחובה על .עובדת להודיע למעסיק על הריונה החל מהחודש החמישי להריון, ובכך לחשוף את עצמה לסיכון של פיטורין בדיונים על מתווה החל״ת במבצע "שאגת הארי", אשר התקיימו בוועדת העבודה והרווחה במהלך חודש מרץ, ביקשנו כי תקופת החל״ת תיכלל במסגרת מניין ששת חודשי ההעס קה לצורך תחולת ההגנה על עובדת בהריון לפי סעיף9 (א) לחוק עבודת נשים. זאת, נוכח העובדה שנשים בהריון מצויות בסיכון מוגבר לפגיעה תעסוקתית, בפרט במציאות של סבבים ביטחוניים חוזרים, שבהם נשים מוצאות לחל״ת שוב ושוב. בהיעדר ותק כאמור, ההגנה אינה חלה ולכן ישנה חשיב ות קריטית לאופן שבו מחושבת תקופת העבודה, לרבות ,בתקופות חל״ת שנכפו בתקופת חירום. לאור התנגדות משרד העבודה, במסגרת הדיונים, הצענו פשרה שלפיה ניתן יהיה להכיר בתקופת חל״ת של עד חודש כחלק ממניין ששת חודשי ההעסקה, אך גם הצעה מצומצמת זו נדחתה על ידי משרד העבודה .וארגוני המעסיקים משמעות הדברים היא כי נשים בהריון עלולות לאבד את ההגנה מפני פיטורים רק בשל כך שהוצאו לחל״ת בתקופת חירום, מצב בלתי סביר, אשר .מעמיק את הפגיעה דווקא בקבוצת אוכלוסייה הזקוקה להגנה מוגברת שדולת הנשים בישראל | הברזל32 , ת"א- יפו | טל. 054-4955361 Israel Women’s Network | Habarzel 32, Tel Aviv-Yafo | Tel. 972-544-955361 [email protected] | www.iwn.org.il :לאור האמור לעיל, להלן צעדי המדיניות המוצעים 1. לקבוע הסדרה ייעודית לנשים בהריון שאינן עובדות חיוניות - לרבות אפשרות לעבודה .מרחוק, התאמות תעסוקתיות או היעדרות מוצדקת בתקופת חירום 2. תיקון חוק עבודת נשים - לקבוע כי תקופת חל״ת בתקופת חירום תיספר כחלק ממניין ששת חודשי ההעסקה לצורך תחולת ההגנה לפי סעיף9(א.) לחוק 3. שמירה על זכויות תעסוקתיות - להבטיח כי היעדרות או חל״ת בשל מצב חירום לא יפגעו .בצבירת ותק, בהגנה מפני פיטורים, בדמי לידה או בזכויות לפי חוק עבודת נשים 4. יש לקדם את התיקון במסגרת דיונים עתידיים - להבטיח כי במסגרת דיונים עתידיים על ,מתווים בתקופות חירום .ייכלל הסדר המגן על נשים בהריון בהקשר של חל״ת ורצף זכויות 3. )בנות זוג של משרתי מילואים (ועדת התעסוקה- ,במציאות הביטחונית הנוכחית, שבה עשרות אלפי משרתי מילואים מגויסים לתקופות ממושכות וחוזרות ,נוצרה קבוצה רחבה של נשים, בנות זוג של משרתי מילואים ,הנושאות לבדן בנטל ניהול התא המשפחתי לצד ניסיון לשמור על יציבות תעסוקתית. נשים אלו מתמודדות עם עומס כפול: טיפול בילדים, ניהול משק .הבית והתמודדות עם מציאות ביטחונית מורכבת, תוך ניסיון להמשיך ולהתפרנס במישור התעסוקתי, ההגנה על משרתי מילואים מעוגנת, בין היתר , באמצעות מנגנון ועדת התעסוקה, הפועל מכוח חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט– 1949 . מנגנון זה מחייב קבלת היתר לפיטורי משרת מילואים במהלך שירותו ובתקופה שלאחריו. בשנים האחרונות, ולאור היקף הגיוסים, נקבעה הוראת שעה שהרחיבה את ההגנות גם לבנות זוג של משר תי מילואים, מתוך הכרה בכך שהפגיעה התעסוקתית אינה מוגבלת למשרת עצמו בלבד. ואולם, הוראת שעה זו הסתיימה בסוף שנת2025 ,. עם סיום הוראת השעה ראינו בפניות לשדולת הנשים והן בפניות לפורום נשות המילוא י מניקים, עלייה בדיווחים על פיטורי בנות זוג. הנתונים והניסיון מהשט .ח מלמדים כי נשים אלו מצויות בסיכון מוגבר לפגיעה תעסוקתית בעקבות פעילות של שדולת הנשים בישראל יחד עם פורום נשות המילואימניקים, הוחלט להחזיר את ההגנה על בנות זוג של משרתי מילואים באמצעות ועדות התעסוקה של משרד הבטחון, ,אך זאת באופן חלקי ומוגבל ורק במסגרת מבצ 'ע "שאגת הארי", במסגרת הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס263), התשפ״ו – 2026 , אשר צפויה לעבור בקריאה שנייה ושלישית ביום27.04.2026 . הסדרה חלקית וזמנית זו אינה מספקת מענה למציאות של לחימה מתמשכת. בהיעדר הסדרה קבועה, בנות זוג של אנשי מילואים נותרות ללא הגנה תעס.וקתית מספקת, דווקא בתקופה שבה הנטל המוטל עליהן הוא מהגבוהים ביותר :לאור האמור לעיל, להלן צעדי המדיניות הנדרשים 1. הארכת הוראת השעה - להאריך את תחולת ההגנות התעסוקתיות לבנות זוג של משרתי מילואים לפחות עד סוף שנת2026 . 2. הסדרה קבועה בחקיקה - לעגן את ההגנות לבנות זוג של משרתי מילואים כהסדר קבוע, ולא .כהוראת שעה זמנית 3. הרחבת ההגנה – להבטיח כי ההגנה תחול גם על בנות זוג לשעבר (הורהו האחר של הילד, ילדים עד גיל14 ) . 4. בנות זוג לשעבר של משרתי מילואים לצד הפגיעה בבנות זוג של משרתי מילואים, מתגלים כשלים חמורים במיוחד ביחס לבנות זוג לשעבר, אשר חולקות משמורת על ילדים משותפים עם משרתי מילואים. מהפניות "לקו של אליס" עולה כי נשים אלו נתקלות בשורה של כשלים מערכתיים חמורים: היעדר מידע בסיסי על מצב בקשותיהן לקרן הסיוע, היעדר מספרי פנייה או מנגנון מעקב, דחיית בקשו ,ת ללא נימוק, ולעיתים אף סגירתן ללא כל התראה. בנוסף שדולת הנשים בישראל | הברזל32 , ת"א- יפו | טל. 054-4955361 Israel Women’s Network | Habarzel 32, Tel Aviv-Yafo | Tel. 972-544-955361 [email protected] | www.iwn.org.il קיימים עיכובים ממושכים של חודשים בתשלומים, גם לאחר אישור הזכאות, דבר שמותיר נשים וילדים ללא הכנסה בתקופות קריטיות. לכך מתווספים כשלים מבניים נוספים: היעדר אזור אישי ייעודי המגן על פרטיות האישה, כך שלעיתים בן הזוג לשעבר חשוף למידע אישי ורגיש, חוסר יכולת להפיק מסמכים בסיסיים לצורך מימוש זכויות והיעדר מענה מספק דרך המערכת הצבאית. גם מענים רגשיים כמעט ואינם .ניתנים לאוכלוסייה זו, על אף שהיא נושאת בנטל כבד ומתמשך קושי מהותי נוסף נוגע למבנה מנגנוני הסיוע עצמם, ש ,אינם מותאמים למציאות של משפחות פרודות. בפועל תגמולים והטבות משפחתיים מועברים להורה המשרת בלבד, בעוד שההוצאות על הילדים מתקיימות גם בבית ההורה השני. מצב זה יוצר עיוות כלכלי הפוגע בילדים ומעמיק פערים, ומחייב התאמה של מנגנוני .התשלום למציאות של שני בתי אב נו כח כשלים אלה והאפליה המתמשכת, הגישה שדולת הנשים בישראל, יחד עם פורום נשות המילואימניקים והקליניקות המשפטיות בקריה האקדמית אונו, עתירה לבג״ץ בעניין זכויותיהן של בנות זוג לשעבר של משרתי מילואים( בג"ץ58664-08-25) . במסגרת ההליך, בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי והביע ביקורת על התנהלות המדינה, תוך הדגשה כי מדובר בפער המחייב תיקון. בין היתר, צוין הצורך ביצירת "מסלול ירוק" שיאפשר טיפול יעיל ומהיר בבקשות, והובהר כי אין להתייחס לנשים אלו כאל "מבקשות חסד" אלא כבעלות זכויות. עצם ההתערבות השיפוטית מדגישה את עומק הכש ל המערכתי ואת הצורך בתיקון מיידי. נכון למועד זה, אנו ממתינות .לקביעת מועד דיון בתיק זה :לאור האמור לעיל, להלן צעדי המדיניות הנדרשים 1. הסדרה ייעודית והתאמת מנגנוני הסיוע - לעגן הכרה מפורשת בבנות זוג ובנות זוג לשעבר של משרתי מילואים כזכאיות למענים והגנות, ולהתאים את מנגנוני התגמולים למציאות של שני בתי .אב ואם, כך שההטבות יינתנו באופן המשקף את האחריות בפועל לגידול הילדים 2. קיצור זמני טיפול והבטחת רציפות תשלומים - לקבוע לוחות זמנים מחייבים לטיפול בבקשות ולהעברת תשלומים, ולמנוע עיכובים ממושכים הפוגעים ב .נשים ובילדים בתקופות קריטיות 3. שיפור מערך השירות, המידע והפרטיות - להקים מערכת מסודרת הכוללת אזור אישי ייעודי הן ,לבת זוג והן לבת זוג לשעבר, מספרי פנייה, מנגנון מעקב אחר בקשות, חובת מתן נימוקים להחלטות וכן מנגנונים לשמירה על פרטיות ומניעת חשיפה של מידע איש .י 5 . מתווה החל"ת ישראל רצופה באירועי לחימה ומשברים. כך, בשנת2020 התמודדה המדינה עם משבר הקורונה, שבמהלכו נסגרו המשק ומסגרות החינוך לתקופות ממושכות. בשנת2023 החלה מלחמת "חרבות ברזל", אשר במהלכה - וביתר שאת מאז - מתקיימים סבבי לחימה חוזרים, במסגרתם המשק ומסגרות החינוך נסגרים ונפתחים לסירוגין. למרות מציאות מתמשכת זו, הממשלה לא השכילה לקבוע הסדר קבוע בחקיקה, אשר יאפשר מענה מיידי ומובנה למצבים אלה אשר יגרום לוודאות וביטחון תעסוקתי למיליוני אזרחיות ואזרחים. במקום זאת, בכל סבב לחימה, משרד האוצר מציג מחדש מתווה חל״ת ופיצויים, אשר נדרש לאשרו בחקיקה ייעודית, הליך שאורך זמן רב ומוביל לכך שהמענה מגיע באיחור, לאחר שכבר נגרמה פגיעה .בפועל לעובדות ולעובדים כך גם במבצע "שאגת הארי", שבו הוצג שוב אותו מודל, אשר היה הוצג במבצעים הקודמים: חל״ת לתקופה מינימלית (כ־14 ימי .ם), המבוסס על ניתוק יחסי העבודה, מבלי לבחון באופן מספק חלופות גמישות יותר מחקרים בישראל ובעולם5 מצביעים בעקביות על כך שבמצבי משבר נשים נפגעות בשוק העבודה בשיעור 5 ראו המחקרים המפורטים בהערת שוליים1 .לעיל שדולת הנשים בישראל | הברזל32 , ת"א- יפו | טל. 054-4955361 Israel Women’s Network | Habarzel 32, Tel Aviv-Yafo | Tel. 972-544-955361 [email protected] | www.iwn.org.il גבוה יותר מגברים. מצבי חירום מעמיקים פערים מגדריים קיימים, בין היתר בשל היעדר מדיניות רגישה ל ,מגדר ובשל העומס המוגבר של עבודת טיפול במשפחה, המוטל בעיקר על נשים. כך היה בתקופת הקורונה ."כך עלה גם ממלחמת חרבות ברזל וכך עולה גם מהנתונים הראשוניים לגבי מבצע "שאגת הארי לפי נתוני שירות התעסוקה נכון ליום05.04.2026 , 6 לאחר אישור מתווה החל״ת, נרשמו מאז תח ילת המבצע 142,209 דורשי עבודה חדשים, כאשר למעלה מ־60% מהם הן נשים. בנוסף, כ־40% מדורשי העבודה הן אימהות לילדים קטנים. בשבוע הראשון למלחמה שיעור האימהות דורשות העבודה עמד על29% , אך הוא עלה בהתמדה והגיע ל - 43% בשבוע השלישי. ככל שמסגרות החינוך נותרו סגורות, כ ך אחוז האימהות .דורשות העבודה עלה גם ניסיון העבר מלמד על אותה מגמה עקבית ואף מחריפה. באירועי ה־7 באוקטובר יצאו לחל״ת כ־128 אלף איש, מהם56% נשים, ומתוכן41% אימהות לילדים מתחת לגיל14 . במבצע "עם כלביא" נרשמה מגמה חריפה אף יותר: כ־98 אלף איש יצאו לחל״ת, מהם 69% נשים, ומתוכן כ־40% אימהות לילדים מתחת לגיל 14 .. נתונים אלה מלמדים כי בכל סבב לחימה נרשמת פגיעה חוזרת ואף מתגברת בנשים, ובמיוחד באימהות הפגיעה מתרחשת על רקע פערים מגדריים מבניים קיימים. לפי נתוני ה־OECD , ישראל מדורגת במקום השני מהסוף בפערי השכר.המגדריים7 פערים אלה משפיעים ישירות על חלוקת התפקידים בתוך משק הבית, ובפרט על ההחלטה מי מההורים יישאר עם הילדים כאשר מסגרות החינוך סגורות, ובפועל, פעמים .רבות זו האם הפגיעה מתחדדת עוד יותר כאשר מדובר בעובדות ועובדים שעתיים, אשר רבים מהם נשים. עבור אוכלוסי יה זו, מתווה החל״ת. במתווה "שאגת הארי" אמנם נעשה שיפור בכך שניתן היה לצאת לחל״ת גם ביוזמת העובדת או העובד, אך בפועל הדבר מותנה באישור המעסיק, הנדרש לאשר לביטוח הלאומי את היציאה לחל״ת. עבור עובדות שעתיות, המצויות ממילא בעמדת מיקוח חלשה יותר, מדובר בחסם משמע ותי, אשר .מקשה על מימוש הזכאות בפועל לפיכך, מתווה המבוסס על חל״ת מלא אינו ניטרלי מגדרית. הוא מחזק דפוס קיים של הוצאת נשים משוק .העבודה, פוגע ברצף התעסוקתי שלהן, ומעמיק את הפגיעה בהכנסה, בהיקף המשרה ובאפשרויות הקידום מתווה חל״ת שאינו כולל גמישות פוגע בעיקר בנשים, ובפרט באימהות, אשר פעמים רבות הן אלו שנושאות בנטל ויוצאות לחל״ת בפועל. מדיניות זו מציבה אימהות בפני מציאות בלתי אפשרית: מחד, הן נדרשות להתנתק ממקום עבודתן, לעיתים בידיעה כי הדבר עלול לפגוע בהמשך בהתקדמותן המקצועית, בביטחון התעסוקתי ואף בסיכון לפיטור ים ומנגד, מסגרות החינוך סגורות, הילדים נמצאים בבית, והמציאות .הביטחונית כוללת אזעקות ולחץ מתמשך לפיכך, בהיעדר פתרון של חל"ת גמיש אשר לא אושר גם במסגרת מתווה "שאגת הארי", אימהות נדחקות בפועל לניתוק ממקום העבודה. לפיכך, נדרש לגבש הסדרים חלופיים שיאפשרו להורי ם לחלוק ביניהם את .נטל הטיפול בילדים בתקופות חירום, ולמנוע הוצאה חד־צדדית של נשים משוק העבודה :לאור האמור לעיל, להלן צעדי המדיניות הנדרשים 1. חקיקת מנגנון קבוע למצבי חירום - יש לקדם הסדרה קבועה בחוק שתחול באופן אוטומטי במצבי חירום. בהקשר זה, בדצמבר2024 הוגשה הצעת חוק בראשות ח״כ נעמה לזימי, אשר .מבקשת לקבוע מנגנון קבוע להסדרת שוק העבודה במצבי חירום8 2. מודל חלופי לחל״ת – יש לבחון מתווים של שכר ישיר או סבסוד שכר, אשר ישמרו על הקשר .בין העובד למעסיק וימנעו ניתוק משוק העבודה 6 ראו נתונים בכתבה- "פרדוקס האימהות "וכמה תקבלו בחלת ? 40% מדורשי העבודה החדשים הן אימהות לילדים. 7 OECD, Gender Wage Gap 8 הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון– זכות לשכר בהיעדרות בשעת חירום), התשפ״ה– 2024 . שדולת הנשים בישראל | הברזל32 , ת"א- יפו | טל. 054-4955361 Israel Women’s Network | Habarzel 32, Tel Aviv-Yafo | Tel. 972-544-955361 [email protected] | www.iwn.org.il 3. חל״ת גמיש - יש לקבוע מנגנון שיאפשר הפחתת היקף משרה במקום יציאה מלאה לחל״ת, וכן .לאפשר להורים להתחלק ביניהם בהפחתת העבודה 4. התאמה לעובדות ועובדים שעתיים - יש לקבוע מנגנון שיאפשר מימוש זכאות גם ללא תלות .מלאה באישור המעסיק, ולהבטיח הגנה אפקטיבית לעובדים שעתיים 5. ״תוכנית מגירה״ עם חשיבה מגדרית - י ש לגבש מראש מנגנון קבוע למצבי חירום, הכולל התייחסות להשלכות מגדריות, גם בהתאם להחלטת ממשלה2096 . 6. קיום שולחן עגול בין- מגזרי - יש לכנס שולחן עגול בהובלת משרד האוצר, בשיתוף ארגוני מעסיקים, עובדים וארגוני חברה אזרחית לרבות ארגוני זכויות נשים, לצורך פיתוח מודל ים ,חלופיים להסדרת שוק העבודה במצבי חירום, תוך התייחסות מותאמת לאוכלוסיות שונות .ובהן נשים, הורים, עובדות ועובדים שעתיים ואוכלוסיות נוספות 6 . מתווה הפיצויים לעסקים ונושא מעונות היום הפרטיים במסגרת הדיונים המתנהלים בימים אלה בוועדת הכספים על מתווה הפיצויי ם במסגרת מבצע "שאגת הארי", עולה תמונה מדאיגה. אנו נמצאים כחודשיים לאחר תחילת מבצע "שאגת הארי" ומתווה הפיצויים למעסיקים ולמעסיקות טרם אושר. הדיונים בנושא היו צריכים להתחיל עוד לפני חג הפסח, על מנת לאפשר ודאות ומענה בזמן אמת אך בפועל החלו רק לאחר החג, וגם בש .לב זה טרם הסתיימו המשמעות היא חוסר ודאות משמעותי עבור מעסיקים ומעסיקות אשר עדיין לא קיבלו אף פיצוי כספי. חוסר ודאות זה פוגע ביכולת הניהול של עסקים, ובפרט בעסקים קטנים ובינוניים, אשר נפגעים באופן קשה במיוחד בתקופות חירום, כאשר חלק מהעסקים הם גם בבעלות נשים. בנוסף, יש לזכור כי הפגיעה במעסיקים אינה מנותקת מהעובדות והעובדים, כאשר עסקים נפגעים, הפגיעה מתגלגלת גם לצמצום היקפי .עבודה, הוצאה לחל״ת ופגיעה ביציבות התעסוקתית מעונות ה יום ה פרטיים (לידה- עד גיל3) הכשל הבולט והחמור ביותר במתווה הפיצויים נוגע ל מעונות יום פרטיים לגילאי לידה עד3 ,. גם במבצע זה המדינה ממשיכה להפקיר את תחום החינוך לגיל הרך, ולהתייחס למעונות היום הפרטיים כאל "עסק" רגיל ולא כמסגרת חינוכית- טיפולית חיונית האמונה על שלומם, ביטחונם והתפתחותם של ילדים. תפיסה זו באה לידי ביטוי גם באמירות פ ומביות של שר האוצר, אשר השווה בין מעון יום פרטי לבין "דוכן פלאפל", אמירה שאינה רק רטורית, אלא משקפת תפיסה עמוקה שלפיה תחום הגיל הרך אינו נתפס כאחריות מדינתית, אלא .כפעילות עסקית גרידא גישה זו מובילה לכשל מובנה במתווה הפיצויים- המתווה מבוסס על ירידה במחזור ,כתנאי לזכאות לפיצוי אולם במעונות יום מתקיימת מציאות שונה, הורים משלמים מראש או ממשיכים לשלם גם כאשר המסגרות סגורות או פועלות באופן חלקי. כתוצאה מכך, אין ירידה מספקת במחזור, ולכן המעונות אינם זכאים לפיצוי. מנגד, בהיעדר פיצוי, המעונות אינם יכולים להשיב כספי ם להורים. כך נוצר מצב שבו המדינה .למעשה מפקירה את ההורים, ומעבירה אליהם את נטל המשבר ,הפגיעה הכלכלית בהורים היא משמעותית במיוחד: מדובר במסגרות בעלות של אלפי שקלים בחודש לילד ולעיתים אף יותר כאשר מדובר ביותר מילד אחד. במקביל, הורים רבים נפגעו בהכנסתם, הוצאו לחל״ת או נאלצו לצמצם את היקף עבודתם בשל סגירת המסגרות. בפועל, משפחות רבות נאלצות לשלם על שירות שלא סופק, תוך פגיעה כפולה בהכנסה ובהוצאה. בנוסף, המדינה מסירה מעצמה אחריות ומעבירה אותה ליחסים פרטיים: הורים נדרשים לנהל משא ומתן מול מנהלות המעונות והצוותים הח ינוכיים על החזר תשלומים, מצב בלתי סביר, נוכח יחסי התלות המובנים, כאשר אותם גורמים אחראים על שלומם וביטחונם .של ילדיהם שדולת הנשים בישראל | הברזל32 , ת"א- יפו | טל. 054-4955361 Israel Women’s Network | Habarzel 32, Tel Aviv-Yafo | Tel. 972-544-955361 [email protected] | www.iwn.org.il הפגיעה אינה מסתכמת בהורים בלבד, אלא פוגעת באופן עמוק גם בצוותים החינוכיים. ענף המעונות מצוי ממילא במשבר מתמשך של מחסור בכוח אדם, שכר נמוך ותנאי עבודה מאתגרים. המצב הנוכחי מחמיר את המשבר: מטפלות רבות הוצאו לחל״ת, כאשר דמי האבטלה עומדים על כ־50% – 70% ,בלבד מהשכר, וחלקן בעיקר עובדות שעתיות, אינן מקבלות שכר כלל. המשמעות היא שהעלות הכלכלית של המשבר מוטלת דווקא .על הנשים המוחלשות ביותר במערכת בפועל ,, מדובר בכשל רחב יותר בתחום הגיל הרך בישראל: הסתמכות על שוק פרטי, היעדר הסדרה מספקת פערי פיקוח ותנאי עבודה שאינם תואמים את האחריות המוטלת על הצוותים. למרות שמדובר באחד התחומים הרגישים והמשמעותיים ביותר, המדינה אינה לוקחת אחריות. התוצאה ברורה- ,ההורים המט פלות והמעונות מוחזקים כבני ערובה של היעדר מדיניות והיעדר ודאות תקציבית. מדובר כבר במערכה השלישית מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", ולמדינה היה זמן מספק להיערך מראש, אך היא לא עשתה .כן וההורים, הגנים והילדים משלמים את המחיר לאור האמור לעיל, להלן צעדי המדיניות:הנדרשים 1. חקיקת מנגנון פיצויים קבוע - יש לקבוע מנגנון פיצוי קבוע למעסיקים ולמעסיקות, שייכנס .לתוקף באופן אוטומטי במצבי חירום, וימנע עיכובים חוזרים 2. מתווה ייעודי למעונות יום- יש לקבוע כי עצם סגירת המסגרות בהוראת המדינה תהווה עילת ,זכאות לפיצוי .ולהתאים את המתווה למאפייני התחום 3. פיצוי ישיר להורים - יש להבטיח מנגנון ברור, אחיד ומהיר להחזר תשלומים להורים, ולא .להשאיר זאת להסדרים פרטיים 4. הגנה על הצוותים החינוכיים - יש לקבוע מנגנון שיבטיח תשלום שכר מלא או כמעט מלא ,לצוותים, תוך התאמה גם לעובדות שעתיות .ולמנוע הוצאה לחל״ת כברירת מחדל 5. מסלול ייעודי לאזורים נפגעים - יש לקבוע מסלול מוגבר לאזורים שבהם נמשכת הפגיעה (כגון .הצפון), בהתאם להיקף הפגיעה בפועל 6. הסדרה מערכתית של תחום הגיל הרך - יש לקדם מדיניות כוללת שתעביר את האחריות על תחום הגיל הרך לגורם ממשלתי מרכז י (משרד החינוך), ותכלול פיקוח, הכשרה והרחבת .מסגרות ,בברכה רחלי סונגו, עו"ד מנהלת קשרי ממשל שדולת הנשים בישראל