חומר רקע - גורמים חיצוניים

נייר עמדה לועדה לקידום מעמד האישה בנושא ההשלכות המגדריות של מלחמת "שאגת הארי" והצורך במענה מיידי נייר עמדה זה מוגש על ידי עמותת כ"ן, מתוך מחויבות עמוקה להגנה על עקרון הייצוג ההולם וכחלק .מהמשך פעילות משפטית ענפה לשילוב נשים בעמדות הנהגה /בנייר זה ביקשנו להתמקד בהיבט מגדרי בולט של מלחמת "שאגת הארי" והוא נושא העבודה מרחוק העבודה מהבית בזמן חירות ומדוע אימהות עובדות משלמות את המחיר ראשונות. עבודה מרחוק הייתה אמורה לשנות את כללי המשחק בשוק העבודה. במשך שנים דיברו עליה כעל בשורה של ממש: יותר גמישות, יותר איזון בין בית לקריירה, ופחות חסמים להורים עובדים- במיוחד לנשים. אבל המציאות שנחשפה בזמן מלחמה מלמדת עד כמה ההבטחה הזו חלקית בלבד. דווקא בזמן חירום, כאשר נדמה היה שעבודה מהבית אמורה להקל, מתברר שאימהות עובדות הן מהנפגעות הראשונות בשוק העבודה. נתוני שירות התעסוקה שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שעם פרוץ המלחמה כ- 40 אחוזים מן הנרשמים החדשים כדורשי עבודה היו אימהות, לעומת כ- 23 אחוזים בלבד בשגרה 1 . ככל שמערכת החינוך נותרה סגורה, חלקן אף עלה. זה אינו נתון מקרי. זהו ביטוי מובהק למבנה עמוק יותר של שוק העבודה ושל חלוקת הנטל בתוך הבית. למה עבודה מרחוק לא באמת מגינה על אימהות בזמן מלחמה הבעיה אינה בעצם הטכנולוגיה. הבעיה היא בתנאים שבתוכם הטכנולוגיה אמורה לעבוד. בשגרה, עבודה מהבית יכולה להיראות כמו פתרון יעיל. בזמן מלחמה, הבית הופך בו- ,זמנית למרחב מוגן לכיתה, למסגרת טיפול, ולמקום עבודה. ילדים ללא מסגרות, אזעקות, חרדה, חוסר ודאות ועומס רגשי- כל אלה הופכים את "הגמישות" לא פעם לעומס בלתי אפשרי. במילים אחרות, האפשרות הטכנית לעבוד מהבית אינה שקולה ליכולת אמיתית לעבוד. כשאין שקט, אין מסגרת לילדים, ואין חלוקה מאוזנת של האחריות בתוך הבית, העבודה מרחוק מפסיקה להיות יתרון והופכת לעוד משימה על גב ה של מי שכבר נושאת יותר. הפגיעה אינה מקרית- היא מבנית הסיבה שאימהות נפגעות יותר אינה רק תוצאה של נסיבות המלחמה. היא קשורה גם לאופן שבו שוק העבודה והמשפחה בנויים מראש. .ראשית, נשים עדיין נושאות ברוב הנטל הטיפולי ,גם כאשר שני בני הזוג עובדים, האחריות על ילדים, בית תיאומים, מסגרות, ארוחות וניהול היום- יום נופלת פעמים רבות בעיקר על האישה. בזמן חירום, הדפוס הזה 1 https://www.taasuka.gov.il/he/infoandpublications/pressreleases/pressreleases0504 / לא נעלם- הוא רק מתחדד. כאשר צריך "שמישהו יישאר עם הילדים", כאשר מסגרת קורסת, כאשר נדרש ויתור תעסוקתי - במקרים רבים זו עדיין האם שנדחקת אחורה. שנית, שוק העבודה ממשיך לתגמל נראות ולא תמיד תפוקה . במקומות עבודה רבים, גם כאלה שמתהדרים ,בחדשנות ובגמישות, עדיין קיימת עדיפות מובנית למי שנראה זמין, נוכח ונגיש בכל שעה. בזמן חירום כשהאם העובדת נדרשת לזגזג בין ילדים, בית ועבודה, היא עלולה להיתפס כפחות "זמינה", גם אם בפועל היא יעילה ומחויבת לא פחות. .שלישית, נשים מרוכזות יותר בענפים רגישים למשברים תחומי שירות, חינוך, אדמיניסטרציה ותפקידים ,תפעוליים שונים נפגעים במיוחד במצבי חירום. לכן, הפגיעה אינה רק תוצאה של חלוקת התפקידים בבית אלא גם של המיקום של נשים בתוך הכלכלה עצמה. כבר בשגרה, אימהות רבות משלמות מחיר על עצם היותן אימהות: פחות גמישות אמיתית, פחות הזדמנויות קידום, יותר ספקנות מצד מעסיקים, ולעיתים גם אפליה סמויה. כשהמשבר מגיע, כל החולשות המבניות האלה קופצות מיד אל פני השטח. חשוב שנבין- זו לא רק שאלה של פתרונות נקודתיים לתקופת מלחמה. זו שאלה רחבה יותר על הדרך שבה המשק הישראלי בנוי, ועל המחיר שנשים משלמות בו גם בזמן שגרה- וביתר שאת בזמן חירום. מה חייב להשתנות אם רוצים להתמודד עם הבעיה ברצינות, נדרש שינוי עמוק יותר. .מערכת החינוך חייבת להיתפס כתשתית לאומית חיונית כשמערכת החינוך מושבתת, לא רק הילדים בבית - גם שוק העבודה נפגע. בלי מענה מינימלי, קהילתי או אזורי, לא ניתן לקיים רצף תעסוקתי אמיתי להורים עובדים. גם המעסיקים וגם המדינה צריכים לעבור ממדיניות של ניתוק למדיניות של שימור . חל"ת עשוי להיראות כפתרון קל בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך הוא פוגע בעובדות, בעובדים ובשוק העבודה כולו. במקום להוציא אנשים ממעגל העבודה, צריך לעודד התאמות חירום אמיתיות - ,פיצול שעות, עבודה גמישה באמת שמירה על רצף העסקה ומודלים שמאפשרים להמשיך לעבוד גם בתנא ים קשים. בנוסף, ארגונים חייבים לשנות את אופן המדידה שלהם . כל עוד ההערכה מבוססת בעיקר על זמינות, נוכחות ונראות- ולא על איכות, תוצאה ותרומה אמיתית- מי שנושאות בנטל המשפחתי הכבד יותר ימשיכו להיפגע ראשונות. .ולבסוף, יש צורך בשקיפות מגדרית גם בזמן חירום בלי נתונים אי אפשר לראות את היקף הפגיעה. אם לא מודדים כמה נשים יצאו לחל"ת, כמה צומצמו, כמה פוטרו וכמה יצאו ממעגל העבודה- אי אפשר יהיה לבנות מדיניות רצינית, ואי אפשר יהיה לטפל באפליה הסמויה שהמשבר רק מחריף. לסיכום כאשר המשק נכנס למצב חירום, מתברר שוב שאימהות הן ה קבוצה שנושאת על גבה חלק עצום מן היציבות הכלכלית והחברתית. דווקא משום כך, הן גם הראשונות לשלם את המחיר כשהמערכות קורסות. ,אם המדינה, המעסיקים והחברה הישראלית לא יבנו מנגנוני הגנה אמיתיים להורות עובדת בזמן חירום נראה שוב ושוב את אותו דפוס: ברגע האמת, מי שמחזיקות את הכול יחד- הן גם מי שנדחקות ראשונות החוצה. הגיע הזמן להפסיק לראות באימהות עובדות "פתרון גמיש", ולהתחיל לראות בהן חלק מהתשתית של הכלכלה הישראלית. בלי הגנה על הרצף התעסוקתי שלהן, אין באמת חוסן לאומי. עמותת כ"ן– היא עמותה א- מפלגתית רשומה ללא כוונת רווח, הפועלת מאז שנת2000 לקידום נשים למוקדי קבלת החלטות בישראל, בדגש על הזירה הציבורית והפוליטית . העמותה שמה לה למטרה להביא לייצוג שוויוני בין נשים .לגברים סביב שולחנות קבלת ההחלטות תוך בניית חברה שוויונית יותר עמותת כ"ן היא העמותה הראשונה בישראל שעיקר פעילותה הוא בקידום נשים למוקדי השפעה בזירה הציבורית ,והפוליטית, במטרה לקדם שוויון מגדרי בחברה הישראלית בכל רבדיה. מאז הקמת העמותה עבדנו עם אלפי נשים שרבות מהן השתלבו בתפקידי הובלה והנהגה פוליטיים בקהילה, ברשויות המ קומיות המחוזיות, ובהנהגה הארצית. עמותת כ"ן בהובלת יו"ר העמותה ד"ר אורית רשפי לביא , פועלת בפריסה ארצית בשיתוף עם משרדי ממשלה, מרכזי השלטון המקומי, מוסדות אקדמיים, רשויות מקומיות, ושותפים מהמגזר השלישי והעסקי. הפעילות שלנו מתמקדת באיתור וקידום מנהיגות נשית פוטנציאליות, הכשרת נשים לתפקידי הובלה, קידום חקיקה מודעת- מגדר שמסירה חסמים, והעלאת השוויון המגדרי כבסיס לחברה טובה יותר על סדר היום הציבורי. העמותה פונה לכל הקשת ,החברתית בחברה הישראלית. העמותה מציעה מגוון רחב של ידע וכלים באמצעות קורסים, הרצאות, סדנאות, כנסים מפגשי יעוץ אישיים ועוד. בכל הפעילויות שלנו אנו דורשות ראיה מגדרית, בנוסף, מעו דדות נשים למעורבות ציבורית ופוליטית במקום מגוריהן במטרה ליישם חלוקה שווה של תקציב ומשאבים בין צרכיהם של נשים וגברים. בהמשך לפעילותה הענפה בשטח, עמותת כ"ן מפעילה את הפורום המשפטי לקידום שוויון מגדרי- בראשותה של עו"ד עדי לוי סקופ ,, המכהנת בנוסף כחברת מועצת העיר כפר סבא, צוות חשיבה ועשייה המורכב ממשפטניות.ים חוקרות.ים ואנשי מקצוע, הפועל ליצירת הצעות חוק ויוזמות רגולטוריות שיביאו לשינוי מבני ארוך טווח. העמותה רואה בקידום חקיקה מודעת- מגדר אבן יסוד בהשגת היעד50:50 עד שנת2030 - יעד שהוגדר על ידי האו״ם, ואומץ כיעד לאומי לשוויון בייצוג. יעד השוויון המגדרי הוא היעד החמישי ביעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא5 SDG . מטרת היעד היא להנחיל שווי ון בין המינים עד שנת2030 ולפעול למען העצמה נשית ,ולטובת שוויון מגדרי בנושאי בריאות חינוך וביטחון. בין מטרות היעד, קביעת נורמות חוקיות לקידום שוויון מגדרי ולאפשר שוויון הזדמנויות למנהיגות ( ושילוב נשים בתפקידי קבלת החלטות בפוליטיקה, במגזר העסקי והפרטיhttps://sdgs.un.org/goals/goal5 .)