פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 199 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ופרוטוקול מס' 103 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ו (10 בפברואר 2026), שעה 10:39 סדר היום: << נושא >> הצלת חיים ומניעת אלימות כלפי נשים, באמצעות חדשנות וטכנולוגיה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עדי עזוז – מ"מ יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יאסר חוג'יראת – יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה מירב בן ארי איימן עודה מוזמנים: ליאור מלמד – מנהל תחום מחקר טכנולוגי, המשרד לביטחון לאומי רס"ב זוהרה עטיה – ראש צוות זכויות נפגעי עבירה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סג"ד עליזה אדרי אמיתי – סגנית מפקדת יחידת משגב, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי ר"כ ליאת שמחי – רת"ח מניעה, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי דניאל רז – עו"ד, ממונה ארצי תחום מעמד אישי, משרד המשפטים רונית לזר מוסקוביץ' – עו"ד, ממונת אלמ"ב מחוז חיפה, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים הדס גבריאל זני – עו"ד, ממונה ארצית נפגעי עבירות המתה וחרבות ברזל, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים עדי טל נוסבוים – עו"ד, ממונה החטיבה החברתית, משרד המשפטים אפרת פילזר ביזמן – עו"ד, ממונה משפטית, נציבות זכויות נפגעי עבירה, משרד המשפטים גל הרניק בלום – עו"ד, פרקליט, המחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים ברברה לנג – עו"ס, מנהלת תחום בכיר, המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ופגיעות מיניות, משרד הבריאות סאיד תלי – מנהל תחום טיפול באלימות במשפחה, משרד הרווחה והביטחון החברתי רייזי ארליך – מנהל תחום פ.א משפחות במשבר/אלימות, משרד הרווחה והביטחון החברתי אריאל איתן – ממונה על השוויון המגדרי ומנהל תחום ניו מדיה ודיגיטל, מערך הסייבר הלאומי, משרד ראש הממשלה דנה פאר – מנהלת האינקובטור, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד הכלכלה והתעשייה איריס בן יעקב – ממונה חינוך למיניות ומניעת פגיעה, שירות פסיכולוגי ייעוצי, משרד החינוך שנית נורי – עו"ד, מ"מ יו"ר משותפת בפורום משפחה, לשכת עורכי הדין בישראל דור אילון – עו"ד ועו"ס, מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי הסיוע לילי בן עמי – מנכ"לית, פורום מיכל סלה מי-טל גרייבר שוורץ – עו"ד, מנהלת תפעול פרויקטים בכירה, פורום מיכל סלה טל בביוף – מנטור טכנולוגי, פורום מיכל סלה דרור רוזנברג רם – יועצת למנכ"לית, פורום מיכל סלה קרין ביבס – יזמת ומייסדת, CRICKET מיאדה בדארנה – מנכ"לית, מיזם Whispers אלישבע מגורי – עו"ד, מנכ"לית, מיזם Lioness.ai יבגני קוצרוב – מנכ"ל, SheProves - מניעת אלימות באמצעות AI ליטל כהן – מייסדת, מיזם Protech me נעמה פיילכנפלד – מנכ"לית, עמותת מא'את עדי קריאף – מייסדת, הקפסולה מוריה סילפן – מנכ"לית, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות ייעוץ משפטי: עמית מלמד מנהלות הוועדה: דלית אזולאי – מנהלת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי איילת חאקימיאן – מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצלת חיים ומניעת אלימות כלפי נשים, באמצעות חדשנות וטכנולוגיה << נושא >> << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> בוקר טוב לכולם. אני שמח לפתוח את ישיבת המדע והטכנולוגיה, ישיבה משותפת עם הוועדה למעמד האישה, שתנהל איתי חברת הכנסת עדי עזוז. כמובן, הנושא הוא הצלת חיים ומניעת אלימות כלפי נשים באמצעות חדשנות וטכנולוגיה. אני אפתח את הישיבה בנושא שקשור איכשהו גם לאלימות. בתקופה האחרונה אנחנו רואים שיש מגמה מחברי כנסת במשכן שמנסים כל הזמן להסית נגד רופאים מהחברה הערבית, רופאים שנותנים את כל יכולתם ואת כל הכישורים שלהם בשביל לטפל באנשים, בלי הבדל בין ערבי, יהודי, דת, גזע ומין. אבל יש מגמה כזאת שכל הזמן מנסים להגיד שיש אפליה לקבלת תלמידים ללימודי רפואה באוניברסיטאות. פעם אומרים שהם מקבלים יותר תקציבים, ופעם אומרים שאסור להם לשבות, אסור להם להביע דעה, אסור להם עוד ועוד דברים. אנחנו אומרים שאלימות בחברה הערבית היא אלימות שפוגעת בכל הסקטורים, בכל האנשים. נרצח גם רופא, נרצחו גם ילדים, וזכותם של הרופאים הערבים גם להביע עמדתם, כי כשהם חוזרים מהעבודה שלהם בבית החולים, הם חוזרים למציאות אחרת, למציאות של איומים. לפעמים אפילו גם יש רופאים שמאוימים, שמבקשים מהם גם לשלם פרוטקשן, כי הם רופאים מצליחים ויש להם מרפאות, וזו הסיטואציה. לכן אני רוצה להגיד לחברי הכנסת שהגיע הזמן שיתעלו ברמה, והמשכן הזה, משכן הכנסת, צריך להיות משכן שמאחד ולא מפלג ולא מסית, כי אם אנחנו רוצים לדבר נגד אלימות – זה צריך לצאת מתוך המשכן הזה, שלא להסית נגד חברה כזאת או חברה אחרת. אז אנחנו נחזור לנושא שלנו, נושא האלימות, גם בקרב נשים. הנתונים קשים מאוד. וגם כבן של החברה הערבית, אנחנו רואים שבעצם כמעט 50% מהנרצחות הנשים הן מהחברה הערבית, למרות שהאחוז שלנו הוא 20%. זאת עובדה. אני מקווה שעם כל הטכנולוגיה והקדמה אפשר לעזור לאותן נשים ולהציל חיים, על ידי השימוש בכלים טכנולוגיים שאנחנו נשמע עליהם גם היום.  בבקשה, חברת הכנסת עדי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה, חברי, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. אנחנו באמת נפתח את הדיון על רקע עלייה מדאיגה מאוד בשנה הקודמת ברצח נשים. אנחנו מגיעים גם מדיון קודם של הוועדה לביטחון לאומי, שניסינו לדלות בו נתונים, דיון שיזמה חברתי חברת הכנסת מירב בן ארי, ולצערנו לא הצלחנו לקבל נתונים. לפי ספירה מסוימת 31 נשים נרצחו, לפי ספירה אחרת 46 נשים נרצחו, וכל אישה זה עולם ומלואו. ולצערי, אנחנו לא יכולים אפילו לעמוד – זו לא מגפה, זו לא גזירת גורל – את רצח הנשים.  עכשיו, חשוב לי גם להגיד ש-46 נשים שנרצחו זה קצה הרצף. עד שאנחנו מגיעים לקצה, יש מדורי גיהינום שנשים עוברות, ועל זה בעצם הדיון היום יתכנס – כדי לראות איך אפשר לייצר פתרונות. בהמשך של הדיון אולי גם לדבר קצת על באמת מה שיש, האזיק האלקטרוני והאתגרים הקיימים שיש היום, שאנחנו מדברים על ה-15 קילומטר כל הזמן. אני בחמישי האחרון הייתי באילת, וגם האמצעי הזה לא יעיל עבור אנשים שגרים בעיר קטנה ובסמיכות, ונשמח גם לשמוע כך מה יש למשטרה להגיד כבר בקיים שלה. אנחנו נפתח את הדיון תכף ונציג את הדברים על ידי פורום מיכל סלה, ואז את הפתרונות הטכנולוגיים. אני רוצה להגיד שזה קצת משמח לקיים גם דיון על פתרונות, על אפשרויות ועל מה אנחנו יכולים לעשות, ואני שמחה ומודה לכל מי שהגיע והגיע, כי זה באמת דיון חשוב מאוד, שהוא מציל חיים, אז תודה רבה.  לפני שנתחיל, אני מקריאה נוסח שהוא חשוב, וחשוב שמי שרוצה לדבר שתקשיב, ואם יש קושי או שהיא לא רוצה שיחשפו אותה – שתגיד לנו. זה לפי סעיף 120 לפרוטוקול. "כידוע, ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת בפרוטוקול, וגם שידורי הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. לאור העובדה שעלולים לעלות בישיבה הזו נושאים רגישים הנוגעים לצנעת הפרט, אני קובעת, בהתאם להוראות סעיף 120 לתקנון הכנסת, כי לא ייכללו בפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים הנוגעים למשתתפים שביקשו זאת בשל כך שהדבר עלול לגרום להם או לאדם אחר נזק".  יש פה גם את דלית וגם את איילת, אתם יכולים לגשת. מי שרוצה לדבר ולא רוצה להיחשף – בבקשה להגיד. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> לפני זה, חברת הכנסת מירב, רוצה להגיד משהו? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן. קודם כול, תודה רבה על הדיון לשניכם, דיון משותף חשוב מאוד. אני מלווה את פורום מיכל סלה כבר תקופה ארוכה, ואת לילי. לילי באמת עושה באמת פתרונות מדהימים. מנצלים גם את ההייטק לסיוע לנשים נפגעות אלימות. כי בסוף, כמו שלילי לימדה אותי, הרצח זה בסוף, ואלימות זה סוג של דינמיקה בתוך הבית. ואני לא אגזול את הזמן. אני רוצה שאת תדברי על כל הדברים המדהימים באמת שאתן עושות, ויש נשים נפלאות, ובכלל, יש כאן הרבה נציגים של החברה האזרחית, והם עושים עבודה מדהימה, כי יש ואקום בשלטון. את השלטון זה לא מעניין, ואת השר זה בטח לא מעניין.  ואני חייבת להגיד שני משפטים על מה שחברת הכנסת עזוז גם דיברה על הדיון הקודם. קודם כול, אני יזמתי דיון ב-05 בינואר בוועדה לביטחון פנים על נתוני פשיעה, ביניהם רצח נשים. היום, לאחר חודש וחצי, ורק לאחר התערבות של יושב-ראש הכנסת, יו"ר הוועדה הסכים – לא הסכים, כופפנו אותו – וקיים את הדיון על נתונים. נתונים. המינימום. שיבינו כמה נשים נרצחו.  אז היום נאמר הדוברות, או איך שזה נקרא: 46 נשים נרצחו – 17 מעגל יהודי, 26 ערביות, כל השאר הן זרות. זה לפחות עדכון אחרון ל-2025. כמובן שנוסיף כאן את הנתון שהוא משמעותי מאוד, שב-2025 זה 83% עלייה. נכון? למדתי טוב. מה שחשוב מאוד לשר הזה, כל הזמן, זה לדבר על ערבים ויהודים. מבחינתי זה לא משנה, אבל מכיוון שזה חשוב לו מאוד, אנחנו נדבר על כך ש-17 מהן, נכון, נשים יהודיות, ושלוש נרצחו בנשק חם, שאושר על ידי הממשלה הזאת, צריך לומר. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> וגם חשוב להגיד שהעלייה הכי גדולה בשנה שלה היא דווקא ברצח של נשים יהודיות. זאת אומרת, זה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נכון. עוד פעם, לי זה בכלל לא משנה, כי בסוף אישה היא אישה, אבל מכיוון שהשר כל כך - - -, אז צריך להגיד לו שגם בזה הוא נכשל, אוקיי? למען הסר ספק. ואני רוצה להגיד לכם משהו: בדיוק שוחחתי עכשיו עם היועצת המשפטית של הכנסת, ואמרתי לה שאני 11 שנים פה, מ-2015, עם הפסקה של שנתיים, ומעולם לא ראיתי ביזוי כזה של ועדה לביטחון פנים, שהיא אמונה לתת נתונים לציבור על הפשיעה בישראל. אגב, גם שאלנו על רצח בכלל. שאלתי אפילו על גנבות רכב. הוועדה התכנסה ב-09:00, וב-09:30 סיימו חברי כנסת לדבר. תבין, היינו איזה שמונה-תשעה ח"כים, באו מלא ח"כים, ערבים, יהודים, באמת, הגענו כולם כדי לשבת. כמובן רק האופוזיציה – את הקואליציה זה לא מעניין, אבל לא אכפת לי. הגיעו הרבה ח"כים, אז כל אחד דיבר שלוש דקות – 09:30 סיים. הדיון פוצץ ב-09:42.  אני חייבת לומר שב-08:00 ישבתי עם חבר הכנסת נאור שירי ואמרתי לו: "אתה תראה שאנחנו נקיים את הדיון ואחרי 10 דקות הוא יפוצץ אותו". אמרתי, ולצערי צדקתי. אגב, זה מה שהיה לי בפורום מיכל סלה, יש לי דז'ה וו. גם בפורום מיכל סלה, כשיזמתי דיון מהיר, גם שם הוא פוצץ, אבל איתרע מזלו ומרגי הוציא אותנו מהבוץ שלו, וזה בטח, אבל אני אתן ללילי לדבר.  אני רוצה להגיד משפט: העובדה היא שהכנסת, התפקיד שלה הוא לפקח על עבודת הממשלה. זה התפקיד שלה, זו המהות שלה, בשביל זה אנחנו חברי הכנסת. לא רוצים כנסת? תסגרו את הכנסת, שרק הממשלה תנהל. אבל העובדה שכמעט שמונה, תשעה חברי כנסת יושבים ואומרים: "כמה נשים נרצחו ב-2025?" – מה? היא כבר קבורה באדמה, אי-אפשר להוציא אותה – והשר הפחדן הזה, הכושל הזה, שקיבל מיליארדים וסמכויות, לא מסוגל לבוא ולהגיד. חודש וחצי חיכיתי. היא כבר קבורה, אי-אפשר להוציא אותה מהאדמה, וגם הוא קבור, כי לא היו מספרים כאלה בחיים של רצח. ואז הוא יושב מול עיר אחת הדוברות ואומר לי: "כן, 309 נרצחים ב-2025, זה נתון לא טוב". << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לא טוב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא טוב לנו שאנשים מתים, אבל זה התפקיד של הכנסת. ואני רוצה להגיד לך דבר אחרון: אנחנו לא נפסיק לפקח על עבודת הממשלה. כל עוד הכנסת יושבת פה, ויש כאן ארגוני חברה אזרחית ומשרדי ממשלה – זה התפקיד שלכם בדיוק. ואני רוצה דווקא במילה אופטימית: אני חושבת שמה שאנחנו רואים פה זה ארגון חברתי שהבין שיש ואקום ונכנס, ויש פה עוד הרבה ארגונים חברתיים שעושים את זה, ויש פה גם משרדי ממשלה שעושים את זה. צריך לומר ביושר: יש פה משרדי ממשלה שעובדים, למנוע את הרצח הבא. אני לא רוצה לחסל את כולם, להפך, יש כאן פרצופים שאני מכירה ואוהבת. אני רוצה לתת לכם כוח ושלא תירתעו, כי בסוף התפקיד שלנו – לא רק של חברי הכנסת, גם חברי הכנסת, התפקיד שלכם – הוא למנוע את הרצח הבא. ולא משנה גם אם נתקלים בחומות. והיום, זה מדהים שידעתי, אמרתי לנאור: "אתה תראה, 10 דקות הוא יפוצץ לי את הדיון".  גם הדיון על מיכל סלה, האחרון, בוועדה לביטחון פנים, פוצץ, והנה, תראי אותך היום. אז יש מקום לאופטימיות. הוא פוצץ, אגב, 10 דקות והוא פוצץ. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> הדיון כאן יתקיים עד הסוף. לא יהיה פיצוץ לדיון, ואנחנו נשמע את כולם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ממש לא, כי אתם אנשים טובים, זה מה שיקרה. זהו, תודה רבה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> לילי, בבקשה. << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי. אני אגיד מילה על הדיון שפוצץ. זה היה דיון בוועדה לביטחון לאומי שתכננו אותו מראש. בדיוק כמו פה, הרבה מאוד עבודה מקדימה, ערוץ הכנסת שעשה שידור לייב.  הבאנו שתי נשים מאוימות – אחת עם כלב הגנה, עם כלבן הכנסת. האישה הגיעה עם כלב ההגנה שפורום מיכל סלה נותן לה, ואישה נוספת עם סיירת מיכל, שזה לחצני מצוקה, מצלמות אבטחה וכן הלאה, והן פעם בראשונה בחיים שלהן הסכימו לספר את הסיפור שלהן. סידרנו עם ערוץ הכנסת שיטשטשו אותן. כלומר, היו הרבה מאוד הכנות. ובדיוק כמו שמירב בן ארי מספרת, שהיא הייתה בדיון, 10 דקות אחרי שאמרו כמה מילים חברי כנסת – יו״ר הוועדה אמר: "הדיון נסגר" ויצא, ושתי הנשים האלה ישבו לידי, ואני פרצתי בבכי. זה הגיע לכול, אבל אני הרגשתי שהן הושתקו עוד פעם. ותודה לכם על הבמה הכול-כך מכובדת שהרמתם פה, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת וחברת הכנסת עדי עזוז וחברת הכנסת מירב בן ארי, שמלווה אותנו באמת מהיום הראשון. אני רוצה להגיד לכם תודה שאתם נותנים פה במה כל כך מכובדת, ועוד בוועדת המדע.  יש פה אמירה. יש פה אמירה שאנחנו לוקחים את הנושא של ביטחון נשים, ואנחנו מעבירים אותו מהתחום של רווחה, של טיפול. אחרי דבר שהוא נורא שקורה – אנחנו מעבירים אותו למקום של ביטחון, של טכנולוגיה. לעבור מהשיח של הקורבנות לשיח של עוצמה, של פתרונות, של חדשנות, של סולידריות. וזה ששניכם פה מנהלים את הוועדה הזאת, אני חושבת שזה אומר הכול. יש בזה משהו סימבולי, מרגש מאוד, כי זה בדיוק החזון של פורום מיכל סלה. זה בדיוק השינוי בשיח.  (הצגת מצגת) שתבינו מה אנחנו עושות בפורום מיכל סלה. אני אציג את עצמי: אני לילי בן עמי, אני מנכ״לית פורום מיכל סלה, ואחותי מיכל, ב-2019, ב-03 באוקטובר, נרצחה על ידי בן הזוג שלה בבית שלה. ושם, על הקבר של מיכל, אני אמרתי שרצח נשים זה לא גזירת גורל. הדבר הכי קשה שאני הבנתי זה שאני כן – היום אני יודעת – אני כן יכולתי להציל אותה. אנחנו יכולנו להציל את מיכל. וזו הסיבה שהקמתי את העמותה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא את ספציפית. כל הכבוד. בשביל זה יש - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> מדינה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש אנשים שאמורים לעשות את זה בשבילך. את לא צריכה לקחת על זה אחריות. << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> היום אני מקדישה את החיים שלי להציל נשים אחרות. ובעצם החזון של עמותת פורום מיכל סלה, שפה בוועדה אנחנו יכולים לראות אותו בעיניים, זה בדיוק לקחת את התחום הזה של אלימות כלפי נשים, שהיה מסווג כתחום של רווחה, של טיפול, ולהעביר אותו לתחום של ביטחון, חדשנות, טכנולוגיה. תחשבו על זה שנייה. אנחנו הסטארט-אפ ניישן, ישראל. אנחנו משקיעים כל כך הרבה משאבים בביטחון, בלוחמה בטרור. יש פה את המוחות הכי טובים. איך יכול להיות, כשמדובר בביטחון של נשים בבית, אז זה בצד? ובפורום מיכל סלה, כשהקמתי את העמותה בשנת 2020, פעם ראשונה ישבו בשולחן אחד מומחי הייטק, מומחי לוחמה בטרור, יחד עם מומחיות ומומחים מתחום של אלימות במשפחה. עשינו חשיבה מחוץ לקופסה ופיתחנו פתרונות חדשניים, שאתם הולכים היום לראות אותם.  הגיעו לכאן היום שישה צוותי סטארט-אפים טכנולוגיים, כולם מוקדשים להצלת חיים, מניעת רצח נשים. הם באו פה להראות לכם – זה יזמים, סטארט-אפיסטים, סטארט-אפיסטיות, שמקדישים את החיים שלהם, שהרימו את הכפפה, שנענו לקריאה של פורום מיכל סלה, והם המציאו, תקשיבו טוב, הם המציאו את הפתרון בתוך הפעילות שלנו.  אנחנו הרמנו האקתון; יש לנו אקסלרטורים; יש לנו תוכניות שהרבה מהיושבים פה גם מעורבים בהן. אנחנו עושות את זה יחד איתכם, עם המשטרה, עם משרד המשפטים – הנה, דניאל מהנהן – עם מערך הסייבר הלאומי שנמצא כאן, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד ראש הממשלה, בוודאי עם המשרד לביטחון המשטרה, שב״ס. באמת כולם מגיעים, יחד עם אנשים כמו טל בביוף, שיושב פה לידי, שהוא לשעבר סגן נשיא מובילאיי, וטל גם באופן אישי, בהתנדבות, מלווה את הסטארט-אפים שלנו כבר הרבה שנים, ולשמחתי עוד הרבה אנשי הייטק כמו טל. איפה שי? שי, תרים את היד. שי הוא מומחה לבינה מלאכותית, שגם מלווה סטארט-אפים שלנו, והם עושים את זה בהתנדבות. ובעצם זה השילוב, לקחת. יש פה את סאיד תלי, סאיד מלווה אותנו מהיום הראשון, ורייזי שלידו, הם ממשרד הרווחה, זה הפיקוח הארצי של אלימות במשפחה, והם איתנו מ-Day 1. וזה בדיוק השילוב שאני מדברת עליו: טכנולוגיה, והתחום של מניעת אלימות כלפי נשים, והתחום של לוחמה בטרור – גם שם יש לנו מתנדבים שאני לא יכולה, לצערי, להגיד את השמות שלהם – גם אנשי שב״כ וביטחון ואנשי 8200, ויש את נעמה, שהיא לשעבר 8200 – נעמה, תרימי את היד – שהיא תספר לכם על המיזם שלה. זה העתיד, והעתיד הזה הוא פה, ובזכותכם, חברי הכנסת, תודה שאתם נותנים לנו את הבמה הכל-כך מכובדת הזאת, כי באמת הגיע הזמן שהממשלה, מדינת ישראל, שהמומחיות שלה באמת – טוב, אמרתי את זה כל הזמן לפני ה-07 באוקטובר. כאמור, אני עושה את זה מאז שאחותי נרצחה ב-2019 – אנחנו מדינה שאמורה להיות מומחית בביטחון. אנחנו אמורים להיות מומחים בהגנה על האזרחים שלנו. אנחנו אמורים להיות מומחים בביטחון בבית, ויש לנו תעשיית הייטק מפוארת, אז הגיע הזמן שממשלת ישראל תרתום את המוחות המעולים שיש פה לביטחון של נשים בבית. ובפורום מיכל סלה אנחנו עשינו מחקר הראשון מסוגו במדינה, כמה עולה נרצחת בבית, כמה עולה קורבן אלימות במשפחה למדינת ישראל. מעולם, אף אחד לא חשב לבדוק את זה. במדינות אחרות כן עשו בדיקות כאלה. אתם מוזמנים להיכנס – עשינו את זה יחד עם SFI, עם Fiver. הנתונים נמצאים באתר שלנו. זה נכון גם כלכלית, גם למשק, גם למדינה, להשקיע משאבים.  מבקר המדינה נתניהו אנגלמן, שביקש ממני להשיק את הדוח האחרון שלו בחודש יולי על אלימות במשפחה – אני הייתי הפרזנטורית הרשמית של מבקר המדינה. הוא מדבר על כך שכ-3% בלבד מהתקציב הממשלתי הולך למניעה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> בכלל? << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> וזה חלק משמעותי מהסיפור. ואני רוצה להגיד, כל מי שיושבים פה, תראו את היזמים המדהימים. הם לא סתם מקדישים את החיים שלהם עם הטכנולוגיות, עם הפיתוח של הסטארט-אפים, כי אפשר להציל, אפשר למנוע את הרצח הבא.  היה משפט קשה מאוד ששמעתי בטלוויזיה מדובר משטרת ישראל לפני חודש בערוץ 12. הוא אמר שם משפט שהיה לי קשה מאוד לשמוע. הוא אמר: "אני לא יכול למנוע רצח נשים בבית". דובר המשטרה אמר את זה. הוא אמר: "אני לא יכול למנוע בעל שירצח את אשתו". ואני אומרת לו: הלו, אתה עושה את זה. משטרת ישראל עושה את זה, יחידת משגב. יושבת פה עליזה אדרי, היא עושה את זה כל יום, וזה בתוך המשרד לביטחון לאומי. היא כל יום מצילה נשים מפני רצח מידי בן הזוג. ואנחנו עושות את זה.  בסוף, זה מיתוס ישן ומיושן שצריך לקבור, שרצח נשים זה דבר שאי-אפשר למנוע. בוודאי שאפשר למנוע. אני אגיד לכם גם למה. זה לא כזה מסובך – יש דפוסים, והכל חוזר על עצמו, ואפשר לזהות את זה כבר בשלב של הדייטינג, וגם בשלב של אחרי. ובגלל זה אפשר להציל את מיכל. גם כשאין אלימות פיזית, גם כשאין פנס בעין, יש סימן שלא משאיר סימן, ואנחנו יודעות ויודעים לזהות את הסימנים האלה. אנחנו מיפינו אותם, והכול נמצא באתר שלנו. אפשר להיכנס ל-"תמרורי אזהרה בזוגיות" של פורום מיכל סלה. ועם החבר'ה המעולים שיש פה, אנחנו בעצם לקחנו את האתגרים האלה, את הדפוסים האלה, ואנחנו בעצם מפתחים להם פתרונות כדי לעשות מניעה, כדי לעשות הצלת חיים. אני אשתף שלא כל היזמים שלנו יכלו לבוא היום, מן הסתם. באמת הומצאו במסגרת הפעילות של פורום מיכל סלה למעלה מ-400 סטארט-אפים, ומלווים עד היום כמעל 30. אבל אני אספר לכם על שניים שלא הגיעו לכאן היום, שמראים, ממחישים את מה שאני אומרת. אחד נקרא "MedFlag" של ד"ר סתיו דבון, שהיא רופאה. היא מההאקתון הראשון שלנו. היא המציאה את הפתרון, שזה בעצם לקחת את הדאטה. למדינת ישראל יש ביג דאטה. מערכת הבריאות בישראל היא ציבורית, בניגוד לארצות הברית, למשל, ואפשר לזהות אצל נשים באלימות דפוסים שחוזרים על עצמם.  נשים באלימות הן צרכניות בריאות יותר מהממוצע, צורכות בריאות יותר מהממוצע, והטכנולוגיה שהיא בנתה בעצם, באמצעות בינה מלאכותית, מקפיצה לרופא המשפחה דגל, כדי שהוא יוכל לדבר עם אותה אישה ויוכל להציל אותה. יש משתנים רפואיים, שזה לאו דווקא הפנס בעין, שאנחנו יכולים לזהות על נשים באלימות ויכולים להציל להן את החיים. לי הייתה פגישה עם המשרד לביטחון פנים, כשקראו לו משרד לביטחון פנים, עם הצוות שלהם, לגבי "מוקד 100". מוקד 100 זה ביג דאטה. בואו נכניס בינה מלאכותית למוקד 100. אני אתן לכם דוגמה שקרתה באנגליה, שצוות של גוגל, שהם שותפים שלנו, סיפרו לי. סיפרו לי שבאנגליה יש שכונה בלונדון, של דיור ציבורי, והכול שם ממוחשב, ובאמצעות הבינה המלאכותית הם גילו שבתים של דיור ציבורי שהייתה בהם תחלופה חוזרת של המשקופים – יש שם אלימות במשפחה. ואת זה המחשב גילה. ולמה? כי טורקים את הדלת הרבה פעמים, נכון? אז באמת הבינה המלאכותית והכלים, היום, הרי, משתמשים בטכנולוגיה כדי לזהות שאת רוצה לטוס ליוון. לפני שאת אמרת שאת רוצה לטוס ליוון – את רואה פרסומת. משתמשים בזה לפרסומות, משתמשים בזה ללוחמה בטרור, ובואו נדבר רגע על לוחמה בטרור. זה נראה למישהו פה הגיוני שתהיה עמותה פרטית שתגן על אזרחים ישראלים מפני טרור? זה נראה לכם שתהיה איזו עמותה פרטית שתמגן בתים ותגן על אזרחים מפני טרור ופיגועים? זה לא הגיוני, נכון? זה תפקיד של מדינה. אז אני קוראת פה למדינה: בואו תיכנסו, בואו תיקחו. אני הגשתי את כל הפתרונות, כל התוכניות שלנו לממשלה. אני אשמח מאוד לעשות דברים אחרים, ולפתח עוד פתרונות. אנחנו רואות את עצמנו כמו חברת רפא״ל – מפתחות פתרונות. אני מחכה שיהיה לנו פנאי כדי לפתח גם פתרונות שקשורים לסייבר, כי אחד הדברים שהכי חוזרים על עצמם, אם מדברים על דפוסים, זה שהוא עוקב אחריה עם הנייד. אז דמיינו טכנולוגיה שעוד לא עשינו, שאישה מגיעה למשטרה או לרשות אחרת ממשלתית ואומרת: "אני חושדת שהוא עוקב אחריי, כי הוא מופיע בכל מיני מקומות", ואז המשטרה מורידה לו ואומרת לה: "הנה בואי נראה. יש לי כאן תוכנה שגם בודקת אם יש לך רוגלות על הנייד וגם מנקה לך אם את רוצה, גם נשמור את זה לראיות", כי זה לא חוקי לעשות האזנת סתר, זה לא חוקי לשים רוגלות לבן-אדם בנייד. אז קודם כול אפשר לעצור את הבן אדם הזה, וזה טוב למדינה שנעצור את הפסיכופטים האלה, אבל גם יכולים לנקות לה ולעזור, אין היום שום שירות כזה. וזה דבר קיים. למה שלא נעשה את זה לאזרחיות ולאזרחים שלנו ונציל אותם? פתרון כזה היה מציל את אחות שלי, לדוגמה, כי זה אחד הדפוסים שחוזרים, שהוא מרגל אחריה והיא חושדת שהוא מחטט לה בנכסים הדיגיטליים שלה. אז אני אשמח מאוד לשיתוף פעולה, וגם אפילו לתת את כל מה שאנחנו עושות לממשלה, כי בסוף את מה שפורום מיכל סלה עושה – הממשלה צריכה לעשות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> אולי נפתח תוכנה שתהיה זמינה לכל אחד ואחד. לא צריך את המשטרה. << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> מה זה? << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> אם אתם הולכים לפיתוח של יזמות, אני אומר, אולי לפתח תוכנה שיכולה לגלות את הרוגלות ואם מישהו עוקב, שתהיה בטלפון של כל אחד ואחד, ואז לא צריך ללכת למשטרה בשביל לראות אם מישהו עוקב אחריך. זה רעיון, כאילו, אני לא יודע אם חשבתם על זה, אבל זה רעיון שאפשר לעשות. << אורח >> קרין ביבס: << אורח >> אבל הטלפון האישי במעקב, אז אתה צריך מישהו חיצוני שיבדוק וינטר את הטלפון שלך כדי לראות אם עוקבים אחריו, וזה מה שהיא - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> גם חשיבות התיעוד. << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> אתה תשמע היום פתרונות שכבר פועלים, ויש דברים גם על המדף שאפשר להשתמש בהם. אני אספר שלפורום מיכל סלה יש שלוש חטיבות. יש לנו חטיבת טכנולוגיה, הגנה והסברה. בחטיבת הטכנולוגיה – עוד מעט אתם תראו. בחטיבת ההסברה, יש לכם על השולחן את הפלייר הזה, שאנחנו עושות את זה יחד עם משרד הרווחה במיזם משותף. אנחנו, בעצם, יחד עם משרד הרווחה, פורום מיכל סלה, אנחנו מעניקים הגנה כל חודש למעל 40 נשים מאוימות חדשות. כ-400 נשים מאוימות, שמוכרות על ידי המדינה, מאוימות מצד בן זוג, מקבלות הגנה מפורום מיכל סלה ומשרד הרווחה, באמצעות חברות אבטחה פרטיות, מצלמת אבטחה, לחצן מצוקה פיזי, לחצן מצוקה חכם בנייד, שיעורי הגנה עצמית, משרד עורכי דין שולח מכתב הרתעה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לילי, אתן מתוקצבות על זה גם על ידי המדינה? << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> זה מיזם משותף עם הרווחה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> מה שעבר מהמשרד לביטחון לאומי, שלא רצו להמשיך להתקצב? << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> זה עבד שנה שלמה במשרד לביטחון לאומי עם הממשלה הקודמת. זה הצליח מאוד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בממשלה הזאת. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לא, בקודמת זה היה עם ברלב, כן. << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> כל הנהלת המשרד שהיו ממש לפני ה-07 באוקטובר, ישבנו איתם וכולם ביקשו שנמשיך לשנה נוספת. המדען הראשי של המשרד לביטחון לאומי ניהל מחקר מלווה, והתוצאות מרגשות. הצלחנו להוריד ב-70% את האלימות הפיזית, הצלחנו להוריד ב-62% את האלימות המינית, הצלחנו להעלות ב-700% את הביטחון האישי בבית, וב-1,200% להעלות את הביטחון האישי מחוץ לבית. המדען הראשי של המשרד לביטחון לאומי ניהל את המחקר המלווה, וכל הנהלת המשרד, כל השדרה המקצועית ביקשה במשרד לביטחון לאומי להמשיך לשנה נוספת.  בזכות מירב בן ארי, שחיברה אותנו למשרד הרווחה, חתמנו על מיזם משותף גדול יותר פי 2 עם משרד הרווחה, ומלהציל 62 נשים בשנה – להציל 300 נשים בשנה, ובעקבות מלחמת ה-07 באוקטובר הצלנו יותר נשים ממה שתכננו, 100 נשים יותר, כי פשוט המספרים עלו מאוד. בעקבות המלחמה יש יותר אלימות בבתים. אני חייבת להגיד שיש לנו שיתוף פעולה מדהים עם משטרת ישראל – אנחנו מפנות אליהם, הם מפנים אלינו. הקו החם של פורום מיכל סלה הטיפל השנה במעל 7,000 פניות. אנחנו מקבלות כ-40 פניות שונות ביום מאזרחיות ואזרחים בנושא של אלימות בבית. יש לנו שיתוף פעולה באמת עם כל גורמי הממשלה, ומשטרת ישראל, אני חייבת להגיד, יום-יום הם מצילים חיים, והם מפנים אלינו ואנחנו מפנות אליהם, וגם למרכזי אלומה של הרווחה וכן הלאה. אז יש פה את המידע על תוכניות ההגנה. יש לנו גם כלבי הגנה. אישה שהיא במצב סיכון גבוה מאוד יכולה לקבל לכל החיים כלב הגנה, כולל אילוף, כולל ציוד, כולל הכול, וזה גם פתרון שפיתחנו עם אנשי שב״כ, עם אנשי ביטחון. בסוף, אפשר להציל חיים. היו לנו השנה 14 מקרי אמת. היו לנו 14 מקרי אמת שמנענו רצח של אישה מצד בן הזוג שלה.  ואם תסתכלו בטבלה של הנרצחות במשפחה – זה רק נרצחות בתוך המשפחה – אתם יכולים לראות שהעמודות הצהובות - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לילי, מה זה אומר מקרה אמת? זה אומר שבתוך אירוע האלימות שיכול היה להסתיים ברצח, אותו אירוע ספציפי? << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> כן. שהבן זוג שלה פרץ לה לבית. אנחנו נותנות את זה לנשים שהן כבר לא חיות עם בן הזוג המאיים אבל האיום ממשיך, ואנחנו בודקות מול הרווחה שבאמת זה איום מצד בן זוג, שזה איום אמיתי, שהיא רשומה, שהיא מוכרת. והיו לנו 14 מקרים שהוא ממש נכנס אליה הביתה.  אני אספר לכם סיפור אחד לדוגמה. יש לנו, אנחנו נותנות להם מצלמת אבטחה. היא שמה את זה בכניסה. והיה מקרה השנה שהיא מסתכלת דרך העינית והיא רואה ילד שהיא לא מכירה אותו. הוא מצלצל לה בפעמון. אז היא פותחת את האפליקציה של פורום מיכל סלה ומשרד הרווחה, את מצלמת האבטחה שלה, והיא רואה שהבן זוג לשעבר שלה מסתתר מאחור. הוא בעצם שילם לילד כדי שיצלצל, כדי שהיא תפתח את הדלת.  אז היא כמובן קראה למאבטחים שלנו, יש צו הרחקה פעיל, הבן-אדם הזה נעצר על ידי המשטרה והיא ניצלה, ומנענו כך מקרה קיצוני מאוד. זה אחד המקרים. יש סיפורים מרגשים מאוד. ואני אגיד, חברת הכנסת עדי מזוז, אם תסתכלי, תראי שרצח הנשים, הטור הצהוב – אין עלייה ברצח בין בני זוג, כי פורום מיכל סלה מגן אך ורק על נשים שמאוימות מבן זוג. אם היו מצד חבר משפחה אחר, עדיין אין לנו משאבים להגדיל את התוכנית לשם. אנחנו מבקשות באמת מממשלת ישראל באמת לקחת אפילו את הפרויקט הזה. זה לא צריך שאנחנו נפעיל אותו, אבל תסתכלו, הצלחנו להוריד את מספר הנרצחות בין בני זוג בזכות הפעילות שכולנו עושים פה סביב השולחן. לקראת סוף דבריי אני רוצה להגיד שסיפרתי לכם על "MedFlag" של סתיו דבון, ויש מיזם נוסף שנקרא Relyon, של לי שריר. זה לחצן מצוקה קולי – באמצעות מילת קוד את מזעיקה את חברת האבטחה. זה שולח גם מיקום. ב-Bondi Beach באוסטרליה, המיזם שלה גם פעל שם והצליח לעזור לקהילה היהודית ולהציל חיים, ויש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות. משרד החוץ מזמין אותנו לכל העולם להציג את מה שאנחנו עושות. אני אהיה בלונדון מטעם משרד החוץ במרץ הקרוב. כי זו גאווה ישראלית. זה פיתוחים כחול לבן. ובמיוחד היום, עם מה שמדינת ישראל עוברת בעולם, יש לממשלה אינטרס לתת לתחום הזה קדמה. אבל אתם יודעים מה? בתכל'ס, אין שום חממה ושום קרן הון סיכון לתחום של אלימות כלפי נשים. תשאלו את היזמים שלנו. האתגר הכי גדול שלהם זה לגייס כסף. ואני קוראת לממשלת ישראל יש לכם את רשות החדשנות יש לכם את קרנות הביטוח הלאומי. הגיע הזמן שממשלת ישראל תגיד: "ביטחון נשים זה חשוב, ואנחנו נשקיע ביזמים וביזמיות שעומדים פה, ואנחנו ניתן להם מענקים, ונעשה קרנות ייעודיות וחממות ייעודיות". אין אפילו אחת עד היום. אין, כלום. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לילי, אם זה היה תלוי בחברי הכנסת יאסר ובי, כנראה שהייתם נכנסים לחוק ההסדרים ומתוקצבים בפנים, וזה עוד יהיה בקרוב, אנחנו מקווים. אז תודה. את רוצה שנעבור גם - - - << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> אני רק אגיד משפט סיום. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> אנחנו היום ביום הנשים במדע, מישהי אמרה לי, אז יש פה הרבה יזמיות. אנחנו שמחות מזה שגם בזכות הפעילות שלנו יש יותר סטארטאפיסטיות, ותראו גם גברים וגם נשים. אני רוצה להגיד תודה לאיילת חאקימיאן, מנהלת ועדת המדע, שביקשה ממני לא להגיד לה תודה, אבל אני אומרת לך תודה כי הכול פה זה בזכותך. ותודה למי-טל גרייבר שוורץ שיושבת פה לידי, סמנכ״ל פורום מיכל סלה, שהרימה פה את הכול, ולכל השותפים שלנו ולכל הצוות הזה. המשימה שלנו זה הצלת חיים, ואנחנו לא נפסיק עד שנגיע לחזון – זה אפס נרצחות בשנה. תודה רבה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. יש לנו נציג של רשות החדשנות? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> מעוררת השראה, ותודה רבה, לילי. איימן, אתה רוצה לדבר? << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האמת שאיילת היקרה מאוד שלחה לי וואטסאפ ואמרה לי שאחותה של מיכל נמצאת פה, והייתה לי ישיבה עכשיו ביוזמתי, אז עברתי לשם רק בשביל להגיד שאנחנו איתכם, איתכם בכל מלוא המילה, ואם צריך ישיבה בשביל לחדד מה צריך, מה העדיפות, מה הדברים שאנחנו צריכים להיאבק עליהם ביחד, אז אנחנו לרשותכם. << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> היית שופט בהקאתון שלנו בבית הנשיא. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן. << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> וגם הגעת לנחם אותי כשאחותי נרצחה, כשעוד לא הכרנו בכלל. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מכיר את המשפחה וליבי איתכם, אבל אני חושב שהאנשים הטובים ביותר, יותר טובים מכולנו, הם אלה שמצליחים אחרי אבל לאזור כוחות ולעשות משהו טוב לאנושות, כי האבל עצמו זה כל כך כבד, אז צריך כוחות אדירים, אדירים, בשביל לצאת מזה ולהגיד: "קרה לי, לא רוצה שזה יקרה לאחרים ולאחרות". זה הדבר האנושי ביותר. הרבה הערכה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. לגבי הרשות לחדשנות, אנחנו ננסה לקבוע את הישיבה אולי, איילת, עם רשות החדשנות, לראות איך אפשר אולי לתמוך במיזמים שיוצגו כאן ובכלל. אנחנו נעבור עכשיו ליזמים שיש להם פיתוחים טכנולוגיים להגנה על נשים. אנחנו נתחיל עם מיאדה בדארנה. תגידי שם ותפקיד. << אורח >> מיאדה בדארנה: << אורח >> אני יצרתי את מיזם Whispers בהאקתון 2023, ואני זוכת האקתון 2023. מר איימן היה שם, הוא היה אחד השופטים. המיזם שלי בעיקר - - - << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> את מתחילה עם הסרטון? << אורח >> מיאדה בדארנה: << אורח >> מה שתרצי. אבל אני רוצה שיסתכלו קודם על הלוגו שזה Whispers, שזה - - - בערבית, שזה "הלחישות" למעשה. ואם אני אדבר על המיזם עצמו, זה מיזם שמתחיל בהעלאת מודעות ונגמר בהצלה ברגע אמת. מיזם שאמור לאחד את כל הכוחות, לאחד את כל הרשת הקהילתית, גם המשפטית, גם בביטחון הפנים, הכול, כל מה שקשור למגן, ולעזור לנשים שנמצאות במצב מצוקה, שזה מצב אלימות. גם למנוע מהן להגיע למצב הזה שהן נמצאות בקשר אלים. עכשיו, אני התבססתי על רשת טלגרם, שהיא מוצפנת לגמרי, כדי למקסם כמה שיותר את הנשים, לתת להן ביטחון. גם בתוך הבתים, גם כשהיא רוצה להודיע שהיא עוברת משהו. זה למעשה גם כן לחצן מצוקה. אני לא צריכה לדבר על הסטטיסטיקה ועל הנתונים שיש, כי אני הייתי אמורה להיות ב-2021 אחת הנשים שנמצאות בסטטיסטיקה הזו, ולשמחתי, ולשמחת משפחתי, אני ניצלתי מזה. אבל אני חייבת להודות ולומר לכל הפורום שנמצא פה שאני פה יושבת, חיה ונושמת ונאבקת, בזכות הפורום הזה. כי אני הצלחתי להגיע למקום הנכון, הצלחתי לקבל את העזרה הנכונה בזמן אמת, אז גם אני יצרתי את האפליקציה כדי שנשים שנמצאות במגזר – אני יודעת שהמגזר שלנו קשה, קשה להבין את המצוקה של אישה, כי אנחנו חווים את העניין של הניכור ושל הבושה שאישה חווה אלימות, ותמיד נותנים לנו להבין שאנחנו צריכות לשתוק ולסבול, כי זה משפחה, זה תא משפחתי שצריך לשמור עליו. ומגיעות למצב שלצערי, אנחנו נרצחות ועוברות את כל מה שקורה כרגע ברחוב הישראלי. במיוחד היום אני מגיעה לפה, וברחוב הישראלי יש את הזעקה של החברה שלי, שהיא מבקשת עזרה של כל הממשלה בכדי למזער את הפשיעה נגד כולם, לא רק נגד הנשים. אני רוצה לציין גם כן שהבעיה ברצח נשים אצלנו זה שכירי החרב שהיו משתמשים בהם בכדי לרצוח נשים. אז המיזם שלי מסתכם בזה שזה כלי ביטחוני לגמרי, לפי דעתי, שאפשר להשתמש בו בכל המגזרים אבל עדיין לשמור על הנשים במגזר הערבי, כי הוא נותן לאישה הערבייה שיטת טיפול מיוחדת שתעזור לה לעבור כל מצב. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> איך זה מותאם תרבותית דווקא לחברה הערבית? << אורח >> מיאדה בדארנה: << אורח >> זה מותאם תרבותית דרך זה שאפשר להנגיש את זה גם כן לכל מערכת – משרד החינוך, בתי ספר, רווחה, אם זה בהרצאות, אם זה להנגיש את זה לכל בן אדם שצריך, כי יש בזה את כל הגורמים – אם זה רווחה, אם זה פורום מיכל סלה, אם זה משטרה, כל מה שצריך יש שם. זה שמיש, זה מוכן, זה רק צריך לצאת לאוויר. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ברשותך, בבקשה, תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני רוצה להגיד משהו על התרבות הערבית. חברים, התרבות הערבית זו התרבות של 70% מאזרחי המדינה. זו תרבות של 70% מאזרחיות המדינה. המזרחים והערבים, 70%, באו מתרבות ערבית.  כשמדברים על תרבות ערבית, חברים, תבינו, תפנימו. באמת, זה כל כך חשוב. אנחנו, כשהיינו צעירים ושמענו שיש רצח, הרגשנו שהצבע של האוויר הפך להיות שחור. כך הרגשנו. מה פתאום רצח? איך יכול להיות? לא האמנו. "מי הרוצח הזה? איך הוא נראה? איך הפנים שלו? מי הבן אדם הרע הזה?". זו התפיסה הבסיסית אצלנו.  עשיתי השוואה בין הערבים בישראל לבין הערבים בכל מקום במדינות ערב. בכל מקום. מדעית, אחוז הפשיעה בקרב הערבים בישראל הוא יותר מכל קבוצה ערבית בכל מדינה ערבית. יותר מתימן, יותר מסעודיה, יותר מקטאר, יותר מתוניס, יותר ממצרים, יותר ממרוקו, יותר מכל מקום אחר. אתם יודעים שבגדה המערבית יש 3 מיליון פלסטינים, ומדי שנה נרצחים בין 24 ל-25 אנשים? אנחנו 2 מיליון, ונרצחים אצלנו 252. מה קרה אצלנו? אנחנו איבדנו את המבנה המסורתי ולא הרווחנו את המדינה.  מה זה מבנה מסורתי? זה מבנה שמשמר קולקטיבים בתוך היישובים, ששומרים על חיי הבן-אדם. איבדנו את זה כתוצאה מהתפתחות הכלכלית. אני אישית, מדבר בשמי, אני בעד חברה דמוקרטית אינדיבידואלית, אני אישית. אבל התנאי שנרוויח את המדינה – שיש מוסדות מדינה, יש משטרה, יש כתובת. אבל אנחנו נכנסנו לוואקום, לחלל ריק. אין את המבנה הקודם, אבל אין את המדינה. במקום הזה הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית התפשטה בצורה הזו. לכן, באמת, המילה "תרבות" – את צריכה באמת לשים אותה בהקשר נכון.  << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לדעתך זה מונגש תרבותית דווקא לנשים הערביות עצמן, השימוש באפליקציה עצמה? ואיימן, אני מזרחית, אז לא להתנשא בעניין. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> את עזוז, יש יותר מזרחי מזה? << אורח >> מיאדה בדארנה: << אורח >> אני רוצה לפני הסרטון להוסיף מילה אחת לגבי המיזם עצמו. אני נפגשתי עם הרבה גורמים בממשלה – אם זה הרווחה, אם זה המשרד לביטחון פנים, אם זה גם הסייבר, כל מיני אנשים, ומשרד המשפטים במיוחד, והייתה שם יחידה משטרתית מסווגת שבאמת רצו את הכלי הזה. כשנפגשנו, הם ראו את הכול, ראו את האפליקציה, שהיא כבר עובד, נמצאת וקיימת, ורק צריך להתחיל להשתמש בה, ופשוט מאוד אמרו: "זה מה שאנחנו צריכים". במיוחד שיש שם קטגוריה מסוימת שאומרת שצריך להקים מוקד, כמו מוקד 105, כדי לטפל בכל הנשים האלו.  מה שכן, בכל פעם שהיינו מגיעים לשלב הזה שאנחנו צריכים להתחיל להוציא לפועל, הכול היה נעצר. אז אני שואפת לעזרת כל אחד ואחד פה כדי להנגיש את זה ככלי ביטחוני לכל אישה, לא רק למגזר הערבי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור ליבגני קוצ'רוב. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> יש לה סרטון, לא? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> את רוצה להציג את הסרטון? << אורח >> מיאדה בדארנה: << אורח >> אם אפשר. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> כן, בטח, אנחנו רוצים לדעת איך זה עובד, כי אנחנו בוועדה למדע וטכנולוגיה כאן, אז חייבים לראות איך זה עובד. << דובר_המשך >> מיאדה בדארנה: << דובר_המשך >> (להלן הצגת סרטון) "שלום לך, מ'. שלום, ב'. הסיוט חוזר. למי לפנות? מה לעשות? איך להתנהג? לאן ללכת? ואיך להתמודד עם אטימות האוזניים של כל המערכת? אני מקווה שהקול שלי יהיה להרבה נשים גם כן בחברה שלי." "גם אם את מרגישה שאת לא יודעת למי לפנות. אנחנו כאן בשבילך, כשמשהו מטריד, כשחשוב לך להתייעץ או להתלבט. המיזם נועד להנגיש את הייעוץ וההכוונה במקרי אלימות במשפחה במגזר הערבי. אנו עושים זאת באמצעות בניית רשת קשרים קהילתית לסיוע ומתן מענה ראשוני ומיידי מגורם מקצועי ומתנדבת, שתעניק אוזן קשבת תוך עידוד הערבות הדדית בקהילה. "השימוש בממשק מיועד לנשים שחוות אלימות, לבני משפחה או חברות שמעוניינות לדעת כיצד לסייע. חוששת לביטחונך? השיחות עם מתנדבי Whispers מאובטחות ולא ניתנות לניטור. הפנייה והזהות שלך יישארו חסויים ולא נעביר מידע שיימסר על ידך לגורמים חיצוניים.  "ההתאמה מתבצעת לאחר מענה על שאלונים שיעזרו לנו לנתב אותך אל הגורם הרלוונטי ביותר עבורך ועל פי העדפותייך האישיות. מתנדבים יופנו לשאלון אישי בעוד מבקשות העזרה יועברו לשאלון העדפות או לצ'אט מיידי לפי הצורך. "לאחר שהתקבלה ההתאמה, הבוט יחבר בין המתנדבת אל הפונה והם יוכלו להמשיך בשיחה פרטית. חשוב לציין כי כל השיחות יימחקו עם היציאה מהאפליקציה. אנו מאמינים ביכולתם של הקשרים האלו לעזור בזיהוי מערכת יחסים אלימה, בהעלאת מודעות ושינוי תפיסתי אמיתי בתוך החברה הערבית הפטריארכלית בנוגע לאלימות בתוך המשפחה". (המשך הסרטון בערבית, להלן תרגום חופשי:) "היי, אני מ', ואני עדיין חיה, בזכות העובדה שנותבתי למקומות והגורמים הנכונים. אני כאן כדי לספר לכן שחלק גדול מהבעיות שלי נפתרו בזכות זה שהיה לי את האומץ לפרוץ את חומות השתיקה. אני מקווה שכולכן תתחילו להשתמש במשאבים הנכונים כדי שתוכלו להיעזר בגורמים הרלוונטיים כדי לדעת לממש את הזכויות שלכן, שהחשובה והלגיטימית ביותר מביניהן היא – לחיות בבטחה. "אני בוחרת לחיות." << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה. אז אנחנו עכשיו נעבור ליבגני קוצ'רוב, מנכ״ל מיזם SheProves. << אורח >> יבגני קוצרוב: << אורח >> מנכ״ל ומייסד SheProves, נעים מאוד. המטרה בעצם במיזם זה להתייחס לאלימות באופן כללי, גם לאלימות כנגד רופאים שהוזכרה פה, גם לאיזוק האלקטרוני והראיות שנדרשות לצורך קבלת האיזוק האלקטרוני, גם לאלימות בחברה הערבית, ואלימות באופן כללי, שלפעמים היא נסתרת מהעין – אלימות פיזית, מינית, תלונות שווא, רגשית, כלכלית ועוד. המטרה היא לרתום את הטכנולוגיה, את ה-AI, את הבינה המלאכותית, את החומרה הקיימת, ולהעלות את שיעור ההרשעות. כיום, 92% מהתלונות שכן מוגשות למשטרה נסגרות מחוסר ראיות, להביא ראיות פורנזיות, שבלתי ניתנות לעריכה או למחיקה בעידן ה-AI, שבלתי ניתן לטעון שזו תלונת שווא, לצורך עמדת התוקף לדין. בואו נראה את הסרטון. (הצגת סרטון בשפה האנגלית. להלן תרגומו החופשי על ידי מתורגמן:) "בכל שנה, אלפי מקרים של אלימות במשפחה ואלימות מינית אינם מגיעים לכדי צדק. 92% מן התיקים הללו נסגרים בלי כתבי אישום או בלי הרשעה. לא משום שהאלימות לא התרחשה, אלא משום שלא ניתן להוכיח אותה. "אני יותר מסתם סטטיסטיקה. אני עצמי עברתי אלימות שהותירה סימנים ברורים וצלקות ברורות. כשהמשטרה הגיעה, היא צילמה את הפגיעות, בית החולים תיעד את הפציעות שלי, אבל חודש לאחר מכן התיק נסגר. נאמר לי שאין די ראיות. "רק כאשר הצלחתי להשיג הקלטות אודיו, התביעה סוף סוף יכלה לפעול, אבל כמה נשים אחרות באמת מסוגלות להשיג את הראייה הזו? כשאת מותקפת, את לא יכולה לחשוב על השגת ראיות. הגוף קופא והמוח נכבה. האלימות יכולה להיות בלתי נראית בעיני העולם החיצון. "לכן פיתחנו את SheProves – כי אף אחת לא צריכה לבחור בין הביטחון האישי שלה לבין צדק. SheProves היא מגן פורץ דרך המבוסס על בינה מלאכותית. הוא שומר עליך בשקט, מזהה ומתעד כל אירוע של אלימות פיזית, מינית, נפשית או כלכלית באמצעות זיהוי קולי מתקדם. כל תקרית מתועדת באופן אוטומטי, עם פרטי זמן, מיקום והקשר, ונשמרת בכספת מוצפנת השומרת על שלמות הראיות הפורנזיות. "עם SheProves, הראייה היא לא רק אפשרית – היא אוטומטית. הצוות שלנו כולל את יבגני קוצ'רוב, שיר פפו ונועה יעקב. היכולת להפוך ראיות לצדק מהווה את הכוח להגן ולהרתיע. הפתרון החדשני שלנו מספק ראיות אודיו אמינות וקבילות בבית משפט לאירועי אלימות, במטרה להגדיל את שיעור הגשת כתבי האישום. יותר כתבי אישום מובילים להרתעה חזקה יותר, לאחריותיות גדולה יותר וליותר אמון במערכת המשפט, וכך ניתן לשבור את מעגל האלימות. כי לכל קול מגיע להישמע". << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. << אורח >> יבגני קוצרוב: << אורח >> אני אציין שהגשנו את המיזם למשרד לביטחון לאומי כמוצר מדף ואנחנו מנסים להתחיל פיילוט עם משרד הרווחה, ומקווים לשיתוף פעולה. << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> אנחנו ממתינים לתשובה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> יפה, תודה. זה מעודד.  << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, ממי אתה ממתין לתשובה? ממשרד הרווחה או ממשרד לביטחון לאומי? << אורח >> יבגני קוצרוב: << אורח >> משניהם. הגשנו את זה כמוצר מדף, כפתרון - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> כפיילוט. << אורח >> יבגני קוצרוב: << אורח >> - - למניעת אלימות, כפיילוט, ולצורך שמירת - - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> ואם זה יעבוד כפיילוט, אחר כך אפשר לעשות לזה אקזיט, לא? << אורח >> יבגני קוצרוב: << אורח >> כן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יפה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> השמיים הם הגבול. זה יפה, זה יכול לעזור לו - - - << אורח >> יבגני קוצרוב: << אורח >> אבל כן, המטרה שלנו זה לעבוד עם המשרד לביטחון לאומי, עם משרד המשפטים, משרד הרווחה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יפה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תגיד, מבחינה משפטית, הראיות הן – ? << אורח >> יבגני קוצרוב: << אורח >> כן. היו לנו שיחות עם משרד המשפטים, עם גברת נורית לייטמן ועם המרכז לראיות פורנזיות. הראיות הן קבילות משפטית, הן פורנזיות, ובמיוחד בעידן ה-AI, שניתן היום לקחת את הקול שלך אפילו ולהשתיל אותו כתוקף, ואז התוקף יכול לטעון שזו בעצם תלונת שווא.  בעידן ה-AI, בקרוב לא ניתן יהיה להרשיע על סמך ראיות. הפתרון הזה נותן לנו ראיות שהן בלתי ניתנות לעריכה, מוצפנות בבלוקצ'יין, שהן קבילות, פורנזית ומשפטית. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. אנחנו נעבור למיזם הבא, של קרין ביבס, מייסדת מיזם CRICKET. << אורח >> קרין ביבס: << אורח >> נכון, נעים מאוד. אני אשמח שנפתח בסרטון. (הצגת סרטון) "אני עוד לא יודעת את זה, אבל יום אחד – משהו בי יכבה. אני אגדל להיות הילדה הטובה, המצטיינת, זו שלא עושה בעיות, אבל אני אשאר שקופה, כי אף אחד לא לוקח אותי בחשבון. ובעוד כמה שנים, אני אהפוך לעוד אחת מתוך תשע נשים שימצאו את עצמן במערכת יחסים אלימה. ולמה? כי אף אחד לא מלמד אותי שאלימות זה לא רק מכות, זו שליטה, זו קנאה, זו אשמה. "קורה לי כבר עכשיו, עם החברות שלי, עם האנשים שאני סומכת עליהם, ויש עוד מאות אלפי ילדות כמוני, רק כשאף אחד לא מדבר איתנו על זה, אז אני מדברת עכשיו, כדי שתצילו אותי לפני שזה קורה. "הילדה הזו היא אני. שנים שאלתי את עצמי איך יכולתי למנוע את זה, והתשובה היא הרבה לפני הדייט הראשון. כך נולד CRICKET, חבר וירטואלי חכם לבני נוער מגיל 12 שפועל בדיסקרטיות ובאנונימיות מלאה. בעולם שבו ילדים חיים יותר במסכים מאשר בשיחות, הפכנו את המסך עצמו לכלי של מודעות, הגנה ושינוי התנהגותי.  " CRICKET הוא צרצר דיגיטלי, מצפן פנימי, סביבו נבנה סימולטור מבוסס בינה מלאכותית, שבו הנערה יוצרת חבר וירטואלי ולומדת לזהות מצבים של שליטה, מניפולציה או ריצוי. כש- CRICKET מזהה שהיא נכנעת ללחץ, הוא קופץ, מרים דגל אדום ומאמן אותה לתגובה אסרטיבית ובריאה. זו מערכת חכמה מבוססת NLP לשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות מהשורש.  "אנחנו גאים להיות הפתרון הראשון והיחיד מסוגו למניעת אלימות בזוגיות כבר בגיל הנוער, שמחנך לא רק את מי שעלול להיפגע, אלא גם את מי שעלול לפגוע, הרבה לפני שהם הופכים לכאלה. הפיילוט הראשון כבר יוצא לדרך עם קבוצות מיקוד של בנים ובנות בכיתה ט' בבית הספר מקיף ד' באשקלון. "אני קרין ביבס, מאמנת מנטלית, מרצה ויזמת, הקמתי צוות עצמאי של נשים שהיו שם ושרדו. בלי תקציב, עם כלים חינמים בלבד, הפכנו את הכאב שלנו לפתרון מהשטח. בזמן ש-34 מיליארד שקלים מתקציב המדינה מופנים לטיפול בנזקי אלימות אחרי שהיא כבר קרתה, אנחנו בחרנו לייצר חיסון דיגיטלי לדור חדש שאלימות לא תהיה עבורו ברירת מחדל. CRICKET". << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> יפה מאוד. << אורח >> קרין ביבס: << אורח >> נעים מאוד ובוקר טוב. קודם כול, תודה על ההזדמנות להיות פה ועל הבמה לספר לכם על העבודה מאחורי CRICKET ועל שיתוף הפעולה עם פורום מיכל סלה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה שהגעת ושאת משתפת אותנו. << אורח >> קרין ביבס: << אורח >> תודה. אני קרין ביבס, אני המייסדת של המיזם, ואני גם שורדת אלימות רגשית וכלכלית קשה מאוד, שהמשטרה מצאה לנכון לפנות אותי למעון לנשים מוכות למרות שלא הייתה אלימות פיזית. אני נכנסתי לשם כשהייתי בת 17, גיל צעיר מאוד, ולא ידעתי שהייתי במערכת יחסים אלימה, פשוט כי לא היו מכות, והנחתי, תרבותית, שזאת זוגיות לא טובה. כשיצאתי משם כבר הייתי אימא עם שתי בנות, ואמרתי לעצמי משפט אחד: "לבנות שלי זה לא קורה בחיים". והבנתי שהעברה בין-דורית זה משהו אמיתי וקיים. במחקרים אנחנו רואים ש-90% מילדים שחשופים לזוגיות אלימה – היא לא חייבת להיות פיזית – ייכנסו למערכת יחסים כזאת כבר במערכת היחסים הראשונה שלהם. ואז שמתי לב למשהו מעניין נוסף, כי שאלתי את עצמי: למה זה קרה לי? אני לא הטייפקאסט של אישה שאמורה להיכנס למערכת יחסים אלימה. אני גדלתי בבית נורמטיבי, בריא, יש לי שלוש אחיות צעירות ממני, בהפרשים של שנה, ההורים שלי עבדו קשה, והן בחרו בני זוג תומכים, יציבים, שיתופיים, אוהבים, נשואות באושר עד היום. אז למה זה קרה לי? ואז התחלתי לשים לב למשהו מעניין אצל הבנות שלי דווקא. ככל שהן הפכו להיות בגיל ההתבגרות, גדלו מתבגרות, ראיתי שהן מתמודדות עם אותן דינמיקות שאני התמודדתי איתן בזוגיות שלי, רק שהן לא עושות את זה עם בני זוג, אלא עם החברים והחברות שלהן. עונשי שתיקה, גזלייטינג, לחץ, האשמה, שליטה. אמרתי: רגע, יש פה משהו. ובעצם כך נולד CRICKET, מתוך הרעיון של למה להוביל אותנו כמו צאן לטבח למערכת יחסים, כשאפשר למנוע את זה הרבה הרבה לפני? אני שמחה להגיד לכם ש- CRICKET, זה קרה בתקופת ההאקתון. אני נכנסתי להאקתון במאי האחרון, עלינו לגמר, והיום אני באקסלרטור של גוגל ופורום מיכל סלה. יש לנו פיילוט פעיל עם 900 תלמידים בחטיבת ביניים – זה פתרון שמכוון לילדים בגיל 12 עד 15 – בהובלת המועצה האזורית באר טוביה, עם ראש המועצה בן כהן, שהחליט באמת שזאת תהיה המועצה הראשונה ששמה את זה כחוד החנית, שיתוף פעולה מלא. אנחנו לקראת סיום הפיילוט, 900 תלמידים. הנתונים כבר מתחילים להגיע. אנחנו רואים שיש מעל ל-30% - בנתונים מוקדמים, אנחנו עדיין לא בסוף – של ילדים שברגע שהם נפגשו עם סימולציה, קיבלו מילים נכונות איך להביע את זה, קיבלו שם לסיטואציה, הם מגלים אומץ לעשות את זה גם בחיים האמיתיים.  אנחנו גם חלק מקבוצת עבודה שקורית היום בשיתוף עם הרבה משרדים, בטח חלק מכם מכירים ויודעים, של "שיתופים", קבוצה למניעת אלימות, קבוצת עבודה למניעת אלימות בבני נוער. אנחנו הפתרון הטכנולוגי החינוכי הראשון שמטפל בגיל הזה וכבר מוצג.  אנחנו גם לפני פיילוט ראשון עם המגזר הערבי, 28 יישובים מצפון ודרום. דיברתם על התאמה תרבותית, אז כמובן שמי שפנתה אליי וביקשה שנעשה את שיתוף הפעולה הזה היא אומנם דרוזית, אבל היא אחראית על המגזר הערבי, ויש לה את כל הכלים כדי לעשות את ההבחנה בין הבדואים בדרום, בין ערבים ישראלים ובין תרבות של דרוזים, שיש פה חשיבות להתרבות הזו. אני מנצלת את הבמה הזאת קודם כול להגיד תודה לפורום מיכל סלה. אני לא מגיעה מרקע טכנולוגי – אני פשוט חובבת טכנולוגיה ובינה מלאכותית, ועשיתי הכול עם הרצון שלי והאמביציה והיכולת שלי לייצר קשרים. אני קודם כול מודה לכם מאוד על הבמה הזו. כל אחד כאן יכול לפתוח לי דלת, כי אנחנו צריכים תקציב להפוך את הדבר הזה – שבניתי לבד אגב, הוא קיים אומנם במשהו ניסיוני וקטן מאוד שעובד – לעשות MVP, כי כבר יש ניצנים לעשות פיילוט אפילו מחוץ לישראל. זה לא משהו שחי על תרומות, זה לא איזשהו מיזם שיחיה על תרומות – זה מיזם רווחי-כלכלי. ואם העניין של רצח נשים זה לא משהו שמזיז, אז בואו נדבר על הכיס. מה הייתם עושים עם 34 מיליארד שקלים, כל אחד מהמשרדים שלכם? חיסכון אדיר לכל משרד.  אני נפגשתי עם סאיד תלי בזום, שבאמת הוא הרים את הכפפה ראשון, ואפילו חשבנו לעשות איזשהו פיילוט עם אוכלוסיית קצה. כאילו, זאת אומרת, נותנים טיפול לנשים שעברו את האלימות, אבל מה קורה עם הילדים שם? הם המעגל הבא. אז כל קשר, כל תקציב, כל דבר שאתם חושבים עליו, אני פה, אני אשמח, לינקדאין, קישורים והכול, קרין ביבס, CRICKET. תודה רבה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. אנחנו נעבור למיזם הבא. ליטל כהן, מייסדת מיזם Protech Me. << אורח >> ליטל כהן: << אורח >> כן, נעים מאוד. תודה רבה בכלל על ההזדמנות להיות פה. זה מרגש מאוד. אני אשמח שנתחיל בסרטון, אם זה בסדר. (הצגת סרטון בשפה האנגלית. להלן תרגומו החופשי על ידי מתורגמן:) "היי, את מכירה את הרגעים האלה, נכון? כשאת הולכת לבד בלילה, מרגישה לא בטוחה, מסתכלת מעבר לכתף כל הזמן? אולי יצאת מהעבודה מאוחר, את חוזרת הביתה מהקמפוס או סתם הולכת לכיוון הרכב. כן, את יודעת על מה אני מדברת. ואת לא לבד. יותר מ־70% מהנשים מרגישות אותו הדבר ברגעים כאלה. אז איך את יכולה להגן על עצמך? מחזיקה את המפתחות בין האצבעות כנשק מאולתר? מתקשרת למישהו שיהיה איתך בטלפון? ולמה בעצם לא להשתמש בגז פלפל? אני יודעת למה. כי לוקח זמן להוציא את זה מהתיק, זה מסורבל ומביך לשאת את זה איתך. ומה קורה אם בטעות ארסס את עצמי מתוך פאניקה? או גרוע מכך, מישהו עלול להשתמש בזה נגדי. "הכירו את Protech Me, ספריי פלפל עם מנגנון חדשני בצורת טבעת שפותח על ידי נשים עבור נשים. עיצוב הייחודי שלנו בצורת טבעת מבטיח שלא ניתן יהיה לחטוף אותה ממך בכוח, ומספק כיוון מדויק, שמבטיח שאת מרססת לכיוון הנכון. זה גם משאיר את היד שלך חופשיה. "Protech Me מגיע בגודל קומפקטי ובגווני עור שונים המשתלבים באופן טבעי עם עורך, ומוסיפים לאלמנט ההפתעה שלך תוך שמירה על דיסקרטיות. בשנת 2025, כשאנחנו משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת כמעט בכל תחום בחיינו, אנחנו עדיין תקועים עם פתרונות אישיים מיושנים להגנה עצמית. "זה יוצר חלון הזדמנות נהדר להובלת הדור הבא של פתרונות להגנה עצמית. Protech Me מעצב מחדש את הביטחון האישי. הוא תמיד בהישג יד, קל לשימוש ומופעל במהירות. כי כשאת זקוקה להגנה – כל שנייה חשובה. אנחנו מכירים אותך, אנחנו יודעים מה את צריכה, ויצרנו את זה עבורך. Protech Me, ביטחון וסטייל, בדרך שלך". << אורח >> ליטל כהן: << אורח >> תודה רבה. תמיד מביך לראות את עצמי כך על מסך גדול. אני רוצה להתחיל ולהגיד שהמוצר הזה, Protech Me, נולד מתוך פחד. מתוך פחד אישי שלי. אני כמו אימא גאה כזה, זה עליי עכשיו כרגע. הוא נולד מתוך פחד אישי שלי ומחוויות פחות נעימות שעברתי בחיים שלי. אבל כמו כל ישראלית טובה, החלטתי לקחת את הפחד הזה ולהפוך את זה לנקודה של אור, של ביטחון ושל ניצחון. בזכות הפורום ולילי, המוצר הולך ומתפתח. אני חושבת שזה לא סוד שנשים חוששות ללכת לבד במרחב הציבורי. הסטטיסטיקה מראה שמעל ל-70% מהנשים באירופה זה 44% מהנשים שחוששות בכלל להסתובב. הכלי הכי פופולרי שיש כרגע הוא גז פלפל, זה הכי פופולרי, ועדיין פחות מ-20% מהנשים משתמשות בזה, ועולה השאלה למה. אם כל כך הרבה מאיתנו מפחדות, אז למה לא כולנו בעצם נושאות את גז הפלפל? וגם מחוויה אישית שלי, שפגשה אחרי זה את המשתמשות שלנו, אבל בתור חיילת, כשנותנים לנו בפק"ל כיסים את הגז פלפל, אפילו פעם אחת לא הוצאתי את זה מהשקית. פחדתי מה יקרה אם זה יתפוצץ עליי, אם זה ישפריץ עליי, או מה אם מישהו ישתמש בזה כנגדי. הבנתי שזה פחות עבורי כאישה.  ובאמת כשפגשתי הרבה נשים בדרך, הבנתי שהחשש הוא חשש משימוש שגוי, שהתוקף ישתמש בזה כנגדנו, שיחטוף לנו את זה מהיד. גם מבחינת הנראות הוא מגושם מאוד, שחור, מיליטנטי, פחות מדבר את השפה שלנו.  ואז פשוט החלטתי שחייב להיות פתרון יותר טוב, ופיתחתי את Protech Me, שהפיצ'רים המרכזיים שלו זה אחיזה בטוחה. זאת אומרת, בכל סיטואציה שבה הייתי מתקשרת לאימא, להגיד לה "אימא, אני עכשיו הולכת במקום חשוך ולא נעים לי" – אז זה יהיה הזמן שאני אענוד את המוצר הזה. הוא מגיע בגווני העור, כל אחת והגוון שלה, לדיסקרטיות, כי זה משהו שצריך להבין, בפסיכולוגיה הנשית, אנחנו פחות בקטע של "היי, תראו מה יש לי, אני מסוכנת", אלא אנחנו יותר שומרות את זה לעצמנו ומרגישות בטוחות. אז גם האחיזה הבטוחה, גם במקרה שמישהו בא ותוקף אותי, לאן שאני אכוון את האגרוף שלי – לשם הגז יוצא, הוא יוצא דרך טבעת. רשמתי על זה גם פטנט. זו פשוט הסוואה מקסימלית. ומבחינת השוק, השוק צמא לפתרונות. יש ביקוש ופתרונות להגנה, להגנה עבור נשים. אגב, אנחנו חיים בישראל, אז לצערנו אנחנו גם מכירים צרכים אחרים, בין אם זה פיגועים, או אנחנו רואים באירופה את העלייה באלימות, את העלייה באלימות באנטישמיות בקמפוסים, אז הצורך בהגנה עצמית רק עולה. ומה עכשיו? עכשיו אנחנו בשלב של לגייס את הכסף הראשוני. ואני פונה פה לכל מי שיושב בחדר. אני מחפשת את השותפים הנכונים, את התקציבים שיעזרו לנו לפתח את זה, וכשזה יגיע, ברגע שאנחנו מתחילים, בתוך שנה וחצי זה יכול להיות על המדפים, ולעזור שזה יגיע לכל אישה ולכל מי שצריך בעצם להגנה. אז תודה על ההזדמנות, ותודה, לילי - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איך את מוכרת את זה? << אורח >> ליטל כהן: << אורח >> היו לנו כמה פגישות, למשל עם כמה חברות מרכזיות, שדרך ה-HR שלהן מעוניינים לתת את זה לעובדות שלהן ולעובדים שלהן. זו מתנה עם משמעות. גם חנויות שמוכרות כרגע גז פלפל, שזה כל חנויות החיילים, אונליין. כשנצא לחו״ל זה גם אמזון ורשתות מסחר גדולות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> צריך למצוא מישהו שיכול להשקיע בזה. צריך להשקיע כדי שבעצם יהיה אפשר להרים את זה. << אורח >> ליטל כהן: << אורח >> אנחנו כרגע עוד בשלב ראשוני, ואנחנו מחפשים, כן, גם משקיעים וגם דרך מענקים להתחיל את זה. אמרתי לכם, בתוך שנה וחצי יש מוצר, ואני מאמינה מאוד בכוח שלו לשנות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יפה מאוד. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> טוב, אנחנו נחשוב איך אפשר לקדם את כל המיזמים האלה. זה נשמע כמו מיזמים לכל דבר שצריך להשקיע בהם, ובעצם אני חושב שמשקיעים יהיו מוכנים להשקיע, משקיע שרוצה כסף. אלה מיזמים שהם כלכליים לדעתי, שהם יכולים להרוויח מהם, כי את רובם אפשר גם לייצא לחו״ל, לא רק לישראל. כי אלימות נמצאת בכל מקום, ואלה מיזמים שיכולים לעשות הגנה על כל אישה ואישה בכל מקום, לא משנה אם בישראל או בכל מדינות. ולכן אני חושב שמדובר על מיזמים שימצאו משקיעים שירצו להשקיע בזה, אז צריך לחשוב, בתור הוועדה למדע וטכנולוגיה, איך אפשר לעשות את הצעד הראשון. << אורח >> ליטל כהן: << אורח >> בדיוק, אנחנו צריכים את - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני רוצה גם להוסיף על זה שבסוף, הרבה פעמים בחברה האזרחית, רוב השירותים שיש היום, גם בחינוך וגם ברווחה, כן נולדו משיתופי פעולה הדוקים עם החברה האזרחית, גם עם עמותות וגם עם חברות פרטיות, הרבה פעמים, שהביאו את ההתחלה ומשם זה המשיך. אני מצטרפת למה שאמר חבר הכנסת יאסר, אבל אני חושבת שגם בסוף הדיון אנחנו כן נבקש את התייחסות של המשרדים לאיך הם כן יכולים לקחת אחריות על הפרויקטים האלה, כי בסוף גם אנחנו רואים את זה, אני אתן דוגמה אחרת בכלל, סתם, על מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. יש הרבה מאוד שירותים במדינה שהמדינה צריכה לממן אותם, בהגדרה, וזה גם מעיד על החשיבות שלנו, של Put your money where your mouth is. ואם יש לנו חשיבות, ואנחנו נותנות באמת את המקום של המשקל לדיון הזה, שהוא באמת חשוב ויפה – חשוב שהוא לא יישאר חשוב ויפה, אלא שהוא גם באמת ילך עם פתרונות קונקרטיים. ואחר כך באמת נשמח לשמוע את המשרדים. אני מצטערת, אני עושה מאמץ, אני לא בשיאי. אנחנו נעבור לעו"ד אלישבע מגורי. יש לך סרטון, אלישבע? << אורח >> אלישבע מגורי: << אורח >> לא. אני משתתפת באקסלרטור עכשיו, של פורום מיכל סלה. שמי עו"ד אלישבע מגורי. אני מומחית בזיהוי דפוסי אלימות, חוקרת אלימות במשפחה וחקיקה בתחום גם בארץ וגם בעולם, ומוכרת לחלקכם מהשתתפותי סביב חוק הפיקוח הטכנולוגי, צו הגנה בפיקוח טכנולוגי.  אני מלווה נשים נפגעות אלימות כבר כעשור, ועומדת כאן היום גם כנפגעת עבירה ושורדת אלימות בעצמי. אני אישה שחיה את המאבק ומכירה את המערכת מבפנים. החיבור שלי לפורום מיכל סלה הוא מהיכרות אישית עם לילי, כחודש אחרי שאחותה מיכל, עליה שלום, נרצחה, עוד לפני שהפורום הוקם.  ייעצתי לפורום בלא מעט מיזמים להעלאת מודעות וטיפול, וכן במיזמים טכנולוגיים שצמחו בתוכו. אני חיה את התפר שבין הכאב האנושי לבין הפתרון הטכנולוגי. אני לא צריכה לספר לוועדה הזאת על האלימות עצמה, אבל אני חייבת לדבר על הכאוס שמאפשר לה להימשך שנים, מה שמכונה "אלימות משפטית-מערכתית". זו אלימות שמתרחשת במקרים רבים על פני שנים אחרי הפרידה והגירושין. וזה לא רק אני אומרת – אתמול בוועדה לקידום מעמד האישה זה עלה, וגם דוח מבקר המדינה האחרון קבע שחור על גבי לבן, קיים כשל מערכתי של חוסר סנכרון. המבקר הצביע על היעדר ממשק בין המשטרה לרווחה, בין בתי המשפט למשפחה – הערכאות שעוסקות בהליכים הפליליים – לבתי הדין. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. המשמעות בשטח היא קריטית. בגלל שאין תמונה מלאה ואין סנכרון, הליכים משפטיים, אזרחיים גם, מתנהלים לפעמים במקביל בבתי משפט ובבתי דין רבניים, נגררים ונמשכים על פני שנים, תלונות שווא, תביעות סרק חוזרות ונשנות. במקום מערכת אחת שתגן עליה, האישה צריכה לנהל מלחמה בחזיתות מקבילות ומנותקות. היא הופכת להיות פקידת התיק של עצמה בזמן שהיא בטראומה, ובמקרים רבים היא לא יכולה לממן ייצוג משפטי הולם במשך שנים. וכאן נכנס המיזם שלי, Lioness AI. המיזם בדיוק נכנס לוואקום הזה. אנחנו בונות תשתית בטיחות וניהול משפטי חכמה המבוססת AI שעושה את מה שהמערכת כרגע לא עושה. אחד, זה ריכוז תיקים, ריכוז כלל התיקים המשפטיים של האישה למקום אחד בענן מאובטח. המערכת פועלת בשאיפה לאוטומציה. חיבור ישיר למערכות נט המשפט, בתי הדין, הרבניים והוצאה לפועל; היא כוללת גם תכתובות עם אנשי מקצוע רלוונטיים, עו"סים ומשטרה, ותיק ראיות שיוזן ידנית, או בשיתוף פעולה עם אחד המיזמים היפים שהיו כאן על איסוף ראיות. סנכרון מלא, Timeline, באמצעות טכנולוגיית AI: המערכת לוקחת את הרעש – תלונה במשטרה, דוח של עו"ס, הודעה מאיימת וגם תביעות חדשות – ומייצרת מהם ציר זמן אחד קוהרנטי. היא מחברת את הנקודות שהמבקר טען שהמדינה לא מחברת לתמונה אחת בהירה וכוללת, במקום אירועים שנבחנים באופן צר ונקודתי. שלוש זה זיהוי דפוסים באמצעות בינה מלאכותית. האלגוריתם יודע לזהות ולהתריע על דפוסי אלימות מתמשכים, Legal Abuse, תביעות כפולות, טענות חוזרות שכבר נדחו, ומקשר בין כלל האירועים. הכול מבוסס על מסמכי המאגר הספציפי של האישה עצמה. זה כלי משנה משחק שמניע לפעולה של האישה עצמה מול הגורמים הרלוונטיים באמצעות שיקוף של המצב הקיים, בגיבוי ראיות. והמנטורית הדיגיטלית זה סוכנת AI שנמצאת שם גם לנשים שאין באפשרותן לממן עורך דין על פני שנים, או כשעורך הדין לא זמין, למשל ב-02:00. היא אינה תחליף לעורך דין, אבל היא נותנת הכוונה אופרטיבית, חיזוק רגשי בזמן אמת ומניעה לפעולה. המטרות של Lioness הן בראש ובראשונה לתת תמיכה בזמן אמת לאישה עצמה. מקורבן שטובע בניירת ובחוסר סנכרון למי שמגיעה לדיונים ולפגישות מול גורמי מקצוע בראש מורם, עם שליטה ויכולת לשקף את התמונה הרחבה והכוללת לאשורה.  אגב, אלה כלים שאני מלווה איתם נשים והם עובדים בשטח, אני רק רוצה לעשות להם דיגיטציה. בכך לצמצם ואף למנוע אלימות משפטית מערכתית, ובסופו של דבר גם להביא להתייעלות של המערכת עצמה שקורסת, קורסת מעומס.  הטכנולוגיה היא קיימת, הצורך זועק מהשטח ומדוחות המבקר ומהוועדות, והחיבור בין הוועדה הזאת, מדע וטכנולוגיה, והוועדה לקידום מעמד האישה, זה בדיוק המקום ש- Lioness AIצריכה להיות. אני קוראת לכולכם ולכולכן: אנחנו חייבות להיות לביאות זו לזו, ותעזרו לי להמשיך את הטכנולוגיה הזאת, לעזור גם מבחינה כספית וגם חיבורים לכל משרד שהוא רלוונטי. אני ממש אודה לכם. תודה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. התוכנה הזאת אמורה לשאוב את המידע עבור אדם אחד מכל המערכות, נכון? << אורח >> אלישבע מגורי: << אורח >> נכון. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> ולגבי אבטחת המידע, כי בסופו של דבר יש הרבה מידע שהצטבר לתוך מקום אחד, ואיך אתם בטוחים שהמידע הזה לא יזלוג? אין מישהו שיכול לגנוב אותו? << אורח >> אלישבע מגורי: << אורח >> אני עדיין בשלב שאני צריכה לברר את הדברים לעומק, אבל הטכנולוגיה הזאת קיימת, של גיבוי בענן מאובטח. זה רק של האישה עצמה. גם כך האישה עצמה, כשהיא צד להליך, יכולה להוריד לעצמה ניירת משפטית שהיא צד להליך לה. אנחנו צריכים לפתור את העניין הזה של איפה היא שומרת בדיוק, אבל טכנולוגיה של שמירה בגיבוי בענן מאובטח – קיימת. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. אנחנו נעבור ליזמית עדי קריאף. << אורח >> עדי קריאף: << אורח >> נעים מאוד, עדי קריאף, שלום, בוקר טוב. תודה על האירוח, תודה לכם על המעמד הזה, על זה שאנחנו מביאים את זה לראש סדר העדיפויות שלנו. אני רוצה להגיד תודה ללילי, שבתוך כל הטירוף הזה כל הזמן מוצאת את ההזדמנויות עבורנו.  בתור יזמת, אני רוצה להגיד שאנחנו מיזם אומנם שמנסה לדחוף כל הזמן קדימה, אבל אנחנו בסוג של ואקום מבחינת האפשרויות שלנו. כי מבחינת המשקיעים, אם זה הולך לחברה, אז איפה הכסף הרבה פעמים? ואם זה מהצד השני של החברתי, אז איפה העזרה של המדינה?  היום אני ממש באה והולכת לדבר איתכם על כל מה שעשינו. אנחנו אפילו כן הצלחנו לגייס כסף מרשות החדשנות אחרי חודשים רבים, ועדיין זה לא מספיק. צריך לראות מאיפה המשאבים מגיעים, ואיך אנחנו יוצרים קשר רציף וחזק איתכם כדי שהדברים יקרו.  ברשותכם, "הקפסולה" הוא מיזם שהמטרה שלו היא לאתר תוקפים סדרתיים. הוא נוצר ביחד עם בהקאתון של פורום מיכל סלה לפני שלוש שנים. המיזם עומד, המיזם מוכן, הטכנולוגיה נפתרה, באמת הכול איתנו. יש לנו כמה חסמים משפטיים שאני היום הולכת לדבר עליהם.  ביחד איתי לירון אשכנזי, שפה איתנו, ועידן קורן. שני מסילתי האלופה, שהיא בעצם פסיכותרפיסטית מומחית לנרקיסיזם, מלווה אותנו גם כן. ואנחנו מתחילים בעצם מההבנה שמיכל אמנם הייתה הראשונה שנרצחה על ידי אלירן מלול, אבל אחרי הרצח שלה, כמו פטריות אחרי הגשם, קמות נשים ועוד נשים ועוד נשים, סך הכול שש הגישו תלונה מסודרת למשטרה, אבל הרבה, הרבה יותר טענו שאלירן היה אליהן אלים, מינית, פיזית, ואותם קולות לא הגיעו. הם לא הגיעו לשום מקום. ואני מניחה שאתם יודעים את הנתונים על כמה באמת תקיפות מגיעות אל המשטרה, מסיבות כאלה ואחרות. ושם אנחנו מבינים שיש כאן אפשרות שמיכל אולי לא הייתה נרצחת אם אותם קולות מראש היו מגיעים אליה. אם היה ניתן לאחד אותם באיזשהו אופן, לעזור לאותן נשים לפני שהפרשייה הזאת התפוצצה, להגיע ולהגיד: "אוקיי, רגע, יש כאן סכנה לציבור. יש כאן מישהו שמסכן את כולנו". אז יכול להיות שהרצח שלה באמת יכל להימנע. 80% מהתקיפות לא מדווחות, וזה אפילו נתון שהוא אף גדול יותר, ו-60% מהתוקפים הם תוקפים סדרתיים, מה שמייצר לנו פה מעגל שתיקה מטורף סביב תוקפים סדרתיים, שפשוט מאפשר להם להמשיך לפעול. הם תוקפים ותוקפים, ואנחנו לא מתלוננות מצד אחד, ואני אספר לכם שאני גם כן התלוננתי – אומנם לא על אלימות במשפחה, אבל על פגיעה שקרתה – ושחררו אותו. אמרו לי "אין מספיק ראיות", למרות שמצאו גם עם המצלמות, ושחררו אותו. ואני אומרת: הבן-אדם הזה הולך וימשיך לפגוע בעוד נשים. איפה אתם? זה אנשים שעד שלא יטפלו בהם או יכלאו אותם, הם ימשיכו לפגוע בנשים וגברים. תוקף, אם הוא לא מקבל עזרה או כליאה, ימשיך לתקוף. זה ברור. זה ברור לנו הרי, נכון? הוא לא ישנה פתאום, הוא לא ילך לפסיכולוג לבד. הקפסולה, המטרה שלה היא בעצם לתת מקום שהוא סוג של קדם-תלונה, מקום לאסוף את הדיווחים האלה, מבלי שאותה אישה או גבר יצטרכו ללכת ולהגיש תלונה מסודרת במשטרה, בגלל שזה קשה מאוד, בגלל שזה מורכב מאוד, בגלל שזה רגיש מאוד. המטרה שלנו היא לאסוף את הנתונים האלה, את הדיווחים האלה ולאתר תוקפים סדרתיים. המערכת מפותחת, היא קלה, היא נגישה, היא סודית. אני אגיד לכם שבהתחלה חשבנו שהאתגר יהיה טכנולוגי, וגילינו מהר מאוד שהאתגר הוא דווקא משפטי. עשינו באמת את כל מה שיכולנו כדי להגן דווקא על המדווחים, דווקא על התוקפים הסדרתיים, כי החוק הוא נגדנו. חוק הפרטיות בעצם מאפשר להן, כמו שאחת מתוך אחת עשו בעבר, אספו את הנתונים בשביל להגן על אותן נשים, ובסוף הן נחשפו לתביעות. אז בטכנולוגיה עשינו באמת כל מה שביכולתנו. אנחנו רק מייצרים טביעת אצבע כדי להצליב. לא אכפת לנו מי התוקפים. אכפת לנו רק שבאמת יש הצלבה. אנחנו שומרים על הסודיות המקסימלית, ועדיין אנחנו חשופים פה.  זה מיזם חברתי שמעמיד אותי, אם אני יוצאת מחר עם המיזם, בקושי משפטי. וכאן אני פונה אליכם, משרד המשפטים. אני צריכה את העזרה שלכם כדי לפתור את זה. כל השאר פתיר. באמת, כסף נצליח להשיג והשגנו בעזרת הפורום ובעזרת רשות החדשנות. העניין המשפטי פה שמעמיד אותי בסכנה – אני לא יכולה לפעול, לא יכולה להתקדם קדימה.  מבחינת המערכת זה נראה כך: כל הצלבה שתיים ומעלה קופצות בעצם במערכת, וברגע שיש קפיצה – כמובן שאנחנו לא מעבירים נתונים לאף אחד. אנחנו מיידעים בעזרת הפורום, בעזרת מתנדבות, שיש אפשרות להצלבה. הכול מתויג מאוד, והכול בעצם כדי להגן על שני הצדדים בצורה הרמטית. המטרה היא כמובן לשמור על הפרטיות על ידי הצפנה, ושמירה חלקית בלבד, רק ליצירת הצלבות. המטרה שלנו זה נטו להצליב ולהביא לידיעה, א', של המותקפות, שאכן הן לא לבד, ו-ב', של המשטרה, שהם גורם האכיפה שלנו בסופו של דבר, שיש כאן עניין ציבורי. שיש כאן תוקף שממשיך לפגוע. אני אספר לכם שקידמנו את זה עם המשטרה, וכבר אני גם אראה כמה אנשים מתוך המשטרה שסייעו לנו. ברגע שנמצאת הצלבה אנחנו פונים למדווחות, מציעים להם ליווי לתלונה רשמית – כמובן שזה לא משהו שאנחנו יכולים לחייב אותם – ואנחנו מאחדים את התלונות לכדי תלונה משותפת. האתגר העיקרי, כמו שציינתי, זה יצירת המאגר עצמו וההחזקה שלו, כי אנחנו פשוט חשופים לתביעות. כל מי שלא ביקש להיות שם, ואנחנו בכל זאת נחזיק את המידע שלו – על פי חוקי הפרטיות השונים, אנחנו חשופים. ופה אנחנו חייבים שיתוף פעולה רשמי והחזקה של המאגר באופן מהודק וברור אל מול המדינה. אנחנו רוצים אחסון ממשלתי. אנחנו רוצים הכרה שצריך את זה. במשטרה יש לנו כמה פרטנרים. באמת, הגענו שלב אחרי שלב. בהתחלה סגרו לנו דלתות, ולאט-לאט עלינו באמת עד הדרגות הכי גבוהות, עד שלומית לנדס וענת יקיר. ובאמת, הם אומרים לנו: "אנחנו צריכים את זה, אנחנו רוצים את זה, זה נדרש", ועם תחילת המלחמה זה איפשהו דושדש שם. זה היה אמור להגיע למפכ״ל, ואני אומרת: "מה קורה? אני מנסה להשיג קשר". אנחנו צריכים הכרה רשמית. אנחנו רוצים לצאת עם זה מחר. יש תוקפים סדרתיים שהזמן הוא קצוב עד שהנרצחת הבאה תירצח. ואנחנו אומרים: יש דפוסים, זה קיים. אנחנו יודעים להגיד, יש לנו מודיעין, קחו את המודיעין, בואו נשתמש בו, בואו נציל את הנרצחת הבאה, ולצערנו החוק נגדנו. אם אנחנו רוצים ליצור את זה – אנחנו צריכים את העזרה שלכם. << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> זה יכול להיות טוב גם לאלימות כללית בחברה הערבית - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> חד-משמעית. << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> - - כי זה מאפשר לדווח באנונימיות, בצורה שכאילו שומרת על המדווח. << אורח >> עדי קריאף: << אורח >> בסוף, זה בעצם מקום שמאפשר למודיעין להתרכז - - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> סליחה שנייה, איך זה עובד בדיוק, התוכנה הזאת? אני פספסתי אולי. << אורח >> עדי קריאף: << אורח >> בטח. זו בעצם אפליקציה אונליין, פשוטה. אתה אפילו לא צריך להוריד אותה. בערך דקה מהרגע שפתחת את האפליקציה, כשסיימת להגיש דיווח - - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> איפה? מ-Apple Store, נגיד? << אורח >> עדי קריאף: << אורח >> זה לא אנונימי – זה סודי. אתה מזדהה, כי אנחנו לא רוצים תלונות שווא. אנחנו רוצים שיהיה לנו את המקור בקצה. אנחנו מתחייבים לשמור על הפרטיות של המדווחות ב-100% ולפנות ולהמשיך את התהליך רק במידה והן מסכימות. זאת אומרת, המטרה הראשונית שלנו היא לאתר את אותם אנשים בעייתיים, אבל גם לא אכפת לנו איך קוראים להם. לי לא אכפת אם קוראים לו אלירן מלול או שיש לו שם אחר. לא אכפת לי. אני רק יודעת להגיד שאלירן מלול פגע ב-15 נשים. ואני יודעת להגיד למשטרת ישראל: "משטרת ישראל, אתם צריכים לעזור כי יש פה בעיה חברתית ואני צריכה אתכם".  עוד משפט: אני רוצה להודות לכל הפרטנרים שלנו שעזרו לנו להגיע עד השלב הזה. הפורום כל הזמן דוחף, גם בכסף, גם בתמיכה, ורשות החדשנות אכן איתנו. זה לא מספיק, ובאמת הרוב יצא מהכיס שלי כדי שזה יקרה, ואנחנו, כיזמים חברתיים, חייבים אתכם – משטרה, המערך הלאומי – כדי שהדברים האלה יקרו. תודה רבה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה. אני רוצה רגע להוסיף שיש גם - - - << אורח >> דניאל רז: << אורח >> אני רוצה להתייחס עניינית. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> שם ותפקיד רק. << אורח >> דניאל רז: << אורח >> עו"ד רז, ממונה ארצית תחום דיני משפחה, הנהלת הסיוע המשפטי, משרד המשפטים. הכתובת במשרד המשפטים, ברשות להגנת הפרטיות, האם אתם פניתם אליהם? << אורח >> עדי קריאף: << אורח >> כן, היה שיח בעבר, כשאני אגיד שהרבה מהמערך, מאיך שהאפליקציה בנויה, מבוסס על זה. אני תליתי את תקוותיי במשטרה שזה באמת יתקדם, ועם המלחמה זה כל פעם דושדש, ואני מבינה שאני צריכה לפתוח את זה מחדש ולראות מי השותפים החדשים למיזם הזה.  << אורח >> דניאל רז: << אורח >> כן, כי הם הכתובת בדרך בכלל בדברים האלה. << אורח >> עדי קריאף: << אורח >> נשמח לעזרה להגיע אליהם מחדש ולראות מי הגורמים שיכולים לעזור לנו לקדם את זה. << אורח >> אלישבע מגורי: << אורח >> אני יכולה להגיד הערה? ב-01 בינואר 2026, חוק Savannah בארצות הברית, יש מאגר ציבורי של עברייני אלימות במשפחה חוזרים. אז זה קיים. אני אשלח לך את זה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לנעמה ממאא'ת. << אורח >> נעמה פיילכנפלד: << אורח >> אהלן. קודם כול אני אתחיל ואגיד שאני נעמה פיילכנפלד מעמותת מאא'ת. ייסדתי והקמתי את העמותה. היו פה סטארט-אפים מדהימים. אנחנו לא סטארט-אפ. אנחנו ארגון שפועל כבר שלוש וחצי שנים, אגב, בתמיכה, עזרה, היכרות, של לילי ופורום מיכל סלה ושל איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית.  אנחנו עמותה טכנולוגית שנותנת שירות – אנחנו לא אפליקציה, אנחנו נותנים שירות – שבעולם אחר אולי לא היה צריך לתת אותו. מגיעים אלינו נפגעים ונפגעות של עבירות מין חמורות באינטרנט, בדגש על חוק הסרטונים, הפצה ומכירה של חומרים אינטימיים אסורים, וסחיטה מינית, סקסטורשן. אנחנו מדברים פה היום על אלימות בתוך המשפחה, אז אנחנו מקבלים יותר מחצי מהפניות שכל המשטרה בכל המדינה מקבלת, מעל גילאי 14 בעבירות האלה, ואנחנו נחשפים לעבירות בתוך המשפחה. אנחנו מדברים פה על גבר נשוי או גרוש שמחזיק מעל הראש של בת זוגתו לשעבר או בהווה חומרים אינטימיים שלה שהוא צילם, ומחזיק בהם בסחיטה או באופציה להפצה.  אנשים, סליחה, שמוכרים את החומרים של הבת זוג שלהם בשביל כסף בטלגרם ובדיסקורד, סחיטות חמורות במגזר הערבי וגם במגזר החרדי, אירועים מסכני חיים בתוך המשפחה, והנפגעות והנפגעים האלה מגיעים אלינו הרבה פעמים אחרי שהתיק שלהם במשטרה נסגר. עכשיו כבר קצת יותר מכירים אותנו, אז מגיעים אפילו לפני. אנחנו מעניקים להם משהו פשוט מאוד. נאמר פה הרבה על ראיות. עבירות באינטרנט – אפשר להוכיח מי עומד מאחורי חשבון אנונימי. טלגרם או דיסקורד, היום, כשאנשים מגיעים למשטרה, לא אפתיע פה אף אחד, היו לא מעט מקרים שחוקר או חוקרת אמרו "טלגרם?" – וסגרו את התיק. והיום רוב התלונות בעבירות מין חמורות באינטרנט נסגרות על עבריין לא נודע ועל חוסר ראיות. אותו הדבר מבחינתנו. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> רגע, אפשר את התייחסות המשטרה לנושא הזה? << אורח >> נעמה פיילכנפלד: << אורח >> המשטרה עובדת איתנו בשיתוף פעולה, אז אני אגיע לזה גם. << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> להתייחס לזה עכשיו? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> נשמח. << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> קודם כול, שמי זוהרה עטיה, ממדור נפגעי עבירה ומשפחה. אני הנציגה היום. אנחנו מודעים לבעיה הזאת, ואנחנו מנסים גם לפעול בשיתוף פעולה עם מא'את. הם כבר נכנסו להשתלמויות שלנו. אנחנו יודעים שיש כאן פער טכנולוגי ואנחנו מנסים להתגבר עליו. זה משהו שאנחנו יודעים שיש לנו בעיה עם זה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> זה פער חקיקתי או פער - - - << אורח >> נעמה פיילכנפלד: << אורח >> הפער הוא לא חקיקתי, הוא אכיפתי לחלוטין. אני ברשותך אגיד, יש אנשים מדהימים במשטרה שרוצים לקדם את זה, אבל בפועל, חוקר או חוקרת שהתיק הזה מגיע לפתחו – אין לו מושג. אין לו מושג מה לעשות עם עבירות טלגרם, אין לו מושג מה לעשות עם עבירות דיסקורד. אני לא מדברת על אכיפה מקוונת, שזה עניין של תיעדוף, אבל יש עבירות טלגרם במשטרה, בטרור, שמטופלות מדהים בלהב, אבל איכשהו כשאנחנו מדברים על עבירות מין חמורות – חמש, שש, שבע שנים בכלא. המעצר האחרון שהובלנו אליו במחוז דרום זה חמישה עצורים, מעל ל-100 נפגעות. הם הרוויחו מעל מיליון וחצי שקלים מלמכור מאגרים מודלפים של נשים בטלגרם. אנחנו הרמנו את הכפפה הזאת, המשטרה לא הרימה את הכפפה. הם כן שיתפו איתנו פעולה, אבל זה מחקר של העמותה. זה מה שאנחנו מספקים היום, את המחקרים האלה על נפגעים ונפגעות, בחינם לחלוטין, מסובסד מתרומות הציבור. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל אם הטכנולוגיה קיימת בלהב 443, למה אי-אפשר להעתיק אותה בעצם לעבירות מין? << אורח >> נעמה פיילכנפלד: << אורח >> זו שאלה מדהימה. זו שאלה של תיעדוף. אנחנו גם הרמנו את הכפפה הזאת מול המשטרה. ראש חטיבת חקירות כמובן קיבלה את זה בברכה, ואנחנו עשינו הרבה מאוד פרשיות גדולות. אנחנו גם מתחילים לעבוד על התיקים הקטנים יותר. אבל פה גם התחלנו לעבוד מול המשרד לביטחון לאומי, והגשנו דוח מסודר מאוד על כל הליקויים הפנימיים שאנחנו הצלחנו לזהות בתוך המערכת. ברור לנו שאין מערכת מושלמת, וברור לנו שהרצון הוא טוב, אבל כרגע, הפער בין היכולות שלנו ושל השוק האזרחי – יש כל כך הרבה חוקרים מדהימים. יש לנו מעל ל-30 חוקרים, חוקרי רשת, שאנחנו טיפלנו במאות תיקים. הגשנו לנפגעות ונפגעים תיקי ראיות קבילים. אנשים יושבים כבר בכלא. יש כבר כתבי אישום שמבוססים על הדברים שלנו. שלוש וחצי שנים שאנחנו עושים את הדבר הזה.  אז אני רק רוצה לחזק את הדברים שכבר נאמרו כאן, כי יש פה עבודה מדהימה ויכולות מדהימות, אבל שני המסרים המרכזיים זה א', השינוי לא יכול לבוא רק מהצד האזרחי. הוא חייב להיות מוטמע ולהיתמך על ידי המערכת. וגם זה בסדר שזה מגיע מאיתנו, אבל משהו חייב להגיע מהצד השני – תחזוק, הכנסה, רצון, לשנות את הפרוטוקולים, לשנות את הסדר, אם מגישים דוח למה הליקויים ואיך אפשר לשנות. אז אנחנו צריכים לראות את השינוי הזה בפועל. וזהו, אני שמחה על ההזדמנות ועל הפורום. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> אבל יש הרבה חוקרים פרטיים שעושים מה שאתם עושים, נכון? ואני חושב - - - << אורח >> נעמה פיילכנפלד: << אורח >> אין היום חוקרים שיודעים לתעדף ולזהות עבירות מין באינטרנט, בטלגרם ובדיסקורד ברמה שלנו. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> לא, נגיד למחוק דברים - - - << אורח >> נעמה פיילכנפלד: << אורח >> זה לא עניין של למחוק דברים. זה עניין של לזהות מי עומד מאחורי הפגיעה. למחוק משהו, אנחנו גם מתעסקים במחיקות. אתה מוחק משהו בטלגרם או בדיסקורד – יום למחרת הוא יצוץ לך בקבוצה חדשה. זה חסר משמעות לחלוטין, המחיקה של הדברים האלה.  מה שאנחנו מתעסקים בו זה אכיפה והרתעה, וזה משהו שעלה הרבה מאוד. ככל שיש יותר הרתעה ואכיפה – והיום, ההרתעה והאכיפה, גם בתביעות אזרחיות, שזה לא לדיון פה, וגם בעבירות פליליות, לא משקפת בשום צורה את מה שקורה במציאות, אוקיי?  אז אנחנו ממש מתעסקים בלמצוא מי מבצע את האווירה, להוציא את הנתונים במסמך קביל ולתת את זה לנפגעים ולנפגעות, כדי שיוכלו לתבוע, כדי שיוכלו ללכת למשטרה, כדי שיוכלו לקדם את הנושאים האלה. זו הדרך היחידה. למחוק למישהי את התמונה מאתר מסוים באינטרנט, זה לא יעזור לה. מחר היא תהיה באתר אחר. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> טוב, אולי בסוף נצא מהדיון הזה עם זה שאתן צריכות להקים ממשלת צללים.  אנחנו נעבור למוריה סילפן, מנכ"לית המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. תגידי לפרוטוקול את השם המלא והתפקיד. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> תודה רבה. מוריה רודל סילפן, מנכ״לית המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. קודם כול להגיד היי וכל הכבוד ללילי על העבודה המדהימה שהיא עושה. אני אתנצל מראש שאני לא חלק ממציעות הפתרונות המדהימים כאן, אלא רק רוצה לשים זרקור על משהו שבוודאי עוד לא ניתן לו פתרון, וזה מצב הזנות במדינת ישראל. בשנים האחרונות הזנות עברה למרחבי האונליין. היא כבר לא נעשית יותר בפינת רחוב, כמו שאנחנו חושבות ומכירות מפעם. הזנות היא בעיקר, ובעיקר ליבת השידול והסרסור לזנות – אם דיברנו על גברים אלימים, אז בואו ניקח את זה לגברים אלימים מאוד, כמובן אין שום השוואה או תחרות, שזה כל הסרסורים והמשדלים באינטרנט. והיום נערות צעירות קטינות וצעירות משודלות לזנות באונליין, עם אפס אכיפה, אפס פתרונות הגנה ואפס מניעה של התופעה. ולמשטרת ישראל יש את הכלים, אם היא רוצה, של חדשנות, של סייבר, של מניעה, של הגנה ברשת. היום כמעט בכל מכוני הבושת במדינת ישראל והאתרים השידול מתחיל עוד ברשת, והגילאים הולכים ויורדים. אנחנו ממש רואות שיש דרך פשוטה מאוד לנטר את המפגש הזה בין הקורבן לבין הצרכן, אפילו בין הסרסור לבין הקורבן, אונליין, ואני מפצירה במשטרה לתת את הפתרונות הטכנולוגיים ואת החדשנות גם לנושא של הזנות.  יש קשר הדוק בין אלימות מינית, בין אלימות במשפחה, לבין נערות ונשים צעירות על רצף הזנות. הרבה נשים שמגיעות מבתים אלימים, מזוגיות אלימה, מוצאות את עצמן בזנות, ויש לנו אפשרות למנוע את זה. המניעה היא הכלי הגדול שלנו, ובסוף ארגוני חברה אזרחית פועלים שם פשוט לבד, בתוך ואקום אדיר. אז אני שבה ומפצירה במשטרה לנסות לפתור את הנושא הגדול של הסרסור אונליין והשידול ברשת. יש את הפתרונות הטכנולוגיים, רק צריך ליישם אותם. תודה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. אנחנו נעבור עכשיו למשרדי הממשלה, ואנחנו נתחיל עם המשרד לביטחון לאומי. << אורח >> ליאור מלמד: << אורח >> שלום, בוקר טוב. ליאור מלמד, מנהל תחום מחקר טכנולוגי במשרד לביטחון לאומי. אנחנו כל העת מבצעים בחינה ואפיון של פתרונות טכנולוגיים עבור גופי המשרד. אני כן יכול לעדכן שהשנה יש לנו אכן כוונה לצאת לפיילוט עם פתרון ספציפי לאלימות במשפחה.  מטבע הדברים אני לא יכול לפרט מה הפיילוט יכלול ומה האפליקציה תעשה, אבל כן אני יכול להגיד שמטרתה של האפליקציה תהיה לסייע להגברת הביטחון של נשים במעגל הזה, ובסוף גם תוביל להרשעה של חשודים באלימות במשפחה.  בנוסף, רציתי לעדכן, אני לא יודע כמה פה מכירים, יש לנו קהילת חדשנות שנקראת HLSIL, שבעצם שותפים בה הרבה מאוד מפתחים וסטארט-אפיסטים, שבאה ועוזרת להציף אתגרים בתוך התחומים שאנחנו מדברים עליהם, וגם להציף פתרונות, גם בתעשייה וגם בגופי המשרד, ואני מזמין את כל מי שפה גם לבוא ולהצטרף לקהילה הזאת, ונדע לחבר אותם.  << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> איך היא נקראת שוב? << אורח >> ליאור מלמד: << אורח >> קהילת החדשנות, HLSIL. זהו, תודה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> למשטרה יש משהו להוסיף? << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> לא. כפי שאמרנו, אנחנו משתפים פעולה עם פורום מיכל סלה. הם גם מרצים אצלנו בהשתלמויות. אנחנו משתתפים בהקאתונים, זה דבר מבורך, ואיפה שצריך אותנו – אנחנו נמצאים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> ליאור, אולי פספסתי, אבל מה בעצם החלק של המשרד בלתת את התשובות גם קצת יותר מהר להצעות ששמענו כאן, כדי באמת לאפשר להם לפתח יותר מהר, ובעצם לאפשר לנו להיות במקום טוב יותר מבחינת אלימות נגד נשים ורצח? << אורח >> ליאור מלמד: << אורח >> המשרד לא יכול לממן בצורה פרטנית פרויקטים טכנולוגיים. זו לא אחת מהיכולות של המשרד לעשות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אין לכם מיזמים משותפים? << אורח >> ליאור מלמד: << אורח >> אני אומר, יש לנו פיילוט שאנחנו מתכננים לצאת איתו. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> מתי? << אורח >> ליאור מלמד: << אורח >> אני לא יודע להגיד לך כרגע. אנחנו כרגע בשלב האפיון והבחינה של הפתרונות. חלק מהמיזמים שצוינו פה הם מיזמים שנבחנים בהתאמתם לפיילוט. לגבי עוד הערה שהתייחסה פה לגבי נתונים שלא הועברו מטעם המשרד, אני לא יכול להגיב, אין לי את הנתונים. צריך לפנות לשר בשביל לקבל את הנתונים. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תגיד, במשרד יש תקציב למחקר? יש תקציב ייעודי למחקר לפתח כל מיני טכנולוגיות למען - - - << אורח >> ליאור מלמד: << אורח >> בוודאי, כן, יש תקציב שנתי. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> ואתה יכול להגיד איזה אחוז מהתקציב של המשרד? << אורח >> ליאור מלמד: << אורח >> אני לא מספיק בקיא בנתונים של תקציבי המשרד ולא יכול להתייחס לזה, לצערי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אוקיי, כי גם הנתונים חשובים באמת וגם התקציב חשוב, ואנחנו, בואו לא נעשה שקר בנפשנו. השר לא נותן את הנתונים ולכן אין את הנתונים ואי-אפשר לפנות לשר לקבל את הנתונים. זה בדיוק הדיון שהיינו בו בבוקר, שניסינו לקבל נתונים. תודה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> אוקיי, נעבור למשרד המשפטים. << אורח >> עדי טל נוסבוים: << אורח >> שלום לכולם, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני עדי טל נוסבוים, אני מהחטיבה החברתית במשרד המשפטים. אנחנו גם בקשר עם פורום מיכל סלה ושותפות בהאקתון החשוב.  בחטיבה החברתית אנחנו בעצם מטפלים במה שקשור למשרד המשפטים בתחום של אלימות במשפחה. אנחנו מנסים לשפר את השירות שניתן על ידי משרד המשפטים בתחום, על ידי פרויקטים משותפים, על ידי שיתופי פעולה, בין אם עם גורמי חברה אזרחית וגם בתוך המשרד, וגם כמובן עם המשרדים משותפים, ובראשם משרד הרווחה.  חלק מהמיזמים שהיו פה היו רלוונטיים אלינו וחלק לא. במה שכן רלוונטי למשרד המשפטים אני מזמינה לפנות אליי – כבר דיברתי עם עדי, למשל – ואנחנו ננסה לחבר לאנשים הרלוונטיים כדי לפתור מה שאנחנו יכולים. לא הכול פתיר, יש דברים שיש בהם סוגיות משפטיות רחבות יותר. אנחנו ננסה לעזור במה שאנחנו יכולים. אתן רוצות להוסיף? << אורח >> רונית לזר מוסקוביץ': << אורח >> שמי רונית לזר מוסקוביץ', אני עו"ד בסיוע המשפטי במשרד המשפטים. אני מדברת פה גם בשמו של עו"ד דניאל רז שהיה פה קודם ונאלץ לעזוב. יש פה פרויקטים שהם רלוונטיים מאוד, ואנחנו כמובן נשמח לשתף פעולה. כל מי שרוצה ויכול להיעזר בנו, נשמח.  אנחנו מייצגים לפחות בשליש מתיקי המשפחה שמתנהלים היום במסגרת הסיוע המשפטי. הלקוחות שלנו מגיעים מכל המקומות בארץ – יש לנו פריסה מהצפון עד הדרום, כך שההיקפים אצלנו הם גדולים מאוד. מה שנוכל לעזור ומה שנוכל להיעזר, בשמחה רבה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> לגבי מה שהזכירה כאן עדי קריאף, לגבי הסוגיה המשפטית, אני אשמח אם אתם יכולים לעזור לראות איך אפשר לתת פתרונות למיזם הזה. << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> אנחנו נדבר איתם ואנחנו נפנה את זה לרשות להגנת הפרטיות, ייעוץ וחקיקה, נראה מה אפשר לעשות, אבל אנחנו נהיה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> בסדר גמור, תודה רבה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> הייתי רוצה לשאול אותך, איריס, ממשרד החינוך, לגבי באמת פתרונות שהוצעו כאן על האפשרות לדבר בצורה וירטואלית. אז מה בתוך מערכת החינוך? יאסר, תמשיך. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> כן, התייחסות למה שאמרת לגבי מיזמים, ואני נשמח לשמוע מה עושה גם במשרד החינוך בהקשר לזה. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> במשרד החינוך למעשה יש לנו תוכנית ייעודית שנקראת "חברות וזוגיות מיטיבה". אני חושבת שהאמצעים הטכנולוגיים הם מצוינים, אבל הם מענים משלימים. זאת אומרת, שום דבר לא מחליף שיח עם בני נוער, לשמוע את העמדות שלהם, את הדעות שלהם.  כמובן שבתוכנית הזאת, בזכות הוועדה הבין-משרדית, אנחנו הוספנו הרבה מאוד סרטונים ואמצעי עזר למחנכים שקצת מתקשים. האמצעים, הסרטונים האלה, בעצם לא תורגמו, הם הותאמו, לכל החברות השונות, כולל החרדית. ובתוכנית הזאת אנחנו למעשה מטמיעים את השיח, שהוא שיח חובה בכיתות י"א, ואנחנו ממש הגענו לאחוז העברה, הטמעה, גבוה מאוד. עכשיו, כמובן שכל תהליך משלים טכנולוגי יכול לעזור. אני אשמח לראות את המיזם הזה. תוך כדי שדיברת, ביבס, אני ממש ניסיתי לברר אם מכירים את זה אצלנו, ולא כל כך מכירים, אז אנחנו נעמיק באפליקציה הזאת ונראה איך אפשר לשלב אותה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> מצוין, איריס, אז נשמח באמת שתהיו בקשר, כי זה משמעותי. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תגידי, לגבי משרד החינוך, האם משרד החינוך לא מפספס את אותם תוקפים, אותם בחורים אלימים, שבעצם היו מתישהו, בשלב כלשהו, במשרד החינוך, באחת מהמסגרות? כולם לומדים בבתי ספר. האם אין בעצם פספוס של אותם אנשים, שלא הצליחו לגלות אותם, ואז היה אפשר לטפל בהם בתקופה הזאת? כאילו, האם משרד החינוך עושה מספיק כדי לגלות את אותם ילדים, שהם, כנראה, אחרי גיל 18 – אפילו גם לפני, לפעמים יש גם נוער אלים – נהפכים להיות התוקף הבא? זאת אומרת, מה עושה משרד החינוך בשביל לצמצם את אותם גברים אלימים בעתיד? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> קודם כול, התלמידים נמצאים אצלנו מהגן עד י"ב. סביר להניח שצוותי החינוך, בלי שום קשר לנושא של אלימות בזוגיות, רואים התנהגויות של ילדים. זאת אומרת, רואים התנהגויות של תלמידים מגיל קטן מאוד. כמובן שברגע, נגיד, שילד מגלה בעיית התנהגות כלשהי, מזמינים הורים. זאת אומרת, יש ממש תהליכים בתוך המשרד, יש שיעורים, יש כל מיני אמצעים בתוך מוסדות החינוך כדי לסייע לאותם תלמידים. יש מענים רגשיים, יש מענים התנהגותיים, בונים לילדים תוכניות אישיות בעזרת מתי"א, יש פסיכולוגים חינוכיים. זאת אומרת, יש מעטפת טיפולית שנועדה בעצם לסייע לאותם ילדים ולמנוע מצב של הסלמה. להגיד שבכל המקרים זה עוזר? לא. להגיד שאנחנו לא מפספסים? כמובן שכן, אבל אנחנו מנסים לעשות את הכול כדי לא לפספס. אנחנו גם מלמדים את צוותי החינוך איך לאתר ולזהות ילדים שהם במצוקה או שיש סימני אזהרה אצלם, וכמובן איך לעזור להם. אנחנו מנסים לעשות את המקסימום כדי לעזור. יש לנו יועצים חינוכיים בתוך מסגרות החינוך, שלמעשה הם גם מנחים את הצוותים החינוכיים והם בעצמם נותנים מענה לצוותי החינוך. ובמידה שהם נתקעים באיזשהו קושי, יש את המעטפת שלנו, זאת אומרת, של המדריכים, מדריכים מומחים בתחום של מיניות, בתחום של התנהגויות ממכרות. זאת אומרת, יש ממש מערך גדול מאוד בשירות הפסיכולוגי הייעוצי, שכן מספק איזשהו סיוע למוסדות החינוך. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> עכשיו יש לי הצעה. ה-CRICKET, מה שהציגו כאן, היא מתאימה לגיל הנוער. אולי כדאי לשבת עם היזמים ולראות איך אפשר לאמץ את זה. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> נשמח קודם כול להכיר, ללמוד את האפליקציה הזאת, כדי לראות למי היא מתאימה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> אז אנחנו נשמח אם - - - << אורח >> קרין ביבס: << אורח >> יש לי רק משהו אחד קטן להגיד, כי אתה דיברת על התוקפים. האפליקציה הזו היא לא מענה משלים. אני יודעת שבמשרד החינוך קודם כול קשה מאוד להיכנס. הדרך היחידה שאני יכולה להיכנס היום היא דרך מאגר גפ"ן. הפרוצדורה קשה מאוד, כי יש הרבה מאוד דרישות, ובסוף יש מאגר של מעל 9,000 תוכניות, והתוכנית היחידה שמתאימה בגיל הזה היא היום רק שלי ושל ויצ"ו. אני נמצאת כחלק מתוכנית עבודה שהיא דרך ארגון "שיתופים". יש שם מתחתיהם 180 עמותות וארגונים, כולל המועצה לשלום הילד. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> אנחנו נמצאים שם. << אורח >> קרין ביבס: << אורח >> גם אתם. המענה שנמצא היום בבתי ספר הוא לא מספיק, ולכן אנחנו רואים גם את התוצאות. התוכנית שלי ורק שלי של ויצ"ו, נעשה מחקר בשנים 2023-2025. הוא המחקר הראשון שנעשה על אלימות בבני נוער במימון מלא של ויצ"ו, והמחקרים שלהם מראים שהתוכניות טובות, אבל ההשפעה שלהן יורדת אחרי שנה.  זאת אומרת שאחרי שנה מתום התוכנית, הם חוזרים להיות תוקפניים והילדות חוזרות להיות נפגעות. CRICKET הוא לא מענה משלים – הוא בעצם בא איפה שהילדים באמת משתפים, שהם פחות משתפים את המבוגרים, הם פחות משתפים את הצוותים החינוכיים, שגם כך קורסים. היועצות גם כך קורסות, אין להם באמת מענה, קשה להן לאתר. אנחנו רואים היום הרבה מקרים של חרמות, מקרי אובדנות. אבל באמת CRICKET בא להתייחס לשניהם, לפוגע ולנפגע הפוטנציאליים, בלי הבדלה של בן או בת, מגדר וכאלה, כדי למנוע בכלל את הפיכתם לכאלה. זאת אומרת, גם בזיהוי. אני חושבת ש- CRICKET זה משהו שחייב להיות חלק מתוכנית הלימודים ברמה כזאת, כי ברגע שתיכנסו לעומק ותבינו – זה מושתת על NLP, שינוי התנהגותי. זה לא רק זיהוי, זה לגרום להם לשנות דפוסים, ואנחנו כבר רואים עכשיו נתונים של 30% מאלה שמשתתפים איתנו בסקר הזה, בפיילוט שאנחנו עושים, שברגע שהם מתחילים להבין את הדפוסים, הם אומרים שהם השתמשו בכלים האלה, במילים האלה, באסרטיביות הזאת, בהתנהגות הזאת, בחיים האמיתיים, וזה מטורף. זה 30% פחות פוגעים, תוקפים ונפגעות פוטנציאליים בעתיד. זה נתון מטורף, וזה מגיע רק מעכשיו מהשטח. אז אני אשמח שאפילו תחשבו על זה לא כמענה משלים, אלא להבין שיש שם חוסר, וזה יכול לתת מענה כחלק מתוכנית הלימודים.  אפילו כיתות בכל בית ספר, כיתה שמלמדת יחסים בריאים. יש כיתות כאלה, אני יודעת שיש מיזמים אחרים שעושים את זה. זה יכול להיות משהו מדהים, משהו שכבתי, ולהתחיל בגיל מוקדם, 12. אני נכנסתי לקשר הזה בגיל 17. אני הייתי אבודה. 17 זה אבוד. אין מה לעשות עם כיתה י"א. זה צריך להתחיל כמה שיותר מוקדם.  אני אשמח לשתף פעולה, לתת לכם את המידע, את המחקרים. יש לנו חוקרת בין-לאומית, ד"ר תמר רינגל קולקה, שהיא מפקחת על השאלונים, על הפיילוט. באמת עשינו פה משהו מדהים בזמן קצר מאוד. אנחנו מוכנים. אם אתם תאפשרו, תפתחו את הדלת, ולא רק דרך המקום הצר הזה של גפ"ן – אני באה לרשותכם מחר. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה, קרין. אנחנו נשמח שמשרד החינוך ייזום ישיבה לראות איך לקדם את זה, כי בסך הכול זה צריך להיות פיילוט, צריך להיות לאורך שנים. אי-אפשר לקבל מסקנה משנה-שנתיים, ולראות בעצם האם באמת התוכנה הזאת תשפיע ותוביל למשהו אחר. אנחנו נגיע לכל המשרדים. יש נציגות של פרקליטות המדינה? << אורח >> גל הרניק בלום: << אורח >> כן, שלום. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> את רוצה להתייחס? << אורח >> גל הרניק בלום: << אורח >> כן. קודם כול אני רוצה להגיד, באופן אישי גם, שהפרויקטים באמת מרשימים מאוד. אני דיברתי קצת גם עם יבגני לפני. ככל שיש צורך בשיתוף פעולה או שיש משהו ששיתוף הפעולה בו היה חלקי, אנחנו נשמח לשמוע ולראות איך אפשר לעזור. הפרקליטות באמת נכנסת לאירוע, בסוף, אחרי שהעבירה קורית, למרבה הצער. והפרקליטות ספציפית, לעומת גם התביעות המשטרתיות, כשעבירה חמורה קורית. וזאת הזווית שממנה אנחנו נכנסים, ושם אנחנו יכולים לעזור באמת לבדוק האם הראיות קבילות, או מה שכאן דובר לגבי הסייבר. אז באמת נשמח לדבר ולראות אם יש משהו שאפשר לקדם. << אורח >> יבגני קוצרוב: << אורח >> בהחלט, נשמח לשיתוף פעולה, להציג לכם את הראיות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> סליחה, שם עוד פעם. << אורח >> יבגני קוצרוב: << אורח >> יבגני, SheProves. בהחלט נשמח לשיתוף פעולה, ולהציג לכם את האפליקציה הפועלת ואת התוצרים, את הראיות הפורנזיות. גם עם משרד החינוך אנחנו יכולים לשתף פעולה ולהציג כיצד כל ילד ששולחים אותו לבית הספר יכול להקליט ראיות. אחר כך, כשהוא בא לדווח על הפגיעות שהוא עבר בבית הספר, הראיות כבר מוקלטות; לא יגידו לו שהוא ממציא והוא לא יעבור תקיפה שנייה על ידי החוקרים, אלא הראיות יהיו כבר קיימות לפרקליטות או לתביעה המשטרתית כדי להעמיד את התוקף לדין. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. אנחנו נעבור למשרד הרווחה. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> שלום, סאיד תלי, מנהל תחום טיפול באלימות במשפחה. אני אגיד כמה דברים. קודם כול, באמת, ישנה איזושהי הכרה חזקה מאוד שאנחנו צריכים את כל האמצעים האלה בכדי ליצור איזשהו מענה יותר רחב בתחום של טיפול ומניעה של אלימות במשפחה, ואנחנו גם פתוחים יותר מאשר בעבר. אין ספק שיש עוד הרבה מה לעשות בכדי לשלב יותר כלים טכנולוגיים בתחום הזה. אנחנו יותר ויותר עושים את זה. היינו חממה, פיילוט, לפרויקט של ה-Relyon, שעכשיו הוא משולב במיזם. אנחנו כמובן חלק מהמיזם, ואני מקווה שזה ילך ויתרחב.  יכול להיות שאנחנו גם נהיה חממה לעוד פרויקטים, כמו זה של יבגני, למרות שזה לא בדיוק ליבת העשייה שלנו, אכיפה ודברים כאלה, אנחנו כן רואים את הערך של זה, מכיוון שיש לא מעט נשים שלא מתחילות בכלל את השלב של הטיפול במרכזים שלנו, בגלל שהן עסוקות בלהתמודד בעצם עם האלימות. וברגע שישנה איזושהי מעטפת שתומכת, מגינה, מזהה, אז הן יכולות אולי סוף-סוף להתחיל לעשות טיפול ייעודי מקיף עד כמה שאפשר, ואולי להיחלץ ממעגל האלימות. אנחנו גם אפילו פיתחנו כלי שנקרא I-Risk, שזה מן סוג של בדיקה ביתית בתנאים מאובטחים של רמת סיכון, בלי להזדקק לאיש מקצוע אפילו. כל אישה או גבר יכול לבדוק עד כמה סיכון. אנחנו יותר ויותר, כמובן, תומכים בהאקתון ומשתתפים בו, ומנסים כמובן, במשאבים שלנו, כי אנחנו מבינים שהנשים וגם הגברים וגם הילדים שאנחנו מטפלים בהם, לא יכולים בעצם לא להישען ולא לקבל את כל האפשרויות שיש היום בעולם הטכנולוגי. אנחנו מנסים להיעזר ולקדם את הדברים האלה בתוך הטיפול שאנחנו נותנים. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה.  << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> ועוד עניין. הרי, בטיפול, כמו שאמרה איריס, אנחנו בגישות הקלאסיות של פעם, פרונטלי. אז היום יש לנו לא מעט שירותים של טיפול מרחוק, היוועדות מרחוק, זאת אומרת יותר ויותר טכנולוגיה משתלבת בטיפול, וזה כמובן מנגיש את השירותים שלנו. מעבר לעניין הזה של אכיפה, הגנה, זיהוי ואיתור, יש פה עולם שלם של טכנולוגיה שיכול באמת להנגיש יותר, ולהרחיב את היקף המטופלים והמטופלות, בסופו של דבר. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. משרד הבריאות. << אורח >> ברברה לנג: << אורח >> ברברה לנג, המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ופגיעות מיניות במשרד הבריאות. אני רק רוצה להתייחס למיזם שלילי הציגה בהתחלה, של ד"ר סתיו דבון, שבעצם זה יצא באמת מההאקתון. אנחנו רואים חשיבות רבה במחקר הזה. מי שמוביל אותו אצלנו זה המשנה למנכ״ל משרד הבריאות ואנשי מקצוע שונים. המחקר עומד להסתיים, יצאו ממצאים, ואנחנו נשמח להתחיל לראות כיצד ניתן לקדם את זה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. בשורות טובות. יש עוד נציגי משרדי הממשלה שנמצאים כאן ולא דיברו? אתם במשטרה דיברתם. << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> שירות בתי הסוהר. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> זה לא אותו גוף? << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> שמפעיל את הכלי המשמעותי פה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר_המשך >> אבל יש לכם אותו שר, אז אני, בשבילי, זה אותו משרד. בסדר, אוקיי. שב״ס. << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> אנחנו אחים. טוב, אני עליזה אדרי, סגנית יחידת משגב. זו יחידה חדשנית וייחודית שהוקמה בשירות בתי הסוהר, בהובלת השר לביטחון לאומי, לאחר עבודת מטה רחבה, וזה במטרה להגן אחר מבקשי הצו. זה צו הגנה עם רכיב טכנולוגי שמגן אחרי מבקשי הצו שנמצאים בסיכון סביב אלימות. זה כלי מציל חיים, זה כלי שאינו מגדרי. אני יכולה להגיד שהפיקוח הטכנולוגי, הצו שניתן הוא בהליך אזרחי ולא בהליך פלילי. זה לפי בקשת מבקש הצו. לא מחייב תלונה במשטרה, לא מחייב פתיחת הליך פלילי. נפגעי עבירה יכולים להגיע באופן עצמאי לבית המשפט, לבקש צו הגנה בפיקוח טכנולוגי. לא צריכים ייצוג משפטי לשם כך. בית המשפט, על פי שיקול דעתו, רשאי - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> עליזה, יש לך נתונים של כמה ביקשו צו הגנה, וכמה מתוכם ביקשו גם פיקוח אלקטרוני של אזיק, וגם כמה קיבלו? כלומר, זה שלושה נתונים. << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> להנהלת בתי המשפט יש את הנתון כמה הגישו בקשה. לי יש את הנתון של כמה בקשות הועברו אלינו לבדיקת היתכנות דרך בית המשפט. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כמה? << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> 183, כאשר 67 מתוכם קיבלו צו בפיקוח טכנולוגי. אני אדגיש שבית המשפט, על פי שיקול דעתו, יכול לחרוג, ועל פי התרשמות ממסוכנות גבוהה, יכול להחליט על מתן צו גם ללא תלונה במשטרה. ויש אצלנו מבקשי צו שאפילו לא הייתה תלונה אחת במשטרה ועדיין הם אצלנו, כי הם נמצאים בסכנה ובית המשפט התרשם מכך.  היחידה עושה פעילות הסברה רחבה להעלאת המודעות וחשיפת הכלי. אנחנו מגיעים לכל פורום, לכל גורם שבא במגע - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> עליזה, מה עם הקמפיין שאמור לצאת? << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> אני אגיע לזה. לכל פורום שבא במגע עם נפגעי עבירה. רק השבוע הצגנו את היחידה בפני יועצות לקידום מעמד האישה בכל הרשויות המקומיות. השבוע אנחנו מציגים את היחידה בפני עמותת "יחדיו", שמטפלים בנפגעי עבירה. נפגשנו עם כל העמותות, הארגונים, מרכזי האלימות, מקלטים לנשים מוכות, הופענו בכנסים של הסיוע המשפטי בלשכה המשפטית – כל זה כדי לחשוף את הכלי. היחידה פועלת שנה וחצי, הכלי מוכיח את עצמו, אנחנו מאמינים בו, והכוונה היא להרחיב את הכלי.  אנחנו מקבלים פידבקים מרגשים. אני יכולה להראות את ההודעות של מי שנמצא אצלנו – ואמרתי, זה לא מגדרי, לא רק נשים – על זה שהחזרנו להם את התקווה, שהם יכולים לחזור לחיים נורמטיביים, שהילדים הפסיקו להרטיב בלילה, כל זה כי הם מרגישים מוגנים.  דיברו פה על נושא הטווחים, אז גם על זה אני אגיד מילה. לגבי הטווחים, הגורם הממליץ הוא משטרת ישראל, אבל לבית המשפט שיקול הדעת לקבוע את הטווחים בסופו של דבר. ונכון להיום, יש לנו החלטות שבהן בית המשפט צמצם את הטווחים לחמישה קילומטר, ויש לנו גם אפילו בקילומטר, כך שהם יכולים לגור עדיין באזורים סמוכים וכן להיות בפיקוח שלנו. לא מעט - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> עליזה, אני רוצה להגיד שלאדם הסביר שיושב בבית ורואה את זה, האישה הסבירה, כשאומרים 15 קילומטר – בדרך כלל אנשים מקשיבים לכללים. אז זה כרגע הכלל של - - - << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> אני מדגישה: זה לא הכלל. זו המלצה של משטרת ישראל. בסופו של דבר, בית המשפט מחליט, ובית המשפט קיבל החלטות עם צו הגנה של קילומטר. וגם, בנוסף לזה, נוכח המסוכנות הגבוהה ובאיזון השיקולים, בית המשפט גם הורה על הרחקת המועמד ממקום מגוריו. גם זה היה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> עליזה, אין בעיה. את אומרת את מה שאני אומרת במילים אחרות. אני לא חולקת על מה שאת אומרת. בסוף, שתינו אומרות שכרגע זאת ההמלצה של המשטרה, של 15, ובית המשפט יכול לנהוג אחרת. << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> נכון. בדיוק. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז כוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, אנחנו מציעות – אולי גם חברי בוועדה למדע וטכנולוגיה יצטרף לקריאה – שההמלצה תהיה כשצריך, לא עם ה-15 קילומטר האלה, גם אם בפועל זה כבר עובד אחרת.  וגם אני יכולה להגיד לך שוב, הייתי באילת, במרכז רותם לאלימות במשפחה, וכשיש מקרים של אלימות שהם גרים בסמוך – הן לא ניגשות לזה בכלל, הן לא מקבלות בכלל באילת. << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> אני לא אדבר בשם משטרת ישראל, משטרת ישראל פה ויכולה להגיב. אני רק יכולה להגיד שה-15 קילומטר שמשטרת ישראל קובעת, לדבריה היא מתרגמת את זה לזמן תגובה של 15 דקות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> של 15 דקות. נכון. << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> עכשיו שוב, בסופו של דבר, אנחנו גם נפגשנו עם כל השופטים של בתי המשפט לענייני משפחה, וגם הצגנו את הכלי, את התפעול שלו. בסופו של דבר, יש לנו גם לא מעט מקרים שה-15 קילומטר הם אפשריים, ויש לנו הרבה החלטות כאלה שהצדדים גרים במרחק מספק. במידה ולא, זה עובר לשיקול בית המשפט. אם בית המשפט מתרשם מסוכנות גבוהה מאוד, ובתפיסה שלו - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> הבנתי את זה. דיברתי על לעשות הפוך. ואני אשמח רק לתשובתך גם על הנושא של הקמפיין. << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> כן. קודם כול, גם אני אדגיש שבימים אלה מתקיימים דיונים עם המשרד לבל"מ ועם משרד המשפטים במטרה לקדם את הנושא של הגשת בקשה לצו פיקוח על ידי גורם מדינתי. הנושא הזה נמצא בבחינה, ויש שיח ממשלתי גם עם הגורמים, גם עם משרד הרווחה, וזה כדי להפחית את הנטל ממבקש הצו שהוא יגיש, אלא שיהיה גורם מדינתי שיגיש את זה עבורו.  בנוסף, מקדמים קמפיין בשיתוף משרד הבל"מ, שירות בתי הסוהר. הוא יפורסם בקרוב. אני מקווה מאוד שכבר החודש. יש - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> בפברואר, עכשיו בעצם, אמור לצאת את הקמפיין להעלאת המודעות לאיזוק האלקטרוני? << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> נכון, הקמפיין כבר הוכן. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> בשורות משמחות. יופי, אוקיי. << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> יש גם קידום אתר ממשלתי להנגשת המידע בנושא פיקוח טכנולוגי לכל אתרי הממשלה. ישנו מחקר מלווה – נמצא כאן נציג מלשכת המדען הראשי – מטעם לשכת המדען הראשי במשרד לבל"מ, שמטרתו, בין היתר, לבחון את האפקטיביות של הכלי שלנו. ואני אגיד לסיכום שאנו, כיחידה, פועלים מתוך תחושת שליחות עמוקה להצלת חיים, והכלי שלנו באמת מציל חיים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. יש לנו עוד חמש דקות. מי שרוצה להגיד משהו, שלא יאריך. << אורח >> נעמה פיילכנפלד: << אורח >> אפשר בבקשה להפנות שאלה לנציג של המשרד לביטחון לאומי? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מי זאת? << אורח >> נעמה פיילכנפלד: << אורח >> נעמה מעמותת מא'את. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> אוקיי. << אורח >> נעמה פיילכנפלד: << אורח >> שאלה לנציג של המשרד לביטחון לאומי. באמת, היית פה עכשיו שנתיים ושמעת את כל המיזמים, ודיברת על איזשהו פיילוט שהמשרד מוביל. היה כבר מיזם משותף עם פורום מיכל סלה, ויש הרבה מאוד ארגונים שקיימים בשטח ועושים כבר את העבודה, כבר מקיימים את האכיפה, כבר עושים את העבודה בפועל. אז אני אשמח להבין, באמת, למה צריך לעשות פיילוט שיתוכלל ויופעל? זה פשוט נשמע לי כמו בזבוז משאבים, כשבפועל כבר קורים דברים, הידע כבר נמצא, המחקר כבר נעשה, יש ארגונים שבפועל עושים את הדברים ומחזיקים את היכולת ורוצים, אז למה צריך לעשות פיילוט פנימי בתוך המשרד? << אורח >> ליאור מלמד: << אורח >> אוקיי, קודם כול, ישבו פה כל הסטארט-אפים וגם פורום מיכל סלה, והטענה העיקרית שהבעתם היא שהמשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל לא מספיק מקדמים פתרונות למניעת אלימות במשפחה. אז אני בעצם בא ואומר פה שאנחנו כן מקדמים פיילוט טכנולוגי, שאמור להגיע בדיוק לאותו פתרון שאתם באים לעשות מהצד האזרחי או מהצד של התעשייה. אנחנו נעשה ונקדם אותו גם מתוך גוף ממשלתי ומשרדי הממשלה. << אורח >> נעמה פיילכנפלד: << אורח >> אבל לעשות כפול פשוט? נגיד, היו פה מיזמים מדהימים – פשוט לשחזר ולעשות עוד אחד? << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> לא, אבל המיזמים לא עשו פיילוטים בכמויות כמו זה. << אורח >> נעמה פיילכנפלד: << אורח >> לא, ברור, אז למה לא לעשות שיתופי פעולה? << אורח >> ליאור מלמד: << אורח >> אנחנו נעשה שיתוף פעולה. כל מיזם שבא והציג פה בעצם נתן פתרון שהוא קצת אחר, אוקיי? כל אחד הסתכל על הפתרונות מזווית אחרת. היה פה מיזם שדיבר על זווית של הילדים, מיזם שדיבר על ההגנה האישית, שזה ה-Pepper Spray. המשרד בא בעצם להסתכל על פתרונות משני כיוונים, כמו שאמרתי. אחד, זה העלאת הביטחון של אותן נשים. הדבר השני זה איסוף הראיות והגעה להרשעה. שוב, יכול להיות שחלק מהדברים חופפים, וחלק מהדברים לא. המשרד לא מסתכל בצורה כלכלית, צריך לזכור את זה, אוקיי? אנחנו מסתכלים בצורה של האפקטיביות המרבית, ללא התחשבות באפקט הכלכלי או התועלת שתהיה למשרד להשיג מזה מבחינה כלכלית. זהו, זה מה שיש לי. אז אנחנו מתייחסים לכל הדברים האלה, לוקחים את זה בחשבון, ובמידה ונצטרך, גם ניצור קשר ישיר מול המיזמים ונציע להם להצטרף לפיילוט. << אורח >> נעמה פיילכנפלד: << אורח >> הלוואי. תודה. << אורח >> שנית נורי: << אורח >> אני רק אגיד משהו קטן. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> רק שם ותפקיד. << אורח >> שנית נורי: << אורח >> עו"ד שנית נורי מלשכת עורכי הדין, נציגה בפורום משפחה בלשכה. זה מוזר שדווקא כשאנחנו בקדמת הטכנולוגיה, עם כלי AI ו-ChatGPT וכל היתר, בשנת 2025 – עדי, חברת הכנסת מופיעה הרבה בקידום מעמד האישה – שנת 2025 הייתה שנת שיא של רצח נשים במדינת ישראל, דווקא בעידן כל כך טכנולוגי. אם גוגל יודע איפה אכלתי ואיפה הייתי, והצ'אט יודע מאיזה מחלות אני סובלת – אני לא בן אדם טכנולוגי, אבל נראה לי מוזר שאי-אפשר לקדם פה דברים, כל מיני כלים, כלים מדהימים, הכלי שלך מדהים, שאפשר לעשות איתם דברים ולהקטין את הדבר הזה, ולהקטין את הרצח, ולהקטין את האלימות נגד נשים, ולהביא אותנו למקום טוב יותר, מהבחינה הזו ששוב, יש פה כלים מדהימים שצריך לקדם אותם איכשהו. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. משרד הממשלה, אחרון. << אורח >> דנה פאר: << אורח >> אני אשמח. דנה פאר, מערך הדיגיטל הלאומי, מנהלת יחידת האינקובטור. אנחנו עוסקים בייזום מהלכים רב-משרדיים, סוגיות רוחב. שפת השינוי היא שפה של טכנולוגיה ושל דיגיטל, אז מכירים היטב חסמים וקושי. בסוף זה אמצעי, זו לא מטרה, אבל יש הרבה קשיים ורסנים בדרך.  אז א', נשמח לחשוב יחד איתכם, להיות גורם מלווה, לחנוך, לעשות חיבורים, לידים כאלה ואחרים. דבר שני, קונקרטי, אנחנו שותפים מייסדים של קהילת החדשנות Data.il, אז בכל ההיבטים היו פה כמה מיזמים, וגם קראתי בפונפלט הזה היבטים של דאטה, ציבורי, לחשוב ביחד גם איך להוריד חסמים וגם איך להנגיש דאטה כזה או אחר ולהשתמש בו. ואני גם רוצה לפרגן לעצם קיום הפורום, ולהגיד שמדי שנה אנחנו משתתפים בהאקתון, נמשיך להשתתף, ואנחנו פה לשיתופי פעולה ולדברים נוספים שלא ציינתי. תודה רבה.  << אורח >> שנית נורי: << אורח >> אני רק רוצה משהו קטן לשירות בתי הסוהר, רק משהו קטן.  << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> משפט אחד. << אורח >> שנית נורי: << אורח >> ממש משפט אחד. הצו האלקטרוני, שהוא כלי מדהים, מדברים על היתכנות. היא אמרה, אם אני לא טועה, 67 בדיקות היתכנות חיוביות מתוך 188 – זה לא מספר טוב. << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> לא, זה לא. << אורח >> שנית נורי: << אורח >> זה מספר אפילו נמוך. << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> אני אדייק. זה לא התשובה. התשובה הייתה 67 צווים שניתנו על ידי בית משפט. << אורח >> שנית נורי: << אורח >> 67 צווים? << אורח >> עליזה אדרי אמיתי: << אורח >> על ידי בית משפט. לא בדיקות היתכנות. << אורח >> שנית נורי: << אורח >> אוקיי. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> כן, אתה, מאיזה משרד? שם ותפקיד. << אורח >> אריאל איתן: << אורח >> אריאל איתן, אני הממונה על השוויון המגדרי במערך הסייבר הלאומי. אני אהיה קצר, כי אני יודע שאין לנו זמן. אבל קודם כול, לילי, אני רוצה להגיד לך תודה על כל מה שאת עושה, והמשפט "יהי זכרה מהפכה" הוא כבר לא משאלת לב, אלא זו מציאות שאנחנו מתקרבים אליה כל יום. וכל זה, וכל מה שאתם עושים, לא היה קורה. יש לנו שיתופי פעולה עם פורום מיכל סלה – היינו שותפים בהאקתון, נשמח להיות גם בעתיד, וכתבנו ביחד את מדריך "חומת האש", שזה המלצות לצמצום מעקב ושליטה דיגיטלית, כלים פשוטים ליישום ולאבחנת הטלפון החכם, היישומים והמחשב, ומיועד לבני זוג שחוששים שבן הזוג עוקב אחריהם באמצעים דיגיטליים כאלו ואחרים. אחד הדברים שאנחנו מתכוונים לעשות בשבועות או בחודשים הקרובים זה גם לתרגם את המדריך הזה לשפה הערבית, כדי להנגיש אותו באמת גם לאוכלוסייה שהבעיה הזאת גם נמצאת שם, כמו בכל החברה הישראלית. ואני רוצה גם להזמין את כל היזמים המדהימים שיש כאן, שכל עזרה וכל דבר שאתם חושבים שאנחנו יכולים לסייע – הדלת שלנו פתוחה, אם זה דרך הפורום או אם זה לפנות אלינו ישירות. אנחנו יותר מנשמח לנסות ולראות איפה אנחנו יכולים לעזור איפה שאפשר. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. לילי, לפני שאנחנו נסכם. << אורח >> לילי בן עמי: << אורח >> לסיכום, דניאל ממערך הסייבר הלאומי, ונעמה בן-צבי והצוות שלכם עשו איתנו פרויקט מצליח מאוד – חומת האש שמציל חיים. כמו שאמרה הנציגה ממשרד הבריאות, MedFlag זה כבר מעל שלוש שנים שהם פתחו להם את מערכת תמנ"ע, הצלבה עם משרד הרווחה, ועשו פעילות פורצת דרך להצלת חיים של נשים ברמה הבין-לאומית, מה שמשרד הבריאות עושה עם המיזם שפותח בפורום מיכל סלה. גם משרד הרווחה מציל איתנו חיים. ומה שאני רוצה להגיד, גם למשרד לביטחון לאומי, לנציג כאן, אתה יודע שהגשנו גם לכם מיזם מציל חיים, שאני יודעת שאתם מתעניינים בו. בואו נעשה את זה. עשינו את זה עם כל כך הרבה משרדי ממשלה.  בפורום מיכל סלה אנחנו כבר בשש שנים של פעילות. יש עשרות מיזמים שעובדים. ראיתם את זה פה בעיניים שלכם. הוכחנו שאפשר למנוע רצח. כארגון אזרחי אנחנו הגענו לתקרה, בסדר? באמת, הגענו לכולכם פה, הגענו לתקרה בישראל. ולכן עכשיו הכדור הוא בידיים של המדינה. המשרד לביטחון לאומי, שזה הגוף הראשון בישראל שאמון על ביטחון בבית ועל מניעת רצח נשים.  אני קוראת פה: אנחנו צריכות את הבן אדם שיודע לפתוח דלתות, שיודע לחצוב תעלות, שיודע להרוס קירות, שהמטרה שלו זה להציל חיים של נשים, שהמטרה שלו זה ביטחון בבית. אם אתן מכירות אדם כזה, דברו איתי. אנחנו מחפשות בן אדם שיודע לא רק לדבר בעיות, אלא בא לדבר פתרונות. כי יש לנו הרבה פתרונות. זה עובד. אנחנו אחרי מלחמת ה-07 באוקטובר, המלחמה הקשה ביותר. יש עלייה של 83% ברצח נשים בתוך הבית, עלייה של 1,600% של רצח נשים בנשק, והמוחות הטובים ביותר – ראיתם אותם פה – הם מגויסים, וחברי הכנסת מגויסים, ונציגי הממשלה באמת הטובים ביותר שיש פה מגויסים. בואו נעשה את זה. בואו נציל חיים. שמעתם את האתגרים. ראיתם את עדי קריאף. האתגר שלה בסוף הוא ביורוקרטי. טכנולוגית היא פתרה את זה, היא פתרה את כל האתגרים. נשאר לה להגיע למפכ״ל המשטרה. מי יודע להגיע למפכ״ל המשטרה כדי להפוך את הקפסולה, שתופסת אנס סדרתי ומביאה למשטרת ישראל ראיות משורה של עדות? יש לה את כל הכלי. זה מוכן. אנחנו דופקות לכם על הדלת. ומי שמכירה את הבן אדם הזה שיודע באמת לפתוח את הדלתות האלה ולעשות שינוי, שהנושא של ביטחון נשים חשוב לו – גם ברמה ההסברתית העולמית, זו השעה הכי נכונה לעשות את זה. אז בואו, אני פה. הטלפון שלי פה. אנחנו הוכחנו את זה עם כל כך הרבה משרדי ממשלה. אני קוראת למשרד לביטחון לאומי: בואו נעשה את זה ביחד, ויש לכם על השולחן הצעה שכבר שלחנו לכם לפני חודשיים, של פתרון טכנולוגי מפורט שמחכה לאישור שלכם. תודה רבה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה, תודה. אנחנו נסכם. תודה רבה. תודה, לילי; תודה לכל הפורום של מיכל סלה. אני תמיד שמחתי להיות, ושמחתי, יחד עם עדי, לנהל את הישיבה הזאת. אנחנו רואים גם נוכחות – זה מראה רק על ההתעניינות והחשיבות של הנושא הזה. אני אסכם בשני משפטים, ואחר כך אתן לחברתי עדי לסכם בצורה יותר מסודרת. אבל מה שאני רוצה להגיד כאן, אנחנו בעצם ראינו ושמענו הרבה מיזמים טכנולוגיים שתפקידם לצמצם ולהרים דגל אדום לגבי כל הנושא של אלימות במשפחה ולגבי רצח של נשים. אני חושב שהכדור יהיה עכשיו אצל המשרדים, אצל משרדי הממשלה. אני חושב שכל המשרדים – הביטחון הלאומי, משרד המשפטים, הרווחה וגם הרשות לחדשנות – צריכים לפתוח את הידיים ולבדוק איך אפשר לקדם ולהשתמש באותם מיזמים, כי בסך הכול, המיזמים האלו הגיעו אלינו מתוך הרבה מיזמים שהיו בתוך ההקאתון, מה שנאמר כאן, ולפי מה ששמענו וראינו, אלה מיזמים שאפשר להשתמש בהם. אנחנו נראה, כוועדת המדע, גם איך אפשר לעזור לקידום ולפתח את אותם מיזמים, אבל הכדור אצל משרדי הממשלה. תודה על ההצעה של מערך הסייבר שהציעו. תודה גם למשרד החינוך. אני רוצה גם לפתוח ולהקשיב לכל המיזמים, משטרה, משרד הביטחון הלאומי, ולראות איך אפשר להשתמש באותם מיזמים בשביל למנוע את הרצח הבא.  תודה רבה, ואני מעביר את השרביט לחברת הכנסת עדי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה, יאסר.  ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי סבורות כי יש לעבור אל שיח חדשני של פתרונות עוצמה וסולידריות ולהשקיע משאבים במניעת האלימות ולא בתוצאותיה.  הוועדות מודות לפורום מיכל סלה ולכלל היזמיות והיזמים, שהציגו את הטכנולוגיות החדשות בדיון והציגו פתרונות חדשניים למניעת אלימות כלפי נשים. הוועדה גם מודה לכל משרדי הממשלה ולכל נציגי הציבור שהגיעו ושיתפו. הסטארט-אפים של העמותה לקחו כאב גדול, לפעמים כאב אישי, והפכו אותו לפתרון מציל חיים. רצח נשים זה לא גזרת גורל, וזה חשוב ממש להגיד את זה. זה לא גזרת גורל, ותודה ששיתפתן באומץ. יש דפוסים חוזרים וחשוב לרתום את הטכנולוגיה להצלת חיים.  הוועדות קוראות למשרדי הביטחון הלאומי, הרווחה, המשפטים, החינוך וכן לרשות החדשנות להשקיע בחינוך, לתמוך בפיתוחים טכנולוגיים באופן פעיל, להקים חממות וקרנות ייעודיות ולהשקיע בפיתוח של טכנולוגיות למניעת אלימות כלפי נשים. הוועדות קוראות למשרד לביטחון לאומי ליישם את הטכנולוגיות הקיימות לאיתור תוקפים ברשת גם בתחום של אלימות מינית.  תודה רבה לכל מי שהגיע, וכנראה שנעשה בהמשך דיון מעקב. תודה רבה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> הישיבה נעולה. תודה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:43. << סיום >>